פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הפנים והגנת הסביבה
22/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022), שעה 9:02

הצעה לסדר היום בנושא: "זיהום מפרץ חיפה על ידי קבוצת בז"ן", של חה"כ גבי לסקי

חבר הוועדה: מוסי רז – מ"מ היו"ר

משה גפני
אלון טל
נעמה לזימי
גבי לסקי

יובל אדמון - סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

לילה יעקב - מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה במחוז חיפה, משרד הבריאות

ורד דרור - מתכננת מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק, משרד האנרגיה

הראל גל - מנהל אגף איכות מים, רשות המים

שרית גולן שטיינברג - חברת מועצת העיר חיפה, יושבת-ראש האיגוד, איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה

ליהי שחר ברמן - מנכ"לית האיגוד, איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה

שרון נסים - מנכ"לית, רשות נחל הקישון

נמרוד אבני - ראש תחום תעשייה ותשתיות, רשות נחל הקישון

אורן אגמון - מנהל קהילת חיפה, חדרה והסביבה, החברה להגנת הטבע

ארז ארד - רכז שמירת טבע, מחוז חיפה, החברה להגנת הטבע

ניב מאירסון - מנהל קשרי ממשל ומדיניות, מגמה ירוקה

ד"ר יובל ארבל - סמנכ"ל, עמותת צלול

ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

מור סגל - רפרנטית תשתיות, חשכ"ל, משרד האוצר

נועה גושן - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

שוש אזולאי

א.ב., חבר תרגומים

"זיהום מפרץ חיפה על ידי קבוצת בז"ן"
של חה"כ גבי לסקי

בוקר טוב, היום יום רביעי, 22 ביוני 2022, כ"ג בסיון התשפ"ב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. על סדר-היום הצעה לסדר-היום, של חברת הכנסת גבי לסקי בנוגע לזיהום מפרץ חיפה על ידי קבוצת בז"ן, הצעה שהוגשה מזמן, נכון?

נובמבר.

והזיהום ממשיך. בבקשה, חברת הכנסת לסקי.

תודה רבה כבוד היושב-ראש. באמת ההצעה הוגשה בנובמבר. מה שהיה נכון לנובמבר, נכון עוד יותר היום. ראינו לאחרונה עוד פעם שריפה של גזים במפרץ.

על פי מדד של המשרד להגנת הסביבה שהתפרסם בסביבות חודש אוקטובר, מפעל בז"ן במפרץ חיפה הוא מפעל בעל פוטנציאל הסיכון הסביבתי הגבוה ביותר בישראל. מאז פרסום המדד אנחנו עדים למספר אירועים, בהם להבה ענקית יצאה מאחת הארובות במפעל ונראית לאורך כל מפרץ חיפה. הלהבה הזאת היא חלק ממנגנון אשר נועד להביא לשריפת הגז במקרה של תקלה במפעל, ולכן מהווה אינדיקציה לליקויים הקיימים במפעל בז"ן, כל זאת לאחר שלפני כמה חודשים נקנסה החברה על ידי המשרד להגנת הסביבה בסכום של 895,000 שקלים בשל חריגה מהיתר פליטת מזהמים לטיפול לקוי בדליפות שהוביל לפיצוץ במפעל.

רק קצת מההיסטוריה של הליקויים בבז"ן. בדצמבר 2016 בחוות המיכלים של בז"ן במפרץ חיפה, מכיל שהכיל חומר מסוכן נשרף, מה שגרם לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר. ניתן קנס על ידי בית משפט השלום בחיפה בסך של 1.2 מיליון שקלים. ב-2017 בית המשפט גזר על בז"ן וחברות הבת שלה קנסות מצטברים בהיקף של למעלה מ-1.5 מיליון שקלים והתחייבות בהיקף של 3 מיליון שקלים להימנע מעבירות דומות במשך שנתיים. כתבי אישום הוגשו על ידי המשרד להגנת הסביבה ב-2015 לאחר שבבדיקות פליטות מזהמים מארובה לאוויר שנערכו במפעלי הנאשמות בשנת 2011 נמצאו חריגות של פחמן דו-חמצתי, גופרית, דו-חמצני ותחמוצת חנקו, חלקן משמעויות מהערכים המרביים המותרים לפליטות מזהמים אלה. כתב אישום שהוגש נגד בז"ן כלל הפרה של הצו האישי וגם בגין התעלמות ממושכת מדרישות המשרד להתקין אמצעים להפחתת פליטות ממיכל אחסון ומיכל MTBE וכו'. ב-2021 יש הפרות, ב-2022 יש הפרות.

כבוד היושב-ראש, לא יכול להיות שבאמת מפעל עם פוטנציאל זיהום באחד האזורים המרכזיים בארץ, המיושבים, ממשיך לפעול מבלי שיש מצד אחד גם אכיפה חזקה יותר, אחריות אישית של המנהלים על כל ההפרות, אבל בעיקר אנחנו מדברים על הפקרות מוחלטת של תושבי מפרץ חיפה. לא יכול להיות שבאצטלה או בתירוץ שיש החלטת ממשלה, אני לא אכנס לכל הפרטים כי זה אני יודעת שחברי, חבר הכנסת אלון טל הולך לקיים דיון קונקרטי על זה, אבל לא יכול להיות שבאצטלה של יש תוכנית להעביר את המפעל, לסגור את המפעל, לא עושים את התיקונים הנדרשים, ממשיכים לסכן את התושבים ואת האזור תוך פגיעה ממשית לא רק בבריאות ובסביבה, אלא גם בחיים של התושבים, והמפעל הזה ממשיך להתקיים כאילו כלום.

אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה, כבוד היושב-ראש, כדי לשמוע אחת ולתמיד מה עושים הגורמים האחראיים בממשלה כדי למנוע באופן מוחלט את הסיכונים הוודאיים של בז"ן, ומצד שני מה עושה בז"ן פנימה כדי להתקין את כל אמצעי הזהירות והבטיחות כדי שלא יהיו תקלות, כי אנחנו רואים שיש תקלות כל הזמן והתקלות האלה פוגעות במאות אלפי תושבים. אנחנו גם בעידן שאנחנו מתקדמים לצמצום ואפילו לאפס שימוש בדלקים פוסיליים, ולא יכול להיות שעדיין אנחנו נותנים יד להמשך הפעילות המזהמת והמסכנת הזאת. תודה.

תודה. חבר הכנסת, פרופ' אלון טל.

תודה אדוני היושב-ראש. אנחנו עוד לפני הדוח הכללי ודין וחשבון לציבור על תפקוד הכנסת ה-24 בתחום איכות הסביבה, וכבר עכשיו אני רוצה לציין את השותפות שאני חושב שהיא נדירה. זו הייתה הכנסת הירוקה ביותר בתולדות המדינה והרבה בזכות חברות אישית ושיתוף פעולה. אני מודה לך על זה שיזמת את הדיון והתיאום, והנה אפילו יש לנו יושב-ראש שמבין דבר אחד או שניים בנושא מפרץ חיפה.

אני חושב שבסך הכול החלטת הממשלה שהתקבלה הייתה היסטורית. תפקידנו כמובן להבטיח את ביצועה, ועל זה יהיה דיון ביום ראשון. בסוגיה הזאת שמעלה חברת הכנסת לסקי, אני באמת מבקש לומר שאנחנו נכנסנו לממשלה הזאת בעת רצון. מצד אחד הגורמים המקומיים שעוסקים באיכות סביבה הם הטובים ביותר בארץ. המנכ"לית היא יושבת-ראש של איגוד ערים. אין כאלה דברים בשום מדינה שאנשי מקצוע עם ניסיון והבנה. גם ברשות נחל קישון אנשים בעלי ניסיון ויכולת וכו'. בנוסף לזה אני אגיד שנכנסת לתפקיד שרה להגנת הסביבה שלא מכירה את הבעיה של בז"ן מאתמול, הייתה בהפגנות ובאה עם מלא רצון וגם עדיין יש לה, לכן אני מבקש לפנות לנציגת המשרד להגנת הסביבה ולומר שלתחושתי, ואני אומר את זה בתור אחד שלפני 30 שנה הגשתי את העתירה הראשונה נגד בתי זיקוק על הפליטות כשהקמתי את אדם טבע ודין. אני מרגיש שהצוות המקצועי קצת מסנדל את השרה, שהיא לא יכולה ללכת מצד אחד על הראש של אנשי המקצוע, ואתם, כמו שאמרה חברת הכנסת לסקי, משום מה לא מוצאים את רוח הלחימה ואת הנתונים הבסיסיים שהם כל כך מתבקשים כדי לאכוף על בתי הזיקוק התנהגות סביבתית ראויה.

אני משוכנע שמי שחי סמוך לאזור הזה וחי עם התחלואה הגבוהה ביותר שאנחנו שומעים עליה וכנראה ממשיכה, לא היה עוסק במה שנראה לי שאננות מבחינתי, לגבי המצב הזה, לכן תודה רבה על ייזום הדיון ואני אשמח לשמוע איך הם מתגוננים, איך הם מסבירים את זה כשיש אנשים כל כך טובים שמחכים לבשורות מאנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה. תודה רבה.

תודה. מר יובל אדמון, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אני אשמח להתייחסות שלך גם בין השאר לשאלות מה נעשה מאז החלטת הממשלה ההיסטורית לפני שלושה חודשים.

תודה רבה על ההזמנה פה לדיון. אני חושב אולי להמשיך את מה שאמר חבר הכנסת טל. אני חושב שהחודשים האחרונים היו ממש היסטוריים מבחינת מפרץ חיפה. הכנסת הזו, הממשלה הזאת והרבה בזכות כל מי שיושב פה בחדר כולל אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, נעשו כמה מהלכים גדולים שמסמנים לנו כיוון. אני חושב שהרבה אנשים יכלו רק לחלום עליו לפני תקופה לא ארוכה. זה נכון, קודם כל החלטת הממשלה שהיא באמת דבר גדול. גם מאז המועצה הארצית לתכנון ובנייה בעצם אישרה לצאת לתוכנית מתאר ארצית, תמ"א/ 75 שבעצם עושה שני דברים: מצד אחד היא מתכננת מחדש את כל מפרץ חיפה כאזור מוטה מגורים ותעסוקה ופארקים, ובאמת כל החלומות הכי ירוקים שיכולים להיות לנו, ובמקביל היא גם אמורה לתת מענה למשק האנרגיה, שזה האירוע הכי מסובך. לתכנן מחדש את מפרץ חיפה זה הכיף. הייתה ועדת עורכים ראשונה, כלומר יצאנו לדרך. מיטב המתכננים יעשו משהו באמת מדהים. האתגר הגדול מאוד וצוואר הבקבוק בעצם הוא התכנון מחדש של משק האנרגיה. נדמה לי שבשבוע הבא תהיה ישיבה ראשונה של הדבר הזה, ואנחנו רצים על זה בכל הכוח.

היושב-ראש, שאלת מה קרה מאז החלטת הממשלה. כשהחלטת הממשלה עברה, סימנו לעצמנו כמה דברים שהם קריטיים, שחייבים לקרות כמה שיותר מהר. הכי גדול והכי חשוב היה היציאה לתמ"א, כי בעצם זה צוואר הבקבוק שבלעדיו בעצם אי אפשר לשנות את מפרץ חיפה. לשמחתי זה יצא לדרך. אגב, זה שיש בחירות, אין בחירות, לא משפיע על זה. ועדות התכנון ימשיכו לתכנן, ימשיכו לאשר, ימשיכו לעבוד. זה דבר מדהים מבחינתנו.

אבל מה עם תקציב לפיצויים?

קודם כל אתה צודק שבסוף צריך להיות משא ומתן מול בעלי המתחם ולהגיע לאיזה שהם הסדרים. ההיגיון אומר שהדרך הנכונה לפעול היא שבסוף יהיה איזשהו סיכום, איזשהו מתווה משותף. אני מניח שאגב יימצאו גם אינטרסים שהם משותפים לכולנו. אפשר לייצר win-win בסיטואציה הזאת. מי שעוקב קצת, יש תהליך כרגע של חילופי בעלים בתוך בז"ן. יש תהליך שהוא כבר די מתיש וארוך בין חלק מבעלי המניות שמכרו והאחרים רוצים וגורם שלישי מסרב וכן הלאה, וזה ייקח כמה חודשים עד שנדע. אני חושב שבכל מקרה יש פה איזשהו פרק זמן של כמה חודשים עד שתהיה כתובת ברורה שאיתה אפשר לסכם את הדברים האלה, ונקווה שבאמת יהיה כנסת, ממשלה ותקציב וכו' שיאפשר לבסוף להגיע לאיזושהי עסקה שתשרת את התהליך.

יש לכם שאלות בשלב הזה למר אדמון?

המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

אני מתכננת מחוז חיפה. קודם כל אני מצטרפת לדברים שיובל אמר. אני גם חברה בוועדת העורכים ובצוות העבודה, ואנחנו שותפים מלאים בעבודה שנעשית לגבי התכנון החדש של מפרץ חיפה ותמ"א/ 75, וגם המשרד שותף ופעיל גם בוועדות האחרות המשלימות של משק האנרגיה, ושם אנחנו מביעים את עמדתנו ומשפיעים. זה לגבי ההליך שמתבצע כיום לגבי שינוי מפרץ חיפה.

לגבי הנושא של האכיפה, הפיקוח, מחוז חיפה עושה פיקוח ואכיפה מאוד אינטנסיביים על המפעלים, עשו וימשיכו לעשות עד שהם יפסיקו את פעולתם.

אפשר לשאול שאלה?

בוודאי.

האם במהלך עשר השנים האחרונות הוגש כתב אישום בבקשה למאסר על העבירות של הפליטות? האם זה קרה פעם כשמדובר באחד המזהמים הגדולים עם היסטוריה מאוד מפוקפקת?

יש לי הרגשה שאתה יודע את התשובה.

אני יודע אבל אני רוצה להבין למה. למה אתם כל כך סלחניים למפעל כזה?

אני לא חושבת שאנחנו סלחניים. אני חושבת שאנחנו המחוז או אנשי המקצוע עם הכי הרבה פיקוח ואכיפה על מפעלים במדינת ישראל, ביתר מהמחוזות האחרים. אנחנו מוציאים צווים מנהליים, אנחנו מוציאים עיצומים כספיים, אנחנו עושים חקירות. כן, בהחלט אנחנו עושים חקירות.

אבל אחריות אישית?

צווים אישיים?

אחריות אישית. שבעלי החברה יבינו שהם צריכים לקחת את זה ברצינות.

יש איתי בזום עוד אנשי מקצוע, אז אני אשמח שגם הם יגיבו ויתייחסו.

אני אשמח לשמוע גם מה אומר איגוד ערים.

נגיע גם לאיגוד ערים.

איגוד ערים יגיד את מה שהוא חושב. אני אומרת מה שאנחנו עושים בפועל, ואנחנו בכלל לא מקלים ראש. להיפך, אנחנו עושים באמת את האכיפה ואת הפיקוח הכי אינטנסיבי שיכול להיות. המפעלים הם מפעלים חיים. הם עובדים, הם פועלים. עם כל הדרישות ועם כל הפיקוח ועם כל האכיפה שאנחנו עושים, עדיין יהיו תקלות. אי אפשר למנוע אפס תקלות, לכן על כל תקלה כזאת אנחנו פועלים ונוקטים נגדם באמצעים, כל פעם על פי האמצעי שאנחנו מוצאים לנכון שהוא נכון. זאת המשמעות.

אנחנו נשמח שבאמת התוכניות יתקדמו כמה שיותר מהר ויגיעו לשלב שיחליטו מתי סוגרים את בז"ן. אנחנו בעד זה, אנחנו מקדמים את זה. עד אז אנחנו פועלים ועושים את כל הפעולות שאנחנו יכולים לעשות על פי החוקים שיש בידנו.

זה בסדר גמור, כל הכבוד על מה שאתם עושים, אבל עדיין אני מרגיש שלא בדיוק ניתנה תשובה לשאלה של חבר הכנסת אלון טל.

אז אני אבקש מעו"ד נועה גושן שנמצאת איתנו בזום, שתשלים.

למרות שאנחנו לא נוהגים בדרך כלל לאשר, אבל אם היא יודעת משהו שאת לא יודעת, אז בבקשה, עו"ד נועה גושן שהיא מהלשכה המשפטית. האם הוגשו כתבי אישום או צווים אישיים בעשור האחרון?

בוקר טוב קודם כל. אני אשיב על השאלה. אני רק אציין שעומדים לרשותנו מספר רב של כלים שאנחנו בוחרים כל פעם לבחור בכלי המתאים ביותר, כשהמטרה העיקרית והראשונה שלנו היא קודם כל להפסיק את המפגעים. כל פעם כשיש אירוע, המטרה הראשונה שלנו זה לפעול ולהפסיק את המפגעים. במקרים האלה אנחנו מזמנים את בתי זיקוק לשימוע. הוצאנו גם צווים שנתנו הוראות, כולל צווים שהורו על הפסקת פעילות של מתקנים, שהובילו לזה שבסופו של יום בתי זיקוק תיקנו את הליקויים והפסיקו את המפגעים, שזה בראש ובראשונה הדבר שחשוב לנו. מעבר לזה כן הוגשו מספר כתבי אישום וכן הורשעו נושאי משרה בבתי זיקוק.

מתי הוגשו כתבי האישום האלה?

ונגד מי?

אני אומר. הוגש כתב אישום על שלושת המפעלים על חריגות בארובות.

זה אני הקראתי. אנחנו שואלים על אחריות אישית.

ההרשעה היא אחריות אישית.

האם הוגשו כתבי אישום כנגד מנהלים, בעלי המניות של החברה? לא על שם החברה אלא מדינת ישראל נגד אדם ספציפי ולא כנגד תאגיד.

כן. הוגשו כתבי אישום והורשעו נושאי משרה. ב-2017 הייתה הרשעה של נושאי משרה. קיבלו קנסות בעשרות אלפי שקלים. כל האירועים שצוינו, הייתה הרשעה. גם באירוע השריפה של מיכל 205 שהוזכר כאן הייתה הרשעה של נושאי המשרה והוטלו עליהם קנסות. יש כן פעילות של הגשת כתבי אישום והרשעות. היה גם בעניין של מכלי הסערה. כן יש פה פעולה והגשה של כתבי אישום גם כנגד החברות וגם כנגד נושאי המשרה.

זה שהייתה הרשעה ב-2017, חלפו חמש שנים. את חושבת שיש הרתעה מאותו כתב אישום שלא היה שם לא מאסר ורק בעשרות אלפי שקלים, שזה סכום זעום לעומת הנזק הבריאותי? האם לדעתך יש התרעה ומי שנמצא היום כמנכ"ל בעצם מפחד מההשלכות של חריגה מהפליטות?

אם אני אצליח לסיים משפט, אז אני אשמח מאוד. גם כיום מתנהלות חקירות ואני חייבת להגיד, אנחנו רואים את אותם נחקרים, וכן, יש לזה השפעה. אני חייבת להגיד, גם כשהם מגיעים אלינו לישיבות שימוע, אתה רואה את ההשפעה ואת העובדה שזה גורם להם לשנות את ההתנהלות. היו פה חריגות בבנזן. בעקבות הוצאה של צווים מנהליים, כיום בתחנות שהן קולטות קהל כבר אין חריגות בבנזן. אתה כן רואה שפעילות האכיפה שלנו מביאה לשינוי ומביאה להפחתה של הפליטות, שזה המטרה שלשמה אנחנו מתכנסים ופועלים. כן רואים את החשש ואת הרתיעה של נושאי המשרה, מאחריות אישית וגם לא רק מאחריות אישית, גם מהמשמעות הציבורית ומכלי האכיפה המנהליים של המשרד להגנת הסביבה.

עו"ד גושן, אני חוזר לשאלה הראשונית שבעיניי עדיין לא ניתנה תשובה. האם הוגשו כתבי אישום בעשור האחרון? מנית הרשעות. אני שואל, מתי הוגשו כתבי אישום? כי אנחנו יודעים שהרשעה זה לא בדיוק בשנה שהוגש כתב האישום. אני לא יודע, אני מנחש. מתי הוגשו כתבי האישום האחרונים?

כל כתבי האישום שהוזכרו הם כתבי אישום שהוגשו בעשור האחרון. הם לא הסתיימו בהרשעות גם במהלך העשור הזה.

זאת אומרת, כתבי אישום שהוגשו מ-2013 והלאה.

כן.

מתי לדעתך הוגש כתב האישום האחרון?

אני לא עשיתי את הסידור הכרונולוגי של כל כתבי האישום. למיטב זכרוני כתב האישום האחרון הוגש לפני שבועיים, כתב אישום כנגד נושאי משרה בחברת כאו"ל על אירועי הלפידים, בדיוק שאתם מדברים עליו.

מאה אחוז, אוקיי.

זו תשובה טובה.

תודה.

היית צריכה להתחיל ככה, 'לפני שבועיים הגשנו כתב אישום'.

לא, זה מצחיק. שאלו שאלה וענית על הכול חוץ מעל השאלה, והייתה לך גם תשובה טובה לשאלה, אז למה לא לענות?

אני אסביר. שאלתם האם הוטלה אחריות אישית על - - -

השאלה המקורית הייתה, האם הוגשו כתבי אישום, ומתי?

השאלה שנשאלה, האם הוטלה אחריות אישית? אחריות אישית מבחינתי זה רק כשמסתיים ההליך בהרשעה והטלת אחריות אישית.

אני כעורכת דין יודעת שכתבי האישום שמוגשים הם על אירועים שקרו לפחות שנה קודם, אז אם הוגש כתב אישום לפני שבועיים, את יכולה להגיד לנו על איזה אירוע, מאיזו שנה?

היא אמרה, אירוע הלפידים.

איזה? יש כל הזמן אירועי לפידים.

אני מסכימה שהליכי החקירה הם הליכים שאורכים זמן, ומכיוון שיש פה תיקים שהם תיקים מורכבים, אז לוקח זמן להגיש כתבי אישום. כתבי האישום הוגשו על אירועי 2016, 2017 ו-2018.

אז זה אומר שבארבע השנים האחרונות בינתיים לא הייתה תגובה משפטית של המשרד להגנת הסביבה, למעט תהליך מנהלי שבינתיים לא מרתיע כל כך, אם אני מבין נכון.

אני כן אציין שכן גם במקביל הוטלו ומוטלים עיצומים כספיים שהם גם תגובה משפטית. הם לא אכיפה פלילית, הם אכיפה מנהלית עם משמעות כלכלית.

מי משלם, החברה או מישהו מהעובדים מחשבון הבנק שלו?

עיצומים כספיים מוטלים על החברות.

מה היה העיצום הכי גבוה שהוטל על המפעל?

900,000 - - -

מכה קלה ביותר לכנף, מה שנקרא.

בסדר, אבל זה כבר לא הם אשמים.

חן בר יוסף, משרד האנרגיה, מנהל מינהל הדלק, בבקשה. יש לך מה להוסיף למה שנאמר? אתם נערכים למעבר?

אנחנו לא רק נערכים, אנחנו שותפים מלאים למעבר, צוותי העבודה שעובדים עליהם גם ברשות מקרקעי ישראל, עכשיו גם בדרך תמ"א/ 75 במועצה הארצית. המשרד הוא חלק מזה, הוא חלק מהמשא ומתן שהאוצר מנהל מול החברה.

מה הערכת לוחות הזמנים שלכם כמשרד?

אם יש הערכת לוחות זמנים לתאריכי תכנון בישראל, אני אשמח לראות.

אני רוצה לשאול את משרד האנרגיה. יש החלטת ממשלה וטוב שנערכים להעברה, אבל איך המשרד נערך להקטנת השימוש בדלקים פוסיליים?

שאלה מצוינת. המשרד למעשה כבר למעלה מעשור, לא יודע על דלקים פוסיליים אבל בואו נדבר קודם כל על שחרור מהנפט ואחר כך גם דלקים פוסיליים, אז המשרד כבר למעלה מעשור מנסה להעביר את המשאיות בישראל, קודם כל לעזוב את הסולר ולעבור לגז טבעי. זה יהיה יותר נקי. נכון שמבחינת פליטות CO2 זה לא יתרון גדול, אבל כן מבחינת נוקסים וסוקסים שאותם אנחנו מקבלים מהמשאית או האוטובוס שאנחנו נוסעים מאחוריהם.

נכון. המשרד עוד מעודד חיפושים חדשים.

נפריד רגע דבר-דבר. קודם כל בוא נפחית את השימוש, אחר כך נראה שאין לנו מקורות. אז קודם כל זה למעלה מעשור. מעבר לזה, כבר משנת 2018 המשרד קידם ארבעה מכרזים להקמת עמדות טעינה חשמליות. אנחנו מזכירים, זה אירוע של ביצה ותרנגולת. אנשים, יש להם את חרדת הטווח ולכן אנשים בהתחלה נזהרו מלקנות רכבים חשמליים כי הם לא ידעו איפה הם יטענו. היום יש כבר פריסה של 1,000 עמדות טעינה ציבוריות שפתוחות לכל מי שמוריד את האפליקציה ורוצה להיכנס לאירוע הזה, אז זה תחום שני. המשרד לא עצר במכרזים הראשונים שהוא הוציא ב-2018-2019. רק לפני חודש הוצאנו עוד מכרז. כבר קיבלנו הצעות למכרז לעוד עמדות טעינה ברשויות מקומיות. עד סוף השנה יצאו עוד שלושה מכרזים נוספים, סדר גודל של מעל ל-30 מיליון שקל של מכרזים לעמדות טעינה. בסוף כשתהיה תשתית שתתמוך את הדבר הזה ושתאפשר לכולנו לעזוב את השימוש בנפט ובמוצרי נפט, זה הרעיון ואת זה המשרד דוחף בכל הכוח.

אוקיי, תודה. מור סגל, רפרנטית תשתיות מהחשב הכללי, איתנו בזום?

אני רציתי לשאול אותה בעניין הזה של המזהם משלם בעניין הזה שקנס מנהלי או קנס אחר זה ענישה, אבל אם הם מזהמים, הם גם צריכים לשלם על הנזק שהם גורמים, וזה לא נעשה. האם יש מחשבה להתחיל להטיל הוצאות נזיקיות, נקרא לזה, על אותן חברות?

שמי צריך להטיל אותן?

אני חושבת שזה המדינה צריכה.

גברת סגל, מה מתוקצב השנה ומה תכננתם בתקציב לשנים הבאות לצורך הסיפור הזה שאנחנו דנים בו? אני מניח שהקשבת לדיון.

אני רק רוצה להבהיר משהו אחד. אני מהחשב הכללי. אנחנו לא מאגף תקציבים.

אפשר לפתוח שגם נראה אותך?

אני פשוט בדרכים.

מתי תגיעי ליעד?

רבע שעה.

אוקיי, בסדר. משרד הבריאות, ד"ר קרקיס, את מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית. מה את יכולה להגיד לנו על ההשפעה של בכלל המפעלים במפרץ חיפה, כולם, ומי שתרצי בפרט, על בריאות הציבור? חשוב לעשות שם שינויים?

אנחנו כמשרד הבריאות קודם כל עשינו סקירת נתונים בריאותיים בתקופה די ארוכה של שנים, והראינו סוגי תחלואה שונים, גבוהים יחסית לנתונים בכל הארץ. לדעתנו ההשפעה הסביבתית של מפעלי בז"ן היא משמעותית מאוד. אנחנו תמכנו בתהליך של סגירת המפעלים. גם בדוח האחרון שעוד לא פורסם אבל הוא נמצא בשלבים האחרונים של עבודה, לגבי נתוני סרטן, כולל שנת 2019, מחוז חיפה מראה לנו נתוני תחלואת סרטן גבוהים ביותר ביחס לממוצע הארצי. לדעתנו הממצא הזה הוא משמעותי מאוד כי מדובר פה על תקופת שנים מאוד ארוכה שהממצא הזה לא משתנה. מבחינת משמעות של בריאות הציבור מדובר כאן על תהליך מאוד משמעותי של הפסקת ההשפעה של מזהמים על בריאות הציבור.

יש לכם שאלות למשרד הבריאות?

אנחנו זכינו במשך שנים במחקרים חשובים בעיקר של פרופ' גרוטו וחבריו. האם אתם ממשיכים באמת לתת לתושבי חיפה, שלכאורה זה הקבוצה הכי נפגעת ממזהמי אוויר במדינת ישראל, המשך ניטור כדי שיידעו מה המצב איתם, או יש לך מחקרים חשובים שהם בצנרת או שבאופן שוטף?

שתי נקודות מאוד חשובות בעניין הזה. קודם כל הדוח של נתוני סרטן, משרד הבריאות באופן שוטף מפרסם לגבי נתוני תחלואת סרטן בכל הארץ וחלוקה לפי המחוזות. הנתונים העדכניים ביותר כוללים מידע על 2019, אז אני מאוד מקווה שבזמן קצר אנחנו כבר נוציא את זה לציבור והציבור יידע ויוכל להתייחס.

בנוסף, יחד עם המשרד להגנת הסביבה אנחנו שותפים בתהליך של ביצוע מחקרים אפידמיולוגים. גם על ידי החלטת ממשלה נעשים שישה מחקרים שאמורים להתפרסם תוך זמן קצר הממצאים, ואנחנו נוכל לראות שם את ההתייחסות לסוגי תחלואה שונים. בין היתר מדובר פה על בדיקה של תחלואת אסטמה, על ממצאים שקשורים לתוצאי לידה. נעשה גם ניטור ביולוגי בבני אדם. אנחנו נוכל לצאת עם סדרה של תשובות על פי המחקרים שהם בעלי תוקף מאוד גבוה, שכוללים השוואה בין האזורים השונים בארץ, משמעות מבחינת תחלואות שאופייניות ביותר לסוג החשיפה הסביבתית בחיפה. כך הציבור יקבל את כל המידע בצורה מפורטת.

תודה רבה על הנתונים האלה. אני יודעת שיש גם הודעות לציבור מטעם משרד הבריאות והגנת הסביבה כשיש רמת זיהום גבוהה, לנשים בהיריון, לאנשים אסתמטיים וכו'. את יכולה להגיד לנו אולי במשך חמש השנים האחרונות כמה פעמים הייתם צריכים להודיע לציבור שיש סיכון באוויר, שהם לא יכולים לצאת מהבית או להישמר? יש לך נתונים כאלה?

ההודעות האלה הן הודעות שמבוססות על ערך צפוי מעל ערך ההתרעה שהוגדר על פי חוק אוויר נקי. ערך ההתרעה הוא בעצם ערך מאוד גבוה שמסכן את החיים של האנשים. בדרך כלל מדובר על אירועים חריגים מבחינה טבעית או לאירועים חריגים כתוצאה ממעשי ידי אדם.

בתקופה האחרונה הוצאנו המון הודעות כאלה. בעיקר היו תופעות טבעיות ופחות היה קשור לאירועים מעשי ידי אדם. אני לא יכולה לציין שזה היה שכיח יותר באזור חיפה לעומת אזורים אחרים.

אני חייב לשאול אותך. כאשר ניתן אישור לבז"ן להתרחב, הייתה התחייבות שיתקיים מחקר אפידמיולוגי? הדיון הדחוף הזה של חברת הכנסת לסקי מתמקד בבז"ן. למה לא הייתה איזושהי בדיקה או מחקר לאורך זמן על ההשפעה הבריאות של המפעל הזה שהוא לאין שיעור המזהם העיקרי באזור חיפה? אתם מדברים על סקירה כללית אבל זה לא נותן את השאלה שכל כך חשובה לציבור בקשר למפעל הענק.

תודה על השאלה, פרופ' אלון טל. אנחנו כן מתייחסים לעניין של השפעת בז"ן. המחקרים שציינתי, למשל המחקר שעוסק בנושא של אסטמה בילדים ובאוכלוסייה הצעירה, בדיוק מתבסס על הקשר הישיר של פליטות מבז"ן והתחלואה של אסטמה וסרטן בקרב אנשים צעירים שהולכים להתגייס לצבא.

גבירתי, יש ממצאים?

עדיין אנחנו בשלב של אישור דוח סופי יחד עם המשרד להגנת הסביבה, ונוכל לפרסם את הדברים אחרי בדיקה מקפידה שלנו ואז נוכל להוציא את זה לציבור.

תודה. אני אשמח לקבל כוועדה את הממצאים כשיהיו.

זה ממש תוך זמן קצר. אנחנו באמת בשלבי סיום.

אוקיי. גברת שרון נסים, מנכ"לית רשות נחל הקישון.

תודה רבה. אני חושבת שהדיון מאוד חשוב. תודה גם על העשייה הסביבתית הרבה של השדולה של הנחלים ובכלל.

אני מאוד מתחברת לדברים שנאמרו פה על ידי חברת הכנסת גבי לסקי. אנחנו רוצים לשנות את המצב של מפרץ חיפה, אזור של מפרץ מזוהם, עתיר תשתיות וזיהום אוויר. בהקשר שלנו, של רשות נחל הקישון זה להפוך את הקישון לנחל שהוא ישרת את הציבור גם לטובת פנאי ונופש, שיט ודיג חכה, ולהגיע למצב שאנחנו מגיעים לרמה של איכות גבוהה מאוד של המים, אפילו לרמה של שחייה.

איפה אנחנו עומדים היום? לא התחזיות לעתיד.

יש שיפור רב. עד 2001 לא היו מתקני טיפול בשפכים במפעלים. עם ההקמה של המתקנים נעלם מאפיין החומצי במים שהיה גורם מגביל, ואז חזרו לאט-לאט הדגים. ב-2002 במורד הנחל, איפה שהמפעלים נמצאים, המפקח שלנו ראה פשוט בועות וראה את הדגים הראשונים. זה היה ברמה של לא היו חיים בקישון בשבעת הקילומטרים במורד הנחל, שזה האסטואר. לאט-לאט אנחנו התחלנו לראות את השיפור אבל השיפור בהתחלה היה כמו פרטו. בהתחלה רואים את השיפור המשמעותי ועכשיו יש עוד ועוד דברים שצריך לשפר באיכות השפכים.

המשרד להגנת הסביבה בעבר נתן תקני סערה שהם מקלים. המפעל אמר כל השנים, זה אירוע נדיר, אירוע שיטפוני, ולכן זה לא עבר למתקני הטיפול בשפכים שלנו ומכלי האגירה שלנו לא מספיקים. מה שקרה זה שהצלחנו להשיג, ואחרי שנים וגם הוגש כתב אישום בעניין הזה, אבל לא הוגש על כל השנים, לשאלה שלך. אנחנו כל הזמן דחקנו ואמרנו, אירוע שחוזר כל שנה, אפילו פעמיים בשנה, הוא לא אירוע חריג של 1 ל-100. צריך להתכונן ולתכנן את הדברים האלה. המפעל עשה את הפרדת הזרמים.

עדיין אנחנו מגלים עוד ועוד. קודם כל יש תקן. המפעל ברמה העקרונית מקבל תקן ספציפי למפעל בהיתר הזרמה לים דרך הנחל, אז המפעל בגדול שיפר את איכות הקולחין שלו והוא עומד בגדול בתקני איכות, אבל עדיין יש עומסים של ניטראט, שזה חומר שהוא מדשן את הנחל ויש לו השפעה שלילית על החיים בנחל מבחינת ריכוז החמצן המומס במים וכדומה.

מה אנחנו עוד למדנו? שזה גם לא חומר שכתוב בהיתר למרות שהחוק אומר, אם לא מותר לך להזרים את החומרים האלה, אז אסור לך. יש חומרים שנדונו עכשיו הרבה וגם בתקשורת מדברים עליהם, זה קבוצת הפיפאס שאנחנו גילינו אותם בנחל. עשינו עבודה עם רשות המים. מצאנו אותם בקישון. התרכזנו ואז אמרנו, רגע, אנחנו הולכים לקולחין של המפעלים ומחפשים אותם. בדקנו והפלא ופלא, מצאנו אותם בקולחי המפעלים.

האם תוכלי לפרט איזה מפעלים?

בהחלט. קודם כל כתבנו את נייר העמדה והוא מופיע בחומר הרקע של הוועדה, כולל הריכוזים, אבל GS, מתקן שיושב בחצר של כרמל אוליפינים, הוא לוקח את הקולחין של בז"ן וכרמל אוליפינים ועושה להם בעצם התפלה, ואנחנו רואים ריכוזים של הפיפאס. אנחנו רואים פיפאס בבז"ן. בדשנים כמעט ולא רואים, ובכרמל אוליפינים שזה גם שייך לאותה קבוצה, קבוצת בז"ן, אנחנו רואים את החומרים האלה.

אנחנו הבאנו את הממצאים האלה עם חוות דעת של מומחים מרופין, שמתחמים באסטוארים ושמראים שזה חומרים שמסרטנים וגורמים לבעיה מאוד אקוטית לבעלי חיים שוכני מים, שוכני נחלים, והבאנו את כל חוות הדעת המקצועיות, כאן נמרוד איתי, ראש תחום תעשייה ותשתיות. הוא בפני גם הוועדה הבין-משרדית להזרמה לים, מול המשרד להגנת הסביבה. נתנו את הממצאים האלה בפני המשרד ואנחנו דורשים שיהיה תקן לזה.

בארץ אין כרגע מעבדה שמאושרת לבדיקה, זאת אומרת שיש לה הסמכה לבדיקה מרשות הלאומית להסמכת מעבדות, ולכן נאלצנו לשלוח ביחד עם רשות המים את הבדיקות לחו"ל. צריך לשים תקנים לפיפאס. אנחנו יודעים שזה חומרים שהם מסרטנים. המפעל אומר שזה כתוצאה מהשריפה שהייתה וחומרי הכיבוי, אבל אנחנו רואים את זה בשפכים. עד שהמפעל לא יעשה בחינה של כל מערך השפכים ויגיש לנו את כל הממצאים ושהמשרד ידרוש את זה כמובן, המשרד להגנת הסביבה, אז לא ניתן לקבל עמדה שזה רק מהשריפה. גם אם זה מהשריפה, אז צריך לתת את הדעת על הדברים האלה. זה דברים שמגיעים למערכת ולשרשרת המזון שלנו. בסוף אנחנו מפרץ חיפה. יש פה דגים, יש עוד בעלי חיים. אנחנו רוצים להגיע למצב שהנחל יהיה מערכת חיה ומקיימת.

אם אני אסכם את הדברים, כמובן זה כתוב פה, אנחנו מנטרים ואנחנו כן רואים ירידה בכמות הספיקות ובעומסים. יחד עם זאת, עדיין יש חומרים שגם אם הם בהיתר, הם מזהמים והם משפיעים על המערכת האקולוגית בנחל. כמו הפיפאס, הם חומרים מאוד רעילים וצריך לתת להם היתרים.

חשוב לנו גם לכונן תקן של שיט בקישון בהמשך, ושחייה כמובן. אנחנו נצטרך גם לקדם חקיקה. הייתי שמחה גם אם תהיה לנו יכולת וסמכות אכיפה. אני כן מתחברת לדברים שנאמרו. אני עבדתי פעם במשרד להגנת הסביבה. אני לא מייצגת אותו עכשיו. כמובן אנחנו כפופים לאותה שרה להגנת הסביבה, אבל כן צריך להיות יד קשה כלפי המעוולים הסביבתיים, כי אני זוכרת לאורך השנים ואני הרבה שנים בתחום, אני 16 שנים פלוס ברשות נחל הקישון ועוד חמש שנים במשרד להגנת הסביבה. יש לי רקע של מעל 20 שנה בתחום. אני יכולה להגיד שאני זוכרת כתב אישום אחד של נושא משרה ונעשה עבודה שירות של אותו נושא משרה בבז"ן.

בדרך כלל גם כשיש כתבי אישום, בסוף התהליך תמיד מוציאים את נושאי המשרה מהדברים. גם במקרה שלנו בקישון, שלאורך השנים הוכחנו, וזה היה משהו כמו שבע שנים אחורה. הראינו למשרד להגנת הסביבה שתקן הסערה שלהם הוא לא מתאים ושהוא לא עומד, ואז המשרד להגנת הסביבה הגיש גם לא על כל השנים. גם כשמגיעים כתבי אישום מהמשרד, אז רק כשיש סיכוי גבוה להרשעה. לא תמיד כל אירוע, יש גם את כל החומר. בכל זאת זה דינים של פלילים. אני חושבת שבסוף הקנס הזה הוא זעום, של 800,000 שקל, אז זה היה על השפכים. בסוף אולי למפעל שווה לקבל חמש שנים גרייס ולזהם, ולהתמודד עם קנס מאוד זעום, וזה חבל.

אני רוצה לשאול שאלה בהקשר אחר קצת. היו לפחות שלושה דיונים שנוכחתי בהם בכנסת לאחרונה, שדנו בהשפעה בריאותית של שטחים פתוחים, ואני יודע שרשות הקישון מקדמת פארק נפלא, רק שחלק ניכר מהשטח שחשוב מאוד לבריאות הנפש של תושבי חיפה, כנראה נלקח על ידי חנ"י, החברה לנמלים, לאחסון וכו'. איך דבר כזה קורה כאשר אתם מקדמים פרויקט כזה? למה אין איזושהי בדיקה על הסביבה?

לצערנו אנחנו בעמדה של החלש מול החזק.

אבל למה למשל אין תסקיר השפעה על הסביבה?

נכון. אנחנו דרשנו. אפשר לשאול את ורד דרור שהיא יושבת פה, שנתנה את הפטור. אנחנו הגשנו עתירה.

גברת דרור, למה ניתן הפטור?

את לא חושבת ששטחים פתוחים משפיעים על בריאות הנפש?

אני לא אמרתי שאני לא חושבת. אני חושבת ששטחים פתוחים הם מאוד חשובים לנפש, חשובים לאדם, חשובים לאקולוגיה, חשובים להרבה מאוד דברים. בתוכנית הזאת קודם כל אני חושבת שהדיון ייעשה בוועדת ערר ושם תתקבל ההחלטה. ניתנה שם החלטה של ועדת ערר. הייתה כבר ועדת ערר אחת על התוכנית הזו ואנחנו נדרשנו לתת חוות דעת לפטור מתסקיר בהתאם לחוות הדעת שכבר ניתנה.

בדיעבד.

שרון, אני לא הפרעתי לך.

לפני שלוש שנים.

נדרשנו לתת חוות דעת על פטור מתסקיר בהתייחס להחלטה של ועדת ערר. ועדת ערר החליטה להגדיל את השטח הפתוח עד מרחק של 100 מטר מהנחל, אז קודם כל השיקולים היו בהתייחס גם להחלטת ועדת ערר. בנוסף לזה היא החליטה להוציא את כל נושא המעגנה מהתוכנית, לכן נשארו שימושים עירוניים של אחסון ושימושים עירוניים של פנאי ונופש. מעצם העובדה שהתוכנית שבעצם תוקנה בהתאם להחלטת ועדת ערר, בהתייחס למצב הקיים שהתוכנית שם הייתה לתעשייה מזהמת ולא לשטח פתוח, לכן השטח הזה הוא לא נלקח כשטח פתוח אלא הוא שטח תעשייה שהרחיבו אותו לשטח פתוח. השימושים שמוצעים שם וההרחקה של השימושים מהנחל, מהסיבות העיקריות הגדולות האלה אנחנו חשבנו שהתוכנית הזאת גורמת לשיפור במצב ולא צריך בשביל זה תסקיר.

שמעת את החזון הנפלא שהציג פה המועצה הלאומית לכלכלה, שמתקדם. אנחנו יודעים שחיפה הולכת להכפיל את עצמה מבחינת אוכלוסין. תהיה עיר סואנת, צפופה ואנשים יהיו זקוקים. למה אתם לא חושבים שזה חשוב?

אני לא אמרתי שאנחנו לא חושבים שזה חשוב, אבל במסגרת תמ"א/ 75 אנחנו באמת נדון בגודל של השטחים הפתוחים ואנחנו בהחלט נשמור ונדאג שיגדילו את השטחים הפתוחים. אנחנו לא דואגים רק לאוכלוסייה היום. יהיה שם בין 70,000 ל-100,000 יחידות דיור ולכן יש צורך בהגדלת השטחים הפתוחים.

כן, אבל התפקיד של המשרד להגנת הסביבה זה לשמור על השטחים הפתוחים. יש משרדים אחרים שדואגים לאינטרסים של הבינוי ושל התשתיות, זה לא אתם, אז השאלה האם הייתה סיבה, לא הצורך העתידי בתשתיות כי זה לא העניין שלכם, זה רק עניין של דחיפות. איך המשרד להגנת הסביבה מוותר על תסקיר סביבתי? שיהיה תסקיר סביבתי.

בואו נעצור כאן. זה היה מאמר מוסגר. אני חוזר לגברת שרון נסים.

רק אני אומר שה-100 מטר שאנחנו השגנו זה אחרי עררים שלנו ושל ארגוני הסביבה שחברו אלינו כדי להתמודד עם התוכנית של פארק לוגיסטי של נמלי ישראל, אחרי שהגשנו עתירה לבית המשפט, אז פתאום המדינה באה ואמרה, סליחה, לא סיימנו את הדיון בתוכנית, נדון על הפטור.

בחוק כתוב שאי אפשר לפטור למעגן. אי אפשר לפטור מתסקיר השפעה על הסביבה, אז נוציא את זה מהתוכנית ונדון על זה בהזדמנות אחרת. ההתנהלות של גופי התכנון, בעיניי הם מאוד בעייתיים ואני מאוד חוששת שהמשרד להגנת הסביבה שאמור להסתכל על הרבה היבטים, שעם כל הכבוד לורד דרור והמשרד להגנת הסביבה, יש דברים שהם לא יודעים כמו זיהום אור, חומרים מסוכנים, השפעה מצרפית.

למה את חושבת שאנחנו לא מתייחסים לנושאים האלה?

אם לא בדקת, את לא תדעי.

בסדר.

מאה אחוז, תודה. תגובה בנושא הזה של מר אדמון ואנחנו ממשיכים הלאה.

רק משהו נקודתי. אמרו על שטחים פתוחים ובאמת דיברתם על זה שיהיו עוד 100,000 תושבים. כרגע התפיסה היא של בעצם פיתוח פארק לכל אורך הקישון עד נשר, בגודל בערך פי 1.5 מפארק הירקון.

זה לא כולל את שטחי חנ"י ללוגיסטיקה כי זה לוקח חלק ניכר מהפארק.

האזור המדובר פה זה מורד נחל הקישון ששם הוויכוח הוא, אם אני מבין נכון, על מאות דונמים לפה ולשם, שזה הרבה, זה חשוב, אבל כשמסתכלים עד נשר אנחנו מדברים על פארק של נדמה לי 3,500 דונם.

אבל הוא בתחום של שתי ערים, חיפה ונשר?

הוא מתחלק בין מספר רשויות. יש של נשר, חלק בזבולון.

עד צומת יגור בעצם. מצומת יגור עד הים.

אנחנו מדברים על הכתפיים של הקישון.

מר ארז ארד, החברה להגנת הטבע.

שלום, יובל הציג בסך הכול דברים חיוביים שקורים, וודאי קורים דברים חיוביים. אם נסתכל משנות ה-80' ועד עכשיו, קורים כל מיני דברים חיוביים. גם שרון אפילו אמרה שחלק מהערכים השתפרו, ויש החלטת ממשלה חשובה ויש תמ"א/ 75 וכל זה זה דברים טובים, אבל הם רחוקים מרחק גדול מאוד מהיום שבו אנחנו נמצאים, והביצוע שלהם רחוק עוד יותר, והחלטות ממשלה, אתם יודעים טוב ממני שלא כולן בסוף מתממשות בדיוק כמו שהתכוונו והכוונות כרגע טובות.

הבעיות שלנו היום הן בעיות של טווח קצר. והיה וכל מה שאנחנו מדברים, דברים יפים, הם באמת יקרו, אז הדברים שאנחנו מדברים עכשיו יהיו מיותרים, אבל הם יהיו מיותרים בעוד עשר או 15 שנה ולא בטווח הזה שבו אנחנו נמצאים. כרגע יש זיהום אוויר, זיהום נחלים, זיהום קרקע ועוד בטח דברים שאני לא יודע להגיד אותם.

הוצג לנו פה שיש אכיפה אבל היא כנראה לא מספקת. זה לא איזה ויכוח בינינו לבין המשרד להגנת הסביבה וורד חברתי. זה כנראה פשוט לא מספיק, התהליך הזה, כי עובדה שזה משפיע מעט ולא מזיז למפעל מספיק בשביל שהוא יעשה את הדברים הנכונים, לכן אנחנו לא יכולים להגיד שהמצב טוב. יש שיפורים ויהיו בטח עוד שיפורים אבל המצב הוא לא טוב. תקלות קורות גם היום ופליטות יש גם היום פה ושם במהלך השנה. זיהום הנחל מתקיים באופן שוטף ולכן צריך לראות איך מרחיבים לטווח הזה עד שהמפעלים עוזבים ועד שהמפעלים לא מזהמים, את האכיפה כך שבאמת יהיה תוצאה אפקטיבית שמשפיעה על בריאותם של האנשים. תודה.

תודה. עו"ד שרית גולן שטיינברג, יושבת-ראש איגוד ערים במפרץ חיפה.

ראשית, המון תודה על הדיון החשוב. זה תמיד אקטואלי לדבר על מפגעי סביבה מקבוצת בז"ן, למרבה הצער אני אומרת את זה ובכאב רב. תודה לכם על האכפתיות והליווי שלנו בשנים האחרונות, של מה שנעשה במפרץ חיפה.

אני קצת אמסגר. אני חברת מועצת העיר חיפה ומכוח התפקיד הזה גם נבחרתי באיגוד ערים לכהן כיושבת-ראש איגוד ערים, אבל אני גם עורכת דין בתחום הפלילי. מה שאני עושה בשעות הפנאי שלי שבהן אני צריכה להתפרנס, זה לייצג נאשמים וחשודים מטעם הסנגוריה הציבורית. למה אני מספרת את זה? כי היום יש שגרת מעצרים תכופה יותר במדינת ישראל. אני לא יודעת אם אתם יודעים את זה. אם בעבר היו פחות מעצרים, היום יש יותר. היום אם בן אדם נכנס לחנות, פורץ עליה, גונב דברים, אם בעבר זה היה מגיע לכתב אישום ועונש בהמשך, היום הוא גם יכול לקבל הארכת מעצר בבית המשפט ומעצר עד תום הליכים, כאשר יש לנו בעצם ניזוק קונקרטי אחד ויש לנו הליך פלילי אחד.

הנה שמענו את משרד הבריאות, אנחנו שומעים את הדברים שלהם כבר מ-2015 כשהם אומרים שבמפרץ חיפה יש תחלואה עודפת של מחלות סרטן קשות, של מחלות לב, של מחלות נשימה בילדים. למה אני אומרת ילדים? זה חשוב כי תמיד אמרו, מחלות סרטן, אנחנו יכולים לקשר את זה לזיהום שהיה 20 שנה קודם לכן, אבל ילדים זה המדד הכי טוב להראות לנו שהזיהום חי ונושם, אז הנה אנחנו גם שומעים היום מפי משרד הבריאות שגם הנתונים שעומדים להתפרסם בקרוב לא שינו את התמונה, ומסתבר שלא מספיק לקבוצת בז"ן לעשות קמפיין על חסידות בשמי מפרץ חיפה כדי שהתחלואה לא תרד. אולי אין לנו ניזוק קונקרטי אבל יש לנו מאות ואלפי ניזוקים במפרץ חיפה מידי שנה ושנה. זה הערך הבריאותי שנפגע. אם אנחנו מדברים במונחים של משפט, זה ערך הבריאות.

לא רק הערך הבריאותי נפגע. גם הערך הכלכלי של נפת חיפה, של מחוז חיפה, של המטרופולין הזה נפגע, כי הספר הירוק של נתוני משרד הגנת הסביבה מראה שהעלויות החיצוניות מידי שנה מקבוצת בז"ן היא מעל 530 מיליון שקל בשנה. אין משמעות כלכלית לדבר הזה ואני מאוד מקווה שנציג משרד האוצר שומע אותנו בדיון. דווקא הם גורמים מאוד חשובים כי הם נמצאים בדעת מיעוט להחלטת הממשלה לקדם את סגירת בז"ן.

מדברים איתי על אירועי לפידים. כל יום כמעט יש לנו אירועי לפיד. שואלים אותי, למה אתם לא נכנסים עם שוטרים, שמים אזיקים, בדיוק כמו אותו אחד שנכנס לחנות, גנב מספר מצרכים ויצא. הוא ימצא את עצמו באותו לילה מאחורי סורג ובריח.

מדברים על צווים אישיים, אבל, ופה האבל הגדול ולכן הפנייה היא אליכם. אני אומרת לעצמי, אני כבר כמעט הרמתי ידיים למרות שאני לא ממרימות הידיים. הפנייה היא אליכם. בעבר כן ניתן היה מכוח החוק להוציא צווים אישיים. חוק אוויר נקי שינה את האופן שבו אנחנו יכולים לנקוט באמצעים כלפי מפעלים מזהמים. אנחנו מתחילים לדבר במונחים של הפרת החוק אבל בעיקר הפרת היתרי הפליטה שניתנים מכוח החוק.

מה זה היתר פליטה? בסוף בואו נשים את האמת על השולחן. היתר פליטה זו חליפה שנתפרת למידותיו של מפעל במה הוא כן יכול לעמוד בחוק. הכול הצגה אחת גדולה, ואז יש לנו את היתר הפליטה שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה בייעוץ של איגוד ערים. אני לא מסירה אחריות מהאיגוד שאני עמדת בראשותו, שלא תתבלבלו. הביקורת והטענה שלנו לחולשת הרגולטור היא גם כלפיי. אנחנו תיכף נשמע את זה מליהי, המנכ"לית שלנו.

נתפרת חליפה של היתר פליטה ואין לנו גם באמת יכולת לאכוף אותה, אז יותר קל ללכת לגנב שפרץ לחנות, לשים עליו אזיקים, אבל מנהלי המפעלים שגורמים למוות, לא סתם לבריאות, יוצאים ללא כלום ואז אנחנו מתקשטים בכתב אישום שהוגש לפני שבועיים על אירועים מ-2016–2017?

אני אגיד לכם יותר מזה, לפני מספר שבועות המנכ"לית שולחת את הכוננית בלילה למפעל בז"ן. שימו לב לתעוזה, מנכ"ל בז"ן מסרב להכניס את הכוננית למפעל לבדיקה, מה מקור העליות בבנזן. אז נכון, סליחה שאין חריגה, ואני מפנה את זה ליועצת המשפטית של המחוז. נכון, לא נרשמה חריגה, אבל יש לנו עליות חוזרות ונשנות בבנזן, עליות חצי שעתיות. יממתית לא תהיה לנו חריגה, אבל תושבי מטרופולין חיפה נושמים וחיים בנזן. שלא תתבלבלו, רק תפרו את החליפה למידותיהם אז הם לא יעמדו בחריגות, לכן יש לנו חולשה והפנייה היא אליכם. תחזירו ותביאו לתיקוני חקיקה שיאפשרו לא רק למשרד להגנת הסביבה שהוא באמת עמוס, אלא תאפשרו ותחזקו את האיגודים.

הסיפור היום הוא איגוד ערים מפרץ חיפה, אבל הסיפור הוא גם של אשדוד ושל אשקלון. תנו למי שקרוב לציבור, למי שמנטר את התלונות ולא רק מנטר את האוויר, למי שיש לו את האמצעים הטכנולוגיים. לנו יש יכולת להביא ולרכוש את הטכנולוגיות האלה מכוח האגרה שאנחנו גובים מהמפעלים. לא יעלה על הדעת שאני כבר שנה מתעסקת בלריב עם המשרד להגנת הסביבה האם אני עקפתי את הסמכות שלהם או לא. באותה טענה אחרי זה משתמשים מנהלי בז"ן. אנחנו שותפים ואני רוצה שנהיה שותפים כי מחוז חיפה חולש על אזור ענק שמתמודד גם עם מועצת חוף כרמל וגם עם האסדה וגם עם הגז. יש לנו את היכולות, יש לנו את הרצון. יש לנו את האמצעים הטכנולוגיים. תגדירו לנו בחקיקה את הכוח של האיגודים שהוא לא יהיה שנוי במחלוקת. אני טוענת שיש לנו את הסמכות אבל מישהו מנסה לאתגר אותנו, אז תחסכו לי את הזמן של האתגר. תאפשרו לנו להטיל צווים אישיים.

מנכ"ל בז"ן צריך לדעת שכשהוא לא מכניס כוננית של איגוד ערים, למוחרת הוא צריך להתייצב לחקירה תחת אזהרה על שיבוש. זה המסר שצריך להיות מפה, כי מאות נספים ממחלות סרטן זה לא צחוק, ולהגיד לי, כן, אז יש אירועי לפיד וחריגות, באמת, ספרו את סיפורי הסבתא האלה למישהו אחר. אני רוצה שתחזקו את האיגוד ואני רוצה שתחזקו את המשרד להגנת הסביבה ואני רוצה לדעת שכשיש לנו אירועי לפיד, אז המשרד להגנת הסביבה כן שולח כוננים שלו, או שלא רב עם זה, אם לאיגוד יש סמכות או אין סמכות לשלוח כונן שלנו. תיכף ליהי תראה לכם שכל הנתונים מסתמכים על מה שבז"ן שולחים לנו. אם שוב נחזור לעולמי הפרטי הפלילי, זה כמו להגיד לאנס, תאסוף את חומר החקירה ותגיש לנו ואנחנו נבחן אם להגיש כתב אישום.

פה יש ערכים שנפגעים אבל במקרה שלנו הערכים שנפגעים חמורים יותר. אני באמת מבקשת מכנסת ישראל, זה לא עניין של אופוזיציה/קואליציה, זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין של חיי אדם. תדאגו ל-800,000 מתושבי מטרופולין חיפה. אני יודעת שאתם רוצים ויכולים אבל אם נתכוונן, בואו נלך לשם. קל לנו מאוד לדבר על הטווח של העוד עשר שנים וקל לנו לדבר על זה שאם אנחנו מוציאים עכשיו צו מנהלי לסגירת כאו"ל, אז משרד האנרגיה יבואו ויביאו צ'טלה שהוא מפעל חיוני. תעזרו לנו עם האכיפה המשמעותית במקביל לזה שאנחנו נקדם, ואנחנו נקדם את סגירת בז"ן. בז"ן תיסגר לטובת העתיד של הילדים שלנו, והגיע הזמן שגם הפקידות בשלל משרדי הממשלה ובראש ובראשונה באגף התקציבים, יבינו שיש מחיר לכל השתהות שלהם. תודה.

תודה שרית על הדברים החשובים. זה ההזדמנות לציין שבז"ן בחרו לא לשלוח לפה היום נציג, שזה בעיניי חמור ביותר.

ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות סביבה, מפרץ חיפה.

גם זה תיקון נוסף שצריך להכין, כבוד היושב-ראש.

שמה, שהם יהיו חייבים לבוא?

כן. אם הכנסת מזמינה גם שר וגם - - -

נראה לי שלא נספיק לעשות את זה השבוע.

לא השבוע אבל פעם אחרת.

בסיכום הוועדה אני מקווה שתהיה נזיפה בהתאם. זה לא יכול להיות שמפעל שמעסיק כל כך הרבה אנשים, בעצם מצפצף על הרשות המחוקקת.

לא רק זה, שאנחנו גם מבינים שגם מצפצף גם על האיגוד ולא נותן גם לנטר, ושהוא לא מופיע בוועדת כנסת בנושא שקשור למפעל עצמו, זה דברים שלא יעלו על הדעת. זה מראה על זלזול. אם הם מזלזלים בכנסת, אז אנחנו רואים איך קל להם גם לזלזל על האזרחים ועל התושבים שנמצאים ממש בשטח של המפעל.

בבקשה, ליהי.

(הצגת מצגת)

שלום ותודה לכם חברי הכנסת על הדיון המאוד חשוב הזה. אני הולכת להציג עכשיו רק את התקופה האחרונה של החודשים האחרונים של שנת 2022, שכשאנחנו מדברים על פליטות מלפידים ובהלה של תושבים, תבינו פחות או יותר במה מדובר.

המפגעים הסביבתיים במפרץ חיפה הם מתרחשים בכל רגע נתון. מתי אנחנו מקבלים את התלונות? לפי כיוון הרוח. לפעמים אנחנו נקבל את התלונות מתושבים בקריית אתא, לפעמים מקריית חיים, לפעמים מחיפה ולפעמים מטבעון. לפי כיוון הרוח אנחנו נקבל את התלונות. מדובר במטרופולין של מאות אלפי תושבים שסובלים מהזיהום הזה.

אנחנו ראינו מתחילת 2022 חריגות בריכוזי מזהמים בתחנות הניטור. זה לא נכון שהפסיקו חריגות הבנזן כמו שנאמר כאן קודם. אני תיכף אציג מה קורה ומה קרה בחודשים האחרונים. מפגעי ריח חמורים גם ממפעלי בז"ן וגם מתש"ן, שתש"ן היא לא נושא הדיון כאן אבל תש"ן קיימת בשביל לשרת את בז"ן. תש"ן היא חברה ממשלתית שמחזיקה את הנפט הגולמי שאיתו בז"ן מייצרת את התזקיקים ואת המוצרים שלה.

עשרות חריגות בפליטות מזהמים מהמתקנים של מתחם בז"ן. האיגוד הוא הקו ראשון של המפעלים. אנחנו גם קו ראשון פיזית. מהחלונות של האיגוד אנחנו צופים על בז"ן. הגג של האיגוד מרושת בתחנות ניטור ובמצלמות, שזה אומר שאנחנו עוקבים גם אחרי ההזרמות האלה ללפידים ולארובות והשימוש במתקנים וגם אנחנו הראשונים לזהות כשיש איזושהי עלייה. אנחנו לא מחכים לממוצע של 24 שעות בשביל להגיד, קורה כאן אירוע. מהרגע שאנחנו רואים בתחנת ניטור לפי כיוון הרוח שזה לא רק הזיהום השגרתי שכל הזמן בכל רגע נתון נפלט מבז"ן, אלא שקורה שם אירוע אמיתי, שיש שם איזשהו שפך, אז אנחנו שולחים כונן. אנחנו לא מחכים לממוצע של 24 שעות.

ד"ר שחר, את מומחית לזיהום אוויר. כשאת מדברת על חריגות בתחנות ניטור, על פי דעתך המקצועית החריגות נובעות מפליטות של בז"ן? האם אפשר לקשור מבחינת קשר סיבתי?

בקלות רבה.

לכן כל אחד הוא לכאורה עבירה פלילית על חוק אוויר נקי וגם חוק עונשין אבל זה כבר משהו אחר.

יש לנו תחנות ניטור משלושה צדדים של בז"ן, שתי תחנות ניטור של האיגוד ותחנה אחת של המשרד להגנת הסביבה. קל מאוד להגיד שהזיהום הגיע מבז"ן. אין מקור אחר לפליטות חומרים אורגניים נדיפים, חומרים מסרטנים, מתכות כבדות, שהוא לא המתחם הפטרוכימי כשתחנות הניטור מקיפות את בז"ן.

יושבת-ראש האיגוד ציינה שבז"ן הם אלה שמספקים לנו את הנתונים, אז תבינו כמה המצב הזה חמור. לבז"ן יש מערכת ניטור על הגדר. יש קווים שמודדים פליטות של מזהמים. בז"ן מסרבים להעביר לנו לאיגוד את הנתונים הגולמיים של הניטור הזה, זאת אומרת שאנחנו מסתמכים על העיבוד של בז"ן והם לא נותנים לנו גישה לנתונים הגולמיים למרות שהם מחויבים לבצע ניטור על הגדר. לא כתוב שהם אמורים להביא לנו נתונים מעובדים ככה או אחרת.

איך המשרד להגנת הסביבה מתיר דבר כזה? למה אתם לא דופקים על השולחן בפרקליטות ואומרים, יש פה הסתרת ראיות.

המשרד מקבל את הנתונים הגולמיים?

תתכתבי איתה והיא תענה לנו אחרי זה. זה לא הגיוני שנעלה אותה כל רגע. כן, בבקשה.

מעבר לזה שאנחנו עוקבים אחרי אותו ניטור רציף גם של התחנות שלנו וגם של המפעלים עצמם, אנחנו מוציאים סיורי פתע, צוותי מריחים שזה הסמכה מיוחדת. כשיש תלונות של תושבים, אז יש לנו צוות מריחים שמגיע ומאפיין את סוג המפגע.

תבינו מה המשמעות של חולשת הרגולטור. תבינו באיזה אמצעים פרימיטיביים אנחנו משתמשים בשביל בסופו של דבר לקחת אותם לבית משפט. למשל אירועים כאלה של עשן שחור מהלפידים, שלפעמים זה דקות ארוכות. לפעמים זה רבע שעה של לפיד שמעשן, שממש הרקיע נצבע בשחור במפרץ חיפה. מה שיש לנו זה לוח רינגלמן. זה פשוט פיסת פלסטיק שיש בה מספר גוונים של אפור ושחור, שעם הלוחית הזאת אנחנו אמורים לעמוד בזווית מסוימת למפגע של העשן השחור.

זה טכנולוגיה של שנות ה-30' של המאה הקודמת.

ממש ככה, וגם כן במרחק של עד 100 מטר ממקור המפגע. הלפידים עצמם הם בגובה של מעל 90 מטר. אין שום סיכוי, תשאלו את המשרד להגנת הסביבה אם אי פעם נעשתה אכיפה על לפידים שמעשנים עשן שחור. זה פשוט מצטלם טוב, אז זה מה שמגיע לתקשורת ולוועדות הכנסת, אבל האם אי פעם נעשתה אכיפה על פליטת עשן שחור מלפידים? התשובה היא לא. אין אפשרות כזאת. אין דרך כזאת. כונן של האיגוד יוצא לשדות מול בז"ן ומצלם. אי אפשר להגיע עם זה לבית משפט. בסופו של דבר אני חוזרת לזה שהרגולטור חלש, החוקים הם חלשים וכבר ראינו את האיומים בחוק ההסדרים להחליש אותם עוד יותר.

אני חייב להגיד שאני עוסק בזה, אבל כשאת מציגה את זה בצורה כל כך ברורה, אני מזועזע. זה כאילו המשרד להגנת הסביבה הרים ידיים ומאפשר למפעל שהוא המזהם הגדול אולי במדינת ישראל, לעשות מה שהוא רוצה ולצפצף עליכם. זה כל כך לא מקובל.

סליחה שאני קוטעת, אבל אני חייבת להגיב שהמשרד להגנת הסביבה לא הרים ידיים. בינתיים מי שעושה את כל האכיפה ואת כל הפיקוח זה המשרד להגנת הסביבה. הוא מוציא את העיצומים, את הדרישות לחקירות.

כן, אבל את לא יודעת אם את מקבלת את החומר הגולמי מבז"ן.

אנחנו מסתכלים פה על החריגות שהיו ב-2022. אתם עוד ב-2017.

אבל מה לעשות, לוקח זמן עד שחוקרים תיק. יש הליכים מסודרים. אנחנו לא פועלים על פי אמוציות.

גבירתי, אני שימשתי יועץ למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בנושא אכיפה. הכנתי תורת אכיפה של המשרד ואני אומר לך שלוח הזמנים של המשרד הוא בלתי נסבל והוא לא עומד בשום סטנדרט בין-לאומי. הייתי על סמך השליחות של המשרד בהולנד, בארצות הברית, ואני לא חושב שהמשרד להגנת הסביבה יגיד שזה לוקח חמש שנים להכין כתב אישום ואנחנו צריכים לקבל את זה כדבר מקובל בעולם. זה ממש לא ככה, סליחה.

רק רציתי לענות שאנחנו מקבלים את הנתונים הגולמיים.

בבקשה, ד"ר שחר.

אם המשרד להגנת הסביבה מקבל את הנתונים הגולמיים, אני מבקשת שהם יעברו לאיגוד. שנית, אני כן אגיד שספציפית ורד עובדת לילות כימים לקדם את האכיפה ואת הפיקוח ואת הליכי התכנון הנכונים מול בז"ן. עם זאת, האמירה היא במקום אבל צריכה להישאל כאן עוד שאלה, מה התקציב של המשרד להגנת הסביבה מתוך תקציב הממשלה? כמה פקחים יש למשרד להגנת הסביבה, שיכולים להסתובב במרחב כל כך גדול כמו מחוז חיפה, מוואדי ערה ולאסדה ולבז"ן. בואו אולי נשווה את התקנים של פקחי כשרות לפקחי הגנת הסביבה ואנחנו נראה שהמשרד להגנת הסביבה, אם אז הוא יסתמך על הצוותים של בז"ן ולא ישלח פקחים מעצמו, אז יש לנו בעיה אמיתית. השאלה כאן היא רחבה, היא שאלה של כוח אדם ותקציבים, וזה בא לידי ביטוי בפעילות וביכולות האכיפה שיש.

אין סמכות למישהו מהמפעל למנוע את כניסת אחד הפקחים שלכם לתוך המפעל כדי לעשות את המדידות שלכם.

נכון, ואני אגיע איתם לבית משפט על מה שקרה ב-17.5. כשאנחנו זיהינו במערכות הניטור שקורה אירוע בבז"ן, ובאותו לילה אחרי 39 שנה שפקחי האיגוד נכנסים לבז"ן באופן תדיר, וגם בוקר לפני וגם אגב בוקר אחרי, באותו לילה לא נתנו לפקחית האיגוד להיכנס, וזה הגיע עד מנכ"ל בז"ן. בשיחת טלפון איתי באמצע הלילה, שאני יצאתי צרודה משיחת הטלפון הזו, ואם צריך, אני גם אגיע איתו לבית משפט על המהלך הזה. לפקחי האיגוד בפירוש יש את הסמכות להיכנס.

צריך להגיד שהם מנעו את הכניסה ומה שהיה צריך לראות כבר לא נראה. גם בית משפט לא יוכל להראות.

עוד לא נאמרה המילה האחרונה. אני חושבת שאפשר גם לראות מה היה בדיעבד. אני אתאר לכם גם אירוע שהיה לפני יומיים, תיכף.

ורד, במשרד לאיכות הסביבה גם מצאתם מצב כזה שמנעו מכם להיכנס?

לא.

סליחה, אני רוצה לענות. התשובה היא שגם אותנו מעכבים מצרכי בטיחות וביטחון. גם את נמרוד ואלון, ממונה הפיקוח שלנו, עוצרים בכניסה לצורך הבידוק. גם את יעל שי שהיא ממונית זיהום ים, גם אותה אפילו מעכבים יותר.

בסופו של דבר נותנים להיכנס, אבל מעכבים המון זמן בכניסה.

זאת אומרת, זה דפוס התנהגות קבוע. אני אגיד לכם שכשאני מגיעה לשער של בז"ן, אני נכנסת תוך עשר דקות, אבל כשפקחית של האיגוד או פקח של האיגוד נכנס ועומד בשער של בז"ן, יכולים גם לעכב אותו שעה וחצי. בזמן הזה ביובית מגיעה ושואבת את השלולית בנזן שנשפכה שם, וגם אז נותנים לו ללכת רק לאן שהם רוצים שהוא ילך ולא נותנים לו לאן שהוא מבקש.

מפקח שלנו שמגיע לקבוצת בז"ן בשביל לדגום את אחד המפעלים, מעכבים אותו הרבה זמן בשער, כשההזרמות בייחוד מבז"ן ישירות וגם מכאו"ל לנחל, הן זמניות. רוב הזמן הם מעבירים למתקן GES. עד שיש הזרמה ואנחנו יכולים לדגום אותה, אז מעכבים אותו בשער והרבה פעמים ההזרמה נפסקת בזמן הזה.

יש לי שאלה. אנחנו חיים בעידן של מזל"טים. זה מקובל בעולם, היום באכיפה הסביבתית להפעיל כל מיני דרונים כאלה כדי לצלם ולהביא את זה. זה יכול להקל קצת לפחות על הסתרת המידע?

באירוע לפי יומיים - - - עם טכנולוגיה חדשה שקיימת אצלנו באיגוד אבל שיפרנו אותה, אפרופו מזל"ט.

ליהי, תמשיכי בבקשה.

כמו שאמרתי, חריגות היו גם בחודשים האחרונים. החריגה האחרונה נמדדה ב-25.5 בתחנת הניטור בנחל הקישון, רצפטור ציבורי. תבינו שחריגה בבנזן זה ערכים עצומים. זה לא גל ריח שחולף. זה ממוצע של 24 שעות שצריך להגיע לערך מאוד גבוה, וזה רצפטור ציבורי, פארק נחל הקישון והחריגה האחרונה הייתה רק מלפני פחות מחודש.

ולא הוגש בינתיים אף כתב אישום על הדברים האלה.

לא.

כי החליפה שנתפרה היא שבע חריגות כאלה בשנה. נדבר בסוף השנה ואז - - -

אני עוד מדברת הרבה לפני כתב אישום. אני מדברת על להיכנס לשטח ולאסוף ראיות שמתוכן אפשר בכלל לבנות מתישהו כתב אישום. אפילו שם שמים לנו מקלות בגלגלים.

אתם רואים כאן בגרפים הגבוהים את התחנות שהן מול בז"ן לעומת התחנות האחרות התחבורתיות.

אני רק אפריע לך לשנייה, כי דווקא בגלל שחן יושב פה, היו שנים שממש טענו בלהט שבנזן וזה שאנחנו רואים, המקור הוא מהנמל, אבל דווקא הגרף הזה מצביע על זה שאת העליות האלה אנחנו רואים בתחנות הסמוכות לבז"ן ולאו דווקא בתחנות הסמוכות לנמל, אפרופו מקור הזיהום, שנדייק.

גם דיברתם על כיווני רוח. שווה גם למדוד אותם.

תיכף אני אראה גרף עם כיווני רוח, במיוחד לשאלה שלך.

זה הניטור על הגדר, שאנחנו מקבלים את הנתונים מבז"ן שהם מעובדים ואנחנו כבר מזהים שיש בעיות חמורות בחודשים האחרונים, שאחד הקווים שלהם פשוט לא מודד. התחנה שלנו שנמצאת מרחק מאותו קו מודדת ערכים גבוהים והקו שאמור למדוד על הגדר את הערכים הכי גבוהים, מראה שהכול בסדר ואין שום עניין. גם שם אנחנו רואים את החריגות.

יש לי שאלה. למה באמת הניטורים או המדדים הם לא שייכים למשרד להגנת הסביבה או שלכם? מה הקטע הזה שאנחנו צריכים להסתמך על המדדים שלהם? למה גם אפילו באותו מקום הם רוצים לעשות את הניטור העצמאי שלהם, מותר, אבל למה אין ניטור בתוך המפעל של המדינה או של האיגוד?

זה ניטור מיוחד, זה ניטור על הגדר.

בתוך בז"ן יש מכשירים שהמידע מגיע ישירות אליכם בלי שבז"ן נוגע בזה?

יש מכשירים והוא מגיע, אבל מי שמתפעל את המכשירים האלה ומי שמכייל אותם ומי ששולט בהם, מי שמחזיק את השקע בתקע, זה בז"ן.

למה אין במפעל המזהם ביותר של מדינת ישראל על פי נתונים של המשרד להגנת הסביבה, למה אין שם ניטור עצמאי עם יכולת להיכנס, בהפעלה של המשרד?

אנחנו מנטרים את הסביבה לפי ערכי סביבה איפה שנמצאת האוכלוסייה ועל הגדר של המפעל. התקנות שלנו מדברים על ערכי סביבה ולא על מה שקורה בתוך המפעל, לכן תחנות הניטור הן על הגדר ובמקומות שבהם יש אוכלוסייה ששם בעצם היא זאת שמושפעת.

אני טוענת שבשביל להבין מה קורה בסביבה, צריך להבין מה קורה במפעל.

אז יש על הגדר.

אבל שלכם, שאתם מתפעלים את זה, שהמידע מגיע אליכם בלי יד בז"ן?

יש את תחנות הניטור הניידות.

אבל המתחם של בז"ן הוא 2,600 דונם, אז זה נכון שיש לנו בצד אחד ובצד שני ובפארק הקישון ואנחנו שולטים ולבז"ן אין יד ורגל בתחנות האלה, אבל אני רוצה לדעת מה קורה בתוך המתחם. אני רוצה שנקדם תקנות שאומרות שאני יכולה לשים שם על עמוד מצלמה שאני שולטת בה ואני מקבלת את הנתונים ישירות. אני לא רוצה ללכת ולבקש טובות שיתנו לי חיבור לחשמל, והם כמובן לא נותנים. אני הולכת ומבקשת והם כמובן מסרבים.

אני רוצה לשאול את שרית שאלה בתור עורכת דין פלילית דווקא. האם לדעתך אותם סיפורים ששמענו מתקרבים לשיבוש תהליכים מחקירה, השמטת ראיות? אולי אנחנו צריכים התערבות של חקירה פלילית מסוג אחר ולאו דווקא על ריכוזים אלה ממש, אלא על שיבושים של תהליכים?

משטרת ישראל לא תחקור במקום שבו במהות יש סמכות לגוף אחר לחקור את העבירות העיקריות. אם זה חריגה מהיתרי פליטה ויש פה ניסיון לשיבוש, אז זה כאילו המשרד להגנת הסביבה.

אבל אם המשרד להגנת הסביבה היה מבקש להתערב, שיש פה מצב של עבריין שמתחמק ומסתיר ראיות?

בהחלט, למרות שגם לשוטרים הירוקים יש סמכויות של משטרה להיכנס ולדרוש ולהפעיל אפילו כוח סביר כדי ליישם את הסמכויות מכוח החוק. אני כן אגיד שחקיקתית צריך שיהיה לזה שתי משמעויות: אחת, באמת המשמעות של סמכות כניסה לחצרים, מה שנקרא, במקרה הזה זה כניסה למפעל, גם למשרד להגנת הסביבה וגם לאיגוד, ובאמת כמו שליהי אמרה, וגם משאבים, כי הרבה פעמים אנחנו נוטים לכעוס עלינו, על המשרד להגנת הסביבה אבל זה באמת משאבים, אז להגדיר את הסמכויות, אבל גם לייצר חזקות ראייתיות משפטיות.

אני אתן דוגמה: כאשר אדם מסרב לבדיקת שכרות כשהוא נעצר בכביש, אז סירוב לבדיקה, יש הנחה משפטית שהוא נהג תחת השפעת אלכוהול. גם במכתב לבז"ן שהוצאנו מייד אחרי הסירוב להכניס, אנחנו כתבנו להם, שוב, זה לא חזקה שמעוגנת בחוק, שמבחינתנו הם מוחזקים כמי שביצעו מפגע סביבתי לאור ההסתרה שלהם ולאור היעדר שיתוף הפעולה. צריך שזה גם יהיה חזקה ראייתית שמעוגנת בחוק וגם סמכויות שמחזקות אותנו בכניסה לחצרים וחיפוש ותפיסה. הטענה שיש לנו, אולי צריך לכתוב אותה ברחל ביתך הקטנה, בחקיקה ייעודית של חוק ראשי שהוא לאו דווקא חוק שנתפר למפעל כזה או אחר.

כן, ליהי.

כאן אני מציינת גם את הפעולות של צוותי החירום של בז"ן. כשמזהים חריגה במערכת, בז"ן מחויבת. היא לא עושה את זה כי היא עושה טובה. היא מחויבת בהיתר פליטה, אם יש שני ערכים רצופים שהם גבוהים, להוציא צוות חירום. מה הוא אותו צוות חירום? צוות של עובדי בז"ן שהוא הצוות איכות סביבה שאמור לזהות מה מקור הפליטות.

מתוך מעל 1,000 סיורים של צוותי חירום של בז"ן שיצאו בעקבות ערכים מאוד גבוהים של חריגות של חומרים מסרטנים במתחם, אתם יכולים לנחש כמה מתוך 1,081 סיורים העלו ממצאים שאמרו, כן, מצאנו, יש כאן שלולית בנזן.

500.

500, הלוואי. אני חותמת עכשיו ונותנת לבז"ן להיות הרגולטור של עצמו אם זה אכן היה 500. פחות מ-20, זאת אומרת שיש כאן מאות אירועים שבפירוש קורה אירוע במתחם. החריגות הן בתוך המתחם. המשרד להגנת הסביבה לא שולח פקחים באירועים האלה של העליות כי הוא אומר שיש צוותי חירום לבז"ן והם מחויבים להוציא אותם ולמצוא, ואיגוד שמנסה להכניס למתחם פקחים, נעצר בדלת ובשער באקט של בריונות, לא מתוקף סמכות או חוסר סמכות אלא פשוט באקט של בריונות, וזה המצב הנתון.

חן בר יוסף שאל על כיווני רוח, אז סליחה שאני לוקחת אתכם לתוך גרפים אבל אל תאבדו אותי כי זה חשוב. זה כיוון הרוח לצד אחד של בז"ן. זה כיוון הרוח לצד השני של בז"ן, שתי תחנות ניטור שיש לנו משני הצדדים. אנחנו רואים שכשכיוון הרוח לכיוון הזה, הניידת הזו עולה, וכשכיוון הרוח לכיוון השני, הניידת הזו יורדת והתכלת עולה. יש פה כל הזמן את הפינג-פונג הזה בין התחנות. הניידת שקרובה כאן למה שאתם רואים בסגול היא יותר קרובה למפעל שפולט הרבה בנזן. זה העניין, ממש לבתי זיקוק.

עוד גרף של כיוון רוח, וחשוב היה לי לציין אותו כי כאן מדובר בשכונה של תושבים, בקריית אתא. התושבים שגרים בשכונה הזו בקריית בנימין בקריית אתא, הם מתקשרים אלינו באמצע הלילה שהם לא מצליחים להירדם בגלל הרעש מהלפידים. הלפידים זה נראה נורא, זה אש ענקית, זה ממש כמו אור יום באמצע הלילה. זה עשן שחור. זה גם מאוד מרעיש ותושבים מתקשרים ואומרים לנו שהם לא נרדמים בלילה בגלל הרעש של האש. זאת העוצמה. לא רק הרעש של הלפיד מדיר שינה מעיניהם אלא גם ריכוזים מאוד גבוהים של בנזן. לא חריגה וגם לא רלוונטי. יש כאן חומרים מסרטנים באוויר ואין אף ערך בטוח לנשום בנזן. מעל אפס זה כבר מסוכן ואנחנו רואים כאן את כיוון הרוח מבז"ן לקריית בנימין ואת הערכים הגבוהים בצד הזה.

דיברתי על התלונות של הלפידים. עשרות רבות של חריגות בהזרמות ללפידים. אגב, שם הגנת הסביבה לא עושים אכיפה כי יש שם טעות סופר בהיתר פליטה.

למה לא מתקנים את הטעות סופר?

כי זה דורש לפתוח את ההיתר וזה כאב ראש גדול.

איזה גוף צריך לתקן את זה?

זה המשרד להגנת הסביבה.

היתר הפליטה זה המשרד להגנת הסביבה.

אז למה לא מתקנים, ורד?

אני לא יודעת בדיוק על מה כרגע היא מדברת, אבל אני אשמח אם תאפשר אחר כך להגיב בצורה מסודרת על הטענות האלה.

אני מקווה שיהיה לנו זמן.

עכשיו אני רוצה להראות לכם פיילוט שעשינו לפני יומיים מהגג של האיגוד, מרחק של יותר מקילומטר מבז"ן, שאנחנו צילמנו באמצעות מצלמה טרמית עם פילטר מיוחד ועדשה מיוחדת. מצלמה טרמית היא בודקת חום, אז יש הרבה דברים שגורמים לחום. גם קיטור גורם לחום. הפילטר המסוים הזה מוכיח שמדובר בגזים ולא בקיטור, זאת אומרת מה שאנחנו רואים כאן זה גזים.

אנחנו כמובן רואים מעל כל אחד מהלפידים את הפליטות ומהארובות, אבל שם יש מכשירי ניטור ואנחנו יכולים לדעת מה נפלט. הצרה הכי גדולה שלנו במתחם בז"ן זה אותן פליטות לא מוקדיות, פליטות מכל מיני מיכלים, ממאות אלפי רכיבי צנרת, מכל מיני ברזים. אלה הפליטות הלא מוקדיות שהן לפי ההערכה 50% מהפליטות.

בזמן שאנחנו עושים את הפיילוט הזה, ממש אחת מתוך אחת, אנחנו מסתכלים עם המצלמה עם מתחם בז"ן ואנחנו מזהים את הפליטה הזו. תבינו שזה מרחק של קילומטר מבז"ן. לזהות כזאת פליטה, זאת פליטה עצומה.

זה גם לא קיטור, כי בעין רגילה לא ניתן לראות את זה. רק המצלמה קולטת את זה.

מצלמה יודעת באמצעות שימוש בפילטרים שונים להגיד אם זה קיטור או שזה גזים, באמצעות התדרים והבדיקה. אתם יכולים לראות את זה עכשיו כאן באור. הכתם הצהוב הזה, בעין רגילה לא רואים את זה. לא רואים בכלל את הפליטה הזו גם כשמתקרבים. אתם יכולים לראות את הענן הצהוב הזה באמצעים הטרמיים. תיכף תיראו שוב את הגזים. הנה, כאן, אלה הגזים. תיראו איזה כמות עצומה שאי אפשר לראות. אנחנו בסוף מזהים את זה בתחנות ניטור בתור אותן עליות, אבל כאן יש איזשהו מיכל שיש ממנו דליפה משמעותית. באותו רגע כמובן שכונן האיגוד לוקח את המצלמה איתו ומגיע לשערי בז"ן. מעכבים אותו. בכל זאת מכניסים אותו. אומרים לו, אתה יכול לצלם מכאן, ממגרש החניה, אתה יכול להיכנס פנימה, בלי שום הסבר. הוא מעלה אותי על הקו. לוקחים אותו לראות מתקן קיטור. אומרים לו, הנה, מצאת, זה מה שראית מהגג של האיגוד. הוא אומר להם, זה לא המיקום שראיתי ממנו את הפליטה, זה בכלל 100 מטר משם, ולא נותנים לו להתקרב למיכל. אני מתערבת, העובד נותן לו להתקרב. הוא נותן לו רק מצד אחד ולא מצד שני, לא נותן לו לעלות על המיכל, פעולות שגרתיות שהוא עשה במשך שנים, אותו מפקח של האיגוד. באותו אירוע הוא לא מאפשר לו לראות מה קורה בבז"ן.

אני רק רוצה להגיד שכל מה שהראיתי לכם זה ממש כקליפת האגוז מתוך מה שקורה במתחם בז"ן לאורך שנים, ומה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים וכל האירועים שהצגתי לכאן כאן וההתנהגות הבריונית הזו של בז"ן מול הרגולטור, זאת תמונת מראה לשנים קודמות. אתם רואים כאן את מדד המפעלים של המשרד להגנת הסביבה. שלושת המפעלים המסומנים הם מפעלי קבוצת בז"ן, ככה שאם אנחנו משווים את מפעלי קבוצת בז"ן למקום השני, למשל לרותם אמפרט, זה יותר מפי שניים. אתם סוכמים את שלושת המפעלים האלה, זה יותר מפי שניים.

תסתכלו גם על השינוי מ-2018. הם גרועים יותר משנה לשנה לשנה. אתם יכולים לעקוב אחרי מדד המפעלים שנה אחר שנה. הניקוד שלהם נהיה יותר ויותר גרוע. המצב שם לא משתפר. אנחנו רואים את זה גם במדד המפעלים, אנחנו רואים את זה גם אצלנו. בתכלת, נתוני הבנזן של שנה שעברה. בכתום, נתוני הבנזן של השנה.

אני עושה כאן גם גול עצמי בתור הרגולטור ואני אומרת, הרגולטור חלש, הרגולטור עם מעט אמצעים, מעט כוח אדם, מעט תקציבים, וגם גופים מאוד גדולים וחזקים ומשומנים היטב שמרשים לעצמם לערער על הסמכות של הרגולטור. אנחנו מתמודדים עם זה בוקר וערב. הנתונים הם בידיים שלהם והם לא מעבירים לנו אותם. הם מונעים מאיתנו גישה והם בפועל מידי יום כמעט לא עומדים בהיתרים שלהם. זה לא איזשהו אירוע חריג שפה ושם נעשית עבירה. אנחנו כל יום מקבלים חריגות בהזרמות וחריגות בפליטות.

אני אסכם בזה שבז"ן מיצו את יכולת הפחתת הפליטות שלהם, וזאת לא אמירה שלי, זו אמירה של המשרד להגנת הסביבה של המחוז, של מנהלי המחוז. המצב הנוכחי שאנחנו רואים היום זה המצב שהיה וזה המצב שיהיה. הם מיצו את יכולת הפחתת הפליטות. כל מה שדרשו מהם להתקין, הם התקינו, ומה שדרשו מהם והם לא התקינו, הם גם לא יתקינו, כי אנחנו רואים דרישות של המשרד להגנת הסביבה מ-2009, שקפצו ל-2016, שקפצו ל-2018, שקפצו ל-2019, שקפצו ל-2021, שאולי ב-2022 יתקינו אבל כנראה שלא, לכן אנחנו מקדמים את הנושא של סגירת התעשייה הפטרוכימית ותמ"א/ 75.

אנחנו באיגוד מעורבים גם בוועדת העורכים של התמ"א וגם בעבודה היום-יומית מול צוותי התכנון, אבל אנחנו אומרים, אנחנו לא יכולים להסתכל רק על התמ"א ועל המה יהיה. בסופו של דבר, מתי הדברים היפים האלה יקרו? תלוי במשא ומתן בין אגף תקציבים לבז"ן. שלא נטעה, זה בכלל לא תלוי בכמה חריגות בנזן אני עוד אבוא ואציג פה בוועדות בכנסת או בכמה חולים יעברו לעולמם. זה תלוי בסוף במשא ומתן בין המפעל לאגף תקציבים. מה שאנחנו כממשלה צריכים לדאוג, זה להיערכות של משק האנרגיה בתקציב הקרוב שיהיה לממשלה שתקום, ואנחנו צריכים לחזק את הרגולטור עוד היום. אנחנו לא יכולים להסתכל על העתיד, על המה יקרה בעוד חמש, שמונה, עשר שנים. אנחנו צריכים היום לעצור את הפליטות האלה ולחזק את הרגולטור שיעשה את עבודתו.

תודה. ד"ר יובל ארבל מצלול.

תודה רבה. קודם כל לגבי הדברים החמורים והקשים שנאמרו, יש לי רק שאלה אחת לאיגוד ערים ולמשרד להגנת הסביבה. מדוע בעצם הפקחים שלכם, כי עד היום הם בעצם לא מוגדרים כמפקחים וזה חבל שכך. יש הבדל חשוב בין הדברים, הם לא עוברים בעצם הכשרה להיות מפקחים לכל חוקי הגנת הסביבה? זה ייתן להם את כל הסמכויות.

בבניין הזה ב-2008 עבר חוק אכיפה סביבתית, רשויות מקומיות שבעצם נותן לכם את האפשרות הזאת. אני יודע שזה מהלך מורכב ואני יודע שזה הכוונה שלכם. אני רוצה שהוועדה תבקש לעקוב אחרי הנושא הזה. האם המשרד עוצר את זה? מה עוצר בעצם את זה שהפקחים שלכם שנמצאים בשטח יותר, יהיה להם את הסמכויות שעכשיו חסר להם? זו נקודה מאוד חשובה.

שני עובדים אחרונים שלא עברו את ההסמכה, מסיימים אותה היום, ובנוסף, אנחנו במועצת האיגוד עדכנו את כתב ההסמכה לכל החקיקה הסביבתית, ממש שורה ארוכה של תקנות וחוקים, ככה שלעובדי האיגוד יש את ההסמכה ואנחנו משתמשים בכלים האלה בדיוק בשביל שאותו עובד בז"ן - - -

חוק אכיפה מפני מפגעים סביבתיים הוא חוק חשוב שבאמת נתן לנו את היכולת לטעון שיש לנו היום את האכיפה, אבל בסוף בהינתן גם חוק מפגעים סביבתיים, הוא יונק את כוחו מהחקיקה הפרטנית. החקיקה הפרטנית בהקשר של בז"ן זה חוק אוויר נקי והיתרי הפליטה, ולכן אנחנו שוב חוזרים לנקודת ההתחלה ושם צריך לפשט את הדברים מבחינת חקיקה ותקנות והיתרי פליטה.

צריכים לחלק את שני הדברים, למה אנחנו עושים בינתיים עד שסוגרים את התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, וזה נושא באמת הפיקוח והאכיפה שעלה פה הרבה ואני לא ארחיב, אני חושב שהדברים הם ברורים, ולצפות פני עתיד.

מאוד חשוב שייצא מהוועדה הזאת דרישה ללוחות זמנים, שמינהל התכנון במשרד האנרגיה יציגו כיצד הם מתקדמים. לצד העבודה החשובה על תמ"א/ 75 צריך גם לעבוד על חלופות משק האנרגיה. כאשר סוגרים את בית הזיקוק עוד שבע, שמונה שנים מהיום, צריך לחשוב על חלופות של דלקים. לא נוכל בעוד שבע שנים מהיום כולנו לנסוע על רכבים חשמליים, לכן צריך שיהיו חלופות של אגירה לשעת חירום והדברים האלו צריכים לעבוד. צריך להיות חלופה לקונדנסט. היום בז"ן הוא מי שמטפל בעצם בקונדנסט שמגיע מלווייתן. על הדברים האלו צריכים לעבוד. זה צריך להיות גם שקוף, שהמשרד להגנת הסביבה יהיה שם, שנדע על מה עובדים. בינתיים אנחנו רואים שמי שכן עובד זה מהצד של המפעלים והמזהמים.

קצא"א דרשו עכשיו הרחבה של שינוע הנפט לאשקלון לפי שניים בשנה ממה שהם דרשו עד עכשיו. מנכ"ל בז"ן שהוא בעל מניות בעסקה של שינוע הנפט, בחוצפה הזאת שהוא גם בעל מניות של העסקה שהוא מרוויח ממנה והוא גם מנכ"ל בז"ן, אז אסור לו להתערב בעניין הזה, הוא מאיים על המשק שאם לא ירחיבו את כמויות הנפט שיגיעו לקצא"א עכשיו, אז יהיה מחסור באספקת דלקים. חייבים לדבר על הדבר הזה. אם מסתכלים על הכמויות שבז"ן ייבאה בשלוש-ארבע שנים האחרונות, יש הפחתה.

כמו שציין פה נציג משרד האנרגיה, אנחנו עוברים לתחבורה חשמלית, גם תחבורה אחרת שהיא לא ממונעת בנזין וסולר ולכן הצריכה של סולר ובנזין בארץ לא תגדל, היא תישאר איפה שהיא או אפילו תפחת, ואם זה לא ככה, אז צריך לדאוג שזה יהיה ככה ולעשות הרבה יותר מכרזים ונקודות הטענה ולעודד את השוק הזה. אנחנו רואים את זה במספרים. פשוט בשנים האחרונות לא צריך להכפיל את כמות הנפט שתגיע עכשיו, כי הכפלה של כמות הנפט זה אומר להכפיל את זיהום האוויר באשדוד ובחיפה. להכפיל את זיהום האוויר זה להכפיל את כמות האנשים שמתים מזיהום האוויר הזה. לשם צריך לדחוף ולא לחכות לעוד עשר שנים. זה צריך להיות עכשיו.

אני אסיים את דבריי בנושא הנחל. נושא שיקום הנחל, אני בהחלט גם עוקב אחרי זה ברמה האישית. מעבר לזה, אני תושב חיפה, חותר בקיאקים מידי פעם בלי אישור. חותר גם בקישון. המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר. אני חושב שאפשר היה כבר להעביר אותו לתקן שאפשר לשוט בו, לא לשחות עדיין, וחייבים להמשיך לעבוד על החומרים הנוספים שהיא ציינה פה, אבל גם צריכים לאפשר פארק מטרופוליני במיוחד באזור של המורד של הקישון. שם האזורים שמבחינה טבעית מאוד חשובים. שם גם האסטואר, גם החלק של האפנדיקס, האזור שבעצם ממש עליו מתוכננת התוכנית של חנ"י, מתחם לוגיסטי.

חנ"י היא חברה ממשלתית, חברה תחת משרד התחבורה. באירוע הזה של תמ"א/ 75 צריכים למצוא חלופה לתוכנית הזאת של חנ"י, וזה לא משנה כרגע מה כתבו ונתנו להם פטור. כשנתנו להם פטור מתסקיר זה היה לפני שהייתה תמ"א/ 75. המצב השתנה ואפשר לשנות את זה וזה בידיים של הממשלה לעשות את זה, ושחנ"י תזכור שהיא חברה ממשלתית, צריכה לשרת את הציבור ולא רק חברה נדל"נית. תודה רבה.

מר ניב מאירסון, מגמה ירוקה. לא היית אתמול בישיבה.

נכון. אני אספר לך אחר כך למה. תודה רבה על רשות הדיבור. תודה רבה לכל חברי הכנסת שאתגרו בשאלות באמת למען הבריאות והחיים של תושבי מפרץ חיפה, למען העתיד האנרגטי של מדינת ישראל.

אני רוצה כן לשים על השולחן את הפיל שאנחנו לא מדברים עליו, שאנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות פוליטי מאוד גדול ואסור שתושבי מפרץ חיפה יישאו במחיר הזה. אנחנו יודעים שאנחנו אולי רגע לפני פיזור הכנסת, אבל תושבי מפרץ חיפה שסובלים מזיהום ומתחלואה, כמו שהציגה פה באופן מאוד ברור ומובהק הנציגה של משרד הבריאות, לא יכולים לחכות. כל רגע שבו בז"ן לא נסגרים זה עד תחלואה ועוד מוות ועוד פגיעה בחיי אדם.

אני רוצה להגיד קודם כל שהוועדה הזאת צריכה לדרוש תשובות לשאלות שעדיין לא קיבלנו פה תשובות. שאלה ראשונה, מתי תקום המנהלת להבראת מפרץ חיפה שכבר מדברים עליה? מוועדת המנכ"לים כל הזמן אומרים שתקום מינהלת. איפה המינהלת? מי מתכלל את זה? למה זה לא קורה? שאלה שנייה, מאיפה יגיע התקצוב למימון התוכנית? כל מה שנדרש ופורט כאן בדיון גם בנושא להיערכות משק האנרגיה, פיצויים, מאיפה זה יגיע? מתי זה יקרה? איך זה יקרה? גם בממשלת מעבר חייבים לקבל על זה תשובות. עוד שאלה, באיזה שנה? מתי סוגרים את בז"ן?

אני באמת חושב שמה שנאמר פה על ידי נציג משרד האנרגיה שהוא אמר, תראו לי מקום שבו יש לוחות זמנים במדינת ישראל, יכול להיות שזה - - -

הוא אמר את זה לגבי תכנון.

אם אתה רוצה, תיכנס לוועדות תכנון, תכתיב להם לוחות זמנים.

נכון, נשמח לשמוע. זו בעיה מאוד גדולה אבל כאן בנושא של מפרץ חיפה אנחנו חייבים לוחות זמנים להבין מתי היערכות משק האנרגיה קורית, מתי סוגרים את בז"ן? כי אם אין לוחות זמנים זה יכול להיגרר עוד עשורים קדימה ואנחנו נמשיך לסבול מתחלואה וזיהום, אז חייבים להציב את תאריכי היעד. זה באמת הדרישות שחייבים לשים אותן על סדר-היום גם אם קמה ממשלה חדשה. כל מי שיהיה פה, שיהיה תקצוב, שיקימו מינהלת, שתהיה שקיפות ושיתוף הציבור וארגוני סביבה בתהליך, ותאריך יעד ברור, ועד אז כמו שנאמר פה באופן ברור בדיון, אכיפה ורגולציה נוקשה. מול החולשה של הרגולטור חייבים לאכוף באופן נוקשה עד סגירה מלאה של התעשייה המזהמת. תודה.

תודה. חבר הכנסת משה גפני שגם היה יושב-ראש הוועדה הזו ופעל רבות בנושא. בבקשה.

אני מתנצל על זה שאני רציתי להיות בכל הדיון אבל אני הייתי בוועדת הכספים.

יחד איתי.

אני שמח על הדיון שחברת הכנסת לסקי עשתה ועל הישיבה הזאת. אם הייתי פה, אז הייתי גם רותח מזעם מכיוון שזה בטבע שלי. הרי אנחנו דנים על בז"ן ובז"ן לא פה. אנחנו פה לא איזה גוף וולונטרי, כשרוצים, באים, לא רוצים, לא באים. יש דבר שהוא דבר קריטי, שהדיונים בנושא הזה הם דיונים שמתמשכים על פני שנים רבות. אנשים סובלים. התושבים באזור ההוא סובלים סבל רב. אני הייתי שם כמה פעמים גם בהיותי יושב-ראש הוועדה כאן וגם בתפקידי כיושב-ראש ועדת הכספים. זאת שערורייה הדבר הזה. אני מתפלא על הממשלה שמה שהיא יודעת לעשות זה להעלות את המחיר של כוסות חד פעמיים, ולטפל בבעיות המזהמות ביותר לא מטפלים. אין אומץ לטפל בבז"ן. אין אומץ לטפל בזה שאנשים נהיים חולים. זה לא איזה דבר שהוא יהיה בעוד הרבה שנים. היום יש בעיות והבעיות האלה לא יכולות להיות. אנחנו ככנסת, כממשלה, לא חשוב איזה ממשלה שתהיה. אני רוצה שתהיה ממשלה מה שאני רוצה, לא הממשלה הזאת שלא עשתה כלום בנושא של בז"ן. כלום.

רק כשנשב ביחד, נעשה.

לגבי הביחד אני אצטרך לדבר איתך משהו שלא ישמעו. יש בעיות. בקואליציה שאת חברה יש כאלה שרוצים לזרוק אותי עם המריצה למזבלה.

חס וחלילה.

אפשר לסכם שכולם מסכימים על סגירת בז"ן בהקדם האפשרי.

אבל ההסכמה הזאת כבר הייתה מזמן. אני ניהלתי את הישיבות שהיה ההסכמה לגבי הדבר הזה.

נכון.

אז בסוף יש כלים חד פעמיים. כל הכבוד, באמת. בסדר, לא חשוב.

זה גם חשוב.

כשאנחנו נמדוד את האחד מול השני, אז זה יהיה מצחיק שנגיד חשוב. בז"ן זה חשוב. מפרץ חיפה, אנחנו נמצאים על חבית אבק שריפה.

ממש.

אנחנו נמצאים על מקום שגרים בו כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה אזרחים והממשלות כולן עומדות חסרות אונים. הגרוע ביותר, מה שמטיח בנו בפנים זה שהם לא באו לדיון הזה. אני לא חושב שאנחנו יכולים לעבור על זה לסדר-היום.

אני מברך אותך על הדיון הזה. אני מברך אותך על ניהול הישיבה הזאת ואני מברך את כולם שעוסקים בעניין. אני מבטיח שבעזרת השם בכל קואליציה שאני לא אהיה, ואני כנראה אהיה בקואליציה עוד מעט.

תרמוז לנו את זה כבר בשבוע הבא או רק אחרי הבחירות?

אם הייתי יודע הייתי רומז לעצמי. אני אמשיך יחד עם החברים, החברות כאן שעוסקים בעניין הזה, להילחם בכל הכוח. זה כבר לא שאלה של איכות סביבה. זה לא שאלה של אנחנו רוצים שהחיים יהיו יותר נחמדים. זה חיים ומוות. זה בריאות של האנשים. זה דבר שהוא נורא ואיום. אני אצטרף לכל יוזמה בעניין הזה. אחרי שצירפה אותי גבי לסקי להיות יושב-ראש השדולה של איכות הנחלים, שהיינו שם בירקון - - -

תצטרף גם לשדולה להבראת מפרץ חיפה. גפני, יש את השדולה שהקמתי להבראת מפרץ חיפה.

חבר הכנסת גפני, תודה. אנחנו לפי הסקרים נהיה עם הארגונים אחרי הבחירות ונעזור לך כשתהיה בקואליציה. בבקשה, חברת הכנסת נעמה לזימי.

תודה. תודה גבי על הדיון הזה גם. באמת כל מי שפה היו איתנו גם בסיור הראשון שעשינו מטעם השדולה להבראת מפרץ חיפה, סיור שהייתה בו תקווה מאוד גדולה והחלטת ממשלה אחר כך. לצערי הדברים לא הפכו להיות קונקרטיים כמו שרצינו מבחינת לוחות הזמנים וההיערכות.

יש פה את שרית גולן וליהי שחר, מנכ"לית האיגוד ויושבת-ראש איגוד ערים לאיכות סביבה. הן זקוקות להגברת אכיפה שתינתן להן. עם כל הכבוד, אפשר לדבר עד מחר על ניטור עצמי ועל בקרה עצמית של בז"ן, אבל אם לא יתנו לאיגוד את הסמכויות ואת הכלים לוודא את בריאות הציבור וטובת הציבור, אז זה כשל מאוד גדול שלנו.

אני קודם תושבת מפרץ חיפה. הדברים האלה מגיעים גם אליי ללשכה. הדברים האלה מגיעים כל הזמן. זה לא הגיוני שהחיים שלנו יהיו הפקר. כל היום מדברים איתנו על ביטחון אבל בביטחון בהקשר של הזיהום והתקלות שקורות והסכנות שבהן זה כבר לא מעניין, כי אם זה לא מטרור אז שנמות. זה בדיוק מה שאומרים לנו. אני אקרא לזה הטרור האקלימי. יודעים מה? נקרא לזה ממש ככה. אולי אז זה יעניין מישהו.

אני מאוד מקווה שבסופו של דבר קואליציית השינוי של מצב מפרץ חיפה היא קואליציה מאוד גדולה. היא יושבת בכל המפלגות. לא יכול להיות שמצד אחד פקידות תסרס את הסיוע והתיקון, כי זה מה שקורה היום. אנחנו לא צריכים להגיד משהו אחר. כשרוצים לדבר משבר אקלים, מוצאים חד פעמי. אני לא נגד מיסוי חד פעמי אבל זה בסוף מגיע לשכבות החלשות קודם כל, חלילה לא לפגוע לא בבעלי ההון עם מיסוי טיסות או רכב שלישי. זה תמיד מגיע קודם כל איפה שנוח, ובטח לא למזהמים הגדולים של האנושות והמדינה שלנו, שזה התאגידים הגדולים והטייקונים שמקבלים מניות זהב ומקבלים בעלות קניינית על הקניין שלנו הציבור. לשנים על גבי שנים מקבלים אשכרה בעלות להרוג אותנו. זה לא יאמן.

אני מאוד מקווה שגם בתקופת המעבר הזו, החלטת הממשלה שהתקבלה כבר תתכנס לצעדים קונקרטיים. אסור לנו לוותר על זה. היו לנו הרבה ציפיות מהמושב הקרוב, אתן יודעות כמובן, מעתיד המפרץ של היום של אחרי. רצינו מאוד לעשות משהו פוזיטיבי כדי לתת גם את החזון, את המציאות של היום אחרי. בסופו של דבר זה לא רק איך שמסכנים אותנו. בסוף כל מטרופולין חיפה נפגע יום-יום מהימצאות בז"ן בפיתוח, בשיקום, בהזדמנות הכלכלית, בפריון העתידי, בצמיחה. כל הקרקעות המופלאות האלה שעד שלא ננקה אותן ונוכל לשכן בהן ציבור ולהבריא את המטרופולין הזה, זה פספוס גדול.

אני מאוד שמחה שגם מנכ"לית רשות הקישון נמצאת כאן. אני חושבת שגם ההחלטה יחד עם השרה להגנת הסביבה לשיקום הקישון בתוך החלטת מפרץ חיפה, כולל נחל סעדיה, החלטה תקדימית. הגיע הזמן גם שם לשים קונקרטיות. יש לנו משאבי טבע גם לשמור עליהם. כל הסיפור הזה כל כך עטוף בפגיעה מעמדית, פגיעה בעניים שיושבים על הקו הראשון, כל רחוב דגניה, בפגיעה בבריאות הציבור, בפגיעה בנכסים שלנו, נכסי הטבע שלנו, בעתיד המפרץ. זה לא ייאמן שיושבים להם אנשים שחוששים מכספי פיצויים ופשוט מסכנים ציבור של מיליון איש. זה לא ייאמן. אני אומרת את זה פה אבל אין פה את מי שאמורים לתת את הדין. זה הזיה. אני באמת קוראת פה לכל השותפים שלנו, בואו נעשה מעשה בתקופת המעבר הזו, עכשיו. גפני, אתה איתנו.

האמת היא שאתם איתי.

אנחנו איתך.

תודה, נעמה. גברת דרור, את מסוגלת להגיב בדקה, דקה וחצי? כי אנחנו צריכים לנעול ואני צריך לסכם. בבקשה.

אני אתחיל ואגיד ואני אחזור כי אמרתי את זה במשפט.

מה שאמרת אין טעם להגיד שוב. נשאר לנו חמש דקות וצריך לסכם.

בסדר. מאחר ומה שאמרתי, אחר כך תקפו פה את המשרד, אז אני חייבת לחזור על הדברים, על חלקם בצורה מאוד מתומצתת. קודם כל את ועדת המנכ"לים, מי שיזם בין היתר זה המשרד להגנת הסביבה, והמשרד תומך בסגירת המפעלים ובהפסקת הזיקוק ולכן אנחנו חלק מהתהליך ואנחנו מכוונים לשם ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר.

המשרד מפקח בצורה אינטנסיבית ואוכף, ואנחנו גם קוראים לאיגוד ואנחנו קראנו לאיגוד שיגמרו להסמיך את העובדים ואז הם יוכלו לפקח על המפעלים בצורה מסודרת ויוכלו לסייע לנו, אז כרגע זה בידיים של האיגוד.

דרך אגב, היתרי הפליטה הוא תוקן. זה מה שקיבלתי. חלק מהעליות שהראו, מדד השפעה סביבתית הוא מושפע מהליכי אכיפה. ככל שאנחנו עושים יותר הליכי אכיפה, כך מדד הציות הוא יותר גבוה ולכן זה לא נכון להסתכל על הדברים כפי שהוצגו.

תודה רבה.

מותר למשרד להגיד שאין לו מספיק כוח מול הטייקונים.

כולם אמרו את זה פה. זה היה בדיון. גם המשרד וגם אחרים אמרו את זה.

אני רוצה ראשית להזכיר, נראה לי שזה ברור לכל מי שיושבות ויושבים בחדר אבל זה כמעט לא נאמר. אני רוצה להזכיר כי מרוב שדיברנו על העצים לא דיברנו על היער, שבעצם מה התפקיד של בז"ן? אנחנו צריכים כמה שיותר מהר להיגמל מדלקים מזוהמים עם מעברים באמצע לרכב חשמלי ולירידה. דווקא הממשלה בינתיים מורידה את המס על הדלק, אז כל הדברים האלה, אני אומר בקיצור כי אני בטוח שכולם כאן זוכרים את זה, רק שזה לא נאמר. אולי יובל היחיד שהזכיר את זה, אז צריך להגיד את זה.

שנית, זה שבז"ן לא היו פה היום זה פשוט חוצפה. אני חושב שגם הכנסת תצטרך להתייחס אליהם בהתאם במהלכים הבאים שיהיו בכנסת הזו אם תישאר או הבאה. אני חושב שזה פשוט דבר שלא ניתן להשלים איתו, ומה שצריך זה לפעול כמה שיותר מהר, אני מייד אקרא הצעת סיכום, לסגירה, תוך מתן פיצויים למי שנפגעים, כי זה נכון שמי שנפגעים היום זה קודם כל המוחלשים שגרים יותר קרוב, אבל כל תושבי מפרץ חיפה.

מוסי, אי אפשר לעבור לסדר-היום שהכנסת מזמינה את בז"ן והיא לא מגיעה.

אלה שקיבלו מניית זהב מאיתנו אפילו לא מגיעים. בושה.

אולי נבקש גם מיושב-ראש הכנסת לומר משהו. ברור שגם העובדים יצטרכו לקבל את הפיצויים. אין לנו כוונה לפגוע באף אחד.

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה לפעול בתקיפות רבה כנגד מזהמים בכלל ומזהמים במפרץ חיפה בפרט. כמו כן באמצעות כתבי אישום אישיים, שזה נעשה. אנחנו לא אומרים שלא, אבל אנחנו מצפים שזה יימשך ואפילו ביתר שאת.

הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה לבצע תסקיר השפעה על הסביבה על התוכנית באזור נחל הקישון ולבחון מתן סמכויות אכיפה לרשות נחל הקישון כנגד מזהמים.

הוועדה דורשת מחברת בז"ן לאפשר לאיגוד ערים חיפה ולגורמים האוכפים לבצע את עבודתם לניטור בחינת אירועי זיהום, ולמסור נתונים כנדרש בכל שעה ללא הפרעות.

הוועדה מצפה מבז"ן להתייצב לדיונים בעניינם. התעלמות מחלקם במצב לא תסייע, זה בלשון המעטה, וכמובן הסעיף הזה כולל גם הכנסת הפקחים.

הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לפעול במהירות להקמת המינהלת ולקדם משא ומתן עם התעשייה הפטרוכימית, לבצע דיון מעקב בעניין בעוד חודש. אני מקווה שזה יתאפשר לוועדה.

הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה להציג לוועדה בתוך חודש את לוחות הזמנים המעודכנים ליישום החלטת הממשלה, תמ"א/ 75 והשלמת פינוי המפעלים.

הוועדה קוראת למשרד האנרגיה ולמינהל התכנון להציג תוכנית לחלופות ולהיערכות משק האנרגיה ובפרט חלופות של אנרגיה מתחדשת, לרבות הצגת חלופות לאספקת דלקים ואופן הוספת התעשייה הפטרוכימית. אני חושב שזה קריטי.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה וממינהל התכנון למצוא פתרון לתוכנית מתחם לוגיסטי של חנ"י על גדות הקישון, אם זה יתאפשר. שמענו כאן שיש קשיים גם.

הוועדה מברכת על החלטת הממשלה והגברת העשייה לטובת מפרץ חיפה, וקוראת לסגירת התעשייה הפטרוכימית בהקדם האפשרי תוך כדי שיעשו כל הצעדים לשם קידום המהלך שיושלם, ותוך מתן פיצויים לעובדים.

אני רק הייתי מוסיפה, כבוד היושב-ראש, ממה ששמענו פה, שהוועדה דורשת לאפשר לכל הפקחים מהאיגוד - - -

אני הוספתי את זה. אני כללתי בסעיף 3.

והעברת נתונים גולמיים של בתי זיקוק לרגולטור המקומי כדי שיוכלו לקיים תהליך אכיפה מקצועי.

בסעיף 3 אמרתי למסור נתונים כנדרש בכל שעה ללא הפרעות.

אולי אפשר לציין את אותם נתונים על הגדר.

נוסיף את הגדר, אוקיי.

הם כבר מבקשים את זה הרבה זמן. בואו נעזור להם, לפחות להעצים אותם טיפה.

מאה אחוז, תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.