פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



39
ועדת הכלכלה
14/06/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 267
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט באייר התשפ"ב (30 במאי 2022), שעה 10:30

1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, של ח"כ רון כץ
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, של ח"כ לימור מגן תלם

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם
אורי מקלב

ולדימיר בליאק

אוריאל סיטרואן - סגן בכיר לממונה על התחרות, רשות התחרות

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

נעם דן - רפרנטית תיירות, משרד האוצר

מאיה אברמוביץ - מנהלת תחום הכשרה מקצועית, משרד התיירות

ירון לוינסון - מנכ"ל הרשות, רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים

הדס יעקובסון - מנהלת רגולציה וקשרי ממשל, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

דליה שיליאן - מנהלת אגף מחקר ופיתוח, כלכלית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אילנה מזרחי - לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

חנה וינשטוק-טירי - יועמש הרשות, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

תמר מירסקי - מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

ניר קפלן - סמנכל, התאחדות המלונות

יניב מאירוב - מנכ"ל ובעלים, חברת סימפלקס, מנועי חיפוש השוואת מחירים והזמנת מקומות לינה

רן ירושלמי - מנהל פיתוח עסקי, חברת סימפלקס, מנועי חיפוש השוואת מחירים והזמנת מקומות לינה

אליקו שליין - ארגון הנכים

מוריה כלפה – עו"ד, איגוד בתי המלון, איגוד לשכות המסחר

איתי עצמון

עידית חנוכה

יפה קרינצה

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, פ/3628/24

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, פ/3073/24, הצעת ח"כ לימור מגן תלם

שלום. ממשיכים את דיוני ועדת הכלכלה היום. התחלנו בהוקרה לאנשי המילואים ודיון על סוגיות שונות, שיפור היחס, הליווי והטיפול במערך המילואים. כלל הכנסת עוסקת בנושא הזה, למדינת ישראל לא יהיה ביטחון ולא יהיה קיום אם לא יהיה לה כוח מילואים טוב, חזק. זכינו לעשות מילואים עשרות שנים, זה כבוד לעשות מילואים. אין אנשים יותר טובים מאנשי המילואים ולהיות ביחידת מילואים זאת חוויה וזאת קהילה, אבל המעשים שהכנסת והממשלה נדרשים לעשות עוד לפנינו.

אנחנו ממשיכים לנושא נוסף, שעוסק בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022 של חבר הכנסת רון כץ, והצעת חוק דומה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסי שיין ואלינה ברדץ' יאלוב.

חברי הכנסת רון כץ ולימור מגן תלם, חבריי שנמצאים פה, יציגו את החוק ואחרי זה נשמע את גופי הממשלה השונים ואחרים בהתייחסות להצעת החוק הזאת. רון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, ובוקר טוב. החוק הזה בא לתקן מצב שמקובל בכל העולם, מצב שמאפשר לגופי התיירות, מציע למלונות, להציע חופשות במחירים זולים יותר באמצעות כלי שמקובל בכל העולם. הכלי הזה אומר ודאות לעסקה. מה זה אומר ודאות לעסקה? זה אומר עסקה שאינה ניתנת לביטול. ולמה זה טוב? זה טוב כי גופי המלונות אומרים: כמו שאנחנו יודעים לעשות את זה לרשתות גדולות, לוועדי עובדים גדולים או לכל דבר כזה, אנחנו יודעים לתת את זה לאזרח הפרטי. בשביל שנוכל לתת את זה לאזרח הפרטי אנחנו צריכים ודאות על התמורה. מבדיקה שעשינו, גם באנגליה וגם במקומות אחרים בעולם, זה עובד, זה מוזיל את החופשות בין 15% למספרים הרבה יותר גבוהים – בכוונה אני נשאר על האחוזים שאנחנו יודעים בוודאות שזה יכול להוזיל את זה. אין פה שום פגיעה בצרכן כי הצרכן בוחר, לא מבטלים לו את זכות הבחירה.

תעלה כנראה טענה לגבי זה שהמחיר עכשיו יהיה המחיר הגבוה. יש פה איזושהי תיאוריה שדווקא בעלי העסקים ואלו שמניעים את הכלכלה הם תמיד אלה שמנסים לפגוע בצרכן. אז אין להם שום אינטרס לפגוע בצרכן, אתם גם תשמעו אותם. יש להם אינטרס שהצרכן ירוויח, ייהנה ויבוא אליהם כמה שיותר. בשביל לעגן את זה וכדי לוודא שזה לא יקרה ביקשנו שזו תהיה הוראת שעה, ששרת הכלכלה תוכל להאריך אותה אחת לשנה או אחת לשנתיים, מה שהוועדה תחליט. יהיו על זה מנגנוני פיקוח, נבקש אחת לשנה – או אם היו"ר יחשוב אחרת, אפילו אחת לחצי שנה – יבואו לוועדת הכלכלה ויציגו נתונים. אבל הכי חשוב – ההצעה הזו תוזיל מיידית אמיתית את מחירי החופשות בארץ, בלי כל מיני חלומות ותוכניות גדולות. חוק אופרטיבי, אמיתי, כלכלי, שמחר בבוקר יכול להיכנס לתוקף ולהוזיל מחירים לתושבים במדינת ישראל כי, לצערי, היום חופשות במדינת ישראל הן כמעט לעשירים בלבד. את זה אנחנו חייבים לתקן, ואת זה אנחנו גם נתקן. תודה, אדוני.

יש טענה הפוכה; אתה אומר שזה יוזיל ויש כאלה שאומרים שהמהלך הזה ייקר.

כבר הקדמתי, כי אני שומע שאנשים חושבים שאוטומטית כולם רוצים לרמות את כולם. אני לא חושב ככה, אני בדעה הפוכה. אני בא מהמקום האופטימי שלי, ואני רוצה להישאר אופטימי, ואני אומר שנשים גם מנגנונים לטפל בנושא הזה. איך נטפל בנושא הזה? זו תהיה הוראת שעה ששרת הכלכלה, שיש לה אינטרס לשמור על הצרכנים הישראלים, תוכל להאריך והנושא הזה יבוא לכלכלת הפיקוח. אם נראה שהמחירים לא ירדו לא נמשיך עם זה, ואם המחירים ירדו אז נמשיך עם זה לעד.

ברמה של החקיקה, אנחנו צריכים למזג את שתי ההצעות הפרטיות להצעה אחת, אם זה מקובל עליכם, ולהצביע על זה בוועדה.

בהחלט. לימור ואני שותפים.

מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק, של רון כץ ושל קבוצת חברי הכנסת: לימור מגן תלם, יבגני סובה ואחרים לכדי הצעת חוק אחת? מי מתנגד? מי נמנע?

הצבעה

ההצעה אושרה.

בעד – פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. המיזוג הושלם. לימור מגן תלם, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק שיזמתי מיטיבה עם הצרכן, מיטיבה עם האזרחים ומאפשרת להזמין את המלון, את עסקת הנופש במחיר זול יותר, חד-משמעית. לראשונה תינתן לעוסקים בענף התיירות אפשרות להציע חבילה מוזלת, מלון מוזל – מה שיש בכל העולם. אנחנו יושבים בוועדת הכלכלה כבר שנים ותמיד אומרים: מה שטוב באירופה טוב לנו – לגבי כל הרפורמה של היבוא. מה שטוב בחו"ל, טוב לנו.

גם בארצות הברית.

כן, באירופה, בארצות הברית. גם בסוגיה הזו אני אומרת שמה שטוב בחו"ל טוב לנו, ואם בכל העולם יש שתי חלופות תמיד – פעם אחת עם אפשרות ביטול ופעם אחת בלי אפשרות ביטול – אז גם בארץ שתהיה האפשרות הזו. ברגע שצרכן יודע שיש לו ודאות והוא יודע שהוא נוסע לנופש, הוא מזמין את המלון הזה הרבה יותר זול. זה אמור להוזיל משהו כמו 15%, שזה מאוד משמעותי. לכן אני אומרת שהצעת החוק הזו טובה לשני הצדדים – לכל העוסקים בשירותי מלונאות זה ייתן ודאות, ברגע שמתבצעת הזמנה הם יודעים שההזמנה תצא לפועל, ומבחינת הצרכן, סוף-סוף תהיה לו אפשרות לשלם פחות על הזמנת מלון.

מנגנון אחד אומר שאם בכל זאת יתגלה שלמרות שהוא רכש עסקה בלי אפשרות ביטול יש עסקה יותר זולה, תהיה אפשרות לבטל. זו הוראת שעה שנבחן לאורך זמן. גם אני מציעה שנגיע לוועדת הכלכלה, שנקבל דיווח לראות איך זה עובד, לראות שאין תלונות, לראות שהמחירים באמת ירדו, ומפה נתקדם.

חבר הכנסת יעקב מרגי, שיש לו דעה טיפה שונה, לפי מה שהבנתי.

לא. הפוך, באתי לחזק. בתקופת הקורונה הוועדה הזו נתנה סעד בחקיקה - - -

שמעתי הערת ביניים.

לגבי המחירים, אני מלין על מחירי הנופש בארץ. ניצלתי את ההערה של חברת הכנסת מגן תלם, שאמרה שמה שטוב באירופה טוב לנו. המחירים של אירופה במלונות טובים לנו, אנחנו רוצים אותם גם בארץ. אני חושב שהצעות החוק הן נכונות, ראויות. צריך לעשות את האיזונים, ברגע שהמציעים מסכימים לעשות את זה בהוראת שעה, עם כל האיזונים ופיקוח ועדת הכלכלה.

זה לנסות את השוק. איך נחקור? מי יהיה המדד האובייקטיבי?

מי שלא צועק איי, לא כואב לו.

נניח שנעשה את זה שנה-שנתיים ונרצה לבדוק את התנהגות השוק. בסוף אחד יגיד לנו שזה התייקר, השני יגיד שלא התייקר; מי יהיה הבוחן שלנו? מי יגיד לנו את הנתון האובייקטיבי?

זה שוק שמאוד קל לבדוק אם הוא התייקר או לא התייקר. אני יכול להגיד לך עכשיו, בחיפוש של חמש דקות. תן לי שוק בעולם ואגיד לך אחורה היסטוריה – מחירים עלו, מחירים ירדו, למה הם עלו, למה ירדו. אבל יש את רשות התחרות, יש את רשות הגנת הצרכן, משרד הכלכלה.

גם היום 56% מהצרכנים מזמינים עסקאות במלונות דרך אתרים כמו בוקינג והוטל, שקיימת בהם כבר היום האופציה של עסקה שלא ניתנת לביטול, ולכן אנחנו אומרים שנאפשר גם למלונות, דרך האתרים שלהם, ולסוכני הנסיעות את אותה חלופה.

אני תומך. אני חושב שצריך לעשות את האיזונים.

תודה. עורכת הדין חנה וינשטוק טירי מהרשות להגנת הצרכן, בבקשה.

אגיד כמה מילים ואחר כך אבקש להעביר את רשות הדיבור לד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית של הרשות.

אני מבין שגם מנכ"ל הרשות עסק בנושא הזה ויש לו מה להגיד, אז אתן שלוחה.

כן, אנחנו מייצגות אותו. קודם כול, חשוב לציין שהממשלה תמכה בהצעה החוק, וכמובן, היא תמכה בכך שזו תהיה הוראת שעה לשלוש שנים.

זו הצעה שלנו מראש.

בסדר גמור. אנחנו, ברשות להגנת הצרכן, כמובן הוזלת מחירים לצרכן, אבל צריך לראות איך אנחנו משיגים את המטרה הזאת בצורה שלא תפגע בצרכן. עוד חשוב לי לציין שזכות הביטול של הצרכן, בטח בעסקת מכר מרחוק, היא אחת הזכויות החשובות ביותר שיש לצרכן. היא מחזקת את הכוח שלו, היא מצמצמת פערים. ברגע שלצרכן יש את היכולת לבטל את העסקה ולעבור לעוסק אחר, העוסק יתאמץ להשאיר אותו באמצעות תנאים טובים יותר, יחס טוב וכו'. לכן, הזכות הזאת היא אחת הזכויות החשובות של הצרכן. נציין שב-2019 הנושא הזה נדון.

2018.

הוא נדון ב-2018, נכנס לתוקף ב-2019 והתקבל תיקון שמאפשר את שתי החלופות האלה, כפי שחברי הכנסת המציעים ציינו, רק לגבי שירותי תיירות שניתנים במלואם מחוץ לישראל. ככה החוק התחיל, ניסינו להרחיב אותו ובסופו של דבר צומצם בחזרה, כשהרציונל היה שמקום שבו מדובר בצרכן שקונה מסוכן בישראל מלון בחו"ל, אם הוא מבטל את העסקה קשה לסוכן להיפרע. לכן המחוקק נתן איזושהי הקלה במקרים כאלה.

עכשיו אנחנו שוב עומדים בפתחה של הצעה, שאני מבינה מהמציעים שהיא לשירותי אירוח במלון. אבל צריך לציין שההצעה מדברת על שירותי תיירות – שזה מונח שהוא הרבה יותר רחב, שכולל גם טיסות, גם בילוי, גם נסיעה.

טיסות קיים גם היום.

לא, אין היום שני מסלולים בטיסות, אני לא מכירה - - -

גם היום אפשר לרכוש בארץ טיסות בלי אפשרות ביטול.

לא, זה כולל את ה-14 יום תמיד.

הם חייבים לפי החוק.

כשקונים טיסת צ'רטר - - -

אין חריג.

אין סייג.

עכשיו הזמנתי טיסה לסופ"ש, הייתה שם רובריקה: כולל החזר או לא כולל החזר. אז מה זה לא כולל החזר?

עם ה-14 יום.

תמיד כפוף לחוק - - -

יכולים להציע מסלול נוסף, שהוא יכול להיות גם מסלול יותר טוב. היום לפי החוק אתה יכול לבטל תוך 14 ימים, אבל שבעה ימים לפני הטיסה או האירוח אתה כבר לא יכול לבטל, אז הם יכולים להציע לך מסלול אחר שנותן לך אקסטרה. להציע דברים טובים לצרכן, מעבר למה שהחוק קובע, זה בוודאי אפשר.

יש קושי בניסוח שקבעו, של "שירותי תיירות"?

אם אני מבינה נכון מחברי הכנסת המציעים, הכוונה היא יותר לשירותי הארחה, אז צריך לחשוב בעת הניסוח אם מדברים על שירותי תיירות כהגדרתם או שאנחנו מצטמצמים רק לשירותי המלון.

לא, סליחה, סליחה. הצעת החוק מדברת על כל שירותי התיירות.

סליחה, אורחים שלנו לא מתפרצים.

אז אבקש להגיב על זה אחר כך.

לא נחוקק את החוק הזה בלי שתגיבי, אבל אם תתפרצי – תצאי החוצה. היחידים שיכולים להתפרץ, ובמינימום, זה חברי הכנסת. הרשות להגנת הצרכן, השלימי את דברייך בנחת.

אני לא רוצה להאריך בדבריי. אני רוצה להעביר את השרביט לד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית שלנו, כדי שתפרט לוועדה מה החששות שלנו ומה לדעתנו נדרש לעשות כדי שלא נימצא פוגעים בזכויות הצרכנים.

בבקשה, דליה.

שלום לכולם. אני רוצה להציג ארבע נקודות שאנחנו חושבים שצריך לתת עליהן את הדעת. קודם כול, קיומם של שני מחירים לא מבטיח הוזלת מחיר לצרכן. אפשר לקחת היום מחיר של 1,000 שקל עם זכות ביטול, לתת אותו מחר כ-1,000 שקל ללא זכות ביטול, להוסיף 15% ולהראות מצג שווא שהמחיר ירד. לכן חייבים לראות שהחוק השיג את המטרה שלו, וכמו שחנה אמרה, אנחנו תומכים.

גם הטענה של התאחדות המלונות, שיש הרבה תחרות בשוק, רק מהדוחות הכספיים 2021 של ישרוטל, דן ופתאל – לפי הדיווחים שלהם – יחד הם שולטים ב-65% מהשוק. לכן, ככל שהשוק יותר ריכוזי ההנחה לא בהכרח מתגלגלת לצרכן. צריך לקבל מסד נתונים אחורה, כמו שכבוד היושב-ראש אמר, שנוכל להשוות אותו.

נקודה חשובה נוספת היא מה הוא מחיר הייחוס – הנחה ממה? אני רוצה לצטט את מר ליאור אביב, מנכ"ל ישרוטל, מריאיון שנתן ב-12 במאי השנה לקול הים האדום. הוא אומר למראיין: כמה זה שווה בהנחה אני לא יכול להגיד לך. המראיין אומר לו: פגעת במספרים – 10%, 15%, 20%. המנכ"ל אומר: תראה, אני לא אמרתי, זה גם נורא תלוי.

מה הייתה השאלה?

הוא אמר: פגעת במספרים שנתנה לנו חברת הכנסת מגן תלם – 10%, 15%. אתה כבר הלכת ל-20%, כלומר הגדלת את ההנחה. ומה הוא אומר? תראה, אני לא אמרתי, זה גם נורא תלוי. תראה, זה גם נורא תלוי בתקופות; יכול להיות שבחורף זה יהיה 20%, יכול להיות בקיץ זה יהיה פחות, תלוי בביקושים. צריך לנהל את זה, צריך ללמוד את זה, אני מניח שזה ישתנה מעונה לעונה.

בקורונה ישרוטל לקחו מענקים מהמדינה, לדעתי. היו רווחי שיא בקורונה.

מה שמר ליאור אביב אומר זה שהוא לא יכול להתחייב, שזה יהיה תלוי בביקוש ושהם ישחקו עם ההנחה הזאת לאורך העונות כתלות בביקושים. כמו שחנה אמרה, ב-2018 ו-2019 ישבנו עם משרד התיירות, עם המלונות, עם ההתאחדות ועם חברות התעופה ואמרנו: אנחנו בעד, תנו לנו מסד נתונים כדי שנוכל לבדוק את העניין הזה וכולם סירבו. אנחנו בעד - - -

שקר. סליחה, את לא מדייקת.

אז תגידי אחר כך.

קיבלתם נתונים – אראה אותם לוועדה – ב-2018.

נפגשתי, כולל - - -

לא, אל תגידי דברים שהם לא נכונים.

גברתי, תעמוד לך הזכות להגיב. למה את מתפרצת?

כי אני לא יכולה לשמוע.

אז תצאי.

סליחה, גברתי. אגיד לך איפה טעית: 1. שהתפרצת; 2. אל תדברו לא יפה לעובדי מדינה. אתם פה לוועדת הכנסת, עובדי המדינה יגידו את דעתם. מי שחולק עליהם, יגיד מה הוא חושב. אף אחד לא יתקוף אותם, ולכן היית צריכה להתאפק.

אני מתנצלת על ההתפרצות. אני לא חושבת שיש פה עניין של דעה, יש פה עניין של עובדה.

אז חכי לתורך. אני רוצה להגיד לך עוד משהו, מה יש פה, בשולי הדברים. יש פה הצעת חוק של חברי כנסת, היא מגובה במשרד ממשלתי. יש משרדי ממשלה – בתוכם יש עובדים – ויש רשויות בממשלה, ובחופש דעה כל אחד אומר מה הוא חושב על חוק. יש אילוץ, שכשממשלה באה נציגי אותו משרד לא יכולים להגיד את דעתם. הנוהג בממשלה הוא שאם הממשלה הביאה חוק אנשי המקצוע לא יכולים להתנגד רשמית לחוק, גם אם הם חושבים אחרת מהשרה. זאת לקונה, עובדי המשרדים האלה לא יכולים לפתוח את הפה. רשות עצמאית – והרשות להגנת הצרכן היא עצמאית בדעתה – חובתה להגיד את דעתה. יכולים בסוף לחוקק, גם אם לא נסכים איתם, אבל את הזכות שלהם להגיד את כל מה שיש להם אף אחד לא ימנע פה, כי זה הדבר היסודי של הוועדה הזאת. אנחנו מחוקקים נגד עמדות של רשויות, ומתקנים גם רצונות של משרדים אבל את העמדה, גם אם היא כואבת וגם אם היא בוויכוח – אף אחד לא ישתיק אנשים. אז תנו לה לסיים את דברה בלי התפרצויות. בבקשה.

תודה רבה. כמו שאמרתי, אנחנו בעד, אבל אנחנו רוצים לקבל מסד נתונים אחורה לפחות שנה כדי שנוכל לבדוק לפני ואחרי.

אני רוצה לחדד את הדבר הזה גם מבחינה מעשית וטכנית, אם אנחנו רוצים להתקדם להקראה ולחוקק. נכתוב בתוך החוק, כדי שתנוח דעתכם, מה תקבלו וממי, מה יהיה הנוסח בחוק שיאפשר לכם את הנתונים שאתם רוצים רטרואקטיבית כמסד הנתונים.

איזה נתונים?

הם רוצים השוואה עתידית.

זה ברור, אבל איזה נתונים כרגע.

מגמת השוק שתהיה, לעומת מה שקרה בעבר.

מחירי מלונות.

ממי?

ממי שמוכר.

ואת יודעת מה מסד הנתונים?

כן.

ביקשת את זה ולא קיבלת?

בעבר כן - - -

תבקשי את זה שוב. לנתונים הללו יש רמה של סודיות עסקית; אתם מוסמכים לקבל מידע עסקי ויודעים לשמור עליו?

צריך לקבוע חובת סודיות.

תודה. כן.

כשאת אומרת מסד נתונים ונתוני השוואה, מהניסיון האישי שלי – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם ניסית פעם להזמין מלון בארץ באפליקציות – המחיר אטרקטיבי, אתה נכנס להזמין וזה קופץ. אף פעם המחיר שמדליק אותך הוא לא המחיר שאתה מקבל. מישהו יודע לענות לי על הדבר הזה? זו לא הונאה בפרסום?

רון, רצית להגיד מילה.

כשמדברים על איזה נתונים רוצים לקבל, חשוב לדעת אם מישהו ביקש אותם בכלל. נכון לאתמול, כשבדקתי גם עם משרד התיירות וגם עם משרד הכלכלה - - -

היא אמרה "בעבר".

העבר זה 2018. גם עכשיו אפשר היה לבקש אותם.

לא נתחשבן על זה. מתקדמים, עם הפנים לעתיד.

מתקדמים – כן, אבל צריך להבין בדיוק איזה נתונים רוצים לקבל.

נעגן את זה בחוק.

מה הנתונים, כי עכשיו תוך כדי שדיברתם נכנסתי לגוגל והוצאתי נתונים של השנה שעברה.

אשמח להסביר. קודם כול, לשאלה של חבר הכנסת מרגי, מלונות ושירותי תיירות משתמשים בתמחור דינמי, שמשתנה בהתאם לביקוש – חודשי קיץ, יותר קרוב. אני באופן אישי הייתי במשרדים של אחת הרשתות הגדולות, בלי להזכיר שמות. יש להם מערכת, ראיתי אותה, שאוספת נתונים, להערכתי, לפחות חמש-שש שנים אחורה ברמה של מחיר של כל חדר, בכמה נמכר, האם הופעלה בו זכות הביטול הסטטוטורית או לא. נתונים יש, אבל כשביקשנו אותם בוורסיות שונות לא נענינו. זה מסד הנתונים שאנחנו רוצים, כי אני אומרת לך שמשהו ירד אתה צריך להגיד לי מה היה קודם, נכון? זו השוואה, א-ב, זה מה שאנחנו מבקשים.

הגיוני שיהיה בסיס נתונים.

חייב להיות בסיס להשוואה.

עם זה אפשר להתקדם, אדוני היושב-ראש. אין לנו התנגדות.

חברים, לא להיתקע על הפרט הזה. גברתי, אנשי הרשות להגנת הצרכן, תשלימו את דברכם.

עוד שני דברים קצרים. קודם כול, אני רוצה לתקן משהו עובדתית. באירופה הדירקטיבה מ-2018 השתנתה באופן שלא מאפשר למכור חבילות נופש non-refundable. חבילות נופש הן שני שירותים ויותר, למשל: רכבת ומלון, רכב ומלון, טיסה ומלון, כי הרבה פעמים האירופאים קונים מלון ונוסעים. בזה היא שינתה עמדה. חדר אפשר non-refundable, חבילת נופש – אי-אפשר.

דבר נוסף, שהצענו בעבר למלונות ואני רק חוזרת: כמו שחבר הכנסת רון כץ אמר, גם היום non-refundable זה 14 יום, יש חברות שעושות את זה. המלונות, אם אני מזמינה נופש לספטמבר, למשל, הם נותנים לי זכות ביטול של ארבעה חודשים עד ספטמבר, יומיים-שלושה לפני. אמרנו להם: תנו גם מסלול מצומצם, זכות ביטול רק לפי החוק של 14 יום, ואותה תוזילו. זה יכול להיות מצב שיגרום להוזלה. זכות הביטול המינימלית היא 14 יום, לא יותר. תודה רבה.

תמר מירסקי ממשרד הכלכלה, בבקשה.

תודה. אני מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אני בעיקר רוצה להתייחס לעסקים קטנים ישראלים.

את מתכוונת לצימרים - - - ?

כן, שמחזיקים כמה יחידות בודדות והם יותר זקוקים לוודאות. חלוקת הסיכון עם הלקוח יכולה לעזור להם מאוד, בטח שבארץ כשאנשים מזמינים בטווח קצר יחסית.

אבל אם מזמינים אליהם בבוקינג זה קיים. את מדברת על הזמנה ישירה.

כן, ואז יש להם עמלה.

אז את פשוט מחזקת, שהחוק הזה מבחינתך נכון גם עבור תיירות בעסקים קטנים ובינוניים.

אני לא מכירה את הנתונים, לצערי, אבל אם אלה הנתונים שנאמרו כאן זה עדיין 35% מהשוק, וזה לא מבוטל.

תודה. טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות.

תודה, אדוני. בקשר להצעה עצמה, כמובן שאנחנו חושבים שזה ממש נדרש מבחינה מסחרית, תחרותית, כלכלית, בשביל לתמוך בחברות הישראליות, ואני בכלל לא עושה עכשיו השוואה בין בתי מלון למשרדי נסיעות, לסוכני נסיעות, לחברות תיירות. אין שום סיבה שיתבצעו הזמנות באתרים בין-לאומיים שלא משלמים מיסים למדינה הזאת, לא מעסיקים כאן עובדים, לא שייכים למשק הישראלי. מה שההצעה הזאת מאפשרת זה להעביר המון פעילות מסחרית וכלכלית מהחברות הבין-לאומיות האלה לעסקים הישראלים. אני כבר לא מדברת על עסקים ישראלים שחטפו בשנתיים האחרונות, אבל בלי קשר – אנחנו משלמים מיסים למדינה, ככל שהעסקים ינדדו מהאתרים הבין-לאומיים אלינו כמות המיסים שתשלום למדינה והיכולת להמשיך להעסיק את העובדים תישאר. אז מבחינת הכלכלה והאינטרס של המדינה – win לגמרי; מבחינת הצרכן – win לגמרי, כי יהיו לו שתי חלופות – עכשיו אני מדברת על טיסות, שאין שום סיבה להחריג אותן מההצעה, ואסביר תיכף – כי הוא יוכל להזמין דרך בוקינג או דרך הסוכן. היום הוא לא יכול להזמין דרך הסוכן, בגלל שאין לי את האפשרות הזאת, אני לא יכולה לתת לו את האופציה, אבל דרך בוקינג הוא יכול להזמין את זה. ומבחינת התמיכה בעסקים הישראלים – זה מגדיל את הנתח, זה מוסיף לנו שירותים, זה מוסיף תחרות, זה מוזיל שירותים – win-win לכולם.

משפט על הטיסות, שהן לא אמורות להיות חלק מהדיון כאן, כי היה ברור ששירותי תיירות זה שירותי תיירות. הרי לא יכול להיות מצב אבסורדי שעל עסקאות בחו"ל מותר יהיה להציע בלי ביטול או עם, על עסקאות בארץ יהיה מותר, ורק את הטיסה המקשרת אי-אפשר יהיה. כמובן שאני תומכת בזה לגבי המלונות ולגבי כל עסקאות התיירות, אבל לגבי טיסות זה על אחת כמה וכמה, כי הסוכן שמוכר את הטיסה לא קובע את מחיר הטיסה מראש, הוא גם לא יכול לשחק עם מחיר הטיסה מראש. אז חס וחלילה, לא להחריג. אני גם חייבת להגיד שההצעה שעברה בוועדת שרים לענייני חקיקה הייתה כזאת ופתאום היום להציע הצעה אחרת בלי לתת לנו אפשרות, זה לא עולה על דעתי, גם אין סיבה.

אם אני מזמין טיסה דרך בוקינג, יש אפשרות להזמין טיסה ללא אפשרות ביטול גם בארץ?

אם אתה מזמין דרך איזיג'ט, לצורך העניין, אתה יכול להזמין בכל צורה אפשרית. אנסח אחרת: כשאתה מזמין ישירות דרך איזיג'ט אין לך את חוק הגנת הצרכן, אז הם יכולים לעשות מה שהם רוצים.

זה לא מדויק.

אז זאת שאלה אליכן. אם אני מזמין טיסה באיזיג'ט ורשום לי שהטיסה היא ללא אפשרות ביטול, אני עדיין יכול לבטל אותה לפי חוק הגנת הצרכן?

אין סייגים בחוק הגנת הצרכן על זכות הביטול.

יכולת המימוש בעייתית.

זו סוגיה שקשורה לכללי המשפט הבין-לאומי. יכול להיות שתחולת הדין הישראלי - - -

אבל יכול להיות שעסקים מציגים לך אפשרויות רכש שהן בניגוד לחוק הגנת הצרכן. הם עוברים על החוק, הם אומרים לך שאין החזרים ואין ביטולים, וזה בניגוד לחוק.

זה שהחברות הזרות מתנהגות כאילו הן לא כפופות לחוק להגנת הצרכן, מה ההיגיון לתמוך בהן?

לאופר, סיימת?

סיימתי, אם תגידו שהנקודה ברורה ושקיבלתם.

תרשמי, אולי נחזור אלייך עוד מעט. נעם, עמדת האוצר בנושא, בבקשה.

האוצר תומך, ההצעה הזו גם עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אבל חשוב להגיד שהחשש שהעלתה הרשות להגנת הצרכן לעניין עליית המחירים הוא חשש לא מבוטל וצריך להתחשב בזה.

והפתרון של הוראת שעה מוגבלת בזמן, עם בקרה ונתונים לפני ואחרי, שיימדדו במסלול שיעוגן בחוק, זה סביר מבחינתך?

כן.

תודה רבה. נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

רציתי לחדד לגבי השאלה של בוקינג והחלת החוק. הוגשו תובענות ייצוגיות נגד בוקינג וכל מיני חברות דומות והיועץ המשפטי והיועצת המשפטית הגישו עמדה שאומרת שכשעוסק מכווין את פעילותו לישראל הוא כפוף לחוק הגנת הצרכן. באותם מקרים של בוקינג והוטלס היו נסיבות שהעידו על כך שהעוסק פועל בישראל, משווק בישראל, מכווין את פעילותו לצרכנים הישראלים, ולכן הוא כפוף לחוק.

תודה. מאיה אברמוביץ ממשרד התיירות, בבקשה.

שלום רב. משרד התיירות, כמובן, תומך בהצעה הזו. ההצעה הזו תשווה את שירותי התיירות לנהוג בעולם. אנחנו מוצאים שיש בזה תרומה גם לצרכנים וגם לספקים הישראליים. מבחינת הצרכנים, דיברנו על הוזלת מחירים ואנחנו לכך דוגמאות באתרים, כגון בוקינג, אקספדיה ואחרים, שמציעים חבילות זולות יותר. החבילות האלה מהוות כ-50% מסך הזמנות הבודדים. כלומר, המסלול הזה – ללא זכות ביטול – הוא מאוד אטרקטיבי. אנחנו גם יודעים שהשיקול הראשון של הצרכן בבחירת הזמנת נופש הוא המחיר, ולכן המשמעות של הוזלת מחירים היא חשובה ביותר.

לגבי העלאת המחירים – השוק הוא כן תחרותי ומבוזר. מעבר למלונות הגדולים יש גם מלונות קטנים ועסקים קטנים, כמו שתמר ציינה – צימרים, מתקני אירוח שונים, אכסניות – שגם הם מצטרפים לשוק הזה. השוק תחרותי, מה שמקטין את הסיכוי להעלאת המחירים.

נקודה נוספת היא שינוי הרגלי הצריכה. אנחנו רואים שכמחצית מהצרכנים מזמינים נופש, בעיקר בעקבות הקורונה, פחות משבעה ימים מיום הנופש. במצב הזה הצרכן משלם מעין פרמיה עבור הזמנה עם ביטול בשעה שיכול היה לקבל הזמנה זולה ללא ביטול. לכן אנחנו בהחלט תומכים בהצעה הזאת. תודה.

תודה רבה לך, מאיה. יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות, בבקשה.

תודה רבה. מתנצלת שוב על ההתפרצות, אבל זה באופן יחסי לחברתי אז אני רגועה יחסית.

אבל לאופר באה הרבה אז מתרגלים. אז מוזמנת אלינו תמיד.

אבוא בשמחה. ראשית, אנחנו מכירים את טענות הרשות להגנת הצרכן, בטח מאז 2018 כשישבנו איתם למשא ומתן, כשהייתה הסכמה שצריך להעביר הזמנת non-refundable גם לנופש במלונות, כשהם ישבו וביררו איתנו את כל נושא הנתונים. בדיונים היו גם נציגי המלונות, כמו רשת פתאל, ישבנו אתם על טבלאות, ישבנו אתם על נתונים, כך שהאמירה הזאת, שקפצתי בגינה קודם, כאילו לא סופקו נתונים בידי המלונות, לא ברור לי מאיפה היא באה, מה מקורה. גם דליה עצמה הייתה ממוענת לאותם מיילים. אני זוכרת שהיית בחופשת לידה אז, אבל היית ממוענת לאותם מיילים. לכן השורה התחתונה של האמירה הזו, כבוד יושב-ראש הוועדה, היא שבוודאי ובוודאי אפשר בנקל לבקר את השוק ולראות איך non-refundable ישפיע על התנהגות המלונות והתנהגות הצרכנים.

עכשיו לגופן של הטענות. כאמור, מאז 2018 אנחנו מנסים לגרום למדינת ישראל להתקדם וליישר קו עם מה שקורה בעולם. כמו שאתם יודעים, באתרי הזמנות ומלונות בעולם אפשר להזמין בשני מסלולים non-refundable, וכשאנחנו מדברים על תחרות, זה לא הנתון שנתנה דליה – 65% מהשוק הוא ריכוזי. זו לא התחרות שאנחנו מדברים עליה, התחרות היא באמת אל מול אתרי ההזמנות, כי מה מונע חוק הגנת הצרכן היום? הוא פוגע ישירות באתרים של המלונות. הרי דה פקטו ה- non-refundableמוצע גם בישראל. למרות מה שמשרד המשפטים אמר, החברות הבין-לאומיות טוענות שהחוק הישראלי לא חל עליהן והן מציעות לצרכן הישראלי לבצע הזמנות non-refundable. נכון להיום, למעלה מ-50% מההזמנות פה בארץ הן באמצעות אתרי ההזמנות; רק 20% מההזמנות הן באתרים של המלונות, ואותם אתרים, כאמור, מוגבלים, הם לא יכולים להציע שני מסלולים. לכן היום חוק הגנת הצרכן פוגע במלונות באופן ישיר, הם לא יכולים להציע באתרים שלהם שני מחירים בעוד אתרי ההזמנות הבין-לאומיים יכולים לעשות את זה. בשורה התחתונה, התחרות האמיתית שנפגעת היום היא בין אתרי המלונות אל מול אתרי ההזמנות המתחרים. יש למלונות אינטרס שההזמנות יבוצעו דרך האתר שלהם, וכרגע הם מנועים מלעשות את זה בצורה שעושים את זה אתרי ההזמנות. לכן צריך להבין במי החוק הזה בדיוק פוגע ואיזו תחרות נפגעת.

לעניין ריכוזיות השוק, נתנו פה נתונים - - -

אגיד לך משהו. יהיו פה הרבה תומכים בחוק. הנאום חוצב הלהבות שלך בעד החוק יכול למנוע את אישור החוק היום.

חס וחלילה. אקצר, עוד מילה אחת.

תקשיבי לי עוד קצת. תומכי החוק – דיברו פה כבר עשרה אנשים. אנחנו רוצים לשמוע את מתנגדי החוק ולעבור להקראה. כל תומך חוק שידבר עכשיו וינאם לנו נאומים מונע את ההתקדמות של החוק. תחשבו על זה כשאתם נואמים. יש לנו שעה לחוקק את זה. בבקשה.

אז אגיד רק דבר אחד. הוראת שעה לשנה, אין בה כלום כי אנחנו חיים בתקופה של אי-ודאות – כן קורונה, לא קורונה, אף אחד לא יודע מה יהיה שנה קדימה. אני חושבת שאם אתם מתכוונים לצמצם את הוראת השעה זה חייב להיות לשלוש שנים כדי לתת לשוק להתאים את עצמו ולראות את התחרות האמיתית.

זה לשלוש שנים.

ככל שזה תלוי במלונות, נספק את הנתונים הנדרשים. תודה רבה.

הכיוון הוא שלוש שנים. אני ממליץ עכשיו רק למי שיש הסתייגויות מהחוק. איסתא, אתם מתנגדים לחוק?

אני מדבר מאוד בקצרה.

לא אעצור אתכם. אני אומר לכם, יש לנו 50 דקות לחוקק את זה. תומכי החוק, אני ממליץ לכם לא לנאום. מי שיש לו הסתייגות מהחוק – יגיד לנו את ההסתייגות.

רק במילה על סיפור הטיסות, כי נראה לי שהיה פה איזשהו פספוס. היום בין 20% ל-25% מהנוסעים דרך נתב"ג טסים לואו קוסט. כל חברות הלואו קוסט לא מחזיקות בישראל מטה, מה שאומר שהן לא עומדות בחוק הגנת הצרכן. אנחנו מדברים על כך שלפחות רבע מהטסים לא נהנים מחוק הגנת הצרכן בטיסות, וזה ילך ויגבר. אנחנו, כחברות שמציעות שירותי תיירות, לא יכולים למכור חברות לואו קוסט כי אנחנו לא יכולים לספוג את חוק הגנת הצרכן, מה שמייצר תחרות לא שוויונית בינינו לבינם. דווקא בעולם הטיסות הייתי מציע להיכנס ולעשות את זה אפילו בעצימות יותר גבוהה, כי שם גם הצרכנים נפגעים וגם החברות הישראליות נפגעות.

תודה לך. הדס יעקובסון, המועצה לצרכנות.

שלום, אדוני, שלום לחברי הכנסת. נתחיל מזה שאנחנו לא כל כך אוהבים את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית. אנחנו חושבים שנכון עשיתם כשפניתם לנוהג הבין-לאומי, אבל אנחנו מתעלמים ממצב אחד בסיסי – חוק הגנת הצרכן הישראלי היום מקשה מאוד על ביטול עסקת תיירות, היא כמעט בלתי אפשרית. אם אזמין נופש לחגים היום, בעוד שבועיים כבר לא אוכל לבטל אותו; אם אתקשר עכשיו לחברה ואזמין לעוד ארבעה ימים – גם אז לא אוכל לבטל אותו. זכות הביטול כמעט לא קיימת בחוק הגנת הצרכן, היא נורא מצומצמת, היא זכות עם תנאים כפולים, אני כבר לא מדברת על זה שכולנו סופרים שמונה ימים שאינם ימי מנוחה. זה סעיף מסובך, מסורבל מאוד, שמצמצם את זכות הביטול. הבעיה היא לא זכות הביטול הנרחבת מדי של הצרכן הישראלי לעסקאות תיירות, הבעיה היא הפוכה.

אני מקבלת את הרעיון שאנחנו צריכים להצטרף לשוק הבין-לאומי, הנתונים מדברים בעד עצמם, אבל צריך ללכת עד הסוף. אי-אפשר לצמצם אותה עוד יותר - - -

החוק הזה מצמצם?

בוודאי.

מה זה עד הסוף?

תסבירי לי איך מצמצם.

עד הסוף זה אומר שבמקום אותם 14 יום – שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, שגם ככה לא מאפשרים לי לבטל – שגם ככה לא מאפשרים לי לבטל, שזה התנאי החיובי - - -

אבל זה לא קשור להצעת החוק הספציפית הזאת. זה מעלה - - - אחרת בחוק.

רגע, אבל בואו נשמע.

לאופר, צאי החוצה לרבע שעה ותחזרי. בבקשה.

זאת אומרת, גם הצד החיובי הפרו-צרכני - - -

אבל אחדד, ברשותך. ההצעה הזו לא משנה את התנאים של ביטול עסקאות בארץ, היא רק מוסיפה עוד אופציה.

נכון, היא מוסיפה עוד אופציה שמצמצמת את זכות הביטול, כשהזכות מצומצמת מלכתחילה. אם כבר הולכים לצמצם את זכות הביטול, ואני מוכנה - - -

כשאת אומרת ללכת עד הסוף, למה את מתכוונת? להוריד את ה-14 יום ואת השבעה - - - ?

היום כשאנחנו נכנסים לבוקינג יש לנו שתי אופציות: non-refundable ו-refundable.

אני מבקש ממך להפוך את מה שאמרת להמלצה מעשית. בהנחה שהחוק הזה עובר בקריאה ראשונה, מה את ממליצה לעגן בתוכו?

אנחנו ממליצים שבמקביל לאותה הצעה non-refundable תינתן אפשרות לרכוש נופש שהוא refundable עד 24–48 לפני מועד הנופש, בלי ימי מנוחה, בלי לספור ימים - - -

להוסיף עוד רובריקה?

עוד מסלול?

כן, אפילו יקר יותר.

זאת אומרת, לגבי זה אין הסתייגות, פשוט להוסיף עוד איזשהו מסלול שמאפשר להרחיב - - -

לא בהכרח להוסיף עוד מסלול – שהמסלול של זכות הביטול יורחב.

אני מוכן גם להוסיף עוד מסלול.

זה עוד מסלול.

חברים. תשלימי את דברייך.

אם אנחנו נותנים non-refundable וזה יהיה בזול – נהדר; כאמא לילדים, אם אני רוצה להזמין חופשה לחגים – לילד שלי יש נטייה להעלות חום שנייה לפני שיוצאים לחופשה – הייתי מאוד שמחה לקנות היום ולשלם יותר על מסלול שיאפשר לי לבטל את החופשה יום-יומיים לפני. אשלם היום יותר. זה יכניס כסף לשוק, זה טוב לכולם וזה פרו-צרכני, כי כרגע האופציה תהיה שאי-אפשר לבטל או מאוד מאוד קשה, בהתאם להוראות החוק היום.

אז עוד תחנת ביטול, עוד אופציה.

לא עוד אופציה, זה במקום החלופה שיש היום.

מה שהיא מציעה זה במקום החלופה של החוק, אז אתם צריכים לחשוב אם אתם רוצים את זה.

לא במקום.

היא אמרה עכשיו "במקום".

הם מציעים במקום.

אם ביטול – אז עד הסוף, עד הרגע האחרון. אפשר יומיים לפני.

אם אני הצרכן ובוחר בצלילות הדעת את המסלול, אני עושה את ההימור שלי, למה שלא אעשה את זה?

אני מאוד רוצה שתעשה את זה.

היא לא אמרה את זה, מרגי. היא אמרה: אם קניתי אפשרות לביטול, זה יהיה גם עד יומיים לפני, לא שבוע ולא עשרה ימים.

לא 14 ימים מיום ההזמנה.

ככה זה בדרך כלל באתרים.

נכון, זה מה שנאמר כאן.

אם אתם רוצים את האפשרות הזאת, תתחילו לבשל את זה בראש. עו"ד ירון לוינסון, רשות ההסתדרות לצרכנות – מה זה אומר, של ההסתדרות?

הארגון צרכנים ששייך להסתדרות. עסקת המכר מרחוק היה הישג צרכני גדול שהגענו אליו לפני הרבה שנים נועד, בין היתר, לפתור את כל הבעיות שהיו, כשסוכנויות וחברות פרסמו, אפרופו טורקיה, 99 דולר לאנטליה, ולמטה, באותיות הקטנות: לא כולל, לא כולל – ואז המחיר הכולל היה 200–300 דולר. אז אמרו: נעשה עסקת מכר מרחוק, שיהיה ביטול. הלכו לכיוון סוכנויות התיירות, כי הן באמת ענף רגיש שצריכים לתמוך בו, ואמרו: להבדיל ממקצועות אחרים במשק, לסוכנויות תיירות תהיה להם אפשרות עד שבועיים ימים שאינם ימי מנוחה לפני האירוע עצמו. אחר כך היה את הביטול בשירותי חוץ. זאת אומרת, יש פה מגמה שהולכים לקראת שירותי התיירות – ואני בעד זה, ככל שניתן. במקרה הנדון אני בכלל לא בטוח, למרות שיש פה קונצנזוס של משרדי הממשלה, שתהיה פה באמת הגנה על הצרכן. אולי זה יעזור לתיירות, אבל לדעתי – ואמרה את זה הרשות להגנת הצרכן בשקט – הצעת החוק לא רק שלא תוזיל את המחיר אלא עלולה אפילו לגרום להעלאת מחירים.

בגלל זה עשינו את הפיקוח.

לא ניתן הרי לפקח בנושא של מחירים, אתם תעשו איזה מחירים שתרצו. יש הרבה אפשרויות למניפולציה בהצגת המחירים. אלה לא מחירים בפיקוח, כל אחד קובע את המחירים.

אנחנו נותנים עוד אופציה.

איך תפקח?

אין בעיה, אני זורם איתך – אז אל תשתמש באופציה.

אבל אופציה בסיסית אין לי, מה זה אל תשתמש? לדעתי, לא תהיה ירידת מחירים, גם לא תהיה אפשרות לבדוק את זה במנגנונים שהוצעו פה. חייבים לייצר מנגנון, חייבים איכשהו לראות אם יש עלייה. לדעתי, לא תהיה ירידת מחירים והצרכן בסופו של דבר יינזק למרות הכוונה הטובה.

תודה. מוריה כלפה בזום. אם את תומכת, אז קצר כי הדברים נאמרו.

תודה רבה על רשות הדיבור, נעשה את זה בקצרה. אנחנו מייצגים את איגוד בתי המלון והתיירות. אנחנו תומכים בהצעת החוק, אנחנו חושבים שהצעת החוק הזו תגביר את התחרות בענף התיירות. אנחנו יודעים שבעולם החוק המוצע כבר קיים. מעבר לזה, אנחנו חושבים שמדינה ששמה דגש על חדשנות וטכנולוגיה, מן הראוי שתאמץ את החוק הזה. אנחנו יודעים שהצעת החוק תוזיל ותייעל גם לאזרח. יש כאן מצב של win-win, כמו שאמרו חבריי – מצד אחד, ודאות לבית המלון שלא יחשוש מביטולים והנחה משמעותית לצרכן.

אני מצטרפת למה שאמרה חברת הכנסת לימור מגן תלם, שהצעת החוק הזו לא פוגעת, היא מוסיפה על הקיים. הצעת החוק כתובה שחור על גבי לבן ואומרת שאם הצרכן ירצה לרכוש חופשה וימצא שהחופשה עם האופציה עם ביטול והאופציה ללא ביטול היא באותו סכום, מה שיחול עליו זו האופציה עם הביטול. אנחנו חושבים שהצעת החוק הזו מאוזנת, אנחנו חושבים שאין סיבה לא לאמץ את הצעת החוק הזו. תודה רבה.

תודה לך. אוריאל סיטרואן, רשות התחרות, בבקשה.

אנחנו בעד ההצעה, בסך הכול זה ייתן עוד אופציות לצרכן, הוא יכול לבחור בזול או ביקר. זרקו פה כל מיני דברים על המחיר – המחיר יעלה או המחיר ירד – זה תלוי לאיזה צרכנים. אם הגנת הצרכן חלה פה – שזה לא בטוח כי מאוד קשה לבטל, זה רק בתוך 14 יום מיום ההזמנה והרבה פעמים החופשה היא בעוד הרבה זמן – אבל מי שרוצה לקחת סיכון ולהזמין ללא ביטול, עבורו רוב הסיכויים שהמחירים ירדו. יכול להיות שכאלה שרוצים עם אפשרות ביטול, להם המחיר יכול לעלות כי עכשיו חברות התיירות יכולות להציע את שתי האופציות. בגלל שהיום רוב חברות התיירות מציעות אפשרויות ביטול רחבות, רוב הסיכויים שהצרכן ייצא נשכר מההצעה.

תודה רבה, אוריאל. יניב מאירוב, חברת סימפלקס. מי שתומך בחוק – תאמינו לי, תתקדמו. אנחנו רוצים להקריא והזמן עובר ולא נספיק לגמור את החוק היום.

שלום לכולם, אנחנו מעל 15 שנה בשוק, עובדים עם מעל מ-50% מבתי המלון בארץ ומייצגים את החנויות שלהם. לפני הנתונים שאנחנו רואים, אין קשר לחוק הביטול של מכר מרחוק. המחירים עלו בין שנת 2018 ל-2019, מ-2019 ל-2020, מ-2020 ל-2021 וגם עכשיו הם יקרים יותר. ללא חוק ביטול וללא חוק אחר, המחירים עלו. המחירים עולים ויורדים כתוצאה מביקוש.

יש תחרות של המלונות מול שני גורמים: 1. מול המתחרים שלנו בחוץ – יוון, טורקיה וכל מה שמסביב – וברגע שהמחיר פה יקר מדי אנשים נוהרים החוצה. לכן שום חוק – של ביטול, ללא ביטול, עם החזר או בלי החזר – לא ישנה פה שום דבר, כי אם המחיר יעלה - - -

אתה בעד החוק?

אני בעד החוק, כי אם - - -

אז תגיד משפט סיום, אדוני.

הדיון הוא לא על הוזלת מחירי התיירות.

לסיכום - - -

לא יהיה חוק היום, אתם לא מבינים את זה? אני צריך להסביר את זה אלף פעם?

יכולתי לסיים. לסיכום, החוק לא יעלה את המחיר, הוא בסך הכול ינגיש אותו להמון אנשים. מצד שני, הוא יאפשר לבתי המלון להבטיח את עצמם לתקופות שהם לא יודעים מה יהיה. הם מוכנים לתת את זה במחיר יותר זול.

דבר נוסף וחשוב מאוד, חלק גדול מההזמנות נעשה על ידי בוקינג וסוכני תיירות כאלה ואחרים. מה שקורה, זה יוביל חזרה את האמנות האלה לסוכני הנסיעות ולבתי המלון, שיחסכו המון עמלות. אם בית מלון - - -

יניב, זה נאמר כבר. למה אתם חוזרים על דברים שנאמרו?

תודה רבה.

זה טוב שכיף לדבר בוועדת הכלכלה – כל זה נאמר, חבל על הזמן של כולנו. אליקו שליין, ארגון הנכים, הערות לחוק הספציפי. לא הערות כלליות, רק לחוק הזה.

אנחנו תומכים בחוק. קודם כול, אנו סוברים וחושבים שצריך לאפשר עסקה עם זכות ביטול – חלקית אפילו, של 48 שעות – וגם עסקה בלי זכות ביטול, שהיא זולה יותר. זה לטובת הצרכנים בכלל, ובפרט לאנשים עם מוגבלים, שכל שקל שהם יכולים לקבל כהנחה הרי זה מבורך, כולל באתרים הישירים של בתי המלון. תודה רבה.

תודה לך, אליקו. אנחנו עוברים להקראה, כולל תיקונים אפשריים. יכול להיות שנחליט על בחינת שינויים לאחר הקריאה הראשונה. למשל, אותה זכות ביטול של 24 שעות או 48, אם נכלול את זה עכשיו בנוסח זה משנה את כל החוק ומאריך את האפשרות שלנו לחוקק את זה עכשיו, אבל נרשום לפרוטוקול שלקראת קריאה שנייה ושלישית יוזמי החוק יציגו אפשרויות עם משרדי הממשלה גם לביטול של 24 שעות או 48 שעות לפני החופשה עצמה. הקראה בבקשה.

אני מבקש לומר שני משפטים לפני ההקראה. הדברים נאמרו כאן, אבל אני בכל זאת רוצה להסב את תשומת לב חברי הכנסת לכך שמדובר במהלך של כרסום בזכות ביטול סטטוטורית, שקבועה היום בחוק הגנת הצרכן שנחקק לפני כ-20 שנה. גם בזמן החקיקה היו חששות לגבי הדבר הזה, לא עבר בקלות בכנסת. גם זכות ביטול "כי בא לי" – חרטה צרכנית – ותקנות ביטול עסקה עברו לאחר דיונים מאוד ממושכים. צריך לזכור שחוק הגנת הצרכן נותן הגנות לצד שהוא מוחלש לעומת העוסק – יש פערי מידע, יש פערי כוחות בין שני הצדדים האלה. אני חושב שצריך לזכור את הנקודה הזאת כשקובעים את ההסדרים האלה שמכרסמים לראשונה – למעשה לא לראשונה, מכיוון שיש כבר את הסעיף שנוגע לשירותים שניתנים במלואם בחו"ל, אבל זו פעם ראשונה שמדובר בכרסום בזכות הביטול הסטטוטורית לגבי שירותים שניתנים במלואם בישראל. לכן אני חושב שצריך להיזהר עם הכרסום הזה ולהיזהר מפני מדרון חלקלק, מכיוון שאם אנחנו מחילים את ההוראות האלה כעת לגבי שירותי תיירות או לגבי שירותי אירוח בבתי מלון, יכולות לעלות בהמשך טענות גם מצד עוסקים בתחומים אחרים, שאולי אפשר להחריג או לסייג את זכות הביטול.

אבל הוראת השעה פותרת את הבעיה הזאת.

הוראת שעה לשלוש שנים עם סעיף של דרישת נתונים – ניסחתי משהו כזה - - -

דיווח לוועדת הכלכלה.

דיווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה.

זה פותר את הבעיה הזאת.

אני לא יודע אם הוא פותר, צריך לראות את הנתונים שיימסרו והאם הרשות תוכל לעבד אותם, לבדוק אותם ולתת תמונה מלאה לגביהם. אני לא בטוח. אולי העוסקים בתחום יוכלו להגיד האם הנתונים, למשל מהשנתיים האחרונות, מייצגים. עברנו שנתיים של משבר קורונה, שאני לא בטוח שהנתונים לגביו כל כך מייצגים.

אפשר ללכת יותר אחורה אולי ואז את השנה-שנתיים של הקורונה לנטרל.

בכל אופן, לענף יש נכונות מלאה לשתף פעולה ולמסור נתונים. זו לא הבעיה.

אתם יכולים לתת נתונים גם חמש שנים אחורה?

כן, זה הכי נכון.

כי השנים הרגילות שונות מהקורונה.

איתי, צריך ללכת לשנת 2019, הייתה שנת שיא בתיירות.

אפשר גם במהלך שלוש השנים של הוראת לקבל נתונים.

זה ברור. צריכים לקבל קודם ואת ההשוואה לעכשיו.

כלפי העתיד – בוודאי, אבל גם חמש שנים אחורה. עד חמש שנים מיום כניסת החוק לתוקף יימסרו נתונים, שיהיה להם מעמד סודי.

התכלית, אם אני מבין נכון, היא לוודא שהמחירים שנהוגים היום לא יהפכו להיות מחירי ה- non-refundable, והפרמיה שאנחנו, הצרכנים, נידרש לשלם תהיה מאוד גבוהה עבור מתן זכות ביטול, גם היא, כפי ששמענו, מצומצמת היום לעומת מה שנהוג באתרים הבין-לאומיים.

יש תחנה, שהיא מעבר לדיווח השנתי שיעשה איזושהי בקרה. אחרי שלוש שנים, אם לא נחה דעתה של ועדת הכלכלה באותה תקופה, הוא פשוט תבטל. אם היא לא עשתה פעולה אקטיבית להאריך אותו הוא מתבטל.

מאחר שדיברה כאן הדס יעקובסון על צמצום הפגיעה, ואנחנו מדברים כבר על יוקר התיירות והנופש פה, הייתי מבקש עוד רובריקה בדיווח – גם תוצאות המאזנים, לא רק המחירים. עליית מחירים לא משקפת את הצורך האמיתי, החזירות שיש לאחרונה במשק הישראלי, לעשוק את הצרכן, הגיע הזמן לשים את זה במרכז החדר. אין שום הצדקה למחירים האלה, אני לא חושב שבחוץ לארץ, שהפערים מולם הם 300% ו-400%, מפסידים.

היועץ המשפטי אמר לי שכל חברה שתרצה לעשות את שני סוגי החבילות התיירותיות – אחת עם ביטול ואחת בלי – תהיה חייבת לתת את המידע. אם היא לא תיתן את המידע החוק לא חל עליה.

צריך לדעת מה לבקש.

בתוך המידע אתה מדבר גם מחירי החדרים וגם מאזנים לחברות שלא נסחרות בבורסה, שזה חברות פרטיות, יידרשו לתת את המאזנים שלהן.

למה המידע הזה רלוונטי? אני שכשאתה עושה השוואה לגבי מחירי חדרים זה מדבר בעד עצמו.

לא, לא מדבר בעד עצמו. כשאתם מתאמים מחירים כולכם יחד - - -

לקבל מאזנים מחברות פרטיות, אני לא בטוחה שזה - - -

יש תיאום מחירים וולונטרי, מה שנקרא.

איזה תיאום מחירים? יש תחרות.

איזה תחרות יש פה? אין מלונות, איזו תחרות יש פה?

המחירים של מלונות בישראל יקרים, הדיון מי נושא - - -

אני מבינה מה אתה אומר. למה זה רלוונטי?

הדיון מי נושא באחריות לכך לא מתקיים היום, אבל כשרואים רווחי שיא בקורונה, בשנים הכי קשות של האזרחים בישראל, את התייקרות חבילות התיירות, כשראינו מענקים ודיבידנדים בזמן שהממשלה נתנה מענקים לחברות - - -

אתם מדברים חברה אחת של 20 מלונות מתוך 460 מלונות.

אם ניווכח שזה לא היה נכון – נכון.

זה לא מעיד על הכלל. ראיתם דוחות של פתאל ודן, הם לא נמצאים שם. חברה אחת, 20 מלונות, אני חושבת שיש בזה משהו שהוא לא מידתי והוא גם זר.

מי שאין לו מה להסתיר לא פוחד לתת את המאזן שלו.

למה מלון שרוצה לתת אפשרות של בחירת שני מחירים צריך לתת את המאזן שלו?

כי המאזן מבטא - - -

אני לא חושבת שזה רלוונטי. הוא ייתן את המחירים, הוא ייתן את כל הנתונים ההשוואתיים.

זה רלוונטי כי שיעור הרווחיות יכול לנבוע מהפקעת מחירים.

אבל אתה יכול לראות אם יש הפקעת מחירים, אתה משווה את המחירים למה שהיה לפני ארבע שנים לצורך העניין ומשם אתה מסיק את זה.

אני שומע את ההתנגדות לי - - -

כי זה נראה לי, סוג של חברות פרטיות - - -

שמעתי אותך.

יש חברות ציבוריות שמדווחות.

אנחנו נכלול את זה בחוק. מי שנכון ורוצה לבוא לקראת האזרחים לא יפחד להציג את הנתונים הכספיים שלו, ואם יש לו מה להסתיר – זה מדאיג אותנו.

איזה נתונים כספיים אבל? לא הבנתי.

דוח כספי, מאזני רווחיות.

אבל זה משהו שהוא סוד מסחרי.

תישמר הסודיות. אנחנו גוף מחוקק.

אולי נשמע את רשות התחרות, אם יש פה עניין לתת מאזן רווח והפסד.

אפשר לפתור את החששות האלה – זה יישאר סודי, זה מידע חסוי.

ודאי, אמרנו. זה בכפוף לכך.

גם אם נשמע אותה, אנחנו נדרוש את זה.

זה מידע חסוי בכל מקרה, זה לא משהו שאמור להפריע.

חברים, אפשר לעבור להקראה?

יש לנו זמן להתווכח בין הקריאה הראשונה לשנייה.

נעבור לקראה. איתי, קדימה.

כל הדברים האלה, אחרי הקריאה הראשונה.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל),
התשפ"ב–2022

תיקון סעיף 14ג2
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 14ג2 –



(1) בכותרת השוליים, המילים "מחוץ לישראל" – יימחקו.



(2) בסעיף קטן (א) –




(א) ברישה, המילים "הניתנים במלואם מחוץ לישראל באמצעות נותן שירות מחוץ לישראל" – יימחקו;




(ב) בפסקה (2) במקום "נותן השירות מחוץ לישראל" יבוא "העוסק".



(3) האמור בסעיף קטן (ז) יסומן (ח) ולפניו יבוא:



"(ז) מצא הצרכן סמוך לאחר מועד ביצוע עסקה למתן שירותי תיירות, כי מחיר שירותי התיירות שרכש בעסקה לפי מדיניות הביטול אינו נמוך ממחיר אותו השירות שהעוסק מציע בעסקה עם זכות ביטול לגבי אותו מועד למתן השירות, יחולו על העסקה ההוראות לעניין זכות הביטול."



אני רוצה להסביר וגם להעיר תוך כדי לגבי הסעיף שהקראתי. מדובר על תיקון של הסעיף שקיים היום, שעניינו ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל. זה ההסדר שנחקק, כפי ששמענו, לפני כשלוש שנים, וכעת הוא יחול על כל שירותי התיירות, בין אם הם ניתנים בישראל ובין אם הם ניתנים במלואם מחוץ לישראל.

אני רוצה לשאול לגבי הסעיף האחרון שהקראתי, כי הוא מעביר את הנטל לצרכן לבדוק האם המחיר שהוא מצא הוא נמוך יותר, ואז הוא צריך לפנות לעוסק ואמורות לחול לגביו ההוראות לעניין זכות הביטול.

זה בא להגן עליו. זה סעיף שמגן עליו, שאם הוא מצא כזו עסקה, שתהיה לו אפשרות. כל הרעיון היה להגן על הצרכן.

אפילו יותר קל. איתי, יש שתי רובריקות: עם ביטול / בלי ביטול. אם המחיר עם ביטול יותר יקר מאשר בלי ביטול – זה לא חל. קל.

קודם כול, כעיקרון, לא כתוב שהאפשרות לפי מדיניות הביטול בהכרח אמורה להיות האפשרות היותר זולה.

אז בוא נוסיף משפט שצריך להציג את זה יחד. כשיש אפשרות בלי ביטול, צריך להציג גם את האפשרות עם ביטול, ואז זה הכי קל בעולם.

כל הרעיון הוא להגן עליו, לא להטיל עליו נטל.

השאלה היא לגבי פערי המחירים, כי זה נושא שלא מוזכר בסעיף שאנחנו מתקנים.

מדובר על אותו חדר. אתה רוצה להזמין חדר במלון X – יציגו לך מחיר עם ביטול ומחיר בלי ביטול. אם המחיר בלי ביטול גבוה יותר מהמחיר עם ביטול, אז אתה יכול לבטל. מדובר על אותה עסקה בדיוק, זה העניין.

אין עליו שום נטל. זה מאוד פשוט, הוא רואה את זה מוצג ואז יש לו אפשרות לבטל.

אז צריך יהיה לחדד את זה בנוסח.

אז בנוסח תחדדו, אבל זה היה הרעיון.

זה חל גם לגבי תיירות מחוץ לישראל?

מבחינתנו, אנחנו מדברים על כל סוגי התיירות שישראלים רוכשים.

אבל איך זה יעבוד בפועל? אם מצאתי שמכרו לי עסקה כזאת במחיר גבוה יותר, מה אני עושה?

אתה יכול לבטל אותה, חוק הגנת הצרכן חל עליך.

זה נותן לך זכות ביטול אוטומטית.

אנחנו מדברים על אותה זכות ביטול שיש לך היום.

ממתי סופרים את זכות הביטול?

ממועד העסקה.

אבל יכול להיות ש-14 ימים כבר עברו.

זה לא כל כך ברור כי כתוב כאן ככה - - -

אפשר ב"סמוך לאחר ביצוע העסקה" להכניס מועד.

צריך להכניס מועד אני חושב.

אנחנו סתם מסתבכים, החוק ברור גם היום. הוא חל בדיוק כמו שהוא חל היום, לא משנים את זה.

רכשתי עסקה לא לפי זכות הביטול הצרכנית המעוגנת היום. רכשתי חדר לפי מדיניות הביטול של העוסק.

שהייתה אמורה להיות יותר זולה.

הייתה אמורה להיות יותר זולה, מצאתי עכשיו שמכרו לי בעצם עסקה יקרה יותר. מה אני עושה?

אנחנו אותו על אותו חודש, על מועד ביצוע העסקה.

מועד עשיית העסקה? זה משאיר פרק זמן מאוד קצר לעשות את השינוי.

המחיר משתנה 17 פעמים ביום.

זה בדיוק העניין, המחיר יכול להשתנות.

אם תרכוש כרטיס טיסה לחו"ל, יש לך ריבועים: עם ביטול / בלי ביטול – באותו רגע.

באותו מועד ואותו ספק.

אותו יום ואותו ספק. אבל זה ברור שזה באותו יום.

עד 24 שעות אחרי.

קח 48 שעות, כדי להגן עוד יותר.

לא, המחירים משתנים. זה כבר יהיה בלגן. ממש באותו יום.

המחירים משתנים מעת לעת בהתאם למלאי.

על אותו יום. אנחנו מדברים על אותה עסקה.

ברור, לכן אמרתי שמספיק 24 שעות.

נספיק לקרוא את זה היום? לגמור? אנחנו רוצים להקריא ולאשר.

כן.

אני מבקש זכות דיבור. זה חשוב.

רגע, אני רק רוצה להבין מה - - -

אתן לכם, חברים. אבל אם אתה בעד החוק, תדע שלא יהיה לך חוק היום. אני חוזר על זה אלף פעם, אתם לא מקשיבים. תעירו כמה שאתם רוצים; בעוד 20 דקות הדיון נגמר. מי רוצה להעיר הערות?

אחרי הקריאה הראשונה יש עוד פעם דיון בוועדת הכלכלה ונדון שוב בדברים לעומק.

לא, אין הערות.

מי רוצה להעיר הערות? אוקיי, תתקדם.

אני רוצה לחדד מה השינויים שנשלב בסעיף קטן (ז). מצא הצרכן עד 48 שעות אחרי - - -

24.

24? מה ההחלטה?

24.

הם המחוקקים, הם יגידו. 24?

24.

24. תתקדם.

אותה עסקה בדיוק. במקרה הזה יחולו על העסקה הוראות לעניין זכות הביטול שקיימות היום, אבל סופרים את 14 הימים לא ממועד ביצוע העסקה אלא מהמועד שבו הוא גילה - - -

שיש עסקה יותר טובה.

כן, כן.

על מי נטל ההוכחה בעניין הזה?

על הצרכן. גם היום זה אותו דבר.

אין פה יותר מדי נטל הוכחה.

רק חידוד – שזה מאותו ספק.

וזה ייכנס גם לפיצוי לא הוכחת נזק?

תיכף אגע בעניין הזה. יש כמה תיקונים שצריך יהיה לערוך בעקבות השינויים. תיקון אחד: למחוק את ההגדרה "מחוץ לישראל", מכיוון שהסעיף יוחל על כל העסקאות. צריך יהיה לתקן את סעיף העיצומים הכספיים שחל גם היום – סעיף 22ג(א)(25א) – למחוק משם את "נותן שירות מחוץ לישראל" ולהחליף אותו ב"עוסק". זו התאמה. כך גם סעיף 31א לעניין פיצוי לדוגמה – זו סמכות של הממונה על הגנת הצרכן.

עכשיו אגע בתיקונים שעלו כאן בדיון. קודם כול, החוק המוצע יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום הפרסום. נצטרך לחדד על אלו שירותי תיירות החוק יחול מכיוון שהיום, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, החוק על שירותי תיירות שהם שירותי הארחה, נסיעה, חופש ובילוי – כלומר, הגדרה רחבה.

יש הגדרה בחוק לדבר הזה?

יש.

רוצים להשאיר - - - ?

שיישאר.

מה ההצדקה להחיל על השכרת רכב או כרטיסים למופעים?

איתי, מלונות וטיסות.

הארחה, חופש ובילוי, בלי נסיעה? אבל זה לא טיסות.

אתרי נופש, לא רק מלונות.

אפשר לומר "מתקני אירוח".

חנה, תחדדי איך עדיף לנסח מבחינתכם, כי כרגע כתוב: "הארחה, נסיעה, חופש - - -"

אפשר לא להיצמד למה שכתוב היום, להגיד: שירותי אירוח ושירותי טיסה. נדייק אחר כך.

איתי, אנחנו מדברים על לינה וטיסות.

אני מבקש להקריא טיוטת נוסח שניסחתי תוך כדי הדיון לגבי הסמכות של הממונה על הגנת הצרכן לדרוש מידע, ותתקנו אותי תוך כדי. "הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן או עובד הרשות להגנת הצרכן מטעמו רשאי לדרוש מידע מעוסק המשווק או מוכר שירותי תיירות שחל עליהם הסעיף שעכשיו אישרנו ומציע שמציע שירותי תיירות לפי מדיניות ביטול – כלומר ללא זכות ביטול – לעניין מחירי השירותים שהוא מציע, תנאי העסקאות המוצעים וכן" – וכאן רציתי להבין מה החלטת הוועדה על דוחות כספיים מבוקרים, מאזנים. מה הוועדה מבקשת?

דוחות כספיים - - -

אני מבקשת להחריג עסקים קטנים מדרישות הדיווח.

למה? הם לא חייבים להציע.

יכול להיות שהרשות להגנת הצרכן לא תבקש מעסקים את הדוחות האלה, אבל את הזכות לבקש יש לה.

למה, אין להם אפשרות להציג אותם? זאת הבעיה?

אבל לא יפנו אליהם, לא נראה לי שהם יהיו הסיפור.

זו אמירה בעייתית, כאילו עסקים קטנים לא מגישים.

ממחזור עסקי מסוים.

ממחזור עסקי מסוים? איזה מחזור?

לקבוע מחזור הכנסות של עסקים גדולים.

20 מיליון.

מה המספר שאת רוצה?

יש הגדרה בחוק חובת מכרזים.

אבל זה לא מתואם איתנו, סליחה.

אז מה את חושבת? שתהיה לך את הזכות לבקש פיקוח - - -

לא צריך להחריג אף אחד, אדוני.

אם נרצה לעשות הגבלה לעסקים בהיקף מסוים זה ייכלל בתיקונים מקריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הזה חוזר אלינו אחרי הקריאה הראשונה. אחרי ההקראה, אם נספיק ונגמור, נעיר מספר הערות לפרוטוקול לסוגיות שייבחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה.

אולי נציין את זה בדברי ההסבר.

בדיוק, שם.

בתור מישהו שמבקש הרבה נתונים מחברות ועושה ניתוחים, אז אני חושב שזה לא צריך רק מציע אלא בפועל, כי בסוף נרצה לראות אם סך האנשים ששילמו לחופשות שילמו בממוצע יותר מאשר לפני החוק או פחות אחרי החוק. יהיו כאלה שישלמו יותר. לא הצעת מחיר של המלון אלא בכמה כסף העסקה נסגרה בסוף, ולא רק הצעות.

מחירי עסקאות שבוצעו.

בפועל.

שאפשר יהיה לקבל את הנתונים לפחות שלוש שנים אחורה.

תיכף אגיע לזה, אבל עוד לא הבנתי מה החלטת הוועדה לגבי הדוחות הכספיים.

מאזן מבוקר, וזה ייבחן במעבר בין קריאה ראשונה לשנייה אם זה חל על עסקים מסוים.

נשמח להגיד לפרוטוקול שההמלצה שלנו היא לבחון נתונים של עסקים במחזור של 100 מיליון שקל בשנה.

אז סירסת את כל תיירות הפנים, השארת רק את המלונות.

נבדוק את זה, לא אישרנו את זה.

עם כל הכבוד, מה עשינו בזה?

לא אישרנו את זה. כרגע לא אושר. בואו נמשיך.

עוד כמה הבהרות לגבי דרישת המידע. עוסק שקיבל דרישת מידע יחויב למסור את דרישת המידע, ויכול להיות שלקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית נבחן סנקציות שיוטלו על עוסק שלא ימסור מידע – לא כרגע. נחדד בנוסח החוק שהמידע, יכול שיתייחס לגבי גם לגבי עסקאות שבוצעו חמש שנים לפני יום התחילה של החוק המוצע.

אפשר לבקש שהממונה לא רק יוסמך לבקש את המידע אלא גם יורה על האופן שבו המידע יועבר?

כן, ודאי.

ועל האופן שבו הוא יימסר.

חבר הכנסת מרגי, הכוונה הייתה שהעברת המידע תחול רק על עסקים גדולים מעל 100 מיליון, לא שהצעת החוק כולה.

אנחנו מבינים, אבל כרגע לא נעסוק בזה.

נכריע בכל השאלות בין הקריאה הראשונה לשנייה. בואו נתקדם, חברים.

הסעיף הבא הוא סעיף שעניינו חובת שמירת סודיות על כל מי שהגיע לידיו מידע שנמסר – מן הסתם הרשות להגנת הצרכן וכל אדם שהגיע לידיו מידע שנמסר. ננסח את סעיף שמירת הסודיות כפי שמקובל בחקיקה, כלומר נסייג מקרה שבו הוצא צו של בית משפט. זה הסייג המקובל בחקיקה לגבי שמירת מידע. אני מציע גם לקבוע שעוסק שלא מסר מידע לא יהיה רשאי להציע שירותי תיירות ללא זכות ביטול לפי חוק הגנת הצרכן, ואז תחול עליו הסנקציה של הצעת עסקה לצרכן בניגוד לסעיף 14ג לחוק.

אבל אם נתבקש, כי יכול להיות שהם לא יבקשו מעסקים קטנים.

רק אם הוא התבקש וסירב.

אבל אם צרכן נכנס לאתר, איך הוא יידע?

לא הבנתי את ההערה.

איך אדע - - -

גם היום עוסק יכול להפר את החוק.

הצרכן לא צריך לדעת אם הוא קיבל בקשה. אם אדם הגיש את הנתונים, הוא יכול להציע הצעה של ביטול ולא ביטול; אם לא הגיש את הנתונים הכספיים הוא לא יכול לפרסם הצעה כזאת והוא עובר על החוק.

יש לי הצעה פשוטה. אם הם לא יסכימו להעביר את המידע, משרד התיירות יידע לפרסם את זה. בוא נתקדם.

אבל משרד התיירות הוא לא הגורם שמפקח.

יעבירו את זה למשרד התיירות.

לא לא.

משרד הכלכלה יפרסם את זה.

בוא נבחן את זה.

תבדקו איזה גוף אחראי על זה.

המידע יועבר לבחינה למשרד התיירות. זה בסדר, נרצה שהמידע יועבר.

אבל איך יפרסמו את זה?

דממה. החוק הזה לא בשל לצאת לעולם, הוא לא בשל לקבל תוקף מחר. יש לנו עוד תיקונים, עוד הבהרות, עוד בדיקות. החוכמה היא להעביר בקריאה ראשונה, לעשות עוד דיון ולתקן ולהשלים. אל תיתקעו עכשיו על הדברים האלה. יש פה כמה שאלות, הן יירשמו לפרוטוקול בסוף. נרשום את כל הסוגיות שעוד לא סיימנו לטפל בהן, נאשר אותו בקריאה ראשונה ונמשיך לטפל. זה הכיוון.

אני מניח שגם לנו יהיו הערות לנוסח.

אולי גם עוד דברים שלא שמענו פה היום.

סירב לקבל מידע - - -

אבל צריכה להיות דרישת מידע.

רק אם הוא דרש.

יש לנו בחוקים אחרים חובת מסירת מידע. יש לנו התנהלות בדבר הזה.

הסעיף האחרון הוא סעיף דיווח לוועדת הכלכלה: הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה החל מיום שנה מיום תחילתו של חוק זה. צריך להבין מה הוועדה מבקשת – נתונים או - - -

אנחנו מבקשים לקבל את - - -

לא הייתי משאיר את זה רק הממונה, הייתי מבקש משלושה משרדים לדווח איך הם רואים - - -

משרד התיירות גם מבקש לקבל את הנתונים שהרשות תקבל.

נבקש שהרשות להגנת הצרכן ומשרד התיירות ידווחו. אנחנו רוצים גם אחריות כללית.

לראות אם הייתה באמת ירידת מחירים, איתי.

אפשר להטיל על שני גופים לדווח.

אגיד לכם מה מקובל בדרך כלל. הגורם שמקבל נתונים והגורם שאוכף זה הגורם שבדרך כלל אמור לדווח לוועדה על יישום החוק. זה המודל שאני מכיר. אתה מבקש לקבוע שהממונה יתייעץ עם משרד התיירות?

בתיאום – אני לא יודע אם בתיאום, כי יכולה להיות גם דעה סותרת.

השאלה היא מה יהיה הדיווח - - -

יש מבט מקרו-כלכלי, יש לאוצר מבט נוסף.

אם הייתה ירידת מחירים או לא, זה כל הרעיון בדיווח.

אבל הרשות אוספת את הנתונים.

מצד שני, אנחנו יכולים לקבל המון מידע האם מיושם, אם יש בלגן, אם פתאום אנחנו רואים שבפועל יש המון בעיות.

שר התיירות והממונה על הגנת הצרכן ידווחו אחת לשנה.

אבל צריך להבין על מה. הממונה על הגנת הצרכן מדווח על ריכוז הנתונים שהוא קיבל מהעוסקים?

כן. בחינת הנתונים והשפעתם על עליית המחירים בשוק האירוח והטיסות.

גם אנחנו יכולים לדווח על תלונות.

שר התיירות ידווח על התפתחות השוק והשפעת החקיקה הזאת בהיבטים מקרו-כלכליים על ענף התיירות בישראל, ייתן לנו מבט כולל על הדבר הזה.

אז שתי חובות דיווח. סיימנו את ההקראה.

לגבי המועדים, נעשה את זה אחרי הקריאה הראשונה.

אתה רוצה להגיד את הסוגיות שנטפל בהן בין הקריאה הראשונה לקריאה שנייה ושלישית, שעוד נבדוק אותן?

סוגיה ראשונה, אם אני מבין נכון, זה לשקול החרגה של עסקים בהיקף פעילות קטן מחלק מחובות דרישות המידע.

מה הדבר השני? יש לנו את הבדיקה על אפשרות ביטול של 24 שעות או 48 שעות, לבחון אפשרות כזאת בחקיקה הסופית. יש לנו הגדרת המושג "שירותי תיירות" – מרחיב או מצומצם, האם כפי שהיא קיימת בחוק או מנוסחת ספציפית לחוק זה.

וסנקציות אפשריות על עוסק שדרשו ממנו מידע והוא לא מסר.

מה עוד, חברים? חובת הפרסום והמידע לצרכן בשינוי החקיקה הזה, נכון? אני חושב שאלה סוגיות היסוד בדבר, פלוס התקנות של דיווח לוועדה, פלוס פקיעת תוקף החוק הזה, אם הוא לא ישיג את מטרתו, אוטומטית בתום שלוש שנים. אם ועדת הכלכלה העתידית תראה שאכן השוק הזה השתנה לטובה בעקבות תיקון החקיקה היא יכולה לתת לחוק הזה תוקף לצמיתות או להאריך אותו ב-X שנים, כפי שתבחר לנכון במועד הדיון הרלוונטי.

כרגע זו הוראת שעה לשלוש שנים.

החוק הזה הוא ביוזמת לא מעט חברי כנסת. רוב הגופים העסקיים וחברי הכנסת תומכים בחוק הזה, אבל שמענו גם דאגה מצד גופים צרכניים לאפשרות שהחוק הזה לא יוזיל מחירים אלא ייקר אותם או יפגע בזכויות צרכניות שמעוגנות היטב בכלכלה הישראלית. אלה שתי דאגות שנשמעו כאן, ולכן אנחנו קוצבים לחוק הזה זמן להוכיח את עצמו ולהביא תוצאות.

אנחנו שומעים את שני הקולות – אחד של זהירות וחשש מפגיעה במעמד הצרכני וביכולת של האזרחים לקנות בזול, וקול אחר שאומר שהעולם הוא גלובלי ומערכת הפעילות התיירותית שלנו היא חלק מהעולם, ואם בעולם יש שני סוגים של מוצרים – מוצר עם ביטול ומוצר בלי ביטול – אנחנו צריכים לייצר את הסוגים האלה גם בפעילות התיירותית בישראל. אנחנו שומעים את שני הקולות, לשניהם יש מקום. הדאגות אמיתיות, ופה תהיה התבונה להכריע בוועדה וגם לקבל כל שנה דיווח. אלה יהיו סימנים ראשונים על בסיס שנתי מה המגמות באירוע הזה.

אז אני מביא את זה להצבעה.

להכנה לקריאה ראשונה, עם השינויים שהוקראו.

מי בעד הצעת החוק של כלל חברי הכנסת שהוזכרו, בשביל כבודם והעובדה שהם עבדו על כך. מיזגנו שתי הצעות חוק: הצעת החוק של חבר הכנסת רון כץ והצעת חוק נוספת של חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין ואלינה ברדץ' יאלוב.

מי בעד הצעת החוק? מי נגד?

הצבעה

ההצעה אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר פה אחד בהכנה לקריאה ראשונה. בהצלחה לכולם, תודה רבה. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:01.