פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



53
ועדת הכספים
24/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 279
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג באייר התשפ"ב (24 במאי 2022), שעה 11:00

הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1538)

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
עופר כסיף
אופיר כץ
יצחק פינדרוס
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

קרן ברק
שלמה קרעי

סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
מירי סביון - משנה למנהל, רשות המסים, משרד האוצר

שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

אפרת ריץ - עו"ד, עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

אלישיב ממן - יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

איתמר גזלה - מרכז בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, משרד הכלכלה

דובי אמיתי - יו"ר נשיאות המגזר העסקי

הגר יהב - מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת, נשיאות המגזר העסקי

ציון אבונה - דוברת, נשיאות המגזר העסקי

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

לירן כהן - רל"שית נשיא, לשכת יועצי המס

תומר מור - מנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד

אורית עמית - ראש ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

ציפורה (ציפי) נטל - בעלים של מלון אסטוריה גליליי, בתי מלון

צמרת אביבי - מנכ"ל מורי תל"ן העשרה וחוגים

יעקב אבוטבול - מזכיר תנועת העצמאים

דוד דהן - הארגונים החברתיים בכנסת

דולב תורגמן - שדלן, מייצג את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1538

בוקר טוב לכולם. היום 24 במאי 2022, כ"ג באייר התשפ"ב. אנחנו מתחילים בדיוני הוועדה. על סדר היום הצעת חוק מענק סיוע לעסקים שנפגעו מגל האומיקרון.

אעדכן אתכם מה היה בדיון הקודם. ביקשתי מן הממשלה להכין נוסח על בסיס הסכמות שהושגו עד כה ואני מבין שהנוסח הופץ רק אתמול בערב, לכן הוא לא הופץ לחברי הכנסת. אנחנו נעבור על הנוסח הזה היום.

נעבור על הנוסח הכחול, מה שנמצא בפני חברי הכנסת.

ונדבר על התיקונים שנצטרך להכניס.

יש לנו עדיין כמה סוגיות שנמצאות במחלוקת. דבר ראשון הוא העלאת גובה המענקים לעסקים קטנים עד 300,000 שקלים. דבר שני שנמצא במחלוקת, מבחינתי, ועכשיו חברי האופוזיציה יגידו מה מבחינתם, הוא מגבלה של 10% על גידול המחזור לצורך קבלת המענק. אני טוען שצריך לקחת בחשבון את הצמיחה שהייתה במשק ואנחנו חייבים להכניס את זה אל תוך נוסחת החישוב. אני בטוח שיש עוד כל מיני הערות לחברי הכנסת.

אני מבקש מחברי הכנסת, היות ויש לנו פה נוכחות מכובדת מאוד של אנשים שהגיעו מכל מיני מקומות בישראל, אם ההצעות לסדר הן לא לעניין הצעת החוק אני מבקש שתוותרו. אם לא, לא אמנע מכם כמובן לעשות את זה, אבל אם כן אז תעשו את זה בקצרה בבקשה.

מתי הרביזיות?

זה יהיה בדיון הבא על הפניות התקציביות, אבל לא נתחיל מרביזיות, נתחיל בהעברות שעוד לא דנו בהן.

מתי נקבל את הנוסח?

אני מאמין שאחרי הדיון היום נקבל.

אתם מוותרים על הצעות לסדר?

אני אוותר.

גם אני מוותר.

נוסיף את זה לפניות התקציביות שיגיעו, שם נדבר.

מכיוון שההוראות שאני מקבל מהרב גפני הן להיות ממושמע לינון אזולאי, אם הוא מוותר אז גם אני מוותר.

תודה רבה.

נקרא את הצעת החוק לפי הנוסח הכחול ונתייחס לתיקונים שדיברנו עליהם אתמול, וגם נשים זרקור על נקודות שעדיין לא פתורות.

סליחה, מה עם ההסתייגויות?

כשיפיצו את הנוסח תוכל להגיש הסתייגויות.

מתי הן עולות?

עוד לא הגשנו, עדיין אין נוסח להסתייגויות.

נכון. ההצבעה לא מתוכננת היום בגלל שהנוסח לא הופץ אתמול. אני מאמין שאחרי הדיון היום תוכלו להגיש הסתייגויות.

אנחנו מתחילים עם סעיף ההגדרות. זה סעיף הגדרות שמשמש את נוסחאות המענק שיוצגו בהמשך.

"הגדרות
1.
בחוק זה –



"הכנסה חייבת" – הכנסה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;"



אחר כך אנחנו נגיע בנוסחאות מקדם הסיוע לסמכות המנהל לקבוע מקדמים, שישקפו הוצאות קבועות בתוספת 15,000 ש"ח לחודשיים, הכנסה חייבת, בדומה להגדרות שמופיעות גם במענק עבודה וגם במענק הסוציאלי שהיו בתקופות קורונה קודמות יותר. אלה הגדרות זהות.

למען האמת לא. שם לא ממועט רווח הון. למה כאן כן? במענק עבודה לא מוחרג רווח הון.

בחוק הקודם של מענק קורונה יש הגדרה כזו.



""הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" – הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור;"

לפי סעיף 2(1) – זה מדבר על "השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד או מעסקה או מעסק אקראי בעל אופי מסחרי". אם משווים את זה למענק עבודה, שם גם יש הפנייה לסעיף 2(8), שמדבר על השתכרות שמקורה בחקלאות. פה ויתרתם על ההתייחסות לזה.

מה היה בחוק הקורונה הקודם? לפי סעיף 2(1). מבחינתנו הכנסה מעסק – זה בא לפצות על עבודתו של העצמאי.



""הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בסעיף 159א(א) לפקודה;"



נגיע לזה בהמשך. אנחנו מציעים מטעמים תפעוליים להישאר עם הצמדה ללא ריבית. נטמיע את זה גם בנוסח.

זה לא רק מטעמים תפעוליים, זה גם מטעמי צדק.

לא הבנתי. אתם מבקשים לשנות את הנוסח כאן?

מטעמי צדק? בדרך כלל מקובל על איחור בחובות לגבות ריבית והצמדה.

גם הפוך זה עובד?

כן.

אתה משלם ריבית?

בוודאי. מה זאת אומרת?

למען האמת, כשזה הפוך הם משלמים היטב. כדאי להשקיע אצלם.

זאת תוכנית חיסכון מצוינת.

הם מתכוונים להוריד את המילה "ריבית".

זה לא עניין של הורדת הריבית אלא עניין של ההפניה. כשאנחנו מדברים היום על "כהגדרתם בסעיף 159א(א)", הכוונה היא לתוספת לסכום שמדובר פה, ששווה ל"סכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור 4% לשנה או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים". אתם רוצים להוריד פה את אלמנט הריבית?

סליחה, לא בהגדרה עצמה אלא בתוך גוף החוק. כרגע בהגדרה זה "ריבית והצמדה לפי סעיף 159א(א)".

אני מציג את ההסדר המהותי. הוא יהיה הצמדה בלבד. הוא משפיע גם על ההגדרה. היושב-ראש אמר שיבוא נוסח מעודכן, אתם תראו את זה שם. זה משפיע בעקיפין.

אבל הנוסח המעודכן יבוא היום בצוהריים. אם זה יובא רק בערב זה שוב לא יופץ לחברי הכנסת ואז מחר לא אוכל לקיים דיון. לשם מה?

""זן אומיקרון" – זן אומיקרון Omicron מספר B1.1.529 – של נגיף הקורונה החדש Novel Coronavirus 2019-nCoV;



"חוק התוכנית לסיוע כלכלי" – חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏;



"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏;



"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏;



"טובין", "עסק", "עסקה", "שירות" ו"שנת המס" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;"

מה ההגדרות? למה זה מתייחס?

נראה בהמשך כשמדברים על "עסקה" בהגדרות שונות.

אתה צריך להתייחס לזה. אתה קורא את ההגדרות ולא אומר מה המשמעות שלהן. כשמדובר בטובין, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, הכוונה היא גם "לרבות עצים, שתילים, פרחים, יבול".

למשל בהגדרה "תשומות שוטפות בשנת הבסיס", שנגיע אליה בהמשך, יש התייחסות לטובין.

הכוונה היא גם ל"עצים, שתילים, פרחים ויבול שנמכרים בנפרד מן הקרקע".

כן. כל ההגדרה שיש בחוק מס ערך מוסף.

"לזכות טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים, ובין השאר ידע, למעט זכות במקרקעין או בתאגיד ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים." תתייחס אל ההגדרות, תגיד מה ההגדרות.

אלה הגדרות גנריות. לא הייתה כוונה באמצעות ההפניה להחיל משהו ספציפי או להוציא משהו ספציפי אלא פשוט לבאר שהכוונה היא לחוק מס ערך מוסף, שנותן הגדרות גנריות למושגים הללו.

בסדר, גיא, אבל תסביר. אתה מקריא הגדרה של "עסק", זה "כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף", אז מה ההגדרה? זה לא נמצא בפני חברי הכנסת.

כשמדובר ב"עסק" הכוונה פה "לרבות מקצוע ומשלח יד"; כשמדובר ב"עסקה" הכוונה ל"מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד"; "מכירת נכס שנוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על ייבוא בידי המוכר, או עסקת אקראי"; כשמדובר פה על "שירות" הכוונה ל"כל עשייה בתמורה למען הזולת שאינו מכר, לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף"; וכשמדובר על "שנת המס" הכוונה "כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות תקופת שומה מאוחדת לאותה שנת מס".

לזה אני מתכוונת. כשאתה מפנה להגדרות תבהיר במה מדובר.

""מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:




(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היה מתמיכות ותרומות;




(2) עיקר הכנסתו בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, התקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;"



כפי שציינו גם בחוק מענקי הקורונה הקודם, הכוונה למוסדות ציבוריים שנותנים שירותים, שיש להם פעילות דומה לפעילות עסקית. בסופו של דבר הם לא למטרות רווח, וזה מה שמאבחן אותם, אבל גם להם יינתנו המענקים.

הכוונה להכנסה שהיא לא מתמיכות ותרומות?

נכון.

יש כאן איזו חפיפה שלא מתיישבת. פה אמרת "שליש" ופה אמרת "רוב". מה קובע? רוב זה 51%, שליש זה שליש. הוא אומר שפסקה (2) באה למעט תמיכות ותרומות.

אלה שני סעיפים שונים.

זו הגדרה שיש לה שני תנאים מצטברים. האחד הוא מקורות המימון שלה והשני הוא הפעילות השוטפת שלה. זה אותה הגדרה שעשו בה שימוש בחוק הקודם.

לא אכפת לי מה עשיתם בחוק הקודם. אני שואל אותך עכשיו. אל תשלח אותי לטעויות קודמות. מה פסקה (2) באה למעט? היא באה למעט הכנסות מתמיכות ותרומות? אתה אומר כאן "רוב", שהרוב לא היה מתמיכות ותרומות, זאת אומרת ש-51% מספיק.

אגב, במענקים הקודמים כן הייתה לנו התייחסות לתמיכות, שלא עבר את ה-25%.

זה אותו דבר. זה אותה חקיקה בדיוק כפי שהיה בנזקי מלחמה במענקים הקודמים. אלה שני תנאים שונים. הסעיף השני מדבר על כך שלדוגמה אני מקבל עבור השירות שלי אבל מכיוון שזה מוסד לימוד אני משלם את כל שכר הלימוד שלי בתחילת השנה. אם זה לא מתחלק על פני כל השנה אז בעצם לא נגרם לך נזק כי כבר התקבל הכסף.

אבל חשבונאית זה נפרש על פני כל השנה.

אבל לא נגרם לך נזק. אתה רוצה לחפש שנגרם לו נזק, כי לעסקים האלה אין מחזורים.

כי הם עובדים על בסיס תזרים מזומנים?

כי הם לא מדווחים למע"מ, הם מלכ"רים.

אז הם עובדים על בסיס תזרים מזומנים, לזה אתה מתכוון? ולכן נראה כאילו אין הכנסה?

אני לא יודע אם אפשר להגדיר את זה כתזרים מזומנים.

יש שני סוגים של דיווחים. תשאל את שלמה, הוא יגיד לך.

אני מכיר את הדיווחים אבל לדעתי אי אפשר להגיד על מלכ"ר דבר כזה. זה לא השיטה. למע"מ הם לא מוגדרים כעוסק חייב, המלכ"רים לא חייבים במע"מ.

על בסיס מה הם מדווחים בדוחות הכספיים שלהם? אם הדיווח הוא על בסיס מצטבר אז לא משנה מתי - - -

זה כן משנה שאם יש מוסד ציבורי ואני שילמתי את שכר הלימוד שלי, והוא אמור להתפרש, במקום לשלם אותו חודש בחודשו אני משלם אותו פעם אחת בתחילת השנה. אז מבחינת המוסד הציבורי, גם אם היה אומיקרון, לא נגרם לו נזק כי הסטודנט כבר שילם לו את השכר הזה.

אלא אם כן היית צריך להחזיר לו.

בגלל זה כתוב "ברוב חודשי השנה".

כלומר לא כפי שאמר גיא. פסקה (2) לא באה למעט תרומות ותמיכות. היא באה למעט משהו אחר.

זה בפסקה הראשונה כבר, זה משהו אחר. אלה סעיפים שונים, אלה שני תנאים מצטברים. ראשית, קודם כול זה לא כל מלכ"ר, קודם כול צריכה להיות לו מכירת שירותים אמיתיים. שנית, שהשירותים הללו מתקבלים ברוב חודשי השנה ולא בתשלום אחד, זה ה"למעט" השני.

הבנתי. אבל מה זה אומר? אם כן שילמו לו בתחילת השנה, אתה דורש ממנו שעיקר הכנסתו הייתה באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה. אם 40% הוא קיבל בתחילת השנה, למרות שזה על בסיס מצטבר, זה בגין שירותים שהוא יקבל במשך כל השנה, מבחינתך זה לא משנה. אתה לא מתייחס בכלל ל-40% האלה שהוא קיבל בתחילת השנה. זה מה שאתה אומר? איך החישוב? אתה מתנה פה תנאי אבל מה אתה מחשב בסוף? אני מוסד שנותן שירותים, שילמו לי בספטמבר בשביל כל השנה, 40% מן ההכנסות, חלק שילמו חודש בחודשו. כשאתה בא לחשב את הפגיעה שלי בינואר-פברואר אתה מחלק את ה-40% על פני כל השנה?

ברגע שהוא נכנס פנימה אנחנו כבר עושים לו חישוב רגיל, ינואר-פברואר מול ינואר-פברואר. זה רק למעט אותו.

אתה לא מכניס לחישוב את התקבולים שהיו לו בספטמבר, למרות שהשירותים בגינם ניתנים בינואר-פברואר.

אנחנו כן מכניסים את כל החישוב לפי ינואר-פברואר, אבל אנחנו קודם כול רוצים קשר סיבתי עוד לפני החישוב. יש שני שלבים בכל מענק.

אתה לא יכול לאחוז בחבל בשני קצותיו. אם אתה כן מחשב על ינואר-פברואר את מה שהוא קיבל בספטמבר, אתה פורש את זה על פני השנה - - -

זה לטובתו ברוב המקרים. זה מתקופת הבסיס, אז זה לשני הכיוונים.

אז למה לקבוע תנאי כזה? אם אתה בסוף כן מחשב את ינואר-פברואר, ונגיד שהרוב התקבל בספטמבר. מה זה משנה?

אם יש עסק שבכל שנה מקבל במועד מסוים את כל ההכנסות שלו, פעם אחת בשנה, אז לא נגרם לו נזק, אז הוא לא נכנס לשלב החישוב בכלל, הוא לא עובר את הקשר הסיבתי.

אבל הנזק מספיק ל-35%. אם קיבלתי 60% בתחילת השנה ו-40% מן ההכנסות שלי נפגעו באותם חודשים אז למה אתה פוגע בי?

עיקר ההכנסות שלו מתפרשות על פני כל השנה.

עיקר ההכנסות, אבל 40% פגיעה הייתה לי בינואר-פברואר כי בחודשים ינואר-פברואר סגרתי את המקום, לא באו אליי סטודנטים.

אנחנו עדיין לא בפגיעה. הפגיעה היא השלב הבא.

זה חישוב מחזור הבסיס.

זה תנאי בכלל להיכנס לחישוב הפגיעה. הוא אומר: אם קיבלתי בתחילת השנה 50% מן ההכנסות שלי אני בכלל לא נכנס לחישוב.

התנאי הוא בשנת הבסיס, הוא לא בשנת הפגיעה. התנאי הוא ב-2019, לצורך העניין, כשלא הייתה קורונה ולא נפגעת בהכנסות שלך.

מה זה רלוונטי בכלל לשנת הבסיס? מה אכפת לי מתי קיבלתי - - -

זה שנתיים, זה גם בשנת הבסיס וגם בשנת המענק. אנחנו רוצים לבדוק אם בכלל נגרם לך נזק. אם 90% מן ההכנסות שלי מתקבלות מראש ובעצם לא נפגעתי - - -

אם זה 90% אז בסדר, אבל לא אמרת 90%. אמרת "רוב". רוב זה 51%, והנזק יכול להיות של 35%.

אמיר, איך אתה עושה את זה?

אחרי שהוא נכנס אל תוך הסעיף והשתכנענו שבאמת משלמים לו חודש בחודשו – הנושא הזה מתקיים בחקיקה משנת 2009, בכל חקיקה שהייתה.

לא הייתי חבר כנסת ב-2009. עכשיו אני שואל.

זה היה גם בקורונה, גם בשומר חומות.

עזוב, זה לא רלוונטי. אני רוצה להבין איך אתה מחשב את "רוב ההכנסות". מה זה מבחינתך "רוב ההכנסות"?

בודקים את ההכנסות שלו שהן לא מתמיכות ותרומות ובודקים איך הן התקבלו במהלך אותה שנה.

כלומר אתה מתייחס רק להכנסות שהן לא מן התקופה. מה הבעיה?

בחוק הקודם, ביחס לפסקה (2) היה כתוב "עיקר הכנסתו שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות". כאן הורדתם את זה. למה השמטתם את התיבה?

אז תוסיפו את זה.

לא רק זה. זו לא הבעיה שלי. הבעיה שלי היא שהוא אומר שאם 50% מן ההכנסות התקבלו בתחילת השנה אז אתה לא נכנס בכלל לחישוב. אבל למה? אם ה-50% האחרים מתקבלים לאורך כל השנה, ויש לי פגיעה של 35% באותם חודשיים, לא קיבלתי בינואר-פברואר שום הכנסה כי היה אומיקרון. אז למה אתה לא מכניס אותי לחישוב? הוא אומר שבחישוב בפועל הוא כן לוקח את ההכנסות, פורש אותן כמצטבר על פני כל החודשים ובהתאם לזה עושה את החישוב.

זה לטובת בעל העסק.

לטובתו או לרעתו, לא משנה. זה בסדר כי זה נכון, על מה שנכון אני לא מתווכח, כי זה בגין שירותים שניתנים בינואר-פברואר, בסדר שאתה עושה את זה. אבל למה אתה לא מכניס אותו למשחק בכלל אם רק 50% הוא מקבל בתחילת השנה? ב-50% האחרים הוא יכול להיפגע לחלוטין בינואר-פברואר. אתה צריך להכניס אותו. במקום "עיקר הכנסתו" תגיד "שני-שלישים מהכנסתו".

אמיר, אפשר לקבל תשובה נורמלית לשאלה הזאת?

אערוך בדיקה ואחזור עם תשובה על זה.

""מחזור עסקאות" –




(1) לגבי מי שאינו מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט מכירות הוניות ועסקאות שדווחו בידי הקונה לפי סעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף;




(2) לגבי מוסד ציבורי זכאי – הכנסה כהגדרתה בפקודה;"



במוסד ציבורי זכאי יש את הדוח למס הכנסה, ועוסקים בפסקה (1) מדווחים למע"מ. ההגדרה הזאת תשמש אותנו בהמשך בשיעורי הרווחיות במקדמים.

בסעיף 20 לחוק מס ערך מוסף מדובר על "הרשות תשלם מס במקום החייב בו", וסעיף 21 הוא "חיוב של קונה בתשלום המס" לגבי מי שאינו מוסד ציבורי זכאי.

""מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי שנת הבסיס, ולעניין כל אחד מאלה, מחזור העסקאות כמפורט לצידו:




(1) לעניין עוסק שפעילותו החלה אחרי היום הראשון של שנת הבסיס – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, עד היום האחרון של שנת" הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12;"

את זה אתם צריכים לתקן.

מה התיקון?

להוסיף חודשיים מ-2020.

זה בשנת הבסיס או בתקופת הבסיס?

אקרא את התיקון ב"תקופת הבסיס" ואותו תיקון יוטמע גם ב"שנת הבסיס".




"(2) לעניין עוסק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור" – שזה בעצם איחוד עוסקים – "– לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;



"מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי כל אחד מאלה" - - -

גיא, תקרא ביחד עם התיקון, תגיד את המקור ותגיד מה מתקנים.

התיקון הוא, נגיד ב"מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" שלעוסקים שפתחו אחרי 1 בינואר 2019 יתווסף לתקופת הבסיס גם ינואר-פברואר 2020. "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – הם בעצם מדברים באותה שפה, אז הדבר הזה יצטרך לקרות גם ב"מחזור עסקאות בשנת הבסיס".

ומה לגבי עסקים שנפתחו בשנת 2020?

מי שפתח בשנת 2020 או 2021, אנחנו ניקח מ-1 במרץ 2021.

אני לא מצליח להבין. שלחתם אתמול נוסח מתוקן. זה אמור להיות פה מתוקן. נכון?

את "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" לא תיקנתם.

אתה מדבר על העסקים החדשים שנפתחו ב-2020 ו-2021 וב-2019. מי שפתח ב-2019 יגיש את של 2020?

לא, מי שפתח ב-2019, מעבר למה שכתוב פה יתנו לו עוד חודשיים לממוצע של תחשיב הבסיס שלו. צריך להוסיף את זה עכשיו.

חילקנו את זה לשלוש אוכלוסיות – אוכלוסייה שהתחילה את הפעילות שלה לפני 2019, אוכלוסייה שפתחה במהלך שנת 2019, ואוכלוסייה שפתחה אחרי 1 בינואר 2020.

אתה נמצא עכשיו בתוך ההגדרה "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס"? "בשנת הבסיס"?

""מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי שנת הבסיס, ולעניין כל אחד מאלה, מחזור העסקאות כמפורט לצידו:




(1) לעניין עוסק שפעילותו החלה לפני יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום זה ועד יום ג' בטבת התש"ף, 31 בדצמבר 2019.




(2) לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום 1 בינואר 2019 ועד יום 31 בדצמבר 2019 – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראעשון שהגיש לי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, עד יום 29 בפברואר 2020, כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב-12.




(3) לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום 1 בינואר 2020 ועד יום 31 בדצמבר 2021 – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום 1 בינואר או מיום 1 בחודש שלאחר תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לפי המאוחר, עד יום 31 בדצמבר 2021, ללא החודשים ינואר ופברואר 2021, כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב-12."



זה בא לשקף מחזור שנתי במקרה הספציפי הזה.

אני מקווה שאתם לא מכפילים בחודשים שלא מדווחים עליהם.

סתם הערת ביניים: בכוונה לא ציינתם תאריך עברי?

ברוב החוק יש תאריך עברי. בשינויים שהוכנסו בשלב מאוחר לא הספקנו.

בהגדרה "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" נראה לי שחסר משהו לגבי עסק שנפתח ב-2020.

זה הפסקה האחרונה שהקראתי לפני רגע.

זה אותו דבר. אנחנו משנים את ההגדרה. זה לא מופיע כאן.

זה לא מופיע בפניכם. הם לא העבירו את הנוסח. זה גם לא נמצא בנוסח שהם העבירו אתמול בלילה. גם אני לא ראיתי את הנוסח.

גיא, תשלחו לנו את הקובץ שאתם עובדים עליו, תהיו נורמליים. אי אפשר לעבוד כך.

אני מתנצל שההסכמות בוועדה כבר היו מלפני שבועות ורק - - -

לא משנה, הכול בסדר, אבל תשלח את הקובץ.

גיא, זה מה שאמרתי לאלכס, שהכול היה תפור כבר לפני זה. עכשיו אתה רק מודה בזה.

אלכס, אפשר לשלוח אלינו את הקובץ עכשיו כדי שנוכל להקשיב לו תוך כדי קריאה?

זה לא נמצא בקובץ בכלל.

לו יש קובץ. שישלח אותו.

אני יכול לשלוח לכם אבל לשלומית זה לא ישנה לפי דעתי.

היא אומרת שאין לה את מה שאתה קורא עכשיו.

אני לא ראיתי את התיקון הזה.

בואו נמשיך לקרוא ובסוף הדיון תקבלו את זה.

אלכס, למה? מה הדבר הזה?

אין לי בעיה שתקבלו עכשיו, פשוט עד שהם ישלחו, ושלומית לא ראתה את זה – אני לא רוצה שזה יעבור לחברי הכנסת לפני שהיועצת המשפטית של הוועדה ראתה את זה. זה לא אומר שאני מסכים.

שיגידו ברמה העקרונית מה הם רוצים. תעבירו את זה אחר כך, נקרא את זה ונעבור על זה.

אבל מה זה "ברמה העקרונית"? עכשיו אנחנו עוברים סעיף-סעיף ויש לנו שאלות והשגות והערות. זה לא עובד כך.

יש דברים שמנסחים עכשיו תוך כדי תנועה.

הוא אומר שיש לו קובץ מנוסח.

הוא מנסח תוך כדי תנועה. הוא עשה את זה הרגע.

אני סומך על שלומית שכולם יראו את הכול זמן רב לפני ההצבעה.

אז אולי נלך הביתה ונבוא במועד אחר.

אין בעיה, אתה יכול, אם אתה רוצה.

באמת, אלכס, אי אפשר כך.

כל תוספת שנכנסת עכשיו, נחזור אליה.

אבל ההתנהלות לא בסדר.

שלמה, זה בדיוק הדיון. אנחנו דנים, משנים, אחר כך זה עובר את היועצת המשפטית וחברי הכנסת מקבלים את הנוסח. נגמר הוויכוח.

אבל יש לו נוסח שאין בפנינו. למה זה עובד כך? איזה מין דיון מקצועי זה?

זה טיוטה שלו, שעוד לא עברה את היועצת המשפטית של הוועדה, ואנחנו כרגע דנים על הנוסחים, מנסחים אותם. לקראת הדיון הבא זה יהיה מולך, תוכל להסתכל. כל הזמן עובדים כך. מה פתאום אתה בא לשנות את זה?

לא כל הזמן עובדים כך.

כל הזמן עובדים כך. כל עוד יש נוסח דנים על מה שיש ומתקנים תוך כדי, ואחר כך רואים נוסח מתוקן. תמיד זה היה כך, מאז ומעולם.

בתקופה של גפני זה לא היה כך.

כשתחזרו לתקופה של גפני תעבדו אחרת.

בעזרת השם בקרוב.

הפסקה שהקראתי על שותפות באיחוד עוסקים נשארת כפי שהיא ללא שינוי.



""מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי כל אחד מאלה, לפי העניין:




(1) לעניין עוסק שפעילותו החלה לפני יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום כ"ג באדר א' התשע"ט (28 בפברואר 2019);"

עכשיו אתה מבקש לשנות את זה. נכון?

לא.




"(2) לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין,"

כאן השינוי שאתה רוצה להכניס. במקום "עד 31 בדצמבר 2019" אתה מבקש שזה יהיה "עד 29 בפברואר 2020".

בדיוק.



"עד יום 29 בפברואר 2019, מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2;"

וכמובן יהיה תאריך עברי בהתאם.

יהיה תאריך עברי.

אלכס, זה כבר הישג. אני מוריד הסתייגות אחת...

אז אני מוסיף שתיים.

"(3) לעניין עוסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) – מחזור העסקאות שלו בתקופה שמיום י"ז באדר התשפ"א (1 במרץ 2021)"



זה התיקון שאנחנו מכניסים.

במקום "1 בינואר", אתם מבקשים לקבוע "1 במרץ".

"או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לפי המאוחר, עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2;





"המנהל" – מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;"



"מקדם סיוע" – פה אנחנו מתחילים לגעת בהגדרות שישמשו בנוסחאות של המענק.

(1) לגבי עוסק – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:





(א) התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.85 ביחס שבין שני אלה:






(1) סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף (להלן – תשומות ציוד), כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין;






(2) מחזור העסקאות בשנת הבסיס;"



זה בא לשקף את שיעור הרווחיות של העסק במצב פעילות רגיל לצורך חישוב נוסחת המענק.

זה לא הנוסחה הרגילה. בנוסחה הרגילה היה 0.9.

היה 0.9. המקדם הזה נדיב יותר.

אני רוצה שאמיר יסביר את זה. אמיר, אנחנו עוברים על ההגדרות של הנוסחה. תסביר בבקשה מה המשמעות של 0.85. הגדלתם את המענקים על ידי הקטנת המקדם הזה. מה הייתה הסיבה?

המקדם בנוי, בגדול, איך בודקים את הרווחיות של כל עסק? אם נחלק את התשומות חלקי העסקאות ונעשה אחד מינוס נדע על כל שקל של הכנסה כמה שקלים הוצאנו. בסך הכול בתשומות השנתיות של שנת 2019, כבר בתוך הנוסחה אנחנו מניחים, כבר במענקים הקודמים הנחנו ש-10% לא הצלחת לחסוך, בשל שכירות, חשמל ודברים מעין אלה. ברגע שאני מחלק את התשומות חלקי העסקאות ובסוף עושה אחד מינוס, ככל שהתשומות למעלה בנוסחה יהיו קטנות יותר הסכום יהיה נמוך יותר, אז המקדם שלך ייצא גדול יותר. ובסוף הוא מוכפל בירידת מחזורים, אז המענק ייצא גדול יותר. הרעיון כאן היה להכניס יותר ממענק של הוצאות קבועות ולתת יותר ממה שנתנו בפעם הקודמת. אמרנו: לעסק שהמקדם שלו יוצא בנוסחה הרגילה 20%, גם אם הגדלנו ל-40% את התקרה אנחנו בעצם לא נתנו לו שום הטבה כי הוא מראש ב-20%. אמרנו: איך נגדיל לו את החלק הזה? הקטנו את המקדם, במקום שיהיה מוכפל ב-0.9 בתשומות הכפלנו את זה ב-0.85 בתשומות, במקום 10% מכלל התשומות שנחסכו אנחנו אומרים ש-15% מן התשומות נחסכו. זה מגדיל את המקדם, וכמובן שכל הגדרה של המקדם מגדילה את המענק בהתאם.

כפי שאמיר אמר, מקדם סיוע משקף את מה שנחסך, ואז האחד מינוס יופיע במקדם מענק סיוע, שאותו נראה במענק.





"(ב) סכום הוצאות השכר הנחסכות, מחולק במחזור העסקאות בשנת הבסיס;"



זה בגלל שהשכר לא מופיע במע"מ אז היה צריך לציין אותו בנפרד.




"(2) לגבי עוסק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:





(א) סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, בשל שנת הבסיס;





(ב) סכום הוצאות השכר הנחסכות, מחולק במחזור העסקאות בשנת הבסיס;"



זו הגדרה נפרדת מכיוון שזו ישות שלא מדווחת למע"מ.




"(3) לגבי עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – הסכום שהיה מתקבל מצירוף של שני אלה, והכול אילולא היה העוסק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר:





(א) התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.85 ביחס שבין שני אלה:






(1) סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, למעט תשומות ציוד, כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין;






(2) סכום מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס;





(ב) סכום הוצאות השכר הנחסכות, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס;"



זה כדי להראות שבאיחוד עוסקים למשל בודקים את העסק ברמת העסק ולא ברמת האיחוד, להבדיל מן הזכאות של ה-60 מיליון שהיא ברמת האיחוד.

באיחוד עוסקים יש שני דברים. הרי באיחוד עוסקים יש שני עסקים נפרדים, שתי פעילויות נפרדות שמדווחות בתיק אחד במע"מ. מבחינת תנאי הסף, כפי שהיה בכל המענקים הקודמים, אנחנו בודקים ברמת האיחוד, כי הוא חזק יותר. אם ברמת האיחוד הוא עובר את ה-60 מיליון שקל אז אין לו זכאות, אבל אם הוא מתחת ל-60 מיליון שקל אז אנחנו בודקים לכל חברה מענק בנפרד.

אני לא בטוח שזה נכון.

זה הסיפור שהיה בקורונה בפעם הקודמת.

ברור לך שזה רק כדי לסנן כאלה שלא יקבלו. אם תבדוק את כולם באופן פרטני הם יקבלו יותר.

לא הייתי ער לזה אבל אני לא בטוח שזה נכון. בעצם אתה לוקח איחוד עוסקים, כל עסק פועל מעצמו, ומגבלה על עסק אחד אתה מכליל על כמה עסקים. אני לא בטוח שזה נכון.

לקחת בחשבון את המחזור הכולל מבחינת הסף לצורך הכניסה לחקיקה באיחוד עוסקים, זה נושא שנדון הרבה גם לגבי המענקים הקודמים. הסיבה שבשלה הכנסת החליטה שהמבחן יהיה לגבי איחוד עוסקים היא מכיוון שמדובר פה בקבוצה של גופים שמדווחים יחד למע"מ ולכן הרבה פעמים הם נהנים – כאשר מבחן המחזור מראה לנו את גודל העסקים, כאשר בדרך כלל מצאנו שיש קשר בין הגודל לבין האיתנות של העסקים, חשבנו שנכון שהמבחן לגבי המחזורים יהיה מבחן כולל של כלל איחוד העוסקים. זה גם מה שנעשה בכל המענקים הקודמים.

היושב-ראש, אגיד לך עוד משהו: אנחנו אמורים ללכת פה לפי הפעילות הכלכלית. אם זה היה משתנה לגבי איחוד עוסקים זה היה יוצר מצב שבו חברה אחת, שמטעמי נוחות פיצלה את הפעילות שלה לשתי חברות שונות, תהיה זכאית למענק כפול, ואילו חברה שמסיבות של נוחות לא פיצלה את הפעילות שלה לא תהיה זכאית.

זה לא עניין של מענק כפול. זה זכאי או לא זכאי. אחר כך אתה בוחן אותה פר חברה גם כך. זה תנאי של Go או No go.

אתה מדבר על השוויון או על בדיקת המחזור?

אני מדבר על בדיקת המחזור. אמיר, אתה אומר שהחישוב נעשה פר עסק. יכול להיות שהמחזור של איחוד עוסקים הוא 61 מיליון שקל ויש שם עסק של 300,000 שקל, אז אותו אתה פוסל.

לא רק תנאי הסף של ה-60 מיליון. גם הבדיקה.

בדיקה על כל עסק. כל עסק מקבל תקרה בנפרד.

הבדיקה נעשית פר עסק, אין בעיה.

פר עסק האם יש פגיעה של 35% או לא?

כן, פר עסק. אם תעשה את הבדיקה הזאת על איחוד עוסקים תוכל להעיף חלק מן העסקים, כי יכול להיות שחברה אחת באיחוד הרוויחה וחברה שנייה באיחוד לא הרוויחה.

זה בכלל לעשות עוול. פה עשיתם חצי עוול.

אבל בהגדרה "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" הגדרתם את זה מחזור עסקאות מאוחד.

יש כאלה שייכנסו.

כלפי עסקים מסוימים.

אני מבקש לבחון את זה שוב. לא הייתי ער לזה. זה לא הגיוני.

""מקדם מענק סיוע" –




(1) לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 אלף שקלים חדשים"



אני מזכיר שעוסקים שהם מתחת ל-300,000 שקל יש להם מענק פיקס.




"לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – 0.4; המנהל רשאי לקבוע מקדם מענק סיוע אחר, לגבי עוסק כאמור בפסקה זו שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1 מיליון שקלים חדשים" - - -

רגע, לא הסברת את (3). ביקשו להסביר ואז התווכחנו על משהו אחר.

(3) זה אותו דבר כמו עסק רגיל, רק שאתה עושה את זה באיחוד עוסקים, אבל אתה צריך להפריד את המחזורים כי מע"מ מדווח כאחד, התשומות של שתי החברות מדווחות ביחד. אז כל אחד יכניס את התשומות הפרטניות של אותה חברה, את העסקאות של אותה חברה, אבל החישוב הוא כמו עסק רגיל.

לגבי טעמי נוחות – זה לא שאנשים ידעו שתהיה קורונה בינואר-פברואר וסידרו את העסקים שלהם לפי איחוד עוסקים. זה לא הגיוני.

ההתייחסות לאיחוד עוסקים ביחד הייתה מכיוון שבחלק גדול מן המקרים מדובר בקבוצות של חברות שלא רק מדווחות למע"מ ביחד אלא גם יש ביניהן קשרים עסקיים. לדוגמה, קבוצה שמחליטה לפצל את הפעילות שלה בין פעילות שיווק לפעילות ייצור, למשל. אז יכול להיות מצב שבעסק אחד כל הפעילות נמצאת במקום אחד ואז המחזור גדול מאוד ואילו במקום אחר פיצלו את זה לכמה חברות שקשורות האחת לשנייה ואז מסיבות טכניות בעצם המחזורים - - -

ומה עם קיבוצים ומושבים?

הקיבוצים גם "אוכלים אותה", זה מה שנירה שפק הייתה אומרת אילו הייתה כאן.

כבוד היושב-ראש, תחשוב שיש לי שתי מסעדות, כל אחת מהן היא ישות משפטית נפרדת. אני החלטתי לדווח באיחוד עוסקים. זה וולונטרי, זה החלטה שלי. דיווחתי באיחוד עוסקים, עברתי את ה-60 מיליון שקל – "אכלתי אותה". לתומר יש שתי מסעדות, הוא מדווח על כל אחת בנפרד. הוא יקבל מענק ואני לא.

מצד שני, אם הוא היה פועל בחברה אחת בשתי המסעדות הוא לא היה מקבל.

מצד נוסף, אם הוא לא היה פותח עסק אז הוא גם לא היה מקבל. מה זה רלוונטי? אתה תופס אותו בנקודה שהוא לא תכנן את זה. אני לא יודע איך אתם יכולים לחיות עם המצב שיכול להיות אירוע שבו יש עסק קטן או עסק בינוני בתוך הסיפור הזה ובגלל שהוא באיחוד עוסקים הוא בחוץ. זה לא הגיוני.

הייתה הבעיה הזאת ואחר כך שיניתם את זה. למה ליצור עוד פעם בעיה? אולי זה לא השתנה אלא גדל המחזור ואז אוטומטית העסק היה בפנים. אז אין בעיה, תגדילו את המחזור ואז הם יהיו בפנים. אנחנו לא רוצים להגיע לשם.

למה ב-(3)(ב) אתם כותבים "סכום הכנסתו" במקום "מחזור עסקאותיו" כמו בשאר המקומות? זה בכוונה? ב-(2)(ב) כתוב: "סכום הוצאות השכר הנחסכות, מחולק בסכום הכנסתו".

כי זה הוצאה מול הכנסה, רואים שכר מול הכנסה.

אבל בפסקאות (1) ו-(2) כתוב "סכום הוצאות השכר הנחסכות, מחולק במחזור העסקאות". לדעתי זה טעות סופר, זה לא מכוון.

יכול להיות. נבדוק את זה.

זה לא טעות סופר.

גם אם זה היה בעבר זה עדיין טעות סופר. לא נאמר שחוקים שעברו פה בעבר עברו פרפקט. כל הזמן נתלים בעבר.

אולי זה טעות ששכפלה את עצמה.

איכשהו המענקים ניתנו והדברים זרמו. הערה טובה.

אמרתי רק שזה כנראה לא היה משהו שנעשה בחוסר תשומת לב כי הם העתיקו את זה מן העבר.

""מקדם מענק סיוע" –




(1) לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – 0.4; המנהל רשאי לקבוע מקדם מענק סיוע אחר, לגבי עוסק כאמור בפסקה זו שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על מיליון שקלים חדשים, אם שוכנע כי המקדם לפי פסקה זו אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק, בתוספת הכנסתו החייבת מעסק לשנת הבסיס, מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 15 אלף שקלים חדשים, והכול ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 0.4;"

אמיר, תסביר.

לעסקים עד 1.5 מיליון שקל ניתן מקדם של 0.4, שהוא מקדם גבוה מאוד. אני לא מכיר הרבה עסקים שהרווחיות שלהם היא כמעט 40%. נתנו מקדם כללי רק בעסקים שבין מיליון ל-1.5 מיליון, כי זה באמת מקדם גבוה שנותן המון על הרווח, ויכול להיות הרבה יותר מ-15,000 שקל שהתכוונו באותו מקטע. במקרים כאלה, כשאנחנו רואים שהנוסחה יוצרת עיוות, כי תזכרו שזה נוסחה אחת והיא יכולה ליצור עיוות, בנוסחה אחת אי אפשר לתפוס את כל סוגי העוסקים במדינת ישראל, זה לא מתאים לכולם, אז במקרים כאלה המנהל יכול לשנות את המקדם. דרך אגב זה להגדיל או להקטין.

להגדיל הוא לא יכול.

המנהל יכול.

"ובלבד שהמקדם לא יעלה על 0.4", אז להגדיל הוא לא יכול.

בסעיף הזה הוא יכול רק להקטין. בסעיף הבא בנוגע לעסקים גדולים יותר אנחנו מגדילים. המון עסקים במדינת ישראל, שהרווחיות שלהם היא אחוז בדוחות הכספיים, יכול להיות שיש לו שכירות של 200,000 שקל בחודש אבל הנוסחה תיתן לו מענק של 20,000. למה? כי הוא הפסדי בשנת 2019. התשומות חלקי העסקאות, גם אם אנחנו מכפילים ב-0.85, זה לא נותן לו ביטוי גדול.

במקרה כזה הם מגיעים אלינו למנהל ומסבירים, מציגים הוצאות קבועות אמיתיות שיש להם ואנחנו מגדילים את זה. כמעט 10,000 תיקים כאלה בדקנו עד היום במענקי הקורונה והגדלנו את המקדם לטובת האזרחים, לטובת בעלי העסקים. ראינו עסקים עם מחזור של 15 מיליון שקל אבל העסק היה הפסדי בשנת 2019, כלומר הוא לא יקבל כמעט אף שקל במענק, או יקבל רק 6,000 שקל. הגדלנו לעסק כזה את המקדם והוא קיבל גם 400,000 או 500,000 שקל.

זאת המטרה של הסעיף הזה, לתפוס את אלה שנופלים בעקומה בצדדים, או שמקבלים מענק גבוה מדי כאשר אין להם בכלל הוצאות קבועות, או שמקבלים מענק נמוך מדי ויש להם המון הוצאות קבועות. אז זה או להקטין או להגדיל. במקרה הזה אין לנו מה להגדיל כי המקסימום הוא 0.4, הוא מקבל אותו מראש. זה רק המקרים שאנחנו יכולים להתערב.

בחוק הקודם הסמכות הזאת ניתנה לו ממחזור של 1.5 מיליון שקל. בחוק החדש רוצים את הסמכות הזאת ממחזור של מיליון שקל. זה המשמעות אם נזקק אותה עד הקצה.

הסיבה היא הגדלת המקדם ל-0.4. זה כפי שפילחנו תשלומים בעסקים הקטנים, לא מ-18–100 אלף אלא מ-18–50 ומ-50–100, אז זה אותו פילוח. כאשר מגדילים מקדמים יכולים להיווצר הרבה יותר עיוותים.

אז למה בעסקים מעל 1.5 מיליון שקל המקדם לא יהיה 0.4?

אני מבקש לא לדבר בלי רשות.

"(2) לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הסיוע, ולא יותר מ־0.4; המנהל רשאי לקבוע מקדם מענק סיוע אחר, לגבי עוסק כאמור בפסקה זו, אם שוכנע כי המקדם אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק, בתוספת הכנסתו החייבת מעסק לשנת הבסיס, מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 15 אלף שקלים חדשים, והכול ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 0.4;"

פה זה הצד ההפוך. פה יש לנו סמכות גם להקטין וגם להגדיל כי המקדם הוא לא קבוע 0.4. יש מקרים של עסקים שהם רווחיים מאוד ואין להם כמעט בכלל הוצאות קבועות. בסופו של דבר הנוסחה יכולה ליצור עיוות, לתת לעסק כזה מענק של 500,000 שקל, כאשר אולי יש לו שכירות של 20,000 שקל בחודש. במקרה הזה אנחנו מקטינים את המקדם. ויש את המקרים האחרים שהסברתי מן הצד השני, שהעסק הפסדי ואנחנו מגדילים את המקדם. 0.4 הוא אחיד לכולם, לכלל העסקים במדינת ישראל, מ-18 ועד 60 מיליון, רק שיש חלק שזה קבוע ויש חלק שזה משתנה לפי הנתונים של היום.

עכשיו לשאלה שציפי ניסתה לשאול: למה יש הבדל בין עסקים בין מיליון שקל ל-1.5 מיליון שקל?

ציפי שאלה למה בעסקים מעל 1.5 מיליון שקל לא ניתן מעל 0.4.

זאת לא השאלה. למה יש הבחנה בין מיליון ל-1.5 מיליון שקל.

זאת השאלה שלי, למה בעסקים מעל 1.5 מיליון שקל לא ניתן מעל 0.4.

זאת השאלה שלה. לכל העסקים אנחנו נותנים אותו דבר, 0.4. להגדיל מעבר לזה?

זה ברור. למה יש הבחנה בין מיליון שקל ל-1.5 מיליון שקל ומעל 1.5 מיליון שקל?

בחוק הקודם הייתה סמכות רק מעל 1.5 מיליון שקל ולא מעל מיליון שקל כפי שיש בחוק הזה. נתנו סמכות למנהל גם בתיקים של מחזורים עם מיליון שקל. ככל שאתה מגדיל את המקדם ל-0.4 אין ספק שהנוסחה בהרבה מקרים יוצרת עיוות גדול יותר ונותנת כמעט רק על הרווח.

לא יכולים להיות מקרים בין מיליון שקל ל-1.5 מיליון שקל שאתה רוצה לתת למנהל את הסמכות להגדיל את המענק ולא רק להקטין אותו?

המקדם שלו הוא מראש 0.4. הוא קיבל את המקסימום מראש. עשינו את הפילוח הזה, כפי שעשינו בסכומים הקטנים, ופילחנו יותר, כי כאשר אתה מגדיל את המענק אז הסטייה גדולה יותר ואז אומרים: רגע, גם ב-1.5 מיליון שקל אם נצטרך נבדוק את זה.

"(3) לגבי עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הסיוע, ולא יותר מ-0.01;"



התאמנו כאן את המקדמים גם לאוכלוסיות של סוחרים בדלק ויהלומנים.

רגע, אני לא מבין את זה.

ביחס לחוק המקורי, כפי ששינינו את המקדם מ-0.3 ל-0.4.

פה זה היה 0.075 ושינו את זה ל-0.01.

זה השינוי היחיד.




"(4) לגבי עוסק שבשנות המס 2021 ו־2022 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הסיוע, ולא יותר מ־0.055;"

זה היה אז 0.04.

""סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל ב־6;"

נניח שיש עסק שבינואר-פברואר 2019 – ניקח דווקא אולם אירועים, שקל יותר להסביר את זה – העסיק 50 עובדים כדי לייצר הכנסה של מיליון שקל. בינואר-פברואר 2022 הוא העסיק רק 25 עובדים וייצר הכנסה של 0.5 מיליון שקל. כאשר אנחנו משווים לו את החצי מיליון למיליון בתקופת הבסיס אנחנו צריכים לבדוק את השכר שהוא חסך. כדי לייצר את המיליון הוא העסיק עשרה עובדים, היום כדי לייצר את החצי מיליון הוא העסיק רק חמישה עובדים, חצי מכמות העובדים.

אבל אתה מחשב לו את כל העובדים בפועל.

ברור, ואם במקרה בין תקופת הבסיס לבין המענק אותו מספר עובדים הגיע לעבודה והוא שילם אותו שכר, זה בנוסחה לא נותן ביטוי לחלוטין. זה כמו להוסיף אפס לתשומות, תשומות פלוס אפס, זה אותו דבר. זה רק במקרה שהוא חסך שכר של עובדים.

""סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי:




(1) לגבי עוסק כאמור בפסקה (1) להגדרה "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – סכום העסקאות השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת שכר העבודה ששולם בתקופת הזכאות כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;"

למה יש פה הפניה לטפסים? כל הדבר הזה חדש. אם אתה יכול להסביר למה שיניתם ולמה יש הפניה לטפסים.

אולי קודם הוא יסיים לקרוא את הסעיף ואז נקבל הסבר.

"(2) לגבי עוסק כאמור בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת שכר העבודה ששולם בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה ומוכפל ב־2;"

לשאלתך למה שינינו את זה מחישוב פרטני לגבי כל אחד מן העובדים – זה הגיע דווקא מפנייה של הלשכות המקצועיות. החישוב הפרטני לוקח המון זמן גם למייצג לעשות את זה. הדיווח בטופס 102 הוא פשוט. הוא נכנס למערכת, הוא עושה את זה תוך מספר דקות. חישוב פרטני – הוצאנו הבהרה תוך כדי המענק הקודם והוצאנו אפשרות לעשות את זה לפי טופס 102, בתיאום עם לשכת יועצי המס ועם לשכת רואי החשבון. זה יותר בשביל הנוחות. זה לא משנה את התוצאה. התוצאה היא אותה תוצאה אבל העבודה מהירה בהרבה – במקום יום שלם של עבודה כדי לנתח את זה הוא יכול לעשות את זה תוך חמש דקות.

אתה צודק.

""עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט כל אלה:"



יש פה חריגים שלא יהיו זכאים למענק.




"(1) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;"

"גוף מתוקצב" זה "תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית".

"(2) קופת חולים;




(3) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;"

זה כולל "עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, המוכר שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית חולים כאמור".

"(4) מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט מוסד כאמור שהוא מוסד ציבורי זכאי;"



זה נדרש בגלל שהם נכנסים להגדרה של מלכ"ר במע"מ, לכן הם מוחרגים פה.

כי חייב במס בעצם הוא עוסק, מלכ"ר או מוסד.

"(5) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או מי שבשנות המס 2019 ו־2020 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה;




(6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:





(א) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק כאמור;"

כאן הכוונה ל"בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות וכיוצא באלה".

"(ב) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏;





(ג) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏;





(ד) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏;





(ה) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏;




(7) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;




(8) גורם ריכוזי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013‏;"

זה תוספת חדשה שהוספתם עכשיו.

נכון, היו ספקות לגבי האוכלוסייה, ואם יש שם כאלה זה לא אוכלוסייה שאנחנו חושבים שזקוקה לסיוע – זה מונופולים וגורמים ריכוזיים.

לא הבנתי את הרישה. מה זאת אומרת שהיו ספקות לגבי האוכלוסייה?

לא מן הנמנע שיש שם גם כאלה. כעניין של מדיניות יש מקום להחריג מונופולים מזכאות למענק כי בעיניים של המשרד הם לא צריכים אותו.




"(9) חברה כהגדרתה בפקודה שחילקה דיבידנד בשנת 2020, בשנת 2021 או בתקופת הזכאות;"



בהתחלה דובר פה בהרחבה בוועדה, הייתה כוונה להחריג כל מי שחילק דיבידנד בשנות משבר כלכלי וקיבל מענקים, מתוך תפיסה שאין צורך אמיתי ברשת הביטחון שהמענק נותן. אבל בעקבות הערות שהיו בוועדה ושיח עם חבר הכנסת בליאק, שלא נמצא כאן כרגע, הוחלט שכאשר הדיבידנד שמחולק, דיבידנד אחד או יותר, בשנים 2020–2021 עולה על הרווחים שנצברו ב-2019 - - -

של מי הייתה הדרישה הזאת? מי ביקש את זה? אמרת שוולדימיר בליאק. זה בסדר.

השיח המקצועי היה עם ולדימיר.

הוא הציע הצעה לפתרון. ההערות נשמעו מכולם.

זה ביני ובינו, זה בסדר.

אני חושב שאפשר לבדוק בפרוטוקול. לא נמצא פה מישהו בחדר שלא העיר על הדבר.

אבל דובר בסוף הדיון הקודם, הכוונה הייתה לגבי רווחים שנצברו עד סוף שנת 2019.

ברגע שהסכום של דיבידנדים שחולקו ב-2020-2021 עולה על הרווחים - - -

ב-2020 זה לא משנה כי זה היה לפני הקורונה אז אין לזה משמעות, לא משנה כמה ומה.

עד יום 31 בדצמבר 2019, נגמר הסיפור.

מה אתה רוצה שיהיה כתוב?

אני רוצה שחברה שתוחרג היא "חברה שחילקה בשנים 2020-2021 דיבידנד אחד או יותר בסכומים אשר עולים על סכום הרווחים שנצברו עד סוף שנת 2019". בהגדרה "רווחים צבורים" נעשה שימוש בסעיף 77, שמגדיר מה זה רווחים צבורים.

עודף מצטבר ליום 31 בדצמבר 2019.

נכון. עד סוף 2019.




"(10) עוסק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו לפני תקופת הזכאות; לעניין זה, יראו גם עוסק שחלה ירידה ניכרת בהוצאות שהוציא לצורך ייצור הכנסה בעסקו בשל הפסקת פעילות העסק, ודיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי תקופת הזכאות, כמי שדיווח על סגירת עסקו;"



כאן נבקש להכניס תוספת בעקבות הערות שעלו בוועדה.




"אלא אם שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל בחודשים מרץ ואפריל 2022."

למה המנהל צריך להיות משוכנע בכך?

איך אני משכנע את המנהל?

שוכר את השירותים שלי, משלם לי שכר טרחה ואני הולך למנהל ומשכנע אותו. אתם דואגים לנו כאן.

יש מצב שאתה מפרסם את הטלפון שלך?...

זה כנראה הגילוי הנאות ביותר שניתן בוועדה אי פעם.

הייתה כאן דרישה, שמספיק שיהיה לו מחזור במרץ-אפריל. אם המחזור נובע כולו ממכירה, הוא סגר את העסק ומוכר רק מכונית שנשארה לו בעסק, זה אומר שהעסק כבר סגור, אבל עדיין זה מכירה הונית. בגלל זה אני צריך להשתכנע שזה לא משהו אחר.

אז תכתוב שזה מחזור שוטף ולא מחזור הוני. בדוחות זה מופרד, זה לא דבר שאתה מנחש.

בכל מקרה אני צריך לבדוק. במע"מ זה לא מופרד. אני צריך לפנות אליו, לבקש ממנו את החומר כדי לבדוק את זה. במע"מ אתה מדווח דיווח אחד על כל המכירות ההוניות שלך והפירותיות שלך ביחד.

אם דיווחתי פירותי – נגמר הסיפור. היושב-ראש אמר בפעם הקודמת: אם דיווחתי במרץ-אפריל זה אומר שאני עסק שהוא לא זומבי. אתה אומר: אתה צריך לשכנע אותי. כדי לשכנע אותך אני צריך להכין ניירות עמדה, אני צריך לבוא אליך.

לא צריך להכין ניירות עמדה.

אני צריך להראות משהו, זאת אומרת שאני צריך להיות פעיל מולך, זאת אומרת שאני גובה מן הלקוח שכר טרחה. אנחנו לא רוצים לבוא בהשגות. אנחנו אומרים: אם דיווחתי במרץ-אפריל זה אוטומטית משכנע.

ואם הוא דיווח על שקל?

אז זאת בעיה, אתה צודק.

אתה מדבר על תקופה שכבר הסתיימה, מרץ-אפריל כבר היה, הדיווחים כבר דווחו. האירוע של מי שדיווח על שקל הוא אירוע קטן, שולי ולא רלוונטי.

הוא דיווח על עשירית מן המחזור האמיתי שיש לו. יכול להיות שעכשיו הוא כבר מדווח על צ'קים דחויים שהיו לו והתקבל התשלום שלהם עכשיו והוא רק דיווח עליהם. העסק סגור. אי אפשר לדעת את זה מנתוני המע"מ. אנחנו לא יודעים את זה. זה שהוא דיווח למע"מ?

שים לב שבינואר-פברואר היה לו אפס. לא יכול להיות שלא היו לו צ'קים דחויים בינואר-פברואר אבל כן יש לו במרץ-אפריל.

בוודאי יכול להיות.

בטח יכול להיות. יכול להיות שנתנו לו צ'ק למרץ.

אם נתנו בנובמבר את הצ'ק הדחוי למרץ אז פורסים לך: ינואר, פברואר, מרץ.

זה יכול להיות שוטף פלוס.

טיפלתי בנזקי מלחמה במשך שנים באזור הדרום, באירועים קטנים, וחשבתי כמוך שזה ברור. כאשר הגענו למענקים וטיפלנו בכל מדינת ישראל הבנו שכל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים למעשה אנחנו לא יודעים ופתאום הכול מתנהל אחרת כאשר זה כלל העסקים במדינה. זה ממש לא דומה לאירוע קטן. יש עשרות עסקים שמדווחים על צ'ק דחוי. או למשל עסק שדיווח על מחזור – בדרך כלל הוא מדווח על 100,000 שקל ועכשיו הוא דיווח על 20,000 שקל. כל ה-20,000 שקל היה מכירה הונית. אנחנו לא יודעים את זה כי נתוני המע"מ מראים מחזור שהוא דיווח, לא יודעים ממה הוא נובע. לא יודעים אם זה מצ'ק דחוי או מדברים כאלה.

יש קבוצה גדולה של עסקים שסגרו. הראינו את זה בנתונים בפעם הקודמת: בשנת 2019 כשלא הייתה קורונה היו כמעט 78,000 עסקים שהודיעו למע"מ על סגירת עסק. בשנת 2020 זה ירד ל-65,000. בשנת 2021 זה ירד ל-60,000. כלומר אנשים לא הלכו לסגור את התיק, למרות שאנחנו יודעים שהקורונה פגעה בעסקים, אי אפשר להתעלם מזה. יש עסקים שנשארו זומבים גם בשביל המענקים האלה והמשיכו לקבל את המענקים. יש קבוצה גדולה מאוד שצריך להתייחס אליה. בשביל הבודדים – זה "שוכנע המנהל".

אמיר, שכנעת את המנהל. לא אותי אלא את המנהל שלו.

איפה אנחנו מוסיפים את החודש הנוסף?

בסעיף הבא.

"(11) עוסק שדיווח לגבי ארבעת החודשים שלפני מועד תחילת תקופת הזכאות על מחזור עסקאות בשיעור אפס;"



במקור הופיע "שלושה חודשים" ואנחנו משנים ל"ארבעה חודשים".

זאת אומרת: ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

אל תשכח, גם פה צריך להוסיף את אותה סיפה שהוספת בסעיף הקודם. נכון או לא?

אפשר להוסיף את אותה הסיפה, אם במקרה זה עסק עונתי.

אני לא מבין למה (10) ו-(11) הם שני תנאים נפרדים. למה או זה או זה?

(10) זה בתקופת הזכאות.

אני מבין עברית. אבל למה זה? הרי מדובר כאן על עסק שאתה רוצה לבחון האם הוא נפגע באמת בגלל הקורונה או לא. אם אתה רואה שיש לו פעילות עד סוף דצמבר, ובינואר יש לו אפס.

הוא יצא מן החנות שלו, בינואר הוא סיים את הפעילות של העסק. היו לו מחזורים בארבעה החודשים.

היו לו, ובגלל האומיקרון הוא סגר את העסק.

אתה אומר: אם הוא חוזר במרץ אז אחלה, הוא מקבל.

אבל העסק סגור ואין הוצאות.

זה חלק מן הוויכוח שלנו בוועדה, האם להסתכל גם על תקופת הבסיס של דצמבר. אנחנו טוענים שבדצמבר גם הייתה פגיעה. למרות כל הקורונה שהייתה – הוא קיבל מענקים, לא משנה כרגע אם הספיקו לו או לא הספיקו לו, הרי רוב מי שקיבלו מענקים בעת הקורונה לא התעשרו מזה. יכול להיות שיש אחדים שהתעשרו, אני לא יודע, אני לא מכיר כאלה, אבל לא משנה. בואו נגיד שהם קיבלו מענקים כדי לאפשר להם לחיות, לאפשר להם להרים את הראש קצת מעל המים. בדצמבר, שכולנו יודעים שכבר היה אומיקרון, יכול להיות שבנוסף לכל מה שהיה לו הוא חטף עוד מכה רצינית. הוא אמר: הגיעו מים עד נפש, לא יכול יותר, ואז החליט לסגור את העסק בינואר. אנחנו אומרים שאילו היינו מסתכלים גם על דצמבר היינו מבינים שגם שם מגיע לו.

אני חושב שזה צריך להיות תנאי מאוחד. אם במשך ארבעה חודשים: נובמבר, דצמבר, ינואר ופברואר יש לו מחזור אפס – לא מגיע לו. אבל אם הוא עבד עד שהגיעו מים עד נפש וסגר, יש הוצאות סגירת עסק. הוא נסגר בגלל האומיקרון. למה לא לפצות גם אותו על זה?

הוא מפצה אותו.

הוא לא מפצה. בפסקה (10) נכתב שאם בינואר-פברואר יש לו אפס, הוא עבד עד סוף דצמבר ונחנק, סגר בינואר, החליט: אני לא יכול יותר עם הקורונה, הממשלה לא מתפקדת, אני סוגר את העסק.

אם היו לו הוצאות קבועות והיו לו מחזורים לפני כן – הוא צריך לשלם לו.

לא, פסקה (10) אומרת שלא משלמים לו כלום.

כתוב: "לפני תחילת תקופת הזכאות", לפני ינואר 2022.

בפסקה (10) כתוב: "... ודיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי תקופת הזכאות". אני מדבר על (10). עם (11) אין לי בעיה. ב-(11) אתה צודק, אם כבר ארבעה חודשים יש לו אפס אז אין עסק. אני מדבר על (10). לכן אמרתי שצריך לשלב את (10) ו-(11). אם הוא עבד היטב עד סוף דצמבר אז ברור לך שהוא סגר בגלל האומיקרון.

זה לא ברור. אם הוא סגר את העסק בסוף דצמבר הסיכוי שזה בגלל האומיקרון הוא אפסי. עסק לא יקרוס תוך 15 ימים בגלל האומיקרון.

קודם כול זה חודש. אבל זה מה שהקדמתי ואמרתי לך - - -

עוד פעם המסעדה סגורה לחודשיים, לחודש וחצי.

זה לא חודשיים. האומיקרון התחיל באמצע דצמבר.

לא נכון. ב-26 בנובמבר.

אז הוא שרד ושרד ושרד.

אל תשכח את המכה שהוא חטף כבר לפני כן.

אם הוא קרס מאותו חצי חודש זה אומר שהוא עסק שכבר דימם הרבה לפני.

למה הוא דימם לפני? אולי בגלל שהייתה קורונה הוא דימם לפני.

כי מיולי 2021 אין לנו שום פיצויים.

זה מה שאמרתי גם קודם, שלא יכול להיות שב-15 ימים או בחודש הוא נופל. אני מסכים אתך, אבל זה תהליך שהוא עבר מאז הקורונה בפעם הקודמת והגיע גם לאומיקרון הפעם, ופה הוא סיים את הכול, הוא אמר: אני כבר לא יכול.

היו לנו פניות של אנשים שאומרים: איזו טעות עשיתי, אם הייתי יודע – יש כאלה שיודעים עכשיו על המענקים והשאירו את העסק פתוח רק כדי לקבל את המענק, ויש כאלה שאומרים: אנחנו רואים שלא הולך, הקורונה שיבשה אותנו. הם סגרו את העסק בינואר או בדצמבר, ואתה רואה שהם עבדו עד דצמבר, מגיע להם פיצוי.

אבל הוא סגר ב-1 דצמבר.

לא ב-1 בדצמבר. יש לו מחזור גם בדצמבר.

ב-1 בדצמבר אין לו כבר מחזור.

לכן אמרתי שצריך לשלב. דצמבר הוא החודש החשוב. אם הוא עבד בספטמבר, אוקטובר ונובמבר, ובאמצע דצמבר אתה רואה שהמחזור שלו כבר קטן, העסק כבר סוגר, לא מצליח לשרוד – מגיע לו פיצוי, גם אם בינואר-פברואר יש לו אפס.

אבל אין לו יותר הוצאות. הוא החזיר את החנות שלו.

יש לו עוד התחייבויות קודמות, הוא צריך לשלם משכורות לעובדים.

זה הוצאות, אז הוא נכנס לנוסחה, אין בעיה.

זה הוצאות קודמות. אנחנו מתייחסים למקטע של ינואר-פברואר, שפה נוצרו לו הוצאות.

מה זה הוצאות קודמות? לא משלמים לו כלום, האדם לא מקבל אם הוא נכנס לפסקה (10).

אם יש לו הוצאות בינואר-פברואר אתה נותן לו? אם היו לו הוצאות קבועות בינואר-פברואר.

אם הייתה לו שכירות של המקום, אתה נותן לו?

בטח שכן. בינואר-פברואר – בהחלט.

עסק שבינואר החליט לסגור את הדלת שלו, והיו לנו מקרים כאלה, והוכיח שהוא לא הצליח להשתחרר מחוזה השכירות שלו והוא שילם גם בינואר שכירות, שילמנו לו את השכירות כהוצאה קבועה.

מה זה "שילמנו"? זה מופיע בחוק? מה, עשיתם טובה? אנחנו לא רוצים שתעשו טובה. איפה זה כתוב בחוק?

יש שיקול דעת.

מה זה שיקול דעת?

אתה לא רוצה שיקול דעת? אז בואו נבדוק כל עסק. זה ייקח 20 שנים. בעוד 20 שנים נשלם לכולם. אם אתה לא מוכן לסמוך על שיקול דעת של בעל מקצוע - - -

אין בעיה עם שיקול דעת, אבל זה צריך להיות בהנחיה מכוונת של החוק. זה לא מופיע בחוק.

הוא אומר לך שזו לא הפעם הראשונה שעושים את זה. ברגע שלעסק יש הוצאות שוטפות על החודשים שעליהם אנחנו מדברים אז רשות המיסים תשלם לו מענק הוצאות קבועות.

אבל בהצעת החוק כתוב להיפך.

לא כתוב להיפך, כתוב שירדו התשומות בצורה ניכרת. אלה דברים שונים. פסקה (10) מתייחסת גם לעסקאות וגם לתשומות ופסקה (11) מתייחסת רק לעסקאות.

עזוב את פסקה (11). אני מדבר על פסקה (10). "חלה ירידה ניכרת בהוצאות", אבל עדיין נשארו לו הוצאות. אין לו הוצאות שכר, כלומר זו ירידה ניכרת בהוצאות, אבל הוצאות שכירות יש לו.

אם יש לו הוצאות אז הוא מקבל.

לא, הוא לא מקבל כי הוא דיווח על אפס בתקופת הזכאות.

אז התשומות לא ירדו בצורה ניכרת.

ירדו בצורה ניכרת. אם אין לי הוצאות שכר אז התשומות לא ירדו?

שכר זה לא תשומה של מע"מ, זה בנפרד. לכן גם עשינו את זה בנוסחה: תשומות פלוס שכר.

הוא לא הזמין חומרי גלם למסעדה, אבל עדיין שכירות יש לו.

אני מקבל. הסעיף נותן לו את האפשרות. הסעיף לא מחריג אותו לגמרי.

אם הוא מוכיח שיש לו הוצאות קבועות הוא מקבל.

הוספנו עכשיו גם "אם שוכנע המנהל", אז הסעיף בוודאות נותן לו את האפשרות. הוא גם יכול לבוא אלינו.

אם יהיו פניות כאלה לא תגיד לי "אני לא מכיר אותך".

כל פנייה כזאת שהייתה, טיפלנו בה וקיבלו.

"(12) עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2021, בתוספת סכומי המענקים ששולמו לו בשל אותה שנה לפי חוק התוכנית לסיוע כלכלי וחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007‏, עולה על מכפלה של 1.1 במחזור עסקאותיו בשנת הבסיס;"



דיברנו על זה בדיונים הקודמים. ברגע שהמענקים ששולמו ב-2021 בתוספת למחזור העסקאות הרגיל עולים על מחזור העסקאות בשנת הבסיס - - -

אתה מדבר על 10%?

כן. יש עוד מקדם של 10% שניתן.

הסעיף הזה נמצא עדיין במחלוקת בינינו לבין הממשלה. אגיד את הדעה האישית שלי. אני חושב שצריך לקחת בחשבון את הצמיחה שהייתה במשק ולצמיחה להוסיף מקדם מסוים של 5% לצורך העניין, ואז אפשר לבטא בצורה נכונה יותר את המגבלה. אבל זה עדיין במחלוקת. לקראת הדיון הבא נפתור את זה.

אגיד את הדעה שלי. המחלוקת בינינו היא בין 15 לבין כלום. אנחנו – אופיר כץ, שלמה קרעי ואני – בדעה שצריך להוריד את כל ה-10% האלה.

לפני שאתה עובר להגדרת "פקודה", דיברתם על 0.4. אם אתה זוכר, העליתי את זה גם בדיונים הקודמים, אני לא יודע אם דיברתם על זה עכשיו או לא. אמרנו שיש את המלונות הקטנים שהם ב-0.5, ששם ניתן 0.5 למרות שהם נמצאים ב-0.6 אפילו, אבל ה-0.5 יכול לעזור להם, כי ב-0.4 הם עדיין נמצאים במצב שהם לא מגיעים לרף של ההוצאות שלהם. לכן השאלה אם לא ניתן לעשות – יש פה מי שיכול לענות לי?

ככלל, המענק הזה הוא נורמטיבי ורוחבי, הוא לא מותאם לענף כזה או אחר.

נעשה פה עוד שינוי: המקדם במונה, המקדם שמבטא את הרווחיות, במקום 0.9 שינו ל-0.85 וזה מגדיל משמעותית את המענק.

אבל אנחנו נמצאים מעל, אנחנו נמצאים ב-0.6.

ציפי, לא רק אתם נמצאים מעל. בסופו של דבר הממשלה אמרה שאנחנו רוצים להגדיל את המענק ובחרו לעשות את זה באמצעות הגדלת המקדם במונה.

אבל זה לא עוזר. מגבילים אותנו ב-0.4 ואנחנו נמצאים מעל. אם לא היו מגבילים ב-0.4 היינו מקבלים כפול 0.6, היינו מקבלים עוד 30% ולא 20%, זה העניין. ואנחנו לא מקבלים עוד עזרה משום מקום על ינואר-פברואר.

""הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏;



"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;



"שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין:"



פה היו לנו שינויים שקשורים לינואר-פברואר ב-2020. את האוכלוסייה שפתחה לפני 1 בינואר 2020 חילקנו לשתיים. כשאנחנו אומרים "שנת בסיס" יש רפרנס לשנה מסוימת.

אתה משנה מן הנוסח של הכחול? גם את זה לא העברתם לנו.

נכון, שלחתי לך בווטצאפ קודם.




"(1) לעניין עוסק שפעילותו החלה בשנת 2019 – שנת 2019 וחודשים ינואר-פברואר בשנת 2020;"



אבל עוד לפני כן אתחיל ממי שהתחיל לפני שנת 2019.

לפני יום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) – שנת 2019;




"(1) עוסק שפעילותו החלה לפני תחילת שנת 2019 – שנת הבסיס שלו היא שנת 2019;




(2) עוסק שפעילותו החלה במהלך שנת 2019 – שנת הבסיס שלו היא שנת 2019 וחודשים ינואר ופברואר בשנת 2020;




(3) לעניין עוסק שפעילותו החלה בשנת 2020 – שנת הבסיס שלו היא מיום 1 במרץ 2021 ועד 31 בדצמבר 2021;




(4) לעניין עוסק שפעילותו החלה בשנת 2021 – שנת הבסיס שלו היא מיום 1 במרץ 2021 ועד יום 31 בדצמבר 2021."

ואם הוא התחיל במאי 2021 אז זה מתחילת תקופת הדיווח ועד סוף השנה, מחולק במספר חודשי הפעילות כפול 12.

את כל זה אתה עכשיו קורא לנו באוויר, נכון? זה לא מופיע.

הוא קורא את זה עכשיו תוך כדי תנועה.

נקרא את זה כמובן שוב כאשר הנוסח יהיה מוכן.

""תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;



"תקופת הזכאות" – התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022);"



זה בעצם האומיקרון.



""תשומות שוטפות בשנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין, למעט תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מקרובו:




(1) סך כל התשומות בשנת הבסיס, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ושנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות;"



זה בעצם כדי לראות את שיעור הרווחיות בנוסחאות.

זה כולל שכר?

לא, שכר הוא בנפרד, הוא לא תחת תשומות. שכר הוא הוצאה שבמקדמים באה בנפרד. כתוב במיוחד "הוצאות שכר".

נכתב "לרבות הוצאות שאינן תשומות" – מה זה כולל? ראיתי את סעיף (ב) בכל המקדמים. אז התשומות לא כוללות את השכר, ההגדרה פה לא כוללת הוצאות שכר.

"(2) לגבי עסק שמקום רישומו בעיר אילת – סך כל התשומות בשנת הבסיס כפי שדווח בדוח השנתי שהוגש לפקיד השומה;




(3) לגבי עסק שפעילותו החלה לאחר יום 1 בינואר בשנת הבסיס – סך כל התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ונוכה בשלהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים לפי דין, מיום 1 בחודש שלאחר תחילת הפעילות, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־12."



בסעיף 2 מופיעים תנאי הזכאות למענק, ובסעיף 3 מופיעים סכומי המענק.

"מענק סיוע
2.
עוסק זכאי למענק בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון, בסכום כאמור בסעיף 3 ובהתאם להוראות חוק זה (להלן – מענק סיוע), אם מתקיימים לגביו כל אלה:



(1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים;"

זה נתון במחלוקת.

מבחינתכם. אני חושב שזה בסדר גמור.

ברור שכך העניין של לחתוך בקו אחד ולהפחית משמעותית ממה שאנחנו עשינו בתקופה שלנו עד 400 מיליון, לפי הדרישה שלכם וגם שלך - - -

לא שלי.

גם שלך. אם לא אז לא צריכים להגיד לך תודה אלה שקיבלו. ברור שזה דבר לא סביר. צריך שזה יהיה דיפרנציאלי.

אני לא מבקש תודה מן הבעלים של רשת פוקס.

אבל זה לא קשור לרשת פוקס.

גם מושב או כל איחוד עסקאות אחר שהוא מעל 60 מיליון שקל, שיש בו הרבה עסקים קטנים, אתה פוגע בו בחוק הזה.

לא, אנחנו נפתור את זה אחרת.

בסדר, נראה. וגם עסק גדול שנפגע קשה מאוד, גם אם המחזור שלו גדול זה לא אומר שהרווחיות שלו גדולה. מחזור זה לא רווח. צריך שזה יהיה דיפרנציאלי.

שמעתי את דעתכם. הלאה.

"(2) מחזור עסקאותיו בשנת 2021 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 60 מיליון שקלים חדשים;



(3) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 35% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; בפסקה זו, "עסקה" – למעט מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו;"



אנחנו יודעים שיש פה מחלוקת על עניין ה-35%.

אין פה מחלוקת לגבי עניין ה-35% אבל צריך לראות את כל התמונה כדי לקבל את ההחלטה בסופו של דבר. אין מחלוקת בוועדה שצריך להוריד את זה, אבל צריך לראות את התמונה הכוללת, כולל כל השינויים האחרים, כדי לקבל בסוף החלטה.

תסביר לי לגבי "קרובו".

עסקאות עם צדדים קשורים – הם מנוטרלים גם בצד של העסקה וגם בצד של התשומות, לא באחד מהם, גם בעניין שיעור הרווחיות וגם בעניין המחזור.

מה כוללת ההגדרה "קרובו"?

"קרובו" זה צד קשור. זה גם קרוב משפחה, זה גם תאגיד שאתה בעל שליטה בו.

עד כמה זה קרוב משפחה?

ההגדרה רחבה מאוד. זה: "בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא, צאצא של בן זוג, צאצא של אח/אחות, חבר בני אדם שבהחזקת אדם או קרוב".

אגב, אם יש את הסעיף הזה אז למה אתה בבעיה באיחוד עוסקים? הרי זה בין שתי חברות קשורות. אז מה הבעיה?

העסקאות נלקחות בחשבון, לא המחזורים.

אה, הבנתי.

בפעם שעברה זה לא היה.

זה היה.

ההגדרה הזאת לא הייתה.

ההגדרה הזאת לא הייתה בפעם שעברה כי היא לא כיסתה את כל המקרים. זה אותו רעיון.

ועדת ערר הרחיבה את מה שכתבנו בחוק למקרים האלה. בתי המשפט הרחיבו. אנחנו הרחבנו את זה עכשיו בחוק, שיהיה מורחב יותר.

בפעם שעברה העלו את הנושא הזה ואנחנו החרגנו אותם.

לא הייתה אז הגדרה. הכניסו עכשיו את ההגדרה "קרוב", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה. זה הגדרה רחבה.

זה היה בפעם הקודמת, למעט "מחיר טובין או מתן שירות מבעל מניות או משותף בשותפות". ההגדרה הייתה לא סגורה, מצמצמת, והיא הייתה בעייתית קצת. הגענו לוועדות ערר. ועדות הערר קבעו את זה בהרחבה, גם בין חברות קשורות וכן הלאה. כעת הכנסנו את זה אל תוך החוק, אבל זה היה קיים גם לפני כן.

בפעם הקודמת לפי ההגדרה הזאת חלק מאלה שעכשיו הקריאה היועצת המשפטית כן קיבלו אם היה להם קרוב לפי ההגדרה?

אמיר דהן אומר שוועדת הערר הרחיבה את זה.

זה היה גם בפעם הקודמת. בואו נלך למהות. המהות היא שאם אני בעל מניות בחברה אני שולט בחשבונית. אז אני יכול גם לא להוציא בינואר-פברואר את החשבונית, והנה יצרתי ירידת מחזורים.

לפי ההגדרה המורחבת שעכשיו מוכנסת לחוק, הבקשות שהוגשו במענקים בפעם הקודמת, יש כאלה שעכשיו הרחבתם להם את זה?

הפרשנות שלנו הייתה גם בפעם הקודמת מורחבת יותר.

אבל תכלס הם קיבלו או לא קיבלו בפעם שעברה?

בפרשנות המצמצמת הם לא יכלו להגיש, ומי שכן הגיש את התביעה ואנחנו חשבנו שצריך לפרש את זה לפי הפרשנות המורחבת יותר, כי זאת הייתה הכוונה, התיקים האלה הגיעו גם לוועדות ערר וועדות ערר קבעו שצריך לפרש את זה בצורה מורחבת.

הן דחו אותם?

דחו אותם, כלומר הם לא קיבלו.

אני מבקש לשאול שאלה. חשוב להבין: אם יש לי חברה ויש לי עוד חברה אחרת אחות או בבעלותי, שאני במשך 20 שנים בכל שנה, עוד לפני הקורונה, קונה ממנה שירותים. בתקופת הקורונה גם קניתי ממנה שירותים. כשאני קונה ממנה שירותים אז היא מכרה לי ואני מכרתי לה. לא ניסיתי לעבוד על רשות המיסים, אין כאן משהו שפתאום התחלתי לקנות שירותים ופתאום אל תחשיבו לי את המחזור הזה. אתה תכיר לי בזה, יהיה לך פה שיקול דעת. אתה לא תגיד לי: אתה מוכר לחברה הזאת כבר 20 שנים, אני לא מחשיב לך את זה במחזור.

אבל הוא מנטרל את זה גם בשנת הבסיס.

כאשר הוא מנטרל את זה אתה מבין שהמקדם שלי הוא כפול תקופת הבסיס, אז הוא מקטין לי את הסכום של תקופת הבסיס.

בתי המשפט בכל המקרים אמרו שהעסקאות הללו הן לא מאה אחוז, כי אני שולט האחד בשני.

אבל 20 שנים לפני כן ראית אותו דבר.

לפני כן הייתה לך אפשרות לערער. כאשר זה ייכנס לחוק לא תהיה אפשרות לערער, זה הסיפור.

אני חברת טבע – יש את פסק דין פרומדיקו, כולכם מכירים – אני קונה כל הזמן מחברה בבעלותי בחו"ל את התרופות, כבר 30 שנים. לא עבדתי עליך בתקופת הקורונה.

למה לא תשאירו את זה כפי שזה היה בחוק הקודם?

אז יהיה לכם שיקול דעת. כך אתה מצמצם את שיקול הדעת שלכם.

במקרים שבהם יש כבר פרשנות, כדי למנוע מצב של חוסר בהירות וכדי למנוע צורך לחזור על עצמנו בוויכוחים, ומכיוון שוועדות הערר קיבלו את העמדה הזאת, נראה לנו נכון יותר לשלב את זה בחקיקה בצורה מסודרת, שתהיה בהירה וברורה לכולם.

אבל אם יש פעילות עסקית רוטינית במשך הרבה מאוד שנים ועכשיו את בעצם מוציאה אותו מן המענק – כך הוא פועל כבר 20 שנים. למה?

אם זה עסקאות של אדם עם עצמו אז הצד שני, שיש לו צדדים שלישיים, יקבל את המענק.

אבל לא עשיתי את זה לצורך המענק, כך אני עובד כבר 20 שנים.

אם יש פה איזו שרשרת, נגיד של שני צדדים שהאחד מוכר לשני ואז הצד השני מוכר החוצה, אם באמת יש ירידה, בסופו של דבר המענק יביא את זה לידי ביטוי באותו צד שמוכר לצדדים שלישיים ושם תהיה ירידה בפעילות עם צדדים לא קשורים. בעצם הפעילות בין הצדדים עצמם בסופו של דבר משתרשרת החוצה. אם יש פעילות שהיא מעגלית זה רלוונטי ואין יציאה החוצה, אבל אם יש לדוגמה חברה שמייצרת ומוכרת לחברה שמשווקת, ובאמת החברה המשווקת נפגעה בפעילות מכיוון שהיא לא מוכרת לצדדים השלישיים כתוצאה מן הקורונה, שם כבר הקבוצה בכללותה קיבלה את המענק בגין הפגיעה.

ואם זה בן ואבא, לבן יש חברה אחת ולאבא יש חברה אחרת. הם מנהלים משקי בית עצמאים לכל דבר כבר 20 שנים. עזבי לרגע חברות קשורות, אני מדבר על פעילות של קרובי משפחה, של אח ואחות. אחד חי בבאר שבע והשני חי בנהריה. יש ביניהם יחסים עסקיים כלשהם כבר חמש שנים, בכל חודש.

לזה יש מפעל נעליים ולזה יש חנות.

אני אומרת מלכתחילה, וזה גם בנוסח הקודם, ברגע שמדובר בפעילות בין קרובים, מאחר ומדובר בפעילות שיש לצדדים יכולת גדולה מאוד להשפיע עליה לאו דווקא משיקולים מרכזיים - - -

אם אין השפעה.

הוא אומר לך שכבר 20 שנים זה אותו דבר.

מאחר שבפעילויות בין קרובים יש יכולת גדולה מאוד להשפיע על הפעילות בתקופות מסוימות - - -

אין שום בעיה. אני רק רוצה שיהיה כתוב "אלא אם כן שוכנע המנהל אחרת".

אם יש פעילות כלכלית מהותית אמיתית והיא לא פיקציה.

אפשר להוסיף את זה.

אני מבין את ההיגיון, אבל מצד שני, אי אפשר לסגור את הדלת במאה אחוז.

כשיש פעילות כלכלית שהיא לא סתם פיקציה, יש פעילות כלכלית אמיתית מאחורי העניין.

זה מורכב.

יש פה משהו לא מורכב?

רק אם אפשר בעוד חצי שנה – אני לא יודע אם אתה תהיה פה, לא משנה, אנחנו נהיה ביחד אבל לא משנה איפה – נביא את זה לדיון כדי לראות כמה פעמים הצליחו לשכנע את המנהל. חשוב מאוד לדעת את זה.

"(4) הירידה במחזורי העסקאות כאמור בפסקה (3) נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון;



(5) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:




(א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת הבסיס או לשנת המס 2022 ולא ניהלם;




(ב) פנקסיו לשנת הבסיס או לשנת המס 2022 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור;"

מה המשמעות של פסקה (4)?

(4) זה קשר סיבתי. המענק הוא כמובן בגלל נזקי האומיקרון.

ברור. האם צריך להוכיח לך את הקשר הסיבתי הזה?

הכוונה היא להוציא מקרים שהייתה ירידת מחזורים שאינה קשורה.

אתה לא צריך להוכיח. אני אסביר. ההנחה היא שירידת המחזורים היא הקשר הסיבתי. במידה ואנחנו מגלים בבדיקה של התיק אינדיקציה מסוימת, למשל גילינו שסגרת סניף בין 2019, שאז היו לך חמש מסעדות ועכשיו יש לך רק מסעדה אחת, אז הירידה לא נבעה מן האומיקרון, היא נבעה מכך שסגרת סניפים. אם אנחנו רואים אינדיקציה אנחנו פונים אליך ומבקשים שתסביר את הקשר הסיבתי.

ככלל, מסך 500,000 התביעות שהוגשו למענק הוצאות קבועות, 85% מהן שולמו בצורה אוטומטית בלי בדיקה, לא מצאנו אינדיקציות.

אבל אם סגרתי את הסניף ביוני 2020 כי הייתה קורונה.

עדיין לא מגיע לך. מיליון שקל מחזור, ביחד זה 2 מיליון שקל בתקופת הבסיס. לפני תקופת הזכאות סגרת כבר חברה אחת.

אבל סגרתי בגלל הקורונה, הקורונה השפיעה עליי. היו כמה גלי קורונה.

לא הצלתם את כל העסקים בפעמים הקודמות?

עד שאתם באתם.

כאשר באנו כבר לא הייתה קורונה, היה רק גל אחד.

התכוונתי ליוני 2021.

היום באומיקרון לא היה לך סניף פתוח שציפית לקבל ממנו מיליון שקל. גם אם לא היה אומיקרון והיית עובד רגיל בינואר-פברואר היית משיג מחזור של מיליון שקל מאותה מסעדה.

אבל איך אתה מפריד את הנזקים? איך אתה יודע שהייתה ירידת מחזורים בגלל שהוא סגר את הסניף? אתה צריך לעשות חישוב לפי חודשים קודמים. אתה תשווה עכשיו לאוקטובר, ספטמבר, אוגוסט?

בדיוק. הופכים אותו לעסק חדש.

זה לא שולל ממנו את הזכאות.

יש קשר סיבתי חלקי, יש קשר סיבתי מלא. אם כפי שאמרת עדיין נשארה לו מסעדה אחת, מרגע שהוא ירד למסעדה אחת אנחנו בגדול הופכים אותו להיות כעסק חדש, בודקים לו תקופת בסיס חדשה.

זה לשני הכיוונים, זה גם לטובה.

גם אם הוא הגדיל את מספר המסעדות שלו. בתקופת הבסיס הייתה לו מסעדה אחת ובאומיקרון הוא כבר עם ארבע מסעדות. גם אם יש לו ירידת מחזורים של 35%, מול תקופת הבסיס אין לו ירידת מחזורים. אנחנו עושים לו התאמה.

איפה כתוב לגבי ההתאמה שאתם עושים?

לדבר הזה יש הבהרות באתר רשות המיסים. רשות המיסים הוציאה הנחיה, הוראת ביצוע. כל הדברים האלה רשומים.

זה גם נאמר לפרוטוקול לפחות בשלוש הזדמנויות.

זה קיים כהרחבה, ממש נייר מסודר איך עושים את הדבר הזה.

(5) זה תנאי – הרי יש פה דיווח על פעילות בתקופת הבסיס ובתקופת הזכאות – אז אם נפסלו הספרים - - -

זה גם תנאי שלא היה בעבר.

זה תנאי שלא היה בחוק הסופי. הייתה הסתייגות שנתקבלה והוציאה את זה בחוק הקודם. זה אומר שהזכאות תישלל גם אם נפסלו ספרים. הרי ברור שאם נפסלו ספרים אז לרשות המיסים קשה לאמוד שהייתה ירידת מחזורים אמיתית. מי שנפסלו לו הספרים בתקופות הרלוונטיות לבדיקה, תקופת הבסיס ותקופת הזכאות, לא יהיה זכאי.

ברור לך שאם נפסלו ספרים לשנת הבסיס זה אומר שדיווחתי פחות בשנת הבסיס. נכון? אז זה לטובתך.

למה דיווחת פחות?

מה זה משנה?

זה משנה מאוד.

הגעתי אליך לעסק ומצאתי אצלך בעסק צ'ק אחד מתוך 2,000 צ'קים שבו אתה לא הוצאת חשבונית במועד, או משהו כזה.

מיד פוסלים את הספרים?

פסלתי לך את הספרים בשנת 2019. אם לא דיווחתי אמת ב-2019 אז מגיע לי, מחזור הבסיס שלי נמוך. אנחנו מבינים את זה, נכון? אני מבין שזה כך לגבי הספרים בשנת 2022, אבל למה לגבי שנת הבסיס?

אם הוועדה רוצה להכשיר מקרים של פסילות פנקסים – זה החלטה של הוועדה.

לא רוצה להכשיר מקרים. מה קשור שנת הבסיס?

גיא, למה אתה לוקח אותנו למקום הזה? אתה אומר: אם אתם רוצים להכשיר רמאים. הוא לא מדבר על רמאים. הוא מדבר על מקרה מסוים. הוא מבין יותר מאתנו.

אם תפסו אותו על צ'ק אחד שהוא לא רשם, איך אני יכול להתבסס על המחזורים של מישהו שלא מדווח דיווח אמת?

אני לא רשות המיסים, אני לא יודע.

אני תוהה למה צריך להכניס את זה כאן. יש נהלים לרשות המיסים ואם יש בעיה - - -

זה בדיוק מה שקורה. פוסלים את הספרים, ועכשיו שואלים: אדם שרשות המיסים פסלה לו את הספרים, האם הוא זכאי למענק?

אני קפצתי בגלל הדוגמה שהציגו. גם לי כעצמאית קרה, דווקא להיפך, שהוצאתי חשבונית ולא קיבלתי את הכסף כי אותו גוף לא שילם את הכסף, כי לפני שהיה החוק שאתה לא מוציא חשבונית אלא אם כן קיבלת את הכסף הרבה עסקים קטנים נפלו בדבר הזה. הרבה דברים יכולים לקרות בתום-לב. האם בגלל זה נהפוך אותם ל... – אני אומרת: בואו נשאיר את הספק, ויש את הגופים שיבדקו.

קיבלתי עונש גם.

נענשת פעמיים.

הענשת אותי כבר על ידי פסילת הספרים, לא הכרת לי בפחת, לא הכרת לי בהוצאות מימון. להגיד את כל מה שקורה? עשית לי שומות, שילמתי בגלל זה מס הכנסה. מגיע לי בצדק, מי שלא רשם ש"יקרעו" אותו. אבל גם את זה אני אתן לך וגם את המענק לא אקבל?

הכלים נועדו בסך הכול לוודא שהתנאים שאתם קובעים כאן כתנאי הזכאות באמת ייאכפו. אם אתם לא רוצים שהתנאים ייאכפו אז תאפשרו למי שלא מורשה ולא מוציא כלום, הכול בסדר.

גיא, תציג דוגמה איך אדם שלא דיווח ב-2019 ירוויח בגלל חוסר הדיווח שלו על מחזור. הרי הוא יפסיד.

זה כאילו לתת עונש פעמיים.

לא נכון. ההבדל פה הוא בין אפס, לא לקבל, לבין לקבל משהו. אבל אני חושב שיש פה גם אירוע ערכי.

על האירוע הערכי הוא שילם, הוא כבר ריצה את עונשו. זה כמו שאדם נמצא בכלא ואתה אומר: אעניש אותו עוד יותר.

זה לא עניין של עונש.

זה לא נועד להעניש.

נאמר כאן שאם צ'ק אחד לא נרשם כפי שצריך אז איך אני יודע שלא היו עוד כאלה? החוק הזה אין תפקידו לבדוק את ההסתברות.

אני יכול לפסול לך ספרים.

אתה לא יכול לפסול ספרים.

לך אני לא יכול כי אתה לא עצמאי.

לאף אחד אתה לא יכול.

נכון, אתה צודק. אפשר לפסול לאדם ספרים גם אם הוא לא ניהל ספר הזמנות. לא תפסתי אותו בלי רישום תקבול. הוא לא ניהל ספר הזמנות. אני יכול לפסול לו בשל כך ספרים. אדוני היושב-ראש, לא תפסתי אותך בשקל אחד של העלמת מס אבל אתה לא ניהלת ספר הזמנות, או כגן ילדים לא ניהלת יומן תלמידים. פסלתי לך ספרים. אז מה עכשיו? לא תפסת אותי בכלל בהעלמת הכנסות, תפסת אותי על משהו טכני, שלא ניהלתי ספר מסוים שהחוק מחייב אותי, בשל חוסר ידיעה, בתום-לב. בגלל זה אעניש אותך גם באומיקרון? לא העלמתי הכנסות ולו בשקל אחד.

צריך לחשוב על זה.

"(6) הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לתקופה שהובאה בחשבון לעניין חישוב מחזור העסקאות בתקופת הבסיס ולתקופת הזכאות, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976‏," – אלה עוסקים פטורים – "לשנת הבסיס, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, ולגבי עוסק שבשנת המס 2022 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף – הוא הגיש דוח שנתי לשנת הבסיס בהתאם לסעיף 131 לפקודת מס הכנסה," – זה אוכלוסיית היהלומנים – "אם היה חייב בהגשתו, עד יום הגשת תביעה לקבלת מענק לפי סעיף 4."



התנאי אומר שאתה חייב להגיש דיווחים לשנת הבסיס, לתקופת הבסיס, לתקופת הזכאות, כדי שנוכל לבדוק את הזכאות שלך, את ירידת המחזורים וכל הדברים האלה.

אנחנו נעצור כאן. יש לנו עוד נושאים נוספים שאנחנו צריכים לדבר עליהם בוועדה, נושאים מעניינים מאוד, בעיקר את ינון, גם תיקון 257.

מעבר לדברים שכבר סיכמנו, מעבר לדברים שציינתי שהם במחלוקת, יש פה עוד שני נושאים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם לקראת הדיון הבא.

אחד הוא נושא איחוד עוסקים. נירה, העלית את זה, זה עלה פה בדיון תוך כדי.

אמרנו שנדבר על זה בנפרד.

זה כבר עלה כאן בדיון. אנחנו נדבר על זה גם בנפרד. אני לא רואה שום סיבה להשאיר את זה כפי שהוא. אנחנו בעצם יכולים לפגוע בהרבה מאוד חברות, בהרבה מאוד עסקים, ממש על לא עוול בכפן.

והסעיף שמדבר על פסילת ספרים – אני חייב לומר שזה דורש חשיבה נוספת, לראות מה עושים.

חבר הכנסת קרעי גם העלה את הנושא של המוסד הציבורי הזכאי בחודשיים הראשונים, אם הייתה לו הכנסה.

אני חושב שפתרנו את זה תוך כדי הדיון.

לא פתרנו. אמיר אמר שהוא יבדוק את זה.

אז גם בעניין זה נערוך בדיקה.

אני מבקש מחבריי ברשות המיסים, את הדברים שכבר סיכמנו וכבר דנו בהם תפיצו ותביאו בבקשה נוסח כדי שנוכל להפיץ אותו לחברי הכנסת. היעדר הנוסח סתם מבזבז את הזמן של כולם. הרי מה שיקרה בדיון הבא, את כל התיקונים שהקראנו נצטרך לקרוא שוב, וחבל.

אני רוצה לבקש שגם הסעיף שדיברנו עליו בישיבה הקודמת על דיווח-יתר, עם הקנס, אם הגענו בו להסכמות אז לא צריך לחכות, למרות שלא הקראנו אותו. אם מורידים אותו אז שיתקנו אותו כבר עכשיו ואז נחסוך בזמן.

אנחנו נגיע אליו.

אנחנו מסיימים את הדיון הזה ונצא להפסקה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.