פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



29
ועדת הכספים
31/05/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 287
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 12:00

הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
עופר כסיף
אופיר כץ
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

שלמה קרעי

קרני קירשנבוים - רפרנטית, משרד המשפטים

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים

אלישיב ממן - ייעוץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים

רמי יצקן - מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים

ירון גינדי - נשיא, לשכת יועצי המס

לירן כהן - רלשית, לשכת יועצי המס

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

רוית גרוס - מנכ"לית, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

יפעת קדם
הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1538

אנחנו עוברים להצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש. אנחנו רוצים כרגע לעבור על השינויים בנוסח כפי שקבענו אתמול, כפי שמופיעים.

התיקון הראשון בעמוד 3 הוא ביחס להפרשי הצמדה וריבית. בסעיף 3 דובר בוועדה על כך שכשמדובר באיחוד עוסקים, הכוונה לתקופת הזכאות. הכנסנו את זה גם ביחס לשותפות, שלעניין עוסק הרשום בתקופת הזכאות כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או עוסק הרשום בתקופת הזכאות כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין. הוספנו את זה גם בעמוד 4, בפסקה (3), לגבי עוסק הרשום בתקופת הזכאות כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – הסכום שהיה מתקבל מצירוף של שני אלה, והכל אילולא היה העוסק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר.

בעמוד 7, בפסקה (12), בהגדרה של עוסק שממעט את כל אלה, ביקשתם שהמכפלה במקום 1.1 תהיה 1.15.

בעמוד 8, את ההגדרה "תשומות שוטפות בשנת הבסיס", את ההתייחסות לנושא של קרובו ניסחנו כך: "תשומות שוטפות בשנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין, למעט תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מקרובו אלא אם כן המנהל אישר לבקשת עוסק כי לגבי תשומה כאמור מקרובו מתקיימים אותם מאפיינים הקיימים לגבי תשומה הניתנת לעוסק מאדם שאינו קרובו. גיא, תסביר את זה.

הכוונה לראות שגם מחיר העסקה וגם המוטיבציה לעסקאות והסיפור מאחוריהן זהה לעוסק שעושה עסקאות מכר או שירותים עם אדם אחר שאינו קרובו, שזאת התנהלות כלכלית עסקית רגילה.

מה הם המאפיינים?

כמו מחיר עסקה סטנדרטי, נפח פעילות שהוא הגיוני ומוצדק בהתחשב בתנאים הכלכליים העסקיים שהעוסק הזה פועל. כל הדבר הזה מהווה התנהלות סטנדרטית, לא משהו מוזר או חריג עם חשש למניפולציה בגלל שיש קרובים.

בפסקאות (2) ו-(3) הייתה חסרה את ההתייחסות הבאה: לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות.

יש פה השלמה לגבי ההוצאות שלא מדווחות בע"מ אלא בדוח מס הכנסה.

לוקחים את כל התשומות בשנת הבסיס, ממעטים תשומות ציוד שנרכש ושנוכה בשלהן מס תשומות.

גם תשומות שמשמשות לעסקאות במע"מ שלא חייבות בשיעור מע"מ רגיל אלא בשיעור אפס, וגם הוצאות שבכלל לא מדווחות במע"מ אלא במס הכנסה, יבואו בחשבון.

זה הופיע גם בחוק הקודם של הקורונה, זה לא השתנה.

הוצאות ביטוח שמתי בנוסחה?

לא מדובר עכשיו על פתיחה של ההוצאות עצמן. לעסקים שיש עסקאות פטורות או עסקה מצורפת הדיווח למע"מ לא מופיע, ולכן אנחנו נזקקים להסתכל על הדוחות שהוגשו למס הכנסה. זו אותה נוסחה מהקורונה.

נתתי לך דוגמה את הוצאות הביטוח שבקורונה לא הכנסנו לנוסחה. האם עכשיו אני צריך להכניס אותן לנוסחה?

זה לא בהקשר הזה. השאלה כאן אם מדובר בהוצאה קבועה או הוצאה שוטפת, כאשר כאן לא שינינו שום דבר לעומת מה שהיה בעבר.

ולגבי הוצאות הביטוח?

זה דיון אחר.

נכנס או לא נכנס?

אני חושב שאין מקום לצרף אותם לצורך החישוב.

אתם מדברים פה על תשומות שלא חייבות במע"מ. ביטוח זו תשומה שלא חייבת במע"מ, אגרות הן תשומות שלא חייבות במע"מ, ריבית זו תשומה שלא חייבת במע"מ. האם מעכשיו אני צריך להכניס אותן לנוסחה?

לא נגרע מעוסק כזה ביחס לעוסק אחר. לא נכליל לעוסק שממילא הביטוח לא מופיע אצלו גם את הביטוח בתוך התשומות.

הנוסח זהה לנוסח של המענקים. הכוונה כאן להוצאות שוטפות. אם מסעדה קונה פירות וירקות וזה חלק מהתשומות שלה שלא חייבות במע"מ, זה יהיה חייב להיכלל. כשהמחזור של מסעדה יורד אז גם התשומות האלו יורדות. כנ"ל לגבי הוצאות מסוימות שאולי לא קשורות למע"מ והן הוצאות שוטפות. כן יכולות להיות הוצאות כמו ביטוח ואגרות שמטבען הן הוצאות שממילא נמצאות בתוך הקטגוריה של הוצאות קבועות שהעסק לא יכול לחסוך אותן שאותן לא צריך לכלול כאן. לא עשינו כאן שום שינוי לעומת המענקים הקודמים. זה מה שהיה במענקים הקודמים מבחינת הנוסח ומבחינת הפרשנות שלהם.

התיקון הבא הוא בעמוד 10, בסעיף 2(1),(2) ו-(3), והוא מתייחס לכל הנושא של איחוד העוסקים. עוסק זכאי למענק אם מתקיימים לגביו כל אלה: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים, ואם הוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות המאוחד של העוסקים הרשומים יחד אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים. את אותו תיקון יש בפסקה (2). בפסקה (3) הפחתנו את השיעור של 35% ל-25% ונעשה תיקון דומה לעניין של קרוב: אלא אם כן המנהל אישר לבקשת עוסק כי לגבי מכר או שירות כאמור מקרובו מתקיימים אותם מאפיינים הקיימים לגבי מכר או שירות כאמור הניתן לעוסק מאדם שאינו קרובו.

ייתכן שאת הניסוח בפסקאות (1) ו-(2) נצטרך טיפה לשפר. על עוסק שפועל במסגרת איחוד עוסקים חלים כל תנאי הזכאות שיש בחוק לכל עוסק אחר שאינו חבר באיחוד עוסקים - גם מחזור של 60 מיליון וגם ה-1.15. אנחנו מוסיפים פה שאם המחזור של איחוד העוסקים שבתוכו הוא פועל עולה על 60 מיליון, זה לא ישלול את הזכאות שלו, ובלבד שהמחזור של האיחוד קטן מ-100 מיליון.

בפסקה (5) התבקשנו להכניס תיקון שיתייחס לתקופת הזכאות. בסעיף קטן (ב), לעניין הפנקסים, הורדנו את המילים "לשנת הבסיס": פנקסיו לשנת המס 2022 נקבעו כבלתי קבילים בשל ליקוי שנמצא בהם ביחס לתקופת הזכאות, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

בסעיף 3 פסקה (2) תיקנו את הסכומים כך שמחזור עסקאות שעולה על 50 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים, במקום 3,750 יהיה 4,350 שקלים חדשים. בפסקה (3), במחזור עסקאות שעולה על 100 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים, במקום 4,600 שקלים חדשים יהיה 5,300 שקלים חדשים. בפסקה (4), לגבי עוסק שמחזור העסקאות עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים, זה יהיה 6,250 במקום 5,400 שקלים חדשים. לעוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 200 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים זה יהיה 8,000 שקלים חדשים במקום 6,900. בפסקה (6), לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 250 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, זה יהיה 9,350 שקלים במקום 8,100 שקלים חדשים. בפסקה (7), לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 300 אלף שקלים חדשים כתבנו כך שלא יפחת מ-9,350 שקלים במקום 8,600 שקלים חדשים. בסעיף קטן (א) תיקנו כך שבמקום 35% יהיה 25%.

בעמוד 12 הוספנו סעיף ביחס לנושא של פעילות מופחתת, את אותו נוסח שקיים היום בתקנות לגבי המענקים הקודמים: בקשה למענק לפי מחזור עסקאות 3א. (א) עוסק עצמאי שהיה לו חודש עם פעילות מופחתת באחד מהחודשים בתקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, בדרך האמורה, בסעיף קטן (ב), ולפיה יראו את מחזור העסקאות שלו בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית ומוכפל בשניים. (ב) הבקשה תוגש לפי טופס שקבע המנהל לפי סעיף 4(ד) לחוק, ויצורפו לה מסמכים הנדרשים להוכחת האמור בה, להנחת דעתו של המנהל. (ג) בסעיף זה – "חודש של פעילות מופחתת" – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ובלבד שפעילותו החלה לפני אותו חודש; "תקופת בסיס" – כמשמעותה בסעיף 2(3); "התקופה החליפית" – (1) לגבי עוסקת עצמאית שהיה לה בתקופת הבסיס חודש של פעילות מופחתת שבה לא עבדה 7 ימים או יותר בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 – תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו היה לה חודש של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה בשנת הבסיס למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור, לפי בחירת העוסקת; (2) לגבי עסק עצמאי שהיה לו בתקופת הבסיס חודש של פעילות מופחתת שבה לא עבד 7 ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל – תקופת פעילות בשנת הבסיס, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

יש עוסקות ועוסקים שבתקופת הבסיס היו בלידה או בשירות מילואים ואז מחזור העסקאות שלהם היה נמוך. לעוסקים ולעוסקות האלה נמצא פתרון.

מה הפתרון?

לנטרל את התקופה שבה הייתה הפחתת פעילות בשל הסיבות האלו.

אתה עושה ממוצע?

מסתכלים על השנה כולה, מחלקים ברמה חודשית ומכפילים ב-2. יוצרים תקופה בשבילם שמסתמכת על חודשים אחרים.

אדם שבאותה תקופה של 2019 היה באשפוז ארוך – מה קורה איתו? צריך להתייחס אליו אותו דבר.

יש דרך לעגן את זה עכשיו?

היכולת של המשרד לטפל בבקשות כאלו היא מוגבלת. אנשים שהיו בשירות מילואים ויולדות קיבלו מעמד בדין.

גם חופשת מחלה זה בדין.

יש איזו שהיא הגדרה לזה?

אני לא מכיר אותה.

הרבה יותר קשה לנו להגדיר מה זו מחלה, ותהליך של השגה מאוד מורכב ויעכב את התשלום.

תעשה לו השגה.

גם האישורים מאוד ברורים פה. זה לא רופא משפחה, זה אשפוז.

מדובר באשפוז, מדובר בחולה אונקולוגי שמאושפז בבית.

נבחן את זה.

בן אדם שאושפז בתהליך ארוך כזה, מקבל איזו שהיא קצבה תוך כדי.

זו השאלה.

אם הוא עצמאי הוא לא מקבל.

ממי הוא מקבל קצבה? יש חוק חדש?

אם יש לו ביטוח הוא מקבל על אובדן כושר עבודה.

ביטוח אובדן כושר עבודה מתחיל רק מהחודש הרביעי. בודדים האנשים במדינת ישראל שיש להם אובדן כושר עבודה מהיום הראשון, זה ביטוח יקר מאוד.

אנחנו מבינים את הסיטואציה, אבל יש קושי לאבחן בין חולה שאושפז לבין חולה אונקולוגי או חולה קשה.

אתם יכולים להגיד שתבחנו מקרים כאלה במידה ויפנו אליכם?

המבחן של המקרים האלה הוא מאוד בעייתי. יש פה שונות מאוד גדולה, אנחנו יכולים להתפרס להרבה מאוד מצבים שלא נוכל להכריע בהם. אין לנו ידע מתי המחלה קשה או לא קשה, מתי מדובר במחלה - -

זה לא עניין של קשה.

זאת הסיבה שבעבר כשהנושא הזה עלה לא נכנסנו לזה. במענקים הגדולים נעשית בחינה האם הירידה היא כתוצאה מהקורונה או לא, אבל במענקים הקטנים, בגלל שמדובר במענקים שמשולמים באופן אוטומטי וצריך קריטריונים מאוד חדים וברורים, יש קושי להיכנס לאירועים האלה של מחלות קשות וממושכות. כרגע אנחנו חוששים שזה יעמיס קושי בירוקרטי מאוד גדול וחוסר יכולת לבחון את הדברים.

לא ביקשתי שזה יהיה אדם מחוסר הכרה או חי בקומה. דיברתי על כך שאדם שקיבל חופשת מחלה ארוכה, שעבר ניתוחים וטיפולים, יציג לכם את התיק הרפואי שלו, יוותר על החיסיון ויקבל את זה. לא צריך שהאדם יהיה מחוסר הכרה מאז.

כרגע זה מעמיס קושי תפעולי ויהיה קושי גדול מאוד לבחון איזה מצבים רפואיים - -

הנוסח שהוקרא בפניכם על ידי שלומית זה הנוסח שאושר בפעם הקודמת אחרי דיונים מעמיקים שהיו פה בוועדה.

אתם יכולים לשנות בכל שלב.

לנו לא מוכרים דברים שנשארו בחוץ שלא קיבלו מענה בגלל נוסח כזה או אחר.

הם נותנים לכם את האופציה להחליט במצב שבו אב המשפחה או אם המשפחה היו חולים חודש ולא יקבלו עכשיו מענק.

אני יכול גם לחשוב על מקרים שבהם לא היה מישהו שאושפז במשך חודש. לא חסרים סיפורים שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות בהם.

מה למשל?

כל אחד והסיפור האישי שלו.

תנסו לחשוב על איזה שהוא פתרון.

דיברנו רק על אשפוז.

הפתרון הפשוט זה שתהיה אפשרות השגה עד 300,000.

לכל חופשת מחלה אתה נותן? גם על חופשת מחלה של יומיים וחופשת מחלה של חודשיים?

זה לא יומיים, מדובר ברוב החודש.

מה זה "רוב החודש"? מה אם אדם היה 15 ימים, 14 ימים, 13 ימים?

13 זה לא.

למה לא?

כי זה לא רוב החודש.

למה 15 כן?

בגלל ש-15 זה רוב החודש.

צריך לקבוע מספר.

למה על המילואים קבעת 7 ימים?

זה לפי חוק, לא אני קבעתי.

אז עכשיו תכניס בחוק משהו אחר.

בעמוד 12, בסעיף 4(א) כתבנו שעוסק רשאי להגיש תביעה לקבלת מענק סיוע בעבור תקופת הזכאות, החל מ-14 ימים מיום פרסומו של חוק זה עד תום 90 ימים ממועד זה.

בעמוד 13, בסעיף (5), לגבי קביעת זכאות למענק הסיוע, תיקנו כך שבמקום 120 ימים זה יהיה 100 ימים, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את המועד האמור בתקופה נוספת אחת בלבד של 20 ימים.

הכנסנו את סעיף 8, שזה בהתאם לנוסח שהיה גם במענקים הקודמים, כך שזכות למענק סיוע ולמקדמה לפי חוק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי למענק או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף זה יחולו גם על מענק או מקדמה ששולמו לחשבון הבנק של העוסק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

בסעיף 10 (א) ו-(ב), ככל שמדובר במענק ששולם לעוסק לרבות מקדמה בסכום שעולה על סכום המענק שהוא זכאי לו, הוא יצטרך להחזיר את ההפרש. עשינו כך שזה יהיה בתוספת הפרשי הצמדה וללא ריבית. אותו דבר בסעיף קטן (ב), על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה השמטנו את המילה "ריבית". יכול להיות שנצטרך לעשות גם פה איזה שהוא תיקון ניסוחי, כיוון שהיום ההגדרה מתייחסת לתוספת הפרשי הצמדה וריבית, אין הגדרה לתוספת הפרשי הצמדה בלבד.

בסעיף 12(ב) הורדנו את שיעור הקנס מ-30% לשיעור של 25% מסכום ההפרש.

סעיף 14(א)1): הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע למענק סיוע הניתן לפי חוק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר.. וההחלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 120 ימים במקום 180 ימים.

לגבי סעיף העונשין וסמכויות אכיפה ב-15(א) תיקנו כך שתנאי הזכאות הקבועים בסעיף 2(1), (2), (3) ו-(6), ללא הצדק סביר, והורדנו את סעיף 15 – סמכות להשיג ידיעות.

הגדרנו בסעיף 2 מגבלת מחזור עד 100 מיליון שקלים. כדי לאפשר ליותר עסקים להיכנס לתוך איחוד עוסקים נגדיל את זה ל-150 מיליון שקלים.

אני חושבת שזאת החלטה מבורכת שתאפשר לרובם של העסקים להיכנס פנימה.

אני מברך על ההחלטה, החלטה חשובה. נירה, כל הכבוד על ההתעקשות שלך.

ינון, ההחלטה הזאת, ועשינו עבודה, נותנת מענה באמת טוב, באמת מבורך, והוא יותר מכפול ממה שהוצג בהתחלה.

אם יש הבנה להעלות ל-150 מיליון, למה אין הבנה להעלות מ-60 ל-100 מיליון, להכניס את כל העצמאים הקטנים והבינוניים? זו אחת הדרישות המרכזיות שלנו כדי שנוכל להתקדם הלאה, אחרת זה יתעכב ויתעכב. אם אתם באמת רוצים לעזור לעצמאים קטנים ובינוניים, זו אחת הדרישות העיקריות שלנו.

ינון, המטרה הייתה למקד את המענק לעסקים שנפגעו, לעסקים קטנים, ולכן הוחלט על הרף של 60 מיליון. אני חושב שזה מאוד סביר. אני מבין את הדרישה שלכם, אבל היא לא מתקבלת.

עצמאים קטנים ובינוניים.

זה לפי ההגדרה.

התיקון נכנס בסעיף 2(1) ו-(2).

האם ימי המילואים בצבא ההגנה לישראל כוללים גם את מג"ב?

בטח.

כן.

תבדקו את זה לפני שאנחנו סוגרים את הנוסח סופית, זה יכול להיות אירוע פה. אני רוצה שנעבור להסתייגויות על החוק.

מטרת החוק לגרום לכך שכמה שפחות עצמאים יקבלו פיצוי.

נכנסו פה הרבה חסמים על מנת שכמה שפחות עצמאים יקבלו את המענק. אנחנו רוצים לאפשר לכמה שיותר עצמאים שנפגעו לקבל את המענק הזה. אחרי שראינו שמכניסים פעם 10%, פעם 60 מיליון, פעם סכום מענק, אנחנו חושבים שהמטרה של החוק זה רק להגיד "עשינו חוק" וכמה שפחות עצמאים ייהנו מהמענק.

מי בעד, מי נגד?


הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק להעניק סיוע מינימאלי לעצמאים.

מדובר על אלה שנכללים ונותנים להם פחות כסף.

התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:05.)

הסתייגות מס' 2 – מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לסמן וי ולא לסייע באמת.

ראינו מסיבות עיתונאים מאוד מפוצצות על כמה רוצים לעזור לעצמאים, וגם הבטיחו שהם יקבלו סיוע וכל מי שנפגע יקבל, אבל בסוף מה שאנחנו רואים זה שסך הכל רוצים לעשות וי, לא באמת רוצים לעזור עד הסוף, לא רוצים להגיע לכמה שיותר עצמאים ולתת להם כמה שיותר כסף.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק להוכיח שהעצמאים לא מעניינים את הקואליציה.

כשזה היה בכותרות הקואליציה ושר האוצר אמרו שהם לא מחלקים כסף ממסוקים, שהם ידעו איך למקד את הסיוע, ועכשיו אנחנו רואים את ההיפך הגמור.

התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:08 ונתחדשה בשעה 13:13.)

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק להמשיך לרמוס את העצמאים.

הבטחתם ולא קיימתם. הבטחתם סיוע לעצמאים בצורה מכובדת, אבל החוק שנכנס לפה רמס את העצמאים. כמובן שאנחנו יכולים יותר להרים וללחוץ בעניין מכיוון שאנחנו לא מחויבים לממשלה הזאת, אבל לולא אופוזיציה חזקה גם להישגים המעטים שיש פה לא היינו מגיעים. זה שאתם לא מביאים את זה ל-100 מיליון ואתם לא נותנים להם את האפשרות להשוות בין ינואר-פברואר 2020 לינואר-פברואר 2019 רק בשל בעיות טכניות, זה אומר שאתם לא באמת רוצים את העצמאים, זה אומר שאתם רומסים את העצמאים. זה לרמוס אותם פעם אחר פעם. אני חושב שההסתייגות של מטרת החוק זה מה שצריך להיות כדי שכל עם ישראל ידע שבאתם פה לרמוס את העצמאים, לא באמת לעזור להם, כי אם אתם רוצים לעזור להם תעלו את הרף לבינונים וקטנים.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק למוטט כלכלית את העצמאים.

המטרה האמיתית של החוק הזה היא לא באמת לסייע לאותם עצמאים שנפגעו. ראינו את זה גם עם חודש דצמבר שהם נפגעו ולא רוצים להכליל, גם עם הקריטריון של 10%, גם עם זה שלא רוצים להשוות בין השנים. המטרה פה היא לא לסייע, לא לעזור לאותם עסקים שנפגעו ויהיה להם מאוד קשה להתרומם מהחודשים האלה שהם נפגעו.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

יש פה את ההסתייגויות של חבר הכנסת קרעי לגבי המטרה. מטרת החוק לתת פרס קמצני ומוגבל לעצמאים שיצליחו לשרוד את חודשי ההתעללות של הממשלה המנותקת במחדל הקורונה.

אופיר כץ ואני מצטרפים להסתייגות של שלמה קרעי. מה שמשרד האוצר רוצה לתת זה סכום זעום. נכון שהעלינו אותו, אבל זה עדיין לא מספיק לאותם עסקים. אנחנו חושבים שצריך לעשות הכל על מנת להגדיל את המענק וגם להעלות מ-0.4 ל-0.5.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

יש עוד קובץ של הסתייגויות מטעם חברי הכנסת ביטן, גפני, אזולאי, קרעי, אמסלם, רוטמן ופינדרוס. מטרה החוק להזכיר לציבור כי הניהול הכושל של גל האומיקרון פגע בבריאותם ובפרנסתם של עשרות אלפי ישראלים.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת חוק זה לתת לשר האוצר להתנער מאחריותו על הבטחותיו.

ראינו את מסיבת העיתונאים המפוצצת של שר האוצר שלא רצה לתת שקל לעצמאים. מה שהוא רצה זה להראות "הנה אני כן עושה, רק תרדו ממני". כשראינו את החוק הזה שקיבלנו מהמשרד, הבנו שהעצמאים לא מעניינים אותו, הם לא בסדר העדיפויות שלו. הוא הביא חוק כזה קמצני שלא באמת בא לעזור לעצמאים.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת חוק זה להחריב את עמוד השדרה של כלכלת ישראל.

אדוני היושב ראש, הבאתם מראש את החוק הזה קמצני, מוגבל מאוד, תרנגולת מרוטה. תלשתם לתרנגולת את כל הנוצות מהראש, אבל אז הגדלתם בעוד 15%, עשיתם השוואה, שהיא עבודה בעיניים, רק למענק של ההוצאות הקבועות כאילו לא היו מענקים נוספים, וחילקתם עוד כמה פירורים. השארתם הרבה מאוד עצמאים שכבר חצי שנה מחכים. אם זה כל מה שאתם מוכנים לתת להם, יכולתם לתת להם את זה כבר לפני חצי שנה, למה חיכיתם כל כך הרבה זמן? על מה כל הדיונים? על דקדוקי העניות האלה של עוד שקל פה ועוד שקל שם? על כן קנס או לא קנס? חוק כזה מוגבל וקמצני יכולנו לתת לפני חצי שנה בלי יותר מידי דיונים. חשבנו שבסוף הדיונים באמת יצא כאן משהו הרבה יותר משמעותי, אבל לצערי לא. זמנכם עובר בקרוב.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת חוק זה להתנכל בענפי התיירות הנכנסת, הוראות הדרך והפקות האירועים.

ישבו פה המלונאים שאמרו שהם נפגעו בקורונה והפיצוי שנתנו להם לא היה פיצוי מושלם. הם באו ודיברו פה על המע"מ שנלקח מהם והם ביקשו להעלות מ-0.4 ל-0.5 כדי שזה יכסה להם. הם היחידים במשק שלא התאוששו מהמכה של הקורונה. אתם פה עוד יותר מעמיקים את הקרע בכיס של התיירות הנכנסת ושל ענף האירועים.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק זה לעודד עלייה של אלה שאינם מוגדרים יהודים על פי ההלכה.

מטרת החוק זה לעודד את אלה שמעוניינים לעשות עלייה אבל אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה. כל מה שאתם עושים זה בשביל לחזק עוד קצת ולתת עוד קצת לאנשים שרוצים את זה, העיקר שיצביעו בעד.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לתקן את חוק הלאום.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

מטרת החוק לאפשר את עליית מחירי הדירות ב-16% רק במהלך השנה האחרונה.

זה אירוע מאוד מעניין שאנחנו במחירי הדירות מגיעים למספרים שהרבה זמן לא ראינו פה. אני חושב שבמצב כזה לא היינו אמורים לראות את שר הבינוי והשיכון, הוא היה צריך להתחבא במשרד. במקום לראות איך הוא מוריד את המחירים של הדירות, אנחנו רואים את שר הבינוי והשיכון - הוא כנראה לא מבין שזה התפקיד שלו היום, מישהו צריך להזכיר לו שהוא לא שר הבריכות והמים - מסתובב במליאה כל היום עם כל הקומבינות הפוליטיות של ההוא עם קיזוז, ההוא אחד יותר, ההוא אחד פחות. שר השיכון צריך לטפל במחירי הדירות המטורפים, לא להסתובב במליאה ולדאוג לקיזוזים ולקומבינות פוליטיות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק להכניס מחבל שירה על כוחותינו לבית חולים בישראל על מנת לטפל בו ולהחזיר אותו חזרה לג'נין כדי שיוכל לשוב ולירות עלינו.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב להניף דגלים של פלסטין.

זה לא רק באוניברסיטת תל אביב. מאז שזה נכתב אנחנו רואים את זה כבר בעוד מקומות. אני רוצה לברך את הממשלה שאפשרה חופש הצבעה על החוק ומקווה שזה משהו שהם מאמינים בו. ראינו את ההדלפה מתוך ועדת השרים על כך שזאב אלקין יצא כמי שמגן על הדגל. אני מקווה שנוכל למגר את התופעה הזאת על ידי החוק שחבר הכנסת אלי כהן הגיש. מי שמניף את דגל פלסטין מוזמן לעזוב את ישראל, ללכת לגור בעזה, ללכת לגור ברמאללה, כי אני בטוח שגם שם הוא "יקבל" ביטוח לאומי, ביטוח רפואי ואת כל הזכויות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק להראות כמה אנו ארץ אוכלת יושביה.

החוק הזה בא לסכסך בין העצמאים הקטנים לעצמאים הבינוניים על ידי זה שקבעתם עד 60 מיליון. צריך לזכור שיש עדיין חבר'ה שנמצאים בתוך הפול של ה-40 מיליון שנקראים קטנים ובינוניים שלהם אתם אומרים שהם לא יקבלו. זה גורם לסכסוך. מה קורה כשמסכסכים ביניהם? יש מריבות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לחמאס לבנות עמדת תצפית 20 מטר מהגדר ומישובים ישראלים.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לעשות צחוק מעסקים קטנים.

שים לב מה הם תנאי הסף, אלכס. תנאי הסף מתחיל מ-18,000 שקלים עד 60. מי קבע 18,000? מה, בגלל שזה 1,000 פעמים חי? למה לא עשיתם 61 מיליון 500,000?

גם אתה עשית 18 בחוק הקודם.

למה באמת 18?

זה אומר שזה צריך להיות עסק עם פעילות מינימאלית.

ואם הוא עושה 15,000?

ההבדל הוא בין 1,250 ל-1,500. למה המספר לא עגול?

זה סדר הגודל שהיה בחוק הקודם.

מה אם אנחנו מתעקשים עכשיו על העניין הזה כדי שלא תעשו צחוק מעסקים קטנים?

יש בעיה להוריד ל-15,000? זה כסף קטן.

תבדוק איך קיבלו החלטה על 18,000.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:33 ונתחדשה בשעה 13:38.)

מי בעד ההסתייגות, מי נגד ההסתייגות?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת חוק זה להחריג מהמענק את התיירות הנכנסת.

יש פה עצמאים שנפגעו הכי הרבה מכל האירוע הזה של האומיקרון, הם סחבו את הפגיעה גם אחרי שהעסקים האחרים חזרו והתאוששו. במקום ללכת לקראתם נוספו פה כל מיני סעיפים כדי למנוע מהם לקבל את הזכאות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק להחריג את העסקים העונתיים כמו תערוכות וכיוצא באלה.

ניתן להם פתרון בהשגה, הם יוכלו דרך השגה לקבל את זה.

אני מושך את ההסתייגות הזאת.

מטרת החוק לאפשר לממשלה העברות תקציביות של כמיליארד שקלים חדשים במסגרת תכנית החומש לחברה הערבית כתנאי להחזרת סיעת רע"מ מההקפאה להצבעות בכנסת עם הקואליציה ולהמשך כהונה של הממשלה.

אני עדיין לא מתאושש מאותה ישיבה שבה הייתה העברה תקציבית של 200 מיליון שקלים לרשויות הערביות. זאת הייתה הפעם הראשונה שאנשי משרדי הממשלה אמרו שאין הגדרה מדויקת לאן הכסף הזה הולך.

הם אמרו שזה הולך לתקציב שוטף.

בקיצור, הם עושים עם זה מה שהם רוצים. אני לא מכיר דבר כזה תקציב שוטף. אם יש העברות כאלו שנקראות תקציב שוטף, מה שאני לא מכיר מהעברות שעשינו, אני חושב שגם נתיבות, גם אופקים, גם דימונה וגם קרית שמונה היו מאוד שמחים לקבל תשלום שוטף במאות מיליונים.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר את הפיכת הבית הפרטי של ראש הממשלה ברעננה למעון רשמי.

מדובר בכספי מסים. יש פה ראש ממשלה שחושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בכספי המסים בזמן שאנחנו נלחמים פה על כל שקל למען העצמאים. הוא מחליט על דעת עצמו להעביר את הכתובת לרעננה, בלי לדווח לנו, שאנחנו הגורם המפקח, ובלי לדווח לאף אחד. יש מסכת של שקרים שהרבה אנשים מעורבים בזה, הרבה בעלי תפקידים. אחרי שהוא מעביר את הכתובת הוא גם זורק עשרות מיליוני שקלים לשיפוץ בית שאוטוטו לא יהיה מה לעשות איתו. פשוט בושה וחרפה. אני קורא לך שוב, אדוני היושב ראש, לקיים דיון, אנחנו הוועדה המפקחת, זה תפקידנו, וגם העיר על זה מבקר המדינה. בוא נקיים דיון שאליו יבואו אנשי משרדי ראש הממשלה והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ויסבירו לנו מי נתן את ההוראה להעביר את המעון הרשמי מירושלים, מה הם הסכומים. בכל הוצאה שהמדינה מוציאה אנשי המקצוע נותנים לנו פירוט.

התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:49 ונתחדשה בשעה 13:54.)

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר להמשיך במכירת החיסול של המדינה למועצת השורא.

אתם באים ומתקמצנים כאן באופן מחפיר כלפי העצמאים, כלפי מגזרים מסוימים שנפגעו הרבה יותר קשה, אתם מחריגים מפה ומחריגים ומשם. קבעו מחיר מטרה מראש ואת כל הכסף שחררו לחברת הכנסת זועבי, לאחמד טיבי, לעבאס. אחרי שכבר קבעו מה תהיה התוצאה של פונקציית המטרה, הכניסו אילוצים לתוכה כדי שהתוצאה תתאים למספר שהם קבעו מראש. את החוק המחפיר הזה את צריכים לתקן באופן מאוד מאוד משמעותי.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

אולי בהזדמנות הזאת גיא יסביר את העניין של ה-18,000 שקלים ואת העניין של מג"ב.

18,000 שקלים זה סכום שהופיע גם במענקים הקודמים. זה עולה בקנה אחד עם סכום המענק המינימאלי של 3,000 שקל לחודשיים, כדי שלא ייווצר מצב שהמענק גדול יותר מהמחזור.

ולגבי המילואים?

מג"ב נכלל בתוך העניין של המילואים.

ואם זה 15,000?

אז המענק יותר גדול מהמחזור.

מטרת חוק זה לאפשר את העברת חוק נאשם בפלילים.

כל עם ישראל רואה היום איך ניסו לתפור ראש ממשלה. האמת שגם הצליחו על ידי כך להפיל ראש ממשלה מכהן ואת כל מחנה הימין. זה נראה כאילו קודם כל הם מסמנים את הבן אדם, רק לאחר מכן חושבים במה להאשים אותו. ראינו את זה עם גל הירש, היום אנחנו רואים את זה עם נתניהו. זה פשוט מטורף שאצלנו במדינה יש קבוצה של אנשים שיכולים לעשות הפיכה שלטונית ואין אף אחד שיפקח, אף אחד שיבקר, אף אחד שיעצור את הדבר הזה.

יש בית משפט, לא?

מה קרה עד בית משפט? זה לא השפיע על אנשים?

מה, השופטים זה לא הבעיה פה?

בוא נחכה לגזר דין.

אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שכל התהליך עד עכשיו גרם לזה שנתניהו לא בשלטון היום. אני חושב שהמכה העצומה ביותר היא לפרקליטות שגם כך אמון הציבור בה היה בתחתית. העם בישראל מספיק חכם להבין מה הולך שם, מה קורה שם, איך מקבלים את ההחלטות. מה שהיה בבית המשפט זאת פשוט בדיחה אחת גדולה. זה פשוט עצוב שגוף שאמור להיות הגוף עם אמון הציבור הכי גבוה שיכול להיות, בכל סקר שאנחנו רואים זה אחד מהגופים עם הכי פחות אמון הציבור. את החודשים האלה, או כמה שזה לא ייקח, כאשר אני מקווה שזה ייקח כמה שפחות זמן, אנחנו נתקן, אבל את בדק הבית הרציני צריך לעשות בפרקליטות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מי בעד הסתייגות מס' 20?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה החדשה לבגוד בערכי היהדות.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

מטרת החוק לאפשר לראש הממשלה להיות הגורם המתווך בין רוסיה לאוקראינה בזמן שהוא מזניח את הביטחון של תושבי ארצו.

האמת ש"מגיע" שאפו לראש הממשלה, אנחנו רואים את פירות השלום שהוא הצליח להביא בין רוסיה לאוקראינה. הוא בנה לו תדמית של איזה מדינאי שעושה שלום בין מדינות. פשוט בדיחה עצובה הבן אדם הזה. בכל מה שהוא נוגע הוא מביך את עצמו. מה שקרה פה זה שחלק מהאנשים שלו התעשתו ועזבו. אפשר לצמצם בצורה משמעותית את האבטלה עם כל התקנים הפנויים שיש במשרד ראש הממשלה. כולם מבינים את הבלוף שנקרא נפתלי בנט ועוזבים אותו - חברי כנסת, אנשי מקצוע, אנשי אמון. כולם אחד אחרי השני עוזבים. אני מקווה מאוד שגם חברי כנסת נוספים יעזבו, כדי שנחזיר אתכם מהר מאוד לאופוזיציה.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה לבנות ביהודה ושומרון.

אני רוצה לברך את חברי מרצ שהולכים להצביע בעד החוק של יהודה ושומרון. אנחנו באמת שמחים שאתם סוף סוף מתחברים לאידיאולוגיה שלנו.

הבעיה שאתם תצביעו נגד.

אנחנו שמחים שאתם מבינים את מה שאנחנו מבינים כל כך הרבה שנים. 10 חודשים בקואליציה גרמו לכם להבין מה טוב לעם ישראל, להבין שיהודה ושומרון זה שלנו, חלק בלתי נפרד מאיתנו.

אתם תצביעו בעד?

אנחנו שמחים שזה גרם לכם להבין שאנחנו צריכים לדאוג להם גם בחקיקה, גם בתקציבים לפחות כמו שמעבירים לרשויות הערביות, ושיש לנו עוד דרך ארוכה ביחד.

אופיר, אתם תצביעו בעד

את ההצבעות שלנו אתם תדעו בדקה ה-93.

מי בעד ההסתייגות, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לא לבנות בירושלים.

לא רק שלא בונים בירושלים, אנחנו גם רואים מעבר של מקום שהיה צריך להיות בירושלים עובר לרעננה. מעון ראש ממשלה, גם ברמה הסמלית - הרי בנט משכין שלום עולמי, הוא מארח את כל המדינאים הגדולים, לא בשבילו להתעסק בסילמן ואורבך – אמור להיות בירושלים. בושה וחרפה שבזמן שאנחנו מקדמים מעבר של כל משרדי הממשלה לירושלים, מגיע נפתלי בנט ומחליט שהוא מעביר את זה לרעננה. אני לא חושב שיש עוד מדינה שבה כל אחד בוחר איפה נוח לו שיהיה מעון ראש הממשלה. זה צריך להיות בירושלים, זה אמור להיות בירושלים, והוא פשוט מבזה את ירושלים בזה שאת הסמל הזה הוא מעביר לעיר אחרת.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לא לבצע מיפויים בשטחים.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה לא להיכנס לערים מעורבות.

אני חושב שמה שהוא התכוון בלא להיכנס לערים מעורבות זה מבחינה תקציבית, רק הוא לא ציין את זה.

מי זה?

ינון. אנחנו יודעים שיש לנו ערים מעורבות. יש לנו את לוד, את רמלה, את עכו, את מעלות, את נוף הגליל. אם העיר מוגדרת כעיר מעורבת שיש בה מעל 20% אוכלוסייה ערבית, למה חלק מהתקציבים שהעברנו לרשויות הערביות לא הלכו לערים האלו? לא מדובר בערים כמו סביון עם הלמ"ס 9 או 10, מדובר בערים מורכבות שצריכות כל סיוע. זה עצוב שמנדים את הערים האלו בגלל שראש העיר הוא יהודי ולא ערבי.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה לעבור על פסיקת בג"ץ ולא לפנות את חאן אל אחמר.

אני זוכר שבתקופת הבחירות כל הנציגים שהיום נמצאים בקואליציה עמדו שם במדי שטח, במדי ב', ואמרו שביבי הבטיח ולא פינה, שהדבר הראשון שהם יעשו כשהם יקימו את הממשלה זה לפנות את חאן אל אחמר. אם אני אגיד שהם הבטיחו ולא קיימו, אני לא אחדש פה שום דבר. הרוב זה שקרים, הבטחות שלא קוימו, מה שחשוב זה הכיסא, לכן בוא נעבור להצבעה.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה לא לתקוף באיראן.

מה שהיה עם משמרות המהפכה באיראן מזכיר לי את ה-35% ואת ה-25%. שמתם 35% כשאתם יודעים שזה צריך להיות 25%, אבל אז שיניתם ל-25% והגדרתם את זה כהצלחה.

גיא, מה הרעיון מאחורי זה שהעליתם מ-100 ל-150 מיליון?

זה בא בתגובה לבקשה של חברת הכנסת שפק.

מה זה קשור? אני ביקשתי להעלות מ-60 ל-100.

הועלו טענות מתחילת הדיונים בוועדה על כך שהמגבלה של איחוד עוסקים שוללת זכאות מעוסקים מסוימים. הוועדה מצאה לנכון להקל במגבלה הזאת של ה-60 מיליון ברמת האיחוד. הייתה הקלה ראשונה שהעלו ל-100, אחר כך הייתה הקלה נוספת שהעלו ל-150.

מה קרה בין 100 ל-150? למה דווקא 150?

אתם אלה שמאשרים בסופו של דבר את הצעת החוק.

מה הקשר?

הרבה פעמים הוועדה מקבלת החלטות על סמך פשרות, מקבלת החלטות על הגמשות מסוימות.

אתה אומר שלא היה בזה שום שיקול, שום היגיון, ביקשתם – קיבלתם.

זה לא שונה מהרבה החלטות אחרות שהוועדה קיבלה כשרצו להוביל לכיוון מסוים או מגמה מסוימת. אני לא אגיד שכל מספר זוכה, אבל באיזה שהוא מספר הוועדה החליטה לחתוך.

הוועדה החליטה לחתוך ב-150.

מבחינת הממשלה עדיף מספר כמה שיותר נמוך.

ביקשתי ממך להעלות ל-100 מיליון, שזה לא כל מספר זוכה, זה נמצא באיזה שהוא חוק. אנחנו מבקשים לעבוד בהיגיון, אבל אתם לא מוכנים לזה.

אני אגיד לך מאיפה נולד ה-150 מיליון. בהתחלה העלינו ל-100, אבל אז היה עוד ניסיון לעזור לעסקים קטנים שנמצאים בתוך האיחוד על ידי הגדרה שתכניס את העסקים עד ל-300,000 שקל מחזור, מה שיצר הרבה מאוד תסבוכת משפטית. כדי לפשט את ההליכים ולהכניס כמה שיותר עסקים, החלטנו להגדיל בעוד 50%. מי בעד ההסתייגות, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה לא לתקוף בלבנון.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה לא לתקוף בעזה.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה לאבד את ההרתעה מול איראן.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת החוק לאפשר לממשלה להעביר את רפורמת הגיור ולאשר גיור קונסרבטיבי.

בהסתכלות שלנו האורתודוכסים יש הבדל מהותי בין רפורמי לקונסרבטיבי. הקונסרבטיבים הם קצת יותר קרובים לאורתודוכסים, רק הם נמצאים בפיגור אחרי הרפורמים. לקח להם, למשל, זמן עד שהם הגיעו למקום של עלייה לתורה של אישה. הם פחות בכותרות מאשר הרפורמים. מכיוון שגם מה שקורה אצלם הוא בעייתי לא הסכמנו לגיור שלהם. אני לא בטוח שהם יסמכו על גיור רפורמי, אבל גם אצלם ההקלות הם לא לפי ההלכה.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

מטרת חוק זה לאפשר לממשלה להעביר את רפורמת הגיור ולאשר גיור רפורמי.

גיור רפורמי הוא גיור שלא על פי ההלכה. אלה שבאו והם לא יהודים הולכים להתגייר בגיור רפורמי. גיור רפורמי יכול להיעשות בכמה אופנים. אם פעם זה היה יכול להיות בפקס, היום זה יכול להיות במייל. כשאנחנו נלחמים כנגד הרפורמים, אנחנו נלחמים כנגד אלה שעושים פרובוקציות. גם אותן נשים מטעם הרפורמים שמגיעות לכותל מידי חודש כדי להכניס ספר תורה, לא עושות את זה בגלל שהן מאמינות בתורה, במה שכתוב שם. הן גם לא מאמינות בכותל. אמר גלעד קריב באחד מהראיונות שלו שהוא לא מבין למה הכותל או בית המקדש נמצא בירושלים, שהוא היה בונה את זה בתל אביב. מזל שהוא לא יכול לבנות, כי הוא באמת היה בונה את זה בתל אביב. זו הבורות של האדם הזה. תדעו שמי שמתגייר בגיור רפורמי הוא לא יהודי, ואני לא מדבר על יהודי שהוא רפורמי.

מי בעד ההסתייגות, מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.