פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



7
ועדת הכספים
23/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 277
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 11:30

הצעת אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אופיר כץ
נעמה לזימי
ג'ידא רינאוי-זועבי

יואב קיש

גל לנדו - הממונה על ערבויות המדינה, משרד האוצר

עידן ברמן - רפרנט ערבויות מדינה, משרד האוצר

מורן אשל - רפרנטית ערבויות מדינה, משרד האוצר

ליאור שחר - כלכלן היחידה לייעוץ עסקי וחדשנות, התאחדות התעשיינים בישראל

יוסי עדס - מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

אמיר גוטמן - מנכל"ל הפורום - פורום העצמאים מבית ההסתדרות

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים

אנחנו עוברים לסעיף השני על סדר היום: אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.

אנחנו מבקשים מוועדת הכספים לאשר מסגרת ערבות מדינה בסך 540 מיליון שקל עבור הקמת קרן הלוואות חדשה לעסקים קטנים ובינוניים, קרן בערבות מדינה. אגף החשב הכללי מפעיל במשך שנים קרן הלוואות בערבות מדינה, כבר למעלה משני עשורים, והקרן האחרונה שהוקמה, חוץ מאירוע הקורונה שהוא אירוע נפרד, הייתה ב-2016 – קרן שמאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים לקחת הלוואות להשקעה, להקמת עסקים, להון חוזר, לתזרים מזומנים, למגוון רחב של מטרות. היא מסתיימת בחודש אוגוסט הקרוב, ואנחנו רוצים להקים קרן חדשה. השינוי המשמעותי שיהיה בקרן החדשה לעומת הקרן הקיימת שהוקמה ב-2016, זה שהקרן הקיימת פתוחה עם ארבעה בנקים, עם שותפות בין בנק לגוף מוסדי - בנק לאומי ומנורה, בנק מזרחי ואלטשולר שחם והפינקס, מרכנתיל ועמיתים, הבינלאומי ומיטב דש. כל עסק יוכל לבחור לגשת לאחד מארבעתם. בקרן החדשה אנחנו פותחים לכלל נותני האשראי, לכלל הבנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי חוץ בנקאי, מפעילי מערכת תיווך באשראי, חברות P2P, להציע את המוצר הזה של הלוואות בערבות מדינה. אנחנו הופכים את התפיסה מתפיסה מכרזית של כמה גופים, למעין מוצר מדף שכל השחקנים במערכת יוכלו להציע אשראי. זה יגדיל את התחרות בצורה משמעותית, זה יאפשר נגישות גבוהה יותר של עסקים למוצר הזה של הלוואות בערבות מדינה, ישפר את התנאים, יגדיל את התחרות. זה השינוי המשמעותי, אבל יש עוד שינויים במסלולים, התאמה של המסלולים למציאות שאנחנו היום נמצאים בה. כשאנחנו מסתכלים היום על שוק האשראי אנחנו רואים שהעסקים רוויים באשראי של הון חוזר, הם צריכים כספים לפיתוח, להשקעה, להקמת עסקים. זה מה שהיום חסר, והקרן החדשה זה בדיוק הפוקוס.

מה יקרה עם הקרן הישנה?

הקרן הישנה מפסיקה לפעול ומחליפה אותה הקרן הזאת.

מתי? ברגע שאנחנו מאשרים?

ברגע שאתם מאשרים אנחנו יוצאים בתהליך של פנייה לכל המערכת, מזמינים את כולם לפנות אלינו ולהציע את עצמם.

הסכום שאתם מבקשים יוקצה כולו לקרן החדשה?

בדיוק, כולו מוקצה לקרן החדשה.

מה הסכום?

הסכום הוא 540 מיליון שקל. כמובן שהסכום ממונף. היקף האשראי שיינתן עם ה-540 מיליון שקל הוא כשישה מיליארד שקל בשלב הזה. כמובן שלפי הביקושים והצורך נגיע אליכם פעמים נוספות להגדלה כשנמצה את הסכום. הסכום אמור להספיק לכשנתיים-שלוש לפי התחזיות שלנו.

מה היקף ההלוואות בקרן הישנה?

הקרן הישנה נתנה 7.8 מיליארד שקל.

למה אתם מצמצמים עכשיו לשישה?

הקרן הישנה פעלה מ-2016 עד עכשיו - זה היה שמונה שנים.

מכמה זה התחיל?

גם אז היא התחילה משש.

היא התחילה מתשעה מיליארד, לא?

היא התחילה בשש, והורחבה ל-10.

למה מלכתחילה להגביל לשש? אם היום אתה נמצא בהיקף הלוואות של כמעט שמונה מיליארד שקל, למה את הקרן החדשה אתה פותח בשישה?

תראו, זאת נקודת התחלה. אנחנו כל הזמן יכולים להגדיל. לנו שמורה הזכות, באישור הוועדה, להגדיל את המסגרות. זה סכום שאמור להספיק לכמה שנים.

כמה בשנה?

בערך שני מיליארד שקל בשנה.

זאת אומרת, זה אמור להספיק לשלוש שנים.

נכון. אנחנו לא רוצים מראש להתחיל עם משהו גדול מידי, כי אם נרצה לעשות שינויים, התאמות, להגדיל יותר את הנתונים - -

מה אחוז הבקשות שנדחות?

אחוז האישורים עומד על קצת פחות מ-60%. בקרן הזאת אנחנו עושים בקרה ראשונית, עושים את החיתום עלינו. בקרן הזאת המדינה עושה את החיתום הראשוני של עסקים, לא הבנקים. חיתום נעשה על ידי גורם בלתי תלוי. לא מעניין אותו אם העסק הוא קטן, גדול, בינוני, צפון, דרום, הוא מקבל פיקס פרייס. אנחנו מייתרים את העבודה הזאת לבנקים. אחד החסמים המרכזיים של הבנקים במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים זו העובדה שהחיתום לא משתלם להם, הם לא רואים בזה הרבה ריביות או איזה רווח.

מה הסיבות העיקריות לסירובים?

הרבה פעמים לעסק אין יכולת החזר, אין איזו תכנית עסקית שמתאימה כרגע לפעילות שלו. כשמדובר על הקמת עסקים והשקעה, תכנית עסקית היא מרכיב מאוד-מאוד חשוב, להבדיל מהון חוזר שאפשר לנתח מאוד טוב מה צריך המזומן של העסק. הרבה עסקים נדחים ואחר כך חוזרים עם איזו שהיא תכנית מעודכנת. יש גם את מערך הליווי של משרד הכלכלה שעוזר להם הרבה פעמים בהגשות.

אתם יכולים לספר קצת על הליך הגשת הבקשה?

למי מגישים את הבקשה הזאת – לקרן או לבנק?

האם העסק עצמו חייב לגייס מישהו שיעשה את זה בשמו?

בקרן החדשה ההגשה נעשית באמצעות מערכת מרכזית של משרד האוצר. המערכת הזאת הופעלה כבר בקרן הקורונה. ההגשה היא באמצעות מערכת מרכזית שלנו בטופס אלקטרוני שבנינו. מדובר על טופס לא פשוט שאנחנו כל הזמן עובדים להקל אותו, להנגיש אותו כמה שיותר לאוכלוסייה. יש עסקים שמגישים לבד, נכנסים, ממלאים, ויש עסקים שנעזרים ביועצים, במערך המעוף של משרד הכלכלה שהוא מערך מסובסד או ביועצים מהשוק החופשי. אירוע יועצים לזה הוא אירוע בעייתי, כי אנחנו נתקלים בהמון יועצים.

אני לא במקרה שואל.

אנחנו מנסים להילחם בזה. כבר חטפנו בג"צים למיניהם שאומרים שיש הגבלת חופש עיסוק. אנחנו מנסים לחשוב על פתרונות מבחינת תעריפים ואיכות שירות שאותם יועצים נותנים. זה אירוע מאוד לא פשוט.

יש אופציה לפשט את הטופס.

המטרה שלנו היא שרוב העסקים יוכלו להגיש לבד.

איזה חלופות יש להם?

עקרונית אפשר להגיש לבד.

יש את מערך המעוף של משרד הכלכלה, מערך מסובסד של יועצים כלכליים בכל רחבי הארץ שכל עסק יכול לפנות, לשלם מחיר מסובסד ולקבל ייעוץ, בין היתר הגשה לקרן.

כמה עובדים בייעוץ וכמה פונים?

ליועצים אסור להיות קשורים לשום בנק?

אסור להם.

כחלק מההתמודדות עם השוק של היועצים, שחלקם הם יועצים טובים ובהחלט מסייעים לעסק, הקמנו את מערך היועצים של המעוף כחלק מהשירותים שהמעוף נותן לעסקים בתחומים רבים. הרבה פעמים קל ליועצים מסוימים לבוא ולהגיד לעסק: הנה אנחנו נסדר לך פה כסף מהמדינה, הלוואה מהמדינה. הרבה פעמים יש הטעיות מפורשות, אפילו מקרים מסוימים של הונאה שהחשכ"ל הגיש תלונה במשטרה. יצרנו תהליך ספציפי לליווי שמרביתו הולך לקרן בערבות מדינה, אבל לא רק. אנחנו אומרים לכל יועץ לבחון אפשרויות. אם הקרן לערבות מדינה זה המקור הכי טוב עבור העסק, הוא מגיש אותו לקרן בערבות מדינה בתעריף מפוקח שלנו. התהליך מפוקח על ידנו, אנחנו עוקבים אחרי היועצים, כאשר במידה ויש יועצים שעושים דברים בעייתיים מול העסק אנחנו יודעים לעצור את הפעילות שלהם.

כמה יועצים יש?

זה תהליך משתנה. בכל המעוף כולו יש כמה אלפים של יועצים, אבל זה לפי תחומים. בסוף יועץ עובד לפי התחומים שהוא מומחה בהם.

אלה יועצים חיצוניים שרק אתם מפקחים עליהם?

הסוכנות לעסקים קטנים מסבסדת עבור עסקים שעות ייעוץ. כולם הם יועצים חיצוניים בפיקוח של הסוכנות לעסקים קטנים.

יכול להיות שכבעל עסק פניתי ליועץ שעובד עם מעוף והוא יעבוד איתי באופן פרטי?

אם הוא פנה ליועץ ישירות היועץ לא חייב להגיד לו: בוא תעבוד דרך המעוף.

למה?

כי היועץ גם עובד פרטי.

אתה מבין שיש פה סוג של עוולה, כי אני יכול לעבוד איתו ורק בסוף יתגלה לי שיכולתי לחסוך בייעוץ חצי מההוצאה בגלל שהוא עובד עם מעוף. אני חושב שצריכה להיות החובה על אותו אחד, אם אתה באמת רוצה לעזור לעסקים, להודיע לבעל העסק שהוא עובד עם מעוף והוא יכול לקבל את השירות הזה ממעוף.

העסק פונה ליועץ מיוזמתו, הוא סוגר את התנאים מולו, לכן אנחנו לא צריכים להיות מעורבים שם, אנחנו לא חלק מזה. כשהוא פונה למעוף אנחנו יודעים לבוא ולהגיד לעסק: אלה רשימת היועצים שאתה יכול לעבוד איתם. הוא גם יכול ללכת למעוף ולבקש לעבוד עם יועץ מסוים.

כשאתה עובד עם יועץ מסוים אתה נותן לו יתרון.

אנחנו יכולים להגיע למצב שיש ניצול לרעה של עסקים על ידי יועצים שחלקם לא מקצועיים, חלקם גובים כסף.

אנחנו במצב הזה.

זה המצב שקיים.

ברגע שהמדינה נותנת פה ערבות יש לה זכות לקבוע מי רשאי לייעץ להלוואות האלו. למה אי אפשר לבוא ולהגיד שהפנייה היא רק דרך מעוף?

יש כאן סוגיות של הגבלה על חופש העיסוק. זה לא כזה פשוט לקבוע שרק יועצים מסוימים יכולים להגיש בקשות. גם יש המון יועצים שעושים עבודה מעולה.

אף אחד לא אמר שלא. כל היועצים עושים עבודה מעולה, אבל חובת השקיפות צריכה להיות על היועץ.

אני מסכים. אני אשמח לחלוק כמה מהמחשבות שיש לנו לגבי איך לפתור את התופעה הזאת. יש לנו כמה רעיונות שאנחנו בוחנים בימים אלה ועוד לא התגבשו למשהו קונקרטי.

אני לא מבין את הטיעון של חופש העיסוק. בטח שהמדינה יכולה להגביל. כל אדם היום יכול לפתוח מכון רישוי?

עולם של ייעוץ לעסקים הוא לא עולם של מכון רישוי. כדי להפעיל מכון רישוי המדינה קבעה בחוק שצריך רישוי, היא קבעה פרוצדורה.

להיות יועץ עסקי כל אחד יכול?

כל אחד יכול.

כמה זמן אתם מתמודדים עם האירוע הזה?

אנחנו מתמודדים עם זה הרבה זמן. אנחנו פועלים כשאנחנו מזהים יועצים שאנחנו מקבלים עליהם תלונות.

ממתי יש את היועצים האלה?

אנחנו חוסמים יועצים שאנחנו מקבלים עליהם תלונות מלפעול בקרן, כשיש לא מעט כאלה. התלוננו כמה פעמים במשטרה על דברים שחשבנו שהם בגדר הפלילי. היו גם שהורשעו בנושא הזה.

למה שלא תשנו את הדיפולט כך שרק למי שעובר איזו שהיא מסננת תהיה גישה?

זה משהו שחשבנו עליו. העברנו את כל היועצים אקרדיטציה, משהו שהיום אין לנו יכולת לעשות לעשרות אלפי יועצים בארץ. אנחנו בוחנים כל מיני פתרונות בנושא של היועצים.

נקבע על זה דיון.

הוא יכול לקבל את הכסף לכל מטרה בעסק?

ההלוואה ניתנת למטרות הון חוזר, השקעה.

יש לכם פיקוח על כך שהבנק שנותן לא לוקח את זה עבור כיסוי ההלוואה?

אנחנו בודקים שהבנק לא מקטין את מסגרות האשראי לפני העמדת ההלוואה. הבנקים מאוד לא אוהבים את הפיקוח הזה, אבל אנחנו מתעקשים עליו באופן שוטף. אנחנו גם בודקים שהכסף שאנחנו נותנים הולך למטרה שהוא ביקש.

מה בנוגע לעסקים החדשים?

יש מסלול מיוחד לעסקים בהקמה.

בתוך הקרן הזאת?

בתוך הקרן, עם ערבות גבוהה. אגב, מסלול הקמה הוא אחד המסלולים האטרקטיביים ביותר שלנו, כל הבנקים משתמשים בו, המון עסקים נעזרים בו. מסלול עסקים בהקמה נותן לעסק הלוואות להשקעה של העסק, לשיפוץ ראשוני, לריהוט.

יכול להיות שבנק אומר לך: אני לא נותן לתחום הזה?

לא. זה התחום הכי אטרקטיבי מבחינתם.

אני לא יודע מה עכשיו, אבל ב-2018 הועלו הטענות על כך שבנקים לא נותנים לתחום כזה או אחר. יכול להיות שגם בתחום של פתיחת עסק הם לא נותנים כי הם מפחדים. ראינו בקורונה עם הקרן לערבויות לאולמות ולמסעדות שלא נתנו. אי אפשר להגיד לנו שזה לא קיים. זה קיים, כי הגיעו אלינו פניות בקורונה. אני מכיר פניות מלפני הקורונה, כשהיה ב-2018 דיון בוועדת כספים. בסופו של דבר הם יוציאו את הכספים על היועץ בלי לקבל את מה שמגיע להם.

כמובן שתמיד יש עסק נקודתי שלא מקבל. בקרן הרגילה אנחנו לא רואים שבאופן גורף לא מקבלים בהקמת עסקים, או שיש בנק שאומר: אני לא נותן לעסקים בהקמה. להבדיל מאירוע הקורונה שדובר על אולמות ומסעדות, פה אנחנו כמדינה עושים את החיתום, אנחנו אלה שאומרים אם העסק עובר הלאה או לא עובר הלאה. לבנק הוא מגיע רק בשלב הבא. לא יכול להיות מצב שעסק נדחה ולמדינה אין פיקוח על זה. אנחנו יושבים יום יום על ה-DATA במערכות שלנו, אנחנו רואים מי קיבל, מה קיבל, מה סיבות הדחייה. אנחנו יודעים לזהות את הסיבות, להבין אם זו סיבה הגיונית. עסק נדחה יכול לערער, לפנות, יש ועדה שדנה בזה.

יכול להיות שהוא נדחה בבנק אחד ובבנק אחר הוא מתקבל?

בוודאי.

הוא נדחה בבנק אחד, כי אותו בנק לא מתעסק עם אותה קטגוריה.

זה תמיד יקרה.

אתה יודע שהתופעה הזאת קיימת. כשאנחנו נדע כמה עסקים הגישו, כמה עסקים סורבו, על מה הם הגישו, על מה הם סורבו, וכמה עברו לבנק אחר וקיבלו את מה שבנק א' סירב להם, נדע שאתם שולטים בנתונים לגבי מסרבים ומאשרים.

ינון, יש פה כמה סוגיות שאנחנו צריכים לפתור, לכן נעשה על זה דיון נפרד, מסודר. נבקש שיביאו את הנתונים לגבי היקף הסירובים, מה הסיבות לסירובים, מה הדרכים לפתור את הסוגיה של ניצול לרעה של יועצים. המטרה של הקרן החדשה היא לפתוח את העולם הזה לתחרות, להכניס שחקנים חדשים, נכון?

בקרן החדשה התמקדנו בשלושה צירים מרכזיים. אחד, ציר התחרות, לפתוח את זה לעוד המון שחקנים, להנגיש את זה לנותני אשראי חוץ בנקאיים שיגדילו את התחרות בשוק, יתנו עוד הצעות. התמקדנו בלהתאים את ההלוואות עצמן ואת המסלולים למציאות של הפוסט קורונה מבחינת מסלולי השקעה יותר אטרקטיביים, הלוואות להשקעה לטווח ארוך.

מה לגבי הריבית?

אנחנו לא מגבילים את הריבית. בקרן הקורונה הריבית הוגבלה.

מה פירוש זה שאתם לא מגבילים?

אנחנו לא קובעים מקסימום ריבית.

למה?

בקרן הקורונה הוגבל שיעור הריבית, מה שהביא למצב שעסקים מסוימים הודרו, מה שהביא למצב שאמרו להם: אנחנו בריבית הזאת לא נותנים להם, אין להם מה להתקרב. אנחנו מפעילים במסגרת הקרנות שלנו מודל שמתמרץ את הבנקים להוריד את הריבית. כשהבנק מאשר את ההלוואה, בוועדה שדנה ומאשרת יושב נציג שלנו, נציג שהמדינה מינתה שצריך לחתום על ההלוואה ולאשר את שיעור הריבית. אם שיעור הריבית נראה לו גבוה הוא לא מאשר את ההלוואה, הוא דורש להוריד אותו. אנחנו נותנים לבנקים כל מיני תמריצים להוריד. הריבית הממוצעת בקרן אצלנו היא במרווח של 2.65% מעל ריבית הפריים לעסקים קטנים. זו ריבית נמוכה, ריבית אטרקטיבית ביחס לאלטרנטיבות שיש לעסקים קטנים. עסקים קטנים פחות רגישים לשיעור הריבית, הם יותר רגישים לזה שיאושר להם סכום ההלוואה שהם רוצים.

זה מתכון לנפילה. אם הוא רגיש לסכום שהוא יקבל ואתה נותן לו את זה בריבית גבוהה, יכולת ההחזר שלו פחותה. אחר כך נמצא את עצמנו במצב של הוצאה לפועל, במצב של חדלות פירעון, במקום שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. זה שאני כבעל עסק צריך את הכסף לא אומר שצריך לקרוע אותי בריבית.

לחלוטין. בגלל זה אנחנו מפעילים מודלים שנועדו להוריד את הריבית. ברגע שמגבילים את שיעור הריבית זה מדיר עסקים מסוימים מלקבל הלוואות.

למה זה מדיר עסקים מסוימים?

הכסף ניתן בחלקו הגדול על ידי הבנקים. אי אפשר להכריח את הבנקים להעמיד הלוואה. בקרן הקורונה זה היה פריים פלוס 1.5%, והבנקים אמרו: בריבית כזאת אנחנו לא נותנים לעסק על אף ערבות המדינה וההגנה שהמדינה נתנה.

ראינו אחוזים גבוהים של מיצוי בתקופת הקורונה.

עדיין היו עסקים שבגלל זה נדחו. כשמכניסים נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות P2P, עלות הגיוס שלהם יקרה יותר מבנקים. בנקים יודעים לגייס את הכסף בכלום - הפיקדונות שלנו אצלם, ההון שלנו אצלם. נותני אשראי חוץ בנקאיים מגייסים בריבית גבוהה יותר, לכן לא יכולים להציע ריבית נמוכה. בקרן הקורונה פנו אלינו נותני אשראי חוץ בנקאיים ואמרו: אנחנו לא יודעים להציע בפריים פלוס 1.5% כי אנחנו מגייסים ביותר, לכן אנחנו בחוץ, אנחנו לא יכולים להציע.

ועכשיו?

עכשיו זה יהיה פתוח, לא תהיה מגבלה.

כמה בנקים יהיו עכשיו בפנים? כולם?

אנחנו מעריכים שכל הבנקים הגדולים.

בפעם שעברה פועלים לא היו.

אנחנו מעריכים שחברות ה-P2P יהיו, כרטיסי אשראי יהיו.

איך זה נותן מענה לזה שאמרת שגיוס הכספים של חברות האשראי יקר יותר? זה לא נותן מענה, כי גם עכשיו אין להם את הכסף שיש לבנקים.

ההיגיון הוא שהבנקים לא נותנים הלוואות לכולם. בעולם שהבנקים לא בפנים אותו עסק נשאר ללא אשראי.

ואז הוא ילך לחוץ בנקאי.

גם הגוף החוץ בנקאי עושה חיתום, רואה את יכולת ההחזר של העסק.

בגלל שהחוץ בנקאי חייב לתת לו בריבית יותר גבוהה יהיו לו אחר כך בעיות ביכולת ההחזר שלו. צריך למצוא איזה שהוא מאזן לאותם עסקים. גם אני לא רוצה שהעסק לא יחזיר.

גם גוף האשראי החוץ בנקאי לא רוצה שהעסק לא יחזיר. בסוף אתה לוקח בחשבון גם את הפעילות של העסק, אתה רואה מה התשואה שלו, יש תכנית עסקית. זו לא הלוואה פרטית לבן אדם.

איפה יכולה להיות הורדת הריבית? באיזה מצב? עכשיו אנחנו עומדים על כ-10% ערבות מדינה. ברגע שאתה מגדיל את ערבות המדינה הבנקים יכולים לתת יותר.

הפעלנו בקרן 2016 שהוקמה מודל שבו נתנו לבנקים תמריצים כספיים כדי להוריד את הריבית, מה שהביא להורדה מדורגת של הריבית. כל שנה הורדנו עוד ועוד. זה התחיל בשנת 2018 ב-2.9% מעל הפריים, ירד ל-2.8, ירד ל-2.7, ירד ל-2.65. אנחנו כל הזמן הורדנו עוד ועוד את הריבית.

מה קרה לנו מ-2018 עד היום? הייתה קורונה, היו ערבויות אחרות, היית חייב להיכנס לאיזו שהיא תחרות ולהוריד את הריבית. הורדת בגלל מצב נתון. זה לא משהו מכוון מטרה, זה פשוט קרה לך.

ינון, זה דיון מעניין אך תיאורטי. מתי להערכתם הקרן החדשה להלוואות תתחיל לפעול?

אנחנו מעריכים שתוך חודשיים.

עם השחקנים החדשים בפנים?

כן.

נקיים דיון בחודש הקרוב לגבי הסוגיות שדיברנו עליהן מקודם, לגבי כל מה שקשור ליועצים העסקיים, וברגע שהשחקנים החוץ בנקאיים ייכנסו לשוק אנחנו בוועדה נעשה איזה שהוא דיון פיקוח על מנת לראות מה מצב הריביות בפועל בגופים הבנקאיים ובגופים החוץ בנקאיים. אם נראה שיש השתוללות ריביות, נוכל להגדיל - -

ברגע שיינתן אישור הוועדה נפרסם לכל נותני האשראי את המסמך המלא.

התוקף של האישור שנותנת לכם הוועדה הוא לשנתיים, אלא אם כן אתם רוצים תקופה קצרה יותר.

תקופה רגילה, התקופה לפי החוק.



(הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:30.)

אני מעלה להצבעה את הצעת אישור מסגרת ערבות מדינה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.