פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ח' בסיון התשפ"ב (07 ביוני 2022), שעה 10:00

תחנת הכוח אורות רבין - הכשל המתמשך בייצור חשמל מפחם במרחב איגוד ערים שרון-כרמל

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר

אלון טל – משתתף באמצעים מקוונים

יוליה גינזבורג - מנהלת מחוז חיפה בפועל, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר גיל פרואקטור - מנהל תחום שינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה

אנה מדינה פנס - מרכזת קרקעות מזוהמות, המשרד להגנת הסביבה

דוד באדל - ראש תחום כלכלה, משרד האנרגיה

יעל כהן פארן - חברת כנסת לשעבר

איתי גוטגליק - ראש תחום מקרו, רשות החשמל

יוסי רופא - מנהל אגף יצור, הנדסה ותחזוקה מרחבית, חברת החשמל

צבי שטג - מנהל אגף פרוייקטי ייצור, חברת החשמל

שמעון שיקי פישר - סמנכ"ל תפעול, נגה - ניהול מערכת החשמל

ניר סהר - מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה, שרון כרמל

יונת אלקלעי - רכזת איכות אוויר ותחנות כוח, איגוד ערים לאיכות הסביבה, שרון כרמל

יורם בסלע - מהנדס, יועץ לאיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

ד"ר יונתן אייקנבאום - מנהל גרינפיס ישראל

חן הרצוג - שדלן, כלכלן ראשי, איגוד חברות הגז

ארז אריאב - פורום התושבים האזורי לאיכות הסביבה שרון-כרמל

ניב מאירסון - מגמה ירוקה

אורן הלמן - סמנכ"ל שירות, שיווק ורגולציה, חברת החשמל

לירון אדלר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

תחנת הכוח אורות רבין - הכשל המתמשך בייצור חשמל מפחם במרחב איגוד ערים שרון-כרמל

בוקר טוב לכולם. הוועדה דנה היום בתחנת הכוח אורות רבין, הכשל המתמשך בייצור חשמל מפחם במרחב איגוד ערים שרון-כרמל. קיבלתי פנייה של איגוד ערים שרון-כרמל בסוגיית טענת הכוח אורות רבין, נעניתי לפנייה והנה אנחנו מקיימים דיון. אני רוצה להתחיל עם איגוד הערים שיציגו את הסוגייה ולאחר מכן נמשיך.

בוקר טוב. אני מנכ"ל איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל. ראשית, היושב ראש, תודה רבה על ההזמנה. בהחלט נענית בצורה די מהירה. יש לנו אישיו מאוד משמעותי במרחב שלנו, אנחנו איגוד שמאגד בתוכו 18 רשויות, בקרוב 19 כאשר גם חריש תצטרף אלינו, כמיליון תושבים והאיגוד קם כדי לפקח על הפעילות של תחנת הכוח אורות רבין. זה משנת 1978.

האיגוד קם למטרה זו בלבד?

בלבד. זה צו ההקמה שלנו.

אתם עכשיו לא עושים שום דבר אחר?

היום אנחנו עושים הרבה דברים נוספים אבל צו ההקמה שלנו הוא פיקוח על תחנת הכוח אורות רבין.

אנחנו נשמח להציג סרטון קצר ואחר כך מצגת קצרה.

(הקרנת סרטון).

תמחישו את הבעיה ותתייחסו אליה.

ראשית, לא אני אומר אלא המשרד להגנת הסביבה אומר משנת 2020 שהמשרד המזהם ביותר במדינת ישראל הוא אורות רבין. צריך לשיש את זה על השולחן. המפעל המזהם ביותר וזה על פי דוח מרשם הפליטות של המשרד. למעשה ביוני 2022, עד לפני שבוע ימים, יחידות 1 עד 4 היו אמורות להפסיק לעבוד וזאת משום שהן קמו בשנות ה-80. בתחילת שנות ה-80.

היו אמורים להפסיק לפי מה? מי ציווה עליהן?

בדיוק את זה אני רוצה להראות. יש החלטת ממשלה מספר 4080 לפיה ב-1 ביוני 2022 היחידות האלה אמורות להפסיק לעבוד. אני מזכיר לכולנו שבעצם היחידות האלה משנות ה-80 נבנו בלי כל אמצעי הפחתה. כלומר, הפליטות שנפלטות משנות ה-80 אלה אותן פליטות שנפלטות בשנת 2022. מדינת הייטק, מדינה שמובילה, הקטר, ההייטק, טכנולוגיות מתקדמות – עדיין משתמשים בפחם עם טכנולוגיות הכי מיושנות.

משתמשים באסבסט. אתם לא המקרה היוצא דופן.

נכון. לפי פרופסור גרוטו וגם מבקר המדינה, 50 אנשים מתים סביב תחנת הכוח אורות רבין, חדרה, ג'יסר א-זרקא, אור עקיבא, פורדיס, מנשה, פרדס חנה כרכור – על פי פרופסור גרוטו אנשים מתים. לא אני אמרתי אלא משרד הבריאות אמר את זה ולפי מבקר המדינה.

עוד מעט נשמע את משרד הבריאות ונראה אם יש להם נתונים המאששים את הטענות.

בהחלט. למעשה הם היו אמורים לעמוד בלוחות הזמנים של ה-1 ביוני, לפני כשבוע ימים, אבל לא הצליחו לעמוד בזה.

ניר, מה הטענה המרכזית שלך?

מה הם עושים עכשיו?

מישהו היה צריך לנעול את ה-1-4 עד איקס זמן וזה לא נעשה? זו הטענה המרכזית? אם כן, שים את הטענה המרכזית על השולחן.

יש לי שתי טענות.

שמישהו יתמודד מולה.

משרד האנרגיה דרך משרד המשפטים מבקש עכשיו לבטל את חוק אוויר נקי עבור תחנות הכוח. לא עומדים בזמנים, אז משנים את החוק.

מה זה אומר לגבי החלטה לסגור 1-4?

עוד מזהמים.

מה זה אומר לגבי 1-4? ימשיך לעבוד?

ימשיך לעבוד רגיל. כלומר, אם לא עומדים בלוחות זמנים ועל פי החלטת ממשלה, בואו נשנה את החוק.

במשרד להגנת הסביבה?

לא משרד להגנת הסביבה אלא משרד האנרגיה דורש לשנות. המשרד להגנת הסביבה מתנגד.

משרד האנרגיה יכול לדרוש מה שבא לו.

לכן הדרישות שלנו, אנחנו מבקשים קודם כל להפסיק את העבודה השוטפת ביחידות 1 עד 4 משנות ה-80. לכל אורך השנים בעצם דחו.

יש להם חלופה? אם זה ייסגר, יש להם חלופה לאספקת חשמל?

אני מניח שמי שהחליט ב-1 יוני 2022 – וזה היה בשיתוף - - -

לא. אל תניח. אמרו הרבה מאוד פעמים והתברר שכאשר באים למימוש, הכול חרטה ברטה.

כנראה שזה מה שקורה כרגע ועל כך אנחנו מלינים. דבר שני, להשתמש בפחם? הרי לא הגיוני להשתמש בפחם היום כשיש לנו כל כך הרבה גז במדינה. אנחנו לא משתמשים רק לצורך שלנו.

אגב, מתי החליטו על הסגירה?

לפני 4 שנים.

כלומר, מאז עוד היעד שהציבו, היו צריכים להתכונן למעבר.

נכון אדוני.

משהו נעשה?

אנחנו לא רואים שדברים נעשו. אנחנו רואים שביוני 2022 עדיין משתמשים בפחם כמו בשנות ה-80 ואומרים שנמשיך את זה בשנתיים הקרובות. לגבי 3-4 זה עוד 20 חודשים.

אנחנו שואלים שאלות - וכמובן מי שצריך לענות הם אלה שמופקדים לענות – מה נעשה מאז התקבלה ההחלטה שנתנו לה מרווח של 4 שנים?

מ-2013.

זה יותר מ-4 שנים. 6 שנים.

מישהו היה צריך להיערך בהתאם. אם קבעו שעד תאריך יעד סוגרים, כנראה יש להם חלופה לדבר הזה. כנראה זה לא נעשה או שזה לא נעשה בוודאות.

נתייחס לזה.

כמובן שאנחנו מסתכלים על הגז הפוסילי או בכלל פחם פוסילי כשלב ביניים לקראת מעבר לאנרגיות מתחדשות, שזאת ההסתכלות של כל מדינת ישראל. כל נושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים, אבל בשביל לעשות את הצעד הראשון חייבים להפסיק להשתמש בפחם ומהר עד כמה שרק אפשר. תודה.

מישהו מאיגוד ערים רוצה להוסיף משהו על הדברים של ניר? אני בדרך כלל מתחיל עם חברי כנסת אבל היות ואין כאן חברי כנסת מכהנים, אני אתחיל עם חברת כנסת לשעבר.

תודה רבה כבוד היושב ראש, תודה על קיום הדיון החשוב הזה ותודה לאיגוד שיזם אותו. אני הייתי בכנסת ב-2016. אני יזמתי את הדיון בוועדת הכלכלה כאשר דנו בשאלה האם בכלל צריך ואפשר לסגור את התחנות ותוך כמה שנים. מי שהיה שר האנרגיה שטייניץ התנגד לזה בכל תוקף ובכל זאת היה דיון בזמן הפגרה באוגוסט 2016. יצאנו לפגרה והיה דיון בוועדת הכלכלה. הדיון רק דחף את העניין. בסוף אוגוסט התקבלה החלטת ממשלה שתוך 6 שנים, ב-2022, ייסגרו יחידו ת 1 עד 4 ויוחלפו בגז. עכשיו אנחנו 6 שנים אחרי.

המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת החשמל להתקין סולקנים שיסננו את המזהמים על הארובות האלה, כבר משנות ה-90 או תחילת שנות ה-2000. הטכנולוגיות קיימות כבר 20 ומשהו שנים. דחו למצב שהמשרד להגנת הסביבה אפילו הסכים לוותר. אמר: לא עשיתם כי זה מיליארדים – אל תעשו עכשיו אבל תסגרו, לא אולי מיידית אבל כמה שנים נמשיך לנשום את האוויר המזוהם הזה אבל תסגרו. בעצם בהוראת חוק אוויר נקי והיתרי פליטה של חוק אוויר נקי מהמשרד להגנת הסביבה, הם נתנו להם אישור להמשיך לזהם רק כדי שהם באמת ייסגרו בשנת 2022. עכשיו הסיפור הוא – אני לא יודעת אם הם בחריגה, יאמר נציג המשרד להגנת הסביבה – ש-1 ביוני היה לפני שבוע והם לא נסגרו. או שהם בחריגה או שהם קיבלו איזשהו היתר להמשיך לזהם אבל הם היו אמורים לסיים את עבודתם ב-1 ביוני 2022.

אני מדברת לא רק כחברת כנסת לשעבר אלא גם כיושבת ראש משותפת של התנועה הירוקה, גם כפורום ישראל לאנרגיה. אני עוסקת בנושאים האלה כמעט 25 שנים. אני גם נציגת האזור. נמצא כאן – אני מקווה שיקבל את זכות הדיבור – ארז אריאב מפורום התושבים לאיכות הסביבה, שרון-כרמל.

הוא היה כאן ועוד איך קיבל.

ואני מקווה שיקבל שוב.

אני גם תושבת האזור ואני חייבת לומר גילוי נאות. אני רוצה שאני והילדים שלי , 6 שנים סתמנו את האף אבל עכשיו הגיע הזמן. יש כאן תחלואה מאוד גבוהה באזור שלנו. אני לא רוצה לספר כאן כמה חברות שלי חולות סרטן.

אנחנו מקווים לקבל על זה נתונים ממשרד הבריאות.

יש כאן חלופות. לא נעשה מה שהיה צריך לעשות כדי שהתחנות האלה ייסגרו. עכשיו באים ומבקשים עוד שנה, עוד 20 חודשים, אבל מי מבטיח לנו שתעבור שנה, יעברו 20 חודשים ולא נגיע בדיוק לאותו דיון, אני מקווה עם אותו יושב ראש ועם אותה ממשלה, בעוד שנה או בעוד 20 חודשים? מי מבטיח לנו דבר כזה? הרי זאת איזושהי צורה של התנהלות שכל פעם דוחים. אגב, את הסולקנים באותה צורה דחו ודחו והיו בג"צים נגד זה, עד שהגיעו מים עד נפש ואמרו די, לא צריך סולקנים.

בסופו של דבר יש גז שהוא ממש צריך להיות המעט שבמעט כדי לעבור ולסגור את הפחם ולעבור למתחדשות וזה עוד סיפור שהוא לא לדיון היום אבל המתחדשות תקועות מכל עבר ועל זה צריך לפרוץ כאן חסמים ולתת לשוק לדהור כדי שאנשים יתקינו בבתים שלהם וכולי. זה לא קורה היום אלא בזאיר אנפין. זה מתחיל אבל ממש לא מספיק ואין מספיק תמריצים. הסיפור כאן של התחנות הפחמיות הוא גם קשור כמובן לזיהום האוויר המקומי והוא גם קשור למחויבויות של ישראל לאמנ האקלים, לפריס, לגלזגו. אני ניהלתי בכנסת ה-20 ועדת משנה שבדיוק עסקה במה ישראל עושה עבור הסכם פריס, כדי לעמוד ביעדים שלה בהסכם פריס. אחד המענים שכל פעם קיבלתי בוועדה היה שהנה אנחנו הולכים לסגור את התחנות הפחמיות כי זה אחד הצדדים הכי משמעותיים במעבר מגז לפחם, סגירת הפחם מונע הרבה מאוד פליטות של גזי חממה. אנחנו עכשיו כמה שנים אחרי ועדיין אנחנו ממשיכים לשמוע שהולכים ורוצים להמשיך ורוצים לשנות את חוק אוויר נקי . בחוק ההסדרים רוצים לעשות את זה. בחוק ההסדרים רוצים להורות שתקנות אוויר נקי והיתרי פליטה מהמשרד להגנת הסביבה לא יחולו על מפעלים שהממשלה תחליט עליהם וכמובן הראשונים ביניהם אלה אורות רבין.

אני חושבת שזה משהו שהכנסת והוועדה הזאת צריכה לעמוד הרגליים האחריות ולמנוע. נקווה שזה לא יעבור. התחנה הזאת צריכה להיסגר אתמול. תודה רבה.

תודה יעל. אני רוצה לעדכן שיש לנו חבר כנסת מכהן ב-זום. נבצר ממנו להגיע כי הוא עם קורונה. אני מתנצל על שאמרתי שאין חבר כנסת בדיון. אפרופו מה שאמרה יעל, אנחנו קבענו לוח זמנים לביצוע עבור רידינג. אנחנו צריכים לקיים ישיבת מעקב כדי לראות היכן אנחנו עומדים בקביעות שהיו מולם. אפשר כבר לקבוע פגישה בנושא הזה. חברת חשמל תגיד לנו היכן הם נמצאים בין היתר בעניין הזה. קבענו לוח זמנים לביצוע של חודשים בחלק מהדברים. יש להם את הזמן לביצוע ונראה אם זה נעשה או לא.

עד שאני חוזר למשרד להגנת הסביבה, אני רוצה לעבור ל-זום, לחבר הכנסת אלון טל. בוקר טוב.

בוקר טוב אדוני היושב ראש.

קיבלת ממני התנצלות על כך שאמרתי שאין לי אף חבר כנסת בדיון. בהתחלה חשבתי שזה לא מעניין את חברי הכנסת, אחר כך התברר שזה מעניין לפחות חבר כנסת אחד, אותך. זה קרדיט שתה צריך לקבל.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל, אני רוצה להחמיא לך לא רק על הלבוש הירוק אלא גם על האג'נדה הירוקה שאתה מוביל בוועדה. תרתי משמע אתה ירוק. המפלגה איסלאמית, גם זה ירוק.

אתה אומר שהכול ירו ק.

כן. לגופו של עניין אדוני היושב ראש, אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמרה חברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן. בנובמבר 2020 אני השתתפתי בוועידת האקלים שקדמה לגלזגו. היא התקיימה במדריג.

2019. ב-2020 הייתה קורונה.

אני חושב שב-2021-2020 הייתה קורונה. בראש המשלחת הישראלית עמד שר האנרגיה חברי דוקטור יובל שטייניץ. שטייניץ קיבל מעין פרס או הוקרה מהעצרת על ההישגים המרשימים של מדינת ישראל שהתקדמה בצעדי ענק כדי להפסיק את השימוש בפחם ועוד הבטיח, מדינת ישראל הבטיחה, שאנחנו עד שנת 2022 מסיימים עם זה לגמרי. והנה אנחנו מגיעים לאותו רגע שמדינת ישראל אמורה לפרוע את אותה התחייבות לשמה קיבלה הכרה – לא אגיד פרס אבל הצדעה בין-לאומית – ואנחנו מתחמקים.

מה זה לא קורה? איפה הבעיה?

יש לי שתי מילים: רצון פוליטי. חזרתי זה עתה משליחות קצרה לדנמרק מטעם הכנסת, שם הם מזמן סיימו את הרומן שלהם עם פחם. גם להם היו פעם תחנות פחמיות. זאת סיבה כך שהפרלמנט הדני, שחלק מאיתנו מזדהה איתו באמצעות הסידרה בורגן, הגיע להחלטה חד משמעית שמפסיקים. שם פיקוח פרלמנטרי הוא פיקוח פרלמנטרי, הוא לא מס שפתיים. לכן אני מקווה שהוועדה הזאת באמת תפעיל את מלוא הכוח באמצעותך, כמי שגילה לא פעם שאתה לא ממצמץ מול האמת, ונגיד להם על מי אנחנו עובדים כאן. על הנכדים שלנו שיחיו בכדור הארץ בו תהיה אנרכיה אקלימית? המחלה והתחלואה שאנחנו מקדמים וממשיכים, כפי ששמענו, באזור חדרה? אני מקווה שבזכות הדיון הזה, ולפחות נחישות חבר כנסת אחד שהגיע למליאה, אנחנו באמת נשדר מסר שאי אפשר מצד אחד להתחייב לעולם, לא רק לעצמנו, ואז שבעצם נגיד שלא התכוונו, בעוד שנתיים, יש אילוצים. מדינות שרצו, ידעו היטב ואלה מדינות שאין להן עתודות גז כמו שיש לנו. אין כל תירוץ אדוני היושב ראש, זה רק רצון פוליטי לבוא ולעזרו לרשות המבצעת לעשות את מה שהיא הבטיחה לעשות.

תודה רבה על הדיון ובוא נראה איזה לחץ אפשר להפעיל.

תודה רבה חבר הכנסת אלון טל. תרגיש טוב והרבה בריאות. לפחות אתה נראה טוב.

המשרד להגנת הסביבה.

אני רוצה להתייחס בקצרה למה שנאמר.

תתייחס לטענה לגבי מה הולך להשתנות בקריטריונים כדי שהדבר הזה ימשיך לעבוד. אתה בעד או נגד?

אני אתייחס לזה. אנחנו בהיתר הפליטה שהוצאנו לאתר אורות רבין קבענו כבר ב-2016 שעד ה-1 ביוני ארבעת היחידות האלה חייבות להפסיק לעבוד. ההיתר הזה גובש אחרי התייעצות וביחד עם משרד האנרגיה וכמו שנאמר כאן היו כאן שש שנים להיערך לסגירה של היחידות האלה.

מישהו היה צריך לראות שזה נעשה או שאנחנו סומכים עליהם? יבוא המועד ואז נראה אם הם צודקים או לא.

בוודאי שהיה צריך לראות ולוודא.

לא, לא שאלתי מה היה. מישהו בדק או עקב וראה שזה קורה?

התשובה היא שזה מה שהיה צריך לקרות. לצערנו אנחנו גילינו בדיון בוועדה לקרן העושר.

זה לא גילינו. בכל מקום התופעה חוזרת על עצמה. איפה המשרדים? איפה הפקחים? איפה מי שצריך לקבל את ההחלטות? ברידינג אותו סיפור.

נכון.

אז מה יהיה?

אדוני, אני מתייחס לזה. אנחנו מבחינתנו באנו ואמרנו שהיחידות האלה חייבות להפסיק לעבוד ב-1 ביוני וכל רצון או צורך להפעיל את היחידות האלה מעבר להיתר - - -

אנחנו אחרי ה-1 ביוני. הן הפסיקו?

אם היחידות האלה ממשיכות לעבוד, הדרך היחידה שהן יכולות להמשיך לעבוד זה אך ורק במצב של סיכון משק החשמל, סיכון לאספקה שלך חשמל ושל אמינות אספקת החשמל.

זאת אומרת, ההחלטה על הסגירה נתנה להם אך ורק באיזו דרך ימשיכו לעבוד או שנתבקשו לסגור את הבסטה ב-1 ביוני?

הן לא נתבקשו. הן נדרשו להפסיק להפעיל.

אתה עכשיו ממציא להן סיבות לא לממש.

לא אדוני, אני לא ממציא להן סיבות. חוק אוויר נקי.

חכה רגע. אלא אם כן שוק החשמל מחייב את עבודתן. למה התקבלה החלטה לסגור?

אני אומר מה עמדתנו הברורה במשרד.

אותו הדבר ברידינג כי אחרת לא יהיה לנו חשמל לגוש דן ומי חס ושלום לא רוצה חשמל לגוש דן?

גם ברידינג אנחנו – ואתה הזכרת את רידינג – באנו ואמרנו בצורה מאוד מפורשת שלא אפשרי להקים תחנת כוח חדשה ברידינג. הגשנו לוועדת התכנון את חוות הדעת המקצועית שלנו שהראתה שיש זיהום אוויר עודף ועל כן אנחנו מתנגדים באופן תקיף להקמת תחנת כוח חדשה.

יתרה מזאת, וזה חשוב להגיד את זה, אני רוצה להתייחס לאורות רבין ולומר שאנחנו מבחינתנו באנו ואמרנו תבחנו את כל החלופות האפשריות, לא רק חלופות של שימוש בתשתיות קיימות כמו לדוגמה חגית ואתרים אחרים על גז שניתן להעלות את העומסים עליהם על מנת להימנע מסגירה של יחידות 1 עד 4, על מנת להימנע מהמשך ההפעלה שלהן אלא גם לבוא ולראות איך בכל רגע נתון, במידה ומנהל המערכת – חברת נגה תכף תתייחס – סבורה שחייבים להמשיך להפעיל את היחידות האלה, הן לא יכולות להפעיל את כל ארבעת היחידות אלא הן חייבות להפעיל את המינימום הנדרש ולבוא ולהראות שבאמת הן בחנו את כל החלופות ואנחנו במשרד ככל שנשתכנע שבאמת זה המצב, שאין דרך אחרת להימנע מפגיעה באמינות אספקת החשמל לפי קריטריונים שחברת נגה מגדירה – רק במקרה הזה ניתן לפי החוק להפעיל את היחידות האלה. בשום מצב אחר לא ניתן להפעיל את היחידות האלה וזה מתייחס גם לאמרה הכללית הרחבה יותר של מה שאמרתי ומה שהתייחסתי בפתיח שמה שאנחנו רוצים לראות זה שמשרד האנרגיה יכין את אותה תכנית כדי באמת לעמוד באותה אורכה שהתבקשה בהמשך הפעלת היחידות. זה קשור גם לקומישנינג של שני המחז"מים שצריכים לבוא ולהיכנס לפעולה 70 ו-80 במהלך השנתיים הקרובות באתר אורות רבין על גז כאמצעי חלופי להספק הפחמי של יחידות 1 עד 4.

המשרד להגנת הסביבה הסביר שהוא נתן איזושהי אורכה.

מישהו נתן אורכה?

לא. כאילו של הפעלה במקרים חריגים.

אנחנו לא נתנו אורכה. אנחנו נתנו אורכה של 7 ימיטם בך הכול ושבעת הימים האלה פגו. כרגע אין אורכה.

ההסדר הזה שאתה מדבר עליו.

אני מתייחס. כרגע לפי חוק אוויר נקי, זה הסדר הוא קיים בחוק מאז 2008, מאז החוק הזה גובש ונכתב, רק במצב חירום לפי סעיף 4 בחוק אוויר נקי ניתן על בסיס קריטריונים, על בסיס החלטה של מנהל המערכת, במידה ונשקפת סכנה לאספקת החשמל, ניתן לאותו פרק זמן, כל עוד יש סכנה לאספקת החשמל, להפעיל את היחידות האלה. זאת לא אורכה שנתנו.

ההסדר החריג, אין לו מגבלה של זמן.

חברת החשמל פנתה אלינו באופן פורמלי לפני האורכה.

לפני ה-1 ביוני?

כן. לפני כשלושה חודשים. היא פנתה אלינו וביקשה אורכה.

אתה יודע האם יש הכנות לסגירת הדבר הזה או לא?

לפי הנתונים שהעבירו לנו באופן רשמי פורמלי, במכתב הפנייה, בעוד 20 חודשים למעשה היחידה השנייה - - -

בעוד 20 חודשים, בערבית עוד שנתיים.

כן. היחידה השנייה של שני המחז"מים שציינתי צריכה להיכנס לפעולה ואז ניתן יהיה לסגור את שתי היחידות הנותרות. כי יש שתי יחידות שקיבלו אורכה.

אחת משתיים: או שמי שקבע את התקופה של אז לסגירה לא היה מספיק מקצועי, או שהם טייחו אותו. למה 6 שנים לא היו מספיקות ועכשיו 20 חודשים?

זאת בדיוק השאלה שאנחנו שואלים אדוני.

לא סיימתי את השאלה. למה 6 שנים לא הספיקו ועכשיו 20 חודשים כנראה מספיקים? אמרו כאן דברים קשים על רמת הזיהום ואתה מופקד גם על הקטע של חוק אוויר נקי, על הערכים הקשורים לאוויר נקי. אנחנו עדכנו את הערכים לפני כמה חודשים.

לפני חודש-חודשיים.

אנחנו עובדים בלחץ זמן ולא זוכרים מועדים. אתה מאשש את הדברים? המפעל הזה הוא הכי מזהם? הייתי בדיון אחר בו הוזכר מפעל אחר שנאמר הוא הכי מזהם אבל בוא נראה בתחרות מי מביניהם הכי מזהם. הוא הכי מזהם במדינת ישראל?

הוא הכי מזהם וכל יום שיחידה אחת מבין הארבע עובדת, העלות המשקית היא 2 מיליון שקלים.

הוא הכי מזהם וניתנה לו הזדמנו ת 6 שנים, הוא לא קיים ואתה רוצה להאריך לו.

אני לא רוצה להאריך לו. במידה ויש סכנה לאספקת החשמל, אז ניתן להארכה.

זאת לא סכנה. כפו על כולם לבוא ולומר את המשפט הזה. מי שלא ביצע את העבודה במשך 6 שנים, שלא יאיים בסכנה הזאת. היא לא סכנה. היא דבר שהוא יצר.

אני מסכים אתך אדוני.

כאילו מאיימים במלחמה. זה מישהו יצר את זה כי הוא לא קיים.

תודה. משרד הבריאות. מי מייצג כאן את משרד הבריאות? הדיון לא מענין אותם? אם מישהו במשרד הבריאות שומע, אנחנו מדברים על מפעל מזהם ויש טענות על תחלואת סרטן גובה ומן הסתם מדובר בחיי אדם. אם זה מעניין אתכם, תיצרו איתנו קשר בבקשה. תודה.

אנחנו חוזרים לשמעון פישר. נגה, ניהול מערכות החשמל. מה זה נגה ניהול מערכות החשמל? אדם בור כמוני צריך להבין מה זה.

מאז שנתקיימה הרפורמה במשק החשמל - - -

מתי היא התקיימה?

ההחלטה הייתה ב-2018.

אחרי ההחלטה על סגירת 1-4.

בהמשך אני אדייק.

כן. דיברנו על זה בכנסת ביולי 2018.

יעל הייתה מעורבת בהרבה דברים שלא התממשו והם עוד בעבודה.

במאי 2018 נחתמה הרפורמה וביולי 2018 הייתה החלטת ממשלה אותה כולם מצטטים.

להקים את מה, את נגה?

במסגרת הרפורמה, אחד השלבים המרכזיים היה להקים חברה ממשלתית חדשה בשם נגה שהיא תהיה אחראית על משק החשמל.

בכל המדינה.

במדינת ישראל.

היא תדאג למצוא חלופות?

גם.

חשמל סולרי. הכול.

הכול.

זה שזה לא מתקדם, אתם אשמים בזה?

אפשר להגיד את זה אבל תן לי הזדמנות להסביר.

כן. תוך כדי ההזדמנות אני גם שואל אותך שאלות כי אחרת אני לא עושה את התפקיד שלי ואני יכול ללכת.

אנחנו למעשה יצאנו לדרך בנובמבר שנה שעברה. אנחנו מנהלים ביום יום את משק החשמל, מאזנים בין ייצור וצריכה ודואגים שיהיה חשמל.

ב-2018 הוקם הדבר הזה שקוראים לו נגה. אתה באת להחלטה שכבר התקבלה שנתיים לפני. הלכת לבדוק מה נעשה עם הדבר הזה? תענה לי ספציפית.

אם תיתן לי לדבר בצורה מובנית, אני אסביר את זה.

מה זה בצורה מובנית? אנחנו ננווט את הדיון לתכלית שלו.

התכלית היא שלפני שקיבלו את ההחלטה הזאת לסגור את היחידות 1-4, אני הייתי בחברת חשמל, במחלקת המחקר והתכנון של חברת חשמל, שהצביעה ותכננה איך לעשות את זה. לכן יש לי גם קשר לעבר. זה לא קשור למעמד הנוכחי אבל שאלת לגבי המעמד הנוכחי.

לא שיש תוצאות.

חכה. השקף הבא מסביר. כאשר מדברים על תאריכים צריך לדייק כי ב-2016 התקבלה החלטה של משרד האנרגיה, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, על סגירה של יחידות 4-1. זה ב-2016 ועוד אפילו לא ידעו איך עושים את זה.

זה מה שאמרה יעל.

נכון.

אם כן, במה לדייק? אתה לא אוהב שואלים אותך שאלות?

אוהב אבל אני רוצה להסביר.

שאלתי במה לדייק. היא אמרה בדיוק את אותו דבר ולכן למה אתה אומר לדייק?

כי החלטת המשלה הייתה ב-2018 ורק אחרי שהייתה החלטת ממשלה התחילו בכלל לתכנן, לקבל היתרים. זאת אומרת, להגיד שהיה ב-2016 ולהוסיף שנתיים לתאריך.

זאת אומרת, השנתיים שעכשיו מבקשים הן מהוות את הפער בין 2016 ל-2018.

אני לא מתרץ את זה אבל אני אומר עובדות.

לא. אני עוזר לך.

לא. אל תעזור לי. אני מסתדר.

לא רואים שאתה מסתדר ולכן אני עוזר לך.

תודה רבה. בוא נגיד שהעבודה שנעשתה ב-2016 אחרי ההחלטה הייתה איך לעשות את זה. אני מזכיר מה שיעל אמרה - ואני דווקא שמח לשמוע – שגם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2016, אם אני לא טועה גיל היה בצוות כזה, אמר שכבר לא משתלם לעשות עוד עם פרויקט הפחתת פליטות גם על היחידות האלה ועדיף לסגור אותן ואפילו הוציאו מסמך בנושא הזה. אז אנחנו עשינו עבודה, האנשים שלי, ובעבודה מצאו שכדי לאפשר את הספקת היחידות 4-1 צריך להקים שתי יחידות מחז"מ חדשות אבל שיכולות לייצר את האנרגיה אך ורק באותו אתר אורות רבין ואין בלתו. האפשרות היחידה, כדי להפסיק את היחידות האלה, היא לבנות שני מחז"מים באותו אתר.

העבודה האת התבלה על ידי משרד האנרגיה ורשות החשמל ובאה לידי ביטוי בהחלטת ממשלה שהייתה ב-2018. ההבדל בין החלטת הממשלה - שווב, זה לא הוזכר כאן אבל צריך להדגיש – התנאי לסגירת 4-1 היה חיבור מאגר שלישי, מאגר גז שלישי – שדרך אגב עדיין לא חובר – חיבור בשלוש נקודות חיבור והקמת המחז"מים.

הוקמו?

הם בתהליך הקמה מתקדם.

כמה זה מתקדם?

קודם כל, מי שיקים את זה, זאת חברת חשמל ולכן אני מעדיף שהם ייתנו את התשובות ולא אני אענה במקומם. מי שעובר ליד כביש החוף רואה שיש כבר ארובה אחת שלמה, מחז"מ אחד בשלב יותר מתקדם ועוד מחז"מ שני שנבנה. זאת אומרת, זה לא סוד, זה נבנה, קורה שם משהו. אכן היו עיכובים בתאריך ובמקום להיות יחידה ראשונה ולהתחיל לפעול ביוני, זה מתאחר. חברת החשמל תסביר למה ואיך ומה הסיבות. צריך להבין שאם זה תנאי, בלי שזה קיים אי אפשר להפעיל את זה.

אני מהנדס חשמל והכול הנדסי, אני רוצה להסביר.

צריך לממש וצריך ליישם. לא צריך לבוא ולומר בדיעבד שזה לא נעשה כי התנאי לא התקיים. למה התנאי לא התקיים? זאת בעיה של האנשים שמחכים שזה יקרה?

אנרג'י, כפי ששמעתם רק אתמול, שהיו צריכים להגיע ולהתחבר כבר לפני שנה ומשהו, רק כרגע האסדה שלהם בדרך. בטח שמעת בחדשות. היא לא הגיעה, אז אין חיבור לגל השלישי. ברגע שזה יתחבר, התנאי הזה יוסר. מסתבר שפרויקטים, במיוחד גדולים, מתעכבים, כל אחד עם הסיבות הטובות שלו. ברור שאם המחז"מ הזה היה מוקם שנתיים קודם לכן, היינו יכולים להפסיק את 4-1.

בדיוק לזה אני מתכוון.

לוקח זמן לבנות פרויקט בסדר גודל כזה. כשאני נסעתי לכאן חשבתי איך אני מסביר את זה שיש בעיית הולכה שמחייבת את המשך הייצור של 4-1. כשנוסעים מדרום לצפון, יש לנו כמה כבישים.

דרך אגב, כאשר מדברים על חלופות באנרגיה מבינים את בעיית ההולכה גם כסיבה לאי קידום העניין. אין פתרונות הולכה?

הייתי שלוש שעות בפקקים וחשבתי על זה. אם ניקח את הקשר בין צפון לדרום בכבישים, יש לך את כביש 2, 4 ו-6. ארבעת היחידות, 4-1, האם סוגרים את כביש 6 לנו ברור מה יקרה לפקקים ב-1 ו-2 ולא צריך להסביר את זה. האפשרות היחידה לסגור את 4-1, לסגור את כביש 6, זה להקים כביש 6 אחר במקביל אליו.

באיזה שלב הוא?

הוא בשלב מתקדם מאוד. לכן אנחנו מדברים על איחור אבל אמרתי שחברת חשמלך תסביר את העיכובים. לכן אי אפשר לסגור את כביש 6 ולהמשיך. ההבדל בין חשמל ותחבורה הוא שבתחבורה, אם סוגרים לך את כביש 6, אנשים ישבו 8 שנים בפקק. בחשמל, אם אני סוגר את אותו כביש 6, הזרם יעלה בשני הכבישים האחרים, בקווים האחרים, נגיע לעומס יתר. האפשרות היחידה כדי למנוע את עומס היתר היא לקחת צרכנים ולעשות להם הפסקת חשמל. זה קורה כאשר העומס במדינת ישראל. זה קורה בקיץ ובחורף.

היית צריך להשתתף בדיון שהיה כאן.

יכולתי להסביר גם על רידינג כי גם על רידינג העבודה יצאה מאיתנו. זה אותו עיקרון. כשיש בעיית הולכה, יש לך צוואר בקבוק. אתה חייב ייצור באותו מקום שאתה רוצה. זה שאני אבנה כבישים בגליל ובנגב, זה לא יפתור את הפקקים בין חיפה לתל אביב. לכן הצורך ב-4-1 כבר במהות היה מהתחלה והוא לכל אורך הדרך ממשיך כך. לכן ההחלטה להקים שני מחז"מים נוספים שכרגע הם בתהליך הקמה וכדי לשמור על אותה רמת אמינות של 4 יחידות, צריך להבין ש-4 יחידות, יכולה להיפסק ויכולה להיות תקלה, אז כשיש לך רק 2 יחידות, כאשר יחידה אחת נפסקת, אתה כבר ב-50 אחוזים הפסקה. אם אנחנו מתחילים עם יחידת מחז"מ ראשונה, הפסקה שלה, ברגע שהפסקתי, אין לי ייצור בכלל.

תודה על ההסבר. כיוון שמועד הסגירה כבר עבר, אנחנו רוצים שהתושבים לפחות יבינו מה לוח הזמנים שמתוכנן עבור. זה שהסברת על קווי הולכה ועל מתקנים שצריך להקים, זה יופי אבל זה היה צריך להיעשות בד בבד עם העבודה עד שמגיעים לזמן אבל זה לא נעשה.

נעשה אבל לא מספיק.

לא נעשה כי זה לא נסגר. לא נעשה עד הסוף. הסברת שחלק משלב ההקמה, חלק משלב הולכה. מה לוח הזמנים? אנחנו יכולים לדעת?

כן. לוח הזמנים הנוכחי הוא שיחידה ראשונה, המחז"מ הראשון שבלי זה אי אפשר – יש ראשון, יחידה שהיא מחז"מ 70 – ב-30 באפריל 2023.

קצת פחות משנה.

המחז"מ השני ב-30 בינואר 2024. זה מסחרי. מסחרי זה אומר שמבחינתנו היחידה יציבה.

מה לגבי הולכה? יש קווי הולכה שיישאו את זה?

קווי ההולכה הקיימים, למה בחרו בפתרון הזה? מכיוון שמשתמשים בקווי הולכה קיימים. מחליפים את קווי ההולכה של היחידות הקיימות 4-1 ובאותם קווי הולכה מקימים את המחז"מים והם ייצרו באותם קווי הולכה. לכן אין בעיה. לכן זה רק הפתרון היחיד שבלי זה אי אפשר. כאשר קיבלו את ההחלטה, הבינו שהאפשרות היחידה לבנות את זה כל כך מהר, כי קווי הולכה לוקחים סדר גודל של 15 שנים ויותר, אז אם היינו מקבלים פתרון אחר להקים קווי הולכה במקום אחר ולהזרים אותם לאזור, כל הסיפור הזה היה נדחה לפחות סדר גודל של 10 שנים. צריך להבין שזה הפתרון המהיר. אנחנו גם אומרים שברגע שהמחז"מים יתחילו לעבוד, כבר אז יהיה אפשר להפסיק חלק מיחידות 4-1. זאת אומרת, לא נפעיל את כל ארבעת היחידות כל הזמן. אנחנו מפעילים את ארבעת היחידות רק כשצריך. עכשיו למשל עובדת רק יחידה אחת מתוך הארבע וכך זה מאמצע מרס. ככל שמזג האוויר יהיה כזה, נסתפק ביחידה אחת. ככל שהעומס עולה, יש צורך ביותר יחידות. מפעילים אותן רק כשצריך ורק כשיש סיכון לאספקת החשמל כמו בהסכם אליו הגענו מול הגנת הסביבה. אנחנו לא מפעילים אותן סתם כך.

יש צפי לכמות הפעמים שתצטרכו להפעיל?

זה תלוי בעומס. עכשיו אנחנו בכניסה לקיץ וסביר להניח שהעומסים ימשיכו לעלות. אנחנו עכשיו בסדר גודל של בסביבות 10,000 מגה-וואט. כשנגיע ל-12, ל-14 ו-15, נצטרך כנראה להפעיל את כולן. ביולי כנראה נוסיף עוד יחידה ובאוגוסט אולי עוד שתיים. תלוי בעומס.

ואין חלופות?

זה מה שהסברתי. אין חלופה.

דיברת על חגית.

אין קשר בין הייצור בגז בחגית לבין ה-161. זה מה שניסיתי להסביר. אם תבני אוטוסטרדה בגליל, זה לא יעזור לכביש חיפה-תל אביב. זאת בדיוק הנקודה.

אני רוצה בכל זאת שנקבל קצת פרופורציות לגבי הנושא של ניהול צמצום הפחם.

אתה עובד עם שקופיות? לא צריך. אנחנו הבאנו את הדיון לכך שיש שאלות ותשובות.

אני אעלה את השקף האחרון ואני חושב שהוא יסביר הכול. נסתכל על השקף הזה שמספר את סיפור הפחם בכלל. מעבר לכל ההחלטות שנעשו הייתה הנחיה להפסיק ולצמצם את הפחם. צריך להבין למה לא עשינו את זה לפני 5 שנים, לפני 7 שנים, למה אנחנו יכולים לעשות את זה ומראים את זה רק מ-2019. היה לנו רק מאגר גז אחד. כשהיה מאגר אחד, כאשר ניהלנו את משק החשמל, לא יכולנו לפלוט כשכל משק החשמל ייצר בגז. הגבלנו את הגז ואז היה צריך לייצר בדלקים אחרים. משנת 2020 נכנס גם מאגר לויתן ואז אני אישית הוצאתי הנחיה שמבטלים את התקרה של הגז. אפשר להעלות בגז עד אפילו 100 אחוזים. לכן האפשרות להתחיל לצמצם פחם נוצרה כי קיבלנו עוד מאגרי גז. לפני כן אי אפשר היה לעשות את זה.

בהתאם למדיניות שקבע בזמנו שר האנרגיה הקודם שאמר שנעבור במינימום פחם בלי קשר למחירו. גם כאשר מחירו היה זול, לא השתמשנו. עבדנו עם הפחם במינימום גם כאשר המחיר שלו היום הוא מאוד מאוד יקר, אז הכלכלה מתייחסת עם איכות הסביבה. זאת אומרת, אנחנו גם היום מפעילים אותו דבר כי אין הבדל. אנחנו בעצם רואים את המגמה של ירידה בצריכת הפחם מ-2019 ועד לכיוון 2026 כאשר עד אז חברת חשמל בפרויקט נוסף, שגם אותו יציגו בהמשך, הם עושים הסבה לגז של כל היחידות הפחמיות האחרות והיחידה האחרונה תצא להסבה ב-2026 כך שבשנת 2026 יהיה אפס ייצור בפחם במדינת ישראל.

תראו מה ההבדל בין מה שידענו עת ידענו שלא יהיה עיכוב במחז"מים, שהיחידה הראשונה באמת תהיה ב-1 ביוני. התחזית מאופיינת על התחזית של ינואר 2021 ואתם רואים את הקו הכחול. בינואר 2021 עשינו תחזית ואנחנו רואים שחשבנו שב-2021 נהיה 24,2 ובפועל בשנת 2021 ראינו שאפילו עשינו פחות. זאת אומרת, כאשר העומס במדינת ישראל יותר נמוך ואנחנו יכולים להפחית יותר פחם, אנחנו אפילו מפחיתים יותר ממה שצפינו.

כאשר התעדכנו בשנה הנוכחית, אנחנו רואים שלפי הקו הכחול חשבנו שב-2022 נהיה בסביבות 20 אחוזים, בגלל העיכוב אנחנו רואים אנחנו צופים כרגע שנהיה יותר גבוהים בשנה הזאת. אם תשימו לב לגבי ההמשך, כאשר לקחנו את העדכון של תאריכי ההסבה, רואים שהירידה היא משמעותית יותר.

תתחיל להתכנס בבקשה.

זאת אומרת, תהיה ירידה בשריפת פחם בכלל, ואני מדבר על כל שריפת הפחם, הרבה יותר ממה שצפינו אפילו ב-2021. זאת אומרת, אנחנו עושים את כל המאמצים כדי ששריפת הפחם והזיהום שכולנו מבינים – אין כאן טובים ורעים – שהמטרה שלנו היא להפחית את שריפת הפחם והכיוון שאנחנו מראים מראה האצה. זה לגבי הסיפור של הפחם.

כמו שאני אומר, האפשרות שלנו כרגע להפסיק את 4-1 יותר מהר, מותנית בהקמת המחז"מים. ככל שהמחז"מים יוקמו יותר מהר, נוכל להפסיק וגם בדרך, כשהם רק יהיו בתהליכי הנעה, גם אז נוכל להפסיק חלק מהיחידות 4-1 אבל בלי 4-1 זה יהיה סיכון לאספקת חשמל והסיכון באספקת חשמל הוא לאזור השרון, אזור קיסריה ואזור הגליל וצפונה. זאת אומרת, אותם אלה שדואגים להם לאיכות סביבה ואני מבין אתה הדרגה הברורה. הם אלה שאם לא יהיה יצור ב-4-1, הם הראשונים שייפגעו אם לא תהיה אפשרות לייצר ב-4-1 ולספק אספקת חשמל.

בסדר. אני עניתי על המשפטים האלה כבר בהתחלה, עוד לפני שדיברת. אתה אומר את זה עכשיו בדיעבד וקל מאוד לומר את זה בדיעבד. ברור שאף אחד לא רוצה שמישהו ייפגע, ברור שאנחנו רוצים שהחשמל יגיע לכל האזרחים אבל גם ברור שהייתה תכנית ושמישהו לא עשה את העבודה בזמן.

תוך כדי דבריך רציתי לשאול אותך אם אתה מבין את החששות של האנשים אבל אתה אמרת לבד שאתה מבין. לפחות תודה על זה שאתה מבין.

אפשר לשאול אותו כמה אחוז מהזמן הוא מעריך בשנה?

אנחנו הבנו את לוח הזמנים שלהם. אתם תמשיכו לראות זיהום של פחם עד 2026. בערך. פלוס-מינוס.

אנחנו מדברים על 3 בינואר 2024.

עד 2026 נפסיק להשתמש בפחם כדי לייצר חשמל.

בשגרה.

זאת אומרת שבחירום אתה גם משתמש.

הפחם נשאר במדינת ישראל. הוא סוג של סקיוריטי. אספקה במקרה של תקלות.

מי שרוצה לעמוד בקריטריונים הבין-לאומיים לשמירה קודם כל על הבריאות, לפני הסביבה והאקלים, צריך לחשוב על אנרגיה חלופית במובן של סולרי ואחר ולא על אנרגיה מבוססת גז, שמיוצרת על ידי גז שזה גם מסוכן וגם מזהם. זה לא שהגז לא מזהם וזה לא שהוא לא מסוכן. הקטע הוא שהחשיבה היא לא בכיוון מבחינת התכנון הכולל של המדינה. אני לפחות לא מזהה את זה ואני עומד בראש ועדה שמטפלת בענייני תכנון ואני לא רואה תכנון כזה.

יש תכנית של חברת נגה שהוגשה למשרד האנרגיה לגבי עמידה ביעד של 30 אחוזים ולראות איך זה ישים. זה עדיין לא הגיע לאישור אבל התוכנית הוגשה בדצמבר שנה שעברה.

הולכים לכנסים בין-לאומיים ברמת ראשי ממשלות, מתחייבים, חוזרים הביתה ולא עושים כלום.

נעבור לארז אריאב, פורום תושבים שרון-כרמל. היית כאן, השמעת דעה בדיון אחד שהתמקד בתחנות כוח מונעות גז.

בחדרה. בוקר טוב אדוני היושב ראש, גם חבר הכנסת טל אם הוא עדיין ב-זום.

אני מכיר אותו. הוא לא יעזוב עד לסיום הישיבה.

יש לנו פעילות נגד קמיני עץ אבל זה בסדר. איש יקר ועושה הרבה למען הסביבה. אני מפורום התושבים האזורי להגנת הסביבה ואני גם יושב ראש מטה המאבק כנגד הקמת תחנת כוח נוספת בחדרה. בראשית דבריי אני רוצה להודות לאיגוד ערים שרון-כרמל ולתושבים על הכינוס של הוועדה הזאת.

זאת פנייה שלהם לכינוס הוועדה. הם לא מכנסים את הוועדה. אנחנו מכנסים.

פנייה. הבקשה. כמובן תודה לך אדוני היושב ראש שקיבלת את הבקשה לכינוס הוועדה וכינסת אותה.

אני רוצה להזכיר לתושבים ולנוכחים כאן שאזור חדרה, שרון-כרמל, הוא רווי בתשתיות מזהמות כמו תחנת כוח אורות רבין, כמו תחנת אור PC-1 ועוד תחנת כוח שעברה בוות"ל, שהולכת לקום - אור PC-2. יש לנו את אסדת הגז, יש לנו את שדה התעופה שמאזור הרצליה רוצים להעביר אותו אלינו. את הקונדנסט מאזור חיפה רוצים להעביר גם אלינו. בקיצור, אנחנו משלמים מס עשרות שנים של זיהומי אוויר, מספר הבודי-קאונד שאמר מנכ"ל האיגוד הוא 50, אני מכיר אותו קצת יותר גבוה. קברניטי חדרה דיברו על 250 מתים בשנה אבל 50 מתים זה גם הרבה. אנחנו מדברים כאן על חיי אדם. כל אחד צריך בסופו של דבר לעמוד בהתחייבויות שלו.

זה לא רק לדבר על מקרי מוות אלא צריך לבדוק גם את ההשפעות על נשים בהריון, על ילדים וכולי. זה משהו כללי. זה לא רק לומר כמה מתו.

אני רוצה להזכיר לך כבודו שהתכנסנו כאן באוקטובר האחרון לגבי תחנות הגז והייתה כאן נציגה של משרד הבריאות שדיברה על חריגות מחוק אוויר נקי באזור שלנו. אני אז ביקשתי לקבל תזכיר בריאותי - כבר באוקטובר העליתי את זה על השולחן בוועדה הזאת – על מה שקורה באזור שלנו. אנחנו שומעים 250 מתים בשנה, אנחנו מדברים על 50 מתים בשנה אבל עכשיו אני לא רואה כאן את משרד הבריאות. משרד הבריאות צריך להיות כאן.

יכול להיות שהם לא הבינו את המשמעות של הדיון. יכול להיות שאנחנו כוועדה לא הזמנו אותם. אני חוזר ואומר שאם הם רוצים לומר את הדברים שלהם ולהציג נתונים, אם יש להם, הם מוזמנים לעשות כן. אם לא יצליחו היום, הם מוזמנים לשלוח לנו לוועדה את הנתונים שיש להם על הפגיעה בבריאות הציבור בכל הקשור במפעל הזה. אנחנו נפרסם את זה בהמשך. הנוכחות שלהם הייתה חשובה מאוד בעניין הזה.

כמהנדס אל מהנדס, אנחנו מדברים כאן קודם כל על חיי אדם. מי שלא עומד בתכנון או לא תכננו או לא ביקרו או לא עשו בקרת תהליכים להגיע ליעד שהוצב – הוא צריך לשלם על זה.

מה זאת אומרת?

קנסות.

זה נושא אחר. זה נושא שהמשרד להגנת הסביבה יצטרך לתת עליו את הדין. אני מכיר מקרה אחר שהתחילו איתו דין ודברים על עבירה שהוא עשה, עברו שלוש שנים ועוד לא סגרו איתו קנס. בעניין הזה יש להם קצב משלהם.

לסיכום. הבאתי לך מתנה. ברשותך, הבאתי את זה למנהלת ועדת הפנים, פלייסמנט שתוכל לשים לך על השולחן.

מותר לנו לקבל את המתנה?

זאת מתנה צנועה.

אחר כך יפתחו לנו תיק 6000. אני לא אוהב להיות דומה למקרה האומלל הזה.

אני מודה לך מאוד על הזמן. תודה רבה.

תודה רבה. משרד האנרגיה. תציג את עצמך לפרוטוקול. אתה רוצה לדבר על הצורך לספק חשמל לכל התושבים ששמעון מנה או על הצורך להבין את החששות של האנשים שהבטיחו להם שייעשה משהו עד ה-1 ביוני? תהיה אנרגטי ותכלול את כולם בשיקולים שלך.

בדיוק. כבוד היושב ראש, אני אנסה גם וגם. בהמשך להחלטת הממשלה שעניינה רפורמת משק החשמל, התקבלה החלטה 4080 שאנחנו מדברים עליה עכשיו. כפי שהוצג היא התקבלה ב-2018 ושם באמת דובר על סגירת היחידות הפחמיות, באורות רבין, 1 עד 4.

כחלק מכך, הציגו כבר קודמיי כאן, הוגדרו שני תנאים. האחד הוא יתירות באספקת הגז שצריך שלושה מאגרים וכרגע עדיין לא מחוברים שלושה מאגרים, לצערנו. דבר שני, הפעלה של המכז"מ הראשון.

את זה שמענו.

אני אקצר. בעקבות כך השרה הורתה, לאחר בדיקה יסודית, שצריך לעשות את הפחם על מינימום כמו שבאמת הוצג. המינימום שאנחנו מדברים עליו זה יחידה אחת כרגע שמופעלת גם היא על מינימום.

מה זה מופעלת על מינימום? כל כמה זמן האנשים האלה חווים את הדבר הזה באוויר?

יחידה אחת מתוך הארבע מופעלת.

24 שעות ביום במשך השבוע, במשך החודש?

כן.

כן. 24 שעות רצוף.

רצוף. יחידה אחת מתוך ארבע.

כן.

50 אחוזים עומס.

חשוב לזכור שאלה היחידות הכי מזהמות בכל הציר בישראל. אין אף יחידה יותר מזהמת מהיחידות האלה.

הן הראשונות. הן משנות ה-70.

לכן אנחנו סוגרים אותן.

אחת מתוך ארבע עובדת במשך 24 שעות ביום כל הזמן.

כן. חצי ממנו.

מה זה משנה?

אתה שורף פחות פחם.

מזהמים פחות.

ומה עם 2, 3 ו-4?

לא פועלים.

עד שיתחיל להיות חם יותר.

שיגידו מתי מפעילים.

במידת הצורך. אם צריך בשביל המשק. תלוי במזג האוויר ותלוי בביקושים.

אנחנו עכשיו במזג אוויר חם. מה איתן?

עדיין מסתפקים באחד. כאשר העומס יעלה, כמו שהוא צפוי להיות, יכול להיות שיפעילו.

זאת אומרת, יש מצב שארבעתם עובדים.

נכון. זה מגיע לעומסים מאוד מאוד גבוהים.

גם בחצי הזה שהם עובדים, הם עדיין עובדים הרבה יותר ממה שמותר להם לפי הדירקטיבה האירופאית.

ומול זה מה אתם עושים?

אתם אפשרתם את זה.

לא. לא אישרנו.

את טענת טענה ורואים שאת כועסת. מה אתם עושים מול זה?

אנחנו מתנגדים להמשך הפעילות.

אני מבין שלמעשה אין לכם מה לעשות.

אדוני, אני חייב להדגיש נקודה אחת חשובה. כל הדיון הזה לא היה קורה אלמלא חוק אוויר נקי. היום חברת החשמל, עכשיו, ברגע זה, לא יכולה להפעיל את היחידות האלה אלא אם כן המצב הוא לא כזה שמסכן את אמינות אספקת החשמל.

אני רוצה לחלוק עליך. הדיון הזה קרה כי אנשים שגרים שם רואים את זה באוויר ונושמים את זה לריאות שלהם.

זה נכון.

אין להם מכשיר לבדוק האם החוק שלך תופס את הקריטריונים, כן או לא.

אדוני, חוק אוויר נקי זה הכלי היחיד שעומד לרשותנו וחייבים לשמור עליו מכל משמר. זה בהמשך למה שנאמר כאן.

אני פוגש כאן סוגיות שלא מתקיים האיזון בין מה שאומר החוק והערכים שלו לבין מה שקורה בשטח. לאף אחד אין כלים לעשות דבר.

אנחנו ממצים את הכלים שעומדים לרשותנו. אני אומר בצורה הכי ברורה שבתוך היתר הפליטה, בזכות היתר הפליטה, הייתה הפחתה בשימוש בפחם.

אתם בודקים אותם?

בוודאי שאנחנו בודקים.

את האחד הזה שעובד 24 שעות במשך כל השנה, אתם בודקים איפה הוא נמצא מבחינת הערכים?

אני אומר מבחינת הבדיקה. מה-1 ביוני, כמו שאתה אמרת אדוני, הם בעצם לא יכולים להפעיל את זה שלא במצב חירום.

מי יחליט על מצב חירום?

חברת נגה מחליטה.

הוא יעשה כל שעה?

בדיוק. מה זה צו חירום? תגדירו מה זה צו חירום.

חברת נגה מחליטה אבל הם צריכים לתת לנו את האסמכתאות.

במדינת ישראל מתים על צווי השעה האלה. הוראות שעה וצווי שעה. כל שעה ושום דבר לא שעה. הכול שנים.

זה נכון אדוני אבל חובת ההוכחה היא עליהם ואנחנו מבחינתנו חייבים לקבל את כל הנתונים כדי להשתכנע.

הוא יכול לעבוד עליך בחתימה על הוראת שעה.

הוא יכול, זה נכון, ואני שם את זה על השולחן. בוודאי שהוא יכול. אנחנו לא חושבים שהם יעבדו עלינו אבל אני אומר שיש לנו דרכים לבדוק אותם.

למה לא? אם הוא חותם על צו שעה, זהו, מבחינתך עובד לפי צו שעה.

לא. הוא צריך לתת לנו נתונים וקריטריונים ולהראות לנו שהוא בחן את כל החלופות האחרות.

זאת אומרת, מותר לחרוג, מותר לעבוד בניגוד לכללים ובלבד שיש מישהו שחתם על צו שעה.

יחד עם נימוקים ואסמכתאות שבאמת הוא עומד מאחוריהן.

בסדר, הוא נימק ועשה את הכול. ג'נטלמני לגמרי. אז מותר להזיק לאנשים.

גם לנו מותר, במידה ולא השתכנענו, ואנחנו יכולים לקחת מומחים מבחוץ שיכולים לבדוק את זה ולשאול אותם שאלות והם יצטרכו לנמק. במידה והם לא יכולים לנמק, אנחנו כן יכולים ללכת לאכיפה וזאת נקודה קריטית.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. בסוף מי שאחראי על ניהול משק החשמל במובן התפעולי זאת חברת נגה וכמובן מעליה משרד האנרגיה. צריך לשאול אותה איך היא נערכת לכך שבאמת לוחות הזמנים האלה שצוינו כאן, באמת יבואו לידי ביטוי. בהיבט שלנו כהגנת הסביבה, כשאנחנו באים ומסתכלים על הפליטות ועל חוק אוויר נקי, ועל היתר הפליטה, העובדה שיש הפחתה בשימוש בפחם, כמו ששיקי הראה כאן, זה נובע קודם כל מהעובדה שהמשרד להגנת הסביבה דרש דרך היתרי הפליטה הפחתה בפחם. יחד עם זאת אנחנו צריכים לחדש להם היתר פליטה.

מתי אתה צריך לחדש להם?

אנחנו צריכים בשנה הבאה לחדש להם היתר פליטה.

מה זה שנה הבאה? אנחנו עכשיו ביוני.

בספטמבר 2023.

הן אמורות להיות סגורות.

מדובר בשנה וחצי.

בשנה הבאה. היחידות האלה הן לא יחידות בת.

יעל, אף אחד לא יכול להבטיח שאותה ועדה עם אותו יושב ראש תבוא לדבר על זה. אני לא יכול להבטיח את זה.

לכן אנחנו כאן, כדי להשמיע את דעתנו.

ברשותכם, אני רוצה לומר דבר אחד. אנחנו כמשרד דורשים את כל הדרישות הסביבתיות המחמירות לפי דירקטיבות אירופאיות ואנחנו יושבים ומקיימים דיונים. אנחנו צריכים לזכור שברגע שאנחנו מדברים על התעשייה החיונית, אם אלה בתי זיקוק, אם זאת חברת חשמל, אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שזה לא מפעל שניתן לבוא ולסגור את השלטר

ברור. אף אחד לא דרש את הדרישה הזאת.

נכון.

כולל אלה שנפגעים ומתים. הם לא באו ואמרו תסגרו את השלטר. הביאו פתרון שמישהו היה צריך ליישם אותו ולא יישם.

נכון. לכן יש את הסוגייה הזאת שמדברת על מצב חירום והנוהל הזה, דרך הפעולה הזאת התקיימה עוד הרבה לפני חוק אוויר נקי. אני הייתי חלק מהצוות שטיפל בהיתרי פליטה ובכלל בצו של חברת החשמל עוד טרם היתרי הפליטה, במשרד להגנת הסביבה. תמיד היה קיים נוהל שאם חס וחלילה קיימת איזושהי תקלה או מצב חירום כמו שאנחנו זוכרים ב-2012, עת הייתה פגיעה בקו גז ולא היה גז במדינה, לא סגרנו את המדינה, לא השארנו את המדינה בלי חשמל, אבל פעלנו לפי נוהל חירום, צו חירום, והשארנו יחידות חשמל להשתמש בדלק מזהם יותר. זה מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו. הבעיה היא שכל המקרה הזה נודע לנו חודשים ספורים לפני מועד סגירת היחידות. אנחנו כן פיקחנו על היחידות וכל הזמן נאמר לנו: תראו איך מתקדמים עם המכז"מים, תראו איך אנחנו מתקדמים, אנחנו נהיה מוכנים, הכול יהיה בסדר. נושא של קווי הולכה נולד בכלל לפני כחודש-חודשיים. לא ידענו עליו ואנחנו לא יודעים איך להתייחס לסוגייה הזאת.

אתם חשבתם שההתקדמות עם הקמת המיתקן החדש הזה.

לפי לוחות הזמנים.

על הולכה ושאר ירקות, לא ידעתם.

לא ידענו. כאשר פעם ראשונה הבנו שזה לא הולך לקרות במועד שנקבע, פנינו קודם כל כמובן לחברת החשמל.

עכשיו קושרים אתכם בעוד דבר. זה לא המיתקן שמקימים. זה קו ההולכה שלא קשור להקמת המיתקן. זה היה יכול להתנהל בד בבד. מה הקשר?

אילו הטיעון הזה של קווי הולכה היה עולה בשלב של דיונים לפני 6 שנים, בשלב של דיונים על היתר פליטה, אילו ידענו שזה יכול לקחת 15-20 שנים, לבנות קווי הולכה חדשים, אולי לא היינו מתפשרים על ביטול סולקנים אבל זה משהו חדש שעלה עכשיו וצריך לקחת בחשבון.

אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת. בראייה הרחבה יותר – וזה חשוב להבין – יש פתרונות.

מה שנקרא, זאת העלמת ראיות בין המשרדים. מה שלא טוב למשרד איקס, מעלים במשרד ואי.

אני חושב שגם בראייה רחבה, מה שצריך זה להתמקד באנרגיות המתחדשות. את הזכרת את רידינג.

זה נושא אחר.

אבל זה נושא שהוא קשור.

זה לא קורה במקרה דנן.

הוא לא קורה כרגע, זה נכון, אבל בוודאי שאנחנו מסתכלים קדימה ואני חושב שזה אחד הדברים שאתה העלית.

נאמרו הרבה מאוד דברים, חלקם מאוד קשים. יושבת כאן חברת חשמל ואני רוצה לשמוע אותה. נאמר לי שאורן הלמן, סמנכ"ל בחברת חשמל עם קורונה ולכן הוא ב-זום.

אני עדיין לא עם קורונה. אני מחכה לתשובה.

תגיד למה אתם לא עומדים בהתחייבויות שלכם לסגירת 4-1.

יש אנשי מקצוע אצלנו שאם תרצה, ירדו לפרטים יותר מדויקים. בגלל עיכובים שבאמת לא תלויים בנו, חיצוניים - קורונה ודברים כאלה - היה עיכוב בקידום של פרויקט המכז"מים שדיברו עליהם כאן, גם 70 וגם 80, המכז"מים שיפעלו באמצעות גז. אי הגעת ציוד, כל מיני סיטואציות אחרות שנבעו כתוצאה מבעיות של הקורונה.

אנחנו באופן עקרוני, כמו שנאמר כאן, מפעילים את היחידות רק כאשר כל העניין הזה נדרש מערכתית על ידי נגה, שזו החברה לניהול המערכת. יש לנו פיילוט בשלושת-ארבעת החודשים האחרונים וכמו שנאמר כאן אנחנו מפעילים יחידה אחת בחצי כוח. זאת אומרת, רבע מחצי של התפוקה. אנחנו עושים ונעשה את כל מה שניתן כדי להימנע מהפעלה של היחידות ונתמקד כמובן במקרי קיצון שהם יוגדרו על ידי החברה לניהול המערכת.

בכל אופן, אנחנו מברכים על הדיון הזה כי הוא חשוב, כי בסופו של דבר באמת יש הרבה מאוד אנשים שנמצאים באזור חדרה שחוששים לבריאותם וחשוב לשים את הדברים על השולחן וגם לפעול בשקיפות ואנחנו עושים את זה, גם כשזה פחות נוח לנו וגם כשכועסים עלינו. צריך להבין שכל העיכוב הוא כתוצאה מגורמים חיצוניים. אם תרצו, נשמח לפרט לגבי הגורמים שגרמו לעיכוב הזה של ההפעלה של המכז"מים.

כאמור, היחידות האלה יופעלו רק בהנחיה ובאישור של משרדי הממשלה הרלוונטיים בחברת נגה.

אני רוצה להודות לך. ניבמ אירסון, מגמה ירוקה

תודה אדוני היושב ראש על אמירות מאוד ברורות ונחרצות שכולנו מזדהים עם הכעס הזה על הבריאות והחיים של התושבים. אני רואה אותנו כאן - ואני באמת מצר על זה – יושבים שוב בוועדה על היעדים החדשים שהוצעו ושוב שואלים למה לא עמדנו בזה ואז נותנים כל מיני סיבות ותירוצים. באמת כבר נמאס. זה נמאס לארגונים, זה נמאס לי, זה נמאס לציבור, לשבת פעם אחר פעם בוועדות אחרי ועדות ולשמוע את כל הנציגים בכל התחומים השונים, בכל היעדים, במתחדשות, בפחמיות, בגז, כאשר בכל נושא מתרצים תירוצים למה אנחנו לא עומדים ביעדים. גם בפחם, שזה מה שהממשלה אמרה שזה ההישג הכי גדול שלה, גם כאן אנחנו ממשיכים לשמוע תירוצים.

אני רוצה לומר לוועדה שאנחנו חייבים לבקש גם מהוועדה שתמשיך את הפיקוח. שזה לא יסתיים רק בדיון הזה. אנחנו חייבים לפקח ולראות. זה באמת הלקח לנו שזה שמציבים יעד – זה לא אומר שעומדים בו. אנחנו רואים את זה כל הזמן במדינה. חייבים לפקח וחייבים לרדוף אחרי כל הגורמים ולראות שבאמת עומדים ביעדים, מבצעים את הפעולות ולהזמין אותם שוב ושוב ולשלוח להם מכתבים עד שזה יקרה. אתם עושים עבודה מצוינת ואנחנו דורשים שזה יקרה כמה שיותר מוקדם. כמו שנאמר כאן באופן ברור, גם ביחס לפחמיות, זה לא תירוץ, וגם ביחס לגז פוסילי, שגם מחריף את משבר האקלים וגם גורם לזיהום האוויר. בכל היעדים האלה אנחנו דורשים שינוי ועכשיו. חייבים לפקח על זה ולגרום כל שזה יקרה.

תודה. דוקטור יונתן אייקנבאום, גרינפיס.

שלום אדוני היושב ראש. בוקר אור לכולן ולכולם. יחידות 1 עד 4, כמו שציינו, הן היחידות הכי מזהמות. רק לתת סדר גודל, מזהמות בממוצע פי 10 מתחנה פחמית, מהדירקטיבה האירופאית. הן כל כך מיושנות וכל כך מזהמות, שבאמת לפני 6 שנים היה מאבק ציבורי, תושבי חדרה, גם אנחנו היינו מעורבים, המשרד להגנת הסביבה. אל תתקינו סולקנים. אדוני היושב ראש, סולקנים הם מסנני אוויר שמאפשרים הפחתה יחסית משמעותית של מזהמי אוויר בשאר היחידות, מה שנקרא יחידות 5 ו-6.

אמרו עוד 4 שנים וכבלו את ההחלטה לחיבור של המון גז. לכן בחנו האם יש אפשרות להקדים את סגירת היחידות. בחוות דעת שהזמנו אז ממנהל מינהל החשמל לשעבר – בסוף 2016 – וחוות דעת נוספת שהזמין המשרד להגנת הסביבה, בחנו וראו שאפשר להשבית שתיים מתוך ארבע היחידות מבלי לפגוע באספקה סדירה של החשמל עם חיבור של מאגר לויתן.

אבל הן מושבתות. רק אחת עובדת. ורק בשעות חירום.

זה מאוד נחמד לקיים את הדיון הזה כשיש רק יחידה אחת שעובדת בחצי עומס.

מתי עבדו כל הארבעה?

יונתן אייקנבאום

על זה הם יענו.

בפברואר-מרס. בחורף האחרון.

מכת הקור האחרונה. לכמה זמן הן פעלו?

למשך חודשיים וחצי.

ברצף?

ברצף. 24/7. גם בקיץ ארבעתן יעבדו.

לא כל ה-4 כל הזמן.

במשך חודשיים יש קיץ חם במיוחד, כך שהארבעה יעבדו?

נכון.

עם כל האובך והזיהום שגם כך פוקד אותנו?

נכון. לא צריך לייצר הטעיה שכאילו יש רק יחידה אחת שעובדת והכול בסדר. לא. אלא אם כן תהיה החלטה גורפת לסגור לכל פחות 2 יחידות עכשיו, ואפשר לעשות את זה.

אתה אומר עכשיו ומיד?

כן, אלא אם כן 4 יחידות ימשיכו לזהם.

משהו לגבי הזיהום הזה. הארובות מאוד גבוהות. מה שיוצא הוא מאוד חם. הזיהום עולה עד 800-700 מטרים וזה לא מזהם רק את תושבי חדרה אלא למעשה זה זיהום שמשתרע על פני מאות קילומטרים. דרך אגב, תרומה מאוד ניכרת לעודף תחלואה. גם בירדן. עד כדי כך. כך היא תחנה פחמית. אלא שלפי מודליזציה שעשינו אז, לפני 6 שנים, בחנו את מזג האוויר במשך שנה, כמה מזהמים יוצאים מהיחידות האלה וראינו את המאפיינים שלה. המסקנה הייתה שהיחידות האלה אחראיות לעודף תמותה של 309 אנשים בשנה, היחידות האלה בלבד, בראש ובראשונה על ידי תחלואה של שבץ מוחי והתקפי לב, סרטן ריאות.

איך אתה יודע לייחס את זה ישירות אליהם?

יש לזה מודלים מפותחים על ידי ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי. יש לזה מתודולוגיה שלמה איך הדברים האלה עובדים. לוקחים את כמות המזהמים, לוקחים נתונים מהמשרד להגנת הסביבה, לוקחים נתונים מהשירותים המטאורולוגיים כדי להבין את כל תנועות מזג האוויר באותה שנה, ולפי זה יודעים לומר מהי תוספת הזיהום בכל נקודה ונקודה.

אני רוצה לומר משהו לגבי תוספת הזיהום. חברת החשמל מבקשת לייבא יותר פחם קולומביאני ופחות פחם מרוסיה. מן הסתם אנחנו יכולים להזדהות לכל הפחות עם הרצון להפסיק לייבא פחם מרוסיה אלא שהפחם הקולומביאני מכיל, לדברי המשרד להגנת הסביבה, פי 3 יותר גופרית. כאשר שורפים את הגופרית בתחנה פחמית, היא מייצרת תחמוצות גופרית שהוא אחד המזהמים הנשימתיים המשמעותיים ובניגוד למזהמים האחרים של תחנת כוח פחמות תחמוצות גופרית, הפעילות שלהן משמעותית יותר מסביב לתחנה. כלומר, מה שצריך לעקוב בחודשים שהיחידות האלה יעבדו, זה גם ריכוזים של תחמוצות גופרית בסביבה.

יש לנו תחנות ניטור.

אתה כמעט ממליץ להם להמשיך עם הפחם.

תחנות הניטור דווקא מראות על עלייה של תחמוצות גופרית בשנת 2021 למרות שיש ירידה בצריכת הפחם. כלומר, אנשים נושמים יותר גופרית למרות שיש ירידה בפחם.

אבל יש שם חריגות.

לא. אין חריגות אבל יש עלייה. יש לנו 22 תחנות ניטור שמודדות כל הזמן את המרחב. יש תנאים מטאורולוגיים שגורמים למה שחברי כאן אמר שהפליטות יגיעו בדיוק לאותם תושבים שנמצאים בפרדס חנה, כרכור, בנימינה, אור עקיבא, ג'יסר וכולי. רואים שמבחינת תנאים מטאורולוגיים והתחממות גלובלית, יש יותר מזהמים למרות שיש ירידה בצריכת הפחם. גם לזה צריך להתייחס. כלומר, יותר אנשים חולים. יש צריכת פחם פחותה, אבל יותר תחלואה.

צריך להתייחס וצריך להיערך. אולי המשרד להגנת הסביבה ער לזה.

בנושא איכות סביבה, מי שמנטר אלה אנחנו. לכן חשוב לי לומר שיש חברת נגה שקמה בחצי השנה האחרונה והיא אחראית על משק החשמל. לכן אחד הפרמטרים החשובים שהם צריכים לקחת, זה גם את הנושא המטאורולוגי. לא מספיק רק לשמור על ביטחון אנרגטי וזה חשוב אלא גם להסתכל על איכות חיי התושבים. זה אומר להסתכל בתחזית שלנו מה הולכת להיות המטאורולוגיה.

אני אסיים משפט. שלא ישרפו פחם קולומביאני ביחידות 1 עד 4 אלא רק פחם דל גופרית. זה דבר ראשון שאני מבקש מהוועדה, לדרוש לכל הפחות את הדבר הזה, אם הדבר הזה הוא אפשרי.

אם מייבאים את הפחם הזה, אפשר לנתב אותו לתחנות אחרות?

כן. בדיוק.

גם שם יש אזרחים.

אם זאת התחנה של אשקלון ואם אלה אפילו יחידות 5 ו-6 של אורות רבין שיפעלו בינתיים בעצימות יותר גבוהה, ועם הפחם, כי להם יש מסננים שיכולים להפחית את זיהום האוויר. ההחלטה הפשוטה הזאת יכולה להציל חיים וזה מה שצריך לעשות.

אני רוצה להודות לך. חן הרצוג. כלכלן ראשי, איגוד חברות הגז.

צוהריים טובים אדוני היושב ראש. אני חושב שעובדתית אנחנו נמצאים בנקודה שאנחנו מבינים שהסבה של 4 היחידות הראשונות מתעכבת וכרגע בעיניי, מעבר לשאלה מי אשם, זאת לא השאלה.

זאת לא הסבה. סגירה.

נכון.

הסבה, הכוונה לפתיחת המכז"מים.

סגירת ארבעת היחידות מתעכבת ואני חושב שהשאלה המרכזית שצריך לשאול היא, מעבר לשאלה למה זה קרה, מה אפשר לעשות בראייה קדימה כדי לפצות גם את תושבי חדרה וגם את תושבי כלל המדינה בהפחתת הפליטות. כאן צריך לשאול אם ארבעת היחידות האלה, הסגירה שלהן מתעכבת, איך לוקחים את שש היחידות הנוספות ומסבים אותן הרבה יותר מהר, שלא נגיע לסוף 2025. לדעתנו אפשר לעשות את זה הרבה יותר מהר וכך להפחית במעט, או לא כל כך במעט, אפילו משמעותית, את הפגיעה הסביבתית בתושבי חדרה ובתושבי כל המדינה, ואני אסביר.

נשאלה כאן קודם שאלה למה החלטה מ-2016 הייתה רק ל-2022. צריך לזכור שכאשר החליטו, כאשר התקבלה החלטה במקור על סגירת הפחם, היינו בעולם שבו סביבתית היה ברור שמאוד כדאי לסגור את הפחם אבל כלכלית הפחם היה מאוד זול והגז והמתחדשות היו יקרים. לכן כול הבינו שצריך סביבתית להקדים אבל אמרו שלא נרוץ מהר יותר מדי כי לא רוצים שמחיר החשמל יעלה. היום המציאות היא הפוכה. במחירי הפחם היום, אחרי המלחמה באוקראינה לפני זה, פחם עולה פי 3 יותר מגז. המשמעות של העיכוב הזה בסגירה של 4 היחידות, היא לא רק הנזק הסביבתי אלא גם התייקרות מחיר החשמל. זה מיליארד וחצי שקלים לחשבון החשמל. החשמל בשנה הבאה יעלה ב-7 אחוזים בגלל העיכוב הזה.

הוא כבר עלה.

והוא ימשיך לעלות בגלל העיכוב הזה. בעצם המשמעות היא שאנחנו צריכים כמובן להאיץ כמה שיותר את הפרויקט הזה אבל במקביל מה עם 6 היחידות הנוספות, כולל 2 היחידות בחדרה, למה הן צריכות להמשיך לעבוד עד סוף 2025? התוכנית המקורית לגבי שש היחידות הראשונות הייתה להסב אותן בטור. עושים פיילוט, אחר כך בודקים ומסבים עוד אחת ועוד אחת, לאט לאט, כי לא בער כלום כי כל חודש של דחייה חסך כסף. היום המצב הוא הפוך. כל חודש של הקדמת ההסבות חוסך 300 מיליון שקלים. יש כאן מיליארד וחצי פוטנציאל ירידה במחירי החשמל אם נסב הרבה יותר מוקדם. לכן המשמעות היא שלא יכול להיות שניהול הסיכונים הוא אותו הדבר בעולם בו מחירי הפחם זולים ויקרים ובמקום להסב אותם ב-4 שנים, אפשר להסב כל פעם 2 יחידות במקביל.

דיברת קודם על רידינג. כאשר דיברו על להסב את היחידות ב-4 שנים, אחת אחרי השנייה אחרי השלישית והרביעית, זה היה בעולם שבו אמרו שיש בעיה של אמינות אנרגטית. אבל בינתיים, מה שקרה זה שחשבנו שרידינג תיסגר אבל היא לא נסגרה. יש לנו עוד 400 מגה-וואט כושר ייצור שלא חשבנו שיהיה לנו לצערנו. אז לפחות ננצל את העודף רזרבה הזה במשק ומשבר הקורונה שהקטין ביקושים ונסב יחידות 2-2-2, נעשה תכנית חירום שתאפשר לגמור את הסבת השימוש בפחם בסוף 2023 במקום בסוף 2025, והתוצאה בסופו של דבר תהיה גם הפחתת פליטות פיצוי של המשק על העיכוב ב-4 היחידות האלה.

תודה. אני רוצה לחזור לחברת החשמל. תציג את עצמך לפרוטוקול ותסביר מה התחזית שלך לביצוע ועמידה לפחות בתנאים החדשים שהציג כאן שמעון מחברת נגה.

אם מדובר כרגע על המכז"מים, אני קודם כל אתייחס בהמשך למה שאורן אמר. אנחנו רוצים אוויר נקי. חברת חשמל ואנחנו רוצים אוויר נקי בדיוק כמו כולם וכמה שיותר מהר.

לגבי היחידות של המכז"ם. עם קבלת ההחלטה על החוק ביולי 2018, יצאנו מיידית לרכש של המכז"מים. רכשנו את המכז"מים בזמן שיא של 8 חודשים. עלות המכז"מים היא 4 מיליארד שקלים. חברת חשמל לא חסכה לא בכסף, לא במשאבים ולא באמצעים על מנת ליישם את הפרויקט הזה. הכוונה שלנו הייתה לציית לחוק בהתאם לכתוב בו.

הסיבות לעיכובים לא תלויות בחברת חשמל כפי שאמר אורן. יש שתי סיבות מרכזיות כאשר האחת היא עיכובים מאוד באספקת ציוד לטובת הקמה. האיחורים היו בסדר גודל של כ-9 חודשים כתוצאה מקורונה, כתוצאה מסגירת מפעלים בעולם, כתוצאה מבעיות של שילוח ושינוע של אוניות, של מטוסים ודברים אחרים. סיבה שנייה שלצערי אנחנו נתקלנו בה, ריקול של חברת GE שהיא החברה שמייצרת את הציוד הראשי. הם עדכנו אותנו שהם צריכים לקחת את 2 טורבינות הקיטור ואת טורבינת הגז ולעשות להן ריקול. קרי, לבוא, לקחת אותן למשך חודשיים-שלושה לטובת כל מיני תיקונים לפני שהציוד הזה והמכונות התחילו לעבוד. אלה שני הדברים המרכזיים שגורמים מבחינתנו לעיכוב הזה.

החלטה 4080 מדברת על כך שעם הכנסת המכז"מ הראשון והפעלתו באופן מסחרי, ניתן להפסיק את 4 היחידות. כרגע מה ששמענו משיקי, מחברת ניהול המערכת, לא ניתן לעשות את זה. לא ניתן אחרי הכנסת המכז"מ הראשון שכרגע לצערי, בעקבות הדברים שלא תלויים בחברת חשמל, כרגע הפעלה מסחרית נדחתה לאפריל, ואנחנו מבחינתנו באפריל נכניס ונעמוד בלוחות הזמנים, כאשר מבחינתנו ניתן להוציא 4 יחידות ולהשבית אותה או להכניס אותן לשימור.

את כולן באפריל?

רגע. אני אומר מבחינת חברת חשמל שאנחנו נעשה כפי שאורן אמר את מה שנקבל משיקי, מחברת ניהול המערכת. החוק מדבר על הכנסת יחידה ראשונה והכנסה לשימור של 4 יחידות. אנחנו לא יכולים ליישם את זה כלשונו בגלל מה ששיקי אמר כרגע, שיקולים שהם שיקולים מערכתיים. קרי, רק אחרי הנכנסת יחידה ראשונה והפעלה מסחרית שלה נוכל להוציא 2 יחידות ראשונות ואחרי גמר יחידה שנייה, שהיא גם תוכננה כך מראש, שהיא בעצם תיכנס לעבודה 9 חודשים אחרי הראשונה, רק אז ניישם ונוציא את השתיים האחרות.

אם לא יהיה רצון לעשות את זה, אפשר לבוא אלינו בעוד שנתיים ולומר בדיוק את אותם הדברים שאתה אומר עכשיו.

לא. דרך אגב, בהזדמנות הזאת אני מזמין אותך ואת הוועדה לבוא ולבקר בפרויקט המכז"מים, פרויקט הדגל של חברת חשמל. יושב לידי ניר והוא היה מספר פעמים יחד איתי ועם מנכ"ל חברת חשמל בפרויקט עצמו.

מה התפקיד שלך בחברת חשמל?

אני מנהל אגף פרויקטי ייצור, אחראי על תכנון והקמה של תחנות כוח.

אתה אחראי ישיר על העיכוב בביצוע ההחלטה. בערך כך.

כמו שאמרתי, אני אחראי כתוצאה מדברים שלא תלויים בנו, כמו שאמר אורן. אני רק אומר שאנחנו עושים את המרב ואת המקסימום ולא בוחלים לא בכסף, לא באמצעים ולא במשאבים על מנת לסיים את זה כמה שיותר מהר לטובת אוויר נקי וכל השאר. זה המוטו שלנו.

אני רוצה להודות לך. אני רוצה לומר את הנקודות לסיכום. הוועדה כמובן מביעה מחאה על כך שהמשרדים לא עמדו ביעדים שהציבו לפני שנים וגרמו לכך שיחידות 4-1 המשיכו לעבוד עד היום. אנחנו נבקש לקבל דיווח קבוע לוועדה לגבי הפעלת היחידות הנוספות, כאשר צריכת החשמל תהיה בשיא ואתם מפעילים את היחידות האלה. אנחנו רוצים דיווח על מידת הפליטה והנזק שנגרם כתוצאה מהדבר הזה. אנחנו נרצה לפרסם את הנתונים לציבור - הגענו למצב הזה, מפעילים את 4 היחידות, מה מידת הנזק כתוצאה מהדבר הזה. הציבור צריך לדעת.

אנחנו נמשיך את הפיקוח אחרי דברים שהובטחו על ידי חברת חשמל וגורמים נוספים ובקרוב נקיים דיון על רידינג ונראה עד כמה הם עומדים בכל הדרישות והתנאים שהועלו שם. גם שם הדיון היה מעניין כי הדברים שהועלו אלה אותם דברים אותם אנחנו שומעים היום.

שם יש גם אסבסט.

כן. היו יעדים וזמנים שחלק מהם כבר עבר זמנם. יסבירו לנו למה לא מימשו. אנחנו נקיים גם ישיבות מעקב אחר הנעשה באורות רבין. בעוד כמה חודשים נראה איפה זה מתקדם ואם התקדם.

עלתה כאן סוגיי הפחם הקולומביאני. אני לא מכיר את הסוגייה ואני לא בקי בפרטים המקצועיים. אני ארצה לשמוע חוות דעת של משרד האנרגיה ומשרד הבריאות לגבי הסוגייה הזאת של הפחם הקולומביאני והאם באמת שימוש בו יגרום נזק יותר מאשר נגרם עד היום. אנחנו צריכים להבין את זה. אני לא בקי בזה ולכן נרצה את חוות הדעת של המשרדים לגבי הפחם הקולומביאני.

ההפעלה של שאר התחנות מ-2 עד 4, נאמר שהיא נעשית באילוץ ורק כאשר יש צורך. כולם כאן מודים שההפעלה של מ-1 עד 4 ביחד, זה נזק אדיר ולכן צריך לעשות את זה כמה שפחות.

משרד הבריאות לא היה בדיון ולא משנה מה הסיבה לכך. יכול להיות שאנחנו אשמים ויכול להיות שהם. בכל מקרה אנחנו פונים אליהם ומבקשים שמשרד הבריאות יעשה מחקר כדי לאמוד את רמת התחלואה בכל המחלות שאפשר לדמיין כתוצאה מהדבר הזה – סרטן, קשיי נשימה, מה הנזק שיכול להיגרם לנשים בהיריון. בעניין הזה אנחנו רוצים לקבל נתונים מבוססים ממשרד הבריאות.

אני מקווה שתרמנו את חלקנו בדיון החשוב הזה. נתראה בקרוב כדי לראות איך אנחנו מתקדמים הלאה.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40.