פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



38
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/05/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 12:30

אשרות עבודה זמניות ומעטפת תמיכה וסיוע לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

טטיאנה מזרסקי

רונית אליאן - מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

נעמי דניאל - מנהלת תחום קשרי ממשל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

משה שויגר - רמ"ט מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

הדר אלעד - ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

רועי ג'רופי - מנהל תחום בכיר מעסיקים, משרד הכלכלה

נפתלי יעבץ - פרוייקטור, ראש מינהלת צו השעה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דינה דומיניץ - מתאמת בין-משרדית לסחר בבני אדם, משרד המשפטים

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

עליזה סיקירסקי - אגף סיעוד, ביטוח לאומי

רומן קוטוויץ - שגרירות אוקראינה

שרון הראל - מנהלת קשרי חוץ, נציבות האו"ם לפליטים

Jane Williamson - נציבות האו"ם לפליטים

אביטל קדרון - עו"ד, לשכת עורכי הדין

ד"ר איילת עוז - מנכ"לית, המוקד לפליטים ומהגרים

ד"ר שני בר טוביה - מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

Olena Hrabovetska - אזרחית אוקראינה, בת זוג של אזרח ישראל בן אלבז

בן אלבז - בן זוג של Olena Hrabovetska

יהב ארז - דוברת, המטה למאבק בסחר בנשים

יולי מנוחין - מתרגמת (תרגום סימולטני)

Dr. Elisheva Turkington - שדלנית, Director of the Centre, TLV Centre for Ukrainian Refugees

אלישר סטולר - עוזר תחום, TLV Centre for Ukrainian Refugees

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

חבר תרגומים

אשרות עבודה זמניות ומעטפת תמיכה וסיוע לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל

שלום לכולן ולכולם, אני מתכבדת לפתוח ולקיים את ישיבת הוועדה המיוחדת לעובדות ולעובדים זרים. היום כ"ב באייר התשפ"ב, 23 במאי 2022. על סדר היום: אשרות עבודה זמניות ומעטפת תמיכה וסיוע לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל.

הדיון היום נועד כדי לבקש משרת הפנים איילת שקד לאפשר אשרות עבודה לפליטות ופליטי אוקראינה בעקבות המלחמה. קיבלנו בשורות טובות שלוש דקות לפני הדיון. השרה איילת שקד נותנת לכל הפליטות והפליטים שהגיעו בעקבות המלחמה אשרות עבודה. מדובר על קרוב ל-28 פליטות ופליטים מאוקראינה שנמצאים בארץ. אין יותר שמחה ממני ביום שכזה וברגע שכזה. הקריאות שלי בתור יושבת ראש הוועדה וכחברת כנסת, פניתי לשרת הפנים גם בתוך הוועדה וגם מחוץ לוועדה על מנת לאפשר לאותה אוכלוסייה שנמצאת בארץ קרוב לשלושה חודשים להתפרנס בכבוד.

אני חושבת שזו החלטה מוסרית, ערכית, החלטה שיש בה אחריות על אותם אנשים ונשים שנמלטו מהמלחמה והגיעו למדינת ישראל על מנת שיהיו במקום יותר בטוח. לאפשר להם לעבוד בכבוד זה אומר לאפשר להם עצמאות, לא להתדרדר לרחוב או לעבוד בצורה לא חוקית. אנחנו לא רוצים אנשים שיעבדו פה בצורה לא חוקית, אנחנו לא רוצים שינצלו אותם. אנחנו לא רוצים שאותם פליטים ופליטות שהגיעו ממלחמה ימצאו את עצמם כאן במצב לא טוב, מתדרדרים לפשיעה או מנוצלים ומנוצלות במקומות עבודה. זה חדשות מעולות ואני מברכת את השרה איילת שקד על ההחלטה הערכית שלה. אני אומרת לה מכאן תודה רבה.

אנחנו נעשה תפנית בעלילה, מה שקורה כשיש סרט והדרמה די ברורה, פתאום העלילה משתנה. העלילה משתנה כי רצינו לדון מה קורה עם אותם פליטים ופליטות. אני מאוד אשמח לקיים את הדיון הזה על מה הסיטואציה שנקלעות אליהן הפליטות והפליטים מאוקראינה. אנחנו רוצות לשמוע את משרדי הממשלה ולקבל חוות דעת של השגריר האוקראיני רומן קוטוויץ שיספר לנו מנקודת המבט שלו.

את רומן פגשתי כמה פעמים גם אצלי בוועדה וגם בשדה התעופה כשהיינו שם על מנת לתת מענה אנושי, אישי, מוסרי וערכי לאותם פליטים ופליטות שהגיעו לכאן בעקבות המלחמה. אין להם את היכולת לתקשר בשפה שלהם, אין מי שיקבל אותם. אתה היית שם, אני הייתי שם גם לעזור לאותם פליטות ופליטים שיהיה להם את המקום שלהם.

אני בהחלט רוצה להגיד תודה לעורך הדין קלדרון שגם היה שם ועבד לילות כימים על מנת לאפשר את הקליטה של אותן פליטות בארץ. נפגשנו כמה פעמים במתקן יהלום, דיברנו בשעות מאוחרות על נשים שנמלטות ואין להן בית, הן איבדו את הבית ואת החיים שלהן על מנת שיהיו כאן ויקבלו מקום מוגן.

אני מאוד שמחה שמדינת ישראל מאפשרת את המקום הזה. יש לנו דרך ארוכה על מנת לכבד אנשים שנפלטים ממדינות שיש בהן מלחמה, אנשים שנפלטים כי הם נרדפים בגלל זהותם המינית והמגדרית. אנחנו חייבים להושיט יד לאותם פליטות ופליטים. אנחנו חייבות וחייבים לתת לאנשים האלה את הזכויות שלהם ולאפשר להם, זה יהפוך אותנו למדינה טובה יותר, חד משמעית. זה לא על חשבון האזרחים והאזרחיות. אנחנו כאזרחים ואזרחיות של מדינת ישראל רוצים ורוצות שאותם פליטים ופליטות יידעו שיש מקום כאן שקוראים לו מדינת ישראל שיכולה להגן עליהם, להבטיח את הזכויות שלהם ואת החיים שלהם, חיים יותר טובים.

אני לא אמנה כאן את כל התודות שלי לכל הארגונים האזרחיים, של המוקד לפליטים, נציבות האו"ם, שגרירות אוקראינה, כל עורכי ועורכות הדין שעבדו איתנו יד ביד, לעורכת הדין דינה דומיניץ שהייתי מתקשרת אליה באמצע הלילה ושואלת אותה מה לעשות כשמתעורר סחר בנשים. כן, קוראים לזה סחר בנשים. אנשים מחכים לאותן פליטות ומשדלים אותן לזנות כדי לנצל אותן. משרדי הממשלה היו כאן, גם רשות האוכלוסין, גם כשהעבודה איתם הייתה מורכבת ולא זרמה בדיוק כמו שרציתי, הם כן נתנו כתף.

אני רוצה להגיד לכולם תודה רבה על המאבק המשותף הזה. רק מאבק משותף יכול להביא אותנו למקום יותר טוב, לשמור על זכויות אדם. אני אומרת תודה לכולכם ולכולכן על כל מה שאתן עושות ועושים. אני פותחת את הדיון של הוועדה ואני אאפשר לרומן קוטוויץ להגיד לנו מה הוא חושב ורואה, וישקף לנו את תמונת המצב של הפליטות והפליטים בעקבות המלחמה. בבקשה אדוני.

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

בוקר טוב לכולם, אני אוכל לדבר באוקראינית? נאמר לי שאפשר לדבר באוקראינית, שאין בעיה.

רק שנייה, בבקשה.

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

אוקיי, אז אני מבין שעדיף שאמשיך ברוסית בכדי שיהיה יותר קל למתרגמת.

תודה רבה, תודה ליושבת הראש על ההזמנה, מאוד נעים לי להימצא כאן ברגע זה, זה היה ממש לא צפוי, אנחנו היינו מוכנים להמשך ההיאבקות שלנו אם אפשר לקרוא לזה ככה. זה מעין נעימות בלתי צפויה. תודה לגב' אבתיסאם שהיא בין הראשונות ששמו לב לבעיות שבהן נתקלו אזרחי אוקראינה שהגיעו ארצה לזמן קצוב, שברחו מהמלחמה והערים המופצצות שלהם. אנחנו מאוד מעריכים את התמיכה שלך. תודה. אני זוכר שנפגשנו בשדה התעופה ביחד, עזרנו לאנשים האלה, והבחנתי בדמעות אצל העוזרת שליוותה את חברת הכנסת. העוזרת שלך אבתיסאם, שלא האמינה למה שקורה. והיו מקרים שלצערי, אנשים נתקלו בבעיות, אך בעזרת המאמצים המשותפים שלנו הצלחנו להתגבר על הכול. תודה רבה לך על כך ואנחנו מעריכים מאוד את זה.

בו זמנית יש לנו הרבה פניות שאנחנו מקבלים, פניות שנוגעות לזכויות של אותן הנשים והילדים שנמצאים פה. אני מקווה שבקרוב יהיו לנו מסוג אחר. הדברים הכי חשובים היום נפתרו אני מבין. אבל יש עדיין עוד הרבה שאלות. אני מקווה שהיום נציגי ממשלת ישראל יוכלו להסביר לנו באיזה אופן האנשים האלה יוכלו להיות מועסקים, לאן, האם יש הגבלות כל שהן? הטבות כל שהן? האם הם צריכים לקבל מסמכים מסוימים או הם יכולים ללכת ישר למעסיק ולהתחיל לעבוד? לא ברור האם יוכלו להתחיל לעבוד, גם אזרחי אוקראינה שנמצאו כאן לפני 24 בפברואר, לפני תחילת הלחימה. כמובן אלו שנמצאו כאן באופן חוקי.

כמו כן, מעניינת אותנו שאלת הביטוח. היות ואנחנו מאוד מעריכים את העזרה של משרד הרווחה בישראל, תודה רבה ששמתם לנו כתף ויש קווי טלפון "קווים חמים" שמעניקים עזרה פסיכולוגית, יש עזרה עם מוצרים, עזרה כספית, אוכל, תודה רבה אנחנו מעריכים את זה מאוד.

כמו שאנחנו מבינים היום הטיפול הרפואי מתקבל במרפאות "טרם". לא כל כך ברור האם יוכלו לקבל עזרה רפואית אנשים אחרים, שלא זקוקים לרפואה מיידית. אני מבין שאפשר לקבל רק רפואה דחופה.

אותנו מעניין למה עדיין לא הוסדר עניין קבלת פוליסת ביטוח לכל האזרחים. הרי זה ילדים ונשים, יש לנו כל מיני בעיות עם נשים שהגיעו ארצה, הן ברחו מהמלחמה, ויש כאלה שבהריון וצריכות ללדת, ואנחנו נאלצים לפתור כל מקרה לגופו, דרך מתנדבים, איך שהוא דרך קשרים אישיים, וכן הלאה. אבל זה לא כל כך נכון כנראה. צריכה להיות איזו שהיא גישה מרכזית. אם היום ממשלת ישראל קיבלה את ההחלטה החשובה הזו, ויכול להיות שאפשר היה לפתור את הבעיה הזו ולתת לאנשים את האפשרות להיות מבוטחים באופן מיידי. הרי אם אתה הולך לעבוד אתה צריך להיות מבוטח. אתה צריך להיות רגוע. זאת אומרת אם את אישה, אישה הולכת לעבוד, שאם חס וחלילה הילד יחלה היא תוכל לקחת אותו אחרי העבודה או בזמן אחר, להגיע לבית חולים ולא להיתקל בבעיות הבירוקרטיות האלה.

אנחנו מבינים שזה לא פשוט כל כך, כי אני עצמי פה מתגורר ועובד, ויש לי ביטוח. אני יודע שזה לא פשוט להיות מבוטח פה בארץ. לקבוע תור לרופא או משהו. אנחנו ביקשנו גם שהגופים הממשלתיים ישימו לב לבעיה הזו.

יש לנו עוד בעיה, שאני מבין זה לא כל כך בעיה, אבל יש – נאמר ככה – איתותים שליליים לגבי קבלת ילדינו, שהגיעו ארצה לפרק זמן קצר, במוסדות החינוך. אנחנו מבינים שעכשיו זה קיץ, אבל לצערנו מלחמה יכולה להימשך. אנחנו לא מפקפקים בהצלחה והניצחון של הצבא שלנו, כי כולם יודעים שהצד האוקראיני צודק, ושאנחנו מגנים על האדמה שלנו, ואנחנו לא יכולים להפסיד במלחמה הזו.

רגע, רומן, רק שנייה. יש לנו מתרגמת מהממת, איך קוראים לך? יולי מנוחין. את בוכה, את ממש חמודה. מה ריגש אותך? הבית שלך נהרס? את יכולה לבוא? בואי אליי.

אני לא נפגעתי אישית מהמלחמה, אני פשוט התרגשתי. זה לא היה בלתי צפוי שהשגריר ידבר על הדברים האלה, אבל נזכרתי במראות שראיתי. כל הרחוב בו גרתי נהרס. האוניברסיטה בחרקוב ענקית, אמא שלי עבדה שם כספרנית, והיא נהרסה. העיר כולה חרבה למעשה. אומרים ש-30% מהבתים בחרקוב נהרסו, אבל אני חושבת שהרבה יותר. אני לא יודעת כמה אנשים נהרגו. אני חיה כאן ברווחה כלכלית גדולה והכל טוב ויפה. אני חושבת על אנשים שאיבדו הכל וזה מזעזע אותי. אני לא יודעת איך להביע את זה, אנשים נמצאים במצוקה נוראית. לא יאומן שבתחילת המאה ה-21 נגיע למצבים כאלה וממדים כאלה.

את מדהימה שאפשרת לעצמך להתרגש כי זה הסיפור גם שלך. את מתרגמת את רומן ואת סיפור החיים שלך. את מתרגמת אותו ועושה עבודה מדהימה. נתת לסיפור הזה לצאת החוצה ואני רוצה להגיד לך שאני מאוד מעריכה את זה. פעם היה לי חלום לעשות סרט על מתורגמניות. פתאום את יוצאת לי מתוך סרט כזה שחשבתי עליו, שבאות מתרגמות ומתרגמות סיפור של אנשים. את בעצם עושה את העבודה שלך ופתאום זה נוגע, זה הסיפור שלך.

אני ראיתי את הסרטים שביימת, לא את כולם אבל חלק.

אני אדאג שתראי את כולם. את נפלאה, תודה רבה ששיתפת אותנו. מגיע לך מחיאות כפיים.

תודה רבה.

תודה רבה לך. סליחה, רומן. זה סיפור החיים האמיתי.

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

רגע מאוד מרגש. זה עוד הוכחה לכך עד כמה היחסים בין המדינות שלנו טובים. אלו שחושבים היום שמה שקורה היום איפה שהוא זה שם רחוק, הוכחה לכך שזה לא נכון. זה נוגע לכל אחד. אני מקווה עבור המתרגמת שהמשפחה שלה בסדר, ואני מאמין שאנחנו נשקם את הרחוב שלה בחרקוב, והיא תחזור לעיר מחודשת. אני סיימתי. יוצא שהכול כל כך מרגש.

בואו נפתור את השאלות הפרקטיות היום. נחזור לעניין, רציתי לסיים עם הנושא של הילדים, כי אנחנו לא קיבלנו תשובה שלילית ממשרד החינוך, בנוגע לקבלת הילדים האוקראינים למוסדות חינוך. אבל אנחנו מבינים שיש בעיה עם המימון כמו שאומרים לנו, יכול להיות אני טועה, יכול להיות, שמישהו יתקן אותי. מישהו מנציגי משרד החינוך אם הם נוכחים פה, כמה שאנחנו יודעים, על מנת שתהיה אפשרות לקבל את הילדים בספטמבר.

שוב, אנחנו מקווים שעד ספטמבר הכול ייגמר והם יחזרו לאוקראינה, כי רוב האנשים האלה לא הגיעו ארצה לצמיתות, הם כולם רוצים לחזור הביתה ושתיגמר המלחמה. יש להם פה פשוט קרובי משפחה וחברים שקראו להם לפה לעזור להם. זה לא אנשים שאין להם פה אף אחד. אני מאמין של-90 אחוז מהאנשים שהגיעו ארצה, יש להם פה קרובי משפחה, חברים, קודם כל זה ישראלים. לכן אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבמוקדם או מאוחר הילדים הללו והוריהם יחזרו הביתה. אבל בו זמנית זה מאוד חשוב שהם לא יפסיקו ללמוד, ואנחנו מבינים כמה קשה להם, באיזה תנאים הם עזבו את ארץ מולדתם. ולכן אנחנו בטוחים שמדינת ישראל צריכה להושיט יד ולסייע להם בכך שהם יוכלו להתקבל למוסדות הלימוד.

לשם כך אני מבין צריכה להיות תמיכה של משרד האוצר אם אני לא טועה, וגם מהרשויות המקומיות. אנחנו מקבלים גם פידבקים שליליים שלא כל הרשויות המקומיות רוצות לקבל ילדים כאלה למוסדות חינוך. אנחנו מבקשים שיקבלו אותם לבתי ספר, לגני הילדים, בצורה שווה עם כולם. העניין שהם כולם חיים במקומות קטנים שיש הרבה ישראלים דוברי רוסית, ואנחנו לא חושבים שתהיה שם בעיה עם השפה. בכל מקרה אלו ילדים, כמובן שהם יצטרכו לתמיכה כל שהיא אבל אנחנו לא צופים איזו שהיא בעיה עם השפה. ובהקשר הזה אנחנו מבקשים מהוועדה לבחון את העניין הזה בצורה אופרטיבית ולעשות את מה שצריך, על מנת שבכל זאת, בספטמבר תהיה אפשרות לקבל את הילדים האלה אם כמובן לא יחזרו הביתה קודם לכן.

תודה.

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

הייתי רוצה לסיים בהערה האחרונה לגבי העניין של אישורי העבודה. אני רוצה לציין שאנחנו מהימים הראשונים של המלחמה, היינו בקשר עם ההסתדרות, והם אמרו לנו שם מוכנים לקלוט מינימום חמשת אלפים תושבים לעבודה. אני חושב שאולי המידע הזה יהיה מועיל לחלק מהנציגים, כן? שאולי המכניזם הזה עדיין לא פותח אבל אולי זה יבוא לידי ביטוי, שהנה יש לנו את ההסתדרות שמוכנים לקלוט עובדים בכמה ספירות. זה הכול. תודה רבה לוועדה, תודה רבה לכל נציגי הממשלה שהתאספו פה, כל אלו שעוזרים לנו, תודה לכולם.

תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי איתנו, את רוצה להגיד את דברייך?

תודה רבה גברתי יושבת הראש. אני מברכת אותך על הדיון. כשראיתי לפני שבוע שזה מופיע בלוח הזמנים של הוועדות הופתעתי לטובה. אני מודה לך מקרב לב. מזה שלושה חודשים אני מקבלת מאות פניות מהציבור, גם מצד המארחים, אזרחים שהזמינו את חבריהם וקרובי משפחתם מאוקראינה, מאזור הקרבות, כדי לתת להם מקלט לפחות זמני, לתת עזרה לקרובים ולחברים שלהם. מדינת ישראל פתחה את שעריה.

לפני כחודש ביקרתי במוקד שמטפל בפליטים ונמצא תחת משרד הרווחה יחד עם שר הרווחה מאיר כהן. המוקד עובד, אנשים מסורים נותנים מידע ועונים לשאלות. לא הכל חלק, יש הרבה תקלות ונאלצים לפנות שוב ושוב ולהגיש בקשות טיפול בפרט. יש כל מיני בעיות של פרט, מה שציינת גם בדברי הפתיחה שלך ומה שציין כבוד הקונסול של אוקראינה. אני מכירה את הבעיות האלה מהפניות שאני מקבלת ומנסה לטפל ולעזור.

נשים בהריון אני מלווה באופן אישי מול טרם ומשרד הרווחה, מול הפניות, יש כל מיני בעיות שאנחנו צריכים לתת פתרון כשאין פתרון ותסריט שאפשר לפעול לפיו. הסיטואציה היא חדשה, המצב חדש, אין למדינה ניסיון לטיפול בכמות כזאת של פליטים. לפני חודש היו 14,000, עכשיו יש 28,000. תוך חודש המספר הכפיל את עצמו.

נמצאים כאן גם חברים, גם קרובי משפחה, גם דור רביעי. למשל ההורים הם דור שלישי וזכאים לפי חוק השבות, והילדים שהגיעו איתם לא זכאים. מה נעשה איתם? מה תהליך הסדרת הסטטוס שלהם? צריך לחשוב איך לתת להם מענה ופתרון בהקדם האפשרי. מדובר גם בילדים וגם באנשים נזקקים.

צריך לחשוב על מצבם של בני זוג שהגיעו יחד עם זכאי חוק השבות, הם לא זכאים לביטוחים, כסף או סל קליטה, שום תמיכה. מדובר למשל על משפחות שהיו שנים יחד בנישואים אזרחיים ולא היו רשומים כזוג נשוי, אבל הם הגיעו עם בני זוג. בכל העולם לא דורשים רישום של נישואין לפי דת או לפי החוק, מנהלים חיים משותפים. הגיעו אנשים שלא זכאים לכלום. צריך לחשוב מה לעשות איתם כדי לתת להם אשרה ואפשרות לעבוד כאן ולהתפרנס. זה יכול לתמוך באנשים ולא לתת להם להיכנס מתחת לקו העוני.

מתן אשרות עבודה זה פתרון אידאלי גם לדור רביעי וגם לבני ובנות זוג. אנחנו כמדינה צריכים לעזור להם להסדיר את הסטטוס. יכול להיות שצריך לשבת עם משרד הפנים ורשות ההגירה ולחשוב על סטטוס מיוחד, יכול להיות שצריך להוסיף עוד סעיף. צריך לחשוב יחד עם ועדת החוקה ולתת פתרון אפשרי.

אני רוצה להזכיר שאזרחים ישראליים שהזמינו את החברים והקרובים שלהם מאוקראינה, הם בעצמם עולים חדשים. נכון שהם הזמינו אותם ופתחו את הבית שלהם, הם מארחים אותם כבר שלושה חודשים, אבל הם גם אנשים שרובם מעוטי יכולת כלכלית. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון.

תודה על העבודה והמאמצים של משרד הרווחה ושלך שיושבת ראש הוועדה המיוחדת לענייני עובדים זרים, על הפעילות והתמיכה. תודה מקרב הלב.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה. אני מבינה שמשרד הבריאות צריך ללכת בעוד חצי שעה, אז אני אשמח לתת לדוקטור הדר אלעד.

הטיפול הרפואי לאנשים שמגיעים מאוקראינה מתבצע על ידי משרד הרווחה דרך רשת טרם. אם יש פה מישהו ממשרד הרווחה שרוצה להתייחס לנושא הזה, עדיף שהוא יתייחס. ראיתי מה סל השירותים שניתן, הוא מכובד מאוד. הנושא של עובדים, בהנחה שהם התחילו לעבוד לפי - - -

יתחילו לעבוד.

ויהיו כפופים לחוק עובדים זרים, אז הם יהיו זכאים לביטוח מתוקף החוק הזה.

אדוני, מתי אתם במשרד הבריאות קיבלתם את הידיעה שהם הולכים לעבוד?

את אמרת כרגע.

שמעת את זה פה?

כן. בהנחה שזה יקרה והם עובדים לפי חוק עובדים זרים, החוק מחייב את המעביד לעשות להם ביטוח רפואי יותר רחב ממה שהם מקבלים בטרם. הנושא הזה מאוד יקדם את האינטרס הרפואי של כל מי שישתלב במערך העבודה.

אולי צריך לשאול את משרד הפנים איזו אשרה הולכים לתת להם, האם זו אשרה של עבודה כעובדים זרים או אשרה אחרת.

תכף אנחנו נעבור לרשות האוכלוסין.

ראיתי הודעה לאי אכיפה, אולי צריך להבהיר את הדברים האלה. אתה אומר שמשרד הרווחה אחראי לתת להם את הטיפול הרפואי?

כן.

מה המסגרת של הדבר הזה? זה מכוח החלטת ממשלה?

אני ארחיב על זה בהמשך.

מי אתה?

אני ממשרד הרווחה.

איך משרד הבריאות נשאר מחוץ לתחום הרפואי?

זו הייתה החלטה שהתקבלה בדרגים גבוהים מעלינו, זה מה שסוכם בדרגי הממשלה. סוכם שמי שיהיה אחראי וגם ההתקשרות החוזית של הגורם שמספק את השירותים היא לא שלנו, אבל אנחנו ראינו אותה. אני מכיר את ההסכם ואני יודע מה הוא כולל, הוא כולל הרבה. הוא לא כולל הכל, הוא לא כולל את כל חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אבל הוא כולל הרבה ונותן מענים גם למצבים חריפים וכרוניים, מגוון גדול של תרופות ובדיקות. אני מציע שמשרד הרווחה יוסיף כי הם בקיאים יותר ממני.

אדוני ממשרד הרווחה, תציג את עצמך בבקשה.

נפתלי יעבץ, עובד סוציאלי, ראש מנהלת צו השעה לסיוע לנמלטי המלחמה מאוקראינה. ברשותך אני אעשה סקירה קלה של תמונת המצב בזווית שלנו. אני אתחיל מזה שראש הממשלה הטיל על שר הרווחה השר מאיר כהן לתכלל את כלל עבודת הממשלה בנוגע לנמלטי המלחמה מאוקראינה, ככה שאנחנו עובדים בממשקים שותפים עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ונותנים את המענה. גם המכרז המדובר נכתב בהיוועצות שוטפת של רופאת משרד הרווחה אל מול גורמים במשרד הבריאות, ככה שזה לא שמשרד הבריאות מחוץ לתמונה. הם איתנו בלופ, פשוט משרד הרווחה מוביל את זה.

מתכלל את הכל.

כן. אוכלוסיית היעד שלנו היא נמלטי מלחמה מאוקראינה שאינם זכאי חוק השבות ואינם עולים חדשים. הם נמצאים במסגרת משרד הקליטה. אני אומר פילוחים של נתונים שנעשו היום בבוקר. אנחנו מדברים על 14,799 נמלטי מלחמה שנמצאים בארץ, מתוכם מוכרים לנו 7,038.

הנתון הזה של כמעט 15,000, זה לא מה שקיבלתי.

הנתון שאת קיבלת מתייחס גם לעולים החדשים ולזכאי חוק השבות, אני מדבר על נמלטי המלחמה שאינם זכאי חוק השבות ואינם עולים חדשים. כמובן כל החלק של זכאי חוק השבות נמצא אצל משרד הקליטה. מתוך אותם 15,000 כמחצית מוכרים לנו. הפנייה אלינו צריכה להיות אקטיבית, אנחנו לא יודעים פרטים של אדם שלא פונה אלינו. אני כן אגיד שכל מי שרוצה לפנות אלינו כדי לקבל סיוע מוזמן.

אנחנו מפעילים בשיתוף עם הג'וינט, עם מד"א, המועצה הישראלית להתנדבות ועוד כ-150 ארגוני חברה אזרחית את המוקד הארצי למתן סיוע ברמה של פריסה ארצית. נכון להיום בבוקר חילקנו ל-4,644 אנשים שוברי מזון בגובה 700 שקלים לנפש. עוד 708 אנשים כבר קיבלו שובר מזון, ביצענו להם הטענה שנייה. הסכום הזה הוא סכום לחודש אחד. ככל שהזמן יתקדם אנחנו נמשיך לעשות הטענות נוספות לאנשים נוספים.

במקרים חריגים ומקרי חירום אנחנו משבצים אנשים בדיור חלופי. על פי רוב הם אמורים להיות אצל המשפחה המארחת, אבל יש מצבים כאלה ואחרים שמאתגרים ולא מאפשרים להישאר אצל המשפחה המארחת. עד להיום בבוקר שיבצנו 110 נפשות בחמישה מקומות אירוח שפרוסים ברחבי הארץ.

הסיפור הזה של היעדר הדיור שלהם וההתערבות של צו השעה ומשרד הרווחה בסוגייה הזאת כדי למצוא להם מקום חלופי, המצוקה הזאת של הדיור נובעת ממה? מזה שהם לא עובדים ולא עבדו.

נכון, אבל בעצם נמלטי המלחמה שמגיעים לארץ מציגים משפחה מאחרת ונמצאים אצל אותה משפחה. יחד עם זאת, יש מצבים מאוד מאתגרים שנוצרים.

כמו מה?

בקשרים בין המשפחה המארחת ל- - -

שזה נהיה נטל כבד?

שהאירוח מתמשך יותר ממה שהיה צפוי. מי שהזמין הזמין אולי לשבועיים שלושה, אבל זה מתארך כבר כמעט שלושה חודשים. זה מאוד קשה.

אני מאמין שהבשורה שניתנה כאן היום תאפשר לאנשים לעבוד יותר ולהישאר במקומות האירוח שלהם. הרצון הוא להשאיר את האנשים באותם בתים ולא להתחיל להוציא למקומות אירוח חיצוניים. היכולת הכלכלית שלהם להתפרנס תאפשר לנו לאזן את זה.

אני יכולה לשאול שאלה קצרה?

בוודאי.

אני רוצה לשמוע מה זה אומר מבחינת רשות האוכלוסין במשרד הפנים, כל הסוגייה של מתן אשרות עבודה. מה זה אומר? מתי זה נכנס? אני יכולה לעצור אותך ולחזור אליך אחר כך?

בוודאי.

אדוני ממשרד הבריאות, אתה רוצה ללכת?

אני אשמח.

להתראות. מנהלת אגף אשרות ומעמד ברשות האוכלוסין, רונית אליאן.

צהריים טובים.

אנחנו מקבלות ידיעה מאוד משמחת. תסבירי לנו בבקשה מה זה אומר, איך החיים שלנו ושלהם ישתנו מחר?

חברת הכנסת, אני אציג. אני ראש מטה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, משה שויגר.

אתה לא מופיע אצלי, בגלל זה לא פניתי אליך. תחזור בבקשה על השם והתפקיד.

משה שויגר, אני ראש מטה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.

בבקשה.

יש לנו שלוש קבוצות מרכזיות בנושא של מתן אישור עבודה. הקבוצה הראשונה היא קבוצה ששהו פה לפני המלחמה בצורה לא חוקית.

היא לא חוקית אבל אי אפשר להרחיק אותם, זה הסטטוס שלהם.

כן, אנחנו לא מרחיקים אותם.

אבל מה הסטטוס שלהם? אי אפשר להרחיק אותם אבל הם?

אני עוד רגע אגע בזה. הקבוצה השנייה היא קבוצה של אלה ששהו כאן בצורה חוקית לפני תחילת המלחמה. הקבוצה השלישית הם אלה שנכנסו לכאן אחרי פרוץ המלחמה, אחרי ה-24.02.2022. מה שהשרה הודיעה היום זה - - -

אתם נערכתם לזה במשרד? זו ידיעה שהתקבלה היום בבוקר ופתאום זה משנה סדרי עולם?

ברור, אנחנו נערכנו לזה. אני אסביר גם מה אנחנו עושים. כל מי שהיה פה באישור לפני תחילת המלחמה ומי שנכנס לכאן אחרי תחילת המלחמה תוארך לו אוטומטית אשרת השהייה עד ה-30.06.2022. מעבר לזה, עד ה-30.06.2022 - - -

רגע, מוארכת לו אשרת התייר?

אשרת התייר, כן.

עד ה-30.06?

כן.

למה? זה מזכיר לי תקופת התארגנות אז אני קצת מתבלבלת. למה 30.06?

כרגע זה יהיה עד ה-30.06. והשרה תבחן כל תקופה את הנושא מחדש.

זה בעצם עוד חודש.

כן.

ואין צורך להגיש בקשה?

לא צריך להגיש בקשה, זה מוארך אוטומטית. אנחנו עובדים עכשיו על זה שכל אזרח אוקראינה שהיה פה באישור - - -

הם יודעים שזה קורה באופן אוטומטי?

זה חלק מההודעה של השרה. מי שהיה פה לפני תקופת המלחמה בצורה לא חוקית, תהיה אי אכיפה נגדו והוא יישאר כאן בארץ. תהיה אי אכיפה בכל נושא העבודה. זה לגבי - - -

כלומר הזכויות שלהם, ניצול עבודה, אנחנו בעצם אומרים להם להיות פה - - כמה הם, 20,000?

סביב 15,000.

15,000 אנשים שאנחנו אומרים להם שלא נאכוף, לא נגרש ולא נעשה עם זה שום דבר, תעבדו לא חוקית, ינצלו אתכם, אנחנו מרימים ידיים. לא רוצים להסדיר את המעמד שלהם בתור מדיניות.

כן, כרגע לא מסדירים.

למה?

כי הם הגיעו לפה בצורה לא חוקית לפני תחילת המלחמה.

מה הבעיה לתת? בכל מקרה אתה לא אוכף, אנשים נמצאים ועובדים פה. למה לא לתת להם אשרת עבודה?

אשרת עבודה ב1 אנחנו לא נותנים לאף אחד. אנחנו עושים אי אכיפה ואז כל מי שירצה לעבוד, אזרח אוקראיני עם ב2 או שהגיע לכאן עם כל אשרה אחרת, מוארכת לו אוטומטית האשרה והוא יוכל לעבוד כאן. אנחנו לא אוכפים נגד מעסיקים ונגד העובדים עצמם.

אבל למה לא לתת להם אפשרות חוקית על מנת שיהיה להם ביטוח והם ירוויחו?

מבחינת ענייני הביטוח, גם על זה אנחנו עובדים ומסדירים את זה. זה גם יהיה מסודר כמו כל עובד זר שנמצא פה בארץ.

אני רוצה להבין כי אני כבר מבולבלת. אתה בעצם אומר שמאריכים את אשרת התייר אוטומטית עד ה-30 ליוני, ובעצם אשרת התייר הזאת אומרת שהם יהיו פה, אין אשרת עבודה חוקית - - -

אתם יכולים לעבוד, תקבלו את הזכויות מבחינת הביטוח, אבל ב1 אנחנו לא נותנים.

כפליטים של משרד הרווחה התכוונת?

לא, באשרה של תייר אבל יכולים לעבוד.

כלומר לא תאכפו על עבודה. אתה אומר שהם יקבלו את הזכויות והביטוח מתוקף היותם עובדים זרים.

בדיוק.

הם בעצם לא ישלמו מיסים למדינה?

רגע, הוא לא מרואיין עכשיו אצל כולם. אני יודעת שזה דיון סוער, אבל אנחנו ניתן כבוד לכולם שיסיימו.

כן, נעמי, אני מכירה אותך, מה שלומך?

שלום, אני נעמי דניאל, מנהלת תחום קשרי ממשל במנהל עובדים זרים. חשוב להדגיש כמו שמשה אמר, הם יהיו כמו יתר העובדים, הם לא יקבלו פחות משכר המינימום והמעסיקים יחויבו לעשות להם ביטוח רפואי.

עם אשרת תייר, לא אשרת עובד זר.

נכון. מתוקף היותם עובדים ללא אכיפה, לא תהיה אכיפה נגדם אבל הם יהיו כמו יתר העובדים הזרים.

איך אתם תיידעו אותם שמחר אתם יכולים ללכת לבית מלון ולהתחיל לעבוד? יש להם אשרה לחודש. לכו תוך חודש, בחודש הזה תעבדו, לא ברור מה יהיה. למה? את יכולה להסביר לי איזה מקום עבודה יקבל אותם?

המדיניות שנקבעה היא זמנית והיא תיבחן. במידה והשרה תשקול הארכה, זה יהיה ב-30.06. עד אז הם יהיו כמו יתר העובדים הזרים. ככל שהם יבחרו לעבוד, הם יהיו כמו - - -

במה הם יעבדו? יש הגבלה לגבי הענפים?

אין הגבלה.

הם יכולים לעבוד במה שהם רוצים?

כן.

אדוני, אתה רוצה להמשיך?

מה לגבי הקבוצה השלישית, אותה קבוצה ששהתה בארץ - - -

זה אותו סטטוס.

תהיה אי אכיפה לגביהם.

תהיה אי אכיפה לגביהם? ההודעה בכתב לא הייתה ברורה.

תהיה אי אכיפה גם לגביהם.

מה אתה בעצם אומר? תספר לי את הידיעה על מנת שאני אבין אותה.

הם יכולים להתחיל לעבוד, הם מקבלים את ה- - -

כולם באופן גורף, לפני המלחמה ואחרי המלחמה.

כן. האשרה תהיה אשרה של ב2 למי שהיה פה חוקית לפני המלחמה ונכנס לפה במהלך המלחמה. מי שלא היה פה בצורה חוקית לפני המלחמה הוא באי הרחקה. אנחנו לא נרחיק אותו והוא יכול לעבוד בינתיים.

בעצם באופן גורף הפליטים אזרחי אוקראינה שהגיעו לפני המלחמה ואחריה יכולים עכשיו לעבוד בכל עבודה שהם רוצים, אין אכיפה ולא מגרשים אף אחד עד להודעה חודשה ב-30.06.

שם השרה תחליט מה עושים.

ה-30.06 יהיה תקף גם לגבי אזרחי אוקראינה שהיו לפני המלחמה? זה גורף לכל אזרח אוקראיני שנמצא בישראל?

אני מאמין שאנחנו נקבל החלטה גם לגביהם ב-30.06.

הבנתי.

אני רוצה לחדד משהו לגבי מה שאמרת קודם על בני זוג של עולים חדשים. יש לנו את הנוהל שמסדיר את המעמד של בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם ידועים בציבור. אם הם נשואים אין שאלה בכלל, הם נכנסים לתוך ההליך של העלייה. אם הם לא נשואים - - -

הם לא זכאים לסל קליטה ושום תמיכה של משרד הקליטה.

זה לא אנחנו. אם הם ידועים בציבור, כמובן שנבחן כל מקרה פרטני. אנחנו נותנים אשרה גם למי ש - - -

לאן הם פונים? מה הכתובת?

ללשכות שלנו, כמו שכל ישראלי מגיש בקשה.

מחכים כבר חודשיים.

הגישו בקשה?

כן.

בסדר.

זה לא בסדר, לא הבנתי איפה הכתובת.

בלשכה המקומית של משרד הפנים באזורים.

נכון מאוד.

היא מונגשת שפתית?

כן, ברוב הלשכות יש לנו דוברי השפה הרוסית. אני לא יודעת אם יש התאמה לאוקראינית, אבל מנסים לעשות את ההתאמות האלה. במסגרת הזו של נוהל איחוד משפחות של בני זוג ידועים בציבור למי שזכאי או זכאית לעלייה ובן הזוג אינו זכאי לעלייה, בוחנים את הבקשה כל מקרה לגופו בהתאם למסמכים הנדרשים. אם הכל תקין אין שום סיבה שבן או בת הזוג לא יקבלו רישיון עבודה בהתחלה ולאחר מכן שדרוג המעמד.

את כופה תהליך של שדרוג המעמד. מה האורך שלו?

במסגרת של איחוד משפחות ידועים בציבור זה שלוש שנים של אשרת עבודה ולאחר מכן מעמד תושב ארעי א5.

שיהיה לנו בהצלחה, כמו שאומרות. אני רוצה לשאול את משרד הכלכלה כי אני מאוד מודאגת ממה שקורה.

רועי ג'רופי, מנהל תחום בכיר מעסיקים בזרוע העבודה. האמת שחיכינו לבשורה של אשרות, אבל זה לא מאפשר לנו לעשות יותר מידי במצב הנוכחי.

אני ואתה לא מתקשרים טוב. אפשר להוריד את המסך? בבקשה.

זה לא מאפשר לנו לעשות יותר מידי. אנחנו לא יכולים לעשות תכניות הכשרה מקצועית. גם לשנות את הנוהל שיאפשר למי שנמצא בסטטוס תייר לעשות את זה, יש לזה השלכות רוחביות. זה פותח לכל התיירים וזה בעייתי עבורנו. זה גם לוקח זמן.

למה בעייתי?

ברגע שמשנים - - אני שמעתי את הכל ראשונית, אז אני מתייחס בכוכביות. גם אם היינו רוצים לאפשר הכשרה מקצועית, לשנות את הנוהל זה אומר שבגלל שאין שינוי סטטוס האשרה, זה אומר לפתוח את זה רוחבית לכל התיירים ויש לזה השלכות.

מה ההשלכות?

בעצם יתאפשר לכל תייר לעבור הכשרה מקצועית, ויכול להיות שזה יכול לייצר בעיות מבחינה משפטית ובירוקרטיה. זה טעון בירור, אני רק אומר את הדברים כמו שאני שומע אותם בפעם הראשונה. כמובן שהבעיה הגדולה זה חודש וחצי, אין לנו יותר מידי מה לעשות בחודש וחצי. הדבר היחיד שאפשר לחשוב עליו בהקשר הזה זה אולי לשלוח לעבודות כפיים ודברים מהסוג הזה שלא הולמים את הכישורים שלהם.

אני יכול להגיד לכם שאנחנו עושים עבודה מקבילה עם משרד הקליטה לגבי זכאי חוק השבות, יש תהליך של עברית, הכוון תעסוקתי, הכשרה מקצועית, תהליך מלא שלוקח זמן. בטווחים האלה אין לנו יותר מידי מה לעשות.

אתה אומר שפקטור הזמן לא מאפשר תהליך של קליטה, לשמור על העובדים, להבין בדיוק מה צריך, התאמות מבחינת - - -

כן, זה גם דורש מאתנו בנייה של יכולות. היינו יכולים להיערך לזה. בכוונת הזרוע מבחינת מה שאנחנו רואים לנכון, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לטפל בסוגייה ולהיות מעורבים בצורה רצינית. כל עוד עניין הוויזה לא מוסדר ואנחנו נמצאים בסטטוס הזה לטווחי זמן כאלה, אנחנו די עם ידיים קשורות מאחורי הגב.

שאלה לגבי הסוגייה הזאת. במשרד הכלכלה יש את כל האכיפה על כי מי שעובד פה, אם יש או אין לו מעמד. יש לכם את כל הסוגייה הזאת על הכתפיים שלכם בנוגע לאכיפה.

את שואלת איך מתמודדים עם זה?

משהו כזה.

אין לי תשובה בשלוף. ככל שזו המדיניות של משרד הפנים, אני בטוח שזה יכול להיות בתיאום ולא תהיה בעיה. בסוף מי שמחליט זה רשות האוכלוסין וההגירה, מה הסטטוס שלהם. אם הסטטוס שלהם משתנה ב-30.06 זה הופך את הכל כל הזמן. אין רצף שעל בסיסו אפשר לבנות תהליך. זה בעיניי הסיפור המשמעותי. לאכוף או לא לאכוף זה יותר נקודתי.

אוקי. רווחה, אתה רוצה להשלים את דבריך?

תודה. דיברנו על המזון ועל הדיור. לגבי ההיבט הרפואי, אנחנו מחלקים את האוכלוסייה לשני חלקים, אלה שמעל גיל 61 ואלה שמתחת. אנחנו מקבלים את הנתונים המלאים מממשק שותף עם רשות האוכלוסין. כל אדם שנמצא באוכלוסיית היעד מעל גיל 61, אנחנו מנפיקים לו באופן אוטומטי פוליסת בריאות במנורה באמצעות קופת חולים לאומית והוא מקבל שם שירות מלא.

מה זה אומר שירות מלא?

כמו כל חבר קופה.

כולל שירות של בריאות הנפש?

אני אדבר על השירות הנפשי כי הוא בנפרד. כל מי שמתחת לגיל 61, אנחנו נמצאים בהתקשרות עם טרם שנותנים את המענה הרפואי.

הראשוני.

ההסכם שלנו עם טרם מאוד רחב, זה לא רק מענה רפואי ראשוני אלא גם מניעת התדרדרות ומניעה של מצבי סיכון, כולל הפניות לבתי חולים ואשפוזים, כולל לידות, כולל בדיקת אולטרה סאונד לפני הלידה. מקרים חריגים ככל שיש יכולים לעלות אלינו ולקבל אישורים חריגים, כל מקרה לגופו. הדבר היחיד שלא כלול בהסכם זה רפואה אלקטיבית, מישהו שרוצה בדיקת דם שגרתית או משהו בסגנון.

ההסכם שלנו עם טרם מאוד רחב. בסופו של דבר בתוך הסיטואציה הזאת רופאי טרם משמשים כרופאי המשפחה שלהם, הם יכולים לגשת אליהם ולקבל שירות. אם יש איזשהו אתגר, אפשר לחזור אלינו למוקד ולנסות לזהות מה האתגר באופן ספציפי ולפתור אותו.

לגבי המענה הנפשי, סגרנו הסכמים עם נטל, פמי פרמיום ומרכז אלה. זה ממש עכשיו נמצא בסגירה סופית. מדובר בהיקף של 6,000 שעות טיפול נפשי בחודש. שוב, אנשים פונים אלינו למוקד ומבקשים סיוע נפשי, והם יקבלו את זה באמצעות מטפלים במימון המשרד בפריסה ארצית. זה יכול להיות במפגש פיזי או במפגש פרונטלי. אנחנו יודעים שיש הרבה פוסט טראומה וחרדה. לפעמים בני הזוג נשארו שם, הרבה נשים נמצאות לבד. שמנו דגש בהיבט הזה, סל של 6,000 שעות בחודש זה סל מאוד גדול. ככל שנגיע לניצול שלו אנחנו נבדוק איך אנחנו מרחיבים אותו.

יש שתי סוגיות נוספות. הסוגייה הראשונה היא הנושא של ביגוד, ציוד וריהוט. יש לנו איזושהי פעילות עם ויצו שהם זכאים לקבל בגדים בביגודיות. אנחנו דואגים למתן ציוד בכל מיני מקרים כמו כיסאות גלגלים, הליכונים או דברים נוספים.

אני רוצה לנצל את הבמה כדי לקרוא לעוד ארגוני חברה אזרחית ולפילנתרופים לסייע לנו בהיבטים האלה. המלחמה קצת ירדה מהכותרות וקיבלנו פחות יכולות לממש את זה בפועל. בסוף יש אצלי הצטברות של בקשות למזרנים, אני צריך איזושהי חברת מזרנים גדולה שמוכנה לתת כתף ולסייע בהיבט הזה.

אתה פונה לארגונים אזרחיים?

אמרתי מלכתחילה שאנחנו מתכללים את האירוע מול כל משרדי הממשלה, מול המועצה הישראלית להתנדבות, 150 ארגוני חברה אזרחית והג'וינט. חלק ניכר מהדברים מגיעים מתקציב ממשלתי וחלק משלים מגיע מארגוני החברה האזרחית שעובדים איתנו בממשקים ושיתופי פעולה.

מאוד מעניינת אותי כל הסוגייה של הנגשת הטיפול הנפשי לפליטות ופליטי אוקראינה, לגבי ההסכם עליו דיברת. אני רוצה לרשום את זה כהערה אצלנו בוועדת עובדות ועובדים זרים. זו אחת הסוגיות שלא הצלחנו לפתור.

אני רוצה לציין - - -

אני רק אסיים את המשפט. לא הצלחנו למצוא דרך איך זה יכול לקרות, והנה אני רואה שמשרד הרווחה יכול להרים את הכפפה. אני מפרגנת.

תודה גברתי. אני מיישם מדיניות, ככל שהמדיניות תרחיב - - -

זה מקסים, אני מאוד שמחה לשמוע שמשהו כן עובד כאן כי אנחנו הרבה זמן מנסות למצוא את הדרך להנגיש שירותים נפשיים, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה לעובדות זרות שנמצאות פה מכל מיני מדינות. פתאום אני רואה שזה קורה וזה מדהים.

אני רוצה להשלים כי הייתי מעורבת. יש טופס שממלאים הפליטים מאוקראינה אשר קיים בשלוש שפות, עברית אוקראינית ורוסית. הייתי מעורבת באופן אישי בעדכון ועריכת הטופס. יש שם סעיף שאומר שכל מי שצריך וזקוק לעזרה ותמיכה נפשית מציין ויכול לקבל את זה במחלקה לטיפול בפרט שנפתלי מנהל אותה. הם באמת מקבלים התייחסות.

מהמם.

יש לי שאלה. אלה שהגיעו לפני ה-24.02, נשארו כאן ולא יכולים לחזור לאוקראינה כי אין להם בי עכשיו, פנינו לא פעם למוקד שלכם והאנשים האלה מקבלים תשובה שהם לא זכאים לשום תמיכה. הם בעצם פליטים.

כמו שאמרתי קודם, אני מיישם מדיניות. כרגע המדיניות גוזרת את זה מה-24.02, מי שנכנס מאותו יום והלאה. ככל שהמדיניות תתעדכן, אנחנו נוכל - - -

בואו נרשום את זה לפרוטוקול ולסיכום. האם האזרחים והאזרחיות האוקראינים שהגיעו לארץ לפני המלחמה, האם הם זכאים וזכאיות לפנות לצו השעה במשרד הרווחה ולקבל את כל מה שנותנים לפליטות ופליטים?

רציתי לשאול לגבי הנושא הרפואי. דיברת על אותו ביטוח ופנייה לטרם שניתנת לכולם. אם יש לנו עובדים שימצאו פה עבודה, המעסיק שלהם יצטרך לבטח אותם. אם הוא לא עשה את חובתו, הם עדיין יכולים להיעזר באותו שירות?

זה לא מבטל להם את זה. יכול להיות שאדם מסוים מעל גיל 61 והמעסיק יעשה לו ביטוח עובדים זרים בחברת ביטוח אחרת, יהיה לאותו אדם ביטוח כפול. אני עושה באופן אוטומטי לכל האוכלוסייה בחיתוכים מתוך אקסל, זה דיי אוטומטי.

אוקי.

נושא אחרון הוא נושא הפנאי והחינוך. כמו שהשגריר העלה, סוגיית - - -

סגן שגריר. השגריר יעלה תכף.

סגן השגריר, הקונסול. אנחנו מחלקים את הסוגייה הזאת של הפגה ופנאי לשלוש קבוצות גיל. יש בגירים 18 ומעלה, יש פעוטות 6 ומטה ויש את הקטינים. נכון להיום יש כ-4,200 קטינים מהאוכלוסייה שנמצאים בארץ, 3,139 בגילאי חינוך, 1,067 פעוטות. מוכרים לנו 1,719 קטינים, 1,331 בגילאי חינוך ו-388 פעוטות.

הצורך במתן מענה חינוכי הוא צורך שגם יאפשר לאותם אנשים שקיבלו אשרות עבודה לצאת לעבוד. אני אגיד שזה משהו שאנחנו עובדים כדי לפתח גם לגילאים מתחת לגיל חינוך ולגילאים הבוגרים. גם האנשים האלה צריכים פעילויות הפגה ופנאי. אנחנו נמצאים בשיח שוטף עם משרד החינוך ועובדים על לדייק את זה ולהביא בשורה נרחבת בנושא.

סוגייה אחרונה היא המקרים החריגים שמקפיצים לנו את כל הנורות האדומות, זה המקרים של חשדות לניצול ולסחר בבני אדם. נכון להיום קיבלנו פחות מחמישה מקרים כאלה. אנחנו עושים חשיבה בשביל לדייק את עבודת המוקדנים ולזהות את זה טוב יותר. אני נמצא בשיח שוטף עם דינה בשביל לדייק את זה. תודה על הדיון.

תודה רבה. אני אפנה לטירה, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך. לפני שאת מתחילה, רציתי לשאול אותך שאלה. מה זה אומר? אם אומרים להם שעד ה-30.06 נקבע את המעמד של אותה אוכלוסייה, איך זה משפיע על החינוך? להיערך במערכת החינוך לקליטת ילדים לתוך בתי ספר, ופתאום - - זה בלגן רציני.

כל ילד שנמצא במדינת ישראל שלושה חודשים רשאי ומוזמן למערכת החינוך.

איך הוא עושה את זה? איך משפחה שלא דוברת עברית ולא מבינה מה קורה פה - - נניח שאני אמא עם שלוש ילדות, מה אני עושה? לאן אני פונה?

חלק מהחברים ציינו את זה קודם. בעיקרון האנשים מתארחים אצל מכרים שהם הכירו קודם. ברוב הרשויות האלה יש לנו - - אנחנו אגף לקליטת עלייה. אנחנו מראש מנגישים לכלל העולים פונקציה ברשות שנקראת מגשר חינוכי בין-תרבותי. איפה שיש צורך, המגשרים נותנים מענה לכל תלמיד וכל הורה. בנינו תוכנית עבורם גם עד שהם ייכנסו למערכת החינוך לאחר שלושה חודשים. אגב, יש כבר ילדים שנמצאים שלושה חודשים ויותר מזה והם נכנסו למערכת.

כמה מהם?

אני אומר לך במדויק, 271.

שכבר נקלטו במערכת החינוך?

כן, שילבנו אותם והם התקבלו בברכה. אנחנו מאוד מבינים שזו סיטואציה אחרת, אנשים לא תכננו להגיע לפה, הם לא הגיעו לפה לחופשה. הם ברחו ונמלטו. נערכנו לשתי פעימות. אחת עד שהם ייכנסו למערכת החינוך, הנגשנו יחד עם השלטון המקומי ובשיתוף עם משרד הרווחה למוקדי הפעלה ברשויות. מצאנו שפחות צורכים אותם מכמה סיבות. אני מצאתי ואני המון בשטח, אנשים מאוד פטריוטיים למולדת שלהם. מצאתי שהורים דוברי רוסית וילדים דוברי אוקראינית, מתוך בנייה של אתוס, וזה מקסים בעיניי.

הילדים לומדים בזום כל יום, חמישה ימים בשבוע, מ-10:30 בבוקר עד 14:00 עם ארץ המוצא. הגיעו לכאן משלוש מדינות, כמובן שמאוקראינה המספר הגדול ביותר אבל זה השפיע גם על רוסיה ובלרוס. אנחנו נותנים לכולם שירות, אנחנו מבינים שהם נאלצו להגיע.

איזה שירות? אם הם פותחים את הזום ולומדים בארץ המוצא שלהם, איזה שירות משרד החינוך נותן?

הצענו מוקדי הפעלה וקליטה בתוך מסגרות החינוך. יש לנו סל רגשי ונפשי גם לילדים וגם להורים. אני חייבת להגיד שהשימוש בו מאוד מינורי. אנחנו חשבנו שאולי זה נשען על היבטים תרבותיים. איפה שצריך ומישהו יודע שצריך אותנו, אנחנו כאן ובשמחה. אני יכולה להגיד שקלטנו גם ילדים לתוך מסגרות החינוך המיוחד בהליך מיוחד לאור המצב.

איזו תמיכה או שעות נוספות מקבלים מוסדות לימוד שקולטים את הפליטים? האם יש רכזים שעות נוספות למורים? יש מישהו נוסף?

אני חייבת להגיד שאנחנו מוצאים שזה פחות או יותר אותם מוקדים. איפה שאנחנו קולטים את העולים מגיעים גם ילדי נמלטי מלחמה לתוך המערכת. אנחנו מכניסים אותם במשותף עם העולים לתוך כיתת אולפן והמשאבים התוספתיים שבית הספר מקבל לטובת האירוע הזה. לצד זה יש לבתי הספר משאבים לא מעטים על מנת לתת סיוע דיפרנציאלי ואחר בעבור כל ילד וילדה.

אין משאבים נוספים שאתם נותנים לבתי ספר?

בטח שיש, לרוב הם מגיעים לאותם מוקדים שגם העולים נקלטים בהם. הם נכנסים לאותו מאגר.

בית הספר מקבל תקציב נוסף?

בית הספר מקבל תקציב תוספתי לקליטה של העולים החדשים. אנחנו לא מונעים מהילדים פליטי המלחמה להצטרף לאותה קבוצה.

עוד דבר בנוגע למה שאמרת קודם על ילדים נלווים. הרבה מאוד ילדים מגיעים בסטטוס של ילד נלווה. אנחנו במשרד נותנים להם זכאות 22א והם מקבלים את כל מה שתלמיד עולה חדש מקבל.

בדיון הקודם דיברת על כך שצריך לפתור את סוגיית הכיסוי הרפואי. זה שזה - - -

הביטוחי. זה לא הספיק, אנחנו הרחבנו.

מה זה הרחבתם?

למוקדי הפעלה לקח זמן להפעיל את המוקדים עד שתיפתר סוגיית הביטוח שמשרד הרווחה הקצה לטובת המגיעים. היא לא הספיקה כי היא מדברת על טיפול רפואי דחוף. אנחנו הרחבנו דרך מכרז לחירום שיש למשרד ומצאנו את הדרך לאפשר.

אני לא מבינה את התשובה הזאת. מצד אחד אני מקבלת את המסמך שלכם, אתם מפעילים בתוך רשויות סוג של מרכז, בתנאי שיש בו לפחות 20 ילדים מגיל 6 עד 17 השוהים בארץ באשרת תייר. למשרד יש מרכז שיש בתוכו רכז חינוכי למוקד הפעלה, ימי טיול, ערכת הפעלה מותאמת, עזרה רגשית ונפשית, מגוון הצגות, סדנאות והרצאות. הם לא ייכנסו למערכת החינוך.

זה רק על מי שעדיין לא עברו שלושה חודשים.

אבל עברו כבר.

כמו שהראיתי, כל מי שעבר מוזמן. הרשויות יודעות על זה, מנהלי מחלקות הקליטה ומנהלי מחלקות חינוך. הרשויות יודעות שכל מי ששוהה בארץ שלושה חודשים מוזמן להשתלב במערכת החינוך. יש לנו מגשרים. כל מי שנמצא בארץ שלושה חודשים מוזמן להיכנס למערכת החינוך.

אבל הרישום של מערכת החינוך, לפי מה שידוע לי, איך נרשמים? אין להם תעודת זהות.

אנחנו רושמים אותם עם מספר דרכון.

את בטוחה שאתם רושמים אותם לפי מספר דרכון? לפחות ממה שאני יודעת - - -

אין דרך אחרת.

אני רק אתן לך הערה קטנה לבדיקה. אנחנו לא נסגור את כל העניינים, אנחנו רק מתחילות. בהחלט נקיים דיון בהקדם האפשרי על מנת להבין איך אנחנו מתקדמות. כל מי שנמצא בארץ ומחוסר מעמד, הסיפור הזה של רישום אותם ילדים במערכת החינוך, ממציאים להם מספרים. זה לא מספר דרכון.

זה מספר דרכון.

חד משמעית? יש מספר דרכון ולפיו רושמים אותם למערכת החינוך?

כן.

אוקי.

בלי קשר למעמד של ההורים שלהם.

רומן, תוכל בבקשה להגיד לי האם הקהילה פה, הפליטות והפליטים ומשפחותיהם מודעים להנגשה של מערכת החינוך לאותם ילדים? מה קורה שם? המשפחות מבינות שהילדים שלהם שנמצאים בארץ יותר משלושה חודשים יכולים להיכנס למערכת החינוך ולהתחיל ללמוד?

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

אני חושב שלא, זה לא מידע שזמין לציבור. מרבית האנשים לא יודעים על זה. אפשר להבין אותם כי אף אחד לא ידע כמה זמן הם יהיו פה, שהם יהיו פה כל כך הרבה זמן. אם אני אענה על השאלה, לא, האנשים האלו לא יודעים. אנשים פנו אלינו ואנחנו עזרנו לכל אדם בשאלה נפרדת. מה שאני מבין פנו אלינו ילדים של אנשים שהם לוחמים באוקראינה, שני ההורים משרתים בצבא באוקראינה ואני הייתי צריך להכניס את הילדים האלה לבית ספר, ילדים בני 6 ו-12, אני התקשרתי לעוזר של חברי הכנסת, עוזר של שר החינוך של ישראל, זאת אומרת זה עובד כמו בכל מקום. זאת אומרת אני נאלצתי להתקשר לכולם על מנת שיקלטו את הילדים האלה. כמו כן, ביקשתי באמצעות חבריי חברי מועצות של רשויות מקומיות, למצוא מישהו בעיריית באר שבע על מנת שיקלטו את הילדים האלה.

אני מבינה.

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

זה אנשים רגילים כן?

אני מכירה את האירוע הזה של באר שבע.

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

אתם מבינים מה עוברים כל השאר.

תודה לך. אתם יכולים לעבוד במשרדי החינוך, הרווחה והכלכלה, על הכיף-כיפאק של עבודה, אבל כשאין הנגשה לאותה אוכלוסייה, מה עשינו בזה? השאלה היא האם אתם בקשר עם השגרירות של אוקראינה? האם אתם אומרים להם שזה הנוהל, זה מה שקורה, זאת התוכנית שלנו. בבקשה תפיצו אותה באתר של השגרירות או שבשגרירות יתנו להם את המענה. השאלה היא אם כל מה שאתן עושות במשרד החינוך מונגש לאותה אוכלוסייה.

אני יודעת שהיו לשגריר פגישות עם השרה שלנו, אני מניחה שהשגריר כן מודע לזה. אני לוקחת את מה שאמרת ואנחנו נפעל.

אני קוראת בשם הוועדה לעבוד ביחד, כל משרדי הממשלה עם השגרירות, להנגיש את המידע. לאותה אוכלוסייה יש כתובת אחת או ברשויות מקומיות. צריך להנגיש את המידע, יש מצב של חוסר וודאות. לא יודעים מתי הם ילכו ומתי המלחמה הזאת מסתיימת. כרגע משרד החינוך מנגיש את מסגרת החינוך לילדים, יש רישום שהתחיל, מתי הוא מתחיל, מתי הם נכנסים לבתי הספר. אני מצפה ממשרד ממשלתי שיעשה את העבודה שלו, אחרת מה עשיתם?

אני אחבר את זה לשגרירות. בעיקרון מול הרשויות, אני יכולה לשלוח לך כל מה שהוצאנו. נדאג להעביר את זה לשגרירות.

לגבי ביטוח הבריאות של הילדים, אם ילד נופל במסגרת בית הספר, האם הוא מבוטח?

כן.

אוקי. נעה, זה מה שרצית לשאול?

כן.

אני רוצה להמשיך ולעבור לאגף זכויות האדם בארגונים האזרחיים ולתת להם להגיד את דעתם. אני רוצה לאפשר לעורך הדין אביטל קדרון מלשכת עורכי הדין. יש לך שלוש דקות, בבקשה.

תודה רבה. גברתי יושבת הראש, אנחנו כבר מכירים. אני מודה לך, את אישה חדה והשאלות היו חדות אבל התשובות לשאלות החדות שלך היו לדעתי לא מספקות ואף לעג לרש. אינני הולך להתייחס לדבריו של נציג רשות האוכלוסין וההגירה, אבל הוא בעצם לא סיפר פה שום דבר חדש. הפליטים האלה עדיין נמצאים באותו מצב קטסטרופלי כמו שהם הגיעו. לא הייתה מחשבה מראש, אין הסדרה שלהם. אנחנו פשוט דוחפים אותם כלפי מטה. הם כבר מצאו את הפתרונות שלהם, אבל הפתרונות שהם מצאו מביישים גם אותם וגם אותנו.

תסביר, איזה פתרונות הם מצאו?

חברת IBM או כל חברה אחרת לא תקבל תכנתים שנמצאים באשרת תייר. אי אכיפה אינה אומרת שהפעילות שלהם אינה חוקית או שהפעילות של המעבידים שלהם אינה חוקית, היא רק אומרת שלא נפעל כלפיהם. זוהי לא מדיניות, זה לטמון את הראש בחול.

אנחנו מורידים אותם לרמה של עבודה שחורה, אנחנו מורידים אותם לרמה נמוכה ביותר, אבל אנחנו לא מבינים שאנחנו גם בעולם של כלים שלובים. אי אפשר להוציא אנשים החוצה לעבודה כאשר לילדים שלהם אין גנים, אי אפשר להוציא אותם לעבודה כאשר הילדים שלהם לא נקלטים בבית ספר. גברתי, אי אפשר לדחוף ילדים שמדברים רוסית לתוך מערכת חינוך שמדברת עברית. אין אולפנים, אין - - -

גם אין להם מוטיבציה ללמוד.

האמרה שכל אחד שיפנה אלינו נכניס אותו למערכת החינוך, תחשבי את שלוקחים ילד ישראלי ומביאים אותו לסין בכיתה ג'. מה הוא יעשה שם? יישב כמו עציץ?

מה אתה רוצה שיקרה? מה החלום שלך?

החלום שלי מאוד פשוט. אם מדינת ישראל הייתה פועלת נכון ולא נופלת בכל מהמורה, היא הייתה מכינה תוכנית מגירה מסודרת איך קולטים פליט במדינת ישראל, הייתה נותנת לו אישור עבודה זמני דרך אותן חברות שמעסיקות עובדים זמניים, הייתה נותנת לו אשרה ללוח זמנים שאפשר לטפל בו, לא חודש בחודשו. זה מעקר את כל הפעילות של כל משרדי הממשלה מימינך ומשמאלך מכל יכולת לתת להם איזשהו פתרון. הייתה נותנת או מכינה להם דרך המוסדות המוניציפליים כיתות במתנ"סים לנושא של אולפן בעברית ומשלבת אותם אחרי שלושה חודשים במערכת החינוך.

כלומר היינו מכינים סל סגור שמבין שאי אפשר לצאת לעבודה בלי שיש פתרון לילדים. היא הייתה נותנת להם יכולת להשתלב במה שהם יכולים לעשות דרך אותם מקומות קיימים. זה לא היה עולה לנו אגורה שחוקה אחת כדי לעשות את התוכנית וליישם אותה. מה אנחנו עושים? אנחנו דוחפים אותם למקומות האלה ודוחפים אותנו ללכת לבתי המשפט כדי לאלץ אתכם לעשות את הדברים האלה.

אני מודה לך, הדברים מאוד ברורים וחדים.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לשני חברים שלנו. בן אלבז, בן זוגה של ילנה וילנה בת זוגו של בן. אתם ביחד?

כן, אנחנו ביחד. אני מדבר בעברית והיא מדברת ברוסית תחת תרגום.

אני רוצה להציג את עצמי. אני עזבתי את ישראל לפני שש שנים לטובת לימודי רפואה באוקראינה, ושם הכרתי את לנה בשנה הראשונה ללימודי הרפואה. לנו יצא להגיע לארץ ולחוות את כל התהליך בשטח.

אני חייב להגיד שמדברים כאן נורא יפה ונאמרים דברים מהממים, אבל יש פער גדול בין מה שקורה בשטח לבין מה שנאמר כאן. כשאנחנו מנסים להשיג את משרד הקליטה, האוכלוסין וההגירה או כל דבר אחר, אי אפשר להשיג בטלפון. כשמגיעים אליהם פיזית צריך לעמוד בחוץ מ-06:00 בבוקר. גם כשהגענו לפני חודשיים זה לעמוד מ-06:00 בבוקר בגשם. ממתינים עד השעה 12:00 ואז מגיעים אל השומר כשאנחנו בראש התור והוא אומר לנו שאין כניסה, אי אפשר להיכנס. אף אחד לא מספק לנו תשובות בשום מקום.

כשהגעת לאותו סניף של רשות האוכלוסין מה חיפשת שם?

חיפשנו אם יש אישורי עבודה לפליטים, לאנשים שהגיעו לכאן בעקבות המלחמה. לאחר שלוש-ארבע פעמים שהגעתי לשם דיברתי עם המנהלים, והמנהל אמר לי ללכת לעבוד בשחור, לאף אחד לא אכפת, לא נעשה לכם כלום.

הבנתי.

בת הזוג שלי היא רו"ח באוקראינה והיא אוהבת ללכת בדרך הישר. היא כל הזמן אומרת לי, גם אם אני אלך לעבוד כאן, אני רוצה לשלם מיסים, אני רוצה לקבל ביטוחים, אני רוצה להיות כמו כולם. אני לא רוצה להרגיש שונה. זה נותן פרצה למעסיקים לנצל אותם ולא לשלם להם שעות נוספות או שכר ראוי, כי בעצם אף אחד לא עוקב אחרי זה וזה לא מעניין אף אחד.

רק שנייה, אני מאוד נסער ועצבני, מצטער.

אתה במקום הנכון לבכי.

זה מעבר לבכי, זה להיתקל בבירוקרטיה מתישה כל יום מחדש. זה להתקשר למשרד הפנים כשאומרים לך להזמין תור באינטרנט ולהקיש תעודת זהות כשאין להם תעודת זהות. זה להיכשל במכשולים בכל יום. מה אנחנו אמורים לעשות? עם מי אנחנו אמורים לדבר? למי אנחנו פונים? אין תשובות בשום מקום. כל יום יש לנו חומה של בירוקרטיה. גם כשאני רוצה לפנות למשרד הפנים ולפתוח תא משפחתי, אומרים לנו להביא את המסמכים שלנו מאוקראינה. אנחנו לא יכולים, איך היא תטוס לאוקראינה להביא את המסמכים? יש טיסות? מה אנחנו אמורים לעשות?

נוצר מצב שאני יוצא לעבוד למרות שאני צריך ללמוד ויש לי מבחן ברפואה עוד מעט. הגעתי לעבוד במקומות כמו יריד חבר ויצא לי לנהל יריד חבר, אולם עם 60 מעסיקים מהגדולים במשק בארץ. כולם פשוט רודפים אחר עובדים ואין עובדים. היא נמצאת לידי והם אומרים שהם מאוד רוצים להעסיק אותה אבל הם לא יכולים בצורה הזאת. איך נשלם לה, במזומן? איך נבצע לה העברה בנקאית לבנק שאין לה? איזה תלוש נוציא לה? מה נעשה? המשק זקוק לעובדים וידיים עובדות. נמצאים כאן אנשים רציניים שרוצים לעבוד, אנשים משכילים, ואין את האופציה. זה יפה שאין אכיפה, אבל בשטח זה לא קורה.

אני רוצה להגיד לך תודה. במינימום מילים הצלחת לספר סיפור אחד שלם. אני מפרגנת לך על ההופעה שלך, עשית עבודה מהממת. גברתי, בבקשה.

(מדברת בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

שלום קוראים לי ילנה, אני הגעתי מאוקראינה. אני הגעתי מאוקראינה בלילה בין 2 ל-3 במרץ.

תסלחו לי, זה יהיה אמוציונאלי כי אין לי כבר כוחות להסביר איך מרגישים תושבי אוקראינה שנמצאים פה. גם שהדבר היחיד שאנחנו יודעים זה לחכות. לצערנו מתי שאנחנו פונים לרשויות כל שהן, אני בטוחה שבמילים אתם רוצים לעזור באופן מקסימאלי. אבל זה לצערי רק במילים. כי מתי שאנחנו באים בפועל מתחיל 'אוי', 'תחכו', 'לא היו הנחיות', 'לא היו פקודות' ולא היה כלום. אם יש שאלה בעניין – אתם יודעים – דברים אלמנטריים, כמו לקבל ביטוח רפואי כל שהוא; ואני לא מדברת על כך שבישראל המחיה מאוד יקרה.

אנחנו נמצאים פה כבר 3 חודשים וברור שיש צורך באיזו שהיא עבודה. ומתי, זה קורה מאוד לאט. לא מדובר על בן אדם אחד או 2, מדובר על עשרות אלפים של אנשים שכעת נמצאים בישראל, הם צריכים עזרה. הם צריכים עזרה לפחות להרגיש בבטחה פה, כי אנחנו נמצאים באי ודאות. אין לנו תשובות יש לנו גם תשובה אחת לחכות. לאן שלא פנינו, אין שום תשובה, אין תאריכים.

אני מאוד מודה על כך שמקבלים את ילדי אוקראינה לבתי ספר. אבל תסלחו לי, כעבור חודשיים וחצי לקלוט רק 200 ילדים? כאשר יש אלפים? יש אלפי ילדים ויש משפחות שצריכות לתת לילדים דברים אלמנטריים, בגדים, אוכל. אני לא יכולה למצוא את המילים לכך שזה כל כך אבסורדי כאשר שואלים בסדר, תספקו מסמכים על כך. למשל אני ובן שאנחנו זוג שאנחנו נשואים. אני לא יכולה לספק מסמכים כי זה היה לא שלי, אני הגעתי לישראל בגלל שהתחילה מלחמה, זה לא בגלל שזו בחירה שלי להגיע להשתמש ברגע. אני אזרח שומר חוק אני רוצה לעשות מהצד שלי את הכול בצורה נכונה, שלא יהיה – זאת אומרת שלא אבייש את המדינה שלי, שלא אראה שאנחנו מהווים איזה שהם פורעי חוק. אנחנו רוצים לפחות לדעת על מה אנחנו יכולים לסמוך.

אני בטוחה שאני יכולה להגיד בצורה בטוחה בשם כל – נאמר ככה – בשמי ובשמם של אזרחי אוקראינה שאולי אנחנו לא צריכים כל כך עזרה כלכלית, אישור עבודה ואנחנו נוכל לעבוד ואנחנו נוכל לעזור בעצמנו לארגן את חיינו, אבל אין לנו כלום. לצערי כל זה קורה בצורה איטית מאוד. אין שום תשובה. הייתי במשרד הפנים 5 פעמים. מתוכן 3 פעמים פשוט לא הכניסו אותי בכניסה, בגלל שאמרו שאין לאוקראינים שום חדשות, ו-'לא יגידו לכם כלום', 'חכו, חכו, חכו'. מתוך זה פעמיים אני נכנסתי בכל זאת פנימה, ובפנים אמרו לי אותו דבר. אחר כך אמרו לי תקבעו תור באינטרנט. באתר אין אפילו שפה רוסית. אי אפשר, זה בלתי אפשרי לקבוע ככה תור. בסוף אני יודעת אנגלית, אבל אין אפילו שפה אנגלית באתר. אין כל ממשק.

מה זה הממשק הזה?

תורים במערכת לכל מיני מוסדות.

זה מיועד ספציפית לפליטות אוקראינה?

לא.

(מדברת בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

אני לא מבינה פשוט למה, אם אין תשובה מדויקת למה לשלוח הביתה? שולחים לאתר, פשוט מהיד לחוץ. פשוט אנחנו מסתובבים סביב עצמנו. אני מודה מאוד לכל מי שעוזר לאוקראינים.

אני מבינה.

(מדברת בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

הייתי רוצה להודות לאלי, היא עוזרת בתל אביב, פניתי לשם כמה פעמים. היא עושה עבודה מאוד טובה. אבל לצערי, נאמר, מהצד.

אני מבינה, תודה רבה.

אני רוצה לתת תשובות לזה. אני פונה לרשות האוכלוסין, יש לכם מוקד שקוראים לו סימי, זה מוקד מאוד חשוב ונתמך. הוא אמנם נותן שירותים לעובדות ועובדים זרים שהגיעו בהסכם, יש לכם שם שפות והכל, אתם יכולים בקלות להנגיש את סימי לאותם אנשים. אם צו השעה הוא לא זה שמקבל את הפניות של אותם מקרים שמדברת אליה אלנה, תנו לה תשובות.

אומרים לה ללכת לממשק באתר ולהתגלגל בינתיים, אל תפריעי. היא הולכת, אין לה תעודת זהות, הממשק לא באנגלית, הוא לא ברוסית. מישהו יכול להסביר לי למה הן צריכות וצריכים לעבור את כל הדבר הזה? מצד אחד ננגיש להן שירות של בריאות הנפש, אבל מצד שני הדבר הבסיסי, לקבל מענה מה היא צריכה לעשות ואיזה ממשק, הדבר הזה לא מונגש. עם כל הכבוד, זו לא פעם ראשונה שאנחנו מול אוכלוסייה זרה שלא מדברת עברית. יש לנו עובדות ועובדים זרים שאתם מולם. השאלה שלי היא כזאת, איזה פתרון אתם נותנים לה?

אני אחדד שזימון התור ללשכות בתחום שהבחור פה ביקש הוא לא דרך האפליקציה.

מה זה תחום? איזה תחום?

התחום של האשרות, מתן מעמד לבת הזוג שלו במסגרת הזו, זה לא דרך האפליקציה.

אני מדבר על שני דברים נפרדים.

חכה, אני צריכה תשובות. זאת אומרת שאם יש בני זוג שאינם נשואים, לאן הם פונים?

הם שולחים ברמה העקרונית מייל ללשכה שמטפלת באזור מגוריהם. יש את רשימת המיילים באתר. הלשכה יוצרת איתם קשר לזימון הריאיון וגם מציגה להם מה הם צריכים להמציא במועד הגשת הבקשה.

האם הגשת למייל שרשום שם?

אני הגעתי לשם. כשמגיעים לפגישה הם אומרים להביא תעודת יושר מהמשטרה באוקראינה.

מהמם.

לא ניתן לעשות דבר כזה. תציג לנו מסמכים מאוקראינה שהיא לא נשואה, רק היא יכולה לבקש אותם באוקראינה, אפילו לא על ידי נוטריון או עורך דין. רק היא פיזית. אנחנו לא יכולים להביא את המסמכים אז זה נתקע בירוקרטית כל הזמן ואין לנו איך להתקדם.

תשובתך גברתי?

המדיניות כרגע היא שנתיני אוקראינה שרוצים להיכנס להליך איחוד משפחות אמורים להמציא את כל המסמכים הנדרשים על פי נוהל איחוד משפחות. אני מעריכה שאת המסמכים האלה ניתן לקבל גם בשגרירות האוקראינית בישראל, למיטב הבנתי.

רומן, זה נכון? האם זה אפשרי לקבל את כל מה שהם מבקשים דרך השגרירות?

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

בעקבות הפעולות הצבאיות, הממשלה שלנו עובדת בצורה מתוגברת, יש לנו גם תורים אונליין, אבל אנחנו ביטלנו אותם. זאת אומרת עכשיו כל אזרחי אוקראינה שנמצאים בישראל יכולים להגיע לשגרירות מיום שני עד שישי, בשעות צהריים בלי כל הירשמות מוקדמת. זאת אומרת אנחנו באים לקראת אזרחינו.

(מדברת בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

אדוני השגריר השאלה הייתה אם אפשר לקבל דרככם - - -

(מדבר בשפה הרוסית – להלן תרגום חופשי)

אני מבין, תראי, מהיום הראשון של המלחמה השגרירות הפיצה מידע בשלל דרכים, בישראל, על ההגבלות שקיימות בעקבות הלחימה. הדבר הכי בסיסי זה למשל מסמכים. כן? זו הבעיה העיקרית. שכל האנשים שמגיעים לישראל, נדרשים להציג מסמכים מסוימים, מה שלא מתאפשר היום היות ויש באוקראינה מלחמה.

אנחנו הגענו להחלטה, וכמובן שהשגרירות יידעה את הרשויות בישראל, שזה בלתי אפשרי. ביקשנו מממשלת ישראל להיכנס לנעלי האנשים, לא לדרוש מסמכים כאלה. אנחנו הגענו לפשרה, כל האנשים שצריכים מסמכים מגיעים לשגרירות ואנחנו עושים להם פרוצדורה אחרת במקום זה. בעיקרון זה עובד. אבל היו מקרים מסוימים שהרשויות לא קיבלו את המסמכים שלנו, המציאו כל מיני תירוצים, או מבקשים עבור אדם ספציפי משהו אחר. זאת אומרת קורים גם מקרים כאלה של בירוקרטיה.

מה שהכי מעניין, שבעיקר לא סובלים האנשים שלנו שמגיעים הנה בתור תיירים, אלא בעיקר נשות ישראלים. זה משפחות של ישראלים. זה מה שהכי הדהים אותנו. אנחנו מבינים איך אתם מתייחסים לאזרחי אוקראינה, אנחנו רואים. אבל הרי אלה המשפחות של האזרחים שלכם, תלכו לקראתם.

תודה, אני מבינה. גברתי, רונית, אני לא קיבלתי תשובה, את אומרת שהוא יכול לעזור, אבל הוא יושב פה ואומר שהם מצטערים.

אני הבנתי ממנו שאימות מסמך זה בעיה, אבל הצגת מסמך זה אפשרי. זה מה שאני מבינה. האדון טוען שהוא לא יכול להציג את המסמכים, גם לא דרך השגרירות האוקראינית בישראל. אני רק אוסיף שאני אשמח לבדוק את הנושא הזה מול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ברשות ונבחן את הסוגייה הזו. רשמתי את זה בפניי.

תודה. לגבי העבודה, אלנה שאלה שאלה מצוינת. היא ובן אומרים שהיא תלך לעבוד בחברת הייטק, כאחות בבית חולים או כמנקה איפשהו. בעצם איך משלמים לה את הכסף? שחור? במזומן? איך משלמים כסף? מישהו יכול להסביר לי איך הדבר הזה הולך לעבוד עד סוף יוני או שנתחיל להיכנס למעגל שאנחנו יודעות מה זה? מישהו יכול להסביר לי? אני מאוד מודאגת.

זה נושא שאנחנו צריכים לבחון. כמו שאמרנו לגבי שאר העובדים הזרים, המעסיק יוציא תלוש כמו שהוא נדרש לגבי שאר העובדים. לא אמורה להיות הבחנה ביניהם לבין עובד זר אחר. ברגע שהם עובדים ללא אכיפה הם יהיו ככל העובדים הזרים. הם יקבלו שכר שלא יפחת משכר המינימום, זכויות לגבי ביטוח רפואי וכנ"ל לגבי התשלום.

זה נוגע לאישור העסקה, אבל הוא לא נוגע לשאר החובות של מעסיק או מי שמשלם כספים בישראל.

יש פה משהו שאנחנו לא מצליחות להבין. האם יש אי אכיפה על עבודה ולא רק על השהייה? כלומר, מי שעובד אין אכיפה. מי שעובד פה בארץ לפי ההודעה של משרד הפנים, יש אי אכיפה על עבודה, נכון?

נכון.

ויכולים לשהות.

אני רוצה לחדד את זה, טעיתי במה שאמרתי קודם. אי אכיפה של העסקה זה רק כנגד מי ששהה פה חוקית לפני תחילת המלחמה ונכנס לפה בתקופת המלחמה. אי אכיפה של הרחקה זה לגבי כולם.

אתה אומר שהקבוצה השלישית ששהתה פה לפני המלחמה באופן לא חוקי, אתם גם תאכפו את איסור ההעסקה שלהם.

כן. זה ייבחן על ידי השרה בסוף התקופה הזאת.

מי ששהה קודם.

אין אכיפה על שהייה, אבל מי שנמצא בישראל לפני המלחמה יש אכיפה על עבודה.

רק כנגד לא חוקיים.

כן.

אז איך הם יתקיימו?

שאלה מצוינת.

השאלה היא שאלה משפטית.

אדוני, אני מבינה. אני אתן לחברות שלנו מהמוקד לפליטים, דוקטור איילת עוז.

אני רק רוצה להוסיף נקודה קטנה. תוך כדי השיחה כאן עם ידידי משה, אנחנו אחרי זה נסנכרן בינינו את המידע באופן מסודר ונוציא אותו בהודעת סמס לכל האנשים שרשומים אצלנו, ככה שהם יקבלו את המידע, מי שלא התחבר לתקשורת או לא שמע.

מי שלא נרשם לא יקבל.

מה עם השאר? זו שאלה מצוינת.

זה חצי.

צריך לעבוד יחד כמשרדי ממשלה, מה שיש לכם בצו השעה זה אחד. אני חושבת שהמספרים נמצאים ברשות האוכלוסין.

אין לנו מספרי טלפון. אנחנו ננסה לבחון באיזו דרך אנחנו יכולים.

אין לנו פרטי התקשרות של החצי השני.

מה קרה כשהוא נכנס לארץ?

מחתים דרכון ונכנס.

אין לכם איך לתקשר אתו או איתה?

אם הוא לא פונה ונותן לנו את הפרטים.

יש לנו את הפרטים של מי שהגיש בקשה מקוונת, כמובן גם של המזמין שלו.

אז באופן יזום לשלוח להם את ההודעות האלה.

כן, זה מה שאמרתי.

זה לא מספיק, אני חושבת שהגיע הזמן שנצא מהכאוס הזה. פתאום יש הודעה משרת הפנים, אנחנו מבינות שיש פה אירוע, לאט לאט אנחנו מבינות את הגודל שלו. צריך לקחת אחריות על הידיעה הזאת עד ה-30.06. האנשים האלה יעבדו, חל עליהם חוק של עובדים זרים, הם יכולים לעבוד, מנפיקים להם תלוש. אני מבקשת ודורשת עד סוף היום, לפני שיהיה פה כאוס. יצאנו בחגיגה ותכף נפתח בקבוק שמפניה ונבין שיש פה איזה אירוע. סבבה, פרגנו לו.

אני מבקשת עד סוף היום שתצא הודעה מסודרת מכל משרדי הממשלה שמעורבים בתהליכים של אותם פליטים מאוקראינה. תדברו גם על אלה שנמצאים בישראל לפני המלחמה. שלא יהיה פה כאוס, אלה חושבים שמתחילים לעבוד ואין אכיפה, יש אכיפה. בבקשה לעשות סדר. אני רוצה שתשלחו את המסרונים שאתם שולחים גם לוועדה, אני רוצה לראות את הנוסח. אני מבקשת שהנוסח שיוצא יהיה מונגש באוקראינית וברוסית, שגם החברים והמשפחות יקבלו את ההודעה בעברית.

כל ההודעות שלנו - - -

אני מבקשת שלשגרירות אוקראינה יהיה בעמוד שלה הנגשה של המידע. אני מבקשת מהארגונים האזרחיים שאתם עוזרות ועוזרים לנו לקבל את המסרון הזה. תצליבו את המידע ותקבלו את המסרון. בבקשה לא לזרוע כאוס, הגיע הזמן שהאנשים האלה יידעו בדיוק מה מגיע להם ומה לא מגיע להם. הדבר הזה צריך להיות מסודר וברור.

דוקטור איילת עוז, בבקשה.

אני מאוד הצטערתי לשמוע על העדכון. בדיוק רציתי לחדד כמה נקודות ואז מתברר שכל הדיון הזה היה על בסיס מוטעה. אני כן רוצה לומר שני דברים משמעותיים לגבי הבשורה או ההודעה האחרונה לעניין מי שהיו בארץ לפני. ראשית, מדובר בהפרה ברורה של פסק הדין של השופטת אגמון גונן שדיברה על האוכלוסייה שהייתה בישראל לפני, והבהירה שלא לאפשר עבודה לאוכלוסייה שהייתה בישראל לפני ונמצאת תחת הגנה זמנית זו הפרה של הזכות החוקתית שלהם לכבוד. כבודה ואנחנו היינו בדיון אחר על הגנה זמנית ממש לפני שעה, ושוב אנחנו רואים שכשקובעים הגנה זמנית בלי לעשות חשיבה לפני, התוצאה היא פגיעה בזכויות אדם.

מעבר לזה, אני רוצה להצביע על עוד דבר שהוא חוסר הגינות אנושית בסיסית. ב-27.02, שלושה ימים אחרי פרוץ המלחמה, הודיעה רשות האוכלוסין באתר שלה על אותה מדיניות הגנה זמנית למי שהיה בישראל לפני, וכתבה במפורש בהודעה שלה שאין צורך לפנות בבקשה פרטית למקלט בעקבות הלחימה באוקראינה. כלומר, היא הרגיעה את כל אלפי האנשים שהיו בישראל, אתם לא צריכים ללכת להגיש בקשות פרטניות למקלט, אנחנו מבינים את חומרת המצב ואנחנו מגינים עליהם.

לו היו מגישים ב-27.02, הרי לפחות מי שהיה פה שנה כבר היה זכאי לקבל היעדר אכיפה לפי נוהל הגשת בקשות מקלט של הרשות. אז מה עשתה הרשות? אמרה להם לא, אל תגישו, והיום שלושה חודשים אחר כך היא אומרת להם שלא יהיה להם אי אכיפה. זה לא רק לא חוקי כי זו הפרה מפורשת של פסק הדין, זה גם באמת התנהגות לא הגונה ברמה הכי בסיסית. אני מאוד מקווה שעד סוף היום הדבר הזה ישתנה גם על ידי הרשות.

צודקת, כשצודקות צודקות. כשאומרים לאותה אוכלוסייה לא להגיש מעמד והכל בסדר, אתם מובטחים, אין לכם גם לאן לחזור. אני לא יודעת אם יש להם בתים שם - - -

אמרו להם שאין שום צורך בפרטני, אנחנו רואים את התמונות בדיוק כמוכם. אחר כך משתמשים בזה נגדם.

אני מבקשת מרשות האוכלוסין לקבל את חוות דעתכם למה החרגתם את אותה אוכלוסייה שנמצאת בישראל לפני המלחמה. מה קרה שהחרגתם אותם. אתם נוטשים פה קרוב ל-18,000 אזרחים ואזרחיות אוקראינה שנמצאים בארץ. אתם זורקים אותם ללא נודע, לכלום.

שני, יש לך שלוש דקות. בבקשה.

אני דוקטור שני בר טוביה מפורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט. אני אהיה מאוד קצרה כי הדברים שיושבת ראש הוועדה ואחרים פה אמרו היו נוקבים מספיק. אני רק רוצה לומר שהדברים ששמענו היום בסך הכל מזכירים לנו שוב שיש בעיה בסיסית בתפיסה של ישראל כלפי זרים שזקוקים להגנה בינלאומית. שמענו כאן סיפורים ממקור ראשון של איך זה לחיות במדינת ישראל במבוך הבירוקרטי הזה, בלי מספר תעודת זהות ובלי שהזכויות והחובות ברורים, שקופים ומפורסמים. שמענו הדגמה חיה.

כנ"ל לגבי הסדרי אכיפה, עלו פה הרבה תמיהות וסימני שאלה מה זה הסדר אי אכיפה. זו מדינת חוק, מה זאת אומרת לתת לבן אדם לעבוד אבל לא לתת לו אישור עבודה? זה נשמע דבר נורא תמוה. אני מזכירה את מה שיושבת ראש הוועדה יודעת וכנראה עוד כמה פה בחדר, בישראל יש כמעט 30,000 אנשים שחיים עם הסדר אי אכיפה כבר מאז 2011, האריתראים והסודנים. מותר להם לעבוד, אבל זה לא כתוב באף מקום. אין להם אישורי עבודה ויש הסדר אי אכיפה. בדיוק כמו שאמרת, זה זורע כאוס וזה לא לטובת אף אחד. הגיע הזמן לתקן את זה.

תודה רבה. עורכת דין דינה דומיניץ ממשרד המשפטים, בבקשה.

תודה רבה. אני שמחה ומברכת על ההתפתחות של אי אכיפת עבודה ביחס לנמלטות המלחמה שנמצאות כאן. כפי שגברתי וחברי הוועדה יודעים, אנחנו בשיח מתמשך גם עם רשות האוכלוסין, משרד הרווחה והארגונים, מתוך דאגה שמי שלא הובאו לכאן מלכתחילה כקורבנות סחר, ויש גם כאלה, המצוקה וחוסר היכולת לעבוד תדרדר אותן לזנות. אנחנו עוקבים אחרי זה גם בכובע של הוועדה הבין משרדית ליישום חוק איסור צריכת זנות והחלטות הממשלה.

אני מתכוונת לכנס את הוועדה הזו בקרוב כדי לדון בטיוב הנושאים גם עם רשות האוכלוסין, ולראות איך אנחנו יכולים לוודא שאפשרות ההעסקה תמומש ושהן יוכלו לעבוד ולפרנס. בעיקר צריך לראות איך אנחנו מצליבים בין דיווחי מצוקה שמגיעים למשרד הרווחה דרך המוקד שלהם, שאולי עשויים להצביע על כך שכבר יש נשים ונשים עם ילדים בפרט שנמצאות באיזושהי מצוקה. אולי נוכל לכוון אותן למקומות תעסוקה. אנחנו ממשיכים לעקוב ומקווים שהמצב ישתפר והמלחמה כמובן תגיע לסיום בקרוב.

תודה רבה. יהב ארז, דוברת המטה למאבק בסחר בנשים.

תודה לך יושבת ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה. הגעתי לכאן כדי לדרוש שיוענקו אשרות עבודה לפליטים ופליטות מאוקראינה, אבל מסתבר שתוך כדי הדיון שרת הפנים אישרה בדיוק את זה. אנחנו במטה למאבק בסחר בנשים מברכות על ההחלטה לגבי מי שהגיעו לכאן מאז פרוץ המלחמה. אני אסביר בקצרה למה זה חיוני להעניק אשרות עבודה גם למי שהיו כאן לפני כן.

הפגיעות והדחיקה לשוליים תמיד מובילה למקומות מסוכנים מאוד. תעשיית המין אורבת לנשים וילדות במצב פגיע. כבר אמרנו והוכחנו איך חוסר היכולת לכלכל מדרדרת מהר מאוד למעגל הזנות. אני מדגישה ומזכירה שזנות מביאה על מי שנמצאת בה טראומה מסוג אחר שאף מצב אחר לא משתווה לה. אנחנו מקוות שהמשק יקלוט את הפליטים והפליטות וזה באמת ישפר את מצבם, ומזכירות שיש עוד הרבה עבודה עד שנחיה בעולם בטוח שבו אנשים לא עושים ניצול ציני של מצוקה של האחר. תודה רבה.

תודה רבה לך. ג'יין מנציבות האו"ם לפליטים בבקשה.

(מדברת בשפה האנגלית – להלן תרגום חופשי)

תודה רבה. יש לי כמה הערות עבורך. קודם כל, כמובן אנחנו מברכים את הדיון היום ביחס לאוקראינים בישראל. זה מאוד מבורך ואנחנו חיכינו לכך. אבל אני רוצה להעיר על מס' פרטים, שאני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב, שיש הצהרה פומבית מאוד חשובה עבור האוקראינים, עבור מעסיקים עבור הרשויות עבור כולם, שזה יהיה מאוד ברור שאנשים יוכלו לעבוד פה. כי זה הבעיה שאנחנו רואים. אנשים מבקשים לעבוד והמעסיקים שואלים 'איזו מין ויזה זו?' 'אתה בטוח שמותר לך לעבוד?', הם לא רוצים את הבעיה, הם לא רוצים את הטרחה, הם מעדיפים להעסיק מישהו אחר. צריך לברר את זה. אנחנו ראינו את זה בשלל מקרים.

כמו כן, אני חושבת שחשוב לזכור, שיש אנשים שלא מסוגלים לעבוד. יש אימהות עם ילדים קטנים פה, חלקן יתקשו לעבוד. אם כך עלינו לזכור שאנשים עדיין צריכים גישה לדברים סוציאליים בסיסיים כמו ביטוח רפואי, אפילו אם הם לא מסוגלים לעבוד. אנחנו מעודדים לנתק את עניין הביטוח הרפואי מעניין העבודה. להפוך אותו זמין לאנשים שלא יכולים לעבוד.

אני מבינה את ההארכה עד ה-30 ליוני, אבל זה לא כל כך רחוק, ואני לא חושבת שיש מישהו פה בחדר שמאמין שהמלחמה באוקראינה תיגמר עד ה-30 ליוני. מלחמה מונעת יציבות מאנשים. היא שולפת את היציבות מתחת לרגליהם, שאנשים הופכים לפליטים. על המדינה הקולטת זה מה שהיא יכולה על מנת לשקם את היציבות הזו. חלק מכך זה להעניק לאנשים אפשרות לעבוד, ביטוח רפואי, ותחושת יציבות עד שיוכלו לשוב לביתם.

כל מה שאני שומעת מפעילים מאוקראינים ושגרירות, שפליטים אוקראינים בישראל רוצים לחזור הביתה כאשר המלחמה תיגמר, ולעזור לשקם את מדינתם. להרחיב על כך, אני חושבת שזה מאוד חשוב למדינה המארחת לחשוב על הרעיון שכאשר הם מארחים פליטים עוזר להם, כי כאשר הם יחזרו למדינה שלהם הם יוכלו לתרום באופן פעיל ויעיל לשיקום המדינה שלהם. זה מאוד חשוב.

רציתי רק לציין משהו לעניין החינוך, ש- - - מעודדים מדינות קולטות פליטים כולל ישראל לקלוט את הילדים במערכות החינוך מהיום הראשון שהם במדינה. אני למדתי משנים רבות של ניסיון, שחינוך איננו רק להמשיך את החינוך של הילד, זה מדובר על לשים את הילדים במסגרת יציבה. הילדים עברו טראומה, הם נשלפו מבתיהם, בתי הספר באוקראינה הם במצב של חוסר יציבות. וההרגשה של ללכת לבית ספר כל יום, להיות בחברת ילדים אחרים, להיות בחברת מורים, להיות בחברת מבוגרים אחרים שלא עברו טראומה כמו הוריהם, זה מאוד חשוב לבריאות נפשית לטווח ארוך, ולעתיד הילדים. אם כך, זה מאוד חשוב שלילדים יהיה את הזכות לחינוך. אני חושבת שאנחנו בסוף שנת הלימודים ויש 3 חודשים במהלך הקיץ להתכונן לכך, אנחנו מאוד מעודדים את ממשלת ישראל לעשות את זה. שוב בנוגע לתעסוקה, להבהיר מאוד לקונסול, להורים, לציבור, לכולם שהחינוך פתוח לילדים מאוקראינה.

תודה רבה. שרון, את רוצה להוסיף משהו?

אני אוסיף במילה אחת תודות למדינת ישראל על כך שהיא פתחה את שעריה והצטרפה למדינות העולם שנותנות מענים לפליטים האוקראינים, גם אם זה היה תהליך ארוך יותר שלא קרה בקלות המרבית. עיקר המדינות שנושאות בנטל הן המדינות השכנות. העובדה שישראל מרוחקת ולא גובלת באוקראינה ובכל זאת קולטת אוקראינים היא בהחלט מוערכת.

לצד זאת אנחנו נזכיר שימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה מדינות אירופה שקלטו עשרות אלפים ומאות אלפים לא רק אפשרו כניסה ללא התניה, אלא אפשרו גם מתן זכויות מלאות לכלל המגיעים, נגישות למערכת הבריאות, לבתי ספר ולאשרות עבודה. בכלל מדינות האיחוד האירופי האוקראינים מקבלים סל מלא של זכויות וגישה מלאה. אנחנו מעודדים גם את מדינת ישראל לנהוג באותו אופן.

ככלות הכל, אנחנו מדברים כרגע על מציאות שנוצרה כתוצאה מהמשבר שפרץ. אנחנו לא בוחרים להיות פליטים, אנחנו נוצרים, זה נכפה עלינו בנסיבות של מלחמה שפורצת ללא תזמון מתאים, עם העובדה שחלק שהו כאן או לא שהו כאן. צריך להתייחס לכולם כאוכלוסייה ברת הגנה שאין לה יכולת לשוב למדינתה.

תודה רבה. אלישר סטולר, בבקשה.

אני רוצה להודות לכם על הזכות שניתנה לי להופיע פה. בין הדברים שנאמרו פה, אם זה ממשרד הרווחה עם הטופס המקוון שמדברים עליו, אנשים לא באמת מקבלים את המענה הזה דרך טופס הסיוע. בתור מתנדב אני עוזר לקהילה שנמצאת כרגע בארץ, נתקלתי בזה המון. אני וחבריי נרשמנו לשם כדי לסייע, אף אחד לא פנה אלינו מתחילת הסיפור.

לסייע או לקבל סיוע?

גם לסייע וגם לקבל סיוע. אני עזרתי גם לאלה שנמצאים פה בארץ בלי מעמד מסוים. הם ביקשו עזרה ואני אישית עזרתי להם למלא את הטפסים. לא קיבלנו מענה עד עצם היום.

הטופס בעברית?

הוא בכל השפות האפשריות, גם אוקראינית, גם רוסית, גם אנגלית וגם עברית. עזרתי להם למלא אותו.

כמה זמן עבר?

חלקם מילאו אותו בתחילת מרץ ועד עכשיו לא היה מענה. נאלצנו לעזור באופן פרטני ואישי, אספנו כספים מאנשים פרטיים.

הטופס הדיגיטלי עלה ב-14.04.

באחד הקבוצות שראיתי שהטופס הזה קיים, מהרגע הראשון שזה התחיל להיות נפוץ והתחילו לפזר את זה, אז אני פיזרתי את זה, אם זה אני או חברים שלי שמציעים דיור לאלה שאין להם איפה להתגורר, בין אם זה חדר, מיטה או משהו כזה. אף אחד לא פנה אלינו מאז, זה עדיין נשאר שם.

לגבי רשות האוכלוסין, יש לי מקרה ספציפי בבת ים - - -

אנחנו לא נדון במקרה ספציפי, אתה מוזמן באהבה גדולה לפנות לוועדה ואנחנו נדון בזה וננסה לעשות את התיווך.

אבל זה מקרה שחוזר על עצמו כדפוס. קרובי משפחה שנמצאים פה במדינת ישראל, אח, אחות, מישהו מקרבה ראשונה שכבר נמצא פה ומהווה תושב ישראל, אותם אלה שהגיעו אליהם מנסים להגיע לרשות האוכלוסין וההגירה ונתקלים בבעיית בירוקרטיה על מנת להוכיח את עצמם כתושבי מדינת ישראל, למרות שהקרבה הראשונה שלהם נמצאים בארץ. אחיו הישיר של אותה אישה או אם של אותו בחור לא מצליחה להגיע לרשות האוכלוסין על מנת לקבל את סל הקליטה שמגיע לה. היא מוצאת את עצמה מתגוררת בבית מלון על חשבון אנשים שמסבסדים אותה באופן אישי או ממשרד הרווחה.

אני מבינה, תודה. יש משהו אחר?

יש עוד הרבה.

(מדברת בשפה האנגלית – להלן תרגום חופשי)

אני רוצה רק לחזור על כל מה שג'יין אמרה. אנחנו נמצאים במשבר. באמת. אנחנו לא יכולים להמשיך לתמוך בפליטים מהכיסים שלנו, מה שעשינו בחודשים האחרונים. יש לנו אחריות בסיסית כמדינה, הקהילה במשבר, אין להם כסף, אין להם עבודה. אין דירות יותר, אין אירוח בחינם יותר, זה היה פתרון זמני. אנחנו צריכים את המשאבים של המדינה.

תודה. אני רוצה לתת זכות דיבור אחרונה לרות דיין מדר, מנהלת מחלקת חברה במרכז השלטון המקומי. גברתי, יש לך דקה וחצי.

נראה שאנחנו לא מצליחים לשמוע אותך, רות, אז תשלחי לנו בבקשה את מה שאת רוצה, ואנחנו בהחלט נהיה על זה.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להגיד ממש ממש תודה על הדיון. זו רק התחלה, זו ההזדמנות שלנו. פתחתי את הדיון בידיעה משמחת, חשבתי שזה באמת אשרות עבודה. הייתה תחושה מאוד חיובית ואני רוצה להיאחז בחיובי, קרה תהליך אחד קדימה. לא נשארנו תקועות באיזשהו מקום רק לדרוש ולא לקבל תשובות. אני כמובן מברכת את השרה איילת שקד על קבלת ההחלטה לאפשר לאותם פליטות ופליטים לעבוד ואי אכיפה.

אני רוצה לקרוא לשרת הפנים איילת שקד על מנת שתבחן את מתן אשרת העבודה לשנה, בדומה למדינות אחרות בעולם. אני חושבת שמדינות אחרות בעולם התארגנו מהתחלה לסוגייה הזאת של קליטת פליטים. אני חושבת שמה שקורה, זאת לא המלחמה הראשונה ולא האחרונה שתהיה בעולם. אני חושבת שמדיניות מלחמה, הגירה ופליטות שאנשים מגיעים אלינו, אני חושבת שהגיע הזמן שתהיה לנו מדיניות של קליטה של אותם פליטים ופליטות. הדבר הזה צריך להיות מוסדר, פעם אחת ולתמיד, ולא כל פעם נצטרך להמציא את הגלגל מחדש.

אני חושבת שכמו שקורה במדינות אחרות כפי פליטות ופליטי אוקראינה, אנחנו צריכים להחיל אותו דבר. נתנו להם באופן אוטומטי מתחילת המלחמה את היכולת לשהות במדינות שקלטו אותם למשך שנה עם אשרות עבודה. הבטיחו להם את הזמן הזה על מנת שיוכלו להרפות ולהירפא מהמלחמה, לצאת מהטראומה של המלחמה, לבכות, לעבוד, להתפרנס בכבוד. שתהיה מדינה מחבקת שנותנת את האפשרויות האלה לאותם פליטים ופליטות, שהם בכל מקרה נמצאים אצלנו.

במקום כל פעם לדחות את זה לעוד חודש או חודשיים, כל פעם אנחנו משקללות את זה מחדש. בשביל מה? אני שואלת את השאלה הזו. מה זה נותן לנו? זה זורע עוד יותר כאוס, ישיבות, מים מינרליים, אתם באים ובאות, תחבורה ציבורית, בשביל מה כל הדבר הזה? אני באמת שואלת את השאלה הפשוטה הזו. למה אנחנו עושים ועושות את המהלכים האלה כל פעם מחדש? בואו ניתן את השנה הזאת, בואו נבטיח להם שיש להם פה שנה.

כולנו נתפלל לכך שהמלחמה תסתיים ואחר כך הם ייצאו מכאן כמו שג'יין מנציבות האו"ם אומרת, הם ילכו מכאן וייצרב להן בזיכרון ובלב שהייתה להם פה חוויה אמיתית של מדינה שרואה אותם. בואו נעשה את המאמץ ונאפשר להם את השנה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לקבל חוות דעת בנוגע לסיבות החרגת אוכלוסיית האוקראינים ששהו בישראל לפני תחילת המלחמה והמדיניות החדשה בנוגע לעבודה. תסבירו לי.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה לאפשר לאזרחי אוקראינה ששוהים ושוהות בישראל מלפני תחילת המלחמה גישה לכלל השירותים הניתנים במסגרת מנגנון צו השעה.

הוועדה קוראת לכל משרדי הממשלה לעבוד בשיתוף פעולה עם השגרירות האוקראינית בישראל על הנגשת השירותים והמידע בנוגע לזכויות המגיעים לאוכלוסיית הפליטות והפליטים.

הוועדה דורשת לשלוח הבהרה לאזרחים ולאזרחיות אוקראינה לגבי המעמד שלהם לפי הקבוצות עליהן דובר בדיון, וכן לגבי המשמעויות הנגזרות ממעמד זה, עבודה, ביטוח רפואי וכדומה. כלומר שהכול יהיה ברור. אני מבקשת בלי כאוס.

הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין לבחון הקלה בהגשת מסמכים לרשות האוכלוסין, ולמזער את הסבך הבירוקרטי. אני רוצה שתגידו לי מה אתם עושים. תכתבו לי מכתב עם תשובה לשאלה הזאת, מה אתם עושים על מנת להקל על בן ואלנה, להקל על כל מי שדורש את השירות ולא מקבל אותו.

הנגשת הטיפול הנפשי לפליטות ולפליטים. שמחנו מאוד לשמוע שמשרד הרווחה מאפשר מענים נפשיים לנמלטי המלחמה. נבקש לקבל את הפירוט על המודל המוצע לצורך בחינה בהקשרים של מענים הניתנים לעובדות ועובדים הזרים בישראל. בהחלט נחשפתי פה למודל מדהים ומהמם, הייתי רוצה לחבק אותו ולקחת אותו לעובדות ועובדים זרים שנמצאים בישראל.

דיון המעקב לא יהיה בעוד חודש, הוא יהיה בעוד שבועיים. אני רוצה להגיד תודה רבה למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל. אני רוצה להגיד תודה לעורכת הדין שלנו נעה בן שבת. אני רוצה להגיד תודה ליעל אורבך מהלשכה שלי בענייני הוועדה, לדובר נועם עינב, לחבר שלנו דובר כנסת ישראל מאיר. תודה רבה לכם חברות וחברים ותודה לטל. אתן עושות עבודה מצוינת ומקצועית. תודה רבה לארגונים האזרחיים ולכל מי שהגיע.

בן ואלנה, אני רוצה לאחל לכם בהצלחה, שתבנו כאן בית ויהיו לכם ילדים וילדות אם תרצו בכך. אם לא, פשוט שתהיו מאושרות ומאושרים.

תודה רבה, אנחנו מקווים מאוד. האמת, אחרי כל המסע המתיש הזה, כמעט ועזבנו לקנדה.

אל תעזבו, חכו בסבלנות.

אני רוצה להגיד תודה רבה למשרד הרווחה, רשות האוכלוסין, דינה דומיניץ, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הכלכלה וזרוע העבודה, תודה רבה לכולם. תודה לרומן משגרירות אוקראינה, תודה לנציבות האו"ם, למוקד, לדוקטור שני. תודה לכולם, הדיון הסתיים ואנחנו נהיה בקשר בקרוב. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:32.