פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



58
ועדת הכספים
30/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 284
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ט באייר התשפ"ב (30 במאי 2022), שעה 10:00

הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
עופר כסיף
אופיר כץ
נעמה לזימי
ג'ידא רינאוי-זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

משה ארבל
קרן ברק
אביר קארה
שלמה קרעי

שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות, רשות המסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, רשות המסים

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, רשות המסים

אלישיב ממן - יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר

הראל שליסל - רפרנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר

קרני קירשנבוים - עו"ד, משרד המשפטים

איתמר גזלה - מרכז בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

ירון גינדי - נשיא, לשכת יועצי המס

יעל דניאלי - מנכל, התאחדות בתי המלון

גיא גולן - עצמאים כחול לבן, איגוד האמרגנים ומפיקי אמנויות הבמה בישראל

דותן סופר - יו"ר איגוד מתקיני מערכות האבטחה והתקשורת

צמרת אביבי - מנכ"ל מורי תלן תכניות העשרה וחוגים

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

הדס צנוירט


הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1538

בוקר טוב, היום 30 במאי 2022, כ"ט אייר התשפ"ב. אנו מתחילים את דיוני הוועדה. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הסעף הראשון על סדר-היום: המשך דיון על הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. בדיון הקודם היינו תוך כדי תהליך ההקראה לא סיימנו אותו אז נשלים את ההקראה ואחר כך נמנה את השינויים שאנו מתכוונים לעשות בחוק, נעבור סעיף-סעיף במקומות שהכנסנו את השינויים, ונביא את החוק להצבעה היום. אני מבין שיש הצעות לסדר. אני מבקש לקצר בבקשה. ינון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. הנה שוב אנחנו מתבשרים על העלאה במחירי הדלק. בשבוע שעבר היה בינינו ויכוח קטן – יגיע ל-8 שקלים, לא יגיע. לצערי זה מהר מאוד מגיע ל-8 שקלים. אני חושב שהדרישה צריכה להיות להאריך את תקופת ההנחה ממס הבלו, את חצי השקל להאריך לתקופה ארוכה יותר ולתת ודאות, ובנוסף – ולהגדיל את זה. בחודש הקרוב המס יהיה מחיר הליטר דלק כ-50% לא כולל המע"מ לליטר. זה הזוי. המחיר הזה לליטר שהמדינה לוקחת זה כ-21 מיליארד שקלים הכנסות למדינה רק ממס הבלו. יש להבין - עם ישראל נמצא במקום קשה מבחינת יוקר המחיה. אנחנו רואים את מחירי הדירות – לא יורדים, הכלכלה שעולה, התחבורה הציבורית שמכים בצבור החלש ולאו דווקא במגזר זה או אחר אלא בכל מקום שבפריפריה. אדוני היושב-ראש, זה נמצא בכמה מגזרים - במגזר חלש, שהוא פריפריה, שם זה נמצא.

יש לי בקשה מלפני אולי שלושה חודשים, לקיים דיון על מס הבלו. שליש מחברי הוועדה, כולל קואליציה, כולל אופוזיציה, שביקשו לקיים דיון בעניין - טרם נעניתי. נילחם על מס הבלו, על מחירי הדלק שיירדו. עד שזה לא יירד נמשיך את המאבק שלנו. אני כחבר כנסת בתנועת ש"ס שלקחנו על עצמנו את הדגל החברתי – נילחם בכל יוקר המחיה בכל מקום אבל אני בטוח שגם האופוזיציה כולה וכמובן הקואליציה אתם רוצים להצטרף למען החלשים. אתם כל הזמן רוצים לעשות למענם. אני מבקש שתעשה הכול ותפנה שוב לשר שלך שמס הבלו ימשיך. הוא אפילו עדיין לא הגיע למליאה. אפשר למשוך אותו מהר מאוד ולהגדיל את הפטור מהמס בעוד חצי שקל לפחות. תודה.

אומר כמה מילים בנושא בקצרה. אין ספק שמחירי הדלק מרקיעים שחקים ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו מטפלים בזה. יש להבין שיש שתי סיבות עיקריות לעליית מחירי הדלק: אחד זה המשבר בעקבות המלחמה באוקראינה ושתיים זה ההתאוששות של השוק והגדלת הביקושים לנפט גולמי וכתוצאה מכך כמובן גם למוצרי הנפט בעקבות ההתאוששות של השוק ממשבר האומיקרון. יש להבין שמס הבלו הוא לא מספר אחוזי או מספר נומינלי. יחד עם זאת, אין ספק שהמע"מ מושפע מהמחיר כולו. לכן יש עבודה שמתבצעת על צעדים שיש לעשות. אני מקווה מאוד שבקרוב נוכל להודיע על כך.

יש פה שני שיקולים מנוגדים זה לזה: מצד אחד יוקר המחיה, ואין ספק שמחיר הדלק משפיע על הרבה מאוד תחומים. מצד שני כולנו לא רוצים לעודד נסועת יתר. לכן יש פה שיקול מורכב יותר ממה שאתה ינון הצגת ואני בטוח שבקרוב משרד האוצר ושר האוצר יכריזו על צעדים כאלה ואחרים כדי לעצור את זה.

אני יודע שאתה תעשה הכול. את המלחמה באוקראינה אף אחד הרי לא צפה. אף אחד לא צפה במדינת ישראל את כל ההתייקרות הזאת בגלל – כמו שאתה אומר, אחת הסיבות היא המלחמה באוקראינה. אף אחד לא צפה את העלייה. בעלייה הזאת אל תיקחו את המס כי גם ככה לא צפיתם להכנסה הזאת. אם האוצר לא חישב את זה כהכנסה, אין סיבה להכניס את היד לכיס האזרחים.

שוב – בסופו של דבר מס הבלו נקבע לכל ליטר.

21 מיליארד שקל בשנה?

מס הבלו נקבע מכל ליטר מחיר קבוע. הוא תלוי צריכה. עלייה בהכנסות היא במע"מ.

מס הבלו מביא הכנסה. הוא קבוע. פעם זה 50%, פעם היה 60%.

לא משנה כמה עולה ליטר דלק. מס הבלו הוא קבוע.

אני מבין. תיקח מהמס. אגב איך זה עלה ל-26 מיליארד? כי היה יותר ביקוש.

בגלל המע"מ.

לגבי מה שאמרת על מס הבלו, אתה צובע את זה בצבעים יפים אבל אתה שוכח, אדוני היושב בראש, מה המטרה המוצהרת של מס הבלו. המטרה המוצהרת שלו היתה לצמצם צריכה של המוצרים שהוא חל עליהם. כלומר נתנו מחיר, דאגנו שהדלק יהיה במחיר מסוים כדי לצמצם את הצריכה שלו. לכן הטלנו מס בלו. אבל עכשיו כשהמחיר עלה לשמים, כשיש גל מטורף של עליות מחירים, של יוקר המחיה, צריך לחזור- -

יש לך נתוני צריכה? כי אם מס הבלו נקבע בצדק כדי להפחית את הנסועה, השאלה אם בדקת את נתוני הצריכה נגיד לשנת 2019 לעומת היום מבחינת השימוש בדלק.

אבל אנשים ימשיכו לנהוג לעבודה כי אין תחבורה ציבורית ואפילו את התחבורה הציבורית ייקרתם בפריפריה כך שאנשים לא כל כך משתלם להם לנסוע בתחבורה ציבורית. אבל בשעה כזו של עליות מחירים מטורפות, חוזרים למטרה המוצהרת. המטרה היתה להפחית את הצריכה. הצריכה מופחתת יותר מדי עכשיו.

אתה יודע את זה?

לא, אבל אנשים משלמים עכשיו מאוד יקר. הרי אם תחזיר את מחיר הדלק ל-7 שקלים- - -

אני לא רוצה לפתוח את זה.

זה לוגיקה פשוטה.

הבנתי אותך. אני רוצה להתקדם. זה במקום הצעה לסדר שלך.

הרי גם 7 שקלים שהיה שנה שעברה המחיר זה סיפק את המטרות של מס הבלו בהתאם לצריכה שרצינו שתהיה. זה שעכשיו יש עלייה מטורפת, גם אם תוריד את מס הבלו ותחזיר את זה ל-7 שקלים או ל-6.5 שקלים כנראה תעמוד באותן מטרות.

ב-2013 הליטר היה יותר מ-8 שקלים והצעד היחיד שנעשה אז זה הורדת מס הבלו בחצי שקל על ידי ראש הממשלה לשעבר.

ביבי וביבי ו-12 שנה. הבאתם עכשיו גל של עליות מחירים.

מס השכר הממוצע היה 30% פחות ממה שהיום. נושא הבא.

אדוני יושב-הראש, אנחנו מדברים הרבה על המוכשר ועל גני הילדים של החינוך המיוחד ועל המוכשר באופן כללי. מתברר שיושב-ראש המפלגה שלך רוצה עוד קצת לפלג את עם ישראל ולצמצם עוד יותר בתקציבים המופחתים של המוכשר.

יתרה מכך, נודע לי השבוע ודיברתי על כך עם שרת החינוך אתמול – שאלתי אם היא מכירה את זה וענתה שהיא צריכה לבדוק את העניין. יש מערכת שנקראת מערכת גפן, שהיא מיועדת לגרום למנהלי בתי ספר לשפר את הלימודים, לשפר את הפדגוגיה, את הניהול. בתמורה, אם מנהל מטמיע אצלו בבית הספר את מערכת גפן, הוא מקבל מענק של בין חצי מיליון למיליון וחצי שקלים. אמר לי אחד המנהלים שליברמן נראה, באוצר החליטו שבמוכשר לא מקבלים. גם מנהל שיטמיע מערכת גפן – לא נותנים להם בכלל האפשרות להטמיע למרות שדיברו איתם לפני כן שהם כן נמצאים - לא רוצים לתת להם את המענק הזה של בין חצי מיליון ומיליון וחצי. מכירה את זה חברת הכנסת זועבי? כל המוכשר מנטרלים אותם מהבונוס הזה של ההטמעה של מערכת גפן. אתם רוצים שילמדו יותר לימודי ליבה? שיהיה פיקוח יותר על תכני הלימוד ומצד שני אתם לא נותנים להם להטמיע את המערכות הטובות שמשרד החינוך מוציא לפועל. מה נסגר עם זה?

קודם כל נעשה פיקוח על לימודי ליבה.

קודם כל לומדים לימודי ליבה במוכר שאינו רשמי, לומדים. ויש לכם מערכת שאתם מטמיעים בבתי הספר כדי לשפר את הפדגוגיה. למה למוכשר אתם לא מאפשרים גם כן? אתם מתקמצנים על מיליון שקל לבית ספר קצת לעזור להם? לא מבין את זה.

תודה רבה. אנחנו נמשיך בהקראה. היות שהנוסח החדש פורסם לחברי הכנסת ביום חמישי – נתחיל מההתחלה אבל לא נקריא הכול- - -

נחזור על סעיפים שבהם יש הערות שאליהן לא התייחסנו.

ההערה הראשונה היא בסעיף 1 לגבי הפרשי הצמדה וריבית. לפי הנוסח הקיים מדובר בשיעור 4% לשנה או בשיעור אחר כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים.

בוועדה דובר על הכנסת תיקון כך שתהיה הצמדה ללא רכיב הריבית. בהקשר הזה מה?

אנו מסכימים להוריד את המילה ריבית מסעיף 7 או 9. הוא עוד לא הוקרא אבל כשנגיע אליו בהקראה.

המשמעות היא שאם ישולמו מענקים ביתר, העוסקים יחזירו את המענקים ללא ריבית אלא רק עם הצמדה.

אבל גם הפוך. יקבלו עם ריבית, אבל יחזירו בלי ריבית. כך היה גם בקודמים.

ממשיכים.

אנו עוברים להגדרה של מוסד ציבורי זכאי. עדיין סעיף 1. זה עניין שהעלה בדיון הקודם חבר הכנסת קרעי. עשו התאמה בין פסקאות (1) ל-(2) כך שיהיה שליש לפחות.

תודה.

מחזור עסקאות בשנת הבסיס. גיא, רוצה להסביר מה עשיתם בנוסח?

בעצם דיברנו על זה בדיון הקודם. זה חולק לכמה תקופות. לעניין עוסק שפעילותו החלה לפני יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) - מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019);

לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־12

פה נכנסו החודשיים הנוספים שהוועדה ביקשה להכניס.

בפסקה הבאה, עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) – אז הוועדה ביקשה לנטרל את ינואר ופברואר 2021. לכן כתוב פה: מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום י"ז באדר התשפ"א (1 במרס 2021) או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לפי המאוחר, עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־12. נטרלו את ינואר-פברואר 2021 לבקשת הועדה.

התיקונים הבאים הם בהגדרה של מחזור עסקאות בתקופת הבסיס.

סעיף קטן (4) במחזור בעסקאות בשנת הבסיס – היתה לנו הערה כולל לך, אלכס. לעניין עוסק שרשום כשותפות לגבי מחזור עסקאות מיוחד - זה נשאר. לא בוצע שום תיקון.

לגבי איחוד עוסקים, היו לנו כמה דיונים בנושא הזה. הסיכום הוא לאיחוד העוסקים להעלות את מגבלת המחזור ל-100 מיליון שקלים כדי שעסקים הקטנים שנמצאים בתוך האיחוד לא ייפגעו. זה עוד לא נמצא. תוך כדי. נירה, זו היתה אחת הדרישות המשמעותיות שלה – הצטרפה – אני מעדכן אותך שהנושא של איחוד העוסקים, אנחנו מגדילים את מגבלת המחזור ל-100 מיליון.

זה פותר גם את הבעיה של המושבים?

חושבת שכן. אבדוק את זה.

רק לחדד – לכל חבר באיחוד המגבלה נשארה 60 יום. זה ברור.

לא רצינו שזה יהיה כל כך ברור. זו הדרישה שלנו כאופוזיציה. לגבי איחוד העוסקים, אדוני היושב-ראש, אם אפשר לשמוע גם את העמדה של העצמאים.

ירון גינדי.

נבין – אתה דיברת על מושבים וקיבוצים. רק אם הם באיחוד, זה יחול עליהם. אם הם לא באיחוד עוסקים, זה לא חל עליהם. ואם מעלים את זה מ-60 ל-100 מיליון – אין ספק שזה נותן פתרון ראוי מאוד.

למה 100 מיליון?

גם כשקבענו את המדרגות במענקים הקודמים, היתה מדרגה נוספת ל-100 מיליון. כל מדרגה, ככל שאנחנו מגדילים את המחזור, אנו פונים לעסקים יותר גדולים. אי אפשר לקבוע מספר אחד שדווקא נכון יותר מאחרים. לכן המספר הזה משקף מחזור פעילות של כמה גופים שפועלים יחד ומצד שני לא מכניס פנימה גופים מאוד גדולים שהם איתנים.

אתם יודעים מה זה איחוד עוסקים. השאלה אם עשיתם ממוצע ואתם יודעים להגיד שזה מכסה X אחוז. אתם שולטים בנתונים.

כמה עסקים זה מכניס באיחוד עוסקים?

אין לנו כרגע הנתון המדויק.

איך זה?

ודאי אנו לא יודעים כל אחד מהעוסקים בתוך האיחוד מה מצבו כי האיחוד הוא במשותף. העוסקים שמדווים באיחוד, מדווים יחד. לכן באיחוד אנו לא יודעים אילו עסקים נפגעו ואילו לא וכמה נפגעו וכמה לא. זה המהות של האיחוד. אנחנו מקבלים את הדיווחים של כל האיחוד יחד. לכן אין אפשרות לדעת בלי בדיקה ידנית מה המצב של כל אחד מהחברים באיחוד.

לגבי הקבוצות עצמן, ככלל, וזה מה שהיה במענקים בקודמים, המבחן לגבי המחזורים היה זהה לגבי איחודי עוסקים ולגבי עוסק בודד כי ככלל, איחודי העוסקים זה קבוצות שפועלות יחד, משותפות. לכן שחשבנו שלא נכון להפריד. יחד עם זאת לבקשת הוועדה ומכיוון שאולי יש כאן מצבים שעסקים קטנים יחסית נכנסו לאיחוד עוסקים מסיבות שונות, כרגע העלינו את המחזור לגבי איחוד עוסקים.

אני בודקת לגבי ה-100 אבל אני מזכיר שהבקשה שלי היתה לעשות את הבדיקה לגבי כל אחד לגבי מחזור העסק ולא לגבי איחוד עוסקים.

חד משמעית עושים את זה.

יש שני מבחנים: אחד הוא מבחן כניסה – האם אתה נכנס למבחן הזכאות בכלל למענקים, שכאן המבחן הוא המבחן הכולל של מחזור איחוד העוסקים. במבחן כניסה זה כרגע מההצעה שעולה זה להעלות את המחזור ל-100 מיליון כשמדובר באיחוד עוסקים במקום 60 מיליון לעוסק יחיד. מה שנעשה אחר כך, כשקובעים בצורה מפורטת את סכום המענק ואת עצם הזכאות לעוסק בודד, הקביעה הזאת נעשית בהתייחס לכל אחד מהעוסקים בעצמו, למחזור שלו, לירידה שלו ולתשומות שלו.

רק עצם התהליך של אחרי מחדד מה שאני אומרת בהתחלה. אם אתם עכשיו בודקים את איחוד העוסקים ואת אומרת שהוא 100, ואחרי זה את בודקת כל עסק ועסק, למה צריך בכלל להגביל את זה ומלכתחילה לא לעשות מחזוריות עסק? אין בעיה. בדקתי את זה טכנית.

הבעיה אינה טכנית.

יש פה שאלה מהותית. כל התפיסה לגבי המענק הזה היתה למקד את המענק בעסקים יחסית קטנים ובינוניים ולא בקבוצות המאוד גדולות. מה שהסברנו גם בעבר וגם בדיון הקודם זה שאיחודי העוסקים בדרך כלל של קבוצות עסקיות שפועלות יחד, ומסיבות שונות בחרו לפצל פעילותן בין כמה גופים. למשל חברת שיווק מאוד גדולה שבחרה לפצל ולהקים חברה לכל סניף או כל קבוצת סניפים. ככל שאנו מעלים את המחזור באיחודי עוסקים, ומצד שני יכולה להיות קבוצה אחרת גדולה עם פעילות מאוד דומה, שלא פיצלה את הפעילות שלה לכמה חברות ופועלת בחברה אחת. אז אנחנו נתקלים במצב שבו יש לנו 2 קבוצות: אחת פירקה את הפעילות לכמה חברות ולכן המחזור של כל אחת מהחברות האלה לא עולה על 60 מיליון שקל או חלק כן וחלק לא, אבל במהות הכלכלית מדובר פה בקבוצה כלכלית אחת שגם מחזקת אחת את השנייה. מצד שני יש לנו אותו סוג פעילות בתאגיד שהחליט לא לפרק את הפעילות ולא לפצל אותה בין כמה חברות. בעצם יכול להיות מדובר פה בקבוצות מאוד חזקות וגדולות שבמהות הן גדולות אבל בגלל ההתארגנות אנו מקבלים תוצאה אחרת בין בדיקה של מחזור של חברה אחת לבדיקה של האיחוד. לכן במהות חשבנו שהבדיקה הנכונה היא בדיקה של מחזור איחוד עוסקים בכללותו. העליתם פה קשיים בהקשר הזה ולכן חשבנו שנכון כן להעלות בבחינה של המחזור הכולל של העוסקים אבל עדיין לשמור על המצב בו אנו לא נותנים את ההטבה לקבוצות מאוד גדולות שפועלות- - -

תיארת את המצב של איחוד עוסקים באשר הוא. אני העליתי את הנושא ספציפית במרחב הכפרי של קיבוצים שאין להם הפריבילגיה להחליט. אני בקיבוץ מסוים לא יכולה להחליט – אני מחויבת. אני לא יודעת להגיד – כי לא תיאמו איתי קודם. בדרך כלל לא נהוג להגיע ולהגיד לי 100 כי אני רגילה לעשות שיעורי בית. אז חבל. אבל כשהסבירו את התהליך אני שוב שואלת. הרי לא ביקשתי להעלות אלא לעשות זאת לפי מחזוריות העסק.

יכול להיות מצב שבו יש קבוצה מאוד גדולה- -

זה לא נוגע לקיבוצים ומושבים.

אין חצי קלאץ'. תצטרפי להסתייגות.

יש החלטה שמחייבים אותם. אין להם פריבילגיה. מה שמירי תיארה זה פריבילגיה.

להגדיל מ-60 מיליון?

אבדוק את זה. אני מדברת על מי שהמדינה חייבה אותם.

אותו דבר לגבי מי שהמדינה לא חייבה אותו וכך פועל שנים.

בבקשה, ירון.

יש חברות שפעלו באיחוד עוסקים ב-2019 כי זה מחזור הבסיס ועכשיו הם כבר לא באיחוד עוסקים. אני מבקש מי שיצא מאיחוד העוסקים לא לכלול אותו בפנים. אם אני פעלתי ב-19' באיחוד עוסקים וכעת לא - אנא אל תספרו לי את 19' כי אנחנו ב-22'.

לא יספרו.

יספרו. ועוד דבר – ולפרוטוקול, את הניתוח של חברתי למה החברות עובדות באיחוד עוסקים לא מקבל יכול להגיד בדיוק הפוך מקצועית למה זה עובד ככה. כל פעם רשות המיסים מדברת על רשות עוסקים כאילו הם נהנים ממשהו וכאילו אנחנו נותנים להם משהו. אנחנו לא נותנים לאיחוד עוסקים כלום. אנחנו מפלים אותם ועכשיו אתם לוקחים את האפליה הזאת ומגדילים ל-100 מיליון. אבל אין שום הטבות לאיחוד עוסקים.

זה לא עניין של הטבות. יש פה טענה צודקת. יש חברה אחת שפועלת בדרך מסוימת, ואחרת פועלת אחרת. שתיהן עושות אותה פעילות. שתיהן באותו מחזור. אחת תקבל והשנייה לא. זה לא הגיוני.

הפוך. כי לי יש שתי מסעדות ולו יש שתיים. אני החלטתי שאת השתיים שלי אני עושה באיחוד עוסקים כי יותר נוח לי מבחינת מע"מ. הוא החליט שלא. למה מפעלים אותי ממנו?

ואני החלטתי שיש לי חברת שיווק, שלכל תחום שיווק אני פותח חברה אחרת ופועל באיחוד עוסקים ויש לי חברה אחרת שעושה בדיוק הפוך. החברה הגדולה לא עומדת במגבלת מחזור וכל חברה קטנה כן עומדת בהגבלת מחזור. זה לכאן או לכאן. לכן הצעד המידתי הוא להגדיל את המחזור לדעתי. מירה בודקת את המספר.

רק להוציא את אלה שלא היו ב-19'. יצאו מהאיחוד - שחררו אותם. בסדר? תודה.

זה משהו שעלינו לבחון אותו.

מי שבתקופת זכאות לא באיחוד עוסקים אין בעיה איתו. השאלה אם יש לציין את זה או זה מובן מהחוק.

קשה להכניס את הדבר הזה לחקיקה. אם הוא יצא לפני תקופת הזכאות מאיחוד עוסקים ובתקופת הזכאות מדווח לבד - בהוראת ביצוע נכניס אותו כעסק חדש ונעשה לו חישוב פרטני.

איך זה עובד עכשיו? מה אתם מביאים בחשבון כשאתם מביאים איחוד עוסקים? איך אתם בוחנים את זה עכשיו? בעולם שלפני ההערה. באופן כללי, כשאתם בוחנים איחוד עוסקים, מה אתם מביאים בחשבון?

כשאנחנו בוחנים איחוד עוסקים ותיק - יש תנאי כניסה שמירי דיברה עליו שהיה 400 מיליון ועכשיו יהיה 100 – אם הם עומדים ברף הזה אנחנו בודקים כל חברה בתוך האיחוד בנפרד. זה בדיקה פרטנית בבדיקה ידנית.

כשאתם מדברים על איחוד, למה זה הולך ל-2019?

כי זה תנאי הכניסה, כמו לכל העסקים תנאי הכניסה הוא 2019. לכולם זה עד 60 מיליון לפי 2019. גם באיחוד אנחנו בודקים את זה 2019. בדיוק אותו דבר. אין הבדל.

מי שבתקופת הזכאות לא באיחוד עוסקים, תנאי הכניסה שלו לא יהיה איחוד. יהיה פרטי.

אנחנו צריכים לראות איך לבחון את המחזורים.

אבל את הבחינה של המחזורים אתם עושים כל הזמן פרטי. זה מה שאמיר מסביר. רק תנאי הכניסה הוא לפי איחוד.

אני חושב שזה מאוד ברור ולא צריך לבחון את זה. אם העסק בתקופת הזכאות שלו לא היה באיחוד עוסקים, אין סיבה לכלול אותו באיחוד עוסקים כי ב-2019 היה באיחוד עוסקים. אין בזה היגיון.

מבקשת שנבחן את זה כמה דקות כדי לבדוק שאין פה בעייתיות.

אגב אני מבין שעשיתם עד 100 מיליון. מה ההגדרה שלקחתם את איחוד העוסקים עד 100 מיליון? סתם זרקתם? מה שיקול הדעת? כשמחר הולכים לבג"ץ עם מישהו שיש לו 101 מיליון. מה ההגדרה?

לכל הקביעה של הסכומים במענקים בחרנו סכומים שנראו לנו סבירים לאור המחזורים. אין הסבר טוב למה זה 100 מיליון ולא 101 מיליון, מכיוון שהמחזור לעסק בודד הוא 60 מיליון זה נראה כמו גידול סביר שיכול להכיל בתוכו שני עסקים בגודל בינוני. זה לא מדע מדויק בעניין הזה וגם במדרגות שנקבעו בעבר לגבי המענקים בתקופות קודמות היו כמה מדרגות של מחזורים עד 100 מיליון ועד 200 ועד 400.

אולי תעשו, מה שאמרת עכשיו ששני עסקים בגודל בינוני, סביר שלא יעברו את ה-100 מיליון. ואם זה שלושה, ארבעה עסקים? אם זה חמישה עסקים באיחוד עוסקים?

אם יש לך שניים גדולים ואחד קטן – איך אתה עושה את זה?

אתם קובעים – תמיד מדברים על עסקים קטנים, בינוניים, גדולים. זה קבוע שעסק קטן הוא עד סכום X ועסק בינוני, וגדול הוא משהו אחר?

להתייחס להגדרה – יש הגדרה בחוק חובת המכרזים של עסקים קטנים ובינוניים שעסק בינוני הוא עסק של עד 100 מיליון שקל או עד 100 עובדים.

אדוני, שמעת? כלומר אתה מפלה את העסקים העסק הבינוני.

למה החליטו להוריד את זה ל-60 ולא 100?

מי הטיל קובייה ויצא לו 60 בקובייה?

ממשיכים.

השינוי הבא הוא בהגדרת מחזור העסקאות בתקופת הבסיס. זה אותם שינויים שהיו בשבת הבסיס לעוסק בפסקה (2) שפעילותו החלה בשנת 2019.

נתחיל בהתחלה. אנחנו עדיין סעיף 1. בהגדרה של מחזור עסקאות בתקופת הבסיס. בפסקה (1) יישאר כפי שהיה לעניין עוסק שפעילותו החלה לפני 1.1.2019. זה יהיה מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום כ"ג באדר א' התשע"ט (28 בפברואר 2019); בפסקה (2) הוכנס תיקון: לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2; (3) לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום י"ז באדר התשפ"א (1 במרס 2021) או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לפי המאוחר, עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2; גיא, תסביר.

החודשים נוטרלו, ינואר ופברואר 21', בפסקה (3) בדיוק כפי שעשינו לגבי שנת הבסיס. בפסקה (2) הוספנו לעוסק שהחל במהלך 2019 את הפעילות שלו את חודשים ינואר ופברואר 2020.

בהגדרת מקדם הסיוע, גם פה בפסקה (3) יש הערה שנוגעת לאיחוד עוסקים.

בפסקה (3ב) זה תיקון שנכנס לבקשת חבר הכנסת קרעי – במקום: מחולק בסכום הכנסתו, זה יהיה: במחזור עסקאותיו - כדי להתאים את המונחים.

נעבור להגדרה עוסק. אנחנו עכשיו בעמ' 4. בעמ' 7 בפסקה (9) זה הנושא של חברה שחילקה דיבידנד. אקריא את המתוקן.

(חברה כהגדרתה בפקודה שחילקה בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) ועד תום תקופת הזכאות דיבידנד, אחד או יותר, שסכומו המצטבר עולה על הרווחים הנצברים שלה עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019); לעניין פסקה זו, "רווחים נצברים" – כלל ההכנסה החייבת של החברה, בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח כמשמעותו בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, אשר נצברו מיום התאגדותה ועד תום שנת המס 2019, בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנד שהיא חילקה עד תום אותה שנה.

גיא, תסביר.

הבקשה של הוועדה, הערה של הוועדה הוכנסה. ברגע שדיבידנד או דיבידנדים, שחולקו בשנת 2021, שנת הזכאות עולים על הרווחים הנצברים לסוף שנת 2019 אז הזכאות נשללת, כל עוד הדיבידנדים קטנים מהרווחים הצבורים שנצברו עד סוף 2019, הזכאות לא נשללת. הגדרה של רווחים נצברים לקוחה מסעיף 77 לפקודה.

משרד המשפטים, מקובל עליכם התיקון הזה?

כן.

ביקשה הוועדה לשמור על רווחים שנצברו עד 2019 כך שהדיבידנדים חולקו בוודאות מתוך דיבידנדים שנצמחו בשנים 20' ו-21'. זה השינוי שהוכנס לבקשת הוועדה שרק אם הדיבידנדים עולים על הרווחים שנצברו עד סוף 19' כך שבוודאות הם חולקו מהרווחים של- - -

הכוונה היא שאם העסק חילק דיבידנדים מהעודפים שנצברו מטרום תקופת הקורונה, הזכאות לא נשללת.

נכון.

ולא משנה כמה.

נכון. יש לו מגן בגובה העודפים שנצברו.

בפסקה (10) הוכנס תיקון לבקשת הוועדה.

עוסק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו לפני תקופת הזכאות; שלא יראו בו כעוסק. נתבקשנו להכניס: אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל בחודשים מרס ואפריל בשנת 2022; ואז הוא יחזור להיחשב עוסק לצורך החוק. כשמדובר בחודשים מרס ואפריל, מה הכוונה? בכל אחד משניהם או שניהם יחד?

שניהם יחד. רוב המדווחים הם דו חודשיים ולא חד חודשי.

וכשמדברים על פעיל מה המשמעות של זה מבחינתכם?

רואים המון דיווחים של עסקים עם מחזורים של 100,000 שקל בחודש שפתאום מדווחים 10 שקלים באותו חודש.

אבל הפעילות אמורה להיות גם בתשלומים שימשיך לשלם?

כן. הרעיון של המענק הוא קודם כל שנעזור עם התשלומים שאתה צריך להמשיך לשלם.

אם זה רק התשלומים שהוא ממשיך לשלם?

אין בעיה. אם משלם שכירות – ימשיך לקבל.

זה מבחינתכם עונה לבד על ההגדרה פעיל?

כן. אם נושא בהוצאות קבועות.

אגב, נאמר שמשלם משכורות. זה תופס?

אנחנו צריכים לקבל מה זה המשכורות. אם זה לבעל מניות, זה מושפע. צריך לראות את המקרה כי אם הוא לא פעיל לחלוטין ואין לו משרדים ואין שום דבר - השאלה היא למה הוא ממשיך לשלם משכורת.

כי הפך את זה לטלפוני.

אז העסק עדיין פעיל.

כלומר זה נתון לשיקול המנהל.

רק לגבי המשכורות. שאר הדברים משלם עדיין שכירות – עשינו את זה בחקיקה הקודמת.

יש עסקים שנותנים שירות גם אם אין להם מכירות.

אם יש לך הוצאות, אומר- - -

טלפונים מהבית כשאדם נותן לעובד שלו ומשלם לו משכורת, אבל אין לו שום הכנסה ואין לו הוצאות- - -

אז הוא יבוא לרשות המיסים ויוכיח שהעסק שלו חי, ויקבל.

אינדיבידואלי אחד-אחד? יש המון כאלה.

כן. המון כאלה שהיה להם ארבעה חודשים רצוף מחזור אפס בסוף שנה? כמה כאלה יש? בבקשה.

העניין של ה-100 מיליון לא מופיע.

לא. נתקן את זה.

(11). אותו רעיון של תיקון. עוסק שדיווח לגבי ארבעת החודשים – במקום שלושת החודשים - שלפני מועד תחילת תקופת הזכאות על מחזור עסקאות בשיעור אפס, אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל בחודשים מרס ואפריל בשנת 2022;

אותו דבר. הלאה.

בפסקה (12) רשות המיסים ביקשה להוסיף לנוסח את הפרקים בחוק התוכנית לסיוע כלכלי כך שעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2021, בתוספת סכומי המענקים ששולמו לו בשל אותה שנה לפי חוק התוכנית לסיוע כלכלי ולפי פרק ג'2 ו-ג'3 לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007‏ , עולה על מכפלה של 1.1 במחזור עסקאותיו בשנת הבסיס;

גיא, תסבירו מה ביקשתם.

פרק ג'2 ו-ג'3 זה כדי להפנות למענקי הקורונה ולא לכל חוק מענק עבודה שהוא לא רלוונטי.

בעקבות הבקשה של חברי הוועדה גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, אנו מגדילים את המכפלה ל-1.15 ולא 1.1.

שאלה: הם הוסיפו לפה חוץ מהמענקים העסקיים גם את המענקים הסוציאליים. מה קשורים המענקים הסוציאליים? למה הם בפנים? אני מבין שהמענקים של הוצאות קבועות צריכים להיות בפנים. הרי המענק של הוצאות קבועות פיצה אותך על אובדן המחזור שלך. מה קשור המענק הסוציאלי פה? תסבירו לי. לא הגיוני.

זה כלל מענקי הסיוע מתייחסים אליהם כמקשה אחת לעניין הזה. נדמה לי שגם בחוק פגיעה מתמשכת.

אני מתקן - לא הסכמנו לזה.

אמרתי שזה לבקשה. אתם ביקשתם להוריד את זה בכלל. אנחנו הגענו לסיכום עם הממשלה על 1.15. אני חושב שזה אפילו יותר ממה שהיה צריך להיות אבל בסדר.

המענקים הסוציאליים – אומר למה אני חושב שזה לא קשור. מענקי ההוצאות הקבועות לא באו לפצות אותך על רווח. הם באו להשתתף איתך בהוצאות הקבועות שלך. המענקים הסוציאליים כן נגזרו מהרווח שלך. קיבלת 70% מהרווח שלך. זה מענק שבא לפצות על רווח, וזה מענק שבא לפצות אותך על השתתפות בהוצאות קבועות.

מדברים על מחזור. הלאה. סעיף הבא. אני לא מסכים עם ההערה הזאת.

אנחנו עוברים להגדרה של קרוב, עמ' 8 למעלה. גם לגבי עניין הקרוב דובר בוועדה שייבחן תיקון.

אנו מסכימים לבקשת הוועדה לתת סמכות למנהל להחליט שבמקרים של עסקאות עם קרוב – ניסחנו את זה, העברנו לשלומית ולמשרד המשפטים.

העברת ברגע זה.

בסדר, זה קצת מורכב. ברגע שירידת המחזורים בעסקאות עם קרוב היא זהה במהותה לעסקאות עם אדם אחר שאינו קרוב ניתן יהיה להגיש בקשה והיא תאושר אם תימצא נכונה.

הוועדה לא דיברה על סמכות של המנהל.

אני זוכר שכן.

לגבי קרובו – לא דיברנו על סמכות המנהל. גם פעם שעברה התעקשנו על זה. אתם שולחים לפרק ג'. קרובו זה צריך להיות דבר שהוא ברור. ירון, העלינו את זה פעם שעברה. אם במשך שלוש פעמים כן עשה את העסקה עם קרובו אני לא חושב שצריך פה בכלל שיקול דעת של המנהל. אם קרה פעם אחת – בסדר. מעבר לזה – לא חושב.

נאמר שיש שני עורכי דין באותה שותפות. כל חודש זה קבוע - אני מוציא חשבונית לשותפות. אני עובד בתוך המשרדים של השותפות. אני אחד מהשותפים. אני מוציא חשבונית לשותפות הזאת. בעצם אני גם שולט בחשבונית, גם אין לי הוצאות כי אני עובד בתוך השותפות, ומה שהסברת – הוא מקבל כל חודש, זה חלק מהמשכורת לי. לפי מה שאתה אומר אני לא יכול לנטרל את זה. אז לא קשור אם הוא קיבל את זה כל חודש. האם העסקה במהות שלה אמיתית ומזכה במענק. במקרה הזה היא לא עסקה כזו. לכן יש לבדוק את העסקה עצמה ולא אם כל חודש מתקבל או לא.

כשהתחלנו לדון בחוק הזה אמרתם מראש שלא בטוח שהוא יהיה 100% עבור המידות של כל העוסקים. משתדלים שיהיה כמה שיותר. פתאום כשמגיע אליכם משהו אתם יודעים לתפור את זה בדיוק למידה ואומר: משרד עורכי הדין הזה לא יכול להיכנס - אני רוצה שהמנהל יתפור את זה בדיוק לכל אחד לפי העסק שלו. לפי דבריך – מה שאמרת בהתחלה – אל תיקח עסק אחד או שניים או שלושה עסקים ותגיד: זה אותו דבר. אני אומר: קרובו – ואמרו פה גם העצמאיים, אמר פה גם ירון: אני מכיר עסקים שעושים את זה באופן רציף. אני לא רוצה שהמנהל יהיה אחראי על זה.

למה שירון ביקש בפעם הקודמת – ההגדרה שגיא הסביר זה בדיוק מה שהוא ביקש. הוא ביקש שאם העסק היא אמיתית וזה מכירת מכר טובין אמיתי, שקורה כל הזמן ושאין בו שום שליטה - את זה שנכיר. את זה גיא הסביר שנכניס פנימה, אנחנו נבדוק שהעסקה אמיתית. כי בין קרובים יש עסקאות לא אמיתיות של מכירה רגילה כמו הדוגמה שנתתי של משרד עורכי דין.

הוא צודק. אמיר צודק. הניסוח שהם ניסחו הוא עונה על מה שביקשנו בפעמים הקודמות.

בפסקה (3), סעיף 2, להקריא?

כן.

"עסקה" – למעט מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו; אלא אם אישר המנהל על פי בקשת עוסק ירידה במחזור עסקאות הכולל מכר או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, נובעת מההשפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון הזהה במהותה לירידה במחזור עסקאות שאינו כולל מכר או מתן שירות מאת עוסק לקרובו אשר נגרמה בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות האומיקרון.

אני חושב שהרעיון ברור.

הרעיון לא מספיק. צריך שזה יהיה כתוב בחוק. בבקשה, נמשיך.

בהגדרה של שנת הבסיס, שונו התקופות – לעניין עוסק שפעילותו החלה לפני יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) – זה יהיה: שנת 2019.

פסקה (2): לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) – כלומר במהלך 2019 – התקופה תהיה התקופה מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020).

(3) לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) – התקופה תהיה התקופה שמיום י"ז באדר התשפ"א (1 במרס 2021) או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לפי המאוחר, עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021).

תשומות שוטפות בשנת הבסיס. גם פה יש קרובו ותצטרך להיכנס התאמה לנושא של קרוב.

גם פה מבחינת התקופות, פסקה (1) הופכת להיות לגבי עסק שפעילותו החלה לפני יום 1 בינואר 2019 – זה יהיה כל התשומות בשנת הבסיס למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ושנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות;

בפסקה (2) לגבי עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) – סך כל התשומות בשנת הבסיס, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ושנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים לפי דין, בתקופה שמיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־12;

(3) לגבי עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) – סך כל התשומות בשנת הבסיס, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ושנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים לפי דין, בתקופה שמיום י"ז באדר התשפ"א (1 במרס 2021) או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לפי המאוחר, עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־12;

פסקה (3) המקורית נמחקת.

אנחנו מתאימים בהגדרות של התשומות לתקופות שהוועדה ביקשה לעניין מחזור עסקאות. כלומר לעוסק שהתחיל לעבוד במהלך 19' להוסיף את חודשים ינואר-פברואר 2020, ולעוסק שהתחיל ב-2020 ו-2021 לספור לו החל מ-1 במרס, לנטרל את ינואר פברואר 2021.

שלומית העירה בצדק שיש בפסקה (1) סיפא שצריכה לחזור: לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף – הסיפא של פסקה (1), צריך להופיע גם בפסקאות הבאות.

יש התאמות שצריך לעשות מבחינת הפסקאות. בפסקה (1) כתוב לרשות המיסים בישראל. יש הסיפא. ב-(2) ו-(3) לא נכנס. צריך להתאים את הפסקאות.

בסעיף 2 בעמ' 10 בפסקה (3) גם פה יש ההתאמה שנצטרך להכניס לעניין קרובו.

נמשיך בהקראה.

מענק הסיוע יהיה בסכומים המפורטים להלן:

(1) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; (2) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים – 3,750 שקלים חדשים;

יש שינויים במספרים.

אני מחזיקה משהו עם מספרים אחרים.

הם מבקשים עכשיו להכניס תיקונים.

בעצם תקראו את הנוסח הכחול.

(1) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; (2) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים – 3,750 שקלים חדשים; (3) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – 4,600 שקלים חדשים; (4) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – 5,400 שקלים חדשים; (5) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – 6,900 שקלים חדשים; (6) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – 8,100 שקלים חדשים; (7) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 אלף שקלים חדשים – הסכומים המפורטים להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יפחתו מ־8,600 שקלים חדשים ולא יעלו על 600 אלף שקלים חדשים.

תסבירו לי בכמה העליתם לעומת המענק הקודם. דיברנו על זה אבל שוב. זה גל נראה לי. אנחנו כרגע מדברים על עסקים עד 300,000 שקל.

מה שעשינו כאן – הגדלנו בממוצע את הסכומים ב-25%, פעם אחת. פעם שנייה יצרנו דיפרנציאליות ביחס למענק הקודם. אם במענק הקודם היה לנו 0 עד 100- - - ו-200 עד 300 אז יצרנו מדרגות של 50,000 ובמרבית המדרגות העלינו בממוצע ב-25%, וכדי לייצר את הדיפרנציאליות היה צריך שה-25% יהיה ממוצע כלומר חלק קיבלו 35% וחלק 15%, אבל הממוצע הוא הגדלה של 25% שמשקף את זה שזה מאחד מענקים אחרים שניתנו פעמים קודמות לתוך מענק אחד.

בעקבות הבקשה של חברי הכנסת בוועדה גם באופוזיציה וגם בקואליציה הוחלט להעלות את סכומי המענקים לעסקים קטנים מ-50,000 וצפונה בממוצע ב-43%.

אנחנו מגדילים בעוד 15% ביחס למספרים האלה שזה בקירוב 43%. גם מעגלים כדי שזה יהיה מספרים ברורים אז זה אפילו יותר קרוב ל-45% גידול סך הכול.

ההעלאה לעומת המענקים הקודמים שניתנו לעסקים הקטנים היא 45% לעומת מה שבכחול, העלייה היא ב-15%.

למה רק מ-50,000 ולא מהסעיף הראשון?

דיברנו על זה.

השאירו 35%. הציעו פה 25%.

גם ההערה הזאת התקבלה. הפגיעה תהיה החל מ-25%.

המאבק האופוזיציוני שלנו נושא פירות.

אני רק רוצה לדייק את מה שחשבת שהוא דייק. הוא אומר שלעומת המענקים הקודמים זה אמנם עלה, כי כל זה ניסו לשקלל את מה שקיבלו בפעם הקודמת ומנסים להיצמד למענקים הקודמים בסך הכול.

גל, תקריא בבקשה את הסכומים החדשים.

אנחנו מאוד שמחים שהמאבק שלנו הצליח ל-25%. תודה רבה. ההישג כולו שלנו, המאבק הצודק של העצמאיים.

לעסקים במחזורים של 50,000 עד 100,000 – במקום 3,750 - אנחנו מתקנים ל-4,350.

לעסקים במחזורים של 100,000 עד 150,000 – במקום 4,600 - אנחנו מתקנים ל-5,300.

לעסקים במחזורים של 150,000 עד 200,000 – במקום 5,400 - אנחנו מתקנים ל-6,250.

לעסקים במחזורים של 200,000 עד 250,000 – במקום 6,900 - אנחנו מתקנים ל-8,000.

לעסקים במחזורים של 250,000 עד 300,000 – במקום 8,100 - אנחנו מתקנים ל-3,350.

ומעל 300,000?

גם את זה צריך כמובן לתקן ולהתאים.

מה עם נובמבר דצמבר 2021?

חברים, הערות הביניים האלה לא מקובלות עליי. אנחנו פה בהקראה, דנים בחוק.

רק שלא יפחת מכמה מעל 300,000?

זו אחת הדרישות שלנו שלא התקבלו.

9,100?

אפשר לומר משהו על נובמבר ודצמבר?

לא. הלאה.

לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 אלף שקלים חדשים – הסכומים המפורטים להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יפחתו מ־8,600 שקלים חדשים ולא יעלו על 600 אלף שקלים חדשים:

אני רוצה להבין את החישוב. קודם היה עד 300,000 – 8,100. זה עלה ל-9,350 – עלייה ב-15%. אחר כך לעוסק שמחזור עסקאותיו בבסיס עולה על 300,000 אתם אומרים שלא יפחת – זה היה 8,600 שזה פער של 5% בערך, אולי פחות - ופתאום עכשיו אני רואה שזה אפילו לא אחוז. איך החשבון שעשיתם מפעם הקודמת לזו?

בגלל שבסוף ניסינו במספרי פיקס להיצמד לנוסחה, בפעם הקודמת כי עברנו את ה-300,000 היו עסקים שחשבנו שנכון לתת דלתא שתשקף את התוצאה שלהם, נוסחה מקסימלית, 80%. ברגע שהעלינו את המספרים בהיקף כל כך ניכר, בעוד 1,200 שקל כמעט לעסקים של ה-300,000 אנחנו חושבים שאין צורך להגדיל כי זה משקף את המקסימום של הנוסחה.

ינון שואל אם עסק שיש לו 310,000 שקל מחזור - מקבל 8,600.

בטח שלא. אנחנו מתקנים את המינימום ל-9,350. אף אחד לא יקבל במחזור של מעל 300,000 פחות מאלה של 250,0000.

כשדיברתם על גידול של 45%, מה ההשוואה? לקבועות? גם לסוציאליות שקיבלו?

דיברנו רק על מענק לעסקים קטנים.

אמרתם שיש עלייה של 40%. בהשוואה למה? רק לקבועות? רק לסוציאליות? לשתיהן? מה שקללתם בנתון של העלייה של ה-45?

של הקבועות.

אבל כאן הן סוציאליות.

הגדלנו מלכתחילה ב-25% כדי לשקף מענקים נוספים שהיו ועכשיו אנחנו מגדילים במקום ב-25%- - -

אז זה כדי לשקף מענקים נוספים שהיו. זה לא באמת גידול.

אל"ף, גם המענק הסוציאלי היה 40% ופה אנחנו מדברים על 25%. לרוב העסקים, בטח משקף – את כל העסקים שבין 25% ל-40% בהכרח משקף גידול שלא היה להם בפעם הקודמת. לאחרים זהה משקף גידול ביחס ל- - -

ביחס לקבועות, לא כולל את הסוציאליות.

בסוציאלי היה 40%.

סעיף 7.

אבל אלכס, זה ירידה.

קיבלנו עד 15,000 ואתם אומרים עלייה.

סדרנים, תוציאו אותו בבקשה החוצה. אני ביקשתי. אם יירגע אין לי בעיה שייכנס.

אלכס, גם אנחנו רוצים לדבר.

אל תשתיק אותו.

אנחנו באמצע הקראה. זה דיון חמישי. דנו כבר בכול.

שישי.

דנו כבר בכול.

אבל אני רוצה לשמוע למה.

- - -

העצמאיים שהצליחו לשרוד אתכם עד היום באמת מגיע להם פרס.

בעקבות הבקשה של חברי הוועדה וגם של העצמאים הוחלט להוריד את רף הפגיעה ל-25% במקום 35%. בבקשה.

(א) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 2(3) עולה על 25% ואינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם מענק סיוע ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ב) (ב) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 2(3) עולה על 40% ואינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם מענק סיוע ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

עם כל הצעקות של העסקים - ה-25% אלכס – כל הכבוד אלכס. התעקשנו על זה וזה מהותי להרבה עסקים. זה נקרא כסעיף אחד ועברו הלאה אבל כל הכבוד.

לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 2(3) עולה על 60% ואינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם מענק סיוע ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 2(3) עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם מענק סיוע ובמחזור עסקאות בתקופת הבסיס.

אני רוצה לחזור צעד אחד אחורה כי יש פה מידע סותר לגבי מספר העסקים. האדם שדיבר קודם והוצא, דיבר על כך שיש ירידה.

אגף התקציבים, תענו. מישהו.

האדם שהוצא קודם דיבר על כך שמספר העסקים יירד כתוצאה ממה שמופיע פה. אני רוצה לדעת, האם זה מבוסס? מה היה המספר שלפני? מה זה שאחרי?

אז הם קיבלו עד 15,000 שקל בחודש לחודשיים. זה היה המקסימום לחודשיים. המענקים האישיים היו עד 15,000 שקל לחודשיים.

לחדד – כל עוד הרף יורד ל-25%, זה אותו היקף זכאות שהיה למענק הוצאות קבועות בפעם הקודמת וזה אחוז מיטיב במה שהיה במענק הסוציאלי בפעם הקודמת. המשמעות של זה שאנחנו מורידים מ-40% ל-25%, למענק משולב זה אומר שעסקים שקודם ירדו ב-25% ולא מעל 40% בפעמים הקודמות קיבלו 3,000, 4,000, 6,000, ולכל אותם עסקים שזו קבוצה מאוד גדולה בהכרח גדל המענק ב-45% ביחס לפעם הקודמת. בפעם הקודמת הזכאות היחידה שלהם היתה למענק הוצאות קבועות ולא מענק סוציאלי שהיה 40%. הגדלנו להם את המענק פה ב-45% ביחס להוצאות הקבועות. זה אומר שהמענק שלהם- - -

נאמר שזה עסק שאין לו הוצאות קבועות. איך השתנה עבורו הקטע של המענקים האישיים?

עסקים קטנים אין פה בדיקה פרטניצת. יש פה סכום פיקס קבוע.

אבל אם אין הוצאות?

זה לא רלוונטי במקרה הזה. זה לטובתכם.

אז היא מקבלת בכל מקרה ירידה מהשכר?

בעסקים גדולים במחזורים הגדולים בודקים להם את ההוצאות. בעסקים הקטנים בשביל הקלות נותנים להם את המענקים בצורה פיקס. מה שהסביר גל, שהעסקים שירדו עכשיו ב-25% הם באופן יחסי למענק הוצאות קבועות גדלים ב-45%. ספציפית ביחס למענק הזה.

מ-25% ומעלה. זה מה שהוא אומר.

שורה תחתונה, הגובה נשאר אותו דבר?

לעסקים שירדו במחזור בין 25% ל-40% זה בהגדרה עולה. לעסקים של 0 עד 300. מ-300,000 תכף נגיע לזה אבל הוצג גם בפעמים הקודמות - אנחנו מגדילים את המקדם מ-0.3 ל-0.4, מגדילים את המענק המקסימלי מ-500,000 ל-600,000 ובנוסחה את המכפלה של התשומות מורידים מ-0.9 ל-0.85. כל הדברים האלה פועלים להגדלת המענק באופן שזה תלוי במחזור של העסק אבל לרוב יש היקף מענק גדול יותר.

תודה. יש פה לכאורה מידע סותר. נאמר עכשיו שיש עלייה אבל קודם אמר אורן, שתהיה ירידה.

אני עכשיו הסברתי לו שאני קיבלתי- - -

צמרת, החוצה בבקשה.

מה? אלכס, אל תסגור לי את הפה. בבקשה.

אני מבקש - היא לא הסמכות עד כמה שאני יודע לתשובות, לשאלות שנשאלות פה. בבקשה החוצה.

לא עבדתי בכלל. לא היו ילדים בגנים.

היא לא עבדה בכלל.

תשובה של הממשלה בבקשה.

לגבי העסקים היחידים שלא הספקתי להתייחס אליהם זה אלה הקטנים שיורדים ביותר מ-40% ולא 25%. פה חלק מהעסקים מצבם מוטב וחלק מהעסקים יכול להיות שמצבם הורע. כלומר אם עסק לא הרוויח פעם קודמת, המענק הסוציאלי שלו היה 0. כלומר העסק הזה עכשיו גדל ב-45%. יכול להיות עסקים – כנראה לא רבים במחזורים האלה – שגם המענק הסוציאלי שלהם והמקסימלי של 15,000, ואז במקרים האלה יכול להיות שהוא יקבל מענק יותר נמוך. איני יודע מה היחסים.

אפשר לפתור את זה? הרי לא התכוונתם שמי שקיבל 0 ובפעם הקודמת כן קיבל את המענק, לא יקבל כלום עכשיו. משהו בשיטה שלכם דפק אותו.

הוא מקבל מענק יותר גדול ממה שקיבל בהוצאות הקבועות בפעם הקודמת שמשקף בצורה מאוד פשוטה בסכום פיקס אחיד את הסכום שיותר גדול ממה שניתן בהוצאות קבועות. במקרי קצה במענק הסוציאלי יכול להיות שהיה מצב אחר. אבל ככלל למרבית העסקים להערכתי- - -

אלה שהורע הכי הרבה- - -

לא קשור לכמה הורע. זה נמדד ביחס לירידה של או 40% מהמחזור או 25% מהמחזור. בעסקים הקטנים מעולם לא היתה התחשבות בהיקף הפגיעה. תמיד היה תנאי סף שמתחתיו אתה מקבל כך שחישבנו מראש את הסכומים שהסכום יהיה בדומה למי שהורע הכי הרבה.

תן לי רשימת העסקים שמצבם יורע מהפעם הקודמת. לדוגמה.

מי שירד מעל 40% והמענק הסוציאלי שהוא קיבל היה ברף המאוד גבוה. זה אומר מישהו מלכתחילה עם הכנסה מאוד גבוהה.

בכמה הורע? למה מגיע לו שיידפק מזה?

הרציונל שלנו בכל המענק הזה, לנסות ללמוד לקחים מהמענקים הקודמים. היו דברים שעשינו טוב והיו דברים שעשינו פחות טוב. אנחנו ניסינו למקד את הסיוע למי שמגיע לו ולכן שינינו כל מיני תנאים, וגם ניסינו להתאים יותר את הסכומים. לכן בהגדרה תמיד בהרבה מהשינויים שעשינו יכול להיות שיהיה עסק שירוויח פחות ממה שהרוויח בפעם שעברה. אבל ככלל, המהלך הזה בתוחלת הוא נכון. העסקים הקטנים יקבלו יותר כסף. לכן נראה לנו נכון. יכול להיות שעסק במקרה קיצון קיבל טיפה פחות.

השאלה אם זה באמת מקרה קיצון. אסביר מדוע זה לא נראה לי מקרה קיצון ומדוע כפי שאמר דותן, מדובר פה דווקא בהיפוך, כלומר שדווקא מי שנדפק יותר, עוד יותר יידפק עכשיו.

עופר, אני חוזר לדיונים הקודמים שהיו פה. דיברנו על זה. הסוגיה הזו נדונה פה כל כך הרבה פעמים. זה נכון שהיה עדיף לבחון כל עסק ולתת לו לפי אחוז הפגיעה שלו בצורה מדויקת. אבל זה היה מגיע למצב שהיינו משלמים מענקים עוד 50 שנה. לכן המטרה היא לתת מענק שהוא בלחיצת כפתור עם 0 בירוקרטיה, ומצד שני, לנסות להתאים לכמה שיותר עסקים.

בנוסף, המדרגות צומצמו. אם פעם היו מדרגות מ-0 עד 100, 100 עד 200, 200 עד 300, ושם המענק בכלל לא היה מדויק. הוא היה מדויק הרבה פחות, היום אנחנו מדייקים אותו ככל ניתן למנוע בירוקרטיה ומגדילים אותו משמעותית כדי לכלול את אלה וגם את אלה. ברגע שהורדנו ל-25% את אחוז הפגיעה, פתרנו לא 100% בעיות אבל את רוב הבעיות המוחלט. לכן יכול להיות מצב שבמקרי קיצון כאלה ואחרים יהיו כאלה שייפגעו ויקבלו פחות, ומצד שני יהיו מצבים של עסקים שנפגעו מעט ויקבלו יותר.

אבל בעל עסק עצמו הוא אדם אחד.

מסכים איתך.

אני מציעה, שהעסקים שנפגעו ב-100% - ויש כאלה - שלהם ניתן מדרגה נוספת. הרי כולם אומרים - הרי אין מושלם. אבל מה אנו מגלים, שאלה שנפגעו ביותר מ-40%, וחלקם נפגעו ב-90%, 100% - הם יכולים להיחתך בחצי. זה הבדל של אלפי שקלים.

זאת היתה הטענה. לכן הגדלנו בעוד 15% את המענק. 100% לפני כן קיבלו 15% פחות ממה שיקבלו עכשיו. די, דנו בזה שישה דיונים.

אלכס, אני מבקש שייתנו לדותן או לצמרת.

לא. הם דיברו פה שישה דיונים.

הם אומרים שזה לא מקרה קצה. שיסבירו למה.

קרן צודקת.

אתה יכול לפתור את זה.

אני לא יכול לפתור את זה כי פתרנו את זה על-ידי הגדלת המענק. הגדלתי כי לפני דקה הם קיבלו 15% פחות. אתם לא מסתכלים על המספרים?

ההגדלה לא מספיקה.

מה שמבקשים לעשות פה, בסעיף 2(3), במקום 35% להוריד ל-25%. זה משקף את הירידה. בסעיף 7 מבחינת המספרים אתם משאירים אותו דבר?

9,350.

צריך לתקן את זה – בסעיף 7א במקום 35% זה יורד ל-25%?

כן.

הסעיפים הבאים הם סעיפי התפעול והאכיפה. 4. תביעה לקבלת מענק סיוע. עוסק רשאי להגיש תביעה לקבלת מענק סיוע בעבור תקופת הזכאות.

1 ביוני זה תאריך לא רלוונטי. לכן ביקשתם לעשות 14 ימים מיום פרסומו כי אנו לא יודעים מה יום פרסומו ואנו לא רוצים ליצור אי ודאות ביחס ליום הפרסום, נעשה פה תאריך של 15.6.2022 ונשאיר את זה עד תום 90 ימים ממועד זה, כלומר מ-15.6.2022. נקבע ששר אוצר יהיה רשאי בצו לדחות את מועד התחילה להגשת התביעה למענק סיוע כאמור בסעיף קטן – זה במקרים שבהם החוק- - -

למה 15 ביוני פותר את הבעיה?

1 ביוני כרגע לא רלוונטי. הם ביקשו לעשות את זה 14 ימים מועד הפרסום. אנו לא יודעים מתי יהיה מועד הפרסום. אני מציעה לעשות 15 ביוני אבל לתת לשר האוצר אפשרות לדחות פה את ה-15.6. במקרה שבו החוק לא יעבור עד 15 ביוני או מסיבה כלשהי לא יפורסם, לא ייכנס לתוקף, שר האוצר יוכל לדחות את ה-15 ביוני, ואז ניתן יהיה להגיש את התביעה מאותו מועד שאליו דחה עד תום 3 חודשים. הסמכות הזו תהיה שונה מהסמכות שנקבעה בסעיף קטן (ב) שנותנת למנהל את הסמכות לדחות את מועד התחילה לתקופה אחת שלא תעלה על 30 יום, וזה רק אם אי-אפשר להגיש את התביעה בטופס מקוון שזה מטעמים טכניים תפעוליים. פה בסעיף קטן (א) חשבנו שכדי לא ליצור אי ודאות ביחס למתי מתפרסם החוק הזה, וכיוון שאנו לא יודעים לצפות זאת עכשיו, כן לקבוע תאריך של 15 ביוני אבל לתת לשר האוצר- - -

ואם החוק לא יאושר במליאה?

שר האוצר יוכל לדחות.

למה לא 14 יום מיום אישור החוק במליאה?

כי אם אני כותבת: 14 יום ממועד פרסומו – כבר נתקלנו בזה בעבר – היה לנו מקרה עם חוק מיסוי מקרקעין שכתבנו X ימים מיום פרסומו ואז הגענו ליום הפרסום. הפרסום זה בדרך כלל כ-10 ימים מיום שהחוק מאושר במליאה אבל לא בהכרח ואז נוצרת אי ודאות ביחס למתי בדיוק החוק פורסם. רצינו לקבוע תאריך אבל כן להסמיך את שר האוצר לשנות את זה.

אבל אנחנו באי ודאות פוליטית. אף אחד לא יכול לומר איך המליאה תעבוד היום, איך לא. למה לא מיום הפרסום?

אפשר לומר. החוק נכנס לתוקף מיום פרסומו ברשומות. זה תמיד מיום פרסומו ברשומות.

אבל יום אישורו במליאה זה תאריך שכולם יידעו.

אז תשאירו את זה 14 ימים מיום פרסומו.

4א. עוסק רשאי להגיש תביעה לקבלת מענק סיוע בעבור תקופת הזכאות – 14 יום מיום פרסומו.

זה לא מעכב אותם מקבלת המענקים? הרי יש מקדמות שהם מקבלים כשעובר פרק זמן. 14 יום מיום פרסומו ברשומות יכול להיות עוד שלושה שבועות ומאז תתחיל הספירה של המקדמות.

לא. בפרקטיקה בפעמים הקודמות גם היה תאריך מסוג זה. כאשר התאפשר לנו תפעולית להפעיל את זה קודם – בדרך כלל הפעלנו את זה 10 ימים קודם ונתנו את ה-90 יום מיום תחילת החוק.

אני שואל לגבי המקדמות. עם ה-90 יום אין לי בעיה.

בסופו של יום אדם קיבל יותר מ-90 יום כדי להגיש את המענק כי פתחנו קודם. גם אם החוק אפשר לנו לפתוח ב-15, פתחנו ב-1 בחודש. אז היו יותר ימים כדי להגיש את המענק. לא פגענו בתקופת הזכאות.

ולגבי המקדמות? יש בחוק מקדמות, שאם תוך 28 ימים לא קיבלו או משהו כזה - הספירה תתחיל מיום ההגשה אם פתחתם מוקדם יותר?

כן.

עד תום 90 ימים ממועד זה.

גם נראה בהמשך שאפשר להאריך מועד זה.

(ב) המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת התביעה למענק סיוע כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה אחת שלא תעלה על 30 ימים אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון במועד האמור.

המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; קביעת המנהל על הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל.

זו הארכה של 90 ימים.

גיא, למה מגבילים ל-180 ימים? למה לא לפי שיקול דעתו?

כדי שתהיה סופיות. לכל דבר יש תקופה קצובה בזמן.

(ד) תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת מענק סיוע ולשם תשלום מענק סיוע לפי הוראות חוק זה.

למה טופס מקוון? למה אי אפשר ידנית?

נראה לי שזה דבר מקובל היום, יעיל ושירות טוב.

ואם למישהו אין מקוון?

האתר שלכם קרס ימים, שבועות. תנו לעסקים קצת לדבר.

תצא בבקשה.

כולם לצאת. כולם לקום. מי שמכבד את העצמאיים – לקום. לצאת מהדיון.

אלכס תודה על ה-25%. כל השאר מרחתם אותנו.

הדיון על העצמאיים ואתם לא נותנים להם רשות דיבור.

קביעת זכאות למענק סיוע. 5. (א)

אתה יכול לעשות את הישיבה במשרד האוצר. למה פה?

זה דיון שישי. היו פה שני דיונים, כל אחד לפחות שלוש שעות שבו דיברו רק העצמאיים. לכן אנחנו רצים לקדם את החקיקה הזאת. אם כל פעם נחזור על אותן טענות שנשמעו פה כבר, חלקן צודקות יותר וחלקן פחות, לא נתקדם. לכן ביקשתי מכולם להיות פה, לדבר והם דיברו. שישה דיונים על המענק הזה. דיברו פה כולם באריכות. לא הגבלתי אף אחד. אבל לבוא לעשות פרובוקציה?

הם לא באים לפרובוקציה. הם ממש מדברים עניינית.

היו שני דיונים ששתקנו.

יש להם טענות.

הם השמיעו אותן כבר שלוש פעמים.

אבל אם רק האוצר קובע, חבל לבוא לכנסת.

רק האוצר קובע? כמה שינויים בחוק?

ה-25%.

חוץ מזה? תעברי על החוק.

הדברים הקרדינליים - הקורונה לא התחילה בינואר אלא בדצמבר. הדברים החשובים באמת.

הגדלת מענקים ב-15% זה לא מהותי? הסיפור של דיבידנד זה לא מהותי? התיקונים שעשינו פה לא מהותיים? בבקשה.

דיון עומק של הבנה – לא.

היו פה שישה כאלה.

אבל שאלתי לגבי הטופס המקוון. יש בעל מכולת מבוגר. הוא רוצה להגיש ידנית כפי שהגיש 50 שנה.

יש פה קציבת זמנים. הטיפול בבקשה צריך להיות מהיר.

מענקי הקורונה הקודמים היו רק בצורה מקוונת. לא היה ידני יותר. כך החוק הקודם עבר גם בסוציאלי וגם בהוצאות הקבועות. לא היו לנו בעיות שלא הצליחו להגיש תביעות בצורה מקוונת. כפי שגיא אומר, אם לא נעשה את זה מקוון לא נעמוד בזמנים שהחוק הזה קובע.

ואם יש מישהו שלא יכול?

הקמנו מוקד שמסייע בדיוק למקרים האלה. כאשר אחד כזה שמתקשה באוריינות דיגיטלית נמוכה אנו מלווים אותו בתהליך עד שהוא מזדהה ומגיש. מה הוא אמור להגיש – אמור להזדהות, לתת את הפרטים שלו, מספר דרכון וכו'. אנו מסייעים לו להיכנס. צריך סך הכול לסמן שירד ב-25% בהתאם למה שהחוק קבע.

מי מסייע לו?

רשות המיסים. נציגי השירות אצלנו, המוקדנים אצלנו. אנחנו עונים היום – אפשר לבדוק אותי - תוך 90 שניות. לכן גם לא צריך להמתין הרבה ומקבלים סיוע מלא וליווי. יש לנו לשמחתי מלא מכתבי תודה בעניין.

אם יהיו בעיות מסוג זה, אני אפנה.

5(א) הגיש עוסק למנהל תביעה לקבלת מענק סיוע לפי הוראות סעיף 4, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק למענק ואת סכום המענק, בתוך 120 ימים ממועד הגשת התביעה.

למה 120? בפעם הקודמת היה 100 והיתה לו סמכות להאריך בעוד 20 ימים נוספים.

יש כאלה שעוד לא קיבלו את המענקים – שלחו להם יום לפני ה-120 ימים ודחו להם בעוד- - -

מה היה בפעם הקודמת? תשאירו 100 ימים. תיצמדו למה שהיה בפעם הקודמת בבקשה.

(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.

6. תשלום מענק סיוע. נקבעה זכאותו של עוסק למענק סיוע לפי הוראות סעיף 5, ישולם לו המענק בהקדם ולא יאוחר מתום 5 ימים ממועד קביעת הזכאות כאמור.

יש השלב של קביעת הזכאות, כמה זמן המשרד קובע את הזכאות בעקבות בקשה לקבלת מענק שהוא מקבל, ויש השלב מרגע שנקבעה זכאות של העוסק, חמשת הימים שחולפים עד תשלום המענק.

7 זה סעיף של תשלום מקדמות שנועד להסדיר מקרים של תשלומים כשקביעת הזכאות מתעכבת.

(א) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי הוראות סעיף 5(א) בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה בשיעור של 40% מסכום מענק הסיוע המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

מה זה הנחת דעתו של המנהל?

הבירור של קביעת המענק, של הזכאות עוד לא מיצה עצמו. יש השלב המקדמי של תשלום מקדמה של 40%, לפי מה שהמנהל מוצא לנכון באותה עת.

ואם הוא מוצא לנכון לא? מה אומר המשפט הזה?

העסקים היותר גדולים צריכים להקליד את הנתונים.

אתם כל הזמן אומרים: מה שהיה. אני שומע בתקשורת שמה שהיה, היה לא טוב.

גם השתמשתם בחלק מהסעיפים לרעה, כמו ה-100 ימים אלה. 120. מחכים ליום האחרון, שולחים מכתב. צריך ללמוד מטעויות. זה לא שמשתמשים בימים האלה לטובה.

אני רוצה להתייחס ללוחות הזמנים לתשלום המענקים. מבחינת רשות המיסים וכתפיסה שלנו, עשינו ונמשיך לעשות מאמץ הכי גדול שאפשר כדי לשלם את המענקים האלה בזמן. המענקים הפשוטים לעסקים הקטנים כפי שאתם יודעים, יצאו תוך ימים ספורים מאז הוגשה התביעה כמעט באופן מיידי. לגבי מענק הוצאות קבועות נעשו מאמצים אדירים כדי לשחרר את הכספים כמה שיותר מהר. אחוז ניכר מהסכומים האלה יצאו תוך ימים ספורים אחרי שהתביעות הוגשו. ברגע שהסתיימה הבדיקה הכסף שוחרר כמה שיותר מהר ובאותם מקרים שבהם ראינו שהתביעה מתעכבת - שולמו המקדמות בהתאם לחוק. היו מצבים שהקדמנו גם תשלומים. לכן המטרה שלנו והגישה שלנו והתפיסה השירותית זה לשלם את המענקים האלה הכי מהר שאפשר. ברור לנו שמדובר פה בעסקים שנפגעו והמענקים האלה נועדו לסייע. לכן נעשים המאמצים הכי גדולים לשלם את הכסף לעסקים שהם זכאים לו הכי מהר שאפשר בתוך כל האירוע הזה.

ואלה שלא? אלה שזה עולם ומלואו עבורם והם מחכים, ועוד ערר ולא מקבלים? שמערערים על ההחלטות שלכם.

מתוך 500,000 תביעות שהיו במענקי הקורונה – 85% מהתיקים שולמו תוך שלושה ימים כולל התיקים הגדולים. התיקים הקטנים בוודאות. מתוך ה-100% - 15 תיקים עלו לתוכנית העבודה. התיקים שעלו לתוכנית העבודה שולמה להם מקדמה בדיוק מה שרשום פה.

מה המנהל החליט?

הם צריכים להכניס את התשומות שהם דיווחו למע"מ, ואם התשומות הן 10 מיליון ואותו מייצג או בעל העסק במקום התשומות הכניס את מס התשומות זה יוצר לו בנוסחה פיצוי הרבה יותר גדול. המערכת שלנו לוקחת את הנתון האמיתי. זה הנחת דעתו של המנהל. את ה-40% שילמנו אבל לא לפי התביעה שהוא קבע כי הכניס נתון לא נכון למערכת. אחרת ניתן לו מקדמה שהיא מעל ה-100% שלו.

זה 40% משקר.

אבל זה יכול להיות מטעות, לא משקר. אם טועים ואז משלמים לו מקדמה גדולה יותר? למה את רוצה להכשיל אדם?

40% זה בסדר גמור לדעתי.

100% הנחת המנהל. לא 40%.

אבל לא כתוב ככה, אלכס. בנוסח כתוב שגם 40% זה המנהל. זה לא כתוב כפי שאתם אומרים.

המענק שהוא להנחת דעתו של המנהל. לא 40%.

אבל אם אתה מסתמך על זה שמענק הסיוע מגיע לעוסק, אתה אמרת שאם הכניס דברים שלא מגיע לתת סיוע על זה לא משלמים. הנחת דעתו של המנהל זה שיקול דעת. ומה שאתה אומר זה לא שיקול דעת.

זה דיון סרק על כלום. תקשיבי רגע לאנשי המקצוע.

חברת הכנסת קרן, אני רוצה להניח את דעתך. אם אני מגיש את המענק נכון, כלומר רשמתי את התשומות הנכונות, רשמתי את העסקאות הנכונות - אני אקבל את ה-40% שלי. אבל מאחר שאני יכול להשפיע על המענק, ואגיש אותו לא נכון- - -

הוא צודק במה שאמר אבל זה לא מנוסח נכון. מה שמנוסח זה גם 40%.

(ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 5(א) בתוך 28 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם, נוסף על המקדמה האמורה בסעיף קטן (א), מקדמה בשיעור של 20% מסכום מענק הסיוע המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

ככל שהאיחור בקביעת הזכאות הוא גדול יותר, תשלום המקדמה יהיה גדול יותר. פה יש 20% נוספים.

מ-100%. 60%.

למה אין פה סעיף שמתייחס לדין מענק ומקדמה? שזכות למענק לא ניתנת להעברה, שיעבוד?

זה היה מענק סוציאלי. עכשיו אין פה מענק סוציאלי. אמרנו שזה כמו דמי אבטלה. היה שם סעי שהיה גם חריג. כן רצו אותו, לא רצו אותו. היה בעולם שמקביל לדמי אבטלה. אנחנו לא שם.

המענק שמגיע לו אתם יכולים לקחת לו את זה? לעקל לו את זה?

כן.

עושים לו קיזוז?

אבל זה לא בסעיף הזה. לא יקוזז המענק לטובת חוב מס.

אבל ניתן להעברה, לשיעבוד, לעיקול.

פעם שעברה בדבר הזה ביקשנו – את זוכרת את הסכום שלא נגעו בו? 300,000?

לא הכניסו את זה הפעם. ויש הרבה עסקים- - -

הרעיון בחוק הקודם היה לתת הגנה על מענק שהוא סוציאלי. הוא עורר שאלות כי יש נושים שצריך להיפרע מהחובות האלה. צריך להגן על האינטרסים שלהם. היו הרבה דיונים סביב זה. אם הוועדה מעוניינת להכניס כזה סעיף- - -

מה נקבע בסופו של דבר במענקים הקודמים? במענקי ההוצאות הקבועות – לא סוציאלי.

אם אני זוכר נכון, זה נכנס לעוסקים עד מחזור עסקאות מסוים. עד 300,000 שקלים.

אני מבקש לקחת את זה אז איז ולהכניס לחוק. כפי שהיה במענקים הקודמים.

בסדר.

אופן תשלום מענק סיוע ומקדמות. מענק הסיוע והמקדמות לפי סעיפים 6 ו־7 ישולמו באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק של העוסק שפרטיו היו בידי המנהל.

9(א) תשלום ביתר. שולם לעוסק מענק סיוע, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי חוק זה, יחזיר העוסק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) באמצעות רשות המסים בישראל, בתוך תשעים ימים מהיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר – פה נוריד את ריבית בהמשך לדברים שאמרנו בתחילת הדיון - מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.

(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)‏ , כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏ , כאילו היו חוב מס.

אפשר לגבות את זה באמצעות פקודת המיסים גבייה. זו הדרך שבה רשות המיסים גובה חובות. זו גבייה מינהלית. אם נתנו לו ביתר, לא נוכל לקזז את המענק לטובת חוב מס אבל נוכל לקזז החזר מס לטובת חוב מענק. זה בדיוק היה ההסדר בחוק.

כלומר אם שולם מענק ביתר ומגיע לך החזר מס – יקזזו לך, אבל אם יש לך חוב מס ושולם מענק – אי אפשר לקזז. כלומר חוב מס לא יקוזז.

חוב במע"מ קיזזתם את המענק בהגדרה.

ניתן לקזז מהחזר מס שמגיע לעוסק - חוב מענק.

ואם לא מגיע לי החזר מס?

אז הסעיף לא מופעל.

(ג) סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע לעוסק לפי הוראות חוק זה ולפי הוראות חוק התוכנית לסיוע כלכלי.

גם פה מורידים את המילים ריבית?

כן.

(ג) זה קיזוז בעולם המענקים. אפשר לקזז יתר, בתוך חובות של החוק הזה.

כלומר אם מישהו קיבל מענק – תסביר.

במענקי קורונה הקודמים היו 8 מקטעים. אם במקטע אחד היית חייב, במקטע הבא אתה זכאי – קיזזנו את זה כדי לא ליצור חוב מס והליכי גבייה. אם עדיין נשארו כאלה שיש להם יתרות ועדיין לא החזירו את הכסף כי דרשנו מהם את הכסף – הוצאנו מכתב רשמי והם לא הגישו ערר או השגה, במקום ליצור את חוב המס שוב וליצור לו עיקולים או דברים כאלה, העדיפות לקזז את זה פה.

אם הוא באמצע תהליך מולכם?

הוא עדיין צריך להחזיר את זה תוך 90 יום. זו הקביעה של בית משפט. גם אם אתה מגיש ערר, אתה עדיין צריך להחזיר את הכסף. לא קשור. אנו מעדיפים לא להגיע לחובות מס כי הם יוצרים בעיה בתיק העסקי הרגיל שלך. אז אנחנו מעדיפים לקזז את זה בין מענקים.

אם הוא כבר בהליך שיש לו עיקול על החשבון אתם תיקחו ותעשו את כל הטיפול בעיקול?

אם יש לו עיקול על החשבון בתהליך של הקיזוז בין המענקים זה בדיוק פותר את הבעיות האלה.

אתם תהיו אחראיים אחרי שעשה את הקיזוז להסיר את העיקול?

איפה אתה חי? אנחנו פה בישראל.

אני חוזר על בקשתי. דיברתי עם נציגי העצמאיים בחוץ. יש להם הרבה מידע לחלוק. דמוקרטי- - -

כל אחד דיבר. הם שפכו את הטענות. די. לא, חזרת על בקשתך.

זה עוסק בהם. אני לא יכול לקבל החלטות בלי שאני שומע את המידע מהם.

שמעת מהם בחוץ.

זה עבור כולנו. זהה ההגינות וגם הפרוצדורה הראויה.

הפרוצדורה הראויה נעשתה פה.

לא נכון.

חברי הכנסת כסיף וברק, אני מבקש מכם ללכת להקלטות של הדיונים הקודמים שנעשו פה ולשמוע כמה הם דיברו ועל מה.

זה לא העניין.

אני רוצה שבכל סעיף הם יגידו לי אם זה בסדר או לא. הם היועצים שלי בדיון הזה.

את יכולה להתייעץ איתם.

הוכנסו שינויים חלקם מבורכים.

אף אחד לא גירש אותם.

נתתי להם אישור לחזור, רק לא זכות לדבר. הם לא חזרו.

הוכנסו שינויים חלקם מבורכים, שמשנים את התמונה הכללית. חלק משינוי התמונה הכללית זה שתיירות נכנסת, מורי דרך הולכים להיפגע.

אתה עכשיו מבזבז את הזמן. כי לא היית בכל הדיונים פה. אני הייתי פה בכולם, בשישה דיונים. היו פה שני דיונים מאוד ארוכים שכל מי שהגיע לפה ומייצג את העצמאיים, בעצמו העצמאי, ארגונים כאלה ואחרים, כולם דיברו פה. שפכו את הטענות. שמענו את כולם. אי אפשר לומר שלא היו דיונים.

אבל התמונה השתנתה.

אבל הם טוענים אותן טענות שטענו קודם.

הם היו פה בדיונים, אמרו את דבריהם. נתת להם לדבר. אפילו היה דיון שלם שרק הם דיברו ולא אנחנו. הבאנו פה את הסכום של המענק שגדל. לדעתי זה נקודת המחלוקת שפה הם לא התייחסו לזה.

הם טוענים שזה לא מספיק. הבנתי.

לשיקול דעתך אדוני היושב-ראש – בגלל שזה לא עלה בדיונים הקודמים וזה עלה בדיון הזה – הדרישה היתה, אבל ההסבר למה הם חושבים שזה עלה וירד - לא היה. גם אני כחבר כנסת לא קיבלתי את כל התשובות.

אמרנו את ההסבר ארבע פעמים לפחות. אנחנו ממשיכים בהקראה. אני לא רוצה לפתוח את זה שוב. לא מוכן להיכנס ללופ הזה.

יש מידע חדש.

תשלום בחסר. 10. שולם לעוסק מענק סיוע בסכום הנמוך מסכום המענק שהוא זכאי לו לפי חוק זה, ישולם לעוסק ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום החסר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום החסר, החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה עד יום תשלום סכום החסר.

פה אנו משאירים את הריבית כי אם שולם סכום בחסר, רשות המיסים תעביר את זה בתוספת הריבית והצמדה.

קנס בשל הגשת תביעה ביתר. 11. (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום מענק הסיוע שכלל עוסק בתביעה שהגיש לפי סעיף 4, לבין סכום מענק הסיוע שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 5.

(ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום מענק הסיוע שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 4, ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 30% מסכום ההפרש.

דרשנו להוריד את זה. זה לא הגיוני שישלמו 30%.

גם בפעם הקודמת לא היה 30%.

בחוק הקודם היה 25%. הסקירה של גל בתחילת הדיונים בהצעת החוק אמרה בעצם ניצול לרעה – החשש לניצול לרעה במענק הזה גדול יותר מאשר במענקים קודמים.

25%. כמו בפעם הקודמת.

אנחנו דורשים שיירד לגמרי.

תראה מה כתוב - הקנס על זה – להנחת דעתו של המנהל. לא אוטומטי.

מה זה עולה על 50%? זה כן או לא. שחור לבן, תנאי הסף. בתנאי הסף זה מגיע לך או לא.

אם הוא דיווח בזדון מחיר או מחזור לא נכון, מגיע לו לשלם את הקנס. מסכימים איתי?

לא כתוב פה בזדון. שלא התרשל. התרשל, זה זדון? יש מרחק שמיים וארץ.

אדם טעה במספר. איזו גישה, שכולם מרמים.

נראה לי שהתבלבלנו. המענקים הללו משולמים מהכסף של אותם עצמאיים. של כל מי שמשלמים מיסים במדינת ישראל. אם יש מישהו שהתרשל וקיבל את הכסף בטעות, אני מצפה שלא יתרשל. אם הוא מנהל את העסק שלו, הוא יחזיר את המענק וישלם את הקנס.

למה קנס?

אתה אומר שזה כסף של העצמאיים. תשאל את חוות דעתם על הסעיף הזה.

אגב גם השכירים משלמים מס.

אני מזכירה מה שאמרתי בדיון הקודם על חוסר התאימות. הרי גם המדינה טועה. אני לא קוראת לזה מתרשל ולא בזדון. אז היא נותנת את זה בהפרשים כמו שכתוב בסעיף בריבית והצמדה, ואני אמרתי – אותו דבר. זה לא הרשות השופטת ועל זה גם אמרתי בפעם הקודמת ונפגשו איתי אחרי, ואחרי שנפגשו איתי ישבתי עם ולדימיר, ואמרנו דבר נורא פשוט: אם מישהו עשה מעשה זדון, ולא תפקידם להיות הרשות השופטת. רוצים להגיש תלונה – שיגישו תלונה.

אבל זה לא עובד ככה.

זה יפחיד עצמאים מהגשה. הם יגידו: אם אני טועה, צריך לשלם 30%?

לא קיבלתי תשובה פעם שעברה למה ששאלתי. כשאתם אומרים: התרשל, למה אתה מתכוון? כי הדיון פה הסתיים עם כמה דוגמאות- - -

אסביר. במענק הוצאות קבועות שטופל ביחידה שלי בסך הכול דרשנו כסף חזרה ב-25,000 תיקים. 62 תיקים שהטלנו קנס גירעון. זה המקרים הקיצוניים שרימו אותנו במסמכים, זייפו מסמכים. הדבר הזה הוא קריטי.

אבל זה לא נקרא התרשלות.

זיוף זה תלונה במשטרה.

יש לכם עוד אופציות. למה להכניס את זה פה?

אמיר, מכל מיליוני המענקים שחילקתם שנה שלמה היה לכם 62 אנשים. לכן אתה כל כך מתעקש על זה? אם מישהו זייף מסמך, זה זיוף. תתלוננו במשטרה, שיישב בכלא.

או העביר פעילות לחברה אחרת. יש לו חברה אחרת והעביר לשם. המשיך לדווח בעצמאי ולא בחברה שלו.

מה היה כתוב בפעם הקודמת?

אותו דבר רק 25%.

תשאירו את זה. 25%.

כמה הכנסה היה מהקנסות האלה של ה-62?

על 60 עבריינים אני שם את הסעיף הזה כדי להגן על הכסף של הציבור. לפי הנוסח הזה, הם אומרים שהטילו קנס רק על 62 עסקים. הנוסח בסדר. כבר הוכיח את עצמו על רטוב.

אבל הוא אומר שעשה רק במקרים של זדון. תכתוב בזדון. למה כותב שהתרשל?

המטרה של הקנס הזה, ומבחינתנו הלוואי שלא נצטרך להטיל אותו כלל - שכשאנשים בבואם להגיש את התביעה לתשלום מענק, יקיימו את חובת הזהירות, יבדקו את הנתונים ויגישו תביעות מוצדקות. זה מה שהחקיקה אומרת. מה שאמיר ציין פה זה את הדרך שבה אנחנו מפעילים את הטלת הקנס ואנו נוקטים כרגע זהירות יתרה כדי להשתמש בו במקרים החמורים. שוב – המטרה היא לא לגבות הרבה כסף מהקנס; המטרה היא שלא נצטרך כלל להטיל את הקנסות כי ציבור העצמאים יהיה זהיר ויבקש רק מה שמגיע לו.

ה-62 זה התוצר הסופי או זה הסך הכול? כמה הופעל ההליך הזה על אנשי עסקים? 62 זה ההתחלה?

אנחנו עושים את זה בדרך שימוע. שלחנו לקרוב ל-85 אנשים את המכתב. מי ששכנע אותנו שזה לא התרשלות אלא טעות זה ירד. סך הכול 65. מפעילים את זה במסורה לחלוטין. מנסים שזה יהיה רק במקרם הקיצוניים. נתתי דוגמה על החזרים. יכולנו לומר שבכל אחד שדרשנו כסף חזקה יש התרשלות. זו לא המטרה. אין לנו מטרה לגבות כאן כסף.

אז למה לא תעשו 10%?

זה סעיף הרתעתי ואני אומר לך כמי שראה כבר הכול – והגשנו את המענקים למאות אלפי עצמאיים - לא לשלושה או ארבעה – הוא סעיף שעוזר לנו. כי אפילו לנו כמייצגים, שם את השוק במקום שאנשים ידווחו את מה שהם צריכים לדווח.

סעיף 191 שמדבר על קנס הגירעון משתמש בטרמינולוגיה של לא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא התרשל בעריכת הדוח שמסר או באי מסירת הדוח אבל חייב בקנס בסכום של 15% מסכום הגירעון ולא 25%.

שם לא מביאים כסף מזומן.

אז התיקון הוא 25%.

אמרת כמו פעם שעברה. היה 15.

פעם שעברה היה 25%, אבל הסעיף שמתייחס בפקודה לקנס הגירעון מדבר על 15%.

בפעם הקודמת היה 25%. זה יישאר כפי שהיה. פה אנו מדברים על המענקים ששולמו בפעם הקודמת.

12. מענק לפי חוק זה לא ייחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, פטור ממע"מ.
ככלל, מענקים למעט תקנה 3 בתקנות מע"מ - הם תקבול של חייו כחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק. הם חייבים במע"מ כל עוד לא נאמר אחרת, או פטור בחקיקה ראשית או בתקנות ממע"מ, תקנה 3.

בבקשה.

המענק הזה דומה במהותו למענק בן ה-300 מיליון שקל שמלונות קיבלו עבור יוני 2020 עד מאי 2021 אלא שהמלונות נאלצו או ייאלצו לשלם מתוך ה-300 מיליון שקל מע"מ בסך של כ-50 מיליון שקל, למה – ככה. כי אף אחד לא פטר את המענק הזה ממע"מ. אני מבקש אם אפשר, במסגרת תיקון עקיף למענק הזה ששוב אני אומר - דומה במהותו לאותו מענק סיוע שקיבל ענף המלונאות במהלך הקורונה – אגב על ירידות הרבה יותר גדולות במחזורים לפטור אותו בתיקון עקיף ממע"מ. זו הזדמנות לתקן עוול.

אפשר לדבר על זה, אבל לא בחקיקה הזו.

דיברנו על זה המון.

את לא יכולה לבוא ברגע האחרון ולהכניס תיקון עקיף לחקיקה.

זו הזדמנות אחרונה. יש פה עוול.

זו לא הזדמנות אחרונה.

השגה וערר. 13(א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע למענק סיוע לפי חוק זה, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 180 ימים.

בחוק זה היה 120?

כן.

לפני 180 – צריך להיות: מענק הסיוע הניתן לפי חוק זה. גם בפעם הקודמת, גם מי שראה עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר – היה רשאי להגיש השגה. אתם השמטתם את זה בנוסח הזה. יש סיבה?

לא.

ה-180 ימים היה 120.

אבל אפשר לצמצם את ה-120.

בפעם הקודמת במענקים של מרס אפריל שהיה החלטת ממשלה, היה 180 ימים. כשהגענו לחקיקה שעברה פה ביוני יולי 2020, הקורונה דעכה וחשבנו שאפשר להקטין את זה ל-120 ימים. ואז הגיע גל נוסף ולא הצלחנו לעמוד בזמנים האלה. העומס היה מאוד גדול – תזכרו שזה כל מדינת ישראל - וחשבנו שנכון להחזיר את זה ל-180.

אתם כעת הרבה יותר מתורגלים לכן 120.

גם 120 זה הרבה. למה להשאיר את זה 120? הם אמורים להשתכלל מאז. אני מסבירה לך גם שהם גם לא נותנים את זה אחרי 120. הרעיון הוא להקטין מהפעם הקודמת. לא להשאיר את זה.

רעיון של מי?

של מדינה מתוקנת נורמלי, של משרד אוצר נורמלי שאמור להיות מתורגל בדברים האלה. אני מזכירה לך שהם לא הוגנים בזמנים. הם לא משלמים 120.

הם אמרו לך- - -

אז מה אם הם אמרו? אנחנו רבנו איתם אז על כל יום. עכשיו הביאו 180 כדי שנסגור על 120. אם היו מביאים 120, היית אומר 100. אז נפלת לפח שלהם?

120.

(2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש מענק הסיוע ועמידתו בתנאי הזכאות למענק.

(3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.

(ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו; ההוראות לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי יחולו לעניין ערר לפי סעיף קטן זה.

סעיף 13 זה הפרוצדורה להגיש השגה על החלטות המשרד. מי שרואה עצמו מקופח, שיש לו לו מחלוקת עם החלטה של צוות של אמיר ורוצה להגיש ערר, יש השגה.

היא מוגשת בצורה מקוונת דרך אתר רשות המיסים, נבחנת בחולייה אחרת אצלנו ביחידה. אם אין הסכמות יש לאזרח תמיד זכות ללכת לבית משפט, לוועדת ערר.

נותנים לו את זה יום לפני שתם 120 יום. תמיד כותבים יום לפני כן. תמיד בדקה האחרונה.

יש לך נתונים?

בזה התעסקנו.

85% מהתיקים משולמים תוך שלושה ימים.

אבל 15% של העררים אתם נותנים להם את זה דקה לפני שהיום נגמר. רק בזה התעסקנו כל כך הרבה זמן. באמת. אלכס, זה לא הוגן. עכשיו גם הפנו את תשומת ליבי. גם אלה שמקבלים תוך שלושה ימים, לא מקבלים את כל הסכום בדרך כלל. מקבלים חלק מהסכום.

למה לא?

אני רוצה שמישהו יראה לי את זה בנתונים. 85% מהתיקים ברגע שהם מגישים, עוברים הרצה אצלנו באותה מסננת של בדיקה שהמערכת עושה. יצרנו מערכת חכמה, בודקת כאילו זה מפקח ובסופו של דבר 85% מהתיקים אחרי שלושה ימים הכסף עובר לתשלום. אחרי זה תשלום העברה בנקאית של עוד יום או יומיים עם מרכבה והכסף אצלו. כל הכסף, כל התשלום. מי שעולה לתוכנית העבודה מגיע תוך 28 ימים, מקבל 60% כמקדמה. זה כבר נמצא אצלו והתיק נכנס לבדיקה. ככל שהאירוע הזה לא יהיה עמוס בתיקים, נסיים את זה הרבה לפני.

אתה מבין מה קורה לעסק שמגיש השגה, וחושב שמטפלים. אבל יום לפני ה-180 שכתובים פה, הפכו ל-120. שבוע לפני כן הוא מקבל עוד דחייה של עוד 41. בשבילו זה עולם ומלואו. הרי אם זה שלושה ימים, גם לך יש מלא זמן.

אני שומע את הטענות וקשה לי ברמה האישית כי אני יודע מה עשינו. אני יודע מה אני והיחידה שלי עשינו ברמה האישית. יחד עם זאת, יש לזכור – לו היינו עובדים לפי החקיקה, ההשגה צריכה להיות מנומקת. 90% מההשגות שאנחנו מקבלים, רושמים בשורה אחת: קיבלתי 100,000 – דרשתי 200. יכולנו לדחות אותם על הסף. למרות זאת אנחנו מתקשרים לאנשים ומנסים לברר את רמת ההשגה שלהם למרות שהם לא עושים את הדברים האלה. הדברים האלה לוקחים יותר זמן. הם מעכבים גם את מי שהגיש את ההשגה בצורה טובה כי אנו מנסים לא לדחות על הסף. אפשר לשאול גם לגבי מועדים ואיחור בהגשת תביעה שנתנו אורכות ודברים כאלה. ניסינו להיות פחות פורמליים מצד אחד. כדי לעמוד ב-120 יום מי שהגיש את ההשגה לא בצורה שכתוב בחוק - אנו צריכים לדחות אותו על הסף. אין לנו רצון כזה. אנו רוצים להגיע לבדיקה אמיתית ולהגיע מה שמגיע לאותו בעל עסק. אי אפשר לבקש מאתנו זמנים יותר קצרים.

ברור. הלאה.

לא ייאמן.

סעיף אכיפה פלילית. 14(א) עוסק שהגיש תביעה למענק בטופס לפי סעיף 4 ומסר בה פרטים לא נכונים לגבי תנאי הזכאות הקבועים בסעיף 2(1), (2), (3) ו־(5), דינו – מאסר שנה.

מבקש להוסיף גם צינוק.

את 5 צריך להחליף ב-6.

6 זה הדיווחים השוטפים למע"מ.

הורדנו פעם שעברה את המאסר. כמה שלחתם למאסר מהפעם הקודמת?

אפס. יש תיקים בחקירות - אני לא חושב שיש פסק דין.

שם לא היה מאסר שנה. הורדנו את זה.

זה סעיף שהיה. גם במענק עבודה יש סעיף של שנת מאסר. אלה סעיפים מקובלים.

על מה יכולה להיות שנת מאסר?

על מי שכתב פרטים לא נכונים.

מי שמסר פרטים לא נכונים לגבי הנושא של מחזור העסקאות בשנת הבסיס עולה על 18,000 ₪ ואינו עולה על 60 מיליון ₪. זה פסקה 2(1). לא דיווח נכון לגבי- - -

ואם בטעות דיווח לא נכון?

אם הוא בטעות עשה את זה, לא יוגש נגדו כתב אישום. אין לנו התנגדות להוסיף את המילים: ללא הצדק סביר.

מה היה כתוב בפעם הקודמת?

אותו דבר בדיוק.

קרן, למה לא צעקת בפעם הקודמת?

צעקתי.

למה לא אמרת לגפני שהוא נפל בפח של האוצר?

על מאסר לא צעקתי. אני צועקת על העיכובים. בזה התעסקתי כל השנה.

נבין כל מה מדובר. 2(1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים; (2) מחזור עסקאותיו בשנת 2021 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים; (3) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על – הנושא של 25%.

2(5) אתם אומרים שצריך להוריד ובמקום זה להכניס את 2(6).

2(5) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת הבסיס או לשנת המס 2022 ולא ניהלם; (ב) פנקסיו לשנת הבסיס או לשנת המס 2022 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור; זה לא יחול לגבי המאסר, אבל בדיון הקודם דיברנו על הפסקה הזאת ואמרת שצריך לחשוב על זה באופן כללי. מה שהם מבקשים לשים עכשיו לעניין שנת המאסר זה להכניס את פסקה (6) שמדברת על זה שהוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71 לחוק מס ערך מוסף לתקופה שהובאה בחשבון לעניין חישוב מחזור העסקאות לתקופת הבסיס ולתקופת הזכאות או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף רישום לשנת הבסיס, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף ולגבי עוסק שבשנת 22' חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מע"מ הוא הגיש דוח שנתי בהתאם לסעיף 131 לפקודה עד יום התביעה לקבלת המענק.

תסביר למה אתם מבקשים להכניס את הפסקאות האלה.

זו הפניה לא נכונה. בחוק הקודם גם פסילת ספרים וגם הקשר הסיבתי לקורונה לא הופיעו בעבירה הפלילית ואנו מבקשים לשמור על זה גם בהצעת החוק הזו. הקשר הסיבתי נוצר מחוץ להצעה שלפניכם. צריך להוציא את פסילת הספרים ואת הדיווחים למע"מ השוטפים שהיו בפנים גם בחוק הקודם – להשאירם גם בחוק הזה.

מה אתם מציעים להוסיף לסעיף?

אם הוועדה מבקשת אין לנו התנגדות להוסיף לסעיף קטן (א): ומסר בה ללא הצדק סביר פרטים לא נכונים.

ומסר בה פרטים לא נכונים ללא הצדק סביר לגבי תנאי הזכאות הקבועים בסעיף 2(1), (2), (3) ו-(6). משרד המשפטים, עמדתכם לעניין?

משרד המשפטים?

ניתן להכניס. ניתן להשתמש בנוסח הקיים בחקיקה: בלי סיבה מספקת.

ללא הצדק סביר.

ברף שהוא נדרש להוכיח?

בנוסחים הקודמים שהיו בפניכם באמת לא היתה התייחסות לכוונה. ניסיתי להביא דוגמה, למה שקיים בחקיקה אבל אפשר גם להשתמש ב: ללא הצדק סביר.

ללא הצדק סביר זה מינוח של חוק מע"מ, ובלא סיבה מספקת זה פקודת מס הכנסה.

אדוני היושב-ראש, על מה מדובר? על מישהו שמבקש מענק בעקבות המגפה. הוא הגיש נתונים לא נכונים – אולי בגלל טעות, אולי במזיד. הוא רצה להרוויח כסף, ולכן צריך לקנוס אותו – אם אכן מדובר שהגיש את זה במזיד - צריך לקנוס אותו בכסף. מאסר לא נכון, לא היה אז נכון ועובדה שאף אחד לא הלך עם זה לבית סוהר. זה לזהם את ספר החוקים.

זה לא לזהם. לגבי הנושא של פסילת ספרים, אני מבקש לתקן את החקיקה כך שפסילת ספרים תחושב רק על תקופת הזכאות. לא על תקופת הבסיס. כי תקופת הבסיס לא רלוונטית. זה ענישה כפולה, מה שדיברנו בפעם הקודמת. אם היה לו ב-2019 הוא יכול. אם בתקופת הזכאות היתה לו פסילת ספרים, הוא לא זכאי.

(ב) זה סמכויות חקירה, סמכויות תפיסה, סמכויות חיפוש.

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מי שהוסמך לפי סעיף 227 לפקודה לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו בסעיף 227(1) ו־(2) לפקודה לשם מניעת עבירות לפי חוק זה או לשם גילוין.

סמכויות חיפוש ותפיסה. כל הסמכויות הכלליות מהפקודה שיאפשרו לבצע חקירה לאכיפה של העבירה הפלילית. זה כמו שהיה.

15. סמכות להשיג ידיעות. כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, רשאי המנהל לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לפקיד שומה לפי סעיפים 135(4) ו־135א(א) לפקודה.

זה סעיף חדש. נאמר מה מדובר – בסעיף 135(4), רשאי פקיד השומה להזמין כל אדם שיש לו קשר עסקי עם הנישום ויכול לפי דעתו להעיד בעניין ההכנסה שיתייצב לפניו ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה ולדרוש מאדם כאמור למסור לו מסמכים הנוגעים לאותה הכנסה ובלבד שפקיד מורשה, עובד של הנישום או כל אדם המועסק בענייניו על יסוד של מהימנות אישית לא ייחקר אלא על פי דרישה של הנישום ולא יחקור פקיד השומה מיוזמתו את בן זוגו של החייב במס, את ילדיו או את הוריו.

כשמדובר ב-135א(א) הכוונה היא לבעל עסק או משלח יד החייב אם דרש זאת ממנו פקיד השומה למסור לפקיד השומה ידיעות ומסמכים בנוגע לקשריו העסקיים עם ספקיו, לקוחותיו או כל מי שיש לו איתו קשרים עסקיים אף על פי שידיעות ומסמכים אלה אינם דרושים לבירור הכנסתו הוא, אולם אם הודיע לפקיד השומה תוך 15 ימים מיום קבלת פרישה כי הדבר כרוך בעבודה מינהלית רבה, חייב הוא לאפשר לפקיד השומה לאסוף בעצמו את הידיעות והמסמכים האמורים.

למה צריך את זה? אצלי זה לא היה, נכון?

נכון. מדובר בדרישת מסמכים שאנו יכולים לדרוש מהספק. אם אנחנו חושבים שיש מישהו שהגיש לנו תביעה והלקוח שלו הפסיק לעבוד איתו מסיבות אחרות – לא קשורות לקורונה. כיום אנו לא יכולים לפנות ללקוח שלו, לבקש ממנו הסבר מה קרה. היתה לקונה בחקיקה הקודמת. אין לנו אפשרות ללכת ללקוח, לשאול: מה קרה? למה הפסקת לעבוד איתו? למה לא עובד איתך יותר? זו דרישת מסמכים בסיסית שעושים בכל תיק שומה של במס הכנסה.

מה זה?

איזה נמוך.

תורידו את הסעיף.

חברים, תורידו את הסעיף הזה. 16 שהופך להיות 15.

הסעיף הזה הוא אחד מהסעיפים שנמצאים גם בפקודת מס הכנסה שמסייעים לנו לברר- - -

זה הופך להיות מדינת משטרה. הולכים לזה שאני עושה איתו עסקים כי הגשתי בקשה?

הסעיף הזה נמצא בתוך החלק של ההליכים של פקודת מס הכנסה. זה נלקח משם. זה אחד הסעיפים שמאפשרים לנו לדעת אם העסקאות או התשומות שהעוסק דיווח לנו עליהם, וכאן זה בהקשר של קבלת המענקים, ואנו יודעים שכל הנושא של הדיווח על המחזורים ועל התשומות זה הבסיס לתשלום המענקים. זה הבסיס שבעקבותיו המדינה הוציאה כסף מהכיס, מהקופה הציבורית ומשלמת לבעל עסק.

אבל יש לך חשבונית.

אבל יש מצבים שבהם – גם בדיני המס וגם בנושא המענקים - אנו בודקים בהתחלה מול העוסק אבל במקרים שבהם מתעורר חשד שאולי הדיווחים לא נכונים או לא מדויקים יש לנו האפשרות לפנות לצדדים שלישיים ולבקש מהם או לאמת מולם את הנתונים. זה הליך שנעשה במסגרת של ביקורת כדי לוודא שהמסמכים והנתונים שנמסרו- -

מה זה צד שלישי? זה נראה גרוע.

אספר לך מה יהיה. מישהו יתבע פיצויים- - -

מירי, יש קונצנזוס בין חברו הוועדה להוריד את זה. מבקש להוריד אותו.

אני מוריד שתי הסתייגויות.

16. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים.

זה גם היה בחוק הקודם.

המצאת הודעות. על המצאת הודעות לפי פרק זה יחולו הוראות סעיף 238 לפקודה.

סעיף 238 לפקודה אומר שהודעה ניתן להמציאה בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען עסקו, מענו הפרטי כפי שהם ידועים לאחרונה. נשלחה בדואר רשום כהודעה שהומצאה ביום השישי שלאחר יום המשלוח או נשלחה לבני אדם בישראל ולמחרת היום שבו היתה ההודעה מגיעה על ידי הדואר בדרך הרגילה. אם נשלחה לבני אדם שמחוץ ישראל ולהוכחת המצאה בדרך זו דיה הוכחה שהמכתב המכיל את ההודעה נשלח כראוי.

(ב) הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (א)- - - יראוה כאילו הומצאה כדין. זה המצאות.

זה הפרוצדורה. כיוון שהמשרד שולח הודעה, בין זה אם חיוב, בין אם דרישת מידע - תמיד אדם יכול לומר: לא קיבלתי. איני יודע על מה אתה מדבר. לכן יש הוראות בחוקי המס ובחוקים אחרים שמסדירים את הדרך שבה הרשות או המשרד הממשלתי ישלח וימציא ומתי יראו זאת כהומצא כדין.

היה הסעיף הזה?

כן.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "לרבות ערעור לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 13(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022".

זה בא להסדיר ערעור על החלטה של ועדת ערר שהיא ערר על ההחלטות בהשגה של אמיר באמצעות תיקון התוספת לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

למה צריך את זה?

זה רק הפרוצדורה של ערעורים. כדי שאפשר יהיה לפנות לערכאות. אם מגיש הבקשה עדיין יש לו מחלוקת ומרגיש שנעשה לו עוול, הוא לא מרוצה מההחלטה.

סעיפים 19 ו-20 באים להסדיר מצב של אדם שיש לו חובות מענקים - מענקי עצמאים או מענקי הוצאות קבועות, כיום, כרגע לקזז לו מהמענק החדש.

19. בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007‏, בסעיף 18לג, במקום "כאילו היה חוב מס"" יבוא "כאילו היה חוב מס, והוא יקוזז מכל סכום המגיע לעוסק לפי חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022".

אמרתם שחוב מס לא קשור לקיזוז.

חוב מס לא מה שמשתנה פה. השתנה פה, ההפניה החדשה לחוק הנוכחי. כלומר אם יש חוב פתוח, חוב מענק סוציאלי, מישהו שכבר עכשיו צריך להחזיר כסף לרשות המיסים, ומגיע לו מענק לפי זה – מקזזים לו את החוב הקודם מהמענק החדש.

אם הוא באמצע ערעור על זה או זה נמצא בהליך בית משפט?

הקיזוזים תמיד כשחוב סופי.

אוקיי. ברור שזה חלוט. אחרת זה לא מוגדר אצלם כחוב.

אני לא יודעת אם זה ברור. כשאתה מקבל מענק מילואים, יש לך כוכבית למטה: אם אתה רוצה לקזז חובות או אתה רוצה לקבל ולהפסיק להתחשבן. אין לנו דבר כזה. אני מדברת על הלוגיקה, לא על החוב. פה אתה אומר מראש – יש לך חוב – זה יקוזז.

20. בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, בסעיף 16(ג), בסופו יבוא "ולפי הוראות חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022".

אותו רציונל בדיוק של המענק הסוציאלי גם למענק הוצאות קבועות.

אם אני לוקח את החוק שהכנתם – לא מה שנעשה פה שינויים – לא הייתי מגיש בקשה למענק. עוד יכול לשבת בבית סוהר ולהיכנס לחובות. נראה כאילו עשו זאת בכוונה.

ועדת הכספים דחתה את החזר המענקים, אז איך עכשיו הם יכולים לומר שזה חלוט?

אם החוב חלוט, הוא יקוזז.

אבל הוא לא יכול להיות חלוט כי דחיתם את ההחזר.

לא. דחינו את הפריסה – לא את ההחזר.

ועדת הכלכלה דחתה- - -

לא.

הם לא נתנו לך תשובה לאיחוד עוסקים. יצאו להתייעצות, חזרו ועוד לא הגיבו.

זה לא משהו שאפשר לעשות בפרשנות. נצטרך לנסח סעיף שמי שיצא- - -

אתם מסכימים עם העיקרון.

כן.

יש שאלות של חברי הכנסת שלא קיבלנו עליהן תשובה. יש שאלה, שביקשנו להבין את ההיגיון בין 60 ל-100 מיליון. אם אנחנו יודעים שבחוק חובת המכרזים שם 100 מיליון זה עסקים קטנים ובינוניים, ופה אנחנו מדברים על עסקים קטנים ובינוניים - למה החרגתם את אלה שרק עד 60 מיליון? החרגתם בין 60 ל-100 מיליון. ובנוסף, מה שפעם שעברה ביקשתי ועדיין לא קיבלתי תשובה – לדעת את הפער שנמצא ולעשות סנכרון בין אותם אלה של 19' ל-2020, ינואר-פברואר, אמרנו - תוספת של 10,000 עסקים. ביקשתי לדעת מה החפיפה של אלה שלא נוספים. האם בסך הכול זה רק 10,000 או יש לנו חפיפה אחרת שאומרת 30,000 ואז נופלים לנו עוד 20,000 שלא נמצאים שם. וזה עדיין לא קיבלנו תשובה על זה. אמרתם שזה- - - ואמר היושב-ראש שתעשו את זה ותבואו עם תשובה.

אמרנו בישיבה הקודמת. החפיפה היתה סדר גודל של 90,000 עוסקים בין שני המענקים. זה הנתון שמסרנו בישיבה הקודמת.

המספר שאמרת – הוא היה. יכול להיות שאני טועה אבל בישיבה הקודמת אמרת שקשה לכם, ח"פ11. רציתי לדעת סך הכול בין 2020 ל-2019 אנחנו יודעים שיש תוספת של מספר עסקים. אמרתי- אלה שלא נמצאים בפנים. כלומר סך הכול כמה עסקים יש – 5,000 עסקים? 30,000 עסקים – כמה שיש - כמה מתוכם לא יהיו? כלומר אם את אומרת 90,000 שבחפיפה – יש 30,000 שלא נמצאים ועוד 10,000. זה 40,000 שלא נמצאים. לכן הדרישה שלנו היתה בין 19' ל-20' שיהיה או זה או זה. אם אני טועה ולא זוכר מה שאמרת – עוד יותר, השאלה קשה למה לא נתת את שתי אופציות כי אז נופלים 40,000 עסקים ולא 10,000 עסקים.

אדוני היושב-ראש, אפשר שאלה? אני רואה כאן את אנשי צוות שר האוצר ולשכתו. קראתי בחדשת שיושב-ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון נפגש עם שר האוצר בנוגע לעניינים שבכלל קשורים לשרת התחבורה. תוכל להסביר לי איך זה מתכנס?

אבדוק בהגדרת תפקיד של יושב-ראש ועדת כספים אם הוא גם דובר של יושב-ראש ועדת הכלכלה אז אענה לך.

פניתי לאנשי לשכתו של שר האוצר. אז נשאיר את השאלה באוויר.

תראה איך זה קשור. יש לי באחת ההסתייגות – בגלל שהמענק הזה כל כך קמצני ומוגבל ביחס למה שבאמת מגיע להם, חסכתם פה כל כך הרבה כסף, את הכסף שחסכתם על הראש של העצמאים תנו בתחבורה הציבורית ותחזירו את ההנחות שהיו.

אני רוצה לעבור על ההסכמות והסיכומים שיש פה לקראת הכנת הנוסח הסופי. מחר נתחיל בתהליך הצבעה על החוק. מי שרוצה להגיש הסתייגויות – שיגיש. מי שרוצה להוריד הסתייגויות – שיוריד. אקריא את ההסכמות ואני מבקש לראות אותן בנוסח הסופי. אחד זה הנושא של גובה הפגיעה. במקום 35% אנו מתקנים בחקיקה ל-25%. לגבי גובה המענק לעסקים קטנים, אקריא את המספרים: מחזור 50,000 עד 100,000 - 4,350 במקום 3,750. 100 עד 150 – 5,300 במקום 4,600. מ-150 עד 200 - במקום 5,400 - 6,250. מ-200 עד 250, במקום 6,900 – 8,000, ומ-250,000 עד 300,000 – 9,350.

גם בסעיף 7 אני מבקש לתקן את הסכום המינימלי ל-9,350. כמובן גם הירידה ל-25%.

לגבי העסקים החדשים, שינוי תקופת הבסיס, עסקים שנפתחו ב-2019. אנו מבקשים להוסיף חודשיים של 2020. זה קיים בנוסח - סליחה. גם דיבידנדים קיימים בנוסח, גם מחזור עסקים 0. לגבי עליית המחזור לצורך גובה המענק – במקום 10% - 15%. ריבית והצמדה דיברנו. יש סעיף נוסף שלא ראיתי אותו בנוסח שמתחשב במילואים ובלידה. זה סעיף שצריך להיכנס לצורך חישוב גובה הבסיס.

בסדר, נעביר לשם. נציין.

לגבי איחוד עוסקים.

אגב אם מוסיפים את זה, אדוני היושב-ראש - ואני בעד – אפשר להוסיף מה שהגברת ביקשה מהמלונות.

לא. זה לא קשור. זה לעניין המענק הזה.

זה מענק אחר. אני בעד. בעניין של המלונות יש לי חשבון ארוך עם ההתנהלות שלהם על המחירים.

תוציא את אילת. אתם מחזירים את הכסף יפה, מה שעושים בחודשי הקיץ.

מילואים ולידה לצורך חישוב המחזור. זה קשור למענק הזה. לא קשור למה שאמרנו.

לגבי פסילת ספרים – כפי שאמרתי, רק עסקים שנפסלו להם עסקים לאורך תקופת הזכאות הם אלה שלא יהיו זכאים למענק. לגבי עסקאות עם קרוב- - -

קיבלת כבר 3 הסתייגויות שלי. אז הן ירדו.

אני שמח. עסקאות עם קרוב – אם אין עדיין בנוסח לגבי שיקול דעת המנהל. היו הרבה מאוד תיקונים נוספים שנאמרו פה, בעיקר כאלה שקשורים להליכים פרוצדורליים. אני מבקש, איפה שאמרנו להוריד – להוריד. איפה שאמרנו להשוות לחוק הקודם – להשוות. אני מבקש לפרסם את הנוסח החדש. לגבי איחוד עוסקים כרגע המגבלה היא 100 מיליון שקל. אנחנו נעשה בדיקה נוספת. כרגע זה המספר.

לגבי איחוד עוסקים אמרתי קודם מה שמירי אמרה, למה העלו ל-100 מיליון – שאלנו מה הרציונל. היא אמרה כי זה – אם יש שני עסקים באיחוד עוסקים, זה מחזור בינוני של שני עסקים. זה משהו שאומר דרשני. מי אמר שאיחוד עוסקים זה רק שני עסקים? ואם זה שלושה? ואם זה ארבעה? צריך להיות משהו דיפרנציאלי בהתאם לכמות העסקים באיחוד.

אתה מכניס דיפרנציאלי – אנשים לא יקבלו כסף.

זה לא דיפרנציאלי. אבל אם יש איחוד עוסקים, כל העסק באיחוד - תן לו מחזור מסוים. תן לו 20, 30.

זה מה שיהיה.

לא. תנאי הסף הוא 100 מיליון.

לאיחוד. אבל כל עסק נבדק בנפרד.

אני מבקש לגבי תנאי הסף. מירי הסבירה למה הם בחרו. אני לא מדבר על חישוב המענק.

הבנתי.

שיקבעו תנאי סף לכל עסק. אם לא 60 – 30.

לא מסכים.

אנחנו מחר נצביע על הנוסח שעכשיו אמרנו, כולל השינויים שאמרנו. יוצאים להפסקה. חוזרים ב-13:00.

שנייה.

לא. תגיד בתחילת הדיון הבא.

אמרנו שנגיד בסוף כל אחד.

נכון, טעות שלי.

אנחנו מסמיכים את אופיר כץ בשם האופוזיציה לומר את הבעיות.

אדוני היושב-ראש, אנחנו אלה באופוזיציה שנאבקנו שתביאו את החוק הזה כמה שיותר מהר. לצערי התעכבתם בשלושה או ארבעה חודשים עד שראינו את זה. המטרה שלנו כאופוזיציה בחוק הזה היא לסייע ולא לגרום לזה שיתעכב. יחד עם זאת, זה שאנו רוצים לסייע ושהעצמאיים יקבלו כמה שיותר מהר את הכסף, זה לא אומר שאנו אמורים להיות פה קונוסים של משרד האוצר ולקבל כל מה שהם מתכתיבים. העלינו מספר דרישות בהתאם לשיחות שניהלנו עם העצמאיים, אותן נקודות חשובות כדי לשפר את המענק, להגדילו ולגרום לכך שכמה שיותר עצמאיים כן יהיו זכאים ולא לפי החוק שמובא אלינו שיש פה כל הזמן חסימות להוריד עצמאיים שיהיו זכאים למענק. אני אמנה חלק מהדרישות שהעלינו – אתחיל מאלה שקיבלנו – תודה רבה על ההורדה מ-35% ל-25%. זו היתה דרישה שלנו.

גם שלנו, של העצמאיים.

אמרתי שכל מה שהעלינו זה בהתאם לשיחות אתכם.

תודה רבה.

ה-25% זה בשורה טובה. יתר הדברים – קנס של 30% זה דבר שאנו לא מקבלים. מבקשים לשנות את זה ל-15%. הגדלת המענקים זה דבר מבורך. 60 מיליון ל-100 מיליון – משהו שביקשנו ועד כה לא קיבלנו תשובה. מה ההיגיון שעומד מאחורי המקסימום של 60 ולא 100. ארבעה חודשים ללא הכנסות, שיהיה 0 במחזור. הקריטריון של הכניסה של 10% עלייה שהעלית אותו ל-15% - אנחנו מבקשים לבטל את זה לגמרי, וכמובן נובמבר דצמבר, בדגש על דצמבר, שאנחנו מבקשים שגם יכלילו בזכאות למענק.

תודה. נירה שפק.

אני חייבת לענות. אנחנו כקואליציה רצינו לקדם את החוק כמה שיותר מהר. במקום שנדון בנושאים ובשיפור של הסעיפים הרלוונטיים, שכולנו הסכמנו עליהם – הירידה מ-35% ל-25%- - -

מה זה הסכמנו? רק היום הם באו עם תשובה. רק היום אתם באתם כקואליציה עם תשובה. הנוסח לפנינו.

במקום שנעסוק בדברים האלה התעסקנו בשטויות. יכולנו להגיע לשבעה נושאים שהיתה ליבה של הסכמה בין כולנו וחבל שכך. חוזרת בי מהמילה שטויות. המשיכה של הזמן והדברים מעבר – בסוף יש עסקים, והבקשה שלי אליכם שייסגר הנושא האחרון שסיכם כאן היושב-ראש בנפרד, שנרוץ עם זה כדי – איך אמרו לי ברשות המיסים – הכול מוכן. מחכים- - -

אז למה חיכיתם שלושה חודשים עד שהבאתם את זה?

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.