פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת החינוך, התרבות והספורט
31/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 155
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 9:03

<< הלסי>> הצעה לדיון מהיר בנושא: "המענים לסטודנטים באופן כללי ולהט"בים בפרט בקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות"

חברי הוועדה: סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
משה טור פז

איתן גינזבורג
יוראי להב הרצינו
מוסי רז

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה - ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

אביה ברששת - מנהלת מערך מיצוי זכויות - האגודה למען הלהט"ב

דניאל סימון - מנהל האחווה הסטודנטיאלית הבאה

נתנאל סיגלר - רכז אחווה גאה בטכניון

ענת גלפמן - יו"ר אגודת הסטודנטיות והסטודנטים בית ברל

אלחנן פלהיימר - יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

טלי לייבה - סטודנטית

עודד רבינוביץ – משנה בכיר לנשיא הטכניון

תמי סלע

יהודית גידלי

מעין בוסתנאי, חבר תרגומים


הצעה לדיון מהיר בנושא: "המענים לסטודנטים באופן כללי ולהט"בים בפרט בקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות", של ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב, יוראי להב הרצנו (מס' 275).

בוקר טוב לכולם, סטודנטים יקרים, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חשבתי לתומי שהנושאים האלו כבר לא מדברים עליהם. חשבתי שכבר לפחות באוניברסיטאות כבר מבינים שכל אחד צריך ויכול לחיות את חייו כפי שהוא מבין וכפי שהוא רוצה. וזה לא קורה. והנושא הזה שאתה מעלה, חבר הכנסת הרצנו, הוא סופר חשוב, לא רק לקהילה הגאה. גם לאנשים הנורמטיביים הרגילים שנמצאים, ורוצים שיוויון, ורוצים שכל אחד יחיה את חייו כפי שהוא רואה לנכון לחיות אותם.

וקיבלנו מכתב מאוד לא נעים, אני תיכף אעביר לך את רשות הדיבור. ביום השואה האחרון הרב של הטכניון, הרב אלעד דוקוב, שהוא בעצם איש סגל בטכניון, כתב בהודעה בקבוצת הווטסאפ של בית הכנסת שקורא לסטודנטים המתנגדים לפעילות התא הגאה באוניברסיטה, ואני מצטט: "לקחת אחריות על הקמפוס". הרב עצמו כותב בהודעה לסטודנטים לקחת אחריות על הקמפוס. ושהמסיבה שארגן התא היא ביטוי, ושוב אני מצטט: "לגסות ובוטות". ובירך סטודנטים שהקימו קבוצה מעשית לפעולה נגד אירועים של הקהילה הלהט"בית בטכניון.

מתברר שיש קבוצה כזאת בקמפוס, שנקראת שומרים על המשפחה. הם שומרים על המשפחה. ששמה לעצמה למטרה לדכא את פעילות האחווה הגאה בקמפוס. יש עוד ועוד בהמשך. ואני חושב שהדיון שאתה יזמת הוא סופר חשוב לסטודנטים, לקהילה הגאה, ולנו כאנשים שרוצים לחיות במדינה הזאת. אז קודם כל אני מברך אותך על זה. אני מברך את הסטודנטים שהגיעו. נמצא אתנו גם יושב ראש אגודת הסטודנטים בישראל, אני מברך אותך. אנחנו נתחיל את הדיון הזה, נתחיל קודם כל עם דברי פתיחה, ונמשיך הלאה. בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני רוצה קודם כל לברך את כל הנוכחים, את הנהגת הסטודנטים, את כל מי שמשתתף פה. היום אנחנו פותחים שני ימי ציון, או אירועי ציון. אחד זה חודש הגאווה, חודש יוני, שבא עלינו בברכה, ואת יום הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. כך שיש פה הצטלבות נאה בין שני מועדים חשובים, ואני שמח שמועד הדיון נקבע כך.

כפי שאמרת יושב הראש, מסתבר שבטכניון פועל תא שהוא סוג של תא להבה. הם קוראים להתארגנות הסטודנטיאלית הזאת "שומרים על המשפחה". והמטרה של אותה התארגנות היא להתנגד ללהט"ביזציה של הטכניון, מה שהם מגדירים כשינוי הסטטוס-קוו. כלומר יש סטודנטים, שהם להט"בים, שמסתובבים בקמפוס ולומדים בו, ואותה קבוצה הולכת ומתרגטת סטודנטים מהקהילה הגאה, לא מסתפקת רק בהודעות שנאה ופחד, היא פשוט עושה גם פעולות מעשיות, כמו לשלוח הודעות בווטסאפ וברשתות חברתיות. אחת ההודעות זה "להיות גיי זו סטייה, תתביישו לכם", שנשלח לסטודנטים לטלפון האישי שלהם. הם גם שולחים הודעות בפייסבוק, שלפי ההודעות הללו הם אוספים חתימות של מאות סטודנטים לאסור כל פעילות הקשורה בקהילה הגאה בקמפוס.

איך אנחנו יודעים שההתארגנות הסטודנטיאלית הזאת קיימת, כי סטודנטים פנו אליי, עשרות סטודנטים, שאמרו לי שהם מאויימים, מרגישים לא בטוחים להסתובב בקמפוס, תחושת הבטחון שלהם נעלמה, וחלקם גם שוקלים לא להמשיך ללמוד בקמפוס.

הסיבה השנייה שאנחנו יודעים שההתארגנות הזאת קיימת היא כי רב הטכניון, שהוא גם איש סגל ומרצה במוסד, ברך על הקמת אותה קבוצה, ואף אמר שמי שייקח על עצמו, ואני מצטט "לקדם ולקחת אחריות על הקמפוס, תבוא עליו הברכה". הוא לא הסתפק בדברים הללו, והוא גם כתב לסטודנטים שהוא מברך על היוזמה, שבמסגרתה הם פתחו קבוצה מעשית לפעולה. זאת אומרת בקמפוס יש קבוצה מעשית לפעולה, שמסמנת ופועלת נגד סטודנטים, רק כי נטיית ליבם היא שונה. בעידוד איש סגל.

בתגובה הראשונית של הטכניון ברכו במוסד על שיח פורה סביב הקהילה הגאה. ואני רוצה להבהיר פה מעל כל צל של ספק, אין כאן לא שיח, והשיח שמתקיים הוא לא פורה. אין כאן שני צדדים. יש כאן אנשים שפשוט, יש את חברי הקהילה הגאה, שהם פשוט אנשים שנטיית לבם היא שונה. ויש אנשים שמתנגדים לאותם אנשים, רק כי נטיית לבם היא שונה. אין כאן שני צדדים. יש כאן אלימות, שצריך לגנות אותה, ולשרש אותה מן היסוד. וודאי שאסור לברך על שיח פורה, כי לא מדובר בחופש ביטוי. להתנגד לאנשים רק כי הם מי שהם, זה לא חופש ביטוי.

עכשיו אני שוחחתי עם המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, שנמצא אתנו כאן בזום, פרופ' רבינוביץ. ואני התרשמתי שהדברים שלו הם לא מספיקים. ולכן ביקשתי לקיים את הדיון. פרופ' רבינוביץ אמר לי שהוא לא סבור שהדברים של הרב הם הסתה לאלימות, ושאין לו כוונה לנקוט בצעדים משמעתיים כנגד אותו איש סגל. הדבר השני שאותו פרופסור אמר לי, שאם סטודנט לא מרגיש בטוח בקמפוס, אז יש בטכניון חברת אבטחה מצויינת, שכל סטודנט שלא מרגיש בטוח רשאי לפנות אליה.

מאחר ואלו פני הדברים, אני מבקש לפנות לנציגי הטכניון כאן אתנו, ולבקש מאחר ואני סבור שלא מדובר באירוע פנימי של הטכניון, מגיע לציבור הסטודנטים ולציבור הכללי בישראל לדעת את הדברים הבאים: ראשית כל, מה עשיתם בטכניון כדי לפרק את התא הלהבה, או דמוי הלהבה הזה מהפעילות שלו בטכניון, ובעיקר מה עשיתם כדי להחזיר את תחושת הבטחון לסטודנטים בטכניון, שכאמור פנו אלינו ואמרו לנו שהם לא מרגישים בטוחים ללכת בקמפוס.

דבר שני, מה עשיתם כנגד אותו איש סגל, כנגד ד"ר דוקוב, בגלל שהוא מפיץ פחד ושנאה, ומסית לאלימות כנגד חברי הקהילה הגאה, כנגד סטודנטים שלומדים בטכניון. אגב לא הפעם הראשונה שהוא מעליל עלילות דם כנגד חברי הקהילה הגאה. הוא גם אמר בעבר, בדרשות שהוא מקיים בתוך הטכניון, שלהט"בים צריכים טיפול או לחיות לבד. מה עשיתם משמעתית כנגד אותו איש סגל.

ואת נציגי המל"ג אני רוצה לשאול, אנחנו בפתח חודש הגאווה, מה אתם עושים על מנת לקיים ולעודד את הפעילות של התאים, תאי האחווה הסטודנטיאלית הגאה, ברחבי הקמפוסים בישראל.

תראה אדוני יושב הראש, הדברים האלה לא מגיעים בריק. הדברים האלה מגיעים בשיאה של באמת התקפה מכוערת ופרועה כנגד חברי הקהילה הגאה בכל רחבי המדינה. אנחנו רואים כלי תקשורת גדול בישראל, שהוא תחת הרישיון של הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, שמפיץ אלון, שבאלון יש משהו שקרוי "להט"בסטאן". ושכאילו הקהילה הגאה מבקשת להנחיל דת קיצונית. אנחנו רואים משפחה בנתיבות, שהמשפחה הזו מקבלת קליע לביתה רק כי הבן רצה לקיים מצעד גאווה בעיר. אנחנו רואים דברי הסתה על ידי רבנים, במצפה רמון, שאומרים שלהט"ב הם רשע. וצריך לא לפחד לצעוק מעל כל במה להט"בים הביתה. זה מה שאנחנו רואים במוסד אקדמי בלב אותה סערה ומתקפה מכוערת כנגד אנשים רק כי הם מי שהם. ועל כן אני מבקש לשמוע את הטכניון, ואני מבקש לשמוע גם את המל"ג, מה אתם עושים לא רק כדי לקיים, אלא כדי לעודד את אותה פעילות שאומרת כל האנשים נבראו בצלם, כולנו שווים, ולכולנו מגיע שיוויון. תודה לך.

תודה רבה חבר הכנסת להב הרצנו. אני ממש מרגיש שזה מדם לבך. קודם כל, חוץ מיש עתיד יש עוד מפלגות בכנסת? הסתכלתי בלוח של חברי הכנסת, כאילו רק אנחנו קיימים. חבר הכנסת משה טור-פז המכונה קינלי, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש, בוקר טוב. אני רוצה להתחיל בנימת יום סטודנט שמח, כי היום יום הסטודנט כאן בכנסת ישראל. וכראש השדולה לסטודנטים אני באמת גאה להיות כאן. ואמנם התחלנו ברע, ואני באמת אומר, בחרנו לפתוח את היום הזה בדיון מהיר של חברי יוראי להב הרצנו, כי לפני שאנחנו עושים טוב צריכים לבער את הרע. ולפני מספר שבועות הראה לי יוראי את המכתב המזעזע, ואת הדברים שיצאו מהרב דוקוב מהטכניון. ואני אומר כאן, אסור לזלזל ואסור להקל ראש באיום. ראיתי גם את המגזין המזעזע של ערוץ 14 על להט"ביסטאן. והדברים מחוברים בקשר ישיר.

כתבתי לרב דוקוב, כאדם דתי לאדם דתי. אמרתי לו שבעיניי, גם אחרי ההתנצלות הרפה שלו, האחריות שלו לא רק שלא נגמרת, היא רק מתחילה. ואני גם נסעתי בעצמי לחיפה, ופגשתי את נציג התא הגאה שם, גם על מנת לחזק את ידיו וגם על מנת להבהיר לו שאנחנו איתו בכל מה שיקרה, לא רק מאחורה אלא גם קדימה.

אני רוצה לומר כאן משהו, כי הנושא הזה מתחבר ישירות לנושא שעולה היום ביום הסטודנט, וזה תחושת הבטחון האזרחי בקמפוסים בישראל. בשם החופש האקדמי, ובשם האוטונומיה שקיבלה האקדמיה בישראל, שהיא מוצדקת, יש שלוש מאות חמישים אלף סטודנטים בישראל, שאנחנו צריכים לדאוג לבטחונם ולרווחתם. והאיומים במקרים רבים מגיעים מתוך הקמפוס. ממרצה כמו ד"ר דוקוב, שמעז להשמיע את הדעות החשוכות שלו, אל מול סטודנטים שהוא חושב שימחאו לו כפיים. בניגוד לעמדתם של רוב האנשים בישראל היום. בכל הסקרים בישראל, דרך אגב, כולל של מפלגת הקיצוניות הדתית, רוב המצביעים שלה אומרים שהם בעד זכויות לקהילה הגאה. רוב המצביעים לקיצוניות הדתית. כן, חברים, ככה זה.

ואני אומר כאן למוסדות האקדמיים, זו לא רק זכותכם, זו חובתכם. אנחנו רוצים לשמוע מהסטודנטים שהם מרגישים בטוחים. אנחנו רוצים לשמוע מהם שהם מסתובבים בקמפוס ויכולים לקיים כל מצעד שאיננו עומד בניגוד לחוק הישראלי, בצורה בטוחה וטובה. וזה לא מה שאנחנו שומעים מהם. ולכן ראשי האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים בישראל יצטרכו להעלות הילוך בכל מה שנוגע לתחושת הבטחון האקטיבי בקמפוס. זה לא מספק אותי שלטכניון יש חברה מעולה לאבטחה. מה שיספק אותי זה שהסטודנט יגיד שהוא מרגיש בטחון מעולה. לא פחות מזה. חברה מעולה עם סטודנטים לא בטוחים, זה לא עוזר לאף אחד. אני מאוד שמח שככה אנחנו פותחים את השבוע בוועדת החינוך אדוני יושב הראש, כי ברורה לי המחוייבות לא רק של שלושתנו, ולא רק של המפלגה המצויינת שלנו יש עתיד, אלא של ועדת החינוך ושל הכנסת הזו, לדאוג לבטחונו ולטובתו של כל סטודנט בישראל. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת משה טור-פז. יושב ראש אגודת הסטודנטים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אלחנן פלהיימר, יושב ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. אני מייצג שלוש מאות חמישים אלף סטודנטים וסטודנטיות במדינת ישראל, ממטולה עד אילת. חג שמח, יום סטודנט לאומי שמח. וכמו שחבר הכנסת יוראי אמר, שני אירועים חשובים. גם נכנסים עכשיו לציון חודש הגאווה.

ולי חשוב להגיד, באמת במשפט, שהנושא הזה הוא מאוד חשוב, ומאוד בוער, לנו, בהתאחדות הסטודנטים. ואני רוצה גם מפה לגנות בכל תוקף את האירוע החמור מאוד שקרה בטכניון. על הנהלת המוסד, ואין לי מושג למה לא עשו את זה עד עכשיו, להעלות את אותו איש סגל לוועדת משמעת, ולסלק אותו מהקמפוס. זה לא פעם ראשונה שהמקרה הזה קורה איתו. קיבלנו עשרות תיעודים למקרים, זה חוזר פעם אחרי פעם, והם צריכים לעשות לדבר הזה סוף. לא הגיוני שסטודנט או סטודנטית, לא משנה באיזה נושא, ירגישו חוסר בטחון בקמפוסים. כמו שחבר הכנסת קינלי אמר, זה פוגש אותנו בהמון המון סוגיות ומקרים. והגיע הזמן שהמוסדות יקחו אחריות על הדברים האלה, ושהסטודנטים והסטודנטיות ירגישו בטחון בקמפוס. להגיד שיש חברת אבטחה, זה לא מספק. אנחנו רואים אירועים, והגיע הזמן לשים לדבר הזה סוף. תודה רבה.

תודה רבה. פרופ' עודד רבינוביץ, בוקר טוב. קודם כל נמצאים פה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שיזם את הדיון הזה, וחבר הכנסת משה טור-פז ואנוכי. ונציגים של הסטודנטים. ואנחנו שמענו פה דברים קשים. אתה שמעת את כל הדיון מהתחלה? אז אם תוכל להתייחס לדברים שציינו פה, אנחנו נודה לך. תודה רבה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה על ההזמנה לדיון. אני רוצה להתחיל בלדייק כמה דברים שנאמרו על ידי הדוברים שלפניי, כדי שנהיה כולנו מיושרים עם העובדות. האירוע שחבר הכנסת להב הרצנו התייחס אליו לא התקיים ביום השואה. בוודאי שלא ביום השואה. וגם לא בערב יום השואה. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, ד"ר אלעד דוקוב הוא לא רב הטכניון. לטכניון אין רב, כמו שלטכניון אין אף איש דת אחר. אלעד דוקוב הוא רב בית הכנסת בטכניון, ויש הבדל. ואכן הוא חבר סגל כעמית הוראה בטכניון.

עוד אני אגיד שחלק מהדברים שציטט חבר הכנסת מהשיחה בינינו לא היו מדוייקים. אבל אני לא אטריח אתכם כרגע בנושא הזה.

לפני שאני אתייחס אני מבקש דבר אחד להגיד, וזה לא לערוך משפט פומבי בכיכר העיר לאיש. גם אם אנחנו לא מסכימים לעמדות שלו, והטכניון לא מסכים לעמדות שפרסם הרב דוקוב, ובוודאי לא לעשות משפט פומבי או לפטר מישהו או משהו בסגנון הזה מעל במת הכנסת. אני חושב שזה לא ראוי.

לא ביקשנו שתעשו את זה. ביקשנו לדעת מה כן עשיתם בנושא.

היו כאן קריאות לפטר אותו מייד ולאלתר. זה לא. התייחסות לנושא של הבטחון האישי של הסטודנטים, סגל ואורחים בקמפוס, כי נדמה לי שזאת הנקודה הכי חשובה בדיון.

באופן קונקרטי, אין שום תיעוד, אין לנו שום תיעוד או צל של מקרה קונקרטי של אלימות או רמז לאלימות או פגיעה או משהו דומה. וזה לא שאנחנו עוצמים עיניים ומסתכלים לכיוון השני ומרמים את עצמנו שאין כלום. אנחנו בקשר רציף עם נתנאל, ראש האחווה הגאה בטכניון. אנחנו בקשר רציף, אנחנו מנטרים את הרשתות החברתיות כדי לאתר דברים שקורים שם. ובקשר, בשיחות עם נתנאל אני כל פעם שואל אותו, ובפעם המי יודע כמה את אותן שאלות. האם קרה משהו. האם יש ספק. האם יש צל של משהו. האם מישהו יכול להגיד כאן אני מרגיש לא נוח, כאן אני מרגיש לא בטוח, כאן קרה איזה שהוא אירוע שנראה כמו משהו. ואין דברים. לא היו. יכול להיות שהיו ואנחנו לא יודעים. אבל לפחות אנחנו בודקים וערים ולא מצאנו.

אני אתן לכם דוגמא. היה אירוע שעלה כפוסט אחד ברשת חברתית, אנונימי. שהדליק אצלנו מנורה אדומה. הדבר הזה נבדק על ידי כל הגורמים האפשריים, בניסיון לחפש ולהגיע לאותה סטודנטית שהעלתה את הפוסט, ולברר את הנושא. בשיתוף עם אגודת הסטודנטים, שמרושתת בתוך הקהל. בשיתוף עם האחווה הגאה. עד היום לא מצאנו שום קצה חוט. שום דבר שאנחנו יכולים להיאחז בו ולטפל בו. אם יהיו כאלה דברים אנחנו נטפל בהם.

אתה מכיר את ההתאגדות הסטודנטיאלית שנקראים שומרים על המשפחה, שפעילה בטכניון?

רגע חבר הכנסת, תן לי לסיים את דבריי.

מותר לחברי הכנסת לשאול שאלות את הדוברים, זה לא מונולוג.

בסדר, אבל עדיין אני רוצה לסיים את דבריי. אני אענה לכל מה שאשאל. אם זה בסדר מצד היושב ראש.

בבקשה.

אני רוצה להשלים את המשפט מקודם. הנושא הזה תוחקר על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, כולל דיקנית הסטודנטים, כולל סמנכ"ל תפעול, כולל אנוכי וכולל נשיא הטכניון. עכשיו גם המערך התומך שלנו, ובכלל זה צוות החירום הטכניוני, וזו לא חברת אבטחה שאנחנו שכרנו, זה צוות החירום הטכניוני, לא נתקלנו בשום מקרה של אלימות.

פרופסור, ברשותך, אני רוצה שתקשיב דקה לטלי לייבה. בבקשה טלי.

אני טלי, אני סטודנטית בטכניון כבר כמה שנים. וכמו שאמרתי בזמנו ליוראי, שהקשיב באמת לטענות שלנו, מה שלי הכי הפריע בכל ההתנהלות הזאת, עם כל הכבוד למשפט הפנימי שבאמת עושים לרב, שאגב לא יצא ממנו עדיין כלום, ועבר לדעתי חודש, לי הפריע שאף אחד בטכניון לא בא ואמר לנו רגע חבר'ה, מה שקרה פה היה לא בסדר. קבוצה של סטודנטים יוצאת כנגד קבוצה אחרת. חינוכית הטכניון לא ביצע את עבודתו. ועם כל הכבוד שכולנו אנשים בוגרים, ולומדים באוניברסיטה, ושלב החינוך כבר כביכול עבר, מסתבר שלא. והטכניון הוא עדיין מוסד חינוך, וגוף חינוכי. וכמו שמעבירים מל"גים ככה צריך להעביר גם את המסר שאין דבר כזה לצאת כנגד מישהו על סמך נטיית ליבו ונטייתו המינית, כמו שאמר יוראי בצורה נפלאה קודם. הטכניון לא עשה את זה. הוא לא עצר אף אחד.

ואני שומעת גם את מה שפרופ' עודד אומר, וצר לי להגיד, אבל זה לא מדוייק. לי יצא לדבר עם הרבה סטודנטים, והם אמרו לי רגע, אבל שום דבר רע לא קרה. אף אחד לא נקט באלימות. כן, זה באמת לא בסדר שהקהילה הגאה עושה כאלה מסיבות, וככה וככה. אבל אתם לא באמת יכולים לבוא בטענות. ולדעתי זה חלק גדול מאוד מהבעיה, שהנושא לא טופל. כי עדיין יש סטודנטים שחושבים שהיה כאן משהו שהוא בסדר להגיד, או שלא היתה הסתה, או שפשוט אפשר להמשיך הלאה. ואי אפשר להמשיך הלאה, וכן זה משהו שצריך מאוד להתעכב עליו, ולחנך לקבלת האחר. שזה משהו שלא קרה.

טלי, האם את הרגשת מאויימת?

אני הרגשתי במשך תקופה ארוכה מאוד מאוד לא נעים, מבחינת השיח שהיה בקמפוס. שוב, שוחחתי עם סטודנטים, וחלקם אמרו לי דברים שבאמת 2022, מאיפה הבאת את זה עכשיו.

דברים כמו מה? חשוב שנשמע את זה.

חלקם אמרו לי זה בכלל שיח פוליטי. מה זה קשור, זה לא שיח פוליטי, זה שיח על קיום. אני יכולה לחיות בקמפוס כמו כל בנאדם אחר, בלי קשר ימין, שמאל, או מה שזה לא יהיה. חלקם אמרו לי שהכל בסדר, ושלא היתה התקפה בכלל, ושכולם מגזימים לחלוטין. חלקם אמרו לי שטוב שהוא נשאר עדיין בתפקיד שלו. היו כל מיני דברים. הרבה סטודנטים עם הרבה עמדות שונות, כפי שמגיע להם. אבל חלק מהעמדות זה כבר, שוב, זו לא דעה, זו הסתה.

פרופ' רבינוביץ, מה שאנחנו שומעים פה זה שתחושת הבטחון של הסטודנטים בקמפוס לא קיימת. זה שיש חברת אבטחה מעולה זה נהדר, אבל בסוף יש עשרות אלפי סטודנטים בקמפוס, וזו לא התחושה שלהם.

ומה האמירה, האמירה זה שאנחנו נפעל רק אחרי שירביצו, שידקרו מישהו? מתה בחורה צעירה רק כי היא הלכה במצעד הגאווה בירושלים. צריך להמתין שמשהו כזה חלילה יקרה בין כתלי הטכניון, כי יש בו הסתה לאלימות נגד סטודנטים, ואתם לא עושים דבר? זה מה שאתה אומר למעשה? זה לא נראה לך, בשם הלא לעשות משפט שדה, אתה לא מתכוון לנקוט בשום צעד, כדי לפרק את ההתאגדות הסטודנטיאלית הזאת, שצומחת התוך הטכניון, ולא לנקוט בשום צעד משמעתי נגד חבר סגל, שמגדיר את עצמו, הוא מתהדר בתואר רב של הטכניון, והוא איש סגל שלכם. מה עשיתם בשביל לטפל במקרה הזה? ניטרתם את הרשתות? מה עשיתם חוץ מלדבר על חברת אבטחה, שאתם קוראים לה חברת חרום. אני באמת שואל, כי זה מטריד אותי, חוסר המעש הזה מטריד אותי יותר מכל דבר אחר.

אני אתייחס לדברים אחד אחד, לפחות עד כמה שאני זוכר. לדברים של טלי, הטכניון בוודאי אינו מסכים, ולא מתנער, אלא מגנה את הדברים האלה. וזה פורסם במכתב שנשיא הטכניון ואני שלחנו לכל בית הטכניון. מכתב שיצא בעשרה במאי לכל בית הטכניון, לכל הסטודנטים, הסגל האקדמי, הסגל המינהלי. אם אתם רוצים אני אקרא משפט אחד מהמכתב הזה: "אנחנו דוחים ומגנים התארגנות של כל קבוצה כזו או אחרת שפועלת כנגד סטודנטים ופוסלים כל קריאה לאלימות פיזית ומילולית. בטכניון לומדים ועובדים סטודנטים וחברי סגל אקדמי ומינהלי מכל הקהילות, ואנחנו גאים בכך. כלומר אנחנו השמענו את דעתנו בצורה מאוד מאוד ברורה, ומאוד מובהקת. אי אפשר לטעות בזה ולחשוב שהנהלת הטכניון עומדת מאחורי איזו שהיא קריאה להתארגנות לאלימות או לפעולה. נהפוך הוא. אנחנו באופן חד משמעי נגד. ואנחנו מגנים את הדבר הזה. דרך אגב, גם אלעד דוקוב, ד"ר אלעד דוקוב, כתב דברים מסוג זה במכתב שהוא פרסם אחרי המקרה.

אנחנו עושים כל מה שאפשר וכל מה שצריך כדי לשמור על קמפוס בטוח, והקמפוס שלנו בטוח. אפשר להסתובב בקמפוס שלנו, אפשר ללכת ממקום למקום, היה לנו כאן בשבוע שעבר פסטיבל סטודנטים, אני מניח שטלי היתה בו, עם מעל חמישה עשר אלף סטודנטים שהתנהלו כאן בקמפוס בטוח, וידידותי, ומכבד ומכיל. ובקמפוס שאין בו אלימות ואין בו פגיעה.

עדיין, אם יהיה צל צילו של ספק, אם מישהו תעבור בו מחשבה שהוא מאויים, יחידת הבטחון שלנו ערוכה לא רק למקרים שבהם אחרי שהרביצו למישהו נקום ונפעל. אם מישהו צריך תמיכה, אם מישהו צריך ליווי, אם מישהו רוצה ללכת מנקודה אלף לנקודה בית, נעמיד את כל מי שצריך כדי ללוות אותו, ונעשה כל מה שצריך כדי לשמור על הקמפוס בטוח.

אני קודם כל מודה לך על הדברים. השאלה האם אתם מכירים את התא שכותב מה שהוא כותב, ומתנהל איך שהוא מתנהל?

אנחנו מכירים את אותו פוסט שכולנו בשיחה הזאת כנראה מכירים. אין לנו שום עדות.

זה ארגון כלשהו, שאתם יודעים עליו?

כל מה שאנחנו יודעים עליו, זה מה שכולנו כאן יודעים, שזה אותו פוסט.

יש להם גם דובר וגם קבוצת ווטסאפ, שבה חברים חמישים סטודנטים בתוך הטכניון. אתם לא מכירים את הקבוצה הזאת?

אני לא חבר בקבוצות הווטסאפ שמסתובבות בטכניון.

הבנתי. אין לכם, מאחר ואתם לא מכירים את הקבוצה הזאת, גם אין לכם כוונה לעשות שום דבר כנגדה, או כנגד הסטודנטים שפועלים במסגרתה, נכון?

על חברות בקבוצת ווטסאפ?

על חברות בהתארגנות סטודנטיאלית שאיש סגל שלכם בירך על ההקמה שלה.

באיש הסגל שלנו אנחנו טיפלנו.

איך טיפלתם?

הוא טופל על ידי המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים. זו הרשות הטכניונית שמטפלת בחברי הסגל. הוא נקרא לבירור, והנושא טופל על ידי אותו משנה לנשיא.

מה תוצאות הבירור בבקשה?

בנוסף נקרא לשיחה על ידי נשיא הטכניון.

מה תוצאות הבירור העלו?

אני לא בטוח שנכון לדבר על תוצאות בירור אישיות בפורום כזה.

האם תוצאות הבירור האלה פורסמו באיזה שהוא מקום אחר? זה איש סגל, שמי שמשלם את שכרו זה מוסד אקדמי שנתמך על ידי המדינה. ואילו אותו איש סגל היה מטריד, להבדיל אלפי הבדלות, מטריד מינית, הייתי חושב שאת אותו בירור היה ראוי לפרסם. אבל צריך לדעת, האם הוא ננזף, האם הוא הורחק, האם הוא הושעה, האם הוא פוטר.

אני רוצה להוסיף עוד אמירה, פרופ' רבינוביץ, אתה יודע, גם בזמנו של רב בית הכנסת הקודם של הטכניון עלו טענות לא פשוטות ביחס לאמירות שלו. ואני רוצה לומר כאן, גם אם הוא לא רב הטכניון, אבל אני כאדם דתי כשאני שומע רב ואני שומע טכניון, בסוף, מה לעשות, נוצר אצלי איזה שהוא חיבור, שאי אפשר להתעלם ממנו. וזה איש סגל אקדמי, זה רב שמסתובב בטכניון באיזה שהוא בית כנסת. זו קבוצת אנשים שניזונים ממנו. אנחנו, הציפייה שלנו, ואני שוב אומר, לצד החופש האקדמי וכל שאר המלים היפות, זה שהפעולות האקטיביות שהנהלת הטכניון נוקטת ישפיעו על הסטודנטים. בסוף הסטודנט בקצה, אין פה שני צדדים, אתם לא יושבים באו"ם. יש פה צד אחד מאיים, וצד שני מאויים. צד אחד שמתבטא, אמנם ביטויים באלימות, וצד שני שסופג את האלימות הזו. זה לא קונפליקט. זה לא קואליציה ואופוזיציה. ולכן הציפייה שלנו שנקיטת העמדה גם תהיה חד משמעית, וגם תובא לידיעתם של המאויימים. שזה בסוף האירוע. ולכן אנחנו רוצים פה משהו הרבה יותר אקטיבי ממה שאנחנו שומעים.

בואו נעשה קצת סדר. ד"ר אלעד דוקוב מחזיק בשני כובעים. הוא חבר סגל כעמית הוראה בטכניון, מכיוון שהוא מלמד בטכניון, וזה לא קשור להיותו רב בית הכנסת. והוא רב בית הכנסת בטכניון בלי קשר לזה שהוא חבר סגל, הוא יכול להיות חבר סגל בלי להיות רב בית הכנסת, ורב בית הכנסת בלי להיות חבר סגל, זה שני דברים שהם נפרדים. דרך אגב הוא עצמו בוגר טכניון.

זה נכון שאנחנו לא מהאו"ם, וזה נכון שאנחנו חלק מהתהליך הזה, ולכן אנחנו נוקטים כאן עמדה ונוקטים כאן מעשה. אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים. יש הליכים.

לא, אבל פרופסור, אני שומע אותך, אבל בסוף צריכים להבין, יש פה שני אירועים. אחד, יש את הנושא של הרב דוקוב, ויש את הנושא של קבוצת הסטודנטים, שהיא מרעילה ומתסיסה ומוסיפה שמן למדורה לסטודנטים אחרים, לשנאה, שטנה ומהלכת אימים על סטודנטים שרוצים לחיות איך שהם רוצים לחיות, ולא משנה מה נטיית ליבם. אז יש פה שני דברים שאני מרגיש כשאתה מדבר, עם כל הכבוד, שלא עושים דבר בנושא הזה. אני מכיר את הנושא הזה, יהיה ועדה, ויהיה דיון. אבל בסוף לא נעשה דבר. אז בוא רגע נגיד לא מפטרים את הרב דוקוב, בסדר, אני מבין שזו סיטואציה שאתה לא יכול עכשיו להגיד מה אתה עושה עם הנושא. אבל הנושא הזה של תא סטודנטים, שיש להם דובר, שיש להם קבוצת ווטסאפ, שהיא כותבת, שהיא מתסיסה, דבר כזה לא יכול להתקיים בטכניון.

תראה, הנקודה הזאת קצת יותר מורכבת. בוא נניח שיש כאן קבוצה פרטית, של חמישים סטודנטים, שלא מתקיימת באיזה שהוא פורום טכניוני, לא מתקיימת בעמוד או באתרי הקורסים של הטכניון. ויש לה דובר, ויש לה דעות, שאני לא מסכים איתן והטכניון לא מסכים איתן. מה מצופה מאתנו לעשות עם זה? לסגור קבוצות כאלה?

כן. אם יש קבוצה סטודנטיאלית שפועלת במסגרת הטכניון, שחברים בה חמישים סטודנטים של הטכניון, שמסמנים ומהלכים איימים על סטודנטים אחרים בטכניון רק כי הם חברים בקהילה הגאה, מה שמצופה מכם זה לא להפנות את אותם סטודנטים לחברת אבטחה בתוך הטכניון, אלא לקרוא לבירור משמעתי לאותם חמישים סטודנטים, ולהפסיק את אותה התארגנות סטודנטיאלית, שאיש סגל שלכם בירך עליה, וקרא לחבריה לנקוט בפעולה מעשית כדי לקחת אחריות על הקמפוס. והעובדה שאתה לא רואה את זה, חמורה בעיניי. באמת, "אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר". אם זה קורה בטכניון, שזה חוד החנית של החדשנות הישראלית, מה נאמר כשזה קורה במקומות פחות נאורים אדוני. וזה לא בסדר. והתשובות שאתה אומר פה, שזה חזרה מוחלטת על מה שאמרת לי בשיחת הטלפון שלנו, מטרידות אותי מאוד מאוד. ואני מאוד מקווה שהציבור, ובעיקר ציבור התורמים לטכניון מקשיבים היטב לדברים שאתה אומר כאן עכשיו. כי זו פשוט הסרת אחריות מוחלטת מהחובה שלכם לספק סביבת לימודים בטוחה לכל הסטודנטיות והסטודנטים בטכניון. ואתה נשאל פה על ידי היושב ראש פעם רביעית מה אתה מתכוון לעשות בקשר לאותה קבוצה סטודנטיאלית שמהלכת אימים על סטודנטים אחרים, ואתה אומר אין לי מה לעשות. אז אדוני, יש לך מה לעשות. וגם אם אין לך מה לעשות, לפחות תראה איזו שהיא אכפתיות או מחוייבות לבטחון של הסטודנטים שלך.

אני אתחיל בבקשה ממך מהסוף. אני חושב שאין אחד שמחוייב ואכפתי לבטיחות ולבטחון של הסטודנטים מהנהלת הטכניון. אם תהיה קבוצה שתעבור על החוק, או תעבור על התקנון המשמעתי של הסטודנטים בטכניון, אנחנו נפעל נגדה בכל הדרכים שאנחנו יכולים, החל בטיפול משמעתי במסגרת התקנון וכלה בהגשת תלונה במשטרה. ואנחנו עושים את הדברים האלה.

אנחנו לא נהסס לעשות את זה, ואנחנו עשינו את הדברים האלה. כל מי שעובר על החוק, או כל מי שעולה חשש שהוא עובר על החוק או חשד שהוא עובר על החוק, אנחנו נפעל נגדו בצורה הכי חמורה שאפשר, ואני אומר את זה מפורשות, כדי שלא תהיה כאן פרשנות לשני הצדדים.

תודה רבה פרופסור, אנחנו חייבים להמשיך הלאה. הצטרף אלינו חבר הכנסת איתן גינזבורג.

אני פשוט קפצתי מוועדה אחרת ואני צריך לחזור אליה, אבל חשוב לי לומר דבר לפרופסור. לא כל דבר הוא במסגרת החוק. לא כל דבר חייב להיות כתוב ומנורמל בתקנון המשמעת של הטכניון, או בחוק הפלילי של מדינת ישראל. יש דברים שהם פשוט נורמות ציבוריות. יש דברים, אומרים במחוזותינו, שלא עושים דברים כאלה. ויש לטכניון גם אחריות ביחס למה שמתחולל בשטחו, גם אם זה לא בדיוק מגודר בתוך תקנון המשמעת של הטכניון, או בתוך הדין הפלילי, או בתוך חוק כלשהו. יש לסגל הטכניון אחריות לשמור על פעילות ראוייה בתוך הטכניון, לשמור על תחושת הבטחון של כל הסטודנטים, וגם לשמור חופש אקדמי. וחופש ביטוי. אנחנו רוצים שיהיה חופש ביטוי במוסדות אקדמיים. אבל מכאן ועד תחושה של מה שנקרא להלך אימה על סטודנטים אחרים, רק בגלל שהם אוהבים מישהו כמו שהם אוהבים, רק בגלל שהם הולכים אחרי נטיית לבם, רק בגלל שיש להם נטיית מין אחרת ממי שחושב אחרת מהם, זה בלתי נסבל, זה לא מתקבל על הדעת, זה לא יכול להימשך.

ואני מאוד מאוד מופתע, גם מהסיפא של הדברים של הפרופסור. היה מצופה מהטכניון שתקרא לאותה קבוצה סוררת, ותאמר להם רבותיי, לא בבית ספרנו. למרות שזה לא כתוב, לא בבית ספרנו. אנחנו לא מאפשרים כזאת התנהלות בתוך הטכניון. זה כל מה שהיה מצופה ממנו. וחבל שבמשך ארבע שאלות של היושב ראש, ושיחות טלפון של חבר הכנסת הרצנו, אני מודה לו על כך שהוא העלה את זה על סדר יומה של הכנסת, ולא עוזב את הנושא הזה, נושא שאני יודע שבוער בו, כי הוא דיבר איתי על זה במליאה. חבל שהדברים מתנהלים כך.

אבל מהצד השני, ובכך אני אסיים אדוני היושב ראש, אני רוצה לחזק את ידי הסטודנטים. בני הקהילה הגאה, שנמצאים בטכניון. לי יש פינה חמה לטכניון, שם הכרתי את בן זוגי, שהיה סטודנט בטכניון. ואני אומר לכם שאל תיראו. ותמשיכו ללכת בגאון, ובגאווה, ותאהבו את מי שאתם, ותאהבו את מי שאתם רוצים לאהוב. ואני חושב שבסופו של דבר רוב הציבור אוהב אתכם, ומחבק אתכם, ומקבל אתכם. ואל תתנו לקומץ סהרורי והזוי וחשוך להשפיע לכם על החיים. פשוט תהיו מי שאתם, תרימו ראש, תסיימו את הלימודים שלכם בהצלחה, תנסו לחוות את החוויות הכי טובות בתקופה הזאת של החיים, אחת התקופות הטובות שיש בחיים, ותצליחו. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת גינזבורג. אני רוצה לעבור לדניאל סימון, מנהל האחווה הגאה. בבקשה.

שלום, קודם כל תודה חבר הכנסת על הקיום של הוועדה הזו, יוראי, קינלי כמובן ואיתן באמת תודה רבה לכם שהגעתם היום להקשיב לנו. לפני שאני אתחיל בדברים שבחרתי להגיד היום, כמה מלים על מה שפרופ' רבינוביץ אמר.

הדבר שהכי הפריע לי זה "לא נהסס לפעול". אבל עבר למעלה מחודש מאז שהסיפור קרה. אז להגיד לא נהסס לפעול, ולחכות לדיון בכנסת כדי לפעול נגד התארגנות סטודנטים, נגד ד"ר הרב דוקוב, לדעתי זה נקרא היסוס, ולדעתי זה לוקח יותר מידיי זמן.

זה נקרא לטאטא מתחת לשטיח.

ללא ספק, ותודה שאמרת את זה. דיברנו על התארגנות הסטודנטים, ואולי כדאי וחשוב לשים אותה על השולחן. אני הצטרפתי לקבוצה הזו. הצלחתי איך שהוא לקבל קישור באותם הימים שדיברו שם. ואני אתן לכם כמה נקודות ממה שהיה כתוב שם. הם הבינו שיש חפרפרת בקבוצה, ככה הם קראו לזה. הם כתבו ככה: "תשעים ותשע אחוז שהחפרפרת מבית הכנסת נמצאת גם כאן בקבוצה הזו. תחשבו פעמיים לפני שאתם כותבים כאן משהו. אני ממשיך בהודעה נוספת של מישהו אחר. "לא ניתן לאתר, יתכן גם שהחפרפרת חובשת כיפה, אבל שייכת ללהט"בים. למה שהם מאמינים בו". הציטוט האחרון, עם הסבר של אחד הסטודנטים שניסה להסביר עוד לחבר'ה שהצטרפו לקבוצה הפתוחה הזו: "בקיצור רצו לעשות שיימינג ברב הטכניון. פרסמו ושיתפו את זה בכל התאים ההומואים הארציים. בגדול רוצים להפיל את הרב עוד פעם. נמאס לי שהמשחקים האלה שלהם, מה שהם חושבים על עצמם, אני עומד זקוף ותומך בכל מה שנכתב בשם מי שמייצג דעות התורה כי אני יהודי. וכדי לחיות כיהודי באתי לארץ הזאת. רוצה לפרסם, לך תפרסם, ואל תחשיך אף אחד. אני לא מפחד ממך".

בקבוצה שאני נכנסתי אליה, עד שהוציאו אותי, היו חמישים ומשהו סטודנטים. אפשר להגיד סטטיסטית שאולי עוד שלושה חבר'ה באמת חפרפרות כאלה, אבל זה נקודה שהיתה שם. ואני אמשיך בדבריי.

חודש גאווה שמח, קודם כל, אנחנו מתחילים את חודש הגאווה, וצריך לתת לזה מקום. יום הסטודנט הלאומי שמח, ויום הסטודנט בתל-חי. אני סטודנט בתל-חי, לומד פרקטיקה לשינוי מדיניות, עבודה סוציאלית וחבר'ה שלי בתל-חי עכשיו ביום הסטודנט שלהם, אז זה נחמד להיות כאן, אבל להציג את הדברים בצורה כזו. אני חוגג כאן ביחד אתכם, ובהמשך.

עכשיו אנחנו הולכים לדבר על קהילת הלהט"ב בקמפוס, ועל המצב הקיים. מתוך מחקר שנערך לפני כמה שנים בקרב שש מאות ששים ושניים סטודנטים וסטודנטיות גאים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, נמצא כי סטודנטים וסטודנטיות על הרצף הלהט"בי הינם אוכלוסייה מוחלשת, אשר חושפה יותר להטרדות, פגיעות ואפלייה במרחב האקדמי, על רקע זהות מינית ומגדרית. המצב הזה עלול לייצר מצוקות נפשיות, ואף להשפיע על סיכוייהם לסיים את לימודיהם בהצלחה.

שלחתי מצע, אני לא אקריא את כולו אבל אני אגע בכמה נתונים מתוך המחקר הזה, שאנחנו שותפים לו כמובן. עשרים ושישה אחוז מהסטודנטים והסטודנטיות הגאים חוו הטרדה מינית במסגרת המוסד להשכלה גבוהה בו הם לומדים. זה שיעור שגבוה פי שש וחצי משיעור ההטרדות המיניות של כלל הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. למה אני נוגע בנתון הזה, כי שמונים ושבעה אחוז מהסטודנטים והסטודנטיות הלהט"בים שהוטרדו או חוו אלימות, לא דיווחו על כך לממונים, וכמחצית מאלו שפנו ציינו כי התלונה שלהם לא טופלה.

ואם אנחנו מדברים חברת בטחון, ואם אנחנו מדברים כבר ופרופ' רבינוביץ נמצא כאן, אז הנתונים האלה לא נופלים מהמוסד האקדמי של הטכניון.

אתה יודע, אם אני הייתי ראש מוסד כזה, או בטח פרופ' רבינוביץ שומע אותי, הייתי עוצר רגע את הלימודים, הייתי מבקש מהצוות שלי לדבר על הנושא הזה. כי אני רואה את האנשים האלה, או את הקבוצה הזאת של החמישים ושניים איש, תוריד שלושה חפרפרות, ארבעים ותשעה אנשים חשוכים, שאני לא מבין איפה הם חיים בכלל. שמישהו פשוט הרעיל אותם, והכניס להם ג'וקים לראש, והם מוציאים את זה החוצה. וזה מה שהייתי מצפה מהטכניון. לעצור רגע את הלימודים. אז נלמד שעה אחת פחות. ובואו נדבר על הדבר הזה. זה דבר נוראי.

אז גם יש לנו את התארגנות הסטודנטים, שפועלת נגד ה"להט"ביזציה", וגם יש לנו את הרב דוקוב, שזאת כבר פעם שנייה, כרב הטכניון, או רב של בית הכנסת בטכניון, הטרמינולוגיה לא רלוונטית, שמדבר נגד הקהילה הגאה, וחתם גם על מסמך, ביחד עם עוד רבנים, נגד הקהילה הגאה לפני כמה שנים. צריך להדגיש גם את זה.

יש לנו פה איזו שהיא הצעת פשרה, ולאחר מכן אני אגע בעוד כמה נקודות. אבל אנחנו היינו מאוד רוצים, במעמד הזה, בלי קשר למשפט שדה או לא, כי בינתיים אנחנו לא מקבלים תשובות, וכבר עבר חודש. האחווה הגאה בטכניון לא מקבלת תשובה לגבי מה קרה עם הבירור. אני חייב להגיד שבגלל שאני מכיר את רוב המוסדות האקדמיים, לא תמיד מגיעים לבירור משמעתי, ולבית דין משמעתי. ואם לא מגיעים לבית דין משמעתי, לפי התקנונים, רוב התקנונים, אין אפשרות לפטר אף אדם. אז זאת נקודה שצריך להדגיש אותה. לרוב כשמגיעים לוועדת משמעת אז יש אפשרות גם לפרסם את התשובות, ומה היה שם, ואיך זה התבצע. בינתיים אנחנו מטוטאים, ויש פה איזו שהיא עננה של תהליך בירור. ועבר חודש.

אנחנו היינו רוצים, לגבי רב הטכניון, הרב דוקוב, לקבל איזו שהיא התחייבות בכתב. אם הם לא רוצים לעשות, אם הנהלת הטכניון לא רוצה לעשות עכשיו משהו עם הנושא הזה, אנחנו מבקשים שלפחות לפעם הבאה, התחושה שהקהילה הגאה צריכה כל פעם לחכות עוד ועוד, שיקרה עוד אירוע. יום חמישי הקרוב מצעד הגאווה בירושלים, מצעד הגאווה והסבלנות בירושלים. לפני כמה שנים שירה בנקי ז"ל נרצחה במצעד הזה בגלל בנאדם אחד שבחר להסית ולשסות ולרצוח, בגלל נטיית ליבם של אנשים שבחרו לצעוד במצעד הזה. אז אנחנו מבקשים שאולי לפעם הבאה, ואם אפשר כבר עכשיו לעשות משהו בעזרתכם. אנחנו נשמח לפטר אותו, כן, נשמח לפטר את הרב, כי זאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה, ואני דואג לסטודנטים ולסטודנטיות שאני מייצג כמנהל האחווה הסטודנטיאלית הגאה. אם זה לא יקרה עכשיו, אז מכתב, שאם יקרה עוד פעם אירוע להט"בופובי בחסות הרב דוקוב, אנחנו לא נסתפק בהתנצלות, אנחנו מבקשים שיהיו צעדים אופרטיביים בנושא הזה. והלוואי שתוכלו לעזור לנו גם בהמשך, ושהדיון לא יסתיים כאן, אלא גם בתוך הטכניון.

בנוסף לזה אני רוצה להגיד כמה מלים על האחווה הסטודנטיאלית כארגון. האחווה הסטודנטיאלית הגאה היא ארגון של סטודנטים להט"בים שנמצאת תחת ארגון הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, האגודה למען הלהט"ב, ופר"ח. האחווה בעצם פועלת לייצר מרחב בטוח בכל הקמפוסים, בעשרים וחמישה קמפוסים נכון להשנה. ואנחנו נוגעים בלמעלה מאלף סטודנטים וסטודנטיות בארץ שמקבלים את השירות שלנו, ואת התמיכה והליווי בתהליכים של גיבוש זהות מינית ומגדרית ותהליכים של יציאה מהארון.

אני אסיים בפעולות לביצוע שאנחנו רוצים לקיים, בשתי מלים בבקשה. עיגון של סעיפים בתקנון המוסדות, המגדירים הטרדות מיניות ומגדריות כלפי הקהילה הלהט"בית, ואת אופן הטיפול בסוגיות כאלו במסגרת המוסד האקדמי. הקצאת משאבים לתמיכה בקהילה הלהט"בית במסגרת תיקצוב הפעולות לקידום הוגנות מגדרית, אשר באחריותן של יועצות הנשיא להוגנות מגדרית במוסדות אקדמיים. זה קיים התפקיד הזה. רק להקצות עוד משאבים. הכשרות להעלאת מודעות לקהילה הגאה ולצרכיה עבור סגל מנהלי ואקדמי, ועבור הציבור הסטודנטיאלי. תמיכה באחווה על ידי המוסד, היא יכולה להיות תמיכה כלכלית, היא יכולה להיות תמיכה בשיריון חדרים ובהובלת אירועים משותפים להעלאת מודעות וליצירת מרחב בטוח בקמפוס. כמובן גינוי של הטרדות ופגיעות להט"בופוביות במוסד האקדמי. ואחרון, הנושא של הגדרת תאים לא ממוגדרים תוך התחשבות באנשים על הקשת הטרנסית.

דניאל תודה רבה. אני רק אגיד לך שבקואליציה הזאת, ויושבים פה חברי הקואליציה, כמה כסף, תשעים מיליון ₪ בשלוש שנים לנושא של הלהט"בים. זה דבר שאתם נלחמתם עליו, ואתם צריכים לדעת על זה.

אנחנו יודעים על זה.

כך שהמשאבים נמצאים וקיימים, פשוט צריך להפעיל את זה. אני רוצה לעבור לענת מבית ברל, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ובאמת תודה על ההזדמנות להיות כאן. שמי ענת, אני יושבת ראש אגודת הסטודנטיות והסטודנטים בבית ברל. ובאתי לדבר אתכם קצת על הקהילה הלהט"בית באקדמיה. יש איזה שהוא מספר קסם שאומר לנו שבעצם אחד מתוך עשרה הוא חלק מהקהילה הגאה. זה איזה שהוא נתון, עולמי, אין מחקרים בתוך המדינה, אבל אם נשליך אותו לאוכלוסיית הסטודנטים, שמונה שלוש מאות חמישים אלף סטודנטיות וסטודנטים, משמע אמורים להיות לנו שלושים וחמישה אלף סטודנטיות וסטודנטים שלוקחים חלק בתוך הקהילה הלהט"בית. אני בטוחה שאם נבדוק את זה, זה רחוק שנות אור מהמציאות הקיימת, אני חושבת שלהיות חלק מהקהילה הגאה זה אחד מחסמי האקדמיה, שלא מדברים עליהם.

הלהט"בים בישראל לא מקבלים את כל הזכויות שמגיעות להם. הרבה זכויות בסיסיות. הם חיים ללא תחושת בטחון אישי, ואין להם באמת את היכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. ובעצם פה נכנסת האקדמיה. גם כשהם נמצאים בתוך האקדמיה, הרבה אנשים לא מכירים, לא מקבלים, ואנחנו נתקלים באירועים גזעניים ומזעזעים, כמו הסיפור שמדובר פה על הטכניון. ואני חושבת שאחד הדברים החשובים שעל האקדמיה לעשות היא להכניס קורסים שעוסקים בנושא. אני אתמול שלחתי בקבוצה של כל היו"רים הארצית, למי יש קורסים שנוגעים בנושא הלהט"בים. אף אחד לא ענה. אמרו יש לנו קצת דברים שקשורים למיניות, לא משהו שבהכרח קשור לזה.

ופה אני אציין לטובה את המוסד שלי, את בית ברל, שמעבר לפעילות הענפה של האחווה הסטודנטיאלית, בשיתוף עם האגודה, יש אצלנו קורס שעוסק בהיכרות עם האוכלוסיה הלהט"בית. שהתחיל כפרוייקט של סטודנטיות, שהעלו את זה באיזה שהוא קורס אקטיביסטי. ובאמת המכללה לקחה את זה, והובילה את הקורס הזה, והוא קורה כבר שנתיים או שלוש בתוך המכללה. בנוסף לזה השנה נפתח אצלנו תואר במנהיגות גאה. בעצם אנשי חינוך, מהקהילה הלהט"בית, באים ולומדים ומלמדים את הנושא הזה.

בנוסף לזה, אני חושבת שהרבה מהסטודנטיות והסטודנטים שלנו הם מגיעים מנתק מהמשפחות שלהם. אין להם את העורף הכלכלי והרווחתי נפשי וכו' שיש לסטודנטיות וסטודנטים אחרים. ואני חושבת שמתוך התקציב המאוד יפה שהשגנו לטובת הקהילה, צריך לפתוח איזה שהן קרנות שמיועדות למלגות מיועדות לחברי הקהילה. אני יודעת שאצלי בקמפוס יש הרבה שהיו שמחים לקבל איזה שהוא סיוע. ואפילו גם בסמינר המדהים שהאחווה הארצית עשו לפני חודש, פחות או יותר, מאה חמישים סטודנטים, אז אצלנו אני באגודה בחרתי שאין דבר כזה שמישהו רוצה לצאת לסמינר ולא ייצא כי אין לו כסף, ובאמת האגודה מימנה לסטודנטים את היציאה לסמינר הזה. אני יודעת שהייתי היחידה.

תודה רבה ענת. אביה, בבקשה.

שמי אביה ברששת, נעים מאוד. אני מנהלת מערך מיצוי הזכויות באגודה למען הלהט"ב. שלום לכולם ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. האגודה למען הלהט"ב מפעילה מרכז דיווח, על שם ניר כץ ז"ל, שאליו מדווחים בכל יום מקרים להט"בופובים שחברי וחברות הקהילה חווים וחוות. אנחנו מטפלים בעצם במקרים של אלימות מילולית, אלימות פיזית, מינית, התבטאויות להט"בופוביות, אפלייה על רקע זהות מגדרית. פגיעה ברכוש, בגוף ובנפש.

בדו"ח הלהט"בופוביה האחרון שהפקנו, שהוא התשיעי במספרו, בשיתוף עם ארגוני הקהילה, חשנו בעלייה משמעותית במספר דיווחי הפגיעה באנשים במספר זירות. בין אם זה אנשים על הקשת הטרנסית, מפגש עם מערכות בריאות, חיי המשפחה, חיים בפריפריה ומאורעות בולטים ברשתות החברתיות. הדו"ח מציג ממצאים של מציאות עגומה: עלייה של עשרה אחוז בשנה החולפת בכמות הדיווחים על פשעי שנאה וחוסר שיוויון כללי כלפי הקהילה. ממצא נוסף הוא שבכל שלוש שעות בממוצע מדווח מקרה להט"בופובי. וממצא חשוב נוסף שמתקשר לדיון שלנו היום, כעשר אחוז מהפגיעות הלהט"בופוביות התקיימו באקדמיה. וזאת בשנה שבה יש לציין שרוב הלימודים היו מקוונים.

הקהילה הלהט"בית בישראל ממשיכה למצוא את עצמה נפגעת ומופלית, ללא סיבה פרט לאורח חייה. האחווה הגאה ומרכז הדיווח עובדים בשיתוף פעולה מלא אל מול הלהט"בופוביה האקדמיה ובקמפוסים. גם אלינו מגיעים דיווחים מצד סטודנטים וסטודנטיות שנפגעים, בין אם זה מחבריהם לספסל הלימודים, ובין אם זה מאנשי צוות הוראה במוסדות לימודים. כאמור, ובהמשך לדבריו של חברי דניאל, הגדרת גורמים רשמיים אשר יספקו מענה ממסדרי לצרכי להט"ב באקדמיה, לצד העלאת המודעות ושיח מונגש קהילה אל ציבור הסטודנטים, בגיבוי של מוסדות האקדמיה, עשויים לסייע למאבק שלנו בלהט"בופוביה בקמפוסים, ולאפשר לסטודנטיות וסטודנטים מהקהילה הגאה להרגיש שהקמפוס שלהם הוא מרחב בטוח עבורם. תודה.

יפה מאוד. אנחנו נעבור לדבורה מרגוליס, בבקשה.

דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה. ועד ראשי האוניברסיטאות. אני מניחה שנציגי מכללות לא נמצאים כאן, אז אני מדברת רק בשם האוניברסיטאות, אבל אני מניחה שהתמונה דומה. מקווה לפחות. האוניברסיטאות מייחסות חשיבות מאוד גדולה לכל הנושא של זכויות להט"בים, גם בהיבט הכללי אבל גם בהיבט למשל של הטרדות מיניות. רק לפני שבוע היה דיון מקיף בוועדת מעמד האישה על הדו"חות שהוגשו על הפעילות בנושא הזה, ויש בכל האוניברסיטאות דיווחים במידה ומתרחשים לא עלינו הטרדות בהיבט הלהט"בי, זה מקבל תשומת לב מיוחדת. בכל המוסדות יש לזה רגישות מאוד מאוד גדולה, בדיקנט הסטודנטים, ובקרב כל הסגל שמטפל, הנציבה למניעת הטרדות, יועצים משפטיים. הרגישות מאוד גדולה, הבנת המורכבות קיימת אצל כולם. מושקעים גם משאבים אנושיים וגם משאבים כספיים בשביל לסייע ולעמוד לרשות בכל דבר ועניין. שוב, אף פעם אין מאה אחוז, וזה אף פעם לא הרמטי, אבל הדלתות פתוחות, ובכל אחד מהמוסדות יש אנשים ונשים שהם כתובת וסטודנטים יודעים היטב למי אפשר וצריך לפנות. והדברים מטופלים ביד מאוד מאוד קשה בהיבט הזה.

יש לנו עוד שלוש דקות דיון בנושא של בטחון בקמפוסים, והוא בדיוק מתקשר לסוגייה. יש איזו תחושה, וזה מאוד בלט בדבריו של הבכיר מהטכניון, פרופ' רבינוביץ, שיש פער בין הדרך שמבטאים, או התפיסה שמבטאים כאן ראשי האוניברסיטאות, לבין תחושת הסטודנטים בפועל. כלומר ראשי האוניברסיטאות אומרים אנחנו עוסקים ומבינים את הצורך, אבל הסטודנט בקצה לא מרגיש את זה. זה פער של הובלה, לעומת תרגום. אין לי ספק בכנות ההצהרות, אבל התרגום שלהן למעשה לתחושתנו הוא לא מספיק. ואת זה לדעתי, זה בעיניי תפקיד ממדרגה ראשונה של ור"ה. כי בסוף, אני משתכנע מכנות ההצהרות, אבל הביטוי בשטח לא משכנע מספיק.

ואולי נחדד את זה גבירתי, כשאת אומרת נטפל בכל מקרה של להט"בופוביה ביד קשה, האם לשיטתך מה שבוצע בטכניון זו יד קשה? האם כשפרופ' רבינוביץ אומר פה לציבור הישראלי ולציבור הסטודנטים, "אם מישהו מרגיש מרגיש מאויים, שיפנה לחברת אבטחה". זה מה שהוא אמר פה לפרוטוקול של ועדת החינוך לציבור הסטודנטים. האם הדברים האלה מקובלים עליך? את שומעת פה מאחוות הסטודנטים ומסטודנטים שדיברו, שיש התארגנות בתוך הקמפוס שמסמנת סטודנטים. הקמפוס אומר מה אני אעשה. שיפנו לחברת אבטחה אם הם מרגישים מאויימים. האם זו יד קשה בעיניך, והאם הדברים הללו מקובלים עליך.

אני לא מדברת באופן אישי ובשמי, אני באה כאן כנציגה של המוסדות. אני לא מתכוונת לדון בצורה שבה הטכניון הגיב. אני חושבת שזה לא מה שאמר אגב פרופ' רבינוביץ, הוא לא אמר שתפנו לחברת אבטחה, אני חושבת שהוא אמר מגוון רחב של דברים. מכתב יצא מאת הטכניון, כמו שהוא אמר, יום או יומיים אחרי שפורסם האירוע, ואני חושבת שנאמרו פה בשמו ובשם ההנהלה בדיוק הדברים של איך הם רואים את הדברים. והגינוי היה חריף, חד משמעי, ובצורה מאוד מאוד רמה. לא נכנסת לפרטים מעבר לזה, אלף כי אני באמת לא יודעת, ובית כי אני חושבת שיש כאן גם כנראה עניינים משפטיים שלא מאפשרים לפרט.

דבורה, אבל זה לב הפער. הפער הוא שמה שאמר פרופ' רבינוביץ, והתגובה כמו שאני קיבלתי אותה של הטכניון, לא מספקת. לא מספקת אותי כחבר כנסת. ולא מספקת את הסטודנטים.

אני רוצה להצטרף, אני אתן לך דימוי כלשהו. כשבנאדם מרגיש לא טוב הוא הולך לרופא, ולא עלינו מגלים חס וחלילה גידול ממאיר, ומה שעושה הרופא זה קודם כל להוציא את הגידול הממאיר הזה. אחרת הוא מתחיל להתפשט. מה שקורה פה, זה מתחיל בבנאדם אחד, ומצטרפים עוד חמישה ועוד עשרה, וזה הופך להיות קבוצת ווטסאפ, והיום יש ארבעים ותשעה, ובעוד שנה יהיו שם מאתיים. וזה עולה לשלוש מאות. הדבר הזה צריך להפסיק אותו, לגדוע אותו, כשהוא מתחיל. אני חושב שאני לא טועה, חבר הכנסת יוראי, צריכים פשוט לחתוך את הדבר הזה. ובכל האוניברסיטאות צריכים לדעת שזה היה וזה נחתך. שאנשים לא ירימו ראש.

יש קבוצה בטכניון של עשרות סטודנטים שמסמנת ופועלת נגד סטודנטים של הקהילה הגאה. יושבת פה נציגת ועד ראשי האוניברסיטאות ואומרת אנחנו פועלים ביד קשה. מה היד הקשה? שלחנו מכתב. יש קבוצה בטכניון שמסמנת ומטרגתת סטודנטים, כי הם חברים בקהילה הגאה. מה אתם עושים?

אנחנו חייבים לסיים. דניאל סיגלר, בבקשה.

שלום, אני נתנאל, אני שנה שלישית הנדסה אזרחית בטכניון, רכז האחווה הגאה בשנה האחרונה. בעצם האחווה שלנו היא הכי גדולה והכי פעילה בארץ מכל האחוות. ובאמת תודה לכולם על הדיון החשוב הזה. בעצם מה שקרה מאז הסיפור עם הרב, אנחנו פרסמנו את הדברים בעמוד הפייסבוק שלנו, הסטודנטים בטכניון הרגישו ערעור בתחושת הבטחון שלהם, הם חוששים להגיע למפגשים שלנו, ועלו אפילו הצעות שנעשה שיעורי קרב מגע לכל הסטודנטים באחווה, ודברים כאלה. בנוסף הכרזות של האחווה שמפרסמות את האחווה בלוחות מודעות נתלשות תדיר, וגם מרוססות בכתובות נאצה. וכמו שציינתם קבוצת הסטודנטים הזאת בעצם ממשיכה לפעול נגדנו, והרב גם ממשיך לפעול בתפקידו כרגיל.

אתה מרגיש מאויים?

אני באופן אישי, העניין של הכרזות, וזה הפך לכתובות נאצה והכל, עם דברים לא נעימים שרושמים עליהם. אז כן, מלא חברים מהאחווה גם חוששים להגיע פיזית למפגשים שלנו, רוצים להתחבר בזום, לא רוצים להגיע פיזית למפגשים בקמפוס.

אני כן יכול לציין אבל שהתמיכה שזכינו לה בטכניון לקהילה היא כן תמיכה גבוהה. לפני כחודשיים חילקנו דגלוני גאווה עם סמל האחווה לכל חברי ההנהלה והמנהלה בטכניון, כולל הפרופ' עודד, שזה נמצא אצלו בשולחן מאחוריו. וכן, מרגע שהמקרה קרה אנחנו נמצאים איתם בקשר ישיר, והוא קשוב לצרכים שלנו. אבל אני לא מייצג רק את עצמי, ואת עשרות חברי האחווה, אלא אני מייצג גם מאות סטודנטים וסטודנטיות בטכניון שנמצאים בארון, ומסתירים את נטיית ליבם, והסיפור הזה גורם להם לחשוש יותר לבטא אותה בטכניון. ולכן לדעתנו גם נצטרף להמלצה שלך לקיים באמת סדנאות והכשרות גם לסגל, גם לחברי המנהלה וגם לציבור הסטודנטים בכלל בנושא, ולהגביר את המודעות בנושא הזה.

תודה רבה. זו בדיוק הנקודה. ברגע שסטודנט שנמצא בארון רואה את הדבר הזה, ורואה מה קורה סביבו, אין סיכוי שהוא יצא מהארון, אין סיכוי שיחיה את החיים שלו איך שהוא רוצה. אין סיכוי שהוא יעשה מה שבא לו. כי זאת נטיית ליבו. מה לעשות, זאת נטיית ליבו. ומגיע לכל אדם במדינת ישראל בשנת 2022 לחיות איך שהוא רוצה לחיות. וזה לא משנה אם הוא גיי או לא גיי, אם הוא ימני, שמאלני, מזרחי, אשכנזי. הלו, שנת 2022. תתעוררו.

אני אתן את הסיכום ליוראי, בבקשה.

אני אמשיך את הקו שלך אדוני היושב ראש. קודם כל תודה רבה על ניהול הדיון, ועל האכסניה. הדבר החמור בפעילות של התא הזה, ובחוסר התגובה של הטכניון, הוא שאותם סטודנטים לא עשו שום דבר שעיצבן. הם לא אמרו משהו, הם לא ימנים ושמאלנים או אנשי מרכז. הם עיצבנו כי הם נוכחים במרחב. כי הם קיימים. כי הם חלילה הומואים, לסביות, בי או טראנס. ואותה קבוצה שקמה לא מתנגדת להם כי הם עשו משהו, אלא היא מתנגדת לעצם היותם. ואין פה עניין של שיח, ועניין של חופש ביטוי בהקשר הזה. כי התנגדות לאנשים בשל מי שהם היא לא חופש ביטוי.

ולכן אני ציפיתי, ואני מאוד מאוכזב מהתגובה של הטכניון ושל ועד ראשי האוניברסיטאות בהקשר הזה, אני ציפיתי לתרגום משמעותי ואפקטיבי של יד קשה, של לגדוע, לשרש, לפרק את הקבוצה, את ההתארגנות הסטודנטיאלית הזאת, ולומר לא בבית ספרנו. ולהעמיד לדין משמעתי את הרב של הטכניון. שיעשו עם זה מה שהם רוצים, אבל שיעמידו אותו לדין משמעתי ויפרסמו את התוצאות של אותו דין משמעתי. להפנות סטודנטים לחברת אבטחה, להגיד היא תדאג שתהיו בטוחים, זה המתכון לאסון הבא, שמתרגש עלינו. ואנחנו עומדים פה, באמת, עומדים בשער וצועקים יהיה פה אסון, תמנעו אותו. ועצם העובדה שנציגי ההשכלה הגבוהה לא רואים את האסון הזה, ואומרים אנחנו את שלנו עשינו, אי אפשר לעשות יותר. אז אנחנו אומרים לא, תפסיקו לטמון את ראשכם בחול. תבינו שהאיום הוא לא רק מילולי, הוא מעשי. ותפעלו, ותפעלו עכשיו. תודה רבה.

אני חושב שחשוב שנעשה סיור, ונהיה שם, אנשי ועדת חינוך, גם יוראי כמובן, ונגיע לשם, ואנחנו נדבר איתם. סיור בטכניון. כי הדבר הזה פשוט לא התייחסו אליו.

כי פעם קודמת שיוראי רצה להיכנס לטכניון לא קיבלנו אישור לחדר. אישור כניסה הוא יכול להיכנס. אבל אנחנו באמת סומכים עליכם.

אנחנו לא נעזוב את זה. יש את יוראי שמוביל את זה, ואנחנו איתו. אז אני רוצה קודם כל להודות לחבר הכנסת יוראי, על הדיון הזה. לקינלי על הדיון החשוב הזה. לכל מי שהגיע. ואנחנו אתכם פה, ואנחנו נעשה כל מה שצריך לעשות. ושיהיה לכם יום נפלא, וחודש נפלא לסטודנטים. תודה רבה, הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 10:10.