פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
16/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, ט"ו באייר התשפ"ב (16 במאי 2022), שעה 10:30

1. הנגשה שפתית של שירותי רפואה
2. ביטול החרגת שירותי בריאות הנפש מביטוח הבריאות של העובדות והעובדים הזרים

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

גדעון פרץ - מנהל תחום צמצום פערים בבריאות וממונה על, משרד הבריאות

טלי דהן - מנהלת מוקדי קול הבריאות, משרד הבריאות

נעמי דניאל - מנהלת תחום קשרי ממשל, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

שושנה שטראוס - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

נועה נאמן - עו"ד ביחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה

תמר להבי - מנהלת תחום מקרים ארציים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מוריאל אורדן - עו"ד, משרד המשפטים

זואי גוטצייט - מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

ואאיל עבאדי - מנהל לטיבה ארצי, ההסתדרות החדשה

מנחם עזריאל - מדריך ראשי, ההסתדרות הלאומית

יואב יונש - מנהל צוות ביטוח בריאות ברשות שוק ההון, הביטוח והחס, משרד האוצר - רשות המיסים


רקפת לוי – ראש אגף חשבונאות ומימון, שירותי בריאות כללית

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

הדס צנוירט


1. הנגשה שפתית של שירותי רפואה
2. ביטול החרגת שירותי בריאות הנפש מביטוח הבריאות של העובדות והעובדים הזרים

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של הוועדה. על סדר-היום: ביטול החרגת שירותי בריאות הנפש מביטוח הבריאות של העובדות והעובדים הזרים; הנגשה שפתית של שירותי הרפואה.

אנחנו מבינות שבעצם בריאות הנפש – גם חצי דיון לפני מספר חודשים בסוגיה הזאת של הנגשת בריאות הנפש לעובדות והעובדים הזרים. הלחץ המסיבי היה בעקבות – היינו בלב ליבה של הקורונה – משבר מאוד גדול שעובדות זרות ועובדים זרים מתמודדים עם משבר הקורונה, ולכן הגענו למצב שבו צריך לדון בזה – איזה מענה ניתן לאותם עובדות ועובדים זרים. הקורונה הסתיימה – אני מאוד מקווה, יש פוסט קורונה, ומעבר לפוסט קורונה, אנחנו גם בדיון שנערך בוועדה לאלימות מינית, העניין הזה עלה בצורה מאוד חריפה, שבעיקר עובדות זרות מתמודדות עם משברים מאוד גדולים. לא מוגשת להם עזרה נפשית ועל סוגיה זו אנו רוצות לקיים את הדיון היום.

מה שאני יודעת ומבינה - שירותי בריאות הנפש אמורים להיות מונגשים, בטח טיפול פסיכיאטרי, לעובדות ועובדים זרים. החריגו את הסוגיה של טיפול פסיכולוגי, ועל זה כמובן תישאל השאלה אחרי השאלה שלנו לגבי קודם כל טיפולים פסיכיאטריים לעובדות ועובדים זרים, טיפולים נפשיים.

אתן זכות דיבור למנהל תחום צמצום פערים בבריאות במשרד הבריאות, גדעון פרץ. לפני שאנו צוללות למה קורה ומה לא – תמיד אפשר להגיע לוויכוח הזה הכי מהר שאפשר. תספר לי על עצמך, מי אתה, מה עברת, ומה אתה רוצה לומר לגבי הפערים ואיך אתה מצמצם אותם.

לא התכוננתי לספר על עצמי - אבל בשמחה. נעים מאוד, גידי פרץ, מנהל תחום צמצום פערים במשרד הבריאות וממונה על מניעת גזענות. אני בתפקיד כשלוש שנים. במקצועי אני עובד סוציאלי. יש לי גם תואר במינהל ומדיניות ציבורית.

תחום צמצום פערים במשרד הבריאות קיים מעל עשור, מתוך הבנה שמשרד הבריאות כבר אז, שהנושא של פערים בבריאות הם בעיה שמשפיעה בשלושה מישורים: אחד, הערכי. אנחנו לא רוצים שיהיו פה אנשים שאין להם שירותי בריאות ולא נגישים לשירותי בריאות. שתיים, במישור הבריאותי. ברגע שיש אוכלוסיות בריאות פחות, הנושא הזה משפיע גם על האוכלוסיות הבריאות. ראינו זאת בקורונה היטב - שכשיש אוכלוסיות שלא מתחסנות, המגפה רלוונטית לכלל האוכלוסייה, כשאנשים מגיעים יותר למיון, בתי החולים והמיון תפוסים לכלל האוכלוסייה. לכן לנו כמדינה, יש חובה לטפל בנושא של צמצום פערים.

הנושא השלישי הוא כלכלי. גם הכלכלה שלנו נפגעת כתוצאה מפערים בבריאות. יש מחקר שנעשה אמנם ב-2014 שהעריך שבין 0.7 ל-1.3% מהתל"ג נפגע בגלל פערים בבריאות. זה במיליארדים של שקלים, כל שנה שהמדינה מפסידה בגלל פערים בבריאות. לכן משרד הבריאות עוסק בנושא מעל עשור. אנו מנטרים ומסתכלים על פערים בבריאות, קודם כל - היכן נמצאים. יש לנו פערים שקשורים למרכז ופריפריה, יש פערים שקשורים בעיקר לפערים בין אוכלוסיות שונות, בין אם זה אוכלוסיות במעמד חברתי כלכלי נמוך לעומת גבוה, אוכלוסייה ערבית לעומת אוכלוסייה יהודית, יוצאי אתיופיה. אוכלוסיית העולים.

קראתי את הדוח המהמם שלך על פערים בבריאות מבחינת החברה הערבית לעומת החברה היהודית. היה בהחלט מרתק.

אנחנו באמת מקדמים תוכניות ככל שאנחנו יכולים בנושא הזה. היום יש תוכנית לבריאות האוכלוסייה הערבית, שאנחנו עובדים עליה כבר כמה שנים. אנחנו מפתחים תוכנית בנושא בריאות של אנשים בעוני ותוכניות נוספות יחד עם נושא של מדידה של הפערים בבריאות.

ספר לי על האוכלוסייה שאני מייצגת אותה בגאווה גדולה מאוד.

בנושא אוכלוסיית העובדים הזרים.

והעובדות. זה לא להתקטנן. בריאות של אשה ושל גבר זה דברים שונים.

לחלוטין. חשוב להזכיר פה שוב שהעובדות והעובדים הזרים מגיעים לארץ במסגרת הסכמים בין לאומיים.

לא כולם בהסכמים בילטריאליים.

אלה שמגיעים ומחויבים לפי חוק עובדים זרים, המעסיק צריך לבטח אותם. המדינה קבעה בחוק, שהביטוח שלהם יושת על המעסיק, ויינתנו להם כל השירותים בצו הבריאות אך המדינה או החוק לא קבע מי ייתן את השירותים האלה, ומשאיר את זה לחוק הפרטי. חברת ביטוח שמבטחת עובד זר יכולה תיאורטית לקנות את השירותים שאותו עובד מקבל בין אם מקופת חולים, בין אם מחברה אחרת או מגוף פרטי. כבר פה אנו נכנסים לשאלה של מידת המעורבות של משרד הבריאות. הוא רגולטור על קופות החולים ולא בהכרח רגולטור על הפעילות הפרטית שלהן.

של חברות הביטוח.

על חברות הביטוח אנו בטוח לא רגולטור, אבל כשקופת חולים מתקשרת בהסכם פרטי לספק שירותים פרטיים לאיזה גוף, אגף הפיקוח על קופות החולים של משרד הבריאות פחות מעורב בנושא. כן יש לו אמירה שעוד מעט אגיע אליה.

אעדכן מה התקדם מאז פגישתנו האחרונה. יש מה שהתקדם יותר, ויש שפחות. לגבי הנושא של שירותים פסיכולוגים ופסיכיאטריים, בפנייה אלינו של ארגוני החברה האזרחית נאמרו שני דברים בנושא: אחת, בקשה לבטל את ההחרגה של שירותים פסיכולוגיים, והשנייה - שאותנו יותר הטרידה – שגם אנשים שזכאים היום לטיפולים פסיכיאטריים ולא פסיכולוגים, מקבלים סירוב. קיימנו פגישה עם הארגונים, בעקבות זה הוצאנו גם סיכום דיון שנשלח גם לחברות הביטוח, גם לקופות החולים. שמענו על פנייה שנעשתה שקופת חולים סירבה לתת שירות פסיכיאטרי לעובדת זרה, ונשלח אליה הסיכום. גם נשלח לחברת הביטוח הסיכום. חברת הביטוח מייד אמרה שצריך לתת, זה כלול בפוליסה. כבר פה אנו רואים שינוי מבורך מבחינתנו - זה דבר שקיים.

לא הבנתי איפה השינוי. כלומר עובדת מגיעה, אומרת: אני רוצה טיפול פסיכיאטרי. קופת החולים אומרת: לא. החברה האזרחית מתערבת ואומרת: זה מחויב, כתוב בפוליסה. מה השינוי פה?

עד כה לא היה מסמך רשמי של משרד הבריאות. הוא יצא כסיכום דיון במרס או בפברואר, סיכום דיון של משרד הבריאות יחד עם ארגוני החברה האזרחית. גם הועבר לוועדה, שמבהיר שהשירותים הפסיכיאטריים כלולים בצו בריאות עובדים זרים.

למה לא מתקנים את הצו?

פה לא היה צורך לתקן את הצו. פה היה צריך להבהיר שהצו כולל בתוכו את השירותים הפסיכיאטריים, כי צו הצו ברור. אנו מביים שהיו מקרים שחברות הביטוח, קופות החולים פירשו אותו בצורה לא נכונה.

אבל יש משהו מבלבל בצו, כי מצד אחד אומרים שכל השירותים שניתנים בתוספת השנייה, צריכים להינתן. מצד שני כתוב שם שיש החרגה של השירותים הפסיכיאטריים.

פסיכולוגיים. יש בחוק בריאות ממלכתי הגדרה של מהם שירותים פסיכולוגיים.

אולי זה קצת מבלבל.

אני לא חושבת שקופות חולים מתבלבלים בין שירות פסיכיאטרי לפסיכולוגי. אני חושבת שלא קראו את זה נכון. נכבד אותם. אז חידדתם את הצו. אין באמת שירותים פסיכולוגיים גם למי שלא עובדת ועובד זר. תכף נצלול לזה. אדוני, תסביר לי בבקשה, מה בעצם – איך אתם מוודאים, שהצו הזה אכן מגיע לקופות החולים, ומקופות החולים גם לעובדות ולעובדים הזרים? איך אני מוודאת שהעובדים יודעים שיש להם הזכות הזאת?

למעט לשלוח את סיכום הדיון גם לרשות שוק ההון, גם לחברת הביטוח, המשרד לא נקט בפעולה אקטיבית כדי ליידע את העובדים. זה כמו שכשאדם מגיע לרופא, לבקש שירות, הוא לא אמור לדעת. הרופא אמור לתת לו את השירות, או לומר לו: אינך זכאי לשירות הזה. אם עליי לעבור טיפול פיזיולוגי שאיני יודע אם זכאי או לא, אני הולך לרופא המשפחה שלי, אבקש את הטיפול ומצפה מרופא המשפחה שיידע לתת לי- - -

אני לא מסכימה. אני חושבת שעמותה או ארגון זכותי הוקם בדיוק לזה, למצות את הזכויות וליידע בדיוק מה הזכויות. בטח בקבוצה של עובדות ועובדים זרים, היא לא מכירה את השפה, לא יודעת להתמקם גיאוגרפית. לא יודעים מה הזכויות שלהם, ואנו דואגות כל הזמן בוועדה לבקש ממשרדי הממשלה כן להנגיש ולדבר. באופן עקבי, אף יש לנו הזכותון שבכל משרד כמעט אנו דורשות לחדד את הנהלים, לחדד את הזכויות של אותם עובדות ועובדים זרים. אני מבקשת שהסוגיה הזאת תעלה, אם זה באתר של משדר הבריאות, אם זה דרך קופות החולים שאתם כן הרגולטור, שיחדדו את הנהלים ושהסוגיה הזו תהיה חד משמעית ברורה. לא יכול להיות שעובדת זרה תיצור קשר לעמותות אזרחיות ולשאול אותם אם – ולך תדע באיזה משבר נפשי היא נמצאת בו. בשביל מה?

בהקשר הזה יש לנו חדשות טובות – אתן לטלי.

טלי דהן, מנהלת מוקד קול הבריאות. ספרי לי על עצמך ומה זה המוקד.

נעים מאוד. אני מנהלת מוקד קול הבריאות מזה קצת יותר משנתיים. אנו במוקד הוספנו כפיילוט את השפה התאית והשפה הסינית.

לפני זה, מה הטלפון? איך אני מתקשרת לשם?

יש לנו מוקד תרגום, שבשגרה היה עובד עם שבע שפות. נותן שירות לשירותי בריאות. למוקד הזה הוספנו את השפות התאית והסינית כאמור. אנו מתחילים פילוט. זה אתמול נסגר סופית. הוספנו את זה. הוצאנו ברושור שמיידע. אנחנו נפיץ את זה.

זה לטלפן?

לכל מי שרוצה לצרוך שירות רפואי, וזקוק לתרגום - יכול להתקשר למוקד קול הבריאות, כוכבית 5144, ולקבל תרגום לשפה. כרגע זה כבר תשע שפות, ולקבל את השירות.

נאמר אני עובדת זרה, מתקשרת.

לוחצים על השפה שאתה בוחר. עונה מתורגמן שדובר השפה. או מעלים על הקו את הגורם השלישי שצריך לתרגם עבורו, או האדם נמצא מול נותן השירות ורוצה שיתרגמו לו. מתרגמים, את השפה.

זה יפה נורא. סחתיין. מי מכיר את הכוכבית הזו?

ברמת העיקרון, כל גורמי הבריאות. חיכיתי לברושור המעודכן עם השפות החדשות שאתמול בשעה 17:00 זה הגיע.

סינית, טורקית ותאית?

לא, בלי טורקית. אני מוציאה מייל מעודכן לכל מנהלי השירות בכל בתי החולים ובכל מערכת הבריאות ובקופות החולים, שאנו יוצאים לפילוט של חודשיים לראות את הביקוש לשירות. אנו נותנים את השירות לקופות, לבתי החולים. במהלך החודשיים הללו נבחן את ההמשך על דרך ההתנהלות.

אני שואלת לגבי הסוגיה הזו. כדי לצאת לפילוט ולראות כמה באמת יש היענות לממשק הזה שאתן מציעות לאותם 57,000 עובדות ועובדים זרים בישראל, ועוד לא דיברתי על הפלסטינים שבישראל, השאלה שלי היא: איך העובדים והעובדות הזרות בישראל יידעו על השירות שלכם? איך תבחנו את הפילוט? כמה יגיעו וכמה לא? כי אם תשיקו את הפילוט והעובדות והעובדים הזרים לא יידעו שזה קיים, איך יקרה?

זה מתחיל בפרסום בבתי החולים קודם כל. תולים ברושורים עם השירות שניתן לפנות. נבקש מהקופות שיתלו את זה. זה יפורסם באתר שלנו.

מה עם סמ"ס, ווטסאפ, משהו שמקבל אותו עובד זר? איך אתם מתקשרים איתם? נאמר שנכנסתי לקופת חולים – עם עובדים זרים ועובדות זרות, איזה תקשורת יש לאותן מערכות עם אותו קהל? זה לא קהל קטן.

כאמור מי שנותן את השירות הזה לעובדים הזרים, זה חברות הביטוח והמעסיקים. נשלח להם גם לרשות שוק ההון, גם לחברות הביטוח את המידע על השירות החדש ונבקש שיפיצו – להם יש רשימת התפוצה, הפרטים האישיים, גם דרך קופות החולים.

מה עם הלשכות הפרטיות?

אני מאוד שמחה לשמוע על המוקד. לפרסם ברושורים בעברית לא יעזור. עובדים תאילנדים וסינים לא יודעים לקרוא עברית. נפרסם את הברושור הזה, מתורגם בפייס שלנו, יש לנו למעלה מ-10,000 עוקבים. גם לקבוצת הווטסאפ שיש לנו עם עובדים זרים. זה לא יספיק אבל התחלה טובה.

אחדד - הברושור בכל השפות.

מצוין. אקח ממך את הפרטים.

רשות האוכלוסין, חברתי פה, נעמי דניאל. גם את מצטרפת כמובן לברכות. גם שושנה שטראוס פה. המידע הזה – יש לכם הזכותונים שאתם מנגישים כל הזמן. השאלה אם תצטרפו לקבל את המידע ממשרד הבריאות, ותכניסו אותו לזכותונים שלכם ותפיצו לעובדים הזרים, בטח ובטח כשהם מגיעות ומגיעות לארץ, זה הדבר הראשון שאתן מנגישות אותו. אולי שווה להשתמש בזה.

גברתי טלי דהן, מתי הסיפור הזה יוצא לאור? ואז אני רוצה לתלות גם אצלי בלשכה.

המוקד נותן מענה כבר שבוע. הגיעו מעט שיחות, ניסו את מזלם - אבל הוא פועל. יש לנו מתורגמנים. הברושור ייצא במהלך היום.

אני רוצה לשאול שוב לגבי צו עובדים זרים והשירותים הפסיכיאטריים. יש בצו הוראה נפרדת לגבי השירותים הפסיכיאטריים, כשכנראה עוד לא היו בתוספת השנייה. שם דובר על כך שהאשפוז הפסיכיאטרי ניתן על תקופה שלא תעלה על שישים ימים מתקופת העסקה אחת וכו'. זה נראה כמגבלה עדיין. השאלה מה ניתן? לפי הצו? לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי? מה הזכאות?

איני מכיר מספיק את הנושא של אורך האשפוז הפסיכיאטרי – אברר ואשיב לוועדה.

לגבי הצו והנושא של שירותים פסיכולוגיים - בדיונים שאנו מקיימים עם רשויות שוק ההון ועם גורמים אחרים על שינוי הצו יש שני נושאים שעומדים על הפרק לשינויים בצו: אחד זה נושא תאונות עבודה. הוועדה קיבלה עדכון בנושא. הנושא השני הוא השירותים הפסיכולוגיים. לגבי זה, יש לנו שני חסמים בהקשר הזה שטרם הצלחנו לפתור.

שנייה. אני רוצה להבהיר את הסוגיה שעו"ד נעה בן שבת ציינה, ורוצה שיהיה ברור לפרוטוקול. השאלה שלה, בצו, הסוגיה של אשפוז פסיכיאטרי, היא עד 60 ימים. אנו רוצות שתיתנו לנו תשובה מדויקת, לפי מה הוחלט על 60 ימים, ואם המאושפזת אצלך 70 ימים? למה נקטתם באשפוז של 60 ימים? אשמח לתשובה מכם בעניין.

רשמתי.

לגבי הנושא של שירותים פסיכולוגיים, כאור יש שני חסמים שמטרידים את המשרד - אחד הוא פנימי ואחד חיצוני. הנושא הפנימי כפי שציינת, יש מחסור בשירותים פסיכולוגיים בכלל הארץ. אחד החששות שמעלה המשרד הוא, שאם הנושא הזה ייכנס לצו, וחברות הביטוח יבחרו לרכוש את השירות הפסיכולוגי מקופת החולים, זה יעמיס מאוד על המערכת הציבורית. כפי שאמרתי בהתחלה, השירות שניתן על ידי קופות החולים לחברות הביטוח הוא שירות פרטי. כך מוגדר בחוק. זה לא שירות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוא מתבסס על - חברות הביטוח בוחרות לרכוש אותו מקופות החולים. יכולות לקנות תיאורטית או מעשית לקנות אותו גם מגורמים אחרים – נניח שיש רופא משפחה עצמאי. חברת הביטוח יכולה לומר למבוטח: במקום לקופת חולים - תלך לרופא X. כך החוק, כך הצו. החשש הוא שפעילות פרטית שכמובן היא נושא שמתומחר אחרת, נפגע בסל הציבורי. אנו בוחנים אפשרות שאם הנושא הזה ייכנס, לא יירכש מקופות החולים אלא מגורמים אחרים. יש פסיכותרפיסטיים.

חסם נוסף הוא זה השפתי. אנו לא יודעים לומר כמה מטפלים בשפות הסינית, הטורקית, התאית יש בארץ, באנגלית ודאי יש, וגם בשפות אחרות - רוסית, צרפתית וכו'.

החסם השני, והוא קשור לשינוי בצו – זה החשש מהשפעה על השוק הפרטי, על מחירי הפרמיות. חשבנו בהתחלה לעשות את השינוי גם של תאונות עבודה וגם של שירותים פסיכולוגיים ביחד. הבנו שכל אחד מהם הוא אתגר בפני עצמו ויכול להשפיע. הלכנו קודם כל על הנושא של תאונות עבודה, של שינוי הנושא הזה. הנושא של שירותים פסיכולוגיים עדיין מחכה להמתין, מה ההשפעות של הנושא הזה. האמירות הלא רשמיות שקיבלנו הוא שזה ייקר מאוד את הפרמיות. אני לא מחדש בכך - טרם הצלחנו לפצח את הנושא.

אני יכולה לעזור לכם לפצח? נדבר על זה באופן כללי. אי אפשר להביא כל כך הרבה עובדות ועובדים זרים כשמדינת ישראל בחלקה כן נשענת על אותה אוכלוסייה. מביאים אותם לפה לעבודות מאוד קשות והבאנו אותם כי אין מישהו אחר שיעשה אותם. החברה הישראלית, האזרחים והאזרחיות לא ממלאות את מה שהעובדות והעובדים הזרים עושים. יש פה קהילה גדולה. מספר עצום שהם עובדים כאן בעבודות מאוד קשות. האנשים האלה הם בני אדם, יש להם נפש לצד גוף ולא יכול להיות בהצהרה שלנו כמדינה דמוקרטית, מתפתחת, רואה את הזכויות של בני אדם, ורק לחשוב שהאנשים האלה, הם רק גוף ורק באים לספק לנו עבודה מבלי לראות את נפשם. זה ברמת ההצהרה שלי גם כיושבת-ראש הוועדה וכבן אדם שרואה את האוכלוסייה הזו.

אני חושבת שאנו לא חלוקות בסוגיה הזאת.

בהחלט.

האתגרים שיש לנו בכל הענף הזה של עובדות ועובדים זרים ובטח בסיעוד וגם בחקלאות זה שני ענפים, אנו רואים את הבעייתיות שלהם. הייתי כן מסתכלת על אילו אוכלוסיות בתוך העובדים הזרים יש להם הסיעוד, שיש להם אתגרים מאוד גדולים, בשל העובדה שהם נמצאים בבתים של מטופלים 24/7 במצב מאוד אינטימי. הרבה פעמים אנו רואות זאת בפגיעה במיוחד בנשים שעובדות, פגיעה מינית, ואותן נשים לא יכולות לספר על זה, אבל לפחות בחדר סגור עם מישהו, אולי לא תגיש תלונה במשטרה אבל יכולה לפחות לספר מה היא עוברת. זה אקוטי, קריטי. אי אפשר להמשיך להתעלם מהסוגיה הזו.

העניין של ההנגשה השפתית והאתגר השפתי הוא בהחלט אתגר. בתקופה האחרונה – אנו עדיין בעיצומו של גל הפליטות מאוקראינה. כשהתבקשתי ועשיתי עבודתי, וביקרתי הרבה בנתב"ג וגם ביהלום, כדי להסתכל על הפליטות שהן נשים, שמגיעות למדינת ישראל. איני מדברת אוקראינית או רוסית, אך הייתי בסוגיה, נדרשתי וביקשתי מרשות האוכלוסין שתנגיש לי את המתורגמניות, שיכולות לתווך לי את הסוגיות שלהן. זה עבד מצוין. בהרבה מקרים פגשתי נשים מדהימות, שעושות את השירות הזה וגם יש פה חברות פרטיות שמנגישות את השירותים האלה של התרגומים להרבה ממשרדי הממשלה. השאלה כמה משרד הבריאות רוצה לקחת ולתת את השירות הזה. זה דבר אחד.

עכשיו אנגיש את כל השירות הפסיכולוגי לכל העובדים הזרים בכל הענפים, הייתי מציעה לכם להתחיל בצעד אחד. אחריו נוכל להכשיר מטפלות ומטפלים, פסיכולוגים, להבין איך השירות של התרגום וההנגשה יכול לעבוד. אבל נתחיל עם העובדות בתחום הסיעוד. הייתי רוצה להתעכב על זה. אני חושבת שזו אוכלוסייה קריטית וחשובה שאתם חייבים לראות אותה. מייקר או לא – תכף נדבר עם האוצר, וננסה לראות מה הסיפור שם, אבל תתחילו בצעד אחד עם אותה אוכלוסייה של עובדות, במיוחד נשים בסיעוד, ונראה מה אנו עושות עם זה. גם שירות של עובדת סוציאלית זה יכול להיות מענה ראשוני מצוין שאפשר להנגיש לאותה אוכלוסייה.

אני מבינה את המשבר של השירות הפסיכולוגי בישראל. איני יודעת אם זה עניין של רק מחסור או עניין של משכורות. אבל איני נכנסת לזה. מבקשת שתתחילו להנגיש לפחות לאותה אוכלוסיית סיעוד, שירות של עובדת סוציאלית שתוכל להיות קשובה לאותם עובדים זרים. אני יודעת שבלשכות הפרטיות יש העובדת הסוציאלית שכן היא מחויבת להגיע ואחר כך אולי לפי דוח של עובדת סוציאלית עם פיקוח משרד הבריאות, יבינו למי צריך להנגיש את השירות הפסיכולוגי. להתחיל לעבוד בקבוצה יחסית מצומצמת, ולראות מה צרכיה.

נבדוק. איני יכול לתת תשובה עכשיו. אני רוצה לציין שצו בריאות מגדיר את שירותי המינימום שצריך לתת. אם חברת ביטוח רוצה לאפשר גם טיפולים פסיכולוגיים למבוטחים שלה כחלק מתחרות בין חברות הביטוח וכו', אין מנעיה. הצו אומר מה כן, לא אומר מה לא.

נתחיל עם חברנו בזום, מהאוצר, יואב. איפה אתה יושב מתחת לאיז עץ?

אני במושב פארן, שם גדלתי, בערבי. אמא של חבר הכי טוב שלי שאני מכיר אותה 40 שנה נפטרה. היום הלוויה.

מצטערת לשמוע. תודה שעלית. אתה בסדר?

כן.

קודם כל תנחומיי למשפחה ולחברך. שנית, אני רוצה שתיתן לי כמה מילים, מה יש לך לומר על ההנגשה של השירותים הפסיכולוגיים וגם הפסיכיאטריים שדבירנו על זה, שזה לא ברור, לא יודעים על זה או את זה פתרנו מול משרד הבריאות והסיפור הזה סגור? דבר איתי על ההנגשה של השירותים הפסיכולוגיים. למה חברת ביטוח לא יכולה להנגיש שירות פסיכולוגי לעובדים ולעובדות הזרות?

אני מאוד התחברתי לדברים שאמרת קודם. יש להבין, איך השוק הזה בנוי. יש צו שמגדיר היקף הכיסוי. בהתאם לצו, פועלות חברות הביטוח. זו החלטה ערכית של הכנסת וגם של משרד הבריאות, לקבוע אילו שירותים יהיו ואילו לא יהיו, ונדאג שבהתאם לכך יהיו המוצרים בשוק. אנחנו גם יכולים לדאוג לגילוי בצמוד לפוליסה או להוסיף ברושור כזה או אחר עם גילוי, דרך המעסיקים, לחלק לעובדים. תהיה לזה עלות מסוימת כמובן, אבל שוב - כפי שהחליטו על היקף מסוים, כרגע מתקבלת החלטה להרחיב את היקף שירותי הבריאות על ידי המדינה לעובדים זרים, אז השוק הפרטי שאנו מפקחים עליו יישר קו, יפעל בהתאם, יתמחר את זה ומכאן ואילך השירותים הללו יינתנו. אנו לגמרי תומכים במהלך. כמובן תהיה לו עלות. שוב - ההחלטה לגבי ההיקף היא שלכם, של משרד הבריאות. אנו דואגים לאספקת השירות הביטוחי - כמובן דרך קופות החולים כספק שירות.

כמה אתם מעורבים במה שגדעון אומר לנו ממשרד הבריאות – החשש הכי גדול הוא לתת את ההנגשה הזאת, והעלויות בסופו של דבר יהיו מאוד גבוהות. מה הכוח שלכם על המיתון של אותן עליות? ספר לי על זה קצת. עכשיו נצא בהצהרה מדהימה – משרד הבריאות יכול להוציא דבר כזה, אבל איך אתם מפקחים על העלויות?

קודם כל ניתן להעריך את העלויות על סמך העלויות של- - - ישראליים, כלומר אני צריך לדעת כמה השירותים הללו מהווים מסך ההוצאה על בריאות של ישראליים ואז אפשר יהיה לעשות אומדן. בסופו של דבר ספק השירות כיום הוא קופות החולים. בפועל חברות הביטוח יפנו לקופות החולים לקבל מהם הצעת מחיר. בהתאם לכך יגישו לנו פרמיה שכוללות את ה- - - שלהם. אנחנו מאשרים את הפרמיה. אנחנו יכולים להתנגד לפרמיה אם חושבים שהיא גבוהה מדי, אנו יכולים לשאול שאלות, לבדוק. זה התהליך.

תודה. זואי, המרפאה לזכויות אדם.

רופאים לזכויות אדם. אני שומעת פה כל כך הרבה רצון טוב וכוונות טובות אבל אני רוצה לדבר על מה שלא ממש נאמר. כל מה שאנחנו מדברים פה עכשיו זה סימפטומים של חולי בסיסי שהצבעת עליו את, כבוד היושבת-ראש. אנו מראש מדברים פה על אוכלוסייה שמשרד הבריאות הסיר האחריות ממנו, העביר אותה לסקטור הפרטי, הגדיר בצו את סל השירותים באופן מצמצם וגורע – גרע ממנו שירותים, ועכשיו, כשכולם רוצים לצמצם פערים, רוצים לתת שירותים שוויוניים, כשזה מגיע לעובדים זרים: הם לא קשורים אלינו. אנחנו לא אחראיים עליהם. מי שאחראי עליהם זה משרד האוצר. משרד האוצר אומר: אני אחראי על חברות הביטוח – לא על קופת חולים. משרד הבריאות אומר: אני אחראי על קופת החולים רק מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אתם רוצים להוסיף את השירותים שגרענו? שישלמו יותר כסף. יש פה עיוות בסיסי שמקבל שיש לו סימפטומים בכל מיני מקומות.

בריאות הנפש. היתה רפורמה בבריאות הנפש, התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי עכשיו כוללת את כל השירותים, גם הפסיכולוגיים וגם הפסיכיאטריים, וזה שיש עכשיו מחשבה מאוד יפה, אולי נאפשר גם לעובדות הסיעוד להיות עם בריאות נפשית כשהן כאן, אבל יצטרכו לשלם על זה יותר. למה הן צריכות לשלם על זה יותר בעצם? למה זה לא אמור להיות טריוויאלי שלתת סל שירותים לאנשים שחיים כאן אמור להיות אותו סל שירותים לכל האנשים?

אני רוצה לחדד משהו שאני חושבת שעולה כאן מאוד בבירור. אין פה בעצם אבא ואימא לעובדים הזרים בכל הקשור לבריאותם. משרד הבריאות חתום על צו עובדים זרים – יופי, אבל מי שעוסק ברגולציה של חברות הביטוח זה משרד האוצר. הוא לא עוסק בסל השירותים. כשהזכרנו פה את ההחרגה הלא תקינה של שירותים פסיכיאטריים, בפועל חברות הביטוח וקופות החולים מפרשות את ההחלטות האלה באופן המרחיב ביותר שהן יכולות כי ככה זה כשמשעינים בריאות על שיקולי רווח והפסד. כשאנו מוצאים את המקרים האלה, ופונים אליהם כולם ואומרים: אופס טעינו – כלומר שיטת מצליח הקלאסית. את ההבהרה של משרד הריאות על זה ששירותים פסיכיאטריים כלולים בסל השירותים לעובדים זרים, אנו העברנו לחברות הביטוח. אני לא מכירה מסמך שיצא ממשרד הבריאות ישירות לחברות הביטוח וקופות החולים. אשמח להיות מועמדת על טעותי. כלומר יש פה העברת הנטל לארגוני החברה האזרחית. אנו צריכים לחכות כשמתקשרים אלינו מבתי חולים פסיכיאטריים על סף שחרור של עובדת או עובד, ואומרים לנו איפה יהיה המשך טיפול? לא מאשרים לה בקופת חולים לקבל טופסי 17 להמשך מעקב ואז אנחנו צריכים להילחם על זה. הרבה פעמים אנו מצליחים להחזיר את הזכאות, אבל אף אחד לא ערב לנו שכל המקרים מגיעים אלינו.

ברגע שאין רגולציה ואין בקרה ואין איסוף נתונים, זה מתחיל מכאן ומגיע לזה שעובדים שנמצאים בתאונות עבודה ויש לקונה בצו ואף אחד לא בוער לו ולא מתקן אותו בזמן זה מגיע לזה שגם שירותי ההנגשה הלשונית, ואני מברכת על החדשות והעדכון שטלי דהן נתנה פה, אבל אני רוצה להעלות את השאלה מה קורה אם תאילנדי או פיליפינית שרוצה לתאם תור בקופת חולים. האם יכולה להשתמש במוקד הזה? אני לא הצלחתי להשתמש בו. האם האפליקציות למבוטחים, המקוונות שמאפשרות לתאם תורים, נגישות בשפות השונות? כל הדברים האלה דורשים עדיין התייחסות. יש פה הרבה רצון טוב, אני מעריכה מאוד את ההשתדלות אבל עד שמשרד הבריאות לא ייקח אחריות ויבין שהם חיים בינינו- -

תודה רבה. מסכימה עם כל דבריך. זה גם מה שיואב אמר. משרד הבריאות, בואו תקבלו את ההחלטה – אתם רוצים שירותים פסיכולוגיים - מה שאתם רוצים תגידו לנו ונוכל לדון. יכול להיות שבכלל משרד הבריאות לא הידיין עם משרד האוצר על הסוגיה, להרחיב את השירותים הפסיכולוגיים, לאפשר אותם?

כאמור הדיון הרשמי עוד לא קרה. התקיימו שיחות, ההחלטה היתה להפריד את הדיון, קודם כל לסיים עם הנושא של תאונות עבודה ואז לדון בנושא של השירותים הפסיכולוגיים.

אז אני דורשת כיושבת-ראש הוועדה לתת את הדעת לגבי הצו לגבי תאונות עבודה. זו סוגיה שדנו בה כאן. דיברנו עליה. עברו מספיק חודשים ויש לתת עליה את הדעת. מבקשת תשובות בהקדם. תיקון הצו בהקדם. גם לגבי הנושא של הנגשה של פסיכיאטריה. שזה יהיה ברור. לא צריך שהארגונים האזרחיים יתחילו שם לברר ולבדוק ולעשות עבודה כפולה. יש להם מלא עבודה ותניחו. שהדברים יהיו סופר ברורים. כשהכול ברור, הכול יכול לעבוד.

לגבי השירותים הפסיכולוגיים, אני מבקשת שמשרד הבריאות ייתן את הדעת וכן יכלול את השירותים הפסיכולוגים ותתחילו לשבת עם משרד האוצר ותנגישו את השירות הזה. תתחילו ואשמח לעדכון שהישיבה ביניכם התקיימה פיזית על הסוגיות האלה ותעדכנו אותנו בהקדם. יש לכם חודש ימים.

אני רוצה לתת זכות דיבור לחברתנו תמר להבי ממשרד הרווחה. בבקשה, גברתי.

אני מאוד מתרשמת מהפעולות שמשרד הבריאות מקדם בנושא. אין לי הרבה מה להוסיף. יצרתי ממשק עם טלי כדי לנסות לחבר גם בין העובדות שלנו במחלקות שיעשו את התיווך באמצעות המוקד. המוקד ייתן את השירות גם להם. אנו שמחים שיש כוונה להתפתח בתחום.

מה שיש לנו כשביקרתי במקלט לסחר בבני אדם, את לא היית בביקור שלי. מי היה פה ממשרד הבריאות ביקור? לא היה. המקלטים האלה מנגישים להם את השירותים הפסיכולוגיים גם, מי שנחשד או נחשדה בסחר בבני אדם?

לא. נעזרים במרפאת רות ובמרפאות נוספות אבל יש עובדת סוציאלית במקום שכם תיתן להם מענה. כל מענה פסיכיאטרי שהוא מעבר- - -

שירות פסיכיאטרי זה פסיכיאטרי. לגבי המקלטים, יש עובדת סוציאלית שבמקלט, נותנת את השירות. היא לא פסיכולוגית. אנו מדברים על סחר בני אדם. זה מקלטים סגורים. המספרים מאד גבוהים יחסית לכל השנים, אבל יש מקלט- - -

נכון יהיה לעשות את החיבור גם - נפגעות סחר הן לא עובדות זרות. הן לא זכאיות לביטוח שגדי הציג כרגע.

חלקן כן עובדות זרות. נפגעות סחר בבני אדם שנמצאות במקלטים חלקן כן עובדות זרות, עובדים זרים.

נוכל לעשות חיבור בין המקלטים לשירותים שמשרד הבריאות מציע, הרחבת הצו.

איך תעשי את זה?

אם המוקד יכול לתת שירותים גם לעובדים שלנו ברווחה אפשר לעשות את החיבור הזה. אם הנשים האלה הן עובדות זרות שמבוטחות בביטוח בריאות, יהיו זכאיות לטיפול פסיכולוגי.

מה הסטטוס שלהם מבחינת ביטוח בשלב הזה שהן נמצאות בו? הן לא עובדות אצל מעסיק. אין חובה למעסיק לעשות להם ביטוח רפואי.

רוב הנשים במקלט כן עובדות, ונחשבות עובדות זרות ברגע שיש יחסי עבודה, ואז מחויב לעשות להם ביטוח. אם אין לה מעסיק, אין לה ביטוח בריאות אלא אם כן היא רוכשת אותו בעצמה.

אני מהיחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם. ממה שאני יודעת, קורבנות סחר בבני אדם זכאיות לטיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי בלי קשר לצו המדובר. הן מקבלות שנת שיקום מהמדינה בשל ההכרה בהן כקורבנות סחר בבני אדם.

שיקום על יד עובדת סוציאלית.

יש פסיכיאטרית מטעם משרד הבריאות.

פעם בשבוע נפגשת איתם – אולי כרגע בזום, למיטב ידיעתי.

ופסיכולוגיה?

אין במקלטים טיפול פסיכולוגי.

כל סל השיקום שלהם לא נכלל שם שירות פסיכולוגי?

יכולים לקבל שירות פסיכולוגי.

פגשתי את העובדות הסוציאליות, אבל שירות פסיכולוגי לא היה שם. אז אנו אומרות שברגע שהצו או קבלת ההחלטה של משרד הבריאות כן להכליל בביטוח בריאות את השירותים הפסיכולוגיים זה יחול על המקלטים לקורבנות סחר בבני אדם שיש להם ביטוח בריאות רפואי. בסדר.

ד"ר מרגלית לורבר, מעמותת ואהבת, בזום. בינתיים נועה נאמן, בבקשה, משרד הכלכלה, זרוע עבודה.

אני רוצה לציין שבתקופת הקורונה ואחריה אנו נתקלים בהמון מקרים של בעיות של עובדים. השנתיים הללו היו קשות לעולם אבל המרחק מארץ המוצא, קשיי שפה, הבנת המידע, קושי במימוש ימי מנוחה, קושי ביציאה לחופשת מולדת – בשנה שעברה נחשפנו למקרה מאוד קשה של עובדת שהביעה סימני מצוקה, והלשכה הגיעה לבית וסיכמה עם שני הצדדים – עם המשפחה, שגם אצלה לא פשוט למצוא מחליפה וכו' – על שתצא לחופשת מולדת כי שני הצדדים הבינו את הצורך, וכמה ימים לאחר מכן היא קפצה מחלון הבית. הטראומה היא של שני הצדדים, גם של המטופלת וגם של העובדת. אנו חושבות, מבחינתנו ניסינו להנגיש כמה שיותר שירותים שניתנים חינמית כמו המוקד של ער"ן, להשתמש בעו"סים של הרווחה מאותן ערים שבהן העובדות מתגוררות אבל זה לא מספיק. אנו חושבות שזה נדרש בתוך ביטוח הבריאות הפרטי של העובדים.

האם הקורונה לא הועילה באפשרות טיפול מרחוק? אז אולי קל יותר לעשות את הטיפול.

כשהוא אמר שאין פה מטפלים שהם דוברי סינית או תאית, חשבתי על זה שאפשר לתת לאותם אנשים טיפול באמצעות הזום. מאוד מקובל היום גם אחרי שכביכול הקורונה הסתיימה.

מה שאתן מציעות, שתי הנועות – אתן אומרות: שיקבלו את השירות הפסיכולוגי שלהן מארץ המוצא דרך הסכמים בליטריאליים. הרי יש התקשרות בין המדינות, הכול מסוכם. השפה קיימת, הזום קיים. הסיפור כולו, שיכול להיות שהמטפלת ואולי הם מבינים או מבינות נותנות השירות ממדינת המוצא, מכירות את כל הסוגיה. האם זה נראה לך, גדעון?

שוחחתי על זה עם הפסיכולוגי הראשי של משרד הבריאות. הוא אמר שזה בהחלט משהו שיכול להיות, הוא מקובל. יש לבחון את זה לעומק גם ברמת אילו שירותים פסיכולוגיים ניתנים בארצות המוצא. השירות הפסיכולוגי משתנה ממדינה למדינה וצריך לבחון כיצד ניתן לתת את השירות הזה. זה אופציה קיימת.

גברתי שושנה, נשמע לך הגיוני כיועצת המשפטית של רשות האוכלוסין - שיכניסו את הסוגיה הזאת בהסכמים הבליטריאליים?

אני באמת לא יודעת. אבל אני מתארת לעצמי שאם העובד או העובדת רוצה לקבל שירות פסיכולוגי מרחוק ממדינתו, אולי אפילו השתתפות עצמית פה בארץ של 100, 150 שקל יכול לכסות את כל השירות הפסיכולוגי. אין מניעה של יוזמה אישית בכיוון הזה. אם זה יוסדר בין המדינות, אנו לא מסדירים את שירותי הבריאות בדרך כלל אבל אפשר יהיה לבחון את זה אולי אחרי שמשרד הבריאות יבחן את האפשרויות.

עו"ד ואאיל עבאדי.

שלום, אני מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה. אחראי על עובדים זרים ועובדים פלסטינים בהסתדרות.

עובדות אין לך.

לא. אני רוצה לדבר באופן כלי על ההסתדרות, איך נעזור למוקד הזה. יש לנו גם איגוד בניין, שיש בו עובדים ועובדות, איגוד עובדי ניקיון, איגוד החקלאות, איגוד המלונאות ואיגוד המסעדנות. כולם תחת ההסתדרות החדשה. אנו יודעים איפה העובדים משובצים, היכן הם עובדים. יש לנו רשימה של המעסיקים שלהם. רוב העובדים הם חברים, מעל 60%, 70% בהסתדרות. אנו נותנים להם שירותי ייעוץ משפטי על הזכויות שלהם. מלווים אותם, מבקרים אותם באתרים. אם יש לכם מידע שאתם רוצים להנגישו, וזה כתוב, אתם יכולים להעבירו אלינו. אם זה מתורגם, עשיתם לנו עבודה קלה. אם לא, אנחנו יכולים לתרגם אותו. יש לנו ההסכם הקיבוצי, תרגמנו אותו לשבע שפות ומחלקים אותו והזכותונים של העובדים בענף הבניין, באתרים. אנחנו יכולים לעזור לכם. אנו משתתפים במיונים של העובדים הזרים שנעשים בארץ המוצא שלהם. אנו מלווים אותם מארץ המוצא עד שישובצו באתרי הבניין בכל רחבי הארץ. גם החברות הקבלניות שמעסיקים אותם חברים אצלנו בקרן לעידוד ענף הבניין. יש לנו רשימה של כל המעסיקים שמעסיקים אותם. אנו יכולים לשלוח למעסיק את העלון והמידע שאתם רוצים להפיץ לעובדים, לבקש ממנו להפיץ, ובכובע השני אנו ההסתדרות שמייצגים את העובדים, גם יכולים לשלוח את המידע, אם זה בסמ"ס, בפליירים, בשלטי חוצות, אם זה במוקד של ההסתדרות, בכל השפות. אנחנו יכולים להודיע על קיום המוקד, על השירותים שניתנים, שהם זכאים להם. אנו לא יכולים ללכת למולדובה, לעשות מיון לעובדים, לבחור את העובדים שאנחנו רוצים להביא לכאן, למנוע מאחרים לבוא לכאן ולהבטיח להם דברים וכאן לומר כשהוא חולה או זקוק לטיפול רפואי, לומר: לא מגיע לך. הבטחנו לו בשעת המיון הראשונית בארץ המוצא שלו.

תודה רבה. משרד הבריאות, האם אתם ביחסים עם ההסתדרות, עם מה שהם מציעים? יש ממשקים? אתם מתעדכנים?

לא אך נשמח לקשר.

רקפת, בבקשה.

שלום. לא הצלחתי לקבל קישור לוועדה ואשמח שתעדכנו אותי מה היה.

אנחנו ביום מהמם. בגדול, בגדול, אשאל אותך שאלות, ותעני. אחת, אנו מדברים על תפקיד קופת החולים כדי להנגיש את כל הזכויות של עובדות ועובדים זרים דרך קופות החולים. מתקשרת אליך עובדת זרה ואומרת: אני רוצה טיפול פסיכיאטרי. מה קורה מאותו רגע?

בתוך הפוליסה שלהם יש להם אישור. אני נותנת שירותים עבור חברת הביטוח בהתאם לפוליסה שחברת הביטוח נותנת להם. הם קונים ממני שירותים. מה שהפוליסה מאפשרת זה שירותי אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, מצב חירום רפואי לתקופה של עד 60 יום. זה מה שאני מכירה מהפוליסה. את זה אנו מאפשרים. הפוליסה היא של חברת הביטוח. אני נותנת להם את השירותים.

נוסח הצו מבלבל, ולא מבהיר אפילו לקופות החולים, מה הן צריכות לתת במסגרת השירותים.

למה לא מבהיר?

כי יש חובה לתת את השירותים שבתוספת השנייה במסגרת הפוליסה הזאת. כשהם כוללים גם את השירותים הפסיכיאטריים, זה חלק מהשירותים שיש לתת בממסגרת הפוליסה. ההגבלה שאת מזכירה, קצת מטעה.

רקפת אומרת שאצלה הכול ברור. היא אומרת: אני מקבלת את זה מהביטוח הפרטי, מחברת הביטוח, אני מנגישה להם את השירותים. מה שחברת הביטוח מבקשת ממך, את אומרת: יש לי השירותים. רציתי לשאול, כשאת מגישה להם את השירותים, הם ניתנים – מניחה שהם שווים לכל האזרחים, מה שאת מנגישה לאזרחים ישראלים, את מנגישה לאותו עובד זר.

נכון. מה שיש בפוליסה, זהה למה שיש לאזרח אצלנו.

האם את נתקלת באתגרים מסומים עם העובדים הזרים? יש שם התנגשויות? דברים שלא ברורים?

אני פחות במרפאות כדי לומר. לא מכירה משהו ספציפי שעלה מולי.

את אומרת שהכול בסדר.

אני לא מכירה בעיות שעלו.

שאלת סקרנות לגבי השירותים הפסיכולוגים. אין אפשרות להנגיש שירותים פסיכולוגיים לעובדים זרים. את מתקשרת - יש לך חברות הביטוח, אומרים שרוצים להנגיש את זה לעובדים זרים ועובדות זרות בארץ. מה עמדת קופת חולים? יש לך אפשרויות? יש לך מאגר?

הנושא של בריאות הנפש הוא בעייתי בכל קנה מידה. חסרים לנו מטפלים, יש בעיות תורים. גם לאוכלוסייה הרגילה. אז אני משערת שלא יהיה פשוט לייצר גם ציר נוסף בתחום הזה שגם כך מאוד בעייתי.

הבעיות שלו במחסור?

כן, מחסור מאוד גדול במטפלים, שיוצר צוואר בקבוק של תורים. זה ידוע לכל הגורמים במערכת הבריאות. גם עכשיו רוצים - החליטו להרחיב את תחום ההתמכרויות – יהיו עוד מטפלים שנצטרך להכשיר. זה מצרך במחסור לצערי הרב, הנושא של בריאות הנפש. לא יודעת כמה יהיה פשוט להוסיף עוד תחולות.

בגלל ההתמכרויות – מכשירים רופאי משפחה לעניין של התמכרויות?

היתה ועדה בנושא התמכרויות וחלק מסיכומיה היו שרוצים לעשות מבחן תמיכה שהקופות יראו איך הן יכולות להרחיב את השירותים בתחום. אנחנו כרגע מתארגנים לאור סיכום הוועדה לראות איך אנו נערכים לתחום.

הבנתי. בבקשה.

שמי מנחם עזריאל. אני מקרן עמית מההסתדרות הלאומית. מאוד משמח מה ששמענו ממשרד הבריאות על הקול קורא - הפרסום שהולך לצאת. נשמח מאוד, כי אנו מלווים, אי אישית המדריך הראשי בהסתדרות הלאומית. אנו יורדים לשטח, נמצאים אתם בשטח. גם העובדים הסינים וגם אלה המולדביים, האוקראיניים. יש לנו רשימות תפוצה של העובדים אצלם. אנחנו מלווים אותם בבתי חולים. בתקופת הקורונה עבדנו בשיתוף פעולה מלא עם פיקוד העורף וליווינו את העובדים.

הבעיה העיקרית זה מתחיל ברישום הטופס הביטוחי. כלומר הבעיה השפתית. מביאים להם טופס בעברית והעובד חותם על זה. פה מתחילה הבעיה שהעובד לא יודע על מה חתם ומקבל את הביטוח במקרי חירום, של ניתוח לא עלינו. מה שעלה פה לגבי עובד שעוזב את המעסיק או שעובר, פעמים רבות המעסיק לא מדווח ומוריד מהם את הביטוח. העובד לא מבוטח ואין רצף, והעובד לא יודע שאין לו ביטוח. לכן כאמור נשמח ברגע שתוציאו את הברושור הזה להפיץ אותו. זה יגיע לכל עובד. כי בתקופת הקורונה הקמנו מוקד רפואי מבית פמי פריום. פנו לשם עובדים. באופן השוטף, כי אנו בשטח, אנו מלווים את העובדים – בתי חולים, לתרגם בבתי מרקחת, קופות החולים וכו'. נשמח לעבוד בשיתוף פעולה מלא.

תודה רבה. אני רוצה לומר תודה רבה למשרד הבריאות שהגעתם, על הנכונות להראות התקדמות, ואתן רואות אתנו עין בעין את המצב. תודה לכל משרדי הממשלה, לכל מי שהשתתפה בדיון. אסכם את הדיון.

סיכום דיון שירותי בריאות הנפש והנגשה שפתית של שירותי רפואה לעובדות ולעובדים זרים.

1. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקבל בהקדם עדכון על תיקון צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד) בנוגע לתאונות עבודה.

2. שירותים פסיכיאטריים: הוועדה קוראת למשרד הבריאות להוציא הבהרה לחברות הביטוח בנוגע לזכאות לשירותים פסיכיאטריים במסגרת פוליסת עובד זר. הוועדה מבקשת לקבל עדכון בנוגע לפעולות שבוצעו על מנת להנגיש את המידע ולוודא את ביצועו.

הוועדה מבקשת לקבל הסבר בנוגע למגבלה על הזכאות לאשפוז פסיכיאטרי בצו, הגבלת התקופה ל-60 ימים בלבד והסיבות לכך.

3. שירותים פסיכולוגיים: הוועדה קוראת לכלל הגורמים במשרד הבריאות ובמשרד האוצר לקיים דיון על הכללת השירותים הפסיכולוגיים בשירותים הניתנים לעובדות ולעובדים הזרים. הוועדה תקבל עדכון על ההתקדמות בנושא – כל התקדמות. תערבו אותנו בכל האתגרים שעומדים בפניכם - בעוד חודש.

אני מבקשת כיושבת-ראש הוועדה להתמקד בקבוצה מסוימת של העובדים והעובדות הזרות בענף הסיעוד כקבוצה ראשונה שתוכלו להתחיל ללווין עליה, להתמקד בה, לבחון אותה כצעד ראשון.

הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין יחד עם משרד הבריאות לבחון אפשרות להסדרה במסגרת ההסכמים הבילטרליים של שירותים פסיכולוגיים באופן מקוון מול מדינת המוצא. הוועדה מבקשת לקבל עדכון אודות ההיתכנות של הסדרה כזו.

בנוגע לשירות התרגום החדש לשפות סינית ותאית, הוועדה קוראת לרשויות השונות, בדגש על רשות האוכלוסין וזרוע העבודה, לסייע למשרד הבריאות בהפצת – כמובן, לפני שתסייעו – אני יודעת שתרצו לסייע, כולל ההסתדרות ועמיתים מההסתדרות הלאומית, כולכם רוצים אבל דבר ראשון שצריך שתנגישו להם את המידע. נשמח שמשרד הבריאות ינגיש את המידע לזרוע העבודה ולמשרדים השונים, ואתם תסייעו למשרד הבריאות בהפצה והנגשת המידע לעובדות והעובדים הזרים בלשכות הפרטיות. מבקשת גם שתעבירו לנו את כל המידע שאתן מוציאות בסוף היום, גם לוועדה, גם לנו יש עמוד פייסבוק. אמנם לא מתורגם לשום שפה חוץ מערבית. אנו עוזרות ועוזרים לכולם פה.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות להעביר את המידע להסתדרות העובדים על מנת שיסייעו בהפצת המידע.




אני רוצה להודות שוב למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל וליועצת הוועדה מטעם הוועדה לטל יבץ, ליעל אורבך שלנו מהלשכה שלי, שממונה על ענייני הוועדה וכמובן ליועצת המשפטית שלנו עו"ד נעה בן-שבת ולנועם עינב הדובר ולדובר הוועדה מאיר, רק התחיל אצלנו. המשך יום יפה וטוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.