פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
24/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ד באייר התשפ"ב (25 במאי 2022), שעה 09:00

הצעת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ) (תיקון), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
יצחק פינדרוס
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי

תמר יושובייב - לשכה משפטית, משרד האוצר

אורית שרייבר - מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך

עומר קגונובסקי - מתמחה ביחידה לחדשנות פיננסית, רשות ניירות

ליאל מאירוב - מתמחה במערך החקיקה, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

מאיה גרטי גלבוע - מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך

לינור בוקובזה - עו"ד ביחידת חקיקה, רשות לניירות ערך

אייל לב ארי

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ) (תיקון), התשפ"ב-2022

הצעת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ) (תיקון), התשפ"ב-2022.

אנחנו מביאים בפניכם היום הצעה לתיקון תקנות קרנות חוץ. התקנות האלו מסדירות את האופן שבו אפשר להציע לציבור בישראל קרנות חוץ. בשנת 2017 התקנות האלו תוקנו ואפשר להציע לציבור בישראל קרנות חוץ. כיום רשומות לישראל 39 קרנות חוץ מכוח אותן תקנות, כששווי המסחר בהן עומד על שני מיליארד שקלים. התקנות האלו נועדו לאפשר לחשוף את הציבור בישראל למוצרים מגוונים מהעולם, לאפשר לחשוף את אותם מנהלי קרנות זרות גדולים ומשקיעים מחו"ל לשוק ההון הישראלי ולפוטנציאל בשוק המקומי. התקנות האלו קובעות את התנאים שמכוחם אפשר להציע לציבור בישראל את הקרנות הזרות.

היום אין קרנות זרות?

יש היום קרנות זרות שמוצעות לציבור בישראל. התקנות עצמן קובעות סט של תנאים מאוד נוקשים שאמורים להביא לפה רק את מנהלי הקרנות הגדולים ואת קרנות הדגל שלהם, בין השאר את מנהלי הקרנות ששווי הנכסים המנוהל שלהם הוא מעל 20 מיליארד שקלים וכדומה. אחד התנאים שהתקנות קובעות זה שאם מנהל קרן זר רוצה לרשום למסחר בבורסה בישראל קרן זרה שלו, אותה קרן צריכה להיות מנויה בבורסות שרשומות בתוספת של חוק ניירות ערך - זה איזה שהוא קישור שנעשה. במרוצת הזמן, מאז 2017 ועד היום, הגענו למסקנה שמקורה של ההפניה הזאת בטעות, מאחר שאותן בורסות שנמצאות ברשימה של חוק ניירות ערך נועדו לאפשר את אותו רישום כפול של תאגידים ובמסגרת הזאת לתת מענה לכללי הממשל התאגידי של אותם תאגידים. מהסיבות האלו, אותן בורסות נבחרו. כאשר אנחנו מדברים על קרנות נסחרות, על קרנות חוץ, השיקולים האלה לא רלוונטיים, מאחר ואחד מתנאי הסף המשמעותיים שהתקנות קובעות זה שהן צריכות לעמוד בדירקטיבה האירופית או בחוק ההשקעות המשותפות האמריקאי. הבורסות עצמן הן לא הגורם שמסדיר את התנאים שיחולו עליהן, אלא אותם דינים זרים. מה שאנחנו מציעים לעשות בתיקון החוק הזה הוא לבטל את אותה הפניה לחוק ניירות ערך ולתוספת שמגדירה את הבורסות של הרישום הכפול, לקבוע כלל שהוא כלל מקצועי, טכני יותר, שמדבר על היקפי מסחר, על כמות הקרנות הזרות שנסחרות בבורסות. בדרך הזאת נוכל לאפשר למנהלי הקרנות הזרים לרשום פה למסחר קרנות זרות שבאמת נסחרות בבורסות המרכזיות שרלוונטיות למסחר בעולם.

זה לא קרנות פרטיות שפתאום רוצות להיכנס ולהיסחר בבורסה הישראלית.

לא, מדובר רק בגופים שנסחרים. בתקנות עצמן אנחנו לא נוגעים בתנאי הסף המאוד מאוד מכבידים ומשמעותיים שקבועים בתקנות שעל בסיסם קובעים איזה מנהל קרן יכול להגיע.

באיזה בורסות הקרנות צריכות להיסחר כדי להיכנס לבורסה הישראלית?

יש הרבה מאוד בורסות רלוונטיות שנותנות מענה.

את מגדירה את זה איפה שהוא?

אני מגדירה את התנאים. אנחנו מציעים לקבוע תנאים של סחירות - כמות הקרנות שנסחרות, מחזורי מסחר. אנחנו מציעים לקבוע את התנאים הבסיסיים בשביל למדוד את היכולת.

השאלה אם אתם מגבילים את הבורסות. אם יש מצב שקרן גדולה נסחרת באיזו בורסה קטנה במחוז צפון של מדינהx , האם זה נותן לה אפשרות להיכנס לבורסה הישראלית?

תנאי הסף שאנחנו קובעים אמורים לא לאפשר את זה. המבחנים של כמות הקרנות שייסחרו, של מחזורי מסחר, של שווי נכסים, אמורים לא לייצר מצב כזה שבו קרן שרשומה בבורסה שהיא קטנה ולא רלוונטית - -

יש גם בורסות גדולות שלא בטוח שאת רוצה שהקרנות שנסחרות שם יהיו בישראל.

נכון. הגמישות הזאת תאפשר לנו לבדוק. יש גם שינויים שקורים תוך כדי תנועה, כמו למשל שאת רוב הקרנות הזרות בבורסת לונדון שהיו רשומות ברשימת הפרימיום וה-FCA הגיע למסקנה שהרישום של הקרנות האלו ברשימה הראשית של בורסת לונדון מיותר כי הוא מייצר להם הכבדה כפולה, הוציאו מתוך הרשימה הראשית והעבירו לרשימה המשנית. זאת גמישות שכיום לא ניתנת לנו, מאחר ואנחנו כבולים ברשימה מאוד ספציפית של בורסות. המבחן שאנחנו מציעים הוא מבחן גמיש שמאפשר לנו לבחון את המשמעותיות של אותה בורסה. זה ייבחן מעת לעת.

אמרת שהתנאים שאת קובעת היום הם תנאים שעומדים בתקן האירופי ואת לא רוצה לבדוק אם הקרנות נסחרות בבורסה. האם זה לא אומר דרשני?

הקרן חייבת להיסחר בבורסה, רק לא ברשימה הסגורה שיש כרגע בחוק.

אז תרחיבי את הרשימה, בשביל מה את צריכה לשנות את התקנות? אם זאת המציאות, תרחיבי את הרשימה.

מה שקצת חסר זה הרקע. לפני חמש שנים היו דיונים מאוד ארוכים בוועדה - אנחנו מדברים על עולם קרנות הנאמנות - והשאלה הייתה, איך להכניס תחרות נוספת לעולם הזה, איך להגדיל את גיוון המשקיעים בישראל ולהכניס קרנות זרות שלא מפוקחות בארץ. השאלה העיקרית הייתה, מה יהיו תנאי הסף לאותן קרנות. התקנות שעכשיו אנחנו מבקשים לעשות שם תיקון נקודתי, קבעו את התנאים האלה. הרעיון היה שלא נאפשר להכניס קרנות נאמנות זרות לישראל, אלא אם כן הן קרנות רציניות, פועלות לפי דין משמעותי בחו"ל, עם היקף נכסים גדול, עם ותק פעילות, עם מנהל קרנות שהוא משמעותי, אחרת אנחנו מוותרים על הפיקוח הישראלי ומסתמכים על חו"ל. אחד התנאים שנקבעו היה שאותה קרן נאמנות תיסחר בבורסה בחו"ל. כאן הייתה פשוט טעות, כי ההגדרה של בורסה בחו"ל מתייחסת היום בחוק ניירות ערך לעולם אחר, לעולם של תאגידים שרשומים למסחר בבורסות כמו הנאסד"ק, כמו ה-New York Stock Exchange, שזאת הגדרה שלא רלוונטית לעולם קרנות הנאמנות.

מה כן רלוונטי?

יש בורסות בעולם שמרכזות פעילות של קרנות נאמנות. לא רצינו לנקוב ברשימה שמית כי הדברים האלה דינאמיים, רצינו לקבוע כאן כלל יותר עקרוני שאומר שזאת בורסה שיש בה מסחר משמעותי בקרנות נאמנות.

מה מגדיר משמעותי?

אפשר להסתכל על כל מיני בנצ'מרקים.

בסוף הקרן רוצה להיסחר. הרי כשזה מגיע אליכם אתם בוחנים את הבקשה, נכון?

נכון.

מי שבוחן את הבקשה צריך להפעיל פה שיקול דעת, נכון? כשאני שומע משמעותי, לפי דעתי זה שיקול דעת מאוד-מאוד רחב.

זה גם עניין יחסי.

משמעותי ביחס למה?

ניסינו לתת כאן פרמטרים של מחזור מסחר, של מספר קרנות, של שווי כל הקרנות שנסחרות.

כמה?

זה דבר שצריך לבדוק בהשוואה. כשקרן נאמנות חדשה תבקש להיסחר, נבדוק את כל התנאים האחרים, חוץ מהתנאי של בורסה. לגבי הבורסה נבקש להבין איך הבורסה שבה היא נסחרת היא ביחס לבורסות אחרות בעולם – האם זו אחת הבורסות המרכזיות, האם יש שם את מנהלי הקרנות הגדולים בעולם, מה היקף הפעילות שם. הרעיון היה לעבור לאיזה שהוא כלל יותר מבוסס עקרונות שמאפשר גמישות. למה? כי הדברים האלה הם דינאמיים. בורסה שהיום משמעותית, יכולה להיות עוד חמש שנים - -

כשאתה אומר "יחסית לבורסות האחרות", אני רוצה לדעת יחסית לאיזה בורסות. אם היית אומר שהמחזור שלו הוא 20% מהנאסד"ק או 10% מהבורסה של לונדון, הייתי מבין על מה אתה מדבר.

גם אתה בעצמך אמרת שיש עולם שלם של בנצ'מרקים.

נכון.

אפשר להגדיר פה את הבנצ'מרקים שעל פיהם אתם בוחנים.

אפשר, אבל זאת כנראה תהיה הגדרה לא מוצלחת.

למה?

יש אפשרות לנקוב ברשימה של בורסות שאנחנו היום מכירים כמתאימות.

זה לא טוב.

חווינו בעולם התאגידים את הבעייתיות של רשימה ספציפית. לפעמים הבורסות מתמזגות, משתנות. האפשרות האחרת היא לנסות לקבוע פרמטרים כמותיים, וגם הם לא בהכרח יאמרו משהו היום. אני יכול להגיד שאני רוצה שיהיה מחזור מסחר בקרנות נאמנות שהוא מעל שני מיליארד דולר.

הייתי אומר 50% מהבורסות הגדולות, 20% מהבורסות. אל תגיד מספר.

הבורסות משתנות, מתמזגות ומתחלפות.

אני לא יודע אם אתם בוחנים איפה שהוא את הנזילות של הקרן, את המסחריות שלה, עד כמה המסחר שם הוא אקטיבי, פעיל.

מחזור המסחר.

מחזור המסחר לאו דווקא מצביע על תדירות המסחר. יכול להיות מצב שבו לבן אדם שהשקיע בקרן ייקח שנתיים לממש כי אין קונים.

ההצעה הזאת מתבססת על נייר עבודה שהכנו ובחנו. ראינו שהבורסות המרכזיות בעולם הן בורסות שיש בהן למעלה מ-500 קרנות, ושממוצע המחזור היומי בקרנות בהן עולה על 100 מיליון דולר. אנחנו מדברים על ממוצע של מחזור מסחר.

100 מיליון זה ביחס ל-20 מיליארד?

20 מיליארד מדבר על שווי האחזקות של כל מנהל הקרן - תנאי שקבוע בתקנות. מתוך הנתונים אפשר לגבש את רשימת הבורסות המשמעותיות - LSE באנגליה, בורסת ברלין בגרמניה, ה-BX וה-SIX בשוויץ, EXTRA בגרמניה, בורסה איטליאנה, כל הבורסות של Euronext, BZX בארצות הברית.

את זה אתם מוחקים עכשיו.

אנחנו לא נייצר את הרשימה הזאת. הבנצ'מרק הוא גמיש.

את לא אומרת לי מה הבנצ'מרק. על פי מה את בודקת האם זה יחסי?

אנחנו אומרים את הפרמטרים, אנחנו לא נוקבים בשיעורים. היה אפשר לקחת את הגישה שאתה מציע ולקבוע כתנאי מוחלט שזאת תהיה בורסה שהיקף המסחר בה הוא לפחות 20% מהמסחר של קרנות נאמנות בעולם, אבל זה אומר שנצטרך לבדוק כל פעם. יכול להיות שהבנצ'מרק הזה יהיה נכון לתמונה שאנחנו רואים כרגע ובעוד חמש שנים נרצה לבוא ולתקן.

אז תבואו ותתקנו. אתם מבקשים מאיתנו לתת לכם חופש פעולה מוחלט, באופן מוחלט להסתמך על שיקול הדעת שלכם. אנחנו ככנסת סומכים על שיקול הדעת שלכם, אתם אנשי מקצוע, לא אנחנו, אבל אנחנו חייבים לשים איזה שהם גבולות כדי שנהיה בטוחים שהכסף של המשקיע הישראלי שנכנס לקרנות שנכנסות לפה הוא בטוח, שהוא יכול לממש אותו, שלקרן לא קורה כלום. זה נכון שיש לכם הגדרות על הקרן עצמה, אבל אנחנו רוצים להבין באיזה תנאי מסחר הקרן הזאת חיה.

אני מסכים, אבל התיקון שאתם רואים כאן הוא תיקון אחד בסט של 10 תנאים.

אין בעיה, אבל התנאים שאתם בוחנים לפיהם הם תנאים שקשורים לקרן עצמה.

לקרן, למנהל הקרן, לשווי הנכסים, לדין שחל על הקרן שיכול להיות רק הדין האירופי או הדין האמריקאי.

זו נקודה חשובה.

הייתי מוציא את הנושא הזה. לא רלוונטי באיזה בורסות הוא נסחר.

אתה חייב להגדיר קרן שנסחרת בבורסה.

אם הוא עומד בתקן האירופי והוא נסחר בבורסה, לא צריך - -

אתה מצדיק את מה שהם אומרים.

לא, אני אומר שלא תשאיר את זה פתוח, שתיתן איזה שהוא בנצ'מרק שעל פיו אתה קובע.

טיוטת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ) (תיקון), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 113ב, 113ג ו-131(א) לחוק השקעות משותפות
בנאמנות, התשנ"ד-1994, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של

תיקון תקנה 1 1. בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ),
התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, ההגדרה
"בורסה בחו"ל – תימחק.

ההצעה שלנו פה היא למחוק את ההגדרה, כי ההגדרה של בורסה בחו"ל שהפנתה לחוק ניירות ערך מקורה בטעות.

תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (8), במקום "בבורסה

"בבורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו
לפי דין במדינה שבה היא פועלת, המתאפיינת במסחר משמעותי
בקרנות נאמנות, בין היתר, בהתבסס על מחזור מסחר בקרנות
הנאמנות הנסחרות בה, מספר הקרנות הנסחרות בה ושווי סך
כל החזקות הציבור בהן;".

תקנה 2 זאת אותה תקנה שקובעת את כל התנאים שקרן החוץ ומנהל קרן החוץ צריכים לעמוד בהם. התנאים הם: שווי כולל של הנכסים בניהול מנהל קרן החוץ יעמוד על 20 מיליארד דולר לפחות; הוא יצטרך לנהל לפחות חמש קרנות חוץ שיחידותיהן מוצעות לציבור בחו"ל חמש שנים לפחות והשווי הכולל של הנכסים המוחזקים בכל אחת מהן בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה שלו להציע לציבור בישראל הוא לפחות 500 מיליון דולר; שווי נכסי הקרן עצמה שהוא מבקש להציע לציבור בישראל הוא לפחות 50 מיליון דולר עם רקורד של 12 חודשים לפחות; מנהל הקרן צריך למנות נציג בישראל כאיש קשר מול המשקיעים ומול הרשות; קרן החוץ לא יכולה להתמחות בהשקעות בישראל; זכויות בעל יחידה בישראל יהיו זהות לזכויות בעל יחידה בחו"ל; מנהל הקרן צריך להעמיד ערבות בנקאית לטובת הרשות בשווי מיליון שקלים; מנהל הקרן העמיד פיקדון בסכום הנגזר משווי היחידות המוחזקות בישראל לטובת בעלי היחידות.

באיזו הלימה וכמה אחוזים?

הסכום המינימאלי הוא 250,000 שקלים, אבל הוא עולה בהתאם לשווי החזקות הציבור בקרן. תנאי העל שמצוין בתקנות זה שהיא חייבת לעמוד בדירקטיבה האירופית ולהיות מוסדרת על פיה, או להיות תחת חוק השקעות אמריקאי. אותן קרנות מפוקחות בצורה ראויה על ידי הרגולטור הזר שאנחנו מתבססים על הפיקוח שלו.

תיקון תקנה 8 3. בתקנה 8(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (2)(ד), במקום "בבורסה
בחו"ל ובישראל" יבוא "בבורסה כאמור בתקנה 2(א)(8) ובבורסה
בישראל".

כאן מדובר בתיקון של הפניה לאור ההצעה שלנו לתקן את הנוסח קודם לכן.

תיקון תקנה 2 זה הדבר הכי פתוח שיש, זה נתון לפרשנות.

מה אני רוצה להבטיח? אני רוצה להבטיח שהקרן בטוחה, אמינה, שאזרח ישראלי יכול להשקיע בה.

הייתי מגדיר את המבחן הזה, לא מבחן רלוונטי. המבחן פה יכול לשמש כחרב פיפיות. אם אני מכניס לך שני עורכי דין לחדר, כל אחד מהם ייתן פרשנות אחרת. אל תשאיר משהו כל כך פתוח.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ) (תיקון), התשפ"ב-2022 – מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
התקנות אושרו.


הישיבה ננעלה בשעה 09:30.