פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
20
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/05/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ג באייר התשפ"ב (24 במאי 2022), שעה 13:09
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 24/05/2022
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142), התשפ"ב–2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 145) (השחתת פני מקרקעין במטרה להדיר נשים), התשפ"ב-2021, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ואלכס קושניר
מוזמנים
¶
לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים
קרן רוט - עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים
ליאורה יעבץ סולטן - רפ"ק, ר' חו' חקירה ומשפט אח"מ, המשרד לביטחון פנים
עדי טל - פקד, קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
אדיר שורץ - חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים
שמואל שפט - ראש צוות בכיר חקיקה, עיריית ירושלים
מירי נחמיאס - עו"ד במחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
סיגל אבנון סוויצקי - יועצת מנכ"לית הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה
טל הוכמן - קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל
גלי עציון - מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה, ארגון נעמ"ת
עינת ברזילי - דוברת, קולך - פורום נשים דתיות
עו"ד ליאת קליין - קולך – פורום נשים דתיות
שושנה יסקול - מנכ"ל חכמת נשים
רישום פרלמנטרי
¶
תמר פוליבוי
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 145) (השחתת פני מקרקעין במטרה להדיר נשים), התשפ"ב-2021, פ/802/24 כ/879
היו"ר סימון דוידסון
¶
צהריים טובים, אנחנו מתחילים את דיון ועדת החוקה, חוק ומשפט. לבקשת יושב-ראש הוועדה, גלעד קריב, אני מחליף אותו היום. אנו דנים בנושא הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 145), של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ואלכס קושניר.
סיימנו כבר בשבוע שעבר את הדיון המהותי בהצעת החוק בוועדה. הדיון כיום הוא על הסתייגויות ועל הצבעות בלבד. כל הסתייגות כמובן תקבל את הזמן שמגיע לה. בסוף אנחנו נצביע על החוק. אני מאחל לנו דיון פורה, לעניין ובהצלחה לכולנו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד מאוד מעריכה את זה שלקחת על עצמך היום את ניהול הדיון הזה אחרי הלילה שעברנו. אני חושבת שאנחנו מיצינו את הדיון הזה, הגענו לנוסח. לגבי כללי הדיון, צריך לקרוא עכשיו את הנוסח, או שאפשר ישר לדון על ההסתייגויות?
טליה ג'מאל
¶
אנחנו דנים ישר בעניין ההסתייגויות, אין צורך להקריא עוד פעם את נוסח החוק בשלב הזה. אנחנו נצביע עליו רק אחרי הדיון בהסתייגויות. לגבי ההסתייגויות עצמן, אנחנו לא צריכים לקרוא הסתייגות, הסתייגות, זה תלוי כמובן בחברי הכנסת המסתייגים, אבל מבחינתנו ככל שאנחנו מפנים להסתייגות ממוספרת, מדובר בנוסח שנמצא בפני חברי הוועדה. יש קובץ מסוים, ואלה המספרים שאנחנו מפנים אליהם.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יש לי הסתייגות אחת, אני לא אבקש עליה זכות דיבור, רק הצבעה, וכרגע אבקש לדחות את ההסתייגות הזאת. אני יכולה כבר עכשיו להשאיר במה לחבר הכנסת מקלב, אם אפשר. ברשותך אדוני היושב-ראש, יש לי הסתייגות אחת שמספרה 9 לסעיף 1. אני מבקשת כרגע מהוועדה לדחות את ההסתייגות הזאת, ואנחנו נשאיר אותה למליאה להמשך הדיונים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
9 זה שלי. שמחה, ציפיתי שאתה תהיה היום באילת בכנס עורכי דין, היו לי תקוות...
היו"ר סימון דוידסון
¶
בוא נעשה את זה מחדש, אנחנו מצביעים עכשיו על הסתייגות מס' 9 של חברת הכנסת מלינובסקי, מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?
הצבעה
טליה ג'מאל
¶
אולי אני אסביר את ההסתייגות. כרגע בנוסח ההצעה, כמו שהיא גם נמצאת בפניכם, המילים "שלא כדין" מופיעות, ביחס ל"מטרה להגביל או לצמצם שלא כדין את הגישה החופשית של נשים במרחב ציבורי". חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בהסתייגות שלה מציעה למחוק את המילים "שלא כדין". ככל שההסתייגות הזאת תידחה, המילים "שלא כדין" יישארו בסעיף.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני משאירה את ההסתייגות הזאת למליאה. כרגע אנחנו דוחים את זה בוועדה, המילים האלה יישארו בנוסח, ואני משאירה את הנושא הזה למליאה.
היו"ר סימון דוידסון
¶
שאלה לחבר הכנסת מקלב, אם אתה תרצה לחבר הסתייגויות שיהיה לך זמן רב יותר לדבר, בבקשה, רק תעדכן אותנו לפני. אנחנו מתחילים עם הסתייגות מס' 1, לכל הסתייגות יהיו לך שתי דקות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
כפי שנהוג כאן בוועדה בקדנציה הזו – דבר אחד שאני יכול להסכים – שהדברים כאן לא נעשים בהתלהמות ולא במחטפים, ולכן אני לוקח את הזמן שלי ומחלק אותו בין הסבר הסתייגות, בין הקדמה ואחרי זה סעיפים שאני אראה שצריך להרחיב יותר אני ארחיב יותר, וסעיפים שאני חושב שאפשר לקצר בהסברת ההסתייגויות אני שם אקצר. אם תזרום ביחד - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לכן אני אתן הקדמה, שהיא אולי לא כל כך קצרה, אבל זה יקצר את ההמשך. חלק מההקדמה שלי כולל כבר הסבר על ההסתייגויות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני מתחיל בהקדמה ובהסבר כללי, שיסביר חלק מההסתייגויות שם אני אוכל לקצר, או אפילו לדלג עליהן.
החוק הזה לא תמים כל כך. הוא לא בא לדבר נגד מעשי אלימות של השחתה ושל פגיעה ברכוש פרטי או ציבורי. אני גם נגד מעשי אלימות. מקטנות אנחנו מחנכים נגד אלימות. אני לא חושב שיש עוד ציבור שמחנכים אותו נגד אלימות כמו הציבור שאני מייצג אותו. כמובן שיש תמיד הפרעות, דברים חריגים, דברים שלא עולים בקנה אחד עם התפיסה ועם ההשקפה שלך. אם אני נזכר בהתנהלות ובהתנהגות שקיבלתי ממוריי ורבותיי, מלבד הלימוד, זה "בלי אלימות", זה דבר שכל הזמן מלווה אותנו. אפשר לראות זאת גם במוסדות החינוך שלנו, גם בהתנהגות הפנימית בין אחד לשני, שאלימות היא תופעה קיצונית שנלחמים נגדה. לכן פגיעה באנשים ובנשים הוא בוודאי לא חלק מהתרבות שלנו ולא בערכים שלנו.
מהותו של החוק הזה, גם בהקדמות ובניסיונות להביא אותו בקדנציות קודמות, הוא חיזוק סטיגמה מול ציבורים שלמים, מול אוכלוסיות גדולות, לקחת מעשים של קיצוניים ושל יחידים, ובכך להסית, להתסיס, להכפיש ולהשמיץ ציבורים שלמים, מתוך מחשבה עתידית להשתמש בזה כדבר מרכזי בתעמולת בחירות, כפי שנעשה בעבר וכפי שזה השתלב בתעמולה, שכל החרדים במריצה למזבלה. זה עוד אחד מהמדרגים ששזורים בסוג תעמולה כזה, בסוג של דיבורים כאלה.
אם תשאל אותי למה הדבר הזה מתלבש על החרדים, אם לאותו קיצוני יש לבוש אחר, זה מספיק כדי לתייג אותו וכדי לתייג ציבור שלם. לכן זאת מהות החוק הזה – לא רק לייצר סטיגמות ולשמש מצע להכפשות, להשמצות של ציבורים שלמים ולתעמולת שנאה, כמו נושא של "כל החרדים במריצות למזבלה". יושב-ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, השתמש בזה כדבר המרכזי נגד הציבור החרדי לפני הבחירות לכנסת העשרים וארבע, "כל החרדים במריצה למזבלה". זה עושה לי צמרמורת. זה מצטרף לעוד הכפשות, השמצות, שקרים ושנאה.
מפלגה שחרתה רצף של מצע ותעמולה נגד האוכלוסייה הערבית בישראל, מכילה היום הרבה יותר בקלות את הציבור הערבי, שאני מכבד אותו, מאשר את הציבור החרדי. לא מסוגלת להכיל את הציבור החרדי, לא מסוגלת להכיל את אורח החיים שהוא רגיל אליו, את הדברים עליהם הוא חונך, דברים של מסורת ושורשים הם לצנינים בעיניהם. היום אנחנו עדים פעם אחר פעם גם לחוקים, גם למניעת מעונות מילדים קטנים, לפגיעה בנשים עובדות, לקיצוץ תקציבים, להכפשה ולהשמצה של ציבור שלם.
לא צריכים ללכת רחוק בהיסטוריה, רק אתמול לאחר שישראל ביתנו מבוקרת על כך שהיא מעבירה כספים לחברת הכנסת זועבי לפי הצרכים שלה, למטרות שלה שלא עולים בקנה אחד עם התעמולה, נמצאת דרך להסית את הוויכוח – מדברים על בקשה לקצץ בתקציב של הציבור החרדי ב-25%, הצעת חוק שכבר נכתבה ורוצים להביאה לחוק ההסדרים לכנסת. זה יצא אתמול מבית היוצר של ישראל ביתנו. אתם מבינים לבד, שאם אני הייתי מגיש עכשיו הצעת חוק להחמרת הענישה בצורה מכוונת על ציור צלבי קרס על בתי כנסת, כשכולם יודעים שמי שהואשם ונתפס על כך לא היה מיוצאי מרוקו ולא מיוצאי תימן, אלא אוכלוסייה מאוד מוגדרת שעשתה את זה. אני מניח שקיצוניים עשו זאת. אני לא מאשים ציבור שלם, אבל כשמשתמשים בתעמולה הזאת, בוודאי מבינים למי רוצים לייצר את הסטיגמה הזאת.
יותר מזה, זה לא רק לייצר דימוי וחומר תעמולה, השמצה והכפשה מסיבות אלקטורליות כאלה ואחרות. זה לא רק אלקטורלי, אלקטורלי עוד היינו יכולים לפעמים להבין. זה הרבה יותר מזה, נוצר מצב שהציבור החרדי נרמס, נמנעות ממנו זכויות עד כדי אלימות נגד הציבור החרדי, הרבה יותר מהאלימות נגד הציבור הערבי. ציבור חרדי שמסתובב באזורים מסוימים – מתנכלים לו ומכים אותו.
הצעת החוק הזאת מאפשרת לעורר פרובוקציות, שכבר נעשות. להגיע לאוכלוסיות חרדיות, לעורר פרובוקציות בחסות החוק, בחסות ההחמרה, בחסות אמירות שיש כאן תופעה רחבה יותר, שיש למגר בצורת חוק ולא אכיפה נקודתית. החוק הזה לא היה צריך לבוא מעולם, לא היתה בדיקה. החוק הקודם נתן מענה כדי למנוע תופעות כאלה. מביאים החמרת חוק לאחר שנעשו פעולות ומעשים ולא היה מיגור של התופעה. רק אז מחמירים. כשזה לא נעשה, לפי מסמכים שאתם מתבססים עליהם, זה אומר דבר אחד ברור, שהן לא נעשות למטרות אמיתיות, ולכן אין צורך בהחמרת החוק או בהרחבת החוק.
אתן לך דוגמה. אני חייתי עשרות שנים כשבכל מהדורת חדשות במוצאי יום כיפור שמענו שחרדים זרקו אבנים על אמבולנסים בכביש החוף. אתה לא חושב שיש מישהו שמאמין בכך, שיש חרדים שעוזבים את בתי הכנסת ויוצאים לכביש החוף לזרוק אבנים על אמבולנסים. אולי בשנים האחרונות קצת הפסיקו עם זה, אבל במשך עשרות שנים היו אומרים במהדורת חדשות על שריפת דגלים ביום העצמאות.
באופן מוצהר, אני אומר לך שהדברים האלה נעשים כפרובוקציות של התקשורת ושל אחרים, שמביאים דגל לנערים באזור מאוד מסוים, ואחרי זה מצלמים שריפת דגל. זה לא נעשה. זאת דוגמה מוחשית להדביק סטיגמה על ציבור. הדבר הזה נעשה כל הזמן. להגיד שמדובר בשלטים להדרת נשים, כשהשלט מבקש שנשים יעברו במקום בלבוש הולם וצנוע. קודם כל, אני חושב שזה לגיטימי - לגיטימי בכנסת לבקש קוד לבוש הולם. אני זוכר שגם בעיני פרופסורים לא מצאה חן אמירה כזאת, לא לתת לאנשים להיכנס בלבוש מסוים, אבל הציבור רואה זאת כלגיטימי. אני לא רוצה להשוות את זה ליישוב ערבי במקום אחר, אבל בלי להגיע לדימויים האלה, לא צריך להגיע לזה, שלטים כאלה נמצאים במרחב הציבורי אולי באחוז אחד מהמקומות שהחרדים גרים בהם. מבין מאות אלפי החרדים שגרים ברחבי הארץ, ברחבי ירושלים, בערים חרדיות, בבני ברק, יש את זה אולי באחוז מסוים מאוד מאוד מוגדר, ובגלל זה מחוקקים את החוקים האלה? זאת תופעה בעייתית? כמה תעמולת שקר והכפשות. כשיצאנו לעשות הסדרים, אמרתי שאני נגד החוק הזה, לא משנה עכשיו מילה כזאת או אחרת, כפי שגם יופיע בוודאי בהסתייגויות.
קידוש הדרת נשים והנושא המגדרי – רודפים את הציבור החרדי בתוך הבית שלו, בתוך התרבות שלו, במסגרת אורח חייו. יש ארגונים שלמים שזאת פרנסתם. תמצא חוק אחד, שאנחנו חוקקנו בקדנציה כשאנחנו היינו בקואליציה, חוק אחד שמחמיר או מרחיב את הדרת הנשים באיזשהו מקום, חוק אחד, או אפילו ניסיון לחוקק. אנחנו לא שם, אבל יש ציבור אחר שמפריעה לו הופעה בעפולה באיזה פארק של זמר חסידי עם אזור גברים, אזור נשים ואזור מעורב. הלכו לבג"ץ נגד המופע הזה, זה הפריע מאוד לאנשים האלה, שאפליה מגדרית מאוד מאוד מפריעה להם. לא יודעים לכבד את התרבות של הציבור החרדי. לא יודעים לכבד את אורח החיים של הציבור החרדי. בכינוס ציבורי יש אזור של נשים, אזור של גברים, לא רק בגלל שכבודן של נשים לא פחות, אלא מפאת כבודן של נשים. 60% או 70% מהנשים סבלו מהטרדות בתחבורה הציבורית. ככל שמכבדים את האישה, היא המלכה בחינוך ובאופן המעשי. מי שקצת חשוף לתרבות בציבור החרדי, רואה כמה הנשים מקבלות תפקיד מרכזי בבית, באחריות שמטילים עליהן. היא עקרת הבית כי היא עיקר הבית, זאת התפיסה שלנו. זאת התרבות שלנו וזה אורח החיים שלנו. מי שחושב שלבוש לא צנוע, פרסומות של נשים לא צנועות, שימוש בגופן של נשים לא צנועות זה הדבר שמכבד אותן – שיידע שזה מפריע לנשים לא פחות. עוד יש כמה צדיקים שגם מבינים, גם הם היום לא מעיזים להגיד את זה, כי אתה לא תהיה מספיק תרבותי, פתוח ונאור אם אתה חושב ככה.
לכן רדפו תכניות, פעולות של שילוב נשים חרדיות בעבודה, תכניות שהממשלה מצאה לנכון לקדם. הארגונים נלחמו נגד זה ולא אפשרו לעשות אותן, בגלל שזה נעשה לנשים בלבד. מנעו מהן אפשרות להציג תערוכה. עשרות תכניות ממשלתיות נזרקו לפח, כי לא מאפשרים לעשות תכניות באופן הזה. לא נותנים להן לקיים את התרבות שהן צריכות, מכיוון שאם זה נעשה בהפרדה, זה מפריע שאנחנו מקיימים מופע נפרד של שירת נשים.
בארצות הברית יש שלוש אוניברסיטאות לנשים בלבד, זה בסדר. כאן לא יאפשרו ללמוד תואר שני, או מכללה בה הלימודים יהיו בהפרדה. לא בהפרדה קשה של שבילים, אלא כסוג של הפרדה בלימודים. לא מאפשרים זאת. אתם רוצים מאוד מאוד קידמה של נשים ושילמדו, אבל לא מאפשרים בשום אופן תואר שני, אם הוא נעשה בהפרדה. בארצות הברית יש שלוש אוניברסיטאות כאלה, ושם במדינה דמוקרטית זה בסדר.
קורס של נהיגה מונעת, קורס של ריענון נהיגה – לא מאפשרים להשתתף בהם בצורה נפרדת, זה מפריע למישהו. מי שעבר קורס נהיגה מונעת, ראה כמה שומרים על כבודן של נשים בלימודים האלה. לא מעוניינים בהערות שם, בצפיפות. זאת תרבות שצריכים לכבד אותה. זה נקרא שהורסים את כבודן של נשים?
תכנית צוערים ומשפיעים, תכנית ממשלתית שבאה להכשיר גברים ונשים להשתלב בתפקידים בממשלה, תכנית שהיתה ספינת הדגל – עקרו אותה, והיא כמעט לא קיימת, בוודאי לא במתכונת הזאת, בגלל הדגל של הפרדה. שמענו פה את גברת וגנר: שירותים נפרדים ועזרת נשים זה לגיטימי. זה לגיטימי, זה מובן, והמגוון של הדברים האלה – מסמך דנה זילבר ועוד – אין היום דברים ברורים, מה נקראת הפרדה, מה מותר ומה אסור, ואת זה אתם מבקשים להחמיר.
מה ההגדרה בחוק של מטרד? ההגדרה בחוק של מטרד: העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע וגורם פגיעה, סכנה או הטרדה או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות – יש הדלקה של ל"ג בעומר בשכונה חרדית והחליט מישהו לעשות פרובוקציה, ודווקא הוא להגיע למקום הזה, כשיש שלט או בלי שלט, או כשמישהו אומר שזה מקום לגברים. זה גרם לו לאי נוחות, על החוק הזה אתם מבקשים להצביע ולהגיד שזאת החמרה? עד כדי כך ללכת?
אני לא אלאה אתכם יותר. אדוני היושב-ראש, החוק הזה עבר, זה חוק אחר לגמרי. סעיף 196 עבר לסעיף 144.
טליה ג'מאל
¶
אנחנו מוסיפים 144ז, ו זה הסעיף של הנסיבה המחמירה ביחס לעבירות כלפי אוכלוסיות וגם ציבורים דתיים מסוימים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
יש מדרג של ענישה. החוק מדבר על מה שהוא מדבר. אתם רוצים להכניס להצעת חוק הגדרות כאלה הזויות, שאומרות החמרת ענישה על פעולה שמישהו יעשה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
נגד גברים, נגד נשים, נגד הדרה. זה לא נגד אישה, מכבדים את האישה, אלא היא מסבירה שזה נגד אישה, בהתאם להשקפת עולם ובהתאם לאורח חיים שלה, כשהיא מגיעה למקום אחר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
כשהיא מגיעה למקום שאני מתכנס בו, כשהיא מגיעה לשכונה שאני מתכנס בה, לאזור שאני גר בו, לרחבה שלי, לגינה שלי, לפארק בעיר שאני גר בה, זה לא מפריע לאף אחד. זאת המציאות, לא ראיתם אותי מגיע לפאבים, לדיסקוטקים, למועדון כזה או אחר ומפריע לאנשים ואומר את מה שאני אומר. ראיתם פעם חרדי שמגיע לשם? שמגיע לתל אביב? אתם כן מגיעים. את תומכת בארגונים שעושים את זה – לא את, אתם תומכים בארגונים שעושים את זה, מעצימים אותם, מקבלים אותם, ומי שלא חושב כמוהם לא נאור ולא מספיק תרבותי. שום רגש, שום הבנה, ועוד הכול קורה במדינה יהודית.
אדוני היושב-ראש, יש לי עוד דברים רבים לומר, כמובן שחלקם נכללו בהסתייגויות שלנגד עינינו. בשלב הזה אני חושב שאפשר לעבור להסתייגויות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
יכול להיות שכן, אבל לפני ההסתייגויות אני מבקש התייעצות סיעתית של חמש דקות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אדוני יושב-הראש, התייעצתי עם מנהל הסיעה שלי. אני אמשוך את ההסתייגות שלי, אני מבקשת לבטל את הרביזיה, ואני מבקשת מהייעוץ המשפטי לרשום שאני מבקשת זכות דיבור, הסתייגות דיבור במליאה, אבל שההסתייגות הזאת לא תעלה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני רק רוצה לתת הסבר, כדי שלא יהיו דברים לא ברורים. לא הגענו כאן להסכמות, החוק הזה גרוע בכל צורה שהיא, עם הסתייגות כזאת, בלעדיה, אני חושב שמספיק הרחבתי והסברתי למה החוק הזה גרוע, מה המניעים של החוק הזה, מאיפה הוא מגיע ועוד ועוד דברים, יש לי עוד כמה דברים שלא הספקתי להביא, אבל אנשים פה רעבים וגם היושב-ראש רומז לי להצטמצם. אני סוג של מתחשב ברגשות הציבור, באורח החיים ובצרכי החיים ואני גמיש בעניין הזה. הגענו להסכמה לצמצום ההסתייגויות, אנחנו נשאיר זאת להסכמה של הייעוץ המשפטי, סיעת ישראל ביתנו מהקואליציה יחד עם טייבי, שהיא דמות מקובלת על כולם, כדי להגיע לאיזושהי מסגרת השעות. לגבי שאר הדברים, אין כאן שום הסכמה לגבי מהות הדברים. כפי שאני אמרתי, החוק הזה על כל סעיפיו וכל ההסתייגויות שהבאתי, כולן נכונות. לצורך העניין, אנחנו נמשוך חלק מההסתייגויות. לא היתה יכולה להיות כאן הצבעה בדיון הזה, כי הייתי אמור לטעון נושא חדש. אני באמת חושב שזה נושא חדש, אבל טענת נושא חדש מתבררת בוועדת הכנסת, לא פה בשולחן. היועצות המשפטיות ביקשו להסביר לי שזה לא נושא חדש, אבל בוודאי שיש כאן הרחבה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בסוף זה צריך להגיע לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת לא היתה אמורה להתכנס עכשיו, אבל לצורך ייעול הדיון וכדי לא לפגוע במהות הדיון, אני משאיר את הדברים שלי כפי שאני אמרתי בדברי הפתיחה. אתה יכול להצביע על ההסתייגויות כקבוצות.
היו"ר סימון דוידסון
¶
לא הגענו עדיין.
אנחנו מצביעים עכשיו על הסתייגויות 7-1, חבר הכנסת מקלב. מי בעד?
טליה ג'מאל
¶
נצביע על הסתייגות מס' 8. אם היא תידחה, נצביע על החלופית, שאלה הסתייגויות 17 ו-18 בקובץ של אדוני, ואחר כך נתקדם.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני אשמור לך את ההסתייגות הארוכה ל-17...היינו פה ודיברנו על ההסתייגויות האלה הרבה זמן. לפי מה שהבנתי, ההסתייגות הזאת, בעזרת השם, תעבור בהסכמה, ואני מברך על כך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
יהיו פה שלושה אנשים שיצביעו בעד ההסתייגות הזאת, נכון? אני מדבר על זה, על ההסתייגות, לא על החוק ולא מסביב.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
בסדר גמור, אבל זאת גם הסתייגות שלי. תן לי לדבר, אני גם חתום עליה. לפי מה שאני הבנתי, ואני מברך את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי על הסכמתה לתמוך בהסתייגות הזאת.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כי ההסתייגות הזאת באה להבהיר דבר אחד – כולנו בלי יוצא מהכלל נגד אלימות. אני לא חושב שיש אחד – ואני חושב שחבר הכנסת אורי מקלב דיבר על זה בהרחבה, יש פה ציבור שהחוק הזה עדיף שלא היה בא לעולם, בגלל שהוא נתפר בצורה מאוד מאוד מדויקת במקום להביא שלום בעם, הוא קצת מסכסך. אני אומר קצת כי אני עדין.
כולנו נגד האלימות, אבל היה חשש מאוד מאוד גדול, והחשש הזה התגבר בגלל כל מיני דעות שנאמרו פה בוועדה לאורך השיחות והדיבורים, שעלולים לעשות שימוש בחוק הזה, גם כאשר הפרדה על פי חוק מותרת, היא כדין. שוב, אסור לנקוט באלימות בסיטואציות האלה, אבל זאת עבירה ככל העבירות. לא צריך לייצר פה דין מיוחד לאנשים שפעלו שלא כדין. לא צריך לייצר פה אפליה, ולכן האמירה "שלא כדין" שמופיעה בחקיקה הזאת, אומרת: רבותי, זה נכון, אנחנו רוצים להעניש את מי שפועל שלא כדין באלימות, אנחנו רוצים להעניש את מי שפועל שלא כדין ותוקף, אנחנו רוצים לעשות את זה, אנחנו רוצים לצמצם את הפגיעה המכוונת. הדוגמאות שאורי הביא בדבריו שפתאום יש נשים שלא יכולות לעשות הופעות לנשים בלבד, היום לא מרשים להן, בניגוד לחוק. החוק מאוד ברור שמותר. יש אמניות דתיות, שרוצות להופיע בפני קהל של נשים מסיבות הלכתיות ודתיות, והן לא יכולות להשיג מקומות, כי אומרים להן: אם תעשו את זה, אתן מבצעות אפליה, לא תוכלו להגיד לגבר לצאת לפי החוק הזה, כי אתן מאיימות ואומרות לו: אדוני, אתה מפריע להופעה, אתן מטרידות אותו, אתן פוגעות בו. האמירה הזאת באה להגיד: כן, יש מקרים שבהם הפרדה – לא רק שהיא מותרת על פי חוק, אסור לתת אקסטרה עונש למי שמדבר על זה. כרגע מופיע המילה "מטרד", שזה בכלל שילוט. נקווה שנמחק גם את זה בהסתייגות הבאה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לכן אני מודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי על התמיכה בדבר הזה. אני חושב שהתמיכה הזאת מרככת את הפגיעה, שעדיין קיימת, שהחוק הזה היווה בגרסאותיו הראשונות. הרצון הטוב הזה, בעיניי הוא תופעה מבורכת, ולכן אני קורא לכל חברי הוועדה שיש להם זכות הצבעה לתמוך.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
גם כהשלמה למה שאמר חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהטיב להביא את הדוגמאות, אבל אני גם אשתמש בדוגמה שחבר הכנסת רוטמן ציין. יש חשיבות לציין אותה שוב, מדוע יושב-ראש הוועדה הקבוע היה מעוניין מאוד להוסיף "שלא כדין", מדוע התוספת הזאת חשובה? נשות הכותל מכניסות לכותל ספר תורה, שלא כדין. הן מבחינתן מכניסות כנגד ההוראות, הן מגיעות לאן שהן מגיעות כפי שנקבע במקום. מספיק שמישהו יגיד להן: למה אתן פוגעות בנו? זה מספיק כדי שהן ירגישו לא בנוח, וזה החוק שהיינו מבקשים למי שעושה שלא כחוק. את הנשים שעושות פרובוקציות שלא חוק מעודדים בצורה אחרת, ויש פרובוקציות. הדוגמה של הדגל, אתם באמת חושבים שזה מה שעושים? לוקחים נערים שלא הכי בסדר ומצלמים אותם וגם משלמים להם כדי שיעשו את זה. היום יש קצת מניעה, כי היום הטלוויזיות לא לבד, כי לכל אחד יש כבר טלוויזיה בכיס.
מי שחושב שהדרה זה רצון הגברים, יש לו טעות. זה רצון של הנשים, זה כבודן של הנשים. הן מכבדות את עצמן יותר מאשר אחרים או אחרות מכבדים את עצמם. הן באמת מכבדות את עצמן, לגרום ליצרים לעלות בגירויים כאלה או אחרים? אני לא רוצה להרחיב, לא מתאים לי אפילו להרחיב בדבר הזה. זה תפקידה של האישה, זה מה שצריך לעשות. אתה מסתובב במקומות של חרדים, יש מקום ששמים שלט כזה – תעמולת יש עתיד על יריקה בבית שמש, על זה בנו תעמולה שלמה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
פתאום כל צוותי טלוויזיה במקרה נפלו למקום. אין חברה שאי אפשר לעורר בה פרובוקציות, אבל יש מקומות שזה לגיטימי, ויש מקומות שעליהם רוצים להחמיר ענישה ועליהם עושים חקיקה. תודה.
היו"ר סימון דוידסון
¶
תודה, חבר הכנסת מקלב.
עכשיו נצביע על סעיפים 16-14, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
לא אושרו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
בסעיף 17 המילה מטרד היא דבר שעלינו עליו במהלך החקיקה, ואני אדבר גם על זה בקצרה, ובדיוני הוועדה הקדשנו לזה זמן רב. מדברים על עבירת הפרת אמונים, שהיא עבירה עמומה ואפשר ליצוק עליה איזה תוכן שרוצים; עבירת המטרד לוקחת את עבירת הפרת האמונים בכיס הקטן. עבירת המטרד אומרת, כפי שהיא מנוסחת בחוק, שאם אתה עושה מעשה שאין לך היתר בדין לעשות והוא גורם אי נחת למישהו, אפשר עקרונית להגיד לך "מטרד". אם אני אגש אליך ואגיד לך: תקשיב, אתה צריך לסדר עניבה, וזה יגרום לך אי נחת, אפשר להאשים אותי על עבירת הטרדה. אין גבול לדבר הזה, שיקול הדעת הוא מוחלט בידיים של התובע להחליט, אלא אם כן יש לי אישור בחוק להגיד לך משהו על העניבה שלך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
ולכן להכניס את העבירה הזאת ועוד לתת לה כפל קנס, כשהעבירה הזאת לא מוגדרת והבאנו דוגמאות, אפילו אני מוכן להניח שאין היתר בדין בסיטואציות מסוימות לעשות הפרדה בין גברים לבין נשים. אני לא חושב, אני חושב שהחוק מאוד ברור בנושא, אבל בוא נניח שיש מקרים בהם אסור לעשות הפרדה בין גברים לבין נשים – נניח, לפי פסיקת בג"ץ, לפי פסיקת בג"ץ אחרת, אני לא עוסק בנושא. ובא מישהו באירוע שאסור לעשות בו הפרדה על פי דין, נניח, ותולה שלט שאומר: אנחנו מבקשים שבאזור הזה יהיו נשים ובאזור הזה גברים. לא בסדר, הוא עבר עבירת מטרד.
אני חושב שהוא יכול להיות מואשם בעבירת מטרד. אני הייתי מבטל את העבירה מלכתחילה, אבל מאחר שאני לא יכול לבטל את העבירה, יכול להיות שאנחנו נעבוד על זה בפעם אחרת, על נושא של תיקונים עקיפים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
זהו, מספיק שהוא כותב – אם הוא כותב: נשים, גברים, תהיה פגיעה ויהיה מטרד. אם הוא כותב בעדינות: אנא, אם אפשר, בבקשה, נשים בצד ימין, גברים בצד שמאל. אם מישהו עומד באירוע, בחופה, לא יודע אם יצא לכם להיות בחופות של דתיים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
יכול להיות, אבל מספיק שמישהו אחד לא יסכים ויתעצבן ויגיש נגדי תלונה על מטרד. אני חייב לומר לכם, באיזשהו שלב דיני איסור האפליה הפכו להיות מטרד. הם עצמם הפכו להיות מטרד, כי יש אנשים, כמו שאורי דיבר עליהם, שפועלים באופן פרובוקטיבי ומכוון להפוך את החיים של אנשים שמעוניינים בהפרדה לקשים. הדוגמה של ההופעה בעפולה, שבית המשפט ברוך השם שם התערב לכיוון נכון, אבל הוא התערב שם, אבל זו הופעה שמיועדת לקהל חרדי ודתי, עם מופיע חרדי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
ועם אזור מעורב, אבל אמרו לא, גם אם יש אזור מעורב זה לא מספיק, אסור שיהיו גברים, נשים ומעורב, אסור. היה אירוע סליחות של תפילה שרצו לעשות – לא, זה יוצר הפרדה, וביטלו אותו. בירושלים היה אירוע שמחת בית השואבה, אוי ואבוי. באו מהעירייה והורידו את השלט. בנוסף להורדת השלט, אפשר יהיה גם להטיל עלי כפל קנס? לא מספיק קנס?
לכן אני מאוד שמח שבנושא הזה, גם פה אני מקווה שהרוח של שיתוף הפעולה בנושא הזה תתפשט לעוד תחומים. עם כל הבעייתיות שאנחנו רואים בחוק הזה, העובדה שהחוק הזה התחיל בתור התרסה ובסופו של דבר הגיע למקום ופתר בעיה שחברת הכנסת המציעה וחלק מחברי הקואליציה רואים אותה כבעיה אמיתית, אני לא מזלזל בדבר הזה, אבל הפך להיות משהו שאפשר לדבר עליו בהגיון, שאפשר להתווכח, שזה לא לריב עם אצבע בעין – אני חושב שזאת תופעה חיובית, ואני מודה על כך שבעזרת השם תהיה תמיכה בהסתייגות הזאת.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני מוכנה לקבל את ההסתייגות הזאת. אני חושבת שאם אנחנו באמת רוצים לשנות את היחס, כפי שאמר שמחה רוטמן, אנחנו חייבים להראות רצון טוב להתכנסות משני צדדי המתרס.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני לא מחפשת פרובוקציות, אני חושבת שעשינו פה כברת דרך ענקית, פריצת דרך. אני אבקש גם מיושב הראש לתמוך בהסתייגות הזאת.
היו"ר סימון דוידסון
¶
אני מסכים אתך, הכול עניין של כבוד, הדדיות ולתת לאנשים את המקום שלהם.
אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 17, מי בעד?
הצבעה
אושרה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
19, 20, 21 ו-22 באות לשקף הצעת חוק, ואם כנים דבריהם של מי שרוצות למנוע תופעות שמתרבות וקורות, אנחנו מבקשים להחמיר את הענישה עם מי שפוגע במקומות קדושים, בחילול ובהשחתת בתי כנסת, ספרי תורה, סידורים. לצערנו אנחנו חווים את הדברים האלה והתמונות מפעם לפעם מתפרסמות על השחתת בתי כנסת, שריפת ספרי תורה, חילול ספרי וקדש, ציור צלבי קרס על הדלתות ועל הקירות, ניפוץ, תופעה שמתרחשת, ושם אנחנו מבקשים באותה מידה להחמיר. אם כנים דבריהם, אנחנו לא נכנסים לנושא של מטרד, אלא להשחתה פיסית. אני חושב שצריך להצביע בעד ארבעת הסעיפים האלה.
בהמשך למה שאמר חבר הכנסת רוטמן, נחרתה בזיכרוני במסגרת פעילויותיי הציבוריות רבות השנים שיחה קשה שהיתה לי עם מפקד מחוז של משטרה במדינת ישראל, שבא למנוע שמחת בית השואבה. בימי שמחת בית השואבה הם פתוחים לציבור הרחב. אתה יכול לראות שם דתיים, נשים, גברים, אורחים מחוץ לארץ שמגיעים לראות שמחת בית השואבה אותנטית ומיוחדת. מפקד מחוז, ירושלים במקרה הזה, ביקש ופעל למנוע את זה, כי הוא קיבל תלונה שבמרחב הציבורי, בכבישים ובמדרכות עשו הכוונה. מכיוון שבאו הרבה אנשים, היו צריכים להתחיל את זה קודם, והוא אמר: אני לא אתן במסגרת הכהונה שלי לדבר כזה לקרות, שיכול להישמע כפגיעה בנשים. הבחור הזה יושב בכלא בגלל פגיעה ממושכת וקשה בנשים, פקודות שלו. זאת צביעות כל כך גדולה. הם יושבים בכלא עם מערך שלם דברים שעשו מול נשים. אלה שמרימים את הדגל להפסיק את שמחת בית השואבה, את השמחה של האחרים. זה משקף את כל אלה שבאים בפרובוקציות לציבור, שלא נוח לו, לא נעים לו, זאת לא התרבות שלו עם תמונות באירועים כדי לפגוע בציבור הזה. זה נעשה רק למטרה אחת, כדי לפגוע בציבור הזה. תודה.
היו"ר סימון דוידסון
¶
תודה רבה, חבר הכנסת מקלב.
אנחנו מצביעים על הסתייגויות 22-19, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
לא אושרו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ביחד, רק אנמק את כולן ביחד בקצרה. אני אנמק את סעיף 24, שידול לתרבות רעה. יש ארגונים שלמים ואנשים, שלוקחים נערים בסוג של משבר וקושי, והם פועלים מולם – כמובן באופן מקצועי מאוד ובצורה מאוד מסודרת – כדי לנתק אותם מהמסורת ומהתרבות שלהם. גם אם יש להם לפעמים קשיים אישיים, קשיים חינוכיים, במסגרות לימודיות, ומוציאים אותם לתרבות רעה ואחרת. משדלים אותם בצורה עקיפה ובמישרין. ביקשנו גם לשנות את הסעיף הקיים היום בגלל תופעות שקורות, וזה משקף את סעיף 24. מבחינתי אתה יוכל להצביע על כל הסעיפים, אבל אני מרים את הדגל על סעיף 24.
טליה ג'מאל
¶
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על החוק כולו. קודם אני רק אקריא את הנוסח שהתקבל, כולל שתי ההסתייגויות שכבר התקבלו בוועדה, ואז אנחנו נצביע על הכול.
היו"ר סימון דוידסון
¶
חשוב לי להגיד למקלב כמה משפטים. יוליה ואני הגענו מאותו מקום, אני נולדתי בווילנה, בליטא ואני חילוני. השורשים שלי מאוד דתיים, הסבא של אימא שלי היה הרב קובנה. הגענו לארץ, ואנחנו משפחה חילונית לחלוטין. אני חי כאדם חילוני. אני מאוד אוהב את הדת ואוהב את המסורת.
השעה האחרונה הראתה לי שבכנסת אפשר גם להגיע להסכמות בהדדיות ובהבנה – לא על הכול, אבל על חלק. ביום רביעי שעבר עברתי איזושהי הארה. הוזמנתי לקריית צאנז בנתניה, קריה מאוד גדולה של חרדים, על ידי האדמו"ר להדליק – איך אתם קוראים לזה? לא מדורה.
היו"ר סימון דוידסון
¶
היו שם 10,000 אנשים, מילדים קטנטנים ועד רבנים מבוגרים מאוד. זה היה מיוחד מאוד, מרגש מאוד. 10,000 איש עם הרבה עוצמה עם האדמו"ר, רקדתי אתו אפילו. כשישבתי שם, אמרתי: איזה יופי, היו אתי חילוניים, היו חרדים והיו דתיים והיינו יחד 10,000 איש, וזה דבר כל כך יפה. בסוף אנחנו עם אחד, מדינה אחת, כולנו רוצים לחיות פה ביחד, ואם אנחנו נדע לחיות יחד למטרות טובות, כל אחד והתרבות שלו, האמונה שלו והסביבה שלו, כמו שאמרת, יהיה לכולנו יותר טוב. הדיון הזה לי עשה טוב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז תדע לך שיש סביב השולחן הזה, במיוחד ממשרד המשפטים ומעוד מקומות, שחושבים שהיית באירוע לא חוקי.
היו"ר סימון דוידסון
¶
אני לא דיברתי על חוקי או לא חוקי, אלא אני כסימון הקטן, אני חושב שמה שאני עברתי באותו יום היה משהו מאוד מאוד מיוחד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מה קורה אם היו באים להפריע בפרובוקציה? אני מניח שהאירוע הזה לא היה בתוך בניין, אלא בחוץ.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אתה היית באירוע לא חוקי בעיניהם. הפרשנות שלנו אחרת, אבל לפי הפרשנות של הגורו דינה זילבר, בוודאי.
טליה ג'מאל
¶
אני אקריא את הנוסח, עם ההסתייגויות שהתקבלו. המספר של התיקון יכול עוד להשתנות, כמובן, בכפוף לתיקוני הגהה:
חוק העונשין (תיקון מס׳ 142), התשפ״ב-2022
הוספת סעיף 144ז 1. בחוק העונשין, התשל״ז-1977, אחרי סעיף 144ו יבוא:
"עבירות שמטרתן 144ז. העובר עבירה נגד רכוש או עבירה של איומים, או תקיפה במטרה להגביל או להדיר נשים לצמצם שלא כדין את הגישה החופשית של נשים במקום ציבורי, או
ממקומות ציבוריים במטרה למנוע שלא כדין הצגה של דמויות נשים במקום ציבור, דינו
– נסיבה מחמירה לעניין הקנס – כפל הקנס הקבוע לעבירה".
היו"ר סימון דוידסון
¶
אני מעמיד להצבעה את חוק העונשין (תיקון מס' 142), התשפ"ב-2022, לקריאה שנייה ושלישית – מי בעד?
טליה ג'מאל
¶
נוסח ההסתייגויות שונה. זה תיקון של הגהה בגלל שסעיף 144ו, שממנו קיבלנו השראה, כולל הרבה יותר סוגי עבירות, היה שם סעיף (ב). קיפלנו את זה פנימה, הורדנו את המילה "מטרד". קיפלנו את זה פנימה, וזה משקף את מה שעבר בוועדה בעינינו.
היו"ר סימון דוידסון
¶
התקבל.
אני מכריז על רביזיה עוד חצי שעה. תודה רבה, בשעה 15:00 נתכנס שוב.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:25 ונתחדשה בשעה 15:02.)
היו"ר סימון דוידסון
¶
כשביקש ממני חבר הכנסת גלעד קריב שאני אנהל את הדיון הזה, הסכמתי רק בטענה שחבר הכנסת בגין יהיה פה. הגעתי לפה והוא לא היה פה, וזה היה חסר מאוד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל הוא עשה דברים חשובים בזמן הזה, אנחנו מיד נצטרף ליום הלב בחסות חבר הכנסת בגין.
היו"ר סימון דוידסון
¶
צר לי, אבל היא נדחתה.
ברכות לכולם, הישיבה נעולה. תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 15:04.