פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועמ"ש כוח אדם ונכי צה"ל בלמ"ס
30/05/2022


מושב שני בלמ"ס



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועמ"ש כוח אדם ונכי צה"ל
יום שני, כ"ט באייר התשפ"ב (30 במאי 2022), שעה 9:30

אתגרי צה"ל והמענה לחיזוק מעמד אנשי מערך המילואים

חברי הוועדה: משה טור פז – היו"ר
מופיד מרעי
אופיר סופר
נירה שפק

דן נמני - רפרנט, משרד האוצר

רס"ן יניר אליהו - אגף תקציבים, משרד הביטחון

עמרי גילה - נציג משרד הביטחון

תא"ל אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א, צה"ל

סא"ל אבישג סבג ראובן - ראש עתכ"ם, צה"ל

רס"ן יוסרי אלדין - יועץ קמל"ר, צה"ל

רס"ן הדר מיכאל - רמ"ד נפגעים, צה"ל

רס"ן הראל צ'ינאו - רת"ח מילואים, צה"ל

סגן רועי ברלוביץ - רל"ש רח"ט תומכ"א, צה"ל

רס"ל עמית נח - רת"ח אינטגרציה, צה"ל

אופיר כהן - יו"ר, העמותה למען משרתי המילואים

טל לוי דיאמנשטיין - עמותת המילואימיות

כוכי בוסקילה - עמותת המילואימיות

לירון פוקס - סמג"ד במילואים

אופיר טל - מילואימניק

איילת לוי נחום

אסף דורון

טלי רם



אתגרי צה"ל והמענה לחיזוק מעמד אנשי מערך המילואים

בוקר טוב, שלום לכולם. אנחנו מחדשים בזאת לאחר הפסקה ארוכה מאוד את ישיבת ועדת המשנה לכוח אדם של ועדת חוץ וביטחון. אני מודה לחבר הכנסת רם בן ברק, יו"ר הוועדה, על האמון שהוא נתן בי. אני אדגיש ואומר, שהסיבה שאנחנו דחינו את הקמת הוועדה היא מכיוון שבעצם האופוזיציה סירבה לקחת על עצמה את הוועדות שמוקצות לה, והן עדיין מוקצות לה. אנחנו מקווים שכאשר האופוזיציה ככה תצטרף אלינו במשחק הדמוקרטי, אני אשמח להעביר את כס ועדת המשנה לחבר האופוזיציה המוביל, אבל עד אז יש לנו הרבה מאוד עבודה והוועדה הזו מתכוונת במושב הקיץ לעסוק במספר נושאים דחופים של כוח אדם שנמצאים על שולחננו, ואני חייב להודות שגם מצטברים כל הזמן נושאים נוספים.

אני מודה לכלל הנציגים שהגיעו והם מייד יציגו. אני רק אומר באמת שבחרנו לפתוח את ועדת המשנה, ככה בהתייעצות, בנושא המילואים, גם לקראת יום המילואים שנדחה השנה בגלל התרגיל הצה"לי ויתקיים ב-14 ביוני, בעוד שבועיים ממחר, וגם בגלל שהנושא הזה של שירות המילואים הוא נושא שחוזר ועולה גם בדיוני הוועדה, ועדת חוץ וביטחון, וגם באופן כללי בחברה הישראלית. בתחושה הציבורית פחות, אולי זה פחות במספרים מוחלטים ואולי זה באחוזים, נושאים בנטל ואנחנו צריכים לדאוג ולראות שהאחוז הזה גם מקבל את הקשב הראוי וגם אנחנו נותנים לו את כל מה שצריך.

לאחרונה עברה החלטת ממשלה בנושא המילואים, גם היא החלטה פורצת דרך ואנחנו מברכים עליה בוועדה הזו. יחד עם זאת, יש עוד הרבה מאוד עבודה ולכן התכנסנו היום.

יציגו צה"ל, רח"ט תומכ"א יציג את הדברים מהזווית הצה"לית, אחר כך נשמע את אנשי המילואים שנמצאים כאן, גם פורום המילואים, יש לנו גם היום פורום מילואימניקיות שאנחנו מברכים על הקמתו והצטרפותו, וככל שיותיר הזמן, משרד הביטחון ועוד. תא"ל ודמני, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית, אני רוצה באמת לומר ואני רוצה לפתוח בדברים שאמר הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, לגבי החשיבות של מערך המילואים במסגרת צה"ל. הוא מדבר על כל אנשי המילואים במערכה ובתפקודו של צה"ל, תפקידכם הוא מהותי, אתם מהווים מכפיל כוח, בראש וראשונה אתם הכוח עצמו. יחידות המילואים, כשמן כן הן, ממלאות את שורות הכוח הצבאי וממלאות את כוחו, והוא אומר גם שמערך המילואים הוא מרכיב משמעותי ביכולתו של צה"ל למלא את ייעודו ולהכריע את האויב במלחמה הבאה. על כן, עלינו להבטיח את כשירותם המתמדת, את יוקרת שירותם.

בימים אלו, וזה מתקשר למה שאמרת, אדוני היושב-ראש, במסגרת חודש המלחמה נקראו לדגל אלפי משרתי מילואים. מתוך שליחות, נכונות ומסירות של כל אחת ואחד מהם, הם יגיעו לכל נקודה בארץ וישפרו את מוכנות צה"ל למערכה הבאה, וזה באמת קורה בימים אלה, בשעות אלה, כולל העובדה שאנחנו זימנו כפי שאתם יודעים ליין של מילואים גם לטובת שובר גלים ומופעים אחרים; הקורונה, יש עיסוק אינטנסיבי של משרתי מילואים, ועוד ועוד.

כשאנחנו מדברים על משרתי המילואים אנחנו מדברים על נבחרת משרתת, וכדי לתת את זה בהמשגה של מספרים אני אומר כך. מתוך כ-2.89 מיליון תושבים במדינת ישראל בגילאי 22 עד 45, למעשה אנחנו מדברים על כ-120,000 משרתי מילואים פעילים, שזה 4% מה-2.89, ואם אנחנו מסתכלים על כלל אזרחי המדינה, 9.44 מיליון, אנחנו מדברים על 1%.

כשאנחנו מדברים על כלל משרתי המילואים אנחנו מדברים על 490,000. גם 490,000 משרתי מילואים זה בסך הכול 17% מכלל אזרחי המדינה ו-5% מבין 2.89 מיליון, וכשאנחנו מדברים על משרתי מילואים פעילים לוחמים, אנחנו מדברים על פחות, אנחנו מדברים על 64,000 לוחמים, שהם 2.2% מ-2.89 מיליון ופחות מ-1% מסך כלל אזרחי המדינה. כשאנחנו מדברים על מפקדים לוחמים במילואים שמסכנים את חייהם ומובילים חיילי מילואים במלחמה לקרב, אנחנו מדברים על כ-3,000, 2,600 מפקדים במילואים.

זאת אומרת, יש פה נבחרת משרתת שמחזיקה על עצמה מעבר למשימות האזרחיות שלה גם עול מאוד משמעותי ולכן גם כמובן צה"ל ומערכת הביטחון, וגם כל מדינת ישראל, צריכים לעשות את המקסימום כדי באמת לראות איך אנחנו נותנים את המענה הטוב ביותר לאוכלוסייה הזאת, ואני אגע בהמשך בדברים שצבא-הגנה-לישראל עושה בהקשר הזה.

לצורך העניין, כשאנחנו מדברים על המערך עצמו אנחנו מדברים על כמה נתונים כלליים. ממוצע הגיל של לוחם במערך המילואים הוא 30, ממוצע שירות מילואים של לוחם ב-2021 עמד על כ-10.5 ימים, ממוצע גיל של חייל תומך לחימה עמד על 32; מערך המילואים, אנחנו מדברים על 14% – ניגע אחר כך בנתונים האלה יותר לעומק – של חיילות מילואים ו-3.5% קצינות, 68% חיילים ו-14.5% קצינים. מג"ד, ממוצע הגיל שלו הוא גיל 42, ממוצע שמ"פ של מג"ד הוא מעל 50 יום. זה מבחינת קווים כלליים.

אני ברשותכם רוצה לגעת גם בכיוונים המרכזיים ובנושאים המרכזיים שצה"ל רואה את הדרך איך אנחנו מחזקים את המערך, מוקירים את המערך ומביאים את המערך גם להיות כשיר יותר. כפי שהצגת, אדוני היושב-ראש, הייתה ישיבת ממשלה ולפני כן ועדת שרים לענייני מילואים בהובלה של שר הביטחון ושם הציג הרמטכ"ל את עיקרי הכשירות. זה לא הנושא של הוועדה הזאת, עכשיו לפחות, מן הסתם הוועדה תקיים על זה דיון ספציפי אבל מה שהציג הרמטכ"ל זה שמערך המילואים נמצא בכשירות טובה למימוש המשימות, שמערך המילואים הוא נדבך מרכזי לממש את היכולות האופרטיביות של צה"ל לחירום ולמלחמה, שיש לא מעט משפיעים על מערך המילואים שאנחנו מאותגרים על ידם, וזה בעיקר הנושא של השתנות החברה הישראלית, גם תחושת הנחיצות שאני אמשיך ואתייחס אליה בהמשך, שהיא גם בסקרים שאנחנו מבצעים נתפסת בצורה לא מספיק טובה על ידי משרתי המילואים, ולכן גם אנחנו מנסים לתת לזה מענים.

סוגיה של היקף המופעים – גם בה אני אגע בהמשך – אנחנו מדברים על מודל אימונים הרבה יותר אינטנסיבי, שהתחיל בשנת 2021, הוא יוצר עומס משמעותי. אנחנו מדברים על יותר משלושה מופעים, ארבעה, חמישה, אני אדבר על זה אחר כך, תלוי באיזו אוגדה מדובר – אם מדובר באוגדה רב-זירתית או באוגדה חזית כי הכשירות היא דיפרנציאלית – ועדיין, היקף המופעים הוא היקף מופעים גבוה והדבר הזה נותן את אותותיו בנתוני ההתייצבות לאימונים, שהם לא מספיק גבוהים, הם עומדים על כ-70% - אני אגע בזה בהמשך – זה מחייב אותנו גם לשורה של פעולות שאני אגע בהן בהמשך.

מבחינת הכשירות היבשתית, הציג הרמטכ"ל את הכשירות הדיפרנציאלית שדיברתי עליה פה שהיא פועל יוצא של מחויבות אופרטיבית, הציג את נושא הנשים והאימונים כנקודת חוזקה, צריך להגיד שאנחנו באמת מדברים על האנשים הכי איכותיים שיש מבחינת כמות האימונים. בעצם יש איזשהו שינוי תפיסה שכבר חל ב-2021, שהוא רואה את האימונים מכשירות הפרט כלפי מעלה, ולכן חייל חי"ר לדוגמה הגיע במהלך השנה ליותר משלושה מופעים, יש כאלה שהגיעו גם לארבעה ולחמישה.

כשמופע זה גם חד-יומי. נכון?

נכון. אני אדבר על זה גם בהמשך אבל המופעים הרבה יותר יעילים. נגיד ה-IMI זה מופע שהוא מאוד מאוד יעיל, עושים בו אימון פרט. אלה דברים שלא היו, ובאמת האימונים מגיעים מהרמה של הפרט דרך הרמה של המחלקה, והתעדוף הוא מה שנקרא מלמטה למעלה. יש באמת הבחנה בין מודל האימונים של אוגדה רב-זירתית ואוגדה זירתית, אבל אפשר לומר בצורה חד-משמעית, ואני גם תיקפתי את הדברים שלי עם המומחים, עם ראשי החטיבות והמחלקות של האימונים ביבשה, שכמות האימונים שהם מבצעים ב-2021 וב-2022 היא גבוהה משמעותית מכל רמות האימונים שהיו בשש-שבע שנים האחרונות, וזאת המגמה.

כמובן שיש פה גם דברים שקצת מקשים, כמו לדוגמה עכשיו שובר גלים, שהוא יוצר לנו איזושהי מורכבות שאנחנו מפעילים גדודים לא על פי תכנון, לטובת איו"ש, מן הסתם זה משפיע, בשנה שעברה היה שומר חומות, ועדיין ההיקפים הם היקפים מאוד גבוהים.

אנחנו הצגנו את נושא הניוד המבצעי והלוגיסטי כמשהו שהוא בכשירות פחות גבוהה, וגם הציגו לזה תוכנית – אני לא מפרט אותה פה, אבל מן הסתם אפשר יהיה לפרט אותה. הוצג גם שהזרועות – אוויר, ים, אמ"ן, פקע"ר, תקשוב וכו' – הן נמצאות בכשירות טובה, כשירות גבוהה, וגם הוצג ואני אגיד על זה כמה מילים בהמשך, נושא גיוס החירום שבוצעו הרבה מאוד פעולות לחיזוק היכולות הצבאיות בנושא הזה, בעיקר באמצעות אמצעים דיגיטליים כאלה ואחרים, שינוי בתפיסת ההיסעים, הרבה יותר יעילים, עם מרכזי גיוס פיקודיים ועוד שינויים אחרים.

חשוב להגיד שהאימונים שדיברתי עליהם קודם, זה לא רק של הלוחמים, גם של המעטפת, גם מעולמות האיסוף והמודיעין, גם החבירים וגם ששייכים לתוך המסגרות, גם יכולות השו"ב, הדיגיטל, וכו'.

אם אני מסכם את החלק הזה אני אגיד שהכשירות היא כשירות טובה והיא פונקציה של הייעוד המבצעי. רמת האימונים עלתה משמעותית, ובכל מה שקשור לגיוס בחירום אנחנו באמת עשינו שינוי תפיסה וקפיצה מאוד משמעותית, גם ברמת המערכות הטכנולוגיות לייעול הקריאה והשליטה, גם בהתאמת מרכזי הגיוס הצה"ליים לצרכים המבצעיים וגם בייעול שיטת ההיסע של סד"כ המילואים, והדברים האלה כפי שגם שמתי פה בחומרים, הם מתורגלים בצורה מאוד מאוד ברורה של לפחות אחת לשנתיים בדרג האוגדה, אחת לשלוש שנים במפקדות ראשיות, ויש גם דגש על מסגרות לפי הסבירות של ההפעלה שלהן – חטיבות תקיפה ודברים אחרים שאני לא יכול לפרט אותם פה עכשיו.

מבחינת המערך עצמו, חשוב להגיד ש-11% מסד"כ המילואים הוא סד"כ של מתנדבים, הכוונה היא של אנשים שיצאו לפטור ובחרו להמשיך, במילים אחרות זה אומר שהם עושים שירות מעבר לגיל הפטור והם בוחרים להתנדב. מדובר במספר מאוד משמעותי. אני אגע בזה יותר בפירוט כיוון שגם ביקשתם על זה העמקה, אבל יש שינוי מאוד משמעותי בשילוב של נשים במילואים. היום, הנשים מונות 17% מסד"כ המילואים. ביחס ל-2010, לפני קצת יותר מעשר שנים, עמד על 13%, אבל צריך להגיד שהמגמה הזאת בעיניי היא רק תתרחב כי היא פונקציה של שילוב הנשים בעולם הסדיר, והשילוב של נשים בעולם הסדיר נמצא בעלייה. היום, 18% מהסד"כ הלוחם הסדיר הוא נשים, אז מן הסתם אנחנו נראה את המעבריות הזאת – ואני גם ארחיב עליה – בעולם המילואים, כך שיש פה התפתחות משמעותית.

אתה יודע להגיד באיזה יחידות?

אני אתייחס.

יש רצף מסדיר למילואים – אתה מרגיש את זה – שנכנסות ובעצם ממשיכות באותן יחידות.

עדיין לא כולם אבל הרבה יותר טוב והרבה יותר משמעותי ממה שהיה, ואני אגע בזה ממש בצורה מפורטת.

מבחינת איוש המפקדים, צריך להגיד שבאמת האיוש של מג"דים הוא מלא וגם האיוש של מ"פים הוא גבוה מאוד והם גם בוגרי הכשרות ייעודיות מתאימות. בהקשר הזה, בשנים האחרונות נבנו מענים למשרתי מילואים גם ברמת קורס מ"פים וגם בקורס מג"דים, שמאפשרים, נקרא לזה לבצע את הקורס בצורה יותר נוחה, ובעצם פירוק של הקורס, לא כל הקורסים הם כאלה וגם לא כולם מעוניינים בזה, אבל יש כמובן את האופציה הזאת.

מבחינת היקף ביצוע השמ"פ אפשר לומר שב-2021 אנחנו מגיעים להיקף ביצוע שמ"פ – פה השמ"פ מפורט בימ"מ במיליונים – שהוא גבוה יותר מהשנים הקודמות. צריך להגיד ש-2020 הייתה קצת יותר נמוכה בגלל שאז הייתה ההתמודדות הראשונה עם הקורונה, היה ביטול של לא מעט מופעים, אבל אם אנחנו מסתכלים על 2021 ביחס לכל השנים שקדמו לה, מאז צוק איתן, משנת 2015, אז 2021 היא השנה הגבוהה ביותר.

ממה זה נובע? מיותר אימונים או יותר תעסוקות?

זה נובע משני דברים. זה נובע בעיקר מעלייה בהיקף האימונים וזה נובע גם מעיסוק מאוד אינטנסיבי בנושא הקורונה, אבל בעיקר נובע מהנושא של עלייה בהיקף האימונים. ואני אומר, בנושא האימונים יש שינוי מאוד מאוד משמעותי.

אין השפעה פה על שומר החומות, כלום? לא ציינתם.

יש פה השפעה. את צודקת שגם שומר החומות הוא השפעה אבל בעיקר נושא האימונים זו דלתא מאוד משמעותית בין 2021 ל-2020, וזה גם יהיה ב-2022 באותו אופן. ואני אומר שוב, אם אתם משווים את היקף האימונים ב-2021 ו-2022 לשנים הקודמות, זה באמת ברמה של שינוי משמעותי.

כשאני מסתכל על ההתייצבות לשירות מילואים פעיל, נחלק את ההתייחסות לשניים. אחד, ברמת התעסוקות יש התייצבות גבוהה, צריך להגיד שגם יש פה רמת גמישות של 120% וסך הכול גם רמת גמישות בתקני התע"מ שהיא נותנת מענה. במה שקשור לנתוני האימונים, הנתונים הם לא מספיק טובים. אנחנו מדברים על כ-70%.

ההתייצבות לא מספיק טובה.

ההתייצבות, כן. אמרתי את זה.

לא האימונים.

לא, חס וחלילה, משתדלים שהם יהיו טובים. הנושא של 70% – אני אתייחס עוד מעט בכמה כיוונים איך אנחנו מתמודדים עם העניין הזה אבל צריך להגיד שיש פה כמה נקודות. יש פה ראשית באמת עומס וריבוי של מופעים, והוא גם נמצא במקום, אחרי מספר שנים שבהן זה לא היה, ולמעשה יש פה משהו שאנחנו צריכים לשנות את השפה מול האנשים כי הם התרגלו למשהו מסוים ואנחנו עשינו בשנת 2021 משהו אחר.

מה זאת אומרת? תסביר טיפה יותר.

זאת אומרת שאנשים היו רגילים לכך ששנים קודמות היו מתבטלים אימונים ולא היו מתקיימים בתכיפות הזאת, ולהעביר אנשים ממצב A למצב B בצורה מאוד, נקרא לזה מהירה, יש לזה פרק זמן שאנחנו חושבים שצריך להתרגל אליו, ואנחנו גם תומכים את הנושא הזה – אני עוד מעט אפרט פעולות שאנחנו עושים ופעולות נוספות כדי להגביר גם את הלכידות וגם נושאים אחרים, כדי להביא באמת לנתונים יותר גבוהים.

אני שוב אומר. עדיין, גם כשאנחנו מסתכלים על נתוני ההתייצבות האלה, היקף האימונים הוא גבוה בצורה משמעותית משנים קודמות. לגבי תעסוקות מבצעיות, ההתייצבות היא התייצבות מלאה.

ודמני, יש לי שתי שאלות על הנתון שהצגת בשקף הזה. אחת, אתה מדבר על התייצבות לשירות מילואים. יש לכם פילוח של משך ההתייצבות? זאת אומרת, ההתייצבות זה יופי, אבל נגיד אם הוזמנו לאימון של שבוע – הרי יש לך את הפילוח הזה מן הסתם עם קצינות הקישור – מה המגמה? כמה נשארים את הכול?

את מדברת על התעסוקה, לא על האימון.

גם על האימון.

האימון, לא בדקתי את זה אבל אני מעריך שבאימון, מכיוון שהם קצרים אז אני לא רואה פה את האתגר. חשבתי שאת שואלת לגבי התעסוקה המבצעית כי שם באמת התעסוקה מחולקת.

שם אני יודעת שזה מחולק.

לגבי האימונים לא עשיתי את הבדיקה הזאת, אני יכול להשלים אותה.

אני חושבת ששווה לעשות אותה, קינלי, כי זה משמעותי וזה מתחבר לשאלה השנייה שלי, של מעבר לאימונים חוצי לילה. זה גם מהלך שנעשה בשנתיים האחרונות וזה עושה את שלו. אני מאוד אשמח לקבל את הנתון של בין אימונים חוצי לילה ללא חוצי לילה. זה לדעתי משנה את התפיסה.

אין בעיה. לא בדקתי את זה אז אני לא אגיד סתם.

תודה. את שתי השאלות האלה אני מבקשת דרך הוועדה לקבל.

בסדר גמור. אין בעיה. אני רוצה להגיד שאנחנו בעצם נמצאים בשנה שנייה של תר"ש תנופה במילואים, ובעצם כל התהליכים שלנו משנת 2020, הם היו פונקציה של תהליך עומק שאנחנו ביצענו, שהוא כלל – פה אני מראה את הסקרים – הוא כלל אבל גם הרבה מאוד שיחות חתך שליוו את הסקרים האלה, שפחות או יותר נתנו את אותם ממצאים וזה היה הבסיס גם ליציאה שלנו לתוכנית התלת-שנתית.

אני בכוונה מתחיל בדברים החיוביים, ששירות מילואים, הוא נתפס כשליחות ויש נכונות גבוהה בקרב משרתי מילואים להתייצב בשגרה ובחירום, שאין ערעור על חשיבות שירות המילואים, שיש אמון גבוה בצה"ל ובמפקדיו, ואמרתי, שהשירות נתפס כשליחות. אני אומר שוב, זה היציאה שלנו ב-2020 לדרך, אז מה שעלה פה זה א', הנושא שלא מתאמנים מספיק, אני חושב שהתייחסתי לזה וזה חלק מאוד מאוד מהותי מהתפיסה של למה לשנות את המודל, ובדגש על היחידות הזירתיות והרב-זירתיות.

משרת מילואים בחטיבה רב-זירתית יכול להגיע לסדר גודל של 20 ימי אימון בשנה, בחטיבה זירתית להגיע לסדר גודל של 14 עד 16 ימי אימון בשנה, זאת אומרת מודל אימונים מאוד משמעותי.

גם הסטנדרטים של האימון – אני פחות נכנס אליהם כי זה לא התחום שלי, אבל אמרתי, יוכלו להציג לכם את זה בצורה יותר מפורטת – מיצוי הזמן של האימון, האמצעים של האימון, המורכבות של האימון, החניכה באימון.

הדבר הבא זה באמת הירידה בתחושת הנחיצות, אני אתייחס בעיקר לפעולות ההוקרה והתגמול. ההבנה היא שאותו שקף שדיברתי עליו בהתחלה, של נבחרת משרתת, הוא לא מספיק מחלחל. כמובן הטענה היא גם כלפינו וגם כלפי החברה הישראלית כולה.

זה מתקשר לסעיף הבא, חסרה הוקרה מצד צה"ל והחברה, חוסר שביעות רצון מהציוד והאמצעים, והכשירות והלכידות נתפסות כפחות טובות.

אז מול הדבר הזה אנחנו יצאנו לתוכנית מסודרת, אני אגע רק בחלק ממנה וגם אני אתייחס כאן לדברים שאתם ביקשתם שנתייחס ספציפית.

הרכיב הראשון שהתעסקנו איתו זה באמת תהליכים שאנחנו שמנו אותם תחת הכותרת של מיצוי ההון האנושי. אני לא אעבור פה דבר דבר, אני אדבר על הדברים העיקריים.

הדבר הראשון הוא שעדיין יש לנו פערים בעיקר בעולמות של קצונת התומכ"ל, בעולמות התקשוב, הטנ"א, לוגיסטיקה, מש"א. למעשה, מאז 2018 אנחנו הסמכנו כמעט 400 קצינים, 381 אם רוצים להיות מדויקים, בעולמות הטנ"א, הלוגיסטיקה, התקשוב, פיקוד העורף, אנחנו גם הכנסנו מודיעין שדה עכשיו בשנה האחרונה.

כמה אמרת? 400?

381, זה המספר המדויק.

מה הפיצול בין נשים לגברים?

אני לא בדקתי, אני יכול לבדוק ולהגיד לך.

יש נתונים ממוקדים לגבי נשים בהמשך.

כן. יש נתונים כלליים, לא בתוך ה-381.

בכלל, אם אפשר הערה. קודם כול, בכל מקום שכתוב מג"ד, מח"ט, לרשום מג"דיות ומג"דים. אנחנו בצבא שהוא גם לנשים וגם לגברים והצריבה התודעתית מתחילה גם בהצגת הנתונים.

שתיים, מכיוון שמאוד חשוב לנו שילוב נשים, בכל נתון שאנחנו מבקשים, אנחנו מבקשים לקבל את הפילוח.

מייד אני ארחיב בסוגיית שירות נשים. אני אומר, לגבי קק"צ תומכ"ל, זה בעיקר בא מהמקום של פתרון לפערים. זה דבר ראשון שהייתי רוצה להדגיש פה.

הדבר השני הוא ימי קליטה בימ"חים. יש גנט מאוד מסודר שהוא גם ממומן בהיבטי הימ"מ, גם של המפקדים הקולטים. בעצם מודל הגדוד מזין חטיבה, המחלקה מגיעה ומתחברת בסוף השירות הסדיר שלה לחטיבה הרלוונטית, לימ"ח הרלוונטי, למפקדים הרלוונטיים, ונעשה הליך קליטה מאוד מאוד מסודר.

מצליחים לעמוד בזה?

כן. בשנה שעברה, אני מדבר על 2020, השנה הראשונה להפעלה של המודל, לא באופן מלא. בשנת 2021, אני לא אגיד מאה אחוז אבל מאוד קרוב לביצוע מלא, ויש על זה בקרה מאוד מסודרת.

בכל החילות?

בכל החטיבות, כן. זה לפי חטיבות.

זה שייך לחטיבות. במפקדה נגיד זה לא ככה, נגיד על זה כמה מילים בהמשך.

על טנקים, על חי"ר.

בדיוק. הדבר הבא זה למעשה תהליך מאוד מסודר של העברת מידע מסדיר למילואים. התהליך הזה היה קורה אבל לא בצורה מסודרת. בעצם פה יש את אתר קודקוד, מערכת חדשה שהיא מערכת שמיועדת לרמת המג"ד ולרמת המ"פ, היא מערכת שכבר עובדת.

כן, שמעתי מהמפקדים, נשמע שהם מאוד מרוצים ממנה.

המערכת הזאת, היא מעבירה את המידע גם, כלומר הרבה פעמים המידע הזה כולל הכשרות, ועד רבעון ד' היא גם תקבל תוספות בעולמות ההדרכה והתו"ל, אחרי שהתגברו שם על העניינים של אב"מ שהיו צריכים כדי לאבטח את המערכת הזאת, וזה שינוי מאוד משמעותי.

שינוי נוסף זה כל הנושא של השמה על בסיס מקצוע אזרחי. אנחנו מחוברים גם עם כל משרדי הממשלה, גם עם אוניברסיטאות – רציתי להגיד שתרגלנו את זה עכשיו בחודש מלחמה אבל אחרי כן חשבתי לעצמי שבקורונה תרגלנו את זה על אמת – אנחנו בדרך הזאת לדוגמה שיבצנו מאות מהנדסים בפיקוד העורף שלא היינו יודעים עליהם כי הם לא עברו את זה בהכשרה צבאית. כנ"ל לגבי אנשים במקצועות הרפואה, כנ"ל אנשים בעולמות הנהיגה, הנהיגה הכבדה. זאת הזדמנות מאוד גדולה.

יש פה עוד דברים, אני ארצה להרחיב עוד שניים. אחד זה מנגנון דרושים. אנחנו בעצם יוצרים – דרך אגב, זה על פי הצעה והמלצה שהייתה באכ"אתון שהייתה עם אנשי מילואים, אנחנו משתדלים לעשות יותר כאלה אבל מה שנקרא מנגנון דרושים. זה לוח דרושים שמעלה אותו היחידה, ומהצד השני יש את האנשים שמחפשים תפקיד. זה משהו שהולך להיכנס ברבעון ד'.

עוד דבר אחד שאני ארחיב פה לפני שניכנס לנושא הנשים זה הנושא של זינוק לאזרחות, זו תוכנית למ"פים משתחררים. יש כבר שישה מחזורים כאלה ב-2022, אנחנו חושבים שזה מענה מאוד חשוב.

מה זה הקמת מערך מומחים?

זה מערך שעושה תחקור של כל מיני תהליכים שהוא מלווה אותנו יחד עם יחידת שילוח, לא משהו שהוא בהיבטים שאני מדבר עליהם עכשיו וזה יעלה רק ברבעון ד'.

אני עכשיו הולך לפי המיקודים שלכם ואחר כך אני אחזור.

אמיר, בוא טיפה נאיץ את הקצב כדי שניתן כאן לעוד אנשים להתייחס. תודה.

אין בעיה. יש זכויות והטבות שאני לא אפרט אותן, רשומות כאן, גם לסטודנטים – וצריך להגיד כי גם הייתה על זה פנייה – גם לבני זוגם של סטודנטים, של מי שמשרת במילואים, בנות זוג ובני זוג. אני לא אפרט את כל הדברים.

נכון. אני אגיד כאן רק לכולם שמחר ביום הסטודנט אנחנו נקדיש זמן לנושא סטודנטים במילואים, סטודנטיות וסטודנטים, ניתן לזה פוקוס.

אני רק רוצה להרחיב דבר אחד ואני באמת גם חושב שצריך פה את הסיוע של הוועדה בעניין הזה. ממש בהחלטת ממשלה שהתקבלה לפני שבועיים אנחנו סיכמנו איזשהו פער שהיה, שהוא במתן הזכויות לסטודנטים גם למי שהופעל בצו התראה חריג ולא רק בצו 8 ובצו 9.

למעשה, זאת החלטת הממשלה. אנחנו עכשיו צריכים לראות שהיא מבוצעת על ידי המל"ג, אבל למעשה ברגע שאמרנו את זה, כלל ההטבות יהיו חלות גם על צו התראה חריג וצריך להגיד שבשומר חומות, שבו הפעלנו בצו התראה חריג, בעצם נזקקנו להחלטת ממשלה ספציפית כדי לייצר את המענה הזה.

אמיר, גדודי המילואים שהופעלו עכשיו לקו התפר, הם גם הופעלו בצו חריג?

הם הופעלו – אני לא אגיד את המספר, אבל מתוך המספר שהופעל, סדר גודל של כ-50% הופעל בהתראה חריגה, והיתר הופעלו כבר בצו רגיל. אנחנו דרך אגב מאוד הקפדנו עם ההפעלה שלהם להמתין 21 יום, זאת אומרת את הראשון הפעלנו אחרי 21 יום כדי באמת להחזיק עוד זמנים סדירים. זה היה בזמן של פסח, לא רצינו לפגוע בנושא של החג.

וההתייצבות בקריאה מהירה ברמות סבירות?

אני לא מכיר שיש איזשהו פער, אני לא רוצה להגיד לך כי לא בדקתי את הנתון בדיוק, אבל גם את זה אני יכול להשלים.

שנה שעברה אני העליתי שלוש פניות גם אליך וגם אל משרד הביטחון בנושא של סטודנטים, שמקצרים להם בעיקר באימונים את היום האחרון כדי לחסוך ימ"מ, ואז הם נאלצים להגיע למבחנים. אני טיפלתי בשלושה כאלה בטכניון ועוד שניים בתל אביב ואני ביקשתי שתהיה הנחיה, שאם סטודנט מקבל לכל הימים, הרי ברגע שאין לו את יום המילואים – דרך אגב, כל הפניות האלה, לא קיבלנו תשובה שנתנה אפשרות כי במוסד הלימודים אומרים: אתה לא תחת צו, אתה חייב להגיע למבחן. חלקם נכשלו כי הם לא למדו.

אני חושבת שזה הפרת הסכם ולכן אני שואלת האם יש הסכם. האם יש הנחיה שלא מקצרים למישהו שיצא צו – אם הוא לא מבקש בעצמו, לא ניתן לקצר לו את זה?

אני לא מכיר שיש הנחיה או יש איזה רעיון של לקצר.

לא, זה קרה בפועל. אני באתי עם נתונים, אז אני מעירה את זה ואני ביקשתי כבר שלא יהיו קיצורים כאלה, זה פוגע בהם. זה סוג של הפרת חוזה.

אני חושב שהמפקדים בצבא מאוד דואגים לחייליהם, בדגש על הסטודנטים. אם היה מקרה כזה, אני מניח שהוא מקרה חריג.

לא אם היה. היה. אם אני אומרת אז הוא היה.

בסדר, אבל אל מול שלושה מקרים יש בטח אלפים אחרים שזה לא קרה איתם, ובכל זאת אני אבדוק את זה שוב וניתן לזה התייחסות.

תודה רבה.

יש פה נושא של מיצוי לוחמות במילואים, מה ששאלת אותי קודם. למעשה, בשנתיים האחרונות אנחנו מיסדנו תהליך של הזנה מסדיר למילואים – יש פה את הפירוט – כמעט בכל המערכים. יש עדיין מספר מערכים שעוד לא מצאנו להם פתרון וגם עליהם אנחנו עובדים, אני גם אפרט מה אנחנו עושים.

מערך החי"ר גבולות, למעשה ממשיך באותו אופן שבו ממשיכים גברים ונשים למילואים. מערך האיסוף הולך לכיוון ההגנה האווירית. החת"ם, אנחנו מדברים על כ-90% מהלוחמות שמשתבצות. מדריכות צניחה זה מאה אחוז. עוקץ, גם גברים וגם נשים משובצים באותו אופן למאגר. בזרוע האוויר, למעט כיפת ברזל, עדיין יש פה פערים שאנחנו צריכים להשלים. משמר הגבול, כלל הלוחמים והלוחמות עוברים למג"ב, זה גם הסיכום שעשינו בעקבות ההקמה של ה-16 פלוגות ב-22', 23', למעשה שינינו את השיטה וכולם עוברים. צריך להגיד שגם במג"ב, היקף הנשים בשירות סדיר עלה, אנחנו מדברים היום על כ-35% נשים. בפלוגות שאנחנו הקמנו לקו התפר כבר 50% נשים ויש פה מעבריות מלאה מסדיר למילואים. בפיקוד העורף יש מודל הזנה לכלל הלוחמות, בחיל המודיעין לכלל הלוחמות, כנ"ל בזרוע הים ובאגף התקשוב.

אנחנו גם פועלים עכשיו אל מול המקומות שעדיין לא סיכמנו מודלי הזנה. שוב אני אומר, לרוב המקומות כבר סיכמנו לייצר פתרונות נוספים. אנחנו עכשיו נמצאים בתהליך, בעצם הקמנו פלוגה מגדרית באוגמ"ר 80 ואנחנו עכשיו בתהליך של עבודת מטה להקמה ב-417. במקביל צריך להגיד שגם ב-80 וגם ב-417 היום הסד"כ הסדיר הוא בעיקר של נשים, של גדודים מעורבים.

אמיר, תן משפט אחד על נושא מיצוי מפקדים ואז אני רוצה שנפתח כאן את הדיון.

זה חשוב, אנחנו צריכים ללכת לוועדה אחרת.

אני אקח ברשותכם עוד שלוש-ארבע דקות. יש את הנושא של שילוב נשים – בהמשך זה מפורט – אני דיברתי על עלייה מ-13% ל-18%, אתם יכולים לראות את העלייה גם במערכים עצמם. רואים, יש עלייה, אומנם היא עלייה עדיין לא דרמטית אבל יש מגמת עלייה בכל המערכים. אפשר לראות אותם מרמת הלחימה, דרך הקצונה, דרך המודיעין, ההפעלה וכו'.

אפשר לראות את זה גם ברמת המגמות בסוגיות הדרגות, אפשר לראות את היקף הדרגות שבהן נמצאות נשים. באופן כללי עלייה בכלל המערכים מ-9% ל-19%, בין השנים 2016 ל-21', ויש פה את הפילוח. אני חושב שהעלייה הכי משמעותית היא בעולמות הזוטרים אבל מן הסתם אני מקווה שזה גם ישליך למעלה.

אני חייב לגעת בעוד כמה נקודות, ברשותכם. אחת, בנושא של המפקדים במילואים, יש הרבה מאוד דברים שסוכמו בנושא הזה, גם בהחלטת הממשלה, גם על סל כלים למג"ד ברמה של גמישות ימ"מ.

אמיר, היות וזה יחסית מוכר אז תרוץ על זה.

אני רץ. ברשותכם, בהמשך יש פה את השקף שמסכם את מה שסוכם בהחלטת הממשלה בנושא המפקדים במילואים. אפשר לראות שאנחנו הגדלנו את התגמול למפקדים בגובה של חצי נקודת זיכוי במס ביחס כבר למה שהיה, הכרנו בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי בשירות המדינה. אנחנו מדברים על נקודות לקניית ציוד ספורט, ואוצ'ר לחופשה בישראל, הגדלת תגמול מפקד פעיל, הנחה בארנונה בשיעור של 25% על ה-100 מטרים הראשונים. כל זה החלטה שהיא תוספת הטבות להטבות הקיימות למפקדים, בשיעור של כ-4,350 שקלים.

הדבר השני שרציתי להדגיש פה זה את הנושא של החוסן והלכידות. יש פה תוכניות גם בנושא הרמה הפלוגתית, תוכנית פק"ל, שהורחבה כבר ל-80 מסגרות. יש פה תוכניות – מבוצעות, זה לא תוכניות – ללכידות ברמה גדודית ל-100 פלוגות ו-14 גדודים, זאת אומרת כל הנושא של הלכידות שעלה בסקרים, שמנו לו כלים ייעודיים שעובדים כבר שנה שנייה ורק מתרחבים כל הזמן בעקבות דרישה של אנשי מילואים.

נקודה נוספת זה השינוי שעשינו בהגדרה של "משרת מילואים פעיל".

זה ה-75%?

נכון. 75% יכניס לתוך העולם של משרת המילואים הפעיל הלוחם עוד סדר גודל של כ-10,000 לוחמים ביחס לנתונים שהצגתי קודם, שזה ירחיב את הזכאות. אני לא אפרט.

מתי זה קורה, אמיר? זה כבר השנה?

זה קורה עכשיו. אנחנו סיכמנו את ההגדרות, והדבר השני שסיכמנו, שהזכאות הזאת תינתן פעמיים בשנה, לא פעם אחת. הזכאות הייתה ניתנת בחודש מאי, מי שהיה מבצע אותה במהלך השנה היה צריך לחכות שנה למימושה. פה זה ימומש פעמיים בשנה עם פעימה נוספת של נובמבר.

יש פה עוד פעולות בתחום ההוקרה והתגמול, אני ממש עובר אותן ב-brief. זה חשוב, אני אגיד למה.

אני יודע. ממש בדקה, אמיר, כי אני רוצה שנפתח.

אני אגיד למה אני מתעקש על זה. אני רוצה לתת עוד כמה דוגמאות גם לסיכומים שעשינו בנושא של החיילים כי נאמר בכל מיני מקומות שאנחנו טיפלנו רק באוכלוסיית המפקדים. אז נכון, יש טיפול באוכלוסיית המפקדים ואנחנו גאים בזה ואנחנו נמשיך בזה. יש פה את נופש מ"פים שהוא לראשונה למ"פים, יש פה את מענק הלימודים לסמ"פים לתואר ראשון, שנה שעברה נתנו ל-75 והשנה ל-100. יש פה את שי הרמטכ"ל למפקדים, יש פה רכיבים לוגיסטיים שהם נותנים מענה לכל האוכלוסייה – גם בנושא סל קיום, גם בניוד וגם במזון. יש פה את הנושא של תגמול מותאם חוצה שנה, שזה הסדרה שעשינו עם ועדת הכספים, זה גם מתגמל משמעותית משרתי מילואים.

אני ברשותכם רוצה לגעת בעוד שתי נקודות, ואז באמת אני אסיים. אחת, ההחלטות שישבנו עם הביטוח הלאומי. אנחנו מתכוונים ביום המילואים להעביר את התקנה של משפרי שכר. הרעיון אומר שמי ששיפר את שכרו, אנחנו עוד בסיכום עם ביטוח לאומי שזה בין 20% ל-30%, מי שהעלה את שכרו יקבל לפי השכר הגבוה.

דבר שני, אנחנו סיכמנו איתם להעביר תיקון בחקיקה, שזה כמובן יצטרך את הבית הזה, בנושא עדכון מחדש של התגמול המזערי באופן שיום המילואים יעלה מ-204 ל-244 שקלים ליום, כך שהוא לא יפחת משכר המינימום. זה תיקון שני, זה יעבור בחקיקה.

הדבר השלישי, אני מבקש את הסיוע בקידום הדיון במליאה במסגרת יום ההוקרה בנושא חוק הארכת מועדים, שהוא מוכן לדבר הזה למיטב ידיעתי.

ובאמת לסיום, יש פה את הפירוט של כל הנושא של החלטות הממשלה – אני לא אחזור אבל אפשר לראות שההחלטה נוגעת גם במשרתי מילואים פעילים, גם במפקדים וגם בסטודנטים – ומה שאני רוצה לומר, שאנחנו לא סיימנו את הנושא. אנחנו מקדמים את הדברים דרך החלטת ממשלה. צריך להגיד שעכשיו עומלים כבר על החלטת ממשלה של 2023 כדי לראות שאנחנו מחברים פה את כל משרדי הממשלה בצורה יותר טובה ממה שעשינו ב-2022, וקבע שר הביטחון שאנחנו נוסיף עוד 25% משאבים כדי לייצר הטבות נוספות. זה פעם ראשונה.

פעם שנייה, אנחנו עובדים על מנגנון של תגמול נוסף למשרתי מילואים, שייתן מענה גם ליום החמישי, השישי, השביעי והשמיני והתשיעי, ולא רק שהתגמול יינתן מהיום העשירי. אנחנו בעבודה מאוד מתקדמת שתצא על ידי הצבא. אמרתי, שיתוף הפעולה עם ביטוח לאומי ויום ההוקרה ב-14 ביוני.

לסיכום, אני אגיד כך. יש לנו עוד הרבה מה לעשות, אנחנו עשינו לא מעט דברים – גם דרך תר"ש תנופה, דרך החלטת הממשלה ודרך עבודות מטה נוספות – אנחנו מבינים שצריך להמשיך ולעשות, זה לא מספיק. אנחנו עדיין לא שבעי רצון, אבל החיבור של הדבר הזה פלוס השינויים במודל האימונים, שמאוד מאוד משפיעים על נושא הנחיצות, המודלים האופרטיביים שלא נפרט אותם פה, והשילוב של אנשי המילואים במודלים אופרטיביים וחודש המלחמה, כל הדברים האלה ביחד, אנחנו מאמינים שאנחנו נראה נתונים אחרים בהמשך ביחס למה שהצגתי ביציאה לדרך ב-2020. עד כאן.

תודה רבה לתא"ל ודמני, באמת עבודה מרשימה. אני אתחיל עם חברי הכנסת ואני אעבור לאנשי המילואים. מופיד, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, גם על קיום הדיון עצמו. ודמני, תודה באמת על הצגה שנותנת מה שנקרא אופקים לעתיד – כאיש מילואים אני אומר את זה, כמפקד יחידה אני אומר את זה. כרגע כשאתה מסתכל על מה שהיה ועל מה שהתקדם והתפתח בשנתיים האחרונות ולאן אתם, המערכת הצבאית, רוצה להגיע, אני חושב שפה יש תוכנית סדורה ובאמת כל הכבוד לכם, לצבא – בעיקר לצבא, למשרד הביטחון – גם על ההובלה. כן חשוב ליישם. אנחנו יכולים להכין את התוכנית, הכול בסדר גמור, בסוף צריך לראות את זה בשטח.

הנקודות באמת החיוביות זה האימונים ומודל האימונים בהתאם ללקחים, גם משומר החומות, גם ממבצעים אחרים, איך אנחנו בונים בסופו של דבר את המודל, את התכנים של האימונים, שלא יפתיעו אותנו, גם בהתפתחות כזו או אחרת. אני מניח ואני יודע אגב, שזה הכיוון. זה בנושא התכנים לאימון.

הנושא של נג"חים וגיוסי חד-יומי – לא רק חד-יומי אלא הכנה של הנג"ח וגיוסי חירום, השלב הקריטי – כן צריך להרבות, לעשות את זה בכל היחידות. זה לא קיים בכל היחידות בתדירות המספיקה.

נקודה אחת שלא עלתה כאן, אני לא יודע אם להגדיר את זה כתומכי לחימה, אבל יחידות סיוע, כמו יחידות סיוע לאזרחים באיו"ש בפיקוד צפון – אני מפקד 507, עוד מעט אני גם אתחלף. היחידות האלה הן יחידות שהן צמודות ליחידות הלוחמות. מערך ומערכת האימונים שלהם צריכים להיות זהים וצמודים. אני יודע שעושים על זה עבודה רחבה, זה נושא שצריך לחזק אותו, אתם צריכים בצבא לבנות תוכנית, לא להזניח את זה.

מצא חן בעיניי, וזה לסיום, מה שקראת מדור דרושים. יש יחידות שמחפשות קצינים, יש יחידות שיש שם עודף קצינים, והחיבור הזה, אנחנו לא ידענו לעשות את זה. גם אנשי המילואים, לא היה להם זמן, המפקדים בעיקר, להתחיל לחפש מפקדים ליחידות שלהם, ויש הרבה כאלה. פעם היינו עושים את זה בפיזור של היחידות, היום המערכת יותר סדורה, וזה טוב שהמחלקה יכולה לקחת את עצמה כמחלקה, מתחילה בגדוד X – לא משנה אם זה בגולני, נח"ל, צנחנים ואחרי זה רואה את עצמה בחטיבות מילואים – רעיון מעולה, צריך לחזק אותו.

מה שנשאר זה לדעת לחבר בין עודף הקצינים, בעיקר בדרגות סרן, רב סרן, אל מול הדרישות. וחסר, ביחידות חסרים הרבה מאוד קצינים, אני חושב שהרעיון שקראתם לו מדור הדרושים יכול לפתור את הבעיה, אתם צריכים להיות עם היד על הדופק לגבי ההתקדמות שלו. תודה.

תודה רבה. נירה, בבקשה.

קודם כול, באמת תודה על הסקירה ועל הנתונים, באמת הם נותנים לנו את בסיס הנתונים כדי לשאול את השאלות. אני רואה כאן שיש מה שנקרא התקדמות בתפיסה, אבל אין לנו את הנתונים ספציפית ואני הייתי שמחה, מעבר למה ששאלתי קודם, להיכנס לנושאים לעומק.

דבר ראשון, הקהילה הזאת – ואני קוראת לה קהילה כי זה אופי, יש להם דנ"א מסוים לאנשי המילואים – היא קהילה מאוד ערכית, שברובה נקראת ותגיע גם על חשבון דברים אישיים שלהם, ואנחנו רואים את זה, גם אני כמשרתת מילואים רואה את זה וגם אחרים.

אבל צריך לראות – אני עכשיו מדברת גם מהכובע הכספי – שבאמת השקל מגיע למקום הנכון. והשקל מגיע למקום הנכון זה גם בחליפיות, האם הוא באמת נדרש, וגם לתגמל את אלה שכן, ואני חושבת שיש לנו עוד הרבה מה לעשות בתגמול מערך המילואים.

לפני שאני אגע בעקרונות, יש לי שני נתונים שלא מתחברים. הצגתם בהתחלה, במגמות שילוב נשים, במערך המילואים הצגתם שנשים הן 17%, הראיתם את ההתפתחות מבחינתי הקשה, מבחינתי זו נקודה שמחייבת טיפול. בחשבון שאני עשיתי, במשך 12 שנה עלינו מ-13% ל-17%, זה אומר שעלינו ב-0.333% בכל שנה בממוצע, שזה נתון מאוד נמוך – 12 שנה, 4%, זה נתון שלכם – בטח אל מול המגמות בחברה הישראלית. אני יודעת שלא הכול זה הצבא, וגם תהליכים לוקח להם זמן, אבל הנתון כנתון הוא לא טוב. הוא לא טוב.

ברשותך.

אני רק אחבר אותו לשקף אחר ואז תגיב. אני לוקחת את השקף של נשים בשירות פעיל – אני מצריחה שקפים בין מצגות שלכם – מסך כול הגברים והנשים שעושים שירות, פה אני רואה שיש עלייה של נשים.

כי זה מתוך הפעילים.

אני יודעת, הבנתי שזה מתוך הפעילים. אני אומרת, המצב מראה שגם כשיש לנו את הנבחרת, לא רק את אלה שמוצבים, הרי כולנו מתמודדים - -

גם שם יש פחות נשים.

- - עם המצבות, גם יש פחות נשים.

דווקא שם בנתונים רואים שאנחנו עולים מ-13% ב-2016 ל-20% ב-2021.

חסכת לי. אמרתי, הקצב הוא יותר טוב, אבל עדיין הוא לא מספיק טוב. הוא לא מספיק טוב. וכשאני לוקחת את זה בסוף לשקף שהציג את מספר המגמות שילוב נשים – כשמראים לי אחוזים אני ישר נדרכת, אני רוצה מספרים. כשאתה מציג לי שקצינים בכירים, רב סרן, סא"ל, עלה מ-4% ל-8%, כמה סך הכול?

אני יכול להציג לך מספרים. פשוט זאת שיטת ההצגה כשאני בפורומים.

אוקיי. אני חושבת שדווקא בנושא הסקטוריאלי הזה או המגדרי הזה, זה מאוד חשוב כי אין סיבה שבדש"בים – ואנחנו עוקבים, אני באופן אישי כועחו"ב, ואני לא היחידה, עוקבים אחרי הדש"בים שלכם, גם בסדיר וגם במילואים. וזה קידום ויש לזה סמל סטטוס ויש לזה השלכה כלכלית כי כשאתה בא להתמודד על תפקידים במגזר הציבורי, ולא רק, אז אומרים: סא"ל ומעלה זה קריטריון להיכנס לוועדת איתור. אם נשים לא נכנסות לסא"ל, אל"מ, זה אפליה, ואין סיבה שלא.

ולכן, פה יש לצה"ל עוד משהו. כשמדברים על צה"ל כצבא העם, ככור היתוך או כמגמה למוביליות, יש כאן פער שהוא לא מוסבר ולא מובן.

נקודה חשובה.

זה קודם כול, דבר ראשון.

אני רוצה שנירה תסיים, אני רוצה לשמוע את אנשי המילואים. בבקשה.

זה דבר אחד שהיה מאוד חשוב לי בהיבט של המגדר. לא קיבלתי נתונים על ממוצע שמ"פ לתומכי לחימה ולמנהלה, ואני חייבת לחבר את זה. אני קראתי את המחקרים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שווה לקרוא אותם וללמוד. אחד המחקרים מ-2018 מציג איך אנשי המילואים רואים את זה, לא רק איך אנחנו – הינה ברח לי הצבא אבל אני כבר לא, בכל אופן לא בסדיר – אבל מילואים בשלבי החיים השונים, שירות מילואים מבעד לעיני המשרתים, וזה חסר לי. חסר לי סקר כזה גם של צה"ל. וכאן יש שתי אמירות שמתחברות למה שאמרתי קודם.

נירה, תקצרי כי אני רוצה לשמוע עוד אנשים.

אני אנסה. אחד, מה ההשפעה של האנשים שמתגייסים אל מול ההכנסה שלהם? כמה אנשים הם עם התמחות? אתה רואה את החיבור בין הכלכלי למילואים, אנחנו מכירים את זה. אנחנו מכירים מי פנו יותר, מי פחות, והממוצע מראה לי ששירות המילואים מוביל אותך למעלה בגילאי 35 ומעלה. זאת אומרת, חייבים לעשות תוכנית מיקוד לגילאים 22 עד 30–34. תתקפו לי את הנתונים האלה, הנתונים האלה לא מתוקפים אצלכם –אני לא כתבתי את המצע אבל אני מבקשת לראות את זה כי אני רוצה לראות את המגמות אצלנו.

אני לא יודע כמה אנשים מרוויחים. את יודעת שאני לא יודע.

לא, אבל ביטוח לאומי, אפשר לעשות עבודה. אם צריך שאנחנו נעשה אותה עם הממ"מ, לחבר בין ביטוח לאומי לזה, להציג מגמות, אבל אני מאמינה שגם אתם יודעים. בסוף, איך אמרת, המפקדים מכירים טוב את החיילים שלהם.

לגבי תוכנית הטבות, נגעת במ"פים, מג"דים והלאה. המערך שמבחינתי גם בסדיר וגם במילואים הוא המערך הכי קריטי זה מערך המ"מים. אני רואה מה המ"מים עושים. בסוף לא המ"פ והמג"ד מתקשרים לחייל כל יום, הולכים לעשות ביקורי בית, גם בסדיר וגם במילואים. תפקיד המ"מ הוא התפקיד הכי שוחק בסדיר ובמילואים ואני חושבת שחשוב לחזק אותם, אני אשמח לדעת אם יש תוכנית לדבר הזה.

נירה, את חייבת לסיים.

אני אבחר נושא אחד מכל מה שאמרתי – יש לי הרבה, אני אעביר את השאלות.

יש פה עוד הרבה שמחכים.

נכון, אבל אתה יודע, עד שאנחנו באים לדיון על זה.

יהיו עוד, אני מבטיח.

כן, אני אשמח. אני אשמח גם שתתייחס לנושא של התגמול המזערי, דיברת עליו בשנייה, אבל בסוף אנחנו רואים, גם אנשים שלא עובדים, בין אם זה פורשי צה"ל שאחרי זה מגיעים – מה שנקרא לא שכיר, לא עצמאי – מגיעים לימי מילואים רבים, וגם אנשים מה שנקרא שלא עובדים, הם לא סטודנטים.

שני דברים בהקשר הזה. פעם אחת, מי שעובד בחצי משרה – ובדקתי את זה – זה מחולק לו לגבי החלקיות, וזה לא פייר כי אם הוא יומיים עובד ויומיים לא עובד, צריך לסגור את זה. אז לגבי התגמול המזערי אני מבקשת לקבל תשובה.

נירה, תעבירי את השאלות.

אין סיבה להעביר שאלות, את היתר אני אעביר.

אופיר, בבקשה, פורום המילואים.

בוקר טוב. אופיר מהעמותה למען משרתי המילואים, זה השם הרשמי, על שם אל"מ אבי סייג זיכרונו לברכה, שהקים את העמותה.

קודם כול, אני רוצה להגיד תודה על הדיון הזה. זה דיון מאוד חשוב, חשוב שיתקיימו עוד דיונים כאלה, אז אני מודה לך קודם כול באופן אישי על זה שדחפת וקיימת את הדיון הזה, ותודה לחברי הוועדה שמשתתפים בו. תודה לחברים שלי על המדים, שעובדים יומם וליל, בעיקר בליל, עבור כל אנשי המילואים, ואני לא אומר את זה סתם, הם באמת פועלים הרבה ובשנים האחרונות נעשו הרבה מאוד דברים בהקשרי מילואים שלא היו קודם ויש מגמת שיפור מאוד יפה.

עם זאת, אנחנו רוצים לומר כמה דברים שאנחנו חושבים שצריכים להתייחס אליהם בהמשך. ברור לכולנו שמערך המילואים הוא מערך קריטי – מערך קריטי לצבא, מערך קריטי למדינה – וברור לכולנו שאנחנו גם חיים בתקופה אחרת. העולם השתנה. היום החיילים או האנשים או כל הפרט, הוא הרבה יותר אינדיבידואלי, הוא מסתכל על עצמו הרבה יותר מאשר הוא הסתכל בעבר, האידיאולוגיה והפטריוטיות עדיין קיימות אבל הן לא אותו דבר כמו שהיה בעבר.

ולכן, חייל המילואים דורש עוד איזשהו חיזוק, עוד איזשהו עיטוף, כדי שהוא יוכל להגיע למילואים וחייו לא ייפגעו. משרתי המילואים היום מגיעים בעיקר בגלל החברים שלהם, בגלל המפקדים שלהם, בגלל המדינה, אבל גם בגלל שזה כורח חוקי, ויש הרבה שצריך לעשות כדי שהם ימשיכו להגיע ולעשות את העבודה הנפלאה שהם עושים.

היום לא כל כך פשוט, למרות הנתונים שאמרו קודם שהמ"פים והמג"דים, השורות מלאות, לא כל כך פשוט למלא את השורות האלה.

אתה יודע, תמיד השאלה היא לא הכמות אלא האיכות. האם קיבלת את מספר אחד או התפשרת על מספר שלוש? זה בסוף השאלה.

זה אני יכול לומר בוודאות, שמתפשרים המון כי אתה צריך בסופו של דבר את מי שזמין ומי שיכול לעשות, ומי שמספר אחד, לא תמיד יכול. ואם אנחנו לא עוטפים אותו כמו שצריך, אז הוא גם הולך אחורה, ולמזלנו, השורות עדיין מלאות באנשים מצוינים – שלא ישתמע מכאן שאלה לא אנשים מצוינים.

יש הרבה מאוד בעיות-יסוד, אני תיכף אגע בחלקן, שעדיין לא טופלו בצורה טובה, וחייל המילואים לא יכול, אי אפשר להמשיך עם העטיפה החלקית הזאת לחיילי המילואים היום.

נגענו פה במודל האימונים. צריך לומר, מודל האימונים שדיבר עליו ודמני זה מודל אימונים דיפרנציאלי. לא כל היחידות מתאמנות אותו דבר, יש הרבה מאוד יחידות שהן לא יחידות חזית בהגדרה שלהן, שמתאמנות מעט מאוד. אני לא מתערב כמובן בשיקולים המבצעיים או בשיקולים של הצבא, זה לא מתחומנו מי צריך להתאמן יותר, מי צריך להתאמן פחות, אבל צריך לומר את זה כדי שזה יהיה מדויק. יש יחידות מילואים שאני מקווה שלא נזדקק להן, שמתאמנות הרבה פחות מפעם, ויש יחידות שמתאמנות המון.

העקרונות שאנחנו חושבים שצריך לטפל בחייל, במפקד, אז קודם כול, לספק לו תחושה של עדיפות. אנחנו צריכים לשפות אותו באופן מלא על ההפסדים הכספיים – תיכף אני אדבר איך – אנחנו צריכים להשתמש בזמן שלו בצורה ראויה כשהוא מגיע למילואים ולא לבזבז את הזמן שלו, אנחנו צריכים לטפל בסביבה שלו, במשפחה שלו, שהיא משלמת מחיר יקר כשהוא הולך למילואים, במעסיק שלו, שהוא משלם מכיסו כסף על כל יום מילואים שחייל המילואים הולך ומבצע את שירותו למען המדינה, הגופים האקדמיים שעוטפים את הסטודנטים, והחברים שלו, כדי שהוא לא ירגיש פראייר, שהוא ירגיש שהוא נבחר.

בעניין הזה אני אתן הערה לגבי ההטבות המצוינות שעברו בהחלטת הממשלה לפני שבוע וחצי ביוזמה ובקידום של אכ"א. יש שם הבחנה בחלק מההטבות, לא בכולן, בין מפקדים לוחמים למפקדים שהם לא לוחמים, ואני רוצה לומר מילה על הדבר הזה.

מ"פ ומג"ד בצבא, זה לא משנה אם הוא לוחם או לא לוחם, העבודה הקשה שיש לו מאחורי הקלעים ביומיום בשגרה היא אותה עבודה בדיוק. מ"פ בפיקוד העורף עושה את אותה עבודה כמו מ"פ לוחם. מ"פ לוחם גם מסכן את חייו, ועל כך אולי צריך לתת לו דברים נוספים, אבל בהסתכלות הפיקודית של איך אנחנו מסתכלים על החבר'ה זה אותו פיקוד, זה אותו קושי, ואני יכול אפילו לומר שבחילות האלה זה יותר קשה לפקד על אנשים מאשר בחילות החזית כי המוטיבציה היא פחותה, זה ברור לכולנו.

ואם כבר, צריך לומר, בשנתיים-שלוש האחרונות, רוב המ"פים והמג"דים שעשו מילואים – תיכף אני אגע בזה גם – זה מ"פים ומג"דים של פיקוד העורף, בקורונה וסביבתה.

נכון.

אלה הדברים באופן כללי. אני רוצה לומר כמה דברים פרטניים, אני לא אגע בכל הנושאים שאנחנו מטפלים בהם, אני אגע רק בנושאים הקריטיים מפאת קוצר הזמן והרצון גם לתת לאחרים לשוחח.

צו חריג קריאה, נושא שהוא מאוד משמעותי בשנתיים האחרונות. הצבא משתמש כל הזמן בצו הזה כשהוא רוצה לקרוא לחיילים מהרגע להרגע. ברוב המקרים זה כמובן סביר ולגיטימי ואנחנו לא מתערבים במטרות או בצרכים של הצבא, זה לא ממקומנו, אבל יש מקומות שהשימוש בו הוא שימוש לא נכון ושימוש מוגזם.

אני אתן דוגמה אחת בולטת, המבצע של הבדיקות הסרולוגיות, המבצע שקרה באוגוסט האחרון. שבוע-שבועיים לפני תום הקיץ החליט שר הביטחון לגייס 6,000 חיילי מילואים כדי לבצע בדיקות סרולוגיות באוכלוסייה לילדים כדי לדעת מה האחוז שלהם שחלה, והוא גייס 6,000 חיילי מילואים מהרגע להרגע בשבוע האחרון של אוגוסט, כשכולם כבר כמובן מתוכננים, כשהצבא נמצא בהדממה.

האם זה בסדר? האם זה לגיטימי? כשקוראים לנו למלחמה, זה בסדר גמור; כשקוראים לנו למבצע, אנחנו מצדיעים ומגיעים ונילחם בגופנו, אבל כשקוראים לנו לדבר כזה, צריך להיות שיקול דעת. לדעתנו, צו החריג קריאה צריך להיות מוגבל ומפוקח.

בשני היבטים יש לנו בעיה איתו. היבט ראשון זה ההיבט שצריך להבין שכשחייל נקרא בצו חריג קריאה והוא חייב להגיע כמובן, הוא לא מוגן בחוקים ובתקנות ובהגנות שיש לו כמו צו 8 וצו 9, זה בראש ובראשונה.

דרך אגב, ודמני, הוא מחויב להגיע?

הוא מחויב להגיע חד-משמעית.

מחויב. מחויב.

לא, לא מחויב.

חד-משמעית מחויב להגיע. צו חריג קריאה, החובה להגעה היא בדיוק כמו צו 8 וצו 9.

הוא מחויב להגיע אבל מה שקרה בנושא של הבדיקות הסרולוגיות זה יותר מורכב. א', זה היה בעלי תפקידים מאוד ספציפיים; ב', אנחנו הזמנו הרבה יותר וניהלנו שיח עם כל פרט ופרט - -

הצגתם לנו את זה בועחו"ב.

- - כדי לבדוק את היכולת שלו באמת לבצע את זה. זה לדעתי לא מלמד על הכלל וזה היה אירוע מאוד נקודתי.

זה אירוע חריג אבל כולנו מודעים לו. בסוף המספר הגדול, אמיר, אי אפשר להתעלם ממנו, שנקראו, לא כולם בסוף נדרשו.

אבל אנחנו ניהלנו שיח. אנחנו הזמנו הרבה יותר אנשים, דיברנו עם כל אחד ועשינו פה הרבה מאוד התאמות. לכן, להציג את זה ככה וגם להציג שהצבא - - -

לא. הסיבה שאופיר מעלה את זה זה באמת הרבה מאוד תלונות שהגיעו גם לוועדה בנושא הזה, ואני חושב שזה נושא שצריך לחשוב עליו.

כמי שגייס הרבה מאוד חיילים בצו הזה ובבדיקות הסרולוגיות, אני רוצה לומר. קודם כול, אכ"א עשו עבודה נפלאה כדי שהדבר הזה יעבור כמו שצריך. גייסו פי שניים ממה שהיה צריך כדי שנוכל לשחרר את החיילים ונתנו הוראות והנחיות איך להקל על החיילים כדי שחייל שלא יכול להיות, לא יהיה.

אבל לצערי הרב, אין מה לעשות, הצבא הוא צבא גדול, ובשטח קורים הרבה דברים, גם עם הכוונות הנפלאות והטובות והמצוינות והמקצועיות שהצבא הנחיל באותם ימים.

הדבר הנוסף לגבי צו חריג קריאה. צו חריג קריאה זה הצו היחידי שלא מפוקח על ידי הוועדה הזאת. צו 8 וצו 9 דורש משר הביטחון לבוא ולהציג אותו תוך שלושה ימים ולקבל אישור מהוועדה. צו חריג קריאה לא דורש את זה.

אנחנו לא רוצים חלילה לפגוע בגמישות, לא של הצבא ולא שר הביטחון, זה לא מקומנו, אבל אנחנו כן מבקשים שיהיה פיקוח של הוועדה על הפעלת הצו הזה, בטח בהיקפים שהיו.

נכון מאוד.

במה שונה צו 9 והצו החריג?

בדיוק כמו שאופיר אמר.

א', אנחנו הפקנו לא מעט לקחים בעניין הזה. יש יתרונות לצו 8, יש גם דרך אגב יתרונות לצו חריג התראה. השוני הוא בעיקר בפיקוח ובגמישות שיש לצבא. צריך להגיד שאחרי מה שהעברנו בהחלטת ממשלה לגבי הסטודנטים, ההבדלים הם כבר לא כאלה מהותיים, אבל עדיין, אנחנו נשתמש במצב חירום בצו 8.

נכון. אנחנו צריכים לבחון את הסיפור של צו 8, צו 9 וצו חריג קריאה.

היה על זה דיון ויהיה דיון המשך.

נכון. ואנחנו צריכים לדון בזה גם כאן בוועדה. אופיר, אני נותן לך לקצר כי יש עוד מספר דוברים.

אני רוצה להתנצל שאני הולכת, צריך גם להצביע בכספים.

אני אגע ב-brief בנושאים האחרים שאנחנו רוצים לקדם. חוק הארכת מועדים, שדיבר עליו קודם ודמני, שהוא חוק שהצענו, הצעת החוק נמצאת במשרד המשפטים, צריך לקדם את זה וכמובן לחוקק את זה.

שיפוי מלא למעסיקים. היום המעסיקים משלמים מכיסם על כל יום מילואים. אנחנו רוצים שהם ישופו באופן מלא עבור ימי המילואים שהחיילים עושים.

שכר המינימום, דיברנו ואנחנו לא נאריך פה.

ביטול אופציית ביטול המילואים מהרגע להרגע. הרבה פעמים יחידות שלמות מוזמנות למילואים, מבוטלים להם המילואים ערב המילואים או יום-יומיים קודם. אנחנו רוצים שהדבר הזה יהיה הרבה יותר מפוקח כדי שזה לא יקרה. זה פוגע בחיילי מילואים, או שייווצר מנגנון מסודר כי אכ"א עושים את זה, הם עושים את זה אד הוק. אנחנו רוצים שייווצר מנגנון מסודר, שחיילים לא ייפגעו כשמבטלים להם את המילואים מהרגע להרגע.

יש עוד רשימה ארוכה. אני לא אגע בכול כדי לתת הזדמנות לאחרים. שוב פעם, תודה רבה על הדיוו הזה והדיון הזה חייב להמשיך.

תודה, אופיר. תודה רבה על העבודה החשובה שאתם עושים גם בלהביא את הקול הזה. לשמחתי, נמצא איתנו לראשונה פורום מילואימניקיות, לראשונה בוועדה הזו, אז אני מקבל בברכה את טל וכוכי. ברוכות הבאות. טל, בבקשה.

אז קודם כול היי, ובאמת כמו שאופיר אמר, תודה על עצם הדיון ואנחנו מאוד מאוד שמחות להיות כאן. אני רוצה להתחיל רגע באנקדוטה קטנה. אתמול ישבתי בערב עם חברה וסיפרתי לה שיש לנו דיון בבוקר, היא שאלה על מה הדיון, אמרתי נשים במילואים, אז היא אמרה, מה צריך לדון בזה, יש לך מילואים, תלכי למילואים, למה את מבלבלת לכולם את המוח.

וזה הסיפור של נשים במילואים. בגדול, התפיסה החברתית היא תפיסה שרואה איזשהו רצון להוכיח משהו למישהו מצד אחד, או מצד שני, אז מה הבעיה, אז תעשו מילואים, אם אתן כל כך רוצות לעשות תעשו, ואנחנו ככה קירחות מכאן ומכאן, על אף שיש לנו שיער יותר ארוך.

שמנו לכם ככה את הדברים. אני לא אחזור על מה שנאמר אבל אני כן רוצה להתייחס לשני דברים שנאמרו כאן. אחד, אמרנו, הסיפור של בכלל למה הפורום הזה קיים, ואנחנו תמיד אומרות שבסוף המטרה היא להשמיד את עצמו כי אני נורא מקווה שבעוד עשר שנים כשישבו פה הנשים אז לא יהיה בנו צורך, וזה רגע החזון שלנו להמשך – להיכחד.

אבל לטובת הדיון הזה אני אגיד. דיברת על הסיפור של נחיצות, תחושת הנחיצות של מערך המילואים. אני חושבת שאצל נשים זה שונה. גם עובדתית, בסקר שערכנו, אני לא אכנס כרגע לנתונים, אבל נשים כן, המוטיבציה שלהן מאוד גבוהה, תחושת הנחיצות במקומות שבהם הן פעילות היא גבוהה. יחד עם זאת, הסיפור של כל ההחלטות שהתקבלו פה לאחרונה האם לתת או לא לתת הטבות ייחודיות למערך המשרתות, אז כתבנו פה בנייר העמדה שלנו ואתם יותר ממוזמנים לקרוא. העמדה הרשמית שלנו היא שלא, אנחנו מאוד לא היינו רוצות שיסמנו את מערך המשרתות באופן מובהק כמישהי שצריכה לקבל איזשהו תגמול, לא קופונים לסופרפארם ולא שום דבר אחר שיגרום לנו לצאת מהבית.

אנחנו כן חושבות – ופה צריכה להיעשות איזושהי עבודת מטה, אני חושבת אולי אפילו משותפת, אני לא יודעת איך עושים את הדברים האלה עדיין, אנחנו חדשות – אבל כן צריכה להיות עבודת מטה להורים, שאז אנחנו כולנו יכולים לצאת נשכרים ממנה, הורים לילדים קטנים, לחשוב איך מתגמלים את האנשים האלה לצאת מהבית, איך מתגמלים זוגות. אני ובעלי משרתים שנינו לא מעט ימים בשנה, יש לזה מחיר לבית, אז אולי בזה נכון להתחשב. בכל מקרה כן היינו רוצים לבקש כי אני יודעת שנעשות כבר עבודות לתגמול מערך המשרתות. אז ככל שזה תלוי בנו, אנחנו ממש ממש מתנגדות לסיפור הזה.

הדבר השני שאנחנו רוצות להתייחס אליו זה סיפור שקראתם לו דרושים. אז גם אנחנו, ככה יצא לנו להיות חלק גם עם נמרוד וגם יצא לנו לדבר השבוע עם אבישג. נעשו פה כל מיני עבודות על הסיפור הזה. זה אחד מצווארי הבקבוק של נשים, הסיפור של: אוקיי, אני רוצה לעשות, אז איך אני חוזרת למסלול הזה, וזה קורה לאט מדי, דיברנו על זה, ועוד הרבה מאוד זמן. אני חושבת שבעידן של ימינו של שיתוף המידע וכו', יכול להיות שאנחנו יכולים למצוא איזושהי פלטפורמת ביניים. היום, גם בקבוצות שלנו נעשית עבודת דרושים למעשה, יכול להיות שאפשר למצוא איזשהו פתרון משותף שכולנו נהיה שותפים לו, של איזשהו דף פייסבוק או כל דבר אחר שיכול לעמוד גם בביטחון המידע וכו', וכן לאפשר את הדבר הזה שייצא לדרך. זה נכון גם לגברים, גם לנשים, גם לצבא בעיניי, אז זה משהו שכן היינו רוצות שיקרה הרבה הרבה יותר מהר.

זה בגדול. שוב, כל העמדה שלנו מונחת פה. יש עוד המון נושאים אבל אנחנו נשמח לדבר ככה פרטני.

אני רוצה להודות. גם ישבתי כאן עם הפורום ואני רוצה לומר שמכל הדברים שהעליתם, אני הכי מכבד את עמדת היסוד שלכן – אל תיתנו לנו הטבות ייחודיות כמשרתות מילואים, פשוט תזכרו שאנחנו כאן ותדעו ושזה יבוא לידי ביטוי.

אני חייב לשתף אתכם. במבצע עמוד ענן הייתי מג"ד במילואים ורגע לפני כניסה לעזה, שלא התרחשה בסוף, היו לי פרמדיקית וקצינה בגדוד שפתאום הייתה התלבטות: רגע, הן נכנסות איתנו, הן לא נכנסות איתנו? באתי לשתיהן, שאלתי אותן – זה חריג, זה היה לפני עשור – והן אמרו לי, ברור, מה זאת אומרת, אין שאלה. ולא הייתה הנחיה צה"לית ברורה, ואמרתי אוקיי, והן קיבלו שבצ"ק כמו כולם והן היו חלק מהמערך שהיה אמור להיכנס פנימה, ובעיניי, עוד עשינו כברת דרך בעשור האחרון אבל זה ממחיש עד כמה גדודי המילואים, יחידות המילואים היום, בלי הקצינות, בלי המשרתות הם נכים ואנחנו צריכים להכיר בזה ולתת לזה את המקום, עם הדגש שנתתם. חבר הכנסת סופר, בבקשה.

בוקר טוב, תודה על הדיון החשוב. שמעתי את כל הדיון, כולל דברי הביקורת על האופוזיציה בתחילת הדברים. פשוט נוסע שלוש וחצי שעות על הכביש, זה המצב.

אז כך. אני חושב שהמציאות, תיאר תא"ל ודמני את תוצאות הסקר אבל אני חושב שאנשים מרגישים את זה שחסרה הוקרה מצד צה"ל ומצד החברה. אני אומר, הסיפור של מצד צה"ל, זה התפקיד של צה"ל לטפל בזה אבל מצד החברה אני חושב שזה תפקיד שלנו כי אני חושב שזה לא מתנקז רק לדיון בחוץ וביטחון אלא זה צריך להתנקז בכלל לכל האווירה בכנסת, ובסוף – שמעתי את הדברים שלך ואמרתי, צריך שאנשי המילואים ירגישו את ההטבות לא רק מהממשלה או לא רק מהכנסת אלא ממש מהחברה, שהחברה תוקיר, וזה ההישג הנדרש שאנחנו בסופו של דבר צריכים להגיע אליו.

גם אם זה לא יישמע הכי פופולרי, אני חושב שבאמת הבידול בין לוחמים לבין מפקדים בהקשר של מ"פים, מג"דים, הוא בידול נכון. המחיר שמ"פים, מג"דים משלמים, אפילו ביכולת ההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה הוא גבוה מאוד. מספר ימי המילואים שלהם הוא לאין ערוך והמסירות היומיומית שלהם, פשוט זו עוד עבודה נוספת.

שמעתי את הדברים של חברת הכנסת נירה שפק על הנושא של סטודנטים עם חמישה ימי אימונים, שמשחררים אותם ביום החמישי. אני קיבלתי תלונות כאלה גם מחבר'ה שהם שכירים, אומרים לי: אנחנו טוחנים את כל השבוע, מגיעים גמורים הביתה ביום רביעי בלילה, בסוף אנחנו מרגישים שמתקטננים איתנו על היום החמישי, אז זה יכול להתכתב עם הנושא של ההוקרה, ובסוף תבדקו אתם את העלויות אבל המסר הוא ברור.

הבנתי שדיברת על לתקן את התקנה, אני מבין מול ביטוח לאומי, בהקשר של השכר. לי יש איזושהי הצעת חוק שמדברת גם על מישהו שבעצם מצא עבודה ממש בחודש בסמוך לימי המילואים, וההצעה מדברת על זה שיכירו בו רטרואקטיבית. אני לא יודע אם אפשר לתקן את זה בתקנה, אני אשמח שתהיה הצעת חוק שלי, לא יודע אם הקואליציה תסכים אבל זה בגדול.

עשינו בירור משפטי והוסבר לנו שאפשר לעשות את משפרי השכר שאנחנו רוצים בתיקון בתקנה, אז אנחנו שמנו את זה כיעד ליום המילואים לעשות את זה כבר בוועדת העבודה והרווחה.

אני אומר, זה תופס גם על התקלה?

זה מה שהוסבר לנו, שכן.

אוקיי.

מצוין. תודה רבה, חבר הכנסת סופר. נמצא איתנו לירון פוקס, סמג"ד במילואים. שלום.

אני באמת סמג"ד ב-8110, אנחנו עושים מלא מילואים, רק עכשיו חזרתי מעשרה, עד היום אני עם 25 ימים, וגם המ"מים, המ"פים ככה, וזה עוד לפני תעסוקה, זה אומר שאת השנה נסיים עם 50 ימים לפחות.

התוצר או הדברים הטובים של זה שבאמת בהיבט של המוכנות ללחימה אני מרגיש שהמסגרת היא מוכנה, היא חזקה. דיברו קודם על הימ"חים, יותר טובים מאשר היו לי בסדיר, ציוד מעולה – הייתי בנח"ל עם אבישג, היא הייתה הקשל"חית שלי כשהייתי מ"פ – אבל כמה דברים שכן חשוב להציף, עם המקלות שמקבלים צריכים גם להגיע כמה גזרים.

דבר ראשון, האוכלוסייה סמג"דים, מ"פים, קצינים מקצועיים שמשתחררים. רובם אנשים ערכיים, שבאופי שלהם הם משרתי ציבור, וההסללה שעכשיו נעשתה בחקיקה או בהחלטה האחרונה, היא מדברת רק על תקופת המילואים, אבל הניסיון הפיקודי שצברת בסדיר, הוא לא נחשב לך. אני יכול להגיד, אולי כמי שהולך למלא מכרזים ושום דבר אפילו לא מגיע אליו כי אין לך ניסיון, למרות שפיקדת על 120 חיילים וניהלת מערכות, זה לא מעניין. לבנות איזושהי מעטפת, לתת למ"פ, סמג"ד שמשתחרר – כתבתי לעצמי, או לשירות הציבורי או לניהול בתי ספר או לפעילות עסקית לחברות הממשלתיות, אבל לעשות איזושהי הסללה שתשמר.

מה שזה יביא, חוץ מזה שהבן אדם הוא פנוי להתעסק במילואים בפרנסה, זה גם ישמור על המקצועיות. אמרו פה שגיל המג"דים זה 42, אני לא חושב שזה משהו שהצבא רוצה אותו. זה תוצר שמי שמגיע לגיל 42 יכול להרשות לעצמו, בזמן שהילדים גדולים והוא כבר התייצב בקריירה, להיות מג"ד, אבל אם היו עושים איזושהי הסללה ולוקחים, רק אצלנו בגדוד יש אותי ועוד אחד שהשתחררנו או מ"פ עם תפקיד שלישי או סמג"דים, והיו אומרים לנו, בואו נעשה איזושהי הסללה עם השירות הציבורי ותמשיכו גם בשירות מילואים, אז היו מרוויחים.

לירון, אנחנו מייד צריכים לסיים, אני מתנצל, תקצר בבקשה.

אני אדבר גם על נופשים. מה שיביא ויעלה את אחוז הגיוס זה לכידות, אז נופשים גם למ"מים, גם למ"פים. ביטוח לאומי – דיברו פה.

דבר אחרון שאני חושב שחשוב לגעת בו זה הנפש. לחזק ולתת מעטפת לחיילים שעושים את המעבר מסדיר למילואים כדי שלא נאבד אותם. אני מדבר בדגש על הלוחמים. אני במילואים האחרונים נתקלתי בשלושה לוחמים משומר חומות ומצוק איתן שאומרים לי: פוקס, אנחנו באזרחות נאבדנו ועכשיו הם הולכים להיאבד לי גם במילואים.

וואו.

צריך לראות איך נותנים להם גם את המעטפת הרגשית. אשתי קב"נית במילואים. אם היא משרתת – עכשיו קצת פחות – אבל אם היא משרתת חיילי סדיר היא יכולה גם לתת מענה לחיילי מילואים.

תודה. זה קול מאוד חשוב שהבאת כאן, במיוחד בנקודה האחרונה. יוסרי, אתה רוצה להוסיף משהו?

לא.

אוקיי. אמיר.

מה שהועלה פה עכשיו על ידי פוקס, הסיפור של המעבר מסדיר למילואים, אז אנחנו עושים היום סדנאות סוף השירות, מעורבים בזה גם גורמי בריאות הנפש, אבל אני מסכים שצריך לעשות בזה עוד דברים.

חשוב לי להגיד על הנושא שעלה פה. אנחנו כן מקיימים אצלנו עבודה לחזק את מערך המ"מים, זה עלה פה כמשהו שנכון שאנחנו נעשה.

יש פה עוד לא מעט דברים שאנחנו מתעסקים בהם, בעיקר ברמה של טיפול בחיילים ורמת התגמול, אנחנו נשלים את העבודות האלה בחודשים הקרובים כי אנחנו גם סבורים שיש עוד הרבה מה לעשות.

תודה רבה. אנחנו מסיימים את הדיון, אני אסיים בכמה משפטים. קודם כול, כאמור, זה דיון ראשון של ועדת המשנה אחרי הפסקה של יותר משנה ואנחנו לא עסקנו כאן בצורה ממוקדת, ודווקא התקופה הקרובה תתמקד בנושא המילואים, נגיע גם לנושאים נוספים.

אנשי המילואים הם נבחרת משרתת – אני אתייחס נגיד ל-120,000 המשרתים מתוך המספרים פה, יש עוד מקומות שאפשר לחתוך את זה – נבחרת משרתת, ככה החברה הישראלית צריכה לראות אותם.

הוועדה מברכת על החלטת הממשלה בנושא המילואים וקוראת להמשך עבודה של אכ"א עם אנשי המילואים ועם הוועדה באמת לבחון את הצרכים הנוספים וסגירה של פערים.

אנחנו צריכים לראות את סוגיית העומס של יחידות מסוימות, שבאמת העומס עליהן הוא גדול. עומס זה לא רק כמות ימי המילואים, זה גם אופי המילואים וזה גם הזמן שנקראת אליו – הזמן בשנה וכמה זמן התראה היה לך – ודרך כל זה לבחון בצורה מתוחכמת את סוגיית הפיצוי, סוגיית הגב האזרחי, אל מול הצרכים כמובן של הצבא.

אני חושב שנושא של פיזור המופעים, גם הוא צריך לקבל מענה חדש. בעצם המתקן החד-יומי שלשמחתנו הרבה מאמן את חיילי המילואים, גורם לזה שמשקל המופעים הופך להיות לא פחות משמעותי מכמות ימי המילואים. העובדה שחייל נקרא ארבע-חמש פעמים בשנה, גם אם זה לחד-יומי, משמעותה שהמילואים נוכחים הרבה יותר בחייו. אנחנו צריכים לחשוב איך להביא את זה לידי ביטוי, שעד היום ספרנו רק את הימ"מ אבל בעצם מספר המופעים גם הוא בעל משקל, אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על זה.

סוגיית חריגי הקריאה שהועלתה פה, בעיניי נושא מאוד מהותי שאנחנו נרצה כוועדה לחשוב עליו יחד אתכם.

נקודה שלא עלתה פה בוועדה ודווקא אני חווה אותה בשמונה השנים האחרונות על בשרי זה סוגיית המפקדות הגדולות. יש לנו מסות של חיילים ובעיקר חיילות מילואים ממפקדות של אוגדות וגופים מקבילים בצה"ל, לפעמים מאות חיילי מילואים שהם בעצם עיקר מניינה ובניינה של המפקדה.

הטיפול ביחידות האלה הוא חלקי כי אין שם מג"דים ואין שם מ"פים ואין שם בעצם כוח אדם, אין שם קמש"א לעניין היחידה. הדבר הזה חסר. אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב עליו ברמת המבנה והארגון וגם הטיפול בפרט.

הועלה פה נושא של 70% מילואים נוכחות באימונים, אני חושב שאנחנו נרצה כוועדה להתמקד בו כי הוא באמת אולי הנתון המדאיג ביותר שהוצג פה. כמפקד יחידה לשעבר במילואים – 18 שנים מ"מ, מ"פ ומג"ד – זה אולי היה המבחן החשוב ביותר שלי, עוד יותר מהאיכות, כמה אנשים אני מצליח להביא, זה בעצם סוג של מדד למה עשיתי עם האנשים שאר הזמן באזרחות. אני חושב שאנחנו צריכים לבחון את הנושא הזה, הוועדה תעקוב אחריו ותבחן האם הנושא הזה נמצא במגמת שיפור או מה צריך מפקד במילואים לקבל ולהיעזר כדי שהוא יוכל להביא יותר חיילים לאימון באופן כללי.

אני חושב, ובזה אני מסיים, יש לצה"ל חוזה לא כתוב – אם כי חלקו גם מופיע בכתובים אבל רובו לא כתוב – עם איש המילואים. החוזה הזה דורש מצה"ל לאמן את חייל המילואים, לצייד אותו, לכבד אותו, את הזמן שלו ובכלל את העשייה שלו, לתת לו גב, גם צבאי אבל גם אזרחי, ולהיות לצדו חס וחלילה כשמשהו קורה לו.

וזה חוזה. כל האירוע הוא חוזה אחד גדול. זה חוזה שמוטל על צה"ל אבל כמו שאמר אופיר נכון, הוא מוטל עלינו גם כחברה. יש בסך הכול התקדמות משמעותית אבל יש לנו גם נקודות רבות לשיפור כדי לראות שאנחנו נמצאים עם חיילי המילואים בטוב וגם בפחות טוב.

תודה רבה, ואנחנו נמשיך מכאן. כאמור, מחר יום הסטודנט, נקדיש זמן למילואים, ובעוד שבועיים, יום המילואים כאן בכנסת, נתמקד בנושאים נוספים.

תודה רבה לכולכם. תודה לך, רח"ט תומכ"א. בהצלחה לך, אבישג, לכולם. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.