פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
01/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 20
מישיבת ועדת משנה של הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
יום שלישי, ו' בתמוז התשפ"ב (5 ביולי 2022), שעה 09:30

שיוך מוניציפאלי של שטח חסר מעמד מוניציפאלי בבעלות פרטית- תושבי כסרא למועצה אחרת

חברי הוועדה: מופיד מרעי – היו"ר

יאיר הירש - מנכ"ל, משרד הפנים

לירון מיוסט - יועצת מנכ"ל, משרד הפנים

יפתח סומך - מנהל אגף תכנון מפת השלטון המקומי, משרד הפנים

עינב פרץ - ממונה על מחוז צפון, משרד הפנים

אורה סודוקוב - קידום תכניות מפורטות, מינהל התכנון

האשם חוסין - מנהל הרשות לפיתוח המגזר הדרוזי והצ'רקסי

מג'יד מסאלחה - מנהל תחום בכיר פיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים

יאסר גדבאן - ראש הרשות כסרא סמיע

חנא סויד - יועץ ראש המועצה כסרא סמיע

תומר מירז - יועץ ראש המועצה כסרא סמיע

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

יפעת קדם



שיוך מוניציפאלי של שטח חסר מעמד מוניציפאלי בבעלות פרטית- תושבי כסרא למועצה אחרת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים, התאריך 5.7.2022 – ו' בתמוז התשפ"ב, השעה 09:27, הנושא של הדיון: שיוך מוניציפאלי של שטח חסר מעמד מוניציפאלי בבעלות פרטית בכסרא סמיע. מאחר והדיון הזה הוא דיון המשכי של הדיונים שהיו בוועדה הזאת בנוגע לשטחי שיפוט, מה שנקרא המלצות של ועדות גיאוגרפיות, התעקשנו לקיים אותו. אני רוצה להגיד תודה רבה לכל מי שהתערב כדי שנוכל לקיים את הדיון הזה.

הנושא של הגבולות הגיאוגרפיים ותחומי השיפוט של היישובים, במיוחד של היישובים הדרוזים, הוא אלמנט קריטי מאוד בתכנון, כלומר לא ניתן להתקדם בתכנון המתארי כל עוד אין לנו תחומי שיפוט. כל מי שמתכנן מחוץ לתחום השיפוט שלו מוסיף חסם על גבי חסם וצריך להגיע לוועדה הארצית לתכנון ובנייה כדי לקבל את האישור שם. חוויתי את זה בחורפיש. אמנם זה אפשרי, אבל זה לא סימפטי לתכנן בארבעה תחומי שיפוט שונים.

הדיון זה הוא לא הדיון הראשון בנושא, קיימנו כבר דיון בנוגע לוועדה הגיאוגרפית בכרמל. אני שמח לומר ששרת הפנים אימצה את המסקנות של הוועדה הגיאוגרפית, מה שנקרא דוח ועדת קלעג'י, במלואן, כי זה קריטי לתכנון בדליה ובעוספיא. בוועדות הגיאוגרפיות של כסרא סמיע, חורפיש ושאר היישובים בוצעה עבודה הפוכה, פעילות הפוכה, השרה גרעה שטח מהשטח המוניציפאלי של היישובים האלה לטובת המועצות האזוריות. ביקשתי מהייעוץ המשפטי לבחון משפטית אם יש סמכות לשרת הפנים לגרוע שטח מתחום תכנית המתאר הכוללנית, המופקדת והמפורסמת. לקחו שטח מתוך תחום קו הבנייה של היישוב חורפיש והעבירו למעלה יוסף. משפטית וחוקית זה לא נכון, אני אשמח אם תהיה תשובה בנושא הזה.

הייתה לי פגישה עם שרת הפנים על הדוח של כסרא סמיע, פקיעין וחורפיש. הצוות שהיה איתי התחייב תוך שבועיים לבוא עם המלצות לתיקון המצב. השאלה אם בכלל שרת הפנים יכולה לחזור בה מהחתימה, או שאנחנו צריכים לפתוח ועדה גיאוגרפית חדשה. כשהייתי יושב ראש המועצה המקומית חורפיש ואחר כך ראש ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, לחצתי להגיש את הדוחות החל מיוני 2017 וכלה ב-2018. מאז לא חתמו, ואם חתמו, רק גרעו שטח.

אני מבקש לפתוח את הדיון בהצגת קצרה של ראש המועצה המקומית כסרא סמיע, לאחר מכן מנכ"ל משרד הפנים וההתייחסויות של משרדי הממשלה בנושא הזה.

בוקר טוב לכולם. בהזדמנות הזאת אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחת קבלאן מבית ג'אן לאור האירוע הטרגדי שהיה ואני מאחל החלמה לפצוע האנוש במשפחת טאפש שאני מקווה שיחגוג את החג בחיק המשפחה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת חברי וידידי מופיד מרעי על הגישה ועל השמעת הקול. אתה אחד האנשים שנותן לנו להשמיע את הקול, להשמיע את הצרות ואת הבעיות המתרחשות בשטח. זאת דלת יפה וטובה להשמיע את מה שמציק לבני העדה הדרוזית, באמת מגיע לך שאפו גדול. אין מה להתעלם גם מיואב קיש וממרגי על תיאום הפגישה בימי הפגרה של חברי הכנסת.

מאז הדוח של הוועדה הגיאוגרפית שיצא לאור אני לא ישן בלילה - לא אני ולא תושבי כסרא סמיע. לא יעלה על הדעת, לא מכובד, לא ערכי, לא הגיוני. שמישהו יגיד לי איזה חלקה טובה נשארה לבני העדה הדרוזית. חוק הלאום, לא משנה באיזה ממשלות, וחוק קמיניץ – צרה צרורה. אין בנייה, אבל יש אכיפה, יש קנסות, יש הריסות, צווים, הפקעות, הפרשות של שטח, הקמת טורבינות באדמה בבעלות פרטית, ניתוקי חשמל. תקציבים? אף אחד לא עושה לנו טובה בתקציבים. התכנון והבנייה זה תחמון, לא תכנון.

באתי לכאן היום לדבר על ערך אחד עליון בעיני, בעיני תושבי כסרא סמיע, בעיני בני העדה הדרוזית - הערך של האדמה. אני מוכן לוותר על כל הדברים. אדמה? בשום אופן לא יהיה. לא יעלה על הדעת שתהיה ועדה גיאוגרפית שתמליץ מה שהמליצה. השרה איילת שקד מעודכנת ומעורבת, המנכ"ל יודע ומעורב. פתחנו את הדברים שלנו לפני שהיה סיכום המלצות של הוועדה, היינו בפגישות ודיברנו, אבל משום מה הוועדה החליטה איך שהחליטה.

היה דיון לפני החתימה של השרה?

השרה עוד לא חתמה והמנכ"ל עוד לא חתם. אני רוצה להקדים תרופה למכה. ישבנו עם השרה לפני כמעט שמונה חודשים והסברנו לה שהולך להיות ככה וככה. משום מה אותו יושב ראש יחד עם שני הנציגים המליצו להעביר למועצה אזורית אחרת. כסרא סמיע הם שני ישובים. כסרא עם 9,000 תושבים, סמיע עם קרוב ל-6,000 תושבים. שטח השיפוט של כסרא סמיע הוא 14,000 דונם. מתוך 14,000 דונם 7,000 של רת"ג ורמ"י. עץ אני לא יכול לנטוע שם, שום דבר אני לא יכול לעשות.

אין שם נכסים שיכולים להוות מקור הכנסה למועצה?

בכלל לא. איפה ההיגיון, השכל, המקצועיות, הניסיון?

כמה דונם הצוות של השרה ממליץ לגרוע?

כתב המינוי יצא באוגוסט 2020. משרד הפנים הוציא מכתבים לכל ראשי הרשויות שהולך להיות מנדט לוועדה הגיאוגרפית בנושא הזה, כשהמועצה היחידה שלא קיבלה זה כסרא סמיע שהיא בעלת הבית. על 1,600 דונם לא ידעתי מאוגוסט 2020 עד פברואר 2021. באוגוסט 2020 יושב ראש ועדת תכנון ובנייה אורי אילן כתב המלצה לוועדה הגיאוגרפית להעביר את הכל למשגב, את כל הגורמים למיניהם להעביר למשגב. שלחו לראש מועצה מקומית נחף נייר עמדה והוא התייחס, שלחו לפקיעין נייר עמדה והוא התייחס, רק לכסרא סמיע משום מה לא.

וזה הכי קרוב אליך.

הוא צמוד אלי. ידעתי בפברואר 2021 ממחמוד סאלח, קצין רשויות מטעם משרד הפנים, על כך שיש זום בקשר לשטח שיפוט. כששאלתי אותו על איזה שטח שיפוט מדברים, הוא אמר שמדברים על גוש 19,223, 19,224. נכנסתי לזום והתחננתי ליושב ראש הוועדה בן אור פרץ שייתן לי זמן להתכונן ולהכין נייר עמדה.

הוא יושב ראש הוועדה הגיאוגרפית.

הוא אמר לי שכן. אחרי שכתבתי נייר עמדה והוצאתי הרבה כסף, הגיע אלי מהנדס ממועצה אזורית משגב ואמר לי: "יאסר, יש החלטה של ממונה המחוז ויושב ראש ועדת תכנון ובנייה אורי אילן להעביר את הכל למשגב". אמרתי לו: "סליחה, לא שמעתי".

זו לא הסמכות של יושב ראש ועדת תכנון ובנייה?

איך יכול להיות שיושב ראש ועדת תכנון ובנייה מחוזית ממליץ בלי להתייעץ עם ראשי רשויות, בלי לדבר עם ראשי רשויות על התכנית? אפילו במפות המנדט של משרד הפנים כסרא לא רשומה.

כמה דונם רוצים לגרוע?

1,600 דונם שהם בבעלות אנשי כסרא, כשכל השטח שמדובר עליו הוא 2,033 דונם. תכנית מתאר 216,217 נמצאת בצמוד לאותו שטח שאמור לעבור למשגב. תגידו לי, זה נראה לכם? זה הגיוני? זה ערכי? זה מקצועי? איפה הם חיים? מצד מזרח ומצד דרום מערב יש את חרשים ואת הר חלוץ. חרשים והר חלוץ הוקמו על אדמות כסרא כתוצאה מהסדר שהיה בין אמל נסראלדין, חבר כנסת לשעבר, ובין ממשלת ישראל. הפקיעו את השטח והקימו שני ישובים על אדמת כסרא. מה קורה עכשיו? לא מספיק שקיבלו את הישובים האלה על האדמות, עכשיו רוצים להרחיב את הישובים האלה ולעשות רצף טריטוריאלי ביניהם. תראו מה כתבו בהמלצה המצ'וקמקת של הוועדה הזאת. הם ממליצים להעביר את הכל למשגב בגלל שני דברים: האדם והכלים והאמצעים שיש למועצה האזורית. האם האדם במשגב יותר חשוב, יותר טוב מאשר האדם של כסרא סמיע, או שבגלל זה שהוא יהודי ואני דרוזי יש שוני באדם?

מה זה הכלים?

הכלים זה שלמועצה אזורית משגב יש כלים ואמצעים שיכולים לפקח על השטח. איך לפקח על השטח? אנשי הר חלוץ וחרשים יודעים מה זה חקלאות? הם יודעים מה זה שטח חקלאי? אני אלמד אותם, תושבי כסרא ילמדו אותם. שילמדו איך השטחים של כסרא ושל סמיע מעובדים, מפותחים, מוכשרים, ואיך משקיעים בהם. במשגב יש 30,000 תושבים על 200,000 דונם ועכשיו רוצים להוסיף להם עוד 2,000 דונם. שלושה אנשים חתומים על הדוח: היושב-ראש פרץ, אבי ועוד מישהו. איפה השניים הנוספים? איפה חמוד סלאח? חמוד סלאח היה חלק מהוועדה. חמוד התפטר מהוועדה הזאת בגלל הגזענות, בגלל חוסר צדק חברתי, בגלל הערכים.

דיברת על החתימות. אני מבקש מהייעוץ המשפטי לבדוק אם כולם חייבים להיות חתומים.

תכנית המתאר המופקדת צמודה לגוש שאמור לעבור, חס וחלילה, למשגב.

התכנית מופקדת ומפורסמת?

מופקדת ומאושרת, כשהיום אני עובד על מתחמים.

מתחמים זה בתוך. האם קו תחום הבנייה הופקד ופורסם ברשומות?

כן, אחרי התנגדויות.

פורסם ברשומות זה החלק האחרון של ההפקדה.

מי שומר על האדמה יותר – תושבי כסרא החקלאים או אנשי חרשים ואנשי חלוץ שאין להם חקלאות? אני עשיתי טבלה שבצד אחד כתוב מה הוועדה הגיאוגרפית כתבה, בצד שני כתוב מה אמור היה להיות. בדוח של הוועדה כתוב על רת"ג שיש לשייך את קו השטח למועצה האזורית משגב, אבל אחרי שפנינו אליהם הם אמרו שהם ישאירו את השטח גלילי.

זה הכי נוח מבחינתך.

על קק"ל הוועדה כתבה כך: "השארת שטחים בייעוד חורש לשימור ויער טבעי בתמ"א 1 ללא שיפוט", מה שאומר להשאיר את השטח איך שהוא, גלילי. מה כתוב על רמ"י? לחלק את יתרת השטח בין הרשויות המקומיות הגובלות כך שייווצר רצף גיאוגרפי בין הרשויות והשטח שלהן. מה הם היו צריכים לעשות? ליצור רצף בין בעלי זכויות בקרקע לבין השיוך לרשות המקומית המייצגת אותם. איפה יש בעלי זכויות בקרקע? בחרשים ובהר חלוץ? לא, רק בכסרא. מעניין איך הוא העלים את זה. מינהל התכנון, שזה מינהל התחמון, המליץ מראש להעביר את זה למשגב. בושה לאורי אילן. מה כתוב בדוח על המשרד להגנת הסביבה? לשייך את זה למשגב, אבל אחרי זה תיקנו ואמרו להשאיר את השטח גלילי. למה יושב ראש הוועדה לא אמר גלילי כמו שאמרו אחרי זה? לא יודע. בהתחלה לא הייתה התייחסות מצד מרכז שלטון מקומי, אבל אחרי זה כתב חיים ביבס שהכל שייך לכסרא סמיע. בהרכב הוועדה היו חמישה אנשים: בן אור פרץ, סאדק דלאשה, מנחם ארסלן, שלומית ויפתח. בסוף היו שלושה. איפה השניים הנוספים? איפה חמוד סלאח? אני לא יודע. איפה הדרוזי המייצג? אני לא יודע. הוא התפטר בגלל הגזענות.

היה נציג של השלטון המקומי בוועדה?

לא היה.

חייב להיות נציג של השלטון המקומי חבר בוועדות הגיאוגרפיות. בכל נושא התכנון ובכל נושא גבולות השיפוט חייב שיהיה ייצוג של השלטון המקומי. לפני שבאתי לכנסת הייתי היועץ המוניציפאלי של תכנית גליל מערבי כדי לעמוד על הצרכים של השלטון המקומי.

הרשות לפיתוח הישובים הדרוזים במשרד ראש הממשלה כתבה להעביר את כל השטח לכסרא סמיע וחלק לנחף, כשמשום מה הוועדה העלימה, לא התייחסה. ראש מועצת פקיעין, ד"ר סוידי סויד, היה איתי בוועדה הגיאוגרפית ואמר שהוא לא צריך את השטח וצריך להעביר אותו לבעלות של כסרא סמיע בגלל הבעלים והחקלאי. עו"ד סופר ממועצת מרום הגליל כתב בהתחלה חוות דעת להעביר את הכל למשגב, אבל אחרי שדיברתי איתו ושלחתי לו מכתב הוא אמר שאין לא עניין והוא לא נוקט עמדה. מעניין שיושב ראש הוועדה הגיאוגרפית לא צירף את המכתב השני של סופר.

יאיר, פתחתי את הישיבה בכל נושא הוועדות הגיאוגרפיות ושטחי השיפוט בכסרא סמיע, בפקיעין ואפילו בחורפיש, איפה שכבר חתמתם - על זה ישבנו עם השרה, אם אתה זוכר, לפני כמעט חודש או משהו כזה. תאיר את עינינו לגבי מה שקורה.

ביום חמישי לפני שבוע סיירתי יחד עם מנכ"ל משרד האוצר בארבע רשויות של החברה הדרוזית בצפון ואז גם דיברנו על הוועדות הגיאוגרפיות. כשאנחנו נכנסנו לתפקיד היו כ-140 החלטות שטרם התקבלו על ידי השר הקודם ואנחנו התקדמנו בהן כדי להכריע. לדליה ולעוספיא השרה רק לפני כשבועיים החליטה לאפשר להתרחב. צריך לזכור שהוועדות הגיאוגרפיות הן בלתי תלויות, הן בסוף מקבלות החלטה שממליצה לי ואחר כך אני ממליץ לשרה. אנחנו רוצים לשמור אותן כבלתי תלויות, כדי לאפשר להן לבחון את הדברים באופן מקצועי. מעבר לחמשת חברי הוועדה יש גם את הגורמים הכלכליים, התכנוניים והמקצועיים שמלווים את הוועדה. הוועדות מקבלות עשרות החלטות, כאשר בסוף לשר או לשרה, לא חשוב מי יעמוד בראש המשרד, יש את המדיניות. גם בעניין של כסרא יש את ההמלצה של ועדה שקיבלתי מחברי הוועדה. הבטחתי ליאסר שלפני שהשרה תקבל החלטה ואני אקבל החלטה סופית נשמח לשבת שוב ולבחון את הסוגיה. נכון שבתקופה הזאת, שהיא תקופת בחירות, אנחנו קצת יותר מוגבלים בהחלטות שלנו, אבל בהחלט נשב ונדבר ונראה מה ניתן לעשות בראייה כוללת לפני שהשרה תקבל החלטה.

אני שמח שאתם מדברים עם ראשי הרשויות לפני שאתם מקבלים החלטה, מה שלא היה בחורפיש. בחורפיש חתמתם על גריעת שטח מתוך תכנית מתאר כוללנית ומופקדת, גרעתם מתוך קו תחום הבנייה שלדעתי זו עבירה על החוק, לקחתם שטח מתחום הבנייה של מועצה מקומית והעברתם למועצה אזורית. ביקשתי כמה פעמים לבדוק את החוקיות של הנושא. אני שמח, יאסר, שפה עדיין לא חתמו. כרגע כל המאמצים שלנו זה שלא תהיה חתימה על מה שמשרד הפנים רוצה אלא על מה שאתה רוצה או הוועדה המליצה.

עדיין אין החלטה. החיבור לשטח והשיח עם ראשי הרשויות זה אחד הדברים הכי משמעותיים לנו, אנחנו לא רוצים לקבל החלטות מעל הראש שלהם.

אני שמח שנרשם בפרוטוקול שמנכ"ל משרד הפנים לא יאמץ שום החלטה של הוועדות הגיאוגרפיות בלי שיח עם ראשי הרשויות המקומיות.

חד משמעית.

למה לא עשיתם את זה בחורפיש?

אני לא רוצה כרגע להתייחס לגבי מקרה ספציפי כי כמו שאמרת אפשר לבחון גם את החוקיות של העניין הזה. אני רוצה להצביע על החלטה שהשרה קיבלה לגבי דלית אל כרמל ועוספיא אחרי כל כך הרבה שנים. לא סתם היינו גם בשטח לראות את הדברים בעיניים. אם אתם יודעים או לא יודעים לא מדובר בהחלטות קלות, ויש עוד כמה דברים שנמצאים כרגע על שולחן הוועדות. מה שכן חשוב לי להגיד לכם זה שחלק מחברי הוועדה מרגישים לפעמים קצת לחץ טיפה חזק מידי מצד ראשי רשויות, שגם את זה צריך לשמוע כי בסוף אנחנו רוצים שהם יקבלו החלטות טובות ונטולות כל עניין אחר. אלו לא ועדות של חותמת גומי, אלו ועדות חשובות לנו כדי לקבל החלטה. גם אם הן טועות ולא מספיק מעמיקות במשהו, אני יודע לשאול את השאלות האלו. אני באמת יודע כמה זה חשוב לרשויות, לתושבים, כמה זה בנפשם. אני רואה כמה יאסר בתוך העניין הזה וכל כך מבין אותו. דווקא בגלל שכסרא היא באמת סמל ודוגמה לרשות מוצלחת, טובה, יציבה כלכלית, כשאני רואה שם את ההתפתחות, אני רוצה לאפשר להם להתפתח בעניין הזה.

אני שמח מאוד שאתה אומר את זה. פתחנו את הדיון בזה ששרת הפנים אישרה את הדוח של הוועדה הגיאוגרפית של דליה ועוספיא. קיימנו כאן דיון שהמסקנות שלו היו ששרת הפנים ומנכ"ל משרד הפנים חייבים לאמץ את דוח קלעג'י במלואו. אני הייתי ראש הרשות בתקופה של הדוחות של הוועדות הגיאוגרפיות ויושב ראש פורום ראשי הרשויות, לכן טיפלתי בכל הפיתוח של שטחי השיפוט של כל הישובים. לאורך כל שנת 2018 הנחנו את המסקנות של הוועדות הגיאוגרפיות של משרד הפנים על שולחנו של מרדכי כהן שהיה מנכ"ל משרד הפנים. כתוצאה מהבחירות שהיו הדוחות האלה לא נחתמו, לא קיבלתם את ההמלצות, התכנון בישובים נתקע. אני מאוד שמח שיש כוונה לאמץ את ההחלטות של הוועדות, שאתם יושבים עם ראשי הרשויות, אבל תדעו לכם שראש רשות יורק דם כדי להרחיב את תחום השיפוט ואת תחום הבנייה של הישוב שלו. יש ישובים שמשנת 1974 לא הרחיבו להם את תכניות המתאר, אין בהם הרחבות לבנייה. הרחבות לבנייה תלויות בהרחבות תכנית שיפוט. אני בחורפיש תכננתי בארבעת תחומי שיפוט לא שלי. ביליתי יותר שעות בוועדה הארצית לתכנון ובנייה בירושלים מאשר במועצה שלי. שבעת מדורי גיהינום צריך לעבור כדי להגיע לתכנית מתאר ולהפקיד אותה. בסוף אתם באים ולוקחים מתוך תכנית המתאר הזאת שטח ומעבירים למעלה יוסף. האם הגשר בכניסה לחורפיש או שטח התעשייה של כסרא סמיע ופקיעין צריכים להיות חלק של מעלה יוסף? איזה נכסים יש שם, ריבונו של עולם? איזה נכסים יש בגשר שמעבירים אותו למועצה אזורית אחרת?

אני חסיד התכנון האזורי. תכנון אזורי אומר שלוקחים את כל האזור ומתכננים אותו כלכלית, גיאוגרפית ותכנון ובנייה. אם מתכננים את כל הגליל ביחד ולוקחים את כל אתרי ההכנסות בגליל החל באזור תעשייה בעכו, דרך נהריה, דרך מעלות, דרך תפן, אז מחלקים את ההכנסות פר תושב ופר ישוב. ככה צריך להיות תכנון מקצועי, כי רק עם תכנון מקצועי נוכל להגיע לשוויון חברתי. לא יעזור כלום, לא יעזור בית דין, מדינת ישראל תלך על תכנון אזורי בעתיד. אני מבקש שבמה שהמליצו הוועדות הגיאוגרפיות להשאיר לישובים הדרוזים אל תיגעו, אל תגרעו אפילו סנטימטר אחד, כי זה נעשה ביזע, כי לחלק מהאנשים זה גם עלה בבריאות - אני דוגמה.

כמו שכבר אמרתי, ההחלטות יתקבלו אחרי שיח. דבר שני, אנחנו לא מחויבים לאמץ את כל ההחלטות של הוועדות הגיאוגרפיות. כל ועדה היא בלתי תלויה, מחליטה מה שמחליטה, לפעמים לטובה, לפעמים לרעה, כשיש בסוף שרה שעומדת בראש המשרד ולה יש את המדיניות שלה. כל נושא כסרא והאזור ללא שיפוט שגובל עם משגב ייבחן אצלי ואחרי זה נקבל את ההחלטות.

אני אשמח מאוד להיות שותף בקבלת ההחלטות לגבי כסרא סמיע כיושב-ראש הוועדה לפיתוח היישובים הדרוזים וכראש רשות לשעבר. אני מניח שיאסר לא יתנגד שאני אהיה מעורב.

בכיף, גם אתה וגם יאיר. יש כאן בעלי קרקע שידעו שהולך להיות דיון, שחתמו על תצהירים שהם בעד שהשטח יעבור לכסרא סמיע ולא למשגב. האם יעלה על הדעת שתושב כסרא שרוצה להקים מחסן חקלאי ייסע מכסרא למשגב במקום שיגיע לוועדה המקומית של כסרא סמיע? איך יקבלו אותו במשגב? שלא יגידו שהם יתייחסו אליו, כי הם לא יתייחסו אליו, הם יזרקו אותו במדרגות. כשמעבירים את השטח לכסרא סמיע, מעבירים אותו לוועדה מרחבית של מעלה הגליל. אם מחליטים להעביר למשגב, כל התכנון גם יעבור לוועדה במשגב. אפילו להקים תשתית מים, מערכת מים להשקיה באותו שטח חקלאי המדינה בולמת אותי, המדינה עוצרת את התושבים מלהתפתח בנושא החקלאי. האם כדי להכשיר דרך חקלאית צריך יהיה להגיע למשגב? האם משגב יעשה את זה? אני מחויב לתושבים של כסרא סמיע, לא משגב ולא שום גורם אחר.

יש 35, 38 ישובים של משגב. האם כל הישובים האלה נמצאים בגוש אחד? לא. טל אל בג'וליס, מורן במרר, חרשים בבית ג'אן. בואו נהפוך את משגב למדינת ישראל הצפונית, בואו נעשה להם מדינה שיהיו אחראים על כל הצפון ושהמדינה תצא החוצה. מה כתוב באתר של משגב? מועצה אזורית שמפעילה עסקים פרטיים בתחומי עשייה, תיירות ושירותים. אפילו מילת חקלאות אחת לא מצאתי שם. מאיפה הם מבינים בחקלאות? מאיפה חרשים והר חלוץ מבינים בחקלאות כמו אנשי כסרא? מי ישמור על האדמה הזאת? אנחנו עושים טובה למדינה שאנחנו שומרים על האדמה הזאת ומעבדים אותה. אולי נחפוף גם את ראמה למורן ולמשגב, אולי נחפוף את אבו סנאן ואת ג'וליס ואת ירכא למשגב.

בכל המועצות יש חורים כאלה.

למה אני אומר את זה? בגלל ההחלטה המטופשת, בגלל המלצת הוועדה. כתבו בהחלטה שהוועדה ממליצה ברוב קולות – רוב קולות זה שלוש משלוש, לא שלוש מחמש – לשייך למועצה האזורית משגב שטח בגודל 2,033 דונם ושהשטח הוא בעל חשיבות ערכית, סביבתית והאדם. מה זה האדם? של משגב? האדם בכסרא סמיע הוא לא אדם? מה הוא? שיגדירו לי אותו. בהמשך כתבו שהכלכלה והסביבה משולבים זה בזה תוך שמירה על משאבי המקום בעתיד, שהפיתוח האנושי והכלכלי יהווה חלק עיקרי להשתלב בהתחשב במערכת האקולוגית. הוועדה רואה חשיבות להגביל את הפיתוח בשטחים מוגנים אלה. מי שומר עליהם? רת"ג? רמ"י? מועצה אזורית משגב? לא, רק אנשי כסרא סמיע. איזה כלים יש למשגב ואין לכסרא? משרד הפנים הוציא דוח במרץ 2022, כשבדוח כתוב שכסרא סמיע מדורגת גבוה ומשגב נמוך. איך משגב מדורגת 66 ואני 85?

דירוג של מה?

דירוג ההון האנושי.

אז למה אתם פחות חזקים?

שמעת מה אמר המנכ"ל על כסרא סמיע? כסרא סמיע היא המועצה היחידה שמנהלת את התקציב כמו שצריך ואין בה חשב מלווה עד עכשיו. הגשתי תלונה במשטרה נגד חברי הוועדה, הלכתי להתלונן במשטרה על סילוף, על כזב, על שקרים, על תחמון - אני מקווה שיגיעו לשלושת אלה שחתמו. מה אני מציע? אני מבקש לבטל את כל ההמלצות של הוועדה.

איפה אתה רוצה שאנחנו נעזור לך?

אני מבקש ועדת חקירה שתבדוק את העובדות. דבר שני, צריך לבטל את המלצות הוועדה ולהקים ועדה אחרת שתתחבר לשטח. דבר שלישי, העברת הגושים 19,223, 19,224 ו-19,222 לבעלות כסרא.

אתה אומר שגושים שיש בהם אדמה פרטית בבעלות של תושבי כסרא צריכים להיות בבעלות של כסרא.

אנחנו רוצים ללכת אחרי ההחלטה של הוועדה לרצף טריטוריאלי ולהביא את חרשים, הר חלוץ ואת תפן לכסרא. במקום שמשגב ליד סח'נין יטפל, אני אטפל, אני אתן את השירות. מ-2012 מדברים על להקים ישוב דרוזי בגליל התחתון. מישהו חושב על העניין הזה? בהחלטת ממשלה הקצו חמישה מיליון שקל לתכנון. מי עוקב אחרי התכנון? מי בודק את התכנון הזה? אני מציע לוותר על הישוב הזה בגליל תחתון, להעביר אותו לתושבי חרשים והר חלוץ, כשאת חרשים והר חלוץ להפוך לדרוזים.

הוועדה הגיאוגרפית היא ועדה עצמאית, היא מגישה את ההמלצות שלה למנכ"ל ואנחנו מתבקשים להתייחס להמלצה של הוועדה הגיאוגרפית. מכיוון שאני חדשה בתפקיד ולא הייתי בכל התהליך, אני נדרשת לבדוק את זה בשנית. ישבתי ואני אשב שוב עם יאסר עד אשר המנכ"ל יגיש את ההמלצות שלנו. אנחנו לא קשורים להחלטות של הוועדה הגיאוגרפית, אנחנו גוף נפרד שבודק את זה בנוסף.

המעמד של הוועדה הגיאוגרפית ברור לכולנו. ההמלצות של הוועדה הן אחרי אין ספור דיונים. את יודעת כמה פעמים עליתי לנצרת לוועדה כדי להציג מריבות, צעקות? העמדה של כל הישובים הייתה שכל האדמות הפרטיות של הישובים הדרוזיים צריכים להיכנס לתוך אזורי השיפוט של הישובים הדרוזיים. את זה רצינו, על זה נלחמנו. לא קיבלנו סעד מלא בוועדות, קיבלנו חלקי, אבל לפחות על החלקי תשמרו. לראשי הרשויות שעסקו בנושא הזה יש זיכרון של התהליך התכנוני, השיפוטי. תשתמשו בזה, תיעזרו בזה, זה מידע בלי כסף לשימושכם.

לנו כמחוז יש תפקיד להיות בשטח, לשמוע את ראשי הרשויות, להביא את זה גם למטה וגם למנכ"ל. את התפקיד הזה נעשה על הצד הטוב ביותר. יש לנו גם נציג בוועדה שמתייחס לדברים מתוך ההיכרות שלנו עם הרשויות.

את כממונה על המחוז תדאגי שבוועדות הגיאוגרפיות יהיה נציג של השלטון המקומי. אם יש ועדות גיאוגרפיות שנוגעות לשלטון המקומי הדרוזי, צריך שיהיה נציג אחד מראשי הרשויות של הישובים חבר בהן - הוא יודע לדבר, הוא יודע להציג את הדברים יותר טוב מכל אחד אחר. אם זה היה היינו חוסכים הרבה מאוד ויכוחים והרבה מאוד אי הבנות.

אנחנו לא אחראים על החברים.

אני אומר את זה למשרד הפנים, כי משרד הפנים ממנה ועדות גיאוגרפיות. צריך שתהיה שם נציגות של השלטון המקומי. כשאני מדבר על הנציגות של השלטון המקומי, אני לא מדבר על השלטון המקומי הארצי, אני מדבר על השלטון המקומי, האזורי.

משרד הפנים בראשות השרה והמנכ"ל רוחשים הרבה כבוד לחברה הדרוזית.

מישהו פעם אמר שאנחנו לא מחפשים כבוד, שאנחנו מחפשים אדמה כדי לבנות.

אנחנו רוחשים כבוד לצרכים. כמו שראש המועצה יודע, הייתה פגישה עם ראשי הרשויות הדרוזיות, היה ביקור של המנכ"ל בדיוק בשביל להבין את הצרכים של השטח ולקבל את ההחלטות.

עבודת הוועדה עובדת כך שניתן כתב מינוי לוועדה לדון בשטח מסוים על ידי מנכ"ל המשרד, כשמאותו רגע הוועדה, שהיא ועדה בלתי תלויה, עושה את עבודתה ללא מעורבות של מטה משרד הפנים. הוועדה בסיום עבודתה מגישה דוח עם המלצות למנכ"ל משרד הפנים שבוחן את הדברים בתוך המשרד, בין היתר באמצעות ממונת המחוז והתייחסויות של ראשי הרשויות, ולאחר מכן יש את החלטת השרה שמתבצעת באמצעות צווים ומפות שמפרסמים ברשומות. יאסר הגיש התייחסות מאוד סדורה ומאוד מפורטת שאנחנו יושבים עליה כרגע שבאמת שפכה לנו אור על כל מיני דברים שחשוב שנדע לקראת קבלת ההחלטות. הוועדה הגישה את המלצותיה לגבי כסרא סמיע וכרגע המנכ"ל צריך לגבש את החלטתו. אמנם יש לנו מגבלות עקב תקופת הבחירות בכך שככל שאין צורך תכנוני דחוף אנחנו לא יכולים לקבל החלטות, אבל בכל מקרה אנחנו מבצעים את עבודתנו כדי שזה יהיה מוכן.

האם העיכוב בהחלטות יכול לעכב את התכנון המפורט של כסרא סמיע? גם אם זה קשור זה בזה, שזור זה בזה, צריך לעשות את ההפרדה המוחלטת כך שהישוב יוכל לתכנן את המתחמים המפורטים שלו.

אני לא נציג של מינהל התכנון, אבל גבולות שיפוט זה לא תכנון. עם התכנון אפשר להתקדם.

נכון, תחום שיפוט זה לא תחום תכנון, אבל תכנון שמאוים על ידי תחום השיפוט זה כבר עניין שקשור אחד בשני. כל החלטה שתהיה לגבי תחום שיפוט לא רק בכסרא סמיע אלא בכל ישוב אסור שתפגע בתכנון המתארי המתקדם.

היא תפגע. איך היא לא תפגע אם הקו הכחול החדש בדיוק משיק? איך אני ארחיב כתם אם אין לי שטח?

כל החלטה או אי החלטה לגבי תחום השיפוט גם בתקופה הזאת אסור שתפגע בתכנון המפורט, בתכנון הכוללני של הישובים. אני מבקש מהייעוץ המשפטי לגבות את ההחלטה של הוועדה בנושא הזה.

לפני כחודשיים התחלף הרכב הוועדה, מונתה ועדה גיאוגרפית חדשה.

ועדה חדשה של גליל מערבי?

כלל הוועדות התחלפו. אנחנו מדברים פה על דוח של הרכב הוועדה הקודם.

זה הזמן שיהיה ייצוג לראשי הרשויות שם. אפילו תוסיפו אותו כמשקיף.

גורם השיבוץ לוועדות נעשה מתוך קול קורא שפרסם המשרד. המטרה שיהיה שם גורם בעל ידע בתכנון, גורם בעל ידע בכלכלה, גורם בעל ידע בשלטון מקומי. יש גם נציגות, כמו שממונת המחוז ציינה, למחוז עצמו שמכיר את הרשויות היטב. לגבי הרשויות אני מבין את הבקשה, אבל מכיוון שיש המון עניינים שקשורים ברשויות עצמן מדיניות משרד הפנים עד היום הייתה לזמן את נציגי הרשויות, לא שהם יהיו חלק מהוועדה הגיאוגרפית.

קחו לכם נציג מהשלטון המקומי שיהיה משקיף בוועדה, הוא יעזור לוועדה הרבה. זאת ההצעה שלי, תבחנו אותה, אני לא מחייב.

מכיוון שזאת ועדה בלתי תלויה שהגישה את ההמלצות שלה, אני לא אכנס לגופן של ההמלצות, הן נבחנות כרגע, כולל ההתייחסות המפורטת שראש המועצה שלח. יש כל מיני טענות שהעליתם בהתייחסות שלכם שאנחנו יושבים עליה, אנחנו עומלים עליה. הייתה בוועדה עמדת מיעוט שביקשה להעביר חלק מהשטח למועצה מקומית כסרא סמיע בהתאם לתכנית המחוזית, בהתאם לשטח שמיועד לנוף כפרי פתוח. דעת המיעוט בוועדה ציינה שהבעלות של הקרקע כשלעצמה אינה מהווה הצדקה להעברת השטח.

אני רואה באימוץ דעת מיעוט תנאי פסול. לא יכול להיות שדעת מיעוט מתקבלת בהמלצות ודעת רוב לא מתקבלת בהמלצות כמו בחורפיש לגבי הגשר שאחד אמר שצריכים להעביר אותו למעלה יוסף, השאר אמרו שצריכים להשאיר אותו בחורפיש, ובסוף קיבלתם החלטה להעביר אותו למעלה יוסף. גם פה כשמדובר באדמה פרטית של תושבים שנמצאת בשטח שיפוט אחר, אם זה גלילי, אם זה במועצה אחרת, באופן אוטומטי מגבילים את בעל הקרקע. מי ששמר על הטבע לאורך כל הזמן זה דווקא הישובים הדרוזים. פעם באו לישובים הדרוזים ואמרו להם להוציא את העדרים שלהם, את העזים השחורות מתוך שכונת הטבע, למה? כי הם הזיקו לטבע. מה מציעים היום? נותנים הטבות למי שמכניס עזים שחורות לטבע כי זה שהן אוכלות את הכל עד לגובה שני מטר מונע שריפות. מי שיודע לחיות עם הטבע זה האנשים שחיים במקום. לא צריך לתפוס את הישובים הדרוזים כאילו הם אנטי טבע שרוצים לגזול את השטח. כל האדמות הפרטיות צריכות להיות בסמכות שיפוטית של הרשויות המקומיות שלהן הן שייכות.

יפתח, עמדת המיעוט הייתה להעביר מאתים ומשהו דונם לכסרא. אחרי שבדקתי מי זה המיעוט הזה מסתבר שמדובר בחמוד סלאח שהתכוון לכל גוש 19,223. למה יושב ראש הוועדה הסתיר את המידע הזה? למה יושב-ראש הוועדה סילף את הדברים?

יש קווים מנחים לגיבוש ההמלצות לוועדות הגיאוגרפיות שמשרד הפנים הוציא ב-2021, סך הכל לפני שנה וחצי או קצת יותר, אבל לצערי הרב אני רואה ועדה אחרי ועדה שפשוט לא מתייחסות לקווים המנחים האלה, להנחיות המינהליות האלו

מי שקבע את הקווים המנחים זה המשרד.

אומר יפתח, וזה מה שכתוב בדוח, שגם דעת המיעוט באה ואמרה לא להתייחס לבעלות. מה קובעים הקווים המנחים? הקווים המנחים באים ואומרים שתפיסת קרקע, בעלות על הקרקע היא לא קריטריון, פרט לשטחים ללא לשיפוט, מה שאומר שבשטחים ללא שיפוט הקריטריון של מי בעל הקרקע זה קריטריון עקרוני, מהותי וחשוב.

הקווים המנחים עוברים כרגע עדכון. חלק מתפקידנו זה לראות שיש חשיבה קוהרנטית בכל הוועדות, לראות שהן מתייחסות באופן שווה לכל רשות ורשות לא משנה איפה היא נמצאת. כלל העמדות והדוחות שיאסר הציג והגיש קיימות באתר הוועדה הגיאוגרפית, הן שקופות, נגישות לציבור, אפשר לראות אותן שם, כולל הזימונים לדיונים הפומביים ולסיורים. חשוב לנו כמשרד הפנים שקולם של התושבים ושל ראשי הרשויות יישמע. לגבי דליה ועוספיא שדיברנו בזמנו, אחרי הדיון שלנו התקבלה החלטה וכרגע זה מצוי בתהליך של הכנה של צווים ומפות לקראת פרסום ברשומות. את העניין של כסרא סמיע, כמו שדיברנו, אנחנו בוחנים בנפש פתוחה, עוברים דבר-דבר. לגבי חורפיש כבר פורסמו צווים ומפות. ככל ששרת הפנים תרצה שדברים ייבחנו מחדש צריך יהיה לפתוח מנדט מחודש כי זה כבר לא בכתב המינוי של הוועדה.

צריך לפתוח מנדט מחדש כדי להחזיר את תא השטח הזה לחורפיש? הרי זה פוגע עכשיו בתכנון של שכונת חיילים משוחררים. איך זה מסתדר?

אני לא יודע להגיד בדיוק איפה זה ביחס לתכנית מתאר, אני אומר באופן כללי.

לכן ביקשנו ממך בפעם הקודמת שהשרה תחזור בה.

צריך לפתוח מנדט חדש, אבל אני יכול לבדוק את זה שוב.

תבדוק את זה שוב, כי לפתוח את הוועדה הזאת ייקח הרבה זמן, במיוחד עכשיו כשאנחנו בתקופת בחירות. אני מבקש לבחון להחזיר את המצב למה שהיה, למה שהוועדה המליצה, כי הגשר הוא לא ערך כלכלי, תיירותי ואלקטוראלי לאף אחד.

הוועדות הגיאוגרפיות שוכחות שבית המשפט העליון כבר לפני כמעט 60 שנה אמר שכשאתה הולך לשנות גבולות לאנשים שמשתמשים בשטח אתה צריך להזמין אותם פיזית. זה לא מספיק שיש להם ראש רשות שלכאורה מייצג אותם, עדיין בוועדה גיאוגרפית אתה חייב להזמין את האנשים פיזית, לשמוע אותם, לראות את הלבן שבעיניים.

זה שלוקחים שטח זה לא עומד במבחן בג"ץ. המלצתי למועצה המקומית לעתור לבג"ץ נגד משרד הפנים, נגד השרה שקד, על זה שהיא גרעה בלי לשאול את ראש הרשות באותו זמן. אני מבקש ממך, יפתח, לשבת עם ראש המועצה המקומית חורפיש, לדבר איתו, לבדוק מה אפשר לעשות משפטית בנושא הזה.

הזימונים לדיונים הם פומביים, כולל פרסום על המנדט בעיתונות.

נכנסנו לתהליך הזה באיחור כי לא ידענו על הוועדה הספציפית הזאת. בעקבות שיחה עם ראש הרשות ועם הגורמים בשטח ראש אגף תכנון אצלי ברשות ישב על ההיסטוריה, הכין דוח מאוד מפורט שמצביע על הסיבות הנכונות להעביר את השטח הזה לכסרא ולהעביר את החלק האחר למועצה מקומית נחף. בדוח הסופי, להפתעתי, אין שום התייחסות למה שהכנו, למה שהצגנו, וגם לא קיבלנו תגובות על מה שהכנו עד היום הזה. גם לא קיבלנו זימון אחר כך לשאר התהליכים שקרו בוועדה. זה קרה לנו בעוד כמה מקומות עם הוועדות הגיאוגרפיות. אנחנו נכנסים עכשיו למהלך הרבה יותר עמוק דרך משרד ראש הממשלה, כי אנחנו הקול של הרשויות האלו בתוך הממשלה, בתוך ההליכים האלה.

איפה הייצוג שלכם מתבטא בוועדה הגיאוגרפית? הרי באתם מיוזמה שלכם, לא של הוועדה, ואמרתם: אנחנו צריכים להיות מיוצגים. מה המעמד של הייצוג שלך בוועדה הזאת בכלל היה?

אנחנו הופענו בפני הוועדה כבעלי עניין.

לא כחלק מהוועדה.

גם לא הוזמנו.

היה לכם מנדט לייצג את ראשי הרשויות?

אנחנו נמצאים בוועדות התכנון המחוזיות. יש לנו ראשת אגף בשתי הוועדות, גם בצפון וגם בחיפה, שמופיעה בכל הדיונים שקשורים לישובים הדרוזים והצ'רקסים.

היא בעלת זכות הצבעה?

לא, היא משקיפה. גם במועצה הארצית לתכנון ובנייה אנחנו מיוצגים. גם אחרי שהכנו את הדוח, העברנו אותו לוועדה והשתתפנו בסיורים אין שום אזכור למה שעשינו בדוח הסופי.

שתי תכניות המתאר של סמיע ושל כסרא מקודמות ויש להן כבר קו כחול שנקבע.

מה עם המתחמים המפורטים של כסרא? מתי יכולים להתחבר לחשמל ומתי יכולים לקבל היתר בנייה?

תכנית המתאר של כסרא נמצאת כרגע בהתנגדויות כבר פעם שנייה, מה שאומר שההחלטה כבר נקבעה. בשלב הזה אין צפי לזה שהקו הכחול יורחב לכיוון תחום השיפוט. התכניות המפורטות שמקודמות במינהל התכנון הן בתוך הקו הכחול הנוכחי של תכנית המתאר, לכן אין מניעה או פגיעה בקידום שלהן, ואנחנו אכן מקדמים אותן.

אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בעניין. השלב הבא אחרי שיהיו המלצות - בג"ץ. השטח רותח, השטח תוסס. הוועדה הזאת גרמה לנתק בין תושבי כסרא לבין חרשים והר חלוץ. מחר בבוקר את הדרך בין הר חלוץ לחרשים אני הולך לסגור, לא תהיה דרך בין חרשים להר חלוץ באדמות פרטיות ונראה מה יעשו. תודה לכולם.

הוועדה הזאת קמה כדי להיות הכתובת של ראשי הרשויות ושל כל הגורמים שנוגעים בפיתוח של הישובים הדרוזים והצ'רקסים. הוועדה הזאת קיימה מעל ל-20 דיונים במושב האחרון, כשכל הדיונים נגעו בעניין של פיתוח הישובים הדרוזים והצ'רקסים, כולל ועדות גיאוגרפיות, כולל ההמלצה וההחלטה של השרה לגבי דליה ועוספיא ועוד הרבה תחומים שהוועדה הזאת קידמה. הוועדה הזאת לא מתה, הוועדה הזאת, אני מניח, תמשיך להיות גם אחרי הקמת הכנסת הבאה.

אני מכאן רוצה להודות לכל מי שהשתתף. גם למנכ"ל משרד הפנים ולנציגי המשרד שנכחו בדיון, גם לחברי יאסר גדבאן שעושה רבות למען היישוב שלו ובכלל למען שאר הישובים בתפקידו בתוך פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, גם ליושב ראש הרשות לפיתוח הכלכלי והחברתי של הישובים הדרוזים והצ'רקסים, האשם חוסין, שמלווה אותנו לאורך כל הדיונים כאן. אנשים באים לכאן גם בעידן הקורונה וגם לא בעידן הקורונה כי הם רוצים שהישובים הדרוזיים יתקדמו ויפתחו. באמת תודה לכל מי שנמצא.

אנחנו סבורים שלוועדה הגיאוגרפית יש את החלק המרכזי בהפשרת התכנון בישובים הדרוזים. ככל שהוועדות הגיאוגרפיות לא אמרו את המילה האחרונה שלהם והגבול לא פורסם, כך יהיה קשה להמשיך לתכנן את הישובים. נושא התכנון היא החולה הרעה. הדבר הכי מרכזי והכי בעייתי הוא התכנון. רק אחרי שמסיימים את התכנון אפשר לבוא עם כל החוקים שלכם. נושא הוועדות הגיאוגרפיות הוא קריטי. לא נלקחו בהמלצות של הוועדות כל ההשפעות וההשלכות של ההחלטות, לכן חשוב מאוד שאנחנו דנים בזה. היה דיון אחד לכרמל, יש דיון אחד לגליל, ונעשה דיון מעקב נוסף בהמשך.

אני מבקש ממשרד הפנים לבדוק למה עד הרגע האחרון המועצה המקומית כסרא סמיע וראשי הרשויות לא מעורבים בתהליכים עוד לפני קבלת ההחלטות. אני רואה עכשיו שיש התקדמות, שכן דיברו עם ראש המועצה, שכן משלבים אותו, ולשמחתי עדיין לא חתמו על הדוח. אני מבקש ממך יאסר שכל העיניים שלך וכל האנטנות שלך יהיו מפוקסות על הדוח לפני שחותמים עליו.

הוועדה מבקשת ממשרד הפנים להעביר לנו התייחסות לטענה כי לא כל חברי הוועדה חתמו על הדוח, על כך שחסרים שם חברים. הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לקבל הסבר מדוע ההמלצות וחוות הדעת של הגופים הרשומים בדוח של הוועדה הגיאוגרפית אשר המליצו להשאיר את השטח של כסרא לא נמצאות בדוח, לא נמצאות בחומר שלפני קבלת ההחלטות. הוועדה קוראת למשרד הפנים לשלב נציג של השלטון המקומי, של מרכז השלטון המקומי היישובי כמשקיף בדיונים של הוועדה. תאמצו את הרעיון הזה לגבי הוועדה החדשה שקמה ושבאותה נשימה גם שיהיה משקיף בוועדה לרשות לפיתוח הישובים הדרוזים והצ'רקסים. הוועדה רשמה את ההודעה של מנכ"ל משרד הפנים על כך שלמשרד הפנים חשוב השיח עם ראשי הרשויות ושהמשרד יקיים פגישות בנושא המלצות הוועדה הגיאוגרפית עם ראשי הרשויות. הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לפעול להשארת כל הגושים שדובר עליהם – 19,224, 19,222 שבהם יותר מ-75% מהאדמות בבעלות פרטית של תושבי כסרא סמיע, בתחום שיפוטה של כסרא סמיע, ולשמור על הרצף הטריטוריאלי של היישוב. הוועדה מבקשת ממשרד הפנים שכאשר עומדים לקבל החלטה בעניין תחום שיפוט זה לא יפגע בתכנון המפורט ובתכנון הכוללני של הישובים. הוועדה לא מקבלת את עמדת משרד הפנים ואת הטיעון שיש דעת מיעוט שהיא זו שגברה על דעת הרוב בעניין גריעת השטח, כשאני מבקש שהנושא הזה ייבחן ויגיע גם לשרה וגם למנכ"ל. הוועדה קוראת למשרד הפנים לפעול להסרת חסמים בתכנון הכוללני ולאשר את תכניות המתאר המפורטות בישובים הדרוזים והצ'רקסים.

אני משתתף בצערה של משפחת קבלאן על האירוע שהיה בבית ג'אן, בילינו גם שישי וגם שבת שם. האירועים האלה אסור שיקרו גם בישובים הדרוזים וגם בישובים הערבים. תופעת האלימות וכמות הקורבנות גוברת מיום ליום, המצב רע מאוד, ואני אומר את זה בצל חג הקורבן הבא עלינו. רצינו שחג הקורבן יגיע כשכולם עם חיוך על הפנים, אבל לצערי האירועים האלה לא מביאים אותנו לקו סיום. מאחר וחג הקורבן חל ביום שבת הקרוב אני רוצה לאחל לכל בני העדה הדרוזית, המוסלמית, הצ'רקסית ולכל מי שחוגג חג קורבן שמח. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.