פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



31
ועדת הכלכלה
07/06/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 259
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ח' בסיון התשפ"ב (7 ביוני 2022), שעה 12:00

התפתחות שירותי הזרמת מדיה (סטרימינג) והשפעתם על שוק התקשורת הישראלי

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

ענבר בזק
גבי לסקי
מופיד מרעי
יעל רון בן משה

שר התקשורת יועז הנדל
לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית משרד התקשורת

ניר שויקי - יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת

איתמר חרמון - עו"ד, יועמ"ש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת

גיא ניסנזון - עוזר דובר השר, משרד התקשורת

עוז גיל - יועץ למנכ"לית, משרד התקשורת

עמית פרסיקו - עו"ד, ראש מטה השר, משרד התקשורת

הראל כהן - לשכת השר, משרד התקשורת

קורל עובדיה - לשכת השר, משרד התקשורת

יותם משה הלפרין - לשכת השר, משרד התקשורת

מוריה מאירמן - לשכת השר, משרד התקשורת

עדי ליברוס - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עדן בר טל - יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מישל קרמרמן - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מירב סלע - ראש המטה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - עו"ד, היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אביעד כדורי - כלכלן, רשות התחרות

מיכל פליישר - סמנכ"לית רגולציה, חברת הוט

עידו נתן - עו"ד, מנהל אגף רגולציה, חברת הוט

מודי שרפסקי - מנהל אגף רגולציה, חברת יס

אילה מזרחי - עו"ד, מנהלת אגף רגולציה, כאן – תאגיד השידור הישראלי

אלון אמיצי - כאן – תאגיד השידור הישראלי

אופירה לובניצקי ספוז'ניק - מנכ"לית, תל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

ריקי בליך - יושבת ראש, שח"ם – איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

רוני מרחבי - סגן יו״ר, שח"ם – איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

אבי בן הלל - מנכ"ל, שח"ם – איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

רוני הדר-נגלר - חברת ועד מנהל, שח"ם – איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

איתמר אביטן - מנכ"ל, אקט – איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

איריס דור-און - אחראית איגוד מקצועי, אקט – איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

ליאור תמאם - עו"ד, מנכ"ל, איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

ורד חלוצי - רכזת מערכת, איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

שירה ברוך - מנהלת פרויקטים, איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

רועי אלבה - מנכ"ל, איגוד הבמאיות והבמאים בישראל, ארגוני יוצרים ומבצעים

חגית בן יעקב - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים

ישעיהו (שי) נשר - פורום מפיקי הטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

מאור גילרמן - פדרציית איגודי התסריטים הבין-לאומיים, ארגוני יוצרים ומבצעים

דיאנה פנקס - מנהלת קש"ח ורגולציה, ערוץ I24 News, ערוצים שמשדרים בכבלים ובלוויין

יעקב נדבורני - מנכ"ל פרי טיוי פלוס

זהר אלטמן רפאל - לוביסטית ציבורית, לובי 99

ליאור שאלתיאל - חבר ארגון היציע – ארגון אוהדי קבוצות הספורט

ליאור שפירא - שדלן, עורך דין חיצוני, חברת יס

דפנה כהן איוניר - שדלנית, מייצגת את חברת יס

עומר תשובה - שדלן, עו"ד, מייצג את פרי טיוי פלוס

נגה רובינשטיין - שדלנית, עו"ד, מייצגת את פרי טיוי פלוס

דולב תורגמן - שדלן, מייצג את שידורי קשת

הגר קאופמן שרן - שדלנית, מייצגת את חברת הוט

ד"ר אסף וינר - סמנכ"ל רגולציה ומדיניות, איגוד האינטרנט הישראלי

רונן רגב כביר - מנהל פיתוח מקצועי, אמון הציבור, ארגוני צרכנים

שניר ניב - סמנכ"ל רגולציה, חברת פרטנר

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, חברת פרטנר

ניר יוגב - מנהל הרגולציה, חברת סלקום

לירן עצמור - חבר ועד מנהל, פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסף נחום - מנכ"ל, אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

אדר זהבי - מנכ"ל, חברת צ'רלטון, ערוצים שמשדרים בכבלים ובלוויין

סטנפורד מקוי - president EMEA, ארגון חברות הסרטים MPA

פטריק אגר - director of government affairs EMEA, ארגון חברות הסרטים MPA

תמיר אפורי - שדלן, עו"ד, ארגון חברות הסרטים MPA

עידית חנוכה

אירית שלהבת



התפתחות שירותי הזרמת מדיה (סטרימינג) והשפעתם על שוק התקשורת הישראלי

אנחנו מתחילים דיון בנושא התפתחות שירותי הזרמת מדיה (סטרימינג) והשפעתם על שוק התקשורת הישראלי.

אגיד כמה דברי פתיחה. שר התקשורת והמנכ"לית מכבדים אותנו כאן בנוכחותם. השר צריך לצאת אז הוא יגיד כמה דברים אחריי. אחריו נציגי הגופים שמושפעים מן הנושא, ואחר כך נציגי המדינה והרגולציה.

שירותי הערוצים והכבלים בישראל החלו באופן מצומצם למדי, בעיקר סביב חברות כמו הוט ויס, בטכנולוגיות שהן מבוססות כבלים או לוויין. בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בתשתית האינטרנט לאספקת ערוצי טלוויזיה, גם בעולם וגם בישראל. המצב הזה, שבו יש חדירה מסיבית לשוק, גם של חברות בין-לאומיות כמו דיסני ונטפליקס וגם של חברות ישראליות שרוצות לפעול בעולם הסטרימינג, הוא מצב חדש שמתהווה ובעצם נוצרות עובדות בשטח.

הפער פה גדול מאוד. בעוד יס והוט מפוקחות על ידי רגולטורים, כמו מועצת הכבלים, ובאופן עקיף גופים אחרים שרוצים לפעול פה מפוקחים על ידי הרשות השנייה, יש פעילות בסטרימינג שכמעט אין בה פיקוח, ולא רק שאין בה פיקוח, לא חלות חובות כפי שהיו חלות אם הדבר הזה היה מפוקח. אני מתייחס בעיקר להפקות המקור, כאשר חברות שקיבלו רישיונות זכיינות מן המדינה מחויבות להפריש כסף להפקות מקור, ואילו חברות שפועלות בסטרימינג לא חלה עליהן החובה הזאת לפי הפרשנות כרגע בחוק.

המצב הזה הוא גם לקונה, כי חברות שפועלות כמו יס והוט ועוברות אל הסטרימינג, תיאורטית אם כל הלקוחות שלהן יעברו לסטרימינג הן גם לא ישלמו על הפקות מקור. זה מצב לא נורמלי, לקונה שהולכת ומתפתחת בבקרה על שירותי התוכן בישראל.

זה הצד הבעייתי.

הצד החיובי, הסטרימינג הוא פוטנציאל אדיר להוזלה משמעותית ללקוח של חבילות הערוצים שלו והיכולת לקבל דבר פשוט, מהר, ללא מכשור נוסף, עם יכולת ביטול מהירה, ללא תלות במתקינים וכן הלאה במידה ויש לו בסך הכול אינטרנט טוב וסביר בבית.

בעצם אנחנו רואים פה תופעה, שהשוק קובע עובדות והרגולציה מתעכבת. ידוע וגלוי שסוגיית שירותי התוכן – זה אחת הרפורמות שמשרד התקשורת מתכנן, עוסק ומתכוון להביא בה בקרה ורגולציה כוללנית שמותאמת למציאות החדשה. אבל "העגלה נוסעת, אין עצור", כפי שאמר מאיר אריאל, והרגולציה בוששה. הנפגעים הם מסוגים שונים, בין אם זה היוצרים, שלא יכולים להגן על הזכות להפריש מחברות בין-לאומיות וחברות מקומיות בסטרימינג להפקות מקור, בין אם זה שחקנים שבגלל רגולציה לא יכולים להיכנס, ואנחנו נשמע את כולם.

בסוף מטרת-העל של הדיון הזה היא שחבילת הערוצים לאזרח ישראל תלך ותפחת לעשרות בודדות של שקלים והיא תכלול שפע מגוון ורחב של שירותי ערוצים.

בתוך זה אני אומר במאמר מוסגר שהוועדה תערוך דיון ייחודי על סוגיית הספורט ואיך בספורט יש ניצול של האזרח וייקור של העלויות. נערוך דיון מיוחד על מה שהוא בעיניי ובעיני רבים התייקרות של הזכות של ישראלים לצפות בספורט וכל מיני פטנטים שמחייבים להוסיף תשלום נוסף כדי לקבל ספורט בסיסי. בסוגיית הספורט נדון בנפרד.

היום אנחנו ממוקדים בסטרימינג. מטרת הדיון להוזיל לאזרח לעשרות בודדות של שקלים את חבילת הערוצים שלו ולאפשר לו התחברות והתנתקות פשוטה, לאפשר לו שירות טוב יותר ופשטות בדבר והבנה על מה הוא משלם וכמה הוא משלם, בניגוד למציאות היום שלא הייתה מספיק מגוונת. גם כלקוח אני רווי אכזבות, והייתי לקוח גם של הוט וגם של יס אז האכזבות הן מכולם.

בבקשה, שר התקשורת.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול צריך להגיד, היה כאן לאחרונה דיון במרחב הציבורי, המרחב הפוליטי. צריך להגיד, תפקידה של ועדת הכלכלה הוא לפקח על משרדי הממשלה. לכן אני שמח להיות כאן.

בהמשך לבקשה שלך, מיכאל, אנחנו נביא מהר מאוד את תזכיר חוק השידורים, שכולל את הנושאים שאתה נוגע בהם. לפני כן זה יוצג לך, כפי שביקשת. נדמה לי שנתת לנו עד סוף החודש. אנחנו נקדים קצת את התאריך הזה. חוק השידורים יפתור את הדילמות שניצבות על השולחן.

רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו נמצאים במציאות שבה יש לנו אורווה אבל בלי סוסים, כל הסוסים ברחו מן האורווה מזמן. יש רשות שנייה, מועצת כבלים ולוויין, שבחנו פעם איך משדרים ופחות את המה, אבל השידורים עברו לדרכים אחרות, כאשר המרכזית שבהן היא האינטרנט, והאינטרנט הוא ממד שאנחנו לא מפקחים עליו, אין לו רגולציה. אגב בכל העולם מתמודדים עם ממד האינטרנט. כל העולם מנסה להבין וכל הרגולטורים בעולם מנסים להבין האם צריך לייצר רגולציה לאינטרנט ומה צריך להיות, ורשתות חברתיות וסטרימינג ועוד אלף ואחת שאלות שנעות בין המרחב הרגולטורי ובין המרחב האתי פילוסופי.

אנחנו נכנסים לזה והכוונה שלנו בסופו של דבר לייצר רגולציה גם על מי שמשדר באינטרנט, בעיקר בתחום הפקות המקור, זה הדבר המשמעותי.

היום השידורים שדיברת עליהם, אדוני היושב-ראש, עוברים בעיקר למרחב האינטרנט. ככל שאנחנו מצליחים יותר במהפכת הסיבים וככל שהחברות – ויש כאן נציגי חברות גדולות – פורסות יותר סיבים וישראלים רבים יותר מתחברים, אנחנו עכשיו עומדים על מעל 60% נגישות ועד סוף השנה נעמוד על 70%. ככל שתהיה פריסה רחבה יותר של סיבים אופטיים לבתים כך גם הקצב יגבר כי זה נותן יותר אפשרויות, וכך החברות הגדולות יעברו לשדר מהר יותר על סיבים. החברות שמיוצגות כאן כבר עכשיו באיזה תהליך, כל אחת והקצב שלה. אנחנו מבינים את זה ולכן הרגולציה חייבת להיות וכמה שיותר מהר.

אני אומר לנציגי החברות והארגונים והלוביסטים וכל מי שידו במעל, אחת הסיבות לכך שבמשך 30 שנים לא נגעו בזה היא בעיקר בגללכם. גם הפוליטיקאים פחדו, לא רצו להתעסק עם עולם התקשורת, חששו מה יהיה, מה יגידו להם, לא ידעו אם זה יעבור או לא יעבור, איך זה יעבור. ברגע שמישהו הרים את הדגל ורצה לגעת בזה ישר כולם התנפלו עליו ואמרו: רגע, מה מכאן ומה משם? אתם יודעים, לכל יהודי יש שלוש דעות, אז בעולם התקשורת היהודי יש כנראה סדר גודל של 3,000 דעות ו-3,000 ארגונים וכל אחד אומר משהו אחר ומשוכנע שהוא צודק.

בסוף זה או שיש רגולציה על הסטרימינג ויש הפקות מקור, וכדי שזה יהיה צריך תהליך חקיקה, מה שיוצג ליושב-ראש בקרוב, או שזה לא יהיה, ואז אם אין חוק אז לא תהיה רגולציה. נורא פשוט, אין פה משהו מורכב.

האויב של הטוב מאוד הוא המצוין. אני משוכנע שאנחנו ניתקל בכולכם במהלך החקיקה ולכל אחד יהיו עמדתו ודעותיו וירצה לעצור את זה ולעשות משהו אחר הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חשבנו עליו. אבל בסוף, כמנהגנו במשרד התקשורת – משרד התקשורת הוא משרד זריז וקטן, משרד קומנדו. אנחנו עובדים מהר מאוד. זה מה שאנחנו עושים בשנה האחרונה, מתעסקים בפריסת סיבים ובקליטה וכיסוי ובהפרטת הדואר. אנחנו מתכוונים להיכנס לזה בכל הכוח עם חוק השידורים.

אני אומר לכם כבר, יהיו לכל אחד מכם תלונות והערות ושאלות והוא יחשוב שהרבה יותר טוב לעשות את זה אחרת כי עבור החברה שלו טוב שהחוק ייראה אחרת, אבל אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לקדם את החוק הזה.

כפי שהציג היושב-ראש בצדק, אם לא, זה לא אומר שיהיו פחות הפקות מקור, כי גם כך זה עובר לאינטרנט, אלא זה אומר שאנחנו פחות שולטים על התרבות הישראלית, פחות שולטים על קידום ההפקות שלנו, ובטח לא שולטים על תחומים אחרים. את זה אומר מי שמאמין במינימום רגולציה, וכך החקיקה הזאת תיראה, ובצורה רוחבית. תחרות, שוק חופשי, מינימום רגולציה, ועדיין במקומות שהם חשובים לנו ולתרבות שלנו אנחנו נשמור, בדיוק כפי שעושות מדינות אחרות. החברות הגדולות שמגיעות לכאן מבינות את זה, הן כבר נכנסות, אתם יודעים את זה, מי שנמצא בשוק מכיר את זה. אדוני היושב-ראש, אם אתה לא מכיר אז רק השנה נכנסות לפה כמה חברות סטרימינג במחירים זולים.

אנחנו נצטרך למצוא את הדרך שבה גם התרבות שלנו מרוויחה, גם הצרכן הישראלי מקבל מחירים נמוכים, שזה תהליך שקורה כבר עכשיו ואני שמח שכך קורה, וגם אנחנו יודעים לייצר מינימום רגולציה אבל במסגרת סבירה.

תודה רבה לך ותודה לכל מי שהגיע.

תודה לשר התקשורת.

אפשר לענות לו על מה שהוא מרח פה?

לא, אי אפשר. אפשר אולי עוד מעט, כאשר ניתן לך רשות דיבור, אבל לא בהפרעה . מי שיפריע, אני אוציא אותו.

החקיקה הזאת מבורכת, מחכים לראות אותה במהירות שעליה הצהרתם, ואני מקווה שלפני שהיא עוצבה ניתנה זכות למי שעוסק בתחום להשמיע, לתת עצה, לתת רעיון. אני ממליץ לא לפרסם אותה, אפילו להערות הציבור, לפני שמדברים עם אנשי מקצוע ומקבלים פידבק. מן הניסיון שלנו, זה משפר את הרפורמות לפני שהן יוצאות החוצה.

נשמע כעת מספר חברות שעוסקות או רוצות לעסוק בתחום הזה ולאחר מכן נשמע כמה נציגי גופים שעוסקים בהפקות מקור, שזה דבר שהוא בנפשנו וחשוב מאוד לוועדה והיא תקפיד עליו גם בחוק, שהדבר הזה יקבל הגנות משמעותיות. אחרי זה נציגי ממשלה והתייחסות של חברי כנסת. כל חברה מקבלת ממני רק ארבע דקות ואני אקפיד על זה, אז כל מי שידבר עכשיו ידבר ארבע דקות.

עידו נתן, מנהל אגף רגולציה בהוט, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. שלום לכולם.

כמה מילים לגבי התחרות בשוק. התחרות בשוק השידורים בכלל ובשוק הסטרימינג היא באמת גואה ומבורכת. היא מייצרת מגוון רחב של הצעות מוזלות לצרכן בכל הקשור למנוי החודשי. יש בשוק הזה גם שחקנים מקומיים וגם שחקנים בין-לאומיים.

גם אנחנו השקנו לאחרונה מותג שנקרא NEXT, שמציע לצרכנים אפשרות אטרקטיבית על בסיס טכנולוגיית שידור ב-OTT במחיר של 99 שקלים, כולל רשת הסיבים, וזה בהחלט בשורה שיכולה להיות רלוונטית למספר צרכנים שמעוניינים.

יש בישראל להערכתנו בסך הכול סדר גודל של מעל 600,000 בתי אב שנהנים משירותי טלוויזיה ב-OTT כבר היום, כך שבניגוד לשווקים אחרים בשוק, כמו פרסומות וחדשות, השוק זה כבר עכשיו רווי בתחרות ובמגוון רחב של הצעות לצרכן.

מבחינת כללי הרגולציה, צדק שר התקשורת ובהחלט צודקים גם האנשים שידברו אחריי, התחרות בשוק לא הוגנת, לא שוויונית. בעוד שאנחנו משחקים במשחק רגולטורי מפוקח, שחקנים אחרים, גם מקומיים וגם בין-לאומיים, פועלים בשוק הזה ללא פיקוח רגולטורי, ללא חובות רגולטוריות להשקעה בהפקות מקומיות וללא כללים.

מבחינת הפקות מקור אני צריך להגיד במילה אחת: הוט רואה את עצמה הבית של היצירה הישראלית. יותר מ-2 מיליארד שקלים השקענו רק בעשור האחרון ביצירה ישראלית, בממוצע סדר גודל של כ-150 מיליון שקלים בשנה. נמצאים פה גופים שמפקחים על העניין הזה ויודעים לדווח בעצמם, ואשמח שגם הם יתייחסו לסוגיה הזאת. אנחנו גאים בתרומה שלנו לתעשייה, אנחנו גאים בתרומה שלנו לתרבות של היצירה הישראלית ורואים בזה שליחות חברתית. מי שביקר בהוט לאחרונה נחשף לדברים ולחשיבות של חלק מן התכנים שלנו לחברה.

אני חייב לציין שבהקשרים של השקעה בהפקות מקומיות, אנחנו משקיעים בכל שנה מעבר לחובה הקבועה עלינו בחוק, בסדר גודל – אם מחשבים את זה, לוקחים את ההכנסות של החברה מכבלים וגם משירותי ה-OTT שדיברתי עליהם, אנחנו משקיעים מעבר לחובה הזאת. אנחנו גאים להיות במגרש הזה.

בכל הקשור לעיוות הרגולטורי ולצורך ברפורמה, מן הסתם אנחנו בקשר ישיר גם עם משרד התקשורת, גם עם גופי ההסדרה, גם עם מועצת הכבלים והלוויין ולאחרונה עם גופים נוספים על מנת להבהיר את עמדתנו בצורה ברורה.

אנחנו תומכים וסבורים כי יש להביא באופן מידי תיקון חקיקה שיסדיר את השוק הזה, יטפל בהתאמות שצריך לעשות כדי להפוך אותו לשוק שידורים שוויוני יותר, הגון יותר, פלורליסטי יותר. אנחנו מקווים מאוד שבאמת הרפורמה הזאת תגיע בהקדם.

היא צריכה לעסוק בכל הנושאים, גם בהפקות מקור, גם בצריכת תוכן ספורט, גם בסוגיות צרכניות, גם במודלים כלכליים שעל בסיסם מבוסס השוק הזה. על הכול צריך לדון במקשה אחת. לא לקחת פיסת עמוד מן הרפורמה ומן הוועדה שהקים משרד התקשורת ולדון רק בה. הכול צריך להיות על השולחן, הכול צריך לעבור תהליך חקיקה מסודר, החל בתזכיר חקיקה של משרד התקשורת וכלה כמובן בוועדת הכלכלה של הכנסת שאמורה לפקח על הדברים. אני מתחבר מאוד לדברים של השר, זה חלק מתפקיד הכנסת לפקח על הדברים האלה. אנחנו ממש מוטרדים, ממש לא שמחים לשמוע שיש כוונות לנסות לקבוע עובדות בשטח לפני שהרפורמה הזאת נכנסת.

יש לי שאלה אליך. אתה מדבר על עובדות בשטח, אבל בעצם גם אתם קבעתם עובדות כי נכנסתם לשוק לא מפוקח. מצד אחד יש לכם שירות מפוקח, אך יש לכם גם שירות לא מפוקח. זה לא מנע מכם לצאת לדרך, העובדה שאין רגולציה על הסטרימינג.

נכון. אני מודה לך על השאלה כי זה באמת הבדל משמעותי מאוד בין הדברים. גם חברות נוספות פועלות בשוק כבר שבע שנים.

ועוד שאלת ביניים: בינתיים על הסטרימינג אתם דואגים להפריש להפקות מקור?

אענה קודם על השאלה השנייה. אנחנו משקיעים בכל שנה את החובה החוקית ומעבר לה, כך שהשקעה מכסה גם את הסטרימינג.

אתה לא אומר אמת.

שי, עוד הערה ואני אוציא אותך. תן לי לנהל את העניינים בבקשה.

האם מתוך רצון טוב או מתוך אחריות או לפחות מתוך רציפות, כשאתה נותן שירותי סטרימינג אתה מחיל על הסטרימינג את ההפרשה להפקת מקור כפי שהחלת על הכבלים?

שירותי הסטרימינג שלנו, כמו יתר שירותי הסטרימינג במדינת ישראל, אינם מפוקחים על ידי המועצה. אנחנו מפוקחים על ידי המועצה הן בסך ההשקעה שלנו והן בפילוח ההשקעה, לאן זה יוצא, איזה סוג תוכן וכולי.

אנחנו לא מפוקחים על שירותי הפקות מקור, אבל בכל שנה, והמועצה יכולה להעיד על כך - - -

שנייה, אדוני. כל מה שאמרת נאמר כבר. ארבע הדקות נגמרו. אני שואל אותך שאלת הבהרה. אם מתוך בחירה, אחריות או מצב ביניים, אתה נותן שירות בסטרימינג, האם אתה מפריש מתוך ההכנסות שם כפי שהפרשת בכבלים לעניין הפקות מקור? גם אם אתה לא חייב בחוק. מה אתה עושה בפועל?

אני שוב מציין שאנחנו לא חייבים בחוק, אבל עדיין סך ההשקעה שלנו בהפקות מקומיות מכסה.

אתה לא עונה לי, שלוש פעמים. כמה אחוז אתה חייב להשקיע בהפקות מקור בכבלים?

8%.

אתה שם 8% בסטרימינג?

שוב אני אומר - - -

אל תגיד לי "שוב אני אומר". אדוני, סליחה. אתה שם 8% בסטרימינג או לא שם?

אנחנו שמים 8% בכבלים בלבד. שירותי הסטרימינג שלנו אינם מחויבים בהשקעה.

אז מה אתה משקיע שם? איזה אחוז? מה אתה משקיע בסטרימינג?

אני שוב אומר - - -

אל תגיד לי שוב, זה לא עוזר. אני שואל שאלה במתמטיקה ואתה עונה לי בהיסטוריה. אני שואל אותך האם בסטרימינג אתה משקיע אחוז להפקות מקור ומה הוא האחוז. תענה לי במתמטיקה.

אני סמנכ"לית רגולציה בהוט. אנסה להשיב, אם אני מבינה נכון את השאלה. אתה שואל האם באופן וולונטרי - - -

זה הרקע לשאלה. אמר האדון שהוא מחויב לרגולציה והוא לא רוצה שיהיו הפרות של רגולציה, שצריכה להיות רגולציית-על שתחול על כולם. אבל הסטרימינג יצא לדרכו והוא מפוקח בכבלים אבל לא בסטרימינג. לאור קריאתו לפיקוח כוללני על הסטרימינג, האם הוא החיל על עצמו את הרגולציה בסטרימינג ולפחות בהפקות מקור מפריש אותו אחוז, מרצונו, מאי-ודאותו, מכל סיבה אחרת?

ברשותך, אני מבקשת להשיב על זה. ראשית, כמובן שאנחנו, כפי שנאמר, עומדים בכל הרגולציות מעל ומעבר, וככל שתוחל רגולציה על סטרימינג כמובן שאנחנו נעמוד בדברים באופן מלא. נאמר פה גם שדה פקטו אנחנו משקיעים יותר ממה שאנחנו חייבים, כולל הכנסות מ-OTT.

אני יכולה להגיד, וזה תחת האמירה שהרגולציה צריכה להיות שוויונית, שאם מישהו חושב שבתקופת ביניים או בתקופה כלשהי גופים צריכים לקחת על עצמם רגולציה של "מה שיוצא אני מרוצה", כלומר וולונטרית, אם תחול רגולציה של "מה שיוצא אני מרוצה" בכבלים אז אנחנו נשקול להחיל כזאת גם ב-OTT.

צריך להיות פה הגונים לשני הצדדים. אנחנו במאסה הקריטית של ההכנסות שלנו נמצאים תחת רגולציה, משקיעים יותר מכל גורם מסביב לשולחן הזה בהפקות מקור מידי שנה.

ועכשיו נראה אותך עונה לי על השאלה: בסטרימינג מה האחוז שאת משקיעה בהפקות מקור לפי רצונך החופשי?

בכל השנים עד עכשיו זה כולל הכנסות מסטרימינג.

רק על הסטרימינג – האם אתם מפרישים אחוז על הפקות מקור? מה האחוז הזה?

על הכנסות מסטרימינג דה פקטו השקענו יותר מ-8%. על סך ההכנסות משידורים, כבלים ו-OTT, השקענו יותר מ-8%, והנתונים נמצאים בידי מועצת הכבלים ומשרד התקשורת.

אז אין לכם שיקול שאחוז ההפרשה להפקות מקור בכל הענף הוא בכל תחום פעילות שלכם. את אומרת: בסך הכול הוצאנו יותר ממה שאנחנו חייבים.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד משהו על השקעות. יכול להיות שזה הגיע בשלב מוקדם של הדיון, כי אמרו פה כל מיני דברים. אנחנו פועלים בתחום התשתיות הקוויות, הסיבים האופטיים, בתחום הסלולר, הוט מובייל. היה פה דיון בוועדת הכלכלה בנושא חובות השקעה ופריסה של סיבים אופטיים. חובות השקעה בשוק התקשורת, בתשתיות, בסלולר, בהפקות מקור, זה לא ג'סטה. מדובר במאות מיליוני שקלים. כשמדברים פה סביב השולחן על ההשקעות שהיוצרים, בצדק, מצפים שיהיו בהפקות מקור, מדובר על מאות מיליוני שקלים. לא הייתי מציעה, ומשרד התקשורת לא עושה את זה, לסמוך על אף אחד סביב השולחן שיגיד שמאות מיליוני שקלים הוא הולך לשים וולונטרית.

לא ביקשנו וולונטרית, זה בכלל לא היה הרציונל. הרציונל היה שהשוק נפרץ, יצרתם מוצר לא מפוקח ואמרתם שצריכה להיות רגולציה כוללנית, אבל בתוך זה גם יצרתם יתרון כי אתם פועלים באזור לא מפוקח. אז בתחום הלא מפוקח מה מדיניותכם? זאת הייתה השאלה.

קודם כול, יצרנו יתרון לצרכן, וזה היה מחויב המציאות. אז אין להלין על זה.

מצוין, אין לנו מחלוקת. רק רצינו לדעת את הלוגיקה: האם אתם בעד פיקוח כוללני? האם כשעברתם לתחום לא מפוקח, מרצון או לא מרצון החלתם עליו כללים כפי שאתם פועלים בתחום המפוקח?

אנחנו בעד שתחול רגולציה שוויונית לכולם. תודה.

חפרנו בזה יותר מדי. תודה רבה. מודי שרפסקי, מנהל אגף רגולציה בחברת יס, בבקשה.

שלום לכולם. אמרו את הדברים. נחזור על הדברים שוב כדי שזה יהיה ברור. שוק הטלוויזיה בישראל, שוק השידורים הוא שוק תחרותי מאוד. אנחנו רואים את זה בנושא של חבילות בעשרות שקלים, שיש אותן היום לכל החברות פחות או יותר. אנחנו רואים שהיום חסמי הכניסה לשוק – אם פעם היה צריך כבלים ולוויין, היום חסמי הכניסה נמוכים מאוד, כל חברה יכולה להקים פלטפורמה ולשדר. אנחנו רואים שהרבה שחקנים נכנסים לשוק, אם זה סלקום ופרטנר, שמחזיקים ביחד בערך חצי מיליון מנויים, ויש לנו גם את נטפליקס, שיש לה יותר מ-1.2 מיליון משתמשים בישראל. כל אלה לא מפוקחים.

מצד שני, הרגולציה נרדמה – אני לא יודע מאילו סיבות, אפשר להעלות לזה כל מיני סיבות. במשך 20 שנים יש אותה רגולציה, שחלה רק עלינו ועל הוט, בצורה שגובלת לפעמים באבסורד. אציג דוגמה מן הימים האחרונים: עולה ערוץ האח הגדול, אז הוט ויס צריכות להחתים עשרות עמודים, כולל להחתים תצהירים של המשתתפים וכל מיני דברים כאלה, ואותו ערוץ עולה בסלקום ופרטנר והכול בסדר, בלי שום פיקוח. אז כנראה אפשר לוותר על חלק גדול מן הדברים.

המטרה של הרפורמה צריכה להיות – ואנחנו בעד שתהיה רפורמה – שיהיה מגרש משחקים מאוזן. זה לא אומר להעלות את כל הגופים החדשים לרגולציה הקצת מטורפת שלנו אלא באמת לשטח גם את העניין הזה.

אני חושב שזה מתחבר לדברים שאמר כבוד השר, שצריכה להיות רגולציה מאוד בסיסית על כולם, ואני מחלק את זה לשלושה נושאים. הדבר האחד הוא הגנה על הצופה, שלא יהיו כל מיני שידורים למבוגרים והימורים והסתה ודברים כאלה. הדבר השני הוא חובת השקעה בהפקות מקומיות, שאנחנו ביס בעד הדבר הזה, שנים מובילים את השוק, מוציאים המון כסף על הפקות מקור. והדבר האחרון הוא כל נושא הספורט, ששם צריכה להיות רגולציה מסודרת, שהבסיס העיקרי שלה הוא איסור בלעדיות, כדי שלא נראה את השתוללות המחירים שהייתה פה בשנים האחרונות, שנבעה מכניסה של גורם לא מפוקח שהשתולל. אני מניח שהוא לא התכוון לזה אבל התוצאה היא עלייה של 250 מיליון שקל בעלויות הספורט שמתחלקות היום על כל השוק, בעיקר על יס והוט.

אתה לא רוצה לציין את שמו של הגורם?

אני חושב שזה ברור.

אני לא יודע על מי אתה מדבר.

ברגע שפרטנר נכנסה לשוק ב-2015 היא ניסתה לרכוש זכויות ספורט בבלעדיות, מתוך מחשבה שהיא תשדר את הדברים בבלעדיות ואולי כך יגיעו לקוחות. אגב איסור הבלעדיות שחל על יס והוט לא חל על פרטנר – הנה דוגמה איפה הרגולציה היא דווקא דבר חיובי. יש החלטה של מועצת הכבלים והלוויין משנת 2000, אחת ההחלטות החשובות בשוק, שספורט הוא מוצר שצריך למכור לכולם בתנאים הוגנים ולא מפלים. מה שקרה, פרטנר ניסתה לקנות בבלעדיות את הספורט, ואם ליגת העל לפני המכרז של פרטנר עלתה 40 מיליון שקלים הרי המחיר קפץ ל-127 מיליון שקלים, ובסוף פרטנר גם לא זכתה, קנה את זה אחד מערוצי הספורט והמחירים עלו. זה קרה עם עוד ליגות נוספות. זה לגבי הספורט.

כפי שאמרתי, יהיה דיון על ההתייקרות, אבל אתה מאיר פה זרקור על הדינמיקה, איך מונופול יוצר מחירים גם בעולם השידורים והספורט, וגם באופן עקיף מייקר את כלל החבילה שגופים מנסים להציע. על ספורט עוד יהיה כאן דיון עומק, כולל על הדינמיקה שתיארת בפירוט.

רק עוד אמירה אחת על הספורט. המחירים של הספורט הובילו למצב שבו חברות השידורים, הפלטפורמות, אחוז גבוה מאוד, קרוב ל-60% מתקציב רכש התוכן שלהן הולך היום על ספורט. זה מצב לא נורמלי, וכמובן זה בא על חשבון דברים אחרים, על חשבון רכש אחר.

הייתי אומר שהמצב חמור ואנחנו נעסוק בזה.

בשונה ממקומות אחרים בעולם, לא ניתן לצפות בשידורי הספורט בסלולר. לכן אוכלוסיות כמו חיילים או סטודנטים, שלא נמצאים במקום שבו יש להם מנוי לאותה חבילת ספורט, לא יכולים לצפות.

מה המוטיבציה לא לתת את זה בסלולר?

אין להם כסף לקנות את זה. צריך לשלם על התוכן.

למה החברה לא מספקת את זה כמו בכל מדינות המערב?

זכויות השידורים שייכות לגורמים פרטיים.

אסיים במשפט אחד.

משפט, ולא נגלוש לספורט, למרות שליאור שאלתיאל פה. שאלתיאל, אולי נספיק לתת לך להגיד מילה, אבל היום לא עוסקים בספורט.

הרפורמה של פולקמן, אם אנחנו מסתכלים על דוח פולקמן ועל הרפורמה שאמורה להיות מבוססת עליו, לכאורה זה נראה דבר טוב, באמת רגולציה שוויונית ודקה לכולם. אבל צריך לשים לב לשני דברים וצריך לראות מה משרד התקשורת יביא בסוף לשולחן. אחד זה לגבי השחקנים הישראלים. בוועדת פולקמן קבעו מבחני הכנסות, שנכון להיום עומדים על 300 מיליון שקל. זה אומר שחוץ מיס והוט אף גוף לא ייכנס לרגולציה הזאת, לא סלקום, לא פרטנר ובטח לא גופים חדשים שייכנסו לשוק, אם ייכנסו. זה דבר אחד.

בהקשר של הפקות מקור?

לא רק בהקשר של הפקות מקור. לפי דוח פולקמן כל הרגולציה לא תחול. קבעו רף כניסה גבוה מאוד. אם הרגולציה לא חשובה אז בואו לא נעשה אותה, אבל אם היא חשובה היא צריכה לחול על כולם. זה עיקרון אחד.

תודה. אנחנו נחכה לראות את החקיקה.

רק עוד אמירה לגבי הבין-לאומיים – בדוח פולקמן יש מין יצור כלאיים של רגולציה וולונטרית. השר כבר הצהיר שזה לא יקרה, שהוא עומד לשנות את זה. אנחנו מקווים שגם זה יקרה.

תודה רבה לך. אני מצטרף לאמירה העקרונית שלך, שתיקוני החקיקה הללו מצד אחד יקלו על כל עולם הזכיינים הקודמים והרישיונות הקודמים, שהיה בו עודף רגולציה, לפשט, והחדשים ייכנסו לאיזו רגולציה, כי המשחק פה לא שוויוני בין מי שמפוקח מאוד מאוד לבין מי שעושה מה שהוא רוצה, זה המצב כיום, וגם לא משלם על הפקות מקור וכן הלאה.

יעקב נדבורני, מנכ"ל פרי טיוי, בבקשה.

תודה אדוני. אני מנכ"ל פרי טיוי, שהיא חברה שהוקמה על ידי קבוצת קשת וקבוצת RGE במטרה להיות מתחרה משמעותי בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצי באמצעות הסטרימינג.

כפי שצוין בהתחלה בסקירה, אכן הסטרימינג משנה סדרי עולם באופן שבו אנשים צופים בטלוויזיה רב-ערוצית. התווך של הכבלים והלוויין המסורתיים, מודלים של עשרות שנים הופכים להיות פחות רלוונטיים, בצורה גלובלית, זה לא תופעה ישראלית כפי שכולנו יודעים. החדירה של אותם סופר-סטרימרים אמריקאים גלובליים משנה את הביקוש ואת האופן שבו צופים רוצים לצרוך תוכן. אין דרך להתמודד עם זה. כלומר זה התוכן, התוכן מגיע, אותם סופר-סטרימרים גם מושכים את התוכן שלהם מאותן חבילות מסורתיות של חברות הכבלים והלוויין. בתוך העולם הזה נכנסת פרי טיוי.

מצד אחד, יש פה הרבה מאוד הזדמנויות לצופים הישראלים לצרוך תוכן איכותי. מעולם לא הושקעו כל כך הרבה עשרות מיליארדים בשנה בתוכן גלובלי איכותי. מאידך, יש כאן גם סיכון משמעותי.

בשונה ממה שנאמר פה, ואני חושב שהמצג שהוצג כאן לא נכון, התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית היא תחרות בעצימות נמוכה מאוד. אם אנחנו משווים את זה לתחרות שנעשתה בסלולר לפני עשר שנים בדיוק, ב-2012, שם יש תחרות בעצימות גבוהה, תחרות עם אינטרוול של עשר שנים שהשפיעה בצורה דרמטית על כל מנויי הסלולר. עשר שנים אחורה מנוי סלולר עלה מאות שקלים, כולנו מכירים את זה מן המשפחות שלנו. לכל בית אב יש שניים, שלושה, ארבעה, חמישה מנויי סלולר. קחו את אותם מנויי סלולר, תכפילו במאות שקלים לעומת עשרות שקלים שמשלמים היום כתוצאה מאותו קטליזטור תחרותי שהיה, תבינו את הדרמה שהייתה פה.

אל תוך המקום הזה נכנסת פרי טיוי. פרי טיוי תהיה קטליזטור תחרותי, תהיה מאבריק תחרותי. היא לא בהכרח צריכה לקחת נתחי שוק סופר-משמעותיים אבל היא כן תניע את גלגל התנופה התחרותי. אנחנו מתכוונים להציע טכנולוגיית סטרימינג מתקדמת מאוד שתאפשר צפייה בטלוויזיה רב-ערוצית באיכות שהיא לכל הפחות לא נופלת מאיכות הכבלים והלוויין וחלקה אף עולה עליהם, בממשקים הרבה יותר מתקדמים. היום הפרוטוקולים של הסטרימינג מאפשרים גם אלמנטים של Low latency אז כל השיהוי שכולם מכירים משידורי הספורט למיניהם ייעלם ככל שהסטרימינג מתקדם.

אנחנו נציע מוצר תוכן עמוק, רחב, איכותי מאוד, בדגש רב מאוד על יצירה ישראלית ותוכן מקורי. אני מזכיר שוב את מה שאמרתי בתחילת הדברים שלי: התוכן הבין-לאומי, אותם סדרות וסרטים גלובליים, בעיקר אמריקאים, יגיעו מהסופר סטרימרים. לכן הדגש שלנו הוא על תוכן ישראלי, על הפקה מקומית, על הפקה ועל יצירה ישראלית. אנחנו מתכוונים להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשנה ביצירה ישראלית. אנחנו בכל מקרה מתכוונים להחיל עלינו – אני עונה פה לשאלה שנשאלה הוט, אם כן מחילים על הסטרימינג את ה-8% או לא מחילים – אנחנו מחילים עלינו מראש בהתנדבות – אני לא יודע מה יהיה בתיקוני החקיקה – את כל החובות שיש היום על חברות הכבלים והלוויין, ובכל מקרה מעל זה אנחנו מתכוונים להשקיע עשרות מיליוני שקלים ביצירה מקומית. זה הבסיס שלנו, זה יהיה ההעדפה הצרכנית, כי את התוכן הזר הם יקבלו מאותם סופר סטרימרים.

התמחור של הדבר הזה יהיה עשרות בודדות של שקלים, מן הצד הנמוך של העשרות שקלים, דבר שיאפשר לכל משפחה גם לקבל טלוויזיה רב-ערוצית איכותית שעונה על רוב הצרכים, גם תכני בידור, גם ספורט, גם ילדים, גם דרמה, גם דוקו, גם תחקירים, עולם רחב ועמוק, ובנוסף כל משק בית יחליט לפי העדפות הצפייה שלו ולפי היכולת הכלכלית שלו מה הוא מוסיף ברמה של סופר סטרימר לגבי התכנים הזרים וכך יוכל לשלב לעצמו את התמהיל הנכון, גם על פי היכולות הכלכליות שלו וגם על פי העדפות הצפייה שלו.

כאשר יש פוטנציאל לכניסה של כזה מאבריק תחרותי, ברור שהוט ויס, אבל בעיקר הוט, מתנגדים לזה ומנסים לעשות הכול כדי שהדבר הזה – אם אי אפשר לעצור את זה אז לכל הפחות לעכב את זה כמה שאפשר יותר זמן. צריך להבין שכל חודש, כל רבעון שהתחרות הזאת לא נכנסת, שהיא יכולה להיות תחרות משמעותית, הוא רבעון מצוין להוט וליס.

לא הבנת. בינתיים תיארת בנאום שהכול טוב, שאתם עשיתם, קידמתם.

עוד לא עשינו ועוד לא קידמנו. אמרתי שזו הכוונה, אם מישהו לא הבין. נכון לעכשיו זו התוכנית שלנו, לזה אנחנו רוצים להיכנס.

נגה רובינשטיין, את גם מפרי טיוי. לכל גוף יש ארבע דקות ועברו כבר דקות, אז תהיי קצרה.

בינתיים הכול נשמע טוב. גם לי זה נשמע כך. אז אתה אומר: מה קרה? אגיד בדקה מה קורה לגוף שרוצה להתחרות בשוק הזה, שרוצה להיכנס לשוק הזה.

אמר השר שהסוסים ברחו מן האורווה. לא, יש כאן סייח שהוא עוצר אותו. באופן מקרי השר עצמו שהיה כאן, ערב לפני החלטת מועצה שמחכה כבר 15 חודשים, במשך 15 חודשים מועצת הרשות השנייה מחזיקה חזק-חזק שהגוף הזה לא יתחיל לפעול, שלח השר מכתב לרשות השנייה. מה המכתב? מה מקורו? כל אחד מספר לנו משהו אחר. ערב לפני ההחלטה הבאה של הרשות השנייה שלח משרד המשפטים מכתב. למה שלח? איך שלח? הדבר הכי גרוע בשביל יזמות, חדשנות, תחרות ויוקר מחיה הוא שהרגולטור לא יודע להחליט. יגיד כן, יגיד לא, אנחנו נסתדר עם מה שהוא יגיד, אנחנו נפעל לפי כל חקיקה שתהיה, לא מה שמישהו מדמיין בראש, אנחנו נעשה כל מה שצריך לפי החוק. אבל לא יכול להיות שכל רגולטור מספר לנו למה השני לא עשה, ושאמנם יש יחידת קומנדו אבל במשך 15 חודשים הרשות השנייה לא מצליחה לקבל החלטה. שאלה טובה בכלל אם היה צריך שהיא תקבל את ההחלטה הזאת. ופתאום לפני חודש מתפרסם שימוע ציבורי על ידי מועצת הכבלים והלוויין. יש כאן יותר מדי נקודות - - -

אמרת דברים חמורים. אני רוצה לשמוע את מנכ"ל הרשות השנייה, עדן בר טל.

קודם כול, לעניין הבקשה שמצויה אצלנו - - -

תעשה לנו סדר כי פה נאמרים דברים חמורים. אנחנו רוצים להבין איפה הדברים עומדים.

קודם כול אתחבר אל מה שנאמר קודם על ידי כל קודמיי, כי זה לדעתי הדיון היום, בנושא הסטרימינג והשוק הישראלי. בנושא הסטרימינג הדאגה שנשמעה מפי כולם ברורה מאוד: נכנסות חברות במסלול עוקף רגולציה. אני כרגע לא קובע אם הרגולציה טובה או הרגולציה רעה.

כפי שאנחנו שומעים פה, נכנסות ולא נכנסות.

קודם כול, נכנסות. נאמר קודם שלנטפליקס יש יותר ממיליון בתי-אב, אז ברור שנכנסו בהיקף חסר תקדים. החברה הגדולה בישראל בנושא טלוויזיה רב-ערוצית, הוט, לא מגיעה לדרגה של נטפליקס מבחינת סדרי גודל.

המשמעות של עקיפת רגולציה היא בשני מישורים: יש את המישור של כל מה שהרגולציה רוצה להגן עליו, ולא משנה מה המחוקק יבחר להגן, על שתי נורמות, חמש נורמות, 500 נורמות. זה צריך להיות מגרש משחקים שווה לכולם. מי שאמר שהרגולטור נרדם – אני נדהם לשמוע את המשפט הזה. הרגולטור לא נרדם אלא הוא עובד לפי חוק שקובע הבית הזה. אם הבית הזה לא קבע חוקים עדכניים יותר מ-20 שנים בנושא הספציפי הזה, וסיבותיו עמו – הרגולטור פועל לפי הרגולציה.

לא להפריע. הוא לא הפריע לכם. זה לא מכובד.

נוצרה אנומליה גדולה מאוד שנובעת מסיבה פשוטה, כי החקיקה הישנה הייתה מוטת טכנולוגיה. זאת אומרת, היא נקבה בשתי טכנולוגיות, כבלים ולוויין, כבסיס לתחולה, כאשר היום יודעים כולם שרגולציה צריכה להיות אדישה טכנולוגית ולמעשה לא היה צריך להיות שום הבדל בין רשת האינטרנט לבין כבלים ולוויין. אני מניח שהחקיקה שמשרד התקשורת יציג בקרוב תענה בדיוק לעניין הזה.

עדן, תגיע לסיפור שאנו עוסקים בו עכשיו. מה הסיפור? מה קורה?

אם אדוני מתכוון לזה שאתייחס כרגע לבקשה שמצויה בפני רגולטור, גוף ציבורי, תוך כדי דיון, כשהנושא על שולחנו, ומדובר על ועדה ציבורית, יש לנו פה שני רגולטורים שהם מועצות ציבוריות, זה כמו לבקש כרגע מבית המשפט לדבר על בקשה שנמצאת בפניו. אבל בכל זאת אני צריך להשיב.

אני מודאג שאומרים לי כך ואגיד לך למה. יש כל מיני חברי כנסת מסכנים שהגיעו לבתי משפט. הכנסת דנה על מצבם בזמן שהם הולכים לבית המשפט. אף אחד לא אמר להם שהכנסת לא יכולה לדון כי יש איזה הליך משפטי או רגולטורי.

לא אמרתי שהכנסת לא יכולה לדון.

אנחנו בוועדת הכנסת מפקחים על הרגולטור. הרגולטור לא יכול להתחבא ולומר שיש לו איזה הליך רגולציה שהוא לא יכול לספר לנו עליו. אנחנו רק רוצים דיווח איפה זה עומד ומה החסמים. אם לא החליטו – מי לא החליט, מתי יחליט, מתי לא יחליט. פשוט תגיד לנו, שנדע את התמונה. אל תפגע בהליך החוקי שלך. תשתף אותנו איפה זה עומד.

אשתדל. זאת הנקודה שרציתי להגיע אליה, איפה אנחנו בתהליך. אני רוצה שהשומעים המודאגים – ויש צופים רבים לדיוני הוועדה הזאת – שחברי הוועדה והיושב-ראש יידעו שהבקשה לא מצויה ברשות השנייה מזה 15 חודשים אלא צריך לדייק. הבקשה שכרגע נידונה בפנינו עברה תיקון לאחר החלטת רגולטור אחר, רשות התחרות, שהעמידה כתנאי את שינוי הבקשה מבקשה למיזוג לבקשה להסדר כובל. בחודש ספטמבר האחרון הוגשה בקשה חדשה. המועצה שלנו מונתה על ידי הממשלה בינואר ומיד התחילה לפעול בשורה של נושאים, כאשר יש המשכיות מרגולטור קודם לנוכחי.

אז אתה רק מינואר בתפקיד?

כן, אדוני. פורמלית מונינו ב-9 בינואר.

על כל מה שלפני ינואר אתה לא אחראי?

אני אחראי מאוד. בדקתי עם אנשי ההנהלה וראיתי את לוח הפעילות שנעשה גם תוך כדי הדיונים ברשות התחרות. למרות שבדרך כלל הרשות השנייה מחכה להחלטת רשות התחרות, במקרה שלנו, הפלא ופלא, לא חיכו והתחילו את הפעולה מול מבקשת הבקשה לקבלת תשובות, הבהרות וכולי והתהליך לא נפסק. למעשה אני רוצה לסבר את אוזניהם של חברי הוועדה, אנחנו קיבלנו רק הבוקר את התגובה האחרונה של קשת לשאלות הבהרה חשובות ששאלנו, שחייבים להביא אותן בפני המועצה. אם אדוני מסתכל על התמהמהות שלי משעה 10:30 בבוקר ועד עכשיו, אני חושב שבמושגים רגולטוריים וחקיקתיים אנחנו עובדים די מהר ויעיל.

הנושא הזה הוא בתהליך?

הוא בשלב מאוד מאוד מתקדם שלו, של דיון לקראת החלטה.

יש צפי?

סליחה, גברתי. זה לא מצחיק. תבואי לנהל את הוועדה וגם תגידי מה לוחות הזמנים, עם כל הכבוד לך. אתה אומר שטיפלתם, התקדמתם, קיבלתם חומרים ואתם צריכים להכריע. מתי לדעתך זה יקרה?

אנחנו מחכים לעוד תגובה אחת מצד רגולטור אחר, שתתקבל בקרוב מאוד, ולאחר מכן המועצה שלנו תתכנס לדון וכנראה להחליט. אני מקווה שנוכל גם לדון וגם להחליט.

האם זה בפרק זמן של שבועות, של חודשים?

קשה מאוד להגיד. החשש הוא להיתפס בהטעיה.

קח לך גם זמן עודף.

מבחינת המועצה שלנו מדובר בשבועות.

כל עוד האחרים עשו את תפקידם אתה יודע לקבל את ההחלטה תוך מספר שבועות?

כן. אני רוצה להיות כנה ושקוף. נראה לי שהתהליך לקראת סיומו.

זה תלוי במועצת הכבלים ששאלת אותה שאלת הבהרה?

אנחנו פנינו אליהם.

יש פה נציג של מועצת הכבלים? תיכף אתה תתייחס.

אני לא מדברר אותם, אבל לדעתי הם פעלו במהירות ובנחישות.

כל עוד העמידו לך את כל המידע ואת הדרישות שלך וההבהרות והחלטות של גופים אחרים, אתה יודע לחתוך את זה תוך מספר שבועות?

אני מניח שזה יהיה בסדר גודל של שבועות ולא חודשים.

תודה רבה. נציגי מועצת הכבלים, אתם רוצים להבהיר?

כן. בוקר טוב. תודה, אדוני היושב-ראש. אני יושב-ראש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.

כפי שנאמר קודם לכן, אני רוצה להגיד בפתיח שהמצב כרגע בשוק הוא אנומלי. אין רגולציה על ה-OTT. אגיד בכנות כרגולטור שיש גם רגולציה עודפת. אני מניח שתזכיר החוק, כפי שהשר ציין קודם לכן, ייתן מענה, שתהיה רגולציה שוויונית והרבה פחות חודרנית לכל הגופים.

בעניין עסקת קשת-RGE, כפי שידידי עדן הזכיר, בתחילת חודש מאי פנתה אלינו הרשות השנייה בבקשה להיוועץ אתנו לגבי העסקה. אנחנו יצאנו לשימוע.

אני מבין שזה היה בעקבות ייעוץ משפטי שחייב אותם.

על זה תשאלו אותם, אבל למיטב ידיעתנו הם פנו אלינו בעקבות המלצה של היועץ המשפטי לממשלה להיוועץ עם רגולטורים נוספים ולהרחיב את הבדיקה שלהם.

ביצענו בדיקה מהירה של הנושא זה. החלטנו לצאת לשימוע ציבורי קצר. קיבלנו כבר תשובות לשימוע הציבורי. כבר אגיד לסוף, במקום שתצטרך לשאול אותי: בכוונתנו בתוך סדר גודל של כשבוע – לא לתפוס אותי במילה – לתת את התשובה בנושא ההיוועצות.

פרט לכך, יש לנו עוד שתי סוגיות שקשורות למיזם שגם מונחות על שולחננו וגם בהן נכריע.

הן יהיו חלק מן החקיקה.

אני מדבר על המיזם הספציפי הזה. יש שם בקשות להעברת אמצעי שליטה, בקשות לרישום המיזם. אנחנו מתקדמים בכל הסוגיות הרלוונטיות. לעניין ההיוועצות, עניתי לכבוד היושב-ראש שבכוונתנו לטפל בזה במהירות. אם יש פה קונספירציות על משיכת זמן וכולו – אין דבר כזה.

תודה, ניר. אם אני מסכם, אתה תשיב תוך שבוע–שבועיים ועדן בר טל תוך כמה שבועות יחתוך את זה. זה נראה לי לוח זמנים סביר ומידתי. אני לא רוצה לחפור בהיסטוריה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להשלים עוד שני משפטים, דווקא בדבר היותר עמוק שהתחלתם אתו בתחילת הדיון לגבי הדאגה שנשמעה פה מכל עבר. אותה אנומליה שדיברנו עליה בחקיקה באה לידי ביטוי בעניין שהוא לא רק כלכלי אלא יש לו חשיבות תרבותית ממדרגה ראשונה. גם חשיבות כלכלית אבל בעיקר חשיבות תרבותית ממדרגה ראשונה. האנומליה הזאת יוצרת מצב שהיצירה הישראלית שואבת מעוגה שהולכת וקטנה. צריך להבין שהדבר הזה הוא מול שטף של תרבות מסוג אחר. מדינות העולם כולן ערות לזה, כולל אלה שדוברות אנגלית, מודאגות מזה ומוצאות פתרונות. הפתרון הוא כמובן החקיקה ואנחנו צריכים לחכות.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם, מניסיון, נדבורני הזכיר את הרפורמה בסלולר, התחרות המתעצמת, שלעצמה היא מבורכת, אבל אחת התוצאות שלה היא הקטנת מחזור העסקים של הגופים המתחרים. העוגה תהיה קטנה יותר. שימו לב שבהגנה על היצירה הישראלית, שהיא לנגד עינינו, ופה אני רוצה לבטא עמדה מאוד חד-משמעית של הרשות השנייה – הדאגה ליצירה הישראלית, ובמיוחד לסוגה העילית אבל לכל היצירה הישראלית, דורשת שהנחת העבודה שלכם כמחוקק תהיה שהעוגה תקטן עקב תחרות ולכן אתם צריכים לדאוג ליצירה הישראלית ברמת אחוז ההוצאה.

אם זה כולל גם את הגופים הבין-לאומיים וגם את הספקים החדשים של סטרימינג, סך העוגה קטן יותר?

כן, ואסביר למה. בסופו של דבר למשפחה יש סך הוצאות מסוים, שכרגע הוא גבוה. לפי דברי נדבורני - - -

אתה אומר שהשוק הזה יעבור התייעלות ואז ההכנסות בגינו יהיו קטנות יותר.

הניסיון המשותף שלי, של נגה רובינשטיין ושל נדבורני בשוק הסלולר אומר שהכנסות שהיו במקור – תתקני אותי אם אני לא מדייק – 18.5 מיליארד שקל משלוש חברות סלולר, תוך כדי הכנסת התחרות ומפעילים רבים נוספים התקבולים ירדו ל-12 מיליארד שקל. הרבה יותר מתחרים עלו לציבור 12 מיליארד שקל במקום 18.5 מיליארד שקל מידי שנה.

גם לצרכן כמובן.

כלומר הנגזרת שנוסחה, של אחוז כפול מחזור, תקטן. כלומר גם הרחבה של מספר המתחרים היא לכשעצמה - - -

היעד העליון שלנו הוא להוזיל לצרכן את החבילות.

ומצד שני לשמור על היצירה הישראלית.

בתוך זה אנחנו רוצים לא לפגוע בהפקות מקור, בוודאי לא בשיעור שבו עד היום הייתה העברה להפקות מקור. יכול להיות שסך הפעילות יכול להיפגע בגלל שהשוק הזה התייעל והוא זול יותר לצרכן. אלה אמירות יחסית כלפי העתיד, אנחנו לא יודעים את זה בוודאות.

עכשיו נשמע נציג של חברה בין-לאומית, אחרי כן נשמע נציגים של הפקות מקור. עם כל הכבוד לכולכם, יש לכם שמונה נציגים פה אז אשתדל. אם כל אחד מכם ידבר שתי דקות אולי אצליח לתת לרבים לדבר, אם כל אחד יחפור חמש דקות אז אתם לא תיתנו לחברים שלכם לדבר. וגם אל תחזרו על עצמכם. אז תחלקו ביניכם את השלל, כי יש לכם עוד חייל תשיעי, אני. אני אלחם על הפקות מקור, אז לא צריך להכביר במילים. לא תהיה פה שום רפורמה שתפגע בשיעור ההכנסות שמופנות להפקות מקור, לא בבין-לאומי ולא במקומי.

עוד מלחמה? אמרת "אלחם". למה מלחמה?

לא מלחמה. את צודקת. מתקנת אותי חברת הכנסת יעל רון. אני באהבה, בנועם, בשיח ובדיאלוג אדאג שהפקות המקור לא ייפגעו. תודה רבה על התיקון הזה.

עו"ד תמיר אפורי, מייצג את חברות הסרטים MPA, בבקשה, קצר ולעניין.

תודה רבה על ההזמנה ועל האפשרות להשתתף בדיון הזה. אני מייצג את ארגון חברות הסרטים Motion Picture Association, ראשי תיבות MPA. הארגון מייצג שש חברות הפקה: דיסני, נטפליקס, פרמאונט, סוני, אוניברסל וורנר. הארגון פועל לקידום תעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והסטרימינג בכל העולם. הארגון והחברים שלו מעורבים באופן מעמיק בתעשיות המקומיות, כולל בישראל. חברי הארגון, החברות שציינתי את השמות שלהן, הם חלק מהותי מתעשיית התוכן המקומי בישראל, ובוודאי במערכת ההפצה של התוכן הישראלי בעולם.

יש לארגון ניסיון רב בעבודה משותפת עם ממשלות מקומיות – מי שנמצא הרבה שנים בוועדה הזאת בוודאי זוכר – גם בנושאים של מודרניזציה ושיפור של חוקים. הארגון ישמח ומציע את ההשתתפות שלו ואת הניסיון שלו בעבודה ביחד עם המחוקקים והרגולטורים הישראלים. אני חייב לומר שעד עכשיו זה לא נעשה. אני מנצל כאן את ההזדמנות להודות ליושב-ראש על דברים שאמר בתחילת הדיון, על כך שנכון וחשוב להתייעץ ולשתף. אני נמצא כאן בשביל זה. אנחנו מעוניינים ורוצים להיות חלק מן הדיון, מדיון פתוח ופרודוקטיבי עם הרגולטורים ואחר כך עם הכנסת, לשם כך אנחנו כאן. אנחנו כאן בשביל לעזור, כפי שאומרים.

לארגון ולחבריו יש אינטרסים משותפים וערכים משותפים עם התעשייה המקומית. אנחנו לא אויבים. חברי הארגון, אותן חברות שציינתי את השמות שלהן, משתפים פעולה באופן נרחב מאוד עם מפיקים, עם כותבים, עם במאים ושחקנים ישראלים, ושיתוף הפעולה זה מניב בכל שנה סדרות דרמה, תוכניות טלוויזיה מתוסרטות ולא מתוסרטות ודוקומנטרי, אנימציה בהיקף נרחב ועוד. כבר היום האולפנים חברי הארגון משקיעים בתוכן ישראלי ומשתפים פעולה עם חברות הפקה ישראליות. יש הרבה מאוד דוגמאות. אציין רק שלוש: Hit and run – זה הפקה בכיכובו של ליאור רז, אחרי ההצלחה של פאודה; הפצה של הסרט Foxtrot and the Son; הפקה של שתי עונות חדשות של Muppet baby ועוד עונה של Fancy Nancy – אלה סדרות של דיסני שהופקו בישראל.

אנא תאמר משפטי סיום בבקשה.

המסר המרכזי שלנו, אגיד אותו באמת בשני משפטים קצרים. אחד, דברו אתנו. אנחנו מבקשים להיות חלק מן התהליך כדי לתרום, לסייע וגם לאפשר לחברות - - -

אני לא יודע איך קוראים לבחור עם המשקפיים אבל אתה מפריע לי. אתה נהנה יותר מדי בוועדה. אני אוציא אותך להצטנן בחוץ. אל תיהנה, פה סובלים...

אתה יכול להגיד משפט סיום, אדוני?

אני מנסה. מרחוק קצת יותר קשה להתמודד עם ההפרעות.

אמרתי את המסר הראשון, אנחנו רוצים להיות חלק מן התהליך.

בנובמבר האחרון התקבלה החלטת ממשלה על תמיכה כספית בדרך מסוימת, של החזר השקעה בהפקות בישראל. העמדה של הארגון היא שזאת הדרך הנכונה לעודד השקעות, ולא יצירה נוקשה של רגולציה שיכולה שלא להתאים לספקי שירותים ותכנים ולהפריע להם לתת לצרכנים בישראל את מה שהצרכנים בוחרים. בסופו של דבר צריך לזכור, אינטרס העל הוא הצרכנים, הצופים.

תודה רבה לך, אדוני. אני תמיד סופר כמה משפטים אדם אומר אחרי שאני אומר לו "משפט סיום" ואתה לא עמדת ביעד, אדוני. אבל תודה על הדברים.

השתדלתי לקצר. תודה רבה.

הוט ביקשו להגיב על הדברים שנאמרו על ידי עו"ד נגה רובינשטיין. יכול להיות שאתן לכם בהמשך. תתאזרו בסבלנות. עכשיו אנחנו עוברים לכמה נציגים שעוסקים בתוכן ובהפקות מקור. איתמר אביטן, מנכ"ל אקט, בבקשה.

צוהריים טובים. כבוד היושב-ראש, תודה רבה על הדיון הזה. כבר שבע שנים ממתינים לדיון והנה סוף-סוף הוא מגיע.

חברת הכנסת יעל רון נאלצת לעזוב והיא מודאגת שהיא משאירה אותי לבד, איך תטפלו בי. הכול אהבה, דיאלוג, יש חוג יוגה בוועדת הכלכלה בקרוב... איתמר, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה על הדיון הזה, הוא דיון חשוב בהחלט. אנחנו נרמסים על ידי חברות הסטרימינג מזה שבע שנים. היצירה המקומית נאכלת, העובדים נפגעים, היוצרים נפגעים, הבמאים נפגעים. אז אני שמח שמתקיים דיון בעניין, זה חשוב מאוד.

כפי שהבטחת בדיון האחרון שהיה פה ב-18 בינואר, שיונח פה תוך חצי שנה תזכיר חוק, דרשת את זה ואני שומע שזה קורה, אז גם פה אנחנו רוצים להודות לך כי לדעתנו בלי הלחץ הזה זה לא היה קורה.

מדברים פה על התחרות, מה יעשו בשלב הביניים. זה הדיון בעצם, כי יכולנו כולנו לקפל את הפקלאות אחרי שהשר ישב פה ואמר מילים חשובות מאוד ליצירה הישראלית, שבעוד כמה שבועות תהיה פה חקיקה שתתקדם ואז כולנו נגיע למצב שהכול יוסדר. אבל מה קורה בשלב הביניים? כאן אנחנו מדברים על שלב הביניים. יש פה רגולטורים שפתאום גילו שרירים. אתה פונה אליהם ומקבל תשובות אחרי שנה, ופתאום תוך שבוע, שבוע וחצי, שבועיים. למה? יש מונופול שנקרא קשת, מונופול התקשורת הגדול והדורסני ביותר במדינת ישראל, שהקים מיזם שמטרתו לרמוס ולפגוע בשוק התעשייה המקומית מבחינתי. למה אני אומר את זה? כשמישהו יושב פה ואומר: אנחנו נשקיע עשרות מיליונים, אבל אקח עשרות שקלים בודדים, כאשר מישהו בא אליי ואומר לי: תשמע איזה מוצר, בוא תקנה אוטו, ב-מ-וו תקנה בחמישה שקלים, כנראה לא אקנה כי כנראה האוטו לא ייסע, הוא גם כנראה משקר לי.

אני אומר שאנחנו צריכים לשמור על היצירה הישראלית.

עזוב את החברה הספציפית הזאת. יש כבר היום סטרימינג שהוא עשרות שקלים, זה לא דבר חדש. למה אתה מפנה את הזעם לחברה אחת שעוד לא פועלת כאשר בשוק יש כבר חברות שעושות סטרימינג בעשרות שקלים?

כבוד היושב-ראש, מדובר על מונופול בתחום החדשות.

אתה דיברת על מרצדס וסוסיתא. יש עכשיו כמה חברות שעושות סטרימינג בעשרות שקלים. למה אתה מפנה את הטענה לחברה שעוד לא עובדת? למה אתה לא מפנה את הטענה אל מה שקיים?

דבר ראשון, אנחנו מפנים את הטענה תמיד. גם כשישבנו פה לפני חצי שנה אמרנו את זה. זה פוגע בנו ואנחנו מדממים. קרוב ל-100 מיליון שקלים כבר נגרעו מעולם התעשייה המקומית ומהשקעות בהפקות מקור. השאלה האם בדיון הזה להתחיל ללחוץ על הרגולטורים ולדבר איתם תוך כמה שבועות הם יעשו את זה כדי להכניס עוד מישהו. זה לא עוד מישהו. זה גורם בעל עוצמה, מונופול בתחום החדשות במדינת ישראל, בעל פרסום, בעל השפעה. הנה, יש דיון.

אאתגר אותך. אתה אומר: אם יעשו את הערוצים במחיר זול מדי אנחנו בהפקות המקור ניפגע. חברים, הוא יודע להשיב לי, לא להפריע. אני מקשיב למנגינה. אתה אומר: אם מישהו אומר שהוא יהיה זול מאוד, והלקוח רוצה לקנות בזול - - -

אם הוא רוצה להיות בזול שלא יגיד שהוא הולך לשמור על היצירה המקומית.

כל שוק הסטרימינג כנראה יוזיל את החבילות, המגמה תהיה הוזלה.

בהחלט. המגמה קורית כרגע ואנחנו רואים אותה.

אתה אומר שהדינמיקה פוגעת בהפקות מקור? ככל שהחבילות יהיו זולות יותר אז יהיה פחות כסף להפקות מקור?

אנחנו לא נתנגד למה שקורה בשוק, כולל שיהיו איזונים מובנים בין כל החברות. אנחנו רוצים שתהיה חקיקה, כפי שאתה אמרת שצריכה להיות. צריך להמתין עם כל השינויים, עם כל הפלסטרים שרוצים לעשות ולא ללחוץ על רגולטורים: בואו תנסו לאשר איזשהו מיזם כדי לנסות לעשות פלסטר זמני. צריך לחכות לחקיקה.

זה מיזם שלא קיים עדיין, אבל יש דבר שקיים שלא מפריש להפקות מקור.

יש לנו איתם בעיה עמוקה מאוד, שהרגולטור לא התעסק לא עם סלקום ולא עם פרטנר, ולא ראיתי שתוך שבוע הם נתנו חוות דעת להגיד איך יכול להיות שיש רב-ערוצי. הרי זה רב-ערוצי.

אתה הראשון שלימדת אותי שבסטרימינג לא משלמים על הפקות מקור, ועכשיו אתה מפנה את האש לחברה שלא קמה ולא לשבע שנים שלא קיבלת מהסטרימינג כסף?

כבוד היושב-ראש, שמענו עכשיו דברים ברורים משר התקשורת שלא שמענו בשבע השנים האחרונות, וזה גם בזכות הוועדה הזאת ובזכות זה שאנחנו אמרנו איך אנחנו מתנהלים עם הוראת השעה של ה-Must carry. אמרת: אם תוך חצי שנה זה לא יהיה על השולחן שלי – אז הנה זה קורה. צריך להגיד: חברים, Freeze, תמתינו לחקיקה, ואולי היושב-ראש יכול ללחוץ שזה גם ייכנס לחוק ההסדרים. זה מה שביקשנו כדי להאיץ את החקיקה.

אנחנו בעד הוזלת מחירים, אנחנו בעד שהצרכן ייהנה, אבל שתהיה תחרות הוגנת, שיהיה פה שוויון.

תודה. אמרת את זה חד וחלק. נראה אותך אומר משפט אחרון.

אני רוצה להתחבר אל מה שהולך להיות קדימה בנושא החקיקה והתזכיר. בנושא של הינוקא – אני אומר את זה למשרד התקשורת – אין צורך לעשות חקיקה אם אתם הולכים לשחרר את רוב הגופים מרגולציה. זה תזכיר מדומה. זה לא מטרתנו ואני חושב שלא כך צריך לשמור על היצירה.

אתה אומר שגם מי שפועל בהיקף פעילות קטן ישלם.

באחוזים מסוימים.

אני לא יודע איך יעשו את זה אבל נניח שיהיו חבילות זולות, והגישה היום מדברת על אחוזים, אחוז מסך ההכנסות יופנה להפקות מקור. למה לא נשים בתוך החבילה סכום קבוע להפקות מקור? מכל חבילה שיוצאת – ארבעה שקלים.

אני חושב שזה רעיון טוב.

אז אתה תקבל סכום ידוע שלא מושפע מן התחרות. הם יריבו על המחיר אבל הכסף יגיע אליך, לא ישחקו עם הכסף.

הצענו מודל דומה לאגף התקציבים. דיברנו איתם על בנייה של pool בסביבות 300 מיליון שקל, של מה שהושקע ב-2015 בתעשייה המקומית על ידי הרב-ערוצי, ובעצם חלוקה לפי מנויים, כפי שהיושב-ראש אמר, וכל מנוי יצטרך לתת את חלקו כדי שתהיה פה תרבות ותהיה פה עברית ונוכל לראות סדרות בעברית.

אתה דורש שמי שעבד בסטרימינג במשך שבע שנים ישלם משהו על העבר? או שאתה אומר "אילי פאת מאת"?

אם אתה רוצה לשאול למה זה לא קרה בעבר אז יהיה לי הרבה מאוד מה להגיד.

לא רציתי לשאול. רציתי שתגיד משפט סיום.

בסופו של דבר חשוב לשמור על ה-pool.

איתמר, תודה. שי נשר, שהתאפק, מפורום מפיקי הטלוויזיה, בבקשה.

דבר ראשון, תודה רבה. נעים מאוד, שמי שי נשר ואני מייצג את פורום מפיקי הטלוויזיה.

אני רוצה להגיד לכם שלקונה היא לא תירוץ לכשל רגולטורי. ועדת פולקמן הוקמה בספטמבר 2020, הגישה דוח ביולי 2021 ועד היום אף אחד לא יודע את המסקנות שלה. יודעים את המסקנות שלה אבל אם לא הדד-ליין שאתה קבעת להם להגיש עד סוף השנה – זאת אומרת שמשרד התקשורת והשר, שמייחס לעצמו יחידת קומנדו, שהוא לא, אולי הוא היה בעבר, לא פעל לטובת השוק. לא רק שהוא לא פעל אלא הוא עיכב. עכשיו אני רואה את כל הניסיון של המעורבות של חברי ניר שויקי, של האנשים ממועצת הרשות השנייה. מה זה כל הבלגן הזה שאנשים עובדים בשביל לאשר לגוף פרטי לעשות משהו שהם בעצמם לא ספרו?

למה שאתה אומר אין קשר. הוא אמר שהוא מייצג מפיקים אבל הוא לא מייצג מפיקים.

חברים, עכשיו אתם דומים מאוד לחברי כנסת. היום חברי הכנסת ניצחו אתכם בהתנהגות. תנו לשי להגיד את דברו. לא להפריע.

כשבא גוף – שיהיה חזק וגדול, זה לא ענייני – ושם על השולחן עשרות מיליוני שקלים לפרנסה של תעשיית טלוויזיה של מאות משפחות, שנותן את זה בהתחייבות, נותן את זה בכתב, אז אני לא חושב שהוא שקרן. איתמר, הבנת?

הם לא עומדים בהפקות מקומיות היום.

אין לך מושג מה הם עושים. תתעסק במה שאתה מבין.

מה יש לכם? אתם לקחתם פרט בדיון. אנחנו רוצים לסדר פה תחום ענק. בואו תגיעו לעיקר.

העיקר מבחינתי הוא שיש גוף עם כיסים עמוקים – כל התעשייה הזאת רווחית, וכל אלה שמגלגלים עיניים לשמיים, המחזוק של הוט הוא מעל 4 מיליארד שקל בשנה, אם אני לא טועה, ויש להם הרבה כסף, והמחזור של קשת גבוה, ואפילו רשת מרוויחים. אז כולם מרוויחים ואף אחד לא יעשה את החשבון של השני. אם אנשים נותנים כסף לתעשייה אז צריך לקחת ולא צריך לא את מועצת הרשות השנייה שתיתן פתק, כי היא לא נתנה פתק לנקסט והיא לא נתנה פתק לסטינג. הכול פה, תסלח לי, מיותר לחלוטין. הדבר היחיד שחשוב הוא שיעשו רגולציה על האינטרנט. במשך 21 שנים האינטרנט קיים במדינת ישראל ואף אחד לא יגיד לי שהוא יחידת קומנדו.

את זה כבר אמרת.

אני רוצה להתייחס לנטפליקס – מעל מיליארד שקל בשנה עף מהכיסים של כולם להולנד, לאירלנד. אפילו מע"מ הוא לא יכול לקחת על זה. במע"מ 170 מיליון שקל לשנה הוא צריך לקחת מהם, אבל שום דבר. הוא נפגש איתם, הוא מצטלם איתם, הוא מדבר איתם. חבר'ה, בואו נהיה רציניים ולא דברנים. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. תודה.

הבין-לאומי יהיה חלק מן הרגולציה הזאת.

ריקי בליך, יושבת-ראש שח"ם, איגוד שחקני המסך.

אני גם יושבת-ראש וגם מייצגת את השחקניות והשחקנים בישראל. תודה ליושב-ראש על זכות הדיבור.

קודם כול, אני נורא שמחה לשמוע את האווירה הוולונטרית הזאת, שכולם רוצים נורא לשפוך כסף על התעשייה מרצונם ומכיסם. זה נורא משמח, אבל אני מזכירה לכם שאתם מייצגים כמובן גופים מסחריים ומה שמעניין אתכם זה שורת הרווח.

אני מבקשת להסיט את הדיון בחזרה לשאלה הערכית, שזה מה שאני חושבת שכנסת ישראל צריכה להתעסק בו. אני מדברת גם כמייצגת את שחקני ושחקניות ישראל, שיש להם עניין מובהק להרוויח מן העבודה המקומית, אבל גם כצרכנית טלוויזיה, וקולנו עוד לא נשמע בדיון הזה, צרכנית ואימא לילדה שצורכת תוכן ישראלי ומאוד כמהה אליו. אני חושבת שאנחנו צריכים לחזור לשאלה למה חשובה כל כך התרבות הישראלית, למה חשוב ליצור כאן מדורת שבט אמיתית.

אנחנו יכולים לנאום לילדים ולנוער שלנו אין-סוף נאומים ערכיים ולנסות ללמד אותם על ישראל על כל גווניה ומגזריה וזרמיה, אבל בסוף הילדים שלנו רואים טלוויזיה. אם אנחנו חושפים אותם בטלוויזיה למגזרים שהם לא מכירים, לתרבויות ישראליות שהם לא מכירים, אנחנו יוצרים אפילו ארכיון של התרבות שלנו, סיפור היסטורי של התפתחות המדינה שלנו, אנחנו מציפים סוגיות בחברה הישראלית ומנסים לטפל בהן בצורה חינוכית, בצורה ראויה שאנחנו חושבים שכך צריך לטפל בהן, וכמובן אנחנו מציגים את עצמנו לעולם. ההצלחה של ההפקות הישראליות היא – סליחה על הקלישאה הקטנה – שגרירה נהדרת של מדינת ישראל. יש דברים אחרים שבהם אנחנו אולי לא כל כך מצטיינים בדימוי שלנו בחוץ לארץ. כבר פגשתי תיירים שהגיעו לארץ בגלל סדרות ישראליות שהם ראו.

כלומר יש לנו רק מה להרוויח ברמה עמוקה מאוד, ערכית, של החיים שלנו, של החברה שלנו בישראל, של האופן שבו אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. כל אלה אסור שיהיו ממניעים מסחריים וכלכליים.

תנסחי את זה כך: לצד השיקול הכלכלי, כי בלי כלכלה ומסחר אין לנו קיימות. לצד הכלכלה והמסחר יש עוד ערך.

יש בזה המון משמעויות, אפילו בשאלה האם הילדים שלנו יישארו לחיות במדינה הזאת. יש פה גם שאלה כלכלית יותר רחבה מאשר היום אם נשלם 30 שקלים או 35 שקלים. כאשר נטפליקס העלו לי את המחיר מ-40 ל-50 שקלים שאלתי את עצמי האם זה שווה לי, האם התוכן שם מספיק איכותי בעיניי כדי להישאר, ונשארתי. יכולתי לא לשלם אך בחרתי לשלם יותר. כלומר הערך של התוכן האיכותי ניצח את השאלה הכלכלית. כמובן שאנחנו תמיד בעד להקל על הצרכן אבל אנחנו גם צריכים לשאול מה אנחנו נותנים לו. אסור שהמניעים של הבחירות שלנו מה להציג לציבור יהיו רק מניעים כלכליים.

בשורה התחתונה, ובשביל זה אנחנו כאן, איגודי היוצרים, יש כאן המון פרנסה לאלפי אנשים, והמון אדוות ומעגלים קרובים ורחוקים שמרוויחים מן התעשייה הזאת. היא תעשייה נהדרת והיא עושה רק טוב למדינת ישראל.

אני מסכימה עם חבריי שטוענים שנגמר הזמן לכל מיני פלסטרים על פלסטרים. אנחנו בפתחו של עידן חדש. ברור ששידורי הברודקאסט, הלוויה שלהם כבר יצאה ושידורי הסטרימינג הם הדבר החדש. דרושה כאן חקיקה עמוקה, רצינית, שתסדיר את ההשקעה לשנים רבות קדימה. אני סמוכה ובטוחה שאתה וכבוד השר תעשו עבודה נהדרת.

תודה רבה לך.

אדוני היושב-ראש, אם אני יכול להוסיף דבר קטן, אני מנכ"ל שח"ם.

אתה לא יכול. ריקי בליך עשתה לך את העבודה. תודה. רונן רגב כביר מאמון הציבור בזום. אי אפשר לשמוע אותך, יש תקלה. אולי בהמשך נחזור אליך. הוט – תגובה קצרה, עו"ד פליישר, בבקשה. תשתדלי שלא יהיו פה מהלומות. תגידי את דבריך אבל עיקר הדבר הוא לא מהלומות בין גופים עסקיים.

תודה. באופן ענייני אני רוצה לשים סביב השולחן משהו שלא דובר. לא מדובר פה בכלל בשאלה של בעד או נגד מיזם כזה או אחר, או בעד או נגד תחרות. תחרות יש הרבה וכבר נאמר, תחרות בעשרות שקלים. לא התכנסנו סביב השולחן כדי לבדוק איך אפשר לייצר עוד תחרות בעשרות שקלים כי יש תחרות. אני שומעת שיש גם יוצרים שמוטרדים מזה, אבל תחרות זה דבר טוב, אנחנו לא נחלוק על זה כאן. זה לא הבעיה שנמצאת סביב השולחן.

לא מדברים סביב השולחן על כך שחקיקת התקשורת הקיימת אוסרת על ערוץ מסחרי להחזיק טלוויזיה רב-ערוצית ואוסרת על טלוויזיה רב-ערוצית להחזיק בערוץ מסחרי. זה נחקק בשני חוקים שונים, בחוק התקשורת ובחוק הרשות השנייה. זה אוסר עלינו במשך כל השנים להחזיק אפילו 5% בערוץ מסחרי, אוסר עלינו לשדר חדשות, לשדר פרסומות. יש לנו פה גוף שהגיע למעמד שהוא הגיע ורוצה לנצל אותו לשווקים אחרים בחסות רגולציה. כל הדבר הזה, שכולם סביב השולחן שותקים לגביו למרות שהם מכירים אותו, הוא הנושא שבגינו הרשות השנייה שוקלת את הדברים.

לכן כל שאני אומרת, אני לא מבקשת לשכנע או להכריע. אני מבקשת להגיד שיש פה שאלה כבדת משקל, שאמורה להטריד את כל חברי הכנסת, את הדמוקרטיה בישראל. היא שאלה של ריכוזיות. לא ידוע לי ששאלה של ריכוזיות נפתרת בגוף שאומר שהוא ישים עשרות מיליוני שקלים בהפקה כזו או אחרת. בסוף כל ההפקות ייראו אותו דבר וגם החדשות.

נגה רובינשטיין, זה לא יהיה פינג פונג ביניכן. אתן יכולות לצאת אחר כך ולריב בחוץ. זה לא השולחן לעניין הזה.

אפשרתם להם להגיב.

לא, לא, ואז את תגיבי ואז היא גם תרצה להגיב. הדיון לא נועד לכם. עם כל הכבוד לכם, הדיון לא נועד לשתי חברות עסקיות שיש להן מה להגיד האחת לשנייה. פעם אחת אמרתם, אמרת את זה באופן נוקב, היא משיבה. משפט אחרון בבקשה. נגה, גם אם תביאי נייר שאת רוצה להפיץ לכל חברי הוועדה או הבהרות מכל צד, תביאו נייר והוא יופץ לחברי הוועדה.

תודה רבה על הזכות להגיד את הדברים. עם כל הכבוד ללחץ על לוחות הזמנים, שאלה כבדת משקל נמצאת על הפרק וצריך לברך את הגופים שהם מתכוונים לעסוק בזה ברצינות.

תודה. כבר אמרנו שיש פה רגולטור שיחליט וניתן לו את הסמכות שמוקנית לו בחוק להחליט.

אנחנו לקראת סיום הדיון הזה. אני רוצה להגיד לכם למה אני בכל זאת נותן לליאור שאלתיאל מן הספורט לדבר.

אני ביקשתי רשות דיבור ולא קיבלתי.

יש רבים שלא קיבלו. מה אני אעשה?

תיתן לי.

יש פה לפחות 20 מקופחים. אני רוצה לתת לכולם ואני מנסה. אם את יכולה לדבר בדקה, יש בכנסת נאומים בני דקה במליאה, אז אתן לך בעוד רגע, אבל תתכונני. אם את יכולה בדקה אז אתן לך.

המנכ"לית, אגיד לך למה אני רוצה שליאור שאלתיאל ידבר. האם בתוך החקיקה שאתם תביאו בסוגיית התוכן והערוצים תוכלו לתקן גם לקונות, כמו למשל אותו איסור מונופול על זכויות שידור בספורט? אז דרך הטיפול בחקיקה נוזיל את סוגיות הספורט, שבסוף מייקרות את החבילה, ואפילו נטען פה שלעתים זה כבר הפך להיות 60% מן העלות של יצירת חבילת ערוצים. זה דבר לא נורמלי. הספורט חשוב אבל איך זה נהיה 60% מן העלויות? אתה תגיד כמה מילים, ליאור, כדי שזה יירשם בפרוטוקול וכדי שהמנכ"לית בתוך החקיקה תראה אם יש מהלכים שגם ימנעו מונופול וניצול ריכוזיות או בלעדיות בסוגיית הספורט, שמייקרת את כלל חבילות הערוצים.

אני כבר מנג'סת לה על זה.

בבקשה ליאור. אחרי כן גבי לסקי, אחרי כן את תדברי דקה ואני אסכם.

אני מארגון היציע, שמקדם אינטרסים של אוהדי ספורט בישראל. יש פה הרבה בעלי אינטרסים ונזרקו פה סכומים של מיליארדים ומאות מיליונים. אני אישית פה נטו מן האהבה שלי לספורט וכי אכפת לי ששידורי הספורט יונגשו לקהל הרחב. גם חברת הכנסת גבי לסקי וגם יושב-ראש הוועדה עוזרים לנו בעניין הזה. תודה על זכות הדיבור.

חברת הכנסת יעל רון בן משה שאלה למה לא מנגישים את הספורט בסטרימינג. התשובה של צ'רלטון, שהיא החברה שמחזיקה בזכויות השידור של הכדורגל, גם של ליגות מן העולם וגם של הכדורגל הישראלי, היא שאם הם ינגישו בסטרימינג תהיה פה פירטיות. זו טענה מופרכת לגמרי. אני יכול להציג נתון מסקר של 6,000 אנשים, ש-84% מהם משתמשים בלינקים פירטיים בגלל שהם לא יכולים לראות בסטרימינג, שזה אומר חיילים במוצבים ובקווים וסטודנטים כמוני, שאין להם יכולת כלכלית לשלם עוד 20 שקל בחודש על ממיר אז אנחנו חיים על סטרימינג. אני חושב שצ'רלטון, נכון שהוא גוף פרטי אבל אני רואה אותו, בתור סטודנט שנה א' למשפטים שקצת לומד את התחום וכרגע מפסיד קורס בחקיקה ורגולציה אבל נראה לי שההתנסות כאן חשובה יותר, אני רואה את צ'רלטון כגוף דו-מהותי. נכון, הם פרטיים, אבל הם מתעסקים בתחום שיש בו כסף ציבורי בסכומים אדירים. בגלל זה אני רואה פה אינטרס ציבורי גדול, שצריך לעזור לאנשים.

דיברו פה על ועדת פולקמן. אני רוצה לציין שבאוגוסט 2021 הארגון שלנו ביקש את הפרוטוקולים של הוועדה. עברו מאז 10 חודשים. באותה תקופה נאמר לנו שזה 40 שעות עבודה, שלא מצאו להן זמן עד היום, אז זה עדיין לא קרה.

דבר נוסף הוא אפליה של תושבי ישראל. צ'רלטון כן משווקת חבילות עם אפשרות צפייה בסטרימינג. אם אני עובר לגור בכל מקום אחר אני יכול לרכוש דרכם חבילה ולראות בה סטרימינג.

אני רוצה לסיים עם האמירה, אמרת שיהיה דיון ספציפי על ספורט, אני רוצה לציין את החשיבות שלו. כרגע בכדורגל לצ'רלטון יש חוזה של חמש שנים פלוס אופציה לעוד חמש שנים. נגמר כרגע מכרז שידורי הכדורסל וזה עומד לצאת לפועל בשבועות הקרובים.

מי נותן את הארכת החוזה? מי הסמכות?

חוזה הכדורסל פקע כבר.

מי מאריך או לא מאריך את החוזה?

נאמר שייתנו אופציה לשחקנים חדשים להיכנס. עד היום זה היה ערוץ הספורט. צ'רלטון, לפי מה שאנחנו יודעים, מתכננים להגיש שם הצעה. זה אומר עוד עשרות משחקים ועוד מאות אלפי אוהדים שיהיו חסומים מצפייה בסטרימינג.

תודה רבה. חברת הכנסת גבי לסקי, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, וגם תודה רבה למנכ"לית משרד התקשורת ולכם.

בנוגע לצ'רלטון, חייבים לומר שהחוזים אינם שקופים. אנחנו לא יודעים בדיוק מה כתוב שם. יגידו לי שזה גוף פרטי אבל בעצם זה גוף מונופוליסטי כמעט. כאשר מדובר בנכס ציבורי אז יש דברים שכן חייבים להיות פומביים, ובוודאי כאשר יש להם יכולת לעשות סטרימינג אבל הם מעדיפים לא לעשות את זה, מכל מיני טעמים, תוך כדי פגיעה ממשית במנויים של עצמם אפילו. אז זה דבר שצריך לומר.

אני יושבת בוועדת החוקה, חוק ומשפט והגיעה אלינו לשם רפורמת הרגולציה. הטענה של מי שהביא אותה הייתה שיש יותר מדי רגולציה בישראל ושחייבים להוריד את הרגולציה. בעצם הטענה שלי הייתה שיש מקומות שבהם דווקא צריך להוסיף רגולציה. אז הגענו למין מונח שלא הכרתי קודם: מיטוב רגולציה. בתחום הזה יש חוסר ברגולציה.

נפגשתי גם עם שחקנים ואומנים. גם כשהיצירות שלהם עוברות דרך הסטרימינג הם לא מקבלים זכויות יוצרים, לא משלמים להם על זה. אם יש מדובבים ואם יש שחקנים ואם יש אנשים כאלה – אם זה היה בטלוויזיה הם כן היו מקבלים תמלוגים אבל כאשר זה בסטרימינג זה לא קורה. אז יש דברים שחייבים להסדיר.

זה גם העניין הזה, וגם זה שכמדינת ישראל חשוב לנו שהתרבות הישראלית תהיה חלק אינטגרלי ממה שיש לנו אופציה לראות על המסך. ההוראות בדבר חובת השקעה ביצירה המקומית זה לא עניין כלכלי אלא עניין של רוח. אם אנחנו מדברים על העגלה המלאה, זו העגלה המלאה שלנו. חובתנו גם כעסקים פרטיים לתת יד לעגלה המלאה. אני מקווה שבאמצעות החקיקה ייעשו השינויים האלה כדי לעזור ליוצרים וגם כדי לעזור לכולנו, שאנחנו נמשיך לדבר עברית, כדי שאנחנו נראה יצירה ישראלית, בכל השפות, לא רק בעברית. את זה אני מעמידה לפתחכם. תודה רבה.

תודה רבה, גבי לסקי. גברתי, נאום בן דקה, קדימה.

אני מנכ"לית תל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה.

אני מרגישה עידוד מהודעתו של השר שהצעת החוק תוגש ותונח על שולחן הוועדה. אני מוותרת על הרבה מאוד מילים.

בחרתי לדבר על הנושא של עשרות שקלים למנוי. גם זה נמצא על השולחן וכולם יודעים שכאשר מדובר במשק בית, משק בית אינו משלם עשרות שקלים בודדים על מנת שהוא יצפה בתוכן אצלו על המסך אלא עבור התוכן בלבד. את החלק של ההפצה, כאשר מדובר בסלקום או פרטנר – ואני כן אומרת את השמות – לא בזה מדובר, התפיסה שחייבת להיות צמודה ולהיזכר, לעומת הוט ויס. בהוט ויס נושא ההכנסות שעליו מחילים את הרגולציות, אותם 8% כוללים גם את ההפצה בכבלים. ביס בסיס ההכנסות לאותם 8% כולל את עלויות הלוויין, ההוצאות של בתי האב עבור שירותי הלוויין. אני מבקשת שגם המנכ"לית וגם הוועדה ייקחו בחשבון שאותם עשרות שקלים אינם מהווים את מלוא התשלום של משק הבית. יש את החלק האחר, של עשרות שקלים נוספים שניתנים עבור ההפצה. א' פלוס ב' נותן את השוויון אל מול הוט ויס במצב הנוכחי. תודה רבה.

תודה על הדברים.

אני יושבת-ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל.

הייתי עושה לך פרוטקציה, כי אם יש ז'אנר שאני אוהב זה הדוקומנטרי.

הכי טוב שיש. אני מקווה שכולם פה ראו סרטים בדוק-אביב האחרון.

עצוב להגיד אבל במציאות של שוק התקשורת הישראלית אם יש ז'אנר שאין לו שום היתכנות כלכלית, ויחד עם זאת אין כל ויכוח על החשיבות שלו, זה הז'אנר הדוקומנטרי. אני עובדת ב-20 השנים האחרונות בדוקומנטרי היסטורי. לפחות בחמש השנים האחרונות אני עובדת באופן צמוד בסדרות של ענת זלצר ומודי בראון ז"ל. כמות העבודה שאנחנו משקיעים בתוכן, בהעמקה ובדיוק של כל פרט הוא משהו ששום רפורמה בעולם לא תוכל לשלם אותו, לצערי, ועם זאת אנחנו הולכים ומדממים כסף. הסכומים שהושקעו בדוקומנטרי לפני 15–20 שנים והיום הם אותם סכומים. מיותר לציין שהעלויות גדלו לאין שיעור. יסלחו לי אנשי קשת שאני מתקשה להאמין להם, כי הם ישבו פה לפני כמה שנים בדיון על ערוץ הכנסת ודאגו שישמיטו את ההגדרה של דוקומנטרי מורכב מהחקיקה של הרשות השנייה. אנחנו לא רואים היום דוקומנטרי, אלא אם כן אתה קורא לתוכנית חיסכון בקשת תוכנית דוקומנטרית. תודה.

אני עו"ד זהר אלטמן רפאל מלובי 99. אני רוצה להצטרף לסוגיה שעלתה כאן, ממש בקצרה, על נושא הריכוזיות והבעלויות הצולבות. לא מדובר פה בסייח שמונעים ממנו לצאת. מדובר פה במונופול התקשורת החזק בישראל, ששולט ברוב רצועות השידור ובשוק הפרסום. לתת לו עכשיו נתח נוסף דרך הסטרימינג, להיכנס לסטרימינג ולהשפיע דרך הסטרימינג גם על דעת הקהל, זה בעצם להגדיל עוד יותר את הריכוזיות שלו ואת ההשפעה שלו גם על מקבלי ההחלטות. לא סתם השר אמר כאן שאף אחד לא רצה לגעת בזה עד עכשיו. להתעסק עם חברות התקשורת זה ראש בקיר.

אנחנו התעסקנו ויצאנו בחיים. אנחנו ממליצים לכולם. הנה ריקי בליך פה מחייכת. אני לא יכול לדמיין אותה בתפקיד מפחיד בטלוויזיה מרוב שהיא מחייכת פה כל הזמן.

מדובר פה במונופול שמוחזק על ידי שני מונופולים גדולים, החברה המרכזית למשקאות ויצחק תשובה עם מונופול הגז שעוד מחזיק שם מניות. עם כל הכבוד לתחרות בשוק הסטרימינג, שהיא בוודאי חשובה ואנחנו הראשונים שמובילים את המאבק ביוקר המחיה, צריך להסתכל פה על התמונה הרחבה יותר ועל הריכוזיות הכלל משקית שתהיה כאן מכניסה של קשת גם לזירה הזאת. זה בוודאי שיקול שצריך לעמוד לנגד עיני הרגולטורים, ואנחנו פנינו אליהם בעניין הזה. אנחנו מבקשים מאוד שגם הוועדה תיתן את דעתה לעניין הזה.

פרי טיוי, התייחסות קצרה ביותר. זה לא יעזור אבל תגידי. בסוף יש פה רגולטור שיחליט וכל הדברים נאמרו, אבל בבקשה.

בסוף יש רגולטור שיחליט, זה נכון, אבל לכל השחקנים המאוד "קטנים" כאן, כמו הוט ויס, הייתה את כל האפשרות בעולם להיכנס לתחום החדשות וה-OTT ולמכור חבילות קטנות ומצומצמות תמורת הרבה כסף ולהתחרות. עכשיו השאלה מי מפחד מתחרות, מי מחזיק חזק חזק את התחרות מאחורי סורג ובריח על מנת שהצרכנים לא יבחרו. בניגוד למקום של תשתיות, בתוכן יש אפשרות להעביר ערוצים מדקה לדקה, חדשות מדקה לדקה. השאלה אם מישהו רוצה להתחרות או לא רוצה להתחרות. אני חושבת שהיום, 15 חודשים אחרי שהוגשה הבקשה, אחרי בחינה של רשות התחרות, שהיא לא על כאבי בטן, היא על עובדות ומספרים, היא על תחרות, אני חושבת שהדיון כאן לא יכול להיות דיון רגשי בלבד.

תודה רבה. מנכ"לית משרד התקשורת, בבקשה.

חברים, צוהריים טובים. בקצרה, אני מבקשת להיות פרגמטית כי זו הדרך היחידה לצאת מן הסיפור הזה. אני אומרת את זה לכל הנוכחים בחדר הזה ולכל מי שיישב כאן מולנו.

לרפורמה הזאת יש מותג רע. אמרו פה שהרגולטורים נרדמו. יש לי על השולחן ערימות של פעמים שהוציאו את תזכיר החוק, ניסו להביא אותו, הביאו אותו בחוק ההסדרים, הוציאו אותו מחוק ההסדרים. יש לה שם רע. יש מחשבה שהיא בלתי עבירה, שאי אפשר לעשות את זה. השאלה אם אפשר לעשות את זה או אי אפשר לעשות את זה תלויה הרבה גם בחדר הזה ובכמה כולם יבינו שזה לא יכול להסתכם באמוציות, בזריקת בוץ האחד על השני בתוך השוק, בהפעלת כוח, בהפעלת חברי כנסת וכולי.

אנחנו נביא בתוך שבועיים–שלושה לכל היותר תזכיר חוק. הוא מבוסס על העבודה שנעשתה. נעשתה עבודת מטה. הוצאנו שני שימועים במהלך עבודת המטה. אנחנו לא נביא תזכיר שמנותק מעבודת המטה שנעשתה. היא מהודקת על בסיס שני השימועים שביצענו. תוך שבועיים–שלושה נביא תזכיר חוק שמשתדל להסתכל על השוק בכללותו, כולל האתגרים בספורט.

האם כולם יהיו מרוצים מהכול? אני כבר אומרת לכם: לא. אנחנו מוציאים אותו לשימוע וזו תהיה אינטראקציה נוספת עם השוק. תוכלו להסתכל, אנחנו נשמע שוב, אנחנו נדון שוב לפני שנגיע לוועדה הזאת.

השאיפה שלנו היא לעשות את זה בצורה יעילה, בצורה רצינית, שכולם מבינים שלא מלוא תאוותם תהיה בידם, אבל נגיע לתוצאה שאפשר לצאת איתה לדרך אחת ולתמיד.

אני מזכירה לכולנו שאנחנו פועלים בתנאים מורכבים מאוד, אם אנחנו כבר נמצאים במרחב הזה, ובתוכם ככל שנעבוד מהר יותר ונעבוד במגמת התכנסות, בשביל להביא את האינטרס הציבורי הטוב ביותר, בראייה רוחבית, כך יש לנו סיכוי טוב יותר להשלים את המלאכה.

אגיד כמה מילים קצרות על לאן אנחנו הולכים, שזה יהיה על השולחן הזה. קודם כול, בעולם שלי של המטפורות, יש לנו גן חיות, במובן החיובי מאוד של המילה. בצד שמאל יש לנו ספארי מדהים, גדלים בו פרחים יפים, ואנחנו בעד פרחים שגדלים בסביבה נעדרת רגולציה, ויש אזור אחר שהוא הרבה יותר מגודר, יותר כבד שם. אנחנו צריכים לנהל מעבר בין שני האזורים האלה. יהיה איזשהו מודל שמעביר אותנו בין העולם הישן לעולם החדש, שהוא עולם ה-OTT, ולשם העולם הולך, לא יעזור לאף אחד כלום.

אני אומרת לכם מראש, בעולמות ה-OTT תהיה רגולציה צרה ודקה. אנחנו חושבים שלא צריך להיות עם עובי הרגולציה שבו אנחנו נמצאים היום בעולם המסורתי.

הוראות המעבר, הדרך להגיע לשם היא שאלה אחת, ואגב יש אליה התייחסות בוועדת פולקמן ואנחנו פחות או יותר נהיה בסביבות האלה.

תהיה יצירה ישראלית במדינת ישראל, נקודה. אם יש אזורים שבהם הרגולטור צריך להתערב – זה אחד מהם. זאת ההכרעה של השר והיא תהיה, והיא תהיה גם על הבין-לאומיים והיא תהיה על כל השחקנים. ברור שייקבעו שיעורים ויהיה איזשהו היגיון בשיגעון. לא שחקן שמתחיל עם אפס יפיק סדרה כי אין לו ממה להפיק סדרה, ואנחנו גם לא רוצים לייצר חסמי כניסה כך ששחקנים לא יוכלו להיכנס לשוק הזה, זה לא השאיפה שלנו. היא לא תהיה בהתנדבות ולא בחצי התנדבות לאף אחד מן השחקנים. אם תפיסת העולם אומרת שיצירה ישראלית היא ערך אז יצירה ישראלית תישאר ערך. אם אנחנו כמדינה אומרים איפה אנחנו כן צריכים להיות ולהתערב – זה אחד האזורים שאנחנו מתערבים בהם.

לירן, מי עצבן אותך?

זה כשאני לא עצבנית, ואתה אמור לדעת את זה.

יהיה טיפול בנושא הספורט. תהיה הקמה בגוף שידורים אחוד. המעבר הזה בין העולם הישן לעולם החדש מצריך ראייה רוחבית וצריך גוף אחד קטן ויעיל, עם יכולות בתחום הכלכלה והתחרות, שיסתכל על השוק החדש הזה. השאיפה שלנו היא – כמה זמן מדברים על "ברית המועצות"? 20 שנים? אני שוב אומרת לכם, זה תלוי בכולנו סביב השולחן הזה אם בפעם הזאת נצליח לעשות את מה שנראה עד עכשיו בלתי אפשרי.

יהיו גם איזונים ובלמים. השאיפה שלנו לא תהיה ללכת לאזור האיסורים אלא לאזור האיזונים והבלמים, שיבטיחו שהתחרות בשוק הזה נשארת גם במרחבים המאוד מאוד מורכבים ובכל הצורות והמיזמים שייווצרו בשוק הזה, מאשר מראש למנוע אותם. זה לא יהיה המודל שאנחנו שואפים אליו.

אנחנו עובדים עבודה מאומצת. אנחנו לא מסתירים מן השוק כלום. עכשיו הגעתי לפה לבד, הצוות לא הגיע לפה כי צוות שידורים יושב יומיים מבוקר ועד ערב לנסות לסגור את התזכיר הזה.

לצערי לא הצלחנו להיכנס לחוק ההסדרים. אני אומרת את זה ליושב-ראש. אני אומרת בצער, והוא פחות. הסיבה שאני מאמינה בחוק ההסדרים היא שזו פשוט דרך מהירה יותר להעביר רפורמות.

לאיזה חוק, הקודם או עכשיו?

זאת גם שאלה מעניינת. על החוק שיהיה.

למה את צריכה את חוק ההסדרים אם אני אומר לך להביא את זה לוועדה?

הנה, אני לא צריכה. נדמה שכל השוק מבין שצריך לעשות אותו. אנחנו נשתדל, תוך שבועיים–שלושה להיות בחוץ, נצא לשימוע, ננהל אותו ביעילות. נבקש מכם להתייחס כמה שיותר מהר לדבר הזה. נערוך את הדיון המשלים בשימוע ונבקש להביא את תזכיר החוק לוועדת הכלכלה, בשאיפה להצליח לסיים לדון בו מהר יחסית ובשאיפה גדולה יותר להצליח לחוקק את הרפורמה הזאת בכנסת ישראל. תודה.

המנכ"לית, במילה אחת: אהבתי.

אני רוצה לסכם את הדיון.

אנחנו נכנסים לטפל בשוק שהלך ונפרץ, ממסלול על בסיס כבלים ולוויין זה עבר לשוק שהולך ומתבסס על אינטרנט ועל סטרימינג. הדבר הזה קורה. הוא לא מספיק מפוקח. יש עודף רגולציה לוותיקים ופחות לחדשים.

מטרת העל היא הוזלה לצרכן הישראלי של חבילת ערוצים שקופה, זולה, מהירה, איכותית, עם התנתקות וכניסה ויציאה פשוטה, ללא מניפולציות בשירות, בחבילת השירות וכל מיני אותיות קטנות שמייקרות את זה פתאום.

לצד ההוזלה לצרכן, שמירה על הפקות המקור. החלת החובה, שכל גוף שעוסק בסטרימינג יפריש כסף להפקות מקור, בין אם הוא בין-לאומי ובין אם הוא ישראלי, במידתיות ובהיקפי הפעילות כפי שיוצע על ידי המשרד.

הצעת החוק תונח על שולחן הוועדה בשבועות הקרובים, לאחר חשיפה לציבור ולבעלי העניין להערותיהם. לדעתי הדיאלוג הזה ישפר אותו ויביא אותו מבושל יותר לכנסת, אחרי שכל בעלי העניין הביעו את עמדתם.

הוועדה רשמה לפניה את ההתייחסות הספציפית לאותה בקשה לסטרימינג ואת האמירה של מועצת הכבלים שהיא תכריע בזה בתוך כשבועיים. הם אמרו שבוע, אני אמרתי שבועיים. משם מועצת הרשות השנייה תכריע בתוך שבועות ספורים. זו סוגיה ספציפית שתוכרע בנפרד.

אנחנו נחושים להביא חוק על שידורי תוכן. אנחנו לא מפחדים מאף אחד ונעשה את זה באופן הוגן. כפי שאמרה המנכ"לית, אף אחד לא יקבל את כל תאוותו בידו אבל האינטרס הציבורי יגבר על הכול. אנחנו נהיה כאן ליישם את זה בוועדה. מה יקרה במליאה ומה היכולת הרחבה הפוליטית להצביע בעד הצעת החוק – זה כבר לא יהיה תלוי בנו, אבל את העבודה השחורה של רפורמה נוספת שאנחנו יכולים לעשות בעולם התקשורת אנחנו נחושים לבצע. רק תביאו ותבחנו אותנו.

תודה רבה. אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.