פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
31/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 32
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, א' בסיון התשפ"ב (31 במאי 2022), שעה 11:33

במסגרת ציון יום הסטודנט בכנסת - למידה דיגיטלית באקדמיה

חברי הוועדה: יעל רון בן משה – היו"ר

שרית פני כהן - ממונה מוסדות להכשרת עובדי הוראה חמ"ד, משרד החינוך

נועם ברייר - סטודנטית, יועצת פרלמנטרית ליו"ר הוועדה

ד"ר נעמי בק - סמנכ"לית אסטרטגיה, המועצה להשכלה גבוהה

שירה אפרת - אגף אסטרטגיה ובין לאומיות, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מנהל, ועד ראשי האוניברסיטאות

ד"ר יצחק צחי מילגרום - סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה, ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

פרופ' אהרון פלמון - האוניברסיטה העברית, ראש יחידה להוראה ולמידה

פרופ' ניצה דוידוביץ - ראש הפורום לקידום ההוראה בישראל

עירית רון - העמותה למען משרתי המילואים

תום נדיל - מנהל תחום אקדמיה, התאחדות הסטודנטים בישראל

אייל נתן - יושב ראש אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי לב, התאחדות הסטודנטים בישראל

מתן כרמי - יושב ראש אגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי רופין

עמית סבן - יושב ראש ומנכ"ל עמותת נוער לנוער

איילה דהן - תנועת "שלנו"

מיכל אבן - מזכ"ל ארגון הסגל האקדמי הזוטר, אוניברסיטת חיפה

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

הדס עזר, חבר תרגומים


במסגרת ציון יום הסטודנט בכנסת - למידה דיגיטלית באקדמיה

שלום לכולם, אנחנו בוועדה המיוחדת לפניות הציבור לרגל יום הסטודנט. ברכות לסטודנטים, לסגל האקדמי ולכל בעלי התפקידים הנוגעים בדבר.

הדיון היום יתמקד בנושא דיגיטציה במוסדות האקדמיים ועל המודלים ההיברידים או המשולבים שמאפשרים לסטודנטים למידה במתכונת היברידית, משולבת של למידה פיזית בכיתה ולמידה מהבית, באמצעות הזום או מערכות אחרות. אני מוצאת לנכון לציין שהוועדה הזו, וועדות נוספות בכנסת, עסקו במהלך תקופת הקורונה, כבר בעצם למעלה משנתיים בנושא הדיגיטציה, ההנגשה של שירותים דיגיטליים לסטודנטים, כך שזה לא נושא חדש. גם למוסדות האקדמיים וגם לארגונים אחרים היה זמן להתארגן על הדבר הזה, לבחון מודלים שונים, לצאת בסקרים אל מול הסטודנטים, אל מול המרצים, אל מול עוזרי ההוראה. ככה אנחנו ננהל את הדיון הזה, כדיון שאיננו דיון חדש.

הדיון הזה מתקיים לבקשת סטודנטים, גם פניות בודדות שהגיעו לוועדה וגם פניות רשמיות שהגיעו מהתאחדות הסטודנטים. אז, ברשותכם ראשית אני אעביר את זכות הדיבור לנועם. גילוי נאות נועם עובדת בצוות שלי, היא יועצת פרלמנטרית, סטודנטית בעצמה, אז היא תציג את הדברים כפי שהיא רואה אותם. לאחר מכן, נעבור לנציגי התאחדות הסטודנטים. בבקשה, נועם.

שלום לכולם. שלום לכבוד יושב הראש, חברת הכנסת יעל. כמו שיעל אמרה, אני באמת היועצת הפרלמנטרית שלה וגם אני סטודנטית. אני סטודנטית לתואר שני במוסד אחר, מאשר המוסד שבו למדתי את התואר הראשון. אני חווה את הסיפור של דיגיטציה באמת יום יום, ובאתי לדבר לגמרי מהקול הזה. אני חושבת שהסיפור פה נחלק לשתיים, קודם כל, יש את החלק של הוראה ושל היכולת להעביר ידע גם בדיגיטל. זה משהו שבשנתיים האחרונות, אנחנו הסטודנטים, חווינו אותו באופן ממש מלא במהלך הקורונה. לאחר מכן, יש שיגידו שחזרנו אחורה, יש שיגידו שחזרנו למוטב, יש ככה כל מיני דעות, אבל זה משהו שכבר גילינו שאפשר לעשות, אפשר ללמד, אפשר להעביר ידע גם באמצעים דיגיטליים. החלק השני של הדיון הוא דווקא בעיניי על החלקים של השירותים הנלווים, השירותים מסביב שהסטודנט בא איתם במגע עם האוניברסיטה, צריך לקבל טופס כזה או אחר, צריך לקבל ציון כזה או אחר.

פה, אני מודה שאני מרגישה את הסיפור הזה יום יום. דברים פשוטים, אני מכירה סטודנטים נוספים שחווים את זה, הקושי לקבל שירותים מהמוסדות האקדמיים, אם זה לקבל גיליון ציונים שצריך אותו ופנייה כזו, שיכולה להיות ממוחשבת לחלוטין. זה טופס שיכול לצאת באופן דיגיטלי כמעט ללא מגע אדם, לפעמים לוקח לו שלושה שבועות. זו החוויה שלי מהאוניברסיטה בה אני לומדת, לקבל את אותו גיליון ציונים. בנוסף, אם זה בכלל החלקים של הרישום, אנחנו נדרשים, לפחות במוסד בו אני לומדת, להביא פיזית בשעות הקבלה את התואר הקודם חתום בחותמת גומי וידנית. אני יכולה להעיד שאני ממש לקחתי יום חופש מהעבודה, מזל שככה פרגנו לי על זה, אבל ממש יום חופש מהעבודה על מנת להגיע ולהעביר טופס ממקום למקום.

כאשר שאלתי את המוסד הקודם בו למדתי בתואר הראשון, הוא מוסד מוכר, מדוע אי אפשר פשוט להעביר את הטופס הזה עם חתימה דיגיטלית, זו טכנולוגיה פשוטה שכבר קיימת. מדוע אי אפשר פשוט להעביר את זה ממוסד למוסד ולקבל את זה, נעניתי כי ככה זה ויש מוסד רישום בתוך האוניברסיטה והוא צריך לקבל את זה באופן ידני. נכון שלא מדובר בדיני נפשות, לא מדובר בדברים שימנעו ממני להמשיך את לימודיי, אבל לאור הטכנולוגיה הקיימת, אני לא יכולה להבין כסטודנטית מדוע חלק מהמוסדות פשוט לא בוחרים להקל את החיים של הסטודנטים, אגב אני חושבת שגם את החיים הצוותים האקדמיים והצוותים המנהליים, יחדיו. זה משהו שבחרנו להעלות אותו על סדר היום ביום הסטודנט, אני מקווה שתהיה פה התייחסות גם לנושאים האלה.

יופי, תודה רבה נועם. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור להתאחדות הסטודנטים, אני רוצה לשים זרקור על שני נושאים קשורים, שהופכים את הנושא של הדיגיטציה והיכולת גם ללמוד בצורה היברידית, אבל גם לקבל שירותים אחרים, כפי שנועם הציגה, להרבה יותר משמעותיים. הדבר הראשון הוא משבר יוקר המחייה, שקשור למשבר הדיור, שאנחנו מוציאים סטודנטים רבים שצריכים לעבוד יותר במקביל ללימודים שלהם, וצריכים לנהל את שיגרת היום שלהם בצורה אולי יותר צפופה אל מול התקופה של סטודנטים לפני הקורונה. יש גם את המגמה האחרת, של סטודנטים שלא רוצים בכלל לחזור לעבוד או לא רוצים בכלל להשתלב בשוק העבודה, אבל את זה אני רגע שמה בצד. הדבר השני, הוא הסטודנטים שמגיעים או גרים בפריפריה, בנגב, בגליל, במקומות מרוחקים שאולי אין להם תחבורה ציבורית נוחה למוסדות האקדמיים. אם נועם, שהיא סטודנטית כבר לתואר שני ויש לה אוריינות גבוהה גם שפתית, גם דיגיטלית.

היא עובדת במקום שאפשר לה לצאת, להגיע למוסד האקדמי, לעתים גם על חשבון שעות עבודה. יש לה תחבורה ציבורית נוחה ממקום העבודה וגם ממקום המגורים שלה למוסד האקדמי. לא כל הסטודנטים בישראל נמצאים במצב הזה. הוועדה הזו בכנסת זוכרת שיש סטודנטים שנמצאים אולי במקומות מרוחקים יותר, שאין בהם תחבורה ציבורית, שכל נסיעה היא כבדה עליהם כלכלית. לעיתים יש משפחה בבית, בן, בת זוג, ילדים, כל נסיעה כזו היא תמיד מכבידה, אבל ישנן אוכלוסיות שזה יכול להיות הפער בינן לבין קבלת תואר. תגידו מה השתנה, זה היה ככה גם לפני עשר או עשרים שנה, מה שהשתנה היא הטכנולוגיה. אנחנו כבר רואים במערכת החינוך הפורמלית של כיתות א' עד יב' שמאפשרים בחלק מהמקומות, לתלמידים וחלק מבתי הספר, ללמוד גם מרחוק.

אלו פרויקטים מאוד מאוד משמעותיים, שמאפשרים לבתי הספר בפריפריה, בעיקר הגיאוגרפית, לצרוך שירותים גם עם מוסדות אקדמיים בארץ אבל לא רק. אני אומרת את זה כמי שגרה בגליל, ילדיה מתחנכים במערכת החינוך הרגילה. אם מערכת החינוך הכבדה, המסורתית, הצליחה לעשות איזה שהוא שינוי בתקופת הקורונה ולאפשר לילדים ללמוד גם מהבית, דברים שאולי לפני זה היו מצריכים נסיעה של ילד ממעלות תרשיחא או משלומי עד לטכניון, היום את חלק מהדברים אפשר לעשות מהבית. היום המוסדות האקדמיים הצליחו גם בתקופה הזו לעשות את הקפיצה הזו, שהיא הרבה יותר משמעותית לנוכח הדברים שציינתי, גם עם משבר יוקר המחייה והדיור, וגם ההסתכלות על האוכלוסיות שאינן נגישות כפי המקרה של נועם. אז, בבקשה, נציגי התאחדות הסטודנטים, תבחרו רק מי מדבר, שם ותפקיד.

אני נציג התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. אני מנהל את תחום האקדמיה וחבר במועצה להשכלה גבוהה ארבע עשרה. איתי נמצאים גם יושבי ראש של אגודות שבאו וידברו גם אחר כך ויציג קול נוסף של הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. קודם כל, אני רוצה לברך את יושבת ראש הוועדה על הוועדה החשובה הזו, על ההתכנסות. אני בטוח גם שזה נושא שעולה כל הזמן, וכמו שאמרת יושבת ראש הוועדה, זה לא חדש ואני שמח שאמרת שאנחנו לא מתחילים פה מאיזו שהיא נקודת פתיחה ראשונה, אלא אנחנו בשיח שהוא מתמשך לאורך השנים. אני רוצה להגיד שאנחנו, כהתאחדות, רואים את כלל הגורמים פה משותפים, זאת אומרת זה לא איזו שהיא ועדה לעומתית. אנחנו בשיח שוטף גם עם החברים מות"ת, גם מהאוניברסיטאות ואנחנו מודים להם על שיתוף הפעולה. אני בטוח שביחד עם הוועדה הזו ובהמשך אנחנו גם נוכל להגיע להישגים, לשיפור ולקידום הדיגיטציה והרווחה של הסטודנטים בהיבט לזה.

כמו שנועם כבר התחילה ואמרה, אנחנו מסתכלים על דיגיטציה בשלושה אספקטים. האספקט הראשון הוא אספקט ההוראה, איך אנחנו מעבירים את הידע באקדמיה ואיך אנחנו מצליחים להעביר אותו בצורה יותר דיגיטלית, יותר טובה. האספקט השני הוא אספק של היחס בין המרצה לסטודנט, איך נעשה הפידבק ביניהם, איך נעשה המשוב ביניהם, איך מצליחים לשפר את זה בהיבטים דיגיטליים. האספקט השלישי, שגם בו נועם כבר נגעה, הוא ההיבט של אדמיניסטרציה, מנהלה, ואיך נותנים קצת שירותים יותר טובים מהצד של הסטודנט, כמו גיליון הציונים שנאמר וגם נביא דוגמאות בהמשך. אני רוצה להתחיל רגע עם תחום ההוראה, כי הוא באמת התחום הכי מאסיבי, ובתחום של ההוראה בלמידה הדיגיטלית, אפשר לדבר הרבה. אני לא אכנס רגע לדקויות של למידה דיגיטלית, אני בטוח גם שאולי ייכנסו לזה בהמשך, שירה והחברים מות"ת. אבל, אני רוצה רגע לתת איזו שהיא תמונת מצב בשביל כולם על היתרונות של הלמידה דיגיטלית מהצד של הסטודנט.

אז אנחנו עושים כל שנה סקר לסטודנט ושואלים אותם המון דברים. זה סקר גדול מאוד ורחב, שעונים עליו אלפי אם לא מאות סטודנטים, יש היום שלוש מאות חמישים אלף סטודנטים בישראל. מהסקר הזה אנחנו לומדים ומנסים להבין מה הצרכים של הסטודנטים. אז, סתם לדוגמא, בהקשרים של למידה דיגיטלית, שלושים וארבע אחות מהציבור בסטודנטיאלי אומרים שהם שינו את המעבר דירה שלהם, בעקבות למידה דיגיטלית. דיברת על יוקר מחיה, זה יוקר מחיה. סטודנט שבוחר לא לעבור דירה ויכול להישאר מהבית שלו וללמוד, זה חוסך לו את המעבר, כנ"ל לגבי תחבורה, תעסוקה שהסטודנטים אומרים שהם יכולים לעבוד בעוד עבודה, כי יש למידה דיגיטלית, היברידית והם יכולים ככה לתכנן את הזמן שלהם יותר טוב, לשכלל אותו וכו'. אני לא מדבר על זמן, עמידה בפקקים, דברים שעוד נציג פה ונעלה. אם אני מתכלל את כל זה, אז כמעט חמישים אחוז, והעלינו לכם את זה בנייר עמדה, מהסטודנטים אומרים שהם מעדיפים למידה שהיא למידה היברידית. זאת אומרת, היחס הפיזי בין הקמפוס לבין הבית הוא מאפשר להם את הוודאות, את הגמישות, את היכולת לנהל את החיים שלהם בצורה יותר טובה. אנחנו לא מדברים פה רק על מקוון, על למידה מקוונת, אלא רמה של למידה היברידית עם אמצעים דיגיטליים, פרונטליים, סינכרוניים, א-סינכרוניים וכל הדברים האלה.

עכשיו, היינו בשבוע שעבר בכנס אקדמיה תעסוקה של כלכליסט, גם פרופסור מקורי יו"ר אתה תתייחס לנושא הזה ואני יודע שלות"ת יש תוכניות גדולות בנושא של הדיגיטציה, וכמו שאמרתי, אנחנו רואים אותם שותפים גדולים לכל התחום הזה. לכן, אנחנו יודעים מה מתוכנן. נגעתי באספקט הראשון של ההוראה, באספקט השני אנחנו מדברים על תחום של מרצה סטודנט. היום נעשים פידבקים בין המרצים והסטודנטים בתווי זמן סמסטריאלי פחות או יותר. אנחנו חושבים שהפידבק בין המרצה לסטודנט יכול לשפר את שני הצדדים, גם את המרצה וגם את הסטודנט, אם יהיה הערכה אוטומטית בכל מיני דברים כאלה. המרצה יכול לקבל פידבק על מה שהוא עושה, יכול להבין שהוא בכיוון הנכון, שהסטודנטים מבינים, מצד שני הסטודנטים יכולים להראות ולתת פידבק למרצה על המחקר שלו וכמה הם נמצאים בחומר או לא בחומר. בנושא האחרון של אדמיניסטרציה אני לא אגע, כי יהיו פה דוגמאות מהשטח וגם נועם כבר התחילה לגעת בזה, אבל אני חושב שזה נושא מאוד מאוד טכני ששם אנחנו יכולים לשפר את עצמנו הרבה הרבה מאוד. זהו, לסיכום, אני חושב שזו ועדה מאוד חשובה בנושא מאוד חשוב ואנחנו שמחים שיושבת ראש הוועדה מעלה אותו, ביחוד ביום הסטודנט, שכל היום בכנסת ובית מתעסקים בסדר יום סטודנטיאלי, ולכן זה מאוד מאוד חשוב ותודה רבה.

תודה לך, תום. בבקשה, נציג נוסף של התאחדות הסטודנטים.

שלום וברכה. אני יושב ראש אגודת הסטודנטים, המכרז האקדמי לב. חודש טוב. קודם כל, אני שמח מאוד מאוד להיות פה, תודה רבה ליושבת ראש הוועדה ותודה רבה על ההתאחדות על הצפת הנושא. בראשית דבריי אני רוצה גם כן להגיד בקשר להקלטות בחומרי הלימוד, באקדמיה בעצם אנחנו במרכז האקדמי גם חשים את זה, שישנם הרבה מרצים בעצם שמתנגדים שאנחנו נשתמש בהקלטות של שיעורים שהיו קיימים בשנים קודמות או דברים כאלה, לכן אנחנו נשמח מאוד שהדבר הזה יותר יתאפשר, יותר ישחררו את זה וייתנו לנו להשתמש בהקלטות חופשי. אני יכול להגיד גם שבעבודה משותפת שלי עם מרכז לקידום ההוראה, אנחנו עובדים כרגע על בעצם קידום הלמידה ההיברידית.

לצורך העניין, אני גם כן סטודנט למדעי המחשב, וברוב הקורסים שלנו של מתמטיקה צריך באמת יותר את הלוח. כי, מתמטיקה ניכרת יותר בכתיבה, אבל ישנם הרבה קורסים של תכנות, שבהם מספיק מצגות וכו'. אז, צריך בעצם להוריד את כל הלוח הענק הישן ולהשתמש יותר במסכים יותר גדולים, בפלזמות לטובת הסטודנטים ואלו דברים שאנחנו כרגע עובדים על מנת להכניס לקמפוס אצלנו, במכון לב. אני אשמח שזה יהיה גם כן משהו יותר ארצי. בקשר לנסיעה בעצם של הסטודנטים, גם כן יש אצלנו בעיה של תחבורה מאוד רצינית, אנחנו כן מנסים לעבוד על זה ביחד עם ראש העיר משה לאון ובשיתוף פעולה גם כן עם יושב ראש אגודת הסטודנטים של העברית.

חשוב לנו מאוד שיהיה אוטובוס נגיש לסטודנטים שמגיעים מבית אל או מכל מיני אזורים שהם מחוץ לקו הירוק, והם טורחים מאוד לפחות שעה בבוקר, לכן זה גם כן נושא שהוא מאוד מאוד חשוב לנו. בנוסף, ישנו עוד נושא של החומרים המקוונים שהם עדיין לא מספיק, לצורך העניין, יש לי חומרים שאולי הם לא קריטיים על מנת להצליח בקורס, אבל הם מאוד חשובים. לצורך העניין, יש כל מיני ספרים שעליהם בנוי הקורס, של האוניברסיטה הפתוחה או של אוניברסיטאות האחרות, שהם קיימים בספריה ולא באופן מקוון, והסטודנטים שלנו בעצם מתייאשים מלהשתמש בזה. לכן, מה שנקרא, הם עושים ממש את הבסיס של הבסיס רק על מנת לעבור את הקורס, לסמן וי ולהמשיך הלאה, אז נשמח מאוד שזה יטופל, תודה רבה.

אם אנחנו כבר נפגשים, אתה יכול לתת כמה מילים על מכון לב?

בוודאי. בפגישה שהייתה לי עם שופט פלילי מאוד בכיר במדינה, הוא שאל אותי, איפה אתה לומד, אמרתי לו מרכז האקדמי לב, אז הוא אומר לי, מה זאת אומרת, אז אתה הטכניון של הציבור הדתי בעצם? אנחנו הסיירת, ככה הוא מגדיר אותנו. זה מקום נהדר, מדובר על אנשים שבאים, עושים ומשקיעים את הזמן שלהם ללימודים, זה שילוב של תורה ועבודה. יש לנו בית מדרש, לימודים מתשע בבוקר עד אחד בצהריים של סטודנטים שחשוב להם גם השילוב הזה שלתורה ואז עבודה. בעצם הלימודים האקדמיים משתיים וחצי בצהריים עד שבע וחצי, אלו לימודים מאסיביים, מאוד נוקשים.

רוב הסטודנטים אצלנו הם סטודנטים להנדסה. הבוגרים של החברות הגדולות במשק בעצם בהיי-טק, אם זה אינטל, את יכולה לראות את זה. אחרי האוניברסיטאות, נמצאת בעצם המכללה של המרכז האקדמי לב. יש לנו גם קמפוס של בנים ושל בנות, אלו בעצם אנשים שמגיעים ללמוד אצלנו מתוך כך שהעניין של הדת חשוב להם, אבל מצד שני חשוב להם גם כן להשקיע בלימודים האקדמיים ולהיות חלק מהתעשייה. אתמול הייתה לנו הנחת אבן הפינה של מכון טל, קמפוס טל, שבעזרת השם יוקם צמוד אלינו, ראש העיר כיבד אותנו וכולם הגיעו. יש לנו גם את קמפוס לוסטינג ברמת גן, גם כן מבחר של בנים חרדים ואני גאה לייצג אותם.

יופי. שמחתי לשמוע, אני מודה שלא הכרתי את לעומק. אני מכירה ברמת הכותרת, תודה.

לומדים מדעי המחשב, לומדים - - -

אתה יודע להגיד כמה סטודנטים יש?

כן. אנחנו בסך הכל, ביחד עם הבנים והבנות בכל המרכז האקדמי לב, סביב הארבע וחצי אלף סטודנטים.

אני מבינה שאתם מגמת גדילה, אם בונים קמפוס חדש.

כן. עולים וגדלים, ברוך השם.

יופי. בשורה טובה, עוד רק התחלנו, יישר כוח. נציגים נוספים של אגודות הסטודנטים, התאחדויות הסטודנטים. בואו רק תעשו חילוף מהיר. אני לא מזהה, אז אם אחר כך תוכלו להגיד מאיפה אתם ואני אתן את רשות הדיבור.

דבר ראשון, תודה רבה. אני יושב ראש אגודת הסטודנטים רופין. תודה ליושבת ראש הוועדה, שככה הגיעה לפה ולהתאחדות. אני רוצה להציף שלושה נושאים, הנושא הראשון הוא פתיחת מחברות. מה שקורה היום לאחר הבחינה שלנו, הבחינה בעצם נסרקת, מגיעה אלינו, כל אחד עם המודל, עם ה-Learn Net, כל אחד באתר אינטרנט שלו שקשור למכללה. יש הרבה מאוד מרצים שרוצים שפתיחת המחברות תהיה באופן פיזי, שאנחנו מגיעים אליהם ועוברים איתם. המחברת היא מחברת סרוקה, הם יכולים להעלות ואנחנו יכולים להגיש ערעור. בסוף להביא אותנו תוך כדי תקופת המבחנים, ליום שלם לחכות בתור לפתיחת מחברות, זה משהו שבאופן אישי מצחיק אותי.

אם זה מצחיק, אז זה עוד בסדר.

כן, אנחנו במצב טוב.

אבל זה מקשה מאוד על הסטודנטים.

זה מקשה מאוד בתקופת מבחנים. אני יכול להעיד שבסמסטר הזה יש לי שמונה מבחנים בחודש, אני לא יודע איך תוך כדי השמונה מבחנים בחודש אני אוכל לבוא ליום שלם, על מנת לדבר עם המרצה, כאשר אני יכול לעשות את זה בעצם בבית, תוך כדי שאני לומד, באינטרנט, במחשב. הדבר השני הוא לוחות חכמים. רוב הסטודנטים היום נמצאים עם אייפדים או לפטופים, הלוחות לא מממשים את הצורך שלנו, כי בסוף סטודנט כותב גם באייפד, מעתיק מהלוח, הוא פחות מקשיב ומרוכז. אם יהיו לוחות חכמים שבסוף יכולים לשלוח לנו את מה שהיה כתוב על הלוח, אז זה יהיה מצוין לסטודנטים. זה עשה מאוד יפה כאשר היה לנו את הזום ועם ה-Whiteboard שאחרי זה המרצים העלו. אני אברך את היוזמה של להתחיל לעשות לוחות חכמים גדולים. הדבר השלישי הוא סוג של סיפור אישי.

אני משרת מילואים פעיל, ולצערי בשנה הראשונה שלי, עכשיו בשנה הזו, אני פחות עושה מילואים, כיוון שלי באופן אישי נורא קשה להשלים את החומר. אין לי הרצאות מוקלטות, אני צריך באמת לעבור חבר חבר וככה לגרד את החומרים. אני חושב שזה יהיה מבורך מאוד אם מרצים כן יסכימו להעלות את ההקלטות שלהם, אם כן יהיה יותר גישה לחיילי המילואים, לדוגמא, יש לנו עכשיו חודש שלם של תרגיל. למזלי, אני יצאתי מיחידה שאני יכול להגיד גם לא, אני עמוס והם יבינו אותי. אני סיימתי ביחידת הלוט"ר, ולמזלי אני פה. אבל, יש לנו הרבה מאוד סטודנטים שגם פנו אליי שיש להם חודש שלם תרגיל, בקרוב תקופת מבחנים ואין להם איך להשלים את החומר. אני יכול להעיד שרופין כן נותנים שעתיים עזר על כל יום, אבל עדיין זה לא מספיק, אנחנו נכנסים לתקופת מבחנים וזה תוך כדי הלמידה. זהו, תודה רבה.

אתה יכול כן להגיד כמה מילים על המרכז האקדמי רופין? לדוגמא, מאיפה מגיעים הסטודנטים, האם יש תחבורה ציבורית? זה כן מוסד אקדמי שאני מכירה, אז אם אתה רוצה להתייחס לזה. כי, זה קשור קשר ישיר להנגשת הלמידה וליכולת לסייע לסטודנטים בתשתיות וטכנולוגיות שכבר קיימות. אני עוד לא מתייחסת על הדברים שאתה ציינת על לוח חכם ודברים שאולי לא קיימים כרגע. אני מתייחסת לתשתיות הקיימות שהיה בהן שימוש בזמן הקורונה. אז, כן אם אתה יכול להגיד משהו על המרכז האקדמי רופין, דרכי הגעה ומאיפה מגיעים הסטודנטים.

אז, דבר ראשון, הסטודנטים ברובם מגיעים באמת מרוב אזור השרון והצפון. אפשר למתוח סוג של קו מאזור תל אביב עד כל הקריות. התחבורה הציבורית היא לא נגישה. בדיוק שבוע שעבר עשינו סקר על התחבורה הציבורית, כי אנחנו רוצים להנגיש כמה שיותר תחבורה. אנחנו הרי נמצאים על כביש ארבע, שזה כביש מאוד ראשי בישראל ועדיין התחבורה לא יעילה, אם זה מרכבת נתניה, שאנשים צריכים לקחת שני קווים, או שיש לנו קו שמקיף את כל המושבים מסביב. את אמרת שאת מכירה את האזור, אז את תביני. בנוסף, הקו מחדרה הוא בעצם מגיע מחיפה, זה חיפה פתח תקווה, קו 921 שעובר את כל הערים עם כל התחנות המרכזיות ויש פקקים בבוקר. אז, גם יש לנו חוסר בזמנים, כאילו אין מספיק זמנים לאוטובוסים, הם לא יוצאים על פי המערכת שעות וכו'. בנוסף, רוב האוטובוסים עוצרים בכביש ארבע, שעל זה קטונתי על להתלונן על זה, כי זו רבע שעה של הליכה ואנחנו נהיה חזקים, אבל בסוף סטודנט, לצערי, הם אומרים נוחות ויוצאים עם הרכב.

אוקיי. היה לי כן חשוב להדגיש את הנקודה הזו, מכיוון שפעמים רבות אנחנו מוצאים, במוקדים של קבלת החלטות, אנשים שהתמונה שיש להם בראש לגבי אקדמיה היא סטודנט שגר במעונות והולך חמש דקות ברגל לקמפוס. עבור אלפי סטודנטים בישראל זה לא המצב, בטח אם אנחנו מדברים על קמפוסים או מוסדות אקדמיים שלא נמצאים בלב הערים, כמו המרכז האקדמי רופין, אבל אנחנו יכולים להתייחס גם לתל חי, למכללת גליל מערבי ובדרום יש את המכללות ששם נמצאות ושואבות סטודנטים רבים, צעירים רבים שמגיעים לגור באזורים האלה, שאנחנו כמדינה רוצים לעודד אותם ללכת לגור במקומות האלה, גם בצפון, גם בדרום, גם באזור השרון, דווקא לצאת מתל אביב.

אבל, איך הם חווים את האתגר הזה שבשביל לראות מחברת מבחן, הם צריכים עכשיו לקחת יום חופש מהעבודה ולהתחיל לנסוע. שוב, יכול להיות שאפשר להגיד בסדר, הסטודנט היה צריך לקחת את זה בחשבון לפני שהוא נרשם ואני אומרת, בואו נראה אם אנחנו יכולים להקל בטכנולוגיות הקיימות. לכן, גם חשוב להתייחס באמת לאותו סטודנט שגר לא ממש במעונות שעל אוניברסיטת תל אביב או על הטכניון. אז, תודה רבה. אתה רצית להגיד משהו. אפשר להירשם לדיבור, אבל אני רוצה לשמוע אותו בבקשה.

שלום לכולם. אני יושב ראש ומנכ"ל עמותת נוער לנוער, שנותנת מענה לנוער בסיכון שסובלים מחרם ושיימינג, בנוסף אני סטודנט למשפטים ועוזר ראש מחלקת הרווחה באגודת הסטודנטים שערי מדע ומשפט. שני נושאים, אני אמקד אותם ממש בקצרה, הנושא הראשון שאני רוצה להעלות הוא העניין של מעונות הסטודנטים. אני כסטודנט פניתי למעונות הסטודנטים שמנהלת חברת נכס, שזה גם של אוניברסיטת תל אביב וגם, נקרא מעונות ברושים, מעונות איינשטיין ואני נחרדתי. אני נכנסתי לשם, אני ביקשתי להשכיר חדר וביום שמראים לך את זה, משהו כמו חודש לפני, ואז אתה בא לחתום. במסגרת החתימה אתה צריך גם לתת ערבון של אלף שמונה מאות שקלים למעשה ולשלם כל חודש את השכר.

זה קשור לנושא הדיון?

זה קשור לפניות ציבור.

לא. הוועדה היא ועדה לפניות הציבור, הדיון הוא בנושא הדיגיטל או מודלים היברידיים באקדמיה.

אז אני אתייחס לנושא הזה?

רק לנושא הזה.

אוקיי, מאה אחוז. את זה אני אעלה במקום אחר אולי. אז, ככה, אני רוצה להתייחס לנושא הדיגטלי של תוכנות התומקס, שבהם תלמידים רבים נבחנים. אני חושב שהתוכנה הזו לקויה בחסר ואני גם אסביר. הרבה סטודנטים שיש להם לקויות למידה או סטודנטים שמבקשים דווקא לא להיבחן בתומקס, הם מבקשים להיבחן פרונטלית, האוניברסיטאות והמכללות מונעת מהם לעשות את זה. עכשיו, לי, למשל, אני גם למדתי בפתוחה מספר קורסים במשפטים, והייתי ממש צריך להילחם מול האוניברסיטה הפתוחה ומול המערך האקדמי שם, המחלקה שמתעסקת בטוהר הבחינות, לבקש להיבחן פרונטלי. לא הגיוני שיש קורסים מסוימים בתקופת הקורונה, שכן ניתנו להם אפשרות להיבחן פרונטלי וקורסים שלא ניתנו להיבחן פרונטלי. אני חושב שאם כבר עושים משהו ויש סטודנט, למשל, עם לקויות למידה, אז צריך להתחשב בו, וצריך כן לאפשר לו את התנאים המינימליים על מנת שהוא יוכל להצליח בצורה מיטבית. לא ייתכן שאוניברסיטאות ומכללות לא תמיד מאפשרות את זה. אני באמת קורא לך מפה, חברת הכנסת יעל רון, באמת לנסות לטפל בנושא הזה ואני מאוד מודה לך על זכות הדיבור ולכולם.

בסדר גמור. הערה מאוד חשובה, אני אציין את זה, כי הוועדה הזו עוסקת לא מעט בנושא של דיגיטציה בשירותי הממשלה וארגוני סמך. אנחנו זוכרים שככל שאנחנו רוצים להאיץ את הדיגיטציה בשירותים רבים, גם בממוסד לביטוח לאומי, במכוני רישוי, בבנקים ובאמת במוסדות רבים, לא לשכוח מאחור אוכלוסיות שיש להן אוריינות דיגיטלית נמוכה מכל מיני סיבות. זה יכול להיות בגלל לקויות למידה, בהקשר של הדיון הזה, וזה יכול להיות בגלל גיל, אנשים שפחות נגישים, פחות פתוחים כבר ללמידה של הדיגיטציה, זה יכול להיות בגלל ציוויים דתיים כאלה ואחרים, אנשים שאין להם טלפון חכם או אין להם גישה לאינטרנט. אז, זו הערה מאוד חשובה, שגם אם אנחנו דוחפים את האקדמיה ללכת לכיוון של הדיגיטציה, זומים ולמידה מרחוק, לא לשכוח שיש אוכלוסיות שדווקא הקשר הפרונטלי, האישי, הישיר הוא חשוב. תודה רבה. נעבור לסבב התייחסויות.

שלום. אני מאוניברסיטת אריאל, אני עוסקת בתחום של קידום ההוראה והערכת איכות, אבל אני גם בכובע כאן של יושבת ראש הפורום לקידום ההוראה בכל המוסדות, גם אלה שהיו. ישנם מרכזי הוראה, נמצא פה ידידי פרופסור פלמון מהעברית, שעומד בראש היה"ל, שזה בעצם מרכז להוראה גדול. צריך לומר, ואני אומרת את זה גם לסטודנטים, צריך להוקיר את ראשי המרכזים שעשו פה באמת עבודה ותכללו את כל האירוע הזה.

בהחלט.

הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב. ראשי המרכזים משלבים בעבודה שלהם גם מחקר וגם אנחנו מלווים את הנושא הזה ממחקר. ההבדל בין סקר לחקר הוא שאתה יודע בסקר כמה אומרים מה. במחקר ניסינו באמת לבדוק לעומק אתה קשרים בין הדברים, למשל, החתך הסוציואקונומי, למשל למחלקות לימוד, לנסות ללמוד דברים עם נשים, עבודה או לא עבודה, דברים שונים בעניין הזה.

ומה למדתם? אם את יכולה לחשוף את הנתונים.

אז אני אומר, אז קודם בתקופת הקורונה עצמה ליווינו את זה במספר מחקרים, וראינו שבאמת הנושא הזה של נוחות תופס, זה תופס גם מרצים. אנחנו עשינו גם השוואות מה חושבים המרצים, מה חושבים הסטודנטים. הנושא של נוחות הוא נושא מאוד מאוד משמעותי בדברים שאומרים הסטודנטים, וצריך לומר את האמת גם מרצים, כולנו למדנו, למדנו גם לנהל ישיבות, צריך לומר את האמת, וזה חוסך זמן בלתי רגיל, זה נושא אחד. הנושא השני, היה הנושא החברתי, בקורונה עצמה ארבעים אחוז מהסטודנטים אמרו שהנושא החברתי חסר להם, השיח החברתי וכו'. כאשר בחנו את החזרה לקמפוס במהלך הסמסטר הראשון השנה, אז אפילו הצד החברתי ירד, אני מוכרחה לומר את זה וזה אפילו הפתיע אותנו.

בהקשר הזה אני רוצה לומר כמה דברים, ראשית, צריך להבין, דיגיטציה הוא כלי ואנחנו שם, צריך לומר, גם חברי הסגל, סדנאות, המרצים עברו וכו'. אבל, הדיגיטציה שינתה קודם כל, לטעמי, כלומר לא הדיגיטציה הסיפור, אלא ההוראה, הלמידה ובכלל ההשכלה הגבוהה. יש פה צומת דרכים, אנחנו פה נמצאים בצומת דרכים כל כך משמעותית. מה ההשלכות של הנושא הזה? כי זה קודם כל, לחשוב מה הערך המוסף שלנו כמרצים. את אמרת, ומאוד נכון, למדנו שאפשר לקבל חומר, מבחינת הידע עצמו, אפשר לקבל אותו בדרך אחרת. זה מחייב אותנו כמרצים לחשוב על תוצרי הלמידה שלנו, על דרכי הערכה שלנו, מה אנחנו רוצים שיקרה לסטודנט שלנו? אני יכולה לומר ששינינו את דרכי הערכה.

פרזנטציות לסטודנטים, ללמד אותם לדבר בפני אנשים וכו', לא רק לעבוד על פרזנטציה גם להציג. זה דרש באמת דברים רבים שאני לא אכנס אליהם כרגע. במובן הזה הקורונה, הדיגיטציה עשתה טלטלה מאוד מאוד גדולה לגבי תפקיד המרצה, כמנחה וכו'. אבל, אני גם רוצה להציע חשיבה חדשה, שהדיגיטציה היא איננה גוזל זמן, כלומר זה שהסטודנטים מגיעים לקמפוס זה לא גזול זמן, אלא המרצה עוזר למקד את החומר והוא מנחה. עד שאתה נכנס לאתרים והסטודנטים הוכיחו אוריינות דיגיטלית, הם יודעים נהדר, אני ראיתי את זה גם בעבודות. הם יודעים להיכנס ולמצוא את החומרים. אבל, העבודה המשולבת של המרצה ביחד עם הסטודנטים היא מאוד חשובה. לכן, במרכזי ההוראה, אני חושבת שאחד הדברים שהיו מאוד חשובים זה לנסות לתכלל, מה שנקרא, סדירויות שמשרד החינוך שכל כך אוהב להשתמש. כלומר, כמה אנחנו רוצים דיגיטציה, שאלת המינונים, היא השאלה המרכזית שבעצם מונחת לפתחנו.

לפתחכם ולפתחו של שוק העבודה, לדוגמא.

בדיוק.

מקומות עבודה שאומרים תבואו יומיים, שלושה ימים תהיו בבית או בתמהיל אחר.

בדיוק, אז זה באמת הנושא המאוד משמעותי. אני גם אומרת שזו טלטלה בתחום ההשכלה הגבוהה, כי היום יש הרבה מאוד קורסים בחוץ. הטכניון יש לו קורסים בחוץ, בכלל אני יכולה להזכיר, יש את ה-Mooc למיניהם וכו', ועכשיו המיזם של מה שהמל"ג מוביל וכו', שהדברים יהיו בחוץ. יחד עם זאת, אני אומרת בואו נשים גם כמה סימני קריאה קטנים או גדולים, הכל בעיני המתבונן, אבל צריך לומר אותם. הדבר הראשון, הוא הנושא הזה של איך לומדים ומה היא למידה. פעם חשבו שאם התלמידים מצלמים את החומרים, אז אוקיי זו למידה. אם אנחנו, ההרצאה שלנו, היא בסופו של דבר אוסף של תמונות, מצלמות או כל הדברים האלה, זה נורא ואיום.

נכון.

הנושא של להיות או להיות, תסמונת דני דין, כלומר אני כביכול נמצא אבל בעצם אין מצלמה, אין קול, למי אנחנו מדברים? אני הייתי כבר בקורסים שהיו למעלה ממאתיים סטודנטים, אבל היו ארבע עשר סטודנטים בפועל שאיתם היה אפשר לדבר. צריך להבין גם מה הדברים הפחות טובים שקרו.

גברתי, האם אחרי שנתיים שאנחנו באירוע שהקורונה כפתה עלינו, היה כבר אפשר למצוא בכל זאת את הפתרונות - - -

כן, בוודאי.

לדוגמא, שאם סטודנט נמצא בלי מצלמה, בלי שם זיהוי, אז זה לא ייחשב לו כנוכחות, לדוגמא?

בוודאי. הדבר האחרון שאני אגיד, גם בסימני הקריאה, הוא הנושא של המסחור. אפשר גם לנתח את זה, אני לא אכנס לזה כרגע, ישנה תופעה גם של מסחור, של חברות חיצוניות. זה בסדר גמור, שאנשים קמים בבוקר ורוצים לעבוד, אבל נכסנו חברות מסחריות לכל הנושא הזה, כי למדו שזה שוק לכל דבר ועניין. אנחנו צריכים להיזהר באקדמיה לשמור את המותג האקדמי, כי אקדמיה זו שפה, זו דרך חשיבה ודרכי ביקורת וכו'. אני חושבת שבמובן הזה, כל שרציתי לומר, שאנחנו בצומת ענקית מהרבה מאוד היבטים שאת חלקם אמרתי ואת חלקם לא.

תודה רבה. בבקשה, אדוני.

אני סגן נשיא מכללת הדסה ומייצג את ועד ראשי המכללות הציבוריות – ור"מ.

אתה רוצה רגע להגיד משהו על מכללת הדסה לפני?

בשמחה, זה מתקשר לדברים שאני אומר. שוב אני אומר, אני מייצג את ור"מ, גם עשינו סקר בקרב מכללות ור"מ, על מנת לראות את הדברים לקראת הישיבה של היום. מכללת הדסה נמצאת במרכז ירושלים, ממש מרכז ירושלים ברחוב הנביאים. יש בה כארבעת אלפים חמש מאות סטודנטים פלוס מכינות. הייחוד של המכללה הוא שיש בה כעשרים אחוז סטודנטים מהחברה הערבית, חלק גדול ממזרח העיר שאנחנו מלמדים אותם ממש. הם בוגרי תאוג'יהי – תכנית הלימודים הפלסטינית, שאנחנו מלמדים אותם עברית מאל"ף, וברוך השם הם מצליחים מאוד. סתם לצורך העניין, אם שומעים ברדיו או בטלוויזיה את הכתב סולימאן מסוודה, שהוא הגיע אלינו בלי לדעת מילה בעברית ולמד אצלנו תקשורת, ואני חושב שהדברים האלה מדברים בעד עצמם.

יש לנו מאות כאלה לאורך השנים. בנוסף, עשרים אחוז סטודנטים מהחברה החרדית, בשני קמפוסים נפרדים, קמפוס לגברים וקמפוס לנשים שלומדים מקצועות כמו ביוטכנולוגיה, תקשורת, מדעי המחשב, עבודה סוציאלי, אופטומטריה וכל הדברים שאנחנו מלמדים אצלנו בקמפוס. אנחנו מכללה ואנחנו בתפיסה של מכללה, שסטודנט מסיים את הלימודים, צריך שיהיה לו מה לעשות עם זה. גם אם הוא לומד תקשורת, הוא לומד בכיוונים מעשיים, אלו דברים חשובים כי יש להם השלכה על מה שאנחנו מדברים כאן, באיזו מידה הדברים יכולים להתבצע מרחוק ובאיזו מידה הדברים צריכים להתבצע בקמפוס.

בנוסף, יש לזה השלכה נוספת, שאנחנו מרגישים בה וגם במכללות אחרות וחווינו אותה מאוד חזק במהלך השנתיים של הקורונה, זה שיש לנו סטודנטים שמגיעים ממקומות שאין להם נגישות בכלל חלקם לחשמל. אפילו בכפרים מבוססים בירושלים, צור באהר וכדומה, חלק מגיעים אומרים אצלנו אין חשמל בשכונה, אז איך אתה רוצה שאני אלמד? היינו צריכים לספק להם את כל האמצעים, גם בזמן הסגרים הכי קיצוניים אנחנו אפשרנו להם להגיע לקמפוסים ללמוד.

אותו דבר בקמפוס החרדי מכל מיני סיבות או שאין אינטרנט או שאי אפשר להביא וכן הלאה, או כאלה שמבחינה עקרונית לא מחזיקים בבית אינטרנט. היינו צריכים לתת להם את הפתרונות וזה לא פשוט, כלומר לבוא ולהציג את זה כאילו כל האוכלוסייה, דברים פתוחים, יש גישה לכולם, לאוכלוסיות שאנחנו במודע, באידיאולוגיה, בעיקרון מעוניינים בהם כחלק מהאקדמיה, הדברים האלה לא פשוטים. הזכרתם פה פריפריה, הזכירו את הגליל המערבי, אני יש לי פה סקר שעשינו בקרב כל המכללות. למשל, בגליל המערבי רוב הסטודנטים רוצים להגיע לקמפוס, שזה מעניין, זה רחוק. אם יש מקום שאי אפשר להגיע אליו הוא גליל מערבי, אז זו דוגמא פשוטה.

זו מכללה מאוד נגישה לתחבורה ציבורית.

כן, אבל עדיין סטודנטים רוצים להגיע לקמפוס.

אני מבינה גם למה, אני מכירה את זה.

זה משתנה. אני מבקש עוד כמה דברים, באמת בנקודות, דבר ראשון אני ממשיך את הדברים שאני אציין, אני מבקש לערער על הביטוי שהשתמשו בו כמה סטודנטים, העניין של להעביר ידע. אנחנו לא מעבירים ידע. יש כאלה, יש מקומות שמעבירים ידע, אני חושב שזו לא המטרה של האקדמיה, ואנחנו צריכים לעזור לסטודנטים שלנו לייצר את הידע, להבנות לעצמם את מה שהם לומדים. אני חושב שהדברים האלה חשובים, גם הסמנטיקה חשובה בהקשר הזה, יש לה השלכות רבות על איך מלמדים. דבר שני שאני חושב שחייבים לעשות, כתוצאה מהדבר הזה ואנחנו בדברים האלה עוד לא הגענו לחשיבה יותר מדי מעמיקה, אבל אנחנו בהחלט מינינו צוות של ראשי המכללות לדון בזה גם מול המל"ג ות"ת, מה הוא שיעור, כיצד מוגדר שיעור.

עדיין בהגדרות של מל"ג שיעור הוא נוכחות מורה וסטודנטים ארבעים וחמש דקות או שעה, אחד מול השני, ככה זה מוגדר. יש לנו השלכות גם אצלנו, ותיכף אני אזכיר את זה, בכל העבודה שלנו אל מול הוועדים. הדברים האלה הם חשובים ויצטרכו לתת את הדעת כיצד אנחנו מגדירים את זה בצורה אחרת. שוב, זה יותר פשוט להגדיר את זה אצלנו, אבל פה נכנס באמת כל העניין של הסכמי עבודה, של עבודה אל מול המרצים, מול ועדי המרצים וכאן מתחילות הבעיות. אני הייתי שותף לכל הדיונים על הסכמי העבודה וכל השביתות שהיו במכללות בשנים האחרונות, לצערי. הנושא הזה של קניין רוחני הוא נושא שלא נפתר. כלומר, בהסכם העבודה שלנו מ-2019 עם הוועד של הסגל הבכיר, כתוב במפורש שהנושא הזה של קניין רוחני לא נכלל ולא נפתר בהסכם העבודה והוא פתוח.

כלומר, יכולה להיות מחר שביתה של מרצים בכירים בנושא הזה, רק בגלל העובדה שאין הגדרות והסכמות על הנושא הזה והדברים האלה עלו. אצלי במכללה ביום הראשון של הקורונה וגם אחר כך, באתי והצהרתי בפני כולם, אנחנו לא נעשה שום דבר נגדכם, לא נעלה שום דבר שמרצה לא רוצה. הדבר הזה, שוב, גם עקרונית, לא יהיה תחליף למרצה. ההוראה הדיגיטלית, זה שהקלטנו מישהו זה לא תחליף למרצה, מכיוון שאנחנו מאמינים בעיקר מכללה, ואני יודע שזה נכון לגבי המכללות, ביחס אישי, בקשר מרצה סטודנט. אני אספר לך סיפור קטן, במרכז לאיכות ההוראה שלנו העובדים גם נכנסים, בין השאר, לשיעורים, נרשמים כסטודנטים לשיעורים, על מנת לעקוב אחרי השיעורים ולעזור למרצים, כמובן בידיעת המרצים. אז, מרצה מצלצל לאחת העבודות, ואומר רגע סליחה, את רשומה לקורס שלי, אני לא מזהה אותך ולא ראיתי אותך בשיעורים, למה את לא מגיעה לשיעורים? כלומר, בדיגיטלי.

המעקב שלנו, הקשר, הוא כמעט ברמה שבועית וזה חשוב לנו. כלומר, אנחנו לא יכולים לשפוך את התינוק עם האמבטיה. אנחנו מאוד בעד הוראה דיגיטלית, אבל תוך שמירה על כיתות קטנות, לא Mooc, זה לא מתאים לנו, אלא כיתות קטנות, קשר של המרצה עם הסטודנטים, יצירה של קבוצות עבודה שעובדות כל הזמן ביחד. הדברים האלה הם יותר קלים כאשר עושים את זה בדיגיטלי מאפשר בפרונטלי. בפרונטלי לך תתחיל לסדר כיתה שמסודרת בשורות להזיז כיסאות, אולמות וכל הדברים. פה, אנחנו יכולים ליצור, לצאת לחדרים, לחזור לחדרים, לצ'אטים, זה עובד נהדר אבל זה מחייב מרצה עם לא מספר גדול מדי של סטודנטים. כלומר, מהבחינה הזו הרגלנו את המרצים שלהיפך, אנחנו רק נצטרך אותם יותר ולא נצטרך אותם פחות לצורך הדברים האלה.

זאת אומרת שבמכללת הדסה, בשורה התחתונה, זה קיים.

אני מדבר עכשיו על ור"מ, גם במכללת הדסה זה קיים, זה קיים בהרבה. כרוב המכללות, אנחנו מאושרים עם השלושים אחוז שמוזכרים פה במסמך. אנחנו רובנו שותפים לקול הקורא של הות"ת על ההוראה הדיגיטלית. אנחנו מאושרים עם התוצרים, אנחנו שמחים שהדרישה היא לפחות שלושים אחוז כבר. זה לא מקסימום שלושים אחוז שהיה, אלא להיפך, לפחות שלושים אחוז, אנחנו מרימים את הכפפה. אנחנו שמחים גם לדרישה לקורסים שבחלקם, אומנם שלושה אחוז, אבל של אסינכרוני, במכללה שלנו זה גם עשרות קורסים ואנחנו מאמינים שהדברים האלה יכולים לעבוד.

משפט לסיכום, בבקשה.

נושא אחרון הוא הנושא של ארגונים, כי פה זה מאוד חשוב, זה הכל ייפול על זה. חבר'ה, אנחנו עובדים פה עם מרצים ובחתימה שלנו על ההסכם הקיבוצי הייתה התחייבות של הות"ת ליצור ועדה שתגדיר את כל הנושא של זכויות הקניין הרוחני. אבל, כאשר אנחנו פונים לןת"ת מפעם לפעם ארגון הכוח לעובדים שמייצג את הסגלים, באים ודורשים שהשטר הזה ייפרע. נכון להיום הות"ת לא מרים את הכפפה וזו הפנייה שלי אליהם כרגע, שלפחות הנושא הזה יוסדר.

תודה, אדוני.

שלום, אני עובדת באגף ההכשרה האקדמית במשרד החינוך. בהכשרה אקדמית אנחנו מכשירים את הדור הבא של המורים, ועל מנת שמורים ילמדו אחרת, הם גם צריכים ללמוד אחרת. אני שמחה על המפגש הזה, כי אני חושבת שאין ביננו מחלוקת, אנחנו רוצים יותר לקדם את הנושא ביחד. בשבוע שעבר היה לנו מפגש בצפון של כל המובילים הדיגיטליים, אני אספר לכם במילה עליהם. הבאנו סטודנטים על מנת לשמוע באופן ישיר על חווית הלמידה וכיצד הם היו רוצים ללמוד. סטודנטית אחת אמרה, יש לי הפרעות קשב קשות, לא הצלחתי ללמוד בזום בכלל, סטודנט אחר אמר יש לי הפרעות קשב קשות, הזום הציל אותי, הצלחתי להתמקד וללמוד את מה שלא יכולתי קודם. מה שאני רוצה לומר הוא שאין דרך אחת ואין נוסחה אחת. אנחנו חושבים שבקורונה הוקצנו התופעות והתהליכים, כולנו עברנו לזום כאילוץ, אבל אנחנו מדברים על למידה דיגיטלית או משולבת דיגיטלי מלכתחילה כאשר התהליך שאנחנו מנסים להוביל, באגף ההכשרה האקדמית, מדבר על שיקול דעת.

יש לנו תכנית שהיא תכנית מנהיגות למובילים דיגיטליים בכל המכללות להכשרת מורים, כנ"ל יש לנו מסמכי מדיניות שמתעדכנים כל הזמן בדיאלוג עם המוסדות ועם הסטודנטים. בהם בעצם אנחנו אומרים דבר כזה, כל מרצה שמלמד קורס, שייקח משקפיים חדשות ויתבונן על הקורס שלו ויגיד איך אני בונה אותו באופן היברידי בצורה נכונה. אם יש חלקים שאני רוצה רק להקנות ידע ואפשר לעשות את זה מהבית בחצי מהזמן, כי דיגיטלי לומדים חצי מהזמן, אז בואו נעבור להקלטות ונוותר על הנסיעה ועל כל התהליך של להגיע. אם אנחנו יודעים שיש תהליך של מפגש בין אישי, כי הוא הכי חשוב לנו כרגע בתוך ההתנסות, בסדנאות בהפעלה, לא נוותר על זה. זאת אומרת, שלמידה היברידית מבחינתנו היא להפעיל שיקול דעת מתי אני מביא סטודנטים לקמפוס ומתי לא. אנחנו לא רוצים להצהיר על למידה מרחוק ולא על מקרוב, אלא למידה בשום שכל שמשלבת את כל התהליך האלה. אני רוצה לספר לכם שרוב הסטודנטים מאוד רוצים ללמוד מרחוק, לסגל האקדמי קשה.

יש לנו אתגר, אנחנו שנה שנייה בתוך תכנית שמקדמת את העולם הזה ולא לכל המרצים זה קל, כי הם מומחים בדרך מסוימת ולעשות שינוי זה לא פשוט. אנחנו משקיעים במשרד הרבה מאוד בלהכשיר מרצים ברמה של ליווי אישי, של לבנות מחדש את הסילבוס, להתנהל איתו וללמוד כיצד ללמד אחרת. יש לנו הרבה מאוד השקעות ואנחנו לקראת השנה השלישית, שנקראת אצלנו שנת הסטודנט, זה איך לתת לסגל האקדמי הבנה של איך הסטודנט מדויק לו ואפקטיבי לו ללמוד. אבל, אני רוצה להוסיף נדבך שבתוך כל הדרכים של איך ללמוד, אנחנו בעצם בתפקיד של לשפר את איכות ההוראה וההכשרה. למידה דיגיטלית לא נועדה לעשות רק נוחות או רק נגישות טובה, היא גם נועדה לתת לנו כלים של איך אני לומד, חוקר ויוצר, מתחברת לדברי קודמיי, מצורה מיטבית. בכל המכללות שעבדנו איתן שינו סדירויות באופן טבעי, אמרו חמישים אחוז לומדים מהבית בזום או בדרך אחרת וחמישים אחוז במכללה, שבוע בחודש תלמדו מהבית, יום בשבוע. כלומר, כל מכללה במנעד אחר של סדירויות.

אנחנו אומרים להם אל תישארו בשינויים טכניים, כל הזמן לדברר למרצים שהשינויים האלה נולדו, על מנת להביא לשינוי בדרכי ההוראה. אם יש יום אחד שהתמחות מסוימת כולה נלמדת מרחוק, בואו תביאו ארבעה מרצים שיפתחו ביחד תהליך והסטודנט יפגוש ארבעה מרצים בו זמנית ונשבור את מסגרת היום, הזמן והשעה. כתבתם כאן בעתירה שהמל"ג מגביל את כמות הקורסים הדיגיטליים. את כמות הקורסים ההיברידיים המל"ג לא מגביל, כל עוד אתה מוכיח שאתה שומר על רמת הקורס ואיכותו, אפשר ללמד במספרים הרבה יותר גבוהים. היעד שלנו הוא להגיע לחמישים אחוז קורסים דיגיטליים, משולבי דיגיטל, היברידיים שנותנים לנו את התמונה הזו, אז התהליכים קורים. אנחנו באמצע הדרך, אנחנו לא בסופה ולא בתחילתה. הקורונה האיצה את התהליך, אבל אנחנו לגמרי אתכם, קשובים לכם ואנחנו בדיאלוג מתמיד. יש כאן סטודנטים שפגשנו בשיח ואנחנו שמחים לחשוב ולדייק אתכם את התהליך.

תודה רבה. בבקשה, גברתי.

שלום, קודם כל, תודה לכולם שנמצאים כאן, תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון. אני סטודנטית שנה ראשונה באוניברסיטה העברית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה.

אני כאן מטעם תנועת "שלנו", שהיא חלק מתנועת הצעירים של יש עתיד. אני מרגישה שבאתי לחזק כמה נקודות ששאר הסטודנטים לפניי באו ודיברו עליהן. ככה, הקורונה אכן הביאה איתה לימודים היברידיים, שבעיניי זה דבר שמאוד עוזר לסטודנטים, גם עכשיו אחרי שהקורונה קצת יותר נעלמה. לדעתי, זה באמת לא העברת ידע, זה הנגשת ידע לסטודנטים שאולי לא יכולים להגיע לשיעור, מעבר לזה גם סטודנטים שכן גם מגיעים לשיעור. לדוגמא, אני לומדת כלכלה ואלו קורסים ככה יותר קשוחים, אני יודעת שאם אני לא מבינה משהו, אני יכולה לחזור להקלטות לאחר יום, יומיים, לנקודה הזו שהמרצה אמר איזה משהו שלא הבנתי בשיעור ושכחתי לשאול אותו או שלא היה לו זמן לענות על השאלה שלי.

לחזור על החומר, לראות שאני מבינה את זה עד הסוף, מעולה, ממשיכה הלאה. הדרישה שלנו, הבקשה שלנו מהוועדה הזו היא כזו, אנחנו מבקשים שכל מוסד אקדמי שעד עכשיו משלב למידה היברידית ימשיך לעשות את זה, זה מאוד מאוד עוזר להמון המון סטודנטים. בקשה שנייה, מוסד שלא עושה זאת, בבקשה בואו ניישר קו עם כל המוסדות ונחליט על איזה שהוא איזון, כמו שאמרו פה לפניי. שוב, חשוב להדגיש, אנחנו לא דורשים שיהיו הקלטות, על מנת שסטודנטים לא יגיעו להרצאות עצמן. חובת הנוכחות שלנו היא חשובה מאוד, אנחנו לא דורשים שלא תהיה חובת נוכחות. אני חושבת שגם בהחלט, מניסיוני האישי, אני מאוד אוהבת לבוא ולהיפגש עם הסטודנטים, החברים שלי, פה בקמפוס.

הדרישה היא פשוט לשלב את הלימודים האלה, לעזור לנו. בנימה קצת אישית, אם חברת הכנסת יעל רון הזכירה את זה בהתחלה, אני גדלתי בדימונה, למדתי באולפנה דימונה, ובאולפנה שהיא מאוד מאוד קטנה, היא מנתה כמאה חמישים בנות במקסימום אז. אז, רציתי ללמוד פיסיקה חמש יחידות ולא הייתה לנו מגמה כזו, ולכן השתתפתי בתכנית של התיכון הווירטואלי של מטח. היה לי מעולה, עוד לפני שהקורונה קרתה, אז למדתי מה הם לימודים מרחוק. באמת סיימתי בהצלחה רבה חמש יחידות פיזיקה בזכות התכנית הזו, במסגרת התכנית של משרד החינוך. אני ככה מחזקת את החשיבות של לימודים מרחוק ותודה רבה.

יופי, תודה רבה, עמדה חשובה מאוד. תום, רציתי לדעת, כנציג התאחדות הסטודנטים, אתה מכיר את הקולות האלה שהסטודנטים פה מעלים? אתם מתואמים בינכם?

אנחנו מתואמים איתם. יושבי הראש של האגודות, שדיברו קודם, אנחנו תיאמנו איתם והם ככה הגיעו בתמיכתנו, אנחנו עודדנו אותם. יש יושבי ראש בכל הוועדות, אז הם ככה מפוזרים לכל אורך היום.

לא, אבל אני מתכוונת לקולות שנשמעו כאן. זה בסדר גמור שיש מגוון דעות ושאתם גם לא מסכימים על הכל, אבל מניסיוני ככל שתגיעו מגובשים ממה שלושת הדברים הכי חשובים לכם, יש סיכוי להתקדם יותר טוב מאשר - - -

אנחנו את הדברים שחשוב לנו שמנו אותם גם על נייר עמדה, וגם מכירים אותם הגורמים המקצועיים. פה זה גם קולות מהשטח שהם מאוד משמעותיים. יש דיפרנציאציה בין המוסדות - - -

וזה בסדר, אני אומרת - - -

זה בסדר. אנחנו מגבשים את כל הנושא הזה, מרכזים אותו מבחינת המדיניות של הסטודנטים כהתאחדות.

יופי. בבקשה, גברתי, רצית מקודם להתייחס.

שלום. אני נציגת העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו עמותה שפועלת בהתנדבות, כולנו פועים בהתנדבות. החשיבות של למידה דיגיטלית, של הקלטות לסטודנטים, כידוע, הגאנט, הלו"ז הצה"לי, לא תואם את הגאנט האקדמי. למשל, עכשיו אנחנו סיימנו בסיומו של חודש תרגול מאוד מאוד אינטנסיבי שנופל על תקופת לימודים מאוד מאוד עמוסה. כוח האדם במילואים, הסטודנטים במילואים הם אנשים יקרים וחשובים. ברמה הלאומית וגם ברמת הפרט, חשוב מאוד מאוד לאפשר להם ולהיות מודעים לאפשרות שזה מפיל קורס, מפיל סמסטר עבורם, להשתתף במילואים לפעמים, אפילו ברמה הלאומית.

כי, זה כוח אדם מאוד מאוד איכותי, גם כמותית, אלו חבר'ה צעירים, חבר'ה שמאוד מאוד חשוב שימשיכו לשרת במילואים. לעיתים, נגרם אפילו נשר בתקופה הזו ממילואים הלאה. מבחינתנו, החשיבות היא מאוד מאוד גבוהה, לתת להם את הכלים להמשיך גם במילואים וגם כסטודנטים במקביל, ואם אפשר אפילו לעגן את זה רשמית באילו שהן הסכמות, אז אנחנו נשמח מאוד לשתף פעולה, לראות כיצד ניתן לסייע ולעזור. המעט סטודנטים שפה מוזמנים להפיץ את קיומנו, לפנות אלינו ונשמח מאוד לשיתופי פעולה ולכל סיוע שהוא.

יופי, תודה רבה. בבקשה גברתי, התייחסות.

שלום. אני ראש מנהל ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות. קודם כל, אני מאוד מתחברת עם מה שאמר עמיתי פה, שהוא גם נציג מכללת הדסה, גם נציג גברעם. האוניברסיטאות מאזנות לאורך השנים הרבה מאוד בקשות, אינטרסים ולחצים, ותקופת הקורונה כמובן העצימה את כל העניין. שבוע, שבועיים בעצם - - -

גברתי, אני חושבת גם שתהיה פה התייחסות לדברים שאמרת.

אני תיכף אעיר ממש הערה קצרה על הדבר הזה. בשבועיים המערכת של האוניברסיטאות, אני יודעת שבמכללות היה גם מהלך דומה, עברה כמעט באופן מלא ללמידה מרחוק, עם הפלוסים והמינוסים שלה. את השנה הראשונה של הקורונה סיימנו, אצלנו לפחות, בהצלחה די טובה, אבל כמובן לא במאה אחוז. מראש, גם המחקרים שמלווים את כל התקופה הזו וגם חוויות אישיות גם של סטודנטים, אי אפשר ללמוד רק מרחוק, זה לא נכון אקדמית וזה לא נכון ברמה האישית. דמיינו למשל את העיר באר שבע בלי סטודנטים, שאוניברסיטת בן גוריון הופכת להיות דיגיטלית לגמרי, לא יעלה על הדעת. קיום של קמפוסים תוססים, של חבר'ה צעירים שמפוזרים בכל הארץ, מכללות ואוניברסיטאות גם יחד, יש להם חשיבות אדירה.

אקדמית, כאשר סטודנט מגיע לאוניברסיטה לא רק פוגש את המרצה ומנהל איתו שיח, אלא יושב בקפיטריה, שותה קפה ומשם אולי עולה המחקר פורץ הדרך הבא וראינו כאלה, גם לזה יש חשיבות מאוד מאוד גדולה. לכן, נכון, השאלה היא תמיד באיזון ובמינון. אוניברסיטאות אכן משתמשות היום הרבה יותר בכלים דיגיטליים והיברידיים, זה היום חלק מתכנית הלימודים בכל המוסדות. אוניברסיטאות הכשירו ומכשירות את הסגל האקדמי שלהם ללמד בצורה היברידית, זה מאוד מאוד לא פשוט. אם את עכשיו צריכה להתייחס לאנשים שמדברים בזום ויש לדעתי אנשים שמחכים לדבר בזום, אז הקשב שלך אמור ללכת לכמה כיוונים, זה מאוד מאוד לא פשוט ועושים את זה, עושים את זה בהצלחה לא רעה. הנושא של ההקלטות - - -

גברתי, סליחה שאני קוטעת אותך, הלמידה ההיברידית זה לא הכרח אומר בו זמנים, פרונטלית ובזום, יש מכללות שהחליטו - - -

לא, בסדר אני אומרת, הנושא של ההקלטות למשל - - -

אני לא חושב שמישהו דיבר פה או הציע שיהיה גם סטודנטים - - -

יש גם וגם.

אנחנו כתבנו בנייר למה אנחנו מתייחסים בסיפור הזה.

לא, לא, אני אומרת לא הייתה הצעה כזו, אז זה בסדר שאמרת את זה והעלית את הקושי הזה - - -

יש קורסים שזה קורה בהם עדיין, אבל אני רק אומרת הסיפור של ההקלטות והשימור חומר נופל גם על הנושא של קניין רוחני של המוסד, גם על דרישות שהן בהחלט חלק מדרישות של משא ומתן שכר, גם מול הסגל הזוטר אצלנו וגם בסגל הבכיר. ממש היו כמעט עילות לסכסוכי עבודה, כי מרצים בסופו של דבר הם תוצרים שהם עובדים עליהם וזה חלק גם ממה שהם רוצים לשמר אצלם וזה כמובן גם לגיטימי. אז, אני רק אומרת אלו מינונים ואיזונים והדברים מתנהלים בצורה לא רעה עד היום.

כמובן, נקודתית צריך לשפר, אז צריך לשפר. כאילו, סטודנטים שהם מוצאים נקודתית עלו פה טענות. אני חושבת שברוב המקרים פנייה למוסד יכולה לפתור את הפנייה או לפחות להקל. לגבי מילואים, יש מערך שלם של סיוע לסטודנטים במילואים, למיטב ידיעתי גם במכללות ובהחלט באוניברסיטאות, תרומות ייעודיות שאוספים לדבר הזה. אוניברסיטאות מעמידות דיגיטציה כמעט מלאה, ומאפשרות לקורסים וכו' וכו', אפילו יש היום מתן של נקודות זכות אקדמיות למי שמשרתים בשירות מילואים ארוך של מעל שבועיים רצופים, אם אני זוכרת נכון. הדברים האלה לגמרי לגמרי מטופלים.

זה בעזרת העמותה.

לא, זה ממש לא בעזרת העמותה. זו חקיקה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה כבר החליטו על זה כבר לפני חמש עשרה שנה, אז עם כל הכבוד לעמותה, העמותה עושה עבודה חשובה אבל האוניברסיטאות מכירות את הבעיה, זה לא משהו שחדש אצלנו. זהו, מעבר לזה, ההגבלות מל"ג, אז אולי פה תתייחס עמיתתי.

בבקשה, גברתי.

שלום. אני סמנכ"ל אסטרטגיה ובין-לאומיות במל"ג ות"ת. קודם כל, תודה על ההזמנה להשתתף בדיון הזה על נושא חשוב שמל"ג ות"ת מקדמות כבר מתחילת התכנית הרב שנתית הנוכחית, שהתחילה בשנת תשע"ז, מסתיימת השנה ואנחנו בהתארגנות לתכנית הרב שנתית הבאה. אני אשמח להתייחס באמת למה שאנחנו עושים, לטובת קידום הלמידה הדיגיטלית תחת הנושא של חדשנות בהוראה או חדשנות פדגוגית. זה נושא שהזכירו פה עמיתיי לשולחן, מהצד שני, של המוסדות, שאיתם אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה, גם כמובן תום בהתאחדות הסטודנטים. אז, ברשותכם, אני אעביר את רשות הדיבור לממונה שלנו בנושא הזה באגף, שתסביר מה נעשה ומה אנחנו מתכוונים לעשות ככה בקצרה.

תודה רבה.

שלום. אני מהמל"ג ות"ת. אז, במסגרת התכנית הרב שנתית, בהתחלה מל"ג וות"ת קידמו הפקה של Mooc. זה היה משהו חדשני, פורץ דרך, זה קידם את המערכת לכיוון הזה, חשיפה בין לאומית וכניסה לשוק החדש. עם פרוץ הקורונה, בשנת 2020, יצאנו בתכנית תמיכה לפיתוח תשתיות למידה דיגיטלית ותקציב של שבעים מיליון מתקציב ות"ת ושבעים מיליון מתקציב המוסדות, סך הכל בהיקף של מאה ארבעים מיליון לכל המוסדות מתוקצבים. מתוך המוסדות המתקצבים, עשרים ושמונה מוסדות משתתפים בתכנית. אנחנו הקמנו פורום בין מוסדי, אנחנו בשיח כל הזמן, אנחנו פתחים ביחד את הדברים. המוסדות כבר שנה וחצי בתוך הפעילות, הם פיתחו תשתיות, הם עובדים המון על הדברים האלה. יש המון עבודה בעניין של הכשרת מרצים, הם סוכני השינוי.

ביחד עם המוסדות אפיינו והגדרנו מה היא למידה דיגיטלית, נתנו למוסדות המון חופש להגדיר איך הם רואים את הלמידה הדיגיטלית וכיצד הם רוצים לקדם אותה למוסד בהתאם ובהלימה לתמהיל של האוכלוסייה ולמדיניות שלה. אנחנו תמיד מדברים על העניין של למידה דיגיטלית כשימוש באמצעים טכנולוגיים ומקוונים לצורך למידה פעילה. כלומר, ניתן לעשות למידה פעילה באמצעות הזום, אפשר לעשות למידה פעילה גם בכיתה, אז כל זה נכלל במסגרת השלושים אחוז של הלמידה הדיגיטלית שמוסדות צריכים לעמוד בה עד שנת תשפ"ד. באמת ישנה החלטה של מל"ג, של רגולציה, שהיא משנת 2018, עוד לפני הקורונה. אנחנו עכשיו עובדים על עדכון של ההחלטה הזו, היא מבחינה בין למידה דיגיטלית ללמידה מקוונת. יש יתרונות ללמידה מרחוק, אבל אנחנו חושבים שבאמת הדגש הזה, כמו גם מה שנאמר על ידי משרד החינוך, זו למידה פעילה, איכות ההוראה הלמידה היא איכותית וגם בלמידה מרחוק צריך לשלב את הדברים האלה. אז, אלו הדברים שאנחנו עובדים עם מוסדות.

אוקיי, תודה. בבקשה, מיכל אבן מאוניברסיטת חיפה.

בוקר טוב. אני מזכ"ל ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה.

גברתי, סליחה שאני קוטעת אותך. אני מאפשר לנציגים מרחוק להעלות בזום. אומנם סיימנו את תקופת הקורונה, הכנסת פתוחה. נציגים מרחוק, גם אוניברסיטאות, גם אזרחים, גם ראשי ערים, גם ארגונים אחרים.

לזה קוראים מודלים אצלנו.

כן, אז אני חושבת שאפשר לאמץ את זה גם במקומות אחרים, זו לא חוכמה גדולה שלי. אבל, אני אומרת אם מוסדות אקדמיים יכלו לאפשר את זה, אני חושבת שזה יהיה הדבר הנכון למדינת ישראל, לא פחות ולא יותר. אם מישהו ירצה, נרחיב על זה בהמשך. בבקשה גברתי, סליחה שקטעתי אותך.

להיפך, אני מודה לך על ההערה, כי אנחנו אומנם לא נחשבים פריפריה בחיפה, אבל בהרבה מובנים בפועל אנחנו כן. אז, תודה רבה לך, יושב ראש הוועדה, גם על הדיון הזה וגם על האפשרות להשתתף בו ולשמוע, כמעט פעם ראשונה לשמוע את כל הנציגים האחרים שהשתתפו כאן. אני אשתף שאני מגיעה לדיון הזה הן מנקודת מבט של מרצה אבל גם מנקודת מבט של סטודנטים. בזכות זאת חוויתי גם את היתרונות הגדולים של הוראה ולמידה דיגיטלית, וזה מעולה שהמערכת פתוחה לדבר הזה. אבל, אנחנו חושבים, ואני מדברת כאן בשם שאר הארגונים של הסגל הזוטר הן במכללות והן באוניברסיטאות. יש כמה נקודות שלא נמצאות על השולחן בדיון הזה. כמו שיושבת ראש הוועדה אמרה בתחילת הדיון, לא מדובר בנושא חדש, אבל למרות שהוא לא חדש, בשום שלב לא שילבו אותנו, את הסגל האקדמי הזוטר, בדיון הזה ובתהליך הזה. נציג המכללות של גברעם דיבר מקודם על הוועדים, הוא הזכיר את הוועדים, אבל אחרי כמה משפטים התברר שהוא מדבר על הסגל הבכיר בלבד.

נכון שאנחנו מכירים את זה וזה מאוד אופייני לו לראות את הסגל הזוטר, אבל אנחנו לא חושבים שזה יכול לקרות, במיוחד שהסגל הזוטר עושה את מרבית מלאכת ההוראה, הקניית הידע, שאחריה יש סיכוי שאנשים ירצו לייצר ידע. אז, ברור לי שלא התקיים כאן דיון, אני רק אגיד ממש בקצרה, בתמצית את הנקודות, שאנחנו חושבים וחושבות שצריכים כן להיות כאן בדיון הזה. אז, קודם כל, עניין ההכשרות, על מנת לעשות את הדבר הזה הכי טוב שאפשר, חייבים לקיים על זה דיון מה זה ההכי טוב. שוב, לא יכול להיות שהמרצים והמרצות הם לא חלק מהדיון הזה, כי הם אלה שיצטרכו להוציא את זה לפועל. הוזכרה הבעיה של ציוד ותשתיות בקרב הסטודנטים, שזו באמת בעיה כואבת. צריך לזכור שגם למרצים והמרצות יכולה להיות בעיה בבתים שלהם של תשתית, ציוד, חשמל וכו'. יש את הנושא של קבוצה לא מבוקרת של הקלטות. אנחנו ממש בעד האפשרות לתת לסטודנט או סטודנטים, שהיו במילואים, אפשרות לצפות בשיעור.

אבל, כל עוד זה נעשה בדרך לא מבוקרת, שהקישור שהסטודנט מקבל הוא קישור שהוא יכול להעביר הלאה לכל מי שמבקש, זה בעייתי. יש עניין של בניית קורסים מקוונים שישמשו, מוסד אחד מבקש, אבל הקורס ישמש הרבה מוסדות אחרים, כאשר המרצה מאבד שליטה למי ולמה העבודה שלו הולכת. מרצים שלימדו את הקורס הזה במוסדות אחרים עלולים לאבד את עבודתם בגלל זה, ולא כי הם לא טובים ולהיפך, אנחנו נאבד את החיבור של המרצה לאוכלוסייה, לסביבה החברתית והגיאוגרפית שאליה הוא פונה. יש את עניין הגדלת מספר הסטודנטים, קל מאוד להגביל את המספרים כאשר מדובר על הוראה דיגיטלית, ולהתעלם מהמשמעות של זה על המרצה ברמת המטלות הנלוות ומספר הסטודנטים שאיתם הוא בקשר. מכאן, יש גם את האפשרות הטכנולוגית של פנייה כמעט בלתי מוגבלת של סטודנטים למרצים. זה נורא מובן מאליו היום שאם יש ווטסאפ, אני כבר מוצאת את עצמי מלמדת בקורסים שהמוסד פותח לי קבוצת ווטסאפ עם הסטודנטים, גם על זה צריך לחשוב.

עניין טוהר הבחינות, אני רק אגיד בגלל שהתחלתי, שלא יהיה ספק, אנחנו לא מטילים דופי בסטודנטים, אבל כאשר האפשרות המקוונת מטילה את עבודת ההשגחה למרצים, זה מעמיד אותם במצב לא נוח שהם משגיחים על התלמידים שהם רוצים בטובתם. אז, לסיום הדברים אני אגיד שיש כאן ארגונים שפנו למוסדות שלהם, להנהלות שלהם על מנת לקיים את הדיון הזה ולהגיע להסכמות והם סורבו. מדובר גם על הארגונים במכללות, זה גם הארגון באוניברסיטת חיפה, שנאמר כאן שזה כמעט סכסוכי עבודה. אני מבקשת לתקן, הם כבר הכריזו על סכסוך עבודה, כי ההנהלה מסרבת לדבר איתם. אנחנו עובדים ביחד כולנו על גיבוש העמדה שלנו, למרות שאף אחד לא פנה אלינו ולא ביקש את זה מאיתנו, זו בעצם הבקשה שלנו.

אוקיי, תודה רבה, גברתי, התייחסות חשובה.

רק נקודה אחת שהיא מאוד חשובה ולא הזכרנו אותה, היא שהסיפור של דיגיטציה הוא רלוונטי מאוד לסטודנטים עם מוגבלויות שקשה להם לעקוב, סטודנטים עם קשיי שפה שהזכירו פה, זו נקודה שחייבים לשים לב אליה כל הזמן. לסיכום, חברת הכנסת יעל רון בן משה, תודה רבה על הדיון. השאלה היא לא אם דיגיטציה, אלא איך דיגיטציה.

תודה רבה. טוב חברים, תודה לכל מי שהגיע, תודה על ההתייחסויות, אני מסכמת. ראשית, אני מברכת את ארגוני הסטודנטים על קיום יום הסטודנט בכנסת, את חבריי יושב ראש הוועדות שמקיימים דיונים מקבילים לפני ובהמשך היום, את יושב ראש הכנסת ואת כל עובדי הוועדות שנרתמו לנושא החשוב הזה. הדיגיטל במכללות ובאקדמיה, כפי שציינתי, הוא לא נושא חדש, לא עבורכם, בוודאי לא הסטודנטים, לא אנשי הסגל, לא הות"ת ולא המל"ג, גם לא בבית הזה בכלל ובוועדה הזו בפרט.

אני חושבת מהפרוטוקולים שקראתי של ישיבות קודמות, שאנחנו כבר למדנו משהו בשנתיים הללו, כולנו וכנראה שיש לנו עוד דרך. יש לציין שהעולם כולו והשוק כולו עוד נמצא בלמידה הזו. אנחנו רואים השפעות של אפטר קורונה בעולם תעסוקה, אנחנו רואים את זה לדוגמא בעולם התעופה עוד מה קורה, אנחנו רואים עוד ענפים שלא יצאו מהמשבר כמו ענפי התיירות השונים. בארץ זה מורגש בעיקר סביב חברות אוטובוסים ומדרכי טיולים. הקורונה עוד מלווה אותנו, מלמדת אותנו ואני שמחה לראות שבמוסדות האקדמיים באמת נעשתה עבודה משמעותית יחד עם כל הגורמים בשנתיים האחרונות.

על אף זאת, עולות כאן טענות, לא כי מישהו עשה משהו לא בסדר, אלא כי באמת הצורך של הסטודנטים, המרצים, של הסגל הבכיר והצורך של הסגל הזוטר, הוא עוד בהתהוות, הוא עוד בלמידה, הוא עוד בגיבוש. אני מבקשת מנציגות הות"ת והמל"ג כן להוביל בשבועות הקרובים איזו שהיא עבודת מטה סדורה, תקראו לזה ועדה, תקראו לזה שולחן עגול, זה לא חייב להיות פורום רשמי בשלב הזה, אבל כן להרחיב את השיח שעלה כאן, לראות שסביב השולחן יש גם נציגים של ארגוני הסטודנטים, אני מבקשת שזה יהיה מגוון. ראינו פה נציגים גם ממוסדות חרדים, גם ממוסדות מהפריפריה הגיאוגרפית, נשים ונשים שהן במקור מדימונה, לשמוע את מגוון הדעות, זה טוב לכולנו וזו החברה הישראלי. זה נכס שלנו, בואו נשתמש בו. לא ראיתי כאן ייצוג למגזר הערבי, לא ראיתי כאן ייצוג למגזרים אחרים. אתמול ציינו את יום ירושלים ויום העלייה מאתיופיה, איפה העולים חדשים?

חלק מהסטודנטים העולים נמצא כאן, לא הספקתי - - -

בסדר, אז נדאג אבל שגם יהיה ייצוג סביב אותו שולחן עגול, שידון בנושא הזה, גם נציגים של עולים חדשים או ותיקים. כמובן, אמרתי נציגי סגל בכיר, נציגי סגל זוטר וגם כאן בבקשה לראות שיש גיוון שמגיעים גם ממוסדות לימוד שנמצאים בפריפריה הגיאוגרפית, או שנותנים שירותים לקהלי יעד ספציפיים, לדוגמא, חרדים או חרדיות, ולראות ביחד איך עושים איזו שהיא תכנית עבודה. ברור לי שתכנית עבודה כזו חלקה יהיה תלוי תקציב, בתוך עמי אני חיה. אבל, בואו נראה שאנחנו יודעים על מה מדובר. יכול להיות שכל נושא הלוחות האלקטרוניים, שעלה פה כמה פעמים, הוא למימוש עוד שלוש שנים, אבל מה קורה בשלוש שנים הקרובות. אני יודעת שיש קשב רב לדבר הזה גם הות"ת, גם במל"ג, גם במשרד החינוך רוצים לראות איך יותר ישראלים נכנסים ללימודים האקדמיים וגם המקצועיים, יש להגיד, אולי גם לזה לא נתנו פה מספיק מקום. תודה למי שייצגו גם את המכללות.

אני מבקשת שנקיים – אני לא יודעת אם זה יהיה דיון מעקב – אבל אנחנו נהיה באיזה שהוא קשר עם כלל הגורמים, נראה אם זה צריך להיות דיון מעקב או שנקבל איזה שהוא מסמך ונראה אם יש צורך לקיים דיון נוסף. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:48.