פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



54
ועדת ביטחון הפנים
31/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 12:47

סקירה על פעילות אגף רישוי כלי ירייה

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

ניר ברקת
אורית מלכה סטרוק

אור רוזנמן - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

אורלי צרפתי - מנהלת מחוז מרכז, אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים

בני סולומון - רפ"ק, ר' תחום נשק ארצי, חטיבת האבטחה, המשרד לביטחון הפנים

חן כהן - מנהלת מוקד שירות, אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים

רועי הראל - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

מירב בן צור - רפ"ק, ר' חו' בקשות רישוי נשק, אח"מ, מח' מענה אזרחי, המשרד לביטחון הפנים

טל שיר פרידמן - רפ"ק, ס' ר' חו' עררים ועת"מים, אח"מ, מח' מענה אזרחי, המשרד לביטחון הפנים

לימור ארזני - רח"ט רישוי, אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים

ישראל אבישר - אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון הפנים

ליאת אליהו סבאן - הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון הפנים

יובל קוקוש - רפ"ק, ר' חו' עררים ועת"מים, אח"מ, מח' מענה אזרחי, המשרד לביטחון הפנים

יעל דגן - מאמנת קליעה ואלופת ישראל בירי מעשי

דניאל גרובר - מנכ"ל אמ.אי.אל סופליי בע"מ, יבואני ומשווקי כלי איירסופט

אורן ורדי - חבר ועד, העמותה לקידום תרבות הנשק

דניאל ברס - עו"ד ומדריך ירי, ארגון מדריכי הירי ומפקחי המטווחים

עידו בן יצחק

ליאת סעדון

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים



סקירה על פעילות אגף רישוי כלי ירייה

שלום לכולם, אנחנו נפתח את הדיון של הוועדה לביטחון הפנים, היום, ה-31 במאי 2022, א' בסיון תשפ"ב. הנושא הוא סקירה על פעילות אגף רישוי כלי ירייה, במשרד לביטחון הפנים.

אז אני קודם כל ביקרתי באגף אצל ישראל, ישראל מנהל האגף, ומאוד התרשמתי. זה היה לדעתי לפני ארבעה חודשים, משהו כזה, עם הכניסה שלי לתפקיד בוועדה.

בנובמבר.

ראיתי באמת גוף יעיל שעובד באמת למען הציבור, בעיקר אחרי מבצע "שומר חומות" שבו באמת החלה עלייה גדולה ברצון להחזיק נשק פרטי, וישראל יפרט בצורה מסודרת על כך. גם היום, בעיקר לאחר גל הטרור, עוד יותר עלה הביקוש לנשק אישי, גם על זה ישראל ידבר, ואנחנו מחויבים באמת לסייע לציבור שרוצה וגם עומד בקריטריונים, ולאפשר לו לרכוש נשק אישי.

הוועדה תתכנס גם לדעתי עוד בכנס הזה, לגבי כל מה שקשור לתבחינים של כלי הירייה שהמשרד לביטחון הפנים מביא. אני מאמינה שהמשרד ייתן גם התייחסות, אבל חשוב לי שהדיון הזה יהיה מאוד ברור. ישראל, אתה מציג את פעילות האגף, אוקיי? זאת אומרת, מה האגף עושה, הוא יראה לנו את העלייה הדרמטית, אני עושה לכם ספוילר, בביקוש לנשק אישי במדינה, הוא יראה את השינוי מהשנים האחרונות, אבל אתה לא נכנס להחלטה של מי קובע את הקריטריונים, לזה יהיה דיון נפרד.

למה?

לקריטריונים להחלטה. המשרד לביטחון הפנים הולך להעביר רפורמה בכל מה שקשור לתבחיני כלי ירייה. למשל, פנו אליי חבר'ה שריונרים, חבר'ה תותחנים, זה לא קשור לישראל, ישראל הוא מגשים מדיניות. איך קובעים את המדיניות? אפשר ויהיה כאן דיון על השינוי, כי המשרד לבט"פ עובד על זה. מי פה מהמשרד לבט"פ?

אני אציג את האנשים שלנו.

יפה, אז אתם גם תציגו, או לפחות תעשו איזשהו ספוילר לקראת הדיון שיהיה כאן על תבחיני בג"ץ, כי דיברתי גם עם מנכ"ל המשרד והוא אישר את זה, ולכן זה מאוד חשוב לי.

אז כעת הדיון הוא על ההתנהלות של האגף?

על ההתנהלות. כדאי לכם לראות מה קורה מבחינת רישוי כלי ירייה בארץ.

ומישהו יוכל להציג לנו מה הרצוי ולא מה המצוי?

אנחנו כרגע מציגים את המצוי, וגם - - -

אבל גם במצוי יש רצוי.

כן.

וגם בהתנהלות זאת שאלה של רצוי - - -

כן, רק שהוא לא קובע מי מקבל נשק, למען הסר ספק.

אוקיי, ומתי יהיה הדיון על זה?

יהיה, אל תדאגי, יהיה כבר בכנס הזה.

איך הכנס הזה נשמע כמו משהו שנמשך שנתיים?

כמו שאת יודעת, אפילו בפגרה קיימתי שמונה דיונים.

טוב, בואו נראה.

הוועדה הזאת עובדת על זה, אנחנו על הסיפור הזה.

טוב.

אז אני אתן לישראל לדבר, ברשותכם, ולאחר מכן, כמובן תרגישו חופשי גם לשאול.

צוהריים טובים, קודם כל תודה על האירוח ועל הבמה, שבעינינו היא חשובה וגם נערכנו לזה. שמי ישראל אבישר, מנהל האגף. נמצאים איתי מהאגף עוד מספר מנהלים, ואני אציג אותם בקצרה:

לימור ארזני, היא ראש חטיבת הרישוי הפרטי והארגוני. חן כהן, מנהלת מוקד השירות האגפי, שנמצא כרגע בחזית. אורלי צרפתי, מנהלת מחוז רישוי כלי ירייה מרכז, אחד מתוך שש מחוזות. יש פה גם נציגים מהמחלקה המשפטית, גם רועי הראל, גם אור רוזנמן, וגם ליאת אליהו סבאן, שלושה נציגים מהמחלקה המשפטית שהם בעצם מכוונים לתחום של רישוי כלי ירייה.

והשוטרים? מי הם השוטרים?

הם יציגו את עצמם.

הם יציגו את עצמם והם גם ידברו.

אני בני סולומון, ראש תחום נשק בחטיבת האבטחה של משטרת ישראל.

אני יובל קוקוש, ראש חוליית עררים ועתירות מינהליות, ממחלקת מענה אזרחי, חטיבת החקירות. אנחנו בעצם עושים את הערכת המסוכנות הפלילית למבקשים רישיונות.

אני מירב בן צור, ראש חוליית בקשות לרישוי נשק, מאותה מחלקת מענה אזרחי שבוחנת את המסוכנות לרישיון לכלי ירייה.

אני טל שיר פרידמן, סגנית של יובל בעצם, בעררים ועתירות מינהליות.

תודה, תמשיך.

אז אני אתחיל ברשותכם בהצגת המצגת. אני אציג את הדברים באמת ברמה של קליפת האגוז כדי להציג את הליבה, וכדי שיהיה אפשר לנהל לאחר מכן שיח וכולי.

(באמצעות מצגת)

מבחינת ייעוד ומשימות, האגף בעצם הועבר למשרד לביטחון הפנים בשנת 2011. מאז הקמת המדינה, 1949-1948, האגף פעיל במשרד הפנים, והחוק הוא "חוק כלי ירייה 1949", ללמדכם שכבר אז היו כללים ומנגנון ברור. בכל אותם שנים, עד 2011 הוא התנהל במשרד הפנים, ובשנת 2011 הוא הועבר למשרד לביטחון הפנים תחת תפיסה לאומית של כל איגוד כלל גורמי ביטחון הפנים במשרד אחד, בתפיסת מה שנקרא "homeland security" שמאוד מקובלת בעולם, ואז הוא הועבר לבט"פ ומאז הוא בעצם מתעצם, מתפתח ומתאים את עצמו.

מבחינת ייעוד ומשימות מרכזיות, בקצרה. האגף בעצם מופקד על מספר משימות מרכזיות כיום, עוד לפני הרחבת תחומי האחריות, שנדבר עליהם בהמשך, במסגרת החלטה 549. הנושא הראשון, הוא כמובן רישוי כלי ירייה פרטי, נציג את זה בהרחבה. היום, כ-150 אלף כלים מוחזקים על ידי כ-142 אלף אזרחים, בעיקר לצורכי הגנה עצמית, ונציג את זה בהרחבה בהמשך.

הנושא השני הוא הרישוי הארגוני. על פי חוק, אנחנו בעצם הגוף המוסמך לבצע חימוש ורישוי לשבעה ארגונים שונים, לצורכי מה שנקרא ביטחון ואבטחה ושלום הציבור וכולי. את כל הנושא הזה נציג בהרחבה, אבל זה רישוי ארגונים, וזה עולם תוכן גדול ומורכב בתוך העשייה האגפית.

איזה ארגונים?

הארגון הגדול ביותר זה חברות האבטחה. כלל חברות האבטחה החמושות במדינת ישראל, בעצם פועלות תחת הרגולציה והרישיון שלנו, לעניין כלי הירייה. חברת אבטחה שאינה מחזיקה חדרי נשק מקבלת את הרישוי שלה ממשרד הפנים עם משרד המשפטים, אך היא אינה פועלת תחת הרגולציה שלנו. הארגונים הגדולים והמוכרים הם חברות אבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, מטווחים. נציג את זה בהרחבה בהמשך, אבל כל הגופים האלה פועלים תחת הרישיון שלנו ותחת הרגולציה האגפית.

מעבר לכך, אנחנו כמובן אחראיים על ניהול מערך רגולציה ארצית בכל תחומי ועולמות התוכן שלנו, שכולל את מה שנקרא בעיקר כללים, תקנות, אגרות, ועוד הרבה דברים אחרים. אנחנו מנהלים מערכת פיקוח ובקרה ארצית בתחומי הפעילות שלנו.

הנושא המרכזי האחרון בייעוד והמשימות, זה כמובן שאנחנו הגורם המקצועי שמייעץ ומגבש המלצות ותובנות לשר, בעניין התבחינים שדיברה עליהם הרגע יו"ר הוועדה. אז אנחנו, למשל, בשנה האחרונה ניהלנו עבודת מטה מסודרת שהתרכזה אצל השר, גיבשנו המלצות והצגנו תובנות, כי בסך הכל, הידע המקצועי, העבר, ההווה, העתיד והידע, נמצאים באגף, ולכן אנחנו הם בעצם הגוף המקצועי שמציג את הדברים ומגבש את ההמלצות על פי המדיניות של השר.

את הנושא הבא אני אציג בקצרה, מדיניות. ראשית, אני רוצה לבוא ולומר, שהמדיניות היום היא מאזנת ומרסנת. אנחנו, בתפיסה, בכל דבר ועניין, בכל בחינה של נושא, אנחנו תמיד מנסים ליצור איזון בין שני מרכיבים מרכזיים. פעם אחת, זה בעצם הערך המוסף הגלום באחזקת הכלי, זה ברור לחלוטין. היכולת להגן על אדם, על אוכלוסייה, על ציבור, זה הצד החזק וזה הערך המוסף.

מצד שני, ברור לנו לחלוטין שבצד השני יש גם סיכון מסוים שכרוך בכך שאדם, ראשית, לא יחזיק את הכלי באופן נכון, ושנית, לא יבצע בו שימוש מושכל ואחראי. אלה הם שני הקצוות שאנחנו מנסים לאזן
בין שני הקצוות השונים של - - -

אין לנו את המצגת מולנו, נכון?

ליאת, אין המצגת לח"כים בטאבלט?

זה יהיה נחמד.

אני אעביר לכם אותה לטאבלטים, בסדר.

יש פה טאבלטים, אני גם לא רואה, אני באופן עקרוני לא רואה.

בסדר.

כן, תמשיך בינתיים.

אוקיי, אנחנו מבינים היטב שלרישוי כלי ירייה יש ערך מוסף מבחינת שלום הציבור וביטחונו, זה ברור לחלוטין. מנגד, אנחנו גם מבינים היטב שברגע שכלי ירייה נישא, כלומר, מוחזק על ידי אדם שהוא כרגע במצב נפשי, בריאותי, או בסוג של מעורערות מסוג כזה או אחר, הוא מהווה סיכון, ולכן יש לנו גם מנגנונים ברורים ותומכים כדי לנטר, לבקר, להצביע על אותם אנשים, ולדעת מה שנקרא למשוך את הנשק בהתעורר אותו דגלון רלוונטי.

אנחנו נציג את המנגנונים בהמשך, אבל זה חלק מהמדיניות, מצד אחד ערך מוסף ומצד שני סיכון פוטנציאלי, ויש לנו מנגנונים ברורים כדי לנטר וכדי לנסות לטפל בכל אותם מצבים. אז זה ברמה של המדיניות.

לגבי חזון האגף, אני אומר דבר פשוט. החזון שלנו הוא להיות עדכניים, מקצועניים, נקיים, ומובילים, לשלב כל הזמן טכנולוגיות ואנחנו נציג את זה בהמשך. אנחנו אגף מאוד טכנולוגי, כל השירות שלנו הוא מקוון, לצורך העניין, אדם שמגיש היום בקשה לקבלת רישיון, הוא מגיש את זה באופן מקוון בלבד. אין טופסיאדה, הכל מקוון, גם השיח שלנו מולנו וכולי וכולי. הלאה.

מבנה. לגבי המבנה הארגוני, אז ממש בקצרה. אנחנו אגף שיש לו מטה שפועל בירושלים ועוד שישה מחוזות שפרוסים בכל הארץ. אפשר לעבור לשקף הבא ולראות את הפריסה, יש לנו שישה מחוזות בהלימה מוחלטת לפריסה של משטרת ישראל, למעט יו"ש, ושם בעצם מוצב המחוז. המחוז שלנו, בעצם בתפיסה, נותן את השירות. נמצאת פה למשל אורלי, שהיא מנהלת מחוז, אצלה מתנהל כל הרישוי הפרטי והארגוני בתחום הגיאוגרפי שנמצא בשליטתה. אז זה במילה קצרה לגבי האגף. אני ממשיך הלאה.

תהליכי רישוי. אני אציג ממש בראשי פרקים את ההליך הרישוי הפרטי, שהוא אולי מעניין יותר או רלוונטי יותר לשיח שעלה כאן בפתיח של הדיון, אז אני אציג את זה בקצרה. ראשית, אדם שרוצה להגיש בקשה עושה את זה אך ורק באמצעות האתר, הוא חייב להזדהות. יש היום מערכת הזדהות ממשלתית, אי אפשר להציג את זה באופן אנונימי, האדם חייב להזדהות, אנחנו חייבים לאמת שהאדם באמת רשום במרשם האוכלוסין וכולי, ורק אז הוא יוכל להגיש בקשה.

הגשת הבקשה היא מקוונת, כמו שאמרתי. האדם חייב לעמוד בתנאי סף ובתבחין מזכה. מה זה תנאי סף ומה זה תבחין? תכף נאמר על כך מילה. במידה והוא עומד בהם, הוא ממשיך לשלב הבא שזה בדיקה של הפרטים שלו, בשני מרכיבים שמנטרים, ראשית את המסוכנות הפלילית שלו, שזה משטרת ישראל, מחלקת המענה האזרחי ששייכת לאח"מ משטרת ישראל, ושנית את המסוכנות או את ההיבטים הבריאותיים שלו מול משרד הבריאות, בעיקר מה שנקרא היבטים נפשיים, היבטים של מסוכנות או חוסר יציבות נפשית. אז האדם נבדק, כמו שאמרנו, על ידי משטרת ישראל ומשרד הבריאות, ובתקווה ובהנחה שהכל תקין הוא עובר לשלב הבא.

השלב הבא הוא ריאיון. הוא מגיע אלינו לפקיד רישוי כלי ירייה, יש לנו תפיסת הפעלה ברורה לגבי הריאיון. המטרה של הריאיון היא, ראשית, לוודא שהאיש העומד מולנו הוא האיש האמיתי, לאמת את כל העמידה שלו בתנאי הסף בתבחינים, להבין עוד כמה מרכיבים שהם חלק מתהליך הרישוי, ובסופו הוא מקבל מאיתנו אישור מותנה שמאפשר לו להתקדם.

עם האישור המותנה, הוא בעצם עושה שני מרכיבים מרכזיים. ראשית, הוא מבצע את תקנת ההכשרות. יש לנו תקנה שנחקקה פה בכנסת, חקיקת משנה שמגדירה בדיוק מה הוא צריך לבצע כלימוד, אימון, הכשרה ומבחן, ושנית, לאחר מכן הוא מבצע את הרכישה של הכלי וכולי. אז זה מה שנקרא בקצרה תהליך הרישוי.

מבחינת תנאי סף, אני רוצה להציג ממש בקצרה את תנאי הסף. תנאי הסף, חלקם בעצם קבועים היום בחוק, וחלקם נקבעו בעצם במסגרת מסמך התבחינים. פה אני רוצה להרחיב במילה. מסמך התבחינים זה בעצם מסמך שמבטא מדיניות והוראות פרטניות, שחתום עליו השר לביטחון הפנים. המסמך העדכני שבתוקף, שלאורו אנחנו עובדים, הופץ לציבור בקיץ 2018 על ידי השר דאז, גלעד ארדן, הוא המסמך התקף היום. כלומר, מאז לא בוצעו שום שינויים.

אפשר לראות אותו?

בבקשה, אני אציג אותו.

הנה, הוא מציג לך אותו, וגם הבאנו לכם את הטאבלטים כדי שתוכלו לראות את זה.

תנאי הסף והתבחינים הם ליבת המסמך, אני אציג אותם בקצרה, אבל אני רוצה לומר דבר פשוט. בעצם, מאז לא בוצע בו שום שינוי, גם בגלל מגבלות משפטיות שאני לא רוצה להיכנס אליהם, אבל במהות, בשורה התחתונה, עובדי האגף פועלים על פי מסמך שכולל גם מדיניות וגם הנחיות פרטניות מיולי-אוגוסט 2018 ללא כל שינוי.

לגבי תנאי הסף בקצרה. ראשית, סוגיית הגילאים. היום, סוגיית הגילאים נחלקת לשלוש קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה, אדם שביצע שירות צבאי מלא או שירות לאומי מלא כהגדרתו, ועם תום השירות הצבאי המלא, הוא יכול להגיש בקשה. בדרך כלל יש ניואנסים של 21-18 אבל זה לא משנה, בשורה התחתונה, כל אזרח שביצע שירות לאומי או צבאי מלא כהגדרתו, רשאי.

הקבוצה השנייה, מי שלא ביצע, רשאי להגיש מגיל 27. זה נוגע לחרדים, אזרחים ישראלים שלא ביצעו שירות צבאי או לאומי מסיבה כזו או אחרת, ערביי ישראל ועוד, כל הקבוצות האלה, מגיל 27 בלבד רשאים להגיש בקשה. הקבוצה השלישית, זה בעצם תושב שאינו אזרח, והוא רשאי להגיש בקשה מגיל 45. אלה הן שלושת הקבוצות המרכזיות, כשבעצם בהן מוגדר תנאי סף מאוד ברור ומאוד קשיח לעניין הגשת הבקשה.

המרכיב הבא, זה אזרח, אדם צריך להיות אזרח ישראלי או תושב קבע וזה מפורט כאן. הנושא הבא הוא שליטה בשפה העברית. אנחנו מתעקשים על שליטה בשפה העברית בגין העובדה, שבעצם כל הנושא של הכשרה, לימוד הכללים, פעילות במרחב הציבורי, למשל, אדם שנקלע למרחב הציבורי ומעורב בתקרית, סביר להניח שיהיו הנחיות של כוחות הביטחון או של אזרחים שנקלעו לסיטואציה, והוא חייב להבין את הסיטואציה ולהישמע להוראות. לכן, אדם שאינו דובר את השפה באופן בסיסי, אנחנו פשוט פוסלים אותו.

בנוסף, יש את הנושא של תקנות ההכשרה, וכל מה שקשור להצהרת בריאות. במסגרת התהליך, כל אדם מגיש הצהרת בריאות חתומה על ידי רופא. ההצהרה כוללת גם היבטים פיזיולוגיים, נפשיים, שימוש באלכוהול, שימוש בסמים, שימוש בקנאביס רפואי וכולי וכולי. יש לנו לכל אחד מהסעיפים תהליכי עבודה מאוד סדורים ושיטתיים מול משרד הבריאות, אבל זה חלק מהמנגנון שנועד להבטיח שהאדם כשיר גם פיזיולוגית וגם נפשית לעניין נשיאת כלי ירייה. הלאה.

תבחינים. אני לא אכנס לפירוט, אבל אני שם לכם מול העיניים את הקבוצה של 18 התבחינים המזכים שקיימים כיום. כמו שציינתי, הם תקפים מקיץ 2018 ועד היום. אנחנו נמצאים כרגע בתהליך, בו בעצם המשרד אישר אצל השר הקיים, אצל השר עומר בר לב, תקנות או תפיסת הפעלה עדכנית לעניין התבחינים. בזמן הקרוב זה יגיע לכאן, לוועדה, כי בעצם אנחנו מחויבים להמיר את התבחינים לתקנות ולאשר אותם במסגרת הוועדה. התקנות כבר בשלבים די מתקדמים של גיבוש ושל השלמת הניואנסים האחרונים מול משרד המשפטים, ובזמן הקרוב זה יגיע לכאן, לוועדה.

בתקנות ובתבחינים החדשים אני לא אעסוק, אלא אני אציג בקצרה את התבחינים הקיימים היום, ואפשר לראות אותם. אני, כבוד היו"ר, לא התכוונתי לסקור את התבחינים כי הם מול העיניים, אבל אם רוצים להבין - - -

ממש בקצרה.

יותר חשוב ההתנהלות, בעיניי.

100 אחוז.

כן, רק בקצרה.

מגורים ביישוב זכאי. יש היום הגדרה של משטרת ישראל שקובעת מהו אישור לעניין - - -

היום כל היישובים זכאים.

ממש לא. היום יש רשימה של - - -

לא, אני לא אומר את מה שיש לך, אני אומר שאני קובע שהיום כל יישוב זכאי.

לתפיסה שלו, זה לא אומר שזה מה שזה.

כן, אין יישוב שהוא לא זכאי. חדרה זכאי?

לא.

לא. דיזינגוף רשאי?

לא.

בסדר, עוד פעם, אנחנו - - -

לא. באר שבע רשאי?

נכון, בשביל זה אנחנו - - - -

אלעד רשאי?

כן.

יש לנו קריטריונים שאני יכול להסביר אותם.

לא, אני אעזור לך, לא צריך להסביר. אני קובע שכל המדינה "רשאי". המציאות השתנתה.

המציאות השתנתה, מה לעשות.

המציאות השתנתה, לא לחיות באתמול, אנחנו מסתכלים על מחר.

נכון, ובגלל זה יהיה כאן דיון על התבחינים.

אני פשוט מקל על כולם. האזור צריך להיות כל המדינה.

קדימה.

היום, כמו שאמרנו, יש מנגנון שמשטרת ישראל מגדירה בו את הרשימה של היישובים והרחובות הזכאים, והיא בעצם מהווה את הבסיס לפעילות שלנו. זה על בסיס של מגורים, לצורך העניין, כל היישובים ביהודה ושומרון מוגדרים כיישובים כאלה, ולדוגמה, כנ"ל רחובות. זה מרכיב ראשון, אדם המתגורר ביישובים האלה.

מרכיב שני שהוא תבחין מזכה, אדם שעוסק ביישובים האלה. כלומר, אזרח תושב תל אביב, שעובד באלקנה או בקדומים או בכל יישוב כזה, ויש לנו הגדרות מאוד ברורות לגבי איך הוא מאמת את פעילותו וכולי, זכאי להגיש בקשה.

הלאה, מורה דרך, חקלאי, הובלת חומרי נפץ. התבחינים הגדולים והמרכזיים זה הנושא של שירות בכוחות ביטחון ושירות במשטרת ישראל. שירות בכוחות ביטחון זה שלוש קבוצות מרכזיות, קבוצה ראשונה, קצונה מדרגת סגן, קבוצה שנייה, לוחמים מדרגת רובאי, ממיומנות של - - -

בסדר את זה לא צריך, את זה מבינים, שירות ביטחון, משטרת ישראל, וכולי. על זה אנחנו כולנו מסכימים, הלאה.

יפה, אז אפשר להמשיך ולדלג על רשימת התבחינים?

כן.

יש בתבחינים משהו שקשור ללוחמים לשעבר?

כן.

כמו שציינתי, ברשותך אני אציג את זה בקצרה.

פשוט אני עברתי על זה.

הקבוצה של שירות בכוחות ביטחון כוללת בעצם רובאי 07. כל אדם שביצע הכשרה בשירות הצבאי של רובאי 07 והוא מביא לנו את האישור הרלוונטי ממערכת האישורים של צה"ל, זכאי להגיש בקשה.

רק אם הוא ביישוב זכאי?

לא, לא, ללא שום קשר.

אבל אם הוא לא גר ביישוב זכאי?

אז כמו שאמרתי, אין קשר. אני אבהיר בקצרה, אין קשר, אתה יכול להתגורר בכל יישוב ברחבי מדינת ישראל. עצם העובדה שביצעת שירות כלוחם, רובאי 07 ומעלה, מאפשר לך להגיש בקשה ללא קשר לרמת הסיכון שלך בעת זו בגין מגורים, עיסוק, או כל פרמטר אחר. בסדר?

כן, כן, זה הסיפור של - - -

זה לא תואם למידע שיש לנו, לאנשים שניגשים ומבקשים רישיון עם רובאי 07 ולא נותנים להם כיוון שהם לא זכאים.

לא, אנחנו נציג את הנתונים.

אין דבר כזה, ואם יש דבר כזה אתה יכול לפנות אליי ואני אעזור. זה לא משנה, זה לא, הנה הצוות נמצא כאן גם, את רוצה להגיד משהו?

אני אומרת שכל רובאי 07 זכאי.

אני לא מבינה, ומה עם שריונרים?

אמרתי ששריונר הוא לא 07 ואנחנו מטפלים בזה לקראת התבחינים הבאים.

אלא אם כן הוא סורב מסיבות אחרות של משטרה ובריאות ואז זה משהו אחר.

לא מהסיבות האלה?

לא, מהסיבה הזאת בטח שהוא לא יסורב.

אז זה לא כתוב במפורש, זה צריך להיות כתוב במפורש – לוחמים לשעבר זכאים.

אבל יש רמות - - -

גוברים על חלק מהקריטריונים פה, של יישוב, של עיסוק, של מגורים.

לגמרי, אבל רק מ-07.

תבחין שירות בכוחות הביטחון מגדיר שלוש קבוצות הרלוונטיות לכוחות הביטחון, ביניהם רובאי מדרגה 07. זאת אומרת, לוחם עם 05 - - -

למה לא 05?

עכשיו השר פרסם שהוא מתכוון להרחיב בתקנות הבאות - - -

כן, אבל דיברתי על זה.

אבל כרגע זה 07.

אמרתי, השריונרים, ההרחבה, ייכנסו לפה בתבחינים הבאים. תמשיך, אפשר להמשיך, ישראל.

אוקיי, אז אני מדלג ברשותכם - - -

לא לשכוח לוחמות, יש גם לוחמות.

כן, כן.

חברים, כל התבחינים וההנחיות, הן לא מפלים בין גזע, מין, דת, הם נותנים לכלל אזרחי מדינת ישראל, ללא שום שיוך מגזרי, מגדרי או אחר. אני ממשיך.

בקצרה, הפילוח העדכני, אז רק כדי לרפרף הלאה, אפשר לראות בעצם, שהיום בעצם יש כ-141,646 אזרחי מדינת ישראל שנושאים כלי נשק, כלי ירייה ברישיון פרטי, בניגוד לרישיון הארגוני שנציג אותו בהמשך, והם נושאים בסך הכל כ-150 אלף כלים, מכוח התבחינים שמפורטים במסגרת המצגת. הלאה.

הנושא הבא זה ממשקים - - -

חוק הוראות מעבר.

כולל הכל, גם הוראות המעבר בפנים, זה מוצג בתוך המצגת ואפשר לראות את זה.

אני עובר הלאה ברשותכם, בקצרה לנושא של הממשקים. מבחינת ממשקים, ממשקי הליבה המרכזיים, שני גופים מרכזיים עובדים איתנו באינטנסיביות 24/7 גם בפעילות היום-יומית וגם במערכות המידע. כמו שאמרתי, אלה משטרת ישראל ומשרד הבריאות, וזה חלק מהמנגנון שהצגתי.

מעבר לכך, כל הטיפול של מערך הרווחה שפרוס ברחבי מדינת ישראל שמה שנקרא, מונף לו דגל על אלימות במשפחה או סיכון כזה או אחר, גם, המידע הזה עובר אלינו דרך משטרת ישראל, ואנחנו יודעים לנקוט צעדים מאוד ברורים.

אני אומר בקצרה בלי להיכנס לתהליכים, אבל כל מקרה שמדווח על מקרה אלימות, אדם שמעורב באירוע כזה או אחר, מיד משטרת ישראל נוקטת בגישה מחמירה והיא ממליצה לנו, כיום היא ממליצה לנו לבטל את הרישיון ואנחנו באופן שוטף, במהלך שנת העובדה, מבטלים רישיונות בכל מקרה בו בעצם משטרת ישראל מרימה דגל בגין מסוכנות כזאת או אחרת שהתעוררה מאותו אדם, והמנגנונים האלה קיימים, ברורים, והם מופעלים באמצעות מערך המענה האזרחי שנמצא פה.

מעבר לכך, יש לנו ממשקי עבודה ותהליכים סדורים מול מספר גופים ורשויות שונות לעניין התבחינים, וזה מפורט כאן, לרבות רשות הטבע והגנים ועוד גופים אחרים. הלאה.

בקשות. אני אציג בקצרה את הסקאלה של השנים האחרונות, כשאפשר לומר בצורה ברורה, המשתנה המרכזי שמשפיע על הגרף הזה, זה כמובן אירועים בזירת ביטחון הפנים והשפעתם על שלום הציבור, על ביטחונו, על תחושת הביטחון וכולי, זה המרכיב המרכזי שהגרף הזה מבטא.

מבחינת כרונולוגיה, אפשר לראות שאנחנו בעצם מ-2016 נמצאים בטווח של כ-12-10 אלף בקשות בשנה. הקפיצה המשמעותית, מבחינת כרונולוגיה, הייתה ב-2018 כשפרסמנו את התבחינים, שהם תבחינים מרחיבים, כי בעצם לראשונה הרחבנו את הרף לאוכלוסיית לוחמים רובאי 07 והייתה קפיצה מסוימת. המשתנה המרכזי, שמשפיע בשנים 2022-2021 זה היבטים במה שנקרא זירת ביטחון הפנים.

בשנת 2021, מאי 2021, שנת שומר החומות, אנחנו רואים קפיצה גבוהה מאוד שהסתיימה בסיום השנה עם כמעט 20 אלף בקשות. זאת קפיצה מאוד גדולה, חורגת לחלוטין מהממוצע בשנים האחרונות, וכמובן, שובר השוויון או שובר הגלים בלשון הצה"לית, זה בעצם שנת 2022 שתכף נציג אותה בהרחבה - - -

שעוד לא הסתיימה גם.

אנחנו אפילו לא במחציתה, זה נתון מדהים. אנחנו עוד לא במחצית השנה כי אנחנו רק במאי, ואנחנו כבר עומדים על מספר של 29 אלף בקשות רק ממרץ, ואם לוקחים את הנתונים מינואר אנחנו כבר ב-32 אלף בקשות. זה נתוני פעילות מטורפים.

אז הקטנצ'יק הזה זה מה שאתם אישרתם?

מה אורך התור? כמה זמן אנשים מחכים בתור?

אז אנחנו תכף נציג את זה, ברשותך.

שנייה, סליחה, הימני זה מה שאתם אישרתם והשמאלי זה מה שביקשו?

חיובי. לאורך כל השנים שמנו פה בר שכולל את מספר הבקשות, ובכל שנה כמה אנשים קיבלו בפועל רישיון או החליטו לממש אותו, צריך לציין גם - - -

כן אבל רגע, שנייה. נגיד שבשנת 2021 הגישו 19,773 - - -

וקיבלו כ-11 אלף.

ואישרו לכ-11 אלף.

נכון.

אז למה אני שואלת על הקטן פה? כי השנה אישרו, אבל עוד לא סיימתם?

בוודאי.

בדיוק.

תכף אנחנו נציג את - - -

אבל נגיד כמה מונח עוד לאישור? כל הדלתא הזאת או שנגיד לא אישרתם - - -

אנחנו תכף נציג את זה ברשותך בפירוט, יש לנו פה תמ"צ עדכני. אני אומר דבר פשוט, אנחנו מאז תחילת המשבר, מאז תחילת מרץ, מפיצים כל יום תמונת מצב שסוקרת ומנטרת את כל התמונה העדכנית, ותכף נציג אותה בהרחבה, אבל זאת הסקלה, מה שנקרא תמונת מקרו של השנים האחרונות. אפשר לראות בצורה ברורה ופשוטה שהשנים 2022-2021 תחת ההשפעות, פעם אחת של שומר החומות - - -

אבל איך אתה מסביר את הפער?

איזה פער? בין מה למה? ברשותך.

בין הבקשות לבין האישורים.

אז אני אגיד דבר פשוט, זה לא קשור לאישורים - - -

רגע, ישראל, כדאי לחדד אולי שהעמודה הימנית של 2,707, זה מתוך הבקשות שהוגשו בחודשיים האחרונים. יש עוד בקשות שאושרו שהוגשו בינואר כבר.

כן, זה מה ששאלתי.

חברים, אנחנו תכף נציג את זה בצורה מסודרת.

לא, רועי, זה בדיוק מה ששאלתי. כן, אבל זה חשוב, אלה הבקשות שאישרתם רק בחודשיים האלה, יש לכם עוד הרבה - - -

איזה אחוז של הבקשות כן טופלו? בואו נעשה שנייה פאוזה כי זה חשוב. איזה אחוז של הבקשות כן טופלו וכן קיבלתם בהם החלטה לכאן או לכאן?

אין בעיה, אז אפשר לדלג קדימה.

שניה, והאם יש לכם, על פניו ולא יכול להיות שאין לכם, מצוקת כוח אדם בטיפול בבקשות האלה?

שאלתי מה אורך התור, הם עוד צריכים לענות.

יפה, אז בואו נדלג קדימה, ברשותכם, בואו נמשיך הלאה. מה שאני אעשה כרגע זה שאני אעביר רשות הדיבור לחן, היא מנהלת המוקד, היא תציג את התמ"צ. התמ"צ בעצם סוקר את גל הבקשות מאז ה-22 במרץ, פיגוע הטרור בבאר שבע, שבעצם התחיל את הבוסט הגדול. אנחנו נסקור את הנתונים ברמה הפרטנית, מה הוגש, מה טופל ומה בקנה, זה ייתן, אני מקווה, מענה לשאלות. חן, בבקשה.

שלום לכולם. אז בעצם, ממוצע הגשת הבקשות בשגרה הוא בערך 700-600 בקשות בחודש, ומאז גל הטרור אנחנו מקבלים ממוצע של 600 בקשות ביום - - -

לא מספיק, אגב, אם את שואלת אותי.

היא לא אחראית על הבקשות.

לא, אני יודע, אני רק אומר.

זה מה שמגישים, אלה הם האנשים שמגישים.

לא כל אחד רוצה נשק, אתה יודע.

הפוטנציאל גדל בעת שזירת ביטחון הפנים חמה יותר, אנחנו רואים את זה וזה מתבטא בהחלט בנתונים.

לגבי שאלתכם קודם, מסך הבקשות שהוגשו ממרץ, 29,600 בקשות שהוגשו, כרגע הוזנו 12 אלף, הם טופלו והוזנו ונמצאים בשלבי בדיקה וטיפול לפי הפירוט שתיאר ישראל קודם. הפער כרגע הוא 17,600 שטרם טופלו, זאת אומרת, הם נמצאים בקנה להזנה ולטיפול. מתוך ה-12 אלף האלה, ניתנו רישיונות ל-2,700 כפי שהוצג קודם, מתוכם נדחו 1,232.

על איזה סיבות הם נדחו? יש לכם את הפילוחים לפי הדחיות?

כן, יש סיבות.

מאיזה סיבות?

זה יכול להיות משטרה, בריאות, אי עמידה בקריטריונים.

מה זה אי עמידה?

אי עמידה בקריטריונים, או שהוא לא עונה לתנאי הסף, זאת אומרת, לא שירת בצה"ל, לא בגיל המתאים, נדחה בריאיון.

אפשר לקבל פילוח לפי תתי נושאים של הסירובים?

אפשר להוציא את זה.

תודה.

זה חשוב ממש. עדיין לא הבנתי, כלומר, גם האושרו והנדחו גם יחד - - -

אז הנה, יש לך פה את זה, מתוך ה-12 - - -

זאת אומרת, זה עדיין לא מתחיל להתקרב לקצב הבקשות.

זה נכון. מאחר והקצב הוא מורגש ממש ב'פיקים'. אני יכולה להגיד לך שלאחר הפיגוע בבני ברק קיבלנו פיק של 800 בקשות ביום. הקיבולת, לפי כוח האדם שקיים היום במוקד, שמזין את הבקשות, לא מצליח להכיל את הכמות שהוגשה בפיק אחד.

אז יש לכם מצוקת כוח אדם?

קיימת מצוקה, תכף יציג ישראל את הפערים.

מבחינת הבקשות שהוזנו, מתוך ה-29 אלף הוזנו 12 אלף, שמתוכם אושרו 2,7000 ונדחו 1,000.

זה כלום. והשאר ממתינים?

הם לא ממתינים, זה הכל נבדק במקביל, טכנולוגית. זאת אומרת, הממשקים שלנו - - -

מבחינתם הם ממתינים.

הם ממתינים לתשובה סופית, אבל הבקשה שלהם נמצאת בתהליך בדיקה. זאת אומרת, שתוך כדי שהיא נבדקת במשטרת ישראל היא נבדקת גם במשרד הבריאות. מספר ימים לאחר שהיא הוזנה, הוא כבר מקבל זימון לריאיון שתלוי בו, זאת אומרת, הוא צריך לתאם והוא צריך להגיע לריאיון בטווח שנוח לו.

אחרי הריאיון יש לו טווח של חצי שנה שהוא יכול לממש את הרישיון שלו, זאת אומרת, אני יכולה לתת לו את האישור העקרוני תוך שישה ימים, אבל הוא יבחר ללכת ולהוציא בפועל את הרישיון אחרי שלושה חודשים.

בסדר, אבל זה לא הגרף הזה.

זה הגרף הזה.

זה גם הגרף הזה, כי יש לך פה - - -

הגרף הזה זה גם על מתי הוא הולך להוציא את הרישיון?

כן.

כן זה הופק רישיון, זה כתוב - - -

אז אני אפנה אותך לפאי, שתראי שיש שם 1,232 אנשים שהופק להם אישור מותנה והם טרם מימשו את הרישיון שלהם, זאת אומרת, הם טרם הוציאו אותו, זה תלוי בהם.

בסדר, זה לטובת העניין בעיה אחרת. כלומר, אם אני מבין נכון, אתם הוצאתם עד עכשיו 2,700 מתוך 29 אלף בקשות? אז זה קצת פחות מעשרה אחוז.

נכון. אני אתייחס לזה, ברשותכם. אושרו קצת פחות מעשרה אחוז. צריך לזכור שגם אם אדם הגיש בקשה לפני חודש, באחד הפיקים, זאת אומרת, זה גם לגיטימי שייקח 30 יום לטפל בבקשה שלו או לבדוק אותה.

אני לא שואל מה לגיטימי, אני לא בא בתלונות אני רק אומר שזה לא מה שאנחנו צריכים. אנחנו רוצים לחמש את הלוחמים כמה שיותר מהר.

את הזכאים.

את הזכאים אתה רוצה לחמש.

את הזכאים, ודאי, מבחינתי זכאים ולוחמים זה - - - אנחנו נדבר על זה, אבל חבר'ה, אנחנו פה בבעיה כי אין מספיק כלי נשק ללוחמים כדי להתמודד עם המציאות של מחר. קיבלנו פרומו למה שהולך להיות כאן, ואנחנו כולנו צריכים להיות באטרף כדי לאשר כמה שיותר לאנשים.

ממש לא צריך להיות באטרף.

באטרף.

צריך לבדוק את הדברים לעומק, זה נשק, זה לא - - -

ברור, אני לא אומר את זה. רגע, מחילה, לא התווכחתי על הקריטריונים.

מה זה באטרף?

אני אמרתי שהמענה בפועל - - -

כן, צריך להיות רציני ועמוק, זה נשק.

אני לא מתווכח, אני רק אומר שאם נקפיד לפי הקריטריונים וניתן לעשרה אחוזים, במקום לפי - - -

לא נותנים לעשרה אחוז, למה שנה שעברה נתנו לעשרה אחוז?

אני רוצה להרים דגל אדום, אני לא בא בטענות לאגף - - -

אבל אין עשרה אחוז.

אני מרים דגל אדום לזה שאנחנו צריכים לתת להרבה יותר לוחמים לשאת נשק מיד. זה הצלת חיים.

אחד, לא כל מי שמגיש בקשה הוא לוחם.

אני לא התווכחתי עם הנתון הזה.

זה דבר אחד. דבר שני, אני רק אומרת, בשנה שעברה אושרו 11 אלף מתוך 19 אלף שהגישו, זה ממש לא עשרה אחוז, זה יותר מ-50 אחוזים.

מהבקשות, מהבקשות שמחכות בקנה.

בוודאי.

אבל חבר'ה, אתם מדברים איתי על אתמול - - -

אבל אושרו בפועל יותר שלא מימשו את זה.

חברים, שלא יקל בעינכם, אני חושבת שצריך לתת נשק למי שראוי, אבל עם כל הכבוד, לכל אחד כזה צריך לעשות בדיקה נפשית, רפואית, של המשטרה.

ברור, עדיין, לעשות בדיקות.

לא כל אחד הוא לוחם, צריך לקחת את הדברים - - -

הנקודה היא - - -

אבל לא, אני מבקשת - - -

מירב, השנה שעברה היא לא רלוונטית.

בוודאי, שומר חומות רלוונטי בהחלט. כל הפיק התחיל בשומר חומות. עכשיו זה הצטבר בגלל גל הטרור אבל תבדילי בין 2020 ל-2021.

מירב, את יודעת, זה קצת מצחיק אותי משהו פה.

שמה?

לוחמים שנותנים להם לשאת נשק במילואים ואנחנו בונים עליהם להגנה במדינה. כל המילואימניקים שהם לוחמים, מיד לתת להם רישיון, מה זה כל הקריטריונים האלה? מיד לתת להם רישיון.

אבל סליחה, אני יודעת מה המצב הנפשי של הלוחם הזה?

אז למה את נותנת לו נשק כדי להגן על המדינה?

רגע, אבל הוא כבר סיים את השירות הצבאי שלו, לא?

לא, הוא עדיין עושה שירות מילואים.

אבל אמרת לי לפני דקה שהוא סיים את השירות הצבאי שלו.

הוא סיים את הסדיר, הוא עכשיו לוחם משוחרר. יש לו רישיון לשאת M16 או גליל או כל נשק אחר, אוקיי? ולהגן עלינו. אנחנו נותנים לו נשק, מה, הוא לא יכול להגן על המשפחה שלו? על הקהילה שלו? על העיר שלו?

אני לא שם. דיברת על זה שכל מי שמבקש הוא לוחם, אמרתי שלא.

לא נכון, זה לא מה שאמרתי.

אמרת לבדוק באטרף, אמרתי שלא. אני חוזרת - - -

טוב, אני מבקש לדבר בצורה מסודרת כי - - -

אז בוא נעשה סדר.

בסדר.

כי לתת נשק לאותו צוות, שאגב ראיתי את המקצוענות שבה הם עובדים ובצורה מאוד טובה, לתת באטרף? אוי ואבוי, בסוף גם נשים - - -

אמרתי באטרף ללוחמים לשעבר, ללוחמים לשעבר שיודעים להסתער באירוע, לייצר מגע.

אין בעיה.

שלזה הם מתאמנים כל השנים, למלחמה. נהגי טנק, טנקיסטים, שריונרים, לוחמים.

אבל אני קודם דיברתי על זה שאני אטפל בזה - - -

אבל כרגע לא, הם עומדים בתור הארוך הזה.

בסדר, הם לא עומדים בתור כי הם לא - - -

אבל עובדה, איך זה יכול להיות?

הסברתי בפעם הרביעית, שבשריונרים אנחנו נטפל כשיגיעו התבחינים, ורועי כאן מהמשרד לבט"פ מכיר את העניין עם השריונרים מצוין, נכון? זה פעם ראשונה שאתה שומע על זה?

לא רק שריונרים, חי"רניקים, יש פה בן של מישהי שאני מכיר כאן, והוא כבר מחכה כמה חודשים, הוא לוחם, אגב, הוא רובאי 10, בסדר?

אין המתנה של חודשים.

אני אתייחס לזה, חה"כ ברקת.

אבל אם יש - - -

שלושה חודשים הוא מחכה.

לא, אבל אני אגיד פה משהו שאני אומרת פה תמיד בוועדות, גם בוועדה הקודמת, אנחנו לא פותרים פה בעיות אישיות.

לא, אני אומר, לגבי מה שגברתי אמרה על השריונרים וכולי, כל הנושאים האלה אלה הם נושאי מדיניות שהשר קובע אותם.

נכון.

השר מקבל פניות, השר בוחן, ובסוף השר הוא זה שיחליט מה יהיו הקריטריונים לזכאות, ואנחנו מה שנקרא מיישמים אותם.

נכון.

אין לי מנדט אפילו להגיד לך מה אני חושב.

אני ממש רוצה שנתקדם, אז בואי - - -

אבל גברתי, הם מתארים פה עובדות שהן לא נכונות, ואני חייב להעיר.

לא, אדוני, חברי הכנסת יכולים להתפרץ, אף אחד לא מדבר חוץ ממנו וכמובן חברי הכנסת.

מירב, סליחה רגע.

כן, רק מהר כי אני רוצה להתקדם.

כן, שנייה, רק שאלה על סדר הדיון.

בבקשה.

לא, השאלה היא אלייך. עד מתי הדיון הזה?

עד 14:00.

בסדר, אז אני מבקשת שכן יינתן לי עכשיו להציג שאלה שאני אשמח שהם יתייחסו אליה.

אבל עוד לא סיימנו, רק תני לה לסיים - - -

לא, נראה לי שהבנו את הרעיון המרכזי.

כי בסוף - - -

לא, אבל יש פה עוד חצי מצגת, לא ראינו אותה בכלל.

מירב, מירב - - -

אז בבקשה, יש לך שלוש דקות לדבר, ואנחנו חוזרים אלייך.

לא, אני באמת לא צריכה יותר משלוש דקות ואני שואלת את זה כדי שהם יוכלו להתייחס.

כן, אבל הם עוד לא סיימו את המצגת.

אני מבינה, אבל אני מטפלת בלא מעט אנשים שקרה להם הדבר הבא, ואני רוצה לשים את זה רגע על השולחן ולבדוק את נושא ההתנהלות. תראו, אנשים שכבר יש להם רישיון נשק, הם אוחזים בנשק כחוק, הם עברו את כל התהליך וכולי, והם נקלעו לאירוע שבמסגרתו הם היו צריכים להשתמש בנשק.

מה שקורה איתם זה ככה, קודם כל נפתחת חקירת משטרה, כולל נגדם כחשודים, הנשק נתפס כמוצג בתיק. הם ירו להגנה עצמית, ייתכן שהצילו חיי אדם, חיסלו מחבל וכיוצא בזה, אני מטפלת בהרבה מקרים כאלה, בסדר? הנשק נתפס, וההבנה שלי, מירב, מהרבה מקרים כאלה, זה שאף אחד לא ממהר להחזיר להם את הנשק. זה לא בעדיפות ראשונה, שהבן אדם הזה, שקיבל את הנשק כחוק, יקבל את הנשק שלו כמה שיותר מהר בחזרה.

אין שום ניסיון להאיץ את החקירה, הרבה פעמים קורה שתוך כדי החקירה, לפעמים אפילו באותו תיק עצמו, יש אנשים שתוך כדי שהנשק נמצא כמוצג במשטרה, הרישיון שלהם נשלל, ובאותו תיק עצמו לא נשלל. זה קרה לנו בלוד, נשלל להם הרישיון, וזה אומר, שגם כשייסגר התיק באין אשמה, שאף אחד לא מאיץ את זה ואת זה כבר אמרנו, הם יצטרכו לעבור מחדש את כל התהליך של הרישוי כדי לקבל את הנשק שהם כבר קנו והחזיקו בו והצילו איתו חיי אדם, אוקיי?

עכשיו, לגבי זה עוד דבר. יש איזושהי מערכת העברת מידע לצבא. האנשים האלה שמשרתים במילואים ועושים את זה באהבה ובשמחה ובמסירות, פתאום מוצאים את עצמם מחוץ למערך המילואים כי רישיון הנשק שלהם נשלל, בצדק או שלא בצדק, או כי הנשק שלהם נתפס כחלק ממוצג.

תביני, מירב, שאם לא היה להם רישיון נשק, והם היו באותו אירוע והם לא - - - אז כלום לא היה קורה והם היו ממשיכים לשרת במילואים, אבל בגלל שהם כן היו אנשים אחראיים וכן עשו רישיון, וכן השתמשו בנשק באירוע טרור, הם מוצאים את עצמם מחוץ למערך המילואים, והם פונים אליי ואומרים לי שהפלוגה שלהם עושה מילואים והם מתים להשתתף אבל הם לא יכולים.

היום קיבלתי הודעה מבחור כזה שהשתמש בנשק לגמרי בהצדקה כבר לפני חודשים, ועכשיו הוא אומר לי שהוא קיבל אתמול הודעה מהפרקליטות שהתיק שלו נסגר. התיק שלו נדד מהמשטרה לפרקליטות והפרקליטות החליטה לסגור, הפרקליטות לא הודיעה למשטרה שהיא סגרה, הפרקליטות אמרה שהיא בכלל הודיעה למשטרה כבר לפני שבוע אבל המשטרה היא זו שצריכה להודיע לאגף כלי ירייה, ובסוף הבחור כבר חודשים בלי נשק, כשהוא יום יום נוסע באזורים, וצודק ידידי חה"כ ברקת, כל האזורים היום הם מסוכנים, אבל הוא נוסע גם באזורים שאליבא דתבחינים הקיימים היום נחשבים לאזורים מסוכנים.

צריך לעשות סדר בדבר הזה. בן אדם שהשתמש בנשק בדיוק בשביל מה שיש לו אותו, בשביל הגנה עצמית או בשביל להציל חיי אדם באירוע, המערכת צריכה לעבוד הכי מהר והכי יעיל, בעדיפות ראשונה להחזיר לו את הנשק, ובטח שלא לשלול לו את הרישיון. תודה.

טוב, זה לא רלוונטי אליכם אבל המשטרה תתייחס.

המשטרה תתייחס, כן.

אני רוצה לתת קונטקסט יותר חשוב לדיון, כי אז נראה את הדברים בצורה אחרת. תראו, מה שקיבלנו בגל הטרור האחרון, זה פרומו. זה פרומו, ואם נחבר את זה למה שהיה בשומר חומות, חברים, אנחנו ערוכים למה שהיה אתמול. אנחנו לא ערוכים למה שיהיה, כיוון שבמלחמה הבאה, כשנותקף בהרבה חזיתות וכל המילואימניקים שלנו יהיו בחזית, בעזה, בצפון, ביהודה ושומרון, ובמקומות אחרים, חברים, ההיקף של הפעילות החבלנית, של הטרור בערים המעורבות, בדרכים, בצירים, בנגב, בירושלים, במקומות אחרים, ההיקף גדול על המשטרה בכמה וכמה מידות.

יש לנו משטרה מצוינת, אני אוהב אותה, 30 אלף שוטרים, אבל אנחנו צריכים 200 אלף לוחמים, זה המספר שאנחנו צריכים, ובשביל להגיע ל-200 אלף לוחמים, לוחמים לשעבר שהם לא בשירות מילואים פעיל, שיהיו בתוך הערים, שיעזרו למשטרה להגן על הקהילה שלהם, על המשפחה שלהם, על העיר שלהם, אנחנו צריכים מיליון כלי נשק אצל לוחמים משוחררים, אנשים שהם מיומנים בלהשתמש בנשק. אתם שומעים את המספר שאני מדבר עליו? עכשיו, כמו שבצה"ל בסדיר יש על כל לוחם - - -

לתת למיליון חיילים משוחררים?

חד משמעית יש, אין שום בעיה. האנלוגיה היא שלכל לוחם בצה"ל יש למעלה מחמישה מילואימניקים. אין את העתודה הזאת היום למשטרה, וכל הקונספציה שהמשטרה וצה"ל הם היחידים שאחראים על הביטחון, צריך לשבור את הקונספציה, כי הכללים שעל פיהם אתם עובדים, ואני ממש לא בא אליכם בטענות, זאת הקונספציה שהייתה עד היום.

כשמשנים קונספציה, ואנחנו חייבים לשנות קונספציה ולהביא לכך שכמו שחבורת צעירים הולכת לבר בערב, כמו שהיה בדיזינגוף, או שהולכים לאירוע, אז כמו שיש נהג תורן צריך להיות לוחם תורן, שאחד מהחבורה יהיה חמוש וידע להגן עליהם, קונספציות חדשות.

אני מכיר את זה מירושלים, כראש העיר, ואני אומר לכם את זה כמ"פ בצנחנים. כשאני ביקשתי, כשהיו לנו אירועי טרור ב-2014 ו-2015, אני ביקשתי מהחברים לשאת נשק ושליש מהאירועים בירושלים נוטרלו על ידי אזרחים, מה שהיה לנו בבאר שבע, והמזל שלנו הוא שהיו לנו חברים בחדרה, ובאוטובוס פה ושם, אתם רואים שלוחמים - - -

הם היו לוחמי ימ"ס.

אבל בסדר, זה אותו דבר.

לוחמי ימ"ס, לא אזרח עם נשק.

ואני אראה לך את המקרים שבהם לוחמים - - -

גם בפיגוע בבני ברק, זה אמיר חורי שהיה שם - - -

חבר'ה, אני לא יודע, אני מדבר על זה, אבל בבני ברק?

שוטר.

ובאוטובוס - - -

שוטר, שוטר חיסל אותם.

באר שבע.

אמיר חורי.

התכוונתי בבאר שבע. חבר'ה, זה לא ויכוח, כולנו מסכימים שלוחמים עושים עבודה. עכשיו, מה ההבדל? נושא נשק רגיל או אזרח רגיל, רואה אירוע ובורח ממנו. לוחמים, רובם ככולם נכנסים לאירוע ומייצגים מגע, ככה חונכנו בצה"ל, ואנחנו צריכים מספרים גדולים.

בשביל להגיע למספרים כאלה, אנחנו לא מעודדים מספיק אנשים לצאת ולקחת נשק, ובוודאי שבמערכת הנוכחית אין שום סיכוי להגיע למספרים כאלה מהר. אני לא יודע מתי יהיה האירוע הבא, גל הטרור הבא, הוא יכול להיות עוד חודש ועוד חודשיים, ועם יד על הלב, אני אומר לכם שלהגיע למספרים גדולים זה מה שייתן מענה.

זאת קונספציה שלפיה האזרחים הלוחמים הם חלק משמעותי ממתן המענה לאתגר הביטחון האישי, ואני רוצה שאם אחד משבעה אזרחים נושא נשק בממוצע, בשביל להגיע למספרים האלה, חברים, האירועים יגמרו מאוד מאוד מהר והמחבלים ידעו שאין להם מה להתחיל אירוע כי הם מיד ינוטרלו, כמו שקורה וצריך לקרות.

לכן, היעד שאני שם זה מספרים בסדר גודל שהיום המערכת הקיימת לא יכולה לתת להם מענה בהגדרה, יתקנו אותי החברים אם אני טועה. לכן, בביקורת אני לא מתווכח עם החברים שעובדים קשה במערכת ממוחשבת, חלילה, באמת, הטענה היא לא אליכם, אתם עושים עבודת קודש. בקונספציה הקיימת, בקריטריונים הקיימים, בקצב הפעילות, אין לנו סיכוי לתת מענה למלחמה הבאה ולאתגרים שיש לנו בעורף, בכל רחוב, בכל עיר, בכל קניון ובכל בר.

תודה רבה, חה"כ ברקת. את יכולה להמשיך, בבקשה.

אז אני אמשיך ברשותכם, מבחינת המצב הקיים, ואני לא אכנס לפרטים, אבל אני רק אומר דבר פשוט. המספרים שבעצם נספרו ממרץ ועד היום, כ-30 אלף בקשות, הם גדולים מבחינת מה שנקרא ההיקף ביחס לבניין הכוח לסד"כ שלנו, גם במוקד וגם במחוזות. זה פשוט וברור, זה שיטפון ביחס לסד"כ הנוכחי, צריך לגדול, צריך להתחזק, המסרים האלה עברו בצורה ברורה, ואנחנו בראשיתם של תהליכים.

בכל זאת, מה אנחנו עושים? על מנת לתת מענה למציאות המורכבת, ואנחנו מבינים שאנחנו כרגע בפער בקצב הטיפול, עשינו כל מיני צעדים שהם נקודתיים. ראשית, תגברנו בצורה מסוימת את המוקד, שנית, הרחבנו ותגברנו את פעילות הלשכות, שלישית, הקמנו מוקד נוסף במטה האגף. אלה הם כל מיני פתרונות שהם בעצם במסגרת סעד המשאבים המסוים שיש לנו כאגף, ושם בעצם אנחנו פועלים. אנחנו עושים את המיטב עם המשאבים הקיימים, אבל צריך לומר ביושרה, ובאופן ברור ומסודר, שבעצם, האגף היום הוא לא בנוי לטפל בהיקפים הגדולים שנחשפנו אליהם בחודשיים האחרונים. זו השורה התחתונה.

שהם פחות ממה שאנחנו צריכים. ההיקפים הם פחות ממה שעם ישראל צריך.

100 אחוז.

אגב, יש לכם מסלול מהיר?

לא, לא.

שאלה.

לא, נתתי לכם, הזמן שלי קצר.

שאלה, שאלה, האם יש מסלול מהיר?

אז אחרי זה תשאל, תמשיך, ואחרי זה.

אוקיי, אני ממשיך ברשותכם. לגבי מחוזות, אנחנו לא נציג. אני רוצה לעבור ברשותכם לרישוי הארגוני. מאוד חשוב לנו להציג בקצרה את הרישוי הארגוני, כי זה עולם תוכן גדול ורחב היקף, ורחב משמעות מבחינת שלום הציבור וביטחונו, אנחנו נציג אותו ממש בקליפת האגוז.

אבל תהיה לך תשובה לשאלה שלי, למה אתם שוללים - - -

על זה המשטרה תענה לך.

על זה המשטרה תשיב.

זה לא רלוונטי אליו.

אבל הם שוללים את הרישיון.

לא, לא, זה במסגרת תהליכי עבודה.

המשטרה ממליצה, הם מגשימים מדיניות, הסברתי את זה, ובני אם הוא ירצה הוא יענה אחרי זה, אבל לא עכשיו. קודם הוא, ואחרי זה המשטרה.

את הרישוי הארגוני אנחנו נציג בקצרה. לימור, ראש חטיבת הרישוי, בבקשה.

צוהריים טובים. כמו שישראל אמר, אנחנו מרשים, בנוסף לאנשים פרטיים גם ארגונים. יש לנו שבעה ארגונים שמקבלים רישיונות על פי חוק, יש בתי מסחר, יש חברות אבטחה, יצרנים, משרדים ממשלתיים, מפעלים ראויים, יישובים ראויים, ומטווחים. לכל אחד מהארגונים האלה נקבעים תנאי סף להגשה, יש להם גם תנאים לרישיון, בעלי הרישיונות בהם, אלה שמקבלים את הרישיון, לתת הרשאות בחלקם, נבדקים גם הם על ידי המשטרה ומשרד הבריאות. בעלי הרישיונות, בחלק מהארגונים, נבדקים גם בבדיקת כשירות נפשית. גם המורשים שמקבלים פה הרשאות, נבדקים בבריאות ובמשטרה.

מה שאני רוצה לדייק הוא, שאנחנו לא בודקים רק פעם אחת, בעת קבלת הרישיון או ההרשאה, הם נבדקים מידי חודש, יש הצלבות כדי לעקוב אחרי מצבם הבריאותי ומסוכנותם הפלילית, ובמקרה וקורה איזשהו אירוע בתוך החודש, אנחנו מקבלים המלצות מהמשטרה או ממשרד הבריאות לביטול הרישיונות.

יש כזה דבר גם בצה"ל? ללוחמים, כלומר, למילואימניקים יש מנגנון כזה?

אנחנו לא אחראים על צה"ל ואני לא יודעת מה צה"ל עושה.

צה"ל הוא רשות בפני עצמה.

לא, יש כזה משהו דומה ללוחמים שהולכים ועושים מילואים?

היא לא יודעת.

אני לא יודעת.

אני מניח שלא, נכון?

אני יודע מניסיוני כמ"פ מילואים על מקרים שקרו עם חיילים שלי. במקרים למשל של תיקי אלמ"ב או דברים כאלה - - -

זה ברור.

לא, היו לי חיילים, שעקב מידע שהגיע מהמשטרה ומקרים כאלה - - -

אין בעיה, זה מקובל עליי, אבל שאר הלוחמים - - -

אני לא יודע על שאר הלוחמים.

שאר הלוחמים, כשהם יוצאים למילואים הם עוברים את אותם בידוקים?

אם זה לא - - -

אתם מבינים על מה אני רומז?

כן, אבל זה לא אצלם בכלל.

אבל זה לא אצלנו.

אני יודע שזה לא אצלכם.

תברר מול הצבא. תמשיכי בבקשה.

לימור, זהו? סיימת?

מירב, תעזרי לי, אנחנו באותו צד.

אני מנסה לעזור, אבל אני מנסה שגם תעזרו לי, ברשותכם, אני רוצה לשמוע את המצגת, אוקיי? אין בעיה, אתם שואלים באמצע - - -

בסדר, אבל האתגר זה לא רק המצגת, האתגר הוא - - -

אין בעיה, תשאל, אבל תן להתקדם, אני רוצה לשמוע. אני באמת רוצה לדעת מה קורה באגף לרישוי כלי ירייה, חוץ מהנאומים בני הדקה שלי, שיש לי גם הרבה מה להגיד. וואלה, תקשיב, שמעתי את כל מה שאמרת ויש לי מלא מה להגיד אבל חשוב לי לשמוע אותם רגע.

יופי, אז אני צריך ללכת.

אין בעיה.

אז אני רק אגיד עוד דבר אחרון. ביום ראשון עולה לוועדת השרים הצעת החוק ששמתי, בנושא של לעשות מסלול מהיר ללוחמים לשעבר. כמו שלא בודקים אותם בצה"ל, בואו קודם כל ניתן להם נשק, ואחרי זה תוך כדי תנועה נטפל בזה, כמו שעושים בצה"ל, ואז, יובטח לנו שלצד הרישיונות הללו, אנחנו נפתח אפיק במסלול מהיר ואנחנו נחמש את הלוחמים כי זה צו השעה. זאת הבקשה שלי.

אוקיי.

איזה רישיון הם יקבלו, אזרחי או צבאי?

זה לא משנה לי כרגע, תן להם מבחינתי צבאי, ואחרי זה תמיר אותו בקצב שלך לאזרחי. לא משנה, נחפש איזה מהלך מעבר, לי הכי חשוב שניתן להם נשקים, אם זה באמצעות צה"ל או באמצעות זה, צריך לפתור את זה. אנחנו כולנו באותו צד, חברים.

אוקיי, בסדר גמור. בהצלחה.

תודה.

אז אני אמשיך רגע עם הרישוי הארגוני.

כן.

כמו שאמרתי, ברישוי הארגוני, יש לנו היום כמות של כ-144 אלף כלים, ואני אעשה איזשהו זום אין על רישיון אחד שהוא גדול, מורכב ורחב היקף, וזה חברות האבטחה, וזה השקף הזה. יש לנו היום 337 חברות וסניפים בכל רחבי הארץ שפועלים תחת הרישיון שלנו וקרוב ל-40 אלף מאבטחים שיש להם רישיון מהאגף, הרישיון מתקבל רק לאחר הכשרה, כשירות ופרמטרים נוספים, מתוכם כ-24 אלף פעילים.

הנתון החשוב הוא שיש היום כ-8,100 אתרים, כלומר, נקודות ברחבי מדינת ישראל, מאילת ועד דן, שבהם מתבצעת פעולת אבטחה חמושה על ידי אותם מאבטחים. למה אני מציין את הנתונים האלה? כדי להבין את ההיקף. רק הסעיף הזה של חברות האבטחה זה מפעל פעילות אדיר של תהליכים, רישיונות, פיקוח, בקרה, גם שלנו וגם של משטרת ישראל, על מנת להבין את ההיקפים.

תגיד שנייה, מאבטח, לא אזרח מן השורה, שבמסגרת פעילותו כמאבטח ירה וחיסל מחבל, מה קורה עם הנשק שלו?

בני, אתה רוצה להתייחס?

לא, אחרי זה. לא, כי כבר שאלת. אחרי זה המשטרה, יהיה כאן סדר. אני מבקשת לשמוע את המצגת, מה כל כך מסובך בזה? שאלת, תאמיני לי בני כתב והוא יתייחס גם. יש לך פה את הטופ של מי שצריך לענות לשאלות האלה, והם יענו. אני לא מתעלמת.

אוקיי, אני ממשיך ממש בקצרה. חטיבת הרישוי היא בעצם החטיבה שעוסקת בכל הנושא של הרישוי הארגוני והפרטי, עוסקת בגיבוש תפיסה, תורה, נהלים, רגולציה, עולם תוכן גדול ורחב היקף. לימור היא ראש החטיבה, אבל כמובן שתחתיה יש עובדים ועובדות נוספות שמיישמים את הדברים. הלאה.

חטיבת הפיקוח. חטיבת הפיקוח היא בעצם הזרוע שמאפשרת לנו להגיע לארגונים בלבד. אנחנו מבצעים על פי חוק תהליכי פיקוח ובקרה בארגונים בלבד, לא אצל האדם הפרטי. כלומר, כל אזרח במדינת ישראל שנושא נשק ברישיון, אנחנו לא נגיע אליו הביתה לבדוק האם הוא נושא את הרישיון, מחזיק אותו, מפקיד אותו כחוק, כי אין לנו את הסמכות אלא אם יש צו פרטני. הפיקוח שלנו מיושם בארגונים בלבד.

הפיקוח הוא רב חשיבות, הוא רב ערך, הוא מאתר חריגויות, הפרה של נהלים, של תנאי הרישיון, ואנחנו בעקבות מה שנקרא פעילות הפיקוח, מבצעים שימועים, עצירת פעילויות ועוד שורה ארוכה של מנגנונים, שמאפשרים לנו להיות רגולטור עם שיניים, ואפקטיבי.

איך אתה מבצע תכלס את הפיקוח על החברות האלה?

אז אני אתן דוגמה. למשל, חברת אבטחה, ציינתי שיש לנו 337 חברות. אנחנו, בכל חברת אבטחה עושים כארבע ביקורות בשנה, יש לנו מודל פיקוח ובקרה. הביקורות, חלקן מתוכננות וחלקן ביקורות פתע. כלומר, ביום פתאומי, בוקר, צוהריים, ערב, מגיע המפקח שלנו לפעילות, והוא בודק עמידה בתנאי הרישיון בכל מה שקשור לניהול הנשק, אחזקתו, שהאנשים שנושאים כלי נשק, לוודא שהם הוכשרו, ביצעו את האימונים ואת ההכשרות בזמן. אנחנו מטפלים בכל הפרה כזאת, אנחנו מבצעים שימועים באופן סדיר.

אני אתן דוגמה, אורלי, תספרי בבקשה על השימוע של צוות 5 בימים האחרונים, בלי הפרטים, רק כדי ליצור זיקה בין מה שנקרא הפרה לבין תהליך שימוע, שהוא אצלנו שגרתי לחלוטין, כי אנחנו מאוד מתעקשים על כך שההנחיות שלנו ייושמו כדת וכדין. מי שמפר, יש לנו מנגנון של סמכויות מינהליות בחוק, שאנחנו מיישמים אותם ללא כחל ושרק. אורלי, ממש בקצרה, בלי להיכנס לפרטים.

טוב, אז במסגרת ביקורת של מפקח מחוז צפון, שהוא עשה באיזשהו אתר אצלו בגזרה, הוא מצא שבעצם חברה, שהיא שייכת לגזרת מחוז מרכז, מאבטחת שם אתר קנאביס, עם עשרה מאבטחים, עשרה כלי ירייה, בלי אישור שלנו. כמובן שנאלצנו לעצור את הפעילות מיידית, להחליף שם את החברה, ועשינו שימוע לחברה על אבטחה מחוץ למחוז, על ניוד כלים ללא רישיון, ועל חימוש מאבטחים ללא רישיון כמובן.

המסר הוא פשוט, כל הפרה שמתגלה, והיכולת שלנו לגלות זה אך ורק בפעילות פיקוח ובקרה אפקטיבית, זה מבוצע כל ימות השנה בכל רחבי מדינת ישראל. כל הפרה מטופלת על ידנו בחומרה, מתוך ההבנה שהפרה משמעותה התנהלות לא תקינה עם כלי ירייה, וזה נושא רגיש ורב השפעה.

אני אמשיך ברשותכם. הנושא הבא הוא בעצם כל הנושא של הכשרה וכשירויות. יש לנו צוות של שני עובדים שמנהלים את כל העולם הזה של הכשרה וכשירויות, הוא עולם מרכזי ומשמעותי, כי מבחינתנו יש רציונל מאוד ברור, כל אדם שנושא נשק חייב לעמוד בדרישות הכשירות וההכשרה כפי שנקבעו בתקנות.

היום באופן כללי, אדם במחזור החיים של הרישיון, במשך שלוש שנים, כל שנה הוא מחויב לבצע אימון, אימון מסוג אחר, אני לא אכנס לפרטים, על מנת לוודא את הבקיאות שלו בכמה נושאים. אחד, בהוראות הפתיחה באש, שתיים בתפעול הנשק, ויש גם מבחן, הוא צריך לפגוע כמות מסוימת מסך הכדורים, ואם הוא לא עומד בהם יש לו את האפשרות לבצע אימון חוזר, ואם הוא לא עומד בכל זאת ברף שנקבע, עומדת הסמכות המלאה בפני מדריך הירי, ויש פה גם מדריך ירי, שלא לחדש לו את הרישיון, וזה דבר שקורה באופן תדיר מול אותם אנשים שחורגים.

כלומר, יש לנו פיקוח, בקרה, וכולי וכולי על מנת שאדם יהיה כשיר. יש עוד הרבה פעילויות שמבוצעות במנגנון הזה, לרבות מדריכי ירי. יש היום, רק כדי לסבר את האוזן, כ-2,000 מדריכי ירי ברחבי מדינת ישראל, הם פועלים תחת הרישיון שלנו, וגם לקבוצה הזאת יש מנגנונים של הכשרה, כשירות, ריענונים וכולי. המסר שלי הוא פשוט. זה מפעל אדיר שמנהל מאות אלפי רישיונות מסוגים שונים, ויש פה אינסוף פעילויות בכל רחבי הארץ, על מנת לשמר את המנגנון הזה, ולוודא עמידה.

אירועים חריגים, בקצרה. תראו, ברור לכל בר דעת שכשמחזיקים מאות אלפי כלים, בכל מערכת יש את מה שנקרא חריגים, וגם אצלנו. אז פה, אנחנו נציג בקצרה את החריגים בנשק הארגוני בלי להיכנס לפרטים. אני אומר דבר פשוט. בארגונים שפועלים תחת הרישיון שלנו, בכל ארגון כזה יש בעל רישיון מיוחד, אדם שהוא QRC שלנו על פי חוק, והוא מחויב לדווח ולמלא את הנחיות הרשות המוסמכת, והוא גם חייב לדווח לנו. אז כל הדיווחים פה נסמכים על מנגנון דיווח סדור, שיטתי, שמוזן אצלנו במערכות המידע, ונמדד באופן תדיר.

אני אגיד מה הדבר המרכזי שמטריד אותי. למשל, בעולם המאבטחים, כל נושא האובדנות מטריד אותנו מאוד. בשנת 2021 היו 12 מקרי אובדנות, הכוונה היא למאבטח שחומש, עבר הכשרה, והנשק הארגוני שניתן לו למילוי תפקידו משמש אותו גם לצורכי אובדנות. זאת תופעה מטרידה שמלווה אותנו לאורך זמן.

אני אומר דבר פשוט. אנחנו, לפני חודשיים, ביוזמה ניהולית שלנו קיימנו סדנה עם בעלי מקצוע מתחום בריאות הנפש, וניסינו מה שנקרא לחקור את המקרים ולגבש מנגנונים חלופיים, שיאפשרו לנו בקרה, ניטור, איתור סימנים חשודים המעידים על כך שמישהו נמצא מחוץ למסלול ההתנהלות הנורמטיבית, ואנחנו מנסים להתמודד עם התופעה גם בכלים שלנו וגם באמצעות מנגנונים נוספים על מנת לצמצם אותה. זאת דוגמה לאירוע חריג שהוא מאוד מטריד, כי הוא הקיצון, הוא אובדנות עם נשק שניתן לצורכי מילוי תפקיד. אני ממשיך הלאה.

גם אלימות במשפחה.

בוודאי. אז לגבי אלימות במשפחה, הדברים מאוד ברורים. כל אדם שבעצם היה מעורב באלימות במשפחה, יש שני מנגנונים מרכזיים. מנגנון אחד זה דיווח במשטרה, ברגע שאדם הגיש תלונה במשטרה, אנחנו מיד מקבלים את זה כמה שנקרא המלצה לביטול רישיון, וזה קורה. יש מנגנון נוסף של צווי הגנה. כל אדם שמרגיש מאוים כתוצאה מסכסוך, ממערכת גירושים וכולי, יכול לפנות לבית המשפט לבקש צו הגנה. אנחנו כל יום באגף מקבלים עשרות צווים כאלה, ומטפלים בהם.

אני רוצה לומר דבר פשוט. אנחנו מחוברים ב"תבור" למערכת המשפט, לבתי המשפט, ולמערכת של מה שנקרא רווחה בקהילה. כל אירוע חריג שמתרחש במרחב הזה, מדווח לנו בקווים קצרים ואנחנו מנתקים את האדם מהנשק עד שהתמונה תתברר. אני חושב שבדברים האלה, ככל שהאירוע מדווח, הוא מטופל לחומרה, תמיד. הלאה.

מוקד מידע, אני לא בטוח, כבוד היו"ר, שצריך להציג את זה.

לא.

אז אני ממשיך. מערך שירות נפש, ממש בקליפת האגוז. אני אומר דבר פשוט, על פי חוק, בחקיקה משנת 2015, בעיקר מאבטחים אבל לא רק, מאבטחים ובעלי רישיונות אבל המפעל הגדול הוא מאבטחים, שבעצם בקצה מקבלים מאיתנו רישיון, ציינתי שיש היום כ-40 אלף כאלה, חייבים לעבור מערך בדיקות כשירות נפשית שהוא ייחודי, הוא אך ורק למאבטחים, ובעצם הם עוברים תהליך.

התהליך, בקצרה, הוא בעצם, שאדם כזה בתהליך קבלת הרישיון, עוד לפני שהוא עובר את ההכשרה הראשונית, הוא מגיע למכון אבחון שפועל תחת הרישיון והרגולציה שלנו והוא עובר אבחון שכולל שני פרמטרים. פרמטר ראשון הוא מבדק, מבדק במערכות מידע על פי כל מיני מנגנונים שנבנו, ופרמטר שני, שיח עם פסיכולוג שבסיומו הוא מקבל "go" או "no go".

בכל שנה יש לנו בין 12-10 אלף נבדקים, זה מנגנון שאנחנו מפעילים עליהם, על מנת לצמצם את הסיכון שמאבטח או יישא נשק ויהיה מסוכן לסביבתו או לזולתו וכולי. אז זאת דוגמה לפעילות רחבת ההיקף שמבוצעת על ידינו. על מנת להעביר מסר מאוד ברור גם לוועדה הנכבדת וגם לציבור, שאנחנו נוקטים בגישה מאוד מחמירה בתהליך הרישוי ומתן הרישיונות, מתוך הבנה, שבד בבד עם הערך המוסף בנשיאת הנשק, יש מגוון רחב של סיכונים. אני ממשיך הלאה.

הערכות ל-549 ממש בקצרה. אנחנו, במסגרת החלטת ממשלה 549 מאוקטובר האחרון, שעוסקת בתוכנית הממשלתית להתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות במגזר הערבי וכולי, קיבלנו שני תחומי אחריות גדולים ומורכבים אל תוך האגף. הראשון, הוא רישוי חברות אבטחה, ואני אומר על זה מילה קצרה. היום, כל הנושא בעצם של רישוי ראשוני של חברות אבטחה למיניהן מבוצע על ידי משרד המשפטים, וכל המנגנון הזה עובר אלינו.

המוטיבציה למעבר מבוססת על שני עקרונות מרכזיים. עיקרון ראשון, זה בעצם האחדה של כל עולמות התוכן שנוגעים לשלום הציבור וביטחונו תחת הבט"פ ובשיח משותף, ובמנגנון משותף של הבט"פ ומשטרת ישראל. עיקרון שני הוא איזשהו ניסיון נוסף להתמודד עם תופעת הסד"ח, כי בעצם, היום הרישיון שנותן משרד המשפטים, הוא רישיון לא מספיק מה שנקרא נשכני, בהיבט של רגולציה, תו תקן, פיקוח ובקרה.

אני לא אכנס פה לאמירות שיפוטיות, אבל אנחנו בנינו איזשהו תזכיר חוק עם מערכת רגולטורית הרבה יותר קפדנית ונוקשת שתאפשר לנו להעלות את רף הרגולציה, הפיקוח והבקרה, על סך העשייה של חברות האבטחה.

זה מאוד חשוב היום.

כן.

אז את זה אתה מריץ? כל הסיפור הזה של הסד"ח אל מול הנשק, איפה זה עומד?

זאת אמירה כללית, מה זאת אומרת הסד"ח אל מול הנשק?

לא, אתה אמרת אמירה כללית מאוד קצרה, תרחיב טיפה.

אז אני אגיד על זה בקצרה. יש היום חברות אבטחה שפועלות תחת רישיון של המדינה, הרישיון ניתן היום על ידי משרד המשפטים. הם נותנים היום מספר סוגי רישיונות, גם לחברות אבטחה, חברות שמירה, מארגני שמירה, וכולי. הרישיונות האלה, בפועל, איך נקרא לזה, מנוצלים בעיקר לצורכי אבטחה לגיטימית, חברות מסחריות שפועלות ומבצעות אבטחה מאילת ועד רמת הגולן. בשוליים, יש גם תופעה שהמשטרה תוכל להציג לכם אותה בסקירה, ככל שזה יידרש, שחלק מהחברות, בשוליים בלבד, מייצרות גם פעילות שהיא אינה חוקית, שכוללת בין היתר את תופעת הסד"ח.

זה בין היתר המוטיבציה להגביר את מערך הרגולציה, הפיקוח והבקרה על החברות, על מנת לצמצם את תופעת הסד"ח. זאת אחת המוטיבציות, אבל לא רק, בסדר? זה נושא מורכב ורחב היקף. המשטרה, ככל שהיא תידרש, תדע להציג את הדברים. אנחנו מכירים את הסקירות בצורה מעמיקה, כי זה בבסיס המוטיבציה של המדינה להוביל את השינוי, אבל זה מה שנקרא בקליפת האגוז.

אז הרישוי של חברות השמירה עובר אליכם בעצם?

כן, כל חברות השמירה מבוצעות - - -

כשהמטרה המרכזית, נגיד את זה ככה, זה לפלוט מתוך הרשימה את החברות שהן בעצם חברות לסחיטת דמי חסות?

אז תראי, אני לא רוצה להתייחס לזה באופן ישיר. אני אומר דבר אחר, כל החברות שבעצם יעברו אלינו, יש לנו מערכת רישוי מעודכנת שכוללת בדיקת מסוכנות פלילית הרבה יותר מעמיקה ממה שקורה היום, בדיקת בעלים, בדיקת היבטים אחרים, כדי שתהיה לנו אפשרות, להבנתנו, לחשוף טוב יותר קודם כל את הבעלים וגם את המוטיבציות ואת הרקע שלהם. זה חלק מהמנגנון שאנחנו כרגע נמצאים בבנייה שלו.

מכיוון שהסטטוס כרגע הוא שבעצם התקבלה החלטה להעביר את זה אלינו, יש לנו תזכיר חוק מוכן, תזכיר חוק שירותי שמירה, ובמקביל אליו, אנחנו גם במסגרת צוותי עבודה משותפים של הבט"פ, המשטרה, ומשרדי ממשלה נוספים, בונים נהלים ותפיסת הפעלה שבמהות אמורים לעשות את מה שאת מציירת באופן טוב יותר, על מנת לצמצם את התופעה, פעם אחת, ופעם שנייה, בלי שום קשר לתופעת הסד"ח, יש אינטרס למדינה שבעצם הרגולציה ותו התקן המקצועי לכל הנושא של אבטחה, שיש לזה השפעה על שלום הציבור וביטחונו, יבוצע ברף גבוה יותר כי היום זה לא קיים.

עיין ערך המאבטח באלעד.

אוקיי, אני לא נכנס לזה כי אני לא מכיר את התחקיר מספיק.

ערן, הוא פצוע קשה מאוד.

אוקיי.

אנחנו רוצים שהמאבטחים יהיו כאלה שיכולים לתת מענה בזמן אמת.

אז זה במילה אחת לגבי רישוי חברות אבטחה. עולם אחר זה הנושא של דמוי כלי ירייה.

לגבי מאבטחים, יש הסדרה חוקית, דווקא כן עוברת איזושהי הסדרה של המשטרה. לגבי החברות, אין כיום.

לא כל המאבטחים הם מונחי משטרה.

לא כולם מונחי משטרה.

זה בדיוק מה שהתחום של חברות אבטחה בא להסדיר, שלא יהיה דבר כזה מערך אבטחה שאין לו סף מסוים של כשירות ויכולת.

הכל בסדר, אני מבינה.

תודה.

בני ממשטרת ישראל תכף ידבר.

אוקיי, אז אני אמשיך הלאה, ואני אומר אמירה מסכמת. כל הנושא של עולמות התוכן החדשים של 549 הם גדולים, הם מורכבים, והם רחבי היקף. אנחנו עוסקים כרגע בשלב של בניין הכוח, התשתית הארגונית ותפיסות ההפעלה, בד בבד עם העומס המאוד כבר שציינתי את זה בבסיס הדברים, שנוגע בשגרה, אנחנו מנסים לתת את המיטב ולעשות את המיטב בעת זו. אני ממשיך הלאה.

נושא אחרון, אתגרים מערכתיים. זה כמה דברים ברמה של התפיסה, בוודאי שלי כמנהל האגף, אלה הם נושאים מעבר לשוטף שאנחנו מנסים מה שנקרא לטבוע בהם השפעה וראייה ארוכה יותר, של שיפור תמיד של הטכנולוגיות, גישה מקוונת, דיגיטציה, שיפור של מערכות המידע והתאמתם.

אני אציין, יש לנו מערכת מידע מצוינת. כל כלי הנשק במדינת ישראל, בארגונים ובפרטיים, מנוהלים במערכת מידע חכמה, דינמית, מתעדכנת יום יום ומותאמת כל הזמן, אבל אנחנו כל הזמן שואפים ולהתאים.

יש כאן עוד כמה סלוגנים שהם אתגרים שאני ארחיב עליהם, אבל בהזדמנות אחרת, כי אני רוצה לאפשר ליתר הנציגים להציג, אז תודה לכם.

כן, רגע, אבל אני רוצה שתגיד לי משהו. עכשיו כשראינו את העלייה בעקבות שומר החומות ואחרי זה בעקבות גל הפיגועים, מה השתנה מבחינת כוח אדם, תקציב? במקום לקבל משהו כמו 20 ביום היא מקבלת 600, אז מה השתנה? המדינה השתנתה, הביקוש עלה, אבל השאלה היא איך האגף - - -

אולי גם תוספת תקנים.

כן, מה השתנה.

אני אציג את זה בקצרה, אין בעיה. אני לא אכנס למספרים אבל אני אגיד דבר פשוט. ברגע שהתקבלה החלטת ממשלה 549 באוקטובר 2021, קיימנו תהליכי עבודה מול הנהלת המשרד, ובעצם, קיבלנו מספר תקנים שהייעוד המרכזי שלהם לא היה השוטף אלא בעניין הכוח למשימות החדשות. כלומר, תקנים שאמורים לבנות את התשתית, את התפיסה, את התורה והנהלים לשני עולמות התוכן החדשים. אנחנו נמצאים כרגע בשלב של גיוס התקנים, הם עדיין לא אצלי בפועל בשגרת העבודה. תהליכי הגיוס במערכת הממשלתית הם ארוכים וזה לא קווים קצרים כי - - -

אפשר לדבר במספרים בבקשה?

אז אני יכול לדבר בקצרה. קיבלנו שמונה תקנים תוספתיים, בשלב הזה - - -

כמה יש? כמה היו לפני?

אז אני אציג את זה. היום האגף מונה 54 עובדים, זה נמצא במצגת של המבנה הארגוני. 54 עובדים, כל האגף, כולל מטה, כולל מזכירות, כולל פקידי רישוי, מקצה לקצה כולל 54 עובדים, זה הסד"כ הלוחי, זה נמצא במצגת. מעבר לכך, כמו שאמרתי, יש כרגע שמונה תקנים שקיבלנו אותם תוספתיים לבניין הכוח.

רגע, אבל מתי הם יצטרפו התקנים האלה? התקנים האלה מתוקצבים?

חיובי.

אז מתי הם יצטרפו?

הם בתהליכי גיוס.

הם בתהליכי גיוס?

כן.

זאת אומרת, שמה שבאמת יכול לסייע להם זה בעיקר אותם עובדים או שצריך גם תקציב ייעודי נגיש? כי ככה הם האתגרים שלכם, כי את מקבלת מלא פניות ביום.

אז אני אחלק את זה לשניים. השמונה האלה, זה לשלב בניין הכוח, ויש לנו גם תוכנית שאושרה על ידי המנכ"ל לגבי מה שנקרא המשך גיוס כוח אדם נוסף לשלב הביצוע. זה גם כן מאושר ברמה הרעיונית אבל עדיין לא ירד לפסים יישומיים של תקצוב וכולי, אבל יש לנו תוכנית מפורטת.

אני במודע לא רוצה להיכנס פה למספרים וכולי, כי אני לא חושב שזה מטופל במשרד ברמה של מנכ"ל ושר - - -

שהם מבינים את מה שקורה לכם באגף?

בוודאי שהם מבינים.

כי אתה גם שולח, כפי שהבנתי, כל יום - - -

אנחנו כל יום מפיצים את תמ"צ, אנחנו לא אנשים שנחבאים אל הכלים, אנחנו אומרים את דעתנו בצורה ברורה.

כן, הוא אמר לי את זה גם תומר.

גברתי, אם יורשה לי, משהו קצר?

עכשיו אני עוברת אליכם.

משהו ממש בקטנה כי זה בהקשר לעניין הזה.

כן.

כפי שאת מבינה, הפקק היום נמצא במשרד לבט"פ. מרגע שישוחרר הפקק שם - - -

רגע, רק תגיד את השם והתפקיד.

שמי יובל, אני ראש חוליית עררים ועתירות מינהליות במחלקת מענה אזרחי. אנחנו, מירב ואנחנו, בעצם מטפלים במה שנקרא הערכת המסוכנות הפלילית של מבקשי רישיון הנשק.

אז אתם גם מקבלים הרבה.

אז זה מה שאני בא להגיד כרגע. ברגע שהפקק אצל ישראל ובמשרד לבט"פ ייפתר, הפקק יעבור אלינו, כי אנחנו לא קיבלנו שום תקנים, שום כוח אדם ושום תגבורת, וכבר אני צופה את פני העתיד, שזה מה שהולך להיות, אז זה משהו שכמובן יש לתת עליו את הדעת גם.

רגע, איך זה שעכשיו אין לך?

משום שכרגע - - -

כל העומס אצלם?

הידיים העובדות במשרד לבט"פ מסוגלות לתת מענה ל-X פניות - - -

אנחנו עם צוואר בקבוק, מירב. עם צוואר בקבוק מופרע.

לא, לא, חכי שנייה, תני לי רגע לשמוע אותו, אני מבינה.

כל עוד הפקק נמצא שם, אצלנו החיים מתנהלים רגיל, זה מה שאני רוצה להגיד בסופו של דבר, מבחינת הטיפול בבקשות, פחות או יותר.

תגיד לי, אבל מי יכול לתת תשובה לשאלה? מירב, אני פשוט אצטרך לצאת ב-14:00, אולי קצת אחרי זה, ואני חייבת - - -

אנחנו ב-14:00 גג מסיימים.

יפה, אבל אני חייבת תשובה לשאלה שלי.

אין בעיה, עכשיו אנחנו עוברים. אני עברתי למשטרה, אבל הוא אמר בצדק הערה מאוד חשובה.

הערה חשובה ביותר, כן.

כי בסוף, ברגע שהוא יגייס את התקנים שלו - - -

כי בסופו של דבר, כן.

הם ייקחו חלק מזה, זה יעבור אליכם, ואתם - - -

בדיוק, אנחנו לא נוכל לתת את המענה, ואז בעצם נישאר באותו מצב.

משרד הבריאות? הם פה ממשרד הבריאות? איך משרד הבריאות ייתן מענה לזה.

אין לי את הנתונים לגבי משרד הבריאות, כמה באמת הם פוסלים או לא פוסלים, אבל את הבדיקות שלהם הם יצטרכו לעשות וסביר להניח שגם שם יהיה עומס.

אז בינתיים אתה בסבבה, עוד לא הגיע אליך הזרם - - -

אני לא בסבבה, אנחנו רואים עלייה - - -

לא, אז רק תגיד לי רגע מה אתם עושים עם חבר'ה, אנשים אחראיים, שיש להם רישיון - - -

רגע, רגע, לא, לא, את לא חוזרת עוד פעם על הנאום, ממש לא, גם אין לנו זמן ובני הבין את השאלה. שמענו, הבנו, אני יודעת בדיוק על מי את מדברת, אני יודעת גם מי זה הבחור אפילו.

לא, זה לא בחור, יש לי רשימה של כמה ספורים.

לא משנה, גם נתת דוגמה ספציפית על מישהו עם המילואים, איו"ש, אני מניחה שגם הם יודעים במי מדובר. זה לא משנה, המטרה היא באמת ברורה, והשאלה שלך טובה. בבקשה, בני, או מי מאצלכם שרוצה לספר.

בגדול, חוק כלי ירייה מגדיר סמכויות מפורשות למשטרה איך אנחנו עובדים. אנחנו עובדים בשיתוף עם האגף לכלי ירייה בנושא הזה, ועיקר השיתוף שלנו מול אגף כלי ירייה זה יישום חוק כלי ירייה. מעבר לכך, אנחנו עובדים בנושא אבטחה חמושה על פי עוד מספר חוקים, חוק רישוי עסקים, חוק הסדרת הביטחון, חוק הסמכויות, אבל מול אגף כלי ירייה החוק העיקרי שאנחנו עובדים לפיו ושמקנה לנו סמכויות לעבוד בשיתוף פעולה עם האגף, ושיתוף הפעולה שלנו הוא הדוק ויום-יומי, זה חוק כלי ירייה.

החוק הזה מפרט מה אנחנו עושים. אנחנו נותנים לאגף מסוכנות לכלי ירייה של כל בן אדם, שזה הליך שמבוצע בסך הכל במערכת ממוחשבת ברובו, באופן די מהיר, וזה מבוצע על ידי המחלקה למענה אזרחי באח"מ, ואנחנו משתפים איתם פעולה גם בכלי נשק ארגוניים, בבדיקות מיגון של אתרים, בהמלצות. יש סעיף בחוק כלי ירייה, שאומר שכל מתן רישיון בכל אחד מהרישיונות שהם נותנים, תלוי בהמלצה שקצין משטרה בכיר במשטרת ישראל נותן המלצה האם לתת את הרישיון לאותו גוף או לא לתת.

בקשר לשאלה ששאלת, לגבי מה קורה אם מאבטח או אזרח עושה שימוש בכלי ירייה. אז כל שימוש בכלי ירייה מצריך בדיקה של האם השימוש בוצע כחוק או שהוא לא בוצע כחוק.

תוך כמה זמן אתם משלימים את הבדיקה הזאת?

יפה, עכשיו, אנחנו בודקים עד כמה שניתן יותר מהר.

מה זה אומר?

יכול לקרות אירוע וטריגר, כמו לדוגמה האירוע שקרה בבאר שבע, שגורם לכך שהמשטרה תשנה את תהליכי העבודה, תשפר אותם. הרי, אנחנו לא יכולים - - -

ברור, אם כולם צועקים, כל הטוויטר עף באוויר - - -

רגע, רגע, אורית.

אנחנו לא יכולים לצפות פני העתיד, ולכן יש הליך מסוים, ואם אנחנו רואים שהוא לא פועל בדיוק כמו שצריך, אז אנחנו משפרים אותו, ולכן - - -

בני, רגע, שאלה. אני אעזור לך קצת, האם יש לכם נוהל - - -

כן, שינינו את הנוהל.

רגע, האם יש לכם נוהל איך ובאיזה לו"ז מטפלים בנשק שמישהו השתמש בו לצורך הגנה עצמית, לצורך נטרול מחבל או כל דבר אחר שהוא לצורך ביטחוני? מה עושים מול משרד הרישוי? מה עושים מול הפרקליטות? ומה עושים מול - - -

אוקיי, אוקיי.

אכן נקבע נוהל בעקבות האירועים, נקבע נוהל מסודר ואנחנו עדיין ממשיכים לשפר את הנהלים, זה נהלים של אח"מ.

רגע, שנייה אני אסביר.

בבקשה.

בסופו של דבר, ב-8 במרץ בעקבות תחילת האירועים ואותו אירוע ארור בבאר שבע, יצאה הנחייה לשטח. ההנחיה לשטח אומרת, שבעצם מגדירה את הטיפול בכלי נשק אשר נלקח לחקירה, והוא יוחזר תוך 48 שעות.

זה לא קורה.

זה במקרה שבוצע ירי להגנה עצמית, החקירה - - -

מה זאת אומרת זה לא קורה?

כי זה לא קורה.

לא, אנחנו לא נכנסים לבעיות ספציפיות. האירוע שהיה בבאר שבע - - -

זאת ההנחיה שיצאה ב-8 במרץ 2022, אנחנו נמצאים ב-31 במאי - - -

יש נוהל?

יש הנחייה בשטח - - -

לא אבל סליחה, האירוע הזה שהיה בבאר שבע, עם אותו שוטר שלקח את הנשק, לא משנה שהוא גם התנהג בצורה שאפשר לומר שהיא די מגעילה, לאותו בחור - - -

לנו אין אחריות על העניין הזה.

בגלל האירוע הזה יצאה הנחיה - - -

נכון.

וכעת, ההחלטה היא, לפחות מהחודשיים האחרונים, לעשות את הבדיקה הבליסטית כמה שיותר מהר.

מהירה ככל שניתן, עד 48 שעות.

אוקיי.

האם ההנחיה הזאת - - -

רגע, לא, תמשיכו, רק אתם מדברים. מספיק, זה לא דיאלוג פה.

במידה ונמצא שבאמת היו נסיבות שמצדיקות את הירי, והיורה מחזיק ברישיון בתוקף ואין משהו חריג, אז הנשק יוחזר למבצע הירי ללא עיכוב, ללא צורך בהליך מחודש, ללא בקשה חדשה.

עכשיו נניח - - -

לא, לא, סליחה, אבל אני מתנצלת, את לא מנהלת עכשיו דיאלוג. אני רוצה שאתם תתייחסו. לא, זה לא יקרה כאן, עם כל הכבוד, הערת והערת, תעצרי.

אני לא הערתי, אני רוצה לדבר.

לא, אני רוצה שתגידו לי משהו. בעבודה שלכם מול האגף, מעבר לחשש של העניין עם בעיות כוח האדם, עד כמה מבחינת המשטרה ההתמודדות מול אותם צעירים כאלה או אותם יורים שנלקח להם הנשק, שבאמת מגיעים למצב שבו המשטרה, או אלא אם כן אמרת שיש פה נסיבות מיוחדות, או מצב שבו זה הולך לפרקליטות, למה? מחשש שהוא לא ירה - - -

למה אני לא יכולה לשאול את השאלה שלי שהיא יותר - - -

שנייה, אבל אכפת לי - - -

אני לא מבינה.

אני לא מצליחה להבין, אני לא יכולה לשאול שאלה?

תשאלי, אבל תני לי גם לשאול.

אין בעיה, אבל שאלת.

לא.

שאלת, קיבלת תשובה על נוהל 48 שעות.

סליחה, זה לא לעניין, באמת זה לא לעניין.

עם כל הכבוד. בסדר, בבקשה, תמשיכי.

כל מה שאנחנו רוצים להגיד הוא שהמטרה היא להגן על האזרח ועל משפחתו ועל הסובבים אותו, ולכן, במקרים שבהם נמצא שהירי היה מוצדק, ושוב, לצורך הגנה עצמית, לא יהיה עיכוב בהליך. החקירה תמוצה כמה שיותר מהר, הכי יוחזר בפרק הזמן הקצר ביותר שניתן לאזרח, ללא סרבול, ללא הגשת בקשה חדשה. יש בדיקה במערכת שהרישיון הוא בתוקף, שאין שום דבר חריג, והוא יוחזר לו.

מירב, אם את לא נותנת לי לשאול את השאלות, אני פשוט קמה והולכת במחאה מאוד חריפה. אני יושבת פה שעה וחצי, אני מטפלת במקרים האלה, לא אחד ולא שניים, הרבה מקרים, תני לי לשאול את השאלות שלי.

אבל שאלת, שאלת כמה זמן - - -

לא שאלתי.

אמרו 48 שעות.

אני יכולה לשאול?

תשאלי שאלה, בבקשה, תשאלי.

אם יורשה לי, אולי חוסר ההבנה זה - - -

תן לי לשאול, ואז תענה.

סליחה.

תן לי לשאול, אני שואלת את השאלות הבאות ואני מבקשת שתרשמו ותענו.

אמרת שאלה.

עכשיו מה את רוצה, גם להגביל אותי?

כי נגמר לי הזמן, מה אני אעשה? שתי שאלות, בבקשה.

שאלה ראשונה, האם יש נוהל והאם אפשר לקבל אותו? שאלה שנייה, מה קורה במקרה שמי שנפגע או לא נפגע, יש צד שמתלונן כנגד הנושא בנשק ואז אתם חייבים לפתוח לו תיק חקירה, למרות שאתם יודעים היטב שהוא בסדר אבל אתם חייבים מצד החוק לפתוח לו תיק חקירה, האם יש נוהל איך לזרז את הטיפול בתיק הזה. שאלה שלישית, למרות שמירב לא מרשה, איך אתם מוודאים שהרישיון לא נשלל, ושהזכות לשרת במילואים לא נשללת.

לגבי שתי השאלות הראשונות, יש לנו כאן את מענה אזרחי שמייצגים את האח"מ ואני חושב שהם ענו עליהן, הם אמרו שיש הנחייה לזרז את החקירה. ההנחיה לזרז את החקירה לא תבוא על חשבון איכות החקירה, ואם צריך יותר זמן כדי לברר את הנסיבות של מה שקרה באירוע, אז זה מה שיקרה, ללא שום לחץ להחזיר את הנשק בגלל שכתוב 48 שעות.

סליחה, אני רק אוסיף על זה משהו. ככלל, כשמבוצע ירי בנשק אז נלקחת הודעה באזהרה, אבל במקרים המתאימים, בדיוק בגלל הירי להגנה עצמית, יש הודעה פתוחה וזה מוביל לזה שאפשר - - -

זאת לא חייבת להיות חקירה כנגד הבן אדם.

זאת הודעה פתוחה שנלקחת.

זאת לא חייבת להיות חקירה כנגד הבן אדם אלא נפתחת חקירה, ואם ברור לגמרי על פי הנסיבות של הירי שהבן אדם ירה כדין, אז נלקחת ממנו הודעה פתוחה שבה כתוב משהו כמו: "בתאריך כך וכך קרה אירוע כזה וכזה, ירו עליי, יריתי בחזרה וכולי". אנחנו עדיין נצטרך לבדוק בליסטית את הנשק כי מישהו נפגע, גם אם זה מחבל, גם אם הוא ירה כדין, אנחנו נבצע את החקירה כמה שיותר מהר, יש הנחייה חדשה.

יש הנחייה חדשה שיצאה בדיוק בעניין הזה, וזה כבר עובד גם מחשובית וזה גם ירד עד אחרון השוטרים, וזה משהו שהוא כבר פועל.

עכשיו, אם יש חריג פה ושם, מתדעים את זה ברמה של המטה, המטה בודק ובודק גם מה קרה בשטח. גם אני נתקל בהרבה חריגים. יש כמה? 140 אלף נושאי רישיונות? מבוצע שימוש בנשק, יש לפעמים חריגות, יש לפעמים טענות, כל הטענות האלה מגיעות לרמה של המטה, אם ברמה של המטה של האח"מ, אם ברמה של המטה של האג"מ בנוגע למאבטחים וכאלה, ואני בודק ונותן תשובה, ואם צריך לתקן אני מתקן.

יש לך תשובה לגבי - - -

לא, לא תודה, תודה על השאלות. יש לך התייחסות לגבי הנושא של המילואים? אתה מכיר את זה?

לגבי מילואים, צה"ל הוא רשות רישוי בפני עצמו. אצלנו, כשיש חקירה פלילית אנחנו מתדעים את צה"ל, אנחנו לא קובעים לצה"ל כלום. אנחנו מתדעים את צה"ל שיש לנו חקירה בנושא כך וכך, כמו אלמ"ב, שימוש בנשק שלא כדין, הונאה, שימוש בסמים. הם בתור גוף הרישוי שמרשה את עצמו, שיחליטו בעצמם מה הם עושים עם המידע הזה. אנחנו לא מחייבים אותם, אנחנו לא קובעים להם, אנחנו לא אומרים להם מה לעשות - - -

נכון, אבל אתם מיידעים - - -

אנחנו מיידעים אותם בלבד, אנחנו אפילו לא ממליצים להם - - -

על שימוש בנשק שלא כדין - - -

תודה, לא, לא, סיימת.

אנחנו אפילו לא ממליצים להם, אנחנו מודיעים להם מה קרה, הם מחליטים.

בסדר, אני הסברתי לך עכשיו מה התוצאה, תחשבו פעמיים.

אפשר? תודה. אני נותנת לך דניאל וליעל את זכות הדיבור, אתם רוצים להתייחס למשהו? בבקשה.

קודם כל, צוהריים טובים לכולם. שמי דניאל ברס, אני מחברי ארגון מדריכי הירי ומפקחי המטווחים בארץ. כמה דברים הייתי רוצה לומר, גם לגבי התבחינים ודרך ההתנהלות של משרד הבט"פ.

דובר פה על כך שמי שעומד בתבחינים, מקבל רישיון, אז אני אומר את זה ואני מסתכל על כולם בפנים ואני אומר: לא נכון. משרד הבט"פ בחודשים האחרונים משתמש בסעיף 12 לחוק כלי הירייה, שנותן לו סמכות להפעיל שיקול דעת, שגם אדם שעומד בכל התבחינים, ויש לי החלטות כאלה אם ממש תרצו לראות, ומקבל המלצות של כל הגורמים המוסמכים כולל תיקוף של גורמים נוספים, ומשרד הבט"פ אומר שהוא לא נותן. הוגש ערר בעניין, נציג שאני לא אגיד מיהו, פקיד רישוי, אמר שהכל נכון אבל סעיף 12 מתיר לו ולא יקבלו רישיון.

דבר נוסף. מדברים על עלייה של כמות הרישיונות, מבחינת הביקוש. חשוב פה להדגיש, משנת 2020 כמות הרישיונות בכל מדינת ישראל ירדה בסדר גודל של 4,000 רישיונות, היא לא עלתה, אלה העובדות.

בגלל הקורונה.

עזבי למה, עובדות. זה נורא פשוט, אם תסתכלי לפני כן, אגב את מדברת על הקורונה, ב-2021 זה 2,000 פחות, זאת אומרת שזה 6,000 כלים אז זה לא מדויק כל כך.

עכשיו, לגבי כל הנושא של איך משרד הבט"פ פועל בנושא של מדיניות הרישוי. המדינית שבעצם קיבלה תוקף בכל הוועדות שהיו, החל משנת 1995, דרך ועדת קציר, דרך כל הוועדות שהיו אצל כל הגורמים, אומרים שצריך לעשות איזון בין האינטרס להבטיח את מי שנמצא בקבוצת סיכון עקב סיכון במקום מגוריו, לבין הסיכון מבחינת פגיעה בכלי ירייה, שהוא מסוכן. הכל טוב ויפה, יש עכשיו גם משהו חדש שמשרד הבט"פ עושה, למרות שהוא טוען שמ-2018 הוא לא שינה כלום. פתאום, יש את הנושא של ריבוי כלי ירייה. אם לאדם יש מעל למספר כלים, פתאום מהכלי השלישי הוא הופך להיות מסוכן, עובדה כי ככה מסרבים לו.

נמצאת לידי יעל דגן, 17 פעמים אלופת ישראל בקליעה, לא פחות. אם היא רוצה לקבל רישיון היום בהגדר שנקרא PCC, אין יותר. למה? לא בגלל שוועדת הבט"פ אישרה, יצאה חקיקה, ואגב זה מופיע בתבחינים. למה? ככה.

אם אני היום רוצה להוציא רישיון, כמדריך ירי דרך אגב, לרובה F22 אולימפי, פשוט וחמוד, לכאורה אני לא אקבל, נורא פשוט. עכשיו, מה הסיבה שמסבירים ממסמכים שהועברו לידי? שמשרד הבט"פ לכאורה חושש מאיזושהי זליגה של הכלים האימתניים האלה. בואו נבהיר, מחבלים ופושעים והחברה הערבית לא בדיוק לחוצים על רובה ה-F22 האולימפי שלי, או שמישהו אחר יבצע איתו פשיעה, זאת בדיחה. הם לא מחכים.

אוקיי.

עכשיו רגע, עוד דבר, אני אקצר. יש פה גם כשל משפטי ולוגי, אם הסכנה היא זליגה, לא עוצרים את כל הרישוי. אומרים "אדוני, תוכיח שאתה שומר", אולי יש לי חדר ביטחון? אולי אני שומר יותר מבית מסחר? לא שואלים אפילו. עצרתם, יש עוצר רישיונות מוחלט בניגוד לתבחינים. לא שואלים, לא נותנים לי לבדוק.

למה יעל עכשיו רוצה? אני אמור לצאת בעוד שבוע לתחרות בין-לאומית בחו"ל. למה אני? כאלוף ישראל לשנת 2020 ומדורג בשלושת היורים הטובים בארץ, לא יכול לקבל את הרישיון על ה-PCC? אתם מסרבים לי.

תודה. יעל, את רוצה להוסיף משהו? אוקיי, בסדר. אז תתייחסו רק לדברים שנאמרו כאן ואנחנו נעבור לסיכום.

אני אתייחס בקצרה להערות של דניאל. כל הנושא של סוגיית הגבלת הכלים נשענת על מסמך התבחינים שחתום על ידי השר. אני מקריא את סעיף 5, מכיוון שאני כמנהל האגף מוביל מדיניות ברורה שנוגעת ליישום הנחיות השר בעניין. "סעיף 5: א. ככלל יינתן רישיון לכלי ירייה אחד בלבד, אף אם מתקיימים מספר תבחינים המאפשרים קבלת רישיון. ב. ראש האגף לרישוי כלי ירייה רשאי לתת רישיון לכלי ירייה נוספים...".

עכשיו ברמה הפרקטית, תראו, הסוגייה שמעלה דניאל נוגעת למציאות שאני מוטרד ממנה מאוד ונוגעת לעובדה שיש היום אלפי אזרחים שמחזיקים מספר רב של כלי ירייה בבית, 3, 4, 5, 6, 7. יש לנו נתונים, אנחנו בדיונים על מסמך התקנות נציג את הנתונים ואת המשמעות שלהם, כי אנחנו מתכוונים לתקן את הנושא הזה בתקנות העדכניות. זה לא סתם עולה כאן, כי זה בחלק מהתקנות העדכניות.

דבר ראשון, אנחנו סבורים, שאדם שמחזיק כלי ירייה לצורך הגנה עצמית לא צריך יותר מכלי אחד, מכיוון שמבוצע שימוש בכלי אחד ולא במספר כלים בו זמנית. דבר שני, לצורכי ספורט, אדם רשאי להחזיק עד שני כלים שונים לצורכי ספורט. אם הוא רוצה להחזיק סוגים שונים של כלים לצורכי ספורט, זה בסדר גמור, לשם כך יש את המפעל ראוי מועדון קליעה, וכל מיני פתרונות אחרים שקיימים. דניאל ויעל מכירים אותם היטב, אפשר להפקיד את הכלים האלה במועדון תחת מה שנקרא הרישוי של המועדון, ולבצע שם את כל הפעילות.

אנחנו סבורים שאדם שמחזיק 6, 7 ו-8 כלים, וזאת מציאות שגרתית היום במדינת ישראל, זה תהליך לא תקין. זה עומד, ותקשיב טוב, בניגוד למדיניות שהשר קבע, וכל השרים בעבר, זה פשוט לא יושם. אנחנו כרגע מקפידים ליישם את זה בעיניים פקוחות ומתוך כוונת מכוון, אז זה נעשה וזה נעשה תוך יישום מדיניות השר. אני מקווה שעניתי.

טוב, תודה. אני רוצה לסכם. קודם כל, הבנתי שיש לנו כאן בעיה אמיתית של מספר הולך וגדל של מבקשי נשק, אבל אחד, גם בגלל שאני מאמינה שהמחסור בכוח אדם טרם הושלם, בגלל שקיבלתם את השמונה תקנים אבל תוך כמה זמן נראה לך שיהיו אנשים שיתחילו לעבוד?

לצערי זה לא בשליטתי, זה בתהליך. חודשים.

בגלל שזה דרך הנציבות?

חלקם דרך הנציבות וחלקם בתהליכים פנים ארגוניים, אבל תהליכי גיוס כוח אדם בנציבות שירות המדינה, זה לוקח זמן.

אני יודעת, אבל התחיל תהליך הגיוס?

התחיל, כן, זה בתהליך.

כי המצוקה כאן היא אדירה.

המצוקה היא מטורפת.

המצוקה היא אדירה והציבור רוצה, הוא רוצה לשאת נשק ויש הרבה מתוך הציבור שגם מתאים לשאת נשק, אבל בגלל אותה מצוקה, ואני יודעת גם שהאגף עובד טוב אבל אני מנסה להבין איך אתם יכולים לפעול, כי כל העומס הוא עכשיו, הוא בתקופה הקרובה, ואם לא ניתן לאזרחים - - -

כמה זמן זה בעצם לוקח היום? לא דיברנו על זה. כלומר, מהרגע שהוא פותח פנייה באינטרנט, תוך כמה זמן הוא מגיע לריאיון למשל?

לריאיון, בין שלושה לארבעה שבועות.

לא, יש תהליך. ככה, השלב הראשון הוא פתיחת הבקשה. אנחנו פותחים את הבקשה אחרי חודש וחצי מהרגע שהוא שלח אותה, ומהרגע שפותחים, לוקח עוד מספר שבועות עד שהוא מגיע הלכה למעשה.

שנייה, אז מהרגע שהוא שלח את הבקשה לוקח חודש וחצי רק לפתוח אותה?

זה הפקק שהצגנו כרגע בנתונים, בהחלט כן. זאת מציאות מורכבת, אני אומר את זה ביושרה כמנהל האגף, אני לא ישן עם זה טוב בלילה, ה-SLA שלנו בשגרה - - -

לא, אנחנו לא חושבים שאתה אשם, חלילה, אני רק חושבת שבמציאות שבה אנחנו חיים, אם לוקח שישה שבועות רק לפתוח את הבקשה זה לא נורמלי.

זו המציאות היום, לצערי הרב.

לא, שישה שבועות זה להגיע לריאיון.

לא, בואו נגיד שהקצב שהחיזבאללה מזליג נשק לתוך ישראל יותר מהיר מהקצב שאתה זוכה להזרים נשק לאזרחים שרוצים להגן על עצמם.

לא רק חיזבאללה, אלא עוד הרבה אחרים.

ועוד הרבה.

אוקיי, זה מאוד מטריד אותי. מכיוון שאתמול עשיתי שיחת הכנה, אמרו לי שקיבלתם תקנים, אבל אני מבינה שזה בעיכוב. יש משהו שנוכל לסייע כדי כן לשחרר את זה?

נדבר על זה.

אוקיי, אז נדבר על זה, בסדר? כי אני חושבת שהדבר הקריטי הוא באמת להגדיל את כוח האדם. אם זה חודש וחצי רק כדי לראות את הפנייה באינטרנט אז זה מלא זמן. בנוסף, מטריד אותי הסיפור עם המשטרה עם המצב שהם נמצאים בו כרגע, אבל הם מה שנקרא, בעניין של חודשים ספורים במקום להתעסק אתכם אני אצטרך להתעסק איתם, אז אולי עדיף כבר לנצל את הזמן הזה כדי באמת לחשוב איך לתגבר אתכם בתוך האגף, שזה מטריד.

תראו, אני חושבת שהתבחינים, רועי, חייבים להגיע. הבנתי שזה עכשיו נמצא במשרד המשפטים. אתם סיימתם את עבודת המטה של המשרד לבט"פ על התבחינים החדשים?

אנחנו שלחנו להם טיוטה שאושרה על ידי השר, ומבחינתו משקפת את המדיניות.

השר לבט"פ?

כן. ביקשנו התייחסות על סוף החודש.

אנחנו גם צריכים לפנות למשרד המשפטים. מתי העברתם את זה?

העברנו להם את זה לפני שבועיים.

וביקשתם תוך חודש - - -

לא, ביקשנו את זה כמה שיותר מוקדם, בהשתדלות עד חג השבועות. קיבלנו מהם כבר הערות ראשונות שאנחנו כבר עובדים עליהם.

אוקיי.

לתקף כל מיני קריטריונים או לעשות כמה בדיקות נוספות. הם כתבו לי השבוע שיש עוד כמה נושאים שהם רוצים לבחון. ביקשנו כמה שיותר מהר, וכמו שכבר הודענו בדיון שהיה בערב החג בבג"ץ, אנחנו התחייבנו לעשות כל מאמץ שהוועדה, הכנסת, תאשר את התקנות עד סוף המושב אם לא לפני כן, אז אנחנו עובדים על זה.

טוב, מכיוון שזה נושא מאוד מורכב, כמו שאתם רואים, כדאי מאוד, אם אנחנו עכשיו בתחילת יוני, שזה יגיע לפה לפחות עד סוף יוני, כדי שיהיה לזה מספיק זמן. אנחנו נפנה גם למשרד המשפטים בבקשה לקדם את התהליך. אי אפשר להביא את זה בסוף המושב.

לא, לא, אני התכוונתי שזה יעבור את אישור הוועדה לפני סוף המושב.

חברי הכנסת צריכים להיות מעורבים בכל האירוע הזה, זה מאוד חשוב להם. אני עוד פעם אומרת, אני בעד שאנשים שזכאים לכלי נשק יקבלו ויתחמשו, ויגנו על עצמם לא רק ביהודה ושומרון, כמו שרואים, זה קורה בכל הארץ, לכן אני בעד. אני רק אומרת, שכשאומר חבר כנסת "באטרף" זה מטריד, זה לא צריך להיות באטרף, זה צריך להיות בבחינה אמיתית ומדוקדקת כי זה עדיין כלי נשק, ועם כלי הנשק הזה לצערי גם רוצחים נשים, גם מתאבדים לצערי, היה לי כאן דיון לא מזמן על מספר המתאבדים שהוא מטורף בארץ יחסית למדינות אחרות, ועדיין, אנחנו צריכים לתת את כלי הנשק.

אני בעד, אני חושבת שההתחמשות של אנשים שמתגוררים באזורי חיכוך היא הרבה מאוד פעמים גם מצילה את החיים שלהם וגם שומרת עליהם. אבל עם כל זה, בבדיקה, שוב, לא כל מי שמגיש בקשה הוא לוחם, הנה, עובדה שלא כולם מקבלים. אבל, מכיוון שאנחנו נציגי ציבור, אנחנו צריכים לדאוג לציבור, ואם הציבור פונה ורק מתייחסים אחרי שישה שבועות וכל ההליך הוא מאוד עמוס, זה מאוד מטריד אותי, וגם בזה אנחנו נתעסק, כולל בעניין של הכנת המשטרה.

הנוהל הזה של ה-48 שעות, בגלל האירוע בבאר שבע, הוא נוהל חשוב, ואנחנו נעקוב אחרי זה שהוא יתקיים.

קודם כל שנקבל אותו.

אין בעיה, אפשר להעביר לוועדה את הנוהל של - - -

וגם, שייפסק הנוהל שמודיעים לצבא שמישהו ירה. תחשבי, מירב, זה לא - - -

אבל אני לא אומרת לא, אני רק רוצה לקבל את הנוהל, אמרתי כן, ביקשתי, אנחנו נביא את הנוהל.

זאת הנחייה שיצאה לשטח.

לא, אבל - - -

אין בעיה, תעבירו שנראה את זה, בסדר? שזה יצא, כי עדיין, האירוע הזה בבאר שבע של אותו בחור טלטל מדינה שלמה, ולא סתם, כנראה הפיקו לקחים. אם חס וחלילה יקרה שוב מקרה, אנחנו נוודא שבאמת זה מתנהל.

אבל קרה.

אבל הנה, אני עוד פעם אומרת, מאז האירוע הזה בבאר שבע, שהוא היה ב-2 במרץ, הופקו לקחים. אנחנו רוצים להבין, אם יהיה עוד פעם אירוע כזה - - -

היה, אבל אני אומרת לך שהיה.

בסדר, אבל הנה, אני אומרת לך, אם יש משהו ספציפי נבדוק את זה מולם אחרי זה, אוקיי? אני לא פותחת את זה עוד פעם, אני אומרת. אמרתי, אנחנו כן נוודא את העניין.

בנוסף, הנה אני אומרת, אני לא מצליחה להבין את הפער פה עם - - -

את רוצה שאני אסביר לך רגע - - -

עליה אני מדברת, לא עלייך.

אבל אני רוצה - - -

לא, לא, אין לי זמן לזה, אני רוצה להבין את העניין - - -

אה, אין לך זמן אליי? אין לך זמן אליי?

לא אמרתי שאין לי זמן, אורית, את כל הזמן מדברת, יש לי עוד דברים שאני רוצה לבדוק.

אבל אני מדברת איתך על זה שפתחו לבן אדם תיק שלא באשמתו - - -

אוקיי, אז את רוצה לפתוח את זה כאן?

אני רוצה דבר אחד.

כן, אין בעיה.

שהמשטרה תפסיק כלאחר יד להודיע לצבא שפתחו תיק נגד מישהו, כשזה בעצם היה הגנה עצמית, והוא מוצא את עצמו מחוץ ליחידת המילואים שלו - - -

אין בעיה, אבל אני לא - - -

שלא ישללו רישיון לבן אדם שלקחו לו את הנשק במסגרת חקירה פלילית, הוא צריך לעבור מההתחלה את כל התהליך של ההרשאה. זהו, זה לא ברור?

הבנו את הנקודה, אני רוצה רגע להבין את זה ממך. בכל מקרה, הבנתי את האירוע, אני רוצה לדבר איתך על הנושא הזה. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:15.