פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת הכלכלה
20/06/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 274
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 9:00

הצעת צו לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשפ"ב–2022.

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי
אורי מקלב

מופיד מרעי

נגה ספרא - יועצת השר לביטחון הפנים, המשרד לביטחון הפנים

חיים אמיגה - לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ גיא לוי - רמ"ד תעבורה, משטרת ישראל

רפ"ק סימונה זילבר - ר' תחום ייעוץ וחקיקה, משטרת ישראל

חוה ראובני - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - מנהל אגף א' שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אשר הלפרין - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רעות פרקש צימרינג - עוזרת ראשית-ייעוץ משפטי, משרד הפנים

סטפאני בן נון - המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעם וילדר - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

איתן אטיה - מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

דנה כהן - עוזרת מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

יאיר אמר - מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

שלומי שטיין - מנהל מידע, רישוי ותביעות, עיריית תל אביב, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

יותם סלינגרה - אופניים חשמליים, גרין בייק, יבואנים ומשווקי אופניים חשמליים

אליהו יצחק - פעיל חברתי

עוז דרור - סמנכ"ל אסטרטגיה, עמותת אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

אביגל כספי

עידית חנוכה

טלי רם
הצעת צו לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשפ"ב-2022

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום יום שני, 20 ביוני 2022, כ"א בסיון התשפ"ב. אנחנו עוסקים בהצעת צו לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), אנחנו עוסקים היום בצו שאמור להציל חיים. הצו שנדון בו הוא צו שבעצם מכפיל ואולי אפילו משלש את יכולת האכיפה של העבירות שמבוצעות על ידי רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, לאחר שבשבוע שעבר הגברנו או העלינו את הקנסות על עבירות שמבוצעות על ידי הכלים הללו. אנחנו מדברים על עבירות שמסכנות חיים כמו: רכיבה מתחת לגיל 16, רכיבה ללא הכשרה או ללא תיאוריה, רכיבה ללא קסדה, רכיבה בניגוד לכיוון התנועה, שימוש בטלפון, באוזניות, הרכבת נוסעים, וכיוצא באלה.

היום אנחנו נעביר סמכויות לרשויות המקומיות. מאות רוכבים בשנה מגיעים למחלקות הטראומה בבתי החולים והמספרים האלה רק הולכים ועולים ככל שמתרחבים השימושים בכלים החשמליים. זה מצב שאי אפשר להישאר אדישים אליו, הוא לא מתקבל על הדעת ולכן הצו שהיום ניצב בפנינו הוא כל כך חשוב.

מי שיכול היום לאכוף את העבירות באופן מלא הם שוטרים, שוטרי תנועה בעיקר, שנמצאים ברחובות להרבה מאוד מטרות, שרק אחת מהן היא אכיפת עבירות תנועה, והידיים של הפקחים העירוניים לצערנו בחלק מהעבירות כבולות.

כאמור, בשבוע שעבר החמרנו את הענישה, העלינו את הקנסות, והיום אנחנו נדון על העברת סמכויות אכיפה לפקחים שנמצאים בנוכחות מאוד גבוהה ברחובות הערים וחוזים בעבירות האלה בעיניים. אני מקווה שבתום הדיון נוכל להביא בשורה לאזרחי ישראל ולהיות בטוחים שהרחובות שלנו הופכים להיות יותר מוגנים להולכי הרגל, לרוכבים ולנהגים.

נציג משרד הבט"פ, בוקר טוב, הייתי שמח בראשית הדברים אם תוכל לומר כמה מילים על הצו שבפנינו, לאחר מכן נקרא אותו, גברתי היועצת המשפטית, ואז נקיים על זה דיון. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב.

בוקר טוב. אני רוצה לקבל בברכה את חבר הכנסת מופיד מרעי ואת חבר הכנסת אורי מקלב, אדם שעושה רבות למען בטיחות בדרכים ותחום התחבורה בכלל.

כמו כולנו.

הרבה מאוד שנים כבר. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב, אדוני. כמו שנאמר, מדובר פה בצו שאמור להרחיב את הסמכויות של הפקחים לאכוף את העבירות שנוגעות לכלים החשמליים בעיקר. הצו הזה הוא פרי עבודה מאומצת וארוכה שנעשתה מול גורמי הממשלה ובשיתוף מול הרשויות המקומיות, הנציגים שלהם, מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15, והוא מבקש להרחיב את הסמכויות של הפקחים בשני מישורים: א', להרחיב בעבירות הקיימות את המקומות שהם יכולים לאכוף. למשל, אם בעבירה מסוימת הם יכלו לאכוף היום רק במדרכה, כעת הם יכולים לאכוף גם בשביל שמיועד להולכי רגל. בהיבט השני יש פה עבירות נוספות או סמכויות לגבי עבירות נוספות שפקחים יוכלו לאכוף, כמו למשל חבישת קסדה, כמו למשל אישור הכשרה, רכיבה ללא אישור הכשרה, שזה סוג של מקבילה לרישיון למי שאין לו רישיון נהיגה, ועוד עבירות אחרות כמו שמפורט בצו, ואנחנו מבחינתנו מוכנים להתחיל לעבור סעיף סעיף ולהסביר את הדברים.

אנחנו ראשית נקריא את הסעיפים, לאחר מכן נעשה דיוק.

אפשר לשאול איזה הכשרה אתם דורשים מהפקחים? פיקוח עירוני זה פיקוח עירוני, שוטר זה שוטר. להעביר סמכויות משוטרים - - -

זה חוק שכבר קיים היום, חובה לעבור תיאוריה.

לא. חייב תיאוריה מי שאין לו רישיון נהיגה על רכב קורקינט. אני שואל על פיקוח.

הכשרה לפקחים.

כן, הכשרה לפקחים. אתה מדבר על להרחיב סמכויות שיש לפיקוח עירוני. כולנו באנו מהמוניציפלי אבל אנחנו יודעים שתנאי הקבלה לפיקוח, אנחנו לא דורשים עובדים קבועים, עובדים של כוח אדם שהם בפיקוח עירוני. הכשרה של שוטר היא הכשרה נרחבת, המחויבויות של שוטר הן מחויבויות אחרות, שוטר מול אזרח. אנחנו נותנים את המילה לשוטר, אנחנו מעבירים את זה בקלות כזאת לפיקוח העירוני.

אלה דברים שיש להם הרבה השלכות. מה הדרישות שלנו? מה הפיקוח? כמה ותק בפיקוח עירוני? סטודנט בפיקוח עירוני יכול להיהפך לשוטר, לתת קנסות? יש בזה רגישויות מאוד מאוד נרחבות וככל שאנחנו מרחיבים אותן, זה מעצים את הבעייתיות בעניין הזה. איזה ביקורת יש, מי המפקד, מי המפקדים? יש היררכיה שלמה במשטרה, בסופו של דבר אנחנו נותנים את הסמכות לשוטר מול האזרח, בכוח שיש לשוטר מול אזרח. להעביר את זה לפיקוח עירוני בכזאת קלות זה אירוע לפי דעתי.

חבר הכנסת מקלב, צריך לומר שהסמכויות לפקחים העירוניים – אגב, זה לא כל פקח עירוני, זה לא פקח רישוי עסקים – אלה פקחים שעברו הכשרה וצריך לזכור שכבר היום לפקחים עירוניים יש סמכויות בתחום התעבורה בעבירות שונות.

נוצרה למשל אנומליה מסוימת עם הזמן, שפקח עירוני יכול לאכוף נסיעה על מדרכה אך לא יכול לאכוף נסיעה על שביל אופניים, וכיוצא בזה.

את זה אמרתי אז כבר.

כמובן שהחוק היום, הקיים, שנחקק בשנת 2016, קובע את הסמכויות שניתנות לפקחים עירוניים, קובע מי יסמיך אותם, מה אופן ההכשרה ומה הסמכויות של הפקח. אין לו סמכות כמו לשוטר, הוא לא יכול לעצור, הוא יכול רק לעכב. יש עוד כל מיני סמכויות ששוטר יכול לעשות והוא לא, הסמכויות שלו יותר מוגדרות אבל הן סמכויות קיימות. היום מרחיבים להם את סל העבירות, עושים השוואה ביחס לשימושים שנכנסו עם השנים, למשל קורקינטים חשמליים וכו', ועושים יישור קו בהקשר הזה.

הם גם עוברים הכשרה בכל תחום.

כן, ברור.

בתחום הזה הם לא שוטרים אבל יש להם סמכויות בתחומים המסוימים. ככל שירחיבו להם, יכשירו אותם לטובת הרחבה, וככה – אנחנו מדברים על המוניציפלי – זה יכול לעזור לראש הרשות.

אני אתייחס בקצרה, כמובן יושבים פה גורמי מקצוע של הרשויות המקומיות שיוכלו להרחיב אם יש צורך בכך, אבל יש שני אלמנטים מרכזיים בחוק, או אפילו שלושה, שבעצם נותנים את הפיקוח שחבר הכנסת דיבר עליו.

האחד, יש תוכנית הכשרה, החוק מחויב בתוכנית הכשרה לפקחים. יש תוכנית הכשרה שאושרה על ידי השר לביטחון הפנים באישור המשטרה, כל פקח כזה אמור לעבור תוכנית הכשרה מסודרת, לדעתי זה למעלה מ-20 שעות, כולל כל האלמנטים שקשורים לחוק עצמו. יש אפשרות לדרוש כישורים מיוחדים אם יש צורך בכך ויש נוהל אכיפה ארצי שמאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שבעצם אמור לוודא, לקבוע קריטריוני אכיפה אחידים כלל-ארציים.

אבל לא שיניתם את זה.

לא. לא נוגעים בזה.

לא שיניתם את זה, אתם מרחיבים את הסמכויות.

הנושא נבדק מול המשטרה ומול הרשויות המקומיות, ולאור מהות הסמכויות ונוהל האכיפה הארצי שקיים - - -

זה שהוא נבדק זה בסדר, ולכן אתם מגיעים לוועדה, כשאנחנו, יש לנו עוד מה להגיד גם בעניין. זה שאתם סיכמתם את הדברים שהכול בסדר זה דבר אחד אבל זה שהיום אתם באים לוועדה, אני חושב שצריך לפתוח את הדבר הזה – מה ההכשרה, מה סדר הגודל.

אנחנו לא פותחים. הצו מדבר על התוספת, הוא לא מדבר על החוק עצמו. אם אתה רוצה לפתוח את זה, זה מכובד, אבל צריך לעשות שינוי בחוק.

ככל שאתה מרחיב, כשאנחנו דיברנו אז, בצורה מצומצמת, גם הייתה שאלה גדולה מאוד והלכנו על זה בחיל וברעדה. לתת לפיקוח עירוני סמכויות של שוטר זה מורכב מאוד, אבל ככל שאתה מרחיב את הסמכויות שלו לשורת עבירות - - -

אדוני, הנושא נבדק על ידי גורמי המקצוע גם במשטרה וגם ברשויות המקומיות ולא נמצא מקום לשנות.

אז נשמע מה גורמי המקצוע אומרים.

בוא נקרא את הצו ונראה איזה סמכויות מתווספות לפקחים. אני מזכיר שוב, כל שינוי בסמכויות פקחים מצריך שינוי חוק. אנחנו לא עוסקים עכשיו בחוק, אנחנו עוסקים בצו שמגדיל את העבירות שפקחים יכולים לעסוק בהן, בעיקר זה יישור קו בין אופניים חשמליים, שהיום כבר יש להם סמכות בחלק מהמקומות, לא בכל דרך, למשל בכביש אין להם - - -

קסדות – יש להם. להרכיב מישהו – יש להם, אוזניות.

אורי, אבל יש להם את זה רק למשל על מדרכה.

לא. אם אתה עובר במעבר חצייה עם אופניים חשמליים עם אוזנייה, יש להם את הסמכות, קורקינט. אם אתה מרכיב מישהו, יש להם את הסמכות. יש שורה שלמה של דברים.

יש דברים שכן ויש דברים שלא. חלק מהדברים שאמרת הם לא נכונים.

לבדוק את הוא עבר הכשרה או לא, אם יש רישיון נהיגה.

אפשר גם להוציא אוויר בגלגלים. אני רק אומר שנוצרה עם הזמן אנומליה כי נוספו כלים חדשים לשוק, כשאין להם על זה ויכוח, למשל קורקינטים חשמליים. הם יכולים לאכוף כן על המדרכה ולא על שביל אופניים, שזה לא נורמלי – אם הוא יכול לאכוף על מדרכה הוא גם יכול לאכוף על שביל אופניים – הוא לא יכול היום.

הוא יכול לאכוף בשביל - - -

אבל הוא לא יכול, אדוני. היום הצו יאפשר את זה.

יפה, בסדר.

את זה אנחנו רוצים להרחיב.

אדוני היושב-ראש, אני רק אומר לך שאתה מרחיב את הסמכויות של הפיקוח לשורה שלמה של עבירות.

זה לא שורה שלמה של עבירות, אדוני.

אני מניתי מהראש שלי עכשיו שורה של עבירות.

אדוני, אבל יש דברים שכבר קיימים היום.

אתה מוסיף להם עוד - - -

בוא נשמע ואז נקיים דיון.

התווספו כלים דו-גלגליים חדשים.

בסדר. המטרה היא חשובה מאוד.

חברים, אני רוצה לעבור להקראה.

אלה דברים שבאמת צריך בהם פיקוח, אלה דברים שהם היום שאלת חיים, אנשים נהרגים מקורקינטים. זה ברור, הדבר הזה הוא מכה קשה מאוד היום, עם פגיעות רבות שיש לאנשים. אין ספק שצריך להגביר את הפיקוח.

אז את זה אנחנו נעשה היום.

אנחנו צריכים אבל להיות מספיק אחראים כשאנחנו מעבירים לאנשים את סמכות הפיקוח, לדעת שאנחנו עושים את זה בצורה מושכלת, בצורה אחראית.

אז עכשיו בואו נקרא, חבר הכנסת מקלב. חיים, אנא תקרא את הצו על מנת שנוכל להתקדם.

"צו לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשפ"ב-2022


בתוקף סמכותי לפי סעיף 11 לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 (להלן – החוק), בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

תיקון התוספת הראשונה
1.
בתוספת הראשונה לחוק-




(1)
פרט 3 יימחק.



(2)
לאחר פרט 8 יבוא:





"(9)
עבירה על תקנה 39טז(1) או על תקנה 122א(א) לתקנות התעבורה;




(10)
עבירה על תקנה 39טז(3) או על תקנה 122א(ג) לתקנות התעבורה;




(11)
עבירה על תקנה 39טז(4) או על תקנה 122ב(ב) לתקנות התעבורה או על סעיף 65ג, למעט סעיף קטן (ג), לפקודת התעבורה או על תקנה 119(ג) לתקנות התעבורה;




(12)
עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה לעניין אי ציות לתמרור 804;"

בוא נסביר את תיקון התוספת, תקנה 1.

פרט 3, זה בעצם תיקון טכני בעקבות תיקון של סעיף 34 לתקנות התעבורה, מחקו את האיסור שהיה קיים שם ובעצם איחדו אותו עם 38. הייתה כפילות מסוימת בין תקנה 38 לתקנה 34, בעצם השאירו את האיסור ב-38, וב-34 מחקו את האיסור, זה בתיקון מ-2021. לכן, בעצם תקנה 34 שמופיעה עם התוספת היא לא רלוונטית כי אין בה איסור. זה פסקה (1).

לגבי פסקה (2) אנחנו בעצם מוסיפים רשימת עבירות. פסקה (9) זה עבירה על תקנה 39טז(1) או על תקנה 122א(א), מדובר פה על איסור רכיבה מתחת לגיל 16 בכלים חשמליים. פסקה (10) זה עבירה על תקנה 39טז(3) או על תקנה 122א(ג) לתקנות התעבורה, זה רכיבה ללא אישור הכשרה. למי שאין רישיון נהיגה, הוא מחויב היום באישור הכשרה, וזאת העבירה, מי שרוכב ללא אישור הכשרה, או מבחן תיאוריה. פסקה (11) זה עבירה על תקנה 39טז(4) או על תקנה 122ב(ב) או על סעיף 65ג, וכו'. מדובר פה על אי חבישת קסדה. כל התקנות האלה והציטוט מתוך הפקודה זה לכלים השונים, חובת חבישת קסדה. פסקה (12) זה עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה לעניין אי ציות לתמרור 804, זה בעקבות בקשה של הרשויות המקומיות. תמרור 804 קובע חץ מסוים בשבילי אופניים, וכאן האיסור הוא רכיבה בניגוד לחץ באופן שיכול לסכן את משתמשי הדרך האחרים בשביל אופניים. זו בעצם רשימת העבירות שמופיעה בצו כפי שהועבר על ידי השר.

אתה רוצה לדבר על העבירה הנוספת?

אחרי שהגשנו את הצו לוועדה, לבקשת הרשויות המקומיות, שמבחינתנו הייתה מקובלת, התווספה עבירה נוספת, עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה לעניין אי ציות לתמרור 412. תמרור 412 הוא תמרור של אין כניסה לאופניים. התבקש מהרשויות המקומיות, מכיוון שלא הצלחנו למצוא פתרון מול משרד התחבורה לגבי הרחבת הגדרת מדרכה שביקשו לאותם מקומות שהם לא מסומנים כשביל להולכי רגל או מדרכה, הם ביקשו כסוג של חלופה – בינתיים, עד שיימצא הפתרון – לתת להם אפשרות לאכוף את האין כניסה לאופניים, זאת אומרת איפה שהוצב התמרור הזה.

אנחנו הסכמנו, ובלבד שלא מדובר בכביש, זאת אומרת כל עוד התמרור הזה מוצב בכל דרך שהיא, גם לא מוגדרת, ניתן יהיה לאכוף את זה, רק שלא יהיה מדובר בכביש כי גם לפי נוהל האכיפה הארצי פקחים לא יכולים לאכוף בכביש.

מה ההבדל בין זה לבין מדרכה?

מדרכה, יש לה הגדרה בתקנות התעבורה. ההנחה היא שהולך רגל ועוברי דרך יודעים מהי מדרכה, יש לה הגדרה. שביל שמסומן כמיועד להולכי רגל זה שביל שמסומן עם תמרור שמיועד להולכי רגל. יש כל מיני מקומות שלא ניתן לתמרר אותם כשביל שמיועד להולכי רגל כי הם לא בתוך שביל.

כיכר רבין, זה מוגדר כמדרכה? ואם לא, אז מדוע לא?

אני לא חושב שזה מוגדר כמדרכה כי זה אמור להיות בצד בסמוך לכביש ומפלס שונה, יש הגדרה.

זה סמוך לכביש. כיכר רבין סמוך לכביש, רוחבו רחב אבל סמוך לכביש.

אני יכול להתייחס לגבי כיכר רבין.

כיכר רבין כדוגמה. לא לקחת כרבין, כל רחבה רחבה כזאת.

יאיר אמר, מנהל אגף הפיקוח בעיריית תל אביב. הגדרה של מדרכה היא תמיד תהיה לצד כביש, בין אם היא סלולה, בין אם במפלס אחד או לא, ותמיד צריכה להיות לצד הכביש. איפה שנתקלנו בבעיות זה במקומות, במעברים, שמיועדים להולכי רגל ואין לצידם כביש. ניסינו לשבת על המדוכה הזאת, להרחיב את ההגדרה יחד עם כל הגורמים. לא צלח.

גינה ציבורית - - -

אני מבין לגבי השביל הזה. אני רק שואל, רחבה כמו כיכר רבין, כמו כיכר הבימה, כמו כל הכיכרות הללו, שדרות רוטשילד – אני מקריא את ההגדרה מהי מדרכה: חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל, בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו.

האם כשמדובר על חלק מרוחבה של דרך זה רק על פי מה שמסומן בתב"ע?

לא, אדוני. זה לא קשור לתב"ע.

לכן אני שואל. כיכר שנמצאת בסמוך לכביש, כמו הכיכרות שהזכרתי קודם, אין פה אזכור לגבי רוחבה של אותה רחבה, ולכן אני לא מבין את ההבחנה הזאת.

מה שקורה, יש לנו סמכות בחוק הקיים לאכוף את תמרור 226 שהוא שביל להולכי רגל בלבד. המקום שמוגדר כשביל צריך להיות שביל כפי שאנחנו מכירים. יש מקומות בעיר, ניקח לדוגמה את נמל תל אביב, לצורך העניין הוא לא לצד הכביש, הוא במקום שהוא מעבר להולכי רגל מובהק; ניקח את שדרות ירושלים, שכרגע סגרנו בחלק גדול מהכיכר. יש בפאתים שלהם כביש אבל המקום כשלעצמו, אין לצידו כביש.

לכן במקומות האלה, איפה שאפשר לתמרר ב-226 אנחנו מתמררים בעיר בכל מקום. איפה שלא ניתן להגדיר את זה כמדרכה, וזה לא כביש – אני מדגיש, לא כביש כי אנחנו לא רוצים גם לאכוף בכביש, זה בלעדי למשטרה – איפה שזה מקום מובהק להולכי רגל, ויוצב בו התמרור הזה, זה ייתן לנו כלי נוסף לפקח. אם לא יהיה הכלי הזה פשוט נישאר עם כל מיני חללים, פרוזדורים, מקומות כאלה שהם לא לצד הכביש ונהיה חסרי יכולת אכיפה, למרות שיהיה תמרור שם לצורך העניין של איסור כניסה לאופניים.

תודה. בואו נמשיך.

אפשר רק לקבל הסבר על שימוש באוזניות, במכשיר נייד, בכלים האלה? זה שתי אוזניות? אוזניה אחת? היושב-ראש בדיון קודם, היה לו הרבה מה להעיר על נושא אכיפה על שימוש בניידים ברכב והגדלת הקנסות.

דיברתי על הגדלת הקנס, לא על השימוש. השימוש הוא אסור.

כן, בסדר. אני אומר, היום פקח צריך להחליט אם דיברו בטלפון, לא דיברו. מה בדיוק העבירה? אסור בכלל לדבר בטלפון? אסור שהוא יהיה מונח? אסור לגעת בטלפון? איזה חוקים?

השאלה ברורה. מה התשובה?

אוזניות ונייד אלה שני סעיפי עבירות שונים. דיברת על אוזניות, התקנה ב-169, יש אותה כבר היום לפקחים.

היא קיימת היום.

קיימת היום לפקחים במדרכות. לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.

המילה "מחוברות", היום זה כבר בלוטוס.

אני לא יודעת אם זה חיבור פיזי בהכרח.

חיבור דיגיטלי.

זה מדבר לא רק על פלאפונים, זה מדבר גם על לשמוע מוזיקה.

אבל היום העבירה הזאת קיימת במדרכה ומרחיבים אותה בעצם לשבילי אופניים.

ומקומות נוספים.

ובלבד שזה שתי אוזניות. אוזניה אחת מותר.

כבישים.

לא. בכבישים הפקחים לא אוכפים.

אגב, אוזניה אחת מותר, זה רק שתיים שאסור.

שימוש בקורקינט חשמלי בכביש עצמו? שם רק המשטרה תיתן את הדוח?

כן.

מה ההבדל?

כל האכיפה בכביש – זה מופיע גם בנוהל האכיפה הארצי – נותרת בידי המשטרה.

משרד הבט"פ, המשטרה לא שחררו.

למה שאנחנו נרחיב את זה? מה ההבדל אם אתה נותן על מדרכות או על הכביש? עכשיו נראה את כולם על הכביש כי במדרכה הפיקוח העירוני - - -

סימונה, נציגת המשטרה כאן בטח תרצה להרחיב.

אבל בכל אופן, מה זה נקרא שימוש בנייד?

שימוש בנייד זה תקנה 28.

אם הוא מקליד ווטסאפים תוך כדי נסיעה, זה אסור.

אותה עבירה כמו ברכב.

אסור להחזיק אותו תוך כדי נסיעה.

ומה סכום הקנס שאנחנו נותנים?

1,000 שקלים. זה מה שאושר בשבוע שעבר.

זה מה שאתה מסרב להעלות.

לא. נשארנו עם 1,000 שקלים. יש הסבר למה על הכביש לא?

בוקר טוב. קודם כול, למען הסר ספק, העבירות גם של טלפון סלולרי וגם של אוזניות הן עבירות שהפקחים מוסמכים לאכוף כבר מ-2016, ואוכפים אותן. ההבדל מהמצב הקיים למצב המבוקש הוא רק הרחבה ממדרכות לשבילים לעניין העבירות שהם מוסמכים להן ממילא כבר היום.

לעניין מקום האכיפה, הרציונל שעמד בבסיס תיקון החקיקה הזה כבר ב-2016 היה לפנות את המדרכות לטובת הולכי הרגל. הכלים האלה לא אמורים להיות על המדרכות. המקום שמוגדר בחוק לאופניים חשמליים וקורקינט הוא הכביש.

השאלה של חבר הכנסת מקלב הייתה אחרת, גברתי.

אני הבנתי את השאלה.

בואי נתמקד בשאלה כי אנחנו לחוצים בזמן.

מדוע אכיפה בכביש? אכיפה בכביש היא שונה. המדרכה היא מקום פחות מאתגר מאשר הכביש, שנמצאים בו עוד כלים חוץ מהכלים החשמליים – רכבים פרטיים, רכבים מסחריים, רכבים כבדים – מקום שלא אנחנו ולא הפקחים מעוניינים שהם יהיו בו. זה לא המטרה של האכיפה שלנו.

מאיזה סיבות?

מסוכן יותר.

מסוכן לפקח?

מסוכן לפקח, מסוכן גם למי שהעבירות נאכפות כלפיו. האכיפה בכביש היא מסוכנת, היא מורכבת, אנחנו מכירים את זה גם מאכיפה של שוטרים. אכיפה לא נכונה יכולה לגרום כשלעצמה לתאונה ולנזק גם לגורם האוכף וגם לגורם הנאכף, לכן זה מקום שלטעמנו, מקצועית, וגם לטעמם של הפקחים, לא נכון להעביר לידיהם.

תודה. בואו נמשיך בהקראה.

"תיקון התוספת השנייה
2.
בתוספת השנייה לחוק -



1.
במקום ההגדרה "מדרכה", "אזור מיתון תנועה", "שביל", "אופנוע", ו"תלת-אופנוע" יבוא ""אופנוע", "אזור מיתון תנועה", "כביש", "מדרכה", "מעבר חציה", "שביל" ו"תלת-אופנוע" – כהגדרתם בתקנות התעבורה;""



התיקון פה בעצם מוסיף שתי הגדרות על אלו הקיימות: הגדרה לכביש והגדרה למעבר חציה משום שאנחנו עושים בהן שימוש בתוך התקנות. אנחנו מוסיפים פה הגדרה לכביש והגדרה למעבר חציה כי אנחנו בעצם עושים שימוש בתוך התקנות בהגדרות האלה.


"
1.
בטבלה-





(א)
בפרט 1-





(1)
בטור ב', במקום "1 עד 8" יבוא "1 עד 8 ו-11 עד 13";"



פרט 1 זה אופניים רגילים. הטבלה בהצעת החוק מחולקת לפי כלים. פרט 1 זה אופניים רגילים, לא חשמליים, ששם אנחנו מוסיפים את העבירה 11 עד 13, שזה עניין של הקסדות, העניין של רכיבה בניגוד לכיוון החץ והעניין של אי ציות לתמרור 412.

אוקיי. תקרא בבקשה את א', ב' ו-ג' ברצף.

"
(2)
בטור ג' -






(א)
בפסקה (א)-
1. במקום "1, 6 ו-8" יבוא "1, 6, 8, ו-11".
1. במקום "הרכיבה היא על מדרכה" יבוא "הרכיבה היא על אחת מאלה:
1. מדרכה;
1. שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד לשימוש הולכי רגל;
1. שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים;
1. מעבר חצייה;"






(ב)
בפסקה (ב)-
1. ברישה במקום "הרכיבה או שימוש אסור אחר הם על מדרכה, ומתקיים אחד מאלה" יבוא "הרכיבה או שימוש אסור אחר הם על מעבר חציה או על מדרכה או על שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד להולכי רגל בלבד, ובלבד שלגבי מדרכה או שביל כאמור מתקיים אחד מאלה:"
1. בכל מקום בפסקה בו נכתב "שביל אופניים" יבוא "שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים";






(ג)
אחרי פסקה (ב) יבוא-
"(ג) לעניין עבירה המנויה בפרט 12 לתוספת הראשונה – הרכיבה היא על שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים;
(ד) לעניין עבירה המנויה בפרט 13 לתוספת הראשונה- הרכיבה היא בדרך שאינה כביש, כשהתנאים המנויים בפסקאות משנה (ב)(1)-(3) בטור זה יחולו בהתאמה אף לגבי פסקה זו." "



(ד) לעניין עבירה – אני מוסיף את זה עכשיו בעקבות תמרור 412 – לעניין עבירה המנויה בפרט 13 לתוספת הראשונה – הרכיבה על בדרך שאינה כביש", ופה אנחנו בעצם מכפיפים גם את התנאים שהם קבועים לגבי אופניים, בשינויים המחויבים, לגבי העניין של 412.

הערות, אורי.

לא. אני מתנצל, יש לי הסתייגויות בוועדת חוקה שאני צריך להגיש אותן. ב-9:30 התחילו, המנהלת כבר הזעיקה אותי.

בכל אופן אני רק אומר, הדברים הם חשובים ובאמת ההרחבה של השימוש בקורקינט חשמלי ובאופניים חשמליים, זה באמת נהפך למפגע מאוד קשה. אנשים נפגעים, בני נוער נפגעים, ילדים נפגעים. כפי שאמרתי, זה כבר נהפך גם לכלי מאוד מאוד מסוכן, יש גם נפגעים בנפש שאנחנו נחשפנו לכך בתקופה האחרונה, לא מקרה אחד, כולל ידיד שלי אישי שנהרג מפגיעה של קורקינט חשמלי לפני כמה חודשים בבני ברק.

אבל אני אומר, בין זה לבין עכשיו העברת סמכויות, אני חושב שצריך להיות דיון מיוחד בעניין הזה. תחשוב על משחק, נגיעה בפלאפון של נער בן 16.5, אם זה היה או לא היה, במפגש בין פקח עירוני לבין אזרח כשהקנס הוא 1,000 שקל. זה דבר שהיה צריך הרבה יותר לחשוב בהרחבה הזאת איך אנחנו עושים את זה – מה מידת ההכשרה? מה מידת ההכשרה של אותם נערים לפני שהם מקבלים את ההיתר? מה מופיע שם? כשאתה הולך להטיל עליהם קנסות אתה אומר, כן נגיעה, לא נגיעה, מה המשמעות. יש דברים בין אזרחים היום לגבי השימוש בפלאפון. אני נתקלתי כשנסעתי עם נהג והגיע שוטר, זה היה באגרון, והוא אומר לו, אתה דיברת בטלפון ואני אומר לך שאתה נגעת בטלפון. הוא לא נגע בטלפון, הפלאפון היה בכוסית והשוטר אמר, אתה נגעת. זה במו עיניי חזיתי. הגיע עם האופנוע, אומר לו תפתח, בסוף הוא לא יודע מה הוא רוצה ממנו. אומר, דיברת בטלפון. לא היה ולא נברא. אנחנו יודעים, הרי כל הדברים האלה מגיעים ללשכתנו והמפגשים האלה בין אזרח לפקח, זה חשיפה אחרת.

אני גם מגיע מהרשויות המקומיות, אני מאוד מעריך את העבודה, אבל אנחנו יודעים – בקליטה שלהם, בזמניות. שוטר שהוא סורח ונניח מול האזרח הוא לא עושה את הדבר, יש היררכיה שלמה של מי שאחראי עליו, של פיקוח עליו, של מעקב אחריו בחיי היום-יום. שוטר, יש לו סמכות מול האזרח, המילה שלו מול אזרח זה לא בכדי, והפיקוח, ככל שזה לפעמים גם יותר בסביבה, אנחנו לא יודעים את החשבונות. שוטר, אני מניח, אין לו שיקול עכשיו. הפיקוח, לא פעם באזורים מסוימים החשיפה מול אזרח, מול הוויכוחים. זו ההסתייגות שלי בעניין, אבל אתה היושב-ראש, אני מבין שאין לי כאן - - -

א', יש לך, ואנחנו מעריכים מאוד את הדברים שלך. אתה גם בעל ניסיון רב, גם היית סגן שר התחבורה בתחום הדרכים, צריך לזכור גם את זה, ואנחנו נדון בזה.

לטובת העניין.

לגמרי.

צריך לחשוב, אולי לקיים דיון באופן כללי.

אפשר לקבל גם נתונים בדיון ייעודי, אתה צודק. רעיון טוב. תודה רבה, אדוני. בואו נמשיך.

ברגע שמתקנים את העניין שזה הופך להיות גם שביל להולכי רגל ולא רק אופניים, צריך לעשות תיקון בסעיף קטן (ב)(3) לגבי המקומות שבהם מתקבל אישור המפכ"ל לבקשת ראש הרשות, זה יהיה: אישר הפעלת סמכות פקח במדרכה או בשביל כאמור, וגם בהמשך זה יהיה: מדרכה או שביל, ולגבי העבירה החדשה יהיה צורך לפרט בתנאים מחדש תנאים שדומים לאותם תנאים שמפורטים ב-(ב)(1) עד (3).

אני אקריא, מה שניסחתי אתמול בערב לאחר הבקשה של חיים: לעניין עבירה המנויה בפרט 13 לתוספת הראשונה, הרכיבה היא בדרך שסומנה בתמרור 412, ובלבד שאותה דרך אינה כביש ובלבד שלגבי אותה דרך מתקיים אחד מאלה: (1) יש שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים בסמוך לאותה הדרך; (2) אין שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים בסמוך לאותה הדרך, אולם יש בסמוך לאותה דרך, דרך שהיא אזור מיתון תנועה והרוכב הוא בן 16 לפחות; (3) לא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) אולם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, לבקשת ראש הרשות המקומית, אישר הפעלת סמכויות פקח בדרך שסומנה בתמרור 412 שאינה כביש, לאחר שנוכח כי קיים צורך ייחודי לכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים להפעלת סמכויות הפקח כאמור; הרשות המקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את אותן דרכים שלגביהן ניתן אישור לפי פסקה זו.

זה כפוף לזה שבאמת הרשויות המקומיות יודעות לפרסם כאלה מיקומים, ורק צריך לברר איתם שאלה מקומות מספיק מוגדרים.

נמצאים פה נציגי השלטון המקומי, פורום ה-15. אתם יכולים לפרסם את אותם מיקומים שבהם מציבים אותם תמרורים והסעיף החדש שביקשתם שיחול?

קודם כול, זה אפשרי, בוודאי, לפרסם. השאלה איזה משקל או איזה תוקף יש לזה. תמרור מוצב והוא נגלה לעיני כולם, ומן הסתם, לכל עיר נכנסים גם תושבים ממקום אחר, לא יודע מה התכלית.

הפרסום הוא לא ליצירת העבירה. העבירה נוצרת על ידי התמרור. הפרסום הוא באותם מקומות שאתה רוצה לאכוף לגבי אופניים רגילים ולא חשמליים, אז אתה תפרסם באינטרנט אם אין שם שביל אופניים ליד כדי למנוע כמה שפחות זליגת אופניים רגילים לכביש.

אנחנו מדברים על הסמכות של המפכ"ל?

כן.

עם זה אין בעיה. באותם מקומות שנבקש, אין בעיה שנפרסם באתר האינטרנט.

אני לא מבין את הסיפור הזה של הפרסום באינטרנט.

מה שקורה זה שהחוק הזה נוצר – היו דיונים רבים, לרבות מול משרד המשפטים – וניסו ליצור איזשהו סוג של איזון בין מצד אחד לשמור על הולכי הרגל במדרכה, כשאנחנו בעצם מורידים את הכלים השונים לכבישים, ובין מניעת הרחבה גדולה מדי של סיכון רוכבי האופניים בהורדה מסיבית שלהם לכביש.

הוחלט שבעניין הזה יש לחלק בין אופניים רגילים, סו קולד, לאופניים חשמליים. אופניים חשמליים נתפסו ככלי, א', מסוכן יותר, בגלל שהוא יכול לפתח מהירות גבוהה לאורך זמן, והיקף הפגיעה יכול להיות גדול יותר בהולכי רגל, לעומת אופניים רגילים, וגם מבחינת התפוצה.

אדוני, שאלת הפרסום באתר, זה מה שמעניין אותי עכשיו.

אני יכול להגיד רק שלדוגמה בתל אביב עד היום - - -

שנייה, לא נתתי רשות דיבור. למה צריך לפרסם את זה באתר האינטרנט? כל תמרור אתה מפרסם באתר?

לא.

אז למה צריך לפרסם את זה באתר האינטרנט?

הרעיון היה שבאותם מקומות שאין שביל אופניים ליד, ונותנים להם סמכות מפורשת באותם מקומות על ידי נציגו של המפכ"ל לאכוף לגבי אופניים רגילים, תהיה מודעות ציבורית שבאותו מקום יש אכיפה של פקחים. לא יצירת האיסור עצמו כי יש תמרור במקום. שאנשים יידעו שיש פיקוח מוגבר באותו מקום.

אבל אדוני, אתה יודע, בסוף, אתר אינטרנט של רשות, של ממשלה, של עירייה, עמוס מאוד במידע. זה יותר נראית לי הוראה מסוג מה שהיינו מכנים בצבא – מתחיל בכ'. מי נכנס לתוך אותם אתרים לבדוק איפה יש שביל כזה או אחר? אני לא מבין את העניין הזה של הודעה על כך שפה מותר לאכוף, פה אסור לאכוף. יש תמרור, כולם מכירים את התמרורים, אמורים לעבור הכשרה, ובא לציון גואל.

נקודת המוצא, שלגבי אופניים רגילים, באותם מקומות ייעודיים לא אמורה להיות אכיפה, אלא אם כן ניתן אישור. כדי שהציבור יידע שבאמת ניתן אישור באותם מקומות שיש אכיפה, זה המנגנון שהוצע. אם יהיה מנגנון אחר שישיג אותה תוצאה, אנחנו כמובן לא נתנגד לו אבל זה המנגנון המיטבי שהצליחו לייצר אז. וגם היום, לא נראה שיש מנגנון אחר מיטבי יותר.

והמנגנון עובד? האתר עמוס בכניסות?

כלי עומד לרשות הרשויות המקומיות. אם עושים בו שימוש או לא, צריך לשאול אותם.

זה לא אם הם עושים בו שימוש או לא. השאלה אם הציבור בכלל חשוף, מכיר את הדבר הזה, או שזאת אות בחוק כדי שתהיה עוד מטלה ועוד משהו שנוכל לנפנף בו שזה קיים וזה מפורסם.

אם הרשויות המקומיות ירצו לעשות שימוש במקום מסוים להגביר את האכיפה שם גם לגבי אופניים רגילים כי מזהים בעיה, יש את המנגנון שקבוע פה וכדי שהציבור ידע שבאותו מקום יש אכיפה מוגברת - - -

אני יכול לחדד. לא מדובר על מקומות שיש בהם תמרור. האיסור על המדרכה לנסוע גם לאופניים רגילים קבוע בדיני התעבורה. מה שעשו, בשונה משוטר שיכול לאכוף גם אופניים רגילים על מדרכה שאין בה שביל – ניקח את אלנבי לצורך העניין כדוגמה – לפקחים אין סמכות לאכוף על אופניים רגילים באותה מדרכה, באותה דרך שאין בה שביל אופניים. אנחנו עד היום בעיריית תל אביב לא פנינו ולו פעם אחת לבקש את האפשרות לאכוף, לא מצאנו צורך.

אני לא רואה בעיה. אם נידרש בעתיד – אין תמרור, אני מזכיר, אין תמרור – הכוונה היא למקום שאסורה בו הנסיעה על מדרכה, ואם העירייה פנתה למשטרה וקיבלה את האישור ממי שצריך, מהמפכ"ל אם אני לא טועה או מפקד המחוז, אז במקרים האלה הייחודיים שאין תמרור, אנחנו פה אומרים לציבור: דעו לכם, יש פה הגברת אכיפה, הרחוב הזה הוא רחוב מסוכן ושם כן נאכף גם אופניים רגילים כי אין תמרור.

עדיף לשים שלט צהוב, אזהרה, מאשר לפרסם באתר כשאתה יודע שאף אחד פה לא נכנס לבדוק. מה זה הסיפור של אתר האינטרנט הזה? איזה רוכב אופניים נכנס לבדוק האם ברחוב הזה יש אישור מפכ"ל או אין אישור מפכ"ל? זה סתם אות מתה בחוק.

לא, אדוני. האיסור קיים.

אדוני, אני לא מדבר על האיסור. אני מדבר על האיסור על האישור. אני מדבר על הפרסום באתר. סתם נראית לי בירוקרטיה, סתם אות מתה בחוק, סתם לקבוע איזה רגולציה מסוימת שאף אחד לא עושה בה שימוש. אף אחד לא נכנס לאתר אינטרנט לבדוק אם מותר לנסוע ברחוב הזה או אסור, אם יש אכיפה באישור מפכ"ל או אין אכיפה באישור מפכ"ל. זה כל מה שאני אומר.

אם יש שם אישור מיוחד מהמפכ"ל, שהרשות המקומית תשים שלט צהוב אזהרה. כמו שיש אזור אכיפה מוגבר, אז שיכתבו שלט אזהרה ברור, שיידע כל מי שנוסע במקום ששם יש אישור מיוחד מהמפכ"ל לאכיפה. לפרסם את זה באתר זה סתם לכסות על משהו.

מבחינתנו, אם השלט הצהוב הזה שאדוני מציג, אפשר ליישם אותו מבחינת הרשויות, אני לא חושב שתהיה התנגדות. זה המנגנון שהוצע אז. אם יש מנגנון מיטבי אנחנו בהחלט יכולים לשקול ולתקן בהמשך.

אגב, המנגנון הזה הוא אבסורד. אחד האבסורדים שלו מתחיל מהעובדה שלפי החוק אסור לנסוע על מדרכה גם עם אופניים רגילים, רק שאיכשהו מתחילת שנות השבעים החליטו להפסיק לאכוף את זה. עד סוף שנות השישים היו אוכפים את זה, שוטרים היו אוכפים את זה, היה גם מספר רישוי.

בדיוק, היה מספר. נשאל את חוה מתי יגיע החוק של המספר. זה גם צריך להגיע מתישהו.

פשוט הוחלט להפסיק לאכוף את זה.

אלה דברים שבעבודה, בהכנה.

אבל האבסורד הוא שאסור על פי החוק היום, עם אופניים רגילים, לנסוע על מדרכה. מכיוון שזה לא נאכף אז באים ואומרים, אם אתם רוצים לאכוף את זה בכל זאת, תקבלו אישור מיוחד מהמפכ"ל או מהמפקד. כל הסיטואציה הזאת היא פשוט אבסורדית, זה לדעתי לעשות צחוק מהחוק כי יש איסור בחוק, שבמודע כולם לא אוכפים אותו. אז תבטלו את החוק הזה.

זה לא לעשות צחוק מהחוק כי כמו שאמרתי בתחילת דבריי, הרציונל של זה היה ליצור סוג של איזון בין הפחתת סיכון של עוברי הדרך במדרכה לעומת אופניים שמורידים אותם בצורה אולי מסיבית מדי לכביש במקום שיכול לסכן את החיים שלהם. זה המנגנון שהוצע אז.

העניין הזה של הפרסום באינטרנט, זה בעצם היה לטובת הציבור, שאנשים ידעו שבמקום הזה יש אכיפה של פקחים. אם יש מנגנון אחר שיכול להביא לידיעת הציבור, כמובן שנוכל לשקול אותו.

אגב, אין מדינה אחת בעולם, אחת בעולם, שבה מותר לנסוע עם אופניים רגילים על מדרכה. אחת אין.

גם פה אסור.

- - -

חברים, אני הייתי לפני שבועיים במשלחת, חזרתי ממינכן, אחת הערים העשירות באירופה, עם הכי הרבה שבילים – קצת פחות מאמסטרדם, אגב – ואני אומר לכם שאין שבילי אופניים בכל העיר. בהרבה מקומות יש שבילי אופניים סתם צבועים כאלה, לא מופרדים לגמרי. לא הכול ורוד וזהב. ואני אומר לכם, בחלקים גדולים של העיר אין שבילי אופניים ואסור לנסוע על מדרכה. בן אדם שנוסע על מדרכה – אגב, מצולם – חוטף דוח, או שוטר עוצר אותו ונותן לו דוח. אין דבר כזה בעולם לנסוע על מדרכה עם אופניים, אין בשום מדינה.

אין ויכוח. לא קובעים את האיסור כאן, אנחנו רק תוחמים את הסמכויות של הפקחים בעניין הזה.

בעצם השאלה שהוועדה צריכה להכריע בה היא השאלה אם במקומות שבהם מוצב תמרור 412 של אין כניסה לאופניים, ביחס לאופניים רגילים לפקח תהיה סמכות לאכוף, למרות שזה אופניים רגילים, למרות מה שנציג המשרד לבט"פ הציג לגבי תמונת הסיכון השונה, או שמצד שני מסתכלים על זה שזה יכול להיות מקומות כמו פארקים ורוכבים שם ילדים קטנים וילדים בני 12, 14. לא ברור שרוצים לומר לאותם ילדים, אסור לכם לרכוב בפארק רעננה.

התוספת של 412 התווספה אחרי שהצו הועבר לוועדה בגלל צורך שהרשויות המקומיות הציפו בפנינו ואנחנו נענינו באמת בלב פתוח ובנפש חפצה, מה שנקרא. אנחנו באמת מבקשים שאותו רציונל שחל לגבי אופניים רגילים ובמדרכות, יחול גם לגבי התמרור הזה. אנחנו מרחיבים פה סל סמכויות מכובד לרשויות, אנחנו לא יודעים איזה השלכות יכולות להיות מהסיפור הזה.

אם נידרש לזה בהמשך וייבחן הנושא ויימצא מנגנון אחר או שיוחלט להשמיט את המנגנון לחלוטין לגבי אופניים רגילים, נדון בזה, אבל כרגע אנחנו מבקשים מהוועדה באמת ליישר קו בעניין הזה כמו שקיים במדרכה.

פורום ה-15, אתם רוצים להתייחס?

אם זה לגבי הסיפור של האופניים בתמרור החדש, אין לנו מניעה גם שזה יופנה לחשמלי בלבד, באותו מנגנון שקיים בתמרור 266 שהגביל את האכיפה, לכלים החשמליים. הוא לא מוגדר כלפי כל אופניים.

נראה לי עדיף.

זה בעצם אומר שעבירה שמנויה בפרט 13 לא תהיה בפרט 1, רוכב על אופניים או על תלת-אופניים, מוציאים את זה לגמרי, חיים.

אתם מוותרים לחלוטין על אופניים רגילים בעניין?

שוב, על איזה סעיף מדובר?

בפרט 1, רוכב על אופניים או תלת אופן, מה שכתוב בפרט 1, בטור ב'. מלכתחילה, בטור ב' זה יהיה כמו במקור, 11 ו-12.

אנחנו לא מאופסים כנראה על אותו סעיף.

זה בעמוד השני.

בסעיף 2(2)(א)(1)? זאת הכוונה?

(2)(א)(1), כן. בטור ב', כשמפרטים רשימת עבירות התעבורה שאפשר לאכוף על הכלי של אופניים או תלת אופן, בעצם ימחקו את פרט 13, שזה עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה לעניין אי ציות לתמרור 412, והעבירה הזאת תופיע רק ביחס לכלים החשמליים, שזה פרטים 2 ו-3.

לא. אנחנו רוצים את זה גם לאופניים רגילים, לא רק חשמליים.

ומה יקרה על ילדים קטנים שרוכבים על אופניים?

ילדים קטנים, אז אפשר להכניס לנוהל אכיפה שלא אוכפים אותם וזה ברור שאף אחד לא יזרוק ילד קטן, יעביר אותו לכביש. באמת, קצת common sense.

איתן, אז באותם תנאים כמו מדרכה. בוא ניישר קו, יש פה הרי אותו רציונל. אופניים רגילים, אם יש שביל אופניים ליד, תוכלו לאכוף חופשי. אם אין שביל אופניים ליד, וזה לא יעזור מיתון תנועה, אז תוכלו דרך הפרסום באינטרנט, כמו שאתם פועלים לגבי מדרכה תפעלו כאן.

אז רק הפרסום?

כן.

זה מה שמטריד אתכם, גורם לכם לא לישון בלילה?

זה כל הקונספט.

זה לא רק פרסום. זה אישור, יש מדרג.

אוקיי, נחיה עם זה. בסדר גמור.

אז בעצם מה שהקראתי מקובל עליכם.

כן. ממשיכים.

כולל אופניים רגילים.

זה יחול על אופניים רגילים אבל באותם תנאים.

כן. עם הפרסום הזה.

זה לא רק פרסום.

כן. באותם מקומות שאין בהם שביל אופניים - -

גם אם אין שביל אופניים ואין - - - של תנועה - -

- - יהיה כרוך בפרסום על אכיפה מוגברת.

החשוב יותר זה האישור. אישור מפכ"ל.

מפכ"ל או מפקד?

מפכ"ל או מי שהוא הסמיך אותו.

מפכ"ל או מי שהוא הסמיך. בסדר.

לבקשת ראש רשות מקומית.

אתם צריכים לפנות. בואו נמשיך.

רק שיהיה ברור. לגבי אופניים חשמליים לא צריך אישור מפכ"ל.

לא צריך.

רק לרגילים.

כן. חיים, נמשיך.

"(ב)
בפרטים 2 ו-3-





(1)
בטור ב' במקום "1 עד 8" יבוא "1 עד 13";





(2)
בטור ג'-






(א)
האמור בו יסומן "(א)", ובו-
(1) ברישה, במקום "בפרטים 1 עד 3, 5, 6 ו-8 לתוספת הראשונה" יבוא "בפרטים 2 ו-5 לתוספת הראשונה".
(2) במקום פסקת משנה (2) יבוא:
"(2) שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור
כמיועד לשימוש הולכי רגל בלבד;
(3) מעבר חצייה;"






(ב)
אחרי פסקה (א) יבוא:
"(ב) לעניין עבירות המנויות בפרטים 6,1, 8, ו- 9 עד 11 לתוספת הראשונה הרכיבה היא באחת מאלה:
(1) מדרכה;
(2) שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד לשימוש הולכי רגל;
(3) שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים;
(4) מעבר חצייה;
(ג) לעניין עבירה המנויה בפרט 12 לתוספת הראשונה הרכיבה היא בשביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים;
(ד) לעניין עבירה המנויה בפרט 13 לתוספת הראשונה- הרכיבה היא בדרך שאינה כביש" "

תסקור את פרט ב'.

אנחנו מדברים פה על פרטים 2 ו-3, אלה הכלים החשמליים. מה שאנחנו מתקנים פה, קודם כול בטור ב' זה את כל מה שקשור לרשימת עבירות, אנחנו מוסיפים פה: רכיבה בניגוד לחץ, 804 מה שדיברנו, ואי ציות לתמרור אין כניסה של אופניים שדיברנו.

אנחנו מדברים פה גם על תיקון טור ג', שבמקום 1 עד 3, 5, 6 ו-8, שזה מופיע היום לגבי כל מה שקשור לאיסורים של איסור רכיבה, אנחנו בעצם מדייקים ל-2 ו-5, אנחנו מפצלים. היום, כל מה שקשור לכלים חשמליים, מופיע שם כל מכלול העבירות ביחד ויש שני סוגי עבירות: יש עבירות כמו קסדה, אוזניות וכו', אנחנו מרחיבים את המקומות שאנחנו נותנים את האכיפה בהם, ויש עבירות חדשות שקשורות לאיסור רכיבה שאנחנו מרחיבים בסט אחר.

אנחנו בעצם מפצלים פה לשני סטים. הסט הראשון מדבר על איסור רכיבה עצמו ואנחנו אומרים שבפרטים 2 ו-5 לתוספת הראשונה – כי אלה הפרטים הרלוונטיים לאיסור רכיבה – במקום "מעבר למדרכה" שמופיע היום, במקום שביל שסומן בתמרור 266, שזה שביל ספציפי לשביל אופניים, אנחנו מרחיבים לכל שביל שסומן כמתאים להולכי רגל. זאת אומרת, לא רק שביל 226 אלא כל שביל באשר הוא שמסומן כשביל הולכי רגל יהיה בסמכות הפקחים בכלים חשמליים. מוסיפים פה גם מעבר חציה באותן עבירות.

אופניים חשמליים לא יכולים לחצות מעבר חציה.

הוא הולך ברגל.

בסדר.

גם רגילים לא.

גם רגילים לא.

לאחר מכן אנחנו עוברים לסט השני באותם כלים חשמליים, שזה נוגע לכל העבירות שמדברות על קסדה, נייד, אוזניות וכו', כאן אנחנו בעצם קובעים את המקומות האלה שיהיה אפשר לאכוף בהם: 1. מדרכה; 2. שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד לשביל הולך רגל, בעצם כלל שבילי הולכי הרגל, כלל שבילי אופניים, שמיועדים לאופניים, ומעבר חציה. בכל אחד מארבעת המקומות האלה – אוזניות, קסדה ואיסור הרכבה – פקח יוכל לאכוף.

אי אפשר להגיד, מדרכה היא כל מקום שאינו כביש או שביל אופניים?

לא.

להרחיב את ההגדרה על מנת שזה יהיה הרבה יותר פשוט ולא להתחיל לכתוב תתי סעיפים.

איזו הרפתקה משפטית הייתה לנו עם זה, אדוני היושב-ראש. אנחנו כבר כמה חודשים – באמת, מיטב המוחות המשפטיים, ויושבת פה חוה שהייתה באמת פיבוט מרכזי של העניין, יחד עם הייעוץ המשפטי של משרד הבט"פ, עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עם מיטב המוחות המשפטיים של מרכז שלטון מקומי, פורום ה-15 – ניסו לפצח את העניין, להגדיר הגדרה שתכסה את מה שהוא לא ממש לצד כביש. מכל מיני סיבות – חוה תיטיב להסביר את זה – זה פשוט לא הולך, לא הולך לצערנו.

כל הניסיונות. כינסנו משהו כמו חמש ישיבות בפורומים משתנים בניסיון להגיע לאיזושהי הגדרה מופשטת של המהות הזאת של מרחב שמיועד להולכי רגל.

מרחב ציבורי פתוח, כן.

אחד הרעיונות כמובן המוקדמים עלה, כל מה שהוא לא כביש, ואז הבנו שאנחנו תופסים בזה שטחים פתוחים אמיתיים ובעצם מטילים איסור על רכיבת שטח, אז אי אפשר לעשות את זה ככה, זה גורף מדי ואז צריך להתחיל לכווץ את זה. כל הניסיונות שלנו להגיע עם מפות באינטרנט, אמרו – זה לא ברור לציבור כי כמו שאדוני אמר לפני כמה דקות בהקשר אחר, אי אפשר לקבוע את האיסור באינטרנט ולא בחוק. רשימות סגורות, קשה מאוד להגדיר.

עברנו סאגה שלמה עם זה, לא הגענו לפתרון. בעיניי, התשובה היא להגדיר, מה שמציבים בו תמרור, שזה יכסה לדעתי כמעט את הכול, והמצוין הוא האויב של טוב מאוד, לפחות את אלה נסדיר. וזה מה שהולך פה וזה מה שאני ממליצה, ומקבלי ההחלטות יחליטו לאמץ לעניין תקנות התעבורה והאיסורים המהותיים עצמם. יישארו בחוץ, הדלתא זה מרחבים שהם לא מדרכה, לא ניתן לתמרר אותם, כן מיועדים להולכי רגל, לא ברור מה בכלל כלול בה. ניסיתי לקבל מהגורמים שעוסקים בזה בשטח איזשהו הסבר מה זה משאיר בחוץ. לא ברור. אז כרגע זה הכיוון שמסתמן, זה הכיוון שאומץ לצו הזה.

אבל לשים באזור מלא מלא תמרורים, להציף את כל נאות הכיכר בתמרורים כי את לא יודעת איפה ייכנסו אופניים זה גם לא סביר, גברתי.

נכון. זה לא סביר לעשות גדר של תמרורים סביב סביב.

אז מה? אז איך זה פתרון מבחינתך?

אבל מצד שני זה תופס הרבה מאוד מקומות אחרים, והגדרה מופשטת שתתפוס את זה לא הצלחנו ליצור.

בדקתם איך זה מנוסח בעולם?

היה מי שבדק גם את זה. התופעה של הכלים החשמליים אצלנו, כפי שכבר נאמר, מתנהגים קצת אחרת אצלנו.

לא, אני שאלתי לא לגבי ההתנהגות עם כלים חשמליים. שאלתי איך ההגדרות קיימות בעולם.

הגדרה, לא בדקתי את ההגדרות בעולם. אנחנו ניסינו להישאר בתוך עולם המונחים והשפה שלנו.

אבל אם לא מצליחים להגיע למשהו בתוך העולם שלנו אפשר לפזול לעולם האחר ולראות מה קורה שם.

אפשר.

ממה שאנחנו יודעים בעולם, ממה שאנחנו מכירים לפחות מהחקיקה בעולם בתחום, הסיפור מוסדר הפוך לגמרי. אין דבר כזה, כלומר מה שמוגדר ככלי רכב יכול לנסוע אך ורק על כביש, או על שביל אופניים לפי אישור נקודתי. כלומר, אם למשל באמסטרדם לפני כמה שנים החליטו לאפשר בשבילי אופניים גם לקטנועים עד נפח מסוים ואופנועים עד נפח מסוים של מנוע לנסוע, אז הגדירו את זה ספציפית. כל כלי רכב בעצם נוסע רק בכביש, והנטייה לכבד את זה ולאכוף את זה. גם לאופניים רגילים כמו שאמרתי אסור לנסוע על מדרכה רגילה בכל מקום בעולם, כולל בישראל, רק שפה זה לא נאכף.

מכיוון שאי אפשר לעשות משהו טיפה יותר ברור ומופשט ולא לעשות גדר תמרורים.

אבל המשמעות של ההגדרה הזאת זה איסור – עוד פעם, חזרנו לאיסור על רכיבת שטח, שלא רצינו ליצור את זה, בין אם כתחבורה ובין אם כפעילות ספורט.

ברור.

לגבי העניין של עבירות 1, 6, 8, 9, לעניין עבירה המנויה בפרט 12, הסיפור של רכיבה בניגוד לחץ, כמובן שמדובר במקום של שביל שסומן בתמרור ומיועד לשביל אופניים כי זה בעצם התמרור הרלוונטי.

פסקה (ד) מדברת על פרט 13, העניין של אין כניסה לאופניים, שפה לגבי כלים חשמליים אין שום מגבלה, למעט זה שזה לא בכביש.

מאה אחוז. בואו נעבור לפרט 4.

"(ג)
בפרט 4, בטור ג', במקום "בנתיב המסומן בתמרור כשביל אופניים" יבוא "בשביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים בלבד";"



פרט 4 זה הולך רגל. בעניין הזה אנחנו תיקנו. היום כתוב: נתיב המסומן בתמרור כשביל אופניים. היות ונתיב זה חלק מכביש ופקחים לא אוכפים בכביש, הטרמינולוגיה שונתה לשביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים בלבד, כי שביל בעצם הוא לא חלק מכביש.




"(ד)
בפרט 5-





(1)
בטור ב', במקום "2 עד 4" יבוא "1, 2, 4, 8 ו-11";





(2)
בטור ג'-






(א)
האמור בו יסומן "(א)", ובו-







(1)
ברישה, במקום "לעניין עבירות המנויות בפרטים 2 ו- 3" יבוא "לעניין העבירה המנויה בפרט 2"







(2)
במקום פסקת משנה (2) יבוא "(2) שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים;"







(3)
במקום פסקת משנה (3) יבוא:
"(3) שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד לשימוש הולכי רגל;
(4) מעבר חצייה;"






(ב)
אחרי פסקה (א) יבוא:
"(ב) לעניין עבירות המנויות בפרטים 1, 8 ו -11 לתוספת הראשונה הרכיבה היא אחת מאלה:
1. מדרכה;
1. שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד לשימוש הולכי רגל;
1. שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים;
1. מעבר חציה."



גם פה אנחנו בעצם מחלקים לשני סטים של עבירות. מדובר פה באופנוע. הכלי הוא אופנוע. אנחנו קודם כול מוחקים את (3), משאירים רק את (2) כי אמרנו בתחילת הדברים ש-(3) נמחק, הוא לא רלוונטי.

במקום פסקת משנה (2) שמדברת היום על נתיב, נתיב שסומן בתמרור כשביל אופניים, אנחנו מדברים פה על שביל שסומן בתמרור כמיועד לשביל אופניים כי נתיב זה חלק מכביש, כפי שציינתי.

בפסקה (3), במקום תמרור ספציפי להולכי רגל 226, אנחנו מרחיבים את זה לכלל שבילי הולכי הרגל, באשר הם, מוסיפים פה גם מעבר חציה, בכל העבירות האלה ניתן יהיה לאכוף ביחס לאופנוע על ידי פקחים.

בסט השני אנחנו מדברים על עבירות של אוזניות, נייד וקסדה, שם אנחנו בעצם מאפשרים לפקחים לאכוף ביחס לאופנועים – במדרכה, בשביל, כל שביל שמסומן לשימוש הולכי רגל וכל שביל שסומן לשימוש אופניים ובמעבר חציה.

בבקשה, גברתי.

רק במקרה הספציפי של אופנוע, בגלל שאופנוע אסור לו לנהוג בשביל אופניים, בעצם צריך לשים לב שיוצאת זהות בין שתי הקבוצות, בין אם זה עבירות של מיקום נהיגה ובין אם זה עבירות של אוזניות, קסדה וכו'. לכן, יכול להיות שבנוסח נאחד ביניהם כי אומנם לאורך הפרטים השונים יש רציונל להפריד לשתי קבוצות, פה בעצם הקבוצות זהות, זוהי הערה לעניין הנוסח.

שאלה נוספת, האם להוסיף סעיף תחילה.

מבחינתנו, כמו שאנחנו רואים את הדברים, אין צורך. א', כי כמו שאמרנו, הכשרות על ידי גורמי מקצוע, אושר שלא צריך הכשרות נוספות ולא צריך כישורים נוספים לסל העבירות. וגם, ברגע שהרשויות מוסמכות בעבירות האלה והן צריכות נניח פרק זמן של שבוע-שבועיים טיפה להתארגן על עצמן, הן לא מחויבות להתחיל לאכוף ישר את העבירות האלה. החוק נותן להן סמכות לאכוף, הוא לא מחייב אותן לאכוף מיידית, אבל נמצאות פה הרשויות המקומיות, אם הן צריכות זמן מסוים להתארגנות, מבחינתנו מקובל.

למה בקנסות ביקשתם 30 יום ופה אתם לא מבקשים?

זה שונה. שם אנחנו משנים את הדין המהותי, ופה, בכל מקרה מדובר על התנהגויות אסורות שנתונות לאכיפה של המשטרה.

טוב. הבנתי.

אנחנו לא מטילים שינוי לציבור על מה הוא צריך לעשות.

איתן, אתם צריכים תקופה לתחילה?

בעיקרון לא. אנחנו לא חייבים תקופת תחילה. הכוונה היא להתחיל בטח בדברים החדשים, זה לדעתי גם מחויב לפי הנוהל של היועץ בתקופה של אזהרות, לא מתחילים מייד באכיפה, אבל בואו נשמע גם את אנשי האכיפה.

אני יכול להגיד שכעיקרון אנחנו יכולים להתחיל מייד. החוקים מוכרים, ידועים לכול. אנחנו כמובן נצטרך איזה זמן להיערך לעדכן את התקנות במערכות המחשוב.

בסדר, זה כבר שלכם.

כן. ברמה העקרונית אין בעיה לאכוף את זה בשטח כבר.

זה שוב פעם מתקשר לשאלה הקודמת. אם יש מיקומים שבוקשו, היינו רוצים שיתעדכנו באתר האינטרנט.

אבל לא בוקשו.

אם אומרים שכיום לא קיימים, זה באמת פחות רלוונטי.

לגבי אתר האינטרנט אולי את רוצה שיעדכנו, מבחינתי פחות, אני חושב שזה מיותר לגמרי, אבל בסדר. תודה. יש למישהו עוד הערות לפני שנפנה לציבור?

רק הערה כללית שחבריי ממשרד המשפטים ביקשו שנעיר. לאור החשיבות שגורמי משרד המשפטים רואים בזה, ייבחן איזשהו סוג של מנגנון להסדרת חובת דיווח, ולגורם הרלוונטי שזה ידווח. זו הערה שהתחייבנו להעיר אותה.

אני אשמח לחדד, להוסיף משפט בהקשר הזה. עורכת דין סטפאני בן נון, ממשרד המשפטים. לצד באמת ההכרה שלנו בצורך של הגברת האכיפה, אנחנו נתנו את ההסכמה לצו הזה ועבדנו על הצו הזה לצד גורמי הממשלה. אנחנו חושבים שמתחייב כאן, בגלל שמדובר בעבירות מסכנות חיים, חשוב מאוד שהשלטון המרכזי לא יהיה מנותק ממה שקורה ברשויות המקומיות, שכן יהיה מנגנון דיווח, שיהיה אפשר לדעת איפה יש אכיפה, איפה יש תת אכיפה, איפה צריך להיכנס, זאת אומרת שלא תהיה אי ידיעה מוחלטת של השלטון המרכזי במה שקורה ברגע שאנחנו מרחיבים משמעותית.

תתעניינו. תתעניינו.

אנחנו חושבים - - -

לא, אל תבקשו דיווח, אל תעמיסו. חשוב לכם, תפנו ותתעניינו. עכשיו אתם רוצים דיווח – לא יודע איזה, שנתי, חודשי, דו-שנתי, יומי – של 257 רשויות מקומיות?

אנחנו לא נעמוד כאן בוועדה בדיוק על מהות הדיווח אבל כן חשוב לנו להבהיר שלא יכול להיות שיהיה בעצם נתק מוחלט במה שקורה.

תתעניינו, גברתי. תתעניינו.

אבל זה קורה היום. יש אכיפה היום של החוק.

אנחנו מרחיבים כאן באופן משמעותי את סמכויות האכיפה.

אז מה? לא הבנתי.

לא באופן משמעותי.

אנחנו מדברים כאן על עבירות מסכנות חיים.

גברתי, אני לא מצליח להבין את העניין הזה. את אומרת את זה כדי שיישמע בחלל האוויר, הרי זה לא מופיע בצו. לצורך מה? כדי שאתם תוציאו עכשיו מכתב לרשויות המקומיות כי עכשיו תחייבו אותם לדווח? את רוצה להודיע לנו על זה? מה מהות ההודעה הזאת?

חשוב לנו להבהיר שלצד זה שאנחנו מבחינה עקרונית מרחיבים את הסמכויות, לעמדת משרד המשפטים זה צריך לבוא בד בבד עם איזשהו מנגנון שאולי אנחנו נסדיר אותו.

איך? בצו?

לא, זה לא מוסדר בצו. הוא יוסדר בנהלים או בדרך אחרת, וחשוב לנו להבהיר מבחינה עקרונית לוועדה וגם זה משהו שהוסכם על ידי גורמי הממשלה, שכן צריך כאן לקיים איזשהו מנגנון דיווח של מצב האכיפה. ברגע שאנחנו מרחיבים את האכיפה בצורה משמעותית, ברגע שמדובר בעבירות מסכנות חיים, שהן לא רק באינטרסים כמובן של הרשויות המקומיות, חשוב שיהיה איזשהו דיווח על מה שנעשה.

אחלה.

כדי שיהיה אפשר לתת מענה במקרים.

מעולה. אני רוצה לומר לך משהו אחר. חלק מהעבירות קיימות היום, רק העברנו מה שנקרא את העבירה שנאכפת על המדרכה לשבילי אופניים. הסכנה לא השתנתה, סכנת החיים, היא הייתה כאן והייתה כאן, עד היום לא ביקשתם דיווח ואני לא מבין למה צריך כן את ההרחבה הזאת, את הנוהל החדש הזה של הדיווח, שמעמיס סתם בירוקרטיה והתעסקות בירוקרטית בתוך הרשויות המקומיות.

אם זה חשוב לממשלה מעת לעת לקבל דיווח קונקרטי, עיתי, מקומי ספציפי, יש לכם דרכים שונות לעשות את זה. לקבוע את זה באיזה נוהל מחייב, שעכשיו בכל תקופה הם יצטרכו לאסוף מידע וכו', אתם יודעים לתת את המידע הזה על עצמכם? אני לא בטוח. אני לא חושב שצריך להכביד עוד מעמסה שאיש לא יודע מה תעשו עם המידע הזה. לא שהוא מידע בעייתי, הוא לא חסוי, אבל אני חושב שהמעמסה המיותרת הזאת – תשלחו דיווח, תשלחו דיווח – זה בסוף נופל על איזה מייל של מישהו אחד, שלא יודע אפילו מה הוא עושה איתו, אם בכלל הוא עושה איתו משהו, זה סתם.

אם חשוב למדינה לבדוק ולעקוב אחר הדבר הזה, תבדקו – באופן רנדומלי, באופן עיתי, באופן שחשוב לכם לבדוק – לא סתם להעמיס בירוקרטיה לשם הבירוקרטיה כי הרחבנו את הסמכויות. הרחבתם אותן לא בצורה מאוד מאוד משמעותית – בצורה חשובה, אני כן מסכים – אבל דברים שחלקם היו כבר קיימים, חלקם לא, ואני מברך על כך, אבל לא צריך בשם זה עכשיו לשים עוד מגבלות מיותרות שאני לא יודע איזה שימוש תעשו בזה.

אנחנו נבחן את המנגנון.

אני רוצה שתבחנו את עצם החשיבה, לא רק את המנגנון. עצם החשיבה, האם בכלל צריך, ואם צריך אז מתי, לא לעשות את זה באופן קבוע.

יש גם מנגנונים אלטרנטיביים. קודם כול, חוק חופש המידע, כל בן אדם שפונה, כל אחד - -

למשל.

- - בטח אם משרד ממשלתי, אבל לא רק, אני אומר, בטח, גם כל אדם - -

הכול שקוף.

- - הכול שקוף לגמרי. אפשר לקחת ולקבל ממש אילו עבירות נאכפו, כמה נאכף, איפה נאכף. חוץ מזה, אסור לשכוח שיש גם דיווח למערך התביעה, יש דוחות שמועברים על ידי התובעים העירוניים למערכת התביעה במשרד המשפטים.

כן. ממש גברתי, ושמשרד המשפטים ישתחרר מזה.

מנגנון דיווח, מה שנקרא תובעים שהם מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה.

יש לכם מספיק משימות. למי את רוצה שידווחו את זה? גם למשרד הבט"פ? למשרד התחבורה? אולי אליכם? למי הדיווח? למי אתם מכוונים אותו?

היו כמה דיונים על זה. הייתה מחלוקת גם בתוך הממשלה אם בכלל נדרש, ובכל מקרה, אף גורם לא הסכים להרים את הכפפה הזאת.

לקבל את הדיווח.

להיות זה שינהל את המאגר הזה.

כרגע הנושא הזה נבחן - - -

גברתי, אני מציע למשרד המשפטים לא להטיל מטלות על אחרים. אני מציע שתבדקו את הנושא הזה ברמה המשפטית. אם החלטתם – ואני יודע שהשר שלכם מאוד פרו העברת סמכויות לרשויות מקומיות, בהרבה מאוד תחומים – אל תעמיסו סתם בירוקרטיה, ואם אתם רוצים להעמיס בירוקרטיה, נשלח אותו אליכם למשרד שתבדקו אתם את כל הנתונים האלה. אני לא מבין את הצורך הזה.

אנחנו לא רוצים להטיל משהו מיותר. גורם האכיפה הוא עדיין משטרת ישראל.

גורם האכיפה יהיה עכשיו גם הפקחים העירוניים.

האחריות השיורית והאחריות על ביטחון הציבור היא עדיין של משטרת ישראל, וחשוב שמשטרת ישראל והשלטון המרכזי ידע מה נעשה - -

כי מה הוא יעשה עם הדבר הזה?

- - וידע לתת מענה במקרים של אין אכיפה. ידוע לנו שיש הבדלים - - -

די, מספיק. נו, באמת. זה כאילו ניתוק מהשטח.

בסדר, אנחנו לא ניכנס למהות.

את ביקשת להיכנס לזה ברגע שפתחת את זה.

אני רק אומרת את העמדה - - -

את ה"לצאת ידי חובה".

לא.

בסדר.

אדוני, כבר היום ידוע איזה רשויות אוכפות, הרי האכיפה היא וולונטרית.

זה ברור.

ובוודאי שהמשטרה יודעת איפה עירייה אוכפת ואיפה לא, והיא יכולה לתגבר שם את האכיפה.

בסדר. כשנמצאים בתוך החדרים ולא נמצאים בשטח. רוצה לומר משהו?

לא. אני מבסוט.

עוז דרור מאור ירוק ביקש לדבר בזום. בבקשה, אדוני, בקצרה, אנחנו צריכים לסיים.

אני קודם כול מודה לאדוני על הפעילות הנחושה שלו בנושא הזה, גם בשבוע שעבר בנושא החמרת הקנסות. אלה פעולות חשובות מאוד שבאמת יבואו ויחזירו סדר לכבישים. גם הציבור בעד הנושא הזה, 22% מהציבור בסקר שערכנו באמת דורש את הנושא הזה של העברת סמכויות בהגברה של אכיפה, וגם קנסות.

בסופו של דבר, אישור הצו הזה, אני חושב שהוא באמת יגביר גם את האכיפה וגם את הנראות ואת הנוכחות המשטרתית, גם של הפקחים בכבישים, ויציל חיים.

הערה אחת ובקשה אחת. בסופו של דבר אנחנו רואים שהנושא הזה, כמו שאדוני דיבר על זה, הוא וולונטרי. יש המון המון המון עיריות ורשויות שלא מנצלות את הסמכויות האלה שיש להן בידיים ולא אוכפות, המון המון ראשי ערים לא רוצים כנראה אולי להסתבך או להתכתש עם התושבים ולא אוכפים, והדבר הזה מהווה פגיעה.

יושב-ראש פורום ה-15, גוף שעוזר, הנושא של בטיחות בדרכים מאוד מאוד חשוב לו. חשוב מאוד מאוד להעביר את הנושא הזה גם לפקחים וגם לראשי הערים, שיאכפו. יש להם כלים, הדבר הזה חשוב מאוד.

אני שוב מודה לאדוני היושב-ראש. בסופו של דבר כל פעולה כזאת תהיה אפקטיבית. כשאנחנו רואים שוטר או פקח, כולנו מורתעים. הדבר הזה חשוב מאוד, הדברים שעשינו בשבוע שעבר ואתה עושה השבוע הם מבורכים ואנחנו מודים לך מאוד על כך.

תודה רבה, אדוני. נעבור לגברת חגית אוריין, מנהלת עמותת מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל.

יצאה מהזום.

יצאה מהזום, צר לנו. נעם וילדר, המועצה לשלום הילד, בבקשה.

שלום. אני עורכת הדין נעם וילדר מהמועצה לשלום הילד. אני רוצה להתחבר למה שחבר הכנסת מקלב אמר – הוא יצא – בעניין עבירות תעבורה שנעשות על ידי קטינים ונאכפות על ידי גורמי אכיפה עירוניים. לעמדתנו, דרך המלך לפעול מול קטינים במקרים האלה היא קודם כול, ובעיקר, בדרך של הסברה ובדרך של הכוונה להתנהגות ראויה, נכונה ובטיחותית. זה חשוב להגיד את זה, אני יודעת שזה לא לגופו של הצו, אבל חשוב לנו להצביע גם על המציאות בשטח כשמרחיבים את הסמכויות.

במהלך השנים המועצה לשלום הילד מקבלת, ועדיין מקבלת פניות רבות מקטינים שמדווחים על היתקלויות עם פקחים עירוניים באירועים שונים במרחב הציבורי. המפגשים האלה לא אחת הסלימו והובילו לבהלה מיותרת, ואפילו לפעמים ממש לטראומה, גם בגלל שלא היו נהלים מותאמים שמסדירים את עבודת הפקחים מול הקטינים ולא כולם עברו הכשרות מקצועיות לעבודה מול קטינים.

אני חושבת שלצד החשיבות הרבה כמובן בשמירה על חייהם של קטינים בעזרת הצו, צריך לזכור שלפעמים העבירה על ידי קטינים נעשית בתום לב, הם לא מכירים את התמרורים – כמו שדובר פה קודם – צריך להבין שהמפגש הזה עם פקח הוא לפעמים המפגש הראשון שלהם עם איש אכיפת החוק, וזה צריך להיות מפגש שהוא מיטיב והוא לא טראומתי, והוא גם אפקטיבי.

ברור. צריך לזכור שבכלים חשמליים אפשר לרכוב רק מגיל 16.5.

נכון.

ועם הכשרה.

והחובה, בטרם היה על הכלי, היא לעבור הכשרה על פי חוק – או תיאוריה או הכשרה ייעודית – כך שמי שעולה על הכלים הללו, בעיקר החשמליים, לא יכול לעלות עליהם סתם כי בא לו, כי קנו לו את הכלי.

חד-משמעית.

וברור שפקחים עירוניים יותר רגישים כלפי קטינים, אני אומר את זה מניסיון, אין התנפלות. גם ראשי הרשויות, אין להם שום רצון לרדוף אחרי קטינים או דברים מהסוג הזה, וגם יש הבחנות בין מה שנקרא, לא אומר עבירה בתום לב – הייתי קורא לזה בצורה כזו או אחרת – לבין משהו שהוא ממש מסכן חיים ונעשה בצורה בוטה ומתריסה כמעט, לפעמים אנחנו רואים את זה. אנחנו רואים מצבים שבהם אדם מרכיב שני חברים על אותו כלי, אחד עומד מלפנים ואחד עומד מאחור והוא יושב על הספסל. לא על זה אנחנו מדברים.

ברור לי.

אנחנו גם נשמח להתייחס לזה.

במשפט אחרון, גברתי, אנחנו צריכים לעבור הלאה.

אני כן יודעת שהוכנסו רק לאחרונה הכשרות ייעודיות לעבודה עם קטינים לדברים הרגישים שצריכים להתאים לגיל של הקטין ובאמת למהות העבירה, ובאמת, עמדתנו היא כזאת שפקח שלא עבר הכשרה ייעודית לעבודה עם קטינים לא יכול לטפל בנושא הזה מול קטינים.

תודה. בבקשה.

אדוני, אני יכול להרגיע. בעיריית תל אביב, בכל אופן כעיר מרכזית שאוכפת, בירת האופניים, הגשנו בשנתיים האחרונות כ-1,400 דוחות כנגד קטינים, זה אחוז קטן ביחס לאכיפה הכוללת. הפקחים עוברים הכשרה מסודרת, אנחנו בוחנים גם את מידת ההבנה של אותו קטין, את הסביבה שהוא נמצא, אנחנו יוצרים קשר עם ההורים אם צריך.

מה הגיל הממוצע של הקטינים? בין הקטינים, מה הגיל שהם מקבלים דוחות?

אזור גיל 12, 13, זו הסביבה של הגיל. עד היום, כמנהל אגף, לא קיבלתי פנייה אחת, ולו אחת, שדנה בזה שהתנהגנו בצורה לא ראויה. הפקחים מודעים לרגישות. אגב, גם כשאנחנו רושמים דוח לקטין, אנחנו שולחים הודעה במקביל בהתאם לחוק להורים שלו, אני חושב שרק מברכים על המעשה. אנחנו מאוד רגישים ובוחנים כל מקרה לגופו. לא יקרה מקרה, לדוגמה אם אנחנו החלטנו בעבירה מסוכנת לתפוס כלי כלשהו, ואנחנו רואים ילד קטן, אנחנו לא נשאיר אותו לבד. אנחנו משתדלים לא לתפוס אבל אם מישהו באמת השתולל, אנחנו נוודא שההורים יגיעו למקום, זאת אומרת יש פה בקרה, יש פה מנגנון מאוד מאוד מוקפד, ועד היום לשמחתי הרבה לא נתקלנו באירועים שהם אירועים חריגים בהיבט של קטינים. אנחנו כולנו הורים, מבינים את הצורך, בסך הכול צריך לברך, אנחנו שומרים על החיים של הילדים. תודה.

תודה.

אני חייב להגיד שאני גם קראתי כתבה בעיתונות שהתפרסם המכתב שלכם בנושא הזה, וממש, כשקראתי את זה, שערותיי סמרו הרבה מעבר לג'ל שאני שם בשיער שלי כי אני באמת לא הבנתי מאיפה זה הגיע.

חבל שלא ישבתם איתנו לפני כן. קודם כול, הנוהל של היועץ המשפטי לממשלה בתחום הזה – ויושבת פה הנציגה של משרד המשפטים – הנוהל של היועץ המשפטי לממשלה בתחום הזה הוא מחמיר, אני אומר לך שהרבה מעבר למה שבאמת צריך, חד-משמעית, לגבי קטינים.

קיבלנו את זה, והדיונים נעשו איתנו. קיבלנו את כל המגבלות והאזיקים ששם עלינו היועץ המשפטי, קיבלנו את זה אפילו באהבה. כל הפקחים, במסגרת השירות שלהם – אגב, כולם, מי שעוסק בזה זה פקחים בכירים, זה לא פקח שהתחיל אתמול בבוקר לעבוד; אלה פקחים עם ניסיון, אחרי תקופה ארוכה של ניסיון – כולם במסגרת ההכשרה שלהם עוברים ביתר שאת לגבי קטינים את ההכשרה, את כל התיאוריה.

להגיד שאנחנו מתנפלים, זו פשוט אמירה מקוממת כי היא לא נכונה, היא לא קרובה למציאות. אני לא מכיר. בבקשה, אם אתם יודעים להראות לנו מקרים, תראו לנו מקרים בבקשה. כשאתם באים ואומרים, בטח בכנסת, שיש ילדים שיצאו עם טראומה מזה שאכפו עליהם את חוק האופניים, בבקשה, תראו לנו, תציגו לנו את המקרים האלה. ואם יש מקום, אנחנו בעצמנו נטפל באותה רשות מקומית, בסדר?

אנחנו לא מתנפלים. אני יכול להגיד לכם גם שבאכיפה פה אצל הפקחים העירוניים, הפקחים עצמם כל כך זהירים כי נגדם יכולים להגיש תלונות במשטרה, אין להם הגנות שיש לשוטר, הם במצב הרבה יותר בעייתי מאשר שוטר, והאכיפה פה כל כך זהירה, שלהגיד מתנפלים, גם לא מתנפלים על הבוגרים, על המבוגרים לא מתנפלים.

לכן, אני לא מבין מאיפה זה הגיע, באמת אני לא מבין. אם יש מקרים כאלה, בואו תשבו איתנו, תראו לנו. אנחנו בעצמנו רוצים לטפל בכזה דבר. לכן, תנוח דעתכם בעניין הזה.

תודה רבה.

אני רק אגיד שיש מקרים - - -

אנחנו לא נפתח את הנושא לדיון, נעם. גם אם יש מקרים, השאלה היא כשמציגים פה האם אלה מקרים שבקצה או מקרים כתופעה, זה מאוד מאוד חשוב להגיד את זה. זה שיש מקרים, יש הרבה מקרים קיצוניים וקשים בכל תחום, בכל נושא, כל השאלה היא האם זו תופעה רווחת והאם זאת תופעה בכלל. זה שיכול להיות חוסר רגישות כלפי אדם כזה או אחר, או תגובה כזו או אחרת לסיטואציה מסוימת, שאת ואני אולי נגיב אחרת לאותה סיטואציה, זה יכול לקרות, השאלה היא האם זאת תופעה, האם כך הם נוהגים והאם צריך להכליל, אבל נשאיר את זה כשאלה באוויר.

אני חושב, כמי שמכיר חלק מהאופן שבו מתנהגים, שהמציאות היא לא כזאת קיצונית כפי שהוצגה. כן, כן יש לומר – ופה אני מצטרף לדברייך – שצריך כמובן כשניצבים בפני קטין לנהוג ברגישות יתר. עד כאן.

רק חשוב לי, אדוני היושב-ראש, באמת אני מצטער אבל אני שב וקורא – תשבו איתנו, תראו לנו את המקרים האלה.

אני ראיתי שנעם הנהנה.

כי אנחנו לא רוצים בזה, עוד לפני שהממשלה לא רוצה, אנחנו לא רוצים ולא מוכנים שיקרו כאלה מקרים.

בוודאי.

א', אין בעיה; ב', אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול שאני לא אמרתי כזה דבר.

את לא מדברת לפרוטוקול, את מדברת אל הוועדה.

אני רוצה להגיד לוועדה שלא דיברתי על זה שמדובר פה בתופעה רווחת, רק שהגיעו אלינו מקרים - - -

כן, אבל אני אומר לך, גברתי, כשאנחנו מביאים דוגמאות קצה, דוגמאות קיצון, ומתוך זה מדברים על הכלל, זו א', תפיסה בעייתית לנו כחברה, אי אפשר ליצור התנהגויות בגלל מקרי קיצון, בטח אם זו לא תופעה רווחת או ידועה וכללית. כן צריך להיות רגישים, בוודאי, אבל לא נכון בכלל בפורומים שונים להביא מקרה קיצון כדוגמה. תביאו את הדוגמאות הרווחות ואם יש משהו בקצה אפשר לספר את זה כאנקדוטה, גם אם היא קשה – אנקדוטה שהיא חמורה וצריך לטפל בה, אבל אי אפשר להגיד שכך פועלים פקחים עירוניים או כך פועלת משטרת ישראל או כך פועלים גורמי אכיפה שונים, פשוט צריך להיזהר גם בכבודם.

משפט אחד בעניין. בנוהל אכיפה ארצי יש התייחסות מפורשת לגבי קטין, איך אוכפים כלפי קטין, וגם בתוכנית ההכשרה יש מספר שעות שמיוחדות לפקח, להכין אותו איך הוא נפגש מול קטין.

תודה.

היינו מעורבים בדבר הזה. אין ספק.

תודה. רבותיי, הפרק הזה הסתיים. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בשליחותו הציבורית, נושא תאונות הדרכים, בשביל זה הוא הגיע לפוליטיקה, והוא מזכיר לנו כל יום במליאה מה מצבנו מבחינת אכיפה, אפרופו מבחינת הנפגעים, בעיקר הנפגעים בנפש בתאונות דרכים. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אני אדבר בקצרה. אני רוצה לברך אותך, קודם כול על הצעת החוק המקורית שהביאה גם לצו הזה, אני רוצה לברך את המשרד לביטחון פנים וכמובן את השלטון המקומי. בסופו של דבר, עד שאנחנו נגיע למצב שבו תהיה הפרדה בין הנוסעים ברכבים ארבעה גלגלים לנוסעים ברכבים הדו-גלגליים, האופניים והקורקינטים החשמליים, לבין הולכי הרגל, עד אז אנחנו חייבים לוודא שיש גם הרתעה מעבר לחינוך ומעבר לכל שאר הנושאים שאנחנו מטפלים בהם, כלפי כל מי שעובר על החוק, בסופו של דבר אנשים נפגעים ואני בהחלט מברך על הצו ואני שמח מאוד שאנחנו נעביר אותו בהקדם עכשיו.

תודה רבה, אדוני. עוד שאלה אחרונה לפני שנגיע להצבעה. מה ביחס לכלים שהם לא מוגדרים כגלגינוע או אותם כלים שנמצאים ברחובות והם לא מוגדרים בחוק?

רולר בליידס.

לא. יש כל מיני דברים מוזרים היום.

חוה תוכל להרחיב בעניין הזה. אנחנו מבחינתנו הולכים עקב בצד אגודל אחרי תקנות התעבורה, זאת אומרת זה חללית האם שלנו. אנחנו לא יכולים לתת סמכויות לפקחים לכלי שלא מוגדר בתקנות התעבורה. קודם כול צריך להגדיר את הכלי בתוך עולם התוכן של התעבורה, ומשם אנחנו בעצם גוזרים את הסמכויות לפקחים, אז צריך קודם כול עבודה של משרד התחבורה בעניין הזה.

העבודה הזאת נעשית אצלנו. אנחנו מתכננים הסדר גדול חדש מקיף לכל הנושא של מיקרו-מוביליטי, מצד אחד לעודד אותו ולעבוד עם הגדרות כוללניות ולא לאפיין כלים ספציפיים פר תקן ואז ברגע שהכלי לא תקני אז מה הדין החל עליו, לא ברורים הדינים – הוא כן אסור, הוא לא אסור – אפשר לראות את זה אפילו בתוך תקנות התעבורה, בתוך צו ייעול האכיפה. לא משתמשים בהגדרה של אופניים עם מנועי עזר כי אז היינו אומרים, אין סמכות לאכוף על אופניים לא תקניים, וזה תמריץ כאילו להפוך את האופניים ללא תקניים; לא להשתמש במונח גלגינוע אלא קורקינט ממונע ולהוסיף הגדרות מופשטות כאלה ואחרות. יחד עם זאת, זה נכון שאנחנו קבוע במרדף אחרי מה שקורה בשטח.

הקידמה. מתי תסיימו את העבודה הזאת, הגדולה?

יש את גיבוש עבודת המטה, נעשה שימוע ציבורי, מנסים לעשות דוח מסודר שנותן את ההמלצות המקצועיות. יש תפיסה, אנחנו בשלב התחלת כתיבה של חקיקה. מניחה שזה תהליך של כמה חודשים אבל הכיוונים כבר מסתמנים.

תודה. חברים, הגענו לסוף הדיון. אני אעלה את הצו להצבעה. מי בעד הצו, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 2
אושר.

שניים בעד. פה אחד, הצו אושר, עם השינויים כמובן.

השלמנו היום מהלך שמטרתו היא הצלת חיים. השימוש באופניים ובקורקינטים חשמליים הוא מאוד מאוד מבורך, הוא זמין, הוא נוח, הוא מקל על העומס בכבישים, מפחית זיהום אוויר. יחד עם זאת, נסיעה פרועה, בניגוד לכללי הדרך, מציבה הולכי רגל, נהגים, רוכבים בוודאי, בפני סכנת פגיעה קשה ולפעמים גם בפני סכנת מוות.

ההוכחה לכך היא מאות האנשים שממלאים את מחלקות המיון והטראומה בבתי החולים בשנה האחרונה ובכל שנה, שהם רק אלו ששורדים את התאונות הקשות. המספרים של הנפגעים, כפי שאמרתי בתחילת הדיון, רק מטפסים ואנחנו היום אישרנו מהלך שיבלום את העלייה הזאת.

הצווים שאושרו היום ובשבוע שעבר באים לשים סוף לסכנה היומיומית הזו לכל משתמשי הדרך. בשבוע שעבר החמרנו את הענישה, העלינו את הקנסות, והיום הגברנו את האכיפה על ידי מתן סמכויות וכלים לפקחים העירוניים שנמצאים בשטח ורואים את העבירות בעיניים, אך ידיהם עד כה היו כבולות.

ומכאן המסר לרוכבים הוא ברור – סעו בזהירות. ציות לכללי הדרך מונע מוות, ומי שיסכן את חייו ואת חיי סביבתו, ייענש בחומרה.

אני רוצה להודות מאוד למשרד לביטחון פנים, לכל הלשכה המשפטית, לצוות מנכ"ל המשרד, לצוות השר, למשרד התחבורה, ללשכה המשפטית, חוה וכל צוות השרה, למשטרת ישראל. תודה רבה, סימונה, תודה רבה לכל הצוות. לרשויות המקומיות, פורום ה-15, עיריית תל אביב, כל השלטון המקומי, ולכל השותפים במלאכה תודה רבה לכם, לחברי הכנסת. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.