פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת המשנה לקידום ההיי-טק בישראל
06/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
לקידום ההיי-טק בישראל
יום שני, ז' בסיון התשפ"ב (06 ביוני 2022), שעה 9:36

מרעיון לסטארט-אפ - החסמים והבעיות של יזמים בדרך להפיכת רעיון לסטארט-אפ מצליח

חבר הוועדה: רון כץ – היו"ר

סמי אבו שחאדה
אוריאל בוסו
מופיד מרעי

הילה חדד חמלניק - מנכ"לית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ליאור פרנקל - יו"ר הנהלת פורום סייבר, איגוד ההייטק, התאחדות התעשיינים

זיו אלול - מנכ"ל, פריאפט

נועה אלפנט-לפר - דירקטורית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, גוגל

שאולי גור אריה - מנכ"ל, LittleOne.Care

חנניה טנור - מנכ"ל, דיפצ'קס בע"מ

אפרת חדד - מקימה ומנכ"לית אפקט טכנולוגיות בע"מ

זאב אפריאט - מנהל פיתוח עסקי, איגוד חברות הביטחון והסייבר בישראל

עמי מעודד - יזם, חברת ליטל וון.קייר

אור בן נון - מנכ"ל, פיפלביז השקעות המונים

צבי גולדמן - סמנכ"ל צמיחה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

עירן קייס - מנכ"ל קשרי ממשל, co impact

אריק קליינשטיין

עידית חנוכה

א.ב., חבר תרגומים

מרעיון לסטארט-אפ - החסמים והבעיות של יזמים בדרך להפיכת רעיון לסטארט-אפ מצליח

בוקר טוב חברים, אני מתכבד לפתוח את ועדת המשנה להייטק וחדשנות. הנושא שאנחנו נעסוק בו היום הוא נושא הסטארט-אפים, בעצם איך אנחנו מתחילים מהרעיון למוצר הסופי, איך הממשק פועל מול משרדי הממשלה, שזו נקודה חשובה שאני ארצה לראות, ואיך הפידבק מכם. יושבים איתנו הרבה מאוד חבר'ה שכבר יצרו סטארט-אפ. יש לנו בכל מיני שלבים בתהליך. יש לנו בהתחלה, יש לנו באמצע ויש לנו גם כאלה שכבר עשו יותר מאחד ויכולים לספר לנו על הממשקים.

החוויה שלנו היא כזו שהמערכת עובדת טוב, ולכן חשוב לנו להבין אם יש איזשהו קושי או כל דבר אחר שאתם יכולים להאיר את עינינו, אנחנו מאוד רוצים לקבל את זה. אנחנו מבינים שכרגע תעשיית ההייטק עוברת איזשהו תיקון. את התיקון הזה אפשר לצמצם משמעותית אם נדע לעזור במקומות החשובים ובמקומות הנכונים. לדעתי ואיך שאני תופס את התעשייה הזו, המקומות הנכונים הם בדיוק אתם, כי ההשקעה היא עדיין השקעה בגבולות האפשר והתוצר שלה יכול להיות מאוד משמעותי. זה בדיוק הנישה הזו.

יושבת איתנו פה גם הילה, מנכ"לית משרד המדע והחדשנות. נמצאים איתנו גם נציגים של המדען הראשי. כמובן נמצא איתנו חבר הכנסת סמי, אז אנחנו נתחיל ברשותכם מדברי המנכ"לית ואז אנחנו נעבור לשיח. בבקשה, הילה.

תודה, רון. קודם כל אני שמחה להיות פה. אנחנו בשותפות עם הוועדה הזאת. אני חושבת שהיא מאוד חשובה, גם ועדת המשנה וגם ועדת הכלכלה שעוסקת בנושא הזה. אין ספק שהשנתיים האחרונות במיוחד תקופת הקורונה הוכיחה כמה הכלכלה הישראלית נשענת על ההייטק, אין-סוף פרמטרים שיכולים ללמד אותנו על זה, ואני חושבת שהמהלך שעשתה הממשלה בשנה האחרונה, שזה בעצם האיחוד של רשות החדשנות אל המדע, וההסתה של הקשב למעין משרד הייטק, שרת החדשנות רואה את עצמה כשרה שאמונה על תעשיית ההייטק מתוך הבנה שזו כבר לא חלק מתעשייה מסוימת, זאת תעשייה בפני עצמה שדורשת ראיה הוליסטית שלמה, תעזור לנו בדיוק בדברים שאתה מדבר עליהם, גם ביכולת לראות את הרעיון מתחילתו.

הייטק מתחיל אצל החוקרים ובמעבדות ובאקדמיה, ומתגלגל לרעיון ומתפתח למוצר, אז החיבור הזה למדע הוא חיבור חשוב. גם בהון האנושי החיבור לחינוך המדעי, לחינוך ה-stem, ליצירת deal flow של אנשים מוכשרים להייטק מכל גווני האוכלוסייה, כי גם שם אנחנו כבר באיזשהו מיצוי של האוכלוסייה שאליה פונה ההייטק היום, אז אנחנו, אחד, עסוקים בזה יום-יום, שניים, מאוד שמחים על קיום הדיונים האלה, רגע שלא עוסקים בכאן ועכשיו אלא כן מנסים שנייה לייצר איזשהו דיון עמוק יותר, איכותי יותר. אנחנו מודים לך על הבמה הזאת. אנחנו שמחים להיות פה. אני מאוד שמחה כל הזמן להיות פה, לשמוע, ללמוד, להקשיב ולתת מענים גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, ובאנו להקשיב.

תודה רבה, הילה.

יש לנו פה יזמים מאוד מנסים. יש לנו את גוגל גם שיושבים איתנו, אז אני חושב שאנחנו דווקא נתחיל קודם ביזם צעיר שייתן לנו את הראיה שלו על איך זה להתחיל בתחום הזה, איך זה לעבוד מול משרדי הממשלה ומה הנקודות שהוא חושב שבהן אנחנו יכולים להשתפר. אני חושב שזה נקודה חשובה בדיונים האלה. זה באמת דיונים לבנות תוכנית עבודה רצינית, נכונה, ובשביל להמשיך איתה הלאה, אז אנחנו נתחיל משאולי גור אריה, בבקשה, מנכ"ל LittleOne.Care. יש לך גם מצגת, נכון?

(הצגת מצגת)

בהחלט. אני אשמח שתעלו אותה. תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ על ההזמנה לדיון הבאמת חשוב הזה. אני מנכ"ל חברת LittleOne.Care. אני רוצה להתחיל בגרף שמספר מאחוריו סיפור שלם. אנחנו רואים שמ-2016 כמות הכסף שמושקע בהון-סיכון רק הולך עולה בסטארט-אפים ישראלים, ובאותו זמן כמות הסטארט-אפים החדשים שנפתחים רק הולכת ויורדת בקצב קבוע של 15% כל שנה. גרף דומה פורסם במאמר של רשות החדשנות עם כותרת שנותנת אגרוף לבטן. האם זהו סוף עידן הסטארט-אפ ניישן? זה ממש הכותרת של המאמר, ואני חושב שהתשובה לשאלה הזאת נמצאת אצל יושבי המשכן הזה ואצל יושבי הדיון הזה.

לפני שאנחנו עונים על השאלה, אני אשמח להתחיל מהחשיבות של השאלה. בדיון הקודם הוזכרו כל ההכשרות לחברות גדולות, הכשרות של עובדים, של כוח התעסוקה.

בוקר טוב, אתה יכול שנייה רק לעמוד חצי דקה על הגרף הזה? המספרים הם מוזרים לגמרי. זה יורד כל שנה 15% מ-2016.

נכון. כמות הסטארט-אפים שנפתחים.

זה אומר שיש פחות סטארט-אפים אם זה כל שנה 15%. זה ירד בצורה - - -

בשביל זה הדיון הזה, לראות איך אנחנו יכולים לעזור לזה לחזור בחזרה.

זה נתון מאוד מטריד. ככה הוא גם מופיע בדוח רשות החדשנות ואנחנו מאוד מוטרדים מהמספר הזה, אבל כן רגע צריך למען הדיון ההוגן. יש פרמטרים אחרים שמסבירים שהחברות צומחות, שזה מספרים שלא היו בישראל. זה משלים את עצמו עם נתונים אחרים. בסוף צריך להסתכל הוליסטית על העוגה, אבל אין ספק שזה נתון שצריך להיות מוטרדים בגינו וצריך לנתר אותו ולהבין שזה יורד ברמה שאנחנו רוצים ולא מעבר לכך.

בהחלט. גם המשך המצגת מדברת על איך אנחנו נגרם לגרף הזה גם לעלות, להפסיק לרדת.

מבחינת ההכשרות לחברות גדולות, זה מה שדובר בדיון הקודם. מצד שני זה תהליך שהוא גם מאוד איטי. לא כל אחד יכול לעבור אותו ולהפוך להיות מתכנת, וגם אלה שמסיימים את ההכשרה, לא תמיד מוצאים את מקומם בתוך ההייטק. בדיון הקודם גם דובר על 1,000 נשים חרדיות שמסיימות כל שנה ולא נכנסות למעגל ההייטק. הבעיה הזאת, גם הזכירה המנכ"לית, יוצרת גם תופעות בזויות כמו גניבה של מתכנתים ממש מחברה אחת לאחרת.

למזלנו לא רק הכשרות לחברות גדולות קיימות אלא גם כל חברה גדולה הייתה גם לפני כן חברה קטנה, סטארט-אפ, ושם כשאנחנו נכנסים לענפים חדשים בהייטק, אז במקום להכשיר אנשים להיות מתכנתים, אנחנו משתמשים במקצוע שלהם ומרחיבים את מעגל ההייטק. ככה קרה למשל במהפכת ה- Health care שגם רופאים נכנסו, או במהפכה של האוטומוטיב שגם מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה נכנסו ממש לתוך מעגל ההייטק, ובעצם אנחנו מרחיבים את מעגל ההייטק. זה גם תהליך שהוא קורה נורא לאט. הוא גם תהליך נורא איטי, אבל אותו אפשר ורצוי להאיץ. חברות סטארט-אפ שנפתחות, בין אם בענפים חדשים ובין אם בענפים קיימים, הן מרחיבות גם כן את מעגל ההייטק. אם הן נפתחות ביוקנעם או בירושלים, אז הן מרחיבות את זה גם מחוץ לתל אביב.

זה בעצם מודל של שכפול הצלחה. אנחנו לוקחים את ההצלחה הקיימת, וסטארט-אפים מעצם היותם חדשניים, משכפלים את זה למקומות חדשים וגם למקצועות חדשים. גם חשוב לדעת שסטארט-אפים הופכים בסופו של דבר גם לחברות גדולות. זה הופך גם את החברות הגדולות שלנו להרבה יותר מגוונות.

איך אנחנו גורמים לגרף להפסיק לרדת ולהתחיל לעלות? שאלנו בסקר קבוצה של מאות יזמים בכמה קבוצות וואטסאפ שונות, מה הדברים והחסמים והבעיות שמפריעים להם כרגע בדרך שלהם? קיבלנו עשרות תגובות שסיכמנו בדיון הזה, וגם הגיעו חמישה יזמים מובילים בתחומים ומשלבים שונים של הסטארט-אפים כדי לתת את החוויה האישית שלהם.

בכל מה שקשור לסטארט-אפים חדשניים, ענפים חדשים ממש שנכנסים, הבעיה הכי גדולה זה בעיית המשקיע הראשון, מן בעיית ביצה ותרנגולת, כי קרנות ההשקעה כמו שראינו בגרף הראשון, מעדיפות להשקיע איפה שבטוח, בהתרחבות של סטארט-אפים קיימים, וסטארט-אפים חדשים חדשניים, כשהם ניגשים לרשות לחדשנות, רשות החדשנות נותנת איזשהו תיעדוף גם לסטארט-אפים שכבר קיבלו השקעה מקרנות ההשקעה. זה יוצר איזו בעיה של ביצה ותרנגולת שסטארט-אפים צריכים לפתור. דרך אחת לפתור אותה זה גיוס המונים, בעצם לפנות לחוכמת ההמון שהיא יותר חזקה מכולנו. פה המחוקק גם הגביל את גובה הגיוס שאפשר לגייס בגיוס המונים, מה שהופך את התהליך לפחות משתלם. דרך שלישית זה באמת גיוס אנג'לים, שגם ככל שאנחנו יותר מתקדמים בזמן, רוצים לראות את השקעת רשות החדשנות לפני שהם נכנסים, ושוב אנחנו בבעיית ביצה ותרנגולת.

בחוויה אישית מתוך LittleOne.Care אני יכול לספר לכם, אנחנו עושים מוצר חדשני שהוא בעצם השעון החכם לתינוקות. זה מלווה את התינוק במהלך כל היום, המכשיר, ומספר מה קרה עם התינוק, להורים ולמטפלים.

מקצועות כמו פסיכולוגים התפתחותיים או יועצות הנקה או תזונאיות קליניות הם עכשיו חלק מהסטארט-אפ. הם בעצם נכנסות למעגל ההייטק. בגלל שאנחנו מאוד חדשניים, ניגשנו לקרנות השקעה. אמרו לנו, אוקיי, תראו לנו קודם שיש איזה השקעה מבחוץ שרוצה להיכנס, וכשניגשנו לרשות החדשנות, הם מאוד התלהבו מהרעיון אבל אמרו לנו, יש תיעדוף, יש חברות שהצליחו להביא כבר מאץ', אז אנחנו נתעדף אותן. בעצם היינו בבעיית הביצה והתרנגולת. ניגשנו לגיוס המונים שלמרות שהוא אחד המצליחים עכשיו בישראל, הוא עדיין תהליך שלוקח הרבה זמן. לקח לנו חצי שנה להגיע למצב הזה, והוא יכול להיות יותר קוסט-אפקטיבי בהחלטה של המחוקק. אנחנו שברנו את הקרח ספציפית בסטארט-אפ שלנו בעזרת גיוס אנג'לים, אבל יש גם חברות חדשניות שלא מגיעות לכך.

שאולי, כן חשוב לי שתתמקד בפנייה שלכם למשרדי הממשלה ואיפה הממשק שם, כי אני מבין את הבעיות הגלובליות היותר רציניות, אבל האינפוט החשוב שלנו יהיה פה.

אני חושב שהנקודה הכי חשובה כאן בסטארט-אפים חדשניים זה שמשרד החדשנות או כל גוף אחר של המדינה, יכול ורצוי שהוא יהיה המנוע של סטארט-אפים חדשניים, כי זה יכול ממש לעשות שינוי בתעשייה שלמה ולהביא עוד סטארט-אפים בכיוון הזה, וברגע שהוא נכנס, אז גם איתו נכנסים האנג'לים ואחר כך קרנות ההשקעה.

מהסקר ששאלנו גם חברות קיימות בענפים קיימים, הבעיה הכי גדולה, שזה גם מראה על העומס שיש למערכת מבחינת ביקוש למתכנתים או ביקוש ספציפית למקצוע התכנות, זה הבקשה לאפשר להביא ויזה לטאלנט זר. סטארט-אפים או יזמים היו רוצים לראות מצבים יותר דומים למה שקורה בחו"ל, שאפשר להביא גם טאלנט שיספק את הצורך ואת הביקושים.

נקודה שנייה שהוזכרה הרבה זה ההתנהלות של אוניברסיטאות וקופות חולים מול המקבילות שלהן בחו"ל. כשפונים לאוניברסיטאות בחו"ל, הדרישות הן הרבה יותר נמוכות. בעצם ההתנהלות פה של אוניברסיטאות בתמורה לידע שלהם או בתמורה למחקר שלהם, הדרישה היא מאוד גבוהה, מה שגורם בפועל לזה שסטארט-אפים פונים החוצה לאוניברסיטאות בארצות הברית או במדינות אחרות וזה פשוט פספוס של הידע והתעשייה המקומית.

הדבר הבא שהזכירו סטארט-אפים זה בעיית הסחורות.

שאולי, אם אתה רגע מתמקד על הנושא הקודם, למה לא פונים לאוניברסיטאות בארץ?

כי אין הסכמים אחידים.

א', זה יורחב בהמשך על ידי חנניה. ב', כי הדרישות שלהן נורא גבוהות ביחס למקבילות שלהן בחו"ל.

בעיית האספקה בנמלים, כנראה שזה לא דבר חדש וזה משפיע על כל המשק. בסטארט-אפים שחיים על זמן שאול זה מאוד קריטי וזה ממש יכול לסגור סטארט-אפ. באותו הקשר, רשות החדשנות עושה עבודה מאוד מופלאה ונרחבת. לוחות הזמנים שלה זה חצי שנה עד שהיא מקבלת החלטה אם היא משקיעה בסטארט-אפ או לא, שחצי שנה זה הרבה זמן בחיים של סטארט-אפ. זה ממש משפיע.

הדבר האחרון זה סטארט-אפים שמתעסקים עם כמה גופים בממשלה, לדוגמה רשות החדשנות ומשרד החקלאות או משרד החינוך לצורך העניין, היו רוצים איזה איש קשר אחד שאליו הם יכולים לפנות ומשם להתרחב. תודה רבה לכם על ההקשבה.

תודה רבה. הילה, את רוצה להתייחס?

מספר הסטארט-אפים הנמוך זה באמת כי אנחנו מזהים כשל או עבודה לא מספיק יעילה במעבר של הידע בין האקדמיה לבין התעשייה לבין השוק, וזה לא אותה בעיה בתחומי הדעת השונים. יש מקומות שבהם המעבר צריך להיות מאוד מהיר, מייד מסיום המחקר הבסיסי למוצרים ממש, ויש תחומי חיים שבהם יש עוד הרבה מחקר יישומי שצריך לעשות ולהשקיע כספי מחקר באקדמיה כדי לקחת מדע בסיסי, כדי לקחת רעיון ולהביא אותו לבשלות שחברות קטנות או גדולות בכלל יוכלו לדבר עליו כמוצר מסחרי. זה לא אחיד בין תחומי התוכן השונים ובהחלט התפקיד שלנו, אמרת את זה בהתחלה ואני רוצה להדגיש את זה, התפקיד שלנו הוא לגוון את ההייטק בשני וקטורים משמעותיים.

וקטור אחד זה הנושאים שבהם ההייטק הישראלי עוסק היום. יש שלושה עיקריים: פינטק, תוכנה וסייבר, וכשמסתכלים על מה קורה בהאבים אחרים בעולם ואיך הייטק מתפתח, בעצם אנחנו פה בתחרות גלובלית. כשמסתכלים עם האבים שונים בעולם שמתחרים בהאב הישראלי, שבדיה, דנמרק, בארצות הברית, בוסטון, האבים שונים, אז אנחנו רואים שמתחילה להיווצר תחרות על מה עוסקים. דווקא כשיש תקופות כאלה של ירידה ועלייה והשתנות של השוק, האבים שיעסקו בתחומי תוכן רחבים יידעו לשרוד אותם, ולכן תפקיד אחד שלנו, וזה דרך באמת השקעה מאוד ממוקדת במחקר יישומי-מדעי, זה לגוון את תחומי העיסוק של ההייטק הישראלי ל- Health tech, לחלל, לפודטק, אקלים. גם בתוך האקלים לכל מיני נישות: ביטחון מזון, הזדקנות אוכלוסייה, כל מיני נושאים, לוודא שהתחומים האלה שהיום לא קיימים בצורה חזקה בהייטק הישראלי, יהפכו להיות יותר חזקים ובהם ייפתחו הסטארט-אפים החדשים.

יכול להיות שפה הגיוון של האוכלוסייה?

חד משמעית.

גם האוכלוסייה החרדית תבוא עם האתגרים. אוכלוסייה ערבית - - -

חד משמעית, אז וקטור אחד זה גיוון הנושאים, והקטור השני זה גיוון האוכלוסיות. באופן טבעי כשבאים אותם אנשים לתוך תעשייה, הם חושבים אחד כמו השני, הם באים מאותם תחומים. באוכלוסייה הערבית יש המון Health tech וביולוגים וכל נושא ה-Bioconvergence. הכנסה של נשים. הכנסה משמעותית של נשים לתעשייה מביאה את כל עולם הפמטק, את כל ההתמודדות עם אתגרים שנשים מתמודדות איתם והיום לא מקבלים מענים מספיק טובים בהייטק הישראלי, ולכן גיוון האוכלוסייה וגיוון התחומים.

לגבי הדברים שאתה אומר, אז קודם כל בסוף אנחנו כמשרד מטה למעשה שאחראי על תעשייה, נוודא שלא יהיה יזם שלא יקבל מענה כלשהו. לפעמים המענה של הממשלה הוא לא מספיק טוב אבל היום ברור שיש כמה כתובות. זאת סוגיה שאנחנו פותרים אותה כבר היום. לשמחתי בקורונה עשינו את זה אבל עכשיו זה יהפוך להיות מנגנון שלא קשור רק לעיתות חירום קורונה.

בהמשך להנחיית השרה וכיוון שזאת תעשייה שכל הזמן משתנה, זאת אומרת זה לא שאם עכשיו אני אתן לך מענים למה שרשמת פה, סגרנו את הבעיה. מחר תהיה בעיה אחרת. אנחנו מקימים במשרד מנגנון להסרת חסמים, בעצם כתובת, היא כבר קיימת. אנחנו צריכים לשנות אותה מכותרת קורונה לכותרת כללית.

חסמים מוגדרים?

לא, החסמים לא מוגדרים.

אבל הנה, הוא מציין פה בדיוק - - -

אבל זה חסמים היום, ואם היום יפנה, אנחנו נעזור לו לפתור, בין אם ברשות החדשנות שהם שותפים שלנו, אבל לפעמים זה גורמים אחרים. לפעמים זה מול הנמל, מול המכס. בסוף סטארט-אפ כמו שהוא אמר, יכול להיתקע כי חצי שנה לא נותנים לרחפן שלו להיכנס כי הוא לא עומד בדיוק בתנאי היבוא, אבל מחר יכולה להיות בעיה אחרת לגמרי, אז אני לא רוצה להגיד באיזה חסם.

יש לי שאלה. נגיד סטארט-אפים חדשים, יש להם במשרד איזשהו עמדת מודיעין, ואז נגיד הוא בא עם הרעיון ואומרים לו, אוקיי, המשרד לא, אבל יש פה קרן כזאת וקרן כזאת?

זה מנגנונים שקיימים היום ברשות חדשנות, אבל אני לא מדברת על זה. אנחנו לא רוצים שרגולציה או אי היכרות עם הרגולציה, זה בדרך כלל הרבה פעמים חוסר היכרות של האנשים עם הרגולציה או עם מבנה הממשלה שלנו שהוא לא מבנה פשוט וטריוויאלי, יכול להרוס סטארט-אפ או להפריע ולעכב סטארט-אפ טוב, אז אנחנו מקימים מנגנון שבו יהיה להם One stop shop מבחינת היכולת לבוא ולהציג את הבעיות שלהם. בהגדרה, לא משרד החדשנות יהיה המשרד שיביא את המענים, אלא יהיה אותו גורם שרץ בקרב משרדי הממשלה השונים והרשויות הממשלתיות השונות כדי לאפשר לסטארט-אפ לפתור את הבעיות שלו. היום זה נמלים. בעזרת השם הנמלים ייפתר בקרוב וזה יהפוך להיות משהו אחר כי זה מערכת מורכבת ותמיד יש בה סתימות. זה כבשורה לדברים שאמרת.

תודה, הילה. רק במשפט, שאולי.

אני לחלוטין מסכים איתך. אני חושב שהתיאום הזה זה גם על הקצב, כי סטארט-אפים חיים נורא מהר, אז התיאום הזה יכול מאוד לעזור.

תודה רבה. אנחנו נעבור לחברה עם קצת יותר ניסיון. נועה מגוגל יושבת איתנו פה. גם לכם יש האב וחממות ואתם מאוד מעורבים בתהליך של הסטארט-אפים. אנחנו נעשה פינג-פונג בין יזמים צעירים, ותיקים, חברי כנסת. בבקשה, נועה.

תודה. האמת היא שאני שמחה להיות פה ואני שמחה ללמוד, אז אני אדבר ממש בקצרה.

אני מנהלת את קשרי הממשל והמדיניות הציבורית של גוגל בישראל, ובאמת אשמח ללמוד עוד. אנחנו עובדים הרבה מאוד עם סטארט-אפים. זה ממש בליבת העבודה שלנו כמובן, כולל בקמפוס שלנו של Google for Startups. אנחנו סופרים את זה כ-1,500 סטארט-אפים בשנה, חלקם כבר בעצמם חברות בין-לאומיות ומזמן יצאו מהמעמד של סטארט-אפ.

אחד הדברים שאנחנו מצאנו ואני חושבת שהם ממש באים לידי ביטוי בהרכב המשתתפים כאן, זה את הקושי של נשים יזמיות. יש הרבה פחות נשים יזמיות וגם הרבה יותר קשה להם לגייס כסף. אנחנו עכשיו מאוד ממוקדים בזה בעשייה שלנו. עומדת להסתיים הקבוצה הראשונה של אקדמיה לנשים יזמיות ואני אשמח לראות אתכם שם עוזרים להן להתגבר על חסמים. כמו שנאמר כאן, התחומים הם מאוד מגוונים, של נשים שמגיעות לאקדמיה שלנו.

אשמח להמשיך את הקשר כדי לראות אם יש עוד דברים שאנחנו יכולים לעזור כסטארט-אפ שגדל, ויש אולי עוד מקורות ורעיונות ואיך אפשר לעזור.

תודה רבה, נועה. סמי, בבקשה.

תודה לך. אני באמת מברך על הרעיון הזה. הכלכלה משתנה בצורה מאוד מהירה בעולם הזה של סטארט-אפ, וזמן זה דבר שהוא מאוד חשוב שם. אני חושב שיש המון יוזמות גם פרטיות כמו חברות גדולות של גוגל וכו'.

אני באמת חושב שהרבה יותר אמין בעולם שהוא כל כך משתנה ויש לו השלכות כלכליות חשובות, גם להתפתחות הענף הזה שדווקא כן יהיה יותר כוח למשרד בעניין הזה, כי האמינות של המידע, אתה לא רוצה שחברות פרטיות הן אלה שיהפכו להיות קרנות פרטיות.

כבן אדם שהיה מתחיל תהליך הייתי כן רוצה שיהיה משהו שהוא כן ממשלתי, כן ברור, שהוא One stop shop כמו שאמרת, שזה רעיון מצוין. אני באמת חושב, מכל המחקרים שמתפרסמים מכל המקומות החשובים, גם ב-MIT וגם בהרווארד, בכל מיני מקומות שונים בעולם לגבי הגיוון של האוכלוסייה שהוא מביא פה את שני הדברים, גם את הגיוון של רעיונות חדשים שייכנסו לעולם הסטארט-אפ, כי אוכלוסיות שונות בעולם מתמודדות עם אתגרים שונים. יוצאים רעיונות מדהימים וחשובים מהקיים, אבל זה עולם הידע שלו. אם ייכנסו הרבה יותר נשים, אנחנו נראה אתגרים שמתמודדות הנשים וייכנס עולם חדש להייטק. אותו דבר עם חרדים ואותו דבר עם האוכלוסייה הערבית שעכשיו גם מבחינת מספרה בתלמידים עלה ונהיה הרבה יותר רציני גם בטכניון וגם בכל המוסדות האקדמיים. אני חושב שיש לנו הזדמנות.

הרב-תרבותיות הקיימת בחברה בישראל יכולה להיות פשוט אוצר לעולם הזה של ההייטק, רק שצריך לראות את זה ככה ולתכנן את זה ככה. לדאוג שהענף יהפוך להיות הרבה יותר רב-תרבותי בכל המימדים, גם בנושאים שהוא מביא, גם באתגרים שהוא רוצה לפתור, גם בסוגיות החברתיות שהוא יכול להעלות. זה נורא תלוי בהרכב האנושי של העולם הזה, וזה דבר שהוא על פניו נראה אדיר כי הוא קיים.

הוא מאוד לא טריוויאלי אבל הוא פתיר, ואנחנו גם כבר מבינים מה אנחנו צריכים לעשות וגם לאט-לאט מתחילים לפעול. ועדת דדי פרלמוטר עסקה בנושא הזה. אנחנו מבינים היום את בעיות השורש, כמו שאמרת, האוכלוסייה הערבית למשל, כבר רואים אותם באוניברסיטאות מסיימים מה שאנחנו קוראים תארי הייטק, אז נשאלת השאלה למה זה לא מוטמע לתוך התעשייה? זיהינו חלק מהחסמים האלה. אין ספק ששיטת הגיוס של חבר מביא חבר והיציאה של חברות מתוך היחידות הצבאיות, והחוסר של האוכלוסייה הערבית להשתלב בזה, זה גורם מפריע, אבל כבר במסגרת 550 רשות החדשנות הוציאה מסלול לקהילת אנג'לים בתוך החברה הערבית כדי לייצר מנגנונים דומים בתחילת הדרך, ביצירת התוויית הנטוורקינג הראשוני הזה כדי לאפשר את ההטמעה.

והם נפתחים אז לשוק הרבה יותר גדול כי האתגרים של העולם הערבי - - -

הם אחרים.

אבל חלק מזה גם קיים אצלנו בתוך החברה. זה פותח לנו שוק ענק של מאות מיליוני בני אדם, כי זה הרבה מעבר לגודל האוכלוסייה במדינה. אנחנו מדברים על העולם הערבי של מאות מיליוני בני אדם, כך שהפוטנציאל הכלכלי הוא גם ענק.

אני חושבת שהסכמי אברהם הוכיחו את זה לכולם, גם למשקיעים.

אני חייב להתערב כי אני רוצה לעזור לכם.

רק תציג את עצמך.

אני יזם, אפשר לומר יזם סדרתי. בעבר עסקתי ב- Social commerceועסקתי בתחומים מגוונים, אבל הפעם נקלעתי לקללה של ההייטק הישראלי. יחד עם שאולי אני עוסק במוצרי צריכה. בישראל קרנות הון-סיכון אינן משקיעות במוצרים המבוססים על חומרה ו/או מוצרי צריכה. הן נבהלות מזה.

חבר הכנסת סמי, אנחנו כבר הגענו למצב שאנחנו הוזמנו לאבו דאבי כדי להיפגש עם חברי ממשלה שלהם בגלל שאנחנו עוסקים במוצרי צריכה. ביום-יום שלנו אנחנו עובדים עם חרדים, עם ערבים, עם אמריקאים, אפרו-אמריקאים, עם מקסיקנים.

אני רגע רוצה למקד אותך, פשוט הזמן שלנו קצוב. אתה שמת אצבע על זה שיש קושי בגיוס משאבים למוצרי צריכה.

לא, אני אומר משהו מעבר לזה, שאם אנחנו טיפ-טיפה לא ניבהל מזה, מהר מאוד נגלה שאפשר לא רק מתכנתים, כי בעולם מוצרי הצריכה אתה חייב לעבוד עם כולם. אתה לא יכול לעבוד עם עצמך ולבדך.

ברור. תודה רבה.

אני עוסק בעבודה הפרלמנטרית שלי הרבה לגבי אנשים עם מוגבלויות ומחלות גנטיות ומחלות נדירות. אני חושב שענף הביוטק בישראל, אם הוא יכניס יותר אוכלוסייה ערבית ויתמודד עם הבעיות הרפואיות שם, זה יפתח לנו עוד שוק ענק. חלק גדול מהערבים שנמצאים פה, מבחינת הגנטיקה מאוד דומים גם למאות מיליוני ערבים בכל האזור. יכול להיות שגם ברמה של רפואה אנחנו יכולים להתקדם בצורה מאוד משמעותית, ואז זה דבר שיעזור למאות מיליוני בני אדם ויהיה לו גם השלכות כלכליות.

בהחלט. תודה רבה. נמצא איתנו עוד משקיע סדרתי, זיו אלול, מנכ"ל פייבר, ועוד כמה דברים שאתה תציג את עצמך.

קודם כל תודה, רון, תודה אוריאל שאני פה נוכח. מרגש אותי עצם זה שבכלל יש דיון מהסוג הזה, אז יש לי כמה כובעים. אני אתן לכם כמה כובעים שונים. אחד, אני היום מנכ"ל של פריאפט, חברת סטארט-אפ חדשה, צעירה, גייסה ממש לפני מספר שבועות מפיקו, מאריסטגורה ועוד יזמים צעירים ומצליחים אחרים, קרוב ל-6 מיליון דולר לסטארט-אפ שעוסק בעולמות תוכן של - - - לעזור להורים לילדים עם ADHD , שזה ממש במקום של כאב. יש פה הרבה אנשים שמתעסקים פה בחינוך ויש להם רקע חינוכי. אני חושב שיש פה גם עניין של גם שליחות בסטארט-אפ הזה ואנחנו בתחילת הדרך, אז אני גם אשתף מהחוויה הזו.

אני גם יושב כדירקטור באיזושהי קרן לטובת הציבור, פיק, שרק הוקמה, שנגעת פה קודם בעניין של להביא בעצם מאנשים כסף או מהציבור, לאפשר לציבור להיכנס, אז גם שם בוועדות השקעות, וגם משקיע בסטארט-אפים. היו לי שני אקזיטים בחברה בשם אינראקטיב. אחרי זה הייתי מנכ"ל של חברת פייבר שגם היא נרכשה ב-650 מיליון דולר לפני שמונה חודשים, ויצאתי שוב להיות יזם.

אני אתן מבט מכל הזוויות ונקווה שזה יהיה מספיק מקיף. כמה דברים, אחד, מדאיג מאוד הגרף. ראיתי את הגרף פה ואני מכיר את המספרים לצערי. אם אתה שם ליד הגרף כמות היוניקורן, היית רואה גרף הפוך. יש פה תהליך, מצד אחד ירידה של כמו הסטארט-אפים ולעומת זאת יוניקורן, אז יש פה איזושהי אמירה. אני חושב שהאמירה היא ברורה. מצד אחד פעם התלוננו שאין מספיק סטארט-אפים, שהם, שהם גדלים ונהיים יוניקורן ואנחנו חברה שמייצרת משהו מאוד קצר טווח.

התעשייה הזו מתגברת. היא משנה את פניה ואסור לנו להפריע לה לעשות את זה. אנחנו צריכים לעשות את זה בשום שכל, לאפשר לה לעשות את קפיצת ההתגברות הזאת.

אני מסכים ב-200%, לכן אמרתי, כדי להסתכל על התמונה המלאה, אם היינו שמים גם את היוניקורן כמו שאת אומרת בצדק, לראות את ההתבגרות ולראות מצד שני סטארט-אפים, ולהבין שכנראה כסף במערכת לא חסר. לפעמים חסר עוד שיטות, חסרים תהליכים, כי בסוף כן יש יזמים ויש מי שמוכן בסוף להשקיע בחברות, יכול להיות שפשוט בשלבים יותר מתבגרים, ובזה אולי צריך לטפל כי כסף לא חסר כנראה, על זה אנחנו כולנו מסכימים, בעולמות הסטארט-אפים. בהחלט מדאיג.

כמה עניינים. אחד, אני חושב שהכול מתחיל בחינוך. אמרת את זה גם אתה, רון, גם את, הילה, בתחילת הדברים, אז הכול מתחיל בגיל צעיר, אז בואו נתחיל מחינוך בגיל צעיר. למה במסגרת חינוך לילדים? לא משקיעים בזה. אני יכול להודות על עצמי שעשיתי בבית הספר מצגת ליזמות לכיתה ג'.

600 כיתות יתחילו ב-1 בספטמבר פיילוט של לימודי מיומנויות הייטק.

הילה, אני פה בשבילך. אני מאוד בעד. אני חושב שזה הכול מתחיל בחינוך. אני אתן מהצד השני עוד דרך נוספת ללוות את כל התהליך. אני במקרה שותף בבית לחדשנות בעיר פתח תקווה, בית שהרעיון שלו הוא לחבר קהילה, צבא, מדינה, והכול מתחבר שם עם עולם ההייטק. מה שיפה בעניין הזה, שיש פה ציר של הגיל מגיל צעיר מאוד, מהגן עד הצבא, ואחרי. התהליך הזה הוא תהליך בריא ונכון.

אני חושב שהעניין הזה ברמת הקונספט, שהמדינה יכולה לקחת בו חלק ולשלב אותו ופשוט לעשות מכפלה של זה בעוד ערים, בעוד מקומות. מה שזה מייצר, זה מייצר רצף.

בסוף יחשבו שאתה תיאמת איתי, כי אתה מרים לנו למה אנחנו עושים.

אני מודה שלא, אבל בסדר, אני שמח שאני מרים. זה דברים שכבר נעשים וקורים.

הילה רוצה לומר שיש תוכנית חדשה יחד עם החברה למתנ"סים.

אנחנו עובדים על תוכנית ממש דומה שמדברת על בית לחדשנות, על זה שהקהילה צריכה להביא את הרעיונות, מה שדיבר חבר הכנסת שחאדה. אני מניחה שללא מעט פה יש ילדים קטנים. אני לא יודעת להביא רעיונות ל-metaverse. לדעתי גם אתה כיזם מאוד מוצלח לא כל כך יודע להביא רעיונות ל-metaverse. ילדים בני 13 בכל מקום בארץ יודעים מה יהיה הדבר הבא שם, יודעים להביא את הרעיונות וצריך רק לעזור להם לפתח את זה.

אני מסכים ב-200%, ולפני שלוקחים חברה, מציע לשתף אותנו אולי בחשיבה. יש פה מודל שכבר עובד. רחל אלון מלווה את הבית הזה בשלוש שנים האחרונות. לקחנו מודלים גם מארצות הברית, גם מהארץ, שילוב של אקסלרטור לראות איך באמת לוקחים את כל הדבר הזה קדימה, אז אני אשמח לשתף מהידע, ממקום באמת טוב, לקהילה ולעשות טוב לאחרים. אני אומר את זה ממקום שבאמת צריך לראות איך מכניסים את זה משלב החינוך.

לדוגמה חינוך, דבר נוסף. יש את האקדמיה. אני יכול להגיד כסטארט-אפ עכשיו צעיר, פניתי למישהי, דוקטורנטית, שרציתי מאוד לבוא ולעזור לנו ולסייע לנו. האוניברסיטה לא אפשרה לה לעבוד איתנו כיועצת אפילו, לתת זמן איתנו וישר ביקשו על זה IP. זה פשוט לא הגיוני שאנשים מהאקדמיה לא יוכלו לקחת חלק בחברות סטארט-אפ.

דיברתם על הקשר הזה בין אקדמיה, ודיברת על זה אני חושב, הילה, בצורה חכמה מאוד בתחילת דברייך, איך אפשר לחבר את זה? בוא נראה איך מכניסים את האקדמיה להיות שותפה. גם היום יש להם מסלולים הפוכים שבהם אם אתה רוצה להיות סטארט-אפ ולהיכנס לאקדמיה, אני במקרה גם יושב כחבר נאמנים באוניברסיטה העברית פה בירושלים. אני יכול להגיד שזה דבר מדהים. כשפניתי אליהם לראות איך אפשר לשתף פעולה, יש להם תוכנית לשיתוף סטארט-אפים, שזה דבר חכם אבל הדבר הזה לא ממוסד. צריך לראות איך מסדרים את זה, איך מאפשרים את החיבור בין האקדמיה לסטארט-אפים, אתמול. זה נקודה נוספת שקשורה גם לחינוך ואני חושב שהיא יכולה להיות די בקלות, יחסית בלי כסף, נטו עניין של תהליכים, הגבלות למי שלא מאפשר, למי שלא נותן את החיבור הזה לסטארט-אפים.

אני היום לא מגייס אותה ואני חושב שהיא יכולה להיות ערך מוסף מדהים, ובדיוק המקום שאנחנו כסטארט-אפ ניישן כמו שאנחנו קוראים לעצמנו, יכולים להיות אור לגויים, וזה הפוך.

דבר נוסף שאני חושב שהוא רלוונטי זה הנושא של השיתוף של היזמים הבוגרים יותר. פה גם המדינה יכולה לעשות. כמו שיש אקסלרטורים לחבר'ה צעירים, פלטפורמה נהדרת. מה עם המבוגרים, 50, 60, 65?

אולי עברת על תוכניות העבודה שלנו.

האמת היא שלא.

אני ממש שמחה לשמוע.

אם אני קולע לדעת גדולים, אני שמח, אז רק צריך לוודא יישום.

הילה היא מנכ"לית ייחודית.

נראה לי שהבעיה היא לא ברעיונות, הבעיה, רק צריך יישום, נכון הילה? שיהיה לך מספיק זמן ליישם.

תנו לי זמן. הזמן זה תלוי בבית הזה.

זה אני לא יכול לסייע.

יש זמן. ניישם הכול.

מעולה. אני חושב שבסוף כן יש פה עניין של לקחת חבר'ה, לעשות את זה בצורה מסודרת ולהקים גוף שלוקח יזמים בוגרים, מנוסים, בני 50, 60. גם הגיל הוא לא פרספקטיבה, שאומרים, אני רוצה לתת למדינה, אני רוצה לעשות אימפקט. הם הולכים לעמותות, הם עושים כל מיני דברים. בוא ניקח את המוחות האלה, את האנשים עם הניסיון הזה, עם הידע הזה, נעשה שותפות. נעשה איזשהו גוף שייקח אותם ויחבר אותם כמו שיש במילואים. יש את החבר'ה של המילואים. כשאתה עוזב בעצם את המילואים, אתה יכול להיות אחרי זה שותף של הגמלאים. אותו דבר. לקחת גוף דומה לחבר, המקביל שלו, קוראים לזה צוות. תחשבו על צוות להייטק שהמדינה יכולה לארגן אותו, לאגד אותו, לייצר דרכו Mentorship ליזמים צעירים. יושבים פה מגוגל. מי כמוכם יודעים כמה Mentorship הוא דבר כל כך חשוב, כל כך מכוון, כל כך מלווה. בואו נביא את הידע הזה. זה לא עולה כסף. אנשים שרוצים לתת מזמנם, ללוות סטארט-אפים, להיות חלק מהעניין הזה, ללא תשלום, אגב. הם עושים את זה ממקום של נתינה ואפשר דרך זה גם לייצר ערך מוסף אמיתי לשני הצדדים.

דבר נוסף, ראיתי קונספט מדהים. זה כן קשור לכסף אבל לא בלהביא כסף מהמדינה, אלא זה כסף שאפשר לסייע. דיברת פה בצדק על הכסף הראשון. בוא נעזור לכסף הראשון להגיע. רון, יש לכם את הכוח, לך, להילה, לך אוריאל, לוועדה, לתת בכסף הראשון איזושהי עדיפות. אני מסכים ב-200% בעניין הזה. הרי כל העניין הוא לתת את הצ'אנס הראשון. איך עושים את זה? הרבה פעמים משקיע ראשון אומר, טוב, תן לי תנאים יותר טובים, תן לי הטבה בגיוס הבא, אבל אפשר לייצר גם דרך המדינה קונספט שדומה, אגב, באנגליה, שאומר, הסטארט-אפ הראשון או הכסף הראשון שאתה משקיע כמשקיע, וזה לא להכניס כסף לכיס. אני לא אומר לתת כסף. מענקי תנופה שגם אני בוגר שלהם בסטארט-אפ הראשון. מענק תנופה, אני לא יודע אם הוא עוד קיים אבל לקחתי 100,000 שקלים, אני זוכר את זה עד היום לטובה. תחשבו על קונספט הפוך, שלא מענישים משקיע שהשקיע בסטארט-אפ שנסגר. תחשבו על הדבר המדהים הזה, אנחנו שותפים איתך 50% במס.

זה חלק מהמענים שאמור לתת חוק האנג'לים שנמצא עכשיו.

בזה אנחנו מקדמים.

מדהים. זה דבר שיכול לעודד, לתת מענה מדהים לכסף הראשון. אני חושב שאפשר דחוף לטפל בזה. באותו הקשר שגם לא עולה כסף, הרבה יזמים עוזבים את המדינה וזה דבר כואב. חלק מהגרף הזה, אם מישהו ינתח אותו ויבדוק כמה ישראלים פותחים סטארט-אפים בחו"ל, לא נעים לי להגיד לכם, הוא הרבה וטובי חבריי, ואני לא אומר את זה לרעתם חס וחלילה, כי המוטיבציה שלהם השתנתה והמיסוי היה מאוד כבד. אני חושב שפה צריך לראות איך מחזירים אותם הביתה. הקורונה עזרה להחזיר יזמים הביתה מסיבות אחרות. אפשר להחזיר אותם הביתה גם דרך הטבות מס.

הדבר האחרון זה נושא של הכשרות והפריפריה. דובר פה על הפריפריה. יצא מפה חבר הכנסת קודם לכן. נושא הפריפריה כואב. אני בוגר הפריפריה, גדלתי בקריית אתא. נולדתי שם, למדתי באורט ביאליק. היום אני גר בפתח תקווה, באזור המרכז.

גם הפך להיות פריפריה יחסית לרוטשילד, לצערי.

הילה, פתח תקווה, כבודה במקומה מונח, המטרופולין הגדול במרכז.

אני חושב שהגדרת פריפריה היא הגדרה שלא בהכרח קשורה למרחק, אבל נשים את זה. אני גם מסכים איתך ב-200%. אני רוצה להגיד לכם שמה שכואב לי מאוד בפריפריה, ולא משנה כרגע איך נגדיר פריפריה, זה שלכם, איך אתם עוזרים לי כמנכ"ל, כיזם של סטארט-אפ לרצות להביא אנשים מהפריפריה? איך אתם מעודדים אותי? במה? בכסף? במס? במרכז שאני אקים ואני אקבל עליו איזושהי הטבה מיוחדת, אלא אם כן אני בכרמיאל? מה עם יוקנעם? מה עם חיפה ומה עם פתח תקווה?

זיו, מה היה מעודד אותך?

אני חושב שצריך לעודד דרך הטבות. מה זה הטבות? הטבות כספיות, הטבות של הכשרות. אתה יודע, רון, כמה עולה להכשיר אנשים? המון. אני במקרה מעורב בעמותת תפוח שאתם מכירים. קחו את עמותת תפוח, תטמיעו אתם כממשלה נטע, ועמותת תפוח בכל הערים. אתם יודעים מה שזה יעשה? הם היום שותפים עם חברות הייטק. אנחנו בפייבר, בחברה שנרכשה, עשו אצלנו קורס לדבופס. ישבו שם ערבים, חרדים, דתיים. מה אתם עושים עם אותן חרדיות מדהימות שמקבלות שכר זעום?

הילה, כמישהי שיושבת כמנכ"לית, קראת את הכתבה כמוני שבוע שעבר והזדעזעת על ההבדלים בשכר בין גברים לנשים. מישהו שיכול להראות לי טבלה של חרדיות שמועסקות בהייטק לעומת עובדים בהייטק, ב-QA? בושה וחרפה וצריך לראות איך אנחנו מחברים אותם חזרה. אני חושב שצריך לעשות הכשרות.

צריך להסתכל על עומק ההכשרות כדי לא לייצר עובדים כאלה שהם מוגבלים מאוד ביכולת שלהם ואז נהיה כמו צווארון כחול בהייטק.

צריך יישום ומבריקה. אני מוכן לעזור לך בזה. בואי ניקח את עמותת תפוח. תיראי מה הם עושים עם חברות ההייטק. הם גורמים לחברות ההייטק להכשיר אנשים. בואו נעודד אותנו, את חברות ההייטק להכשיר אנשים, להפוך אותם לשותפים. זה לא עולה כסף. הם רוצים להיות חלק, ודרך זה נביא אנשים מהפריפריה. אני חושב שצריך לעשות את זה אתמול, ודרך זה לעודד יזמות, כי יזמות לא מגיעה רק מגיל 13, מגיעה גם מהפריפריה. תודה רבה.

תודה רבה, זיו.

אני רוצה להתייחס רגע למשפט האחרון. אחד, השרה הגדירה לרשות החדשנות ביעדים שלה לשנתיים הקרובות 30% מההכשרות פיזית בפריפריה, כי מילא אם בן אדם יעבור לעבוד בתל אביב. הוא לא יבוא לתל אביב בשביל לעשות קורס, ולכן ההכשרות פיזית יהיו בפריפריה. לצערי העבר מוכיח שההטבות בכסף להעסקה של עובדי פריפריה לא כל כך עובדות כי המוטיבציה נעלמת עם היעלמות ההטבות, אבל נושא של ההכשרות הוא חד משמעי.

יחד עם חברות ההייטק, בשיתוף פעולה.

יחד עם חברות ההייטק, והסוגיה הכי מורכבת שאנחנו מטפלים בה היום זה נושא תחושת המסוגלות. אני, אגב, גרה בפריפריה, גרה ליד צומת שוקת. תחושת המסוגלות, אנשים בפריפריה חושבים שהייטק זה משהו של מדינה אחרת. הרבה מעצבות, תופרות, ובכוונה אני מדברת רגע בנשים כי שם הבעיה עוד יותר, כי את גם אישה וגם בפריפריה, את אפילו לא מחפשת במדור דרושים את המשרות בהייטק. גם אם את אשת חינוך וההייטק היום מחפש לא מעט נשים כמוך, גם אם את מעצבת גרפית וההייטק מחפש לא מעט נשים כמוך, את אפילו לא פותחת את המדור הרלוונטי בדרושים, ולכן אנחנו מטפלים בזה.

הילה, את עשית לי צמרמורת כי את הזכרת לי מה שעשה האלוף בצבא, ראש אכ"א.

אני רס"ן בלבד.

אני סא"ל במילואים. ראש אכ"א בצורה חכמה הלך ופתח מבחנים לקב"א בצפון ובדרום. את יודעת מה זה עושה? זה תהליך מדהים. זה קשור לתחושת המסוגלות ותחושת היכולת. זה אחד הדברים הכואבים ונגעת בנקודה מדהימה. אני מוכן להיות שותף, הילה, לעניין הזה של עידוד הפריפריה ותחושת המסוגלות. תודה רבה רון שהזמנת אותי.

זיו, תודה רבה. אני חושב שהרמת יפה להנחתה לחבר הכנסת אוריאל בוסו שנמצא איתנו. בבקשה, חבר הכנסת בוסו.

שלום וברכה חברים, היושב-ראש. קודם כל חבר הכנסת רון כץ הרים את נושא ההייטק לגבהים אחרים כאן בכנסת, עושה את זה ממש בשום שכל, ביד רמה. הנה, אתה רואה את הדברים שנשמעים כאן, והמנכ"לית הילה, דברים נפלאים שרק החיבורים היו חסרים והם נעשים והם קורמים עור וגידים.

זיו, יש מצב שהייתי מוכן לשלם על הרצאה כמו ששמעתי עכשיו, ואני חושב שהרבה כאן התמוגגו ונהנו, אז ללא ספק אתה בסך הכול הצגת את הדברים מהניסיון, רק שיש אנשים שמסתכלים על מישהו כדמות של הצלחה או באמת משהו טוב שקרה. אני תמיד מסתכל עליך כי יש אנשים כמו שאמרת, שגדלו בסוג של כפית של זהב ונמצאים בתוך העולם הזה, ואתה בנית בעשר אצבעות דברים מדהימים. אנחנו מכירים בפתח תקווה, זה לא סוד. אנחנו לא מדברים פה על מעשה החסד והצדקה שאתה יודע לעשות, כי בסוף אתה גם כן נמצא בפילנתרופיה למען הקהילה. זה חשוב.

אתה נגעת בנקודה שהזכרת את זה כאן בסעיף, התעסוקה בציבור החרדי וגם נושא הלימודים. לימודים חייבים לבוא כמו שאמרתם, בגיל צעיר, והכשרות יכולות להגיע עם תוצאות. ראינו כבר מספר ענפים ונקודות שברגע שנותנים לציבור את אורח החיים שלו ובניה אמיתית ובהתאמה, התוצאות גם בעליית אחוזים והשתלבות במעגל התעסוקה ועוד ענפים, היא עולה דרמטית. לא לכפות אורח חיים או דברים אחרים, לכן אני אומר שנושא הלימודים והשילוב של משרד החדשנות צריך לבוא עם הסמינרים התיכוניים בהתאמה. זה דבר שקורה, אני יודע, אבל יכול לקרות הרבה יותר.

מעבר לכך, כוח האדם שנשפך לתוך התעשייה. היום זה לאט לאט מתחיל להשתנות אבל ממש מנוצל דרמטית, נשים שמקבלות שכר מאוד זעום בגלל שהן מגיעות מתיכון מסוים, מסמינר מסוים או פחות התואר, אבל כששמים אותן מול המחשב ומול העבודה, הכישורים שלהן נמצאים ברמות אחרות ויכול ללא ספק לקבל שכר הולם ולפרנס משפחות, לכן המשרד צריך לשים את היד על הנקודה הזו, אם זה בתקנות, אם זה גם כן כמו שזיו אמר, בעזרה לחברות ועידוד, אם זה דרך משרד הכלכלה בנוסף, בהכשרות מסוימות, שידעו שיש קשר אמיתי גם בין התמיכה של המשרדים ובין החומר האנושי.

כשנגעת בנושא הפריפריה, אז הדבר החשוב כמו שאמרת, כולל דימונה, ירוחם. נכון, יש הרבה רעיונות איך לעודד, אם זה עידוד במפעלים שיוקמו במקום, בעידוד במתן ההכשרות ושילוב, לכן אני חושב שיש הרבה מה לעשות בנושא הזה.

תמיד מדברים על התחבורה, רכבות שזה לא בעיה, מי שגר באשדוד, מי שגר באופקים יכול לעבוד בתל אביב. לא, לא צריך לגרום לכך שיגיד, הנה הרכבות יפתרו את הבעיה, אלא להקים את המפעלים ואת הסטארט-אפים בפריפריה עצמה, גם פריפריה חברתית ופריפריה תרבותית. ללא ספק זה דבר שיסייע.

אני מוכן לתת את הצד שלי מול המנכ"לית והיזמים שצריכים, עם הרבנים הרלוונטיים, כי בעבר היה סוג של חסימה, מה מכניסים, אבל היום יש פתיחות נוספת בסמינרים ובתיכונים אפילו, בגילאים היותר קטנים, לשים עולם תוכן.

זאת בשורה חשובה.

והרבנים הרלוונטיים שיתנו הכשר להכשרות הללו. ללא ספק זה יביא בשורה וברכה.

אוריאל, אני כבר אומר לך שאנחנו נרים את הכפפה הזאת ונגיע לאיפה שצריך לעשות פגישה כזאת עם המשרדים הרלוונטיים ולראות איך אנחנו מצמצמים את הפער שאנחנו מכירים, וגם זיו דיבר עליו, בשכר, וגם נעמיק את ההכשרות ונגייס את המשרד ואת כל מה שצריך בשביל לשפר את התנאים, כי היום באמת יש שני מעמדות בתוך חברות ההייטק, שזה דבר שהוא באמת לא מקובל. תודה רבה.

נעבור לליאור פרנקל, איגוד ההייטק והתאחדות התעשיינים, בזום. נמצא איתנו?

כן, אני פה. קודם כל תודה רבה כבוד היושב-ראש, אני מאוד שמח להשתתף בדיון. כמו שאמרת, אני כרגע בסן פרנסיסקו, אז אצלי 00:30 בלילה. אני יזם ומנכ"ל של חברת Waterfall Security, חברת סייבר תעשייתית. כפי שאמרת, חבר בהנהלת איגוד ההייטק ויושב-ראש פורום הסייבר בהתאחדות התעשיינים.

לפני שאני אגיע לנושאים שרציתי לדבר ספציפית, אני רוצה טיפה לגעת בכמה נושאים שכבר דיברנו עליהם. קודם כל הגרף הראשון שראינו, של כמות החברות החדשות בשנה, שהיא יורדת, אני חושב שצריך מאוד להיזהר מלקפוץ למסקנות. אני חושב שגם זיו נגע בזה טיפה. בסוף צריך גם לראות כמה חברות יש בשנה ולא רק כמה חברות נוצרות בכל שנה, והגרף הזה יכול להיות בעל משמעות יותר גבוהה ממה שראינו.

בסוף יש כמובן את נושא הכמות, אבל הפרמטרים שחשובים לא פחות זה כמה מהחברות האלה שנפתחות, נשארות חיות אחרי חמש שנים? כמה עובדים הן מעסיקות בסך הכול? כמה מיסים? כמה ייצוא? סתם להסתכל על כמות ההנבטות בשנה זה פרמטר לדעתי מאוד אנקדוטלי, בטח אם מסתכלים על תעשיה כל כך גדולה ורחבה. סתם אני חושב על זה ככה מהצד, אנחנו ב-500 חברות חדשות לשנה. זה נמוך וזה שזה היה יותר גבוה קודם זה סבבה, אבל יש לנו איזה יעד? אנחנו צריכים להגיע ל-1,000? אנחנו צריכים להגיע ל-20,000?

אם אפשר להוסיף, הגרף מדבר באמת על מגמה. זה גרף אחד. אנחנו בדיון קצר אבל אפשר להיכנס לגרפים של רשות החדשנות שהיא פרסמה, שמראים שסטארט-אפים הם באותה איכות כמו שהיו קודם. הם ממש חקרו את השאלה ששאלת, כמה סטארט-אפים שורדים חמש שנים, שנה, שנתיים? רואים שזה מאוד דומה לשנים הקודמות.

תודה, שאולי. ליאור, אני אמקד אותך כי פשוט אנחנו מוגבלים גם בזמן, אז אם תוכל לדייק.

כמובן. כותרת הדיון לדעתי טיפה צרה מידי.

לא, זה לא כותרת הדיון. כותרת הדיון זה התהליך מרעיון לסטארט-אפ, למוצר.

סטארט-אפ זה שלב בדרך. המטרה שלנו בסוף להגיע מרעיון לחברה יציבה וגדלה. סטארט-אפ זה שלב בדרך במסלול מסוים. בגדול מה שצריך כשאנחנו רוצים לחשוב איך לגדל את הדברים האלה עוד, שוב, אני מסתכל על זה טיפה בנקודת מבט שונה, אנחנו צריכים כסף ישראלי. אנחנו צריכים מטרות שהן מעניינות אותנו. אני כרגע מדבר בשם המדינה, ואנחנו צריכים לקוחות. כסף ישראלי זה חשוב על מנת שיותר חברות יישארו בארץ. בסוף כשהכסף ברובו לא ישראלי, ברובו אמריקאי, לשם גם הולכים היזמים ולשם גם הולכות החברות גם אם הן התחילו בארץ. צריך לתת כיוון. לדוגמה מהתחום שאני קצת יותר בקיא בו, מערך הסייבר, נותן. אלה הנושאים שאין לנו פתרונות טובים בהם ואנחנו הולכים לנסות לפתור אותם ב-X שנים הקרובות. הנה הכיוונים שעכשיו עשרות על עשרות של יזמים יושבים ומנסים לראות איך הם יכולים לבוא ולפתור.

אותו דבר אפשר לעשות בנושא הבנקים או שאותו דבר אפשר לעשות בנושא כל תחום שאנחנו מטפלים בו. ברגע שחבר'ה יזמים רואים שיש מטרות שאם הם יפתרו אותן, יהיה לזה צורך, כי הנה המדינה הראתה שיש לה את הצורך, זה כבר יכוון. כמובן יהיו הרבה אחרים שיעשו כל מה שהם רוצים, אבל בסוף אנחנו רוצים לכוון לכיוון. לקוחות, בסוף זה בעיה שלנו. אנחנו היזמים. כל חברה, סטארט-אפ, לא סטארט-אפ, אם היא לא יודעת להגיע ללקוחות ולמכור, אז אין לה זכות קיום. מה שכן, בנושאים שהמדינה באה ואומרת, הנה היעדים שאנחנו רוצים להגיע, הנה המטרות שלנו, היא צריכה לסייע ביצירת דרישה.

נקודה חשובה, ליאור.

התאחדות התעשיינים, אנחנו לדעתי הגוף העיקרי מעבר כמובן לממשלה והכנסת, שמטפל בתעשייה. אנחנו גוף כמובן ללא הקשר פוליטי או מפלגתי, פועלים לכלל התעשייה בישראל. יש מעל ל-2,000 חברות שהן רובן חברות יצרניות תעשייתיות וגם בתוכן מאות רבות של חברות הייטק. אנחנו פועלים בהרבה מאוד מישורים לטיפוח יזמות, בדרך כלל דברים שהם יותר קשורים לצד התעשייתי-יצרני כי החברות שם, אבל לא רק, ואנחנו יכולים לסייע. מאוד נשמח לשתף פעולה איתכם בכל נושא רלוונטי, כמובן בנושא הכשרות שיש לנו גם יכולות של עצמנו ויש גם שיתופי פעולה שכבר קורים. נגישות ללקוחות או נגישות לגופים שהם בסופו של דבר לקוחות פוטנציאליים, שיתופי פעולה עסקיים ונושאים נוספים.

מילה אחת להילה. מניסיון אישי שלי עוד בעבודה לפני 15 שנה עם המדען הראשי, זה היה בלתי אפשרי לעבוד כחברת הייטק, חברת סטארט-אפ עם המדען הראשי.

מאז הם עשו דרך.

עשו המון דרך גם בנושא של בעלות על IP וכל מיני בעיות כאלה של זכויות ובעלות על מה שמפותח, וגם בקלות העבודה והמהירות. זה נכון שעוד אפשר לשפר, אבל אף אחד מהחברות שאני הקמתי לא השתמשה במדען הראשי מהסיבות האלה, וכל החברות שהשקעתי בהן בשנים האחרונות - - -

אמרת שהחברות שהשקעת כן פנו?

כן, כן, אמרתי, החברות שאני השקעתי בעבר - - -

אני חושבת שרשות החדשנות היא גוף מצוין שעשה דרך משמעותית בשנים האחרונות. תמיד יש מה לשפר, תמיד יש לאן ללכת, תמיד יש מה לעשות אבל צריך להגיד, רשות החדשנות זה גוף מצוין שעושה עבודה מעולה. משק משתנה כל הזמן והם ממשיכים להתאים את עצמם.

טוב לשמוע שיש שיפור.

אני אחדד את זה. בעבר לא השתמשנו בכלל והיום כל החברות שאני מעורב בהן, אני דוחף אותן לזה.

מעולה. תודה רבה ולילה טוב.

תודה רבה.

לצערי סביב השולחן הזה אין יותר מידי נשים, בטח בצד של היזמיות, אז אני אעביר את רשות הדיבור ומאוד אשמח לראות איך אנחנו נוכל לעזור לך, ולפתח בכלל את התחום לכמה שיותר נשים. אפרת, בבקשה.

תודה רבה שהזמנתם אותי היום. אני בעצם הקמתי את אפקט, זה בעצם חברה שמפתחת כרגע רובוט בתחום התפירה. אנחנו השתתפנו בתחרות ואני זכיתי במקום שלישי. למעשה זה בעצם תחום צריכה.

לפי החיוכים אני מבין שזה רובוט רציני.

כשהיינו בזמן הקורונה ואני ראיתי רק עד לפה - - -

פתאום רואים בן אדם.

אני רוצה יותר לחזק את מה שעמי אמר, בכמה מילים. היום בישראל מאוד קשה לפתח מוצר צריכה. מאוד קשה בגלל כל מה שקשור למשאבים. מאוד קשה לגייס משאבים. קרנות הון-סיכון שאני פונה אליהן מידי יום - - -

בעצם זה כי השוק קטן?

זה פשוט לא אטרקטיבי, כן. ספציפי במדינת ישראל הקרנות שקיימות בישראל הן פחות משקיעות בתחום הצריכה. לצורך העניין, אפילו בשנה החולפת, בשנת 2021 כלכליסט מנה רשימה של 50 סטארט-אפים מבטיחים, אף לא חברה אחת פיתחה מוצר צריכה, אז יש פה איזושהי שאלה שכדאי לשאול אותה: מדוע בישראל לא מפתחים מוצר צריכה? זה יכול לייצר גלים של פיתוח התעשייה ופיתוח מקומות עבודה עבור אנשים בעלי מקצועות מגוונים ושונים.

אפרת, לך יצא לפנת למשרדי הממשלה?

בוודאי, כן. קודם כל פניתי לתנופה. אנחנו כרגע איתם במגעים.

איך הממשק שלך מול המשרדים? מה היה לך חסר?

מעבר לזה שבאמת אין הרבה יזמיות נשים, הייתי רוצה שיתעדפו גם את תחום פיתוח מוצרי הצריכה בישראל. אני חושבת שיש בזה חשיבות מאוד גדולה והיה לי מאוד חשוב להגיע לפה היום כדי לציין את הנושא הזה. גם הייתי רוצה לשמוע מכם האם יש משהו שאתם עושים היום בתחום הזה? כי בסופו של דבר ישראל באמת חזקה. היא מעצמת הייטק בסייבר, פינטק ותוכנה, אבל מה קורה עם החומרה? האם זה משהו שאתם מתייחסים אליו?

אני גדלתי בבאר שבע. אני באה מהפריפריה, אז אני גם אישה, גם מוצרי צריכה וגם פריפריה, הכול ביחד.

ושם המשפחה שלך חדד, שזה גם מוכר לי.

תודה רבה, אפרת.

הייתי רוצה לשמוע מכם.

הילה תתייחס לזה בסוף. נמצא איתנו גם חנניה טנור.

אני אחד היזמים ומנכ"ל של חברה שנקראת דיפצ'קס. אנחנו עושים בקרה וניטור למערכות Machine Learning. מה שמיוחד בחברה שלנו זה שאנחנו מובילי open source, כלומר יש לנו OpenCore, יש לנו את התשתית שהיא בעצם פתוחה לכולם ואז מה שאנחנו מוכרים זה בעצם השכבות הנוספות מעל זה.

יש לי כמה נושאים שהייתי רוצה להתייחס אליהם. נושא ראשון, היה כאן דיון, ראיתי גם בדיון הקודם בנושא הזה וגם היום על העניין של טאלנט זר ולהביא טאלנט זר. ראיתי שהיו קצת אפילו פושבקים של להביא טאלנט זר. יש נקודה שאני רציתי קצת לחדד כאן ולגעת בה. אני חושב שלהגיע למצב של איזושהי מערכת אקוסיסטם שהוא לא רק - - -

כשאתה אומר להביא, אתה מתכוון להביא פיזית לישראל?

כן, להביא בקלות. אני חושב שבמקומות שההייטק מאוד פרח בהם, אם מסתכלים נגיד על סיליקון וואלי, רואים שזה מתחיל - - - ראשוני של מקומיים או של אנשים שגרו שם תקופה, וככל שהעסק צומח ופורח, רוצים להיות מסוגלים להביא את כולם לשם. ברגע שנתפס שכאן יש איזה נישה, ניקח כדוגמה, ישראל הייתה ממש טובה ב-data sintesting שלה, אבל כשצריך לעסוק במשהו אחר, אז זה צריך לקרות בארצות הברית או באנגליה. זה רגע המכשול. זה מה שמונע מזה להפוך להיות איזושהי חברה שבסוף מציעה המון משרות כאן. אני חושב שצריך לעשות המון מאמץ גם בעניין הזה.

אתה מדבר על לאפשר להביא טאלנט, נכון?

כן, אז לאפשר להביא טאלנט נורא בקלות. ברגע שעוברים מסטארט-אפ ל-ScaleUp, אני חושב שזה משהו שפשוט לא קרה ואני חושב שהיה צריך לקרות כבר לאור ההתבגרות.

נקודה נוספת שאני חושב שחשוב לי להגיד, שהיא באותו הקשר. תיראו, הרבה מדברים על מה חסר, והכשרות. יש כאן הכשרות ממש מבורכות, ויוזמות שהמטרה שלהן היא לתת יותר ויותר כישורים שקשורים להייטק, ודיברנו על זה שהחינוך מתחיל מוקדם.

אני אגיד מנקודת המבט שלי. אני חושב שהנקודה הכי חשובה זה אנגלית, ולא ממש מדברים על זה. בתוך העולם של תכנות אפשר לוותר. אם למישהו ב-commence lock כשהוא כותב בתוך גיטהאב יש אנגלית לא משהו, זה בסדר, אבל לכל תפקידי המעטפת, למוצר, לשיווק, אפילו לתפקיד של מנהל או מנהלת משרד, אנחנו לפחות דורשים רמה Native ו/או קרובה ל-Native, וזה מטורף, כי הרמה שנדרשת לאנגלית, אם זה מספיק בשביל לראות טוטוריאל ביוטיוב ולהבין דרך יוטיוב איך אני עושה איזשהו משהו טכני בתוך הקוד, זה רמה מסוימת, אבל זה מה שמונע מזה שיהיה headquarters של חברות ענק פה וכו'. תדמיינו איך זה היה אם היה אפשר לעשות את מאמצי השיווק הגדולים של חברות ההייטק, וברגע שהיה צריך להביא מחלקת שיווק של עשרות אנשים, אז היו מקימים את זה כאן. זה יותר זול בישראל ולבן אדם הממוצע שתיקחו ברחוב בישראל, יש את הראש העסקי המתאים לזה, והם מכירים את האנשים.

לחזק את ההכשרות בשפה. אתה צודק, זה משהו שאנחנו מכירים אותו ועובדים עליו, וזה משהו שצריך לשים עליו יותר דגש. לפי איך שהילה פה זזה, אז אני מבין שהיא כבר עושה את זה, אבל היא עוד דקה תתייחס לזה גם.

אני רק אומר, הסטנדרט הוא לא צריך להיות טיפה יותר ממה שיש עכשיו. צריך לכוון לקרוב ל- Native.

אנחנו קוראים לו רמת debate. כשמישהו יודע לנהל debate באנגלית, הוא יודע לעבוד בהייטק באנגלית. לצערי היום זה לא בהלימה למי שסיים 5 יחידות אנגלית. זה לא כמו באנגלית, בואו נעשה 5 פי 2, כי זה לא יעזור לנו להביא את מה שאנחנו צריכים.

א', זה לא קרוב. ב', אנחנו מוצאים לפחות אצלנו שצוואר הבקבוק הוא דווקא בכתיבה יותר מדיבור וזה מאוד משמעותי. מאוד קשה גם לחנך לזה בשלב יותר מאוחר, ופוגשים את זה בהמון מקומות. כל זה קשור לעניין של טאלנט זר וגלובליות וכו'.

נקודה נוספת, זה נשמע כמו תחום נישתי, רק חשוב להזכיר את זה כאן כי אני חושב שיש המון מה לעשות עם זה. הנחות ארנונה לסטארט-אפים זה נשמע כמו משהו קטן וטכני.

אתה יודע מה יעשו לנו בעיתון אם מכל המשק הטבות ארנונה יצאו לאנשי ההייטק? אבל אני מקבלת את מה שאתה אומר.

כוונת המשורר טובה ובסוף כל הסטארט-אפים האלה של עשרה אנשים מתחילים להתעסק עם עורכי דין ומשלמים להם 20% מהטבת ארנונה - - -

אם יהיה בית לחדשנות שיהיה בו נדל"ן שיאפשר לסטארט-אפים להיות שם במקומות האלה, זה פתרון הרבה יותר חכם מלתת הנחה לארנונה.

לפני הטבות מיסוי, מה שזיו אומר הוא יותר ישים. דרך אגב, גוגל עושים את זה והרבה חברות עושים את זה והבתים עושים את זה. יש תשתית לזה, היא לא מספיק מפותחת וצריך להעמיק בה, אבל זה אתה צודק.

נקודה נוספת. אמרו כאן שיש איזשהו שיפור, אבל זה חשוב לי לשקף יחסית את הלך הרוח לפחות בקבוצות יזמים שבאמת שאלנו וכו'.

מצוין.

המצב היום הוא שבגדול האמירה הרווחת היא שייקח X זמן עד שתדע אם יש מענק או אין מענק ואחר כך יהיה יחסית הרבה ביורוקרטיה, וגם שסביב מצב אקזיט יש אי ודאות מאוד גדולה כשמעבירים את ה-IP, האם זה יכול להגיע מלהחזיר פי 1 על הכסף שקיבלת, אם מעבירים את ה-IP מחוץ לישראל או עד פי 6.

זה לא ברור מראש? אין חוזה?

לא, וזה נתפס כמשהו שאתה מגיע וזה שוק. ביום אחד זה יהיה שוק. הביורוקרטיה, צריך לציין. דורשים דברים בעברית. אגב, בהקשר שאמרתי כמה האנגלית חשובה, אז פתאום לדרוש לכתוב על הסטארט-אפ בעברית וכל מיני דברים כאלה, כל מיני שעוני נוכחות כאלה שאני יודע שקיימים בתעשיות הביטחוניות וכו', אבל ממש מחייבים עם פרוטוקולים נורא ספציפיים לעשות דברים שהם מאוד רחוקים מהלך הרוח בעולם הסטארט-אפים. לא רחוק היום שהחברות שיגיעו לדברים האלה הן דווקא החברות שיש להן פחות פוטנציאל צמיחה. אני חושב שצריך להיזהר מזה. בהינתן אותו התקציב, שלא יגיע מצב שאומרים, מצד אחד יש את כל הביורוקרטיה ומצד שני יש את ההטבה הכספית, אז זה יוצא בערךbreak even וצריך להיות הפוך. צריך להגיד, מטורף, נותנים לי מיליונים לסטארט-אפ והם מקימים את זה. זה מאוד רחוק מהלך הרוח היום. תודה.

תודה רבה. נמצאים איתנו בזום סטארט-אפ ניישן.

אנחנו מכון המחקר ומדיניות של Start-up Nation Central. דבר ראשון, כייף שבאמת מתעסקים בנושא שהוא בעינינו מאוד חשוב. אנחנו מתעסקים בסוגיה הזאת הרבה מאוד.

ראיתי שגם צבי פה וגם איתי היו פה מרשות החדשנות. האמת שגם המחקר הזה הוזכר כמה פעמים. אנחנו פרסמנו מחקר בנושא הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים בישראל, שמתרחשת החל משנת 2017, בשיתוף כמובן עם רשות החדשנות. אם מישהו רוצה לקרוא, יכול למצוא אותו שם.

אני כן אגיד כמה דברים קטנים בנוסף לדברים שנאמרו פה, שכן יעזרו טיפה לקבל עוד מידע.

עירן, רק תן לנו דברים חדשים כי אנחנו קצובים בזמן. אין לנו הרבה זמן.

כן, בוודאי. דבר ראשון לגבי הירידה במספר הסטארט-אפים, דבר אחד שעלה במחקר הוא שראינו שהירידה היא לא רק בישראל אלא קורית גם מבחינת פתיחת חברות חדשות בעולם, וגם בשווקים נבחרים שאליהם השווינו את הירידה, שזה לונדון וסיליקון וואלי, אז ככה שהתופעה היא לא רק ייחודית לישראל. עם זאת, זה לא אומר שאנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה ולהגיד שבסדר, הכול טוב. כן מגזר ההייטק חשוב מאוד למדינת ישראל באופן ספציפי.

אני מאוד מתחבר לנקודות שליאור פרנקל העלה לגבי גודל החברות. להסתכל על מספר החברות זה לאו דווקא הדבר הכי חשוב שצריך להסתכל עליו, ואם ככה גם נתייחס לירידה שעלו מהמחקר שלנו, אז אנחנו ראינו באמת שרוב הירידה התרחשה בגלל כל מיני סוגיות אבולוציוניות שאחת מהן היא באמת ירידה בסקטור ספציפי אחד, סקטור שנקרא Social media advertising כמו שמאופיין אצלנו ב-Finder. זה הדבר הראשון. הדבר השני הוא שאנחנו כן רואים אינדיקציות מסוימות לזה שהחברות היום הן גדולות יותר, וגם אפשר לראות את זה לפי כמות החברות הכוללת בהייטק.

אני מאוד מתחבר גם לנקודה שהילה חדד העלתה לגבי זה שצריך באמת לדעת איך ומה לעשות, כי בסוף לתת כל מיני הטבות כאלה ואחרות יכול מצד אחד גם להתפרש לא נכון, וגם מהצד השני לפגוע בתעשייה שהיא בתכל'ס מתנהלת בסדר גמור. המסקנה הסופית מהמחקר שלנו אומרת שכרגע אנחנו צריכים לעקוב ולראות האם התופעה הזאת ממשיכה גם בשנת 2021 וכמובן גם השנה הנוכחית.

נקודה נוספת, שאלו פה לגבי ההיערכות, אז כן ,אנחנו באמת בדקנו האם הסטארט-אפים שקמים בשנים המאוחרות יותר הן באמת חברות איכותיות יותר. אנחנו לא בדקנו נתונים על סגירה אלא אנחנו בדקנו נתונים של כמה זמן מגיע עד להשקעה הראשונה. ראינו שבאמת קבוצת החברות בשנת 2019 לצורך הזמן, לא מגייסת מהר יותר מקבוצת החברות שהוקמה בשנת 2014 או ב-2015. זה ממד האיכות שאנחנו קבענו. כמובן שאפשר לבדוק עוד אלפי מדדי איכות וזה כמובן לא המדד היחידי, אבל אלה המסקנות המרכזיות מהמחקר שלנו. תודה.

תודה רבה. נמצא איתנו אור בן נון.

תודה על האירוח. שלום לכולם, נעים מאוד, אני מייסד ומנכ"ל משותף לחברת פיפלביז. פיפלביז היא פלטפורמה להשקעות בסטארט-אפים, שמפוקחת על ידי רשות ניירות ערך, ואני ארחיב טיפה על התחום.

בשביל להפוך רעיון לסטארט-אפ, השלב הראשון בדרך כלל הוא לגרום לאנשים הקרובים אליך, קרי משפחה וחברים לתמוך ולהשקיע ברעיון שלך. בדרך כלל מגייסים כמה מאות אלפי שקלים בודדים וזה שלב שיזמים טובים צולחים. לאחר השלב הזה מתחיל האתגר הגדול, במידה ואתה לא יזם סדרתי או בתחום רותח או הסייבר. על מנת להתקדם אתה צריך לדעת איך לגייס כסף ולעבוד בזה. מה הכוונה? המנכ"ל שאינו מומחה בגיוסי הון אלא בתחומו, צריך להיפגש עם משקיעים פוטנציאליים, קרנות ואנג'לים במקרה הטוב ולבזבז משאבים קריטיים כמו זמן והון של המיזם עצמו על מנת לצלוח את הגיוס. אני מכיר לא מעט יזמים עם רעיונות מעולים שהגענו אלינו עם הלשון בחוץ רגע לפני שהתייאשו וסגרו את המיזם, וחבל.

לצד ההצלחות האדירות של ההייטק הישראלי מגיעות גם תופעות הלוואי הפחות נעימות. מלחמת החברות על כוח האדם האיכותי הובילה לעלייה מטאורית בשכרם, שכמובן מקשה על הסטארט-אפים החדשים לגייס עובדים. בנוסף, מחירי הנדל"ן שנסקו בשנים האחרונות ועוד גורמים שבוודאי מוכרים לכם, גרמו - - -, שזה הסכום אותו חברות מוציאות בחודש בכדי להתקיים, לעלות משמעותית. בדיוק כאן פיפלביז נכנסת לתמונה. אמנם אנחנו מענה מוצלח, יעיל ומהיר ליזמים ולסטארט-אפים הצעירים, ומהווים חלק ממנוע הצמיחה של ההייטק המשק, אך יש מגבלות שמקשים עלינו להגשים את החזון שלנו ושל כולנו כאן, במלואו.

מה השירות שאתם מספקים?

אנחנו פלטפורמה שמפוקחת על ידי רשות ניירות ערך, שבעצם אנחנו מגייסים כספים לסטארט-אפים.

הבנתי. אתם בעצם גיוס המונים.

בדיוק.

לא רק של סטארט-אפים, לכל עסק.

אנחנו מתמחים בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, בשלבי ה-Seed. אנחנו צריכים את עזרתכם בעצם בשביל לממש את חלקנו, כי השוק משתנה במהירות. אחד, זה הגדלת הסכום שסטארט-אפ יכול לגייס, מ-6 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל.

זה קורה בארצות הברית וזה עובד נהדר.

בארצות הברית כמו שנאמר פה, והחוק בעצם נלקח משם, בהתחלה הוא התחיל על מיליון דולר ולפני שנה הגדילו ל-5 מיליון דולר. צריך לעקוב ולעשות את זה אותו דבר. שניים, לדאוג למשקיעים. השקיעו דרכנו עשרות אלפי משקיעים וחוץ מחברות שהנפיקו או עושות אקזיט, למשקיעים אין דרך לממש את המניות שלהם. דרושה אופציה להנזיל את המניות שלהם דרך שוק משני. זה קל למימוש, הוגן וחיוני וזה תלוי בכם.

יש היום שוק Secondary. זה קיים.

לא מוגדר בחוק שוק משני.

נחסוך את הזמן של הוועדה. אני אחרי זה אשב איתך. תן לי את הנקודות האלה, אני אבדוק אותן. לגבי ה- Secondaryאני חושבת שאין בעיה, אבל לגבי המיליון דולר, אני רוצה שתסביר לי.

עזרה מול הבנקים. הבנקים מקשים עלינו ולא מאפשרים לקבל השקעות מחו"ל. רגולציה בנושא תגרום לנו להיות כלי עזר משמעותי יותר.

אגרת הרשות שהיזמים משלמים היום היא לא פרופורציונאלית והופכת אותנו לפחות נגישים, ומקשה על החברות בהגעה לשלב הבא.

לסיכום, בארבע השנים האחרונות שאנחנו פועלים גייסנו כמעט רבע מיליארד שקל ל-100 סטארט-אפים. עזרנו להם לגייס עובדים חדשים ולצמוח. פתחנו לעשרות אלפי משקיעים מהציבור הרחב דלת לעולם ההייטק והיד עוד נטויה. אני חושב שהמטרה משותפת ואני אשמח אם נשב אחר כך ונראה איך אפשר לשפר את זה.

יפה. תודה רבה. נמצא איתנו בזום אריק קליינשטיין. אריק, ממש בקצרה. נשאר לנו שבע דקות לדיון.

טוב, אני אנסה לקצר. אני שותף בקרן הון-סיכון שנקראת גלילות קפיטל. אנחנו קרן הון-סיכון שמשקיעה בחברות תוכנה. התייחסו פה להרבה מאוד דברים מעניינים. אני פשוט אבוא עם המלצה ספציפית. אני אתן איזשהו תיאור כמו שאנחנו רואים אותו עכשיו מתוך העבודה בשטח עצמו.

אנחנו יודעים שהתעשייה עברה בסך הכול תקופת פריחה מדהימה בעשור האחרון, שהיה לה גם ביטוי מאוד משמעותי בהשפעה של הכלכלה הישראלית תוך כדי משבר הקורונה. הקורונה לא הפריעה לנו להמשיך לגייס פה היקף אדיר של כספים. חלק גדול מהכסף שאנחנו מגייסים ומשקיעים בחברות הסטארט-אפ הישראליות מגיע בסופו של דבר לידיים של ממשלת ישראל. זה מה שאיפשר לה תוך כדי משבר הקורונה בעצם לחלק את הכספים שהיא חילקה. יחס החוב ותוצר אמנם עלה, אבל עלה הרבה פחות מאשר במדינות אחרות, כל זה בזכות תעשיית ההייטק וההישגים המדהימים שהיא הצליחה להגיע אליהם, היקף אדיר של השקעות הון-סיכון שהוא חסר תקדים, יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה הקודמת.

אני פעיל בתעשייה הזאת משנות ה-90'. אני מכיר את ההייטק הישראלי כשהוא רק התחיל להתפתח, ספציפית גם את תעשיית ההון-סיכון, ואנחנו יודעים כמה התעשייה הזאת היא מאוד מחזורית באופי שלה. אנחנו בעצם בעיצומו של משבר שהתחיל כבר בשלהי השנה הקודמת ורק הולך ומתחזק, והביטוי הראשוני, אנחנו יכולים לראות מה קרה לחברות הישראליות שהנפיקו, החברות הבוגרות שהנפיקו בנאסד"ק בשלהי 21' תחילת 22'. רואים תיקונים מאוד חדים במחירים, חברות שמחיר המניה שלהן ירד בעשרות רבות של אחוזים, לא תופעה ישראלית, זה קרה בכל העולם.

כמו שנאמר תמיד, לכל שבת יש מוצאי שבת. אנחנו יודעים שגם פה אנחנו עומדים בפני תיקון משמעותי. החשש שלי הוא שהאימפקט שלו על הכלכלה הישראלית הולך להיות מאוד משמעותי, אז אני לא אכנס עכשיו לסיבות ומה צריך לעשות. מה שאני הייתי ממליץ ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת כץ, פשוט לזמן דיון עם עוד גופים, רשות החדשנות, משרד האוצר. לממשלת ישראל יש ניסיון טוב בהתמודדות עם משברים ועם הזדמנויות, החל מתוכנית יוזמה שהקימה בעצם את התעשייה הזאת בשנות ה-90', עד התוכנית של סעיף 43 שהוקמה לפני שנתיים עם פרוץ הקורונה, וגם השיגה את ההישגים. אני לא אכנס. זה נושא מורכב.

זו המלצה טובה ואנחנו ניישם אותה גם.

אני ממליץ בחום לעשות את זה כמה שיותר מהר.

תודה רבה. דובר אחרון שנמצא איתנו בזום, צביקה גולדמן, סמנכ"ל צמיחה, רשות החדשנות.

אני רק מתנצל על ההיעדרות של ד"ר עמי אפלבוים בדקה ה-90, אז לכן אנחנו בזום. אני אגיד כמה דברים. לא נחזור על דברים שנאמרו. חשוב לי להגיד שבהקשר של רשות החדשנות, ה- SLAהוא נר לרגלנו. שמעתי פה מספרים של חצי שנה. חברה היום מקבלת תוך שלושה חודשים תשובה חיובית או שלילית. במהלך הקורונה עמדנו על בערך חודש. עד סוף 2020 מעל חצי מיליארד שקל מצאו את הדרך לשוק, אז ה-SLA הוא מהיר מאוד והרבה פעמים גם פחות משלושה חודשים, ככל שהיזם יותר צעיר.

כן מעניין אותי, צביקה, לגבי הביורוקרטיה. הם אומרים, ההשקעה היא בסדר, היא מגיעה. אחרי זה הם לא יודעים מה קורה עם זה, כלומר אם זה 1.5 על הכסף, 1 על הכסף. מבחינת החוזים שלכם מול החברות, זה חוזה אחיד לכולם? זה ספציפית כל חברה? איך אתם עובדים?

זה תלוי כמובן בגודל החברה, אבל כל מה שהוזכר פה גם לגבי הוצאת IP החוצה, הדברים הם מאוד ברורים וסדורים והם מופיעים באתר שלנו. כמובן שצריך לקרוא ולהבין.

כלומר, זה לא אחיד לכל החברות.

לגבי הוצאת IP מהארץ, יש כל מיני מקרים. אם החברה סוגרת שעריה ויוצאת מהארץ, היא יכולה לשלם עד פי 6. אם היא נשארת בארץ וממשיכה לפעול ומוציאה את ה-IP, אז עד פי 3. יש מנגנון של פחת. זה לא מנגנון שאתה יכול להסביר בחצי משפט.

אבל הוא כן ברור. החברות יודעות על מה הן חותמות לפני שהם מקבלים?

הן אמורות לדעת. הכול מופיע שחור על גבי - - -

אתה לא צריך להוסיף. יש פה יזמים שאומרים שזה לא מספיק ברור. אנחנו לוקחים את זה כנקודה לעצמנו לבדוק את הנושא הזה. לא צריך להרחיב בנושא.

אין בעיה. אני רק אגיד, האיחורים היחידים מבחינת התשובות זה רק על רקע היעדר תקציב. כשאין תקציב לא יכולנו לתת תשובות, אבל גם אז מרגע שהיה תקציב, לקח לנו מספר ימים להוציא תשובות לחברות, דווקא בגלל שאנחנו מבינים כמה זה חשוב ליזמים לקבל תשובות מהירות. שלושה חודשים, גם קרן-הון סיכון, יש פה את אריק, אני חושב שהוא בעצמו יגיד ששלושה חודשים זה סביר.

דיברו פה על העדיפות שנותנים למי שיש כסף. גם פה זה לא נכון. זה תלוי מאוד בתחום. אותה חברה באותו תחום, אם יש לה השקעה היא תקבל עדיפות כי זה מראה על יכולות חברה טובות יותר, אבל זה שלמישהו יש כסף והוא בעולם שהוא עמוס בכסף כמו סייבר, לו תינתן עדיפות על פני מישהו שהוא עובד בעולם כמו medical device שבו יותר קשה לגייס. זה ממש לא נכון. אנחנו פעילים בעולמות של כשלי שוק. בעולם שיש בו כשל שוק, אנחנו שמים יותר - - -

תודה, צביקה. אנחנו פשוט ממש קצרים אבל תודה על ההבהרה, זה ברור הנושא הזה.

הדובר האחרון, זאב אפריאט, איגוד חברות הביטחון והסייבר בישראל. בבקשה זאב, ממש בדקה.

תודה, חבר הכנסת רון כץ. קודם כל זה היה מאוד מעניין. אני קצת אדבר על ההדרכות. אני מייצג את איגוד חברות הביטחון והסייבר בישראל. יש פה חוסר הדרכה והכוונה בתחום החברות שעוסקות בביטחון. אנחנו כמובן מטפלים בחומר קצת מיוחד ורגיש.

מה שאני רוצה להגיד, שאין מספיק עידוד לכל הסטארט-אפים האלה ובעצם מה שקורה זה שכל יוצאי הצבא, עולים חדשים, כל מיני קהילות שגם נמצאות אולי בעולם של החרדים והדרוזים, זה אוכלוסייה שמעניינת אותנו אבל אנחנו לא מצליחים לגשת אליה. בגלל זה אנחנו גם היום רוצים להקים מכון הדרכה שיעזור להם. אנחנו מדברים על זה איתך, רון.

דבר אחרון, אני אשמח לדבר אתכם על עוד דבר שאנחנו עושים גם יפה מאוד, שהוא בעצם לחבר את המכירות כבר בהתחלה לחו"ל. בעצם אנחנו מתאגדים עם כל מיני Open innovation שנמצאים בחו"ל ושהם גם עומדים בתנאי סף של ישראל, כמו אירופה. אירופה יודעת לתת כסף לישראל ולעזור ולגשר. החברה הזאת לא עוזבת את הארץ. היא פה. אנחנו גורמים לה להגיע כבר לשוק באירופה. לדעתי זה גם משהו שיכול לעניין לא רק את הביטחון אלא גם את העולמות האחרים.

תודה רבה. הילה, את תרצי להתייחס?

כן. אני קודם כל באמת רוצה להודות לך, יו"ר הוועדה רון כץ, על הדיון הזה, ולכל המשתתפים שטרחו והגיעו בבוקר ביום שני לכנסת .אני חושבת שבסוף הדרך שלנו בעולם כזה של הייטק שמשתנה מאוד מהר היא רק בשיח המשותף הזה כל הזמן.

כמו שאמרתי בתחילת הדיון, המשרד, עצם ההפיכה שלו למשרד חדשנות, מדע וטכנולוגיה הופכת להיות ל- One stop shopבממשלה מתוך הבנה שאנחנו עובדים בשבילכם. אנחנו נהיה המקום שיעזור לכם לפתור את נבכי הביורוקרטיה והמשרדים הממשלתיים שהם הכרחיים. בסוף, בצד השני שלנו זה כספי ציבור. כולנו משלמים את המיסים שלנו ורוצים שהם יתנהלו בצורה מסודרת ושיטתית, אז זה בסדר מצד אחד אבל צריך מורה נבוכים ואנחנו נהיה מורי הנבוכים שלכם בהקשר הזה.

אני רוצה לחזור שוב על סיפור הגיוון. אנחנו חייבים לגוון את ההייטק. חייבים לגוון אותו בנושאים, חייבים לגוון אותו בסוג האוכלוסייה. חייבים להכניס פנימה אנשים, עוד ועוד נשים. אני מאוד שמחה שאת פה. אני רוצה להודות לך שאת פורצת דרך בהקשר הזה. אני יודעת כמה זה קשה להיות אישה יחידה בחדר, בשולחן, בסביבה, בשיח. אני מודה לך על המאמץ הזה שאת עושה.

הדבר הבא זה חינוך לכל רבדי האוכלוסייה מילדים. הנה ח"כ מופיד פה. הוא מכיר את הפעילויות שאנחנו עושים גם בחברה הדרוזית וגם בשאר החברות. בסוף הילדים היום צריכים לדעת שהם גדלים לעולם בו הטכנולוגיה היא אינה טרנד. הטכנולוגיה תהיה. הם יהיו חייבים להיות חלק. הם יהיו חייבים להיות עם founder mindset מה שנקרא, גם אם הם ירצו בכלל להשתלב בשוק העבודה, ולכן אנחנו חייבים ללכת אחורה בחינוך מגילאים צעירים ועד גילאים מבוגרים.

נושא כוח האדם מחו"ל, השרה פרקש הכהן לקחה את זה כמשימה שלה. אנחנו פועלים רבות גם לנושא הטבות המס לישראלים חוזרים, שצריך להגיד, זה לא מאוד פופולארי. נורא קשה להסביר למה רוצים לתת הטבת מס למי שמרוויח בהייטק, אבל אנחנו כמו שציינתם, מבינים את החשיבות של להחזיר לפה את האנשים קודם, ולכן דוחפים בכוח את נושא החזרת הישראלים על ידי הטבות מס. כמה שיותר מהר אנחנו רוצים לראות אותם פה.

גם נושא המסלול ירוק לטאלנט זר, אז כבר היום רשות החדשות מקדמת מסלול ירוק. הרבה יותר קל להביא ויזת עבודה לטאלנט זר. התהליך מאוד קצר. יש שם עוד הרבה עבודה בהקשר של כמה שכר צריך והאם צריך פי 3 מהשכר הממוצע במשק או פחות. גם נושא המכסות, אנחנו עובדים על זה אבל הסוגיה הברורה לנו, שוב, אם אנחנו מבינים שאנחנו כהאב מתחרים בהאבים בין-לאומיים, אנחנו חייבים להשוות את תנאי התחרות של ההאב שלנו לעולם.

הנושא האחרון שאני חושבת שזאת הבשורה של הממשלה הזאת, בחיבור שבין רשות החדשנות למדע. הסוגיה של חיבור המדע וההייטק, ההייטק לא צומח מעצמו, הוא צומח על בסיס אקדמיה טובה, על חוקרים רציניים, על חוקרים שמביאים מדע בסיסי ואחר כך מחקר במדע יישומי בתחומים רבים, ואז הפיצוח של להוציא את זה מתוך האקדמיה, ולהוציא את זה מתוך האקדמיה גם ברמת הרעיונות והפטנטים וגם ברמת כוח האדם. יחד עם ות"ת אנחנו עובדים על תוכניות להכשיר את אנשי האקדמיה לחשוב כיזמים, פוסט-דוק יזמים וכו', איך בעצם משלבים כוחות באופן הדוק כבר בשלב המחקר היישומי. שוב תודה, דיון מרתק כמו תמיד, מלמד מאוד.

תודה רבה. קודם כל אני באמת רוצה להודות להילה חדד. רואים עשייה אחרת ורואים מנכ"לית שמבינה עניין ומבינה את הנושא הזה. כשאנחנו מדברים על תחום ההייטק, אנחנו באמת מדברים על המנוע של הכלכלה הישראלית. חייבים להתייחס ברצינות לגרף שמדבר על ירידה בסטארט-אפים. חייבים להתייחס ברצינות לכל מי שנמצא פה בשולחן הזה, ואני רוצה גם להודות אישית לכל אחד שהגיע. מי שמכיר אותי יודע שזה לא דיון ראשון. זאת תהיה סדרה שתעקוב אחרי כל מה שדיברנו עליו.

מאוד מטריד אותי הנושא שאין כתובת אחת לסטארט-אפ שמגיע. רוצה לפנות למשרדי הממשלה, ואת זה אני אבקש ממנכ"לית המשרד, לבדוק את הנושא הזה, ובוועדה הבאה אנחנו נשמע איך אנחנו משתפרים.

נושא האוניברסיטאות זה נושא שאנחנו מתכוונים להסדיר אותו בחוק ההסדרים הקרוב, אבל אנחנו נעשה על זה עבודה בלי קשר. אנחנו נעשה על זה עבודה מעמיקה לראות איך אנחנו עוזרים כבר היום לחברות שכן צריכות את הנושא הזה, כמו שזיו דיבר עליו. נראה כבר היום איך אנחנו מסדירים את הנושא הזה מול החוזים של האוניברסיטאות שקיימות היום.

נושא המטרות של הממשלה זה קיים בסייבר וזה צריך להיות הרבה יותר רחב. ממשלת ישראל צריכה להגדיר מטרות ספציפיות ולהוציא את זה לשוק. דברים שהממשלה לא יודעת לפתור בעצמה היא צריכה להפריט החוצה ולהוציא את זה ליזמים שיפתרו לנו את הבעיות האלה. אני מאמין גדול בלבטל את הרגולציה כמה שיותר, וזו אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות את זה.

נושא החינוך זה נושא שאני מדבר עליו מהיום הראשון שהוקמה הוועדה הזאת. נושא החינוך תופס תאוצה. הוא גדל לשיתופי פעולה שונים. המנכ"לית דיברה על חברת המתנ"סים, על בתים חמים, על האבים עם חברות בין-לאומיות. הרבה מאוד מהיקף הפעילות שלנו מושקע בחינוך. אין ספק שצריכים לחזק את נושא האנגלית במדינת ישראל. אנחנו ברמה טובה באנגלית אבל לא מספיק טובה בשביל ההייטק, ועל זה אנחנו נשים דגש. גם במערכת החינוך וגם בתקציב הבא אנחנו נדאג לתקצב עמותות, גופים ותוכניות ייחודיות במשרד החינוך שיידעו לטפל בנושא הזה.

נושא השקעות מחו"ל, המנכ"לית דיברה אז אני לא אחזור. כניסה יותר קלה למדינת ישראל של טאלנטים, זה משהו שעבדנו עליו. נתקלנו בו בנושא של אוקראינה והצלחנו לייצר איזשהו מסלול ירוק של כניסה של טאלנטים מאוקראינה לישראל. זה צריך להיות הרבה יותר רחב. ברור שברגע שהכניסה תהיה קלה יותר וחלקה יותר, התחום יתפתח בצורה משמעותית יותר. דרך אגב, זה לא חייב להיות רק להייטק, זה יכול להיות גם לרפואה, זה יכול להיות בתחומים שמדינת ישראל רואה שיש לה אינטרס להשקיע בהם, ושם אנחנו נשים דגש.

אני כן רוצה לומר לכם ששיתוף הפעולה אתכם הוא לא חד פעמי וזה שולחן עגול שיתכנס הרבה פעמים. בחוק ההסדרים הקרוב ובתקציב הבא ובכספים הבאים שתהיה לי שליטה על הניתוב שלהם, אני כן ארצה להקים קרן יחד עם משרד החדשנות ויחד עם משרד הכלכלה, וזה שתי שרות ששמו לעצמן דגש מאוד רציני על תחום ההייטק, גם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי וגם שרת החדשנות והמדע אורית פרקש, ואנחנו כולנו מחויבים באמת למסלול של מיליון ישראלים להייטק. זה לא סיסמה, זה משהו שאנחנו מיישמים אותו. מי שעוקב אחרי התוכניות, רואה גם שאנחנו עושים את זה בפועל. אני כן ארצה לנתב לשם כספים עם כל המשרדים הרלוונטיים וגם עם החברות. חברות שירצו לקחת בזה חלק, תהיה קרן שתשקיע ביזמים צעירים. לא יכול להיות המצב הזה שחברות ותיקות, יזמים ותיקים, יש להם איזושהי דלת פתוחה לכל מיני קרנות, לכל מיני מקומות, ויזמים צעירים שהם מוכשרים וטובים ובאמת הולכים לשפר את האנושות ולעזור לכלכלה הישראלית, אין להם עם מי לדבר. אנחנו נפתור את הבעיה הזו.

אני שוב רוצה להודות לכולם. באמת דיון חשוב. אנחנו נמשיך ונעשה לו דיון מעקב, אני מאמין בחודשיים הקרובים. תודה רבה הילה ותודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.