פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת החינוך, התרבות והספורט
29/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, כ"ח באייר התשפ"ב (29 במאי 2022), שעה 11:49

תשלומי הורים עבור ביטוח תאונות אישיות לתלמידים לשנה"ל תשפ"ג

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
משה טור פז
עופר כסיף
מאיר פרוש
יוסף שיין

אוריאל בוסו
יעקב מרגי

סופי אורטשקנזי - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החינוך

אינה זלצמן - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

סימה עובדיה פורצנו - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך, משרד החינוך

מאיר ממן - ממונה ביטוח תלמידים ועובדי הוראה, משרד החינוך

נעם וילדר - עו"ד, המועצה לשלום הילד

אופיר יהונתן - החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי

נועה בן אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

אבי סרוסי - עו"ד, נציג הנהגת ההורים הארצית

תמי סלע

יהודית גידלי

מעין בוסתנאי, חבר תרגומים


תשלומי הורים עבור ביטוח תאונות אישיות לתלמידים לשנה"ל תשפ"ג

שלום, צהריים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט של כנסת ישראל. אנחנו היום נקיים דיון לעניין תשלומי הורים עבור ביטוח תאונות אישיות לתלמידים לשנת הלימודים תשפ"ג. זה למעשה אחד הדיונים הראשונים בעניין תשלומי ההורים שהגיעו לשולחן הוועדה. כמובן שיגיעו גם התשלומים האחרים.

נמצאת אתנו היום שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, כדי לבוא ולשוחח איתנו לעניין הביטוחים, והעלאת המחירים. אנחנו קיימנו דיון מאוד קצרצר הייתי אומרת כבר בישיבה הקודמת, שבה הסבירו לנו מספר דברים לעניין הביטוחים שצריך לעדכן, פוליסות וכו'. וכמובן שחברי הכנסת גם ביקשו ככה לשמוע את עמדתך. אנחנו ניתן לך את זכות הדיבור, בבקשה.

תודה רבה גבירתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת וכל הנוכחים. אנחנו נמצאים רגע לפני קביעת תשלומי ההורים. חשוב לי לומר ולמסגר את הדיון. אני מביאה היום לשולחן הדיונים רק את סוגיית ביטוח התלמידים. כל יתר הנושאים שאני יודעת שיש לגביהם התייחסויות שונות אנחנו נשאיר לדיונים אחרים, ואנחנו לגמרי פתוחים לבוא ולדון בהם.

לסוגיית הביטוח, לאחר הרבה מאוד פגישות מקצועיות, אנחנו הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להעלות את ביטוח התלמידים בשמונה שקלים, מארבעים ותשעה שקלים לחמישים ושבעה שקלים. למי שלא מכיר אז הרקע הוא שאנחנו כבר שש שנים נמצאים עם אותו סכום של ביטוח, של ארבעים ושישה שקלים. וככל שתתקבל עכשיו החלטה לגבי הסכום החדש זה יהיה לעוד שלוש שנים קדימה. זאת אומרת שלכולנו ברור שבמציאות שבה אנחנו נמצאים אנחנו לא יכולים להישאר עם אותו סכום, ולצפות לקבל את אותם כיסויים ביטוחיים. צריך גם לדעת שביטוח תלמידים תופס עד גיל עשרים ואחת לפחות, זה אומר שבעצם הילד מבוטח גם אם הוא נפצע בגיל ארבע, חמש, שש, שמונה, עשר, יש לו עד גיל שמונה עשרה, ואם בגיל שמונה עשרה הוא נפצע הוא יכול לתבוע עד גיל עשרים ואחת. זאת אומרת שאנחנו באמת מדברים על טווח זמן גדול ומשמעותי. אנחנו מדברים על עשרים וארבע/שבע, כולל כשהילד לא נמצא כאן בגבולות המדינה, אלא גם מחוצה לה. ואני תיכף אתן גם לאנשי המקצוע להרחיב. ולכן אנחנו מצאנו לנכון לקבל את ההמלצה של אנשי המקצוע, ולהעלות בשמונה שקלים לשנה. זה אומר פחות משקל לחודש.

חשוב לי לחדד את זה. כי אנחנו רגישים לנושא של יוקר המחייה, של העלאות המחירים, וזה ישר יוצר איזו שהיא התנגדות. אנחנו בסוף צריכים להבין את המסגרת שאנחנו נמצאים בה, וחשוב שגם זה ייאמר.

תודה רבה על הדברים. אתם רוצים לשמוע קודם את אנשי המקצוע? חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

הזכרת שש שנים, אני חייב לומר את זה לדיון הזה, כשאני כיהנתי כיו"ר ועדת החינוך מצאתי מצב כמעט כאוטי בסוגיית ביטוח תלמידים. מצאנו שזה נושא מאוד פרוץ. יש רשויות, כל אחד עשה לעצמו ביטוח, הגיעו סכומים כבר אז, היו רשויות, חלק גדול מהרשויות ביטחו בשבעים וחמישה שקלים. וחלקם אפילו יש רשויות שלא ידעו אפילו לנסח את המכרז שלהם לצורך פוליסה, והתלמידים לא קיבלו כיסוי ביטוחי להרבה סעיפים. ביחד עם המרכז לשלטון מקומי חשבנו ואמרנו אין ברירה, צריך לתת קודם כל לגודל לבוא לידי ביטוי מבחינת המכרז. והיינו צריכים לחוקק חוק, וחוקק חוק שמסמיך את המרכז לשלטון מקומי לצאת למכרז בסוגייה הזו. והצלחנו להוזיל את זה לארבעים ותשעה שקלים. אני חושב שזה נכון.

לכן לבוא היום, וזה טוב שאת מפרידה את הסוגייה של הביטוחי חיים, ככה עשינו כל הזמן, הנושא של תשלומי הורים הוא נושא טעון ומורכב. עד לפני שהייתי יו"ר ועדת החינוך. אני בא ואומר בהתייחס לזה שעברו שש שנים, בהתייחס לזה שאנחנו בגלי התייקרויות כמעט בכל תחום, אני חושב ששמונה השקלים, ודאי אם היה אפשר בלי זה, ודאי שהייתי תומך, לא שאני מזמין עליית מחירים, אבל שמונה שקלים זה סביר, זה אפשר לחיות עם זה, ביום שנמצא פתרון לכל תשלומי ההורים נמצא פתרון גם לזה. כי לנסות לפתוח את זה היום זה יביא רק למצב, קודם כל אם לא נאשר את זה הילדים במיידי נחשפים לחוסר כיסוי ביטוחי. אני חושב שאסור שזה יקרה. בכל רגע, בכל מצב נתון ילד חשוף, עשרים וארבע שבע. אני חושב שאין לי זכות הצבעה בגלל הסוגיה שאני מזכיר אותה, שהקואליציה דרסה את האופוזיציה בחברים בוועדות, אבל אני חושב שהאמירה שלי חשובה, לכן מצאתי לנכון להגיע לכאן, לומר את זה. צריך לאשר את החלטת השרה, וניפגש בסיבוב הבא בסוגייה של תשלומי הורים.

תודה רבה על הדברים חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת פרוש בבקשה.

תודה רבה לשרה. אין לי מה לחלוק על הבקשה הזאת. אני רק שואל כאינפורמציה, עבור איזה תלמידים מדובר פה, איזה גילאים, מאיזה שכבות, ומה, האם זה לכלל התלמידים?

כלל התלמידים, גם במוכשר, אצל כולם. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

תודה רבה. אני מביע כאן דעה עיקבית לגבי תשלומי הורים בכלל, שברמה העקרונית אנחנו מתנגדים לתשלומי הורים, בין אם זה תשלומי החובה שזה בעצם הביטוח, ובין אם זה מה שמכונה תשלומי הרשות, שהם אף פעם לא באמת רשות, דיברנו על זה גם בפעם הקודמת, על הנושא של הטיולים והטקסים. אז גם פה, אני מתנגד להעלאה, כמו שאני מתנגד בכלל לנושא הזה של תשלומי ביטוח.

התפיסה שלי ושל חבריי לסיעה היא שמאחר וחינוך הוא דבר חיוני, כל מרכיב חיוני שיש בחינוך צריך להיות במימון המדינה. עכשיו עוד שני דברים קצרים מאוד, דבר ראשון אני חושב שאחרי שנתיים של קורונה, עם כל מה שנגזר מזה, מבחינת ההכנסות של משפחות, בעיקר משפחות מוחלשות, אני חושב שזה בלשון המעטה החלטה שגוייה, שתפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות. אני חולק על ידידי חבר הכנסת מרגי, ששמונה שקלים, אם הבנתי אותך נכון, ששמונה שקלים זה לא הרבה.

אם היה אפשר בלי זה, בוודאי.

שמונה שקלים לשנה, אל מול המענה והתמיכה של לא תצטרך אף משפחה, אני באמת מאחלת לכולם שלא נצטרך את זה, אל מול התמיכה שמשפחה תצטרך לקבל, אגב דווקא המשפחות המוחלשות, אם חס וחלילה יקרה משהו לילד.

נכון, ובגלל זה אני אומר שהביטוח, בלי להיכנס עכשיו לויכוח האידיאולוגי, אמרתי, השקפתי שהכל צריך להיות, וכשמרגי היה יו"ר ועדת חינוך גם עלה הנושא עד כמה שאני זוכר, בכלל של איזה שהוא מתווה עשר שנים, על ביטול בכלל תשלומי הורים. אבל לפחות את העלייה הזאת, אם זה באמת כל כך מעט, זה בטח מעט למדינה, שזה הרבה יותר למשפחות. שהמדינה תממן את זה. אני בכל מקרה אצביע נגד, אבל אני אומר עוד פעם, בעיקר אחרי שנתיים של קורונה, ובעיקר גם כשהפערים בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות הולכים וגדלים, מאחר וזה תשלום אוניברסלי והוא לא דיפרנציאלי, זה אפילו עוד יותר גרוע. גם סמלית, גבירתי השרה. זה לא רק העניין הכלכלי, זה גם העניין הסמלי. כי לדעתי דברים חיוניים בכלל לענייננו בתחום החינוך סמלית צריכים להיות לא ממומנים על ידי המשפחות. תודה.

חבר הכנסת משה טור-פז, בבקשה.

יש לי מחלוקת עקרונית עם עופר כסיף וסיעתו על נושא תשלומי ההורים, אבל בעיניי זה לא הדיון כאן. אבל אני חושב שאם יש תחום שבו נכון לאוכלוסייה מוחלשת להשקיע בו זה ביטוח. כי כפי שהתחילה או רמזה שרת החינוך, כשאתה שם שמונה שקלים אתה מבטח את כל המקרים שבהם אתה אחר כך תצטרך לטפל ושיעלו הרבה הרבה יותר. ולכן אין בעיניי דוגמא בתוך עולם תשלומי ההורים, שכאמור דעתי שונה בו לחלוטין משל עופר כסיף, בתוך העולם הזה אין לי ספק שתשלום ביטוח ראוי, הוא נכון וצודק, ולכן אני אצביע בעד.

אני אגיד לכם בכנות, לו יצוייר שמשרד האוצר אומר יעקב קח שני מיליארד ₪ לביטול תשלומי ההורים, אני נכנס לפלונטר עם השקפת העולם שלי. כי את השני מיליארד האלה יכול להיות שהייתי יכול להשקיע טוב יותר. לכן צריך לקיים דיון, צריך לדבר על זה. צריך משהו הדרגתי.

לצאת לכולם אותו דבר זה הדבר הכי לא צודק.

הרבי מקוצק' אמר את זה. הוא אמר "אין דבר יותר לא שוויוני מאשר לתקצב בצורה שיוויונית את כולם".

זה נכון לגבי דברים מסויימים. אני אומר, חינוך, בריאות ורווחה להשקפתי אלה דברים שאוניברסלית צריכה המדינה לממן. בדברים אחרים, למשל מיסוי, צריך להיות פרוגרסיבי, בוודאי.

תחשוב שמחר למעשה אין ביטוח, לא מצליחים למצוא נגיד מישהו שיבטח. למעשה אלו שהם האוכלוסייה החלשה פתאום קורית תאונה והוא נזקק לטיפולי פיזיותרפיה וכו', אין להם כסף לתקצב את זה. לאלו שיש להם הרי בכל מקרה יהיה להם. עם הביטוח ובלי הביטוח.

גבירתי, תני לי להגיד את זה אחרת. חמישים ושבעה שקלים כפול שניים וחצי מיליון תלמידים בגיל חינוך זה שלוש מאות מיליון שקלים, לא השני מיליארד שמרגי אמר. אני רק אומר, עכשיו יש לי את הסכום הזה ביד, אולי קצת פחות, מאה חמישים מיליון, ובטוח שלא הייתי נותן חמישים ושבעה שקלים לכל ילד. הייתי נותן לאלה שאין להם הרבה יותר מאלה שיש להם. לכן כשמגיעים בסוף לאשר זה בדיוק הדוגמאות שבהן אנחנו צריכים לאשר.

וזה בהמשך גם גבירתי למה שדנו בו בכל הנושא של המסיבות, שהיה לנו בשבוע שעבר. כל הדברים האלה, שכבר ראינו את כל הסכומים הגדולים האלה. ולכן אני חושב שפה העמדה שמייצג חברי טור-פז היא עמדה נכונה, מאוזנת בתוך המערכת הזאת.

מבחינת גורמי המקצוע ביקשנו באמת שתעשו ככה סוג של סקירה לגבי האם הרשויות המקומיות או האוצר יכול להוסיף, לא יכול להוסיף, מבחינת הסיוע להורים. יש איזו שהיא תשובה מהאוצר, או מהשלטון המקומי?

אני ברשותך גבירתי יושבת הראש אתייחס לעניין של אם האוצר יכול לסייע או לא בסוף, אנחנו צריכים להחליט, וגם נאמר כאן על ידי החברים, צריך להתקיים דיון על היקפים כאלה של סכומים איך נכון להשקיע אותם. ומי נכון שיקבל אותם. כי בואי נסכים על זה שיש משפחות שהשמונה שקלים האלה, או החמישים ושישה שקלים האלה, אם אנחנו נחסוך את זה מהם לא עשינו שום דבר, הם לא ירגישו את זה בכלל, אל מול משפחות שזה דרמה. ולכן מאוד יכול להיות שאת הסכומים שאנחנו נרצה להוריד בקרב משפחות מסויימות אנחנו נשקיע אותם במלגות, או בסיוע אחר, כדי באמת להפיק מהכסף יותר.

ולכן בסוגיית הביטוח לא עלתה כאן השאלה איפה האוצר יכול לתת יותר, או לסייע בעניין הזה. אנחנו שומרים את זה דווקא לתשלומי ההורים האחרים, ששם הבעיות בעיניי הן הרבה יותר משמעותיות.

בסדר גמור. הנהגת ההורים הארצית, אתה רוצה להוסיף משהו לדיון?

אני מבין שחברי הכנסת חברי הוועדה בעד. עמדתנו ידועה, עמדתנו על ביטול מוחלט של תשלומי ההורים, ובעיקר אי העלאה של העניין הזה. כפי שגם עופר אמר, ההורים האלה שלהם יהיה קשה עם השמונה שקלים האלה, מול הורים אחרים שיהיה להם יותר קל. אבל בגדול אנחנו מתנגדים לעניין של העלאה, כהחלטה כוללת של כל הנהגת ההורים במדינת ישראל, שהחליטו שהם נגד ההעלאה.

בסדר גמור. נעם וילדר, בבקשה.

אני נעם וילדר, מהמועצה לשלום הילד. תודה רבה על רשות הדיבור. אני אצטרף למה שנאמר, גם עמדתנו העקרונית היא, ואנחנו משמיעים אותה בכל דיון, חבר הכנסת מרגי מכיר, אנחנו משמיעים קול עקבי נגד תשלומי ההורים. אנחנו חושבים שזה סותר את עקרון השיוויון, את הזכות הבסיסית לחינוך, את רוח חוק חינוך חובה, ומהווים כר נרחב להשפלת תלמידים כמו שראינו בדיון הקודם, ולקיפוחם, והגדלת הפערים במערכת החינוך.

ולגבי העלייה של המחיר, אני מבינה מאיפה זה נובע, אבל לעמדתנו צריך, אם אנחנו אומרים שצריך לבטל את תשלומי ההורים, אז לכל הפחות צריך לא להעלות אותם, ולשאוף לצמצם אותם כל שנה, עד שזה קורה באופן סופי. במיוחד כמו שנאמר פה אחרי קורונה, ולפי הנתונים שלנו מהשנתון הסטטיסטי שלנו שיעור העוני בקרב ילדים גדל, וזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ועוד נקודה אחרת, שחשוב לי להגיד, זה הנושא שאנחנו גם בדיונים משנים קודמות, בנוגע לכיסוי הפוליסה, מה קורה עם ילדים עם מחלות רקע, עם אלרגיות, לילדים עם מוגבלויות. אנחנו יודעים שבעבר זה היה יותר גרוע, ובאמת לא ניתן שום מענה לדבר הזה. והיום אם אנחנו מבינים נכון, ואני גם אשמח אם מישהו יוכל לחדד בעניין הזה, זה השתפר כי הביטוח מכסה מקרי קצה. זאת אומרת אם יש למישהו אלרגיה, וקורה איזה משהו שפוגע ומוביל לאיזה שהוא נזק ארוך טווח, או לנכות, אז מפעילים את הביטוח. אבל אם לא, אם הילד חוטף תגובה אלרגית שלא מובילה לנזק ארוך טווח, או לאיזו שהיא נכות, אז העלות מושתת על ההורים. זה כנ"ל לגבי ילדים עם מחלות רקע. אני חושבת שזה חשוב להבין רגע מה זה אומר, והפוליסה צריכה לתת מענה לכלל ילדי ישראל, לכל המקרים, ולא יכול להיות איזה שהוא קיפוח בעניין הזה.

בוועדה לזכויות הילד לפני איקס שנים, אני לא זוכרת מדוייק עם כל מה שעברנו פה בכנסת, אנחנו עשינו את התיקון הזה בעקבות דיון שהיה, וגם אלרגים ומחלות כרוניות נכללים בתוך הביטוח.

לא רק במקרי קצה, לא רק לטווח ארוך, זה מה שאני שואלת, כי אני יודעת שזה באמת השתפר.

אם אפשר לשאול שאלה, לעניין מקרה שבו הורה בפועל לא מצליח לשלם. אין לו את הכסף והוא לא משלם את החמישים ושבעה שקלים, מה קורה עם הביטוח של אותו ילד.

ברור לי שכדי לתת מענה לכל המקרים זה גם משפיע על עלות הפוליסה, וזה יגרום לעליית מחירים. ברור לי. וזה רק מחדד את הצורך עוד יותר, שהתשלום הזה יהיה על המדינה ולא על ההורים.

אבל את מתעלמת מהנקודה שאם המדינה תיקח מאה חמישים מיליון שקלים ותשקיע אותם עכשיו בביטוח תלמידים, היא לוקחת את זה ממקום אחר שיתרום יותר לתלמידים שצריכים את זה. אין דבר יותר גרוע מלשים חמישים ושבעה שקלים לכל ילד. זו התעלמות מזה לגמרי. בסוף כסף לא צומח על העצים. לקחת מפה, הוצאת מפה. אז נוציא מהסבסוד של נגיד מלגות לבתי הספר של החופש הגדול, וניתן לכולם אותו הדבר. הרי זה העיוות הכי גדול שיש.

יפיפ
המועצה לשלום הילד יודעים טוב מאוד עם איזה מקרים אנחנו מתמודדים ואיפה חסר כסף לדברים אקוטיים שילדים מתמודדים איתם, ולכן אני גם מצפה מהמועצה לשלום הילד להסתכל על הדברים בראייה עניינית, אמיתית, ולא כאיזה שהוא עקרון שאנחנו הולכים איתו רק כי הוא העקרון הכולל.

אני מסכימה שבהרבה מקרים אוניברסלי זה לא בהכרח שיוויוני. ברור. אבל במקרה הזה ובמקרים, בנושאים שקשורים לחינוך, אנחנו באמת חושבים, מדינת ישראל חוקקה את חוק חינוך חובה חינם, ואנחנו מוצאים כל הזמן את הפרצות ברוח החוק הזה. רוח החוק מדברת על חינוך שיוויוני, לכולם. עמדת המועצה היא, אנחנו מסכימים עם השרה בהמון דברים, במקרה הזה אנחנו חושבים.

זה לא שזה לא חשוב. זה חשוב, אבל יש דברים כל כך דרמטיים שאנחנו מתמודדים בסיוע שצריך להינתן לילדים, ילדים שנפגעים מינית ואין להם מספיק מרכזי הגנה, שאני לא מדברת על דברים אחרים שילדים צריכים לקבל מאתנו, והם לא מקבלים בגלל העדר תקציב. אנחנו נדע לתת את המענה באמצעות מלגות, אגב שאנחנו גם הגדלנו את הסכום, לטובת אותם ילדים שלא יכולים לעמוד בתשלומי הורים. אגב זה נכון לגבי הביטוח, זה נכון גם לתשלומים אחרים. ואם את שואלת אותי, צריך דווקא לגעת בתשלומים האחרים לפני שאנחנו נוגעים בביטוח. כי הביטוח הזה בסוף יציל משפחות שלמות מהוצאות שאנחנו לא מסוגלים לדמיין, והם בטח לא יוכלו לעמוד בהם.

אני רק אוסיף, נאמר על ידי גורמי המקצוע בדיון הקודם, וחשוב שזה ייאמר. ממה שאנחנו הבנו מהם, לא אימתנו את זה מול גורם ביטוחי, היום לא קיים ביטוח שמבטח על מחלות קשות. זה מה שנאמר לנו. כלומר אם אתה חולה כבר באיזו שהיא מחלה קשה, ונגרם לך נזק, אין לך יכולת לרכוש פוליסה בשוק הפרטי שלמעשה תכסה את זה. בפעם הראשונה במדינת ישראל משרד החינוך הכניס שמישהו גם אם מחלה קשה שמגיעה, ואכן נפגע בתאונה, יקבל פיצויים. אז אנחנו מבינים שזה לא מושלם, אבל צריך להבין איזה מרחק בעצם משרד החינוך הצליח ככה לדחוף גם כן את חברות הביטוח בעניין הזה.

אין ספק שזה חיוני, ואין ספק שהשינוי שנעשה הוא צעד חשוב. ועם זאת צריך להיות ביטוח, העלויות לדעתנו צריכות להיות מושתות על המדינה.

בסדר גמור, תודה רבה על הדברים. ותתקן אותי, אתה אמרת את זה בפעם הקודמת, נכון?

אופיר יהונתן, מהחברה למשק וכלכלה. אנחנו למעשה מחכים להחלטת הוועדה, על מנת שנוכל בעצם לפרסם את המכרז. נותרו רק שלושה חודשים עד תחילת שנת הלימודים. ואכן הפוליסה כוללת, החל מלפני שלוש שנים, ביטול חריג, תאונה כתוצאה ממחלה, וזה מה שאמרתי גם בדיון הקודם, נכון.

נהדר.

עו"ד נועה בן אריה, היועצת המשפטית למרכז השלטון המקומי. אני מבקשת להשיב ליועצת המשפטית של הוועדה. בשני אופנים. ראשית, אין תלמיד לא מבוטח. זאת אומרת גם משפחה שידה אינה משגת ולא יכולה לשלם בעבור הביטוח, אז יש לנו גם את המלגות. אבל בכלל החובה של הרשות המקומית לארגן את הביטוח עבור כלל תלמידי מדינת ישראל, ללא כחל וסרק.

ולכן אין מציאות שבה תלמיד שהוריו לא שילמו בעבור הביטוח לא יהיה מבוטח. הדבר הזה קיבל עיגון במסגרת שורה של פסקי דין, שקבעו את חובת הארגון ככזאת שתכליל את כלל תלמידי ישראל בביטוח הזה, ולא תשאיר אף ילד לא מבוטח מאחור.

אני רוצה לומר לך גבירתי, עוד משפט. הסיפור של סעיף 6ד לחוק חינוך חובה הוביל אותנו בסופו של דבר, משום שהיו עליות מחירים מאוד דרמטיות בביטוח בפריסה מאוד רחבה של רשויות מקומיות, כך שהרשויות החלשות יותר נאלצו לשלם יותר. וזה לא מדובר ברשות שנאלצה לשלם יותר, מדובר באותו הורה פרטני שנאלץ לשלם יותר. כדי להתגבר על המכשלה הזאת למעשה ביצענו תיקון חקיקה. תיקון החקיקה הזה הוא אליה וקוץ בה. במציאות של החוק החדש יכולנו לייצר מצב שבו לא יהיה קניבליזם בין רשויות מקומיות כך שרשות חלשה תאלץ להתמודד עם עלות ביטוח עבור הורי התלמידים שלה בהיקפים מאוד מאוד גבוהים. מנגד, מצב שבו אנחנו לא מאשרים את הסעיף הזה, ואת המחיר הביטוחי ויוצאים למכרז, היא מציאות שבה אין אלטרנטיבה. זאת אומרת החוק לא מתיר היום, במצב שבו אין לנו מחיר מאושר, לכל רשות מקומית לחזור חזרה לעולמות הקודמים, ולצאת ולפרסם מכרז.

התוצאה תהיה שאם אנחנו לא נצא לדרך, ולא נאשר היום, המצב שבו אנחנו נפתח שנת לימודים מבלי שיהיה ביטוח, בלי שיש לנו בכלל שום עמדת נסיגה, כי החוק לא מתיר אלטרנטיבה אחרת זולת המכרז הכוללני. לכן החשיבות של האישור היום היא ביתר שאת. אנחנו כבר לא בעולם תשלומי ההורים הכוללני. אנחנו כבר בעולם תיקון חקיקה שנעשה בכלל בפקודת העיריות, ומחייב את הדין החדש של המחיר האחיד שחל על כלל הרשויות המקומיות, כדי למנוע את מצבי הקיצון של המשפחות החלשות שצריכות לשלם הרבה.

ומה לגבי האלרגיות?

זה כבר נענה.

נהדר. תודה רבה על הדברים. אני רוצה להעלות להצבעה.

קיבלנו את ההצעה של החמישים ושבעה שקלים. כתוב פה רק לשנת הלימודים תשפ"ג, ובאמת מדובר על שתי תקופות נוספות. לשלוש שנים.

ההערכה מחייבת את אותו מחיר. כולל דמי העמילות. לא דיברנו על דמי העמילות, צריך להוסיף גם את דמי העמילות של השלושה אחוז, גם זה צריך להיות מאושר כאן, גבירתי השרה וגבירתי היושבת ראש.

אני מעלה את זה להצבעה.
הצבעה
אושרה.

ההצעה עברה.

אני רוצה להודות לכל אנשי המקצוע. אני רוצה להודות במיוחד לשרת החינוך, ולאחל בהצלחה עם המכרז החדש לתלמידים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:14.