פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



27
ועדת המשנה לנגישות עירונית של ועדת העבודה והרווחה
31.5.22

מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה לנגישות עירונית
של ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 14:30

הנגשת חופי רחצה

חברי הוועדה: שירלי פינטו קדוש – היו"ר (דבריה מתורגמים משפת הסימנים)

עאטף חיראלדין - מנהל אגף אתרי רחצה, משרד הפנים

נגה שר גרקו - מנהלת תחום מותג תיירות דתית, משרד התיירות

עינב ניסים ברנס - מפקח ארצי נגישות מתו"ס, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עדנה זקן - רכזת נגישות, רשות הטבע והגנים

ניצן גינזבורג - רכזת פרויקטים מחלקת הנגישות עיריית הרצלי, מרכז השלטון המקומי

עדי אבירם - מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי

נדב הדר - מהנדס העיר, עירית חדרה

יובל וגנר - מייסד ונשיא העמותה, עמותת נגישות ישראל

שי שמאי גליק - מנכ"ל, ארגון בצלמו

שגיא אפשטיין - מאמן נבחרת גלישה פראלימפי ארגון גולשי הגלים בישראל

טל בוסידן - מתרגם לשפת הסימנים

נדב הדר - מהנדס העיר חדרה

עדי קלנג - בית ספר לגלישה נגישה

עמית בחובר

גולן לקס - מנהל שלוחת חדרה, עמותת נגישות ישראל

אורית ארז

לאה קיקיון



הנגשת חופי רחצה

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לנגישות עירונית מטעם ועדת העבודה והרווחה. היום יום שלישי, 31 במאי 2022. היום ראש חודש סיוון. האביב מתקדם ואנחנו צועדים לקראת הקיץ ואתו עונת הרחצה בחופי ישראל נפתחת. נושא הדיון היום נוגע בדיוק בעניין הזה – בסטטוס הנגשת חופי הרחצה בישראל לאנשים עם מוגבלויות ולקשישים. חופי רחצה רבים נמצאו לא נגישים באופן מלא. כנדרש בתקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות, ההנגשה בחופי הרחצה מיועדת לכלל אזרחי המדינה ובכלל לאזרחים עם מוגבלות.

הפערים בעניין הזה מרובים. מעבר למצב ההנגשה בשטח, בפועל, שאינו מספק – אפילו המידע על הסדרי הנגישות בחופים באתר משרד הפנים לא מעודכן ולא נגיש. יתרה מכך, מכתב שיצא מהמחלקה של החופים במשרד הפנים לרשויות המקומיות נשלח לכל המנהלים ברחבי הארץ, עם התקנות לפתיחת עונת הרחצה לשנת 2022. לצערי במכתב הזה לא הייתה שום התייחסות באף מילה לשירותי ההנגשה בחופי הרחצה במדינת ישראל. הבוקר פניתי למנכ"ל משרד הפנים. הערתי לו על הנושא והוא נעתר מיד באמת לטפל בבעיה. זאת תקלה שנעשתה בתום לב. הא עדכן את המכתב, ואני שמחה לעדכן שהוא כבר יצא. לצערי, אנחנו יודעים שנושא ההנגשה לא מקבל את המקום הראוי לו, לא בתודעה של משרדי הממשלה האמונים על כך. כינסתי את הדיון בוועדה כזאת על מנת להעמיק בפערים ובכלים הללו, לנער את המערכת, לבחון את התקנות ואת קצב ההנגשה וכן את פיקוח משרד הפנים בעניין. עלינו לדוג לכך שהנגשת חופי הרחצה לאנשים עם מוגבלות וקשישים תהיה זכות בסיסית ואלמנטרית של כל אזרח במדינת ישראל, שהיא תעלה על המסלול הנכון.

נמצאים אתנו כאן היום ארגוני חברה אזרחית, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. השאיפה היא כמובן לתת לכל נציג או נציגה להשמיע את דבריהם בנחת, בכבוד ובזמן סביר. לכל דובר יהיו כשלוש דקות על מנת שנוכל לקבל את התמונה המלאה. ברצוני להודות ליובל וגנר, יושב-ראש ומייסד עמותת "נגישות ישראל", שדחף לקיומו של הדיון החשוב הזה. תודה רבה לכולם. אני רוצה שנתחיל, כדי להבין את הדברים כפי שהם – לשמוע מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קצת פירוט על התקנות שקיימות היום ועל המצב הקיים בשטח.

שלום, אני מפקח נגישות ארצית על מבנים, תשתיות וסביבה בנציבות שוויון, משרד המשפטים. מבחינת התקנות של חופי ים, חופים מוכרזים – לרשות מקומית שיש לה עד ארבעה חופים, את כולם היא צריכה לעשות בהנגשה בסיסית. הנגשה בסיסית היא: דרך נגישה לקופה, למזנון ולבית שימוש נגיש. זה בכל החופים. באחד מתוך ארבעה, ואם יש לה יותר מארבעה – אז בשניים צריך הנגשה מלאה, שכוללת, בנוסף לבסיס גם מלתחה ומקלחת נגישות לבנים ולבנות, 20% מסככות הצל – דרך נגישה ומשטח נגיש, מקום נוסף לא פתוח לשמש לנפוש בו – גם נגיש, ודרך נגישה עד החול הרטוב, מה שאנחנו רואים לפעמים משטחים או שטיחים כאלה שמובילים עד החלק הרטוב. זה, הפסים האלה – דרך נגישה עד החול הרטוב. זה התקנות, זה מה שהן דורשות מבחינת ההנגשה.

לגבי המצב, למעשה כל החופים אמורים היו להיות נגישים במתווה שתיארתי עד נובמבר בשנה שעברה, ואז בא חוק ההסדרים שנתן ארכה לרשויות במתווה של עד ארבע שנים לגמור את ההנגשה. המתווה הזה חל גם על כל חופי הים - - -

הוא חל גם על החופים? בטוח?

גם על החופים. למה? הוא חל על שני דברים: על בניינים קיימים ומקומות שאינם בניין. חוף ים הוא מקום שאינו בניין, ולכן המתווה חל עליו. ולכן, למעשה נכון להיום הרשויות היום נמצאות בהשלמת הנגשה. למעשה אם רוצים לדעת למשל בתל אביב, מה החופים הנגישים – התשובה היא להסתכל ברשומות, כי כל רשות פרסמה ברשומות עד סוף חודש - - -

לפי מה שהבנתי – הרשויות פרסמו באמת?

פרסמו. אנחנו בודקים את הרשומות ולפי מה שראינו יותר מ-200 פרסמו ברשומות את המצב שלהן – כלומר, מה נגיש ומה יונגש. לנו את הסיגמה של כל ה-250 PDF האלה, אבל לגבי כל רשות אפשר לדעת ברשומות מה נגיש, מה יונגש ומתי. זה סטטוס של זמן ומה צריך להנגיש.

ואם עכשיו האזרח הפשוט שצופה בנו, בדיון, רוצה להבין ולהיכנס לראות איזה חוף מונגש ואיזה לא – איך הוא מקבל את המדיע זה? איך הוא מקבל אותו?

מבחינת התקנות שלנו – מה שאנחנו אחראים, כי דיברת פה על משרד הפנים וכל מיני אתרים אחרים – הרשות המקומית מבחינת תקנות הנגישות חייבת לפרסם את הסדרי הנגישות שלה באתר שלה. זאת חובה אחת שלה על מקומות, כולל חופי ים. זה פעם אחת. פעם שנייה – גם את ה PDF הזה שהם פרסמו ברשומות, עם כל הסטטוס של מה נגיש ומה לא הונגש – גם אותו היא מחויבת להציב באתר שלה. זה שני מקומות שאפשר לראות.

תודה רבה.

אני אשמח לעבור לדובר הבא. יש לנו את המצגת? היא עובדת? שגיא אפשטיין, מייצג תחום גלישה? עדיין לא הגיע. נעבור לדובר הבא – עדי קלנג, אלוף העולם פעמיים בגלישת גלים פארלימפית, מייסד בית ספר לגלישה נגישה.

שלום לכולם, אני בן 54, אני מהנדס בניין, גולש גלים מגיל 13, מעל 41 שנים, משתמש ים באשדוד בעיקר, אבל בעצם בכל הארץ. נפצעתי באיזה שהיא תאונה שהפכה אותי לאדם עם מוגבלות ולפני ארבע וחצי שנים השתתפתי באליפות הראשונה בעולם לגלישת גלים פארלימפית, ובלי לתכנן ובלי להיות בתוך זה כל כך זכיתי באליפות העולם. לקח לי הרבה מאוד זמן להבין מה אני עושה עם המשא הכבד הזה שנפל עלי פתאום בלי לתכנן, והחלטתי לפתוח מיזם חברתי שנקרא "גל גלים" – בית ספר לגלישה נגישה, לאפשר לאנשים עם מוגבלויות – כל סוג של מוגבלות, ילדים עם צרכים מיוחדים, אנשים עם מוגבלויות פיזיות, אנשים עם עיוורון, עם לקויות ראייה, לקויי שמיעה – את מוזמנת לבוא לגלוש - - -

האמת היא שאשמח מאוד. לפני שנה התחלתי ללמוד לגלוש אבל מטבע הדברים – ילדתי, ואז קצת פחות.

אז תחזרי. ובאמת, ילדים על הרצף האוטיסטי וילדים עם מוגבלויות שכליות, ובאים אלי בתי ספר לחינוך מיוחד ואנחנו עושים את זה על בסיס יומי בצורה מסודרת, בטוחה, עם עשרות מתנדבים מהקהילה, בני נוער ואנשים בוגרים שפשוט מצטרפים לאותם ילדים. באתי עכשיו – קראו לי ממש אתמול לדיון הזה ואמרתי שאני לא אוכל לפספס דבר כזה, אז תודה ליובל על ההזמנה לדיון.

אני אגיע לעניין – אני מרגיש לכל אורך השנים האלה מאז הזכייה שלי – ולא הרגשתי אדם עם מוגבלות לאורך כל השנים, אבל לאורך השנים שהתחלתי להתעסק בתחום של אנשים עם מוגבלות, למרות שאני כבר 20 שנה אדם עם מוגבלות ואני מתחרה גם בתחרויות לאנשים ללא מוגבלות, הרגשתי שיש איזשהו גם רצון וגם יכולת אמיתית וביצוע אמיתי של הדברים לטובת אנשים עם מוגבלויות, וזה מדהים בעיניי. אני רואה את זה שנה אחרי שנה גם באופן כללי בארץ, וגם בתחום שאנחנו מדברים בו כרגע שזה החופים. אני מרגיש את זה בעירית אשדוד שנותנים לי גיבוי מלא לפעילות שלי, דואגים לי לכיסאות גלגלים נגישים לחוף, דואגים לי לכל דבר שאני - - -

איפה חווית קושי, שנוכל לטפל בו?

יש תמיד עוד אין סוף דברים שאפשר לשפר. זה ליצור עוד ועוד מקומות כאלה, נגישים, שהם עם מלתחות, כי עדיין לא תמיד הכול נגיש, לא תמיד הכול פתוח. באשדוד כן מקפידים על זה, אני כן יכול להגיד את זה. אני גם מגיע לתל אביב. אני עושה שם פעילויות ורואה את זה גם בתל אביב שגם שם נותנים לי באמת עזרה - - -

כשאתה מגיע לחופים אתה יודע מראש איזה חופים הם נגישים ואליהם אתה בעצם מגיע?

כן. אני פועל גם בחופים שיהיו נוחים גם לאותם אנשים עם מוגבלויות, אנשים שמתניידים על כסאות גלגלים, אז אני מחפש יותר את אותם חופים נגישים, כי תמיד יש יותר ויש פחות – אז אני תמיד מנסה להגיע לאותם אזורים שהם נגישים יותר. בגדול אני חושב שיש רצון גדול מאוד מכל המערכות לקדם עוד ועוד את הנושא הזה, את הנישות. אלה הדברים שרציתי להגיד. תמיד יש מה לשפר, תודה.

אשמח לעבור ליובל וגנר, יושב-ראש נגישות ישראל. לצערי המצגת לא מצליחה לעלות פה, אז נשמע את הדברים שלך.

המצגת שהשקעתי בה.

טוב, קודם כל כבוד יושבת הראש, תודה על עצם קיום הדיון.

יש לי העתק של המצגת, אם זה יעזור לך.

יש לי פה. תודה.

קודם כל תודה על קיום הדיון בנקודה אחת בעולם שלם של נגישות אבל באמת שכל כך מתקשרת לישראליות ולקיץ. זה נשמע כל כך טריוויאלי שהנגישות תהיה חלק מהחופים. באופן כללי אני רוצה לומר שאנחנו נמצאים בשנת 2022 ויש פער מאוד משמעותי בין הדיבור והאהדה לנושא הנגישות לבין המבחן התוצאתי שלנו, אנשים עם מוגבלות שבאים בפועל, מה שנקרא יוצאים מהבית והולכים לים או למקומות אחרים. כרגע אנחנו בפוקוס של ים. את המיזם הזה של חופים אני רוצה לצרף פה – לצידי יושב פה שי גליק מ "צלמו" ואנחנו עובדים על זה ביחד, ובכלל, עוד ארגונים שותפים לניסיון לשפר חופים, "אתגרים" והרבה עמותות אחרות. באתר משרד הפנים מדברים על זה שיש כ-155 חופים מוכרזים. זה מה שכתוב באתר נכון לאתמול – 104 בים התיכון, 31 חופים בכינרת, 16 חופים בים המלח, ו-4 חופים באילת, ים סוף. זה הרבה חופים. החופים צריכים להיות קרובים למקומות המגורים של האנשים ולכאורה ההיצע אמור להיות גדול ומספק.

עינב מהנציבות ציין את החובה החוקית לגבי מקומות הרחצה לכמות החופים הנדרשים, אז לא אחזור על זה. הוא גם ציין את הפרמטרים. מה שחשוב להבין בפרמטרים האלה, ופה אני רוצה מילה להרחיב על מה שהוא אמר – הוא העיקרון שנקרא רצף הנגישות. צריך להבין שבעולם הנגישות זה לא אחד כן-אחד לא, זה כן-זה לא. זה חייב להיות הכול ובאופן מושלם. ויותר מזה – הפרטים הקטנים עושים את ההבדל. אמחיש את זה כאן כדי שזה יהיה ברור. נניח יש הכול – שביל, מלתחות, כיסא כניסה לים והכול פרפקט, אבל אין חניה. אדם שבא בכיסא גלגלים לא יכול לחנות על מגרש החול הרחוק ולהגיע לאזור הנגיש. או דוגמה אחרת – אם יש חניה ויש שירותים ויש שבילים, אבל בסוף אין את הבן אדם בחוף שרק יביא את הכיסא - - -

וכמה חופים נגישים בכלל יש במדינת ישראל, לפי הנתונים שבדקת?

אני מציע שאת זה משרד הפנים יציג. אבל כמו שאמרנו, זה בערך – זו נוסחה של שני חופים - - - שהוא יגיד אחר כך, כדי שיהיו נתונים מדויקים. אבל היה חשוב להדגיש את העיקרון של הפרטים הקטנים והרצף וכולו חייב להתקיים, כי אחרת במבחן התוצאה זה פשוט לא נגיש.

בתכלס', אנחנו בנישות ישראל מקבלים בקיץ כמות מטורפת של פניות עם שלל - - -

עם איזה סוג של פניות פונים אליכם?

אז הפניות יכולות להיות מהסוגים הבאים: הסוג הראשון זה שהשבילים – אתם מכירים, בדרך כלל בטיילת, יש חנויות, יש שביל ויש טיילת ומפה מתחיל חוף הים – החול החולי. החול החולי הוא בעיה בישראל כי יש גאות ושפל. יש רשויות שעושות שבילים יצוקים או עם דקים ויש רשויות שעושות שבילים יבילים או ניידים שזה רצועה של חומר מיוחד שפורסים אותו על השביל, ויש הבדל בין השניים. אחד הוא נוח ונגיש, השני הוא נוח רק בתנאי שהוא מתוחזק נכון ומותקן נכון. אז יש הרבה תלונות על השבילים עצמם אם הם לא מותקנים נכון.

התלונה השנייה הכי מהותית – שהרבה פעמים השבילים לא מגיעים מספיק קרוב למים. המרחק בין סוף השביל לקו המים הוא רחוק מדי, והדרישה בחוק היא עד החול הרטוב, לפחות עד לשם. הדבר הבא הוא בעיה, כי הוא לא רשום בתקנות ועל זה נדבר מיד – איזה כיסאות צריך שיהיו שיאפשרו כניסה למים. יש כל מיני ספקים. כל אחד מוכר כיסא אחר. אין הגדרה מדויקת - - -

בעצם, אין סטנדרטים.

יש כיסא אחד שאתה יכול לגלגל אותו בעצמך, כיסא אחר עם מצופים, כיסא אחר שהוא יותר גבוה, קל יותר לעבור עליו, כיסא אחר מאפשר יותר ניידות על החוף. יש מגוון רחב אבל לא הוגדרה דרישה אחת חד ערכית שאומרת לחופים מה לקנות וכמה.

בעצם מה שאתה אומר שכל חוף יכול להחליט אם לקחת כיסא אחד ואם באים קבוצה של 4-3 אנשים עם מוגבלות הכיסא הזה בעצם לא מספיק להם.

מה שקרה – ואני אומר את זה בעצם לזכות משרד הפנים, לדעתי זה היה בשנה שעברה או לפני שנתיים. בא שר הפנים וראה את מצוקת החניות, ובהוראה אחת הורה לרכוש כיסאות לכל החופים. נכון?

זה לא לפני שנתיים, זה לפני ארבע שנים.

בכל אופן – יש עניין שלם של מי עוזר. עכשיו, אני בא לחוף, איך אני מוצא את הכיסא? למי אני פונה בכלל? מי מביא לי אותו? האם אני אחראי לבוא בעצמי או מישהו אחר בחוף צריך לבוא? האם זה המציל, או צריך למנות אנשים? נכנסים למים. רגע, בכל ים? האם זה רק בים שטוח? האם גלים מסוכנים? יש פה אזור אפור שחייב טיפול, והוא יוצר המון בעיות ביום יום. עוד בעיה אחת שעולה הרבה מאוד פעמים – שתי בעיות. אחת היא שהרבה פעמים השירותים נעולים בחופים - - -

בעצם יש מספר טלפון בשביל שמישהו יפתח.

יש מקומות שאין טלפון, ואז אתה הולך למזנון לחפש, מתחיל סרט.

ודבר אחרון שיש את הסככות הנגישות המוצלות, בגלל שאת החופים הנגישים – אנשים מאוד אוהבים אותם, כי במקום על חול הולכים על שביל. אז האימהות עם העגלות אוהבות את זה. אז בתוך הסככות יושבים הרבה מאוד אנשים מבוגרים, הרבה מאוד משפחות, כשבא בן אדם על כיסא גלגלים הרבה פעמים הוא מוצא את עצמו במצב שבעצם אין לו מקום לשבת, אתה לא יכול להגיד – זה בשבילי, ואני בעדיפות. אז זאת סוגיה שהיא אולי בתחום התרבות הציבורית-ההתנהגותית, אבל אלה הדברים העיקריים.

אחד הנושאים החשובים שלא עולה כלום לעשות אותו אבל הוא קריטי – כשאני רוצה ללכת לחוף שאני מכיר אני כבר יודע מה הנגישות שם, אבל אם אני רוצה עכשיו ללכת לחוף באשדוד, או אני נוסע לחפש בכינרת ואני רוצה לדעת לאיזה חוף ללכת, בים המלח או באילת, ושם אני לא מכיר את החופים. אנשים עם מוגבלות פוחדים וחוששים לנסוע את כל הדרך, להגיע לשם ואז להתבאס שזה לא נגיש. לכן, מהמקום הזה, מהחשש הזה מאכזבה שכרוכה בלהגיע למקום לא נגיש, מפה נולד הרעיון הכל-כך פשוט של פרסום מפורט ואמין של הסדרי הנגישות. זה לא עולה כלום.

כיום זה לא מפורסם.

כל מנהל חוף יכול לצלם את האלמנטים ולכתוב אותם בשתי דקות. אתמול לקראת הדיון הלכתי והסתכלתי ברשויות, מה הן מפרסמות. לא אכנס לשמות כי המטרה פה היא חיובית, היא לא לעשות שיימינג. המטרה היא שהן ילמדו מזה. אז בחלק מהרשויות כתוב: נגישות – יש, או נגישות –תקינה. אני ועינב יודעים מה הכוונה, אבל האזרח הרגיל צריך שיגידו לו אם יש חניות, כמה חניות, כמה חניות לרכב עם מעלית, שבילים – איפה הם, מה האורך שלהם ומה השיפוע שלהם, מה הרוחב שלהם. המלתחה – איך זה נראה, השירותים – איך הם נראים, השביל – מגיע לקו המים או לא? כמה סככות? איזה כיסאות גלגלים יש? לפרט. איך עוזרים|? מי עוזר? למי פונים? עם מי מתאמים? זה נורא פשוט. עולה אפס אבל זה פשוט לא נעשה. ברשויות היותר טובות גם כותבים לך – שירותים-יש, מלתחה-יש, גישה לים-יש, בצ'קים כאלו. יש מידע והוא יותר טוב מכלום אבל עדיין לא מספיק טוב, וזה פשוט חלם, זה חבל.

הדבר היותר גרוע – שהמידע, שהרבה פעמים הרשויות מפרסמות ושיש באתר של משרד הפנים, הוא גם לא מעודכן. ואז יכול להיות שיהיה כתוב שיש משהו ובפועל הוא לא קיים. וזה פשוט חבל כי זה דורש את האמינות הזאת כי בסוף הטעות הקטנה הזאת בטבלה היא פגיעה מהותית בזה שבא וקרוא.

לסיכום – בסוף החופים הם נכס של המדינה, והם מיועדים לכל האזרחים ובכלל זה למשפחות שבהן יש אנשים עם מוגבלות. אנחנו יודעים שזה אחת לכל חמש משפחות בישראל. ולכן זה קריטי. מה שאני מבקש שייצא מהדיון החשוב הזה זה משהו פרקטי. הראשון, שאני מבקש מהנציבות וגם ממשרד הפנים לבצע אכיפה. אני יודע שיש להם מספיק תקנים לפקחים, וכו'. אבל אחרי כל כך הרבה שנים הגיע הזמן לאכוף ולדרוש שזה יהיה. לא אמרתי עוד דבר חשוב: העלויות של הגשה חופית הן זניחות. הן פשוט זניחות.

זה לא נכון. לא איפה שצריך מעלית.

אין בעיה, אני אתן לך את הזמן שלך להגיב, רק אם אפשר לו לסיים.

הדבר השני זה נושא ההדרכה של מי שמחליטים בחופים – אם זה המצילים, אם זה צוות החופים. כדי שיעזרו – צריך להדריך אותם איך לעשות את זה נכון. והדבר השלישי זה אליך, כבוד יושבת-הראש, הגיע הזמן לעשות רוויזיה קטנה, נקודתית, ואפשר לעשות את זה גם מהר בתקנות הנגישות של מקום שאינו בניין בפרק החופים, ושם צריך להגיד נקודה סופר דרמטית: מסתבר שאין חופים נפרדים נגישים. זה מטורף.

זה אומר שאדם עם מוגבלות שהוא דתי – אין לו חוף בכלל.

נכון. זאת הנקודה. כשהרשויות בוחרות את החופים אותם הן מנגישות – הן בוחרות את האחד או השניים, בדרך כלל עד היום בחרו את החופים הקלים. אני אומר שבנוסף לדרישה נכון שיהיה שבכל עיר יהיה גם חוף מונגש נפרד.

עוד נקודה אחרונה חביבה לסיום מתקשרת גם לחופי הגלישה וגם לחופי הצלילה. חוף שמיועד לגולשים עם מוגבלות, שזה לא אחד בודד או שניים בודדים אלא מגיעה קבוצה, או חוף שמיועד לצלילה, זה חופים שיש בהם דרישות נוספות מעבר לדברים האלה. אני אדגים – בחופים האלה, אל"ף, אתה צריך הרבה יותר ציוד, אתה צריך מקום לציוד. דבר שני – אתה צריך תאי הלבשה, כי לא תמיד המלתחה נוחה להתאמה. וגימ"ל, כשאתה נכנס למים אז אתה רוצה להשאיר את כיסא הגלגלים ואת העזרים במקומות מוצלים, כי אחרת, כשאתה יוצא מהמים זה יכול להית רותח ואז מקבלים כווית וזה צרות צרורות. אז יש כמה אלמנטים קטנים שיכולים להיות מאפיינים לחופים שמוגדרים כחופי צלילה וחופי גלשה שיעזרו מאוד לאלה שבאים לצורך ספורט פראלימפי או ספורט אתגרי. אז גברתי, יושבת-הראש, תודה על הדיון.

תודה לך ועל הדרך שבה הצגת את הדברים.

אנחנו מקווים שעוד העונה האת יהיה שיפור בהנגשת החופים. תודה.

תודה רבה. אנחנו נעשה את הכול ביחד בשיתוף פעולה, גם עם גורמי הממשלה. כל האנשים שבאו להשתתף בדיון הם פה למען קבלת עצה טובה. יש נמצא אתנו עמית בחובר, חושף טבע נסתר שאני חייבת להודות שאני מאוד אוהבת לצפות במקומות המדהימים פה במדינת ישראל שאתה מעלה לאינסטגרם ונמצא בהם, וכל פעם כשאני רואה את הסטורי אני אומרת: בטוח המקום הזה לא יהיה נגיש ואני אבוא עם עגלה. אז אשמח שתתרום מהסיפור האישי שלך, עם מה שיש לך לשתף.

אז קודם כל תודה רבה שהזמנת אותי, זה מאוד מרגש ולזה חיכיתי. לפני שנתיים היו לי באינסטגרם 5,000 עוקבים, ויש לי עכשיו 390 אלף בטיק טוק ובאינסטגרם – כולם ישראלים. הוכחה לזה שכולם ישראלים – שהאיראנים הורידו לי את החשבון לפני שנה, בגלל שאני החשבון טבע הישראלי הכי גדול בעולם. פייסבוק התערבו והחזירו את זה ומאז יש לי הגנה.

כל החשבון שלי מבוסס על חמש דקות מהרכב, וזאת הנקודה. כל כך קשה למצוא מהרכב מקומות חמש דקות מהרכב, והגישה – לא אגיד המזלזלת אבל הלא נעימה כשאתה מגיע לטבע או לפקח או למישהו ואומר לו: איפה זה? רבע שעה הליכה. למי זה רבע שעה הליכה? מי מדד את זה? מדדתם ילד שהולך ונופל על אבן? מדדתם אדם עם פרקינסון? מדדתם מישהו שקצת צולע? מדדתם מישהו עם גלשן? לא. מדד את זה בן אדם בריא שהולך, וזאת הבעיה. אתם מודדים את זה לפי אנשים בריאים. כולם פה נראים לי בריאים וטובים. לי במשפחה יש מישהו שצריך עזרה. אין לאן לקחת אותו. אין. כל החניות, גדרות ושערים. קודם כל דבר ראשון זה לקרב את החניה למים לכולם – גם להורים וילדים. אנחנו מדברים פה על אנשים עם צרכים מיוחדים – אני קורא להם "אנשים מיוחדים", אבל גם הורים וילדים. אתם יודעים מה זה להיסחב עם עגלה ושלושה ילדים בחום, ב-40 מעלות? אין צל הרי באף מקום. לא חושבים על צל, וזה גם חלק מההנגשה. אז זה רבע שעה הליכה בשמש, במדינה שיש בה אחוז מלנומה השני בגובהו בעולם – מה אתם שולחים אנשים לשמש? להחנות קרוב.

במדינת ישראל – כמה קילומטרים של חוף יש, אתם יודעים? בערך 100. כמה לקח הצבא? בערך שליש. כמה סגור למושבים וכו'? הלכו 70%, נשארו 30%. אני מדבר רק על הים התיכון, לא דיברתי על הכינרת שלא מונגשת. ים המלח – פה, מאחור, תנסו לנסוע פה, חצי שעה – אין חוף אחד מונגש. ואל תגידו לי באגן הדרומי כי זה שעתיים וחצי נסיעה.

אין בכלל לחוף מונגש בים המלח?

אין. צריך לנסוע למלונות. בחוף קליה וביאנקיני, חצי שעה מפה, בצפון - - -

לדעתי אתה לא - - - קליה זה המנהל האזרחי, זה לא מדינת ישראל.

החופים הדרומיים של ים המלח הם לא חוף – זה בריכת אידוי ושם, זה שעתיים וחצי מפה.

קליה לא תחת משרד הפנים, זה המנהל האזרחי. הריבון הוא אלוף הפיקוד.

קודם כל – אני לא מאשים אף אחד.

רגע, רגע. בואו ניתן קודם לעמית לסיים לדבר, וגם אתן למשרד הפנים להגיב בהתייחסות מלאה.

אין לי הערה על משרד הפנים, אין לי הערה על אף אחד.

תמיד יש את הטעות הזאת בין קליה ו - - -

אני מביא בשם ה-390 אלף עוקבים שמחפשים להגיע עם הילדים, עם הרכב – להראות להם את הטבע של ישראל. הבעיות שיש למדינה – זה לא חסר. אבל זה שיש 390 אלף איש בשנתיים, ובואו נחכה עוד שנתיים זה יהיה מיליון, בסדר? הם אוהבים את החוף, את הטבע הישראלי. החוף זה בריאות – להגיע לראות את השקיעה זה בריאות. אבל כמה קשיים יש בדרך לזה.

אתה יודע שהים גם בורח, כן?

תמיד יש בכל הדברים בעיות, אבל בואו נבחר חמישה חופים בישראל וננגיש אותם להורים וילדים. גם יש סקאלה של הנגשה. או שמנגישים מאוד מאוד, אולטרה, מוגזם לטובת מי שמאוד צריך, או שאשפר גם ב level השני, בואו ננגיש להורים וילדים שילכו עם עגלה, חמש דקות למים, יחזרו. תהיה להם אפליקציה שאומרת איפה הפחים, איפה השירותים, איפה המזנון, האם המזנון פתוח או סגור – בלי כל הקטבים האלה, יסלחו לי רשות הטבע והגנים – שלפעמים איזה צבע פה או צבע שם – אתה אמור להבין. לבן-כחול-אדום. זה נגיש? זה לא נגיש? זה 4X4? זה לא חידון התנ"ך. בואו נפשט לאנשים כמו שאמר הדובר לפני – חמישה חופים שאפשר להגיע אליהם: תל אביב, אשדוד, יפו, חיפה וכו' שאנשים יודעים שהם יכולים להגיע בבטחה. זה הכול, נתחיל מזה. אחר כך נעבור לכינרת ונעבור הלאה. נשים לרגע את ים המלח בצד, אין בעיה. אבל הכינרת – 200 ק"מ חוף. אתה מוזמן להגיד לי אם יש חוף מונגש. אני חיפשתי ולא מצאתי – בכינרת.

כל הסיבוב של הכינרת – 64 ק"מ.

אתה יודע מה? 64. אני לא אתווכח. איזה חוף מונגש יש שם? אחד. לטובת אנשים שרוצים. אני שאלתי אתמול את העוקבים איפה חסר. קיבלתי 500 תגובות. אחת התגובות המרכזיות הייתה - איפה בכינרת יש חוף. אם יש חוף מונגש שימו אותו ראשון בחיפושים, כשמחפשים את חופי הכינרת. זאת אומרת, המידע לא מונגש ברמה הזאת שאנשים לא יודעים איפה להתחיל לחפש את החוף המונגש.

לפרסם לפי רשויות זה לא טוב?

חיפוש בכינרת – חוף מונגש. אתה רוצה שאני אעזור בזה? אני אעזור בזה אצלי.

יודעים כולם שטבריה היא למעשה הכינרת.

רגע, אני רוצה שעמית יסיים את דבריו ואז נעבור לשאר הדוברים.

אני שנתיים מטייל. לפני זה טיילתי כשהייתי ילד, כשההורים שלי לקחו אותי. אני רואה שהשבילים לא משתנים, שהחופים לא משתנים, והמחדל הוא בשמיים. אני לא מבין לאיפה הולך כל הכסף שמשלמים בחניון בכניסה. אם משלמים 22 שקל בחוף הבונים ואני רוצה לראות את הלגונה הכחולה, הפקח אומר לי: אבל אני צריך אישור ממשרד הפנים כדי לשים פה שבילים ואישור מהרשות המקומית. זה סיפור אמיתי. אני אומר: בואו נבוא הפוך. בואו נפרגן בכסף לכל מי שמנגיש מקומות לאנשים שיש להם צרכים מיוחדים ולהורים. לא נבוא הפוך עם תקנות – חייבים וחייבים, אלא ניתן להם. המערה הכחולה, למי שלא מכיר בחוף הבונים – אחד מפלאי הטבע של ישראל, עומדת מערה בצבע טורקיז אבל אתם לא תראו אותה, כי אין שלט אליה, וכשבאים לפני השטח – היא מתחת לפני האדמה. אתה לא תמצא אותה שם. אני חיפשתי אותה שם, ואני מכיר את הטבע. והשביל שם זה שביל עיזים. רבותיי, ישראל 2022. מדינת הייטק, עשינו אקזיטים יותר מכל מדינה אחרת. שביל עיזים. כל מקום הוא שביל עיזים, זה לא סטנדרט בכלל. אי אפשר להעביר שם עגלה עם תינוק. עכשיו בנו חדש בחוף הבונים – טיילת מבטון. השקיעו בה המון כסף בצד השני, בחלק הדרומי, בחוף דור. אין שילוט לאן הטיילת מובילה. אתה גם לא יודע, ואין צל, אז גם לא משתמשים בה. צריכים לחשוב גם על הדברים האלה כשבונים, האם הציבור צריך להשתמש. והמרחק מהחניה – אני לא מדבר עליו. זה טרק. תודה.

תודה רבה על הדברים. מרכז השלטון המקומי – אני אשמח שתציגי ותתני התייחסות לדברים שנאמרו פה, וכמה חופים נגישים יש מתוך ה-155 חופים, תיאור המצב היום – כל הנתונים שיש לך.

קודם כל אני מתנצלת שלא הספקתי לסיים את כל הניתוח, אבל כן ישבתי על הדיווחים שהרשויות העלו ומזה הוצאתי. כבר מצאי כמה חופים נפרדים שיש בהם – אבל באמת אני רוצה לעשות סטופ. בשנה וחצי האחרונות קמה מנהלת בשלטון המקומי שיובל יודע איזו עבודה וגם את, גברתי היושבת-ראש, אתם יודעים כמה אנחנו עושים מהפכה בתפיסה. אם היו לנו רק 120 רשויות שיש להן רכזי נגישות, היום אנחנו כבר 180. זאת אומרת, אנחנו דוחפים את הידע והעזרה לרשויות. אז זה קודם כל, באמת – עושים הכול. וזאת התפיסת עולם שלנו, לא החוק. התפיסת עולם שלנו היא איך אנחנו מקדמים ועוזרים לאנשים עם מוגבלות, ומשם באה המנהלת, ומשם זאת תפיסת העולם שלי.

לענייני החופים – קודם כל טבריה היא לא האחראית על כל חופי הכינרת. יש לה בסך הכול שני חופים.

אני יודע. יש רשות החופים בכינרת, יש רשות ספציפית של חופים.

יש לה בסך הכול שניים שהם באחריותה והם נגישים. הבעיה היא באמת שאנחנו רואים – כמו שיובל אמר, עם החלוקה, מה זה חוף נגיש, מה הדרישות. אז נכון, אם מישהו בא לחוף אשקלון ויש לו שני חופים נגישים, עוד אחד – היא צריכה מעלית, אבל יש כבר שני חופים נגישים. אחד מהם זה גם חוף נפרד.

אני מנסה להבין את תמונת המצב הכללית ואחר כך נרד רשות-רשות. כמה סך הכול החופים הנגישים בישראל?

לא הספקתי למפות כי ההתרעה הייתה קצרה ואתמול היינו פה כל היום. אז אני כרגע על 31 - - -

אז נשמח לקבל את הנתונים לוועדה כשתסיימו.

פשוט ישבתי דיווח דיוח מהרשויות, מה שהם העלו לאתר, הילקוט פרסומים שעינב דיבר עליו. אז בינתיים מצאתי 35, מתוכם כמובן הרצליה, תל אביב, חיפה, נהריה – שהיא לא בגדולות, אשדוד שהיא בגדולות שהן כן, אילת, עכשיו בביצוע של שלושת החופים.

כשאת אומרת "בגדולות" לאיזה - - -את מתכוונת, באמת?

פורום ה-15. חיפה, תל אביב, הרצליה בקו ים, נתניה – שעכשיו עושים עבודה מאוד קשה שם, ותכף אגיע לנושא העלות. העבודות – מה שיש בתל אביב חוץ מהצוק ויפו, זה עבודות מטורפות – רמפות, מעליות. אני יודעת שעינב לא אוהב שאני אומרת, אבל בהרצליה עלה 25 מיליון להנגיש שלושה חופים.

אשמח להסבר, לאן הכסף הזה הולך. מה הייתה ההנגשה שנעשתה?

אז מה אני אומרת? נכון שרוצים מעבר, אבל אי אפשר לעשות מעלית, קו – אז כבר עשו טיילת, כבר צירפו את כל החופים ביחד, זאת אומרת, שיהיה לזה ערך מוסף.

אז ההנגשה לא עלתה 25 מיליון.

אבל אני אומרת: בשביל להנגיש ברמה נכונה הם היו צריכים לחבר - - -

אבל מתוך ה-25 מיליון שיפוץ החוף, כמה עלתה רק ההנגשה? אי אפשר להגיד ש-25 מיליון שקל זה הנגשת החוף. את אומרת לי שלהנגיש חוף זה יקר – כמה זה עולה?

אני לא אומרת שהנגשת החוף היא היקרה. אני אומרת – עצם המהות של הרצון להנגיש בצורה הנכונה, אתה לא יכול לבוא ולעשות מעלית בצוקים של הרצליה או נתניה עם קו ישר לים. צריך לחבר דברים. אנחנו מסתכלים על כל הפרויקט, נכון שהכסף הוא לכולו. בנתניה עכשיו עושים שני חופים ב-18 מיליון, בגלל המעליות. איך הם יעשו את החיבור ביניהם – אני לא יודעת, אבל צריך גם להסתכל על המרחב האורבני ומה הרשות בסוף בעצם רוצה לייצר, שיוכלו כולם להשתמש. אז כן עושים את המרחב של המסעדות – כל הדברים האלה זה עלות. אנחנו לא יודעים להגיד נקודתית – המעלית לים עולה 10 מיליון בגבהים של הרצליה. אז הרצליה היו חכמים – במקום להחליף הם לקחו – נמצאת כאן נציגת עירית הרצליה פה, ומהנדס העיר. מה שעשו בהרצליה, במקום לעשות שלושה חופים עם מעלית עשו טיילת רחבה, לקחו מעלית וחיברו את הכול בצורה יפה ומכובדת, ולא להתחיל לעשות כל פעם טלאי על טלאי. אז ה-25 מיליון זה זה, זה הכול.

אז אני מבינה בעצם מהדברים שלך שאין כרגע שום נתונים שיכולים להעריך – אחד, כמה חופים נגישים יש בארץ, ואנחנו לא יודעים באמת כמה עלות ההנגשה בלבד לחוף עולה. יש פרטים מאוד קריטיים שכרגע אין לנו.

אז אני יכולה להגיד לך ממידע שכבר אספנו. אשדוד, למשל – הכול שטוח, אז היה להם יחסית קל, נטו ההנגשה – 1,7 מיליון. זה נתונים מלפני שנה.

לכמה חופים?

יש לה שבעה. אחד מלא ועוד שניים שנדרש רק השביל המתגלגל.

כל החופים באשדוד זה דגל כחול. בדגל כחול חלק מהדברים שחובה לעשות זה הנגשה.

נכון, זה גם בעיה שאנחנו לא יכולים למפות ועדיין אנחנו לא יכולים להבין את ההבדל בין כל הדרישות שיש לרשות. רשות כמו נתניה שיש לה המון חופים, או חיפה, לעומת רשות כמו נהריה שיש לה שני חופים, או טבריה.

אשדוד מונגשת – שלושה חופים מונגשים מלא.

אז את אמרת מספר של 1.7 מיליון – זה התקציב להנגשת כמה חופים? כל השלושה?

מה שחשוב להבין – כשעושים נגישות, ואני בתור מי שבאה מתחום ההנדסה, וזה היה התפקיד שלי ברשות, נגישות מבחינתי זה לא שיפוץ אבל יש דברים שאתה לא יכול לעשות אותם חצי. אני נכנסת לבניין – אם אני עושה מעלית צריך גם לשבור חצי בניין. אז זה לא שהנגישות עלתה רק 700 אבל כדי לבצע היה צריך לשבור חצי בניין, אז אנחנו כבר מדברים על 1.7 מיליון.

אבל צריך להגיד משהו הוגן – שאפילו אם הטריגר הוא הנגישות, בסוף השיפוץ הכולל הזה שמשפצים את כל החוף הוא לטובת כולם. זאת אומרת, כל התשתיות שמשפצים ועושים ב-1,7 שלושה חופים מודרניים, נכון, שזה חלק מהעניין זה הנגישות אבל עשו פה חידוש וריענון לשלושה חופים באופן מלא, וזה תקציב שמשרת את כל האזרחים, ולא רק נגישות.

זה מה שאני אומרת, זאת הראייה שלי.

אני מנסה להבין את הנתונים ברור: 1,7 מיליון זה היה להנגיש שלושה חופים. 700 אלף הייתה הנגשה, ו-1,7 מיליון זה כולל השיפוץ?

לא, לא. אשדוד ספציפית זה 1,7 מיליון להנגשת החופים. הם באמת עשו את השבילים האלה מהבטון שהם גם מנקים אותם כל בוקר אם שואב מיוחד, כדי שלא יהיו תלונות. אז זה באמת משהו אחר, כי באשדוד זה קל. 1,7 מיליון זה מה שזה עלה. אז בסוף היא הראייה היא לכולם ואתה לא יכול לעשות רק נגישות ולא להתייחס למכלול ולמתחם כולו שקיים. לכן יש הבדלים בפערים, ואנחנו לא יכולים לנתח בדיוק. וכמובן שאנחנו מסתכלים על כולם ומבחינתנו הראייה היא לכולם. אני אימא לתאומים, הלכתי חצי מהילדות שלהם עם עגלה על כביש ולא על מדרכות, אז עבור כולם אנחנו מסתכלים הרבה מעבר.

יש לי שאלה נוספת שחשוב לי לשאול: כל נושא של הפירוט באתרים ברשויות המקומיות. האתרים לא מפרטים. אני בעצמי טיילתי ל אמעט בחו"ל. אתה מחפש להגיע לאיזשהו מקום, אתה בודק אם הוא נגיש, לאיזה מוגבלות – מפורט ממש. אם הוא נגיש לחירשים, לבעלי מוגבלויות אחרות, אם הוא מקבל בעלי חיים – כל הדברים האלה רשומים, ופה זה לא מפורט. למה?

אז תלוי, גם כן. עשינו עבודה מאוד קשה עם הנושא של הפרסום, של הדיווח מילקוט הפרסומים. עשינו עבודה מאוד קשה והתחלנו באמת לשבת על הרשויות ולעזור להם לעשות את זה נכון. אני יכולה להגיד שבכפר סבא בניתי את זה בצורה אחת. באה אחרי רכזת שקצת שינתה ועשתה לי שוק, אבל באמת אני עובדת על זה שמה שנגיש במלואו – כבר יהיה פירוט עם טלפונים, עם כתובת למי פונים ושיצוין מה יש שם, גם אם לא במלואו. אז זה המודל שהעברנו לכל הרשויות.

ואיפה מציינים את זה?

באתר האינטרנט של כל עירייה.

והדיווח הזה גם נגיש באתר, נכון.

כן, כן.

אני פשוט מנסה להבין – כי לא הכול מפורט, גם לפי מה שהבנתי מיובל, לא הכול נגיש בכניסה – השאלה אם אתם מתחייבים לתקן ולהמשיך להוסיף את הפירוטים האלה לגבי כל חוף שהוא נגיש.

לא רק על החופים. עבדתי אתם על הכול, כן.

אנחנו מוכנים להכין template של המידע האופטימלי לגבי חופים, ולעבוד עם עדי שזה יהיה גם אחיד.

בבקשה. שיתוף פעולה נהדר שאני מברכת עליו.

יש שיתוף פעולה כבר מ-2012, מאז שאני בתפקיד. והתחלתי אצלו את הלימודים.

אפשר גם לפרסם את החומר באתרים של הנגישות – הרבה פעמים אנשים עם מוגבלות פונים ישירות לאתרים כמו של יובל או שלי, ולא מחפשים בגוגל, מהסיבה שקשה גם למצוא בגוגל, כמו שאמרנו. ואז אם אתם מעבירים לנו את הקובץ, ואנחנו שמים באתר שלנו או שיובל שם – אז פתרנו 90% מהבעיה. אני שייך לארגון "בצלמו".

אני מסכימה ומברכת על זה שאתם תפרסמו, אבל קודם כל הרשות המקומית – מחובתה לפרסם, גם על פי חוק וגם כך ראוי.

גם וגם – זה לא סותר.

גם וגם, וגם בשפות. גם בשפות שונות.

בוודאי.

אני אומרת שבואו נתחיל – ואני יודעת שזה חשוב למרכז שלטון מקומי ולך, עדי, שאנשים יוכלו להיכנס לאתר ויבינו איפה נגיש ואיך נגיש ומה נגיש, ושהם יוכלו להגיע עם כיסא גלגלים, למי פונים אם יש בעיה, האם צריך להודיע מראש למישהו שיסיע לי, בכל הדברים, שיהיה קצת בשר, שהם יבינו לקראת מה הם הולכים. עדי, את אתנו?

כן, הראיתי רק לעינב מה הפורמט שאני דורשת שיהיה בחופי הרחצה.

אז אפשר באמת לקחת את יובל שיעזור, כאדם עם מוגבלות. אני חושבת שפה כולנו נרוויח, לא רק אנשים עם מוגבלויות אלא כמו שאמרו כאן – גם קשישים, אנשים עם עגלות, משפחות – כולם.

אני ממחלקת הנגישות בעירית הרצליה. יש לנו יועץ נגישות שהוא גם עם חירשות, ואני רגילה לדבר לאט ליד אדם עם חירשות.

למה? יש מתורגמנית, והיא מתרגמת הכול באופן שוטף. לא צריך לאט.

אז קודם כל ממידע שקיבלתי בדקות האחרונות – ההנגשה הייתה באמת 125-120 מיליון שקלים, כשהחלק התחתון בלבד עלה 10 מיליון שקלים. זאת אומרת, הטיילת התחתונה – יש לנו עליונה ותחתונה, שהמעליות מגיעות ביניהן - - -

את מדברת על חוף שיש בו צוק?

שלוש חופים נגישים אצלנו – אכדיה צפון, מרכז ודרום. וההתחלה היא כמובן איפה שהמעליות, עד קניון ארנה, אם אתם מכירים. החופים שלנו נגישים לחלוטין, ומעבר לזה אנחנו עושים גם השלמות הנגשה בשלוש השנים האחרונות, גם בטיילת העליונה וגם בטיילת התחתונה.

שלושה חופים שעלו כמה? רק ההנגשה עצמה, לא כלל השיפוץ.

אז זהו, זה תהליך שכבר 15 שנה קורה, ורק החלק התחתון עלה 10 מיליון שקלים, ועד היום הזה הגיע ל-25 מיליון כי גם שיפצו את החלק העליון בצורה שהיא מעבר. אז אפשר להגיד שזה 10 מיליון לחלק התחתון, שזה החלק המסובך יותר.

אבל זה טיילת של כולם, זה לא רק נגישות.

יש לנו שתי מעליות, יש לנו טיילת מאוד רחבה, יש לנו שלושה חופים נגישים עם שבילים עד המים, יש מלתחות ושירותים בכל אחד מהם, יש כיסאות, יש כיסא לילדים שהבאנו במיוחד. זה לא תהליך קל ופשוט, במיוחד במקומות שיש בהם צוקים.

אבל שוב – כואב לי שאתם מציגים את זה כאילו שזה רק לנגישות.

לא, ממש לא רק לנגישות. עבודת הנגישות שנדרשה בהתאם למה שנדרש על פי החוק וכמובן שיתאים לכולם – 10 מיליון שקלים, בסופו של דבר. העבודה היא עובדה בצוקים.

אני מגיע הרבה לחוף הזה. זאת דוגמה נהדרת איך לעשות את זה נכון, אבל צריך להבין שההוכחה שזה טוב היא כי כולם משתמשים במעליות, בשביל שהולך בצד למטה כמעט אף אחד לא משתמש, כולם משתמשים בשבילים.

זה לא נכון, זה לא נכון להגיד את זה כי גם אני נמצאת הרבה בחופים האלה וגם אנחנו עושים שם סיורים ויש לנו את המנהלת שעושה את הביקורות שלה. משתמשים בהכול. אני מסכימה לחלוטין שזה בשביל כולם, זה מתאים באמת לכולם. אבל משתמשים גם בצד וגם במעליות וגם בכניסה מלמעלה. עשינו כמה כניסות נגישות לחוף.

אבל החוף הנפרד לא נגיש אצלכם.

החוף הנפרד לא נגיש, לצערנו, בגלל סיבות הנדסיות שלא מאפשרות לנו, כרגע. גם על זה עובדים. עוד פעם – זה תהליכים, זה לא דבר שקורה ביום.

אני יכול להגיד לך שאני פניתי כדי להנגיש את החוף הנפרד, יש פה גם כתבה - -

אני יודעת, דיברנו לפני כמה שנים.

- - אז מישהו אמר לי, וגם קיבלתי חלקית את התשובה, שהיות שהרבה חרדים מגיעים להרצליה מחוץ לעיר אל החוף, וזאת אמת – אז שראש העיר בני ברק יממן את ההנגשה. מישהו לא רשמי אמר את זה.

מי אמר את זה?

לא משנה. אני אומר – היא בעצם אומרת שבחוף בהרצליה יש שלושה חופים - - -

החוף הוא של הרצליה ולא של בני ברק, עזוב.

אני אתן לך זמן לדבר על החופים הנגישים הנפרדים, אני חושבת שזה חשוב וצריך להתייחס לזה - - -

היא אומרת שבהרצליה יש שלושה חופים נגישים במאה אחוז, ואפילו לא נפרד אחד. יש כאן חוסר פרופורציה.

אבל היא ענתה לך שעובדים על זה.

מדובר על שלוש שנים ושוב – אני אומר לך שזה קשה כי זה בסופו של דבר צוקים. זה לא קורה בן יום, ואני חושבת שהרבה נמצאים פה מתוך הרשויות, והביורוקרטיה, והם מבינים את התהליך שאנחנו צריכים לעבור עם המון המון גורמים מסביב. אבל אני כן יכולה להגיד לך שזה בתהליך עבודה. מנסים למצוא פתרונות מכל הכיוונים. אני יודעת שיש שיתופי פעולה גם עם ערים אחרות בנדון. לא מתעלמים מזה, ממש לא.

בחוף הנפרד יש בעיות של תכנון.

השאלה היא איך פותרים. הבעיות קיימות.

הגשת פעם בקשה להיתר?

לא.

לא, אבל גם ברשות הטבע והחופים וגם המשרד לאיכות הסביבה – יש הרבה התנגדויות לנגיעה בצוקים. זה לא פשוט.

תודה רבה. בגדול אני רוצה שנתקדם ולתת את רשות הדיבור לשגיא אפשטיין, מייצג תחום הגלישה הנגישה.

אני מארגון גולשי הגלים בישראל, רכז תחום גלישה נגישה ומאמן הנבחרת הפאראלימפית של גולשי הגלים בישראל. תודה רבה שהזמנתם אותי, אני מאוד מתרגש להיות במעמד הזה. אני אתחיל במשהו אופטימי. אני התחלתי להתעסק בנגישות לפני 30 שנה כמדריך שיט בעמותת אתגרים, בזמנו. ואז באמת לא הייתה מודעות בארץ, אפילו לבנק אי אפשר היה להגיע. אז אתחיל במשהו אופטימי. אני שמח לראות היום שאנחנו פה בדיון הזה, והדיון הזה מתקיים וכבר יש תוצאות ויש הרבה חופים נגישים. המספרים – לא כולם מרוצים, אנחנו שואפים לשפר ולהגיע להרבה יותר. אבל אני יודע להגיד על הצד שלי מתחום גלישת הגלים: גלישת הגלים היא ספורט פארלימפי, אנחנו, גולשי הגלים – החזית שלנו היא שם, בין קו היבשה וקו המים, שהיא נקודת מפגש מאוד משמעותית. אני מהעיר אשדוד ואני יכול להגיד שהרבה חופים באמת מונגשים – שלושה חופים, שזה משהו שלא היה לפני 10 שנים כשהייתי ילד, אז אני אופטימי ואני מקווה באמת שכל החופים בארץ יהיו מונגשים, בהמשך למה שיובל ציין פה.

יובל ציין בהתחלה כמעט הכול אבל אני אחזור, בקטנה: הנושא של השלמה של שבילים, בהנגשה בחופים. אני אגיד את זה מהצד שלי כאחד שמבצע את ההנגשות למים. הרבה פעמים אנחנו נתקלים בחופים שהשירותים סגורים, אין מקלחות, אין עם מי לדבר. שביל הבטון המסותת הזה הוא נחמד, אבל כשיש שפל השביל הזה מאוד רחוק מהמים בעונות מסוימות. לצערנו – בעונות החורף הרבה חופים לא נגישים, היום זה די פתיר עם שבילים - - -

סליחה שאני עוצרת אותך – כשאתה נתקל בסיטואציות כאלה, מה אתה עושה? יש למי לפנות לדווח?

אז לשמחתי בעיר אשדוד ספציפית יש לנו באמת מנהלת חופים שאני פונה אליהם ובאמת מגישים לי כיסאות לחופים הספציפיים שאני צריך, מביאים לי את הכיסאות.

אבל בגלל היכרות קודמת, שמכירים אותך.

כי מכירים אותי, בדיוק. מכירים אותי ויודעים מה אני עושה.

גישה בחורף לקו המים? לגולשים או לשוחים?

גם לגולשים וגם למתרחצים.

- - - לא בעונות רחצה.

אז לא בעונות רחצה יש תחנות פתוחות בעיר אשדוד, שכן עומדות לרשות המתרחצים, והם יכולים לבוא לתחנות ספציפיות ולרחוץ. נתקלתי במקרים שבהם היו קבוצות גדולות, הרבה חבר'ה שרצו להיכנס למים. הביאו לי חמישה כיסאות, עם הרבה עזרה. זה עדיין מאוד מגביל ומקשה.

אז באמת, כל מה שקשור לשיפור והנגשה ושירותים וקו המים זה דבר שהוא מאוד משמעותי. אני יכול להגיד שבחצי השנה האחרונה במסגרת איגוד גולשי הגלים בנינו קורס לגלישה נגישה שממש מלמד הנגשה, מעברים בין כיסאות, איך מהכיסא לחוף, מהחוף לגלשן, למים וחזרה. אז יובל ציין את הנקודה הזאת, באמת בנינו איזה מערכת הדרכות שכבר 30 מדריכים בבתי ספר בישראל מוכשרים לעשות את זה ומוסמכים, ונשמח לקדם את זה הלאה.

בנושא אחרון, לסיכום – אני שומע אתכם מדברים על תקשורת, כל הזמן נושא של תקשורת, איך מביאים את זה לציבור, איפה יש חוף מונגש. אולי זה המקום, אבל בעוונותיי, בכל הנושא של נגישות בחוף עם הניסיון שלי, היה לי איזה רעיון – ונשמח לעבוד עם יובל בהמשך, אם הוא ירצה – ליצור איזושהי אפליקציה שנקראת "בא לי ים". כל אחד יוכל לרשום איפה החוף שלו, איפה יש כיסא, איפה לעיוור, איפה כל אחד יכול לגשת – קל, נגיש. ועם שיתוף, פעולה עם כל הערים והרשויות – אני בטוח שזה יהיה בר ביצוע. תודה על ההזדמנות שנתתם לי להיות פה.

תודה. התייחסות משרד הפנים.

אני מנהל אגף חופי רחצה במשרד הפנים. קודם אני רוצה לברך על הדיון הזה. זאת פעם ראשונה מזה 12 שנה שמתקיים כזה דיון על נגישות בחופי הרחצה.

הגיע הזמן.

אני יכול להגיד שבכמה השנים האחרונות עשינו. פנה יובל אלי, ואפילו גם הזמנתי אותו לתת הרצאה באחד הכנסים של מנהלי החופים שאני מקיים כל שנה בתחילת עונת הרחצה, כדי להביא למודעות של מנהלי החופים לעניין הנגישות. אני יכול להגיד שמשרד הפנים עושה הכול, כל מה שביכולתו – גם תקציבים, גם פיקוח, ועובד על זה ברשויות המקומיות כדי להביא למודעות של הנגשת חופי הרחצה. מזה כמה שנים אנחנו מבצעים גם סקר של כל החופים המונגשים, מפרסמים את זה באתר מספר הפנים. אני יכול להגיד לך, יובל, שמה שפרסמנו זה זה למעשה מעודכן, כאשר במשרד הפנים זה מעודכן. עברתי על זה היום לפני הדיון - - -

זה מפורסם באתר משרד הפנים?

מפורסם באתר הפנים כאשר זה מחולק לפי רשויות. כל החופים – מה מונגש, חניה, שירותים וחניות, הנגשה לצל, הנגשה למים וכיסאות רחצה לנכים – כל הפרמטרים האלה מופיעים בתוך האתר, מסומן אם יש או אין.

ואם עכשיו אני נכנסת כאזרחית מן השורה לאתר משרד הפנים – בקלות אני מוצאת את זה?

כן, את רואה את הטבלה הזאת. בהחלט. כל אזרח יכול להיכנס לאתר של משרד הפנים בחלק של חופי רחצה, ולעיין בטבלה.

האם האזרח הפשוט מן השורה יודע איך להגיע למידע הזה? האם הוא לא קבור שם?

כן, כן. דרך האתר הוא יכול בהחלט לדעת. זה מחולק לפי רשויות, אמרתי. הנה, מחולק –איגוד ערים כינרת, זה לפי הטבלה של אתר משרד הפנים.

אני עשיתי חיפוש עכשיו – רשימת חופים מונגשים בגוגל. הקישור הראשון שיצא זה לרשימה שלו. בגוגל, ראשון.

אני יכול להגיד שכל החופים בארץ – כל הרשויות הנגישו בהתאם לתקנות נגישות של בעלי מוגבלויות למקומות ציבור שאינם מבנים, כאשר אני הייתי שותף לתיקון הזה שהיה ב-2012. כל הרשויות. יש רשות אחת או שתיים, אני יכול להגיד – עמק הירדן וחוף השרון. בחוף השרון אף אחד לא יכול להנגיש, מי שמכיר את השיפועים שם – אף אחד לא יכול להגיע לשם, ועמק הירדן – כשזה חופים פרטיים בתוך הקיבוצים שם, הם לא מונגשים. אבל שאר הרשויות הנגישו את החופים שלהן – בהתאם לתקנות, עד ארבעה חופים אחד צריך להיות מונגש. חמישה חופים שיש לרשות –חייבים להנגיש שניים, ומעל חמישה – שניים ועוד ארבעה נוספים.

ויש לך נתון כמה חופים מונגשים?

לא, אני יכול לעשות את החישוב הזה אחרי כן, מתוך הטבלה.

חייבים את הנתון הזה בשביל הפרופורציות. אם אין את הנתון אנחנו מגששים באפילה.

הנתון הזה, אם זה נתון כללי אני לא יודע כמה זה יכול לעזור. הנתון שצריך להיות הוא לפי רשות, זאת אומרת, מי שרוצה להגיע לתל אביב יודע איזה חופים מונגשים בתל אביב.

אז אני אשמח שאולי משרד הפנים יוכלו להשיג את הנתון – כמה חופים נגישים יש בישראל.

אני אעביר את הנתון הזה לפי המידע - - - דרך אגב, שלחתי שני פקחים לכל החופים במדינה. הם ראו את כל ההנגשות האלה. ואכן, משרד המשפטים בשנה שעברה עשה ביקורות ברשויות, ורשויות בכו לי שמשרד המשפטים הוציא להם דוחות על אי הנגשה. ובאמת זה עזר הרבה לשפר את ההנגשה.

אז הפיקוח של הנציבות עוזר.

נכון.

אני רוצה להגיד עוד דבר – אנחנו, משרד הפנים, מעודדים את ההנגשה. כשאנחנו מוציאים קול קורא – הוצאתי בשנתיים של 2018-2019 קולות קוראים לפיתוח חופים חדשים. אחד הפרמטרים בקול הקורא הוא למעשה שיוסיף גם לרשות ניקוד, כי מקבלים את הכסף לפי ניקוד בקול קורא, וזכיה בקול קורא זה הנגשה. וכל הרשויות שזכו בקולות קוראים ב-2018 ו-2019, למעשה, הפרמטר הזה הגדיל להם את הניקוד וקיבלו כסף גם בשביל זה. כשאני משלם להם על הבנייה של החוף אני בודק להם גם את ההנגשה.

אז אתה אומר השקולות קוראים האלה - - - השאלה, באמת, אם בונים על ידי הקול קורא וזה חוף אז אוטומטית עושים אותו נגיש.

כן, בהחלט. אחד הפרמטרים שלו להגדיל את הניקוד שלו ולזכות בקול קורא הוא למעשה הפרמטר הזה של הנגשה. שרת הפנים עכשיו נתנה לנו הנחיה להוציא קול קורא לפיתוח 10 חופים חדשים ואחד הפרמטרים לזכות בקול קורא - - -

זה אומר שכל העשרה האלה יהיו נגישים.

בדיוק.

ובאיזה רמה של נגישות? מה זה אומר נגישות? למה אני שואלת את השאלה – כי היום לא כל כך ברור מה זאת הנגשה. נגיש – יכול להיות שיש חניית נכים בלבד.

לא, לא. הכוונה בהנגשה זה גם שביל, מקלחות, שירותים, חניות – אמרתי, וגם בהתאם לתקנות למקומות ציבור שאינם מבנים, עד החול הרטוב עם סככות צל שלמעשה מונגשות, וגם כתוב עליהם: "הסככה לבעלי מוגבלויות", כדי שאף אחד לא ייכנס. אני מכיר רשויות שגם אוכפים בהן. מה שתיאר יובל – שלמעשה נכנסים כל מיני אנשים כי קל להם להיכנס עם העגלה לתוך הסככה הזאת, אוכפים את הדבר הזה ומוציאים את האנשים מתוך הסככות האלה, סככות הצל.

לגבי החופים הנפרדים – אני חושב שטעות היא להגיד שאין אף חוף רחצה נפרד שהוא לא מונגש. אני יכול למנות לכם את אלה: החוף הנפרד בטבריה – מונגש, החוף הנפרד בעכו – שאני נתתי את הכסף הזה לפני שלוש שנים ופתחו אותו, חדש – גם נפרד ומונגש. מטה אשר – אין להם חוף נפרד. נהריה - - -

אז בעצם מונגש זה עד החול הרטוב.

עד החול הרטוב. הרי אנחנו צריכים להבין דבר אחד: הנגשה עד החול הרטוב או עד קו המים היא למעשה קצת בעייתית. למה|? הים הוא דינמי, הוא משתנה מיום ליום, משעה לשעה. ולכן ההנגשה היא למעשה בהתאם לשינוי בטופוגרפיה של החוף. יכול להיות שההנגשה עד קו המים, עד החול הרטוב, ההנגשה היא פריקה, עם משטח פריק, בהתאם לשינוי בטופוגרפיה של החוף.

הנגשה פריקה, עם שטח פריק או משטח מפלסטיק. צריך לזכור ששביל מבטון מסוכן להביא לקו המים כי לא פעם אנחנו מגיעים לשם ורואים שהשביל הזה, הגלים כבר לקחו את המים מתחת – ומהשביל הזה עד לחול למטה או עד למים זה חצי מטר שזה מסוכן מאוד, וגם, מי שמגיע עם עגלה של נכים יכול ליפול שם. הייתה לנו תביעה של אחד הנכים בשנה שעברה, שהמלווה הביא אותו עד למים והוא התהפך בתוך קו המים.

דבר שני, מי שילווה את בעל המוגבלות – אבל המצילים לא ילוו אף בעל מוגבלות, בשום פנים ואופן. תפקידו של המציל זה הצלה, הוא צריך להסתכל על 150 המטרים שלו - - -

השאלה מי כן יכול ללוות, מי בעל התפקיד שאותו אדם בעל מוגבלות יכול לפנות אליו.

בכל חוף יש מנהל חופים, למי שצריך את זה. יש לפנות אליו.

אבל איך אותו אדם עם מוגבלות מגיע אליו? אני מעולם לא ראיתי מנהל חוף. אני מגיעה לחוף, ואם אני צריכה עזרה, מעולם לא ראיתי - - -

הוא נמצא במזגן, בחדר.

מבחינה חוקית צריך להבין שאין חובה שבן אדם עם מוגבלות יקבל סיוע. אני מדבר מבחינת התקנות. במצב הנוכחי.

זה אותו הדבר כמו בקניון.

אין חובה שיקבל סיוע אנושי ואין חובה שיהיה כיסא הכנסה למים. החובה היא רק דרך נגישה עד החוף הרטוב. הציעו פה לשנות, אבל תבינו שמבחינת החובה, אין חובה לסיוע. אני מדבר מבחינה חוקית.

זה כמו בקניון. מי שמוביל את הבחור בעל המוגבלות – זה מי שמוביל אותו, ולא מחכים שמישהו מהקניון יבוא לעזור.

לא כל אדם עם מוגבלות מסתובב עם מלווה.

דבר נוסף, משרד הפנים מתקצב את הרשויות המקומיות שיש להן חופי רחצה, גם בשוטף, גם בציוד הצלה ובטיחות. אנחנו לפני ארבע שנים נתנו ושריינו כסף לרכישת כסאות לבעלי מוגבלויות ושנית – כל רשות שמבקשת לתקן ולהסדיר הנגשה, אז גם מתוך התקציב שלנו, על אף המגבלות – אנחנו מסייעים להם. אני נותן להם כסף מתוך הציוד הצלה.

כמה תקציב אתם מקצים לדבר, וכמה מנוצל בשנה על ידי הרשויות?

התקציב הוא לא להנגשה, אלא לכלל - לרכישת ציוד הצלה, לכול. זה חסק'ה, זה אופנוע ים, זה - - -

אז הם צריכים לנצל את זה בעצמם לצורך הנגשה.

לתוך זה, אם הרשות מבקשת – אני צובע לה מתוך התקציב הזה כסף לרכישה. אם הוא אומר שהוא צריך 50 אלף שקל לכיסאות, או להעברת שביל להנגשה, אני צובע לו בהתחייבות להנגשה.

הבעיה בדבר הזה – ואני לא מערערת על מה שאתה אומר, אבל אם הבנתי נכון, הרשויות המקומיות לא מכירות ולא מודעות לחשיבות הנגשת החופים. הן לא מכירות את התחום הזה, אז מראש הן לא באות ומבקשות ממך לצבוע להן כסף מיועד. הן לא יודעות להגיד מה הן צריכות. הן מנצלות את הכספים לדברים אחרים בפיתוח של העיר, שהן רואות בהם חשיבות גדולה יותר וזה בסדר. אבל אולי כדי שמשרד הפנים – זאת ההצעה שלי, שמשרד הפנים ישלח קול קורא לכל הרשויות המקומיות לקראת פתיחת עונת הרחצה, אם הן צריכות לשפר הנגשה, לחזק דברים, לבנות הנגשה מהתחלה - יש לנו תקציב, בואו תבקשו.

אנחנו עשינו את הדבר הזה בקול קורא לשנת 2019. היו לנו 10 מיליון שקל לפיתוח חופים חדשים. ידענו שלא כל הרשויות רוצות להנגיש את החופים.

אני לא רוצה לדבר על פיתוח חופים חדשים, אני רוצה לדבר על הנגשה.

תני לי לסיים ואז תביני למה אני מתכוון. ידענו שמקסימום יילך הכסף ושאר הכסף יחזור לאוצר. ולכן מה שעשינו – חילקנו את הקול קורא לשני חלקים: חלק אחד לפיתוח חופים חדשים, ועוד חלק באותו קול קורא לבטיחות והנגשה. ואז, למעשה, יש כאלה שהגישו להנגשה, ואז הם זכו וקיבלו את הכסף הזה להנגשת החופים.

זה היה ב-2019. ומה שונה ב-2022?

ב-22 אנחנו יוצאים בקול קורא ששרת הפנים נתנה הנחיה להוציא, לפיתוח חופים חדשים. אמרתי – אחד הפרמטרים הוא הנגשה.

זה נכון, אמרת לגבי החדשים. אני מדברת על החופים הקיימים.

יכול להיות ש - - -

שהם רוצים לתחזוקה, לשיפור, לתיקוני בלאי. הים דינמי, אמרנו .

יש לנו גם תקציב שוטף שאנחנו מחלקים לרשויות שאינן - - -

יש לכם תקציב שוטף להנגשה?

לא. להפעלה שוטפת של חופי הרחצה, לרשויות שאינן ניתנות. וזה לא מעט כסף, בואו נגיד. ולכן, בתוך התקציב הזה – אני אצא במכתב לרשויות המקומיות שחלק מהכסף הזה ינצלו להנגשה.

בדיוק. תקרא להם להנגיש, לשפץ את ההנגשה, לעשות איזשהו צעד. אני אגיד לך למה. ברשויות מקומיות – ואני מסיירת הרבה ברשויות האלה, ומדברת עם ראשי ערים, הם לא יודעים על המקורות התקציביים האלה, על האפשרות הזאת. הראש שלהם עסוק בכל כך הרבה דברים. חשוב שמשרד הפנים יגיד שהוא מתעדף את ההגשה, את אותה אוכלוסייה ושיבואו לקבל את הכסף.

בסדר, תעדוף להנגשה.

לגבי הכינרת , זה לא נכון שלא מונגשים בכינרת. איגוד ערים כינרת שהוא למעשה איגוד תחת משרד הפנים, מתוך 15 חופי רחצה - שניים רק לא מונגשים.

אז אני יודע אחרת.

אז יכול להיות שבדקו בחורף.

אז אני רוצה להציע משהו אופרטיבי: אני מוכן לפרסם אצלי באינסטגרם לכל הישראלים את רשימת החופים המונגשים. מה שיסוכם כאן בוועדה כמקובל על חברת הכנסת פינטו שהוא חופים מונגשים – אני מפרסם אצלי, עם הווייז אליהם, עם כל מה שיש בהם בלי הפתעות. יש מציל, עד איזה רמת נגישות, למי זה מתאים. נצא מפה עם משהו אחד טוב, שאנשים יוכלו בקיץ הזה להשתמש ברשימה הזאת שוב ושוב.

ואני מוסיפה – שאולי אפילו יוכלו לפנות אליך אם יש איזה שהם ליקויים או דברים שצריכים לשפר ולתקן.

אם יש משהו אתה יכול גם לפנות אלי. אין לי שום בעיה.

אני מגיע לחופים האלה, לוקח על עצמי להגיע בעצמי, אם מישהו צריך לבוא ולבדוק ולראות, הכל נראה בעיניים. ונשפר מפה. יש דברים שלפעמים שיפור קטן יכול להקפיץ המון.

אני לרשות כל אזרח במדינת ישראל 24/7, גם בשבתות כי אני הגוי של שבת.

עוד נקודה אחת – לגבי מכתב ההנחיות שהעברתי לרשויות המקומיות שדיברת עליהן בהתחלה. עוד לפני שדיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים, בדיוק כשהכנתי את עצמי הסתכלתי וראיתי שזה לא - - -אני לבד עובד באגף חוף ורחצה. אני לבד עם עוד שני פקחים, זה מה שיש לי. הייתה טעות באמת - - -

יש לך צוות קטן – שני פקחים עם כל כך הרבה חופים במדינת ישראל.

כן, כן. 156 תחנות הצלה במדינת ישראל. יש רק שני פקחים.

צריך להגדיל לך את התקנים.

מה שהוא דיבר, על התקציבים – אין הגבלה. העניין הוא שנתנו את זה רק לרשויות 1 עד 4 בסבב הראשון 2017-3014, שנוצלו 35 מיליון מתוך 50, אבל בתוך זה יש לנו רק את עכו, טבריה ונהריה באמת. ב-50 מיליון שנתנו השנה להנגשה אין אף רשות עם חופים, כי מן הסתם הרשויות עם החופים - - -

הם לא מודעים לזה. אין מודעות לתקציב הזה. אני אומרת לך – אני נמצאת עם ראשי ערים ואומרת להם – תבקשו ממשרד הפנים. יש תקציבים? הם אומרים לי – שירלי, איפה|? אנחנו לא מקבלים שום תקציב להנגשה. הכול נמצא שם, למטה. המטרה של הדיון כאן בוועדה הזאת היא לקחת את כל הדברים שלמטה, לנער, לשים אותם על השולחן שכולם יוכלו לדעת.

אז אני רק אגיד שלפני שנה וחצי, כשהתחלתי את התפקיד במנהלת היו 10 מיליון ניצול, הגענו תוך שנה וחצי ל-35 מיליון ניצול. זאת אומרת שיש עוד 15 מיליון של 2017, אבל זה רשויות חדשות.

כל התקציב של ה-50 מיליון, ה-15 שנשאר חוזר לאוצר.

לא. לא נוגעים לנו בנגישות זה החלטה של משרד הפנים. הם הגישו בקשות ל - - -

את בעצם אומרת שיש תקציב של 50 מיליון שהוא רק לנגישות.

עכשיו, בתיקון הזה שהיה של חוק ההסדרים, רק רשויות מיעוטים קיבלו. אף אחת מהן אין לה חוף ים, אבל אני מדברת על הנגלה הקודמת שנשארו עוד 15 מיליון עוד מהנגלה הקודמת של 2017.

אז תנצלו גם אותם ותעודדו בקול קורא.

זה לא לחופים. רשויות 1 עד 4 – להכול. גם מבנים וגם מקומות שאינם בניין.

שלום לכולם ותודה שהזמנתם אותי. אני מנהל נגישות ישראל חדרה בהתנדבות כבר שמונה שנים. ב-10 השנים האחרונות אני בעצמי גם הנגשתי את מרבית החופים הנגישים בארץ, 90% מהם, מנהריה ועד אשדוד. אני יבואן ומשווק של שבילים וכיסאות גלגלים. אני בעצמי אדם מרותק לכיסא גלגלים ופגוע בארבע גפיים.

לגבי השאלה שלך, חברת הכנסת פינטו – לגבי כמה עולה להנגיש חוף, אז כדאי באמת לעשות את ההפרדה בין בנייה של טיילת ומבנים והכול, אבל סתם לסבר את האוזן, כדאי להבין את זה: משתמש בלי כיסא גלגלים, אדם עם כיסא גלגלים אם אין לו בחף כיסא גלגלים מותאם לים לא יכול להיכנס למים, צריך להבין את זה. כשיש בעיר כיסא גלגלים אחד – זה לא עוזר. עלות של כיסא גלגלים, לשאלתך, עולה בסביבות 13 אלף שקל פלוס-מינוס, תלוי בסוגים. שביל פריק של 30 מ' עולה בסביבות 30 אלף שקל, פלוס-מינוס. זה אומר שההנגשה פרופר, רק אם נדבר על הנגשה מקו הטיילת לכיוון המים – לא מדבר על שירותי נכים, לא מדבר על תשתיות, יכול להיות בסביבות 60 אלף. זה אומר שכל חוף שיש לו כבר שירותי נכים וכבר יש אליו גישה, אפשר ב-60 אלף לסדר שם גישה למים עם שביל וכיסא גלגלים. את זה חשוב להגיד.

דבר שני, אני לוקח את הצד של המצילים פה, כי אני נתקל בהמון תלונות מהשטח של מנהלי חופים מכל הארץ. בתל אביב למשל יש צוות מפקחים שעוזר לאנשים עם מוגבלויות. הם מציעים עזרה, עזרה בלעבור לכיסא ולהיכנס למים. בחופים אחרים בארץ אומרים: אין לי את כוח האדם הזה, אני לא מסוגל לעשות את זה. אז שוב – מדובר פה על התקנים. לגבי פרסום אנשים פונים אלי כל הזמן – איפה נגיש, איפה נגיש. אני חושב שראוי שיהיה פרסום ממשלתי שאומר: מידע על חופים נגישים תמצאו באתר זה וזה. שיהיה משהו ממשלתי. דבר נוסף, שגם יהיה ידוע בתקן שכל מוקד עירוני יידע לתת את מידע הנגישות. אני עכשיו עברתי על זה עם כמה עיריות שאני גם מייעץ להן, ודאגנו שהם ירעננו את המידע ויידעו שהמוקד בעצמו אמור לתת את המידע הזה גם בטלפון וגם בכתב עבור לקויי שמיעה. חופים פתוחים. היום יש הגבלת גובה. אני עם רכב נכה – יש לי רכב גבוה, אני לא מסוגל להיכנס לחלק מהחופים בארץ.

ודבר אחרון – חשוב להבין שאדם כמוני, למרות שאני פגוע בארבעת הגפיים ומסוגל להזיז שתי אצבעות אני עדיין עצמאי ומחתל את הילדים שלי, אין לי עזרה ואין לי פיליפיני שעוזר לי. אני עצמאי כל היום. יש כסאות גלגלים לים שאתם אני נכנס למים עצמאית. וזו השיטה. לא נראה לי שאם יש ציוד שיכול לתת לאדם את האפשרות להיכנס באופן עצמאי למים, אין סיבה שניקח אדם עצמאי שיש לו ידיים טובות שהוא בחוף הים יהפוך להיות סיעודי שהוא יזדקק לעזרה ולבוא מהבית עם עובד זר. צריך גם על זה לשים את הדעת. תודה רבה לכם על הבמה.

תודה על הדברים שאמרת. אנחנו חייבים לסיים.

ברשותכם, אני אגיד בקצרה. בטבריה יש היום חוף נפרד לגברים – אין שירותים ומקלחות נגישים. למה? ככה זה. זה באתר. נתניה – אין חוף נפרד נגיש. נתניה זה אזור שלם. הרצליה – אין, אילת – אין, בחדרה – רק בשנה האחרונה בעקבות תביעה שהגיש חבר שלי הנגישו את החופים. זאת אומרת שלאדם דתי אין נגישות. מה הבעיה? שהחוק לא מחייב להנגיש חופים נפרדים. יש פה איזה לקונה שראש עיר יכול לבחור איזה חוף הוא מנגיש, והוא בוחר להנגיש את החוף המעורב. זה בסדר, אבל הוא בוחר באותה עיר להנגיש שלושה חופים מעורבים ואפילו לא אחד נפרד – זו הבעייתיות. אם הוא היה בוחר רק חוף אחד והיה בוחר את המעורב, הייתי אומר שזה בסדר. אבל אם הוא בוחר בנתניה 4-3 - - -

אני מבינה את הדברים שאתה אומר, רשמתי לעצמי. יש לנו עוד מעט ישיבת מליאה.

מה שאני מציע – שבכול אזור יהיה הגדרה של לפחות חוף נרפד אחד נגיש, על פי חוק כחובה.

אני מהנדס העיר של חדרה. אני בעצמי גם גולש רוח, גולש קיט ושוחה מים פתוחים. ברור לי שהחופים צריכים להיות נגישים לכולם. אני חושב שמה שאני בתור ילד חיפאי חוויתי, כולם צריכים לחוות בכל הארץ, גם בחדרה, וזו מבחינתי זכות לטפל בחוף הים של חדרה.

לנו יש ארבעה חופים מוכרזים. שלושה חופים מעורבים ואחד – חוף נפרד. אנחנו מטפלים בחוף הנפרד. נכון, יש בעיות, יש המון המון בעיות שם. אני נפגשתי עם עטף. לדעתי לפני חודש. מכרו את החוף עד קו המים. עם הדבר הזה אנחנו נאלצים להתמודד. אז אנחנו מתמודדים. אנחנו נאלצנו לחתוך קצת מהחוף הכללי בשביל החוף הנפרד, עם בעיות עצומות – שאין זכויות בנייה ואין שום דבר, ולצורך כך היינו צריכים לקחת נתח ממקום אחר בשביל להסדיר את החוף הנפרד. אני מאמין שהחוף הנפרד יהיה מונגש בשנה הקרובה. אנחנו עובדים על זה. אכן יש תביעות - - -

אנחנו חייבים להתקרב לסיום. התקנון לא מאפשר לנו להמשיך את הישיבה מעבר לשעה 16:00. אני רוצה לסכם את הדברים – הדיון הזה היה מאוד חשוב. הקשבנו לכל הצדדים והמטרה הייתה להעלות את השיח לסדר היום – את נושא הנגישות בחופי הרחצה. מעולם לא היה דיון על זה בכנסת, מעולם לא דנו בנושא, אף אחד לא דיבר על זה. אני רואה פה בעיקר את הרצון הטוב של כל הצדדים – אם זה גורמי הממשלה, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים, הנציבות וגם של הארגונים, העמותות, הנשים, וגם משפיעני רשת שהגיעו להיות פה אתנו. אני חושבת שבשיתוף כוחות ועבודה ביחד נגיע לתוצאות הכי טובות לקיץ הקרוב, וגם לקיצים הבאים שיבואו עלינו.

אני רוצה לבקש ולחלק את דבריי לשני דברים – קודם כל יש הרבה מידע שהוא חסר, שאנחנו צריכים אותו כדי להשלים את התמונה המלאה. דבר אחד זה כמה חופים נגישים יש במדינת ישראל. נשמח שמרכז שלטון מקומי ומשרד הפנים יעבדו יחד וישלחו לנו את הנתונים כמה חופים נגישים יש במדינת ישראל. והדבר השני – עלות הנגשת החוף, ההנגשה עצמה. אני יודעת שחלוקים פה, כמה זה יעלה. אני רוצה לדעת כמה עולה להנגיש חוף. לא עכשיו לשפץ את כל הטיילת, אלא באמת ההנגשה עצמה למען האדם עם המוגבלות, קודם כל. יש דברים שאני רוצה לדעת ולהבין ולהעריך את המספרים.

הדבר שני – בעצם סיכמנו פה שמרכז השלטון המקומי יעדכן את האתר של כל העיריות לפי הפרטים – מה נגיש, איך נגיש. אדם עם מוגבלות יגיע ויידע אל מי לפנות. האם יש שביל גישה נגיש? האם השירותים נגישים? האם יש מקום לשבת שהוא נגיש? אני חושבת שזאת משימה פשוטה יחסית, ואני כחברת כנסת אשמח לסייע מהמידע שלי ואני בטוחה שגם כל הגורמים שנמצאים כאן ישמחו לשתף פעולה. וכמובן – לעדכן את הקול הקורא של הרשויות המקומיות להפיץ את המכתב לקראת פתיחת עונת הרחצה. תנצלו, יש לנו תקציב מטעם משרד הפנים שעוד לא נוצל – להנגיש את חופי הרחצה. הרשויות לצערי לא מודעות לאפשרות הזאת להנגשת החופים, שיש תקציב מטעם המשרד. ברגע שמשרד הפנים יעודד, יראה את הגיבוי ויתאם את הגב – הרווח יהיה של כולנו.

ואם אפשר גם טיפ קטן – לעשות גם פרסומים. לפרסם איפה נגיש, לפרסם לקראת עונת הרחצה. תבדקו את זה בתוך המשרד איך אפשר לעשות את זה. אני חושבת שזאת השקעה קטנה ורווח מאוד מאוד גדול. תבדקו את האפשרות הזאת. וכן נשמח שתשלחו לנו לוועדה את סטטוס הנגישות באתרים – מה נגיש בכל חוף, איך נגיש בכל מקום, את הפירוט ואת הסטטוס של הרשויות המקומיות. זה כלי רשות הטבע והגנים. אז זהו, תודה לכולכם שהגעתם. אני חושבת שאנחנו עושים פה עבודה טובה ביחד. אנחנו נקיים עוד דיון מעקב בנושא, תודה שהגעתם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:04.