פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת הבריאות
31/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 13:00

הסדרת המקצוע של עוזרי רופא

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר

ד"ר הדר אלעד - ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

אודי גלבשטיין - מנהל תחום, משרד הבריאות

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרין אהרוניאן רוזמרין - ראש מטה מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

אסף סגל - ראש מטה, אגף בכיר לאסדרת עיסוקים, משרד הכלכלה והתעשייה

דניאל פדון - רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

אתי נעים - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

נדב שמיר - עו"ד, לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

מלכה בורו - מנהלת האגף למשפט ומדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

ערגת-כל צפון - תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

גבריאל רוזנפלד - יושב ראש, איגוד עוזרי הרופא בישראל

אלון סמולרסקי - סגן יושב ראש האיגוד, ארגון עוזרי הרופא בישראל

נתנאל קרמר - מנהל תכנון ואסטרטגיה, ארגון נפש בנפש

עזרא גבאי - מנהל מחלקת תוכן דוברות וקשרי ממשל, המרכז האקדמי לב

נילי אנגלהרט - עוזרת רופא ומרצה לתואר שני בסיעוד, המרכז האקדמי לב




משתתפים (באמצעים מקוונים)
ד"ר דניאל לנדסברגר - רופא ראשי, חטיבת בריאות, מכבי שירותי בריאות

אילת וולברג

שי מאיר

אושרה עצידה




הסדרת המקצוע של עוזרי רופא

היו"ר עידית סילמן: שלום לכולם, צוהריים טובים, חודש טוב, בשורות טובות ובריאות. היום יום שני, ה-31 במאי 2022, א' בסיון התשפ"ב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. על סדר-היום: הסדרת המקצוע של עוזרי רפואה.

הדיון הזה נמצא על שולחן הניתוחים של ארגונים שונים, וביניהם: הר"י ומשרד הבריאות. אנחנו לוקחים בוועדה את תחום עוזרי הרופא כבר למעלה מעשור. אנחנו יודעים שבשנים הקרובות נושא כוח האדם במערכת הבריאות הולך להיות אחד הנושאים המרכזיים בתוך מערכת הבריאות, ואחד הכשלים היותר גדולים של מערכת הבריאות. צריך לראות איך מצמצמים את הבעיה הזו. אנחנו יודעים שבין השנים 2026 – 2031 מערכת הבריאות תהיה בפער מאוד מאוד גדול מבחינת כוח האדם שלה לאור רפורמת יציב, שתיכנס ותשפיע על כמות הרופאים שייכנסו למערכת. כמו כן, גם הרופאים, שעלו מחבר העמים, כבר פורשים לפנסיה.

הייתי לא מזמן, יחד עם ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בכנס מדהים בארצות הברית, שאורגן על ידי נפש בנפש. סיירנו ונפגשנו בניו ג'רזי עם הארגון האמריקאי של עוזרי הרופא, ואחר כך סיירנו בקליניקות בניו יורק במשך יום שלם כדי לראות איך עובד מקצוע עוזר רופא פרקטית הלכה למעשה, ומה זה אומר. האמת היא שנדהמנו ולמדנו המון מהסיור הזה.

אני וחבר הכנסת קינלי טור פז הגשנו הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא. קיבלנו בקשה ממשרד הבריאות להמתין עם החקיקה הזו כי הם מעלים תזכיר חוק של הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות של עוזרי רופא מטעם משרד הבריאות, ואנחנו בהחלט חיכינו עם החקיקה הזו. המשרד הגיש תזכיר, ואני מקווה מאוד שהוא יעלה כבר בשבוע הקרוב או ממש בזמן הקרוב לוועדת השרים, ושהחוק שלנו גם יוצמד לחוק הממשלתי, כפי שנאמר וגם הובטח על ידי המשרד. אנחנו בנינו את החוק שלנו יחד עם עוזרי רופא רבים, עם ארגונים של עוזרי רופא ואחיות, שנמצאים בתוך המערכת, מתוך ראייה שעוזרי הרופא יכולים לסייע רבות במשבר כוח האדם במערכת הבריאות. הם מהווים כוח עזר חשוב מאוד. הם באמת כוח מאוד מאוד משמעותי ומיומן, כאשר כל אחד בתחום התמחותו ובמקום אליו הוא נכנס.

לוועדת הבריאות של הכנסת יש אינטרס גדול לקדם את נושא העיסוק במקצועות הבריאות, ובתוכם הסדרת העיסוק של עוזרי רופא בכלל, וגם של הדימותן הרפואי, כדי לראות איך אנחנו באמת שומרים על המקצוע באמת ברמה גבוהה. אנחנו עושים היום הסדרה רבה של מקצועות בריאות בכלל: גם טיפול באומנויות, פרמדיקים, רנטגנאים. לאט לאט אנחנו מסדירים יחד עם משרד הבריאות את עולם הבריאות על מקצועותיו, ואנחנו מאוד מאוד גאים בזה.

אני והמשנה למנכ"ל ראינו את עוזרי הרופא בקליניקות בארצות הברית. עשינו שולחן עגול מאוד מאוד גדול. גילינו שם שרבים מעוזרי הרופא בארצות הברית, לדוגמא, שייכים לקהילה היהודית. הם היו שמחים להגיע לארץ ולבצע את התפקיד של עוזרי רופא הלכה למעשה, ולכן אנחנו מקיימים את הדיון הזה עכשיו. אנחנו נקיים אותו גם אחר כך ונקדם את החקיקה שלו באופן מעשי. חשוב לנו להתחיל באמת באמת איזשהו תהליך כי אנחנו רואים בזה באמת עוגן שיכול לסייע במשבר כוח האדם במערכת הבריאות. בשבוע הבא יהיה כאן דיון נוסף עם ד"ר משה כהן ועם תלמידים שלומדים רפואה בחו"ל, אותם אנחנו רוצים להחזיר לארץ. למדינת ישראל יש כרגע כמה שנים להיערך לשינוי הפער שיהיה וגם מול משבר כוח האדם במערכת הבריאות. זה הזמן להשתמש בכל האמצעים הכשרים כדי להגיע למשבר הזה יותר מוכנים. שעת הרופא מרקיעה שחקים והקופות רבות על רופאים, וגם בתי החולים, ויש גם עבודה פרטית. מחירי הרפואה יאמירו ויהיה אחר כך קשה להוריד אותם. מדינת ישראל מתפארת בנגישות ובזמינות המערכת הרפואית, אבל זה הולך להיות קשה יותר. אנחנו רוצים להימנע מכך.

נציגי ארגון עוזרי הרופא נמצאים כאן והם יוכלו לספר לנו קצת על המקצוע הלכה למעשה, על קידום החקיקה, למה עד היום זה לא הגיע לכאן. אני רוצה להודות לכם על העבודה שאתם עושים ועל המלחמה במשך שנים להסדרת המקצוע. כל הוועדה פה איתכם, וגם משרד הבריאות, כפי שראיתם, בקידום החקיקה הלכה למעשה. אתם תדברו אחרי משרד הבריאות.

נציג משרד הבריאות, בבקשה.

צוהריים טובים. אני מנהל תחום עוזרי רופא במשרד הבריאות. קודם כול, אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה. אני במשרד כבר כמעט שש שנים וחצי. למעשה, התגייסתי למשרד כדי לקדם את התפקיד הזה. אני פרמדיק במקצועי. לפני זה ניהלתי את בית הספר לפרמדיקים של מד"א והכשרתי מאות רבות של פרמדיקים.

אז איפה אתה בחוק הפרמדיקים?

אני מקווה שיהיה מה לעדכן ביום חמישי. בחרתי להתקדם לאתגר הבא שבו במערכת הבריאות בישראל באמת רעבה לכוח אדם מקצועי. המערכת שלנו יכולה להסתייע בעוזרי הרופא, כפי שבאמת קיימים במקומות רבים בעולם. מדובר בבעל מקצועי רפואי שיידע לתת את המענה לצד הרופאים והאחיות. כפי שנאמר, גם המשרד מבין את הצורך ופועל נמרצות לקידום הנושא הזה. בחודשים האחרונים אנחנו נמצאים במרתון מאוד רציני כדי להניח על שולחן הכנסת את החקיקה. אנחנו באמת חושבים שוועדת הבריאות בראשותך, גברתי היושבת-ראש, באמת תומכת ועוזרת לנו לקדם את זה. זה בהחלט משהו מאוד משמעותי. ביחד אנחנו מאוד בשלים כבר להניח את זה כבר בשבוע הבא, לדעתי. אני מאוד מאוד מקווה שבחודשים הקרובים נוכל להביא רפואה ומזור בצורה נוספת למה שכבר קיים. כמעט מאה עוזרי רופא היום עובדים.

איך זה עובד בארץ הלכה למעשה? מה הסטטוס שלהם היום מבחינת משרד הבריאות? נמצא איתנו נתי קרמר, שהיה איתנו בארצות הברית יחד עם ד"ר ספי מנדלוביץ'. ישבנו גם עם ארגון עוזרי הרופא בשולחן עגול ורשמנו את הרשמים שלנו. בנוסף, הלכנו גם איתם לקליניקות הלכה למעשה. זה מדהים. אלו עוזרי רופא שמחזיקים קליניקות בשטח לבד. הם משמשים כמומחים לכל דבר ועניין. הלקוחות מעוניינים להגיע אליהם. זו לא קליניקה עם חדר אחד או שניים. בברוקלין שבניו יורק היו כעשרים חדרים שנותנים טריאז' ראשוני בקהילה, והם הפכו אפילו להיות כבר מומחים בתחומם. היינו גם במיונים בבתי החולים בניו יורק, ולא רק בקהילה. ההערכה של הצוות הרפואי, של הרופאים המומחים, כלפי עוזרי הרופא כשותפים, כאחראים, כצוות, לכל דבר ועניין, היא משהו מדהים שלא ראיתי. אני תוהה איך זה הולך להסתדר בארץ הלכה למעשה יחד עם הגילדות שלנו, כי בסוף אנחנו נכנסים למערכת בנויה וקיימת, ואיך הולכים להסדיר מקצוע כזה.

אני מכיר היטב את פעילות עוזרי הרופא בארצות הברית. חייתי בניו יורק כמעט עשר שנים ועבדתי לצידם. הם בהחלט מהווים מרכיב מאוד משמעותי במערכת הבריאות. בעזרת החקיקה שנגיש, אנחנו יודעים שזה יהיה לא פחות טוב לעומת מה שקורה בצפון אמריקה ובמדינות נוספות באירופה.

אתן רקע איך התפקיד הזה נולד במדינת ישראל. בשנת 2013 פרסמו דוח ראשון, שנקרא דוח ועדת עוזר רופא, על ידי פרופ' גיל פייר וארנון אפק, שהגישו המלצותיהם לגבי מיסוד התפקיד. לא ארחיב על כל מה שנאמר בדוח הזה. ההמלצה העיקרית שלהם היתה שזה נדרש, נחוץ, וזה נחוץ עכשיו. ההסדרה המשפטית לאפשר לעוזרי הרופא לפעול עכשיו היא באמת בהסדרה טיפה שונה ממה שאנחנו רוצים להגיש. זה דרך הרשאות מסוימות בתקנות הרופאים. זו כמובן לא דרך המלך. יש לזה המון הגבלות ובעיות משפטיות כאלו ואחרות. אבל אני חושב שהצורך הביא את משרד הבריאות לקדם את זה בצורה הזו בעת ההיא. תוך כדי ביצוע ההכשרות של עוזרי הרופא במחלקות לרפואה דחופה, גילינו שהדבר הזה באמת קורה, וקורה בצורה טובה. היה מחקר מלווה של מכון ברוקדייל שבדק את הנושא הזה. הוא הראה שביעות רצון גבוהה מאוד, גם של הרופאים, שפעלו יחד עם עוזרי הרופא במחלקות. למעשה, ברגע שהדבר הזה התחיל להוכיח את עצמו כבעל תפקיד שבאמת יודע לבצע את הרפואה לצד הרופא באופן מקצועי ויעיל, מאותו רגע אנחנו הבנו במשרד שיש צורך, והגיע הזמן, לקדם את עוזרי הרופא ולהפוך את עוזר הרופא לעוזר רופא גנרי, כללי, במתכונת מאוד זהה למה שקורה בצפון אמריקה. יש לאפשר להם לפעול בצורה הרבה יותר רחבה, עם סמכויות הרבה יותר רחבות. כמובן שהדברים צריכים להיעשות בפיקוח ובצורה מסודרת מול כל הארגונים והאיגודים. אנחנו לגמרי מבינים שמערכת הבריאות היום, שנמצאת היום בחסר כוח אדם רפואי, וגם בעתיד יהיה לנו מצב קצת יותר עגום, גם בגלל גידול באוכלוסייה במדינת ישראל, גם הזדקנות האוכלוסייה, וגם הקיטון בכמות הרופאים, שחלקם מגיעים לגיל פנסיה, אין ספק שעוזרי הרופא שיידעו לעבוד בצורה נכונה, עם הרשאות מתאימות כמו שצריך, ובפיקוח נכון, יידעו לתת את הרפואה הזו בצורה טובה.

למעשה, אנחנו לקחנו את החקיקה הקיימת והבנו שצריך לעשות חקיקה ראשית למקצוע, הסדרה יותר רחבה והרבה יותר מסודרת.

נכון שיש פה גם בעלי תפקידים אחרים שצריך להסדיר עבורם את הדברים. אני כן רוצה להגיד שלמרות כל ההתנגדויות, שחלקן לגיטימיות, אני באמת מבין לפעמים מאיפה הדברים באים, בסופו של דבר, וזה אחד הדברים שכדאי מאוד לומר כאן, אם תבואו איתי לסיור בבתי החולים היום ותראו את הסינרגיה שיש בין עוזרי הרופא לבין הצוות הסיעודי, לבין הצוות הרפואי, אתם תתרשמו באופן משמעותי.

נכון, צריך להסדיר את יחסי הגומלין בין האיגודים, בין הגילדאות, כפי שנאמר. אנחנו לא מתכוונים לקחת את התפקיד של אף אחד.

אנחנו מסדירים היום את הפרמדיקים. למעשה, אנחנו מייצרים איזשהו רצף לאלו שנכנסים לעולם רפואת החירום, עם יכולת התקדמות ולראות איזשהו אופק בעולמות התוכן בהם הוא רוצה לעסוק. זה לא רק או רופא או כלום.

בהחלט. הוועדה הראשונה של עוזרי רופא סימנה את הפרמדיקים כאוכלוסייה המתאימה ביותר להתקדם לתפקיד עוזר רופא. מבלי להיכנס לדיון שהיה אמש על נושא הפרמדיקים - אקדמי כן או לא - ברור שיש פה היגיון.

דווקא יש פה איזשהו מדרג והיגיון, וצריך לקחת את זה בצורה הזו.

נכון. אחד הדברים שהוביל להצלחה באמת גדולה של עוזרי רופא במלר"ד זה הניסיון המצטבר. אני מדדתי אותם מבחינה מקצועית בצורה זו אחרת, ואין ספק שוותק מקצועי של 15 שנה בממוצע של כל עוזרי הרופא שכרגע עובדים היום במדינת ישראל, ותק מקצועי של פרמדיקים, שיעבדו בשעות לא שעות, במקומות לא מקומות, לבד בחושך, לפעמים בגשם, קיבלו החלטות באמת מאוד מאוד משמעותיות איזה תרופה לתת וכמה לתת ולראות איך החולה מגיב. כל הדברים האלה בסופו של דבר הביאו אותם מוכנים בצורה יוצאת דופן לתפקיד של עוזר רופא. יכול להיות שאנשים מסתכלים על עוזרי רופא כמשהו שהוא באמת תחת פיקוח של רופא. זה נכון, כך זה צריך להיות. אנחנו באמת חושבים שעוזרי רופא צריכים לסייע לרופאים. אבל בהרבה מאוד מהמקרים הרופאים מסתייעים בהם ובוותק שיש להם. אני רואה את זה כל יום.

נכון. אם אני לא טועה, בחקיקת משרד הבריאות כתוב: תחת פיקוח ואחריות של רופא. זה מחויב המציאות מבחינתכם?

התשובה היא כן, כי בסוף אנחנו לא יכולים להפוך אותם לרופאים. זה ברור. אנחנו נותנים להם אפשרות לעסוק ברפואה. יש לעיסוק ברפואה המון משמעויות. הפיקוח הוא כמובן בהתאם ליכולות של כל עוזר רופא. בכל מקרה, ההגדרה שלנו תהיה מאוד מאוד ברורה. אנחנו את הדברים האלה כמובן עשינו בדיונים מקדימים עם ההסתדרות הרפואית. זה לא שאנחנו הולכים פה נגד. אנחנו לא הופכים אותם לרופאים, אנחנו לא חושבים שהם יבואו אי פעם במקום רופא.

ההסתדרות הרפואי באמת מדגישה במחקר שלה שחיוני שהוא יהיה כפוף לרופאים ובהשגחתם.

בוודאי. בסוף אנחנו רואים בעוזרי הרופא ישות מקצועית, שתדע לבצע רפואה טובה. היא עושה את זה כבר היום. וכמובן שנושא הפיקוח הוא חשוב ומהותי. עניין ההיקף שלו הוא דבר שייקבע באופן מסודר באיזושהי הרשאה אישית שכל עוזר רופא יקבל מרופא מומחה, כשאותו רופא יתיר לו לבצע את הפעולות לפי החופש ולפי היכולת המקצועית שלו וההכשרה שהוא קיבל. הדבר הזה כמובן מקביל למה שקורה בהרבה מאוד מקומות בעולם. לא המצאנו פה את הגלגל מחדש. אומנם עשינו את ההתאמות למדינת ישראל, אבל אנחנו בהחלט רואים את המודל הצפון אמריקאי כמודל שאנחנו יכלים להישען עליו. אנחנו מאוד מאוד מאוד מקווים שבחודשים הקרובים נוכל לראות עוזרי הרופא הראשונים מחוץ לגבולות הרפואה הדחופה.

כל יום אני פותח את תיבת המייל שלי ובה יש שלושה-ארבעה מיילים מעוזרי רופא מחו"ל, שמתעניינים ורוצים לבצע עלייה, כפי שדיברת על נפש בנפש. אני אומנם לא הייתי שם, אבל אני מתכתב איתם כל יום.

אני חייבת להגיד לך שזה מטורף. אלו אנשים ציוניים מדהימים. הם יושבים שם ומחכים שהמקצוע הזה יוסדר ושהם יוכלו להגיע לארץ ולעבוד כאן הלכה למעשה. אנחנו מדברים על צמצום הפערים בכוח האדם במערכת הבריאות. כל היושבים כאן סביב השולחן מבינים שאנחנו הולכים להיכנס לאירוע קשה מאוד במדינת ישראל בתחום עולם הבריאות ובתחום כוח האדם במערכת הבריאות. אני חושבת שעוזרי הרופא יוכלו להיות כאן לעזר ממשי. בטח ברפואת חדרי המיון, טיפול נמרץ, ובתי החולים. זה מחויב המציאות. בנוסף, יש לנו כן ראייה ציונית אמיתית שרוצה להביא את כל מי שרוצה להגיע לארץ ולאפשר לו ללמוד את זה. צריך גם לזכור שלא כולם מסוגלים להוציא את הציון הפסיכומטרי הנדרש בלימודי רפואה, ולכן זוהי אופציה מצוינת לאלו שרוצים להתעסק במקצוע זה הלכה למעשה.

מהו הצפי להתקדמות מבחינתכם?

כאמור, אנחנו די בשלים עם הגשת החוק.

האם נערך כרגע איזשהו פיילוט במשרד בתחום?

נשאלתי את השאלה הזו. אני מניח שבפיילוט התכוונתם לעוזרי רופא שבמלר"ד. כי פיילוט כפיילוט מעולם לא ביצענו, אלא נתנו על פי תקנות לעוזרי רופא במלר"ד לפעול. הם פועלים והם עושים עבודה נהדרת.

איפה מוכשרים עוזרי הרופא כרגע?

הוועדה המליצה לקיים הכשרה שאני פיתחתי בשיתוף עם האיגוד הישראלי לרפואה דחופה. זו היתה העבודה שלי בתחילת דרכי במשרד הבריאות. יש הכשרות נוספות של עוזרי רופא, ואני מניח שיש כאן עוד אנשים שיציגו את זה בהמשך, שעברו הכשרות בארגונים נוספים. אנחנו כמובן לא חושבים שההכשרה הקיימת היא ההכשרה הנכונה אלא הכשרה אקדמאית שהיא הרבה יותר נכונה. זה לתואר שני, לא לתואר ראשון. הכשרה אקדמאית הרבה יותר אינטנסיבית עם מודל שבאמת מסונף לבתי ספר לרפואה. שוב, בסוף הם יעסקו ברפואה בדיוק כפי שהרופאים עוסקים, וחשוב שההכשרה תהיה באמת הכשרה מאוד מאוד טובה.

אני מעדכן. ועדת השרים כבר אישרה את הצעת החוק. אתמול היא נשלחה לפרסום ברשומות. היא צריכה להגיע בימים הקרובים לכנסת.

הצעת החוק הממשלתית אושרה, ויכול להיות שבשבוע הקרוב היא תעלה לכנסת.

יכול להיות שבשבוע הבא היא כבר תוכל לעלות לקריאה ראשונה. ועדת שרים כבר אישרה את הצעת החוק. הנוסח נשלח אתמול לרשומות והוא יוגש לכנסת לקריאה ראשונה כבר בשבוע הבא.

בסדר גמור. נשמח כמובן שיצמידו את החקיקה של הוועדה שהגשנו. זו היתה האמירה של משרד הבריאות וההבטחה שלהם. אנחנו מצפים גם לזה.

גבריאל, איגוד עוזרי הרופא, בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת סילמן, על העזרה, התמיכה והעידוד שלך, ועל העבודה המדהימה שאת עושה. אני רוצה להודות גם למשרד הבריאות. הפרויקט קיים ומצליח במשך שש שנים. הוא לא היה יכול לעבור בלי העבודה המאומצת, המצוינת, התמיכה והדחיפה של משרד הבריאות. במאי ימלאו שש שנים לפרויקט בארץ. כמו שאודי ציין, הפרויקט התחיל עם פרמדיקים בעלי ניסיון רב בשטח במשך שנים רבות, טיפול בהמון חולים, קבלת החלטות, שימוש באמצעים ותרופות שרק לרופא היה מותר לעשות עד אז. וכן, עם הכשרה של שנתיים אינטנסיביות וקשות, עם מבחן ממשלתי. אציין ש-110 עוזרי רופא, כולל אלה שמסיימים עוד מעט את הקורס השלישי, עובדים רק במחלקות לרפואה דחופה, וככך הם נבחנים על אותו ספר שהמתמחים לרפואה דחופה נבחנים, ועוברים את המבחן הזה. אולי בודדים עד היום לא עברו את המבחן. מי שיגיע למיון שבו יש עוזרי רופא, ואני חושב שהיום יש עוזרי רופא בכל המיונים, אולי חוץ מיוספטל, סביר להניח שתקופת הזמן שהוא יראה רופא, לעומת תקופה שבה לא היה עוזר רופא, תתקצר בהרבה. עוזר הרופא מקבל היום את החולה. הוא מבצע אנמנזה, תשאול מלא ומקיף. הוא מזמין ייעוצים, בדיקות, והוא מגיע למסקנות. בשלב בדרך הרופא המפקח נכנס לסיפור ומקבל ממנו את כל המידע, שהוא כבר רחב מאוד, מה שפעם רופא היה עושה. בסופו של דבר, הרופא נותן את ה- input שלו וניגשים לטיפול.

נתון מעניין נוסף שתשמחו לשמוע הוא שעד היום בממוצע 110 עוזרי רופא בשש שנים טיפלו בכ-900,000 חולים. זה מספר אדיר שהאימפקט שלו על מערכת הבריאות הוא עצום. שווה בנפשכם אם רופאים היו צריכים לבדוק עוד 900,000 חולים שממתינים היום הרבה זמן במיון. בחלק מהמיונים יותר, בחלק פחות. עוד 900,000 חולים, פצועים, שהיו צריכים לחכות לטיפול רופא, טופלו על ידי עוזרי רופא בהצלחה רבה. עוזר הרופא משלים את הטיפול יחד עם הרופא באופן כזה שההחלטה על אשפוז או שחרור מתקבלת, כותב את המסקנות, ממליץ על טיפול. הרבה פעמים הוא מבצע את הטיפול על פי ההרשאות שיש לו, וכך החולה ממשיך בהתנהלות שלו בשחרור ובאשפוז.

גם החקר שעשו עם מכון ברוקדייל, וגם מסקרים שעשינו באיגוד, שביעות הרצון לא נבדקה אצל החולים, אבל אצל הצוותים הרפואיים היא מרקיעה שחקים. אנחנו מכירים את מה שאודי ציין שכל איגוד וכל תחום אחר ברפואה רוצה למשוך לכיוון לו. אבל צריך לומר ששביעות הרצון של הצוותים בשטח היא פנומנלית. כלומר, העבודה מול הסיעוד, מול הרופאים, מול כל האינסטנציות שקיימות בבית החולים.

אתה אומר שהרבה פעמים יש הבדל בין האיגוד לבין האנשים שעובדים בשטח הלכה למעשה.

חד משמעית.

יש לאפשר גם לאיגודים להיות מרוצים. אנחנו רוצים לקדם את האחיות להיות אחיות מומחיות. אין לנו ספק שיש לפתוח ולפתח את עולם הבריאות.

זה גם מסלול קידום של אחיות.

לדעתנו, אחות שסיימה תואר ראשון יכולה להיכנס למסלול הזה בלי בעיה.

אנחנו בעד זה לחלוטין. אנחנו מכירים ויודעים מה קורה בארצות הברית. כולנו היינו שם.

המדרג הגדול הזה הוא מצוין למערכת הבריאות, כי יש אנשים שעובדים שנים במערכת, וגם אחיות, שמרגישים שחוקים. ארגון המיילדות היה כאן ביום חמישי שעבר. הן טענו שהן מתנסות ומתקדמות ובסופו של דבר מכניסים להן דולות לחדרי הלידה שעושות פחות או יותר עבודה מקבילה, וזאת בשעה שהן לא כל כך למדו ולא עשו. האמת היא שרוצים פה לרצות את היולדות כי הן מכניסות הרבה כסף לבתי החולים. כל בית חולים משנה קצת את העמדות לגבי מה מותר ומה אסור ומי יכול לטפל ואיך, ואני חושבת שזה לא קיים בתחומים אחרים. המיילדות אמרו כאן שהן רוצות להתקדם ואיזשהו אופק ושהן רוצות ללמוד מעבר איזשהו תחום שהוא בין התחום שלהם לתחום של הרופאים. אני בהחלט תומכת בעמדה הזו.

כפי שציינתי, שיתוף הפעולה בשטח עצמו הוא רחב ביותר. הוא נמצא ברמה הכי גבוהה והעבודה היא בסינרגיה שאין כמוה, וכאילו לא היו חבלי לידה מלכתחילה. כמו שזה עובד בכל העולם המערבי וכמו שגברתי כבר התרשמה בזמן האחרון, אנחנו מצפים שהמודל הצפון האמריקאי יהיה בארץ, כפי שציין אודי. עברנו על החוק וגם על החוק שלך, ואנחנו חושבים שהוא מקדם בצורה מעולה. צריך להבין שמה שמגביל אותנו היום בהתקדמות לשלב הבא, שיהיה קצת יותר דומה למערכת בצפון אמריקה, ושהאימפקט שלנו יהיה באמת כזה שיביא לידי ביטוי את ההשלמה של החוסר עליו דיברת שעלול להיות בעתיד עוד יותר, הוא באמת מה שהחוק הכתוב כרגע עושה. נשמח שנקדם אותו באופן הכי מהיר. לא נראה לי שהמכתב של פרופ' חגי והאחיות ושל האיגודים בזמנו צריך להגביל את המהירות שבה החוק הזה צריך לעבור. לאחרונה אנחנו בישיבות עם הר"י על הצטרפות של איגוד עוזרי הרופא להר"י. כלומר, להיות מסונפים אליהם. עוד לא סגרנו ממש הסכם. אנחנו מבינים את הצורך שלהם להיות בפיקוח כפי שהחוק מגדיר.

משרד הבריאות, האם אתם עובדים עם ארגון עוזרי הרופא כדי לסנכרן את העבודה בשיתוף?

בוודאי.

מצוין.

משרד הבריאות הרים את הפרויקט הזה בצורה מדהימה, ובהרבה דברים אנחנו מסתייעים ומקבלי תשובות. צריך לומר שמשרד הבריאות באופן אמיתי הוא פיל גדול עם אלפי עובדים ותקציבי ענק.

אנחנו תמיד שואלים את השאלה הזו בכל דיון כי הרבה פעמים אנחנו עושים היכרות ראשונית של: נעים להכיר. שולחן הוועדה הזו קודם עשה בין המשרדים השונים אחרי בג"ץ של שנה וחצי בתחום העישון וקבע שהם ידברו ביניהם. זה קורה.

בינינו זה ברור. ישבנו ביחד בהכשרה. אנחנו לגמרי מכירים.

זה פיל גדול. קשה להזיז אותו, אבל בסוף הוא זז. כשהוא זז, הוא מקדם את מה שהוא רוצה. אנחנו לחלוטין בעד. אנחנו חושבים שצריך לקדם את זה באופן הכי מהיר שיש. אנחנו מצפים לדיונים על החוק כדי שגם אנחנו נוכל לתת את ה-input שלנו. יש שם כמה דברים שאנחנו חושבים שנכון להוסיף או לגרוע. אנחנו כן חושבים שזו חובה שזה יהיה כמו שכתוב בחוק ושזה לא יהיה שונה, ושזו תהיה הכשרה אקדמאית עם תואר ראשון, תואר שני. זה נכון, זה לא יהיה כמו קורס פרמדיקים או איזושהי הכשרה. זה ייקח קצת יותר זמן.

בגלל הדיון שלנו בחוק הפרמדיקים, והישיבה שלכם עכשיו כדי להכין את החקיקה הזו כדי שנוכל להתקדם בה, אתם כן צריכים לשים לב. כי בסוף כשאתם מחוקקים את הפרמדיקים, ואנחנו אולי לא מדברים על כן או לא תואר ראשון, אקדמי לא אקדמי, כשאנחנו מדברים פה על תואר שני, זה אומר שבמידה ולא יהיה לפרמדיקים תואר ראשון הם לא יוכלו להמשיך לזה כתואר שני. זה דבר שמשרד הבריאות צריך לקחת בחשבון.

אנחנו כבר לקחנו את הדברים האלה בחשבון. אנחנו גם בשיח מול המל"ג. נציגיו פה ייתנו התייחסות. אנחנו לגמרי מבינים את הצורך.

דיברנו על זה בחקיקה. אחרת זה יתקע את הפרמדיקים והם לא יוכלו להמשיך.

אדוני, האם אתה רוצה להוסיף?

לא, אין לי מה להוסיף מעבר לדברים שנאמרו פה. אני מסכים עם כל מילה ושמח לשמוע שהגענו לשלב מאוד מתקדם.

החוק הולך להיות מונח.

אני מאוד שמח לשמוע.

גם אנחנו.

אני חיכיתי שהאיגוד יציג את הפעילות. אני חייב לומר שהייתי בהלם מכמות הפונים למלר"דים שעברו תחת ידיהם של עוזרי הרופא. זה באמת משהו מדהים מבחינתי. כל זה עם אפס תקריות בטיחות שנרשמו במשרד הבריאות. זה באמת טפו טפו טפו, מה שנקרא. חשוב להגיד שהם עושים את עבודתם באופן בטוח ולא רק מקצועי, וזה מאוד מאוד חשוב.

אני מסכימה. אנחנו מעלים פה בוועדה על נס את עולם הבריאות. אנחנו מקיימים פה דיונים חדשות לבקרים עם איגודים שונים. אנחנו רואים עד כמה העולם הזה הוא רחב ועד כמה מקיף המון איגודים ואנשים רבים שעושים באמת מלאכה עבודה מהלב. זו באמת עבודת קודש. אנחנו פה בשבילם. אנחנו גם הגשנו היום בקשה ליו"ר הכנסת להעלאת על נס את עולם רפואת החירום, ויש כבר תאריך לאירוע באודיטוריום. אבל לעשות גם אירוע הצדעה קצת יותר רחב לכל מערכת הבריאות. כי התחושה שלנו פה בוועדה היא שכל יום מגיעים לכאן המון נושאים, המון איגודים, המון ארגונים של חולים. יש פה עשייה שהיא מבורכת בכל ההיבטים. חובה לפרגן לכל העולם הזה יחד פה בכנסת. תודה על זה.

נתנאל קרמר, נפש בנפש, תציגו קצת את הפעילות שלכם.

קודם כול, תודה רבה על ההזמנה. כאזרח אני מברך על המהלך הזה של הכנסת עוזרי רופא למערכת הבריאות. ארגון נפש בנפש פועל כבר עשרים שנה והוא אחראי על העלייה מצפון אמריקה. מעבר למשימה הלאומית של עידוד עלייה מצפון אמריקה, אנחנו רואים בנו ככלי למענה לאתגרים לאומיים, בין אם זה בתחום הביטחון עם חיילים בודדים עולים, ובין אם זה פיתוח הפריפריה, בין אם זה במערכת הבריאות. אנחנו עובדים יד ביד עם משרד הבריאות במספר תחומים, כולל בתחום העלאת רופאים. עד עכשיו העלינו 770 רופאים מומחים מצפון אמריקה, ויותר מ-2,800 בעלי מקצועות הרפואה מצפון אמריקה בעשרים שנות פעילותינו. הפרויקט הבא שלנו זה השתלבות בעולם עוזרי הרופא בארץ. כחלק מהמאמץ הזה עשינו סיור לימודי, יחד עם יושבת-ראש הוועדה והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ'. כאמור, בחלק מהסיור עשינו שולחן עגול עם יותר מעשרים רופאי מאזור ניו-יורק וניו ג'רזי, עם נציגי מ-APPA שהוא האיגוד שמרכז את כל עוזרי הרופא בצפון אמריקה, כשיותר מ-150,000 עוזרי רופא מחמישים מדינות בצפון אמריקה מיוצגים שם, ועם נשיאי ה-JAPA, ארגון היהודי של עוזרי רופא, שמייצגים מעל 700 עוזרי רופא בצפון אמריקה. כל הנוכחים בחדר הרגישו שיש מצע מוכן להתקדמות מבחינת הכרה בעוזרי רופא אמריקאים, ואני שם את הכובע של העלייה. חייבים להכניס בכל החקיקה עליה מדברים עכשיו משהו לגבי הכרה ברישיון מצפון אמריקה.

האם אפשר להכיר ברישיון עוזר רופא שכזה?

בוודאי. לא רק הוראות מעבר. אם יש מישהו שקיבל הכשרה שהיא מוכרת על-ידי אגף מקצועות הרישוי, בוודאי.

זה משהו מאוד חשוב, שלדעתנו יכול לסייע במחסור ההולך וגדל, עד שנתחיל להוציא פה עוזרי רופא אמריקאים.

יש לנו כבר עוזרי רופא מחו"ל, שהגיעו ועשו את ההכשרה של משרד הבריאות, ולמעשה הם פועלים כבר היום בישראל.

השאלה היא איך הם עושים את זה בדיוק. האם הם צריכים להתחיל ולעבור את ההכשרה בדומה יותר לסיעוד או האם יותר דומה למה שיש עם רופאים, שזה הכרה בהכשרה, מקבלים את הרישיון, תקופת הסתכלות, ושיש עוד דברים?

קשה לי להתחייב כי זה לפני כל הדיונים. באופן כללי, זה הכיוון אליו אנחנו מכוונים.

אנחנו צריכים לזכור את זה בדיונים ולכוון לכיוון הזה. נפש בנפש אומרים שלהם זה מאוד מאוד יעזור כי יש להם פול מאוד גדול של אנשים שלומדים את זה שם ורוצים לעלות לארץ. אנחנו רואים בזה משימה חשובה לכל הצדדים. נתי, מה הפוטנציאל? על כמה אנחנו מדברים? נתי, אני רואה שהכנסת תמונות שלנו מהסיור במצגת.

כן. בגדול, לפני שנה אנחנו בעזרת ארגון JAPA הוצאנו סקר בקרב כל חברי הארגון, שזה מעל 700 עוזרי רופאי יהודיים. הוצאנו שאלון שמורכב מ-14 שאלות, שחלקן קשורות לתחום העלייה וחלקן לתחום המקצועי של עוזרי רופא. כאמור, הוא נשלח לכל חברי ארגון JAPA. 188 עוזרי רופא ענו, שזה 27% מבחינת כלל עוזרי הרופא היהודיים שהם חברים ב-JAPA. כל דבר וכל סקר זה מדגם מייצג.

מבחינת הניתוח הדמוגרפי של מי שענה על השאלון – אתם יכולים לראות שקרוב ל-80% בגילאי 25 עד 44, שזה גיל מדהים מבחינת תפוקת עבודה, שיכולים לתת 20 – 40 שנה למערכת הבריאות מרגע עלייתם ארצה. תחומי המומחיות הם מאוד מגוונים: משפחה, רפואה דחופה, נוירוכירורגיה, נשים. הלימודים שם מתפרסים על כל תחומי הרפואה. אנחנו גם שאלנו אותם האם הם רוצים לעלות באופן כללי. כפי שאתם רואים, קרוב ל-90% כן חשבו על עלייה והם מעוניינים לעלות לארץ. רק 15 עשו מהלך של פנייה לנפש בנפש ופתחו תיק עלייה. הם יודעים שיש חסם מקצועי שמונע מהם לעבוד בארץ אם הם יעלו. אם נוכל לתת מענה ופתרון בחקיקה להכרה ברישוי האמריקאי בארץ זה ייתן בוסט אדיר למערכת הבריאות הישראלית, וזה ייפתח לנו עוד מאות ואלפי עולים שיכולים להגיע לארץ.

לסיכום, האופציות שיש לנו פה מבחינת הכרה בעוזרי רופא אמריקאים, והכרה במקצוע כללי בארץ הם: כמובן הגדלת מספר העולים באופן כללי, מענה למחסור ולמצוקה. בארצות הברית ייסדו את תפקיד עוזר הרופא כדי לתת מענה למחסור ולקשיים במערכת הבריאות האמריקאית. בסיור הזה ראינו את הצורה המדהימה בה זה עובד ואת הערך המוסף זה נותן לטיפול. תפקיד עוזר הרופא מפנה את הרופא לטיפול במקרים הרבה יותר אקוטיים ומסובכים ומשאיר את הדברים הפשוטים לטיפולם של עוזרי רופא. זה גם משחרר את המטופלים הביתה יותר מהר.

אנחנו מתעסקים בארץ גם בבעיית המתמחים. אנחנו גם יכולים שזה יכול לתת מענה לבעיית המתמחים ולהוריד לחץ מהמתמחים.

נכון.

נשמח לארגן סיור נוסף לצוות מקצועי של משרד הבריאות ושל ארגונים אחרים רלוונטיים. כלומר, גם לעשות ביקורים במרפאות בבתי חולים, וגם נוכל ללכת לאוניברסיטאות שבה לומדים. נעשה סיור לימודי של כמה ימים בצפון אמריקה כדי להכיר לעומק את כל התחום בצפון אמריקה.

האמת היא שזה היה רעיון שעלה גם אז. נשמח לשתף פעולה עם משרד הבריאות, עם ארגון עוזרי הרופא, יחד עם נפש בנפש, ולהוציא משלחת מצומצמת וחיונית. על הדרך אפשר לעשות שם עוד דברים שיעודדו העלאה של כוח אדם רפואי לארץ כדי לצמצם פערים של כוח האדם במערכת הבריאות. נתי קרמר, נעשה את החיבורים האלה יחד עם ספי מנדלוביץ' לקראת משלחת כזו. אני חייבת לומר שזה היה מדהים. הלכנו לראות את זה בשטח הלכה למעשה. זה עובד שם כבר שנים והם בתוך המערכות. רבים מהם באמת רוצים להגיע לכאן לארץ ולהיות שותפים לעשייה עם ארגון עוזרי הרופא. יש גם ארגון עוזרי רופא אמריקאי, והם באמת אנשים מדהימים. יש שם גם הרבה פילנתרופיה סביב זה. לדעתי, בכל מקרה החיבורים הם טובים למדינת ישראל, למשרד הבריאות. נשמח לעשות את זה. תודה רבה, נתי קרמר, על הסיור שהיה איתכם במדקס, שהיה באמת מצוין. אתם עושים עבודה מעולה. ספר לנו מה היתה מטרת הכנס.

הכנס הוא חלק משיתוף הפעולה שאנחנו עושים יחד עם משרד הבריאות, ספציפית עם אגף רישוי מקצועות רפואה ופרופ' יציב. פעם בשנה אנחנו עושים יריד רישוי למקצועות הרפואה, למעט בשנות הקורונה. רופאים מכל צפון אמריקה מגיעים לניו יורק, ניו-ג'רזי, ונפגשים עם נציגים ממשרד הבריאות להכרה ברישיונות שלהם. זה חוסך חודשים של עבודה על העברת מסמכים, וגם אלפי דולרים על טיסות ופדקס ו-UPS מאובטחים. התוצר הסופי של זה הוא שמרגע נחיתתם של הרופאים בארץ, קבלת תעודת זהות, שולחים את זה למשרד הבריאות ומקבלים את הרישיון הישראלי. גם נציגי הר"י היו שם, ואפשר לעשות את ההכרה בהתמחות.

עשיתם שם חיבור מדהים. זה היה מאוד מרגש לראות את הרופאים ואת כל אנשי מקצועות הבריאות מגיעים עם שקיות ועם מזוודות הניידות עם כל התעודות הממוסגרות שלהם שהם הורידו מהקיר. מדובר גם באנשים שהם מנהלי מחלקות. אנחנו צריכים את כוח האדם האיכותי והטוב הזה בארץ.

נשמח לשלב את עוזרי הרופא גם בפן התעסוקתי . היה יריד תעסוקתי, שאליו הגיעו כל בתי החולים הממשלתיים והפרטיים וקופות החולים. הם שלחו נציגים ממשאבי אנוש שעשו ראיונות עבודה. אנחנו ממקדים את היריד למי שרוצה לעלות בשנה-שנה וחצי הקרובות, ואז אנשים יוצאים משם עם סימולציות שכר והצעות עבודה, והם מוכנים להתחלת עבודה בארץ.

תודה רבה.

גברתי, בבקשה.

שלום, אני עוזרת רופא מארצות הברית. אני עליתי עם נפש בנפש. אני פה בשני עניינים: קודם כול, אני רוצה שהחוק יעבור ושאני אקבל את הרישיון שלי. אני חלק מה-15% מאלה שרצו לעלות. אני עליתי ללא עבודה. לפני שעליתי, פגשתי מישהו מהסוכנות היהודית שאמר שאחר שנה הוא רוצה לדבר איתי כי אנחנו נחזור הביתה ושאנחנו ניכשל ושהעלייה שלנו לא תהיה טובה. לאחר שישה חודשים מצאתי עבודה. אני כיום מלמדת בקורס סיעוד באקדמיה טל של מכון לב. מצאנו עבודה. אנחנו פה כמעט שמונה שנים. זה לא כישלון, הילדים שלנו אוהבים את הארץ, ואנחנו בסדר. מצאנו איך להסתדר פה.

בכל זאת, אני פה כנציגה של האקדמיה, של מכון לב. אני מלמדת בקורס לסיעוד גם אחיות מוסמכות, במכון טל. אני יודעת שסעיף 10.3 של החוק הוא שהלימודים של עוזר רופא יהיו דרך האוניברסיטאות ולימודי הרפואה. אני חושבת שהלימודים יכולים להיות דרך הפקולטה ללימודי מדעי חיים. אני כרגע מלמדת קורס לעוזר רופא באוהיו שבארצות הברית. זה קורס שהם פתחו בבית ספר ללימודי סיעוד. זה בכלל לא בית ספר לרפואה, זה בית ספר לסיעוד. הם פתחו שם קורס מיוחד לעוזרי רפואה.

משרד הבריאות, האם יש היתכנות כזו לדעתכם?

זו שאלה. בדיונים שלנו לקראת הפיכת המקצוע לעוזר רופא גנרי היתה ועדה עם נציגים רבים, כולל נציגי המל"ג, בתי חולים, נציגים של דיקנים מבתי ספר לרפואה. די הוחלט פה אחד שביצוע ההכשרה בבתי ספר שיש בהם בתי ספר לרפואה, הוא תנאי חשוב. בדיונים האחרונים שלנו מול המל"ג אנחנו מנסים למצוא את הדרך בכל זאת לעשות את זה באופן שונה. אני בטוח שהם יוכלו להתייחס. לראייתנו המקצועית, חשוב שיהיה פה איזשהו גוף אקדמי שמסונף בצורה כזו או אחרת לבתי ספר לרפואה. זה קריטי.

אנחנו מדברים פה על איש מקצוע שעוסק ברפואה. אנחנו מאמינים שהמקום הטבעי של מי שרוצה ללמוד את מקצוע זה בית ספר לרפואה כמו הרופאים. לכן, נראה לנו שזו דרך המלך בכל היבט שהוא. גם בהיבט המקצועי וגם בהיבט של היוקרה המקצועית נראה לנו שזה המקום הנכון. לא רוצים שכל אחד ילמד במסלול שלו אלא רוצים שעם תחילת הלימודים רופאים ועוזרי רופא ילמדו אחד על השני ואיך לעבוד ביחד.

זה לא מחויב. האחיות לומדות בבתי הספר שלהן, והם עובדים ביחד בסוף.

זה המצב הרצוי, לא המחויב. זה נכון. יהיה דיון.

עדיין הכפיפות המקצועית של עוזר הרופא תהיה לרופא. אבל הכפיפות המקצועית של הסיעוד זה מינהל הסיעוד.

אני עובד עם נילי. נכון שיש סמנטיקה דומה בין רופא ועוזר רופא. נמצאת פה מישהי שלמדה את המקצוע הזה וגם עוסקת בהוראת התמחויות קליניות בתחום הסיעוד. היא יכולה בגוף ראשון להעיד שיש המון המון המון המון דמיון בתוכנית הלימודים שהיא למדה לבין מה שהיא מלמדת כרגע בארצות הברית לבין דרישות עוזר רופא. כדאי מאוד לא ליפול לדמיון הסמנטי ולהסתכל נטו לתוך תוכנית הלימודים ולענייני הדרישות עצמן, ולראות שיש פקולטות למדעי החיים ובריאות עם בתי ספר לסיעוד. בהיבט הזה לא צריכים להמציא את הגלגל אלא צריך לעשות השלמות לגלגל. יש פה יתרון גדול מאוד בהיבט הזה של קבלת כוח אדם, שיכול להיכנס לנושא הזה. מעבר לזה, אם רוצים להנגיש את המקצוע הזה לבני המגזר החרדי, שלא ילכו ללמוד באוניברסיטאות.

אומרים לך שמראש זה יהיה אחרי תואר ראשון, והם בכל מקרה יצטרכו.

באופן טבעי לחרדים יש רתיעה ממוסדות אקדמיים, בדגש על אוניברסיטאות. לעומת זאת, במכללות רואים חרדים באחוזים מטורפים, ויש בזה אמירה מאוד גדולה. אנחנו יכולים להרוויח מזה. דיברתם פה בוועדה בזמן משבר הקורונה על עניין תיווך מסרים בתחום הבריאות. ככל שנשלב יותר את המגזר החרדי במקצועות הבריאות, זה ייתן גם לנו יתרון.

בדיון על הפרמדיקים דנו בדיוק גם בזה. משרד הבריאות כביכול יצטרך לאזן במשהו כדי לאפשר לקהלים ולחברות נוספות להיכנס למקצועות הבריאות, והשאלה היא איפה.

נשים את עניין הקהלים בצד. זה נושא ששווה דיון. תוכנית הלימודים, כפי שהיא קיימת בבתי הספר לסיעוד בארצות הברית למקצוע עוזר רופא, מאוד מאוד דומה לתכנים שנלמדים במסגרת ההתמחויות הקליניות לסיעוד. יש פה גלגל שצריך לנצלו. צריך רק לעשות השלמות נדרשות. אשמח מאוד אם תהיה אפשרות לקדם את זה. תסתכלו על סעיף 10(3) לתזכיר החוק. זה כוח אדם שחבל לפספס.

אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף. קודם כול, התוכניות האקדמיות שהוצגו לנו על ידי ד"ר אורן ברקוביץ, שהיה ראש פקולטה ל-PA בבוסטון, שונות לחלוטין. יכול להיות שמה שאתה אומר נכון לגבי התמחויות קליניות, אבל הסילבוס שונה לחלוטין. העיסוק של עוזרי רופא הוא עיסוק ברפואה לעומת סיעוד של כוח האדם הסיעודי. אני לא מכיר מה קורה בסינסינטי, היכן שאת מלמדת. אבל עד כמה שידוע לנו, בכל המקומות בארצות הברית לומדים אותו בפקולטה לרפואה אחרי שעושים Pre Med יחד עם הרופאים, וזה בחקיקה. זה לא סמנטי. הסילבוס שונה לחלוטין. כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה, אומנם תחת פיקוח כפי שמצוין בחוק וכמו שמדובר כאן, זה יכול להיעשות רק בבתי ספר לרופאה.

נדון גם בדבר הזה בוועדה.

נציג המל"ג, בבקשה.

הדיון כאן על מבנה התואר והדרישות לתואר הוא דיון מאוד חשוב. אבל צריך לזכור שהמל"ג היא הגוף המוסמך לדון בנושא. אין עדיין תוכניות לעוזר רופא. כלומר, החוק הוא בסדר גמור. אנחנו בעד ואפשר לקדם אותו, אבל כרגע, יום אחרי אישור החוק, הוא יהיה רלוונטי רק לבעלי תארים מחו"ל. עדיין אין תארי עוזרי רופא בישראל. כדי שיהיו תארים של עוזרי רופא בישראל צריך קודם כול דיון עקרוני במל"ג ובוות"ת. יש פה סוגיות תכנוניות ותקצוביות כי סביר להניח שהתוכניות האלה יהיו בעיקר במוסדות המתוקצבים. אנחנו נמצאים בשיח מול משרד הבריאות בעניין הזה גם לגבי נוסח החוק. אנחנו התנגדנו שיהיה כתוב כבר בחוק שהתוכניות האלה יהיו רק במוסדות שיש להם פקולטה לרפואה. לא בגלל שאנחנו מתנגדים לזה לגופו של עניין, אנחנו פשוט חושבים שהמל"ג היא זו שצריכה לקבוע זאת, ולא צריך לקבוע את זה בחקיקה. צריך להיות על זה דיון במל"ג, ואנחנו לא יכולים להסכים לדבר הזה.

מתי רציתם לקיים דיון על זה? אם הם מניחים כבר את החקיקה או טו טו אז צריך להתחיל דיון על זה. האם תוכלו לעדכן את הוועדה?

אנחנו יכולים לעדכן את הוועדה. לפני דיון במל"ג יש צורך בהמלצות מקצועיות. המל"ג היא גוף של 25 חברים, זו לא ועדה קטנה. אנחנו צריכים לגבש את ההמלצות המקצועיות שלנו. אני לא אומר שהדבר זה ייקח הרבה זמן. אנחנו נמצאים כרגע בשיח מול משרד הבריאות ואנחנו נרתמים למשימה.

ההירתמות של המל"ג למשימה היא סופר חשובה. אתם יודעים כמונו שהמציאות של כוח אדם במערכת הבריאות היא לא פשוטה וצריך פה את המל"ג. כלומר, גם אם פתחתם השנה עוד מספר מקומות ללימודי רפואה, זה ככל הנראה לא מה שיציל אותנו. אנחנו צריכים פה עבודה ביתר שאת של המל"ג תוך ראיית המצוקה המשברית הזו. מדינת ישראל צריכה להגדיר את זה כמצב משברי כדי שבאמת כל הז'יטונים יונחו שם כרגע ברמה הכלכלית, התקציבית והמדינית, כדי שנתקדם בתחום הזה. אחרת ניכנס למערכת מטורפת של קופה שלוקחת מקופה כוח אדם, וקופה שלוקחת מבית חולים, בית חולים שלוקח מקופה, אנשים שמעדיפים לעבוד לא פה ולא פה אלא באופן פרטי ולהרוויח יותר. כדי לא להקריס את המערכת הציבורית, המל"ג צריך עכשיו להירתם לכל הנושאים האלה של כוח אדם במערכת הבריאות. ואם יש צורך במשאבים, יש להגדיר זאת כמשבר לאומי ולהתכונן לקראתו.

אני רוצה לתקן ולומר שזה לא רק רלוונטי לעוזרי הרופא שעולים מחו"ל. זה גם רלוונטי ל-110 עוזרי רופאים שכבר הוכשרו כאן. מה שאמרת נכון. החוק מכסה גם אותם.

אנחנו רואים במל"ג בהחלט שותפים רציניים. שזה לא יתפרש, חס וחלילה, כעימות. אנחנו לרגע לא חושבים שיש כאן איזשהו משהו בינינו.

הסכמנו ל-99% מהתיקונים שביקשתם לעשות, כולל התייחסות גם לנושא הזה שאמרת לגבי הסינוף לבית ספר לרפואה. מבחינה משפטית אני לא חושב שיש בינינו בכלל מחלוקת. אני כן מבקש שזה ייאמר ויוסבר בצורה מאוד ברורה. לגבי הנושא הזה שלא קיים על פי החוק כרגע מקצוע ועל פי המל"ג לא קיים עיסוק כזה שנקרא עוזר רופא – אני מסכים. אבל מן ההגינות יש לומר שהיו בינינו הסכמות על התהליך ואנחנו היינו אמורים להראות רצינות משפטית. אני חושב שרצינות משפטית רבה יותר מזו שאנו מציגים כרגע לא נוכל להציג. ולכן, אני חושב שזה עניין של הביצה והתרנגולת פה. להבנתי, יש דיון ביום ראשון מולכם. אני באמת באמת שוב אומר שאנחנו בשיח מול המל"ג.

אנחנו תומכים בכל המהלך הזה. לא סתם אמרתי שנשמח לקבל מהמל"ג את אבני הדרך להתקדמות. ואם יש צורך בזעקה ועזרה של חברי כנסת פה, אנחנו בשמחה נעשה זאת. אנחנו תומכים פה לגמרי במשרד, ונעמיד מצדם של חברי הכנסת לרשותו את כל הדברים שיש צורך כדי שזה יוכל להתקדם במל"ג, ושיושקעו בזה המשאבים והזמן הנדרש כדי לקדם את זה באופן המהיר ביותר. אנחנו מבינים שתוכניות לימודים זה דבר שלוקח זמן וצריך לבנות את זה. אבל יש פה ראייה כאן ראייה שלפיה אין לנו הרבה שנים לצמצום הפערים האלה ושאנחנו צריכים זאת כמה שיותר מהר.

גברתי, בבקשה.

אין צורך להכביר במילים לגבי העמדה שלנו כי היא גם כתובה. כולם יודעים שהר"י באמת מברכת את קידומו של המקצוע הזה. כפי שאמר גבי, אנחנו ביחסים עם ארגון של עוזרי רופא איך בדיוק לעשות את זה ואיך אפשר להכניס אות לתוך הר"י, כי אנחנו רואים את זה כחלק מהספקטרום הרפואי.

אני כן רוצה לציין שאני גם הייתי בכנס של נפש בנפש, וזו כבר בפעם הרביעית-חמישית, והוזמנתי לדיון הזה על עוזרי רופא. חלק מהדברים ששמעתי לא היו ידועים כל כך טוב פה. זו קפיצה גדולה מדי לארץ בתקופה הזו. כמו בכל דבר, השטן נמצא בדברים הקטנים. בסופו של דבר של דבר, מה שיהיה חשוב זה ההכשרה, הסמכויות והפרטים. בשביל זה כל הגופים צריכים לעבוד ביחד על מנת למצוא את המסלול הנכון. אני בעד עוזרי רופא, ואני בהחלט בעד עלייה, אלא שצריך לעשות זאת בכל זאת בצורה מבוקרת ונכונה.

תודה.

ד"ר דניאל לנדסברגר, רופא ראשי מחטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, בבקשה.

תודה על ההזדמנות לדבר, ותודה ליושבת-ראש הוועדה. את עושה עבודה מאוד מוערכת בקידום תחומים שונים ברפואה.

בשמחה.

כארגון אנחנו מאוד בעד הסדרת תפקיד עוזר רופא. כולם דיברו רבות על התפקיד של עוזר רופא בבית חולים, בחדרי מיון, אבל יש בהחלט מקום לעוזרי רופא בקהילה, בין אם זה במוקדים שלנו. במכבי יש 16 מוקדים, ואנחנו זקוקים שם לכל כוח אדם בנושא, וגם כמובן במערכות הקהילה.

אנחנו גם מאוד בעד הפרמדיקים ובהסדרת המקצוע הזה. אבל יש הבדל מאוד גדול בין תחומי הטיפול של רופאים בקהילה לבין תחומי הטיפול של פרמדיקים מנוסים בקהילה. אצלנו זה מחלות כרוניות, סוכרת, יתר לחץ דם, דלקות ריאות, שתן. אלו לא תחומים בהם מטפלים פרמדיקים ביום יום. שוב, אנחנו מאוד בעד הפרמדיקים, ונשמח גם אם הם יוכלו לעבור הסבה לעוזרי רופא עם הכשרה מתאימה. לדעתי, החוק, כפי שהוא קיים כיום, לא מתייחס מספיק לפרמדיקים. לדעתי, הם לא צריכים לעבור את כל המסלול, למשל, של המקצועות שהם אקדמאיים אבל הם לא רפואיים. צריכים לחשוב מה המסלול שפרמדיקים יכולים לעבור כדי לקצר להם את התהליך כדי להגיע לתפקיד של עוזר רופא. שנית, צריכים להיות קצת זהירים, אם לא רוצים לעורר מחלוקת עם האיגודים המקצועיים, בשימוש במונח של "עוזר רופא מומחה". רופא מומחה לומד בין 10 ל-12 על מנת לקבל את התואר הזה. זה לא דומה. עם כל הכבוד לעוזר רופא, אבל זה לא מומחה. זה מקצוע רפואי מבורך, ואנחנו בעד.

נציגי משרד הבריאות דיברו על הרצון שלהם אולי לערוך פיילוטים. אנחנו במכבי היינו שמחים לקלוט עוזרי רופא בפיילוטים אצלנו. יש לנו בהחלט מקומות לעשות את זה. אנחנו גם עוסקים בקורס שלנו בהכשרת עוזרי רופא. קיבלנו את החוק והערנו כי יש בעיה של סטודנטים לרפואה. לדעתנו, הם כבר היום מתפקדים כעוזרי רופא. כלומר, אני מדבר על סטודנטים שהם אחרי ארבע שנות לימוד ושהם בשלב הקליני. צריכים להחריג אותם או להגיד שהחוק הזה לא מתייחס לסטודנטים לרפואה כי הם בפועל עוזרי גם רופא היום. או לכלול אותם בתוך החוק, אבל מבלי שהם יצטרכו לעשות לימודים נוספים. הרי זה לא הגיוני שמי שלומד להיות רופא לא יכול להיות עוזר רופא. היום בפועל סטודנטים לרפואה פועלים כעוזרי רופא בחדרי מיון וגם במרפאות בקהילה. זה מוסדר במכתב שמשרד הבריאות שלח לכל קופות החולים, אבל זה לא חוק. ואם מסדירים את החוק, צריכים אולי גם להכניס סעיף שמתייחס לסטודנט לרפואה. לדעתי, זה מאוד פשוט. סטודנט לרפואה משנה רביעית והלאה, שנמצא כבר בשלבים הקליניים של הלימודים, יכול לתפקד כעוזר רופא, כמובן באישור מנהל הארגון, המנהל שלו, וכן הלאה. תודה על ההזדמנות להגיב. שוב, אנחנו מאוד בעד הסדרת התחום, כולל קליטת עלייה.

תודה רבה רבה. אנחנו גם בעד התמחות בקהילה ועוזרי רופא בקהילה בהחלט יכולים לעזור.

נמצא פה גם ד"ר הדר אלעד, ראש אגף רפואה קהילתית. אנחנו בהחלט חושבים שעוזרי רופא יכולים להיות חלק מאוד משמעותי מרפואת הקהילה בכל התחומים. לקחנו את זה גם בחשבון בזמן הדיונים המקדימים שלנו. לימים מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי היה ראש אגף רפואת קהילתית במכבי, והתייעצנו אז גם איתו, וגם עם מי שהיה מקבילו בכללית. אנחנו חושבים שזה לגמרי נכון וראוי.

לגבי ההתמחות - גם במודל הצפון האמריקאי, עוזרי הרופא שעובדים X שנים בתחום מסוים, אם זה ילדים או פנימית או כירורגיה, מקבלים הכרה של התמחות באותו התחום. ההכרה הזו תאפשר להם הרחבה של הסמכויות. לדוגמה, בארצות הברית הם מסייעים היום לניתוחי לב-חזה בבתי חולים. לפחות מהפניות של האיגודים המקצועיים שאני מקבל, איגוד האורתופדים מאוד מעוניין, ואיגוד רופאי העיניים, והמצנטרים רוצים עוזרי רופא. אין תחום שלא מחפש, ואני לא רואה סיבה למנוע מהם אפשרות לקבל סמכויות טובות יותר אחרי תקופת ניסיון או תקופת תעסוקה שנקבע בתקנות. אני לא חושב שזה מתנגש עם העמדה. הצגנו את זה גם להר"י. אני לא חושב שהיו על זה הערות. כמובן אם זה משהו שאנחנו צריכים עוד להסדיר, אנחנו נבדוק.

לגבי מה שאמר הד"ר ממכבי על הסטודנטים לרפואה – שיהיה ברור, החוק לא ימנע מסטודנט לרפואה להמשיך ולבצע את מה שהוא מבצע היום. אנחנו מכירים את הסוגיה הזו כבר מהיום הראשון שהכנסנו את עוזרי הרופא למרל"ד, ואפילו עשינו הסדרה באיזשהו מכתב, לא בחוזר, לבתי החולים שעוזר רופא זה רק מי שהוכשר במסגרת מה שאנחנו עשינו עד היום, ובטח מה שיקודם במסגרת החקיקה. סטודנט לרפואה ימשיך לעסוק ולעזור לרופא במסגרת הסמכויות שיש לו מכוח פקודת הרופאים. הוא יכול לבצע פעולות רפואיות כל עוד הוא נמצא בהכשרה להיות רופא, ואין בזה שום מניעה. הדבר העקרוני החשוב הוא לא ליצור בלבול. סטודנט לרפואה לא יכול להיקרא עוזר רופא. עד היום הם קראו להם כך אבל זה נפסק. זה לא יכול להיות אותו הדבר, וזאת כדי למנוע בלבול. יצא על זה מכתב מהמשרד. הם לא ייפגעו, הם ימשיכו לעשות מה שהם עושים היום.

דניאל, להסדרת מקצוע נוסף ולפתיחת פקולטות במל"ג, יש השלכות אוצריות מבחינת ההשלכות הכלכליות. איך משרד האוצר רואה את זה?

אנחנו מברכים על החקיקה הזו, ואנחנו חושבים שהפתרון של עוזרי רופא הוא אחד מהפתרונות החשובים לבעיית כוח האדם במערכת הבריאות בישראל. לחקיקה אין השלכות תקציביות, כפי שגם אמרנו בוועדת שרים לחקיקה. לכן, מבחינתנו, אין מניעה להתקדם בה. כשייכנסו ויגיעו הסטודנטים בעתיד אז כמובן שיצטרכו להקצות לדבר הזה תקנים ותקציבים. לצערי, אנחנו עוד לא שם.

לסיכום: אנחנו מקיימים את הדיון כהכנה. הדיון חשוב לנו כוועדה גם כדי לוודא שהחקיקה כבר מגיעה לכנסת הלכה למעשה. זה חשוב גם למשרד הבריאות. זה חשוב לעם ישראל כולו. מערכת הבריאות זקוקה לעוזרי הרופא. עם ישראל זקוק לאותה עלייה של רופאים ועוזרי רופא לארץ. אנחנו שמחים לשמוע שהדברים מתקדמים. אנחנו נקיים עליהם דיונים הרבה יותר רחבים כשהחקיקה תגיע לדיונים פה בכנסת הלכה למעשה, כדי לקדם את זה יחד איתכם.

אני בעיקר רוצה לברך על הדיון הזה, ולברך גם את המשרדים השותפים לעניין. אנחנו לגמרי שם. אנחנו באמת ננסה לקדם סיור כדי לקדם את התחום, להאדיר אותו ולנסות להביא לשיתופי פעולה הרבה יותר צמודים ורחבים יחד עם ארגון עוזרי הרופא הישראלי, יחד עם משרד הבריאות ויחד עם כלל השותפים שירצו לקחת חלק. אנחנו יחד איתכם נרים את הכפפה.

אני רוצה להודות לכם בהזדמנות זו. אנחנו שמחים על הדברים. אנחנו ניפגש עוד שבועיים. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:20.