פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכנסת
25/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 98
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, כ"ד באייר התשפ"ב (25 במאי 2022), שעה 10:00

ערעורו של חבר הכנסת יצחק פינדרוס על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום בנושא "הסחטנות של חברי כנסת בודדים מהקואליציה המנצלים את מצב הממשלה הרעוע"

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
יצחק פינדרוס

יעקב מרגי – סגן יושב-ראש הכנסת

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין

נועה בירן - דדון

הילה לוי



ערעורו של חבר הכנסת יצחק פינדרוס על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום בנושא "הסחטנות של חברי כנסת בודדים מהקואליציה המנצלים את מצב הממשלה הרעוע"

בוקר טוב חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום רביעי, כ"ד באייר התשפ"ב, 25 במאי. אני מקדם בברכה את סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מרגי, ואת חבר הכנסת פינדרוס, שבערעורו על החלטת הנשיאות שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר-היום, אנחנו דנים היום, בנושא: "הסחטנות של חברי כנסת בודדים מהקואליציה המנצלים את מצב הממשלה הרעוע". ניתן לחבר הכנסת פינדרוס לשכנע את הוועדה בדבר ערעורו.

אני חייב לומר לך, משהו קרה לעיתון "הארץ". אני חושב שזאת מהות הדיון.

איך אתה יודע מה כתוב בעיתון "הארץ"? זה הכי מטריד אותי.

אני לא מסוגל לקרוא את הכתבות ב"הארץ".

אני אגיד לך, משהו דרמטי קרה בעיתון "הארץ", ואני חושב שזה חלק מהשלטון של ביבי, שנשאר, שהוא הורס את התקשורת.

בזמן האחרון היו ב"הארץ" מאמרים נוראיים על קץ הדמוקרטיה. קץ הדמוקרטיה. מאמרים מסמרי שיער. אני זוכר שלפני שנתיים היו קריקטורות על גפני, על דרעי. על מרגי אני לא זוכר, היו גם קריקטורות?

אין צייר שיכול לאייר אותי.

כתבות נוראיות על קץ הדמוקרטיה. אני נכנס לכנסת – עזוב את הסיפור של אלכס גולדפרב עם המיצובישי; עזוב את הסיפור של שריר עם שמיר; עזוב את כל החוקים שעשו על כלנתריזם. אתה יודע, היינו בדיון בוועדת הכנסת על שיקלי – משהו נורא, צריך לעשות סדר. פה שום דבר, הכול בסדר. קם חבר כנסת בוקר אחד עם רעיון מעניין – היום הוא קם על צד שמאל, וכל מדינת ישראל עוברת לדום. כמה, חצי מיליארד? חצי מיליארד – קח צ'ק. כמה, 200 מיליון? קח צ'ק על 200 מיליון. ואין פוצה פה ומצפצף. בזה אין קץ דמוקרטיה, אין דיון על זה.

בוא נהיה קצת אינטליגנטיים. מחר בבוקר זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. מחר בבוקר מישהו אחר יהיה בקואליציה, לא אני. אני זוכר, ויזכיר את זה מרגי. אתה זוכר, היה חבר כנסת, שכאשר הייתה ממשלה של 61 אצל נתניהו, הוא יצא לחניה, נתנו לו ועדה לפניות הציבור. זה המקסימום. היום חבר כנסת קם, מודיע הודעה לתקשורת, ולמוחרת בבוקר הוא נכנס עם ארבעה גנגסטרים, ראשי ערים. היית פעם ראש עיר, ראית איך זה?

לא היו גנגסטרים.

ברעננה אין גנגסטרים.

נכנס, ויוצא החוצה עם צ'ק של 88 מיליון שקל, כאילו כלום לא קרה, והכול בסדר. הכול רגוע.

קם היום מיכאל ביטון – נגמר. חבר'ה, זה לא יכול לעבוד ככה. אין על זה דיון? מה ביקשתי? אתה יודע מה, אל תקבלו החלטות, אבל מישהו צריך לקיים על זה דיון. הדיון על שיקלי התקיים – כמה שעות?

12 שעות.

איזה דיון על נושא אידאולוגי. לא שאדם רצה צ'ק מחר בבוקר. על זה אין קץ הדמוקרטיה. אסתר חיות עוד עסוקה שם בלשכת עורכי הדין על השיח הנוראי שקורה, והולך להיות קץ הדמוקרטיה; דינה זילבר, יש לה מאמרים חוצבי להבות אש; אליקים רובינשטיין מזדעזע. את אף אחד זה לא מעניין. לא מעניין. סוחטים כסף במיליארדים – לא מעניין. אחמד טיבי, בשביל שהוא ייצא באיזה אי אמון אחד – 200 מיליון שקל לכבישים. לא מעניין את אף אחד, הכול בסדר.

אני לא נגד, אבל בואו ננהל דיון על השאלה האם זאת דמוקרטיה. מה אומרים לך? בית המשפט העליון הוא המגן. אתה ראית דיון בבית המשפט העליון על העניין הזה? ראית את האגודה לזכויות האזרח? ראית את כל יפי הנפש האלה, שהיו הולכים על כל פיפס של העברה לגננת בחינוך מיוחד, ומדינת ישראל עוברת לדום? אפילו דיון לא מוכנים לנהל על זה? לא פה, לא בבית המשפט העליון, וזה קץ הדמוקרטיה.

קץ הדמוקרטיה היה לפני שנה.

אבל חשבנו שיהיו כמה כלבי שמירה.

כל הערוצים ברדיו הפכו להיות שידורי המהפכה.

אני מצפה ממך, כחבר נשיאות הכנסת, היית צריך לעמוד על הרגליים האחוריות, שהנושא הזה יעלה לדיון.

זה עלה לדיון, ודווקא דיברו על זה.

זה צריך היה לעלות לדיון.

תאמין לי, איתן יכול להסביר את זה לא פחות טוב ממני, אם לא יותר.

אגב, זאת ההצעה היחידה שדווקא דיברו עליה, למה לא מאשרים אותה.

דיבר עליה, לא דיברו. הוא דיבר. הוא הרגיש לא נוח עם ההחלטה, אז הוא זרק כמה משפטים, להשתיק את המצפון שלו.

אני סגן, והוזמנתי לפי הפרוטוקול להגן או להסביר את עמדת הנשיאות. הנימוק הרשמי בנשיאות היה שיש הרבה חוקים.

אורית דאגה שאנחנו נשמע את זה פעם בשבוע.

אם הזכרת אותה, זאת הזדמנות לשלוח החלמה לבן ולנכדים.

יש הרבה הצעות חוק פרטיות, סדר-יום ארוך. אני בכוונה אומר שהוא אישר, ואני לא בורח מאחריות. הוא החליט שיהיו שתי הצעות לסדר, למרות שההצעה לסדר השנייה היא של חבר כנסת מסיעתי, אבל התפלאתי כי זה היה מציע יחיד וזה אושר. אנחנו התרגלנו – אני אומר את זה בצער. התרגלנו בשנה האחרונה. אנחנו מכבדים את היושב-ראש, שהוא עושה דיון מוקדם עם עצמו או עם יושב-ראש הקואליציה.

אגב, זה גם היה אצל היושב-ראש הקודם.

אבל הייתה יותר פתיחות, היה יותר דיבור.

אצל היו"ר הקודם אותו הדבר.

אני לא זוכר שתי הצעות לסדר. שוב, אם אתה שואל אותי, במשקל של מה שאושר לבין הנושא שלך, זה צרם לי באותו רגע. אתה צודק, אני מקבל את הביקורת. היה צריך להעיר ולומר את האמירה שלנו. גם יעקב אשר היה שם, גם דוד ביטן.

יעקב דווקא העיר על זה.

אני אומר לך, בעיקרון אם אתה שואל אותי, זה בסך הכול סדר-יום. מי שרוצה, שיישאר עד סוף היום. גם ככה זה יהיה עד מאוחר. כפי שקורה בוועדת כנסת מידי פעם, שמאשרים את הערעור, אני חושב שזה ערעור מוצדק, ורק הסברתי לך מה היה בנשיאות.

מה הוא הסביר?

הוא לא הסביר.

שסדר היום ארוך, ויש הרבה הצעות חוק.

זאת התגובה הרשמית. מה שהיה לו בבטן, רק אלוהים יודע.

בשבוע שעבר היו אירועי מירון, וקיצרו את סדר-היום. הורידו הרבה הצעות חוק, והן עברו לשבוע הזה. נוצר סדר-יום מאוד מאוד ארוך, עם הרבה מאוד חקיקה, ולכן הוא צמצם את מספר ההצעות לסדר.

הנושא זה אפילו לא על סדר-היום הציבורי.

העלית אותו עכשיו. בכל הדיונים שהתקיימו שלשום במליאה, כולם דיברו על זה.

מה זה אומר לך? זה הנושא.

זה אומר שהכנסת דנה בזה. אתה רוצה להשיב?

על מה להשיב? על זה שהוא אומר שאני צודק והיה צריך לקבל את הערעור הזה, וזה היה צריך להיות, רק אין לו דרך להיכנס בוחן כליות ולב, ולמה היושב-ראש לא אישר את זה? עם מי הוא סיכם את זה קודם? על מה אתה רוצה שאני אשיב? אני לא בוחן כליות ולב; אני לא הייתי זבוב על הקיר בשיחה בינו לבין בועז טופורובסקי. אני לא יכול להשיב.

הייתי בנשיאות וראיתי את העומס. גם חוויתי את האירוע הזה. אגב, בתקופה של יולי, היו דיונים קונקרטיים על ההצעות?

התפתחה שיחה. אני אומר לך בכנות, הייתי עם יולי, הייתי עם יריב. לא היה מצב כזה שמקריאים את הראשון, את השני, וזהו. היו עוברים על כל ההצעות, מדברים. לא מקיימים דיון של רבע שעה על כל אחד, אבל אזכור.

אם כך, אני חושב שנעבור להצבעה. רק אני יכול להצביע.

אני – לא בצער, כי אני לא חושב שזה הנושא שצריך להיות נדון. היו הצעות לסדר חשובות מאוד.

בשבוע הראשון של הכנס מדברים על תעריף תג מחיר של המשותפת, בשבוע שני זה נושא שכל ערוצי התקשורת דיברו עליו. התייחסו למשבר הזה. לא צריך לפחד מדיונים, לא צריך לפחד מדיונים. זאת בסך הכול הצעה לסדר. זה יום של חברי הכנסת. רוצים להתעלל בעצמם עוד שעה? שיישבו עוד שעה. לא צריך לפחד מדיונים. לא צריך לחשוש. חוששים.

זה דבר שלא היה. אנחנו סגנים ואנחנו מדברים, מצידי, שלא יהיה פרוטוקול או שיהיה פרוטוקול. לא אכפת לי. לא הייתה מציאות כזאת שיש חקיקה – רגע, מי היושב-ראש? מי ינהל את הישיבה? לא יעלה על הדעת שאני לא אתנהל בממלכתיות.

והתנהלת.

עזוב אותי. גם אחרים. גם כשהיית אופוזיציה. אנחנו חשדנו בסגנים? מאיר כהן – בהערצה היה עולה, איש אופוזיציה. לא נתנו לו לחוקק או לשלב של ההצבעה?

מאיר היה בן בית אצלנו.

קח את לוח התורנויות של הסגנים. אתה יודע למי זה לא מוסיף כבוד? למי שעורך את זה. זה לא מוסיף כבוד. ההפך הוא הנכון – תן לי להתמודד עם הממלכתיות. תשמע, הגעתי לסיטואציה שאני רואה שהזמן שלי עומד להסתיים, ואני רואה את הסגן הבא – אני כבר נותן לו. זאת העוצמה, זאת האיכות, זאת ההנאה.

אני ניהלתי את ועדת הכספים כמה פעמים, אם אתה זוכר. מיקי לוי היה נודניק. נודניק. היה משגע את השכל. פעם אחת הוא היה בזום.

עזוב, אל תזכיר את הזום הזה.

איתן, לא נתתי לו את הבמה? אתה זוכר? היו מתפוצצים. היה מגיע מיקי זוהר, משתולל. היה מגיע שר האוצר – מה אתה עושה פה? הייתי אומר לעוזרים של שר האוצר: צאו החוצה. הם חברי כנסת, אנחנו ניתן להם לדבר, ניתן להם לעלות ותגיע איתם להסדר. היה לי אינטרס? היה לי משהו עם מיקי לוי? אמרתי למיקי זוהר: תקשיב, לא יעזור לך. אתה תישאר פה, החבר'ה של שר האוצר מסתובבים, מקללים אותי. אמרתי להם, חבר'ה, הם חברי כנסת, ניתן להם. ולא קיבלתי הוראות ממיקי זוהר. כן, מיקי זוהר היה אז יושב-ראש הקואליציה. הייתי אומר לו: מיקי, תירגע. היה מגיע שר האוצר, וישראל כץ כעס עליי, אם אתה זוכר, בדיוק על הדבר הזה.

תשחרר אותו מהמבוכה, תביא מישהו מוועדת הכנסת.

הוא זוכר את זה. לא נתתי להם. אמרתי להם, אין דבר כזה. תנו להם לדבר, תנו להם לעלות.

נעבור להצבעה. אני כבר מבקש מחילה מראש, ואנחנו פה במשחקי תפקידים. גם בגלל המציע גם בגלל המשיב, אני נמצא בסיטואציה בלתי אפשרית כמעט. אבל אני אנשום עמוק, ואעלה את זה להצבעה. פה אחד הערעור נדחה. אני מקווה שנגיע לימים שבהם נוכל לקיים את הדיונים האלה בצורה טיפה אחרת.

יותר משוחררת, יותר אוורירית.

אני רוצה להגיד לך משהו. אני מבסוט עכשיו, בכנס הזה לעומת הכנס הקודם, מימי רביעי. בימי רביעי יש תחושה של גיוון.

זה מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה.

התחושה פתאום היא שיש פרלמנט.

אתה זוכר שביבי היה כל הזמן כועס על יריב לוין, רותח עליו. כשהוא הגיע להסדר, הוא היה קורא לנו, כיושבי ראש סיעות. הוא היה מקבל טלפון.

אלה היו מקרים בודדים, ספציפיים, ואני גם זוכר אותם. על פי רוב, הדברים התנהלו כך. אנחנו נמצאים במצב פוליטי בעייתי. אתה לא יכול ספציפית, כי הגשת ערעור, אבל זה שחבריך לא יכולים להצביע, זה לא הזוי?

הזוי.

תודה רבה, חברים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:22.