ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 31/05/2022

הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת החוקה, חוק ומשפט
31/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 282
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021
נכחו
חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
צבי האוזר
גבי לסקי
אוסאמה סעדי
חברי הכנסת
טטיאנה מזרסקי
שמחה רוטמן
יוסף שיין
מוזמנים
גבריאלה פיסמן - עו"ד, ראש אשכול סמכויות שלטוניות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איתמר גלבפיש - עו"ד, ממונה, המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

אסף גרינבאום - עו"ד, יועץ מקצועי לשר המשפטים

נצ"ב זיו שגיב - ראש מחלקת חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

קרן אברהם - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ גלעד בהט - עו"ד, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דפנה יפרח - קמ"ד מדור אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ליאורה סולטן - עו"ד, ראש חוליית חקירה ומשפט, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
ייעוץ משפטי
נועה ברודצקי לוי
דגנית כהן ויליאמס
מנהל הוועדה
איל קופמן
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021, מ/1456
היו"ר גלעד קריב
מכובדיי, בוקר טוב לכולם. אנחנו נמצאים בדיון בהצעת חוק לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. ראשית, ברכת בוקר טוב וחודש טוב לכל הנוכחים והנוכחות כאן. נמצאים אתנו כאן חבר הכנסת רוטמן, חברת הכנסת מזרסקי, חבר הכנסת סעדי, תודה על הגעתכם לדיון.

אני מבקש להזכיר שאתמול התחלנו בהנמקת ההסתייגויות בדבריו של חבר הכנסת מקלב. מכיוון שקראנו פעם נוספת את סעיף (3) חבר הכנסת סעדי טען טענת נושא חדש. מבלי להיכנס להיבטים פרוצדורליים, אם ניתן לטעון את הטענה אחר שהתחלנו את הליך הנמקת ההסתייגויות, כן או לא - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מתי הזמן לטעון את זה?
היו"ר גלעד קריב
מיד אחרי ההקראה, אבל לא משנה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה היה מיד אחרי ההקראה.
היו"ר גלעד קריב
זה לא משנה מכיוון שהדברים לא היו אולי מחודדים מספיק מבחינת המעבר מההקראה להנמקת הסתייגויות. ברגע שנטענה טענת נושא חדש עצרנו את הדיון. אתמול התקיימה ישיבה של ועדת הכנסת, חבר הכנסת סעדי הציג את עמדתו, אנחנו הצגנו את עמדתנו והטענה נדחתה ומכאן אנחנו חוזרים לדיון.

לפני שאני אבקש מחבר הכנסת רוטמן לנמק את ההסתייגויות שלו ואנחנו נצביע עליהן ואז נפנה לחבר הכנסת סעדי, אני מבקש לשוב ולומר שחקיקת החוק הזה איננה דבר קל בעינינו, גם אלו שמתכוונים להצביע בעד החוק. הראיה היא השינויים עליהם עמדנו בדיוני הוועדה, שינויים שבסופו של דבר נקלטו ברובם המכריע בתוך נוסח החוק במסגרת הדיון של הוועדה עם המשרד המציע, עם נציגי הממשלה. גם אחרי השינויים האלה, עדיין לא מדובר בחקיקה פשוטה בעינינו וזו גם הסיבה שהחקיקה הזאת מובאת כהוראת שעה קצרת מועד של 18 חודשים וזו גם הסיבה מדוע, כפי שהצהרתי אתמול, בכוונתנו לקיים מעקב מאוד קפדני אחרי יישום הוראת השעה הזאת. עומד לרשותנו סעיף הדיווח אבל גם מעבר לחובת הדיווח הפורמלית, אנחנו נעקוב אחרי יישום הוראת השעה הזאת.

במסגרת הדיונים אנחנו גם העלינו כאן את התהייה מדוע במסגרת ההיערכות לחקיקה הזאת לא נבחן השימוש בהיוועדות חזותית עם שופט כאמצעי לא לייתר לחלוטין אולי את החקיקה הזאת אבל לצמצם בהגדרה את היקף השימוש בה והנושא הזה עלה מכיוונים שונים. הצהירו אתמול נציגות משרד המשפטים לפרוטוקול שהעניין הזה ייבחן על ידי המשרד, בוודאי גם בתיאום עם הנהלת בתי המשפט ועם המשטרה. אין ספק שבעידן של היוועדות חזותית בדיוני מעצרים ובדיונים נוספים בהליך הפלילי, הכלי הזה כבר משמש אותנו היום במהלכים פליליים ואין ספק שבהגדרה, מרגע שהכנסנו חובת אישור של קצין בדרגת רב-פקד, ההחלטה היא לא החלטה של השוטר בשטח, אז ממילא תתקיים פעולה של שיג ושיח עם בעל סמכות. מדוע בעל הסמכות הזה חייב בכל המקרים להיות רב-פקד ולא שופט תורן, זה דבר שדורש בחינה ואני חוזר על הדברים לפרוטוקול מכיוון שאני חושב שהם צריכים לעמוד לנגד עינינו בשנה וחצי הקרובות והתפקיד שלנו הוא לא רק לעקוב אחרי יישום הוראת השעה הזאת בדרך המדויקת והמידתית אלא גם לראות כיצד המדינה נערכת להמרת הוראת השעה הזאת בהסדר יותר רחב שיש בבסיסו היוועדות חזותית לצורך הוצאת צו במקרים דחופים.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת לסקי.

מתוך שיחות שהיו לי עם חברים וחברות בוועדה הזאת, אני מניח שהצעות חוק פרטיות בנושא הזה תונחנה בקרוב מאוד על שולחן הכנסת. אני תומך בהן וייתכן שאני אצטרף לחלק מההצעות הללו. יהיה גם מהלך של חקיקה פרטית בנושא הזה של הוצאת צו במקרים דחופים באמצעות היוועדות חזותית.

אני באמת שב בפתח ישיבת הנמקת ההסתייגויות וקורא למשרד המשפטים לקדם את המהלך הזה במהירות. אני חושב שהוא מהלך נכון, ברור שאפשר לעשות אותו, אני לא טוען מראש שזה יכסה את מאת אחוזי המקרים, יכול להיות שיהיה לנו עדיין צורך במקרים בהם יש חיפוש ללא צו גם בעילה שאנחנו מדברים בה, במקרים בהם לא ניתן להיוועץ עם שופט תורן ויש מקרים כאלה, אבל אין ספק שאם יהיה מסלול של היוועדות חזותית – חלק לא מבוטל מהמקרים יוכל לקבל מענה על ידי צו שיפוטי. בכוונתי, כיושב ראש ועדת חוקה, ככל שהצעה בכיוון הזה – בין אם ממשלתית ובין אם פרטית – תגיע לשולחננו, ואני אסייע לכך שהיא תגיע לשולחננו, אנחנו נעניק לה עדיפות ברורה בטיפול.

אלה הדברים שלי בפתיחת הדיון היום. מכיוון שאנחנו בדיון של הנמקת הסתייגויות, אני מבקש מחבריי שנעבור ישר להנמקת הסתייגות. אם מישהו ביקש – למרות שלא הגיש הסתייגות – לומר דברים נוספים, אני אאפשר את זה אבל בואו ניגש למלאכה כי יומה של הוועדה עמוס היום מאוד בשלל ענייני.

אני פונה לחברנו חבר הכנסת רוטמן שהגיש שורת הסתייגויות. תאמר לי אדוני אם אתה רוצה, מעבר לדברי הפתיחה שלך, לנמק את כל ההסתייגויות ביחד.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני אעשה זאת במקבצים כי יש להם סדר הגיוני ואני אשתדל לעשות זאת בקצרה.

אני חושב שביום הזה כי אפשר ואסור להתעלם. האמת היא שזה נושא שיותר קשור לדיון שיש לנו בהמשך היום על זכויות בהליך הפלילי, אבל מאחר שאני יודע שהדיון יהיה עמוס ואני לפחות בכל הנוגע לדיון הזה מתכנן לנמק יותר בתמציתיות, אני מנצל את הזמן עכשיו כדי שלא אצטרך לנצל אותו בהמשך.

מה שקרה הבוקר בבית המשפט המחוזי בעניין תיקי נתניהו, ואני אומר את זה דווקא כאן בוועדת החוקה, אמור להטריד אותנו מאוד. זאת אומרת, החלטת בית המשפט - כמובן אני לא מבקר אותה לגופה, לזה יש הליכים, גם בתוך ההליך וגם מחוצה לו – הדברים שנחשפים יום אחרי יום בתיק הזה והתנהלות של גופי התביעה והמשטרה בתיקי נתניהו – והשאלה אם זה רק בתיקי נתניהו ולא בתיקים אחרים – מטרידה מאוד. אנחנו מגלים כבר יום ביומו גרסאות מאד מאוד בעייתיות, פגיעה בזכויות נאשם והציבור כולו אמור לחשוב שאם כך קורה בתיקיהם של האנשים החזקים ביותר במדינה, שלפעמים גם חוק יסוד מחייב שישבו נקיים לפני שמקבלים החלטה על פתיחה או בחקירה או על הגשת כתב אישום, מה קורה לבוזגלו, מה קורה במבחן בוזגלו, מה קורה לריקי כהן מחדרה או למסעודה משדרות או לכל אחד ואחד מאיתנו שעלול למצוא את עצמו בוקר אחד וראינו גם מנכ"לי משרדים, גם סוגיית האזנות בה דנו כאן בוועדה בהרחבה וגם סוגיית פגסוס. ההצטברות מאוד מאוד מטרידה. אני חושב שבלי קשר ועם קשר למשפט נתניהו החשש שגופים שמחזיקים בכוח הרב ביותר במדינת בישראל מתייחסים לכוח שבידיים שלהם בקלות דעת או בחוסר רצינות מספקת או עם קיצורי הליכים או עם קיצורי דרך - ואני אפילו לא מדבר על כוונות זדון ונניח שהכול ברשלנות - התמונה היא מאוד מאוד קשה ומטרידה.

אני חושב שאנחנו ככנסת – ובין היתר מערכות הבחירות שהיינו בהן שוב ושוב וחוסר היציבות הפוליטי שאנחנו נמצאים בו שוב ושוב, לא ניתן לנתק אותם מההליכים הללו – אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתפק באמירה שזה קורה בבית המשפט, זה לא מעניין אותנו. זה משליך על כל אזרח ואזרח בישראל. זה לא עניין של נתניהו האיש, זה לא כמה הסניגורים שלו מוכשרים וכמה התובעים שלו הם חדלי אישים. זה ממש לא הדיון. הדיון הוא איך מתנהלות המערכות החזקות ביותר במדינה.

זה מאוד מאוד קשור להנמקות שאני אביא בהמשך. אמרתי שזה קשור לחוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי שזה המשך היום, אבל הנמקות בקשר לחוק הזה, אם היינו משוכנעים – אני אומר את זה עלי ואני לא מדבר בשם כולנו למרות שאת ההנמקות האלה אני הולך כמובן להביא בשם כל הסיעות שחתומות עליהן, הגשנו אותן גם בשם סיעת הציונות הדתית, גם בשם הליכוד, גם בשל ש"ס וגם בשם יהדות התורה, - אבל אם היינו בטוחים ומשוכנעים שמשטרת ישראל והפרקליטות משתמשים בכוח שבידיהם כבר כיום בתבונה, האחריות, בלי חריגה מסמכות והם יודעים לחקור ולהעמיד לדין אנשים שחורגים מהדברים האלה בהחלט יכול להיות שחלק מההסתייגויות האלה או היו יורדת או שהן היו מקבלות פחות ווליום.

אני לא יודע כמה הנוכחים כאן מעורבים בתיקים אבל תעבירו את זה בבקשה. אני אומר את זה בשמי ואני בטוח שאני מדבר בשם הרבה חברי כנסת בוודאי אבל גם בשם הציבור שבא ואומר שאתם מקבלים כוח אדיר ליד, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, אל תתייחסו אליו בקלות דעת.

ברשותך, עכשיו אני אתייחס להסתייגויות.
היו"ר גלעד קריב
אני לא קוצב זמן. אני סומך עליך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני אתייחס ל-3 ההסתייגויות הראשונות שהן בעצם 3 הסתייגויות חליפיות שמבקשות לקצר את תקופת הוראת השעה, האחת ל-12 חודשים, האחת ל-9 חודשים והאחת ל-6 חודשים. ההנמקה לזה היא מאוד ברורה. ההסדר הזה – לגבי כמה עידונים הוא עבר, יש מחלוקת – אין ספק, ואתה גם אמרת את זה בדברי הפתיחה – הוא הסדר פוגעני ובעייתי. 18 חודשים זה זמן רב. אני מאוד הייתי רוצה שהוא לא יעבור אבל אם הוא יעבור, הייתי רוצה לראות בעוד חצי שנה או בעוד 9 חודשים או בעוד 12 חודשים, תקופת זמן קצרה יותר, לראות איך נעשה שימוש בסמכות החריגה, והיא באמת חריגה, שאנחנו מעניקים כאן לכל שוטר בדרגת רב-פקד ומעלה במדינת ישראל. לכן אני מבקש לקצר את התקופה. אלו שלושת הסתייגויות. מבחינתי אפשר להצביע עליהן במשותף ואפשר גם לעשות את כל ההצבעות בסוף, אם אתה רוצה.
היו"ר גלעד קריב
אנחנו נעשה את ההצבעות מסודר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
לא אכפת לי שבסוף תהיה הצבעה אחת על כולן, או שתצביע אחת-אחת אם יש הסתייגויות שתשתכנע ואתה רוצה לתמוך בהן. יכול להיות שאשכנע אותך.
היו"ר גלעד קריב
אם אתה מוכן שההצבעות בסופו של דבר תהיינה יחד. בסדר. אם כן, שלוש ההסתייגויות הראשונות הן לגבי משך המועד של הוראת השעה. נמשיך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
ההסתייגות הרביעית עוסקת במיוחד במה שדיברנו וכאן אני פונה אליך אדוני היושב ראש כי אני חושב שלא הוצגה במהלך הדיון אפילו לא דוגמה משכנעת. אני לא יודע, אני לא רוצה להתבטא באופן גורף אבל לא הוצגה דוגמה משכנעת מלבד סוגיית המצלמות. כלומר, בדוגמה שלמיטב הבנתי, וכך אמר גם אלי אבידר שאמר שהיה בדיונים בממשלה בנושא הזה, דובר על הסיטואציה של מצלמות.

הסתייגות מספר 4 שלנו היא הסתייגות שאומרת תצמצמו את החוק הזה לעניין חיפוש ראיה שהיא אמצעי תיעוד. אפשר להשתמש בסעיף הזה רק בנוגע לאמצעי המתעד את המרחב הציבורי וחיפוש, לפי סעיף זה, יכלול כניסה לשם נטילת אמצעי אחסון שיושב לבעליו בהקדם. הרעיון הוא שאם המשטרה זיהתה שפשע התרחש במרחב הציבורי והשטח מצולם על ידי אחת המצלמות, גם אם היא נמצאת באזור הפרטי, המשטרה תוכל להיכנס לתוך המקום, לקחת את המצלמה או את ה-DVR, להוציא את החומר, להחזיר אותו לבן אדם ובזה תם הטקס. הבעיה שמונעת פענוח מהיר של פשעים והחשש מפני גורמי פשיעה שבינתיים, עד שיוציאו צו, יגיעו למקום וייקחו, בזה סגרנו את הפרצה הזאת. אמרתי גם במהלך הדיונים, ואני חושב שגם הסכמת איתי, שאני חושב שהתיקון כפי שהוא כרגע יצמצם את מספר המצלמות שמצלמות. אנשים יחששו. אם יש להם בבית סיגריית קנאביס, הם יחששו מלשים מצלמה שמצלמת את המרחב הציבורי כדי שלא ייכנסו אליהם הביתה ו לא ימצאו את הדברים האחרים.

לכן אני קורא ולשאר חברי הוועדה – לי אין זכות הצבעה – אמצו בבקשה את ההסתייגות הזאת. אני חושב שלפחות התנגדות עניינית לחוק יהיה קשה לאתר. כאמור, אני לא מדבר בשם הנהלת האופוזיציה אבל אני חושב שרבים, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, הביעו אתה חששות האלה במהלך הדיונים ואני חושב שמן הראוי לקבל את ההסתייגות הזאת ולהעביר אותה בהסכמת קואליציה-אופוזיציה.
היו"ר גלעד קריב
תודה. אני מניח שהסתייגות 5 ו-6 ביחד.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
הן ביחד. אפילו 7. 5, 6 ו-7, שלושתן עוסקות בנהלים פנימיים של המשטרה. אנחנו רוצים לקבע אותם בחקיקה אבל אלה נהלים פנימיים.

סעיף 5 מדבר על כך שקצין המשטרה לא יהיה רב-פקד אלא תת-ניצב. סעיף 6 מדבר על כך שקצין המשטרה יהיה צריך לכהן בפועל מפקד מחוז. סעיף 7 אומר שאנחנו בעצם רוצים לראות את הנהלים או כניסת הנהלים לתוקף היא תנאי לביצוע חיפוש. זאת אומרת, לא יתכן שאנחנו מחוקקים חוק שאומר שיהיו נהלי משטרה, יתועד באופן שייקבע בנהלי המשטרה, ואז הנהלים, מסיבות כאלה ואחרות, לא יאושרו במועד או לא יאושרו מיד ובינתיים יתחילו לחפש ולפעול בהתאם. לכן הסתייגויות 5, 6 ו-7 נועדו לשנות את החוק בהקשר הזה. זו ההנמקה שלי להסתייגויות אלו.

הסתייגות 8, גם היא עלתה בפעם הראשונה שהחוק הזה עלה ודיברנו עליה גם במליאה וגם בוועדה. סוגיית חיפוש הנשקים שאני חושב שזו הסוגייה שבאמת יש עליה קונצנזוס רחב לגבי מגיפת הנשק הבלתי חוקי, במיוחד במגזר הערבי אבל לא רק, שדורשת טיפול. כאשר אתה עושה מבצע חיפוש נשק, היום אתה אומר למשטרה שתעשה מבצע חיפוש נשק, אומרים לך אי אפשר, אין לה סמכות, על כל כניסה צריך שופט לחיפוש קונקרטי. דיברנו על כך במהלך הדיונים ואמרנו שאת הפתרון לזה אפשר לעשות במברג ולא בפטיש. לקבוע אזור שיוכרז בצו, בסמכות השר, יגידו שיש לנו כאן מקום בו היו כך וכך אירועי ירי לא מפוענחים, אפשר לקבוע את הקריטריונים להחלת העיקרון הזה, שכונה מסוימת, אזור מסוים, עיר מסוימת. אנחנו קובעים תקופת זמן של 48 שעות, אפשר גם לתת התראה לתושבים קודם ואז זה גם יכול להיות אפקטיבי ואנשים ימסרו נשקים בהתאם. להגיד להם שאנחנו שבעוד יממה עוברים בית-בית ומחפשים נשק. מחפשים רק נשק.

זה הדבר החשוב ביותר כי כאמור אנחנו עושים כאן פגיעה אנושה בזכויות הפרט. אנחנו נכנסים כאן לבתים של אנשים שלא עברו עבירה או אנחנו אפילו לא חושדים שהם עברו עבירה ואנחנו לא יודעים שהם עברו עבירה. אנחנו פוגעים בבית שלהם. צריך לצמצם את זה בזמן, צריך לצמצם את זה באזור. החוק, כפי שהוא מנוסח עכשיו, למרות שהוא מגיע אלינו לכנסת תחת הכותרת כלי המשטרה זקוקה לו לצורך הפשיעה במגזר הערבי - תחת כל מיני כותרות, התגברות הפשיעה, אחוזי הפענוח הנמוכים או כל מיני דברים שנאמרו כאן במהלך הדיונים – החוק הזה הוא רחב מאוד מאוד, הוא יאפשר כניסה לכל בית במדינת ישראל תוך העלאת חשד ומאחר וחשד אף פעם לא חייב להיות קונקרטי, זה אומר שכל שוטר יוכל להיכנס לכל בית בישראל ואחר כך לך תסביר למה, מה הוא חשד והאם החשד היה מוצדק או לא מוצדק. ביתו של האדם איננו עוד מבצרו ולכן ההצעה אומרת גם לתחום בזמן וגם אם אתה נכנס לבית, אם שוטר כבר נכנס לבית במסגרת המבצע הזה, הוא מוגבל לחיפוש נשק. אם הוא מצא משהו אחר, מה לעשות, שילך אחורה, לא לשם כך הוא קיבל את הסמכות. כאמור, אנחנו פותרים כאן בעיה עם מברג ולא עם פטיש.

גם את ההצעה הזאת שהוצעה לכל אורך הדרך, לצערי הממשלה לא קיבלה ואני חושב שזה האמצעי המידתי. כידוע לך, אני לא חושב שבית המשפט אמור לבטל חקיקה במדינת ישראל על בסיס היותר לא מידתית. זה לא תפקידו למרות שיש כאלה שחושבים שכן, על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני חושב שזה התפקיד של הכנסת.

אני חושב שאם אנחנו מאשרים חוק שלא עומד בתנאי פסקת המידתיות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זה פוגע בקניינו שלא אדם, בפרטיותו של אדם ויש לנו אמצעי שפגיעתו פחותה, ויש לנו כזה - אנחנו מועלים בתפקידנו. אני לא חושב שבית המשפט אמור לעשות את העבודה הזאת אלא אנחנו אלה שאמורים לעשות ואני חושב שהחוק כפי שהוא כרגע לא עומד בקריטריון הזה.
היו"ר גלעד קריב
אני בהחלט מסכים איתך שעל החוק הזה יכולות להגיע, ולהערכתי גם תגענה, עתירות חוקתיות לבית המשפט העליון.
גבי לסקי (מרצ)
הן תתקבלנה.
היו"ר גלעד קריב
הדברים צריכים להיות לנגד עיני המשרדים היוזמים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
זה צריך להיות לנגד עיני המשרדים ואמור להיות גם לנגד עינינו. אני מסכים איתך.
היו"ר גלעד קריב
אני מסכים איתך. אני לא פותח דיון. אנחנו בהנמקת הסתייגויות.
גבריאלה פיסמן
לא להגיב?
היו"ר גלעד קריב
לא. הנמקת הסתייגויות זאת סמכות של חברי הכנסת ואני מנהל כרגע הצבעה. אין להגיב. היינו בדיון.
גבריאלה פיסמן
אני מבקשת להעלות נקודה חדשה אחרי שיסיימו חברי הכנסת את טיעוניהם.
היו"ר גלעד קריב
לא. גברתי, אנחנו נמצאים באירוע אחר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אולי הם עשו חושבים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אולי הם התחרטו והם רוצים לקבל את ההסתייגויות שלי.
היו"ר גלעד קריב
מכובדיי, האמינו לי, הכול בסדר. אני אהיה הראשון שאשמח לעדכונים לגבי עמדת הממשלה אבל בואו נסיים את ההנמקות להסתייגויות ואז נשמע אם יש לעניין הזה עדכונים.
נועה ברודצקי לוי
לגבי סיכון חיי אדם.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
זאת הייתה הסתייגות של מקלב, להוריד את זה. 332 זה לא סחיטה באיומים?
נועה ברודצקי לוי
לא. מזה הוא ירד.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
זה ממילא בפנים. אם כן, הסתייגות 9 יורדת בגלל שינויי הנוסח שנעשו.
היו"ר גלעד קריב
סעיפים 10 ו-11 ביחד.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
סעיפים 10 ו-11, נכון. זה למעשה אותו סעיף והשונה בהם זה המועד בו צריך לתת דיווח, האם הדיווח לוועדת החוקה יהיה חודשי או רבעוני. בנוסח ההסתייגות שאנחנו דנים בו, ההוראה קובעת, אני מקווה שזה כבר תוקן ונאמר היועץ המשפטי לממשלה ולא היועצת כי אין משרה כזאת במדינת ישראל – דיווח ליועץ המשפטי לממשלה כל שלושה חודשים.
היו"ר גלעד קריב
חבר הכנסת רוטמן, נמק את ההסתייגות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני מנמק. אם לא תוקן הנוסח, אני אוסיף את זה להסתייגות. הסעיף היום קובע שהמפקח הכללי של המשטרה מוסר דיווח ליועץ המשפטי לממשלה אחת לרבעון. הוא מוסר דיווח כל שלושה חודשים והשר לביטחון פנים מוסר דיווח לוועדת החוקה חוק ומשפט פעם בשנה.
היו"ר גלעד קריב
לא. פעם בחצי שנה. כך זה כרגע בנוסח. שינינו את זה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
פעם בחצי שנה. בסדר. הבקשה שלנו בהסתייגות היא לומר שהגורם המדווח לוועדת החוקה זו המשטרה, תמיד זה באמצעות המשרד, אבל לא משנה. גם את מתכונת הדיווח נשנה מעט, קובע את שם העיר, שם היישוב, כלומר, קצת יותר מיקוד. סעיפים 10 ו-11 מעירים על אופן הדיווח. אחד החששות שלנו ובקשת הדיווח שלנו נועדה לפקח על אופן היישום. בנוסח שיש היום אין למשל הוראה שהדיווח יכלול פילוח גיאוגרפי של המקומות. אנחנו חושבים שמן הראוי שיהיה בדיווח כזה פילוח גיאוגרפי. כמו כן הדיווח שיוגש לוועדת החוקה, יוגש ישירות פעם בשלושה חודשים. מאחר ואנחנו מעניקים את הסמכות כאן למשטרה, אנחנו מבקשים לשנות גם את מתכונת הדיווח וגם את מועד הדיווח. המשטרה תדווח או פעם בחודש או פעם בשלושה חודשים כולל הפילוח, כולל הגורם שאישר כדי שהפיקוח הפרלמנטרי יהיה לא רק סטטיסטי אלא גם ברמה מעט יותר פרטנית לאור הפגיעה הקשה בה מדובר כאשר בסופו של דבר אין לנו בית משפט שמפקח. אחת הטענות שבדרך כלל אנחנו טוענים היא שלא צריך פיקוח כל כך הדוק על רשויות התביעה והמשטרה במדינת ישראל כי יש בית משפט שמפקח לפני ואחרי על צווי חיפוש אבל במקרה הזה אין בית משפט ולכן הבקשה היא שמתכונת הדיווח ותדירות הדיווח תהיה יותר גבוהה.

שתי הסתייגויות אחרונות שאתה לא רואה אותן אבל הן כאן. הסתייגויות 12 ו-13. ההבדל ביניהן הוא אחד. אני אסביר קודם מה ההסתייגות ולאחר מכן אני אומר מה ההבדל ביניהן. כפי שקיבלנו גם בסקירה שהכין הייעוץ המשפטי לוועדה, גם זה במסגרת המידתיות והאמצעי שפגיעתו פחותה, אני חושב שקבלת ההסתייגות הזאת יכולה בהחלט לשפר את עמידתנו בתנאי חוק היסוד. אני לא יודע אם היא באה לבדה אבל אני חושב שהיא בהחלט מהווה גורם מאזן רציני בנושא הזה. זאת קביעה שיהיה שופט ייעודי במסגרת בתי המשפט, תורנות שופטים ייעודית, שזמין 24/7. לא הכנסתי הנחיות לגבי מה שקורה בשבת אבל אני מניח שבהנהלת בתי המשפט ימצאו כי ברוך השם יש לנו מספיק שופטים שאינם מחויבים בשמירת שבת ויכולים לבצע את התורנויות גם בשבת. השופט הזה יהיה זמין לאורך כל השנה, כל הזמן, לטובת אישורי חיפושים כאלה.

ההסתייגויות האלו קובעות לא רק אמירה כללית, אלא מאחר ולדברים האלה יש השלכות בתקנים, בציוד וכדומה, הנהלת בתי המשפט תקבל תוספת של 20 מיליון שקלים לטובת הקצאת תקני שופטים וציוד טכנולוגי מתאים להחלת התיקון הזה. זאת הסתייגות אחת שחלה על החיפוש החדש שאנחנו מוסיפים כאן שהוא לטובת ראיות.

הסתייגות מספר 13, אותו דבר אבל אם כבר נגענו בסעיף הזה, היא מחילה את ההסדר המיוחד הזה של שופט זמין 24/7 בדומה למה שנהוג במדינות העולם שנסקרו לנו על ידי הייעוץ המשפטי, לא רק על החיפוש החדש שאנחנו מוסיפים אלא על כלל עילות החיפוש ללא צו שהיו קיימות כבר בחוק הישן וכולן יהיו ת"פ אותו שופט ייעודי שזמין בהנהלת בתי המשפט.

את הסתייגות 14 להבנתי אורי מקלב נימק אתמול.
נועה ברודצקי לוי
אתם לא מצטרפים אליה?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
כולם יצטרפו לכל.

מבחינתי תם טקס ההנמקה. אני מקווה שזה לא יהיה טקס בלבד אלא נשקול את ההסתייגויות לגופן.
היו"ר גלעד קריב
רבות מן ההסתייגויות נדונו כאן ורוחן השפיע על נוסח החוק הסופי. אני גם אומר שמבחינתי החוק הזה רחוק מלהיות סוף פסוק וזה בא לידי ביטוי בהוראת השעה ובהתחייבות המדינה שאני אעמוד עליה וגם בחקיקה פרטית שתהיה כאן כיוזמה להסדיר את נושא ההיוועדות החזותית.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
הערה אחרונה אדוני היושב ראש בקשר לניסוח של סעיף (3). בסופו של דבר כדאי שכן תהיה הקראה אפילו עכשיו כדי שנדע מה הנוסח.
היו"ר גלעד קריב
הקראנו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני לא אומר את זה עכשיו מטעמי פיליבסטר. אני חושב שהנוסח השתנה כמה וכמה פעמים ויש בו אי בהירות שהיא לא רק ניסוחית. אני חושב שכדאי שנתייחס לכך כי למשל קראתי אתה נוסח שהראו לי עכשיו ולא הבנתי על מה החשד הסביר, האם להימצאות הראיה, האם החשד הסביר לעניין מיידיות החיפוש ומאחר והנוסח השתנה אתמול, בין אתמול להיום, אני מאיר את תשומת הלב.
היו"ר גלעד קריב
אני מבקש את הרישה של סעיף (3).
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני לא אגיש עליו הסתייגויות חדשות. התיקון כאן הוא לא תיקון נוסח אלא מהותי אבל אני לא מתכנן לפלבסטר אותו.
היו"ר גלעד קריב
אנא הקריאי את הנוסח הסופי של הרישה של סעיף (3).
נועה ברודצקי לוי
אני אקריא. אני רק אבהיר שהחשד הסביר צריך להיות להימצאותה של ראיה לפשע חמור.

"זה מקרוב התעורר חשד סביר שישנה ראיה בבית או במקום לביצוע עבירת פשע חמור והחיפוש נדרש באופן מיידי לשם מניעת העלמת הראיה או פגיעה בה". אז יש את ההמשך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אז זה חיפוש כאמור.
נועה ברודצקי לוי
אחר כך אנחנו עוברים על נוסח החוק ואנחנו נבהיר ונבדוק שזה מספיק ברור על מה החשד הסביר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
לדעתי החשד הסביר למשל הוא על הכול. כלומר, צריך שיהיה חשד סביר שצריך את החיפוש באופן מיידי כי אחרת אין סיבה לחיפוש. חשד סביר על הכול. צריך לוודא שהנוסח ברור.
היו"ר גלעד קריב
בסדר. אני ניגש להצבעות על ההסתייגויות שהוגשו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אולי אני אנמק.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
לדעתי חלק חופפות.
נועה ברודצקי לוי
גם השתיים האחרונות.
היו"ר גלעד קריב
חבר הכנסת סעדי, אתה מעוניין לנמק את כולן ביחד?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כן.
היו"ר גלעד קריב
בבקשה אדוני. אנחנו עוברים להסתייגויות של סיעת הרשימה המשותפת ואז ניגש להצבעות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בוקר טוב אדוני היושב ראש וחבריי חברי הכנסת. בהמשך לכל הדיונים שהיו בעניין הצעת החוק הזו, אני שב ומדגיש שבאמת כאן אנחנו חוצים את הקווים האדומים בסוגיה של מאבק בפשיעה בחברה הערבית שכולנו מגויסים למלחמה הזו. הוכחנו שאנחנו כרשימה המשותפת תמכנו בהרבה יוזמות של הממשלה ואנחנו אלה ששנים על גבי שנים – עוד לפני שהממשלות התחילו לפעול בכיוון הזה – תמיד ביקשנו ולחצנו על המשטרה ועל הממשלה לקיים את התפקיד שלה ואת החובות שלה כלפי האזרחים בכלל והאזרחים הערביים בפרט. בסופו של יום אנחנו הקורבנות של הנגיף הזה ושל המגיפה הזאת ואנחנו אלה שמאבדים יום יום אנשים, כאשר יש אנשים נרצחים, יש פצועים קשה ואנחנו אלה שסובלים מאירועי ירי כמעט כל כמה שעות.

לכן אנחנו תמכנו בהצעות חקיקה שבמצבים רגילים היינו מתנגדים להן כמו כל העניין הזה של ענישת מינימום. אני חושב כמשפטן וגם כאזרח שצריך לתת שיקול דעת לבית המשפט והענישה צריכה להיות ענישה פרטנית לאור נסיבות של כל תיק ותיק, אבל לאור מצב החירום בו אנחנו נמצאים – הצבענו בעד הצעות חוק של הממשלה על החמרת עונשים וגם על עונשי מינימום. אני מזכיר את כל העניין הזה של בית המשפט הכלכלי בו תמכנו ובעוד יוזמות של הממשלה.

במקרה הספציפי הזה אמרנו מהרגע הראשון - גם לממשלה, גם לשר המשפטים וגם לסגן לביטחון פנים שהוא הפרויקטור למאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית – שאנחנו חושבים שאנחנו עוברים שלב כי עד עכשיו כל החקיקות, כל היוזמות, כל הפעולות שננקטו היו מכוונות, ובצדק, נגד אותם חשודים, נגד אותם עבריינים, נגד אותם מבצעים של עבירות סחר בנשק, אחזקת נשק, ירי, סחיטה באיומים, פרוטקשן. כל הדברים היו מיועדים נגדם ובאמת נגדם צריך לנקוט ביד הקשה ביותר על מנת שאנחנו נמגר את התופעה הזאת.

כאן החוק הוא נגד אנשים ואזרחים תמימים, אלה שהמשטרה קוראת להם צד ג'. מה זה צד ג'? זה אזרח תמים שאין לו יד ורגל ובאים שוטרים בלי צו, בלי התראה, בלי שום דבר, נכנסים אליו הביתה ומתחילים לחפש ואנחנו יודעים מה זה חיפוש. במיוחד בחברה הערבית אנחנו יודעים מה זה חיפוש כאשר שוטרים נכנסים אלינו לבתים. הם הופכים את הבית. זה היחס. עד עכשיו המשטרה לצערנו, וזה מאז מסקנות ועדת אור, מתייחסת אל האזרחים הערבים לא כאל אזרחים שווים, לא כאל אזרחים בעלי זכויות, אלא – וזה כתוב – כאל אויבים. עד שהמשטרה תשנה את הדיסקט הזה, תחליף את הדיסקט הזה, אפשר שהיחס אולי ישתנה. לכן יש לנו חשש והחשש מובן, חשש מוצדק וחשש שיש לו בסיס, שהמשטרה תתחיל להיכנס ולבצע את החיפושים ולפגוע בזכויות החוקתיות הבסיסיות של האזרח הערבי.

אני מבין שהוועדה והיושב ראש ניסו ותיקנו כמה דברים אבל אלה עדיין לא מרפאים את הפגם היסודי כאשר מדובר בהצעת חוק לא מידתית, שפוגעת בזכויות בסיסיות ולא עונה על פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והופכת את הכלל, הופכת את החריג שהיה שהחיפוש הוא רק על פי צו, אלא במקרים שהיו מוגדרים בחוק ועכשיו את החריג הזה הופכים לכלל. קודם כל עכשיו זה בלי צו עם התנאים שאתם עכשיו קבעתם.

אני אומר כבוד היושב ראש וחבריי חברי הכנסת שלא צריך לשפוך את התינוק עם המים. הרצון והכוונות מובנות והן טובות אבל מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו בעצם לוקחים את החוק הזה, אמנם הוא הוראת שעה, אבל מה זאת הוראת שעה? ברגע שהחוק עובר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, מפורסם ברשומות, הוא מתחיל מיד. מיד מתחילים ליישם את החוק, מתחילים להשתמש בו. לכן מבחינת האזרח – ואני מוצף בימים האחרונים כמו יתר חברי הוועדה בהודעות ועצומות – מתחילים ליישם את החוק באופן מידיי. כל העניין הזה של הוראת השעה, אנחנו יודעים - יש לנו כבר ניסיון של כמה שנים – שהזמני הופך לקבוע כאשר כל פעם באים ומאריכים את זה בעוד שנה ובעוד שנתיים ובעוד שלוש שנים ואחר כך הופכים את זה להוראת קבע.

אני מתחיל בעניין הזה של הוראת השעה. אני חושב ש-18 חודשים זאת תקופה ארוכה. אם אנחנו מדברים, גם לדעת אלה שתומכים והם עם כאבי בטן, אפשר להסתפק בתקופה קצרה יותר ואז נראה. אתה ביקשת דיווח וזה בסדר לקבל דיווח כל חודש, כל שלושה חודשים, נראה האם מדובר במגיפה וחשש שהשוטרים מתחילים כל יום להיכנס לאלפי ולמאות בתים או שרק במקרים באמת קיצוניים ונראה מה התוצאות, האם תפסו דברים או לא תפסו דברים. אז אפשר להעריך האם החוק הזה הוא חוק טוב, הוא חוק לא טוב, הוא חוק פוגעני, הוא חוק לא פוגעני.

לכן ההסתייגות הראשונה היא לגבי תקופת הוראת השעה. אנחנו מציעים תשעה חודשים, 10 חודשים, 12 חודשים לחילופין. זה מקבץ אחד.

מקבץ שני הוא לעניין סעיף 3 עצמו ויש כאן כמה סוגיות. אנחנו מבקשים להגדיר מה זה החפץ הזה ואז זה עונה גם על סעיף (ג), אם תפסו עוד דברים במהלך החיפוש. אני אומר שאם המטרה היא לתפוס נשקים, לתפוס DVR, לתפוס קלטות, בואו נגדיר את זה ואז השוטר שבא לחפש ונכנס לבית לא יתחיל לחפש על ימין ועל שמאל. אולי יתחיל לחפש כסף מזומן שעכשיו נאסור על אחזקתו, אולי יחפש קנאביס ודברים כאלה. הוא בא במטרה ספציפית אחת. יש עבירת פשע חמור, רצח, הריגה, סחר בנשק, הוא רוצה לחפש ולתפוס את הראיות האלה – אז בואו נגדיר בשלב הזה לפחות, בשלב ההתחלתי הניסיוני שאנחנו עושים, חוק ראשון ניסיוני, בואו נגדיר לו מה הוא צריך לחפש, שלא יתחיל לחפש ולפשפש מתחת למיטה, בתוך המזרונים, בתוך הארונות ואז הוא ימצא דברים אותם הוא ייקח ואז נלך לבית משפט וכפי שאמרה חברתי גבי לסקי אחרי שכבר תפסו אצלו את הקנאביס או תפסו אצלו את המזומן או תפסו אצלו את הדברים האלה – זה ראיה.

לכן אני מבקש להגדיר מה זה חפץ, נשק, קלטת, מצלמה, DVR.

התיקון שהוכנס ונאמר "זה מקרוב", אני מסתמך על הסקירה המקצועית של הלשכה המשפטית לגבי המשפט המשווה ושם ראיתי שמשתמשים במונחים שהם יותר חזקים, בין אם זאת סכנה קרובה ובין אם זה נסיבות דחופות. אני חושב שאלה המונחים, במיוחד כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים רק במקרים החריגים להשתמש במקרים הדחופים. אם כן, אלה המקרים הדחופים.

לעניין מי הגורם שיאשר. אני חושב שברגע שיש לנו פשע חמור, לא מספיק שמישהו מהמשטרה – רב-פקד או מישהו אחר, אני לא מכיר את הדרגות האלה - אלא צריך להיות גורם חוץ משטרתי שיאשר לשוטרים להשתמש בזה. הצענו את השופט התורן ב-זום. אני יודע שכאשר הייתי עורך דין והיה מצב דחוף, היה צריך שופט, היינו הולכים אליו הביתה, גם אם זה בשעה 12:00 בלילה וגם אם זה בשעה 1:00 לפנות בוקר. היום השתכללנו ואפשר להאריך מעצר של בן אדם לא בפניו אלא ב-זום. אפשר שאותו שופט יהיה כונן כמו שיש רופאים כוננים ורופאים תורנים. אפשר שיהיה שופט כונן. אם יש מקרה דחוף ואומרים שרוצים עכשיו להיכנס לפני שהראיה תיעלם, אפשר לשלוח לו ב-זום ומיד הוא מאשר את זה. לכן הייתי מציע שהגורם המאשר הוא פרקליט מחוז או מי שהסמיכו לכך והם יאשרו את הדברים האלה בהינתן שבמצב הזה אין שופט תורן.

אלה ההסתייגויות שלנו. לסיכום. אני בטוח שהתיקון הזה הוא לא חוקתי ואני, בשונה מחברי שמחה רוטמן, מברך על כך שבית המשפט כאשר הכנסת מחוקקת חוקים שהם סותרים חוקי יסוד והם פוגעים בזכויות חוקתיות, זה המצב שבית המשפט יתערב ויגיד שזה מעבר לנדרש, זה לא מידתי ואני מקווה שאנחנו לא נצטרך את זה ושהכנסת בסופו של יום, גם במליאה, לא תאשר את החוק הדרקוני הפוגעני הזה.
היו"ר גלעד קריב
תודה. מכובדיי, אנחנו נעבור להצבעות על ההסתייגויות.
צבי האוזר (תקווה חדשה)
אני רוצה התייעצות סיעתית.
היו"ר גלעד קריב
אתה רוצה עכשיו התייעצות סיעתית?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
הוא מצביע. אמרו לי שאני לא יכול לבקש התייעצות סיעתית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מגיע לו חמש דקות.
היו"ר גלעד קריב
צביקה, אין צורך. האמן לי, למרות שאני לא בסיעתך, אני יועץ לך שלא צריך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אתה לא רוצה להתייעץ?
היו"ר גלעד קריב
לא.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אתה שמעת את כל הדברים שאוסאמה אמר ואני אמרתי וזה לא גרם לך למחשבה שנייה?
היו"ר גלעד קריב
חברי הוועדה יודעים שאנחנו בראשיתו של יום ארוך.
צבי האוזר (תקווה חדשה)
האמת שזה גרם לספקות אבל נמלכה דעתי ושוכנעתי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
שאלתי את היושב ראש ולא אותך כי ברור לי ואני שמח על שיקול הדעת העצמאי שלך.
צבי האוזר (תקווה חדשה)
הזהות הרעיונית בינך לבין אוסאמה סעדי, להנציח בארכיון הכללי.
היו"ר גלעד קריב
אנחנו ניגשים להצבעות. לפני ההצבעות אני מבקש לומר שגם בעקבות הסתייגות מספר 7 של חבר הכנסת רוטמן, גם ביוזמת הממשלה עצמה לאור החידוד שהנהלים צריכים להגיע לאישור היועצת המשפטית לממשלה, אנחנו נאשר בנוסח החוק.
נועה ברודצקי לוי
זה סעיף נוסף.
היו"ר גלעד קריב
אנחנו מוסיפים סעיף נוסף של תחילה שיקבע שהוראת השעה תחל חודשיים ימים אחרי אישורה במליאה ופרסומה ברשומות. החודשיים האלה הם לצורך התקנת הנהלים ואישורם על ידי היועצת המשפטית לממשלה ופשיטה שלשון החוק לא מאפשרת למשטרה להפעיל את הסעיף הזה אם אין נהלים. לא צריך את הסיפה בהסתייגות שלך חבר הכנסת רוטמן, מכיוון שזה תנאי להפעלת הסמכות הזאת שיש נהלים שאושרו על ידי היועצת המשפטית לממשלה ולצורך זה אנחנו קובעים תחילה מאוחרת של חודשיים. זה יהיה הנוסח שאנחנו נצביע עליו.
נועה ברודצקי לוי
שאלת הבהרה. חודשיים מיום הפרסום?
היו"ר גלעד קריב
כן.
נועה ברודצקי לוי
אני רוצה להסביר לגבי הנהלים. זה לא כתוב בצורה כזאת שזה לא יכול להיכנס לתוקף.
היו"ר גלעד קריב
אני לא רוצה לכתוב את זה כך. ברור שהסמכות דורשת נהלים, לא?
נועה ברודצקי לוי
נכון אבל כתוב שזה יתועד באופן שייקבע בנהלי המשטרה. זה לא מספיק ברור.
גבריאלה פיסמן
גם בראייתנו כך צריך להיות.
היו"ר גלעד קריב
ברור. יש כאן אמירה לפרוטוקול. הסמכות הזאת לא תופעל בהיעדר נהלים. אני חושב שזה ברור מלשון החוק וההגדרות.

מכובדיי, אנחנו ניגשים להצבעות. אני מתחיל בהסתייגויות שהוצגו על ידי סיעת הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה והליכוד. ההצבעה תהיה על פי סדר המקבצים שהוצגו על ידי חבר הכנסת רוטמן. אני מעלה להצבעה את הסתייגויות מספר 1, 2 ו-3.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגויות נדחתה.

אנחנו מצביעים על הסתייגות מספר 4.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אתה בדקת מי בעל זכות הצבעה?
היו"ר גלעד קריב
כן. אנחנו יודעים. כרגע כל הנוכחים בחדר, למעט חבר הכנסת רוטמן, בעלי זכות הצבעה. מאשר את זה מנהל הוועדה.

מי בעד הסתייגות מספר 4? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחו.

אנחנו מצביעים על הסתייגויות מספר 5, 6 ו-7.
נועה ברודצקי לוי
על הסתייגות מספר 7 לא צריך להצביע כי בסוף יש את סעיף הדחייה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אל תורידי. תשאירי.
היו"ר גלעד קריב
אם כן, אנחנו מצביעים על הסתייגויות מספר 5, 6 ו-7.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגויות נדחו.

הסתייגות מספר 8. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.

הסתייגות מספר 9 ירדה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
ירדה.
היו"ר גלעד קריב
מי בעד קבלת הסתייגויות 10 ו-11? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגויות נדחו.

הסתייגויות מספר 12 ו-13.
נועה ברודצקי לוי
גם של הרשימה המשותפת.
היו"ר גלעד קריב
כן.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אלה היו הסתייגויות שלי להסתייגויות של הרשימה המשותפת.
היו"ר גלעד קריב
כן. הסתייגויות 12 ו-13. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגויות נדחו. בכך סיימנו את ההצבעות על ההסתייגויות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
יש את הסתייגות מספר 14.
נועה ברודצקי לוי
של חבר הכנסת מקלב.
היו"ר גלעד קריב
סליחה. הסתייגות מספר 14 שהיא של חבר הכנסת מקלב. נומקה אתמול. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אנחנו חתומים על הכול.
היו"ר גלעד קריב
הכול בסדר. אנחנו עוברים להסתייגויות של סיעת הרשימה המשותפת. גם כאן אני אעשה את ההצבעות במקבצים.

מי בעד קבלת הסתייגות 1, 2 ו-3? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגויות נדחו.

מי בעד קבלת הסתייגות מספר 4? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.

מי בעד הסתייגות מספר 5? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.

מי בעד קבלת הסתייגות מספר 5? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אני מבקש רוויזיה.
היו"ר גלעד קריב
הכול בסוף.

מי בעד קבלת הסתייגויות 6, 7 ו-8? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגויות נדחו.

מי בעד קבלת הסתייגות מספר 9? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.

מי בעד קבלת הסתייגות מספר 10? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.

מי בעד קבלת הסתייגות מספר 11? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.

מי בעד קבלת הסתייגות 12? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגות נדחתה.

מי בעד קבלת הסתייגויות מספר 13 ו-14?
נועה ברודצקי לוי
הצבענו עליהן. אלה אותן הסתייגויות.
היו"ר גלעד קריב
אבל מבחינת הרישום וזכויות, לא צריך להצביע שוב?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
צריך להצביע עליהן.
היו"ר גלעד קריב
נצביע עליהן. מי בעד קבלת הסתייגויות 13 ו-14? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר גלעד קריב
ההסתייגויות נדחו.

חברים, אנחנו סיימנו את ההצבעה על ההסתייגויות. חבר הכנסת סעדי, הזכרת רוויזיה. אתה מגיש על הסתייגות ספציפית או על כל ההסתייגויות?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
על כולן.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
גם אני.
היו"ר גלעד קריב
גם אתה על כל ההסתייגויות. אורי, הסתייגות 14 היא רק שלך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
לא. אמרנו שאת חלוקת הדוברים ניתן אחר כך.
היו"ר גלעד קריב
מבחינת הרוויזיה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
כולם יכולים לעשות רוויזיה אבל זה לא משנה.
היו"ר גלעד קריב
מכובדיי, הכול בסדר. מכיוון שהוגשה רוויזיה על ההסתייגויות אנחנו לא יכולים להצביע כרגע על נוסח הצעת החוק. אנחנו נעצור את הדיון ובשעה 12:30 תתקיים הצבעת רוויזיה על ההסתייגויות ואם לא ישתנה, אנחנו ניגש ישר להצבעה על החוק.

תודה. בשעה 10:35 אנחנו מתחילים את הדיון הבא בנושא חוק היסוד. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.

קוד המקור של הנתונים