פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



22
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ד באייר התשפ"ב (25 במאי 2022), שעה 9:30

בחינת מודל תשלומי הורים – מסיבות סיום

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
סימון דוידסון
אימאן ח'טיב יאסין
אלון טל
עופר כסיף
יוסף שיין

אינה זלצמן - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המנהל הפדגוגי, משרד החינוך

סימה עובדיה פורצנל - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך

ורד מנשה - מתאמת פעולות מול הכנסת והממשלה, משרד החינוך

לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי ראמ"ה, משרד החינוך

נעם וילדר - עו"ד, המועצה לשלום הילד

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

נועה בן אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

אפרת אברמוביץ' - משנה לראש העיר ראשון לציון, מחזיקת תיק קהילה והשירות לתושב בעירייה, עיריית ראשון לציון

קארין חנוך - מזכירת המשנה לראש העיר ראשון לציון, עיריית ראשון לציון

גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך

איריס דורון - נציגת תא המנהלים ומנהלת תיכון קרית החינוך בן גוריון בנס ציונה

צופית גולן - סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית

תמי סלע

יהודית גידלי

רותם צור, חבר תרגומים




בחינת מודל תשלומי הורים – מסיבות סיום

אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לכל המוזמנים ולכל מי שהגיע.

אנחנו זימנו את הדיון הזה לקראת מסיבות הסיום של השנה הקרובה, מסיבות הסיום שכרגע נמצאות בתכנון ואמורות להיערך בחודש יוני, ולאחר מספר פניות גם של חברי מועצה וגם של הורים, שסיפרו לנו שלמעשה בחלק ממסיבות הסיום האלה ברחבי הארץ, באים מורים ומנהלים ולמעשה דורשים תשלום - תראו, כל אחד והפרופורציות שלו - אבל תשלום יחסית גדול, בטח להורים שאולי קצת יותר קשה להם לעמוד בתשלומים שהם יותר גבוהים. מסיבות סיום שמזמינים אליהן כל מיני במאים, כל מיני תפאורות מיוחדות, מסתבר, תלבושות מיוחדות, והעלות של אותה מסיבה עולה ועולה וההורים נדרשים לשלם.

אנחנו בתחילת שנת הלימודים אישרנו כאן בוועדת החינוך מספר תשלומים, והתשלום של מסיבות הסיום היה מאד ברור כאן. לאחר דיון של מעל לשעתיים לדעתי שקיימנו כאן, הוחלט לאשר סכומים ברורים, שמפורסמים בטבלה של משרד החינוך. ואנחנו מבינים שהתופעה הזו הוא בעיקר בקרב כיתות י"ב, שאמורים לסיים, ומה שוועדת החינוך אישרה זה למעשה 200 ש"ח מכל הורה, או מכל תלמיד יותר נכון, שנדרש לשלם אותם. זאת אומרת, זה הסכום המרבי, הם יכולים לבקש 50 ש"ח.

זה מכל הורה, כי התלמידים לא עובדים, אין להם כסף.

נכון. גם חשוב לומר שבית הספר, ברגע שהוא נמצא אולי במקום שהוא מודע למצב הסוציו-אקונומי של הורים רבים בתוך בית ספר, יכול גם לדרוש תשלום של 50 ש"ח. כלומר זה הסכום המרבי שאותו אנחנו אישרנו כאן בוועדת החינוך.

והנה מסתבר, שיש מורים ומנהלים שפשוט עוברים על החוק, ומאשרים תשלומים להורים שהם יותר גבוהים מאותו סכום שלמעשה אנחנו אישרנו. יותר מזה, מפעילים עליהם לחץ חברתי, על הילדים עצמם, כאלה שההורים שלהם לא מסוגלים לעמוד בתשלום. אני ראיתי במו עיניי הודעות וואטסאפ של מורה שלמעשה נוזפת בילדים על כך שהם טרם שילמו, אל מול כל שאר הילדים, והדבר הזה הוא פשוט מזעזע. לא רק שעוברים על החוק, אלא גם ממש משפילים את התלמידים עצמם.

אז אנחנו נפתח את הדיון היום, אני רוצה אולי לתת למספר דוברים להציג קצת את הדברים, ואז נפנה למשרד החינוך לתת לנו מספר תשובות. אז ככה, קודם כל ניתן להנהגת ההורים הארצית, צופית גולן נמצאת איתנו?

אולי רק מילה אחת, כבוד היו"ר. אני חושב שהבוקר, לאור האסון שהתחולל בארה"ב, בבית ספר, אני חושב שראוי מצידנו להגיד מילה, בגלל הנושא של האלימות בכלל.

אז בוא, בגלל שכבר פתחנו והתחלנו וגם כי אנחנו קצת באיחור, אז אנחנו נתייחס לזה טיפה אחרי זה, בסדר? פשוט שלא נעכב כאן את הדברים. אני אתן זמן בסוף גם כן להתייחסות, אבל אתה בהחלט צודק, פרופ' שיין. בבקשה צופית.

בוקר טוב ותודה רבה על זכות הדיבור. אני רוצה להגיד שאנחנו כהנהגת הורים - זה ידוע, זה לאורך שנים, אנחנו נפגשים בדיונים האלה - מתנגדים לכל הנושא הזה של תשלומי ההורים, אנחנו דורשים שבעצם תהיה בו הפחתה לאורך שנים, ואנחנו גם מצפים מוועדת החינוך שכמו שהיא הבטיחה בשנה שעברה, השנה, כשיגיע הדיון, גם תוריד את הסכומים, ולא רק תאשר אותם כמו שהם.

יחד עם זאת, מסיבת הסיום, בטח ובטח של י"ב, אבל לא רק של י"ב, גם של הגן, גם של היסודי, וגם של המעבר מהחטיבה לתיכון, הם ציון דרך מאד מאד חשוב, ומערכת החינוך רואה בו ציון דרך מאד מאד חשוב, ואנחנו חושבים שמערכת החינוך צריכה להיות זאת שמממנת אותו.

אני מסכימה עם מה שאמרת, שיש גבייה לא חוקית. נכון, היא קיימת, אנחנו יודעים אותה, יחד עם זאת הסכומים שמאושרים הם מאד מאד נמוכים ביחס למה שנדרש בשביל באמת להרים מסיבה ברמה הכי הכי בסיסית היום. ברמה של תאורה, במה, הגברה. הדברים הכי בסיסיים הם מאד יקרים, וזה יוצר פה איזשהו פתח לגבייה לא חוקית ולנסיון להגיע למשהו שאי אפשר להגיע אליו.

מנהלים, מאד מאד חשוב להם שיהיה יפה, שיהיה מוצלח, שיהיה מושקע, גם להורים. אבל הרבה מאד פעמים זה בא ישר מהצוות החינוכי שגם אותם אנחנו מבינים, אבל אם זה משהו שמערכת החינוך רואה בו ערך חשוב, מערכת החינוך היא זו שצריכה לממן אותו.

שנייה, קודם כל מבחינת מסיבות הסיום, אתם בהנהגת ההורים הארצית הייתם ממליצים להעלות את הסכום שאנחנו מבקשים לגבות מהורים?

לא, ממש לא. חד משמעית. אנחנו רוצים שתורידו את הסכומים. אנחנו כמובן רוצים שתתחילו קודם בטיולים והצגות, שזה הבסיס של הבסיס של החינוך, אבל בוודאי שלא להעלות סכומים, חד משמעית לא להעלות סכומים. יש לנו שכבות שלמות שלא מסוגלות לממן גם את ה- 200 ש"ח כמו שאמרת, וב- 50 ש"ח אי אפשר אפילו להביא תאורה וכסאות. לא לכל בית ספר יש אודיטוריום, לא לכל בית ספר יש איפה לקיים מסיבה כזאת. כן, כל ילד שמסיים שכבת גיל, צריך לקבל סיום מכובד לתהליך הזה. זה חשוב, בין אם זה בגן, בין אם זה ביסודי, וודאי אם הוא מסיים 12 שנות לימוד, אבל זה לא צריך לבוא על חשבוננו.

אנחנו לא יכולים לממן את זה. אני אגיד שיש לנו ערים שבתוך העיר יש לנו פערים. יש לנו בתי ספר חזקים וחלשים וזה יוצר פער בלתי נתפס וכן, אני שמחה שאתם מקיימים על זה דיון. חבל לי שזה כל כך מאוחר במהלך השנה, כי הרבה מאד כספים כבר נגבו פה והרבה מאד הוצאות כבר הוצאו פה, אבל חשוב לנו שתתנו על זה את הדעת וכן, תדאגו אתם שמשרד החינוך יתקצב את זה.

אבל אנחנו בתחילת השנה עשינו פה דיון על הנושא של מלגות מיוחדות לילדים שאין להם, וזה עלה מ- 80 מיליון ל- 120 או 150 מיליון. איך זה בפועל בסוף?

כן, אבל תראה, קודם כל זה מה שמסבסד בעצם את התשלומים עצמם. זה לא עכשיו להתחיל לסבסד תוספת למסיבות סיום או תוספת לטיולים, גם יש פה עניין של תעדוף. איפה היינו רוצים להשקיע יותר את הכסף? כלומר הכסף הוא מוגבל. האם אתה משקיע אותו בסל תרבות, כדי לחשוף את התלמידים לתרבות, לאמנות? האם אתה משקיע אותו בטיולים, כדי ללמד על המורשת?

אז כל הכסף, כל המלגות האלה לא נוגעות לטקס סיום?

הן נוגעות לא רק לטקס סיום, אלא להכל. זאת אומרת זו מלגה שניתנת לתלמיד על כל תשלומי ההורים. כלומר גם על ביטוח אישי, גם על מסיבות סיום, גם על טיולים וכו'.

ברור שהכסף הוא לא בלתי מוגבל, אבל התעדוף צריך להיעשות לא רק בתוך החבילה שנקבעה אלא התעדוף, אני מדבר לא על מה שכבר נקבע אלא איך אנחנו צריכים להמשיך לחשוב הלאה, את התעדוף גם צריך לעשות בין משרדים שונים, צריך לעשות סדר עדיפויות - - -

בסדר, פה אתה מדבר על תקציב מדינה.

לא, אני מדבר על זה.

שנייה, בוא לא נפתח את זה.

לא לא, אני לא פותח את זה, אני רק אומר שאם כבר הזכרת את הנושא של תעדוף - - -

הערה קטנה או שאלה.

בסדר.

בסדר, זה בעניין תקציבי מדינה. אנחנו מדברים פה ספציפית על איך אנחנו מתעדפים בתוך העניין של התוספות.

אני אומר את דעתי אחר כך.

אוקיי. תודה רבה צופית.

חשוב לי להוסיף משהו בנוגע למלגות. הן מגיעות לפי דירוג של בית הספר. יש בתי ספר שיש בהם משפחות שאין להם, ומכיוון שהדירוג של בית הספר הוא כזה, הם אפילו לא יקבלו את האופציה למלגה. ובתי ספר שיש בהם הרבה תלמידים, ואחרי הקורונה יש לנו הרבה יותר מאשר היה לפני, אף אחד לא פתח את התקציב מחדש וזה מתחלק על הרבה יותר ילדים, לכן יש פחות כסף לכל ילד. זה גם חשוב שייאמר כאן.

בסדר גמור, תודה רבה צופית.

משרד החינוך, רציתם רק להגיב לעניין המלגות?

כן, בבקשה.

אולי רק מילה אחת.

אתה אמור להיות הבא, אז רק רגע.

נאמר פה מידע לא מדויק. בדיון שהתקיים לפני תחילת שנת הלימודים תשפ"ב, הנהגת ההורים הארצית ביקשה שנשנה את הקריטריונים וניתן מלגות גם בבתי ספר במדד הטיפוח 1, זאת אומרת בתי ספר החזקים ביותר, בעקבות השינויים שחלו בחברה, ונפתחה האפשרות, וגם הם מקבלים מלגות. תקציב המלגות עלה באופן משמעותי השנה, ב- 120 מיליון שקלים, המלגות חולקו, וגם תלמידים ממשפחות שפנו ומתקשות במדד הטיפוח הנמוך ביותר, זאת אומרת הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר. מדד טיפוח 1, כדי לסבר את האוזן, זה יישובים כמו סביון וכפר שמריהו, הרצליה.

אבל לא רק כאן זה הסכום עלה. גם הסכום שמנהלת יכולה לתת לתלמיד מסוים עלה, נכון?

נכון.

אז זה לא מספיק גם למסיבות סיום? כי זה היה עד 1,000, וזה 1,500, נכון? משהו כזה.

תראה, יש קריטריונים כמה, זה לא מכסה את כל תשלומי ההורים, וצריך לבחור. בכל מקרה, ילד שהוריו מתקשים לשלם בגלל בעיות כלכליות, שפנו לבית הספר, חובת בית הספר לשתף אותו ללא תשלום, ולדאוג לכיסוי לעלות שלו ממקור אחר: מלגות מהרשות המקומית, מהבעלות, ממשרד החינוך וכו'. ילד שמתקשה בגלל בעיות כלכליות – הוא לא ייפגע, הוא ישתתף.

חה"כ שרן השכל, מאד חשוב לי להגיד משהו.

אני כבר אתן לך, את הדוברת לאחר מכן, רק בוועדה גם לא מדברים בלי רשות דיבור, האורחים, רק חברי הכנסת ככה יכולים להתפרץ. אני יודעת אימאן גם, את צריכה לצאת, אבל גם יוסי אמר שיש לו גם את וועדת חוץ ובטחון והוא הגיע ראשון, אז אני אתן לו ואנחנו נעשה פינג פונג.

אני רק אומר, תראו, הנושא הזה שבא לפתחנו כבר מספר פעמים, בכל נושא תשלומי ההורים, פעם זה מגיע בצורה של טיולים, ופעם זה מגיע בצורה של מסיבות, ועכשיו אנחנו מדברים על מסיבת הסיום. יש לנו פה שאלה גדולה שרן, שהיא שאלה שאי אפשר לצמצם אותה רק לשאלה "כמה הסכום?".

אנחנו יודעים שנוצרה תרבות בישראל, אני הלכתי והסתכלתי בכל, אני לא הכרתי את התרבות הזאת, של למשל "מסיבת הפרום", עם חברות שמנהלות היום מסיבות "פרום" בבתי ספר רבים בישראל, ולא רק באזורים העשירים. בבתי ספר בכל מיני יישובים, אתם תראו, עם לימוזינות, עם ביגוד.

אתם האמריקאים הבאתם את זה.

שרן מאוסטרליה.

נולדתי בקנדה, חייתי באוסטרליה, יש לי גם משפחה בארצות הברית.

בבקשה, היא הביאה את זה מקנדה ומאוסטרליה.

אבל אני אומר לא משנה, המסורות האלה שהשתלטו על רבות מהמדינות בכלל, כל הדברים האלה השתלטו ברמה מסוימת על החברה הישראלית. אנחנו לא נכנסים כרגע, אנחנו הרי לא מעצבים את המוסר הישראלי ואת ההתנהלות של הנוער ואני לא שופט בכלל. אני אומר רק שנוצרו פה סטנדרטים מסוימים עם מסחור של כל הדברים האלה, וגם מדובר כבר לא בילדים כמו שכולם מדברים, זה לא ילדים, זה נערים ונערות, או אנשים בגירים שעוד מעט כבר הולכים לצבא.

עכשיו, השאלה היא ברמת הרגולציה שאנחנו חייבים לדון בה, אנחנו יכולים לדון הרי ברגולציה בתוך בתי הספר, אך ורק בהתנהלות בתי הספר. השאלה מעבר לכך, בהתנהלות החברתית שאנחנו מנסים כרגע לעצב, שהיא קצת מעבר לבתי הספר, כי המסיבות האלה לעתים הן מסיבות שמרחיבים אותן, אם זה בבתים או במקומות אחרים, הן לא רק בכתלי בית הספר. אני חושב שאנחנו צריכים לדייק את הנושא הזה כי בהחלט כמו שאת אומרת, יש כאלה שידם אינה משגת, מה אנחנו עושים? להם אנחנו דואגים. אלה שיכולים, אנחנו לא יכולים להגיד להם "שמעו, אל תחגגו". אנחנו לא יכולים להגיד לבן אדם. אתה רוצה לחגוג ויש לך, הוריך נתנו לך 500 ש"ח, מה אני יכול לעשות? אני הרי לא אגביל את השוק הזה.

אני חושב שכאן צריך להיות הנושא, כי בהחלט נוצרים בחברה הישראלית הרבה רמות, אנחנו יודעים את זה. יש רמות של חברה מאד מאד עשירה, וחברה מאד מאד אחרת, הרבה חברות יש כאן. ולכן אנחנו חייבים לדייק את זה, אני מרגיש, אחרי שהסתכלתי בדוקומנטים האלה, כי המאתיים ש"ח זה מן סכום, הוא סכום טוב, הוא סכום בהחלט מכובד. 200 ש"ח לאדם שאין לו זה המון כסף. לאחד שיש לו אולי זה פחות. אני אומר, פה צריך לדייק את הדבר הזה. אני חושב שבכתלי בית הספר צריך להגביל את הדברים האלה לטקסים, כי יש טקסי סיום, כולל תעודות, כולל דברים אחרים, וכן הלאה וכן הלאה.

וכל הדברים האחרים, קשה לנו מאד לעשות להם רגולציה. ולכן אנחנו ברמת ועדת החינוך של הכנסת יכולים לתת איזה איתות כיוון. אבל לעשות להם רגולציה של ניטור כספים וכו', ככל שאני קורא את זה אני אומר, האם באמת אנחנו מסוגלים לעשות? אני שואל אותנו, במן תסכול כזה אני אומר. אני לא אומר שזה נכון או לא נכון לקחת את הלימוזינה וכו', אני בכלל לא נכנס לזה, לא רוצה. אני לא אחד שאוהב לעצב את המוסר לאחרים. זו השאלה שאני חושב שראוי, גברתי, להעלות אותה, כי בנושא המימון אנחנו יודעים שקבענו 200 ש"ח. מי עובר? למה עובר? האם יש לחץ חברתי? דברים שאנחנו מכירים אותם.

אני חושב שזה נושא שאני לא יודע אם אנחנו יכולים לתת לנו פתרונות, או שבאמת זה עניין שהוא עיצוב המוסר הישראלי, כי יש פה הפרטת מוסר בישראל. הפרטת המוסר הישראלי היא תהליך מתמשך, כתוצאה מחוסר שוויון בתוך החברה מכל מיני סיבות, אני לא מדבר על חוסר שוויון לגנאי אפילו, אני לא אומר את זה לגנאי. בעצם דה-פקטו, יש אוכלוסיות עשירות ויש אוכלוסיות פחות עשירות. ההייטק מרוויח 27 אלף ש"ח, בוגר הייטק, אני ישבתי כחבר ועדת הות"ת בנושא מדעי הרוח, ראש ועד מדעי הרוח, ובוגר מדעי הרוח מרוויח 8,000 ש"ח. זו החברה הישראלית, האם אנחנו יכולים לשנות את זה? אני לא נכנס. בלתי אפשרי כמעט.

לכן אני חושב שפה צריך לתת איתות ע"י היו"ר, לאן אנחנו רוצים לקחת את הדיון הזה שהוא לא יתפזר לנו לכל הכיוונים. וזה רציתי לומר הבוקר, זה אחרי שהסתכלתי בתיעוש, יש תיעוש של הפרום. יש תיעוש, אני הסתכלתי, מצאתי איזה 30 חברות כשהסתכלתי, תעשו גוגל, תראו.

אז יש גם תיעוש של הטקסים בבית ספר.

יכול להיות, אוקיי. אז פה צריך באמת לראות.

יש מסחור, יש מסחור של הכל. ויש ניכור עיניים, רעבתנות וראוותנות.

בתוך הטקסים, אז בטח ובטח שזה ייצא אחר כך.

חבר'ה, תראו. אם אנחנו רוצים לדון בשאלה האם אנחנו אוסרים סוג מסוים של מסיבות סיום או לא, אני חושבת שזה דיון אחר. אני אישית נגד, אני חושבת שבסופו של דבר זו צריכה להיות החלטה של ההורים, של התלמידים עצמם.

אני חושב אחרת, אבל זה לא הנושא.

בסדר, זה לא הנושא.

אני יכול להגיד על זה שלושה משפטים.

אני אתן לך אחר כך את זכות הדיבור סימון, אני פשוט רוצה שנתקדם.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור למשנה לראש העיר ראשל"צ, אפרת אברמוביץ', שנמצאת איתנו. אפרת, את חשפת בעצם גם בשנה שעברה וגם השנה, והפנית את תשומת ליבי גם כן, מספר פניות שהגיעו אלייך מהורים בעיר בעניין אותה גביית יתר של אותן מסיבות סיום. אני אשמח שתשתפי אותנו, תשתפי את משרד החינוך, בחוויה של ההורים, בחוויה של התלמידים, מה היה, מה נעשה? ואיך אתם גם כן מתמודדים עם זה בראשון.

אז תודה על הזכות קודם כל לבוא ולהציג את הדברים. אני חושבת שבראש ובראשונה אני אמא לשני ילדים שסיימו י"ב ולעוד שלושה ילדים שעתידים לסיים את בית הספר, ומה שחה"כ יוסי שיין העלה כרגע, זה נושא הנשפים, אני פשוט רוצה לחדד את הנקודה החשובה שבאתי לדבר עליה. אני לא מדברת על הנשפים, הנשפים באמת ראוותניים, אבל זה תמיד קצת מכסה על מה שקורה בתוך כתלי בית הספר. אני מדברת על הטקסים של בית הספר, הטקס שהילד אמור לסיים ולהיפרד ממערכת החינוך שהיתה הבית שלו במשך 12 שנים. ומה שקורה בפועל, גם אמרה אותה נציגה של הנהגת ההורים, שכן מתבצעת גבייה נוספת. בפועל מתבצעת גבייה נוספת מהורים.

סדרי גודל בחוויה האישית שלי, בכיתה של הבת שלי, 612 ש"ח נדרשנו לשלם אחרי שנתיים של קורונה, בשיא הסגרים שהיינו, ההורים לא עבדו, ואני חייבת להגיד, כשאתם מדברים איתי על מלגות, זה לא קשור למצב סוציו-אקונומי. אני יכולה להגיד לכם שאני באמת לא משפחה נזקקת, אבל 612 ש"ח זה מחיר מאד גבוה לכל תושב במדינת ישראל. ואני לא צריכה להראות קושי כלכלי כדי להגיד שאני לא מסוגלת לשלם 612 ש"ח על טקס.

ואם זה 612 ש"ח, או אחר כך 500 או 450 או 350 ש"ח. זה מחיר מופקע, מופקע לבקש מהורים כדי לראות את הילד שלהם מסיים טקס של בית ספר. יש פה בג"צ שאומר שמגיע חוק חינוך חובה שוויוני לכל ילד. אני יכולה לשים כרגע את עצמי גם בכובע של המשנה לראש העיר ולהגיד שכן, ראיתי מסיבות סיום, יש שכונות כאלה ויש שכונות כאלה, הפער שמדברת עליו הנהגת ההורים הוא פער קיים, ולא יכול להיות שיש שכונה שיש בה טקס כזה, ובשכונה ליד יהיה טקס אחר. חייב להיות איזשהו קו אחיד, שמשרד החינוך מיישר ואומר - אנחנו לא מאפשרים את הקרקס הזה.

חשוב להבין עוד דבר, הנהגת ההורים, וכמי שהייתה בעבר גם יו"ר הנהגת ההורים, הנהגת ההורים זה הורים שמתנדבים ויש להם באמת את הזמן ואת הרצון הטוב לבוא להתנדב ולעזור למערכת לקיים דברים. אבל בסופו של יום, ההחלטה של הנהגת ההורים – במיוחד בגביית כספים, זה כספי ציבור – לא יכולה להיות החלטה שנופלת למטה לשטח ומכריחה את השטח לעמוד בה. הרי חוזר מנכ"ל בא להגן על משהו. לא יכול להיות שזה פרוץ לחלוטין. מנהלת בית הספר מעבירה את הבקשה של הסכומים לוועד ההורים, ועד ההורים גובה אותם מההורים והתלמידים. אני אספר שבמקרה שלי מנהלת בית הספר גם הפעילה לחץ על הילדים, שזה אומר לבוא ולהגיד לילדים - חברים, אם לא תעבירו כספים אין לכם מסיבת סיום, לא תהיה מסיבת סיום.

זה לא סביר לבוא ולהגיד את זה, לא סביר להתנות את קבלת התעודה ואת הפרידה מבית הספר בתשלום. באמת לא סביר. וזה סכומי עתק, סכומי עתק, וזה לא הנשף. הנשף הוא חוץ בית ספרי, זה דיון בנפרד, פה אני מדברת על מה שקורה בתוך כתלי בית הספר. ואני באמת מבקשת מהוועדה, אני באמת מבקשת, אני חושבת שהדרך היחידה לשים לזה סוף, זה פשוט לתת הנחיה ברורה שמנהלות בתי ספר, הנהלת בית הספר לא יכולה לקחת חלק בטקס שנגבה בו יותר כסף ממה שכתוב, וזה לא משנה מי גובה, לא משנה מי גובה.

כי אני חייבת לספר שהיו מקרים שהנהגת ההורים גבתה את הכסף, לא היה לה איפה לשים את הכסף, היא שמה את הכסף בכספת בבית ספר, והכסף נגנב. ואני יכולה לתת לכם דוגמא, זה קרה שנה שעברה, נגנבו 20 אלף ש"ח, הכסף נעלם. לא הנהגת ההורים יכולה להגיד, וכשההורים שאלו לאן נעלם הכסף, התשובה היתה - "אהה, יש לנו תורם אנונימי, הוא החזיר לנו את הכסף". באמת, זה לא שיקאגו, אנחנו ב- 2022. אי אפשר להתנהל בצורה כזו חובבנית, זה מכעיס ואני אומרת לכם עכשיו, אני מדברת פה מדם ליבי.

כי זה לא יכול להיות שיש, אני ידעתי על 15 ילדים של חברים של הילדים הפרטיים שלי שאמרו – "לא מעניין אותנו הטקס, אנחנו לא באים", ואני ידעתי שזה יושב לחלוטין על עניין כלכלי, וביום שאמרו להם אתם משלמים רק את ה- 200 ש"ח של חוזר מנכ"ל, פתאום הילדים הגיעו לטקס. אז פתאום זה כן מעניין אותם? לא, מישהו צריך לדבר. ואני חייבת להגיד לכם משהו, למי שקשה - הוא לא יהיה פה, הוא לא יעמוד פה ויגיד אני לא מסוגל לשלם. ואני אומרת לכם, שלי לא קשה לשלם, ואני לא מוכנה לשלם 600, 500, 400 שקל לראות את הילד שלי מסיים את בית ספר. זה היה הבית שלו 12 שנה, 12 שנה הבית שלו. אחרי 12 שנה אתה אומר לי - כדי להיפרד תשלם כסף בשביל להיות בטקס פרידה? איפה?

העניין שהגברת אומרת, אני חושב שהוא חמור ביותר, ולכן אנחנו קבענו ולכן אני אומר, בתוך כתלי בית הספר, מעבר לתרבות שציינו כאן, מה שאנחנו יכולים לעשות בתוך כתלי בית הספר, ולנסות לאכוף את זה בצורה חמורה ביותר. מה שהיא מתארת זה בלתי נסבל.

קודם כל, זה הסכום שנקבע.

סליחה, אני רק רוצה להוסיף דבר קטן, שכרשות, כשאני פניתי לראש עיריית ראשון לציון והסברתי לו שאנחנו אחרי שנתיים של קורונה, ואנחנו בתקופה באמת קשה, שהורים לא מסוגלים לשלם את הכסף, אני חייבת להגיד לזכות עיריית ראשון בעניין הזה, שהיא נתנה מענק של 7,000 ש"ח לכל תיכון כדי לעזור בתקצוב. אך ראו הפלא, הנהגת ההורים לקחה את הכסף, והוסיפה עוד לספק, להקמת המנגנון האדיר הזה שקוראים לו מסיבת סיום, והוסיפו עוד זרים ועוד פרחים ועוד גלימות, הרי אתם יודעים, לבזבז אין סוף, אין סוף. אז גם כשהרשות עוזרת, בסוף אם הכסף נמצא במקום לא ברור, והחוקים לא ברורים, והכל פרוץ, גם אם הרשות תעזור ותוסיף כסף - - -

אז הם בעצם לוקחים את זה ו- - -

בדיוק, זה לא יכול להיות, אין פה שום בקרה, זה לא הגיוני, זה פשוט לא הגיוני.

קודם כל, תודה רבה אפרת שהתייצבת היום לפני הוועדה כדי לספר ולשתף אותנו בחוויה. ברור שאת מדברת פה בשמם של באמת עשרות אלפי הורים, שלא היו מעזים לבוא ולהתייצב ולומר את הדברים האלה בצורה כזו. כמו שאמרת על אותם תלמידים, ההורים אותו דבר, הם היו מתביישים לבוא ולומר את הדברים האלה בצורה ברורה. אבל צריך להבין, זו עבירה על החוק. זו עבירה על החוק וזה אסור, בשום פנים ואופן.

אבל מנהלי בתי הספר נמצאים בתוך הטקסים האלה, אז הם משתפים פעולה באופן מלא עם העבירה על החוק הזו, זה מה שאני אומרת.

אז אנחנו עוד מעט נשמע גם תשובות ממשרד החינוך, אני רוצה רק לתת את זכות הדיבור לאימאן ח'טיב, לאחר מכן סימון, לאחר מכן עופר ולאחר מכן אלון טל, אנחנו גם כן נעשה ככה "זיגזגים" עם הדוברים, אז אימאן בבקשה.

בוקר טוב לכולם, קודם כל לאמא שדיברה באמת בכאב רב מדם ליבה, אני חושבת שהדברים שלך משקפים לא רק עשרות אלפים, אני חושבת הרבה יותר מזה בהרבה, כי המצב במדינה במיוחד בשנתיים האחרונות, ואם אנחנו נדבר על האוכלוסיות המוחלשות הוא עוד יותר קשה ממה שהיה לפני, ובכלל ברמת העיקרון אני חושבת שלא מספיק שיש את העיקרון או את התקנון, ואומרים שמקסימום אפשר לגבות 200 ש"ח ואחר כך גובים 600 ו- 500 ואפילו אלף שקל, ואין אף אחד שבודק או מבקר או אפילו מעניש. ולכן הסוגיה של הפיקוח צריכה להיכנס כאן ולבדוק את הדברים לעומק ולא לאפשר זאת.

לא יכול להיות, ראשית אנחנו מדברים על חוק חינוך חינם, וחובה בשלב מסוים, ופה אנחנו מדברים, נכון שהדיון על מסיבות סיום, אבל אי אפשר להתעלם מהשאר, שבעיניי גם הם צריכים להיות חינם וחובה. תאונות אישיות, למה תלמיד צריך לשלם על תאונות אישיות? סל תרבות, אם אנחנו מתיימרים במערכת החינוך שיהיו לנו תלמידים בוגרים שיש להם גם חשיבה וגם טעם, וגם ייחשפו לעולמות תוכן אחרים, וגם אישיות חזקה ועמוד שדרה וגאווה עצמית, אז אנחנו צריכים לאפשר תשתית, והתשתית הזאת לא מתאפשרת לכלל התלמידים, ובעצם ליותר מחצי מהתלמידים במדינת ישראל. ולכן אני חושבת שהסוגיה של הבקרה, ובמיוחד לקראת סוף השנה, שיהיה פיקוח מלא על הסוגיה הזאת, ומי שעובר עבירה, שיידע שזה בלתי אפשרי.

כאן אני מצטרפת לשאר הדברים שנאמרו, אנחנו לא יכולים להתערב בחופש הפרט, החופש לעשות לעצמו, להרגיש ולא יודעת מה, לבין הדבר הכללי הציבורי שאמור להיות, יש הבדל גדול. אז בתוך כתלי בית הספר, או בעצם לפעמים עושים את זה בתוך אולמות, כי אין בתוך בית הספר מקומות, ואז זה עוד מייקר. בנוסף, זה יוצר עוד סוגיה ליישובים מוחלשים, שאין בהם מקומות, אין בהם מבנים כל כך רחבים שיכולים להכיל את התלמידים, ולפחות את שני ההורים שיש להם זכות לראות את הבן שלהם או הבת שלהם בשעה הזאת, ואז כל התוספת הזאת של להשכיר אולם ויתר הדברים עולה עוד כסף, ועל כתפי מי זה נופל? שוב על כתפי ההורים.

ולכן אני חושבת שזה דבר לא מוסרי, זה דבר פסול, שצריך באמת לנקוט ביד קשה בסוגיה הזאת ולהראות פעם אחת, שזה לא יכול לעבור בשקט, מי שרוצה לעשות מסיבה אישית שיעשה, אנחנו בדיונים בתוך הוועדה דיברנו על הנושא של חרמות בתוך כתלי בתי הספר. אז תארו לעצמכם, כאילו לא מספיק מה שקורה במקומות אחרים, ויש פערים מבחינה חברתית בין המשפחות של התלמידים, אבל מצד שני, גם אי אפשר שיתקיים באופן מובנה בתוך בית הספר מצב שבו בית הספר מבקש סכומים כאלה גבוהים, שחלק מהתלמידים לא יוכלו להרשות לעצמם. למה התלמיד צריך להרגיש שהוא זקוק לצדקה או נדבות שמישהו יצטרך לתרום לו כדי שהוא יהיה בטקס סיום? למה? למה לצאת בכזו עוגמת נפש אחרי 12 שנה שהוא נמצא בתוך כתלי בית הספר.

תודה רבה על הדברים, חה"כ אימאן.

וסליחה, אני פשוט חייבת לצאת, אבל אני מקווה שבאמת תהיה בסיכום החלטה שאוכפים את התופעה הזו ומפסיקים אותה לאלתר.

אנחנו עוד מעט נשמע גם ממשרד החינוך בעניין הזה.

המועצה לשלום הילד? בבקשה, שתי דקות לרשותכם.

שלום, שמי עו"ד נעם וילדר מהמועצה לשלום הילד. המועצה לשלום הילד משמיעה קול עקבי לאורך השנים גם בוועדות החינוך לדורותיהן נגד תשלומי הורים. שוב ושוב אחנו מתריעים שהרעה החולה הזו בדמות תשלומי הורים מולידה רעות חולות נוספות כמו חוסר שוויון, הגדלת פערים וגם השפלות תלמידים בגלל מעשי הוריהם שלא רצו או לא יכלו לשלם את תשלומי ההורים, וזה באמת לא יעלה על הדעת שמשרד החינוך מצד אחד משמיע עמדה רשמית של התנגדות נחרצת לגביית היתר ולעירוב התלמידים בתהליך הגבייה, והתנגדות להשפלת תלמידים, ומצד שני בתי הספר עושים כרצונם, והפער הזה באכיפה הוא באחריות משרד החינוך.

וחשוב לי לומר עוד משהו, המועצה לשלום הילד מפעילה את מרכז הפניות והסיוע, אנחנו מטפלים בהמון פניות בהמון נושאים, כל שנה כל השנה מגיעות אלינו לא מעט פניות בנושא תשלומי הורים, וכל שנה מדברים על עירוב לא רצוי, לא ראוי ולא הולם של תלמידים בעניין תשלומים וחובות של הורים ושל השפלות, ועכשיו אנחנו בדיון על מסיבות הסיום, מחר יהיה דיון נוסף על הטיולים ועל ערבי כיתה. זה כל הזמן קורה, זה כל הזמן חוזר על עצמו, זה ממש הפעלת לחץ ישיר על התלמידים, מי שמשלם את המחיר על זה הם ילדי ישראל, וחשוב לי להגיד בעניין הזה שרוב הפניות שמגיעות אלינו ההורים מבקשים שלא נפנה למשרד החינוך ולא נפנה לבתי הספר, כי הם מפחדים שיתנכלו לילדים שלהם. וצריך להבין שמשרד החינוך לא יכול לטפל רק בפניות שמגיעות אליו מההורים, כי יש חסר בדיווח.

כי זו תופעה הרבה יותר נרחבת.

זו תופעה נרחבת וגם לא מדווחת מספיק, בגלל שמפחדים שיקרה משהו לילדים שלהם, אז הם משתפים פעולה עם הדבר הזה. אז שוב, אני קודם כל קוראת כאן לפעול לביטול מוחלט של תשלומי ההורים, ועד אז צריך למצוא מנגנון שמוציא מבתי הספר את האחריות על גביית התשלום, כך שלא יידעו איזה תלמיד שילם או לא שילם, זה לא נראה לי כזה מורכב, צריך לתקן את הקשר הזה של מורים-ילדים-תשלומים, כדי שכל ילדי ישראל יוכלו להתנהל, והמורים ובתי הספר לא יתנכלו לילדים האלה. זה באמת לא כזה מורכב.

אבל כרגע המנהלים העבירו את הגבייה לוועדי ההורים, שהם בסוף השכנים, הרי מי הולך לבית ספר? הם הולכים כקבוצה, הם שכנים, ובקבוצות הוואטסאפ מתפרסמות רשימות מי שילם, מי לא שילם, מי יגיע, מי לא יגיע, מורה שאומרת לתלמיד "אתם קונים חולצה ב- 500 ש"ח, תגידו להורים שלכם להעביר את הכסף".

אז זה לא יכול להיות.

יש קבוצות וואטסאפ היום, חברים, המציאות היא שונה מבעבר.

אז זה לא יכול להיות, וצריך להגיע לרשויות המקומות או ישירות למשרד החינוך, זה לא יכול להיות. וזה באמת לא בשמיים לייצר מנגנון כזה.

תודה רבה על הדברים.

חה"כ סימון דוידסון בבקשה.

תודה, אני אהיה מאד קצר. אנחנו צריכים פה היום לסיים עם שלושה דברים: 1. לא גובים שקל אחד מעל 200 ש"ח, מצידי שיעשו את ההופעה והטקס שלהם בשטח הפתוח של בית הספר ולא ישכירו אולם ולא יביאו תאורה. אם יש לבית הספר עודף כסף והוא יכול לממן את זה, שיממן את זה. 200 ש"ח זו החלטה שלנו, אנחנו החלטנו על זה פה. שקל אחד יותר לא.

דבר שני, כל הנושא של הכספים זו השפלה נוראית להורים. עזבו רגע את הילדים, הורה שאין לו כסף והשכנים יודעים שהוא לא יכול לשלם את 400-500 השקלים הנוספים האלה, זו הרגשה נוראית. שכולם יודעים על זה, מסתכלים על הילדים שלהם כמו מצורעים, המורים מדברים עם הילדים לפני כולם ומדברים על כסף עם הילדים, באיזו זכות הם עושים את זה? לא לכולם יש כסף, לא כולם התברכו, אין את האפשרות לשלם את כל הסכומים האלה. זה הדבר השני שצריכים להפסיק אותו בהוראת משרד החינוך, הם לא יכולים להתעסק עם כסף.

והדבר השלישי, דיבר פה מקודם יוסי שיין, הוא יצא?

כן.

פשוט אני בדקתי לו כמה עולה טקס ה"פרום" שהוא דיבר עליו, הנשף. זה יכול להגיע עד אלפיים ש"ח, והמחיר המינימלי שמשלמים זה אלף ש"ח. זאת אומרת זה בין אלף לאלפיים ש"ח לנשף סוף שנה של י"ב שהתלמידים משלמים, שזה מטורף, מטורף. תודה.

ואני מניחה שכמו שאומרת מנהלת הוועדה זה לא כולל את הביגוד.

לא, זה עם הביגוד. זה הביגוד, הלימוזינה, הטקס עצמו, מגיעים לאלפיים ש"ח.

זה מחוץ לבית ספר, אנחנו חייבים לתת את ההנחיה על בית ספר כרגע, אסור לערבב את זה, כי זה בסוף פוגע בעיקר, הערבוב הזה של הנשף והטקס. אי אפשר לערבב את זה. הנשף הוא חוץ בית ספרי. זו בעיה, זו בעיה חברתית שלנו במדינה, אבל זו בעיה אחרת. יש פה משהו מהותי שהוא כן באחריות המקום הזה.

אפרת, בואי אני אגיד לך משהו. אני מבין מה את אומרת, ולכן אני חילקתי את הדברים. אבל הנשף הוא חלק מהחיים של התלמידים האלו, ואם אנחנו מדברים על השפלה לאנשים שאין להם כסף, זה אחד הדברים היותר קשים עבור המשפחות והילדים. ילדים הולכים לעבוד בלילות בחנויות ירקות, כדי לאסוף את ה- 300-400 ש"ח כדי להיות בנשף המיותר הזה. אז זה גם דבר שאנחנו צריכים להיות אחראים עליהם, אי אפשר לתת להם לעשות מה שהם רוצים לכולם. מחר הם יחליטו שנוסעים לניו-זילנד לשבועיים. יש גבול.

אז זה בסדר שמשרד החינוך יבוא ויגיד, אנחנו גם עושים את הדברים, אפשר להתרגש גם בצניעות, ואפשר לעשות, אני חייבת להגיד, טקסים בצבא וטקסים באוניברסיטאות לא נעשים בכזאת חומריות ופזרנות, והם מרגשים לא פחות, והם משיגים את אותה מטרה, ובסוף, בטח ובטח בתי-הספר צריכים להגיד, אנחנו מסיימים, כולם יזילו פה דמעות, ואפשר לעשות את זה גם בצניעות, זה רק ישדר כפול וכפול את המסר החברתי שאנחנו בעצם רוצים להשיג פה.

אבל זה יכול לקרות גברתי היו"ר, רק אם תהיה הנחיה ברורה שהנהלת בית הספר לא יכולה לקחת חלק בטקס, גם אם הנהגת הורים הביאה את הכסף בעצמה, זה לא יכול להיות, אסור להשתמש בצינור הזה יותר.

תודה רבה על הדברים, דברים חשובים.

אני רוצה אולי לתת את ההזדמנות, יש לנו את ארגון מנהלי בתי הספר, איריס דורון שנמצאת איתנו גם כן בצורה מקוונת, היא איתנו בזום?

שלום לכולם, אני רציתי לומר כך. אכן צריך להבדיל בין טקס הסיום ומופע הסיום לנשף, שזו תרבות בני הנוער, שתלויה גם בסמכות ההורית של ההורים. לנו אסור להשתתף בנשפים האלה גם אם מזמנים אותנו, וכפי שנאמר פה, אכן הלימוזינות זה מ-800 ש"ח ועד 1,500 ש"ח. ניהלתי בעברי גם בשכונת פרדס כץ, וגם שם היתה התחלואה הזאת. הילדים יצאו לעבוד ומימנו את הנשף.

אבל אנחנו כרגע עוסקים בטקסים. ברור לכולנו שאין לעבור את החוק, בגבייה שהיא לא חוקית. וברור גם שאסור להתנות לילדים את קבלת התעודות. זה לא נעשה, אני רוצה לקוות, כי אף מנהל לא מתנה את קבלת התעודה בתשלומי ההורים, אסור לנו.

כן, אבל איריס, קבלת התעודה והטקס שלובים אחד בשני. כלומר זה באמת טקס פרידה של 12 שנים מבית הספר, ששמה מקבלים בעצם את התעודה.

יש כל מיני טקסים, זה לא נכון.

אבל זו תופעה שהיא נרחבת בעיקר בכיתות י"ב.

אבל יש דרכים עוקפות, כי ההורים מעוניינים לגבות, ומה שקורה זה שחלק מתשלומי ההורים, אני לדוגמא יכולה לתת 200 ש"ח עבור מסיבת הסיום, ההורים לצורך העניין אוספים עבור לדוגמה הגלימות והכובעים, ואז יש דרכים עוקפות כדי שבבית הספר אנחנו לא נעבור על החוק.

איריס, אבל אנחנו קיבלנו גם כן פניות, ואנחנו מודעים לזה שלפעמים מי שאחראי על איסוף הכסף היא המורה בכיתה עצמה, כלומר גם לא דרך ארגוני ההורים אפילו.

זה ברור שזה אסור וחד משמעי, וצריך לאכוף את זה, ואנחנו המנהלים צריכים לשמור גם על עצמנו, וגם כמובן על החוק. יש לי שתי הצעות: אפשרות א': משרד החינוך אמור לסייע לבתי הספר ביחס לגודל שלהם. בית ספר כמו שלי שהוא גדול, אני כמעט מצליחה לממן את מסיבת הסיום, כמעט מצליחה. לעומת זאת בבתי ספר קטנים אין אפשרות לממן את הטקס ומסיבת הסיום. או אפשרות נוספת, לאפשר להמיר מסעיפים של תשלומים מרצון לסל תרבות לטובת מסיבות סיום.

אני מבינה שאת מתנגדת צופית, אני מסכימה איתך שאנחנו חוק לימוד חובה, חינוך שוויוני, ונכון יהיה שמשרד החינוך יסייע, חד משמעית. אבל אני מציעה כרגע פתרון אופרטיבי, כי מה שנעשה בכל בתי הספר, אתם יכולים לעבור בכל הארץ, המימון של הכוריאוגרפים והבמאי והתאורה וכל מה שנלווה, אנחנו לא מצליחים, והתלמידים דורשים וגם ההורים דורשים מסיבת סיום וטקס סיום. זה לא אנחנו המנהלים משליטים את הסדר הזה, החדש, זו התרבות.

אני מבקש גם.

אני אשמח, קודם כל אני אתן את זכות הדיבור לחה"כ עופר כסיף לשתי דקות.

זהו?

אתה תמיד לוקח עוד.

אני רוצה את הממוצע של השאר, זה לא יותר.

הכל בסדר עופר.

אני אשמח שבאמת משרד החינוך יענה לכל השאלות האלו שעלו עד עכשיו. אנחנו שומעים פה בעצם עבירה על החוק שמתבצעת בחסות בתי ספר, בחסות מורים שגובים את הדברים האלה. איזה פתרונות אתם נתתם, כלומר באמת, לא רק בעניין של תלונות, לא רק להדוף ולטפל נקודתית, אלא מבחינה מערכתית, כי אנחנו מבינים שזו תופעה מאד נרחבת.

אז עופר בבקשה, ולאחר מכן משרד החינוך.

אוקיי, תודה רבה. באמת נושא מאד חשוב וטוב שעלה. קודם כל, אני מסכים שצריך להבחין בין הנשפים הראוותניים, ואמרתי גם ב- ע' וגם ב- א', לבין הטקסים שמתקיימים בבתי הספר. יחד עם זאת אני מסכים עם חברי, חה"כ דוידסון, שאי אפשר אבל לגמרי להתעלם גם מהקשר ביניהם. יש קשר, אחד מזין את השני במובן של אותה ראוותנות. רואים איזה נשף עושים גם מחוץ לבית הספר, ורוצים הרבה פעמים להחיל את זה או להעתיק את זה גם לתוך בית הספר. זאת אומרת, יש פה את העניין שתקראו לזה תחרותיות, תקראו לזה קנאה, תקראו לזה בצע, תקראו לזה אני לא יודע מה, זה לא משנה.

אז צריך אולי בהזדמנות אחרת לדבר גם על זה, זה לא הנושא, זו רק הערה ראשונית. אבל תראו, הנושא של תשלומי הורים עלה בוועדת החינוך כבר הרבה מאד פעמים, וכמה שנים. אני רוצה לצטט את חברי, חה"כ מיכאל ביטון, שאמר דברים כדורבנות ביוני 2019, כשהנושא עלה אז ולא אישרנו, אז לא אישרנו חלק מתשלומי ההורים בכלל.

"תשלומי ההורים הם בלוף. אדם עני צריך לשלם אלפי שקלים בבתי ספר, מדינת ישראל קבעה חינוך חינם וכבר 70 שנה שהיא משקרת להורים ועושקת אותם. תשלומי ההורים לא מגנים על ההורים. בירוחם ילד עני לא אוכל, והוא לא אומר שלהורים אין כסף, אלא שהוא לא רעב. והוא לא יוצא לטיול, ולמי ששואל למה הוא לא הצטרף לטיול, הוא מסביר שהוא לא אוהב טיולים, לא כי לאמא אין כסף. בואו נבקש מתווה ממשרד החינוך שיהיה דיפרנציאלי", וזה המשפט הכי חשוב, אני עומד על כך שנעשה את זה מתישהו, "שיבטל את תשלומי ההורים בתוך עשר שנים בהדרגה. תשלומי ההורים צריכים להיות מבוטלים לחלוטין."

עכשיו, לגבי הנושא של מסיבות וטקסי סיום, חשוב מאד להגיד משהו. קודם כל, אנחנו לא מדברים רק על טקסי סיום והמסיבות של כיתה י"ב, יש מסיבות סיום וטקסי מעבר לכל אורך שנות הלימוד, וגם הם עולים הרבה כסף. צריך לזכור, וכל מי שלמד אולי אנתרופולוגיה וסוציולוגיה יודע את זה מקורס המבוא, אולי אפילו הראשוני, שיש משמעות חיונית לטקסי מעבר. טקס מעבר הוא לא סתם חגיגה, יש בו משמעות של התמודדות עם משברים, של מעבר בחיים מגיל לגיל ומסטטוס לסטטוס. זה עוד האנתרופולוג ואן גנפ כתב ב- 1909, אנחנו ועדת חינוך, מותר להגיד גם דברים כאלה.

אז אני אומר, טקסי המעבר האלה, כולל מסיבות, יש להם משמעות של הקלת המעבר בין שלבים. כשזה יוצר משבר שילד לא יכול להשתתף בטקס כזה. לכן זה חיוני. זה לא פחות חיוני ממקצועות לימוד מסוימים או מטיולים שנתיים, או מסל תרבות כמובן, וכן הלאה. כל הדברים האלה חיוניים, אבל כל פעילות חיונית, קל וחומר אם משרד החינוך מסכים שהיא חיונית, צריכה לטעמי להיות במימון המדינה, משום שזה חיוני. כשזה לא נעשה, הראשונים שנפגעים הם האוכלוסיות המוחלשות. הפערים גדלים, הניכור גדל, והנזק לילדים ולהורים גדל. ואת זה אנחנו נראה גם עשר, עשרים וחמישים שנה לאחר מכן, כי זה פוגע בכל החברה.

לכן, וזו השורה התחתונה, אני מסיים, אנחנו צריכים כפי שאמר חברי, חה"כ ביטון, כבר לפני שלוש שנים, ובאותו הזמן גם אני אמרתי את זה אבל העדפתי לצטט אותו, אנחנו צריכים כאן בוועדת החינוך, ואני מבקש שאנחנו נעלה את זה בהזדמנות הראשונה, לחשוב ולגבש מתווה לביטול מוחלט של תשלומי ההורים. לצערי אי אפשר לעשות את זה במכה אחת, אז לפחות בהדרגה.

תודה רבה על הדברים.

משרד החינוך, כן, דברים לא פשוטים מעלים כאן גם חברי הוועדה, ונציגויות שונות, אנחנו נשמח לשמוע מכם. אני רק אומר לגבי הדיון הבא, כרגע הודיעו לי ששרת החינוך לא תוכל להגיע לדיון שנקבע, וקבענו אותו, דחינו אותו גם פעמיים כדי שהיא תוכל להגיע לומר את הדברים. אז לפי דעתי הדיון יצטרך להידחות לשבוע הבא, אנחנו נמשיך את הדיון הזה.

כן, אבל השרה אמורה לבוא לדבר עם חברי הכנסת בעניין הזה, בגלל זה דחינו אותו גם פעמיים.

יש חשיבות מאד גדולה לקיים את הדיון ולקבל החלטה היום כדי לאפשר לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי לצאת למכרז, תקופת המכרז של ביטוח תאונות אישיות הסתיימה, אנחנו צריכים להתארגן לפתיחת שנת הלימודים, וקיימת חשיבות מאד גדולה לקיים את הדיון היום, נמצאת איתנו סמנכ"לית בכירה, מנהלת המנהל הפדגוגי.

צריך להצביע.

אני יודעת, רק הדיון והסיבה שבגללה גם דחינו אותו פעמיים, היה כדי שיבואו ויסבירו בפני חברי הוועדה את הסיבות לעליית המחירים.

גברתי, אני מטעם מרכז השלטון המקומי, סליחה שאני מתפרצת אבל המשמעות של דחיית הדיון היום היא פוטנציאל לעיכוב של יציאה לתהליך מכרזי, שהתוצאה שלו יכולה להיות שאנחנו לא נספיק לסיים את התהליך הזה עד פתיחת שנת לימודים. זה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, זה משהו שאנחנו ממש לא יכולים להתעכב איתו, התלמידים יפתחו שנה - - -

זה לא רק תלמידים, אני אגיד לך עכשיו כי קראתי את זה, זה גם משפיע על כל פעילות הספורט של אחה"צ כי זה ביטוח שתופס אותם לכל הפעילות אחה"צ.

זה משפיע על הכל.

זה ברור.

24 שעות ביממה, זה משפיע על הכל. גברתי, זה משהו שאם אנחנו נדחה אותו אנחנו עשויים למצוא את עצמנו באמת במבוי סתום.

אני אציג את הדברים, חה"כ, חבריי כאן - - -

מי זאת, סליחה?

אינה זלצמן, סמנ"כלית בכירה, מנהלת המנהל הפדגוגי.

טוב, בואו נמשיך בינתיים עם הדיון על המסיבות, אני בינתיים מנסה להתכתב, לראות אם אנחנו יכולים עדיין למצוא לזה - - -

אוקיי, משרד החינוך, בעניין מסיבות הסיום בבקשה.

שמי סימה עובדיה פורצנל, אני מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, ואני אחראית על מדיניות תשלומי הורים. אז אני אתחיל ואומר שקיימת מדיניות סדורה וברורה שכתובה בחוזר מנכ"ל תשלומי הורים, חוזר המנכ"ל מתשס"ג שמנחה, אם תרצו אני אקריא, אבל אני יכולה לתמצת, החוזר מנחה לא לקיים מסיבות ראוותניות, לקיים טקסי סיום בכוחות פנימיים של בתי הספר, ללא גורמים מבחוץ, ללא בימאים, ללא שחקנים. החוזר אוסר לגבות עבור תלבושות מיוחדות, פרחים ותפאורה שמעבר לטקס מכובד וטקס חשוב, וכמו שנאמר פה הטקסים האלה מתקיימים בסיום של כל שלב חינוך, כי יש להם משמעות, וועדת החינוך של הכנסת אישרה את הסכומים המרביים.

הדברים מתפרסמים מדי שנה בחוזר תשלומי ההורים, מקסימום 75 ש"ח בסיום כיתה ו' או ח' של בית הספר היסודי, ו- 200 ש"ח בסיום החטיבה העליונה. להורים או לכל גורם אחר, גם למורים, אסור לגבות תשלומי הורים. הגורם היחיד – וזה מוגדר, ואנחנו מרעננים את ההנחיות מדי שנה – שמותר לו לגבות תשלומי הורים הוא מנהל בית הספר או המנהלנית שלו, הנהלת בית הספר. אסור לחשוף לא מי שילם ולא מי לא שילם. מורים לא גובים תשלומי הורים, זאת ההנחיה. אסור לגבות במסלולים עוקפים.

החוזר מנכ"ל הוא מובן, החוק גם כן מובן, אבל מתבצעת פה בעצם עבירה על החוק שמישהו פה עוצם עיניים.

ברגע שיש עבירה על החוק אנחנו מצפים - - -

החוק הוא המלצה.

השאלה שלי היא: כאשר אתם מקבלים את אותה הפנייה, נגיד פנייה שלמעשה מנהל, מורה, כיתה, עברה על החוק ועברה על חוזר מנכ"ל. מה אתם עושים? מה הסנקציות?

פניות שמגיעות אלינו מטופלות באופן מיידי. השלב הראשון - - -

השאלה היא מה אתם עושים? מה הסנקציות, מה הענישה, כלומר זו עבירה על החוק.

נכון, זו עבירה על הכללים, וכאשר מגיעה פנייה היא מטופלת באופן מיידי, היא מתבררת על ידי המפקח ומנהל בית הספר. אנחנו מנחים לעצור מייד את הגבייה, להשיב את הכספים שנגבו שלא כדין להורים, ויש גם אגף אכיפה, נמצא איתנו גור רוזנבלט, מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, שיגיד - - -

איפה הוא?

הוא בזום. שיגיד גם מה נעשה, במקרים חריגים, אם מה שהמפקח עשה לא הספיק והגבייה נמשכת, אנחנו גם מעבירים את הטיפול לאגף אכיפה, ומשיבים כסף להורים.

השאלה היא – אוקיי, נעשתה עבירה על החוק, ההורים פוצו בחזרה על אותם סכומים שנגבו, אבל מה הסנקציה כלפי מי שעבר על החוק?

תראי, יש ועדת משמעת, ויש מקרים שמגיעים לוועדת משמעת.

כמה מקרים גברתי, בפועל?

יש לנו פה את מנהל מינהל אכיפה.

כי נראה לי שזו מן סיסמה, אני לא שמעתי אף פעם שבית ספר נענש על זה שהם הגזימו בזה.

אז מייד גור יפרט.

בשנה שעברה, כמה פניות היו?

אני רוצה להגיד לכם שלא הגיעו פניות בנוגע לגבייה יתרה במסיבות סיום. אצלי אין אף לא תלונה אחת, גם יש לי מפקחים במחוזות, בכל מחוז של משרד החינוך יש לא רק מפקח כולל שאחראי לנושא, אלא מפקח רפרנט לתשלומי הורים.

בראשון לציון היתה תלונה למשטרה, שהיתה גניבה, 20 אלף שקלים.

למשטרה. פניתם למשרד החינוך?

על דרישה לגביית יתר?

על עשרים אלף ש"ח שנגנבו מבית הספר.

זה בכלל אמור להיות בחשבון, יש הוראות מאד ספציפיות איך מנהלים את הכסף הזה.

גניבה אכן פונים למשטרה.

אבל אני רוצה, אנחנו פה מתבלבלים קצת. אנחנו כולם מבינים שזה קורה בהרבה יותר מ- 50% מבתי הספר.

לא לא.

אני עשיתי עכשיו בדיקה בנתניה, מתוך שמונה בתי ספר, בשבעה זה קורה. ובואי, זו רק בדיקה קטנה, זה קורה. אנחנו לא מסתכלים אחורה, מסתכלים קדימה. מה אנחנו צריכים לעשות, אנחנו פה בוועדת חינוך, כדי שזה יהיה 200 ש"ח, שלא יגבו יותר, ושלא ישפילו את ההורים והתלמידים. מה עושים עכשיו?

אנחנו מוציאים הנחיות, אנחנו מוציאים חידודים ורענונים להנחיות מדי שנה. אנחנו גם בהמשך למה שנאמר פה לגבי החלוקה, אנחנו גם מסבירים, העלויות של מסיבת הסיום, של טקס הסיום, הן 200 ש"ח. אם בית הספר, ובהסכמה של ההורים, רוצה למשל לעשות ספר מחזור, או - - -

לא לא לא, זה לא יכול לקרות. אין דבר כזה בהסכמה.

רגע, סליחה, אבל תן לי לסיים.

בהתאם לחוזר מנכ"ל תשלומי הורים, כל גבייה מההורים של בית הספר בהתאם לכללים, בהתאם לסכומים המרביים המותרים, כמו רכישה מרצון, היא בהסכמה תמיד של ההורים. אז מדובר בכללים, ומתוך הסכומים המרביים המאושרים, לבית ספר תיכון יש אפשרות לגבות עד 450 ₪ לרכישת שירותים מרצון. יש עלויות של הסיום שהם לא מסיבה, כמו ספר מחזור וכמו תמונת מחזור, שאותם אפשר לקחת מתוך אותם 450 ש"ח, ובשום פנים ואופן לא על ידי גבייה על ידי ועד ההורים או גבייה מעבר לזה.

מה שאנחנו שומעים, ואני יכול להעיד רק על מה שקורה במודיעין, אנחנו רואים פער עצום בין חוזר מנכ"ל לביצוע לשטח, ואני בתור פרופסור שמלמד את הנושא של ציות לחוקים, אכיפה וכו'. עד שלא תהיה קצת הרתעה ונשמע על בתי ספר שיהיו בהם באמת סנקציות, אז הם ימשיכו לשים פס על זה. כי באמת, הלחץ מאותם הורים במשפחות שרוצות, ואני לא רואה, ועד שנשמע באמת נתונים כמה פעמים באמת משרד החינוך התערב, ועד להעניש? בוא נשמע.

אז נמצא איתנו גור רוזנבלט, אני מציעה שנשמע אותו.

לא, ברור שזו מריחה.

אגף אכיפה פה, בואו נשמע אותם.

אפשר בבקשה להעלות את גור רוזנבלט? שלום גור, מה שלומך?

שלום. אנחנו כרגע במצב, מבחינת אכיפת תשלומי הורים, עשינו מהלך מאד מאד גדול בשנים האחרונות, שהיה מהלך שהוא גם משולב כמו שאמרה סימה עם המחוזות, שבכל מחוז ומחוז יש רפרנט תשלומי הורים, והנחיות לבתי הספר יורדות בצורה מאד מאד ברורה. המנהלים היום נמצאים במצב שהם מבינים היטב שחריגה בנושא של תשלומי הורים זה משהו שלא משתלם לעשות אותו. הם יודעים את זה מצוין, ויש לנו עשרות מקרים – אגף אכיפה זה אגף מטה, אנחנו לא מתערבים בכל מקרה ומקרה, את רוב המקרים מנהלים המחוזות – אבל מקרים חמורים מגיעים אלינו, והיו לנו כמה עשרות מקרים בתקופה האחרונה שבהם אנחנו התערבנו באופן אקטיבי. גם בתי הספר אולצו - - -

בכמה מקרים השנה אתם התערבתם?

ואיך הסנקציות באות לידי ביטוי?

שניה, אני רוצה קודם כל להבין. כמה מקרים אתם טיפלתם בהם השנה?

היו כמה עשרות מקרים.

עשרה מקרים, עשרים מקרים, או שמונים-תשעים מקרים?

אני צריך לבדוק בצורה מדויקת, אבל זה עשרות. זאת אומרת זה לא מקרה אחד ולא שניים, יש לנו אנשים שמתעסקים רק בנושא הזה. וצריך לומר, היום המצב הוא שונה ממה שהיה לפני כמה שנים. היום מנהלים יודעים שעם הנושא של תשלומי הורים לא מתעסקים, כמעט, זאת אומרת, המצב שבו מנהל יגבה מההורים כסף עבור משהו שאסור לו לגבות, הוא מצב שהוא כמעט לא קיים היום.

אז הוא שולח את הנהגת ההורים לעשות את זה במקומו, זה פסול יותר אפילו. הוא שולח את הנהגת ההורים, הוא לא עושה את העבירה, אבל הוא שותף לעבירה. לשלוח את הנהגת ההורים זה להיות שותף לעבירה, אל תקטינו בזה. אי אפשר לשלוח מישהו אחר לעשות עבירה במקומך.

מתוך עשרות המקרים האלה, בכמה מקרים הוחזר התשלום?

אני מוכן לתת לכם דו"ח מסודר לגבי הדבר הזה.

איך אתם לא מגיעים עם זה?

היו הרבה מאד מקרים שבהם - - רגע רגע, קטעתם אותי, אני מנסה לומר, אף אחד מהמקרים האלה לא עסק במסיבת סיום. אנחנו לא קיבלנו בנושא הזה תלונות של הורים, למרות שההורים יודעים לפנות אלינו באופן אנונימי.

אתם עשיתם איזושהי פעילות יזומה, על מנת לנסות ולאתר?

אני אומר עוד פעם, אנחנו לא זיהינו עד עכשיו בעיה בנושא של מסיבות הסיום. צריך רגע להבדיל בין כל מיני נשפים, שזה באופן עצמאי.

אני אומר לך גור, זו עצימת עיניים. זו עצימת עיניים, משום שעכשיו רק בחמש דקות, בבדיקה קטנה שחה"כ סימון דוידסון ערך, הוא הראה שמתוך שמונה תיכונים, שבעה משלמים יותר מ- 200 ש"ח. זו חקירה שאתם הייתם צריכים לנהל, לקח לו בדיוק חמש דקות כדי לברר את הנושא הזה, ולהבין שמתקיימת פה עבירה על החוק. מה אתם עכשיו מתכוונים לעשות בעניין הזה?

לאור הדברים שעלו כאן אנחנו נעמיק את הבדיקה. אבל אני אומר צריך פה לחלק, יכול להיות שמבחינת ההורה הוא לא תמיד מבדיל, אבל כשמתארגנים הורים ועושים בערב בחודש יולי איזה פרום - - -

אז היא צודקת אפרת. אז המנהל לא מבקש, אבל וועד הורים מבקש.

מבחינתך זה בסדר שוועד ההורים מבקש את התשלום על מסיבת הסיום?

יש גם העברה בין הסעיפים צריך לזכור. יש מנהלים ששולחים כביכול לבקש תרומות. יש פה אוסף של דברים שהוא מתעלם מהם.

זה אסור לעקוף את זה.

ברור שאסור, אבל עושים את זה.

עבור מסיבת סיום שהיא מטעם בית ספר ובהשתתפות הצוות, גם הדרכים העוקפות הן אסורות. גם אמרה את זה סימה, לגבי חוזר מנכ"ל שכתוב במפורש הדבר הזה, וזה לא חוקי. אז זה באמת פשוט סוג של עצימת עיניים, אם יודעים שזה קורה ומתעלמים, הדרכים העוקפות.

נכון, את צודקת, זה בדיוק מה שקורה אבל. עכשיו מה שאמר סימון, אם נתייחס לזה כמדגם מייצג, זה הזוי ברמות, זה לא עשרות לפי זה, זה מטורף. אין בזה שום הגיון.

ברור.

ומעניין כמה תלונות יש באמת, כי יש תת-דיווח.

חבר'ה, אני רוצה לסכם את הדברים. רגע, אלון טל, האם אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

אני פשוט אומר משהו, אולי ברמה החינוכית. אני הייתי בהרבה מאד מסיבות סיום, ויש שני סוגים. יש סוג אחד שאותו הייתי מגדיר כ"עממי", בו נותנים לילדים לעצב ולהפעיל את התכנית, ויש סוג מסיבות שבהן ההפקה נעשית על ידי אנשי מקצוע. גם בתור מורה וגם בתור אבא, שלא תמיד הבנות שלי היו הכוכבות של המקהלה שהופיעו שם, הדגם השני נתן הרבה שביעות רצון לאיזה חמש-שש משפחות, וכל הילדים האחרים צפו בצורה פאסיבית, לא היה לזה שום אלמנט חינוכי. גם אפילו ביסודי, עם מיקרופונים של מדונה וכו', ואמרתי ריבונו של עולם, זה כל כך לא מה שאנחנו רוצים לעשות במסגרת חינוכית, ומתבטלים שיעורים לשבועיים וכו'. אז אני חושב ש- 200 ש"ח זה לא רק מדיניות חברתית נכונה, אלא גם מדיניות חינוכית נכונה. בואו נרגש את התלמידים ונפעיל את היצירתיות שלהם במסגרת מסיבות הסיום, והתוצאה תהיה יותר מוצלחת לאין שיעור.

רוב הכסף זה במאים, זה תפאורה.

גם לפני יום הזיכרון ויום השואה יש מנהלים ש- - -

שניה אפרת. כותבים לי הורים גם שיש תופעה שצריך לתת עליה את הדעת, מאחר ולהורים אסור לשלם למפעיל ממסיבות, בית הספר לפעמים, אני חלילה לא אומר שכולם, מבקש מההורים "תרומה", ואז בית הספר משלם למפעיל. יש פה כל מיני טריקים, "ישראבלוף", שצריך לעשות איתם משהו, זה לא יעלה על הדעת.

אוקיי, תראו, אנחנו רואים זאת בחומרה. יש כאן עבירה על החוק, אגף אכיפה עוצם עיניים, ומשרד החינוך פשוט עוצם עיניים בעניין הזה. אנחנו, אם בבדיקה של חמש דקות אנחנו רואים שיש פה עבירה על החוק בעיר, בלפחות 70% מהמקרים אם ניקח הערכה גסה, בערך ב- 70% מהתיכונים יש עבירה על החוק. ומשרד החינוך ואגף האכיפה לא עשה שום דבר כדי לפתור את זה, שום דבר. חוזר מנכ"ל, הם מצפצפים על זה. הם עוקפים את זה.

אומרים לכם פה הורים, וגם שולחים לי הורים הודעות תוך כדי, שהם אומרים – גם כשאנחנו פונים, אנחנו לא מקבלים מענה. תקשיבו, זה הזוי. אני מבקשת, אנחנו נקיים סוג של עוד דיון המשך, אלא אם כן תצליחו להביא את הנתונים בזמן, ממש בעוד שבוע. כי הדבר הזה קורה עכשיו, עכשיו דורשים מההורים את הדברים האלה. אני מבקשת קודם כל ממשרד החינוך להנחות את כל מפקחי המחוזות להוציא מיידית מכתב לכל מנהלי התיכונים, ולומר להם בתוך המכתב בצורה ברורה שברגע שהם מבקשים מעל ל- 200 ₪ מההורים, ברגע שהם מוצאים דרכים יצירתיות לאסוף את הכסף מגורם כזה או אחר, אין להם סמכות לעשות זאת, וזו עבירה על החוק. הדבר השני שוועדת החינוך מבקשת זה סנקציות, כי אם אנחנו מחזירים את הכסף, ואני אפילו לא מכירה מקרים שמחזירים את הכסף, משום שאפס מקרים מסתבר שהגיעו. אז גם אלה שיש לנו תלונות ויש לנו עדויות, גם ההורים שמה לא קיבלו את הכסף חזרה. אז ההורים לא מקבלים את הכסף, מי שגבה לא מקבל סנקציה, מה אני לומדת מזה? כמורה אני אגיד נהדר, שנה הבאה נעשה את אותו הדבר, הצלחנו להתחמק.

הוועדה דורשת שתוציאו ממש השבוע הזה מכתבים שכל מפקח ישלח לכל התיכונים הבהרה ברורה שזו עבירה על החוק, ושהם יעמדו על כך לדין משמעתי. אין פה שום סיבה, שאותם מורים או אותם מנהלים שעוברים על החוק לא יעשו את זה. הדבר השני, אנחנו מבקשים שאגף האכיפה יבצע את תפקידו ויביא לנו בתוך שבוע נתונים. שכל מפקח מחוז ייצור קשר עם הורה, לא בהכרח מהנהגת הורים, אולי כן הנהגת הורים, מישהו, הורה שהוא מכיר מתוך בית הספר, כדי לברר האם נגבו כספים נוספים למסיבות הסיום? אני מעוניינת לדעת בפריסה ארצית איפה נקבע ואיפה לא נקבע, ואני מבקשת שתביאו את זה לוועדה. אתם חייבים להיות עם האצבע על הדופק, אין יותר עצימת עיניים בעניין הזה. היום זה מסיבות הסיום, מחר יבואו עם דברים אחרים.

את הנתונים האלה אנחנו מבקשים שתשלחו לנו בתור שבוע. שהמפקחים יתחילו לעשות עבודה, ירימו טלפונים ויבדקו איפה עוברים על החוק בתוך בתי הספר. מפה, אני מבקשת שתטפלו באופן מיידי כדי לעצור את הדבר הזה. לא יכול להיות שילדים והורים ייצאו מושפלים, לא יכול להיות שהם יצטרכו לקושש ולחפש מאיפה הם מביאים את הכסף הזה לילדים שלהם, הילדים יגידו שהם לא רוצים בכלל להגיע לאותו טקס סיום, או דברים כאלה ואחרים. בלתי מתקבל על הדעת שדבר כזה יקרה במדינת ישראל.

אז אלה המסקנות שלנו, אנחנו נראה אם אנחנו מקבלים את הנתונים, במידה ולא אנחנו נקיים דיון נוסף בשבוע הבא ספציפית בעניין הזה, תודה רבה לכל מי שהגיע, תודה רבה לכל מי ששיתף, ואני מקווה שסוף כל סוף נצליח לעצור את התופעה הזו. תודה רבה.

הנושא של הביטוח, אנחנו ניקח הפסקה של חמש דקות ואני אעדכן אם אנחנו מבטלים את הדיון או לא. הישיבה נעולה, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:34.