פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



34
ועדת ביטחון הפנים
27/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 11:30

דיון מעקב אחרי התוכנית הלאומית למיגור הפשיעה בחברה הערבית "מסלול בטוח"

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה

יוראי להב הרצנו
ג'ידא רינאוי זועבי
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
יסמין פרידמן

השר לביטחון הפנים עמר בר לב
יואב סגלוביץ' - סגן השר לביטחון הפנים, המשרד לביטחון הפנים

תומר לוטן - מנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

ניצב אלי כזרי - מזכיר ביטחוני, השר לביטחון הפנים, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ שלי נמרוד הרוש - ראש מפל"ג חקירות של יחידה 105 בלהב 433

סנ"צ ליאון הירש - רמ"ד תיאום מבצעי פנים, משטרת ישראל

יעל גורן חזקיה - ראש מטה השר לביטחון הפנים

נטע בוחבוט - רמ"ט סגן השר לביטחון הפנים

גילי נחמני קרמר - יועצת כנסת ממשלה, המשרד לביטחון הפנים

אמיר חלאילה - יועץ מנכ"ל בט"פ, המשרד לביטחון הפנים

מלאכי חסדאי - מטה יישום תוכנית 549, משרד ראש הממשלה

יאיר הירש - מנכ"ל, משרד הפנים

לירון מיוסט - יועצת מנכ"ל, משרד הפנים

ניר מקלר - רכז חקירות, רשות המיסים, משרד האוצר

קרן דהרי בן נון - עו"ד, ממונה טיפול בפשיעה בחברה הערבית, משרד המשפטים

תאמר נדאף - עו"ד, עוזר הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה, משרד המשפטים

האני ואקד - עו"ד, הממונה על פעילות המשרד בחברה הערבית, משרד המשפטים

מוחמד מולא - עו"ד, פרקליטות המדינה

ד"ר סמיר מחאמיד - ראש העיר, עיריית אום אל-פחם

סחר דאוד - מנהלת מחוז צפון, הרשות לשיקום האסיר

מחמוד נסאר - רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית, ועד ראשי רשויות ערביות

מורן מימוני - מנהלת המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק

לאה קריכלי

טלי רם



דיון מעקב אחרי התוכנית הלאומית למיגור הפשיעה בחברה הערבית "מסלול בטוח"

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את דיון המעקב אחר התוכנית הלאומית למיגור הפשיעה בחברה הערבית "מסלול בטוח". מכבדים אותנו בהשתתפותם השר לביטחון הפנים עמר בר לב, סגן השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. היום ה-27 ביוני 2022, כ"ח בסיון תשפ"ב. הדיון הזה מגיע לאחר ארבעה דיונים, זה הדיון החמישי שאנחנו מקיימים עם סגן השר והפעם הצטרף אלינו השר ואנחנו שמחים ומברכים על כך. לצערי, ואני לא רואה סיכוי אחר, אבל לצערי זה כנראה יהיה גם הדיון האחרון ב"מסלול בטוח" ולכן אני חושבת שהנוכחות שלך פה היא חשובה מאוד.

ליווינו במעקב ביחד עם סגלובי'ץ' את משרדי הממשלה. חשוב לומר שהיו כאן עוד דיונים במקביל, היה דיון בנושא של משרד הפנים שהיה כאן הירש, מנכ"ל המשרד; היה כאן דיון בנושא גביית דמי חסות, ממש עכשיו לפני שהגעתם, היו כאן שישה חברי כנסת שהציגו את הנושא, קואליציה ואופוזיציה; וכמובן כל שאר משרדי הממשלה, רשות המיסים, הרשות להלבנת הון, משרד האוצר, שגם הם היו חלק בלתי נפרד.

אני חושבת שהדיון היום הוא דיון חשוב. אני יודעת שאנחנו לא מסכמים כי גם אתם ממשיכים בתפקיד שלכם, אבל עם זאת, אני חושבת שבכנסת, כוועדה שמפקחת על המשטרה ובכלל על המשרד לביטחון הפנים, יש כאן הזדמנות לעשות סוג של סיכום לאירוע המתגלגל הזה.

יש לי הרבה דברים לומר בעניין, את הדברים שלי אני אומר בסוף הדיון. במשפט אחד, אני לא חושבת שאי פעם הייתה כזו תוכנית אמיתית של שישה משרדים, שראינו כאן כל דיון את ההתכנסויות כל שבועיים של עבודה מדהימה שגם הוכיחה את עצמה מבחינת נתונים בתוך החברה הערבית.

אני אגיד לכם ברכות על כך גם בסוף אבל חשוב לי גם בהתחלה לומר לכם תודה רבה. אני חושבת שהעבודה שעשיתם בנושא הזה לא הייתה כאן – הייתה לי זכות לשבת ארבע שנים בקואליציה, וגם עמר שהיה באותו זמן, היינו ביחד באותה כנסת.

אני באופוזיציה הייתי.

כן, אבל אז לא הייתה כזאת מלחמה. עשינו הרבה דברים ביחד, ידענו לעבוד יחד, ועדיין לא זכור – בכלל בתוך הקואליציה, בטח לא באופוזיציה – שהיה אירוע כזה של מלחמה אמיתית בפשיעה בחברה הערבית, ועל כך תודה ואני גם אגיד לכם כמה מילים לסיכום, אני לא רוצה להכביר במילים. עמר בר לב, השר לביטחון פנים, בבקשה אדוני. תודה רבה.

אז ראשית תודה רבה ואני חושב ששיתוף הפעולה בין המשרד לבין הוועדה, הוועדה בהובלה שלך, זה חלק משמעותי גם בקשב, גם בהישגים שהשגנו וגם בדרך שעברנו – כולל חקיקה, כולל חקיקה בדרך – ואין ספק, אני חושב שזו עוד דוגמה טובה לעבודה של הרשות המבצעת עם הרשות המחוקקת, אז תודה רבה. אני לא חושב שהייתה איזו ועדה שהיו כל כך הרבה סיורים של יושבת-ראש הוועדה.

אני עוד לא סיימתי. יש לי עוד זמן.

אני לא אומר, אבל עד עכשיו אני כל היום רק מאשר סיורים.

תשאל את לאה על זה, היא תגיד לך.

ולא הייתה פעם אחת שלא אישרתי.

נכון.

אני רוצה באמת לנצל את ההזדמנות הזאת, ואיך אמרת, זה גם דיון אחרון כנראה בנושא הספציפי הזה בכנסת הזאת, רגע ללכת שני צעדים אחורה ולעלות לגובה של – אומרים 60,000 רגל, נסתפק ב-10,000 רגל – ולדבר על לפני שנכנסים ל"מסלול בטוח", ואת זה יוביל חבר הכנסת סגלוביץ', סגן השר.

מרגע שאני נכנסתי לתפקיד אני הכרזתי שהנושא העיקרי שלי במשרד זה להתמודד עם הפשיעה ברחוב הערבי, והדגשתי הרחוב הערבי, לא אמרתי בחברה הערבית וכמובן לא נגד החברה הערבית כי אם ברחוב הערבי, ובעצם שישה שבועות אחרי שנכנסתי לתפקיד כבר אושר בממשלה התקציב לשנת 2022 למשרד לביטחון הפנים ובמסגרת זו גם למשטרה. במובנים רבים אני די מופתע, בתור אחד – לא כמו יואב, שיש לו ניסיון עשיר – די מופתע איך באמת בתוך שישה שבועות הצלחנו להעביר תקציב יחסית משמעותי, שבגדול בגדול זה מיליארד ורבע שקלים פלוס 800 – חלק מזה 800 תקני כוח אדם ל-2022 ועוד 300 ל-2023 – ולשמחתי בעקבות זה, בטקט טיפה יותר מאוחר, הייתה גם החלטת ממשלה 549 שבעצם הגדירה את הכיוון הזה באמת ככיוון המשמעותי, לא רק של המשרד כי אם גם של הממשלה כולה.

מה שקרה מאז, אם אני מסתכל על השוטף אז בעצם כל ההישגים שהשגנו עד היום הם כמעט כולם מתבססים על מה שהיה, בוודאי מבחינת התקציב, ב-2021. למה אני מתכוון? קיבלנו 800 תקנים. גם ה-800 תקנים האלה, התנאי היה ש-400 יאוישו בחציון הראשון ו-400 בחציון השני, שעוד לא התחלנו. אז מ-400 של החציון הראשון באמת גייסנו 450 אבל גם את זה, צריך לזכור, למעט מג"ב שזה יחסית קל לגייס כי סדירים משתחררים וישר אפשר לגייס אותם והם כבר מאומנים, שוטרים שהתגייסו בחצי הראשון של השנה, משטרת ישראל והאכיפה בכלל, ובוודאי ההתמודדות עם האלימות ברחוב הערבי, עוד לא באה לידי ביטוי.

מה שאני רוצה לומר, שרוב מה שקיבלנו בתקציב עדיין לא בא לידי ביטוי, יבוא לידי ביטוי בחצי שנה הקרובה ובחצי שנה הראשונה של 2023, ובעצם כל ההישגים, לטוב ולרע, בעיניי לטוב, שהושגו, הם עם אותם אמצעים שהיו קודם, ואני אומר כמה מילים על זה.

אז ראשית, כולכם אני מניח שמעתם שהכרזנו שמג"ב הוא המשמר הישראלי, אבל מה זה אומר? בעצם אחד מהלקחים של שומר החומות, אחד הדברים הראשונים שראיתי, הלקחים, היו שלקח לאותן פלוגות מילואים של מג"ב, ולמג"ב בכלל, ולמשטרה, לקח סדר גודל של 72 שעות להתמודד עם הפרות הסדר ברחבי המדינה. אגב, אותן 16 פלוגות, לשמונה מתוכן לא היה בכלל ציוד, ובכלל לקח זמן, ואחרי שהמשטרה בכל עוצמתה עם פלוגות המילואים באמת הגיעה לערים אז היא הצליחה להרגיע את השטח.

אז המשימה הראשונה הייתה בעצם לחזק את מג"ב סדיר. לצורך זה, מתוך ה-800 תקנים שקיבלנו, קרוב ל-300 הם למג"ב, הם כבר בוצעו, אוישו, זה חיזוק החטיבה הטקטית ובמהלך השנה לפני בערך חודשיים קיבלנו תוספת של 200 תקני קבע למג"ב וזה היה לצורך הקמת מה שנקרא חטיבת ביטחון הפנים במג"ב.

זה הזרוע הראשונה או הבסיס הראשון של מג"ב, הבסיס הסדיר שאותו חיזקנו בצורה משמעותית, בעצם כמעט מהיום הראשון שיואב ואני נכנסנו לתפקיד.

הזרוע השנייה זה אותן פלוגות מילואים. כפי שהזכרתי, היו 16 פלוגות מילואים, לשמונה מתוכן לא היה בכלל ציוד. מה שעשינו, גם בהחלטה שהתקבלה לפני בערך חודשיים וחצי, סוכם על שני דברים: אחד, על ציוד מלא של אותן פלוגות שלא היה להן ציוד; דבר שני, תוספת 26 פלוגות מג"ב מילואים לכוח של מג"ב ושל משטרת ישראל, כאשר ה-26 האלה אמורות להיפרס על פני שלוש שנים, כאשר בשנת 2022 שמונה פלוגות חדשות, חלקן כבר קיימות, ועד סוף השנה יהיו שמונה פלוגות מילואים נוספות. זאת אומרת, בסוף 2022, במקום 16 פלוגות מילואים שמתוכן לשמונה לא היה ציוד בכלל, יהיו 16 פלוגות מג"ב מילואים עם ציוד מלא. זאת הייתה הזרוע השנייה.

בסוף שנת 2022 אמור להיות - - -

כן, כן. זה בתקציב, לא תלוי בתקציב חדש. זה מאושר, יש כסף וזה קורה. הדבר השלישי זה המתנדבים. מתברר שלמשטרת ישראל – מי שלא ידע – גם למג"ב יש הרבה מאוד מתנדבים וגם למשטרה הכחולה יש הרבה מאוד מתנדבים. למג"ב יש סדר גודל של 7,500 מתנדבים שקוראים להם "המתמיד" והם בעיקר בפריפריה, ביישובים, בקיבוצים, במושבים בפריפריה, עוסקים בעיקר בנושאים שוטפים של שיטור קהילתי וכן הלאה.

מה שהחלטנו לעשות זה על הבסיס הזה של המתנדבים למג"ב להגדיל עוד ב-1,000 מתנדבים, רק שהמתנדבים החדשים יהיו מתנדבים שייעודם בשוטף זה לעשות פעולות התנדבות שוטפות, אבל גם יהיה להם תקצוב של עשרה ימי מילואים בשנה, כשבמסגרת ימי המילואים האלה הם יוכשרו להתמודד גם עם הפרות סדר, ו-1,000 האנשים האלה, יש להם אפוד ונשק בבית ואם חס וחלילה מחר קורה שומר חומות ב' עם הפרות סדר כאלה ואחרות, תוך 12 שעות אותם 1,000 אנשים יכולים להתייצב במקומות שצריך במסגרת מאורגנת. אז שוב, מדובר על מתנדבים וזה הדבר הנוסף.

הדבר האחרון בהקשר הזה, גם מתנדבים למשטרה הכחולה. היעד הוא להוסיף עוד סדר גודל של 3,000 מתנדבים עד סוף השנה. זה פחות או יותר המשמר האזרחי שהיה פעם, בעצם לחדש את המשמר האזרחי, שאלה יהיו אנשים שהם מתנדבים ויעסקו במשימות שיטור שוטפות, ככה שנראה באזורי המגורים שלנו יותר שוטרים. דרך אגב, היום אגף התנועה, חלקו הגדול בנוי על מתנדבים, האזרח לא יודע אם זה מתנדב או לא כי יושבים שני שוטרים, אחד סדיר, אחד מתנדב, שניהם עם מדים. זאת הכוונה.

גם כרמלי שנהרג היה מתנדב באגף התנועה.

נכון, בראשון לציון. ולכל זה קראנו מג"ב המשמר הישראלי.

הנקודה האחרונה שאני רוצה להעלות לפני שסגן השר ייכנס ל"מסלול בטוח", בסך הכול, בשביל להתמודד עם פשיעה אתה חייב ליצור הרתעה, ולצערנו, ההרתעה הייתה מאוד מאוד נמוכה. והדרך ליצור הרתעה זה לא רק לפתוח תיקים וזה לא נמדד במספר התיקים שנפתחים, תיקים על הפרות כאלה או אחרות. בראייה שלי ושלנו זה נמדד בסופו של דבר במספר כתבי האישום שמוגשים.

זה התחיל, אחד, ממבצעים לאיסוף נשק בלתי חוקי. בחמשת החודשים השנה נאספו 41% יותר נשקים בלתי חוקיים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זה מתחיל בזה וזה ממשיך בכתבי אישום. בחמישה חודשים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, 15% יותר כתבי אישום על החזקת נשק בלתי חוקי, 47% כתבי אישום יותר על אירועים של סחיטה, מה שקוראים פרוטקשן. אני לא מדבר על אירועים שהיו ב-2021 אבל הוגש כתב אישום רק השנה. אם אני מתייחס לזה אז יש עלייה ב-81%, אבל אם אני מתייחס רק לחמישה חודשים האחרונים, לאירועים שהיו בחמישה חודשים, אירועי פרוטקשן וסחיטה ואיומים שהיו בחמישה חודשים האחרונים, יש עלייה של 47% בכתבי האישום.

כל זה משתלב ומתווסף וזה חלק אינטגרלי מפרויקט "מסלול בטוח" שאותו מוביל יואב, ובעצם המטרה העיקרית של הדיון עכשיו היא לעסוק בנושא הזה ובהתקדמות, אבל היה חשוב לי לתת את התמונה היותר רחבה כי שוב, הנושאים משולבים. כתבי האישום, אנחנו לא סופרים – פעם אחת זה כתב אישום שגם ככה היה מוגש ופעם אחת זה כתב אישום שמוגש בהקשר של "מסלול בטוח". הפירוט בהקשרים של "מסלול בטוח", אין לי ספק שיואב ייכנס לזה וזה מאוד חשוב.

דבר נוסף, פעולה מאוד עיקשת כנגד משפחות פשע ערביות. אם אנחנו לוקחים למשל את משפחת חרירי, אני מניח שהשם כבר מוכר כאן, אז שניים לפחות מראשי משפחת חרירי בכלא במעצר עד תום ההליכים, הרבה מאוד גורמים מתחת, אבל זה לא רק משפחת חרירי, זה גם משפחות פשע אחרות. שוב, חלק זה במסגרת הפעולה של "מסלול בטוח" שיואב יפרט וחלק זה בעבודה השוטפת של המשטרה.

הכרזתי בתחילת הקדנציה שאנחנו ב-2022 הולכים למוטט שלוש משפחות פשע במרחב הערבי והדרוזי, ואנחנו בדרך לשם – משפחה אחת מאוד מאוד קדימה, שתיים אחרות בשלבים מתקדמים, ושוב אני לא אכנס כמובן לפרטים אבל אין לי ספק שחלק גדול זה בזכות "מסלול בטוח" ויואב יפרט, וזו גם הזדמנות לומר שאני מאחל לכל שר במדינת ישראל שיהיה לו – יהיה לצידו, זה לא יהיה לו – יהיה לצידו סגן שר כמו יואב סגלוביץ'. באמת, יואב, מכל הלב, תודה רבה ונמשיך ככה. יש לנו לפחות חצי שנה לעבוד עוד, ולך תדע מה יהיה אחרי זה.

מסכים איתך לגבי יואב.

תודה רבה. הנקודה החשובה, באמת התפיסה הרחבה מהיום שבאמת נכנסת לתפקיד, תודה רבה לך על זה. יואב, בבקשה.

התחושה הזאת של סיום קורס, אני אף פעם לא אהבתי אותה. הייתי הולך קודם, ושייפרדו בלעדינו. אז העניין הוא פה שא', זה לא באמת סיום כי כנסת, נכון שהיא מתפזרת, אבל כן, חלק מהוועדות ממשיכות לעבוד, ודבר שני, עד שלא תהיה החלפה כזו או אחרת, בעיקרון משרדי הממשלה ממשיכים לעבוד. במובן הזה, כל מה שהיה יהיה ורק יותר כי אני חושב שהחובה על כולנו, ואני חושב שעמר אמר את זה בתחילת הדרך ואני אחזק את דבריו, החובה על כולנו, בסוף זה לא עסק פרטי, בטח לא הנושאים האלה, והם הנושאים הכי פחות, נקרא לזה, הם סופחים פנימה לעיתים פוליטיקה אבל הם הכי פחות פוליטיים. בסוף כולם מחוברים לעניין שצריך לעשות שינוי בפשיעה בחברה הערבית ולכן כולם שותפים ואני לא יכול שלא באמת להגיד – אנחנו ממשיכים ויש לנו פגישת עבודה אחרי הצהריים – אבל בעיקרון, שום דבר לא מובן מאליו ויש שני אנשים בוגרים שעשו כמה דברים, עובדים ביחד, אז אני אומר, תמיד זה לזכותו של זה שהוא המנהל. העובדים עובדים, ואני לצורך העניין במשרד. נכון שאני עושה דברים מסוימים אבל אי אפשר לעבוד ביחד בלי האשראי, הפרגון והעבודה המשותפת, ועל זה אני מודה בלי כל קשר עכשיו לשיחת סיכום כזו או שיחת סיכום אחרת, אנחנו את שיחת הסיכום שלנו נעשה, כולל כל ההכוונות של הווייז.

נכון. אבל הישיבה הזאת כאן של שלושתנו, לצערי, לא יודעת מתי זה יהיה, מקווה שזה יהיה בממשלה הבאה אבל אם זה לא יקרה, לפחות נסיים את הכנסת הזאת כמו שצריך.

אז אני רוצה בזה לסיים את הקטע העצוב של היום.

חשבתי את הקטע הפחות עצוב.

ולעבור לקטע שאני רוצה להשתדל פשוט להציג לכנסת ודרכה אליכם, נבחרי הציבור, עובדי הציבור כולם. קודם כול, תודה, מירב, על הדיון, דיון רביעי או חמישי שאני מגיע אליכם כאן, ויש משמעות לדיונים בכנסת. אני אומר את זה כמשהו כללי, גם למי שאיננו חבר בכנסת, יש משמעות. זאת כיכר העיר, יש כאלה שמסתכלים, יש שמוחאים כפיים ויש כאלה שעושים דברים אחרים, אבל בעיקרון זה המקום שבו בסופו של דבר הרבה מאוד החלטות מתקבלות.

אני אציג לכם את הדברים שלא נצליח לקבל עליהם החלטות, גם בכנסת, בלי כל קשר כרגע לסיפורים כאלה ואחרים, ואני אנסה להיות מדויק כמה שאפשר.

כמו שאמרתי קודם, הולך להיות פה שינוי, אבל שינוי אחד לא יהיה. ממשיכים כולם לעבוד, ואני רוצה להגיד משהו באמת אופטימי, להתחיל בו ואולי אני אסיים גם איתו.

אם יש חוויה אחת מעצימה בכל התקופה שאני נמצא בפעילות הזאת "מסלול בטוח" מ-17 באוקטובר 2021, שאתה פוגש שירות ציבורי מעולה, שמה שהוא צריך זה רק שייתנו לו לעבוד. אז יש דעות שונות גם בתוך השירות הציבורי, יש תפיסות עולם שונות. בעיקרון, אין מקום – ואני בטוח אפספס אנשים – אין משרד ממשלתי, יחידת סמך, ראש רשות, עמותות, שלא פניתי אליו עם משהו או התייעצתי איתו על משהו, והתקבלתי, לא בסבר פנים יפות – סבר פנים יפות זה לא עבודה – התקבלתי עם גיוס מלא של האנשים. וידעתי לפעמים שהחלטה שאנחנו מקבלים בפורום מצומצם, בסוף מי שעושה אותה זה עשרות רבות של אנשים שאם הם לא מגויסים עם התלהבות בעיניים זה פשוט לא יכול לקרות, עם כל הכבוד לכל המנהלים, כל הגנרלים וכל המפקדים למיניהם. חשוב לי להגיד את זה בפתח הדברים כי זה העוגן המרכזי, שבסוף, אחרי שכולנו בתפקידנו, יש לנו כיוון, יש לנו דרך, המימוש שלו הוא על ידי עובדי הציבור, ולפעמים אנחנו פחות מדי שמים קשב כמה משמעות אדירה, ואני מלא הערכה. זה גם תודה על מה שעשיתם, זה גם תודה על מה שאנחנו נמשיך לעשות אבל היה חשוב לי להגיד את זה כאן.

ועוד, אני מודה על שותפים שהם שותפים שהם לא חברי הבית הזה, הם לא חברים פוליטיים שלי והם לא עובדים איתי. אני רואה פה כרגע את ד"ר סמיר – אני מפיל עליך את הנציגות – יש את מחמוד נסאר, ועד ראשי הרשויות הערביות, עם הבעייתיות שיש בדבר הזה, זה לא שזה הכול אותו דבר, זה לא אותו דבר, גם את זה למדתי, אבל אני מודה בשמכם על שותפות. שותפות זה לא בהכרח הסכמה. הרבה ויכוחים היו לי אתכם, אני אומר את זה כאן כי עוד פעם – כמו עם עובדי הציבור – עדיין הולכים להיות לי עוד הרבה ויכוחים אתכם בדרך, אבל אני חושב שבלי שותפות אמיתית של מנהיגות אזרחית, ציבורית, ראשי רשויות, עמותות, מיוזמות אברהם ועד אחרים שפגשתי הרבה בדרך, כולם נרתמו ואני אומר את זה פה לזכות החברה האזרחית ולזכות עובדי הציבור. זה שהכנסת מתפרקת זה לחובת נבחרי הציבור אבל זה כבר אירוע אחר, לא אכנס אליו עכשיו.

אני מודה לחברי הכנסת. אני רוצה בפתיחה לא לפספס – לא למופיד, לא לג'ידא ולא לחברת הכנסת לנדה, שהם שותפים כל הזמן בדיונים כאלה, בדיונים אחרים – בטוח פספסתי. אחרונים חביבים, אחר כך אני ארוץ מהר, לאנשים שעובדים איתי בצמוד. יש פה אחת שאני אף פעם לא מזכיר אותה כי היא בדרך כלל לא מגיעה לכנסת אבל היום היא כן הגיעה, קוראים לה שלי נמרוד הרוש – היא תקום שנייה, אני עושה את זה לא לפי הפרוטוקול – היא קצינת משטרה, היא מושאלת ממשטרת ישראל אליי לצורך "מסלול בטוח", היא ממעטת להגיע לפה מהשיקולים המובנים אבל היא זאת שמניעה את התהליך כולו של "מסלול בטוח". כל המטה של "מסלול בטוח": נטע, ראש המטה; אמנון, גילי ונטע שהיא בפועל הקישור שלי למוסדות המדינתיים שנכון שאני לא אהיה אצלם – קישור למשטרה, קישור אמיתי לרשות המיסים וכו', ולכל משרדי הממשלה. משרד המשפטים, ומנכ"ל משרד הפנים הירש נמצא פה, מנכ"ל האוצר רם בלינקוב שנבצר ממנו להגיע אבל הוא שותף מלא, ובכלל משרד המשפטים בוודאי – בטוח פספסתי, מתנצל מראש בפני מי שפספסתי ואולי אני אזכר בדרך.

אני רוצה לעבור ממש בצורה טלגרפית ככל שאפשר, לא אחזור על הכול. עברנו שבועיים וחצי קשים מאוד של מעשי רצח בחברה הערבית, קשים מאוד, ומעשי רצח מטבע הדברים לוקחים את השיח ואת התודעה הציבורית ולכן הם תמיד במוקד תשומת הלב. זה נכון שבכל מקום אני אומר וגם פה, אין דבר יותר נורא ממעשי רצח אבל אנחנו חייבים להסתכל על התמונה הכוללת ואי אפשר לנוע על הגלים כל פעם כשיש משהו ברוח.

כדי לסבר את האוזן לגבי מה שאני אומר חייבים אורך רוח וצריך להסתכל קדימה ולהסתכל רחוק, לבדוק נתונים ולראות מגמות ולא לחיות מסופשבוע לסופשבוע או מיום רע כזה ליום רע אחר כי יהיו עוד הרבה ימים לצערי, ימים לא פשוטים, עם אירועים מאוד מאוד קשים שצריך להתמודד איתם כי יש עוד דרך ארוכה.

אבל גם בנתונים האלה, אם אני מסתכל על הנתונים היום, אפילו היום, בשנת 2022 היו 42 מעשי רצח, נכון להיום. בשנת 2021, נכון להיום, ליום של הדיון, היו 51, אז כל מי שעושה חשבון מהר יגיד 18%. יש ירידה של 18% אבל אני אומר לכם, זה לא מה שמשחק מבחינת הקביעה של הכיוונים כי אי אפשר, אני אומר לכם, בפשיעה אי אפשר לדעת שאתה עושה משהו אחד, הוא ישפיע בהכרח על המשהו האחר.

לכן, כל התוכנית כולה או כל הדרך שבה אני חושב שנכון לפעול, ונכון שהמשרד פועל בה, ודאי וודאי "מסלול בטוח" פועלת בה, היא ראייה ככל שאפשר גשטלטית או הוליסטית, תקראו לזה איך שאתם רוצים, לראות את התמונה הכוללת, איך אפשר לייצר שינוי במגמות כשאתה לא תמיד יודע אם אתה תקפת כלכלית מישהו, כמה זה משפיע על זה שמחר יהיה לו נשק או לא יהיה לו נשק. אתה לא יודע באמת את התשובות האמיתיות לזה אבל אתה כן יודע שאם אתה פועל נכון אל מול מדדים שבחנת אותם, אל מול הבנה מקצועית ואל מול עבודות מטה שנעשו – הרי "מסלול בטוח" נולדה על סמך עבודות מטה שנעשו, גם בממשלות קודמות, גם ועד ראשי הרשויות הערביות, גם תוכנית שאני בזמנו באופן פרטני הכנתי, גם מול תוכניות נוספות, ככה היא נבנתה, אל מול אילוצים, אל מול כשלים, אל מול באגים, אל מול חוסר טיפול – ולא רוצה ללכת אחורה, דווקא בימים הכי פוליטיים האלה לא רוצה ללכת אחורה בעניין של הפשיעה למה. אני רק יודע להגיד מה נכון לעשות, ומפה נעבור ממש ברצף למצגת ונראה איפה אנחנו עומדים היום מבחינת הנתונים.

(שקף: שגרת המטה). רק תזכורת לאנשים. זה הסיפור כולו, זה כל התוכנית בקיצור על רגל אחת. היא מחייבת גמישות הפעלה, תוצאות מהירות, ללא מטה כבד, ללא יותר מדי דיונים, מסלול מהיר לפתרון בעיות, שותפות מלאה בין כל הגופים, פעילות מבצעית בניהול משטרת ישראל, ופה אני אגיד מילה על משטרת ישראל. גוף שאנחנו – אני אומר אנחנו, עושה פה הכללה – הרבה פעמים כשיש את התקלות, בוודאי הן קופצות לעיניים ויש את הביקורת, והמקום הזה צריך לבקר את משטרת ישראל, וגם הוועדה הזאת וגם ועדות אחרות.

אבל שום דבר ממה שאני אומר עכשיו לא היה קורה אם לא הייתה התגייסות מלאה של משטרת ישראל לכל הרמות, מרמת מפכ"ל עד רמת מפקד תחנה וכל מה שבדרך וכל גופי המטה, כי בסוף הפעילות האופרטיבית המבצעית, העיבוי שלה הוא על ידי משטרת ישראל. ולכן דווקא חשוב לי להזכיר את זה כאן עכשיו ודווקא במקום הזה, דווקא בימים הלא פשוטים האלה.

דבר נוסף זה צוותי עבודה ביצועיים בניהול ברמות בכירות. אמרתי בזמנו, יש קטע אופרטיבי ויש קטע תהליכי. בקטע התהליכי טיפלו בעיקר שלושה משרדים: משרד המשפטים בכל מה שקשור לשינויי חקיקה, יחד עם משרד הבט"פ ולעיתים משרדים נוספים. הקטע השני היה הקטע של תהליך שקשור לשוק השחור, אני אציג אותו בקצרה ואם ערן יעקב יגיע – אני רואה שניר מקלר פה – אבל אם צריך השלמות איפה שאני לא מדייק, תתקנו אותי, ויאיר הירש בכל מה שקשור לפעילות משרד הפנים ומכרזים ברשויות מקומיות.

(שקף: שגרת המטה). אני מפה רוצה לרוץ כי חלק מהאנשים היו בפעם הקודמת, רובם היו אבל ניתן בגדול. עבודת המטה היא מאוד סדורה, היא מאוד פשוטה גם. יש מפגש דו-שבועי של כל ראשי הצוותים. ראשי הצוותים זה לאו דווקא אנשים שנמצאים בקטע האופרטיבי, זה מפגש רוחבי של כל האנשים, ותכף תדעו מי האנשים. בכל יום ראשון החל מה-1 במאי נפתח "מנוע הפעלה" נוסף בדרום, לדוגמה אתמול הייתי בתל שבע, אבל בעיקרון כל יום ראשון עושים מיקוד פעילות בדרום. כל יום חמישי מתנהל מפגש של כל מי שיש לו יד ורגל באכיפה, זה קורה ככה למעט פעם אחת, מ-17 באוקטובר לא פספסנו אף יום חמישי שבו מתכננים את הפעילות הכוללת – שבועיים קדימה, לפעמים חודש קדימה, לפעמים שבוע, וגם בודקים איפה פספסנו שבוע קודם. צוות שרים, פעם בחודש, לא עמדנו בפעם בחודש, זה יצא פעם בחודש וחצי-חודשיים, זה גם לא מובן מאליו. צוות שרים שנמצאים פה למעשה בראשות ראש הממשלה, נמצא שם השר לביטחון הפנים, שר המשפטים, השר במשרד האוצר, שר העבודה והרווחה, כל ראשי הארגונים ואנשים נוספים גם נמצאים שם. זו שגרת המטה.

("מסלול בטוח"). אלה הצוותים בגדול. זה מה שאמרתי, פעם בשבועיים נפגשים בשיחת זום, אלה ראשי הצוותים: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי, קרן דהרי שנמצאת פה, קרן פה גם כן עושה עבודה בלתי רגילה, היא ממש בכל מקום, בכל דבר, ראש רשות המיסים. זה נשמע מצחיק אבל חשוב להבין את התהליך. ראש רשות המיסים, באמת, הוא יודע שהוא ראש רשות המיסים, הוא לא צריך לקבל ממני מינוי להיות ראש רשות המיסים אבל זה חלק מהרעיון. כשהוא יושב בשולחן הזה הראש שלו חושב אחרת, הידע שלו הוא אותו ידע, הוא מופנה לדברים שהוא לא חשב קודם כי רשות המיסים, צריך להזכיר לכולם, בעיקר עוסקת בגבייה, היא לא עוסקת בעניינים שבהם עוסקים היום, ולכן יש חשיבות לעצם ההגדרה. ראש רשות המיסים נמצא שם כראש צוות מיסים. מי שיראה את זה מהצד יגיד, מה קרה? סגן השר לביטחון פנים השתגע? הוא ממנה את ראש רשות המיסים שמינו אותו כבר כמה שנים קודם? לא. הוא בכובע אחר שם. משנה לפרקליט המדינה אזרחית, אורית קוטב – חשוב לי להזכיר גם את השמות של האנשים – אורית קוטב אחראית על כל הפרקליטות האזרחיות, היא שותפה מלאה, אני אציג אחר כך את הפעילות שהם עושים.

כל הרעיון הוא להפעיל אכיפה, גם אכיפה אזרחית, אכיפה מנהלית, אל מול הפשיעה. מנכ"ל משרד האוצר – אני ארחיב אחר כך – ריכז צוות, וצוות משנה נוסף. צוות שעוסק בשוק השחור סיים את העבודה שלו, כל המסקנות והכול כבר נמצא בחוק ההסדרים, שכנראה לא יעבור אבל זה נמצא כבר בחוק ההסדרים. צוות משנה שלו בראשות החשב הכללי באוצר יסיים את העבודה בנושא היכולת לקבל משכנתאות והלוואות בחברה הערבית – יש פתרון, לא מושלם, לא הכול, יש פתרון בדרך, אני אציג את חלקו.

מנכ"ל משרד הפנים עסק בכל סוגיית העומק של נושא המכרזים ברשויות הערביות, עם כל הוויכוחים שיש סביב זה, ועדיין קיימים ויכוחים. התקבלו שם החלטות ואנחנו רצים בכיוון הזה. צוות שכבר למעשה התחיל לרוץ במרס אבל כל מה שקורה עכשיו – גם שירות הביטחון הכללי, גם הצבא – יש היום פעילות אחרת מול הגבולות, אני אומר בגדול, פעילות אחרת מול הגבולות אל מול תפיסות נשקים. הדבר הזה יצא מתולדה של תהליכים שהיו כבר קודם אבל הואצו כחלק מהעניין הזה. אגף סיף בעיקר עוסק בניטור סכסוכים ומיפוי המקומות שבהם צריך להיכנס פנימה. מנוע הפעלה ב' – כתבתי שם החברה הבדואית – התחיל לעבוד ב-1 במאי באופן פרטני יותר, ראש מערך ההסברה הלאומי נכנס לפני שלושה חודשים, אני אציג בכמה מילים מה הם עשו. אלה הצוותים בגדול.

(שקף: "מנוע ההפעלה"). שיטת העבודה היא ממש פשוטה. האנשים שסבורים במשטרת ישראל שהם מחוללי הפשיעה המרכזיים, האנשים האלה, לכל איש יש מי שמתעסק איתו. יכול להיות שהוא עבריין שיורה אבל הוא בכלל יטופל ברשות המיסים כי רשות המיסים, יש לה היתכנות לטפל בו חקירתית, תביעתית ומשפטית אחרת. הרעיון המרכזי הוא להוציא את האנשים מהמעגל לצורך העניין – אני אומר את זה במירכאות להוציא מהמעגל – מצד אחד עשו עבירות אז מקומם בבית הכלא ולקבל כתבי אישום, או אם הם בוחרים לעזוב את הארץ, מבחינתי זה גם אופציה, אבל לא להיות פה.

תחזור אחורה, אני רוצה לשאול כי את הכול אני משווה לדיון הקודם.

זה אותה מצגת.

מעניין, כי עכשיו כתבת כאן את השב"כ, ובדיון הקודם הוא לא היה.

השב"כ היה כל הזמן. זה נכון שהוא לא היה במצגת בפעם קודמת. לקח תהליך הבשלה עד שיבינו שאני עובד עם השב"כ ולא יצעקו יואב הביא את השב"כ. השב"כ מהתחלה שם. אני שמח על הערנות במצגות, זה אותה מצגת.

אני כל הזמן בודקת.

זו הייתה המטרה לבדוק, אם את עוקבת אחר הפרטים.

בוודאי, אני גם אגיד לך למה. כי כל הזמן, בכל פורום שאתה נמצא – גם בתקשורת כשאתם מדברים שניכם – תמיד אומרים לכם מה עם השב"כ, אז נראה לי שזה חשוב.

כל מקום אמרתי אני עובד עם שירות הביטחון הכללי אבל כשהתחיל התהליך הזה ואני עד גם למקום המורכב הזה, אז במקומות שאמרתי את הדברים והתראיינתי על הדברים אמרתי, שירות הביטחון הכללי הוא חלק מרשויות מדינת ישראל ומקומו לא נפקד. לצערי, התחיל דיון קצת מוטרף על העניין שפה עושים כל מיני דברים שלא ייעשו, נתתי לעסק לשקוע אבל השב"כ מהתחלה עובד כל הזמן, אני עובד איתו כל הזמן בתיאום, בשיתוף פעולה, בכל מקום נאמר. את צודקת שבשקף הקודם בכנסת או בתחילת הדרך הוא לא הופיע בשקף אבל מקומם לא נפקד משקפי.

חשוב להדגיש, אם כבר העלית את העניין הזה. שירות הביטחון הכללי לא עבר שום שינוי. אין הרחבה של חוק שירות הביטחון הכללי, כמו שהיו פה חלקים שאמרו שיקרה או שראוי שיקרה אפילו. הם עובדים באותה מתכונת שעובד שירות הביטחון הכללי במדינה דמוקרטית, על סמך חוק השב"כ, על סמך תיאום ארגוני שקורה, רק להבטיח את העניין הזה כחלק מ"מנוע ההפעלה" שמתכנס כל יום חמישי. הנציגים שנמצאים שם הם: ראש אגף חקירות במשטרת ישראל, ראש רשות המיסים, עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, קרן דהרי, אלון אלטמן, המשנה לתפקידים מיוחדים, ונציג של שירות הביטחון הכללי. זה פורום שנמצא על מנת שנוכל לקבל החלטות מהירות.

הכלל הוא מאוד פשוט. שם מתקבלות החלטות, זה לא דיון למטרת הדיון הבא. ואם אפשר אפשר, ואם אי אפשר אז אי אפשר בכל התחומים. אם אפשר שרשות המיסים יעשו משהו, שם מתקבלות ההחלטות. אם אפשר ששירות הביטחון הכללי ייכנס, שם מתקבלות ההחלטות. אין עוד דיון, כל האנשים הבכירים האלה, הם יכולים לקבל את ההחלטות. היה רק מקרה אחד שהיינו צריכים לעשות חשיבה נוספת על משהו ואז עשינו חשיבה נוספת.

(שקף: תוצרי פעילות יעדי אדם – מבצע "מסלול בטוח"). מבחינת סך הכול היעדים שכרגע נמצאים בתוכנית והמגמה היא להעלות את מספר היעדים, מדובר על 725, נכון להיום. מתוכם, 228 עצורים תום הליכים בעיקר בתיקי פרקליטות. יש בצד שמאל את הפעילויות שעושים, אבל בעיקרון אני אומר לכם, מבחינה מקצועית אלה נתונים חסרי תקדים בכל פעילות אופרטיבית והשאיפה היא להגדיל את מספר היעדים. כשאני אומר מספר יעדים זה אומר שמשטרת ישראל באה ואומרת, אלה אנשים שאם ניתן להם טיפול אפקטיבי חוקי אנחנו מפחיתים את הפשיעה, מונעים ביצוע של עבירות וכו', והמטרה היא שכמה שיותר מהחברים האלה ירדו, נקרא לזה, מהסד"כ הפעיל ברחוב שמייצר נזק בכלל הפעילויות כולן. זה יכול להיות מחר עם מישהו שנוהג תוך פסילה אז הוא יהיה על הדבר הזה, ועם מישהו על עבירת מיסים או מנהל עסקים לא מורשים או יורה.

אני אגיד משהו כללי כתפיסת עולם. העבריינים, לא מעניין אותם, לא החקיקה שמיוצרת בכנסת, לא התקנות של ראשי הרשויות שמוציאים אותן ולא מעניינת אותם גם החלוקה הארגונית שבה אנחנו פועלים. עבריין הוא עבריין והוא עובר על כל הרצף. זה לא מפריע לו – היום הוא יירה ומחר הוא יסחט ויום אחרי זה הוא גם יעלים מס ויום אחרי זה גם יוציא חשבונית פיקטיבית, הוא יעבוד על כל הרצף, ומחר גם סחר בסמים.

אצלנו הכול מחולק, ככה צריך לעבוד במערכת מסודרת, לכן השאלה איך לוקחים את כל המערכות האלה ואם העבריינים עוברים על כל החוקים, כיצד כל החוקים וכל הרשויות מסוגלים לעבוד נקודתית מול העבריינים. בקיצור, אם תרצו לקחת את זה לקטע, או מחויך או לא מחויך, צריך ללמוד היטב את שיטת העבודה של העבריינים כדי לדעת איך נכון לעבוד מולם ולהתאים את עצמך אל מול דפוסי עבודה שלהם, זה פחות או יותר הדנ"א של כל התוכנית.

(שקף: תוצרי פעילות יעדי מקום - פיקוח על 13 מקומות). יש מקומות ספציפיים שבהם אנחנו חושבים שצריך לתת מיקוד יתר והמקומות האלה משתנים ממקום למקום, מזמן לזמן, אבל בעיקרון במקומות האלה, כלל הרשויות פעילות יותר. זה אומר שגם רשות המיסים לצורך העניין עושה יותר פעילות, את הפעילות הרגילה שלה היא עושה לדוגמה במקומות שהיא לא הייתה בהם קודם לכן. היא לא יכולה לעשות את זה בחלק מהמקומות בלי סיוע וגיבוי של משטרת ישראל ולכן השולחן שאני מנהל אותו מאפשר את כל הדברים האלה, אותם מקומות שהיה קושי להיכנס – כמו שלא קשה להיכנס למקומות מסוימים יש מקומות שכן קשה בגלל עבריינות קשה, בגלל שיש מקומות שעדיין יש תחושה של אין דין ואין דיין, יש מקומות כאלה בכל הארץ ולכן במקומות האלה צריך לפעול אחרת, יש 13 מקומות שעליהם רמת הקשב היא יותר גבוהה. זה לא אומר שרק עליהם עובדים, זה אומר שבמקומות האלה יש רמת קשב כללית יותר גבוהה.

גם על זה יש לי שאלה כי גם זה לא היה בפעם שעברה. כשאתה מדבר על מקומות אתה מדבר על רשויות. יש כאן רשימה, כשאתה אומר מקום אתה מתכוון רשות?

לא. אם אום אל פחם לדוגמה נמצאת ברשימה – יושב פה ראש העיר אום אל פחם, ד"ר סמיר – אז זה לא כל אום אל פחם. יש מקומות ספציפיים באום אל פחם שאנחנו יודעים אותם, לא נמצאים פה במצגת, שם אנחנו מתמקדים, אבל זה מקום שאנחנו שמים עליו יותר קשב. למה? כי אנחנו יודעים ששם צריך לשים יותר, ובעניין הזה זה לא על סמך תחושת בטן, על סמך הרבה מאוד דברים שאנחנו יודעים, ניתוח אירועים, ניתוח פוליגונים, ניתוח אירועי ירי, ניתוח של הרבה מאוד דברים ששם שמים קשב יותר גדול. יכול להיות, היו נניח אירועי ירי בטמרה או ברהט לדוגמה, בכלל באותו זמן זה יהיה לא סביר, פתאום יראו שם, מטפלים בתחנות דלק פירטיות בכלל. אתה אומר, מה הקשר? יש קשר כי במקום שאין דין ואין דיין אז האזרח הנורמטיבי מסתכל בסוף ואומר: אין מדינה, אין משטרה, אין פעילות וכו', ולכן יכול להיות שאתה לא תופס את היורה על הירי אבל אתה בכלל תעצור אותו בהקשר הזה על עבירת מס. מבחינתי זה אותו דבר.

(שקף: תוצרי פעילות יעדי ארגוני פשיעה). ארגוני פשיעה זה אופרה אחרת, סומנו, יש 117 כאלה שממופים אצלנו, כאלה שדורשים טיפול אכיפתי אגרסיבי או משמעותי. מתוכם 29 עצורים עד תום הליכים, גם זה ברמת נתונים נתונים בלתי רגילים ואני מקווה מאוד שבפעם הבאה שנציג את השקף כל השקפים יהיו עם נתוני עלייה. דרך אגב, במעלה הזמן, וחבל שלא הבאתי את זה לכאן, יש כל הזמן נתונים של עלייה בפעילות, אין פה מצב שמשהו ירד.

רציתי להגיד לך את זה כי כל מה שאתה מראה היום – יש לי את המצגת של הפעם שעברה – זה עולה, אז אולי חשוב להראות את הגרף.

כן.

לישיבה הבאה הוא יכין גרפים.

לישיבה הבאה, או אני או מישהו אחר.

אין בעיה. או בכלל לפרסם את זה כי זה חשוב נראה לי. הכול פה עולה.

בכל מקרה, אלה ארגוני הפשיעה.

(שקף: צוות שוק שחור בתחום הפיננסי). שני צוותים מאוד גדולים, אני רוצה גם פה לתת דגש. הסיפור של שוק שחור, כשמדברים על פשיעה באופן כללי ומדובר על פשיעה בחברה הערבית, אתה לא יכול באמת לנצח את זה אם אתה לא שובר מנועים כלכליים. אין מאה אחוז, אתה לא תגיע למאה אחוז, אתה חייב לשבור מנוע כלכלי. דרך אגב, זה נכון לגבי עבריינים באופן כללי, לא קשור ערבים, יהודים, לא משנה מאיפה הם באו, זה נכון לגבי פשיעה באופן כללי.

בהקשר הזה בכל העבודות כולן שעסקו בנושאים האלה לאורך שנים רבות, הנושא של שוק שחור מופיע בכולן. זה נגמר בכותרת שצריך לטפל בשוק השחור, וכולנו מסכימים – במירכאות – ואז אתה בודק מה קרה לאחר מכן, אז כולנו הסכמנו הרבה מאוד שנים.

לשמחתי – אני מדבר על התהליך – רם בלינקוב, אני מזכיר את שמו אבל בשמו אני מתייחס לכל הדרג המקצועי במשרד האוצר, הוא נרתם באופן אישי. כל שבוע היה דיון על מנת להגיע לאיזושהי תוצאה, התוצאה הזאת נמצאת בחוק ההסדרים. מי שרוצה לראות, חוק ההסדרים, גם אם הוא לא יעבור בכנסת הזאת, זה נמצא בתוכו.

שני דברים מרכזיים – לא אכנס לכל הפרטים, מעניין לקרוא, זה מפורסם, מי שמעניין אותו שיקרא, ייכנס לאתר – נושא של הפחתת שימוש במזומן. לא הפחתת שימוש בהקשר של אסור לעשות עסקה מעבר ל-6,000 שקל או 7,000 שקל. היום יש מצב אבסורדי, אסור לך לעשות עסקה במזומן מעבר ל-7,000 שקל, אבל אתה יכול להחזיק במזומן מיליון שקל בבלטה או בתיק או בבית, לא משנה איפה.

אתה מנסה לאזן בין הדברים, להגיד: בעצם למה? הרי מה אתה עושה עם מיליון שקל במזומן אם אתה לא יכול בכלל, גם לא תוכל להפקיד אותו בדרך כלל, אתה נכנס לאיזשהו לופ אחד גדול. אין כמעט אירוע שמשטרת ישראל או רשות המיסים נכנסת בדין לבתים של אנשים ומחפשת, ולא מוצאת כסף מזומן. אני אגיד לכם את האבסורד הכי גדול, לעיתים מחזירים את זה לעבריין, לעיתים גם אי אפשר להפקיד את זה בבנק כי הבנקים שואלים מה המקורות לפי חוק איסור הלבנת הון. יש פה באגים בלתי רגילים בכל המערכת.

זה מה שניסו להתמודד איתו במשרד האוצר וגם הצליחו. כרגע יש שני מודלים מוצעים בהחלטת הממשלה או בחוק ההסדרים. האחד הוא שלא נכון לאסור בדין את החזקת המזומן, זאת אומרת שתהיה עבירה, אלא נכון לחייב הצהרה בלבד, ומי שמצהיר ונכנסת אליו לביתו בדין ומצאת כסף, תוכל להתחיל להתעסק איתו גם חילוטים מנהליים וכו'.

יש פה ויכוח כרגע בין שתי עמדות, אני רק מציג לכם אותו, אני לא אגיד לכם באיזו עמדה אני אבל זה לא משנה.

עבריין שלא הצהיר, מטבע הדברים אתה פשוט עושה לו חיפוש?

לוקח את הכסף. נטל ההוכחה עובר אליו. תשאירו את זה לשאלות.

אבל העבירה נותרת ההחזקה של הכסף במזומן?

לא. זאת שאלה אם זו תהיה עבירה.

הצהרה או אי הצהרה.

אין עבירה.

כרגע אין עבירה.

אין עבירה כזאת.

היום אין עבירה, אבל בעיקרון, לאפשר לעשות משהו בתחום המזומן הוא מאוד מאוד אגרסיבי, אני מאוד בעד.

יש צוות נוסף של החשב הכללי באוצר שהוציא כבר טיוטה, ב-31 ביולי היא תפורסם. הטיוטה לא פורסמה לציבור אבל היא כבר פורסמה. היא עושה שינוי מאוד גדול ותאפשר בסופו של דבר לאדם נורמטיבי בחברה הערבית להגיע למצב שהוא יכול לקחת משכנתה, דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי היום. כשאתה בודק את הנתונים אתה רואה גם אחוזי משכנתאות, יש אחוז אחד שלוקח, בקיצור סיפור שלם.

הולכת להיות פה פריצת דרך בלתי רגילה, בכלל לא קשור כרגע לזה שכנסת קיימת או לא קיימת, ויש פה נציגים של משרד האוצר. אני אומר לכם מראש, מבחינתי, הצוות ממשיך לעבוד למימוש הסיפור הזה כי זה דורש המשך עבודה. המלצות הצוות הן המלצות שמחייבות שבירת מערכות בין-ארגוניות בתוך משרדי הממשלה על מנת להגיע לפתרונות. אני מתכונן להמשיך לעקוב אחרי זה ולטפל בזה יחד עם החשב הכללי ועם מנכ"ל האוצר. עוד לא סיימנו. בכל מקרה, בשני המקרים האלה פריצת דרך גדולה.

(שקף: צוות שוק שחור בתחום הפיננסי). בשקף יש את החלוקה בגדול: צמצום החזקת מזומן; יש לכם פה את מה שאמרתי בעל-פה; מיגור תופעת החשבוניות הפיקטיביות, ופה אני אומר לניר מקלר מרשות המיסים ואני אומר לקרן ממשרד המשפטים ואני אומר לעצמי – ה-7 ביולי זה שבוע הבא וזה מאוחר מדי.

יש פה רעיון של להפוך את הנושא של חשבוניות פיקטיביות – זה אפשרי, צריך להגיע לוועדת כספים עוד היום וכשנעביר את זה בוועדת כספים, המשמעות של זה היא דרמטית. שינוי של תקנה שתאפשר בסופו של דבר מאבק בתופעת חשבוניות פיקטיביות, אחד מהמנועים הכלכליים שמניעים פשיעה בכל החברה בישראל, יהודית וערבית, אין פה הבדל. זה מנוע שאם אנחנו שוברים אותו עכשיו, ואפשר לשבור אותו עכשיו, אנחנו מייצרים יכולת אכיפתית בלתי רגילה, יותר טוב מ-30 הצעות חוק שונות בכל מיני תחומים, וזה בידינו לעשות את זה עכשיו, ניר, אז איך שיוצאים החוצה צריך להביא אליי את הנייר ונגמור עם זה.

חיזוק בקרה על נש"פים – סתם בשביל לסבר את אוזניכם, שתדעו עד כמה לפעמים יש דברים שאתה נוגע בהם והם נשמעים מוזרים – נותני שירותים פיננסיים עבר לרשות שוק ההון לפני כמה שנים ועשו עבודה נהדרת בתחום הרישוי, רק בעיה אחת קטנה, אף אחד לא טיפל בבקרה, ואז למעשה כל הנש"פים במדינת ישראל, אין עליהם שום בקרה כבר כמה שנים. נש"פים, נותנים שירותים פיננסיים הלגיטימיים הם באמת תחרות טובה לבנקאות, למערכת הבנקאית, אבל מה לעשות, כשאתה לא מפקח על משהו אז יש לך חשבוניות פיקטיביות, יש לך שוק מזומן, יש לך נש"פים, יש לך הכול, חוץ מדבר אחד, אין מדינה.

בהקשר הזה גם נעשתה מהפכה גדולה, תיקון חקיקה שלא יעבור עכשיו וישנה אותה אבל עד אז רשות המיסים נכנסו לתוך התווך הזה וגם המשטרה, והיום הנש"פים – שאני אדווח עוד מעט על ההישגים שהם עשו – זה כולם בעבודת משטרה ורשות המיסים, בלי כמעט סיוע מאף גורם אחר, ועל כך באמת שאפו לכם.

(שקף: צוות מכרזים ברשויות המקומיות). צוות מכרזים, אני פה אעצור ואתן ליאיר. נמצא פה איתנו יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, באמת עשו עבודה בלתי רגילה בלוחות זמנים קצרים, אז יאיר, בבקשה.

שלום לכולם. רק לפני שבוע הייתי בוועדה של מירב – שוב תודה רבה על הנכונות לתכלל את כל העניין הזה – הצגתי את הדוח שהפצנו לכל המשרדים וכל הגופים הרלוונטיים בעניין הזה. תודה לשר על ההובלה, תודה לסגן השר יואב, שבאמת קצרו המילים כדי להביע את ההערכה, עד כמה אפשר לתכלל אירוע כל כך מורכב, בזמנים כל כך קצרים ובאפקטיביות כל כך גדולה. זה שלך ממש.

אני עמדתי בראש צוות המכרזים שבחן את כל המכרזים ברשויות המקומיות לאור המידע המודיעיני שקיבלנו, כולל פגישה שלי ב-433 עם היחידה הרלוונטית ביאל"כ, שהציגו בפנינו את האתגר שיש היום בכניסת גורמי פשיעה למכרזים, ולכן הצוות שלי שכלל באמת שיתוף פעולה מלא – משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד לשוויון חברתי, באמת נציגות שלמה, גם מראשי רשויות בחברה הערבית שהיו שותפים איתנו, גם לדיונים וגם להחלטה – ואנחנו בעצם פעלנו בארבעה צוותים.

הצוות הראשון בחן ומיפה את המכרזים עצמם כדי לראות איפה לשים את האצבע ואיפה להתמקד כי בסוף רצינו גם להגיע לתוצאות. הצוות השני דן בסיווג רשויות. השלישי אמר, אם מוציאים את זה החוצה לאן נוציא, ולכן חיפש את הכלים כדי כן לאפשר את קיום המכרזים בדרך אחרת. הצוות הרביעי, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בעצם המליץ לשאר המשרדים, במהלך עבודת הצוות ראינו איפה קיימים מכרזים נוספים, גם במשרדים אחרים, והנחינו.

כמו שאתם רואים בשקף, הדוח הופץ ב-18 במאי, ובעצם ההמלצה המרכזית – זה דוח ארוך, אפשר לקרוא אותו – אם אני מתמצת, בטווח הקצר אנחנו מתמקדים באותם מכרזים של תשתיות בכספי תוכנית החומש 550, מקצים כספים תוספתיים לחברה הערבית, אנחנו רוצים שכל המכרזים בתחום התשתיות יתבצעו באמצעות כלים על-רשותיים, כדוגמת חברת ערים, משכ"ל או דרך האשכולות של משרד הפנים. זה בטווח הקצר.

בטווח הארוך יש דברים נוספים שאנחנו רוצים, כולל תיקוני חקיקה בנושא המכרזים בכלל, אפשרות להקים מאגר קבלנים כמו שקיים היום במשרד הביטחון, ועוד כהנה וכהנה המלצות כדי באמת לאפשר שהמכרזים יתבצעו בצורה יותר טובה, כשהראייה בסוף, שהתושב יקבל יותר. זה הרצון שלנו, אני מכיר ונפגשתי ועדיין נפגש עם הטענות שחושבות שיש פה בסוף פגיעה ברשויות, אנחנו בסוף מזכירים לכולם שמשרד הפנים הוא האימא והאבא של כל הרשויות בישראל ולכן מחר בבוקר נצטרך גם להמשיך לתקצב ולעבוד מול כל ראשי הרשויות, כשבסוף מה שאנחנו רוצים לראות, שהתושב בקצה יקבל יותר.

אחרי שנחשפנו לכל הנתונים, אנחנו חושבים שבמסגרת העבודה הזאת – שאגב, מעמיסה הרבה יותר על משרד הפנים בהיבט הבקרה ותכלול האירוע – אבל בסוף התושב בקצה יקבל יותר וזה ההישג הנדרש מבחינתנו. אני מקווה בעוד סדר גודל של שנתיים אנחנו נוכל לעמוד פה ולדווח שגם הצלחנו, וגם אם לא, מי שיהיה פה יוכל להגיד שבעצם הצלחנו לתת לתושב יותר.

נושא נוסף שרק לפני שבועיים סגרנו גם עם משרד האוצר וגם עם המשרד לשוויון חברתי זה הטיפול בכספים בשוטף. במסגרת ההחלטה של תוכנית החומש יש גם את הרכיב של הכספים בשוטף, שזה בעצם מתגבר את מענקי האיזון שאנחנו במשרד הפנים מעניקים לרוב הרשויות בישראל. אותם כספים, כדי שאנחנו באמת נוודא שהם מגיעים ליעדם והיעד על פי החלטת הממשלה זה תגבור שירותים ברשויות, אנחנו נבצע בקרה שבאמת הכספים האלה יוכלו להגיע ליעדם, שהתשתית דרך הבנת הצרכים, הצגת הצרכים, אישור המחוז ולאחר מכן הגעה לאישור סופי למטה, נוכל גם להקצות את הכספים בשוטף בצורה יותר טובה. זה מה שקורה בתוך משרד הפנים.

כמו שאמרתי, הצוות הרביעי דיבר על הנחיה – זה לא הנחיה למשרדים אלא יותר המלצה למשרדים כי בסוף אני לא גוף מנחה לשאר המשרדים – אבל כמו שרואים פה מבחינת הנתונים, מדובר על 6.5 מיליארד שקלים שהצוות בדק וראה איך זה פועל, שברובו אגב נמצא במשרד החינוך, חלקו במשרד הכלכלה וחלק גם במשרד התרבות והספורט, חלקם כבר היום מתקיימים במנגנונים על-רשותיים, ואנחנו ממליצים שאת יתרת הכסף, סדר גודל של 3.1 מיליארד שקלים, גם יבצעו במנגנונים על-רשותיים. אנחנו מדברים בעיקר על בניית כיתות לימוד ועוד דברים נוספים שקיימים בשאר המשרדים, אבל כאמור, זו המלצה למשרדים.

מה זה השלושה מיליארד?

כ-5,000 כיתות לימוד.

למה אתה מתייחס? אלה קולות קוראים של תוכנית החומש או מה?

לא. חלק מתוכנית החומש דיבר גם על תקציבים שלא נמצאים בתוך משרד הפנים, כדוגמת משרד החינוך.

זה הרבה יותר משלושה מיליארד.

שוב, הצוות הראשון שדיבר על מיקוד המכרזים, כמו שאת רואה, הוא דיבר על מכרזי תשתיות. אגב, מכרזי הפסולת ומכרזי הסעות הם כספים של השוטף שבהם אנחנו כרגע לא נוכל לטפל אלא אם כן יהיה תיקון חקיקה. לגבי מכרזי התשתיות לא נדרשת חקיקה.

כן, זה מה שהתייחסת גם בדיון.

זה מה שהתייחסתי לפני שבוע. אני אומר, חלק מההמלצות של הצוות ראה גם במשרדים אחרים בתוך כספי החומש עוד כספים שניתן ורצוי לעשות באמצעים על-רשותיים.

תודה, יאיר. באמת בשבוע שעבר עשינו דיון ממש רחב של שעה וחצי רק על המסקנות של הירש ושם דובר על ההבדל בין המכרזים של התשתיות למכרזים של הפסולת, שאני מקווה שגם בהם יטפלו. תודה.

האם ישנה כבר חקיקה שהתחילה בנוגע לפסולת?

לא.

לא. החקיקה היחידה שאנחנו מנסים לתקן כרגע, אנחנו הגשנו בחוק ההסדרים את הטיוטה לגבי הנושא של שינוי שיטת המכרזים, בכלל, לגבי מי הצוות שיישב, ומקווים לקדם.

אני אתן הסבר יותר רחב. כל הפוקוס פה התחיל ונגמר, והיו תוצאות, בגלל הסיפור של הפשיעה. אמרתי שוק שחור, אמרתי מכרזים. כספים – ולא אהבו לשמוע את זה אבל זאת המציאות – כספים רבים הגיעו, או שלא הגיעו או שהגיעו לעבריינים. אל מול הדבר הזה נעשתה התוכנית הזאת.

לגבי מכרזי פסולת והדברים האלה בכלל, כל הנושא הזה לא קשור לחברה יהודית או חברה ערבית, מופו מקצועית מהם המקומות שבהם מכרזים נגועים. בהקשר הזה צריך פה שינוי חקיקה שהוא לא קשור לאירוע הזה, הוא הרבה יותר רחב, שבו עושים מכרזים כלליים בכל הרשויות במדינת ישראל בנושא אשפה ועוד כמה דברים.

מועדים לפורענות.

מועדים לפורענות, גם היסטורית וגם בכלל. זה דורש שינוי חקיקה.

אז אני שואלת אם יש חקיקה של משרד המשפטים.

אין.

לא. זה דורש שינוי חקיקה, אי אפשר לעשות את זה בצורה כזאת, צריך לעשות בצורה שונה בהידברות עם הרשויות כי זה משהו שהוא הרבה יותר רחב.

עם השלטון המקומי בכלל.

והוא מהכסף השוטף של הרשויות. זה שונה מהכספים התוספתיים שיש פה בתוכנית החומש.

הכספים התוספתיים פשוט מגיעים ממשרדי הממשלה. הכסף השוטף הוא גם מההכנסות העצמיות של הרשויות, כדוגמת ארנונה. לכן אני לא יכול להחיל עליהם משהו אלא אם כן ייעשה תיקון חקיקה.

אני ראיתי את הכלל המסדר שפה אולי גם ימנע. הכלל המסדר הוא שמדינת ישראל, כל הכספים התוספתיים באשר הם, באשר הם, זה מה שמדובר גם בהחלטה 550, גם ב-549, גם בהחלטה שאני לא זוכר את המספר שלה לגבי החברה הבדואית וגם לגבי החברה הדרוזית, כולם עוברים - - -

550 זה תוכנית החומש, אני לא ראיתי שזה הופיע שם.

כן, אבל יש תוכנית לחברה הבדואית ויש תוכנית לחברה הדרוזית, כולם אותו כלל. הכלל הוא שזה עובר בגדול דרך מדוע לא לייצר כי עולה הטענה איך אתה יכול לעשות את הבידול הזה. לא. כל מקום שהמדינה מכניסה את היד לכיס בכספים גדולים, כולם יעברו - - -

לא, לא. אנחנו חייבים להתקדם. סיימנו עם משרד הפנים. מי הבא שמציג?

(שקף: צוות אכיפה אזרחית). אכיפה אזרחית שדיברתי קודם, יש לנו פה את הנתונים. נעשו עד היום 81 פעילויות. מי שיושב בכובע ומנהל את האירוע הזה מבחינתי הוא הפרקליט האזרחי במחוז הנוגע. נעשו 81 כאלה, אמרתי קודם שיש הירתמות בלתי רגילה של המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה וכל פרקליטי המחוזות. יש לזה השפעה דרמטית שמגיעים כל רשויות האכיפה באשר הם, יכולים להגיע למקום, לעסק. תיקחו נגיד תחנות דלק, תחנת דלק פירטית, אז זה המשרד לאיכות הסביבה ומינהל הדלק ורישוי עסקים מקומי והרישוי, כל מה שקשור לרישוי של תחנות דלק נכנס לתוך האירוע, וזיהוי מי תהום, מה שאתם רק רוצים, וכל מי שעושה את ההפרעות האלה, כל המערכות מתלבשות על האירוע, הרעיון הוא לייצר איזושהי הרתעה שפשוט חסרה. יש עוד הרבה כאלה, יש עוד הרבה מה לעשות אבל יחסית נעשו הרבה מאוד פעילויות, 81 מבצעים, עם 28 משרדי ממשלה ויחידות סמך בסך הכול ב-53 יישובים בחברה הערבית. אני מדבר רק על החברה הערבית, כל המיקוד שאני מדבר עליו זה אך ורק החברה הערבית.

(שקף: נותני שירותים פיננסיים). נותני שירותים פיננסיים, נתתי את הפתיח לעניין. הנתונים כאן הם שנעשו פעולות ב-33 נש"פים עד היום. הנתונים הכספיים שיש פה הם נתונים נכונים ל-24 כי חלק עדיין לא ספרנו את הכספים שבתוכם ונעשו פעילויות כבר ב-33, רק תראו את רמת ההפרות. יש 106 מיליון, כספים בגין הפרות. זה לא סתם נש"פים, אלה נותני שירותים פיננסיים שאנחנו יודעים שהעבריינים מסתובבים סביבם, זה לא כולם. זה הכול על סמך מודיעין איפה העבריינים עושים את הדברים.

בכל הנש"פים האלה מצאתם ליקויים?

לא בכולם. ב-83% וב-90%. יש סוג של ליקויים מהותיים, ליקויים לא מהותיים, תלוי גם בסוג. בכל מקרה, גם נתפסו בסכום הפרות של 27 מיליון, עיצומים שניתנו כבר בסך של כמעט 6.5 מיליון, ונתפסו נכסים לחילוט ב-30 מיליון. כתוב פה 106 מיליון בצד ימין, המשמעות היא שנתפסו צ'קים. רשות המיסים ממשיכה להתגלגל עם הצ'קים – לאיפה הם העבירו, של מי הם – זה לא נגמר.

אבל יואב, מיגור - - -

יש פה עוד חברי כנסת. גם ג'ידא פה. רות, תרשמי את השאלות, יש כאן עוד חברי כנסת. אתה ממשיך. שאלות אחרי זה. אי אפשר כל שנייה, אנחנו לא נתקדם כאן.

(שקף: צוות רשות המיסים). זה מה שרשות המיסים עושה בעצמה אל מול מה שהיא עושה באופן רגיל. למה הם פה? הם פה כי המיקוד שלהם פה זה אותם מקומות – או יעדי מקום או יעדי אדם או מקומות שאנחנו רוצים להגביר שם אכיפה כדי לייצר תחושה שיש דין ויש דיין.

ולכן, יש עכשיו כל שבוע דוגמה בדרום הארץ בכל מיני יישובים, יש בקרות ספרים כל שבוע. בקרות ספרים, עבודה רגילה של רשות המיסים שעושה בקרות ספרים, אזרחית לגמרי אבל היא אזרחית לגמרי ממוקדת אל מול מקומות שאנחנו חושבים שהם נכונים בראייה הכוללת. זה העבודה שלהם, באמת עבודה בלתי רגילה, אפילו רק בנושאים של עיקולי כלי רכב, רק לבד בעיקולים, כמעט 562 כלי רכב שעוקלו.

אבל למי מעקלים? לרשות? למי הם מעקלים? מה הענישה כאן?

לא. אתה חייב כסף למדינת ישראל.

אבל אנחנו מדברים על מכרזים שעוברים דרך - - -

לא, לא מכרזים. זה שקף אחר. אנחנו עכשיו בפעילות של רשות המיסים.

הבנתי.

נש"פים עברתי. עכשיו זה העבודה הרגילה של רשות המיסים – ה"רגילה" במירכאות – העבודה של רשות המיסים במסגרת הצוות שאני מנהל. רשות המיסים, יש לה עוד ים של עבודות אחרות שהיא עושה. זה מה שהיא עושה אל מול המוכוונות שאנחנו נותנים לה. השפעה בלתי רגילה. אני יכול להגיד לכם שהיום רשות המיסים שמגיעה לחלק מהמקומות, קורה משהו טוב במובן של הגעת המדינה לכל המקומות שהיא פחות הייתה בהם.

(שקף: צוות משפטי – "חבילת חקיקה"). צוות משפטי, נמצאת פה קרן איתנו, לא רק קרן, משרד המשפטים פה גם כן עשה עבודה בלתי רגילה. אני גם אגיד לכם מה התסכולים שלי, אגיד לכם מה אנחנו לא נצליח לעשות. ובכל מקרה, הרחבת סמכויות בתי משפט כלכליים, זה כבר עבר ב-1 במרס; עבירות בנשק, עונש מינימום, היו פה ויכוחים אדירים בכנסת האם רבע עונש או שליש העונש. כל מקום שאתה מגיע בחברה הערבית אומרים לך: יואב, למה לא חמש שנים עונש מינימום?

היה רבע או חמישית. יותר גרוע.

כן, אבל בסוף גם זה צריך לעבור בכנסת. מה שאנחנו מדברים בחוץ זה בסדר, בסוף זה הבית שקובע.

חלקי נשק מהותיים, לצערי עבר קריאה ראשונה, לא בשל עוד לעלות לשנייה ושלישית בוועדת חוקה, לצערי כי רב, לפחות ירוויחו אולי את דין הרציפות בממשלה הבאה. חבל שלא הספקנו, אני אנסה לדבר עם גלעד קריב, אולי בכל זאת כי זה ממש קטן, זה ממש דיון אחד ואולי נצליח כן להעלות את זה. חוק מאוד משמעותי שלמעשה לוקח ומייצר עבירה למשהו שהוא לא עבירה היום. חלקי נשק שהם חלקי נשק מהותיים שלא נתפסים כנשק, והמשמעות של זה שאנשים שנתפסים עם מכלול, הולכים הביתה. זאת המשמעות. ננסה עוד פה אבל אתם יודעים שאני פה צריך אתכם, אנחנו על הקשקש.

"איירסופט" – בתקווה שיעלה היום לקריאה שנייה ושלישית.

נכנס.

נכנס, זה לא אומר שעולה.

פה נכנס כבר חודש וחצי. גם השיטור העירוני נכנס. יש שיטור עירוני?

עילות חיפוש בלא צו בית משפט – לצערי, אין רוב בכנסת. לא ימשיך. עבר ועדת חוקה. יש רוב בוועדה, אין רוב בכנסת, לצערי כי רב לא נצליח להעביר אותו.

נכון.

קידום תזכיר חוק שירותי אבטחה – לא הצלחנו. כמעט מוכן.

כן. דיברנו על זה בוועדה.

פה אני אומר גם למשרד המשפטים, אני אומר גם לעצמי, למשרד לביטחון פנים. נצטרך להמשיך לעשות עבודה להביא אותו למצב שהוא יהיה מוכן לקריאה ראשונה לפחות בממשלה הבאה.

חייב. חייב.

לא, הוא לא מוכן.

היה דיון שלם על זה, שעה וחצי – שתדע, לפני שבאת.

על מה? על תזכיר חוק שירותי אבטחה?

כן, היה דיון על הפרוטקשן.

אבל זה לא קשור. אלה שני עולמות תוכן אחרים. הסיפור הזה כרגע לא עולה לקריאה – עובדתית, אני אומר, נכון להיום, הגענו לקשקש, זה לא עולה, ואותו דבר לגבי עבירת הפרוטקשן.

הצטרף אלינו מנכ"ל המשרד, תומר.

חברים, אי הסכמות בין משרד המשפטים למשטרת ישראל, וכולם ויתרו על הרעיון, אז אני לא יודע איזה דיון היה לכם פה.

לא משנה, תתקדם. אין חוק. כל היום אנחנו פה בוכים על הדברים שלא הספקנו.

מירב, אני אומר את זה כי זה חשוב. אפשר לבכות כמה שרוצים, בסוף צריך את האצבעות בכנסת.

נכון.

ואני בסוף סופר אצבעות נוסף על דיבורים. אז פה אין אצבעות.

זה דווקא לא קשור לאצבעות במקרה הזה. החקיקה לא מוכנה.

כן קשור לאצבעות. תחת הכותרת "לא הצלחתי" נמצאים: 1, 2, 3 – עליי. לא הצלחתי. נכון שמשרד המשפטים והבט"פ עושים פה press לא נורמלי. לא הצלחתי, אני אומר לכם את האמת, לא הצלחנו.

בסדר, אתה יכול גם להגיד מה הצלחת, שזה גם חשוב.

אמרתי.

הוא אמר.

אוקיי. זה מה שחשוב גם.

אבל צריך לראות גם מה לא הצלחנו על מנת שנצליח טוב יותר בפעם הבאה. אז על מנת שנצליח טוב יותר בפעם הבאה – קרן וכל החברים – צריך להמשיך עם תזכיר שירותי אבטחה שנהיה מוכנים. אבל אני בכל מקרה מודה על מה שהיה כמו שנאמר קודם. זה צוות משפטי.

(שקף: צוות אמל"ח לא חוקי). גבול ירדן – דיברתי. יש שם שינויים מאוד גדולים, גם המל"ל שותף בתוך הצוות.

(שקף: צוות תקשורת). צוות תקשורת, בראשות מטה ההסברה הלאומי, באמת התחיל לעשות עבודה מול כלל גופי ההסברה; קמפיין באנרים שהתחיל לפני שבועיים.

מי עומד בראשו?

לא, לא. אתה מסיים, יש לך בדיוק שתי דקות ואז יהיו שאלות. יש פה עוד חברי כנסת, מחכים יפה, בסבלנות. לא עונה לשאלות. הכול תענה כשהם ישאלו.

(שקף: צוות חברה בדואית). צוות דרום, דיברתי, אני אדלג.

אני אסיים בשלושה משפטים מבחינתי אחרונים, שגם אמרתי בהתחלה, גם בסיום.

וגם תגיד מה האופק.

האופק הוא שממשיכים.

האופק הוא בהיר.

אני רוצה להגיד, א', שהכיוון הוא כיוון טוב. תמיד יהיו עליות וירידות, הכיוון הוא כיוון טוב, צריך להסתכל על התמונה הכוללת.

דבר שני, אני כן רוצה עוד פעם להודות לכל השותפים, ואני אומר באמצעותך גם לראשי הרשויות, גם לוועד ראשי הרשויות, גם לארגונים, גם לכל הארגונים האזרחיים שפועלים, בלעדיהם אי אפשר להרים חלק מהדברים. גם התנגדות היא דרך לקדם דברים.

הדבר האחרון זה לשירות הציבורי שפתחתי בו, שאתם העוגן עכשיו, ובזמן שחלקנו חלק מהזמן נהיה עסוקים בדברים אחרים, רוב הדברים שפה הם דברים שקשורים לדרג המקצועי, שחובתנו להמשיך לעבוד על מנת שהממשלה הבאה, כל ממשלה, תיקח את הדבר הזה, תמשיך איתו ויהיה לה עם מה להמשיך. זה אומר שתהיה לה רשימת חוקים סגורה שצריך לקדם, להעביר אותה, זה אומר שכל הדברים כולם, נתונים הרבה יותר טובים מהנתונים שהצגתי פה היום והנתונים שעמר דיבר עליהם קודם, ובזה אני רוצה להודות לכם, חברי הכנסת, על שותפות פה לאורך כל הדרך, כמובן למירב, ועוד פעם לעמר, שאנחנו ממשיכים לעבוד, זה לא שיחת סיכום שלנו.

תודה. האם מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להוסיף משהו למצגת? אז אני אבקש מחברי הכנסת התייחסויות קצרות. בבקשה, ג'ידא, ראשונה שהגיעה.

תודה רבה. תודה, מירב, על הדיון. האמת היא שאני מקשיבה פה ומדברים על חגיגיות, על הצלחה גדולה, ואני פשוט לא מאמינה. בימים האחרונים העיר שלי נצרת, יש ידיעה שהולכים עכשיו למלחמת עולם בין שתי משפחות פשע ומדברים על חיסולים של עשרות צעירים. העיר שלי נצרת עכשיו בכוננות ספיגה, ואני שואלת: איפה המשטרה? בשבועיים האחרונים יותר מ-14 צעירים ערביים נרצחו, ואני שואלת: איפה המשטרה?

אדוני השר, נכשלתם. זאת העובדה. זאת העובדה. אתם אחראים על הבלימה של הרצח והפשע בחברה הערבית, ואתם, בכל הרצינות, חברי יואב סגלוביץ' – אני מאוד מעריכה אותך, ודיברתי איתך גם בפרטי, אתה עולה ברדיו נאס ואומר שבגלל ג'ידא רינאוי זועבי, בגלל המהלך שלה, בזה שהיא הפילה את חוק איו"ש אנחנו מגיעים למצב שבו יש פשע ועליית פשע בחברה הערבית? איך אתה קושר את זה?

הייתה לך שנה שלמה, שנה שלמה שבה אתה אמרת לי, אני זוכרת שאמרת לי שבינואר נתחיל לראות תוצאות. איפה התוצאות? אנחנו עכשיו ביוני. איפה התוצאות?

אז בבקשה, תהיו רק ישרים. זה מה שאני רוצה. תודה.

אנחנו נשתדל להיות ישרים.

כולנו, ואנחנו עובדים על זה כל יום. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה.

כבוד היושבת-ראש, השר, סגן השר וכל המכובדים שנמצאים פה, מי שמכיר אותי ושמע אותי לא פעם, ואני נודניקית לא קטנה כמו שהספקתם לשמוע בהקשר הזה, זה בנפשי ואני עוקבת אחרי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הרבה לפני שנכנסתי לכנסת, אני רוצה לפתוח ולהגיד תודה לכם – ליושבת-ראש, לשר ולסגן השר – על כל מה שנעשה. כל מה שנעשה זה יותר ממה שנעשה בעבר, כולנו היינו שותפים לזה, גם את ג'ידא וכל הכנסת, וזה מאבק מאוד מאוד קשה.

גברתי, אני 15 שנה קשורה לשלטון המקומי.

אבל אני לא הפרעתי לך.

לא, את רק אמרת ג'ידא.

אני אומרת שכולנו שותפים לזה, ומה הכוונה שלי? אתה, סגן השר, מדבר על להביא את כל משרדי הממשלה יחד כי בסוף מדובר במאמץ קומפרהנסיבי לתת מענה לבעיה סבוכה, שלא באמת טופלה הרבה מאוד שנים והפכה להיות מפלצת, שבעצם השתלטה על המדינה – בדרום, בצפון, בלוד-רמלה ובעוד מקומות, וכו'.

אבל אני אומרת דבר כזה, הרי מדובר גם בהחמרת ענישה, שזה אנחנו, כולנו; מדובר פה בעניין של ביצוע, ואני יודעת שמתעכבים חוקים ממשלתיים, שאני יודעת שעובדים עליהם מאוד קשה, דיברנו על זה, אבל אין לנו פריבילגיה לעכב אותם. אנשים פשוט מתים לאט לאט, אני מדברת על חקלאים, אני מדברת על עסקים שהם עמוד השדרה של הפריפריה בדרום ובצפון, ועוד ועוד, אין לנו פריבילגיה להתמהמה איתם. וחקיקה ממשלתית לוקחת המון זמן.

סתם כמשל, העניין של החמרת הענישה ועונש מינימום על נשיאת נשק בלתי חוקי. אני ישבתי שעות על גבי שעות על גבי שעות בדיונים בוועדת החוקה, כשהסנגוריה הציבורית דיברה על הבעייתיות של ליטול את הסמכות מהרשות השופטת, שזו פגיעה כמובן אינהרנטית בדמוקרטיה, אבל לאור המצב הבלתי רגיל, בלתי נורמטיבי, המאוד מאוד חמור שהגענו אליו, אנחנו נדרשים לצעדים, אולי אפילו להוראות שעה, יוצאים מגדר הרגיל.

ולכן זה לא קל לי, אני אומרת את זה ככה בלשון עדינה, אבל זה בסוף משרדי הממשלה, הרשות המבצעת, אנחנו חברי הכנסת שבעצם יש לנו יד בעניין הזה וגם הרשות השופטת, שהרבה מאוד, או הייתי אומרת יותר מדי פעמים נעדרים מהוועדות.

ואני אומרת את הדבר הבא. תראו, חבר'ה, אנחנו מדברים על קואליציה, על אופוזיציה, על פיזור הכנסת. אין לנו באמת פריבילגיה – אין לנו, אין לנו – אנחנו מאבדים את הצפון ואת הדרום, אנחנו מאבדים, זה כבר לא עניין של משילות. אני רואה וקוראת ושומעת, ומעבר לרציחות יש פה השתלטות של גורמים עוינים על כל הטוב שבמדינה, ונדרשים פה צעדים דרסטיים, אולי אפילו כמו שהיה בקורונה, במסגרת הפגרה בהקשר החקיקתי.

אי אפשר. כשהכנסת מתפזרת אי אפשר - - -

צריך לבחון, אם אפשרי - -

החיים ממשיכים, אבל אלה החיים.

- - את הדבר הזה, אבל אני אומרת - - -

אין דבר כזה. בואי, יש לי פה כבר כמה שנים.

לצערי, אם אין דבר כזה אז על אחת כמה וכמה, אבל אני כן חושבת שמבחינת ההתמהמהות – התמהמהות זו מילה שיפוטית – העיכוב, המובן מחד, אך המתסכל מאוד בחקיקה הממשלתית זה דבר שהוא ממש מקשה וקושר את ידי גורמי אכיפת החוק, שלא נדבר על הכלים המוגבלים, למרות הצעדים הקונסטרוקטיביים שנקט המשרד לביטחון פנים בהגברת מנגנוני האכיפה והמג"ב והמילואימניקים, מדובר בטיפה בים.

תודה.

התנאים של השוטרים, המספר של השוטרים - - -

יש לנו דיון מחר עם המפכ"ל על התנאים של המשטרה.

מצוין, אבל אני אומרת שהכול הוא חלק.

בואי נשמור את זה למחר.

אבל זה הקטע, שדיונים בחלקים שונים, ומשרדי ממשלה בחלקים שונים, בסוף זה הכול מתנקז לסנכרון של כל המערכת. ולכולנו יש פה חובה, בין אם היא נעימה ובין אם לא, ואני כן מעריכה, הייתי אומרת אפילו מעריצה את העבודה שנעשתה כי הממשלה חרתה על דגלה מאבק שלא היה קודם, ואלוהים יודע שהמאבק הזה הוא קשה מאוד. ואתה מדבר בלשון עדינה כי יש פה עניין אינהרנטי של רשויות מקומיות, שבין אם ברצון ובין אם בעל כורחם, הם חלק מהמערכה המאוד קשה הזאת, יעידו על כך ראשי רשויות.

תודה.

אבל אנחנו חייבים להתעלות מעל זה ופשוט במקום להאשים, לראות איך אנחנו מפשילים שרוולים, ואתם לפחות, שממשיכים בממשלה, לקדם עד כמה שאפשר.

תודה. חברת הכנסת יסמין סקס פרידמן, את רוצה להתייחס?

אני רק רוצה להגיד, אחרי שמונה שנים שהייתי חברת מועצה בבאר שבע, כתושבת הנגב, כמי שחיה את הבעיות האלה ברמה היומיומית, אני רוצה להגיד שאתה ויו"ר הוועדה מירב, אתם פשוט נוטעים תקווה כי אני עדה לזה שמעולם לא נעשה כלום, שלא נעשה פסיק ממה שנעשה בשנה האחרונה.

ואולי, אם הגברת שמתלוננת על רציחות – ואף אחד לא רוצה רציחות – הייתה חושבת - - -

שמי גי'דא רינאוי זועבי.

קראתי לך גברת.

תכבדי את עצמך. תכבדי את עצמך.

קראתי לך גברת, אני מכבדת מאוד.

שמי ג'ידא רינאוי זועבי. יש לי שם ואת מכירה אותו.

קראתי לך גברת.

מה זה הסיפור הזה?

קראתי לה גברת.

תפסיקו. תפסיקו עם הסיפור הזה.

מעליב שאני קוראת למישהי גברת?

הדרך הזאת שאת מדברת, מה זה? הדרך הזאת.

קודם כול, סליחה. סליחה, היא דיברה, אמרה כאן דברים קשים. שלום, תודה שהצטרפת בסוף הדיון.

אני מדבר על הסגנון.

איזה סגנון.

לא, אל תפריע לי. אמרה כאן דברים נוראים וקשים. אתה לא היית, והשלישייה הזאת שפועלת כאן שנה באירוע לא הגיבה לך בכלל.

לא, סליחה - - -

לא, את לא תפריעי לי. את לא תפריעי לי.

לא, לא, לא. מירב. אני אמרתי מדם ליבי.

אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה.

אני מדם ליבי.

את לא תפריעי לי כשאני מדברת. תביני. את אמרת כאן דברים נוראים. שפטת כאן שלושה אנשים שהכי מחויבים.

נכון. אמרתי שהשר נכשל.

כשאת ישבת ועשית קמפיין שלא קשור למציאות.

שזה נכשל, זה מה שאני אמרתי.

את אפילו לא חיכית לראות תוצאות. את נענעת את הספינה. היית מחכה עוד קצת. סבלנות - - -

- - -

את לא מתביישת? תגידי - - -

תפסיקו. אתם מחלקים הצלחות? אתם מחלקים הצלחות? אני גרה איפה שאני גרה ואנחנו - - -

גם אני גרה איפה שאני גרה. גם אני גרה איפה שאני גרה.

- - -

תפסיקו.

אני קוראת לך לסדר פעם שנייה, ואת לא תפריעי לי כשאני מדברת, ואת הקמפיין שלך את תעשי בחוץ ולא בוועדה שלי.

סליחה, אני לא עושה קמפיין. תפסיקי.

זהו. יסמין, בבקשה. זה מה שאת עושה מהיום שנכנסת לכנסת.

די, גם את עכשיו התחלת? די עם זה. די עם זה.

אוסאמה, אתה בכלל לא היית פה דקה מהדיון, אז אל תיתן לי הערות, והוא תכף מסתיים גם.

כל מה שרציתי לומר זה שלרוב, אחרי שנה מאוד קשה לשפוט תוצאות, ופה התוצאות הן שחור על גבי לבן. יש שיפור, יש תקווה, יש תקווה לתושבי באר שבע, יש תקווה לתושבי נתיבות ואופקים וכל הפזורה. יש תקווה, ואני רוצה לומר תודה.

זה לא מושלם, יש עוד זמן והלוואי והיה לנו עוד זמן להמשיך בזה. באמת, אני משתוקקת שרק זה ימשיך להיות בידיים שלך, זה כל מה שאני רוצה.

תודה רבה. תודה, יסמין. האם יש כאן נציג של רשות שרוצה לדבר? בבקשה.

אני רוצה לדבר כנציג ועד ראשי רשויות.

אני נתתי למשרדי ממשלה והיה לי חשוב שגם אתה תגיד משהו, לאחר מכן אנחנו נסיים. אוסאמה, אני אתן לך.

קודם כול, אני מבקש לציין שבעצם מה שהציג סגן השר סגלוביץ' בכל מה שקשור ל"מסלול בטוח", אני חושב שיש הרגשה בשטח שיש כמה פעולות שנעשו בשנה האחרונה בכיוון הנכון ואנחנו שמחים שזה כן נעשה ביסודיות ובמקצועיות, אבל גם סגן השר יכול להעיד וגם הרבה אנשי מקצוע אחרים שזה עדיין לא מספיק, ומוקדם מדי להכריז על ניצחונות.

מה שקרה בחודש האחרון – יוני, שעדיין לא הסתיים – מראה שבעצם אנחנו מתמודדים עם תופעה כל כך מורכבת וקשה וכולנו ביחד צריכים לעשות עבודה, שלא נמהר ונכריז על ניצחונות. אני גם רוצה להעיר שעם כל הקושי, מדד שנקרא מקרי הרצח הוא לא המדד היחיד שמסביר את עומק הבעיה של הפשיעה.

הדבר השני שרציתי לציין, אני חושב שיש התחלה של שינוי בשיח, במיוחד כשיש הרבה משרדי ממשלה אחרים שמתקדמים בתוכנית אבל הם מתקדמים באופן איטי לצערי, ואני לא צריך פה לציין את המשרדים אבל יש חלק מהמשרדים שכן מתקדמים ויש חלק מהמשרדים שפחות, בכל מה שקשור לזרוע השנייה של התוכנית הממשלתית, ושם צריכה להיעשות עיקר העבודה. כל מה שקשור לחינוך, לזרוע העבודה, לרשות לביטחון קהילתי.

לזה לא נכנסנו אבל אנחנו מכירים את זה.

כן. הדבר האחרון, לדעתי, עם כל הביקורת שהייתה לנו על העניין של המכרזים, המלצות הצוות ומשרד הפנים, אבל אנחנו שומעים לאחרונה – לא יודע אם זה היה בדיון הקודם – שארגוני הפשיעה יכולים גם לאיים, גם על גופים על-ממשלתיים, וכנראה שאנשים מרגישים את זה גם בשטח ולדעתי צריך לשים לב גם לנושא הזה, גם אם ההמלצות ייושמו וילכו לגופים על-ממשלתיים, זה עדיין לא יפתור את הבעיה באופן יסודי, יכול לצמצם.

תודה.

הערה אחרונה, אני חושב שמה שקשור לפקידות המשטרה ולאגף סיף, שכבוד סגן השר לא התייחס לזה בהרחבה, לא נעשתה עבודה מספקת עם הרשויות ולא עם היישובים הערביים. למרות שהכותרת של האגף הזה היא בעצם סיכול פשיעה בחברה הערבית ובפתרון סכסוכים, אנחנו לא הרגשנו שאגף סיף עשה עבודה בנושא הזה, וזה לא תרם, לא להרתעה ולא לפתרון סכסוכים ביישובים הערביים.

תודה רבה. מורן, מיוזמות אברהם, אוסאמה ואחרי כן אני אסכם.

אפשר להגיד משהו, ממשרד ראש הממשלה?

בטח. שאלתי את כל משרדי הממשלה אם יש התייחסויות, אז בבקשה. בגלל זה שאלתי אתכם ראשונים.

מלאכי חסדאי, משרד ראש הממשלה. אנחנו מהצוות שמוביל את תוכנית 549. חלק מהתוכנית הזאת זה מבצע "מסלול בטוח" שבאמת ככה יש תחושה פה בוועדה של סיום שלו אבל התוכנית עובדת, וזה משהו שחשוב להגיד לאזרחי ישראל. התוכנית ממשיכה, זה לא תלוי בנפילת הממשלה ובהתפרקות.

אנחנו עובדים, המשרדים מתוקצבים, אנחנו יוצאים לדרך, אנחנו עושים עכשיו עבודה, מורידים את התוכנית שלנו, המודל, לעבודה בתוך היישובים, תורגם עכשיו לערבית. זה ייצא לדרך, זה חשוב, זאת אמירה שחשוב להגיד לאזרחים – לא יודע מי צופה בנו בבית – חשוב להגיד את זה בעברית, חשוב להגיד את זה בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית: התוכנית הטובה הזו החלה, ואנחנו נשלים אותה ללא קשר לסיום הממשלה, או אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. זוהי האחריות שלנו, ואנחנו מחויבים להמשיך בה למען העתיד של הילדים שלנו. תודה). תודה.

כל הכבוד. יפה. תודה. מורן, יוזמות אברהם, גם קצר, אוסאמה, ואנחנו מסיימים.

שלום. תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. קודם כול, בתור מי שמנטרים את הפעילות בשטח אנחנו באמת יכולים להגיד שיש איזשהו שיפור, עבודה נחושה יותר טובה של המשטרה, אבל באמת זה לא נכון למדוד את זה בטווח כל כך קצר, ואנחנו שמחים לשמוע שהתוכנית תמשיך לפעול.

אנחנו חושבים שחשוב מאוד שכל הכספים שהוקצו בשתי התוכניות בעצם, למלחמה ולשיפור המצב בחברה הערבית ולמלחמה בתופעת הפשיעה כמובן, צריכים להיות ממוצים עד תום. חייבים להמשיך את התהליך הזה גם בזמנים פוליטיים רעועים שכאלה.

בעיקר חשוב להדגיש שהסיפור הוא הגישה, הגישה החדשה, שהיא גם הוליסטית וגם מסתכלת על גורמי עומק, על חינוך, על טיפול בצעירים חסרי מעש, על תכנון ובנייה, כל מה שראינו כאן אבל גם מעבר, בעצם לטפל בכל מה שהוזנח במשך שנים מאוד ארוכות בחברה הערבית. זאת הדרך לטפל בזה, ביחד כמובן עם החברה הערבית ולא מעליה, ואת זה חשוב מאוד מאוד להדגיש.

רצינו גם להגיד שבאמת הגישה הזאת שהביאו השר בר לב, סגן השר סגלוביץ' ומנכ"ל המשרד תומר לוטן , היא באמת הדרך הנכונה ואנחנו חושבים שצריך להמשיך בדרך הזו, בגישה הזו. תודה רבה.

תודה, מורן. חבר הכנסת אוסאמה סעדי ולאחר מכן נעבור לסיכום הדיון. בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, כבוד המנכ"לים. תראו, אני אתמול הייתי בעוד הלוויה ובעוד תנחומים בג'סר א-זרקא, ואתמול הבאנו לקבורה את מוחמד עמאש, הקורבן ה-46, הנרצח ה-46 מתחילת השנה, שהוא בחור בן 23, שהוא אמור להתחתן עוד חודש.

היה אמור.

היה אמור להתחתן עוד חודש. מה יש לי לספר? את יודעת, אני הייתי שם והשייח' וכולם דיברו שם, מאות היו בבית האבלים. וכולם אומרים – חברי כנסת, חברי כנסת, חברי כנסת – מה עשיתם? מה אתם עושים? ואני, לא היה לי מה לענות לאבא ולאימא. במה אני יכול לנחם אותם?

אתם מדברים עלינו, כשאנחנו יום-יום, או בהלוויות או באבו כביר – עכשיו הייתי בוועדת הפנים, הצבענו עם ד"ר קוגל, אנחנו משגעים אותו בשישי-שבת מרוב שיש רציחות – ומתי הלוויה, ועוד הלוויה ועוד הלוויה.

ואנחנו גם משגעים את סגן שר הביטחון, שהוא עושה את הכול. ואפרופו תקציבים, הינה תשאלו אותו איזה תקציב יש לו – הוא תמיד אומר את זה – בלי תקציב, זה מה שאנחנו אמרנו כל הזמן.

אוסאמה, רק לתקן. אני אמרתי שאני לא צריך כסף.

בדיוק. לא צריך כסף.

אני לא צריך. לא ביקשתי. לא צריך.

מעניין למי תתקשר בממשלה הבאה. מקווה שהוא יענה לך כמו שסגלוביץ' ענה לך.

אני אומר, העניין הוא לא תקציבים. מה שאמרת, נציג ראש הממשלה, זה לא צריך להיות קשור לבחירות, זה לא צריך להיות קשור לממשלה זו או אחרת, כל הזמן אנחנו אומרים את זה. עשר שנים לפחות, 15 שנה, אנחנו זועקים עם ראשי הרשויות, תבואו תטפלו בזה, תבואו תאספו את הנשק הזה. עד שהגולם קם על יוצרו, אני מקווה שלא, אבל זה מה שקורה.

המשטרה עושה, עושה, עושה, אבל ארגוני הפשיעה הם מתוחכמים יותר, יש להם חיילים בשטח והם ממשיכים לאתגר את המשטרה.

ואני אומר, איפה הפענוח? אין פענוח. ברגע שאין פענוח הרציחות האלה ימשיכו לצערנו. אתם אומרים על חברי כנסת. תשאלו אותנו – אני באופוזיציה, ג'ידא הייתה בקואליציה – אבל בעניין הזה לא הייתה לא אופוזיציה ולא קואליציה.

ודאי. ודאי.

אנחנו הצבענו על כל החוקים, מירב.

נכון.

כבוד היושבת-ראש, על חוק אחד לא הצבענו. אל תתלו את כל הכישלונות עכשיו בהצעת החוק הזאת של חיפוש ללא צו. "איירסופט" היום, אנחנו בעד. אמרנו לסגן השר, תביא את זה, אנחנו בעד.

איזו שאלה.

אני אומר, אז מה אתם רוצים מאיתנו. לא, כל הזמן אומרים - - -

מי אומר?

אנחנו תמכנו בכל זה.

אנחנו בדיון שעתיים, אף אחד לא אמר.

אוסאמה, באת לדיון אחר, זה לא זה.

התלונות שיש לי עליה, זה לא קשור אליך.

מירב, אני אומר, רציתם כבר להכתיר כותרות והצלחות.

ממש לא.

התחלתם – הורדנו מ-30%, איזה ניצחון, באה המציאות וטפחה על פניכם. אמרתי לסגן השר, פתחתם פה לשטן.

אבל לא הכרזנו ניצחון.

פתחתם פה לשטן. אני אומר, זה לא צריך להיות קשור, לא בקואליציה, לא באופוזיציה, לא בממשלה, אם אני חלק מהקואליציה, לא חלק מהקואליציה. זו זכות בסיסית שלנו לחיות, ואני אומר לכם, זה הדבר הראשון בסדר העדיפויות של הציבור הערבי. כולם שואלים מה עם זה.

אז אני אומר, יש דברים שאנחנו מסכימים עם יאיר הירש, יש דברים שלא. כל העניין הזה של המכרזים שייקחו למשרד הפנים, למועצות המקומיות, אנחנו נגד.

לא, לא. אוסאמה, דיברנו על זה. אני לא נכנסת עכשיו להירש.

גברתי היושבת-ראש, לסכם. אנחנו מאחלים את כל ההצלחה בעולם לסגן השר ולממשלה. בטח, אנחנו רוצים שהם יצליחו. שיצליחו. שיצליחו, בינתיים הם לא מצליחים.

תודה. קודם כול, אני חייבת להגיד לך, היה כאן דיון של כמעט שעתיים, לא דיברנו על קואליציה ואופוזיציה, לא דיברנו. אף אחד לא אמר שלא סייעתם, זה לא שם, נחתת לנו בחמש דקות האחרונות.

מה אני אעשה שיש ביום האחרון אלף ואחד דברים.

הכול בסדר. ברור לי שאתה עסוק, אבל רק שתדע שזה לא היה השיח. אני נותנת לסגלוביץ' להתייחס ולאחר מכן אסכם.

האמת היא, אוסאמה, שאני באתי עם מצגת משעממת.

אני כבר יכול להגיד מהעמוד הראשון עד העמוד האחרון בעל-פה.

אז תגיד כי יש לי את שנה שעברה, אז אני יודעת להשוות.

עכשיו אתה מחזיר אותי לתקופה שהייתי חוקר. למה? כי אתה אמרת את מה שחשבתי אולי לא להגיד – כי אתה יודע את כל המספרים כי ישבתי איתך.

נכון.

ישבתי עם כל חברי הכנסת והסברתי מה המצב, אני מסביר את זה כל הזמן. ואני מניח שהדיון היה לגמרי אחר עכשיו, למרות הסערה בחוץ, אם עכשיו פה זה לא היה למצלמות. הינה כתוב: הדיון בשידור. הדיון בשידור, הלך הדיון.

לא. אתה יודע שלא.

למה אני אומר את זה? כי אני שמעתי פה כאילו אמרנו שחגגנו והצלחות, ואני הייתי יבשושי עד אימה ונתתי נתונים שלא היו בעבר ולא אמרתי מילה אחת שהגענו ליעד. ממש לא.

יותר מזה. כשעוד אמרתי שגם נכשלתי במשהו, אמרו לי, למה אתה אומר את זה, תגיד במה אתה הצלחת. אמרתי: לא, אמרתי איפה נכשלנו.

ופה אני אסכם את מה שיש לי להגיד. בניגוד אולי לסוף הדיון, אני אתחיל מתחילת הדיון. תחילת הדיון הייתה שאני מאוד אופטימי, מהסיבה הפשוטה שאני רואה התגייסות כוללת – תקשיב, אוסאמה – של חברי הכנסת הערבים, של ראשי הרשויות, של ועד ראשי הרשויות, של כל נבחרי הציבור באשר הם, של הכנסת ושל השירות הציבורי, על כל רבדיו, מדרום ועד צפון, ממשרד כזה ועד משרד אחר.

נכון.

האופטימיות שלי באה מזה. היא באה מהעובדה שבסוף, אוסאמה, בלי התגייסות של רשות המיסים – התגייסות, כי אף אחד לא נתן להם פקודה – ובלי ריצה שלהם לכל מקום שאני מבקש מהם, ובלי ריצה של משרד המשפטים לכל מקום שאני מבקש מהם, ואתמול קרן הייתה איתי בתל שבע - -

ובלוד.

- - בעוד יומיים נהיה בעוד מקומות, והיינו בלוד לפני זה, ולא היינו בלוד להשיק קמפיין בחירות וגם לא בתל שבע. בתל שבע היה דיון איך גורמים לנגב לא להיות מזבלה של המדינה, איך אפשר לתקוף כלכלית את כל האנשים שמנצלים את החולשות המערכתיות, שגורמים לאנשים להעביר אשפה מכל הארץ לוואדיות בנגב. זה היה הדיון אתמול. כל הדיונים הם מן הסוג הזה וגם הדיון היום. אני באתי לדיון לא פעם ראשונה, באתי לדיון היום בשביל להציג לכנסת את התוצאות, ואז התשובה היא עוד פעם – יש לי מספיק ניסיון אולי בחיים, אני מקשיב לכול אבל לא הכול נכנס לי פנימה – ואני יודע את הפער בין מה שעושים כשהדיון בשידור לבין כשהדיון הוא לא בשידור. ולכן אני אומר עוד פעם בסוף שהדיון בשידור. הדרך עוד ארוכה אבל הכאב שלי לגבי נרצחים - - -

לפחות לגביי – כי חזרת על זה שלוש פעמים – אני לא מסתכל אם זה בשידור או לא בשידור.

אף אחד לא מסתכל פה בכנסת, זה אני יודע.

את הדברים האלה שאני אומר כאן אני משמיע לך גם - -

אני מתנצל.

- - בארבע עיניים וגם בשידור.

אוסאמה, אני מתנצל - - -

לא, כל פעם אתה אומר, בגלל שזה בשידור אנחנו ככה.

אני אומר עוד פעם, כי אני מכיר אותך כשאתה מדבר שלא בשידור, אני מכיר אותך כשאתה מדבר בשידור. אבל שורה תחתונה, מקרי רצח בחברה הערבית או בחברה בכלל, לא יקרים או לא כואבים לך יותר ממני.

לא אמרתי.

אני אומר את זה פה ואני אומר גם לג'ידא, שקודם באה בטענות, אז אני אענה את שלי. אני מדבר עם משפחות של נרצחים, ולא תמיד אני גם מדבר שדיברתי איתם. אני מדבר איתם, על מנת שהתפקיד המרכזי שלי הוא גם להעלות את אחוז הפענוח, גם להוריד רציחות, ואחרי שגמרנו את כל הסיפור אנחנו בתחילת הדיון.

אף אחד לא התהדר פה בכלום. אני באתי עם נתונים שמראים שנעשו פה דברים כשלא היה שום דבר, נותן נתונים של עבריינים נכנסים לכלא כמו שהם לא נכנסו בעבר, תקיפה כלכלית כמו שלא הייתה בעבר, שיתוף פעולה עם רשויות וועד ראשי רשויות כמו שלא היה בעבר – עם מחלוקות ועם דיונים – פעילות בתוך החברה כמו שלא הייתה בעבר, ואת זה אני לא עושה לבד, עושה עם כל החברים שיושבים פה ואלה שלא יושבים פה.

וכן אסיים בנושא הרצח כי זה בסוף צובע את הכול. כן, יש 42, לא 46 מקרי רצח; כן, 51 אנשים היו בשנת 2021, ואם אתם מדברים על מספרים, כן יש ירידה של 18, נכון להיום.

אבל, אני אומר את זה רק בגלל מה שאמרת, כי אני לא מתהדר בדבר הזה ולא מספר סיפורים על גופות. אני יודע מה המשימה, אני יודע שאם כולם יתגייסו זה יהיה. אם כולם יהיו באווירת נכאים – אי אפשר ואי אפשר ואי אפשר – לא יקרה כלום. אני לא שם. אני אופטימי כי אני יודע איך לעשות את זה, אני יודע מה צריך לעשות, אני יודע שכל השירות הציבורי וגם אתם איתי, אז בואו נכבה את המצלמות. תודה רבה.

תודה רבה. מופיד, אתה רוצה להגיד משהו? אני נועלת, פשוט היית בדיון, יצאת, אז אני נותנת לך, בבקשה.

שני משפטים. אחד, כשיש תוכנית ללחימה בפשיעה ולהורדת אלימות זה מצוין, צריך להמשיך לעקוב. אני מכיר את זה, מכיר את זה גם משיחות שהן לא פורמליות יחד עם סגלוביץ'.

בסופו של דבר, כמו בשאר הפרמטרים, נבחנים בשטח הלכה למעשה – יש רציחות, אין רציחות; יש פשע, אין פשע. יש עליות ויש ירידות. להגיד לך שבחודש האחרון אני מרגיש טוב כאזרח ישראלי? כל יום בבוקר הדובר שואל: אתה רוצה להוציא ציוץ על אירוע רצח כזה או אחר? אני אומר לו: כבר לא. למה? כי זה ממשיך. בסופו של דבר חייבים ללכת ביתר שאת, במיוחד אגב בתקופה הזאת, וזו הצעה אישית – בתקופה הזאת, ואני גם לרשותך בשאר הדברים.

תודה רבה, מופיד. אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם. קודם כול, אני רוצה להודות לשר לביטחון פנים, שהיה כאן כמעט לאורך כל הדיון, שבאמת ביקש מרצונו לבוא ולהשתתף ולקחת חלק ואני חושבת שזה מעיד גם על החשיבות שהשר רואה במלחמה הבלתי נגמרת בפשיעה בחברה הערבית.

אני רוצה להודות לך באופן אישי, יואב, שאתה חבר ושותף. אני חושבת שעשית – למרות הדברים, תסלח לי, דברי הבלע שנשמעו כאן – אתה עושה עבודה סיזיפית יומיומית. אני לא יודעת אם אי פעם היה סגן שר שהיה ככה מגויס למשימה כזו שהיא בנפשנו, והינה אני אומרת לך – ברור שיש הרבה מה לתקן וברור שכל אדם שנרצח הוא עולם ומלואו, אבל ההתנהלות שלך והניהול של הצוות המקצועי עם כל משרדי הממשלה הוא דבר נדיר.

אמרת לי את זה כבר כמה דיונים פה – זה הדיון החמישי שלנו ביחד – אמרת לי: מירב, כל פעם שאני נכנס למגזר הציבורי אני נדהם מההירתמות, אבל אני חושבת שזה לא מפתיע. פשוט ברגע שיש משימה ומנהיג ומישהו שמכוון, ברור לי שיעשו את זה איתך. אני באמת באמת גאה להיות איתך בוועדה הזאת, ושאפו.

אין לי ספק שיש לך עוד עבודה, אין לי ספק שאתה גם לא תסיים אותה עד שלא באמת יבוא המחליף שלך, אבל מה שאנחנו עשינו כאן – ואני אומרת עשינו כי באמת ליווינו אותך לכל אורך הדרך – לא עשו כאן שנים, לא עשו כאן שנים. והיא יכולה להמשיך ולצרוח את המניפסט שלה, זה בכלל לא מעניין אותי. אני הייתי כאן ארבע שנים, בניגוד לכל מי שיושב כאן מהח"כים. הייתי כאן ארבע שנים בממשלה שהזרימה מיליארדים לחברה הערבית, מיליארדים – נראה לי אתה עוד היית ברשות – מיליארדים. הייתי פה, הייתי עם שר אוצר כזה שגייס מיליארדים לתוכניות חומש.

ואז אתה מגיע לעוד רשות ועוד רשות ועוד רשות, ורואה שהדברים לא משתנים כי זה לא מספיק להעביר כסף, צריך לדעת להתנהל, צריך לדעת לפקח. וכן, צריך להילחם בגורמי פשיעה שלקחו את הכסף הטוב של האזרחים והפכו אותם למקומות אחרים.

ואמר יאיר – הוא היה צריך לצאת עכשיו – הוא אמר בדיון הקודם: בסוף, אני כמשרד פנים צריך לדאוג שהאזרח בקצה יקבל שירות, ואם בדרך נכנסים גורמים עברייניים אז פה נכנס המשרד לביטחון פנים. ואתם עשיתם את זה ואנחנו עשינו את זה, ולא עשו את זה פה. וחבל על כל הקשקושים הפופוליסטיים האלה כי יש כאן עדויות ברורות מהשטח על שינוי, וברור לי שצריך עוד להמשיך.

אני אמרתי את זה גם היום בדיון על דמי החסות ואני אומרת את זה גם בכל הדיונים שנפתחו כאן בקריאות ראשונות, אפילו באיזוק האלקטרוני שהיום עבר. יש מלא עבודה לממשלה הבאה, זה לא מרפה אבל לפחות תמשיכו. תמשיכו את מה שעשיתם, ועשיתם עבודה טובה ואני מסתכלת לכל הצוות שנמצא כאן כי הוא נמצא כאן בכל הדיונים בוועדות, וכל הכבוד לכם ותרימו את הראש ותצאו מפה באמת בהרגשה טובה וראויה כי זכיתם, באמת זכיתם בזה ביושר, ואל תיכנסו לשיקולים פופוליסטיים, זה לא רלוונטי. עבודה מקצועית נבחנת בהישגים.

לקחתי את המצגת של אפריל והשוויתי, וכל פעם כשהוא בא אני מביאה את המצגת הקודמת. ככה עושים עבודה מקצועית, בנתונים, לא בסיסמאות. אז תודה רבה, קודם כול לכולכם.

אני רוצה להגיד מילה אחת. תודה רבה לחברי הכנסת שנמצאים פה ולראשי הרשויות. ברור לי שאתם נקלעתם לסיטואציה הפוליטית. ברור לי שלא משנה, לא אכפת לי מה אתם מצביעים, הייתם מעדיפים יציבות - -

להמשיך.

- - ותקציב ולהמשיך. אז אנחנו יכולים להגיד לכם שאנחנו נעשה הכול, בטח בתקופה הזאת, כדי לסייע ככל הניתן במגבלות של המצב.

אני רוצה לסכם ולומר. המשימה לא נגמרה, יש עוד הרבה עבודה לפנינו ואני בטוחה שכל עוד אתה בתפקיד אתה גם תמשיך. אני יכולה להגיד לך כוועדה, נסייע בכל דבר, כל פלטפורמה שבה נוכל לסייע אנחנו איתך. אני יודעת כמה הנושא בנפשך, אני מודה לך גם שבאת היום. מה אני אגיד לך, יואב? אני מקווה שגם בעוד שנה נשב פה, ואני אשב פה ואתה תשב שם – לא יודעת אם יש לך תוכניות אחרות – אבל בעיקרון, עם ממשלה באמת שנהיה בה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.