פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



85
ועדת העבודה והרווחה
30/05/2022



מושב שני


פרוטוקול מס' 126
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ט באייר התשפ"ב (30 במאי 2022), שעה 09:40

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א-2021 (מ/1444)

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
יוראי להב הרצנו
מופיד מרעי
שירלי פינטו קדוש
מיכל רוזין

טטיאנה מזרסקי

סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
קובי מצא - משנה למנכ"ל משרד המשפטים

דן אורן - ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים

אביגיל סון פלדמן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירן חשין ברוש - ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

דן רשל - נציב שוויון זכויות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

הדס אגמון - ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ערן טמיר - יועץ משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

טל זימנבודה - ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

טל יעקובי - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בועז אחד העם - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

גלית לביא - פעילה חברתית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

דקלה חורש - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

יעל גודר - לשכה משפטית, משרד הפנים

תמר מירסקי - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

שירה קפלן - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

עדי נועם - לשכה משפטית, משרד החינוך

עדי אבירם - מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי

אורן סרוסי - הלשכה המשפטית בבאר שבע, וחבר המנהלת לנגישות במרכז השלטון המקומי

רון אייזן - רכז נגישות ארצי וממונה שוויון, קופת חולים מאוחדת

יובל וגנר - יו"ר עמותת נגישות ישראל

נירית אהרון - עו"ד, רשות הטבע והגנים

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון והרשתות הקמעונאיות, איגוד לשכות המסחר

הגר יהב - מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי

לירון בנדק - יועמ"ש וסמנכ"ל רגולציה, נשיאות המגזר העסקי

רוית גרוס - מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

ניר קפלן - סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלונות

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות, בתי קפה וברים

אילת כהן - משנה למנכ"ל עמותת 'מסעדנים חזקים ביחד'

אליקו שליין - נציג נכי העבודה, ארגון הנכים זכויות נכים

עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים

עמית אנטוני אונגר - רכז נגישות ומידע, עמותת 'בית הגלגלים'

ישראל אבן זהב - רכז תחום נגישות, פורום ארגוני הנכים לנגישות

אתי אברהם - מנחת קבוצת קהילה הנגישה, קהילה נגישה ארצית

שושנה מרון - חברה בקהילה ארצית נגישה

שרון זליגר שמואל - סמנכ"לית קשרי לקוחות ומורשת נגישות השירות, נגישות לעסקים

אבי בלאו - חבר ועד מנהל 'בקול'

ליאור בן אבי - מתמלל

שי אלדרוטי - מנהל מחלקת נגישות ארצית, שירותי בריאות כללית

ענת מימון
גל כהן

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים




הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א-2021, מ/1444

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, היום ה-30 במאי 2022, כ"ט באייר תשפ"ב, השעה היא 9:40. אנחנו ממשיכים בדיון נוסף בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תיקון מספר 19, תשפ"א-2021. בדיון הקודם סיימנו להקריא את הצעת החוק ואת התיקונים, היום אנחנו נעסוק בתוספת השישית ונקריא גם אותה.

בסיום הישיבה ביקשתי מהנציבות לחזור אלינו עם מספר תשובות, אנחנו תיכף נשמע אתכם, אבל עוד קודם לכן, כמו שדיברנו בדיונים הקודמים, לא יכולנו ולא רצינו גם להתעלם מהבקשות וההערות החשובות שהגיעו אלינו מהשטח בכל מה שקשור לתובנות הייצוגיות. אני שוב חוזרת ואומרת, שאמנם לא בזה מדובר בחוק הזה ובכל זאת אני חושבת, ולכן גם הזמנו לכאן את המשנה למנכ"ל, המנכ"ל היה צריך להגיע, אבל ממש ברגע האחרון נאלץ ללכת למקום אחר והמשנה הגיע במקומו.

אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב ואלה יהיו באמת השתיים-שלוש מילים שאני רוצה לומר לפני שנשמע את המשנה למנכ"ל משרד המשפטים. אי אפשר לנתק כשאנחנו עושים מעין רפורמה כזו, כי התיקון של החוק הוא סוג של רפורמה שמשנה סדרי עולם, לא רק תיקון אחד ספציפי, אלא מובן לגמרי העיקרון שלו וההשלכות הרבות שלו. אני מצאתי לנכון, ואתם יודעים שזו דרכי בדרך כלל, לא להתעלם ולא להיות אטומה גם לטענות ולקשיים וחסמים שעולים מכל הצדדים.

העניין של הקשיים, אולי צריך לתקן בתובענות הייצוגיות, היה כאן חלק אינטגרלי מכל הדיונים, ואגב זכה גם להבנה על ידי האיגודים ועל ידי הארגונים, אם זה נגישות ישראל ואם זה ארגונים אחרים שיושבים כאן, שמייצגים אנשים עם מוגבלות. הייתה כאן פתיחות והבנה לכך שאולי צריך להסתכל אחרת על החוק של התובענות הייצוגיות בהקשר של הדברים שאנחנו מדברים עליהם כאן, של הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אחרי לא מעט שיחות ופגישות, ואני יודעת שעשיתם בתוך משרד המשפטים דיונים, גם איתנו וגם עם ארגונים, גם מעסיקים, יש שם חשיבה לשינוי. המשנה, שיושב איתנו, אולי תרחיב על העבודה שאתם עשיתם, אחר כך אנחנו נחזור חזרה לענייני החוק.

כן, בוקר טוב, גברתי היושבת ראש, הוועדה. אכן במשרד המשפטים עובדים ושוקדים על שינויים ורפורמות במה שקשור לתובענות הייצוגיות. אנחנו בהחלט מבינים את הצורך להגן מצד אחד על בעלי עסקים, בהחלט יש צורך בכך, ומצד שני להגן גם על הציבור ולתת לו אפשרות לפנייה לערכאות. אין לנו ספק שבחלק מהמקרים ישנו ניצול לרעה של ההליך של תובענות ייצוגיות, הן באמצעות שימוש בפטור שניתן מהאגרות בחלק מהמקרים, והן בהגשת תובענות שלא לצורך.

אני לא רוצה להתחייב על לוח זמנים, אני כן אומר שמשרד המשפטים עובדים ושוקדים לסיום הדוח ולאחר מכן תזכיר באמת בזמן הקרוב. אנחנו רוצים לעזור גם לאנשי עסקים, גם לחברות, גם לציבור, לכן אנחנו עושים את האיזונים הנדרשים. אין לנו ספק ששינוי באגרות גם יוכל להוריד מהנטל. אנחנו גם עובדים על איזה שהוא שינוי שלא יצטרכו לפנות קודם כל לערכאה משפטית, להגיש תובענה ייצוגית, אלא קודם כל יהיה איזה שהוא מנגנון פנימי של התראה ויכול להיות שיהיה איזה שהוא שכר בצדו, שכר טרחה, ואני מאמין שהדוח בסופו של דבר ייטיב עם כל הצדדים. כמי שהיה עורך דין פרטי אני בהחלט מודע לבעיה של תובענות ייצוגיות ואנחנו עושים את כל המאמצים.

קובי, אחת הבקשות או המחשבות שעלו כאן במסגרת הדיונים, בטח זה לא חדש לכם גם, היא באמת התקופה שבה ניתן יהיה לתת לעסקים פשוט לתקן, וזאת תהיה תקופה שתהיה תקופה של הגנה לאותם עסקים שבהם לא יוכלו לתבוע אותם בתובענות ייצוגיות. האם זה משהו שעולה על הפרק?

כן, זה בהחלט על הפרק. אני לא רוצה לקבוע מסמרות שזה יהיה הדוח הסופי, אבל זה בהחלט על הפרק, וכמובן שיינתן זמן מספיק. הרי אנחנו לא ניתן מצד אחד אפשרות להגיש התראה ומצד שני לא ניתן אפשרות לתקן את המחדל. אז ברור שיהיה פה זמן אפשרי לתקן. גם צריכים להיות מודעים לכך שיכול להיות שיהיו עסקים שינצלו את זה, שלא יתקנו, כי אין את חרב הפיפיות של בתי המשפט. אז צריך למצוא את האיזון, אבל בהחלט בהחלט בהחלט יהיה מספיק זמן לאפשר לטפל נקודתית במכשול.

האמת שהייתי שמחה לפתוח את זה כן לשאלות של הגורמים שיושבים כאן, בשביל זה רציתי את הדיונים עם כולכם. בבקשה, שי.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. אנחנו תעשייה שבין 14,000 ל-15,000 עסקים, מעל 10,000 מהם הם עסקים טעוני נגישות. בדיון הקודם אני אמרתי שזה עול, וכעסו עליי, אז אני אגיד שזה אתגר, אבל מעבר לכל זו זכות גדולה עבורנו. אנחנו לא כופרים בזכות הזאת, ההיפך, אנחנו רוצים להנגיש, אבל אנחנו באמת שלא מצליחים להבין מה אתם רוצים מאיתנו.

אנחנו חשים שהחוק הזה, החוק המקורי של ההנגשה, הוא חוק שלא נגעו בו הרבה שנים, אנחנו נתקלים בכל מיני דרישות שאנחנו יודעים, כי יש לנו אינטראקציה עם ציבור בעלי המוגבלויות, הם באים אלינו לעסקים, הם לא באמת זקוקים לזה.

אני אתן לך דוגמה אחת רק, כדי שאני לא אאריך פה בזמן. הודעה קולית מונגשת. אז אתה שואל את עצמך למה בשנת 2022 שיש כבר את הדבר הזה ויש אתרים לכל חברה ואפשר לראות את התפריטים שלנו ולהזמין מקום דרך עשרות אפליקציות, למה צריך הודעה קולית מונגשת במהירות של 150 מילים בדקה או בשתי דקות ובלי רעשי רקע, ואתה שואל את עצמך איזה אדם כבד שמיעה שהיום רוצה להזמין מקום במסעדה צריך את השירות הזה ולא ניגש לאתר האינטרנט או לאפליקציה ומזמין מקום ורואה את כל האינפורמציה שהוא צריך לקבל.

אנחנו חשים שזה לא עומד במבחן הזמן ועל הדבר הזה יש את העניין של הייצוגיות. אני אומר לך, על המקרה שאתה מדבר אני מכיר עשרות תביעות ייצוגיות, על אתרי האינטרנט כמובן, זו מגפה גדולה. אתה בא ואומר פה שאתם עושים דוח ואתם הולכים לפתור את הבעיה, אממה? אנחנו היום נמצאים בסיטואציה שבה יש כמה סנקציות מאוד משמעותיות נגדנו בכל מה שקשור להנגשת עסק. הסנקציה הכי חמורה זה שפשוט אנחנו לא מקבלים רישיון עסק.

צריך להבין, אנחנו לא מקבלים רישיון עסק אם העסק שלנו טעון הנגשה ואנחנו לא מנגישים אותו. זו סנקציה אחת. על זה יש את התביעות הייצוגיות שאתם כרגע עובדים על הדוח, אבל אנחנו מכירים את הדינמיקה, דוח ותזכיר. אני מאחל לממשלה הזאת שתאריך ימים, אבל אתה אף פעם לא יודע איך זה ייגמר וזה יכול להימשך חודשים ושנים, אם בכלל, ועל זה אתם מעמיסים עוד קונסטרוקציה של קנסות מנהליים דרקוניים מטורפים, סכומים הזויים.

ואני אומר לך, יושבת הראש פה קיימה ומקיימת באמת דיון מעמיק ונוגעת בכול ושומעת הכול, לא הצלחנו להבין איך הגעתם לסכומים האלה, אף אחד לא ידע להסביר לנו את זה. ניסינו לקבל תשובות מאנשים שלכם, ממשרד המשפטים, איך קבעתם את התעריף של הקנסות הללו. אלה קנסות חסרי תקדים, איך הגעתם לזה? לא ידעו להגיד לנו.

הקנסות האלה יביאו לקריסה של עסקים. יהיו עסקים שיעמדו, שניסו להנגיש את העסקים שלהם, וטעו, בניגוד למה שנאמר פה, שיש עשר דרישות, יש יותר מ-50 דרישות מבעלי עסקים, ממסעדות ספציפית, ייפלו בכמה פעמים, יקבלו קנסות של עשרות ומאות אלפי שקלים. ואני רוצה לשאול אותך, אדוני המשנה, האם אתה מודע לזה, האם אתה מודע לגובה הקנסות? האם אתה יודע שעסק קטן ובינוני, לפי המתווה שהובא פה לוועדה יכול לקבל קנסות של עשרות ומאות אלפי שקלים? והאם הכוונה שלכם היא שבסופו של דבר עסק שטעה, או שכן הנגיש או לא הנגיש או הנגיש בצורה חלקית, אתם תגרמו לו לקרוס? כי זו המשמעות של התקנה הזאת.

האזנתי לדבריך בקשב רב, אני חושב שבחלק מהדברים אתה לא מדייק כי יש שינויים שהולכים לעשות ועסקים קטנים קודם כל לא משלמים את הקנסות של העסקים הגדולים, זה יהיה שליש או חלק ממנו, ואני מבקש לא להתחייב לכך, אנחנו מדברים גם על ארבע שנים ראשונות שזה רק התראה מנהלית.

אני מכיר את השינויים האלה, גם את ההפחתה. זה כמו בזאר טורקי.

אנחנו לא יכולים לחזור עכשיו על דברים שנאמרו כאן הרבה מאוד פעמים. אני כן הייתי רוצה לקחת דבר אחד מתוך הדברים שאמר שי, כי זה גם עלה בדיון הקודם ואני מצטרפת עדיין לעובדה שלא קיבלנו את התשובה של חישוב הסכום. התחשיב עצמו שבו הוגדרו הסכומים, אני חושבת שהוא השאיר את הנוכחים כאן עדיין עם כמה סימני שאלה. אז אם לזה יש לך תשובה.

לגבי התחשיב, זה יינתן ביחד עם חוות הדעת הסופית ולפני התזכיר. אני לא יכול לומר לך כרגע את אופן התחשיב.

אתה מחוקק עכשיו חוק, אדוני המשנה.

אנחנו יכולים לענות על זה, גם יכולנו לענות על זה בפעם שעברה.

זה שני דברים שונים, נעשה כאן סדר. התחשיב שאנחנו מדברים עליו כאן עלה לגבי העיצומים הכספיים. אני אתן לך דוגמה, כשדיברנו על הפרה קטנה, במסגרת עסק קטן, עד שני מיליון שקלים או עד 20 מיליון שקלים, ההצעה הראשונה של הנציבות הייתה 10,000 שקלים, קנס מנהלי, עיצום מנהלי 10,000 שקלים בגין כל הפרה קטנה. אחרי דין ודברים ושיג ושיח וכו' אנחנו בסוף הסכמנו כולנו על 3,500 שקלים.

שואלים אנשי העסקים, אוקיי, רק תסבירו לנו איך הגעתם לסכומים האלה. כי מדובר באלפי שקלים, וזו הייתה דוגמה קטנה, כמובן שיש פה גם 200,000 שקלים ו-37,000 שקלים.

אנחנו יכולים לפרט את זה.

זאת השאלה.

כמו מראשית הדברים אני מעורב בכל הליכי החקיקה של הדבר הזה, וכפי שנאמר, ניתנו פה הרבה מענים לטענות שעלו, אבל לגבי הסכום, הסכומים שהממשלה הביאה בהצעת החוק הזו לוועדה הם סכומים לפי הסדר שרץ בכל מיני תחומים, כמו הפרות בדיני עבודה, כמו איכות הסביבה, שיש לנו הסדרים של עיצומים כספיים.

אלה אותם סכומים שהונמכו לגבי עסקים קטנים ובינוניים. לכן הייתה פה הנמכה, אבל התחשיב הבסיסי, הסכומים הבסיסיים הם לא שונים מתחומים אחרים שהם חשובים באותה מידה. זה לא כאילו שבתחום הזה עשינו מה שלא נעשה בקשר לעיצומים כספיים ובקשר לתחומים האחרים, להיפך, בתחום הזה עשו פה את הנמכת המדרגות שלא עשו בתחומים אחרים.

כלומר אין פה סכומים שהם חריגים לעומת נושאים אחרים, דן?

בתחומים אחרים? לא. אנחנו לקחנו את אותו מודל. אנחנו לוקחים פה מודל.

מה המודל? את הבנת, גברתי, מה המודל?

יש לנו תבנית של הסדר של עיצומים כספיים שרץ בכמה וכמה תחומים, שזה חלופה להסדר פלילי, כיוון שזה יותר גמיש, יותר ניתן לאכיפה, זה יותר מתאים מכל הבחינות.

דן, אתה מדבר בסיסמאות, סליחה. בוא אני אעזור לך, כמה עולות אוזניות?

לא, רגע, שי, שנייה אחת. טל, הנציבות.

אני רוצה לתת דוגמה. הפרה שנייה זה סימנים מובילים. בעירייה סימנים מובילים וכל הסימונים האלה יכולים לעלות מעל 30,000 שקל, אז זה יכול לעלות בין מאות שקלים לעשרות אלפי שקלים, זה תלוי בהמון המון דברים. אז אנחנו גם כינסנו כמה הפרות ביחד, זה רק על הסימן המוביל אני מדברת.

היה חשוב לי שיגיע לכאן המשנה למנכ"ל כדי לדבר על התובענות הייצוגיות, אנחנו גולשים חזרה לענייני הסכומים ואנחנו גם תיכף נעבור על התוספת השישית ואני בטוחה שאפשר יהיה גם לגעת בזה בצורה יותר מפורטת. הגר, אני רוצה לשמוע אותך, כי העניין של התובענות הייצוגיות שהיה, כמו שאמרתי, חלק מאוד מאוד מהותי מהשיח שלנו. אני חושבת שזאת ההזדמנות עכשיו כדי להבהיר את הדברים.

גברתי היושבת ראש, אם הטיעון הוא שצריך לגלוש בגלל שזה מכלול אחד, אז כן צריך להביא בחשבון את התקופה הזאת של ארבע שנים, שנכון, אנחנו לא הבאנו, אבל זה דבר שהסכמנו לו, הוא בנוסח, הוא כבר אושר על ידי הוועדה.

נכון.

כשרוצים להביא בחשבון איזה שהוא מכלול ולהגיד שיש לנו גם את זה וגם את זה וגם את זה, אז הנקודה היא שבאותה תקופה עדיין עובדים על הסדר רוחבי, כי ההסדר של תובענות ייצוגיות זה לא ייחודי לתחום הנגישות, הוא הסדר שנקבע בכמה וכמה תחומים כדי באמת, כמו שאמר המשנה למנכ"ל, לתת הגנה לאזרחים ומצד שני אנחנו רוצים למצוא את האיזון. כשעובדים על ההסדר הרוחבי, תוך כדי שעובדים על ההסדר הרוחבי, לגבי העסקים הקטנים והעסקים הזעירים יש כבר כניסה לתוקף של ההסדר הזה, זה כניסה לתוקף - - -

כן, זה ברור, דן, אנחנו חוזרים על הדברים האלה שהם ברורים.

הטיעון שהמכלול - - -

לא, זה ברור לגמרי, אבל תודה על הדברים. הגר, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני שמחה שהמשנה למנכ"ל נמצא פה לעניין תובענות ייצוגיות. הוועדה הזו שהוקמה אז בראשות קמיניץ ומאז הוא סיים את תפקידו, היא הוקמה בתקופת אבי ניסנקורן כשר המשפטים. אנחנו בנשיאות המגזר העסקי מאוד דחפנו להקמת הוועדה הזו, היינו שותפים בה, הופענו בה מספר פעמים, שלחנו את כל התפיסה שלנו, מה השינויים שצריכים לעשות אחרי 14 שנים מאז שהחוק הזה נכנס לתוקף.

גם שמענו שהתפיסה פחות או יותר של המשרד, ואני רואה שגם חברי הצוות יושבים פה, מתכתבת עם הדברים שהגשנו. עברו שנתיים, היא הוקמה בנובמבר שנת 2020, הממשלה הזאת מדברת הרבה על יוקר מחיה. רק לסבר את האוזן, שנת 2020-2019 הוגשו בישראל 2,236 תובענות ייצוגיות, בזמן שבשנת 2019 הוגשו באוסטרליה 24 ובקנדה 79. בישראל 30% מהתובענות הייצוגיות הן בנושא של נגישות. יש לנו מספרים על זה שיש גם תובענות ייצוגיות שהוגשו באותו נוסח נגד 53 עסקים שונים, 60% מהתובענות מסתלקות, המספרים מבחינתנו זו המגפה האמיתית נגד עסקים, הדבר הזה מתחבר ישירות ליוקר המחיה.

גם אם עסק מסתלקת כלפיו תובענה ייצוגית, זה עדיין משאב כלכלי עבורו, הוא עדיין צריך לשלם לעורכי דין, הוא עדיין צריך להגיע להסדרים וההסדרים האלה עולים כסף. אני מלווה גם את נושא הפשיעה החקלאית ופתאום אני שומעת מהשטח את המושג פרוטקשן, שעורכי דין מגיעים לעסקים ואומרים להם: תקשיבו, מאוד פשוט, או שתשלמו לי או שאני תובע, ומשלמים עוד לפני שבכלל מתחיל הליך משפטי.

אתם יודעים, הזמנים, אני יודעת, התחלפה ממשלה והשר צריך לבחון את ההמלצות, בסוף המחלקה במשרד המשפטים, גם שם כרמית יוליס החליפה את קמיניץ, אנחנו מבינים את הדברים האלה, אבל לנו הדברים האלה זה המון משאבים על המגזר העסקי. אתם מכירים את הנתונים, בסוף הצוות המקצועי לא התחלף, אז אנחנו רק מבקשים, תמהרו, תזדרזו עם זה. יש לנו גם נוסח של הצעת חוק פרטית שמיישמת בתוך ההצעה את התובנות לגבי התובענות הייצוגיות ונשמח לקדם את זה כמה שיותר מהר.

אוקיי, תודה רבה. הנציב, בבקשה, דן רשל.

בוקר טוב לכולם. מר ברמן לא נמצא כאן, הייתי כן שמח להשיב לו בשתי מילים, אבל אני אדבר על התובענות הייצוגיות. הנושא הוא בטיפול, אפילו הייתי קורא לזה בהול, על ידי המשנה ליועמ"שית, יש כאן שתי נציגות שישמחו להרחיב בפרטים ככל שתבקשו, באמת שבשני המסלולים, גם בנושא ההתראות וגם בנושא האגרות, נמצא כאן המשנה למנכ"ל, אבל כמשרד המשפטים, אני חלק מהמשרד, הנושא הזה מוכר ומטופל לעומק וביסודיות עוד מלפני שאני התחלתי את כהונתי. אני בתפקיד חצי שנה, עוד מלפני כן כבר הנושא הזה התחיל להיות מטופל.

אז אנחנו דוחפים, אנחנו מזרזים את התהליך.

ובצדק, באמת בצדק. ושתי הנציגות - - -

מי יושב כאן?

אני אשמח להרחיב.

זה בסדר, דן, שאני עוברת אליהן, ברשותך?

כן.

מצוין, בבקשה.

אני לירן חשין ברוש, מייעוץ וחקיקה אזרחי בתחום התובענות הייצוגיות. נמצאת איתי פה גם ליאור ששון, אנחנו שתינו מרכזות את הצוות הבין משרדי שהוקם לבחינת התיקונים בחוק תובענות ייצוגיות.

אוקיי, מה את יכולה לספר לנו על התיקונים שאנחנו מדברים עליהם?

אני יכולה להגיד קודם כל באופן כללי שאנחנו מכירים את הבעיה, שמענו עליה מהמגזר העסקי, מהרבה מאוד פגישות שקיימנו עם הרבה גורמים ואנחנו גם מכירים את הבעיה, גם מתייחסים אליה ברצינות ואנחנו באמת שוקדים על הדוח. אני יודעת שזה כבר נשמע לכם כל הזמן שאנחנו עובדים עובדים עובדים, אבל אנחנו באמת בישורת האחרונה.

הדבר שאנחנו הכי רוצים לשמוע כאן זה את המועד.

מחר, כן.

תגידי לי עוד שבוע, עוד חודש, אבל לשמוע תאריך.

יש פה הזדמנות בחוק ההסדרים, דרך אגב.

יש פה הזדמנות בחוק ההסדרים לתקן, הנה הרימו לנו כאן.

אנחנו באמת בישורת האחרונה של הצוות של הכנת הדוח ואני רק יכולה להגיד שזה ייצא בהקדם, אני לא יכולה להתחייב על תאריך כמובן, אבל זה באמת יהיה בהקדם, באמת אנחנו שוקדים עליו כל הזמן.

אבל יש שאיפה, למשל, לסיים את זה עכשיו בכנס הקיץ של הכנסת?

יש שאיפה לסיים את זה כמה שיותר מהר. שוב, אנחנו בישיבות אחרונות של הכרעה, בנושאים אחרונים שדורשים סגירה.

אז בואי ניכנס רגע למהות. אני מבינה שבהקדם ובמהרה ובימינו, ובכל זאת הייתי שמחה ש – ושוב, אני הזכרתי את זה כאן, זה היה גילוי נאות שלי פעם אחר פעם, שגם כשעבדתי כעורכת דין במגזר הפרטי וייצגתי בתובענות ייצוגיות נתבעים אני חושבת שיש את המקומות האלה, ולכן אני גם מניחה שאתם יושבים, שבהם הברכה הזו, התיקון והחינוך הופך להיות, כמעט רציתי להגיד עונש, אבל זה לא עונש כמו כעס של המגזר הפרטי והעסקי שמבין, והנה גם שי ואחרים שישבו כאן אומרים, אנחנו בעד, אבל אתם גם מטילים עלינו חובה ולא עוזרים לנו מבחינה מימונית.

אתם לא עוזרים לנו במימון, גם המדינה עצמה עושה לעצמה הקלות אחת אחרי השנייה, דוחה מועדים, עניינים, למדינה עצמה יש דין משלה, וגם אם אני רוצה לעשות את זה האמצעים הדרקוניים הם כל כך מבאסים וכל כך מדכאים שאפילו זה מעורר אמוציות שליליות וזה הדבר האחרון שהיינו רוצים לעשות. זה ממש כאילו הפוך, אנחנו משיגים איזה שהיא מטרה הפוכה.

כן, אנחנו באמת מנסים לדייק כמה שיותר את החוק הזה ולהביא אותו למצב האופטימלי שלו. אנחנו מודעים לכל הקשיים שעלו ממנו ביישום שלו. אנחנו כמובן מברכים על הדברים הטובים שבחוק ואנחנו - - -

נכון, אני חושבת שגם באמת בסופו של דבר אף אחד לא מתווכח עם תובענות ייצוגיות והכלי הזה וזה כלי חשוב וזה כלי שגם הוכיח את עצמו והכול.

נכון, ואנחנו מכירים את הבעיות שלו ואנחנו באמת עובדים על פתרון כולל, שהוא לא נוגע רק לאנשים עם מוגבלויות, אלא פתרון כולל.

אז כרגע אתם עושים, כמו שאמר דן, נדמה לי, גם דן וגם - - -

בהקשר של פה, אני חושבת שהדברים שיותר מטרידים את העסקים שנמצאים פה, יש לנו עוד הרבה פתרונות שקשורים לדברים אחרים, שני פתרונות שקשורים לנושאים שמעסיקים פה את העסקים, האחד זה איזה שהוא מנגנון של פנייה מוקדמת שיסייע לעסקים. זה אומר שתובע יצטרך לפנות לפני שהוא מגיש תביעה ולפני שהוא מטריח את כל המערכת השיפוטית, מעבר לעוסקים שצריכים לקחת עורכי דין ולשלם הרבה כסף גם כל המערכת השיפוטית מתעסקת עם תיקים שבסוף מסתיימים בהסתלקות מהירה, אלה מראש תיקים שלא נועדו להיות מנוהלים, כך במנגנון העסקי הכלכלי, שהולכים לעשות איזה שהוא מנגנון - - -

אז זה אומר מה, שבעצם מכתב התראה של תובע פוטנציאלי?

של תובע שיצטרך קודם לפנות לעוסק ולבקש ממנו לתקן את ההפרה לפני שהוא מגיש את התביעה. כמובן שככל שהעוסק לא יתקן את ההפרה אז הוא יוכל להגיש את התביעה. זה פתרון אחד, ופתרון שיבוא בנוסף לו שאנחנו שוקלים זה לבטל את הפטור מאגרה שקיים היום בתקנות.

כי ראיתם שכשבוטל הפטור מאגרה לשאר התובענות הייצוגיות זה עשה שינוי במגמה?

לא, עד 2018 לא היו אגרות בתובענות ייצוגיות, מ-2018 עודכנו האגרות.

ומה זה עשה? אתם יודעים מה ההשלכות?

קודם כל ראינו שזה מאוד משפיע על התובעים ועל עורכי הדין, זה נעשה שינוי.

כלומר נשארו, אפשר לומר המוצדקות שבהן?

זה לא מסנן מבחינת האיכות ,דווקא את המוצדקות, אבל ראינו קודם כל שזה משפיע. לפני כניסת האגרות פתאום הייתה עלייה מאוד מאוד גדולה של הגשת תובענות ייצוגיות, זה מאוד השפיע, עורכי הדין חששו מזה מראש, הגישו המון, וברגע שנכנסו האגרות לתוקף הייתה ירידה. ואחר כך עורכי הדין שמחפשים את התביעות האלה, במודל הכלכלי של תביעות פשוטות, שיש בהן רווח יחסית נמוך, אנחנו קוראים לזה תביעות משוכפלות, הם חיפשו דווקא את המקומות שבהם אין אגרה ואת התביעות הפשוטות שבהם וזה בעצם התביעות על אתרי האינטרנט, שאני מניחה שדיברו עליהם הרבה, שם יש עלייה מאוד מאוד מאוד דרמטית.

ומה?

זה גם הקורונה, זאת אומרת זה השתלב עם זה שעורכי הדין שנמצאים בבית ומחפשים, שוב, את התביעה הכי פשוטה שהם יכולים לנהל אותה מהבית, לחפש באתר האינטרנט האם כתוב או לא כתוב, האם פורסמו הוראות הנגישות. אפשר לראות שהאגרות משפיעות על התמריצים של עורכי הדין איזה תביעות להגיש.

אוקיי. עוד מישהו ממשרד המשפטים?

רק להוסיף, אנחנו רואים מגמה ברורה בירידה בכמות התובענות הייצוגיות מאז שיוצאים מהקורונה, אנחנו מכירים את המספרים. הירידה התחילה כבר ב-21', היא נמשכת השנה והצפי הוא להמשיך את מגמת הירידות בתובענות הייצוגיות, מה שמצביע על זה שבאמת הרבה מזה נבע מכך שעורכי הדין בתקופת הקורונה ישבו וחיפשו.

דבר שני, כל מה שאמרה חברתי בנושא הרפורמה בתובענות הייצוגיות, שזה הולך ומתגבש ויקרה אוטוטו - - -

עם תמיכה של הנציבות. שזה משמעותי.

גם אתמול וגם לפני שבועיים היו ישיבות שלנו בנציבות עם ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועמ"שית, כרמית יוליס, וכל מה שהם מתכוונים לעשות מקובל עלינו לחלוטין ובברכתנו המלאה.

יופי, מצוין.

אין מחלוקת בינינו בהקשר הזה.

אני רק מבקש לומר, אני בתור משנה למנכ"ל משרד המשפטים, אומר לכם שאנחנו עובדים על זה. אני כאן באתי במיוחד לומר שזה לא בניוטרל, זה באמת בהילוך גבוה, אנחנו מתכוונים לסיים את זה. אני רק רוצה לציין שאם 60% מהתביעות נדחות או מסתלקות כנראה שיש שופטים.

זה עדיין ממומן, עדיין העסקים משלמים על זה הרבה מאוד כסף.

אבל אני הייתי שמח, ללא קשר לתביעות ייצוגיות, לראות את בתי המשפט יותר מחמירים בעניין פסיקת הוצאות, שבאמת עסק שהוגשה נגדו תביעה והתביעה נדחתה, שיפוצה במלוא מובן המילה בהוצאות שייפסקו על ידי בית המשפט.

קודם כל זה מסר כמובן לבתי המשפט, אבל עדיין זה מעמיס עוד 60% מהתביעות שאפשר היה לפנות זמן שיפוטי לעשות דברים אחרים.

נכון, לכן המטרה שלנו במשרד המשפטים, אמנם אי אפשר לבטל את כל ה-60, אבל שחלק נכבד מה-60% האלה לא יוגשו יותר לבתי משפט, שרק החלק שבאמת יש הצדקה אמיתית להגשת תביעה ייצוגית וזה לא תביעה קנטרנית, שהתביעות האלה, ככל שיצטרכו יגישו אותן.

ויתוקן. תודה רבה. בבקשה, קופת חולים מאוחדת.

אני מדבר בשם מאוחדת, אבל למעשה אני מדבר בשם כל מערכת הבריאות. עלינו יש את החרב הכי גדולה של האיום בתביעות ייצוגיות. פעם בחודש או פעמיים בחודש אנחנו צריכים להדוף תביעות ייצוגיות. יש מספר עורכי דין שאיתי בקשר והם אומרים: רון, אנחנו מחכים, יש לנו את התאריך של התיקון האחרון, שנוספו גם דברים של שירות, ויום אחרי שזה נכנס אנחנו נתבע אתכם. על זה עשרה מיליון, על זה 100 מיליון, על זה 50 מיליון.

זה לא שזה מגיע, אלה ה-60% שמגיעים לבית משפט, אבל ההתעסקות בתוך המערכת המשפטית שלנו לטפל בכזו תביעה משביתה אותנו על דברים שבכלל אפילו לא מחויבים. לנו עוד יש מטרייה של שלוש שנים ותובעים אותנו, אבל אנחנו מחויבים, בשביל לסלק את התביעה, להתגונן. ההתגוננות הזאת, ופה אנחנו צריכים את העזרה שלכם, ואני חושב שהעזרה יכולה להיות, אם הוחלט שאין קרן, שהקנסות האלה ייכנסו לקרן ויממנו משהו, יילכו לנושא של נגישות, ויש פה את יובל מנגישות ישראל, כולנו רוצים נגישות, אני אפילו עם צמיד של נגישות שלהם, תנו זמן לתקן.

אם אמרת שאתם תיתנו זמן לתקן, הרצון שלנו שנהיה נגישים, לא שמישהו ישלם כסף או שאיזה עסק יפשוט רגל. אני אתן לך דוגמה מאוד קלה, אנחנו הסמן הימני של נגישות, 97% אנחנו נגישים, נשארו 13 מתקנים להנגיש ובכולם עובדים. אבל אם אדם נכנס לשירותים נגישים ויש כאלה שמחליטים לשבת על המושב, אנשים שלא צריכים להיכנס לשם ושברו אותו ואחרי זה ישר נכנס אדם עם מוגבלות, נקבל תביעה ייצוגית. ואני מכניס פה גם את הנושא של סניפים.

אז אם אמר חברי מהמלונות בדיון הקודם שיש להם 40 סניפים בפתאל לנו יש מאות סניפים, בכללית יש 1,600 סניפים. אנחנו חייבים גם לדבר על הנושא של סניפים, לא יכול להיות שאם בסניף שלנו באילת נקבל תלונה על שירותים ובאותו יום נקבל במטולה אז זו כבר תהיה עבירה חוזרת ואנחנו נקבל כפל על כפל על כפל של קנס. צריכים לטפל בזה בארגונים ובמוסדות שיש להם הרבה סניפים. תודה.

לכן אני חוזר ואומר, יישמעו פה חבריי למחלקת ייעוץ וחקיקה, אנחנו עובדים על מנגנון שלא יוכלו להגיש תביעה ייצוגית באופן מיידי, תינתן התראה, יצטרך להיות גם מנגנון שיבדוק שההתראה הזו מוצדקת, אבל תינתן התראה קודם כל, יהיה לכם מספיק זמן לתקן את זה. זה כמו היום, להבדיל אלף אלפי הבדלות, בתיקי גירושין, שהיום אי אפשר להגיש תובענה ישר לבית משפט, קודם כל יש ניסיון של יישוב סכסוך. אז פה במקרה הזה תהיה קודם כל התראה ותינתן האפשרות לתקן. לכן אני חושב שזה הורדת נטל אדיר מהעסקים, נותנים אפשרות לתקן, לא רצים, לא אומרים ג'ק רובינזון ורצים להגיש תביעה.

נכון. והנה אני רואה שהצטרף אלינו סגן השר אביר קארה ובדיוק דיברנו על כך, יושב כאן המשנה למנכ"ל משרד המשפטים, אנחנו מדברים על תובענות ייצוגיות, תיכף נעבור חזרה לחוק שלנו. ובהמשך לשיחה שהייתה לנו, אביר, בעניין מתן אפשרות לתקן בחוק, חוק התובענות הייצוגיות, אנחנו מקבלים כאן הסכמה ויש כאן רפורמה שמשרד המשפטים הולך לעשות כדי לתקן את העניין הזה.

בחוק עצמו?

כן.

טוב, בוא נראה. מתי הם יביאו נוסח?

לא בחוק הספציפי הזה.

אם זה לא בחוק הזה אז מה האירוע? אתה לא יכול גם להכביד מצד אחד וגם להגיד תשמע, אנחנו נתקן - - -

לא, אבל החוק הזה נכנס לתוקף בעוד שנה.

אנחנו נשלם במזומן, אתם תשלמו באשראי. זה לא עובד.

האירוע שזה קורה בחוק הרלוונטי.

אני רוצה לעשות סדר. החוק הזה נכנס לתוקף בעוד שנה פלוס, שנה וארבעה חודשים, אם אני לא טועה, זה דבר ראשון. דבר שני, כמו שאתה יודע, יש ארבע שנים על זה עוד התראות וכאלה.

אבל בעוד ארבע שנים אנחנו לא נצטרך את זה אולי, אמרתי לכם.

זה הכי טוב, זה מצוין.

בעוד ארבע שנים לא יצטרכו, תהיה טכנולוגיה.

אבל הדבר החשוב הוא באמת זה. בבקשה, גברתי.

לגבי התובענות הייצוגיות, זה משהו שהוא מאוד קריטי בציבורי וזה משהו שאנחנו כבר שנה וחצי בהתנהלות עם הנציבות בשיתוף פעולה מדהים. הם גם הבינו את זה וזה גם היה לנו קל לשמוע שצריך משהו לעשות שינוי.

אז באמת, כמו בעסקים, מאוד חשוב לי בנושא הציבורי, קודם כל מי שתמיד מקבל את התפקיד הזה זה רכז הנגישות, זה תפקיד שהוא לא מוגדר, זה תפקיד שהוא על תפקידו, ואני בתור רכזת נגישות, זה לא רק התובענה, לפני זה מגיע חופש המידע ואתה מתעסק עם זה שעות על שעות על שעות. זה בזבוז זמן של הציבור, זה בזבוז זמן של להתעסק, כל המערכת על זה ובסוף אתה מקבל תובענות של מאות מיליונים, אתה מגיע לבית משפט, אומרים: טוב, בשבעה מיליון בואו נסגור, אבל עדיין היית צריך לשלם מיליון שקל.

בסדר, זה מה שנאמר פה על ידי כולם.

כן, הם דיברו רק על עסקים, בציבורי יש פה פחות.

אוקיי. יש לי גם פנייה של משרד הכלכלה. נמצאים פה?

כן, תמר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, וגם נעמי כאן.

אני יודעת שיש לכם איזה שהיא התייחסות לגבי התובענות הייצוגיות. העניין של פתרון למצב שעסקים קטנים לא ייתבעו בתובענה ייצוגית לנושא הצהרת נגישות באינטרנט ככל שהעסק שלהם עומד בדרישות הנגישות עצמן. אני מבינה שזה דבר שעולה לא פעם אצלכם במסגרת העבודה, נכון?

כן, באופן כללי הכלי של תובענות ייצוגיות, כשהוא פוגש עסקים קטנים הוא לא בהלימה להיקפים של הפעילות. אנחנו שמחים עם הכיוון של משרד המשפטים לייצר שם מנגנון הגנה, שעסקים יוכלו באמת לתקן לפני שהם בכלל מתחילים לשלם את השקל הראשון לעורך דין, ולרוב הם בכלל מעדיפים להגיע לאיזה שהיא הסכמה ולצערנו זה נהיה סוג של מסחטה שהם מעדיפים כבר לשלם כמה אלפי שקלים ולא להיכנס לכל התהליך בכלל. אז אנחנו מאוד מברכים על ההסדרה שתהיה.

ולגבי הנושא של הנגישות, כן מה שציינת באופן ספציפי, עסק שהוא מונגש והוא לא כתב באתר שהוא מונגש כי לעסקים קטנים קשה להגיע לכל הפרטים של החוק, וכמו שציינו, יש המון המון פרטים בחוק של ההנגשה, אז היינו רוצים שלא תוגש - - -

אבל למה דווקא את העניין הספציפי הזה של הפרסום באינטרנט? הרי יש כל כך הרבה דברים, למה את זה החרגתם?

כי שם אנחנו רואים שיש אינפלציה של תובענות, במיוחד בסעיף הזה.

זה מה שהם אמרו, שזה הכי פשוט ולכן תובעים דווקא שם. לעורכי דין שאין להם עבודה, אז הם מחפשים איפה שיותר קל.

עכשיו יהיה להם יותר.

צריך להגיד משהו, בוודאי אני באופן אישי, אבל אנחנו במשרד המשפטים בפירוש נגד תובענות ייצוגיות פוגעניות, זה פוגע בי בתור נציב, זה פוגע בי בתור אדם עם מוגבלות כשיש תובענה ייצוגית שהיא פוגענית ולא מוצדקת. יחד עם זאת אנחנו קצת מתבלבלים, יש תובענות ייצוגיות שהן כן מוצדקות והן כן צריכות להיות מוגשות והן כן עוזרות להנגיש את המרחב הציבורי. לא כל תובענה ייצוגית בהגדרתה היא - - -

כן, אבל יש לכם מספיק כלים, יש גם קנסות. יש לכם מספיק כלים, אתם מחמירים את הכלים.

אבל אנחנו 74 שנים במדינה ועדיין המרחב הציבורי רחוק רחוק מלהיות נגיש, זאת אומרת להגיד שיש מספיק כלים זה לא מדויק, בשביל זה אנחנו כאן, בשביל התיקון הזה בחוק. אנחנו כן רוצים לטייב את הכלים שיש לנו, לשפר אותם, להגדיל אותם בצורה הוגנת ולא פוגענית, זה כל הרעיון, לכן אנחנו פה. אבל תובענה ייצוגית היא כלי שלא הומצא בישראל ובהגדרה זה לא משהו שהוא רע, זה משהו שהוא טוב אם עושים בו את השימוש הנכון.

טוב. אליקו, רצית להגיד מילה.

כן. קודם כל שלחנו נייר עמדה, אני אקריא אותו כי איכשהו הוא לא הגיע והתפספס, זה קצר, זה ארבע וחצי שורות.

לא הגיע אלינו נייר העמדה שלכם.

חבל.

אז תבדקו למה זה לא הגיע, זה לא אצלנו.

אז אני מקריא אותו, שיהיה כתוב לפרוטוקול. לאחר הוועדה האחרונה אנו מוצאים, אנו זה בארגון הנכים זכויות הנכים, אנו מוצאים להביא את עמדתו בכתב בנוסף לדברים שנאמרו בדיון.

אנו רואים בנגישות עיריות ועסקים כערך מרכזי, ברם אין לנו רצון שעסקים ייסגרו בצו נגישות כאשר ניתן למצוא פתרון בהבנה עם בעלי עסקים. בדיון העלינו את האפשרות שצווים יכילו את האפשרות של העסקים לתקן את הפרת הנגישות ולתעד את התיקון. אנו מתנגדים לשימוש בתביעות, הכוונה לתביעות ייצוגיות, תביעות נגישות באופן ציני על ידי עורכי דין במטרה לרווח קל. בברכה, אליקו שליין.

סליחה, אין מחלוקת שאף אחד לא רוצה תביעות ציניות וקנטרניות.

אבל זה מה שיוצא לך מהחוק הזה. החוק הזה פותח שער לכל הבלגן הזה.

קובי, קודם כל זו דעתם וצריך לשמוע את דעתם. אליקו, תודה רבה על הדברים האלה, אני חושבת שאין כאן מחלוקת לגבי הדברים שאתה אומר, אף אחד לא רוצה לעשות פה שימוש ציני.

חצי משפט, לסיים את דבריי. אין חיוב אישי של ראשי ערים ומועצות, אבל של בעלי עסקים יש, אז איפה השוויון? ולרשויות, האם יש לכם איזה שהן פניות ציבור בנושא נגישות? עירייה שמפרה, לא רק הנציבות, מה אתם עושים אקטיבית? כתובת שלכם בשלטון המקומי. אנחנו נשמח לקבל את זה ונפיץ את זה. תודה רבה.

משפט קצר.

תציג את עצמך.

עורך דין אורן סרוסי מהלשכה המשפטית בעיריית באר שבע, חבר המנהלת במרכז השלטון המקומי לנגישות. אם אפשר הערה ב-א' או ב-ע'. אנחנו מקבלים הרבה פניות מוקדמות לפני ייצוגיות, שחלקן הגדול הוא באמת בבחינת פישינג מוחלט וזה באמת, כמו שאמר חברי מהמאוחדת, זה גוזל מאיתנו המון המון תשומות, זמן, משאבים וכו'.

אני חושב שאם עכשיו הולכים לאיזה שהוא מהלך גדול של שינוי צריך גם לחשוב על כיוון שגם הפנייה המוקדמת, שמגישים אותם עורכי דין, היא תהיה פנייה מבוססת. כלומר שגם אותה פנייה לא תהיה כלאחר יד ואנחנו אחרי זה נצטרך להתעסק בזה ולראות אם בכלל יש בה ממש. כלומר גם להציב איזה שהוא מחסום. אני שומע את האפשרות של ביטול אותה פנייה מוקדמת, אבל גם הפנייה המוקדמת, צריך לחשוב על איזה שהוא כיוון שהיא תהיה מבוססת.

אני מניחה שהדוח הזה, כשיסתיים במהרה בימינו, יפורסם לציבור להערות, אתם תוכלו כמובן, כל גורם וכל מי שרק ירצה, כמובן יהיה – ככה הדברים עובדים בכל אופן. כן, אדוני ואני רוצה לחזור חזרה לתשובות שאנחנו צריכים לקבל ממשרד המשפטים.

בוקר טוב. אני נציג עמותת 'בית הגלגלים'. יש לנו מיזם שנקרא 'חוויה מתגלגלת', אני מזמין את כולם, שבו אנחנו מביאים את האדם לפני המגבלה, את הסיפורים של האנשים, של היום יום. גם אני בתוך 'בית הגלגלים', בגלל שיודעים שאני פעיל חברתי, פונים אליי הרבה מהחברים שלי ומספרים לי סיפורים איך שהם מוזמנים עם משפחה לאיזה אירוע אז זה הופך להיות מורכב כי צריך להרים הרבה טלפונים לפני ולבדוק אם האולם נגיש ואז גם בדרך כלל מכניסים אותך במקרה הטוב בכניסה צדדית, ולא נעים לי להגיד, לפעמים בדרך עם פחי זבל ואנחנו סך הכול, למזלנו הרע, אנחנו לא יכולים ללכת או לראות יותר טוב, אבל אנחנו בדיוק כמו כל בן אדם אחר.

ואפרופו, קופות חולים, לי יש כבר הרבה זמן פצע בעור שאני לא יכול לטפל בו כי בקופת חולים אי אפשר להשכיב אותי על המיטה שבחדר של הרופא, אז הם אומרים לי ללכת בשביל הבדיקה הזאת להתאשפז בבית חולים. וכשאני בא לבית חולים הם אומרים לי: לא, אתה יכול לעשות את זה בקהילה. זה גורם לי לא לטפל בעצמי כי אני צריך להתרוצץ ממקום למקום ולהתחנן שיבדקו אותי. גם אותו דבר באורח החיים הבריא.

רון, שישב לידך, הנציג של המאוחדת.

אני בכללית.

אתה יודע, רון, אמנם אתם מתגאים, כנראה בצדק, על הנגישות שלכם, אבל אני שומעת פה סיפורים נוראיים.

אני מבקש לענות על זה.

אנחנו רק ניתן לו לסיים.

רק משפט אחד. גם הרבה מהחברים שלי לא יכולים לנהל אורח חיים בריא כי אין להם משקל בקהילה הרבה פעמים שהם יכולים להישקל ולבדוק, שהם יכולים לעלות עליו עם כיסא גלגלים ולבדוק את המשקל שלהם.

ומשפט אחרון, אני לא יכול לסיים את דבריי בלי להזכיר את חבר הכנסת לשעבר, אילן גילאון ז"', שבימים אלה 30 יום למותו.

תודה רבה.

בנובמבר השנה נגמרו שלוש שנים שקיבלו שלוש שקיבלו הארכה להנגשה והיה את סעיף 13 שמחייב כל סניף שהוא נגיש, סעיף 13 אומר שיהיה חדר נגיש שיש בו מיטה עולה ויורדת ואפשר לטפל במה שחברי אמר.

אבל מנוף אין.

והארכתם את זה בעוד שלוש שנים. אז כל קופה או כל גוף על מה שהוא הנגיש, ועכשיו יש את המטרייה של עוד שלוש שנים, אני יכול לדבר עלינו, ב-97% בכל מרפאה יש חדר אחד שאם אצל הרופא אין מיטה עולה ויורדת יש סידור שיוצאים לחדר אחר.

אנחנו לא ניכנס עכשיו לוויכוחים האלה.

אני לא חושב שצריך להיכנס לגופו של עניין, אני רק רוצה לומר לגברתי היושבת ראש שזה בדיוק המקרה, מבלי לקבוע מסמרות אם צודק או לא צודק, אבל זה בדיוק המקרה של האיזונים. זה בדיוק המקרה למה מצד אחד לא לחסום את הגישה, באמת כשיש מקרים חשובים, ומצד שני לאזן אל מול התביעות הכלכליות.

אוקיי. אילת כהן, משנה למנכ"ל עמותת 'מסעדנים חזקים ביחד'.

שלום לכולם. יש לי נתונים מאוד חשובים גם ממשרד עורך דין עמית גרוס, בנושא הנגישות כמובן. יש תופעה נרחבת של עורכי דין שרואים שפשוט לא הולך להם - - -

אנחנו מדברים על הייצוגיות?

כן, על נושא הנגישות.

אני רוצה לסיים עם הייצוגיות עוד חמש דקות ואז לעבור בחזרה לחוק.

הם לוקחים מאותו משרד עורכי דין מספר תובעים, כמובן שמות אחרים ואז כשמגיעים למשא ומתן מגיעים לאותו עורך דין. או שלצורך העניין יודעים שמסעדת טוטו ממוקמת בתל אביב אז הדיון ייעשה בירושלים, הם מעבירים אותם, כאילו ממש שיטת מצליח, הם מעבירים אותם ממקום למקום.

יש עוד תופעה חדשה שנקראת תולעת שמע. הם מגיעים אליהם, לכל המסעדנים ולכל העסקים, דרך גוגל. הם לא מגיעים לבית העסק, הם לא בודקים את בית העסק. דרך גוגל הם מאתרים את המקומות ותובעים אותם, אם זה על נגישות באתר. אני אתן לכם דוגמה, היה דיון, התובעת שואלת איפה התובע, הוא לא יכול, הוא מרותק למיטה, אז איך הוא תובע מועדון לילה? איך הוא יכול להגיע למועדון לילה? זה לא יאומן.

העניין הוא שהחוק פרוץ כל כך שזה פשוט תעודת עניות למדינה שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. זה פשוט להוסיף סעיף שתהיה הודעה מוקדמת, התראה מוקדמת, של 20 יום אפילו, ופה זה ייגמר. זה הפתרון הכי קל.

אז הנה, דיברנו על זה מקודם, משרד המשפטים התייחס לזה ואמר שהם שוקלים בחיוב לעשות את ההתראה המוקדמת הזו כדי לתת את ההגנה. אני חושבת שהדברים שאתם אומרים, הרי זה לא פעם ראשונה, הם נשמעו וזה כבר בעבודה ובתהליך במשרד המשפטים כדי לעשות את התיקונים האלה.

כן, אבל בינתיים כולם חוטפים תביעות מאוד גדולות.

אז הנה, בשביל זה אנחנו עושים עוד דיון ועוד דיון כדי להאיץ באנשי משרד המשפטים שבאמת יוציאו כבר את התיקונים האלה. כולנו מתכווננים על אותה מגמה ואותו קו. ככה אני מקבלת פה את הרושם, זה בא מהשטח, זה כמובן בתמיכת הוועדה, זו עבודה במשרד המשפטים שנמצאת מזה מספר חודשים, אם לא שנים, כמו שאמרה הגר, ואנחנו לוחצים שזה באמת יקרה כמה שיותר מהר.

כי ההתראה המוקדמת הזאת כן מגיעה לגופים ציבוריים, אבל לעסקים היא לא מגיעה. זאת אומרת לתבוע את עיריית ירושלים אי אפשר, אבל לתבוע עסק קטן בוודאי שאפשר.

אני רק אגיב, אין חובת פנייה מוקדמת היום גם לרשות ציבורית. דיון נוסף קבע שאין חובת פנייה מוקדמת. וגם אגב בתקופה שהייתה פנייה מוקדמת, זה היה רק בפרט 11 של גבייה שלא כדין.

אז זה לא מדויק, אז אין בכלל את ההבדל הזה?

לא, אין הבדל.

זה חשוב. אביר, זה גם לדברים שאנחנו - - -

לא, יש פסיקה כזאת. לא, זה לא חשוב כי אנחנו לא נקבל את זה.

לא, הנה, אומרים לך ממשרד המשפטים.

לא נקבל את זה. אם הם יגידו שהם הולכים לקראת התיקונים האלה אז אחלה, אם לא, אי אפשר לקבל את החוק הזה. באמת, אתה לא יכול להחמיר - - -

לא, אני לא אמרתי שאנחנו לא הולכים לתיקונים, אמרתי שכיום לפי הפסיקה אין חובת פנייה.

לא, אבל יושבת ראש הוועדה שומעת את הדברים שאמרה האישה הנחמדה שישבה פה עכשיו, היא שומעת את הדברים והיא אומרת שאנחנו מגבים את זה מתוך הוועדה, משרד המשפטים גם עומד על זה ואז אתם עונים שלא, אין את זה ב - - -

לא, לא, לא, סליחה, אני אדייק.

זה לא נכון, זה לא נכון, זה לא נכון.

רגע, רגע, לא לדבר ביחד, כי אני לא מצליחה להבין ואני חושבת שיש פה דברים שהם סתם לא בהירים ולא שהם נכונים או לא נכונים, אז אני מציעה שתעשו רגע סדר עבור כל הנוכחים שנמצאים כאן, מה מותר, מה אסור, מה ההבדלים בין הדברים כדי שהדברים יהיו מובנים. כי למשל חלק מהטענות שקיבלנו, אני מצליחה להבין שאין להן בכלל בסיס לגבי המענות והטענות. אז אולי, גברתי, תסבירי.

זה מה שהם אומרים, אבל גם הייתה פסיקה אחרת. אז עכשיו היא תגיד, לא, הייתה עוד פסיקה נוספת, נכון? כי הייתה פסיקה.

אני אעשה רגע סדר. תובענה ייצוגית אפשר להגיש לפי אחד הפרטים שבתוספת השנייה. אחד הפרטים, שקוראים לו פרט 11, זו תביעה נגד רשות ציבורית על גבייה בלתי חוקית של תשלומי חובה.

גבייה, לא נגישות וכאלה. גבייה בלבד, זה ההבדל המהותי.

מסים, אגרות ותשלומי חובה. אגב, כשהמדינה או רשות ציבורית נתבעת בפרט אחר, כמו בפרט של נגישות, בפרט 9, דינה כמו כל עסק פרטי.

בשיחות המוקדמות שהיו לנו, אין 90 ימים, רק בעניין הגבייה.

נכון, בפרט 11. יש סעיפים כלליים שכתובים בחוק שאם התביעה יכולה לפגוע בציבור, אבל זה לא משהו – ה-90 יום, שקוראים לזה חדילה בחוק, וקיצור תקופת ההשבה הוא רק בפרט 11.

אז יש כאן טעות שהשתרשה בקרב המגזר העסקי, שסבור שיש העדפה מבחינת החוק למוסדות.

לא מדויק, יש את הנוסח המדויק, אני אחפש את זה.

וגם מבחינת פנייה מוקדמת, הייתה פסיקה של בית המשפט העליון ב'מי הגליל' שקבעה שיש חובת פנייה מוקדמת בפרט 11, לאחר שנתיים ניתן פסק דין בדיון הנוסף, הייתה בקשה לדיון נוסף, שביטל את חובת הפנייה המוקדמת. כיום אין חובת פנייה מוקדמת.

אבל זה רק עכשיו, זה מהזמן האחרון.

זה לא מהזמן האחרון, זה כבר יותר משנה.

אבל מה זה חשוב? לא משנה, זה מה שקובע.

אבל אין חובת פנייה מוקדמת. הייתה תקופה של שנתיים שבה הייתה חובת פנייה מוקדמת רק בפרט אחד, רק בגבייה.

רק לגבי גבייה. עוד פעם, יש פה בלבול שמושרש.

אני אמצא את הנוסח של זה שמופיע בחוק, זה לא נכון, זה לא מדויק מה שהיא אומרת.

זה לא מדויק מה שאומרים משרד המשפטים?

לא, זה לא מדויק, אני אמצא את הנוסח של זה.

בעצם אתם יודעים דברים שמשרד המשפטים, שהוא בעצמו ניסח את החוק - - -

לא, היא אומרת ששם בסעיף באותיות הקטנות יש כן אפשרות, אפשר להשתמש בה רק בסעיף 11, אבל אי אפשר להשתמש בה – תיכף אני אמצא את הנוסח המדויק ואני אראה לך שכן אפשר להגיש חדילה גם בנושאים של נגישות.

בנושאים אחרים?

כן.

אם יורשה לי רק הערה בנושא אחר.

אנחנו לא מכירים את זה, ובדקנו את זה גם עם היועצים המשפטיים של הוועדה, לא קיים דבר כזה.

אני יודע, אמרתם את זה בפעם שעברה.

אבל אולי אנחנו טועים. בבקשה.

תודה. אני מקשיבה לדיון ואני מרגישה שמרוב עצים לפעמים לא רואים את היער. יש תחושה כרגע, אתם תיארתם אותה, שבגלל הקורונה היו כל מיני עורכי דין חצי מובטלים שחיפשו עסקים קטנים ומצאו איזה שהיא פרצה בחוק שמאפשרת לגבות כספים מעסקים קטנים. ואני שואלת את עצמי, התראה זה משהו שגם דיברנו קודם וזה נורא נורא חשוב, אבל השאלה שלי היא כזאת, אתה, המשנה, כרגע דיברת על הנושא של סוג של קנסות לאותם עורכי דין שמגישים כל מיני תביעות - - -

לא, לא קנסות, הוצאות שייפסקו על ידי בית המשפט. הבעתי את דעתי.

זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד, לא התכוונתי לקנס שאפשר להוציא, אי אפשר להוציא דבר כזה, אבל הוצאות משפט מוגדלות, האם זה נשקל בכלל? כי יכול להיות שהוצאות משפט מוגדלות כאשר מראש יודעים שהתביעה היא בעייתית, קנטרנית וניסיון להתעשר על חשבון עסקים קטנים.

אני חייבת להגיד, אי אפשר להאשים את עורכי הדין, חלק מהתפקיד של עורכי הדין זה למצוא את הפרצות בחוק, את לא יכולה עכשיו לבוא ולהגיד אוקיי, הם מצאו פרצה, בוא נטיל הוצאות, ההוצאות הן על הלקוחות שלהם.

חבר'ה, הוצאות משפט זה לא משרד המשפטים, הוצאות משפט, ולרוב זה נתון לשיקול דעת של שופט ספציפי בתיק כזה או אחר, יש שופטים שמחמירים ויש שופטים שפחות. אני באופן אישי הייתי שמח לראות שמי שנתבע והתביעה לא צלחה שיקבל חזרה את כל מה שהוא הפסיד, אם זה שכר טרחת עורכי דין, אם זה הוצאות. זה מה שאמרתי, שהייתי שמח לראות את זה.

אנחנו גולשים למקומות שמבחינתי הם לא רלוונטיים, אני רוצה להתקדם בדיון הזה. ניר, עוד מילה שלך ואני רוצה לשחרר את המשנה למנכ"ל.

שתי שאלות, אם כך, כי שתיהן למשנה למנכ"ל. אחת, בנושא התביעה הייצוגית, מה קורה כאשר התביעה היא מוצדקת ויש פה שאלה של הנזק. למשל באמת הרבה בתי מלון הנגישו הכול, כולל את אתר האינטרנט, ולא הצהירו, לא פרסמו את הצהרת הנגישות.

באינטרנט, מה שדיברתי כרגע, הזכרתי שמשרד הכלכלה ביקש לבחון את העניין הזה.

אבל זו דוגמה אחת, גברתי, וחבריי פה ממשרד המשפטים, ומה אם יש הפרה אחרת שהיא קטנה, אני לא מדבר חלילה על היעדר מעלון או שירותים או דברים שהם הזויים וקיצוניים וצריך שם קנס גבוה, מה קורה - - -

אבל למה אתה מחליט שזה הזוי והדבר השני לא? אולי למישהו אחר הדבר הזה של חוסר מדרגה או אפילו מדבקה או אפילו שם בשבילו זה הזוי? איך אתה שם את עצמך בתור מי שמחליט מה יותר ומה פחות?

אז יש פה שאלה מה הנזק ומה - - -

עבור בן אדם אחד זה 100 ועבור בן אדם אחד זה אפס, אתה לא יכול להחליט עבורו.

לא, השאלה היא מה הפיצוי שראוי שישקף דבר כזה.

שוב אני אומרת, אי אפשר – אוקיי, מה עוד?

הרבה פעמים שכר הטרחה הוא 100,000 שקל לעורכי הדין בייצוגיות ועל משהו שאתה אומר אם היו עושים לי פנייה - - -

על הפנייה המוקדמת דיברנו, ניר. אני חושבת שיש פה הסכמה מקיר לקיר לגבי זה, אין פה כבר יותר מה לשכנע כי כבר כולם משוכנעים.

השאלה השנייה היא חשובה והיא לגבי הרשתות, אני רוצה להפנות אותה למשנה למנכ"ל. קרל מרקס בספרו, 'הקפיטל' מאמצע המאה -19 דיבר על כך שחברה שהיא רב לאומית ויש לה סניפים היא חזקה והיא מסכנת את העסקים המקומיים. ישבה פה בדיון שעבר אישה יקרה מארגון רבנים לזכויות אדם ודיברה על כך שמוצדק בעיניה הנוסח הנוכחי של הצעת החוק שמבקש להטיל קנס מוגדל על רשתות, על עסקים שיש להם סניפים, וגם אחדים מנציבות השוויון במשרד המשפטים בדיונים מולם, גם נקטו באותה גישה. האם זו העמדה הרשמית של משרד המשפטים, שטוב או צריך להשית על רשתות שפועלות עם סניפים קנסות מוגדלות כי היכולות הכלכליות שלהם רבות יותר.

כלומר יש להם כיס עמוק. בוא נדבר בעברית.

אגב, קרל מרקס לא דיבר על עסקים קטנים.

נראה לי שדי ברור השאלה והתשובה.

ביקשו כבר להתייחס לכל סעיף בנפרד ולא לזקוף לחובתו של סניף את העובדה שהייתה הפרה בסניף כזה או אחר, אבל זו סוגיה רוחבית ברגולציה. אין לנו אפשרות מבחינת ייעוץ וחקיקה לתת מענה שונה מבחינת החקיקה הספציפית.

השאלה שלו האם העמדה שלכם מראש היא שרשתות מרוויחות יותר ולכן אתם יכולים להשית עליהן עיצומים כספיים גדולים יותר?

לא, לא, לא. ממש לא.

אני חושב ששמעתי את השאלה. זאת הייתה השאלה?

לא הבנתי, אני רוצה לחדד, ניר, אתם טוענים שיש כאן החלטה, מגמה של משרד המשפטים - - -

שמתוך אידיאולוגיה.

או כל גוף רגולטורי אחר שבא ואומר: אנחנו נעשה פה אפליה כזו ונשית יותר קנס כרגע, אף על פי שזו אותה הפרה, אף על פי שפה גם מבחינת החוק עכשיו שהגיע אלינו יש דיפרנציאציה, וזה אגב גם לבקשת משרד הכלכלה ואחרים, להגיד שאנחנו משיתים כאן קנסות, עיצומים, לא משנה, איך שנקרא לזה, על סמך הגודל או ההכנסות של המקום. זאת אומרת יש פה איזה שהוא היגיון שהקנס לא יכול להיות לעסק זעיר כמו לעסק ענק. זה ברור.

לא, הוא שאל על רשתות. אם יש לך סניפים נפרדים.

אבל מעבר לזה אתה אומר שאם יש לך הרבה מאוד סניפים אנחנו נשית עליכם יותר עיצום כספי. יש פה החלטה כזאת מכוונת?

גברתי, הנוסח הנוכחי, וגם ציינו את זה בפנייך ובפני החברים בדיון שעבר, וגם, אגב, חברים נכבדים מהנציבות הודו בכך, אפשר להסתכל בפרוטוקול, הם אמרו: חבר'ה, אם יש סניף בצפון שעשה הפרה מקבוצת ההפרות, אתם עשיתם את זה בקבוצות - - -

אתם ביקשתם לאחד, אני מזכירה שזה בא מכם.

לא, זה בסדר, סניף בדרום - - -

אם זה בסדר אז למה להציג את זה ככה?

לא, אבל, גברתי, מחר סניף בדרום של אותה חברה וזה אותו ח"פ וסניף בדרום עושה אותה הפרה מקבוצת ההפרות אז בהכרח ההתייחסות אליו היא כהפרה נוספת או נמשכת וישר כפל קנס.

למה לא?

לא, עצרו כאן. קודם כל גלשנו חזרה אל החוק. אני רוצה לשמוע את יובל וגנר בקשר לתובענות ייצוגיות ואחר כך אנחנו עוברים לחוק. בבקשה, יובל, נגישות ישראל.

קודם כל אני שמח שכל הצדדים בעד איזונים, זה כבר טוב.

כולם גם בעד נגישות כמובן.

עוד יותר טוב. חשוב להזכיר שנושא הייצוגיות קיים בכל העולם, זה לא שאנחנו המצאנו פה בישראל את הכלי הזה, וגם כאשר הוא מתבצע באיזונים יש לו השפעה כללית כי גופים שלא נתבעו רואים שגופים אחרים נתבעים וזה מוביל אותם לעשות מעשה. כך שעצם זה שזה קיים, גם אם יהיו האיזונים שיינתנו על ידי משרד המשפטים בהמשך, וזה מצוין, עדיין צריך לזכור שיש עיצומים וכלים שיכולים להתבצע כדי לעזור שזה יבוצע כנגד אלה שלא מבצעים מעצמם.

מה שאותי מטריד, ממה ששמעתי פה את משרד המשפטים אומר, זה שהוא עובד על זה והוא רוצה לפרסם דוח. אלה מושגים שמבחינתי הם כלליים מדי, אחת, אני הייתי מבקש מועד מחייב, ולא לדוח, אלא לשינוי חקיקה, למשהו שייצר את השינוי שכולנו פה מסכימים עליו, קצת ימינה, קצת שמאלה. בשורה התחתונה אני שומע פה דוח, מעבר לזה שלא שמעתי זמן מתי הוא יהיה מה זה אומר דוח? אחרי זה נתחיל לדון בדוח. למה לא להגיד שעוד חודש יש טיוטת חקיקה, טיוטת תקנות.

תיקון חקיקה ראשית.

אין בעיה, אנחנו יכולים גם במסגרת הדיונים האלה. כמו שידענו לשלב בין החוק הזה לבין חוק ההסדרים שביקשו מאיתנו דחייה של מועדים לרשויות המדינה ואנחנו התנינו את זה בקיום החוק הזה, אנחנו מבקשים שהחוק הזה יקודם, גם שיהיו לנו תיקונים בחוק התובענות הייצוגיות.

לסיכום, אני פשוט קורא למשהו חד חד ערכי, שניתן לעקוב אחריו ולראות שהוא קורא עוד – אני לא רוצה להגיד פה עד סוף המושב, הייתי רוצה להגיד תוך חודש. אם אתה עושה את זה כבר שנתיים, אז אני חושב שאפשר להגיע כבר לשלב ההחלטות.

תודה רבה. אנחנו נסיים את הפרק הזה של התובענות הייצוגיות. ערן, אם אתה רוצה להשיב לו תשיב, אבל אני רק רוצה לסכם.

על הסניפים, או אחר כך נדבר על הסניפים?

לא, הסניפים, תיכף אנחנו נגיע להכול. אני חושבת שאפשר לסכם בכך שאנחנו מברכים על עבודתכם הטובה והיסודית והמקצועית, אבל, כמו שאתם מבינים, אתם מפגרים מבחינת הזמן הרבה הרבה אחורנית למציאות שטופחת על פנינו, טופחת על פני העסקים והאנשים שבאמת באמת ניזוקים מהתיקונים האלה שנדרשים כבר לפני הרבה מאוד זמן. היו כאן עורכי דין, היו כאן בעלי עסקים, שמענו כאן את הארגונים, ארגונים שמייצגים אנשים עם מוגבלויות שאומרים: אנחנו תומכים בזה.

זאת אומרת אם כל העולם בא ואומר : אנחנו רוצים את התיקונים האלה, הכדור אצלכם. אני חושב שייטב הדבר אם ממש תסיימו את החלק שלכם, תחזרו חזרה למשרד ותגישו לנו את התיקונים, לפחות תיקון אחד או שניים כדי שאפשר יהיה לעשות פה תיקונים כאלה.

וכמו שאתם רואים, הכול קשור להכול. יש כמו איזה רשת, שאם אנחנו עושים פה רפורמה, היא משפיעה על דברים אחרים. צריך להסתכל על הכול בזום-אאוט ולראות איך אנחנו לא מצד אחד מנסים לעשות טוב, ובסוף אנחנו עלולים לעשות נזק. אני חושבת שזה עכשיו לפתחכם לגמרי עניין המהירות והיעילות כדי להסדיר פה את המצב הזה.

גברתי היושבת ראש, אני מסכים איתך במאת האחוזים, אבל רק למען הסדר הטוב ובאותה נשימה לומר שלא היו ממשלות, הייתה קורונה, דברים נדחו, כעת אנחנו במלוא המרץ.

אני רוצה להגיד לך יותר מזה, הואיל ומדובר כאן במושב קיץ קצר, יש לנו עוד, נדמה לי, שמונה שבועות, והואיל וכל שני וחמישי יש פה איומים, כמו שאתה יודע, על - - -

תלוי בכאבי הבטן, יש לך? לאף אחד אין.

לי אין. כרגע לא. אין לי ממש.

מישהו? מישהו פה כאבי בטן? יושבת ראש ועדת הבריאות הבאה אולי?

אז אני באמת פונה מכאן בצורה הכי ישירה שאני יכולה ואני חושבת שכל חברי הכנסת שנמצאים כאן, גם מי שמייצג את העסקים וגם מי שמייצג את האנשים עם המוגבלויות, אנחנו פשוט תמימי דעים, הכדור אצלכם לגמרי.

אני מתחייב בפנייך לעשות את כל המאמצים כמשנה למנכ"ל שעוד במושב הזה זה יוגש.

תודה רבה. תודה רבה שהגעת, קובי. אני חוזרת חזרה לכמה עניינים שביקשתי בפעם הקודמת והם נוגעים כבר לנושאים שעלו כאן עכשיו, כמו הסניפים וכמו דברים אחרים. בסוף הדיון ביקשתי מהנציבות להתייחס למספר טענות שעלו כאן. ענת, תזכירי לנו מה היו שלוש הנקודות ונשמע את ההתייחסות.

אוקיי. אז הנקודה הראשונה הייתה, הייתה הסכמה שככל שמורשה נגישות נתן אישור לעסק שהוא הנגיש כמו שצריך זה יהווה איזה שהיא הגנה. בהתחלה דובר על זה שזה ייקבע בנהלים, אני מזכירה שבישיבה הקודמת ביקשו שזה ייקבע כבר במסגרת הצעת החוק הזאת, שתהיה הוראה שתיתן הגנה מפורשת כבר עכשיו, ולכן הוועדה ביקשה לבחון את זה, שננסח כבר כרגע בתוך הצעת החוק את ההגנה של אישור מורשה נגישות.

בדקתם?

כמו שאמרנו לאורך כל הדרך, העיקרון הזה מקובל עלינו כמובן, ולבקשת הוועדה הצענו נוסח מפורט שאומר שכאשר לעסק יש אישור של מורשה נגישות שמתעד ומאשר את התקיימות דרישות הנגישות בעסק, הדבר הזה יקנה לו זכות להתראה מנהלית במצב שבו ההפרה נמצאת לראשונה, בתנאי כמובן שהמצב בעסק זהה למצב שהיה במועד שניתן האישור, למעט הצורך להבטיח את הזמינות של התאמת הנגישות, שזה הדבר שהמורשה מטבע הדברים לא יכול להבטיח אותו באופן יום יומי.

אני רק רוצה להגיד פה נקודה חשובה, ישנו מצב שעסקים לוחצים מאוד על מורשה הנגישות לפעמים לעגל פינות עד כדי מצבים שאפילו על אף שזה לא נגיש בכל זאת לחתום. אני בעד ההצעה להגן על העסק, אבל בתנאי שיתאפשר לנציבות גם לטפל במורשה הנגישות שסרח. זאת אומרת יש פה מצב שמורשי נגישות, אם הם עושים משהו, היום אין לנו אמצעי אכיפה לגבי מורשים שאולי מעגלים פינות.

אתם רוצים להתייחס?

מה שיובל אומר זה מאוד מאוד הגיוני. העניין הוא שתחום מורשי הנגישות זה בסמכות משרד הכלכלה ולא משרד המשפטים. אנחנו כן מדברים על האפשרות של להעביר את זה לאחריותנו. כל מה שצריך כדי שזה יקרה זה החלטת ממשלה, שהממשלה תחליט שזה יקרה, זה עד כדי כך פשוט. אנחנו כן מטפלים בזה, מקווים ומאמינים שאפשר יהיה לעשות את זה. ברגע שתחום מורשה הנגישות יהיה תחת סמכות משרד המשפטים כן יהיה אפשר לשזור את הדברים ולהיות הרבה יותר יעילים. אני מסכים עם זה.

מה שצריך להבהיר זה שמורשי נגישות היום כפופים לדין משמעתי מקצועי. כמו כל בעל מקצוע הם חייבים להיות ישרים ולא לעשות שקר בנפשם עם החומר המקצועי שלהם וכל הדברים שיובל אומר עליהם. זה כבר בניגוד לחוק היום. מה שחברי דן אומר עליו זה אפשרות שזה יועבר למשרד המשפטים עם כנראה יותר משאבים כדי לאכוף כדי לאכוף נגד מורשי נגישות שהם סורחים.

אז בואי נקריא את הנוסח המוסכם לבקשת הוועדה.

סליחה, היושבת ראש, אפשר שאלה למה שהדס התריעה פה, ההפרה הראשונה.

נציג את זה ואז נלבן את זה. זה בעמוד 13, סעיף 26יח. אנחנו נמצאים בסעיף של ההתראה המנהלית. אני מזכירה שיש לנו את סעיף קטן (א1) שכבר הוסיף התראה מנהלית ארבע שנים לעסק קטן וזעיר, ולאחר מכן אנחנו מוסיפים פה עוד סיטואציה של התראה:

מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר לראשונה חובת נגישות מסוימת ומתקיימים התנאים הבאים, ימסור לממונה התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה במקום למסור לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, והתנאים הם: (1) המפר מחזיק באישור של מורשה נגישות המתעד ומאשר את קיומן של הוראות הנגישות במקום ובשירות באופן שנקבע על ידי הנציב; (2) לא חל שינוי במצב המקום או השירות ממועד מתן האישור לגבי אותה התאמת נגישות שלגביה נמצאה ההפרה; הגנה זו לא תחול לגבי החובה להבטיח את הזמינות, ההחזקה התקינה והשמישות של התאמת נגישות ואת אי הפגיעה בסידורי ההנגשה וההיערכות להנגשה.

אני רק רוצה לחדד, אנחנו אומרים שאם אדם הפר פעם ראשונה חובה מסוימת, אני מזכירה, יש המון חובות בתוספת, והוא מראה שיש לו אישור מורשה נגישות לגבי אותה חובה, שהוא ביצע את ההנגשה שם כראוי. לגבי האישור, כתוב שהאופן של האישור, איך שהוא יינתן, הנציב יקבע הוראות לעניין הזה, והוא מוכיח שהוא לא שינה כלום במצב הקיים מאז שניתן האישור, אז במצב כזה הוא מקבל התראה במקום הודעה על כוונת חיוב.

אפשר הערה?

בבקשה, אדוני, רק תציג את עצמך.

ישראל אבן זהב, רכז תחום נגישות של פורום ארגוני הנכים, אני יושב ראש הוועדה של חלק אחד של תקן הנגישות במכון התקנים.

אני רוצה להדגיש שישנם שני סוגים של מורשי נגישות, יש מתו"ש, שזה מבנים, תשתיות ושיבה, ויש מורשי נגישות שירות וחייבים להדגיש פה איזה סוג של יועץ צריך לחתום על הנגישות.

לא, זה כבר כתוב בחוק.

אני לא יודע בחוק, אבל כשמגדירים יועץ נגישות סתמי, כבר קרה מקרה שבבית מלון מסוים יועצת נגישות שירות חתמה על דברים שלא קשורים אליה ובית המלון שילם את התביעה. אז אני חושב שצריך להדגיש את הנקודה הזאת.

דן, תסתכל אם יש איזה שהיא אי בהירות ביחס לאומר אדוני ואם יש צורך כמובן נתקן. תודה רבה.

הערה קטנה. היום יש כבר נוסח מסוים, לא יודע מי החליט עליו, שמורשי הנגישות שאגב עוברים קורס של משרד המשפטים והכשרה של משרד המשפטים, הם מעניקים לעסק את אישור הנגישות והאישור הזה הוא קביל ברשויות המקומיות ברישוי עסקים. הבקשה שלנו היא שהאישור שניתן והוא מקובל ברישוי עסקים הוא יהיה אותו אישור שנזכר בהצעת החוק כאישור שמספק.

מה את אומרת, הדס?

התשובה היא שמרגע שאנחנו קובעים שהאישור הזה של המורשה הוא מגן מפני עיצום כספי אז חשוב לנו מאוד להבטיח שהאישור הזה הוא אישור מפורט שמתעד ושהמפקח שלנו יכול להיווכח על סמך הפרטים שבו שאכן זה המצב שהמורשה ראה.

אישור מסודר, קביל, מאושר.

ואישור של רישוי עסקים, מבחינתכם לא די בו, הוא לא עומד בסטנדרט הזה שאתם מצפים שיהיה?

לא, האישור היום של רישוי עסקים הוא אישור מאוד לקוני והוא לא מספק את אותה - - -

אוקיי, העיקר שיהיה פה נוסח ברור ואחיד.

אז איזה אישור דורשים מאיתנו?

אם במסגרת חוק רישוי עסקים המורשה ייתן אישור לפי התנאים החדשים שנקבעו עכשיו אז זה יהיה קביל.

שיהיה אישור ברור ואחיד, שלא יהיו פה בעיות.

זה לא כאילו שרק בגלל שזה ניתן במסגרת רישוי עסקים זה לא תקף.

החשש אצלנו - - -

אבל לא הבנתי למה בעל עסק צריך לדעת שזה התיישר עם הכללים שלך או לא התיישר עם הכללים שלך. תתיישרו אתם מול רישוי עסקים, תתיישרו אתם מול איגוד רישוי עסקים, זה עניין שלכם.

למה עוד טופסולוגיה? זה רק בירוקרטיה.

זה גם עוד כסף. אנחנו מפחדים שזה יהיה הרבה מאוד כסף.

כן, עוד בירוקרטיה.

איך אני אתיישר? אני יודע מה דורשים ממני, אם זה לא חלק מהדרישות?

אני אסביר. גם האישור שניתן מכוח חוק רישוי עסקים לעניין הנגישות הוא אישור שהנציב קובע את הפורמט שלו ולכן אנחנו ניישר בין הדברים. אנחנו נקבע עכשיו סמכות חדשה, אנחנו כמובן נוודא שלא יהיה כפל בירוקרטיה.

השאלה האם אי אפשר לפשט את זה? זאת השאלה, אם אני מבינה מניר או מאביר.

בדיוק, נכון.

מצד אחד זה הכי פשוט, מצד שני זה יהיה מקצועי וראוי ומתעד.

בסדר, אבל אותו טופס.

כדי שלא יהיו פה כמה.

זה אותו טופס.

דן אומר שזה אותו טופס, אז זה אותו טופס.

גם האדם הסביר של הארגונים והנכים עצמם רוצים לראות את הדברים יותר בפשטות.

נכון, לא מיליון מסמכים, לא בירוקרטיה בלי סוף.

צריך שהכול יהיה פשוט ואחיד כמה שאפשר. תודה רבה.

השאלה אם ברישוי עסקים עכשיו הדרישות לא יגברו.

דרישות מהותיות הן אותן דרישות כל הזמן. המהות אותה מהות.

שמעת את התשובה, היא נאמרה לפרוטוקול.

מה לגבי מי שיש לו מורשה עד עכשיו? עסק שיש לו אישור של מורשה נגישות.

יש שנה עד שהחוק הזה נכנס לתוקף, מי שרוצה ליהנות - - -

לא, הגר, זה הגיוני - - -

דן, אל תפריע להדס חברתך.

תנו לי רגע לנסות להשלים. אנחנו מדברים כאן על הגנה יתרה בזכות האישור הזה של המורשה ולכן מי שירצה לחסות מאחורי ההגנה הזאת יצטרך לבקש מהמורשה לאשר בהתאם לפורמט החדש של הטופס.

אם יש לי אישור שלוש שנים?

הנחת המוצא היא שאלה עסקים שנעזרו במורשה ועמדו בהוראות שלו והם נגישים.

האם אתם הולכים לשנות את הכללים? זאת אומרת אם עכשיו יש אישור, עסק שיש לו אישור ועכשיו החוק הזה עובר, מה זה אומר? רוצים לפנות אליו, הוא עומד בקטגוריה של מורשה נגישות ויש הפרה ראשונה, לצורך העניין הוא אמור לקבל התראה בגלל שיש לו אישור מורשה, מה עוד קורה כרגע?

הוא יצטרך להציג את אישור המורשה הספציפי.

החדש. היא רוצה אישור חדש, זה המון כסף, זה עשרות אלפי שקלים.

זה הגיוני ומוצדק, כי אם אתם באים ואומרים: קיבלתי אישור ולכן אני צריך להיות מוגן, השאלה היא על מה קיבלתם אישור.

על הכול. העסקנו מורשה נגישות וקיבלנו על הכול.

אני רוצה להחזיר את כולנו לנקודה שממנה התחלנו. זה התחיל מטענה ובקשה של המגזר העסקי שאמר: אנחנו רוצים הגנה, נכון? דנו כאן הרבה מאוד בבקשות של הגנות שהגיעו מהמגזר העסקי. אחת הבקשות הייתה זו, שאמרו: אם יש לנו אישור, זה לא היה קיים עד היום בחוק, אני מזכירה לכם, זה תיקון עכשיו שאנחנו עושים כאן, חדש. אם יש אישור של מורשה נגישות, שעכשיו גם נסדיר את זה באיך ומה, ושוב אני מזכירה, זה לא נכנס מיד לתוקף, יש את השנה וכו', זה יקנה הגנה נגד העיצומים הכספיים, נכון?

נכון.

אז בואו שנייה נחזור חזרה, נבין איפה אנחנו נמצאים. עכשיו אתם מעלים טענה, האם תצטרכו להכין בעצם אישור חדש כי האישורים שנמצאים כבר היום הם כבר לא יהיו בתוקף. התשובה שניתנת לזה היא, ערן?

התשובה היא כן.

ועדיין אתם מקבלים הגנה, מה קרה? אתם מקבלים הגנה, זה דבר שהוא יותר - - -

גברתי, אני מזכיר שעסקים קטנים ובינוניים, גם ככה יש להם עוד ארבע שנים שהם נמצאים באותו מצב כאילו יש מורשה ובזמן הזה הם מחדשים רישיון עסק, לכן זאת לא הבעיה. ועסקים גדולים, יש להם שנה וארבעה חודשים, אם הם רוצים את ההגנה הזאת להתארגן.

אם היה לו כבר אישור נגישות בשביל מה הוא צריך להתארגן מחדש? על מה להתארגן מחדש?

אתה רוצה את ההגנה.

תקבע בחוק שמה שהיה לו מעכשיו - - -

תודה רבה.

איזה שינוי צריך להיות? יש לו אישור נגישות, נגמר האירוע.

כבוד סגן השר, אתה מדבר על עסקים גדולים? עסק גדול או עסק קטן?

גם עסק קטן וגם עסק גדול.

עסק גדול צריך לבדוק - - -

רבותיי, תודה רבה. חבר הכנסת מופיד מרעי מבקש לדבר ואתם לא נותנים לו, עם כל הכבוד.

חבר'ה, האירוע פה זה תעשייה של מורשי נגישות עכשיו וכל העסקים להנגיש אותם מחדש. לא, היה עד עכשיו הנגשה, מכאן ואילך, מה שנכנס לתוקף מעתה ואילך יחול על עסקים חדשים, נקודה. בואו נחזור אחורה, בואו ננסה לתקן את כל המדינה מ-1948.

מופיד מרעי, בבקשה.

חברים, אני גם חושב, לבוא לבטל את כל האישורים שהיו זה לא לעניין וזה לא נכון, צריך למצוא את הנוסח שכל מי שיש לו אישור לעשות לו התאמה לאישור חדש ולא לבטל ושיגיש מחדש. כי התהליך עצמו, אני מכיר את התהליכים ואני מסכים עם מה שנאמר כאן, אי אפשר לבוא ולהגיד: אוקיי, לך יש אישור, האישור הישן, יש לך אישור להנגשה, האישור הזה מבחינתנו מבוטל בגלל תקינה חדשה, אתה עכשיו תתכנס לכל הפרמטרים. הרי הוא עמד בחלק מהתנאים, בואו נשלים, כלומר תנו לו את הזמן להשלים. אני חושב שזה יותר נכון לחשוב ככה.

אז ניתן הזמן להשלים.

אתם מדברים תיאורטית.

אני חושבת שיש פה איזה שהיא אי הבנה. האישור שאנחנו מדברים עליו הוא אישור לפי חוק רישוי עסקים, אף אחד לא מבטל אותו, הוא ממשיך לשמש את חוק רישוי עסקים. הייתה בקשה לעשות שימוש באישור לפי חוק אחר לצורך החוק הזה. כדי לעשות שימוש בו לצורך החוק הזה הוא צריך לעמוד בתנאים המהותיים הרציונליים לעניין החוק הזה.

אם מקבלים אישור מורשה נגישות ואנחנו לא מפקפקים בו בשנת 2020 ושנה אחר כך באים ורואים שיש הפרה, יכול להיות שההפרה הזאת נוצרה במהלך השנה הזאת. אז כל מה שרוצים זה שהאישור עצמו, הוא יהיה בנוי בצורה כזאת שהוא כולל תיעוד של המצב שלגביו ניתן אישור, כדי שאפשר יהיה לראות האם באמת יש פה הסתמכות אותנטית והמצב לא השתנה, או שאין הסתמכות אותנטית, ניתן אישור ובינתיים המצב השתנה, העסק שינה את המצב.

אז צריך התאמה. זה בסדר, אני מסכים, אבל לא חידוש של הכול.

איך זה עוזר לך? אם את עכשיו הולכת ו - - -

שי, אי אפשר ככה. בבקשה.

הובהר כאן על ידי נציגת משרד המשפטים שהכוונה היא לאישור על פי חוק רישוי עסקים, אבל צריך לקחת בחשבון שישנה עוד סיטואציה שבה יש לנו אישור של מורשה נגישות. לנו לפחות, לרשות הטבע והגנים, כאשר אנחנו מנגישים אתרים אנחנו נדרשים לקבל אישור של מורשה נגישות לפי תקנות הנגישות לאתר, אנחנו נדרשים לשמור את האישורים האלה לתקופה של שבע שנים, אפילו לדעתי תקופה ארוכה, אלא אם כן האתר נסגר. השאלה היא מה דינו של אישור כזה, האם אישור כזה מכסה אותי ומעניק לי הגנה או שאני אצטרך לקבל משהו חדש?

אני חייב להגיד פה משהו פרקטי, כי מדברים תיאורטית. אני בין היתר יועץ נגישות או מורשה נגישות, החיים הם לא תיאורטיים, החיים הם מעשיים. מורשה נגישות למד בדיוק מה הוא צריך לייעץ ומה הוא צריך להנגיש בכל סוג ארגון ולא משנה אם זה רט"ג או עסק או עמותה, משרד ממשלתי או רשות מקומית, יש רשימה רחבה של נושאים שצריך לטפל בהם.

הוא מטפל בהם מול העסק או מול הארגון בצורה מסודרת, הוא צריך לתעד את זה, הוא צריך לאשר כל אלמנט בנפרד וכשהוא בסוף עושה רישוי עסקים הוא אמון ויש לו אחריות ויש לו גם ביטוח מקצועי לזה שהוא הנגיש את העסק. הוא לא אמור לחתום אם הארגון או העסק לא הונגש בהתאם לחקיקה והתקנות. בנוסף, בתקנות נגישות השירות יש אחת לחמש שנים חובה לאשרר את הדברים לראות אם השתנו דברים, אם יש משהו חדש, וכל ארגון צריך גם לעבור את זה.

ואם זה לא מספק, אז בואו נבטל את רישוי עסקים, את ההנגשה ברישוי עסקים אם זה לא מספק אתכם.

אין בעיה פה, ברגע שהוא חותם ברישוי עסקים הוא אמור לחתום גם על מתו"ש וגם על השירות. אם הוא עשה את עבודתו נאמנה, אנחנו סומכים על רוב המורשים שהם מקצועיים, אין פה בעיה. אנחנו מדברים פה על משהו שהוא חסר עניין. אם עכשיו הנציבות תשים טופס שמפשט ומקל את ההבנה על הדיוטות שבודקים, רק הרווחנו, אבל זו לא המהות.

הוא צודק. אצלנו האישורים, שאגב עולים 20,000 ו-30,000 בבית מלון זה אישור של עשרה עמודים עם תמונות וצילומים, אז למה צריך אישור חדש?

אבל השאלה היא נורא פשוטה, הוא צריך חדש עכשיו בעקבות החוק הזה?

אנחנו, אני מנסה לענות על כמה - - -

לא, כן או לא, זו שאלה פשוטה.

בעוד שנה ובעוד ארבע שנים.

זה תלוי ברמת המקצועיות של האישור.

אני לא יודעת, הנה המלון.

אז אני עונה.

אז אתה לא סומך עליי.

אנחנו נקבע את אופי האישור על פי הסטנדרט המקצועי המקובל של מורשה נגישות שעובד כמו שצריך.

אבל איך זה קשור לעסק שכבר היה - - -

אי אפשר ככה, משפט אחד עוד לא סיימתי.

אבל איך זה קשור לעסק שיש לו היום אישור הנגשה?

אז אני מסביר. כי יש היום גם עסקים, הנושא הזה, כמו שהנציב הסביר קודם, לא נמצא כרגע בהסדרה שלנו בלבד ולכן יש היום מצבים מבחינה חוקית שמורשה נגישות כותב 'נגיש' או כותב 'אין בעיות', אין נוסח מסודר של משהו שהוא מקצועי. אנחנו נעשה הכול, וזה גם בידיים שלנו, כדי שהסטנדרט יהיה אותו סטנדרט.

יחול על עסק שיש לו היום אישור הנגשה, כן או לא? זו כל השאלה. או יחול על עסק שכבר היה לו אישור או לא.

אז אני אומר לכם, אם באישור כתוב שהמקום נגיש, בלי לפרט, בלי להסביר, בלי לתעד, דברים שגם היום נדרשים ברמה המקצועית ממורשה נגישות, אם מורשה הנגישות עשה את העבודה שלו כמו שצריך, פירט, תיעד, הסביר, חתם כמו שצריך, אז אנחנו נקבע את אותם תנאים באותה מידה, לא נדרוש - - -

אז אנחנו צריכים להוסיף את זה להתנגדויות שלנו בחוק, שעסק ישן שהייתה לו הנגשה עד לרגע זה - - -

הסיבה שאתה תומך בחוק - - -

לא, אני לא תומך בחוק. מראש אמרתי לך את זה. אבל להתנגדות שלנו לחוק בעניין הזה, עסקים שהיה להם אישור הנגשה בעבר לא יצטרכו להציג חדש, זה יחול רק על עסקים חדשים.

מה ההיגיון בזה?

מילה אחרונה של הנציבות.

כמו שאמר חבר הכנסת מקודם, יש זמן להיערך, יש הרבה זמן להיערך.

לא, החשש הוא - - -

אגב, זה חוק שמגיע כפרס לבעלי עסקים כי הם הנגישו את עצמם בשנים האחרונות, הם היו יותר טובים בשנים האחרונות אז בואו נחמיר עליהם וגם נחמיר עליהם אחורה.

אז בוא נבטל, אביר. בוא נבטל את הרישוי.

האמת אני מתפלא על עצמי, שאנחנו כאילו נציגי עסקים.

אני מבינה שזה אירוע שגורר פה הרבה אמוציות ובכל זאת.

הם נציגי עסקים, הם עושים עסק. לקחתם חוק, עשיתם ממנו עסק, אחלה עסק, להכניס ממנו כסף, לקבוע הנגשה אחורה. אני מרגיש כאילו אני מנהל משא ומתן, לא כבעל עסק. אתם עשיתם עסק, יש לכם עסק חדש, תעשו חבילה של הנגשה.

אביר, תודה. חברים, אני אפסיק את הדיון, עם כל הכבוד ואני אכריע בזה לבד אם לא יהיה פה שקט.

אבל גם כל דבר מורחים את התשובה שנתיים. זה לא ראוי, לא נכון.

אביר, אביר. ראית שעד היום שצעקת זה לא עבד, דווקא כשדיברת בנועם אפשר היה לעשות.

הנה, עכשיו זה עובד, אני רואה עלייך על החיוך שזה עבד לי.

אני רוצה להגיש משהו, האישור של מורשה נגישות כולל הכול, גם את מה שישראל אבן זהב קודם הסביר, יש את המבנה ויש את השירות. את השירות מאוד מאוד קל לקלקל.

אני מציעה לא להיכנס לפרטים האלה, טל. בסדר, אנחנו מבינים, יש כאן שאלה שהיא שאלה עקרונית. אנחנו לא רוצים היום למצוא את עצמנו בסיטואציה שבה אנחנו מעמיסים עוד פעולות בירוקרטיות על מי שכבר יש לו את האישורים האלה. זה הכול. אני מבינה שאתם רוצים אישורים חדשים כדי שיהיו מותאמים לסטנדרטים שאתם רוצים עכשיו להחיל, שהכול יהיה אחיד, הכול אחלה, אבל יש בזה ותבינו שיש בזה מן הטעם ויש מן ההצדקה שבאים ואומרים: אבל אנחנו כבר עשינו, כבר שילמנו למורשה נגישות שלנו, כבר נתנו לו את הכסף, ולפעמים זה מגיע לעשרות אלפי שקלים. הדברים האלה כבר קיימים, למה אתם מטילים עלינו עוד הפעם? אנחנו היינו ילדים טובים, אנחנו עשינו כל מה שצריך מאיתנו ועכשיו אתם מבקשים - - -

יש לנו הצעה. קודם כל אני רוצה להגיד דבר כזה, אנחנו מאוד מנסים כל הזמן, וזה אני אומר כמי שמקדם את החקיקה הזאת מראשיתה, לעשות סדר, לקיים פה כל מיני איזונים. בהקשר הספציפי הזה יש משהו בטענה ולכן קיבלנו אותה כעיקרון, יש משהו בטענה שהם קיבלו כבר אישור של מורשה נגישות ולכן אם הם עומדים באותם תנאים, אם הייתה בעיה בגלל שהמורשה לא היה בסדר, הוא לא צריך "להיענש", במרכאות. זה מצד אחד.

כולנו יודעים שיש בעיה בטענה הזו, והבעיה בטענה הזו היא שהמורשה נותן את האישור למצב נתון בזמן נתון מסוים, לאחר מכן יכול להיות שיהיה איזה שהוא שינוי ואז עולה השאלה - - -

אבל אם הוא נתן אישור לגובה הדלפק והוא היה בסדר בזמן הזה, אז ברור שאני לא יכולה להאשים את הממונה ואת היועץ. אם הגיע המפקח אל המלון ורואה שהדלפק הזה הוסר, אז באמת הוא מראה, הוא מראה לו: אבל יש לי כאן אישור, אז הוא אומר: אני מצטער, אבל עכשיו אתה רואה שזה לא ככה. אז ברור שאין הגנה.

אני מבין, ולכן אנחנו חושבים שהאישור צריך להיות, כמו שניר אמר פה, שיש מסה גדולה, כמו שיובל אמר, רוב המורשים הם מקצועיים והם נותנים אישורים מפורטים, אבל מסתבר שיש גם מורשים שלא נותנים אישורים מפורטים וזו בעיה בהקשר הזה.

אני רק אגיד את השורה התחתונה. השורה התחתונה, אני וחברי ערן חשבנו, בדיוק באותו, אולי מתוך טלפתיה שיש בינינו על אותו דבר, בכל הסדר חדש שמנהיגים נותנים תקופת מעבר, אז עכשיו לצורך העניין הזה שרוצים באמת לבדוק שאין פה מצב של שינוי מהמצב שאישר המורשה, אז באים ואומרים, האישור של מורשה הנגישות צריך להיות כמו האישורים שניר מדבר עליהם, כמו האישור שיובל מדבר עליהם, שהם מפורטים, אבל צודקים האנשים שבאים ואומרים: אתם לא יכולים לדרוש את האישור - - -

אבל אין איזה פורמט לאישור של מורשה נגישות, פורמט קבוע?

לא, אין היום.

למה?

יש פורמט, אבל הוא לא חובה כרגע.

מה ההצעה?

ההצעה, כמו כל דבר שאנחנו עושים, כמו כל ההסדר הזה, ניתנו תקופות היערכות. אז גם פה, ייתנו תקופת היערכות בשביל הדבר הזה.

מה זה אומר בפועל? שמי שיש לו היום את האישור הזה?

מי שיש לו את האישור הזה אז הוא יהיה תקף ל – אנחנו צריכים לחשוב כמה שנים.

עד חידוש הרישיון.

אם זה אישור רגולטורי, כמו האישור של רישוי עסקים, אז לתוקף שזה חל.

כן, שצריך כל כמה שנים. מצוין, רעיון מצוין.

זה סביר.

לדעתי זו ההחלטה הכי טובה עד חידוש הרישיון.

אנחנו באמת חותרים פה לדברים שהם סבירים.

כשאתה מדבר על התוקף זה עד הנושא של חידוש הרישיון של העסק?

כן.

זה התוקף שאתה מדבר עליו?

כן.

כי כבר עשית, כבר קיבלת.

זה נראה לי הפשרה הכי טובה.

בבקשה, משרד הכלכלה.

אני מנסה להבין רגע אם יש כאן מקום שלא חשבנו עליו. עסק שלקח יועץ שלא עשה עבודה טובה כי הוא לא תיעד כמו שצריך לפי כל הכללים, דווקא העסק הזה לא תהיה לו את ההגנה.

יהיה לו עד תקופת - - -

עד שהוא צריך לחדש את רישיון העסק. בכל מקרה חידוש רישיון עסק הוא צריך לעשות אישור.

רגע, הגיע חידוש רישיון - - -

כשהוא מחדש את הרישיון הוא יהיה כבר - - -

הוא יוציא עוד אישור.

תקבע מהאישור האחרון שנמצא בתוקף.

הוא כבר במשטר החדש.

אם יש לו אישור בתוקף הוא תקף, זה הכול.

לא, אבל אני אומרת, אם בחידוש הוא לקח יועץ שלא עשה עבודה טובה אז אין לו את ההגנה.

נו מה, זה כמו שאני אביא מומחה לא טוב, מה אני אעשה?

אני אתאר את הסיטואציה, יש לו עכשיו אישור של - - -

אגב, עד כמה שאני זוכרת, יש רשימה של יועצים ושל מומחים כאלה.

כן, זה מוסדר. זה מוסדר על ידי זרוע העבודה.

זה מקצוע מורשה, זה רק מי שיש לו רישיון. לצערנו, כמו שהנציב אמר קודם, זה לא אצלנו.

מה שאני מנסה להגיד, נניח יש לו היום אישור, עוד ארבע שנים הוא צריך לחדש רישיון, הוא בא לחדש את הרישיון, לקח יועץ נגישות, אותו יועץ לא עשה עבודה טובה, האם יש לו הגנה?

אבל הוא נתן לו אישור?

נתן לו אישור.

יש לו הגנה.

יש לו אישור.

נתן לו אישור, אבל לא לפי הפורמט.

מה הוא יכול לעשות? אם הוא לא עשה עבודה אז הוא לא עשה עבודה טובה.

יש לו אישור. אנחנו נשמח אם יהיה אפשר שהתחום יהיה מוסדר אצלנו כדי שנוכל לפנות למורשה הזה.

מאה אחוז. אני רוצה להתקדם. לדעתי הצעה טובה, תודה רבה, זה יתוקן בהתאם.

אנחנו מברכים, תודה רבה.

אני מסכמת, אנחנו נוסיף הוראת מעבר שתקבע שמי שהיה לו אישור מורשה נגישות ערב תחילתו של חוק זה הוא יהיה מוגן לפי הסעיף הזה עד תום תקופת האישור, הרישיון שמתוכו ניתן האישור.

עד תוקף האישור.

אני עוברת לנקודה הבאה שעלתה בישיבה הקודמת, זה עמוד 21 להצעת החוק. אני מזכירה, דיברנו על הסעיף של הפרסום. אמרנו שהנציבות תפרסם באתר האינטרנט שלה את דבר הטלת העיצומים הכספיים והפרסום יהיה באתר למשך שנתיים, אם מדובר על אדם יחיד, והפרסום יהיה למשך ארבע שנים אם מדובר על תאגיד. עלתה בקשה שככל שאדם או תאגיד פעל לתיקון הליקוי אז הדבר הזה יצוין, כי למעשה יש פה פרסום שעומד ארבע שנים ולא יכול להיות שלא יהיו מודעים לזה שהוא תיקן את הליקוי.

אם הודיע המפר לממונה על תיקון הליקוי שבשלו הוטל עיצום כספי ופורסם פרסום לפי סעיף 26כח, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הנציבות, לצד הפרסום לפי סעיף 26כח גם את דבר מסירת ההודעה על תיקון הליקוי. כלומר כתוב ליקוי X שהוטל בשלו עיצום כספי ואז יהיה כתוב בצד זה: ביום זה וזה נמסרה הודעה שליקוי זה תוקן.

אני כן רוצה לברך אתכם, באמת, גם אותך, דן, ייעוץ וחקיקה, וגם את הנציבות, אני מוצאת אתכם קשובים עם אוזן קשבת לכל הדברים שמעלים כאן. לראות אתכם עובדים ביחד ולמצוא את הפתרונות היצירתיים האלה ולהקשיב לכל הדברים, באמת אני מברכת אתכם על העבודה ושיתוף הפעולה הזה. אני חושבת שכרגע מה שהוצע והוסכם, וגם הצגנו את זה כאן לפניכם, בהחלט נותן מענה גם לדברים שנשמעו על ידי העסקים

הנקודה הבאה, יש אמירה של הנציבות, אני אציג את הנקודה. דובר לגבי הנושא, זה עלה גם עכשיו בישיבה כמה פעמים, הסעיפים של הפרה חוזרת והפרה נמשכת. נטען שלתאגידים גדולים, לעסקים שיש להם מספר סניפים, למעשה ההגנות האלה לא נותנות הגנה מאוד חזקה כי יכול להיות באמת שעסק ימצא את עצמו מפר פעם אחת ולמחרת סניף אחר מפר את אותה הפרה ואז בעצם, אני אומרת במרכאות, הוא מבזבז את ההגנה וכבר מגיע לכפל הקנס בתקופה מאוד קצרה בגלל גודל העסק. ניסינו למצוא איזה שהוא פתרון, אני אשמח אם הנציבות תציג את הגישה שלהם לנושא.

אני אתחיל מזה שהסוגיה הזאת של סניפים היא, כמו שגם הציגה חברתי מייעוץ וחקיקה, לא נוגעת רק לנגישות אלא בכלל לעיצומים כספיים באופן רוחבי. החובה של כל חייב היא לוודא אחרי שההפרה נמצאת בפעם ראשונה שהליקוי מתוקן, בין אם זה במקום היחיד שלו, בין אם זה בשני המקומות שבאחריותו ובין אם זה בכל הסניפים שבאחריותו.

מהצד שלנו כמובן, כשאנחנו באים ליישם הפרה חוזרת יש לנו חובה כרשות מנהלית להפעיל את זה בסבירות. כמו שמצאנו הפרה במקום אצל בעל העסק הקטן אנחנו לא נצפה ממנו לתקן באופן מיידי, אם זה דבר שדורש חצי שנה או אם זה דבר שדורש שנה לבצע, ואנחנו לא נחזור אליו לפני שחלף הזמן שדרוש כדי לתקן, כך כמובן גם לגבי הטמעה רוחבית בסניפים. הפרה חוזרת דורשת שיהיה את הזמן לתקן ומהצד השני היא מוגבלת גם בשנתיים מבחינת החוק.

לכן להערכתנו החשש מפני יישום לא סביר של הכפל הזה הוא לא במקומו. אנחנו צריכים לזכור, שוב, שמדובר בתהליך שמתחיל במפקח, נמשך בממונה על העיצומים, זה לא משהו שנעשה כלאחר יד. ודבר שני, כמו שכבר אמרנו, אנחנו לא קובעים כליקוי דבר שהוא בגדר איזה שהיא טעות אנוש. ארגז שחוסם את המעבר או שלט שהתרופף, אלה לא הליקויים, לא שאנחנו מחילים עליהם אכיפה היום ולא שנחיל עליהם אכיפה גם בהמשך. זה המענה.

אני מקבלת את זה. בבקשה, אדוני.

צהריים טובים. לגבי הסניפים, אנחנו היינו בדיאלוג עם הנציבות וניסינו להוביל פתרונות מסוימים שזה יכול להיות או אחוזים בהתאם לגודל הרשת, עסק שיש לו מספר סניפים, או מדרגים, ככל שיש לו יותר סניפים אז הפרה חוזרת תהיה החל מ-, או אפשר גם מערכת רשת שמנהלת מערכת נהלים פנימיים למניעה ומיישמת תכנית אכיפה ושמדובר על כשל נקודתי ולא משהו מערכתי. זאת אומרת אני חושב שכן ניתן לבנות פה הצעה שתביא בחשבון את גודל העסק אם מדובר בעסק עם מספר רב של סניפים.

אני אשמח להתייחס לנושא הזה בהמשך לדברים של הדס. אני רוצה להתייחס באופן כללי, קודם כל לנושא של סניפים, ודבר שני לנושא של הפרה חוזרת. השאלה אם חברה בחרה לפתוח סניף אחד או שני סניפים היא החלטה עסקית לחלוטין, אף אחד לא מתערב בהחלטה הזאת, חברה יכולה להחליט להתנהל מתוך חנות אחת שמשתרעת על פני בניין שלם של חמש קומות, היא יכולה לבחור לפתוח שני סניפים קטנים, אחד ליד השני, שהשטח המצטבר שלהם הוא יותר קטן מחנות אחת.

הנושא של הסניפים הוא לא פרמטר, זו החלטה עסקית, כל חברה מחליטה אם היא מחליטה לפעול עם סניפים, בלי סניפים, יש לזה מן הסתם את התועלות ויש לזה את המחירים. כמובן אחד המחירים זה שזה מרחיב את האחריות, אבל זה ברור, ברור שהאחריות של תאגיד, של מי שהחובות חלות עליו, היא חלה בכל השטחים, בין אם זה חנות אחת קטנה, או חנות גדולה.

רק שאלה, שאני אבין. הפרה חוזרת גם קיימת בדינים אחרים?

כן, הפרה חוזרת זה חלק מהתבנית של עיצומים כספיים. זו גם לא המצאה של עיצומים כספיים, זה קיים גם בעבירות מנהליות, הרציונל של הפרה חוזרת הוא ש - - -

תני לי דוגמה, למשל, אם יש לך.

כל החוקים שיש עיצומים כספיים זה חלק מהתבנית, הפרה חוזרת, זה ככה בכל החוקים ויש המון חוקים של עיצומים כספיים.

ואותו דין שחל בחוקים האלה, אנחנו עושים השוואה.

כן, זה אותו דבר. אף אחד לא הוחרג וגם מעולם לא נתקלתי בחוק רגולטורי שיצר הבחנה, הפך את הסניף כשלעצמו, ככל שלא מדובר באישיות נפרדת, כאילו לנפרד מהבחינה הזאת. הרציונל בהפרה חוזרת הוא שאם חייב או מפוקח לצורך העניין הפר פעם ראשונה והוטל עליו עיצום והוא הפר עוד פעם, רציונל של עיצומים כספיים הוא שהעיצום הראשון לא הרתיע אותו מלבצע את ההפרה בפעם הנוספת ולכן העיצום - - -

אוקיי, אז רק למען הסדר הטוב, גם שאלתי את היועצת המשפטית, שאותו דין של הפרה חוזרת חל גם בכל מה שקשור להגנת הצרכן, איכות הסביבה, מזון. לא המצאנו בחוק הזה שום דבר שלא קיים בחוקים מקבילים.

הצעת החוק המקורית, כמו שהיא, היא העתק של התבנית שחל כל מקום. אני אגיד עוד משהו, ברור שההחלטה אם להטיל הפרה חוזרת או לא כן יכולה להיות מושפעת מהשאלה של כמה זמן לוקח להטמיע את ההפרה הראשונה, זאת אומרת את התיקון.

כמובן שזה לא אותו זמן אם זה עסק אחד קטן שלוקח לו מעט מאוד זמן לתקן את זה, או אם זאת רשת שהיא צריכה לא רק לתקן את זה, אלא גם להטמיע את זה כלפי מטה, כן יש ציפייה שהיא תטמיע את זה בכל החנויות. אם תעבור שנה שלמה והיא לא עשתה כלום יש הצדקה להפרה חוזרת, אבל אם לא היה מספיק זמן אז אין הצדקה.

אז בוא נכתוב שנה בחוק, זה משהו שחייבים לכתוב.

יש דברים שהם יותר משנה ויש דברים שהם פחות משנה.

זה תלוי בגודל. אנחנו חשבנו שאולי בנהלים - - -

בסדר גמור, הנקודה ברורה, אני רוצה להתקדם.

אבל אמרת בדיון הקודם שיהיו נהלים שיתווספו לתוספת, אז אולי אם לא מדברים על התחשבות ברשת עם סניפים, שכן תהיה אפשרות שנוהל האכיפה יהיה חלק מהתוספת של החוק.

נוהל לא יכול להיות חלק מתוספת של חוק.

אני לא מקבלת את זה. לגבי שתי הנקודות הראשונות, בעצם הבקשות של הוועדה התקבלו ואני שמחה מאוד. עשיתם כאן, כמו שאני אומרת, שמעתם וראיתם את הטענות ואנחנו מתקנים את החוק בעקבות ההסכמות שלכם וההסכמות שהגענו עם כולם.

אנחנו תיכף נעשה הפסקה קצרה ואז נתחיל לקרוא את התוספת השישית, אבל לפני כן אני רוצה להתייחס, אביר, למכתב שאתה העברת אלינו. אני לא יודעת אם זה בסוף יגיע לכדי הסתייגויות או לא, אבל כן חשוב לי לדבר על כמה נקודות כדי להבהיר. המכתב הזה לדעתי נכתב לפני כמה דיונים שעשינו כאן, אז רצינו לעדכן אותך בדברים שממילא אנחנו תיקנו כאן ושינינו כדי שיהיה פה יישור קו. ענת, אולי תעזרי לי.

יש לכם כבר את הנוסח האחרון? את הנוסח האחרון שאתם רוצים להצביע עליו. אתם אומרים שעשיתם תיקונים, נכון?

כן.

ואת התיקונים יש כבר בנוסח האחרון, נכון?

כן.

בטאבלט אמור להיות נוסח אחרון. אתה רוצה עותק?

אני לא יועץ משפטי של עצמי, לא יודע מה כתבתם ואיך. אני לוקח מפענח, יש לי מפענח כזה, מישהו שלמד משפטים, הוא מפענח את מה שכתבתם.

בשביל מה אני יושבת לידך במליאה?

חסרה הוראת מעבר לגבי מורשי הנגישות.

מה שדיברנו היום.

נעדכן את הנוסח.

אבל אולי נעבור כאן על הנקודות. בכלל, אני חושבת שאנחנו נעשה את זה, אני לא יודעת אם אנחנו נצליח לעשות את זה היום כי זה הרבה עבודה, מה שרציתי לעשות, היות שהיו פה הרבה מאוד פריטים והיו פה המון שינויים, בדרך כלל אני לא משתמשת במילה המון, אבל במקרה הזה זה מגיע, עשינו המון שינויים מהנוסח של החוק שהגיע אלינו למקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו, הכול בהבנה והכול בהסכמות.

שוב אני אחזור על זה שאני מברכת את כולם, היה חשוב לי שאנחנו נציג בפניכם רשימה ממש מסודרת של כל השינויים וכל ההבנות החדשות והתיקונים שעשינו בחוק כדי שגם המגזר העסקי יוכל להיווכח במו עיניו על העבודה שעשתה כאן בוועדה, על ההסכמות ועל השינויים המז'וריים שנעשו כאן שלקחו בחשבון את העמדות שלכם, ממש מקצה לקצה. אז אנחנו נכין את זה וניתן לכם, תוכלו גם להציג למגזר העסקי ולכולם.

ההסתייגות הראשונה דיברה על העיצום הכספי, על סכומי העיצומים, שלמעשה הייתה הפחתה מדורגת, הגענו להפחתה של כמעט 50% בסכומי העיצומים. הדבר השני שנכתב זה לעניין אישור מורשה נגישות, שזה בדיוק מה שדובר היום בישיבה. התקבלה ההגנה הזאת באישור מורשה נגישות.

לגבי ההפרה הנמשכת, יש פה בקשה לבטל את הסעיף של הפרה נמשכת. כמו שנאמר, מדובר בסעיף שקיים באופן רוחבי בכל החוקים שיש בהם עיצומים כספיים. מה שכן, נאמר פה לגבי הפרה נמשכת, מן הסתם זה יופעל באופן סביר ויינתן פרק זמן לעניין הטמעה של השינויים, הפרה חוזרת והפרה נמשכת.

לגבי איסור הפחתת סכומי העיצומים. בכל המקרה ההפחתה של העיצומים הכספיים תהיה בתקנות. יהיו תקנות, שגם החוק הזה ייכנס לתוקף רק כשיאושרו תקנות ההפחתה.

ואיפה מאשרים את התקנות?

אצלנו בוועדה. אנחנו נזמין אותך באופן אישי להשתתף בדיון.

כלומר ללא התקנות שיאפשרו הפחתה של סכומי העיצומים החוק לא ייכנס לתוקף.

לא ייכנס, זה תלוי אחד בשני.

צריך להכניס את זה לנוסח.

נכניס לנוסח.

לגבי ייצוג הולם בעסק מעל 25 עובדים, זה לא משהו שהתקבל. אני רק רוצה להבין, הכוונה הייתה שאם עסק מעסיק רק מעל 500 עובדים יוטל העיצום? לא כל כך הבנו את ההערה הזו לגבי ייצוג הולם בעסק מעל 25 עובדים.

אני לא רואה את ההערות.

אז אני אקריא? לא תימסר הודעה על כוונה להשית עיצום כספי על עסק פרטי ולא יוטל עיצום בשל הפרת חובת ייצוג הולם אלא אם כן העסק מעסיק מעל 500 עובדים. כלומר עסק פרטי, רק מעל 500 עובדים יהיה חשוף לעיצום כספי? זו הכוונה?

החובה הזאת לא חלה על מעסיקים פרטיים מלכתחילה. החובה של ייצוג הוםל והנגזרות שלה של פרסום תכנית והיעד של 5% זה חל רק על המגזר הציבורי.

אז אדרבא, אז גם מעל 500 עובדים זה לא חל.

גם 10,000.

יש פה שני תיקונים, שדובר על זה שאם הוגשה עתירה זה ישהה את המועד לגביית העיצומים והקנסות ובקשה שאם פורסמה הפרה והוטל עיצום אז זה יהיה מעשה בית דין ותהיה הגנה מפני תובענות אחרות. מה שכן, נוספו שתי הגנות בחוק הזה, אחת מהן קובעת שאם הוטל עיצום כספי אז אי אפשר יהיה לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. זו הגנה אחת. הגנה שנייה קובעת שאם הוטל עיצום כספי אז הנציבות לא תוכל להגיש תובענה בשם אדם אחר לעניין אותה הפרה.

הנציבות לא תוכל, אבל אדם יוכל.

נכון. אני אומרת מה ההגנות שנוספו. זה נכון שזו לא ההגנה הרחבה שאתה ביקשת, מה שכן זה כן נותן הגנה בשתי חזיתות שקיימות ואנחנו פתרנו את זה בסעיפים שנוספו.

אנחנו נעשה לך את הרשימה של כל ההגנות. יש פה דברים שעברו כאן מקצה לקצה.

זה הנוסח האחרון? את יכולה להעביר לי בווטסאפ?

אנחנו נדאג לך. נקודה אחרונה.

הנקודה האחרונה זה התובענות הייצוגיות. אתה מגיש פה סעיף שאתה מבקש – הוועדה הסכימה בעצם להכול, זה אמור להיות בהמשך.

לא, לא בהמשך, זה אמור להיות עכשיו.

אנחנו נדון על זה, אולי גם תיכף בהפסקה, אבל אולי בכלל לראות אם אפשר לעשות. שמעת מה אמרתי קודם.

עשיתי לזה נוסח די מדויק. מה שיש אצלך זה ישן, זה מפעם שעברה.

תיכף נעבור על זה. אני מציעה שאנחנו נעשה עשר דקות הפסקה ונמשיך ונתחיל להקריא את התוספת השישית.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 11:55.)

אנחנו מתקדמים לתוספת השישית. הדיון ממשיך. בבקשה, ענת, אנא, תקריאי.

התוספת השישית זו התוספת שמפרטת את כל ההפרות, יש לה שני טורים, בטור אחד יש את התאמת הנגישות ובטור ב' מפרטים את המקור שמטיל את החובה הזאת. שימו לב שלחובת נגישות מסוימת יש מספר מקורות, לפי סוג המקום, לפי תקנות, לפעמים זה השכלה גבוהה, לפעמים זה אוטובוסים, מוסד חינוך, בניין קיים.

אנחנו נעבור, נקריא את החובה ונקריא את התקנות, ואני מזכירה, שימו לב שלכל פרט יש את המספור שלו, כל פרט כזה נחשב כהפרת חיוב אחת ולכן אם אומר הפר אדם חובה מהחובות המנויות בתוספת, לכן אם הוא מפר את אחת החובות שבפרט נגיד 4, זו הפרה אחת, על זה יוטל עיצום כספי אחד ולא מספר עיצומים כספיים.

בואו נתחיל, בבקשה.

"תוספת שישית



(סעיף 26ז(ב))



בתוספת זו -



"תקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)" – תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע"ו-2016;



"תקנות התכנון והבנייה" – תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;



"תקנות נגישות במוסד חינוך קיים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע"א-2011;



"תקנות נגישות חושית באוטובוסים בין-עירוניים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות חושית באוטובוסים בין–עירוניים), התשע"ח-2017;



"תקנות נגישות לאתר" - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס"ח-2008;



"תקנות נגישות לבניין קיים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011;



"תקנות נגישות לבריאות" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו-2016;



"תקנות נגישות להכשרה מקצועית" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי הכשרה מקצועית), התשע"ה-2014;



"תקנות נגישות להשכלה גבוהה" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים), התשע"ז-2016;



"תקנות נגישות למוסד חינוך חדש" – תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ט-2018;



"תקנות נגישות למקום שאינו בניין" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"ד-2013;



"תקנות נגישות לשירות" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013;



"תקנות נגישות לתחבורה ציבורית" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003;



"תקנות נגישות פרטנית" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע"ח-2018;



"תקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב השכרה ואוטובוסים), התשע"ג-2012;



"תקנות נגישות לשירותי חירום במסגרות" - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), תשפ"א-2021.






0.



0.



0.



0.




0.
טור א'
טור ב'


1.

ביצוע התאמות נגישות בדלת בכניסה לבניין ובתוך בניין ובכלל זה קיום אפשרות לתמרון משני צידי הדלת ומערכת קשר פנים (אינטרקום)

תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרטים 2(4), (14) ו-(21) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין, פרטים 2(א) ו-11(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות, ופרט 2 בתוספת השלישית לאותן תקנות;



פרטים 8.55 ו-8.62 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 3(ג) לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 7, 17, 18 ו- 23 עד 28 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות, ופרטים 1 ו-10 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנות 10 ו-11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2, 11, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים 2 ו-10 בתוספת השנייה לאותן תקנות
























1.
קיום של סימן מוביל, סימן מאתר, סימן אזהרה, סימון של מכשולים בדרך, סימנים במדרגות, סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים בבניין
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2 (5), (7), (12), (16), (19), (20) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2(ד) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות



תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרטים 5(1)(ב), 5(7), 5(9)(ג) ו-(ד), 8 ו-9 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



פרטים 8.50, 8.52, 8.58, 8.65, 8.70 עד 8.75, 8.77 עד ,8.79 ו-8.130 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 2 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 12, 13, 14, 15, 18, 20 ו-21 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנות 26 ו- 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרטים 1.ג, 4, 5 ו-6 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנות 8, 11, 19 עד 24 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש



תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים 2, 3, 5, 6, 8 ו-10 לתוספת בתוספת השנייה לאותן תקנות




















טור א'
טור ב'

1.
ביצוע התאמות נגישות במעברים שהציבור עושה בהם שימוש במסגרת קבלת השירות, בדרך בתוך בניין
תקנה 15 לתקנות נגישות לשירות;



פרט 8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10(1) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 5 ו-14 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 11 ו-19 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנות 7 ו-14 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 3 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנות 11 ו-12 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2 ו-14 לתקנות נגישות פרטנית;



תקנה 3 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

1.
ביצוע התאמות נגישות הנוגעות לריהוט, עמדות שירות ומחשב, מדפים, דלפקים, מושבים, מקומות ואזורי ישיבה או המתנה, ספסלים ושולחנות, כולל אספקת הכמות הנדרשת
תקנות 18, 19, 20, 23, 52, 54, 61(7), 68(א), 70, 77, 84 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרטים 8.210 ו- 8.225 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנות 4, 6(א) ו-8 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנות 9, 10 ו-11 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 30 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות



תקנות 2, 13, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים 20, 21, 24 ו-25 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
ביצוע התאמות נגישות בשילוט ולוחות מידע ובכלל זה לוח אלקטרוני ושילוט הכוונה, זיהוי ומתן מידע
תקנות 16, 18(ז), 20(א), 25(א)(4), 44(2), 54(6) ו-62 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 2(ג) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות



תקנה 2 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(4) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 10 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



פרטים 8.56 ו- 8.100 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנות 4(א) ו-6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנות 9 ו- 10(1) ו-(5) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 7 ו- 13 בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנות 26 ו- 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרטים 1, 12 ו- 13 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 35 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 4 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 5 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

1.
ביצוע התאמות נגישות בנוהלי השירות, הליכיו או נוהגיו ובכלל זה לעניין איסור הטלת תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות בעבורו, איסור התניית שירות בהצגת תעודה המעידה על מוגבלות, מתן שירות בלא המתנה בתור לאדם עם מוגבלות הזכאי לכך, לבקשתו או לבקשת אדם המלווה אותו, מתן אפשרות לאדם עם מוגבלות להשתמש בשירות תוך הסתייעות בחיית שירות או במלווה מטעמו, התאמת נוהלי הפינוי והחילוץ בחירום ומתן פטור למלווה של אדם עם מוגבלות מתשלום בעד כניסה למקום הציבורי או הנאה מן השירות הניתן בו
תקנות 4, 5, 9, 10, 11, 12, 13 ו- 14 לתקנות נגישות לשירות;
פרטים 1, 2 ו- 3 לתוספת השישית לחוק שוויון



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנות 4, 6 ו- 10(1) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
החזקה, התקנה או הספקה של מערכת שמע או מערכת עזר לשמיעה (קבועה או ניידת) או הספקת מקלטים
תקנות 18, 44, 51, 54, 77(1) ו-81 לתקנות נגישות לשירות;



פרטים 8.211 ו-8.225 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 30 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות, ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 8 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנות 2, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 49 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
ביצוע התאמות הנגישות בכריזה קולית או חזותית
תקנות 21 ו-22 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 2 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים 28 ו- 29 בתוספת השנייה לאותן תקנות.

1.
הספקת התאמות נגישות למידע
תקנות 29, 54, 73 ו-84 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 28 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;



פרטים 6 ו- 7 לתוספת השישית לחוק שוויון



תקנות 2, 18 ו-19 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים 28 ו-57 בתוספת השנייה לאותן תקנות.

1.
מתן שירות באמצעות אמצעי דיגיטלי או טכנולוגי
תקנה 32 לתקנות נגישות השירות;
פרט 8 לתוספת השישית לחוק שוויון

1.
מתן מידע או שירות שניתן במערכת ניתוב שיחות, בהקלטה מותאמת או בהפניה למוקדן בתחילת מסירת המידע
תקנה 33 לתקנות נגישות לשירות;



פרט 9 לתוספת השישית לחוק שוויון



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10(3) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
פרסום התאמות הנגישות, פרסום נהלים ומידע נדרש, ציון הזכות לבקש התאמת נגישות וצירוף טופס מתאים בטפסים שסופקו לציבור, הודעה לאדם על זכאותו להתאמות, ציון הצהרת נגישות בשירות אינטרנט
תקנות 34, 35ה, 47, 50, 57, 61, 66,72, 73, 83 ו-86 לתקנות נגישות לשירות;



פרט 10 לתוספת השישית לחוק שוויון



תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 43(ג) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 3 לתקנות נגישות פרטנית



תקנה 29 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
פרסום מכרז מסגרת לביצוע התאמות נגישות במוסדות חינוך או בגני ילדים
סעיף 19לד1(א) לחוק

1.
ביצוע התאמות נגישות בקו טלפון ייעודי לפניות למוקד בעת חירום
תקנה 36 לתקנות נגישות לשירות

1.
ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בחקירה
תקנה 39 לתקנות נגישות לשירות

1.
הספקת התאמות נגישות לקהל, לעדים, לבעלי דין או לבאי כוח
תקנות 45, 46, 48, 49 ו-50 לתקנות נגישות לשירות


1.
ביצוע התאמות נגישות בדיונים וישיבות של רשויות ציבוריות
תקנה 51 לתקנות נגישות לשירות

1.
הספקת תמלול או הקרנת הטקסט באירוע
תקנה 54 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
ביצוע התאמות נגישות בסיורים
תקנה 64 ו-66 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 10 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 13 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 2 ו-14 לתקנות נגישות פרטנית

1.
מתן אפשרות למישוש מוצגים תלת ממדיים
תקנה 64(4) לתקנות נגישות לשירות


1.
החזקת ערכת תקשורת ושימוש בערכה כאמור בעת הצורך
תקנה 74 לתקנות נגישות לשירות;



תקנות 2 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים 36 ו-37 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
קיום נגישות למכשירים בחדר כושר
תקנה 85(א)(3) ו-(4) לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה

1.
יידוע צוות העובדים בחובות על פי החוק
תקנה 87 לתקנות נגישות לשירות

1.
מינוי רכז נגישות, נאמן או ממונה, הכשרתו ופרסום פרטיו
תקנה 91 לתקנות נגישות לשירות;



תקנות 36(א), 36(ב), לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10(8) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
הכנת תכנית הנגשה והתאמה או תכנית פעולה, וקבלת אישור מורשה לנגישות לתכנית הנגשה והתאמה או לתכנית פעולה ולסיום ביצוע
סעיפים 19יט ו-19כ(ב1)(3) לחוק;



תקנה 2(ב), (ג) ו-(ד) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



תקנה 3(ג)(1) ו-(ד) לתקנות נגישות לאתר

1.
פרסום ודיווח לגבי מקומות ובניינים שיש להנגיש
תקנה 11(ב) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
סעיפים 19ט(3גא)(2) ו- 19כב לחוק שוויון זכויות

1.
ביצוע התאמות נגישות ביחידת אכסון מיוחדת (למעט שירותים ומקלחת)
תקנות 41(3) ו-(6), 75 ו-80 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(30)(ג) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרט 8.186 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 34 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש

1.
ביצוע התאמות נגישות במקום חניה או חניון, ובכלל זה כמות, מבנה, מידות, שילוט, סימון ומעבר למדרכה או למבנה
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(2) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 16 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 2(א)(1) בתוספת השנייה לאותן תקנות;



פרטים 8.50, 8.100 ו- 8.110 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנות 2(א) ו- 3 לתקנות נגישות לאתר ופרט 2(א) ו-(ב) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנות 4 ו-6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנות 9 ו-10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 2 ו-3 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנות 6(א) ו- 15 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2, 11 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים 1, 2 ו-4 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
התקנת אמצעי להתגברות על הפרש גובה עד 20 ס"מ
תקנות 2(ב)(1) ו- 5 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(8) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרטים 8.50, 8.54, 8.58 ו-8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א ו-ו בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנות 6, 7 ו-11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנה 2(א), 9, 11 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
ביצוע התאמת נגישות להתגברות על הפרש גובה שאינו עולה על 1.5 מטר בדרך למקלט
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(35) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרט 8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה

1.
ביצוע התאמות נגישות בתא המעלית, למעט מידות וקיום התא, או בתחנות עצירה ובכלל זה לחיצים, מידע, כריזה ואותות
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(9) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 17 לתקנות נגישות לשירות;



פרטים 8.120, 8.121 ו-8.124 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנות 4(א) ו-6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנות 9 ו-10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות, ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 5 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 17 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 9, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
התקנת בית אחיזה, מאחז יד, חסימה, רכיב הגנה
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(11), (12), (13), (18), (28), (32) ו-(34) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2(א) ו-18(ג)(1) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרטים 2(א), 5(8) ו-(9) בתוספת השנייה לאותן תקנות;



פרטים 8.52, 8.58, 8.65 ו-8.130, 8.159(א) בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 2(ה) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 9, 16, 20, 21 ו-32 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 9 ו- 16 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרטים 1 ו-5 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנות 7, 11, 13 ו-19 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 2 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 3 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

1.
ביצוע התאמות נגישות במדרגות נעות
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(12) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרט 8.131 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה ;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 21 בתוספת הראשונה לאותן תקנות ;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 5 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 2 בתוספת השנייה לאותן תקנות



תקנה 19 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש

1.
ביצוע התאמות נגישות בתא בית שימוש, תא רחצה, תא מקלחת, עמדת הלבשה, תא משולב, מלתחה וחדרים לשימוש הציבור בנוגע לדלת, מחיצה, התקנת מאחז, מושב, ספסל, אביזרים, ידיות, מכשירים, משטף ולמעט מידות המקום
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרטים 2(14), 2(21), (22), (24) ו-(25) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין, פרטים 2(א) ו-11(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות ופרט 2 בתוספת השלישית לאותן תקנות;



פרטים 8.62, 8.140, 8.141, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157, 8.159 ו – 8.187 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 23 עד 28 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 12 עד 14 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנות 3(ג) ו-7(ג) לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;



תקנות 27 ו-31 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 10 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית;



תקנות 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

1.
קיום מקומות ישיבה מיוחדים בכמות, במבנה, במידות, במיקום ובזווית הראייה הנדרשים במקום להתקהלות ובבית קולנוע
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(28) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 2(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות;



פרט 8.210 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 54 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 4 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 32 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש

1.
קיום אפשרות לשימוש במיתקן ספורט, במגרש ספורט ובמשטח המשמש לאימונים ולתחרויות ספורט או למשחקים ולשעשועים
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 2(א), 13 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 61 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
קיום מיתקן נגיש לשתיית מים
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרט 8.224 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 30 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 13 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 27 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
ביצוע התאמות נגישות במיתקן באתר משחקים
תקנה 11 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין

1.
מינוי גורם אחראי לקביעת התאמות אישיות
תקנה 11 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 14 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
קיום הליך להגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות בהדרכה או הכשרה
תקנה 71 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 12 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 15 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
מתן התאמת נגישות אישית לתלמיד או הורה לתלמיד, שאינה מנויה בפרט אחר בתוספת זו
תקנה 12 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנות 2 13 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
הספקת רכב השכרה פרטי נגיש בתוך 24 שעות ממועד הזמנתו
תקנה 4 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים

1.
איסור דרישת תשלום יתר בעבור השכרת רכב השכרה נגיש או אוטובוס מיוחד נגיש
תקנה 9 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים

1.
הספקת אוטובוס מיוחד נגיש בתוך חמישה ימי עבודה ממועד הזמנתו
תקנה 8 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים

1.
קיום התאמות נגישות באוטובוס עירוני או בין עירוני – לכל אוטובוס
תקנה 5(1) עד (12) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;



תקנות 4 ו-5 לתקנות נגישות חושית באוטובוסים בין–עירוניים

1.
קיום רחבת היערכות לעליה מהאוטובוס או לירידה ממנו בכיסא גלגלים – לכל רחבה
תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 3(ב) בתוספת התשיעית לאותן תקנות

1.
הוצאת הנחיות לאנשי צוות של מפעיל כלי טיס להטסת נוסעים בעניין מסירת מידע או בעניין טיפול בכיסא גלגלים של נוסע
תקנה 12 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
מתן אפשרות לאדם עם מוגבלות לשריין מקום ייעודי בקרון נגיש
תקנה 24(ב) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
הספקת כתוביות בסרט קולנוע או הדרכה ובסרטים המוקרנים בכלי טיס
תקנה 13 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
תקנות 56, 64(3) ו-82(א)(3) לתקנות נגישות לשירות

1.
איתור אזורים בטוחים ווידוא כי קולטים אותות התרעה וסיוע לקליטת אותות התרעה
תקנה 22(א), לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
הכנת רשימות, אחזקתן מוכנות לשימוש, העברתן לגורם אחר
תקנות 5(ב), 5(ד), 5(ה), 32(ג), 35, לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
הודעה על אדם שאין ברשותו ערכת מגן
תקנות 10, 26 לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
הכנת נהלים ועדכונם ובכלל זה התייעצות עם מורשה נגישות כאשר נדרש, הכנת תכנית פינוי או קליטה, הכנת תכנית היערכות
תקנות 3, 4, 5, 6, 7, 13, 14, 15, 16, 21, 36, 39 ו- 45, לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
היערכות לפינוי, היערכות למצב חירום,
תיאום בין גורמים, ביצוע הכנות להבטחת רציפות תפקודית
תקנות 23, 27(ב), 27(ג), 28(א), 28(ב), 28(ד), 31(ג), 31(ה), 32(א), 36(ג), 36(ד),לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
ביצוע תרגול לשעת חירום, בקרה ותיקון ליקויים
תקנות 29(א), 34(א), 34(ה), לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
פתיחת מסגרת ללא הגשת בקשה לאישור כמפעל, פתיחת מסגרת חדשה ללא יישום התקנות
תקנות 32(ו), 37, לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
התאמת תכנית לימודים בקורסי הכשרת מטפלות בתחום הסיעוד
תקנה 34(ד) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות

1.
הבטחת הזמינות, האחזקה התקינה והשמישות של התאמת נגישות, אי פגיעה בסידורי הנגשה והיערכות להנגשה
סעיף 19ח(ב) לחוק;



תקנה 27 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 11 לתקנות נגישות לבניין קיים;



תקנה 8 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10(2) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 14 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנה 5 לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;



תקנות 42(א), 42(ב), לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות



תקנה 8 לתקנות נגישות פרטנית;



פרט 5 לתוספת השישית לחוק שוויון



תקנה 4(ד) לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

חלק ב'.

חלק ב' זה הפרה בינונית, זה המדרג השני. עד עכשיו זה היה הפרות עם העיצום הכי נמוך.


















חלק ב'



טור א'
טור ב'

1.
ביצוע התאמות נגישות במספר המזערי הנדרש של עמדות שירות או מודיעין
תקנה 18 ו-20 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 30 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
הספקה וביצוע התאמות נגישות במכונות אוטומטיות ובכלל זה מתן אפשרות הגעה ותמרון, מתן שירות נגיש על ידי המכונה, מתן הנחיות הפעלה וכמות מכונות נגישות
תקנה 25 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 11 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 36 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 27 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
ביצוע בדיקה תקופתית
תקנה 28 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות במתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר
תקנה 41 לתקנות נגישות לשירות

1.
קיום דרך נגישה המקשרת בין חניית הנכים לאזור הישיבה הנגיש, לשירותי הנכים ולמרכזי העניין, באירוע
תקנה 54 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
ביצוע התאמות נגישות לשירותי הספקת כרטיסים לאירועים בפני קהל
תקנה 58 לתקנות נגישות לשירות

1.
ביצוע התאמות נגישות בפעילויות פנאי וחוגים
תקנה 73 לתקנות נגישות לשירות


1.
ביצוע הכנות להתקנה ולתפעול של מיתקן הרמה במקווה טהרה
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(34)(ב)(3) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;



פרט 8.159 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה

1.
ביצוע התאמות נגישות לשירותי מגורים ולינה
תקנה 83 לתקנות נגישות לשירות

1.
ביצוע התאמות נגישות לשירותי ספורט ופנאי
תקנה 85 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
קיום תכנית הדרכה מאושרת על ידי מורשה לנגישות השירות
תקנה 89(ב) לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10(8) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
ביצוע בדיקה בידי מורשה לנגישות השירות
תקנה 106 לתקנות נגישות לשירות

1.
קיום כניסות נגישות למבנה במספר המזערי הנדרש
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(4) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרטים 8.55 ו-8.57 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 7 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 10(א) לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2, 11 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
התאמות נגישות, ובכלל זה כבש, בדרך המובילה לבמה או לארון קודש
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(18) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנות 2(א) ו-18(א) ו-(ג) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרט 8.65, 58.8 ו- 8.130 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 13 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 9, 11, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
ביצוע התאמות נגישות בכבש ובכלל זה רוחב, שיפוע וקיום משטחי ביניים
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(11) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנות 2(א) ו-18(ג)(1) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 5(8) בתוספת השנייה לאותן תקנות;



פרטים 8.52 ו-8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 2(ה) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 9 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנות 7 ו-11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 2 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
קיום דרך נגישה המובילה למדשאה
פרט 8.52 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה ;



תקנה 9 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 12 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 7 ו-9 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש

1.
קיום התאמות נגישות בדרך המובילה לעזרת נשים בבית כנסת, למעט התגברות על הפרש גובה מעל 3 מטר
תקנה 15 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, ופרט 2(8 ) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;



פרטים 8.58 ו-8.66 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש

1.
קיום התאמות נגישות בדרך המובילה לבור הטבילה, למקלחת נגישה, לבית שימוש נגיש או למלתחה נגישה במקווה טהרה, למעט התגברות על הפרש גובה
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(34)(א) ו-(ב) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;



פרטים 8.58 ו-8.159 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה

1.
ביצוע התאמת נגישות לעניין רוחב ופני הדרך מחוץ לבניין או בתוכו
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(5) ו-(6) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 15 לתקנות נגישות לשירות;



פרטים 8.52 ו-8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 6, 11 ו-19 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 3 ו-8 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנות 7 ו-11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנה 3 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)



תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 2 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
קיום דרך נגישה שמובילה לבית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות ועמדות הלבשה
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(1) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנות 2(א) ו-13(ב)(1)(ד) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרטים 8.58 ו-8.151 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 3(א) ו-(ב) לתקנות נגישות לאתר;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 2 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות



תקנה 3 לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;



תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו-18
לתקנות נגישות פרטנית ופרט 2 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנות 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

1.
קיום דרך נגישה אל מיתקן ספורט, מגרש ספורט ואל משטח המשמש לאימונים ולתחרויות ספורט או למשחקים ולשעשועים
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרט 8.63 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 2(א), 11, 13 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
אי הצרה של דרך קיימת בבית עלמין או ביצוע התאמות נגישות לענייו רוחב דרך בבית עלמין
תקנה 9(ד)(1) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרט 8.200 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה

1.
קיום דרך נגישה ורציפה אל מקום רחצה, ובתוכו - בשל כל מקום שלא מובילה אליו דרך נגישה ורציפה
תקנות 2 ו-13 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין

1.
ביצוע התאמות אקוסטיקה בחדרי לימוד, אולמות ומרחבי לימוד
תקנה 7 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 33 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 13 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית, ופרטים 17 ו-18 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
ביצוע התאמות נגישות במיתקן באתר שעשועים
תקנה 12 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין

1.
ביצוע התאמות נגישות לעניין רוחב או שיפוע של רציף לאוטובוסים
תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 3(ב) בתוספת התשיעית לאותן תקנות

1.
קיום פינת ישיבה מוצלת נגישה
תקנה 9 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 12 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית

1.
הצבה וביצוע התאמות נגישות בתחנת אוטובוס או סככת המתנה לאוטובוס – לכל תחנה או סככה
תקנות 6, 7(ב) ו-(ג) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;



תקנה 6 לתקנות נגישות חושית באוטובוסים בין–עירוניים

1.
החזקת כיסא גלגלים מיוחד המיועד לשימוש בכלי טיס להטסת נוסעים
תקנה 9 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
קיום תא שירותים נגיש בכלי טיס להטסת נוסעים
תקנה 10 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
קיום מתקן הרמה לגישור בין הרציף לקרון בתחנת רכבת ארצית
תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית ופרט 9 בתוספת התשיעית לאותן תקנות

1.
קיום מיתקן מעבר נוסעים (אחד לפחות) המיועד לאנשים עם מוגבלות המתניידים בכיסא גלגלים וזמין לשימושו, בכל אזור שבו הוצבו מתקני מעבר נוסעים
תקנות 26ג ו-27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית ופרט 10 בתוספת התשיעית לאותן תקנות

1.
קיום מבנה סככת צל נגישה במקום רחצה
תקנה 13(ב)(1)(ה ) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 3 בתוספת השלישית לאותן תקנות






חלק ג'



טור א'
טור ב'

1.
מסירת ידיעה או מסמך שדרש מפקח
סעיף 26ד(2) לחוק

1.
ביצוע התאמות נגישות לתערוכות, למוצגים ולמידע או לדברי הסבר אודותיהם
תקנה 61 לתקנות נגישות לשירות


1.
ביצוע התאמות נגישות בספריה
תקנה 68 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 2, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
ביצוע התאמות נגישות לשירותי הדרכה והכשרה
תקנה 69 לתקנות נגישות לשירות


1.
התקנת מיתקן הרמה במקווה טהרה
תקנה 78 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, ופרט 2(34) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות

1.
הספקת התאמות נגישות באתר אינטרנט או ביישומון (אפליקציה)
תקנה 35א ו35ג לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א)(3) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 10(4) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 2 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 58 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
מתן הדרכה לעובדים ולצוות
תקנות 87 עד 90 לתקנות נגישות לשירות;



תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנות 29(ב), 34(ב), 34(ג), לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות



תקנה 10(8) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית



תקנה 16 לתקנות נגישות פרטנית;

1.
קיום יחידות אכסון מיוחדות במקום ציבורי לאכסון במספר המזערי הנדרש
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(30) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרטים 8.182 עד 8.184 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 34(א) לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש

1.
קיום מקלחת, אמבטיה, אסלה או כיור בחדר הרחצה ביחידת אכסון מיוחדת וביצוע התאמות נגישות לעניין מקלחת, אמבטיה אסלה או כיור בחדר רחצה כאמור
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(30) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרטים 8.187 עד 8.190 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 34(ב) לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש

עצרי רגע. כל הכבוד. אני רוצה שעכשיו תעבירי לסגן השר אביר קארה, שהוא היה כאן והיו כאן אנשים שהגישו כאן הסתייגויות אחת על גבי השנייה במשך חודשים רבים ואין כאן שום סיבה לאיים שהוא מפיל את החוק הזה בגלל שלא נותנים לו להגיש עוד הסתייגויות.

כל מי שעכשיו יושב כאן ולא הגיש את ההסתייגויות האלה בזמן, אם זה במגזר העסקי, הפרטי, המלונאות, כל מי שיושב כאן, והיו לו את כל ההזדמנויות בצורה רחבה, חודשים, כל ההסתייגויות שעלו כאן וכל הטענות נדונו כאן בצורה יסודית, רצינית ומעמיקה.

לבוא עכשיו ולהפעיל כאן חברי כנסת, כשאנחנו תוך כדי הקראה, באיומים כאלה, זה פשוט באמת ביזיון. זה חוסר כבוד, גם למשכן הזה, גם לכל מה שאנחנו עושים כאן.

עם כל הכבוד. אני אומרת את זה כאן בצורה ברורה. זה מה שאת יכולה להעביר לו וזה נכנס גם לפרוטוקול. אם הוא רוצה להצביע נגד החוק הזה, welcome. זה הכול.

את יכולה להמשיך. סעיף 10?

אני בסעיף 10.
















1.
התקנת אמצעי להתגברות על הפרש גובה בין 21 ס"מ ל-3 מטר בכניסה לבניין, בתוך בניין ובמיתקן תחבורה מרכזי
תקנה 2(ב)(1) ותקנה 5 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(8) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרטים 8.50, 8.54, 8.58 ו- 8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנות 6, 7 ו-11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנה 2(א), 9, 11 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
קיום פיר מעלית במוסד חינוך קיים
תקנה 2 לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים

1.
ביצוע התאמת נגישות לעניין מבנה של תא מעלית
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(9) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרטים 8.120, 8.121 ו-8.212 לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 5 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 17 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 9, 14 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
ביצוע התאמת נגישות לעניין מעלון
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(10) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרט 8.126 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 6 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 18 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

1.
קיום נגישות רציפה במקום ציבורי
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(1) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנות 2(א)(2) ו-(3), 9(ג) ו-(ד), 10(א), 12(1 ), 13(ב)(1) ו-(ג), 14(א), 15, 16, 17, 18(א) ו-19 (א)(1) ו-(2) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



תקנה 3(א) לתקנות נגישות לאתר

1.
קיום תאי בית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות, חדרים ועמדות הלבשה נגישים במספר המזערי הנדרש ובמידות הנדרשות
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(21), (24) ו-(25) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין, פרטים 2(א) ו- 11(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות ופרט 2 בתוספת השלישית לאותן תקנות;



פרטים 8.140, 8.141, 8.142, 8.143, 8.147, 8.150, 8.153, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157, 8.159 ו-8.213 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 3 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 23 עד 28 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 12 עד 14 בתוספת השנייה לאותן תקנות;



תקנות 3(א) עד (ג) ו-7(ג) לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;



תקנות 26, 27, 29 ו-31 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 10 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית;



תקנות 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

1.
קיום נגישות לשפת בריכה ולתוך המים בבריכה ובפארק מים – לכל בריכה
תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(32) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



פרטים 8.53 ו-8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנות 7 ו-11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 13 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט 60 בתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
ביצוע התאמות נגישות נוספות במקלט במבנה המיועד לאנשים עם מוגבלות לפי הוראות של מורשה נגישות
תקנה 2(2) לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

1.
קיום מרכז תמיכה
תקנה 3 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה

1.
ביצוע התאמות נגישות ברכבי השכרה לעניין כמות נדרשת וביצוע ההתאמות ברכב מסוים
תקנות 2 ו-3 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים

1.
קיום התאמות נגישות באוטובוס מיוחד נגיש או באוטובוס מיוחד שאינו אוטובוס מיוחד נגיש לעניין הכמות הנדרשת וביצוע התאמות ברכב מסוים
תקנות 5, 6 או 7 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים והתוספת השנייה לאותן תקנות

1.
הפעלת אוטובוס נגיש בקו שירות – לכל אוטובוס
תקנה 2 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;



תקנה 2 לתקנות נגישות חושית באוטובוסים בין–עירוניים

1.
קיום התאמות הנגישות בכלי טיס חדש להטסת נוסעים
תקנה 11 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
קיום התאמות הנגישות לעניין כלי שיט נגיש
תקנה 16(1) עד (13 ) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
קיום מזח נגיש ודרך גישה נגישה בנמל נוסעים
תקנות 17 ו-18 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
קיום מתקן הרמה או כבש במזח נגיש
תקנות 16(13) ו-18 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
קיום מספר מזערי של קרונות נגישים ברכבת
תקנה 20 (א) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
קיום התאמות הנגישות בקרון נגיש ברכבת נוסעים או בקרונוע נגיש
תקנות 20, 21, 22 ו-26ב לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

1.
הזמנת קרון נגיש בלבד כקרון נוסעים או קרונוע חדש
תקנות 23, 26א ו-26ב לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית





חלק ד' –


טור א'
טור ב'

1.
התקנת אמצעי להתגברות על הפרש גובה מעל 3 מטר בכניסה לבניין, בתוך בניין או מיתקן מרכזי
תקנה 2(ב)(1) ותקנה 5 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(8) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;



פרטים 8.50, 8.54, 8.58 ו-8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;



תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;



תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א ו-ו בתוספת התשיעית לאותן תקנות;



תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;



תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;



תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות



תקנות 6, 7 ו-11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;



תקנות 2(א), 9, 11 ו-18 לתקנות נגישות פרטנית

תודה רבה לכל העוסקים במלאכת הקריאה המצוינת שהייתה פה עכשיו. הוגשו מספר הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. הם אמנם לא נמצאים כאן, אבל הסכמתי ואני יכולה להפעיל את שיקול הדעת שלי כדי להתייחס להסתייגויות האלה וכן אנחנו נצביע גם עליהן כאן. זה הוגש על ידי קבוצת הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה והליכוד. תציגו אותן, בבקשה.

אגב, רק צריך לומר לפרוטוקול שהם הגישו הסתייגויות אחרות ואז ראו את התיקונים שלנו וכמובן תיקנו את כל ההסתייגויות שלהם. אז גם זה צריך להיאמר פה לפרוטוקול.

בסעיף 26ד, המובא בו, במקום 'בכל עת סבירה' יבוא 'בשעות הפתיחה של העסק'. את רוצה להצביע אחרי שאני מציגה כל הסתייגות? נראה לי שעדיף.

כן. מי בעד ההסתייגות? להרים את היד. נגד. שלושה, ההסתייגות נפלה.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 26ז(א), המובא בו, במקום 25,000 יבוא 10,000. זה לגבי סכומי העיצומים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? שלושה. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 26ז(א) המובא בו, במקום 25,000 יבוא 15,000.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

הצבעה
לא אושר.

גברתי היושבת ראש, בנושא של האישור, עלה פה התייחסות - - -

אני יודעת, אני מודעת לנקודה הזאת, נסיים את ההסתייגויות ותיכף אנחנו נתייחס אליה.

בסעיף 26ז(ב) המובא בו במקום 1,200 יבוא 600.

מי בעד? מי נגד? שלושה. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב) במקום 3,500 יבוא 1,750.

מי בעד? מי נגד? שלושה. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב), המובא בו, במקום 12,500 יבוא 10,000.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב), המובא בו, במקום 2,400 יבוא 1,200.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב), המובא בו, במקום 7,000 יבוא 3,500.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב) המובא בו, במקום 25,000 יבוא 10,000.

בעד? אין. נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב), המובא בו, במקום 3,600 יבוא 1,800.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב) המובא בו, במקום 13,000 יבוא 6,500.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב) המובא בו, במקום 37,500 יבוא 10,000.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב) המובא בו, מקום 3,600 יבוא 1,800.

מי בעד? אין לנו בעד. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב) המובא בו, במקום 13,000 יבוא 6,500.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ז(ב) המובא בו, במקום 200,000 יבוא 100,000.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

עכשיו לגבי סעיף 26ח, הם מבקשים שיהיה סעיף קטן שיגיד: על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא תימסר למפר הודעה על כוונת חיוב אלא אם כן התקבלה התראה מוקדמת בכתב ללא עיצום כספי בטווח זמן של לפחות חודש ימים קודם להודעה.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26ט המובא בו, במקום 30 ימים יבוא 45 ימים.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26יא המובא בו, הסעיף יימחק.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26יד המובא בו, במקום 30 ימים יבוא 90 ימים.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26יד, זה לחילופין, במקום 30 ימים יבוא 60 ימים.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

ההסתייגות הבאה, סעיף 26 טו יימחק.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26טז, המובא בו, במקום 12 תשלומים יבוא 18 תשלומים.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

אחרי סעיף 26יח יבוא: קרן ייעודית לנגישות. מוקמת בזה קרן לנגישות במסגרת משרד המשפטים. מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לביצוע התאמות נגישות. שר המשפטים יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן, כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות שר המשפטים בהסכמת שר האוצר. כספי הקרן יובאו מהיטלים כספיים לפי סימן א' לחוק, הקצבות מתקציב המדינה, תרומות וכל מקור אחר שנקבע בדין.

מי בעד? אין לנו. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

אבל אני רוצה לציין, אתם יודעים וזה צריך להיאמר עוד פעם, גם אמרנו את זה בוועדה בדיונים הקודמים, הסברנו את זה, גם הנציבות ביקשה את זה וגם אנחנו תמכנו ומשרד המשפטים, אני חושבת שהיה לנו רק את משרד האוצר שהביע את ההתנגדות לקרן. לצערי גם אנחנו קיבלנו את זה.

ההסתייגות הבאה, בסעיף 26יט המובא בו, במקום 30 ימים יבוא 45 ימים.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26כג, המובא בו, במקום 30 ימים יבוא 45 ימים.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26כח המובא בו, בפסקה (ה) במקום ארבע שנים יבוא שנתיים ובמקום שנתיים יבוא שנה.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

בסעיף 26כט המובא בו, הסעיף יימחק.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

וסעיף 26ל, במקום 300,000 יבוא 100,000.

מי בעד? אין תומכים. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 0
נגד – 2
לא אושר.

האמת, נכון, היה תקרה של עד 300,000 שקלים ומחקנו אותה, אז ההסתייגות בעצם לא רלוונטית.

תיקנו את זה ממילא.

אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה עצמה, נצביע עליה במקשה אחת.

אם אפשר בקשה קטנה, כבוד היושבת ראש.

רק שנייה. בבקשה.

בקשר לקביעה לגבי הדרישות של האישור, מה שאנחנו מבקשים לקבוע זה שזה יהיה כמו שמופיע בנוסח, קביעה של הנציב בהתייעצות עם הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה.

זה מקובל על זרוע העבודה?

זה בא מהם.

זה בסדר הנוסח הזה? מקובל? זה קשור לסמכויות והכול.

אנחנו נבקש שיהיה כתוב בממונה על זרוע העבודה, בהתייעצות עם הממונה על זרוע העבודה או מי מטעמו.

הנציב, בהתייעצות עם הממונה על זרוע העבודה שבמשרד הכלכלה או מטעמו.

בסדר, מקובל. בבקשה, אדוני.

בסעיף 26יח יש שהנוהל ייקבע בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אנחנו מבקשים אם אפשר שזה יהיה בהתייעצות עם משרד הכלכלה. הסוכנות נמצאת בתוך משרד הכלכלה, אבל יש אגפים נוספים שהם רלוונטיים.

יש לכם התנגדות?

אין לנו התנגדות.

מצוין, מקובל.

ואני רק מזכירה שאנחנו ביקשנו שתקנות ההפחתה יהיו באישור ועדה. אנחנו מוסיפים גם את זה.

בסדר גמור.

וקבענו את התחילה בעוד שנה ואנחנו הוספנו את הוראת המעבר באישור נגישות. הערה אחת לגבי ההתראה. במהלך ארבע שנים ההתראה שניתנת לעסקים: היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שהוא חייב זעיר או חייב קטן הפר לראשונה חובת נגישות מסוימת. גם זה צריך להיות, לא 'חובת נגישות', כדי שיהיה ברור שלגבי כל חובת נגישות יש התראה נפרדת.

טוב. לפני שנגיע להצבעה, יש עוד משהו?

אני רוצה להעיר, לגבי ההסתייגויות שהגיש סגן השר.

הוא לא הגיש הסתייגויות, הוא לא יכול.

לכן אנחנו אומרים לפרוטוקול שהוא כסגן שר לא יכול להגיש הסתייגויות ולכן אנחנו לא מצביעים עליהן. זה חשוב שזה ייאמר.

כמובן. כן, ניר.

אני מבין שלעניין הסניפים יש הבנה או הסכמה שאמרנו שבתקנות ייקבעו הדברים, אם יש הפרה שהיא פשוטה והתיקון שלה הוא חודשיים אז נגיד תהיה הגנה לשאר הסניפים לחודשיים עד ליישור קו, ובהפרה שהיא כבדה יותר ההגנה תהיה למשך קצת יותר מחודשיים, שישה חודשים, עשרה, איזה שהוא משהו שהוועדה פה תקבע יחד עם הנציבות.

אני לא זוכרת שדיברנו על זה. אז אולי תבהירו את זה, כדי שלא יהיו כאן אי הבנות.

אז אני אגיד שוב מה הייתה האמירה שלנו, שאנחנו ניישם את ההפרה החוזרת, כמו שאת כל האכיפה הזאת, ניישם באופן סביר, כמו שנדרש מכל רשות מנהלית, ובין היתר היישום של הנושא של הפרה חוזרת יביא בחשבון את הצורך של כל חייב, גם אם הוא קטן, אם הוא בינוני או אם יש לו רשת, בזמן שנדרש כדי להטמיע את התיקון. כמובן שאם זאת רשת מרובת סניפים אז אנחנו מבינים שאחרי שנמצא ליקוי במקום מסוים דרוש לו זמן כדי לוודא שנעשתה הטמעה רחבה וזה יבוא לידי ביטוי באופן שאנחנו ניישם את הסוגיה הזאת.

אם יש אפשרות שזה יהיה במשהו בתקנות?

עברנו את הנקודה הזאת. אני חושבת שקיבלנו את כל הנימוקים ואת כל ההסברים ואני חושבת שהנקודה הזאת כבר מאחורינו.

אני רוצה שניגש להצבעה ולפני היה לי עוד משהו להגיד לגבי ההסברה. ההסברה זה זרוע העבודה, זה הנציבות, זה כולכם, אם לא תהיה כאן הסברה טובה מאוד אני מרגישה שאנחנו לא עשינו את כל מה שהיה צריך לעשות. המקלות האלה הם חשובים, זה טוב שיש לכם את כל האמצעים כדי לאכוף, זה נכון, אבל בסוף בסוף בסוף אנחנו רוצים שיהיה טוב ושתהיה פה הנגשה ושיהיה פה win win לכולם.

אם אפשר להגיע לאותה תוצאה בלי עיצומים, בלי מקלות, בלי הפחדות, בלי כל הדברים האלה, ברור שכולם יעדיפו את זה, ולכן אני ממש פונה אליכם, בכל לשון של בקשה, כל הגורמים הרלוונטיים, ממשרד הכלכלה והנציבות בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי, אני בטוחה שהם יקבלו אתכם בזרועות פתוחות, תעשו כל שביכולתכם, שימו את משקל הכובד שלכם על זה יותר מאשר על החוק הזה. בעיניי זה פשוט ייטב לכולנו.

אפשר להגיד מילה בנושא הזה?

כן.

במסגרת תכנית העבודה של הנציבות שלנו, ב-2022, השנה הזו, בתכנית העבודה יש נושא מאוד מרכזי, שזה הקמת מחלקה בנציבות, הסברה, הדרכה, מדיה וניו מדיה, שאחת המטרות של המחלקה החדשה הזאת, בימים אלה מוקמת, זה בדיוק הדבר הזה.

זאת אומרת חוץ מזה שיכירו אותנו אנחנו גם רוצים להסביר את המהלכים שלנו, להסביר את המטרות שלנו, להביא את הבשורה של מה אנחנו רוצים לעשות. זו אחת המטרות שלקחתי על עצמי, שאני מחויב אליה במסגרת תכנית העבודה שלי בנציבות. זה כבר השנה, זה לא בשנה הבאה. זה כבר השנה.

אז אני ממש מחזקת את ידיכם ומאחלת לכם באמת הצלחה רבה.

מעבר לזה באמת - - -

אתה לא רוצה שנגיע להצבעה? לא כדאי?

לפני כן אני רוצה להגיד תודה, גם לך, גברתי יושבת הראש, ולכל הוועדה, לכל החברים בוועדה.

אנחנו סופרים את הכסף במדרגות, עוד לא הצבענו. בוא נצביע ואז.

תודה על הדיון.

אין בעד מה. אני מבקשת להצביע על נוסח החוק עם השינויים כמובן שהצענו, הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מספר 19), התשפ"ב-2021, מי בעד? שניים. מי נגד? אין. נמנעים אין. הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מספר 19) התקבלה.

מי בעד? אין. מי נגד? שניים. ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד – 2
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.

ואני מגישה על זה רביזיה והרביזיה נועדה למשרד המשפטים למצוא את הדרך כן לעשות כאן תיקון עקיף לחוק התובענות הייצוגיות. אני מאחלת לכם בהצלחה רבה, אני נותנת לכם באמת את כל האפשרויות, אני אעזור לכם בכל מה שתרצו, אתם יודעים שזה פרטנרים מעולים, אני מאוד מקווה שנצליח לעשות את זה ונעביר את זה במהרה בימינו במליאה. תודה רבה לכולכם.

אפשר להגיד משפט?

גם אני אשמח.

אז עוד לא נעלנו את הדיון, הגר ואחר כך, בבקשה, שי.

אני גם רוצה באמת להודות פה על הדרך שבה זה הסתיים, נעשתה פה כברת דרך שזה לא מובן מאליו, והרבה בזכות היושבת ראש. ובהמשך למה שאמרת, גם תודה לכל צוות הוועדה ולענת ולכל החברים והשותפים שעבדנו פה יחד. כמו שאמרתי, היינו לאורך כל הדרך משני צדי השולחן ולדעתי זה בהחלט השלב שנעבור לשבת על אותו שולחן יחד, יחד עם יובל גם, בשביל לראות איך מיישמים את הדבר הזה ואיך לא מגיעים לקנסות, כי זה לא נראה לי.

אלא אם כן באמת תשנו גם את העניין הזה, תוקם הקרן, אם תוקם הקרן יום אחד והמשאבים האלה יילכו להסברה ולסיוע לעסקים, אז זה יהיה באמת הגיוני ללכת על המודל הזה. ואנחנו כאן בשבילכם, באמת בשביל הדבר הזה, כי זה חוק שבשונה מחוקים שנולדים בוועדה הזאת בדיני עבודה, שמשתרשרים לשטח בצורה הרבה יותר יעילה, זה חוק שונה לחלוטין וזה לא אותו עניין. מכאן גם הדאגה שלנו.

אם לא יהיה צורך להטיל עיצום כספי אחד לא יהיה שמח מאיתנו, באמת.

מעולה. תודה רבה, הגר.

אני רוצה רק לומר ליושבת ראש הוועדה וחברי הוועדה, חברי הכנסת, הח"כים וגם לצד השני, לחברים שלנו ממשרד המשפטים, על הסבלנות, על הנכונות ועל העוז והאומץ להיכנס לזה ולא להחליט מהר וכן לנסות להגיע לפשרות. אז יישר כוח ותודה רבה.

ממש ככה, מגיע להם. שי.

תודה רבה, תודה לכם, אתן נפלאות ונהדרות ובאמת הרגשנו - - -

תודה, אני לא מאמינה שסיימנו את הדיון הזה באנרגיה הזאת. זה לא יאומן, אני צובטת את עצמי.

אנחנו מסכימים עם שי ברמן.

אני לא מאמינה שזה קורה. תודה, שי. באמת אני מעריכה את זה מאוד.

אני רוצה להגיד שוב כמובן תודה רבה. בדגש על ההסברה, עסקים קטנים, אני מצטערת שאני שוב מעלה את הסיפור הזה, אבל גם עסקים קטנים, ההסברה שם היא הרבה יותר קשה. אז א', תיעזרו בנו, כי אנחנו מייצגים את העסקים הקטנים, ובכל מקרה צריך לחשוב על איזה תכנית פעולה איך להגיע אליהם עם המידע הזה, כי זה סופר חשוב. המחלקה שהקמתם בהסברה, או שתתייעץ איתנו, או שנעשה איזה שהיא תכנית פעולה כדי לנסות להגיע לכל העסקים הקטנים כי הם באמת החוליה החלשה כאן.

אנחנו נשתף פעולה איתכם באופן אקטיבי מצדנו, בחפץ לב, כבר עכשיו.

ימות המשיח. חברים, תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:07.