פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



23
ועדת הכלכלה
23/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 242
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 11:00

1. דיווח שרת הכלכלה והתעשייה בהתאם לסעיף 100 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2021-2022), התשפ"ב-2021 בעניין היערכות ליישום הרפורמה בייבוא
2. טיוטת צו קבוצות ייבוא – בחינת ההסדר שמתגבש ושיוך המוצרים לקבוצות הייבוא השונות

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם
אורי מקלב
יבגני סובה

יוראי להב הרצנו
יצחק פינדרוס
נירה שפק

שרת שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
רון מלכא - מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

ינון אלרועי - משנה למנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה

גלית יעקובוב - משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

אסף יקותיאל - פרוייקטור רפורמה, משרד הכלכלה והתעשייה

נעם דן - רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

יניב גיאת - מהנדס, משרד האנרגיה

רן אברהם - מנהל תחום בנייה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

פנינה אורן שנידור - מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אתי פלר - מנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

וירג'יני ברשושה - מנהלת קטגוריה מותג פרטי קרפור, נציגי יבואנים

שי בן אבי - סמנכ"ל סחר שרשרת אספקה- מותג פרטי קרפור, נציגי יבואנים

אופיר גמליאל - מנכ"ל ITL LTD , נציגי מעבדות

תרצה אטיה
- חוקרת, פורום קהלת

אלי שלום סתוי - יו"ר פורום מזון ומכולות

אביגל כספי

עידית חנוכה

הילה מליחי


1. דיווח שרת הכלכלה והתעשייה בהתאם לסעיף 100 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2021-2022), התשפ"ב-2021 בעניין היערכות ליישום הרפורמה בייבוא
2. טיוטת צו קבוצות ייבוא – בחינת ההסדר שמתגבש ושיוך המוצרים לקבוצות הייבוא השונות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת הכלכלה. אנחנו מתחילים ישיבה שנייה היום באחד הנושאים הכי חשובים לכלכלה הישראלית, רפורמת הייבוא. אנחנו מכנים אותה רפורמת הייבוא, אבל היא משפיעה גם על הייצוא ועל הייצור כי בחלק מרפורמת הייבוא בתוך הוועדה, באותן עשרות שעות שהוועדה דנה, יצרנו אפשרות גם ליצרנים הישראלים לאמץ ולפעול על פי תקן אירופאי, ולהקל גם על היצרנים הישראלים באגרות ובסוגיות נוספות. נמצאת אתנו שרת הכלכלה, ואנחנו שמחים שהיא אתנו, לדווח על ההיערכות לכניסה לתוקף של מרכיבים ברפורמת הייבוא ועל האתגרים. אני מניח שעלו פה נושאים קצת מורכבים. אני לא אאפשר פה שוק ולא הצגות – מי שנוכח כאן וידבר לעניין יוכל לדבר, ומי שיעשה ברדק יצא מיד. עוד אין פה חברי כנסת, אבל הנציגים והאורחים, אני אאפשר לכם, תדברו קצר ולעניין, גם למי שיש הסתייגויות.

הרפורמה הזאת היא רפורמה מורכבת מאוד, לוועדה היה תפקיד מגשר בין משרדי ממשלה, בין עמדות שונות במשרדי הממשלה, לקצב הפתיחה, לכמות המוצרים ולהסתייגויות נוספות שעלו במעלה הדרך, אבל בסך הכול, זו אחת ההצלחות הכי גדולות גם של משרד הכלכלה וגם של ועדת הכלכלה. המנכ"ל, ברוך הבא. שרת הכלכלה, בבקשה.

בוקר טוב. יושב-ראש ועדת הכלכלה, אני מודה לך מראש על ההזדמנות שלנו להציג בסמיכות למועד תחילת הרפורמה, ב-1 ביוני, סטטוס. ליווית את הרפורמה הזאת מתחילתה, ומבחינתי זו כמעט השקה של התוכנית ערב יישומה, ואני שמחה על ההזדמנות. נמצאים פה מנכ"ל משרד הכלכלה ואנשים שהובילו את כל הרפורמה הזאת גם בהיבטים של תקינה וגם בהיבטים המשפטיים המאוד מאוד מאתגרים ומורכבים. כל מה שאני אומרת, שאנחנו עדיין לפתחה של הרפורמה. בעיקר אני רוצה לומר לעצמי, לאנשים, לנו, שאנחנו ניבחן ביישומה, באופן שבו אנחנו נרצה להוכיח את ההשפעה שיש לרפורמה הזאת על המשק הישראלי.

אני אומר שאנחנו ניגשים לרפורמה בהקשר הרבה יותר רחב מנושא הייבוא בלבד. אנחנו מסתכלים על האופן שבו ישראל מייבאת מוצרים, מייבאת סחורות, אחרי 74 שנות קיומנו, ואנחנו שואלים האם אנחנו עושים את הדברים נכון? האם הדרך שבה אנחנו מייבאים מוצרים וסחורות במציאות שבה יוקר המחייה גואה, ולאו דווקא בגלל ישראל, אלא בגלל השפעות והשלכות עולמיות – אני לא אמנה אותן כאן, כולכם מכירים אותן – מה המשמעות לתהליכי הייבוא, והאם בשלה העת בחלוף כל כך הרבה שנים לשאול את עצמנו האם יש לנו הזדמנות לעשות את זה אחרת?

לשמחתי, כבר בהסדרים האחרון, אחת ההחלטות שהתקבלו בהסדרים הייתה לתקף את רפורמת הייבוא. לאורך עשרות שנים דובר על הצורך לשנות את המנגנונים ואת המכניזם של כניסה של ייבוא לארץ, וההסדרים עסק בעניין. אצלי בראש – אני חושבת שכל מי שנמצא ממשרד הכלכלה יכול להגיד את זה – יש מתח. יש מתח איך אתה שומר על התעשייה הישראלית ומבטיח שהיא מצליחה לייצר עצמאות באספקת סחורות – אנחנו רואים מה קורה למדינות שאין להן עצמאות ושתלויות במוצרים חיוניים באספקה שלהם, בוודאי ישראל, שמוגדרת כמדינת אי. המורכבות היא איך אתה משמר תעשייה מקומית, אבל איך אתה לא מעמיס רגולציה ובירוקרטיה – עוד אחת מההחלטות המשמעותיות של הממשלה האחרונה, שעוסקת בהורדת רגולציה ובירוקרטיה בהקשרים השונים. איך אתה משמר מצד אחד יכולת עצמאית, ומצד שני מאפשר פתיחה של כניסה של סחורות, של מוצרים.

לצד זאת, אם זה לא מספיק מסובך, בדקנו את זה תחת המשקפיים של בטיחות ובריאות הציבור. הרי אם הפקטור המשמעותי ביותר הוא מחיר, אז אתה יכול להגיד מה אכפת לי, שייכנס הכול, תהיה תחרות בלתי מוגבלת – אני מזכירה שהרשות לתחרות היא במשרד הכלכלה – וניסע לשלום, מה זה משנה מה יהיה בתעשייה הישראלית, ומה זה משנה בטיחות ובריאות הציבור? לא, זה עוד פקטור משמעותי שכאשר ישבנו לפרק את הנתיבים שבהם אנחנו רוצים לפעול ולקדם את הרפורמה, זה היה יעד מאוד משמעותי, להבטיח שלא תהיה כניסה של סחורות ומוצרים שחלילה, בצורה כזאת או אחרת יסכנו את הציבור. אבל זה לא מספיק, כי אתה יכול להסתכל על כל העולם, לקום בבוקר ולהגיד הכול מסוכן. אנחנו מנהלים את מערכת הייבוא לישראל באפס סיכונים, וככאלה נעמיס ונעמיס ונעמיס, ונבדוק כל פריט בכניסה לישראל, ועל פי הסיכון המקסימלי נבדוק את כלל המוצרים. גם היום, כשאנחנו נציג את הרפורמה, אתם תראו – ואני מניחה שיש אנשים שיגידו, אני שומעת את הקולות האלה לאורך החודשים האחרונים – למה לא עוד? למה לא למקסם את זה? אנשים פה ייכנסו אתכם ברזולוציה ויגידו לכם איך חלק מרכיב מסוים באותו מוצר כן, וחלק אחר לא משום שאנחנו רוצים לשמור על בריאות הציבור ואנחנו רוצים להבטיח שלא נעשה משהו שהוא חורג בסיכונים שלו, חלילה, לפגוע באנשים.

אז אם אתה לוקח את התעשייה המקומית ולוקח את הרגולציה שהלכה והתפתחה בחוסר פרופורציה לצורך לקחת סיכונים לאורך השנים והאופן שבו אנחנו רוצים להוריד מחיר לצרכן – אתה תשאל אותי: כמה תרדי במחיר לצרכן אם תפתחי את כל הייבוא? אני רוצה להגיד לך שאני רק רוצה לקוות שהגיוון, התחרות, הכמות, האיכות והאפשרויות של צרכן ממוצע לבחור בין יותר מוצרים בגיוון יותר גדול, יורידו את המחירים.

ופירוק המונופולים של יבואנים בלעדיים.

עוד סוגיה. תודה לך על זה שאתה מעלה את זה.

בלי זה לא נגיע. שם יש עוד עבודה.

עוד סוגיה. חלק מהעניין הוא גם להרבות בכמות היבואנים. עד היום החקיקה לא תמכה בזה. האם אנחנו יודעים להגיד שיבואנים גדולים שמשתלטים על נתח שוק מאוד מסוים, יוצרים לעצמם בלעדיות בייבוא, גם בשרשראות אספקה של ייבוא מסוים – מונחת עכשיו הצעת חוק שלי לייבוא מקביל שגובשה ונוסחה על ידי רשות התחרות, והתכלית שלה: בואו נעודד יבואנים לייצר תחרות על מנת להשפיע. לא זאת אף זאת, אם אתה רוצה להסתכל רחב יותר, המנכ"ל עוסק – ויכול להיות שנביא את זה לוועדה הזאת כדי שתדון בכך – בהבאת רשתות גדולות עולמיות שיבואו עם שרשראות האספקה שלהן. אנחנו רואים את "קרפור" כבר פה, ואנחנו רואים את "דנוב", ואנחנו רואים רשתות נוספות שמתעניינות בנו. חלק מהעניין, ואולי תעזור לנו בזה, איך אתה מתגמל את הרשתות האלה כדי לייצר עניין, תוך זה שאנחנו דואגים לעובדים ברשתות האלה כי אנחנו רוצים שיהיה מענה לצמיחה של הציבור הישראלי.

כשמסתכלים על כל המטריה הזאת, אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות. אין מוצר שלא נבחן, ואני ערה לזה שאתם רוצים להגיד אבל יש אפשרויות להרחיב ולהגדיל. תיכף תראו את המצגת שתעלה פה, אילו רזולוציות, כמה אלפי שעות הושקעו בחודשים האחרונים מאז שהעברנו את הרפורמה, כמעט לפני שנה, כשמוביל את זה התקינה וההיבט המשפטי והניהולי של המשרד כדי להבטיח שמה שהמקסימום שאנחנו יכולים לעשות, כולל ניצול הסמכויות שברשות השרה, אני יכולה לממש אותן, לעשות את הצעד הזה הכי מקסימלי. שיתוף הפעולה עם משרד האוצר בעניין הזה היה יוצא מן הכלל כבר מראשית הדברים, גם בהקשרים של מה במודל הצרה, וגם בהיבטים של קסיס, שתיכף ניגע בזה. באופן שבו יצרנו את שיתוף הפעולה – ואני שמחה שגם אתה נרתמת לזה בוועדה הזאת – אני חושבת שאנחנו מביאים בשורה משמעותית, תלוי איך תבחר לנהל את הדיון היום, ואם אנחנו נסתכל רק על מה שלא, או אם אנחנו נסתכל על הנתח המשמעותי של מה שכן.

אני חושבת שאנחנו מביאים בשורה משמעותית. אני חושבת שאנחנו רק בתחילת העניין. יש לנו ביום חמישי כנס יבואנים גדול מאוד, גם עם רשות המיסים, אגב, הם שותפים אמיתיים לתהליך, שהיו נכונים לקחת סיכונים באופן שבו אנחנו בודקים את כניסת המוצרים. נשב על במה אחת, ניתן תשובות ליבואנים, זה לא הכנס הראשון; וככל שאנחנו נצטרך לתת מענה, שירות, באתר, במערכת מידע שתומכת, תיכף תראה את זה, בכל צורך שהוא – וגם נלמד תוך כדי תנועה, אני לא מתביישת להגיד את זה. אם יש משהו שלא ראינו, אם יש איזה שטח עיוור שלא בחנו או לא בדקנו, כולל הסיפור של מכון התקנים הישראלי, שהוא מכון שאנחנו צריכים להבטיח שמשמר את היתרונות שלו לצד פתיחה של מעבדות נוספות, לצד בדיקת האפשרויות איפה התהליך יהיה הכי מהיר, הכי איכותי ושייתן גם בעניין הזה של המעבדות תחרות – גם מכון התקנים הוא תחת משרד הכלכלה.

כשאנחנו מסתכלים על ההזדמנות הזו, לתכלל את כלל העוסקים במלאכה, גם בהיבטים של רגולציה, גם בהיבטים של הובלת מדיניות, גם בהיבטים של פרקטיקה יישומית, וגם בתהליכי קבלת החלטות, שהם לא פה על השולחן כרגע, אבל כמו רשתות וכמו הורדת מכסים בהרבה מאוד מוצרים – יעלה פה העניין של הבניין לדוגמה, אז אפשר להסתכל רק דרך הקשית הזאת, אבל אפשר להסתכל גם רחב, על מה האוצר בשיתוף פעולה אתנו: הורדנו מכסים בהיבטים של חומרים בכניסה לארץ. אתה לא יכול להסתכל על זה במהודק, זה כולל גם את זה וגם את זה. בעיניי יש פה הזדמנות גדולה, ואני מאוד שמחה על האפשרות להציג אותה. אני רצה לשגריר בחריין.

תודה. תישארי כמה שאת יכולה, ואם תקדמי את הכלכלה עם בחריין – שיבוא להגיד שלום תגידי לו. תגידי לו שיבוא להגיד שלום. שיבוא להגיד שלום. גם הייבוא מבחריין יהיה קל יותר בעקבות הרפורמה. תגידי לו שזה כבר טוב.

מכל העולם.

אנחנו נפעל באופן הבא: נקבל דוח סטטוס של יישום הרפורמה ממנכ"ל משרד הכלכלה, ואחריו נציגי משרדים שהם דרמטיים לחקיקה הזאת כמו הבריאות, האוצר והאחרים. לאחר מכן נפתח לסבב חברי כנסת. בהצגה שלך, המנכ"ל, דיברנו בזמנו על מערך הפיקוח החדש, איפה זה עומד מבחינת ההיערכות, המינויים והפעולות בפועל שננקטו, מערך המעבדות שיתמוך בבדיקות וכולי, שילוב עובדי מכון התקנים בתפקידים חדשים – מה התקדם בדבר הזה? וכמובן מדיניות ההחרגה, כי בכל זאת, נכון לעכשיו יהיו פה מוצרים רבים, ומה היו מבחינתכם השיקולים? לפעמים אלו שיקולים של משרדים אחרים, והם גם יצטרכו להציג את זה. לאחר הצגת המנכ"ל ומשרדי הממשלה, תהיה התייחסות של הח"כים, ואחרי זה התייחסות של נציגי הארגונים וגופים נוספים ככל שהזמן יאפשר לנו.

את מערך הפיקוח לא הוא מפעיל.

גם. גם. גם.

כן, בוודאי.

או שמכון התקנים - - -

הוא אחראי על יישום הרפורמה בכל היבטיה, שבתוכה יש פיקוח והיערכות. מצד אחד משחררים ואפשר לייבא בהצהרה, אבל מצד שני, צריך מערך שמונע זליגה, סיכונים וכולי. בבקשה המנכ"ל.

בוקר טוב. תודה, אדוני היושב-ראש על ההזמנה ועל ההזדמנות לבוא ולהציג את הסטטוס. אני חייב להגיד שאני נמצא פה עם הצוות המקצועי, ואנחנו גאים ושמחים להציג את הסטטוס כפי שהוא. לקחנו על עצמנו יעד מאוד שאפתני. זו ההזדמנות להודות לשרת הכלכלה שנתנה תמיכה וגב, ולא היינו מגיעים להישגים שהגענו אליהם בלי השותפים ובלי התמיכה החזקה הזאת וההובלה של שרת הכלכלה, כי כמו שתיכף תראו, נדרשו פה הרבה החלטות משמעותיות כדי שנגיע לסטטוס הזה שבו אנחנו אומרים לך, אדוני היושב-ראש, עמדנו בכל היעדים השאפתניים שלקחנו על עצמנו. הרפורמה הזאת, למרות שהיו הרבה אפיקורסים, תצא לדרך במלוא היקפה ב-1 ביוני. כמו שהשרה אמרה, אנחנו נמשיך ונטייב ונשפר ונעמיק ונרחיב.

קודם כל, חשוב להדגיש, הרפורמה הזאת היא חלק ממלחמה לא מתפשרת, רחבה מאוד, שמובילה שרת הכלכלה ביוקר המחייה. זה קודם כל. אנחנו מבינים שיש לנו קושי משמעותי בכלכלה הישראלית. סקר שנעשה במשרד הכלכלה הראה שהציבור הישראלי מוטרד בעיקר ובראש ובראשונה מיוקר המחייה, אפילו יותר מהאיום האיראני. זה משהו שאנחנו כמשרד הכלכלה - - -

רגע, רון. אני מבקש דממה באולם. אף אחד לא מדבר בבקשה.

אנחנו במשרד הכלכלה והתעשייה לוקחים את זה ברצינות, ואנחנו בדיוק הגוף שרואה את שני הצדדים של המשוואה – מצד אחד, החשיבות של התעשייה המקומית, חיזוק שלה, שיפור היכולת שלה להתחרות בזירה הבינלאומית; ומצד שני, הרצון להוריד את יוקר המחייה, לאפשר יותר תחרות, גיוון, איכות של מוצרים ומחירים שאנשים יוכלו לגמור את החודש. זה מאוד חשוב, והניסיון לאזן זו הרפורמה הזאת, עם כל הצעדים הדרסטיים והדרמטיים שנלקחו פה כדי לאפשר את התמונה. המטרה, כפי שמופיע פה בשקף, היא הגברת הייבוא, הגיוון וההיצע לצרכן, יותר יבואנים, יותר מוצרים, בתהליך יותר זול ויותר יעיל. חיזוק התחרות – תחרות היא זו שתבטיח לנו שאכן הסרת החסמים שאנחנו עושים בצורה מאוד אמיצה ונחרצת תתגלגל גם לצרכן, ויותר שחקנים וגיוון של מוצרים יאפשרו תחרות שתוריד את המחיר של המוצרים וישפרו את האיכות.

הורדת מכסים זה תהליך מקביל שאנחנו עושים. כאמור אלו גם התקנים, גם המכסים, אותם חסמים שיצרנו במהלך הבנייה של כלכלה מדהימה, למופת, שבנינו בסך הכול במשך 74 שנים, והיום אנחנו מספיק בטוחים בעצמנו כדי להוריד את החסמים האלה ולאפשר גם את הורדת יוקר המחיה. וכמובן, צמצמום הרגולציה והבירוקרטיה, שהלכה ונערמה לאורך השנים, ופה עשינו טיוב משמעותי מאוד, סדר פסח, ברגולציה ובבירוקרטיה.

הרפורמה מבוססת על החלטת ממשלה 243, תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחייה מה-1 באוגוסט. היא עוגנה בחוק התקנים ובפקודת הייבוא והייצוא. היא תוצר של שיתוף פעולה בין-משרדי בהובלת משרד הכלכלה והתעשייה, ובשיתוף מלא של משרד האוצר, על אגפיו השונים – מינהל המכס, כפי שהשרה ציינה, אגף תקציבים, שהוא השותף העיקרי שלנו ובלעדיו זה לא היה קורה, והחשב הכללי, משרד המשפטים וכן יחידות שונות גם ישראל דיגיטלית שמאוד תרמה, רשות התקשוב, רשות התחרות, כולם נתנו את ידם להצלחה של הרפורמה הזאת.

בתהליך הסיווג מחדש – שאני אתאר יותר מאוחר – של התקנים לקבוצות ייבוא במטרה להקל את תהליך הייבוא שולבו הרגולטורים השונים, כל אותם רגולטורים שמעורבים בקביעת התקנים: משרד הבריאות, הגנת הסביבה, התקשורת, הפנים, ביטחון הפנים, החינוך, האנרגיה, בינוי ושיכון ותחבורה. עשרות ומאות שעות ישבנו איתם כדי לעבור תקן-תקן, מאפיין-מאפיין, דרישה-דרישה, כדי לוודא שאנחנו מאזנים בין הרצון לשמור על בטיחות ובריאות מצד אחד, אבל מצד שני, גם להוזיל את יוקר המחיה באמצעות הגברת התחרות. הבשורה ליבואנים היא שאפשר למצות אפשרויות ייבוא חדשות ומקלות, ואני אראה עד כמה מקלות, מקלות בצורה דרמטית, וגם ייבוא בערוץ נוסף על פי תקינה בינלאומית וצמצום הצורך בבדיקות במסלול התקנים הישראלי, הורדת הנטל הבירוקרטי שיאפשר ליבואנים לקצר זמנים ולהתייעל, עלויות הייבוא, תהליך הייבוא והסרת חסמי ייבוא שיאפשרו גיוון של המוצרים ותחרות, תיכף אני אראה את זה. ברפורמה יש שני וקטורים – עד ה-31 במאי ניתן לייבא רק בערוץ ישראלי, רק מוצרים שעומדים בתקינה ישראלית. מה שהרפורמה הזאת עושה, שני דברים: מקלה מאוד את הערוץ הקיים היום של ייבוא על פי תקן ישראלי, אדוני היושב-ראש, אבל גם פותחת בצורה דרמטית ערוץ שלם נוסף של ייבוא על פי תקן בינלאומי, שזה שינוי מלא של הקונספט. לא רק תקן ישראלי, גם תקן בינלאומי, אותן מדינות שאנחנו מכירים בתקנים שלהן, אפשר לייבא את המוצר גם אם הוא לא עומד בתקן הישראלי. מה שטוב לאירופה, לארצות הברית, לקנדה, טוב גם לנו.

אם נסתכל על השקף הזה, שזה השקף שמקבץ את כל המשמעות של הרפורמה והניסיון לזקק אותה לשקף אחד – זה כמו הלל הזקן, שאלו אותו: כל התורה על רגל אחת? אז הוא אמר: ואהבת לרעך כמוך; אז הנה, זה זה. מצד שמאל הטור אומר מה היה לפני הרפורמה – ייבוא רק לפי תקן ישראלי, כאשר הייבוא התחלק לשלוש קבוצות לפי רמת הסיכון. קבוצה ראשונה – מוצרים שמחייבים בדיקה מלאה בכניסה לארץ. בדיקה יקרה שלוקחת זמן, זמן של אחסון, עלויות מימון וכולי, מסרבלת מאוד את התהליך. הקבוצה השנייה היא קבוצה שמחייבת רק בדיקה של דגם – פעם אחת בודקים דגם ואחר כך אפשר לשווק. הקבוצה השלישית, המקלה ביותר, היא קבוצה שהיבואן רק מצהיר שהמוצרים עומדים בתקן והוא יכול לייצא. הקבוצה הרביעית היא פחות רלוונטית, זה לתעשייה, פחות רלוונטי. מה שמצד ימין של הקו השחור האנכי - - -

רק שנייה, זה מספר המוצרים? אתה מדבר על קבוצה 1?

על תקנים. לא, לא, תקנים. שאלה טובה.

- - - עשרה מוצרים.

תקנים.

התקנים. התקנים למוצרים.

תקנים. תקן זה קטגוריה של מוצרים. יכולים להיות מאות ואלפי מוצרים. למשל תקן של מוצרי חשמל – מאות מוצרי חשמל תחתיו.

מימין לקו האנכי השחור זה מה שיש לאחר הרפורמה. קודם כל, במסלול הישראלי, ייבוא לפי תקן ישראלי, שזה החלק השמאלי של התהליך שלאחר הרפורמה, שימו לב מה קרה פה: מ-244 תקנים שחייבו בדיקה בכניסה, ירדנו ל-110. עברנו ממש עם מסרק צפוף וכל מה שניתן היה להוריד ושיכולנו לחשוב שיש לנו סיכון מבוקר ואנחנו לא מסכנים את בריאות הציבור ואת הבטיחות שלו, הורדנו. זאת אומרת, יותר ממחצית מהתקנים ירדו. הקבוצה השנייה נשארה אותו דבר. הקבוצה השלישית גדלה באותו היקף, זאת אומרת, 134 תקנים, עשרות אלפי מוצרים לא מצריכים יותר בדיקה בכניסה לארץ במסלול הישראלי, המסלול הקיים היום. זו דרמה. זו דרמה. אני יכול להגיד ש-78 מתוך התקנים האלה שירדו הם תקנים, שכפי שהשרה אמרה, היא השתמשה בסמכות שלה בהתאם לוועדה מקצועית שאני עמדתי בראשה, וההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת הרגולטורים.

78 תקנים העברנו לקבוצה 3 כי הבאנו חוות דעת נגדית שהראתה – אם אנחנו נסתכל בניהול סיכונים מבוקר, זה מאוזן להוריד, למשל נורת ליבון, לדוגמה. נציגי רשות החשמל אמרו אנחנו חושבים שזה צריך להיות בקבוצה 1, כל נורה שתגיע לבדוק אותה כי יש סכנת התחשמלות. בשום מקום בעולם זה לא קיים, בדקנו, זה הצריך בדיקה יסודית, ואנחנו גם לא מכירים אפילו מקרה אחד, וגם לא רשות החשמל, שמישהו התחשמל מנורת ליבון. אז אמרנו שזה יהיה סביר, בניגוד לעמדת רשות החשמל להגיד שנורת ליבון יכולה לעלות לקבוצה 3. זה לא אומר שהיא לא צריכה לעמוד בתקן, היא חייבת לעמוד בתקן, אבל לא חייב לבדוק כל נורה ונורה בכניסה לארץ, היבואן יצהיר שהיא עומדת בתקן, ומערך הפיקוח המאוד יעיל שלנו – שתיכף נדבר עליו – יבדוק שאכן ההצהרה שלו נכונה והוא לא מפר אמון. זו דוגמה, והיו עוד הרבה כאלה. סרקנו עשרות ומאות תקנים, להבין איזו עבודה נעשתה, ממש עבודת פינצטה, עבודת נמלים.

זה רק בערוץ הישראלי, השינוי הדרמטי, אבל בנוסף, כפי שהסברתי, אדוני היושב-ראש, פתחנו ערוץ בינלאומי – אפשר לייבא בתקן בינלאומי מהמדינות שבהן אנחנו מכירים בתקנים: אירופה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה. לדוגמה, אני רוכב אופניים. עד היום יכולתי לרכוב רק על אופניים שעמדו בתקן ישראלי, אבל ראיתי בעולם הרבה מאוד אופני שטח יפהפיים, אוסטרליים, קנדיים, אמריקאים, שפשוט לא עמדו. אפשר עכשיו לייבא אותם. החל מה-1 ביוני אפשר לייבא כל מה שעובד בתקן הבינלאומי ממדינות שאנחנו מכירים בתקן שלהן.

רק לדייק. נכון להיות, ישראל מכירה בתקן של אירופה, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה. אלה תקנים שאנחנו מכירים בהם.

כן. מדינות שאנחנו מכירים בתקנים שלהן.

ואם הייצור של התקנים האלה בוצע בסין או בהודו, אבל לפי התקן הזה, זה גם נחשב?

כן. אם זה מוצר שיוצר בסין, יובא לאירופה ומוכר בתקן האירופאי, אז כן.

ואם סין מייצרת על פי תקן אירופאי ורוצה לשלוח לארץ? זה מוצר שעבר גם באירופה או רק מיוצר על פי תקן אירופאי?

היבואן יצטרך לבדוק ולהראות בתעודת בדיקה שזה אכן עומד בתקן האירופאי.

אבל יכול ייבוא ישיר מסין על פי תקן אירופאי.

יצטרך היבואן להצהיר ולהראות שזה עומד בתקן האירופאי כי זה לא טריוויאלי. תראו את הדרמה פה – מתוך 353 תקנים שנבחנו לצורך ייבוא במסלול הבינלאומי, 299 נכנסו פנימה. זאת אומרת, 85% מהתקנים שבחנו, אנחנו נאפשר יבוא שלהם על פי התקן הבינלאומי. היבואן יצהיר שזה עומד בתקן בינלאומי וישווק, שזו דרמה. זה מוריד בצורה משמעותית את העלויות ואת התהליך של הייבוא, יאפשר ליותר יבואנים להביא מגוון רחב יותר של מוצרים, ושהם יתחרו על הכיס של הצרכן הישראלי.

אני עובר לשקף הבא. הסברתי על פתיחת המסלול הכפול, ואיפה אנחנו עומדים. הסתיים גיבוש הרשימה החיובית, אותה רשימה - - -

רגע, תחזור לשקף של הלל. תוספת שלישית למטה, מה הדבר הזה? איך זה מתייחס לדברים האחרים?

תודה על השאלה. תודה על השאלה. יש שקף בהמשך שמסביר את זה. אנחנו פרסמנו במסגרת החוק תוספת שלישית של תקנים שיש בהם מוצרים מסוימים שמסכנים את בטיחות ובריאות הציבור ולכן יש בהם מוצרים שלא ניתן לייבא לפי המסלול הבינלאומי, ואותם פירטנו ברשימה, ויש רשימה חיובית - - -

מספרית, 349 הוא בנוסף ל-525?

יש פה חפיפה. זו שאלה מצוינת. כפי שאמרנו קודם, תקן הוא קטגוריה של מוצרים. בוא ניקח למשל מוצרי חשמל – את הרוב המוחלט של מוצרי החשמל אפשרנו לייבא במסלול הבינלאומי, אבל יש מספר מוצרי חשמל שהם מסוכנים לבטיחות ובריאות הציבור, כמו לוח חשמלי מסוים וכולי, שאמרנו לא ניתן. לכן התקן של מוצרי חשמל יופיע גם ברשימה החיובית וגם ברשימה השלילית של צריך לבדוק ולוודא לפני שמייבאים.

אבל 349 – לא כולו חלק מה-525 הרשמיים, יש עוד אחרים?

לא, הוא חלק מ-525.

הוא בתוך ה-525.

ברור. ברור. 172 בכלל לא היו לבחינה כי על פי חוק מוצרי לחץ, הרמה, כל אלה שמרימים פועלים, לא נכללו ברפורמה על פי חוק.

אז 349 הוא חלק מה-525.

ברור. ו-121 הם כאלה שהם חופפים, למשל מה שהסברתי עכשיו על מוצרי חשמל – זה יופיע גם ברשימה השלילית שלו וגם ברשימה החיובית, שנקראת פה רשימה שלישית. הרשימה הראשונית שגובשה בנובמבר 2021 והוצגה לך, אדוני היושב-ראש, כללה 200 תקנים, ומאז הוספנו עוד 99 תקנים. ממש תקן-תקן, פירוט-פירוט. כלומר, 85% מהתקנים נכנסנו. כלל התהליכים נעשו בהתייעצות ציבורית מלאה – פרסמנו להתייחסות הציבור, הערות הציבור, התייחסנו אליהן בכובד ראש, כך שהכול נעשה על פי חוק ועל פי התהליך הנכון, השקוף והמלא.

לשאלה שנשאלה פה על האכיפה – כפי שהסברנו גם בפעם הקודמת, אדוני היושב-ראש, הרפורמה הזאת מגלמת שינוי פרדיגמה ממצב שבו אנחנו בודקים הכול בכניסה ולוקחים אחריות מלאה כמדינה, אנחנו מעבירים אחריות ליבואן. אומרים לו אנחנו מאפשרים לך במרבית המוצרים להצהיר שזה עומד בתקן ולשווק, אבל אנחנו גם מצפים ממך לאחריות. לכן אנחנו בנינו מערך אכיפה שלם שלא היה עד כה, תיכף אני אפרט מה הוא כולל. האכיפה הזאת היא מאוד מתקדמת ביכולות שלה, מערכת מחשוב מתקדמת שעשינו בשיתוף מלא עם המכס. אני אציין במאמר מוסגר שהמכס הישראלי נחשב מוביל עולמי בניהול סיכוני מטען מסחרי, הוא חבר בפורום המכס הבינלאומי. בשיתוף פעולה מלא שלנו עם המכס, מנהל המכס, שהיה אתנו כמה פעמים, אפילו בשבוע שעבר היה אצלי, בנינו מערכת של מעקב אחר יבואנים ואחר מוצרים שתיתן לנו אינדיקציות לסימנים מחשידים, ולכן המערך שאנחנו בונים הוא מערך שיהיה סלקטיבי וידע לאן ללכת ואיפה לבדוק במקומות שבהם יש הסתברות יותר גבוהה להפרה. במדיניות האכיפה שלנו אנחנו מאפשרים ליבואנים לעשות בדיקות וולונטריות ואנחנו נתחשב.

הגדלנו – ואתה זוכר, אדוני היושב-ראש, זה היה אצלך ובתמיכה שלך, ותודה – את הסנקציות והעיצומים הכספיים שאנחנו נטיל על מי שיפר את האמון שלנו. זאת אומרת, יבואן שיפר אמון, קודם כל, רישיונו יישלל במקום והוא צפוי לקנסות שיכולים להגיע למיליוני שקלים, ובמקרים קיצוניים זה גם פלילי, אז הוא גם ייכנס לכלא. חיזקנו את התחום של ביטוח חבות מוצר כדי לעשות מה שנעשה בעולם. אנחנו בקשר עם חברות הביטוח, עם אגף שוק ההון באוצר, ששוב, משתף אתנו פעולה בצורה נהדרת, ואנחנו מחזקים את התחום הזה של ביטוח חבות מוצר. היבואנים יוכלו לבטח את עצמם לא רק ברמת יבואן, גם ברמת מוצר. תהליך הערכת הסיכונים של חברות הביטוח יהיה שקוף לנו, אנחנו נראה את הפרמיה שנקבעת, זה ייתן לנו אינדיקציה איפה הסיכון יותר גבוה ואיפה הוא יותר נמוך ואנחנו נדע איפה לבדוק, כך שכמו שאמרתי, האכיפה תהיה אכיפה חכמה, וכמו שאמרנו, נפגשנו עם חברות הביטוח, ואנחנו בשיתוף פעולה איתם, כלומר, יש מערך שלם של אכיפה ובקרה.

במערך האכיפה יש לנו עכשיו 24 מפקחים שנמצאים עכשיו בהכשרה מיוחדת וייעודית לתחום הזה. גייסנו שלושה עורכי דין נוספים. אם נראה לנכון, במידת הצורך נגייס עוד מפקחים, יש לנו את האפשרות ואת האמצעים לעשות את זה. יצרנו מסלול ייעודי, וזה בתיאום אתך, אדוני היושב-ראש, תמיכה שלך, לגיוס של אנשים שנפלטים ממכון התקנים. בסך הכול, השינוי הדרסטי שעשינו בהיקף הבדיקות גורם לכך שבסופו של דבר כ-300 איש כנראה יפרשו בצורה כזאת או אחרת ממכון התקנים כי היקף מעורבות הבדיקות שלו יורד, ואנחנו נעשה כל מאמץ לקלוט, ואפילו לתת עדיפות לקליטה של עובדי מכון התקנים, מה גם שיש להם את הכישורים לצורך ביצוע אכיפה אפקטיבית. הקצינו למערך האכיפה את כל האמצעים שהוא צריך, משרדים רחבים. עדיין אנחנו צריכים לקבל ממינהל הרכב עוד רכבים, אני בטוח שהוא יעמוד בזה, מתוך ההבנה של חשיבות האכיפה האפקטיבית.

אנחנו בקשר ישיר עם יבואנים, בסך הכול הם השותפים העיקריים שלנו למהלך הזה. ביצענו ימי הדרכות וכנסים ליבואנים בשיתוף עם איגוד לשכות המסחר. הקמנו אתר ייעודי ספציפי שמסביר ומפרט את הרפורמה, ויצרנו ערוץ תקשורת ישיר עם היבואנים – הם פונים אלינו בשאלות ותשובות באופן רציף, הם גם שולחים אלינו משוב, שזה מאוד חשוב, איפה לדעתם אפשר לייעל, לשפר, אולי להגיש את הטופס בצורה כזאת, אולי למנוע כפילויות. זה מאוד חשוב, כי רפורמה כזאת גדולה, כנראה שלא חשבנו על הכול, ויש תמיד מה לשפר, וזה הפידבק שאנחנו מקבלים מהיבואנים. אנחנו גם מקימים חדר מצב ייעודי בעת השקת הרפורמה שייתן מענה, יפתור בעיות ויהיה מקושר לכל השחקנים האלו, כולל לחברות הביטוח, למכס וכולי, כדי לראות שהרפורמה הזאת יוצאת לדרך בצורה נכונה. כמו שאנחנו יודעים, לא מספיק שרפורמה תהיה עם רעיון מסדר טוב, צריך שגם היישום שלה יהיה נכון כדי שהיא תהיה אפקטיבית. כבר ראינו הרבה רפורמות חכמות וחשובות שהיישום שלהן היה לא טוב והן נכשלו. אז אנחנו גם ניישם כמו שצריך.

רק כדי לסבר את האוזן, אדוני היושב-ראש, איזה היקף עצום של עבודה נדרש כמעטפת לדבר הזה, כמובן שפרסמנו נהלים להערות הציבור, גם הוראות והנחיות הממונה לעניין ייבוא טובין, שחל עליהם תקן רשמי, הנחיות הממונה לבקרת טובין מיובאים, צו התוספת השלישי שאתה הזכרת, אדוני היושב-ראש, התוספת החיובית. פרסמנו מסמך מדיניות לאכיפה, הוראות לעניין התראות מינהליות, נוהל אכיפה פלילית, נוהל פיקוח מעבדות. כל הדברים האלה עודכנו ושולבו כך שיהיו מתואמים ומעודכנים ויתמכו ברפורמה. פיתחנו, כפי שאמרתי, מערכת מחשוב חדשנית, מתקדמת, לומדת, למידת מכונה, BI שמשלב וכפי שאמרתי, אנחנו נדע לנהל את הסיכונים בצורה חכמה ומשתפרת. זאת אומרת, אנחנו נראה איפה צדקנו באינדיקציות, איפה לא צדקנו, מה היה חסר לנו. זה תהליך איטרטיבי, משתפר, ואנחנו גם לומדים מהעולם, יש חוכמה בגויים. במקרה הזה יש לנו מה ללמוד, ואנחנו לומדים ומאמצים. עשינו בדיקות אינטגרציה, כולל הרצה ראשונית לראות שהדברים עובדים, אבל כמו שאמרתי, אנחנו גם חדר מצב שפתוח לקלוט אם יש תקלות, דברים לשיפור תוך כדי, יהיה מענה מלא.

הקמנו ממשק למעבדות המוכרות. בסך הכול אנחנו רוצים להרחיב את התחרות בין המעבדות, אנחנו רוצים שיהיה מגוון של מעבדות שיהיו מעורבות. פיתחנו פורטל מיוחד למעבדות. שיתפנו פעולה עם משרד האנרגיה כדי שתהיה לו מערכת מחשוב מיוחדת ליישום יעיל וטוב של הרפורמה שלו, למשרד האנרגיה, על המוצרים שהוא מטפל. נצילות אנרגטית ייכנס על פי חוק ב-1 בספטמבר, וייכנס בזמן. אתמול הייתה ישיבה עם שרת הכלכלה, שרת האנרגיה, עשינו סטטוס ואנחנו נצא לדרך ובזמן. עשינו גם עבודת מטה יסודית כדי לבנות תוכנית לשימור מעבדות. שוב, האוצר הוא שותף עיקרי. האמת זה לא ממש שימור מעבדות כמו שימור יכולות בדיקה. כתוצאה מהירידה המאוד דרמטית בהיקף הבדיקות, יהיו תחומי בדיקה מסוימים שנפח הבדיקות לא יצדיק כלכלית קיומה של יכולת הבדיקה. בכל זאת, ברמה הלאומית חשוב מאוד לשמר את זה. לכן אנחנו כשלטון מרכזי נתערב – זה כשל שוק – כדי לשמר את היכולות האלה. עברנו בדיקה-בדיקה וראינו מה יהיה הנפח ואיפה אנחנו צריכים להיכנס ולתמוך כדי שמדינת ישראל בתהליך הזה לא תאבד יכולות טכניות של בדיקה, אז גם את זה אנחנו עושים.

יש מספר צוותים שהוקמו בחוק. ועדת המעקב תתכנס מיד לאחר כניסת הרפורמה לתוקף. יש צוות שממליץ לשרת הכלכלה והתעשייה – זה הצוות שאני עומד בראשו, שדיברתי עליו – על מעבר והקלה בקבוצות הייבוא. ככל שנראה לנכון ונמצא שאפשר להקל יותר, אנחנו נקל יותר. הדיווחים לכנסת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מעבירים לך דיווחים באופן מלא ושוטף, ותודה רבה לך ולצוות שלך על התמיכה ברפורמה.

אנחנו נמשיך במאמץ להגדלת התקנים שייכללו ברפורמה. כל מה שיכולנו להכליל עד עכשיו הכללנו. מה שהיה בתחום הסמכות של משרד הכלכלה, הוכלל. יש 71 תקנים מקוריים, רשמיים, ישראליים שתלויים ברגולטורים השונים. יש תהליך מוסדר בחוק כיצד ניתן להסיר רשמיות, או לחילופין, לאמץ תקן בינלאומי. התהליך הקל והפשוט הוא לאמץ תקן בינלאומי. אז אם יש תקן ישראלי לילקוט למשל – שאפשר לשאול למה צריך, אבל יש – על פי חוק יש איזשהו תהליך מאוד מסורבל, אבל אם אני אצליח למצוא תקן בינלאומי לילקוט ולאמץ אותו, אפשר יהיה לייבא ילקוטים בלי מגבלה וזה יפתור את הבעיה. אם לא, אנחנו נפעל להסרת התקן הזה. זה תהליך, זה מחייב שימוע לרגולטורים וכולי, ואם הרגולטור לא מסכים, נצטרך ללכת איתו לממשלה, והכול מוסדר בחוק, נעשה את זה. נעשה כל מה שצריך כדי שהרפורמה הזאת תהיה אפקטיבית. אנחנו נמשיך לעשות, כפי שאמרתי, הקלה ומעבר לקבוצות יותר ויותר מקלות בתוך המסלול הישראלי גם.

יש תהליך של הסרת רשמיות משינויים בלתי מתחייבים. השלמת תיקון 13 לחוק, זה חונה אצל ראש הממשלה ושר האוצר, הם אמורים להחליט על השינויים הבלתי מתחייבים. זה אצלם, אנחנו מקווים שישלימו את המהלך ויאפשרו את ההקלה החשובה הזאת. אנחנו נמשיך לתגבר, לשפר ולייעל את מערך האכיפה, בסך הכול, כפי שאמרתי, זה תהליך לומד ומשתפר. אנחנו צופים שכשהרפורמה תתבסס היא תגדיל את התחרות ותביא לשיפור משמעותי ביוקר המחיה. אנחנו מצפים שמשרד הבריאות, שהוא השותף הבא – ב-1 בינואר אמורה להיכנס הרפורמה גם בתמרוקים, גם במזון, ואנחנו מצפים לזה שזה יקרה כי זה חלק משמעותי בסל הצריכה.

תודה למנכ"ל. אני חייב להגיד לך קודם כל שנראה שנערכתם היטב ליישום הרפורמה ולא השארתם אבן והפכתם את כל האבנים. שאפו לך על היסודיות ועל הכוללניות של ההצגה, וממך לשרה. עסקו בזה מאות אנשים ברפורמה, גם אצלכם, לא נגיד את שמותיהם, אבל שמעתי שיש איזה סטודנט באוניברסיטה, אסף יקותיאל, שכתב חלק מהמצגת. הוא פה?

כל הכבוד.

כל הכבוד אסי. תגמור את הלימודים ותבוא לשרת הציבור בממשלה בתפקידים שונים.

מיכאל, כל הכבוד שאמרת את זה, כי יש הרבה סטודנטים כאלה שאנשים לא יודעים שהם תופרים את כל העבודה מאחורי הקלעים ולא מכירים אותם. כל הכבוד, תודה.

אנחנו מתאווים לתת להם הוקרה.

אצלנו אין אנשים שקופים.

אנחנו נעשה כך: התייחסות קצרה של הבריאות והאוצר וסבב ח"כים. תשתדלו להיות תמציתיים כי המון גופים עסקיים וארגונים רוצים להתבטא, שהם חשובים לכם, הח"כים. בואו ננסה להספיק כמה שיותר. פנינה, בבקשה.

צוהריים טובים. תודה רבה על ההזמנה. כפי שהציג פה חברנו ממשרד הכלכלה וכבוד המנכ"ל, אנחנו הבאים בתור. משרד הבריאות נערך, ולפי המצגת שהוצגה פה, יש לנו עוד המון עבודה. חלק מהדברים – הרעיון הוא ברפורמת המזון. אני באתי לייצג כאן את רפורמת המזון. אני לא הצגתי את עצמי, שמי פנינה אורן שנידור, מנהלת שירות המזון הארצי. אכן הרפורמה במזון היא נדבך נוסף מהרפורמה הגדולה שמוביל משרד הכלכלה. גם בתהליכים אצלנו יש מספר אבנים גדולות שאנחנו מקדמים, זה לאפשר ייבוא של מזון רגיש במסלול אירופי באמצעות יבואן - - -, שזה שינוי מאוד מאוד משמעותי בתפיסה אצלנו. עוד פעם, מצד אחד זה להעביר את האחריות מהרגולטור ליבואן, ובלי הצורך של רגולטור לבדוק כל מוצר ומוצר שנכנס בכניסה לארץ, והפיקוח שלנו יהיה בדיעבד בדרכי השיווק. לשם התהליך הזה ולהצלחה של התהליך הזה אנחנו עדיין שוקדים בשתי רמות – גם מבחינת קידום של תזכיר משלים שאנחנו נדרשים אליו על מנת להקים את מערך האכיפה. על מנת למנוע חסמים בייבוא אנחנו פועלים בשני מישורים – המישור הראשון הוא אימוץ רגולציה אירופית בכל מה שקשור למזהמים כימיים ולמזהמים מיקרוביולוגיים ושאריות חומרי הדברה. מצד אחד זה יפתח חסמים, ייעל את כל תהליכי הבירוקרטיה, ומצד שני, יאפשר לנו לבטל רשמיות מתקני מזון רשמיים שנמצאים היום ומהווים איזשהו חסם בייבוא.

לצערי, כן התחלנו בפרסום של התקנים שקיבלנו מהאוצר, אבל הדרך שלנו עוד ארוכה ממימוש. אנחנו נצטרך את הסיוע שלכם, וכשיגיע תורנו לבוא בצורה מסודרת להציג מה נעשה עד כה ומהם הפערים, אז יש לנו קושי פה בגיוס של אנשים ואיתור מועמדים מתאימים לשרת במשרד הבריאות. כנגזרת מכך, כל נושא מערך האכיפה שאותם אנשים יצטרכו לגייס ולבנות יחד אתנו, יחד עם הצוות הקיים, את מערך האכיפה, כאן אנחנו עוד בתחילת הדרך, רק בשלב של גיוס מועמדים ועוד לא התחלנו. לצד זה אנחנו עובדים לילות כימים עם המשאבים שעומדים לרשותנו לעשות את המיטב, עוד דרך ארוכה נכונה לנו. יש לנו עוד חצי שנה מאתגרת.

תודה רבה, פנינה. אוצר, שליסל לא בא בזמן, לכן הוא לא יוכל לדבר. נעם בעוד חודש-חודשיים צריכה, בעזרת השם, ללדת, אז בבקשה, נעם.

תודה. בעזרת השם. נעם דן מאגף התקציבים במשרד האוצר. קודם כל, אני רוצה לברך את ועדת הכלכלה ואת היו"ר על זה שבזמן שיא העבירו את כל הרפורמה הזאת בתקופה סופר לחוצה – חוק הסדרים הכי גדול שהיה אי פעם כנראה, תקופת קורונה, אני אזכיר, זו הייתה תקופת קורונה; כדי להעביר את הרפורמה הסופר משמעותית הזאת, להביא בשורה לצרכנים ולהפחית את יוקר המחייה, שזו השורה התחתונה, וזה הדבר הכי חשוב. אני רוצה לברך את משרד הכלכלה והתעשייה שבתחילת הדרך כולנו חשבנו שזה פשוט לא אפשרי לייבא מוצרים על בסיס רגולציה אירופית, תקן בינלאומי, מי שמע על דבר כזה? ועכשיו אני יושבת פה, מתרגשת, יחד עם הדרג המקצועי – גלית, איגור, ינון, רון. אין לי מה להגיד, פשוט מתרגשת לקראת הכניסה לתוקף של הרפורמה, שאני לא מאמינה שזה סוף סוף מגיע. מדינת ישראל לראשונה תתייצב לצד מדינות מפותחות, לצד אירופה, ברגולציה בינלאומית, בשיטת ייבוא על בסיס הצהרה, משהו כל כך בסיסי במדינות מפותחות, ובישראל זה חדשני. כל העדכונים שיהיו ברגולציה האירופית אוטומטית יחולו בישראל, לא צריך לחכות לעדכון תקן, לרביזיות, לתהליכים בירוקרטיים, הכול אוטומטי, וזה מביא בשורה אמיתית לציבור הצרכנים הישראלי. אני רוצה רק להודות לכל מי שלקח חלק בתהליך ולברך על האירוע המשמעותי הזה. תודה רבה.

תודה רבה, נעם.

הרפורמה הזאת לא הייתה יכולה לצאת לפועל בלי נעם.

האמת, זה נכון. הרבה לילות. יוראי להב הרצנו, בבקשה.

תודה רבה. אני אהיה קצר. קודם כל, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, על הדברים, וכמובן, על ההצגה המאוד מאוד רצינית. אני אחד מחברי הכנסת הצעירים במשכן, לצד חברי חבר הכנסת רון כץ. בתור חבר כנסת צעיר אני מצפה מהממשלה לטפל ביוקר המחייה. אני אומנם חבר בקואליציה, אבל הציפייה שלי היא שהממשלה תעשה ככל שעולה בידה לטפל ביוקר המחייה. אני מוכרח לומר שאומנם השרה ברביבאי היא חברת מפלגתי, אבל היא לא רואה בעיניים בהקשר הזה. היא נכנסה למשרדה עם הצהרת כוונות ברורה ועם תוכנית עבודה מסודרת להוריד את יוקר המחיה. ברוך השם, יש לנו בממשלה הזו שותפים נהדרים שמאפשרים לנו לשים את כל המחלוקות בצד ולהתנפל על המשימה בשתי הידיים. אני חושב שהרפורמה הזאת, הרפורמה בייבוא, תקצר תהליכים, תחסוך עלויות, ובעיקר תוודא שיוקר המחיה יורד, עבור חבר'ה צעירים, ולא רק, אבל גם עבורנו, עבור בני הדור שלי, שקורסים תחת הנטל הכלכלי. וכמו ששמענו פה מנציגי הממשלה, עוד ועוד עומדים בתור כדי להצטרף לרפורמה הזו. אני מברך את שרת הכלכלה, אני מברך את כל העוסקים בדבר, את הסטודנטים המוכשרים של אגף התקציבים ואת כל העוסקים בדבר.

של משרד הכלכלה.

של משרד הכלכלה. יש לי מקום מיוחד בלב לנעם דן. אני באמת מברך, אני חושב שזה תהליך היסטורי, זה יום חשוב. אני מקווה שהרפורמה הזאת תצא לדרך בהקדם האפשרי, אנחנו זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש, שבנועם ההליכות שלך אתה מלווה את התהליכים האלה בנחישות רבה. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת יבגני סובה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל, הייתי צריך לצאת להחליף את ניר אורבך בניהול ועדת הכנסת. קודם כל, אני מברך על הרפורמה. אני זוכר כיצד בחודש נובמבר לקראת העברת התקציב וחוק ההסדרים אנחנו ניהלנו פה דיונים. ואני מברך גם את סגן השר אביר קארה, שיושב לידי, כי היו דיווחים בבוקר שהוא בדרך ללשכת ראש הממשלה, כל מיני דיווחים פייקים כאלה. אז הנה, הוא פה, אפשר להירגע.

אני לא יודע איפה אתה קורא דיווחים, אני מהבוקר הייתי בוועדת נגישות כי בנגישות בישראל יש הרבה רגולציה על עסקים, אחרי זה הייתי באומיקרון שאנחנו הולכים להעביר, ועכשיו אנחנו פה.

הוא שלוש פעמים ביום בדרך ללשכת ראש הממשלה. בנט אמר לי להחזיק אותו פה קצת.

עובדה שהוא פה, אפשר להירגע. הממשלה מתפקדת, הקואליציה מתפקדת וגם הרפורמה בייבוא, שהיא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר של הממשלה הזאת – ואני לא אחזור על כל המספרים של מיליארדי שקלים שאמורים אזרחי המדינה לחסוך. אני חושב שזה אחד מהדברים הבולטים ביותר בממשלה הזאת ובקואליציה הזאת, שאנחנו העברנו את זה בחודש נובמבר, ובעוד מספר שבועות רק נתחיל ליישם את זה ולהרגיש את זה. קודם כל, אנחנו מקווים שאכן שינוי יגיע כמה שיותר מהר כי כמה חודשים אנחנו מסבירים שאוטוטו זה יבוא, והרבה תלוי במשרד הכלכלה. אני אומר פה למנכ"ל, ואמרתי את זה כמה פעמים לשרה, שהצלחת הרפורמה היא הצלחה של כל הקואליציה והממשלה, חד משמעית. כי אם אתם לא תצליחו, בסוף זה ייפול עלינו. אז אני לא רוצה שזה ייפול עלינו, אני רוצה שאזרחי המדינה ירגישו את זה כבר בשבועות הקרובים. אני רואה שיש פה סדר מסוים – מה ייכנס ביוני, מה ייכנס בספטמבר, מה ייכנס גם בינואר בשנה הבאה. קודם כל, אני מאחל הצלחה לכל מי שעוסק ברפורמה הזאת. דיברו הרבה על תקנים נוספים, דיברו על כך שאנשים צריכים לוודא, שצריך אנשים שיעשו פיקוח. אם יש רצון טוב וכוונה ליישם את מה שהעברנו פה בכנסת, אז שום דבר לא יעצור אותנו. אני מברך גם את ועדת הכלכלה, גם אותך, אדוני היושב-ראש, גם את כל הקואליציה, וגם את סגן השר, שיושב פה לצדי, למרות כל הפייקים שהיו על הבוקר.

קודם כל, אני רוצה לברך את כולם, את כל היושבים סביב השולחן. אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי לך כבר בקיץ כמה פעמים, אני פחדתי מאוד שהרפורמה הזאת תגיע לפה, אבל היא באה מצומצמת והיא התרחבה, וזה הודות לפעילות שלך פה ולאוזן הקשבת, ולח"כים שבאו מאוד מאוד מחויבים לתהליך הזה, אבל גם למשרדי הממשלה שעשו איזשהו סוויץ' בנושא הזה, וכולם. זה גם משרד הבריאות – אני זוכר את הוויכוחים שהיו כאן, והיו כאן ויכוחים עם משרד הכלכלה, אבל בסוף כולם באו עם ראש פתוח כשהמטרה הסופית היא להיטיב עם האזרח הפשוט במדינת ישראל, שכורע תחת נטל בלתי סביר של יוקר מחיה, ובכול, תאמינו או לא, לא השוק הפרטי אשם, מי שאשם לאורך שנים זו הממשלה. אני מקפיד להגיד בשנים האחרונות שלשוק הפרטי ולכלכלה בישראל הממשלה היא לא הפתרון היא הבעיה, הפתרון הוא המגזר הפרטי. ולכן כשמפחיתים רגולציה ובירוקרטיה בסדר גודל כזה קורים דברים נפלאים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך, אתמול הייתי באלקטרה צריכה, החברה שבעתיד רוצה להביא לישראל את "קרפור" הצרפתית, והם לא יכולים להביא אותם בגלל שיש כל מיני שינויים בתקינה. הייתי גם עם משרדי ממשלה, היו איתי נציגים מכל המשרדים. אמרתי להם: תגידו, לא שמעתם על הרפורמה שעשינו? אמרו לי: מה קרה לך, אם לא הרפורמה שעשיתם בקיץ, לא היינו חושבים בכלל להביא לפה בכלל את "קרפור". זאת אומרת, רק להבין, כשהממשלה טיפה משחררת, תראה כמה אנחנו יכולים להגדיל את התוצר, להגדיל את התחרות. אבל עם כל המילים הטובות ועם כל הדברים החיוביים, יש כמה דברים שאני לא מצליח להירדם בלילה מהם.

אביר, הערה על מה שאמרת. הבאת רשת בינלאומית הוא רעיון כללי טוב, הוא לא מבטיח הוזלה. בארצות הברית אתה אוכל מקדונלדס ב-99 סנט, ובארץ אתה תחשב כמה דולר עולה.

אדוני היושב-ראש, אדוני צודק.

בינלאומיות היא חשובה, אבל רק אם אלו מספרים אמיתיים.

אדוני צודק, אבל בכוונה, כי אני חייב – יש משהו ייחודי לישראל. אתה מכיר את המושג "ליצמנים" שמעת פעם את המושג הזה? מסמנים את המוצרים פה עם שומן רווי וכל מיני כאלה. אתה מכיר את המדבקה האדומה הזאת? יש שתי מדינות, אולי שלוש מדינות כאלה בעולם: צ'ילה, ישראל, שישר מזנקת ב-2017 על רגולציה שאפשר; וכשאתה רוצה להביא שוקולד – רק תקשיב, שוקולד. מאחור, בכל צרפת, ובכלל, בעולם, אתה לא צריך להיכנס למרכיבי השומנים. אתה כותב את סך השומנים מאחור, שלום על ישראל. בישראל דורשים ממך טראנס, שומן רווי, כל מיני כאלה. כדי לייצר קו שלם ולסמן את המוצרים, זה מעלה את המחיר ב-10%. מי אשם בזה, השוק הפרטי? חד משמעית הממשלה, שהמציאה דרישה שאף אחד לא צריך אותה, תעשו אותה דרישה וולונטרית.

אבל אני רוצה לדבר על התקנים. בוא נדבר על התקנים. המנכ"ל רון דיבר כאן על הנושא של התקנים שחונים אצל ראש הממשלה. אנחנו עברנו על כל התקנים הלאומיים האלה, ומצאנו פשוט בכולם – אני חושב שאפילו לא היה אחד שאמורה להיות בו איזושהי חריגה מתקן בינלאומי. אין שום סיבה שעריסה תצטרך בישראל להיצבע בצבע אחר בגלל שהיא מגיעה לכאן. באף אחד מהפרטים שעברנו עליהם לא מצאנו סיבה שצריך להיות לזה תקן ישראלי ייחודי. אנחנו הגשנו את זה לראש הממשלה, ראש הממשלה יחתום על זה בימים הקרובים. אצלכם חונה כל הנושא של התקנים המקוריים. התקנים המקוריים האלה – הרי אם אפשר להשתמש בילקוט, כמו שהצגת, בשוודיה, ואם אפשר לעשות את זה בדנמרק, ואם אפשר לעשות את זה בצרפת, אין שום סיבה שיהיה תקן מקורי ייחודי לישראל בכל הדברים האלה.

אני מבקש – אני יודע שהשרה מחויבת לרעיון הזה, ואני יודע שאם לא אתם בתוך המשרד דוחפים את זה בכזה כוח, לא היינו מגיעים לפה – בואו נביא בשורה לאזרחי ישראל. אני מוכן לעשות לכם את העבודה המקצועית, אני מוכן לקחת על עצמי, להביא לכם כל מה שצריך. בואו נביא בשורה אמיתית לאזרחי ישראל, נסיר את כל התקנים הישראלים הייחודיים ההזויים האלה, ונשים סוף לפקק הזה של הכנסת מוצרים למדינת ישראל כדי שנוכל להוזיל את המחירים, ולעשות את זה בפעם אחת, לא תהיה עוד הזדמנות. תודה רבה.

רון, אני אתן לך להתייחס בסוף להערות שיעלו, כי אתה תאסוף פה גם הסתייגויות ושאלות, וגם ההערה של אביר אומרת נכון שכרגע לא התקדמנו עם התיק גב - - -

לא רק, זה אבקות כביסה, אבקה לניקוי מדיח, חיתולים. מה שונה חיתול בגרמניה – טוסיק של תינוק בגרמניה לטוסיק של תינוק בישראל, מה שונה החיתול?

אביר, אני יודע מה אתה רוצה לומר, אז אני אתך. תיק גב בא מהציונות – קח מקל, קח תרמיל, זה חייב להיות תרמיל ציוני ישראלי. אין אף אחד בעולם שיודע לבנות תיקי גב.

סוללות.

רגע. רגע. בסדר, הבנו שיש פה בעיה, אבל השאלה אם נוכל בסוף הדיון להקים צוות של קיצור זמנים של הבעיה הזאת. כי הבעיה הזאת ידועה - - -

אפשר לקרוא לצוות טמפונים, כי גם טמפונים הוחרגו פה, ואין שום הבדל בין טמפונים באירופה לטמפונים בישראל. אני לא מצליח להבין למה אי אפשר להביא אותם.

אביר, תודה לך על הפירוט הרב.

רק הצעתי הצעה לשם, אני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול.

אני מבקש ממך לעצור כאן. אופיר גמליאל, מעבדות ITL.

שלום. שמי אופיר גמליאל, ואני מנכ"ל ובעלים של מעבדות ITL. התבקשתי על ידי המעבדות המוכרות לייצג אותן. אנחנו בעד הרפורמה. אנחנו 30 שנה עובדים בשוק הבינלאומי, עוזרים ליצואנים הישראלים עם התקינה הבינלאומית ומייצגים את ישראל בגופים בינלאומיים, כך שאנחנו בעד הרפורמה. הסיבה שאני פה היא שאנחנו רוצים להשתתף ומשלבים ידיים עם משרד הכלכלה. אנחנו בסך הכול שלוש מעבדות מבין כמויות של מעבדות בארץ שמשתתפות ברפורמה הזאת, ותשאלו את עצמכם למה. לפני חמש שנים התבקשנו לבנות מעבדות, לקלוט עובדים. קלטנו עובדים גם ממכון התקנים, בנינו מעבדות, השקענו כמויות של כסף, אבל הרפורמה הקודמת דירגה את הכניסה לחמש שנים בלחץ של המכון, וגם לא נתנו לנו את כל המסלולים כי ניגשנו ליבואנים - - -

אופיר, הזמן קצר, המלאכה מרובה. שמע לי, שמע לי, עזוב היסטוריה, עזוב עוולות, תן לנו המלצות. יש לך פה רפורמה, היה פה דוח סטטוס. תן לנו המלצות מעשיות לתיקון או לשיפור, זה מה שאני רוצה.

לגבי הרפורמה הקיימת, היא ממשיכה ומקבעת ומשאירה אותנו בשוליים. אנחנו - - -

שים את האצבע על מה צריך לתקן.

אני מבקש – כרגע מחברים את הבדיקות וההצהרות לפיקוח. כרגע 95% מהבדיקות וההצהרות מתבצעות דרך מכון התקנים, כלומר, 95% מהפיקוח הולך להתבצע על ידי מכון התקנים. מתוך תקציב של 46 מיליון ש"ח שניתן לממונה על התקינה לצורך הפיקוח, 43 מיליון ש"ח הולך למכון התקנים, וסך הכול 3 מיליון שקלים הולכים אלינו, המעבדות, על פני שנתיים בכדי להשתתף באירוע הזה.

עוד הערות. תמשיך.

בנוסף, אני מבקש שייתנו לנו את היכולת להכיר בתעודות או במוצרים שנבדקו על ידי המכון, אין שום סיבה שאנחנו נבדוק אותם שוב פעם. היום, אם יבואן רוצה להגיע אלינו ולעבוד אתנו, אנחנו צריכים לבדוק מחדש את המוצר.

על אף ש-?

על אף שהמכון בדק את המוצר ואישר אותו.

בעבר.

בעבר.

אז למה זה נדרש פתאום?

זה נמצא בחוק התקנים.

אופיר, אתה שלחת לוועדה נייר עמדה שלכם מראש? כי זה מה שראוי לעשות, לשלוח לנו נייר עמדה של הסתייגויות, של הערות. בכל מקרה, תכין את הנייר הזה עם הנקודות שמציקות לכם. שתיים, דרג בכיר שלך, רון, יפגוש אותם וינסה להתייחס לדברים שמטרידים אותם. תודה לך. רז הילמן, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר.

בוקר טוב. החוק הזה הוא חוק מאוד משמעותי, ומבלי להפחית בחשיבות שלו, אני רוצה לדייק משהו שנאמר פה. צריך להבין שגם אחרי שהחוק הזה ייכנס לתוקף לא יהיה אפשר להביא לישראל כל מוצר שעומד באיזשהו תקן בינלאומי. התקן שצריך לעמוד בו, בהנחה שזה נכלל בקסיס, זה התקן שבחרו לאמץ בישראל. זאת אומרת שאם בחרו לאמץ בישראל תקן אירופי, אז התקן האירופי רלוונטי, ואם בחרו תקן אמריקאי, אז התקן האמריקאי הוא הרלוונטי, וזה לא שיבואן יכול לבחור איזה תקן שהוא רוצה ויכול לייבא לפיו. זה משהו שרציתי לדייק. רפורמה היא עדיין מאוד מאוד גדולה, מאוד מאוד משמעותית, העבודה עליה נמשכת – כל מה שהציג המנכ"ל, כאמור, זה לא נגמר. רק הבוקר היינו במפגש עם משרד האנרגיה, שהסביר את הרפורמה שלו, בצוהריים אנחנו נהיה בפגישה עם משרד הבריאות על הרבה מאוד נקודות פתוחות, וגם מול הממונה על התקינה יש הרבה מאוד תהליכים שעדיין פתוחים, גם מול הנהלים שלו שעוד לא פורסמו וגם הרשימות הסופיות של קבוצות הייבוא ושל קסיס. אנחנו עובדים מולם בצורה מאוד טובה, מאוד מעריכים את המחויבות שלהם לתהליך הזה, זה לגמרי ניכר. יחד איתם אנחנו מאוד מקווים להצלחת הרפורמה הזאת.

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת, אם דיברת על מה יכול להשפיע. בגלל שכל אותם דברים עדיין לא נסגרים - - -

שלחת את זה בכתב למשרד הכלכלה?

אני כל הזמן בקשר איתם, כן.

שלחת את זה בכתב?

כן, כן, כן. הייתי אצלם בשבוע שעבר בפגישה.

ולוועדת הכלכלה שלחת?

אליך לא. אני אשלח בשמחה.

בכל זאת אני אתן לך להגיד, אבל אתה יודע שצריך לשלוח את העמדה מראש. כן.

בגלל שהכול נסגר ממש ברגע האחרון, כמו שקורה כמעט בכל הרפורמות שעוברות בממשלה, החודשים הראשונים יהיו חודשים מאוד מאתגרים גם לרגולטור, גם למעבדות הבדיקה וגם ליבואנים. לכן אנחנו מצפים שמשרד הכלכלה יפעיל את הסמכויות המאוד מרחיקות לכת שניתנו לו בצורה מושכלת. צריך לעשות הרבה אכיפה חינוכית – אם אנחנו מזהים ליקויים שלא מסכנים את הציבור, כדאי בהתחלה להשתמש במידע הזה כדי ליידע את כלל היבואנים על ליקויים שמזהים בתהליכי אכיפה, להתריע בפניהם שלא יעשו את אותן טעויות, וככה נוכל להגיע בעוד כמה חודשים אחרי כניסת הרפורמה לתוקף, למצב שהיישום שלה נעשה בצורה הרבה יותר טובה, וגם נוכל לטפל בבעיות שאולי נגלה, כמו שאמר המנכ"ל, ברפורמה, כי גם אם ניסו לחשוב על הכול, בוודאי גם אנחנו - - -

במילים פשוטות אתה אומר: עם היישום צריך להיות במידת הרחמים למי שפעל לא בזדון אלא בתום לב עד שהמערכת תהיה משופשפת.

לא בזדון ולא מסכן את הציבור.

אבל מי שפעל בזדון, לאכוף מולו מידית.

כן, גם אם זה זדון וגם אם זה ליקוי שמסכן את הציבור, כמובן שגם במקרה הזה.

תודה, רז. רחל גור, לובי 99.

תודה רבה, יו"ר הוועדה, ותודה רבה שכינסת וליווית מקרוב, זה נושא שהוא מאוד מאוד קרוב ללבך, ואנחנו מודים לך. אנחנו מודים גם למשרד הכלכלה ולכל השותפים, עשיתם פה עבודה נהדרת. אני זוכרת לפני שלוש שנים – אתה זוכר שישבנו, איגור, הממונה על התקינה – ואנחנו התחננו שיעבירו ארבעה מוצרים בלבד, ארבעה תקנים, מקבוצה מחמירה לקבוצה מקלה, ואז זה היה בלתי אפשרי. היום אנחנו רואים שינוי רוחבי שהוא מכונן, שהוא משנה את סדרי הייבוא במשק הישראלי. ועדיין, גם בין חברים ניתן להעביר ביקורת וניתן להתמקד ולשאול ולהעלות שאלות, ופה אנחנו מאוד מאוד מוטרדים מהנושא של התקנים המקוריים. בסופו של דבר, הציבור הכללי מחכה בקוצר רוח להקלה ביוקר המחייה. זאת אומרת, הם מחכים דווקא לדברים שהם קונים יום-יום. אני בתור אימא – על זה כל אימא נשארת ערה, מתעוררת ב-03:00 לפנות בוקר ומנסה לחשוב איך היא תסגור את החודש, איך היא תשלם על חיתולים, על טמפונים, על הילקוט לילד, על השטיחים, על מכונת הכביסה החדשה, אלו הדברים שהם הכי קרובים ללבנו, ואלו התקנים המקוריים.

התקנים המקוריים מחכים כבר מ-2016, מהרפורמה הקודמת, להתאמה מהתקן המקורי, שאלו לא בהכרח שינויים בינלאומיים, יש פה משהו אחר, אלו ישראלים שהם שונים, שהם המצאה ישראלית, אך ורק בישראל, רובם נוצרו כדי להוות חסם ייבוא. לא בהכרח, אבל לעיתים רבות. כל מוצרי הצריכה הבסיסיים האלו עדיין נמצאים בקבוצה הזאת, ואני חוששת – ואנחנו אמרנו את זה יום-יום במהלך הדיון – שאנחנו לא יכולים לחכות להכרעה של הממשלה. לכן אנחנו פונים מתוך טוב לבנו בבקשה לשרת הכלכלה, כי יש לכם את הסמכות בחוק – זה מה שנקרא התוספת הרביעית, סעיף 9א – להכניס את התקנים המקוריים לתוך הרפורמה בייבוא – ללא אישור רוה"מ, בלי משרד הכלכלה, בלי שינויים של התוספת - - -. כעת התוספת הרביעית ריקה ויש שם אפס תקנים. אם אנחנו נעביר אפילו שניים-שלושה, אפילו את החיתולים, אפילו את הטמפונים, אפילו ילקוט לילד, אנחנו נביא בשורה אמיתית לכל בית בישראל.

תודה, רחל. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

תודה, אדוני. קודם כל, אני שמח מאוד להיות פה היום ביום היסטורי. שמענו גם עכשיו, כל כך הרבה שנים חלמו על הרגע הזה, אז הגענו אליו, וזה הרבה בזכות שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, שדחפה את זה בכל הכוח, ובזכותך, יו"ר הוועדה, שהקדשת לזה זמן ומשאבים בלתי מוגבלים, ומנכ"ל המשרד, רון מלכא, שהוביל את זה בצורה הכי מקצועית שיש, והשותפים שלנו במשרד האוצר וכל מי שיושב סביב השולחן הזה. סוף סוף במדינת ישראל הבאנו בשורה אמיתית ליוקר המחיה. דיברו על זה וחשבו איך לעשות את זה, והיו על זה הרבה מאוד מחשבות ותהיות, אבל בסופו של דבר תכל'ס, עד עכשיו לא עשו כלום, וזו הפעם הראשונה שעשו דבר אדיר – אימוץ של התקן האירופאי והתקן האמריקאי זה משהו שאנחנו נבין את סדר הגודל שלו רק כשהרפורמה הזאת תיכנס לפועל ונראה את ירידת המחירים המאסיבית שהולכת להיות. ועם זאת, אני מוסיף ומחדד שאנחנו צריכים להרחיב אותה. אין שום סיבה לתקנים ייעודיים של מדינת ישראל שלא קשורים לכלום, אין שום סיבה לעודף רגולציה ובירוקרטיה שעדיין קורה במשרד הבריאות. משרד הכלכלה צריך לקבל הובלה על כל מה שקשור לתחום הכלכלי בשביל לפתוח את המשק הזה כמו שצריך ולהוריד את יוקר המחייה. אבל זה יום היסטורי היום וזה יום גדול, ואני מברך את כל מי שיושב פה סביב השולחן הזה. יחד כולנו היום עשינו קפיצת מדרגה ענקית להורדת יוקר המחייה במדינת ישראל ותודה רבה לכולכם. תודה.

תודה, רון יקר. שי בן אבי, סמנכ"ל סחר ושרשרת אספקה, חברת קרפור.

נעים מאוד. קודם כל, תודה רבה על - - -

אז כבר הגעתם לארץ. יש עובד אחד לקרפור?

אני אתן קצת רקע. אני אתן בקצרה את הרקע. חברת אלקטרה מוצרי צריכה קנתה את חברת יינות ביתן יחד עם הפניקס. לקחנו את הבסיס של 150 סניפי יינות ביתן-מגה ולקראת סוף השנה אנחנו מייעדים להפוך אותם בהדרגה בתוך מספר שנים לסניפי קרפור. אין ספק שקרפור הגיעה לפה הרבה בזכות העבודה שעשיתם כאן והדרך שאנחנו צריכים לעשות בשביל להביא לארץ אלפי פריטים היא דרך לא פשוטה, והדרך הזאת תוקל הרבה מאוד בזכות מה שנעשה בחדרים האלה ובמשרדי הממשלה. רק בשביל לסבר את האוזן, לקרפור צרפת, רק החלק הזה, יש 15,000 מוצרי מזון, פארם וניקיון שניתן להביא אותם לארץ. המחירים שלהם הם מחירים פורצי דרך, והנושא של הקלה בתהליכים – בין אם זו רפורמת הכשרות, בין אם זו רפורמת התמרוקים ובין אם זו רפורמת המזון – בהחלט יקל עלינו לצאת לדרך. אנחנו מעריכים שכל התהליך של הכשרה והבאה לארץ ולעבור את כל הרגולציה הוא תהליך לא פשוט שאנחנו נמצאים בתחילתו ובשיאו. ככל שהוועדה תעשה פה יותר ותוכל להכניס פנימה עוד מוצרים ועוד תהליכים, כמו שהעלה כבוד סגן השר – אבקות כביסה, אבקות למדיח, סוללות, כל העולמות האלה הם עולמות שלקרפור יש בהם בשורה, בשורת מחיר. המטרה שלנו היא להיכנס כמה שיותר עם מגוון כמה שיותר רחב ולהעשיר את ההיצע בארץ. כשאנחנו ניכנס עם ההצעה שלנו, אני מבטיח שהתחרות בשוק המזון תתחיל לזוז בצורה דרמטית.

תודה רבה. המנכ"ל, תן לנו הסבר למה החיתולים והילקוט לא נכנסו. הסבר טוב אבל. ומתי ייכנסו.

ממצה וטוב. קודם כל, תודה על כל ההתייחסויות. קודם כל, תודה לכל ההתייחסויות. אדוני היושב-ראש, אנחנו כנראה קלענו לדעת גדולים, כי נמצאים פה טובי האנשים שמובילים את הרפורמה וימשיכו להוביל אותה. נמצא פה המשנה שלי, ינון, נמצא פה איגור, הממונה על התקינה, המומחה מספר 1 בארץ לתחום התקינה. נמצאת פה גלית, היועצת המשפטית, שביד רמה ניהלה את כל התהליך, ונמצא פה אנוואר, שממונה על התקינה אצלנו וכל העוזרים. זה צוות שהוקם על ידי שרת הכלכלה כדי לאשר את אותם 15 תקנים צרכניים נוספים. אתם זוכרים 299 תקנים שנכנסו? יש 15 תקנים שהם החיתולים, אבקת כביסה, ילקוט. אלו 15 שנמצאים עכשיו בתהליך מואץ, ושרת הכלכלה נותנת דחיפה בכל הכוח, ולקחנו את טובי האנשים, יש גם יועץ חיצוני שהיה הממונה על התקינה שאנחנו לוקחים אותו כדי לסייע בעניין הזה. זו הסיירת הכי טובה שמדינת ישראל יכולה הייתה להעמיד כדי לטפל במוצרים הספציפיים האלה – חיתולים, ילקוט, כל מה שהוזכר פה. אני מודה גם ללובי 99, גם לחברי הכנסת שהזכירו את זה, זו המשימה הבאה שלנו. יש תהליך מוסדר בחוק איך עושים את זה, ואנחנו נעשה את זה הכי מהר והכי טוב שאפשר.

יש לזה לוחות זמנים?

אנחנו לחלוטין מחויבים לזה. זה יקרה בשבועות הקרובים, אני לא יודע להגיד זמן כי אנחנו תלויים גם בגורמים אקסוגניים. למשל, שאלתם על חיתולים – אני חייב את שר הבריאות. אם שר הבריאות לא יהיה אתנו – וזו לא תוספת ד' – נצטרך ללכת עם שר הבריאות לממשלה כדי להכריע. התהליך מוסדר בחוק, אבל נעשה כל מה שצריך כדי שכל התקנים האלה, ובפרט כפי שנאמר פה, ובצדק, הישראליים הייחודיים המקוריים, שאנחנו בספק רב אם באמת נדרשים לנו, כדי לבטל אותם. אם אפשר יהיה לאמץ תקן בינלאומי, זה יהיה התהליך הכי מהיר, ואם לא, אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי להסיר מהם רשמיות בהקדם האפשרי. זו כמובן מחויבות שלנו לרפורמה, ונמצאים פה טובי האנשים שיש למדינת ישראל כדי להוביל מהלך כזה, ואנחנו על זה, ויש לנו את השרה הכי דוחפת בעולם שנותנת רוח גבית, ולכן אני אופטימי שנעשה את זה בהקדם האפשרי תחת התהליך שמוגדר בצורה מאוד מפורטת בחוק. זה העניין הזה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אולי גם התייחסות קצרה, כי היו פה הערות מאוד חשובות שנאמרו.

בוא נשמע עוד משהו אחד, ואת מקלב שבא.

אני פשוט רשמתי את כולם ואני ארצה לענות לכולם.

לפנים משורת הדין, כי אנחנו כבר בסיכום הדיון, מקלב, אז צריך להיות מאוד קצרים. אלי סתוי, בבקשה, אחרי זה מקלב ואחרי זה סיכום. אלי סתוי בזום. בבקשה, אלי. לפתוח את המיקרופון. המיקרופון שלך לא פתוח, תפתח אותו. לא מצליחים, מקלב, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, שאתה מפנה מהזמן הקצוב של הוועדה – אתה צריך לבחור לך את הדברים החשובים והדחופים, ואתה בורר את זה בצורה מקצועית מאוד וציבורית מאוד ועניינית מאוד. אני יודע מה צוואר הבקבוק שיש אצלך בוועדה. וגם לכם, משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד הכלכלה והשרה שהייתה פה, שאתם רואים לנגד עיניכם דבר שהוא מתאים גם למה שאנחנו רואים, להילחם ביוקר המחייה, בבירוקרטיה, לפשר ולעשות רפורמות זה דבר מאוד חשוב. אין ספק שכל הפיקוח וכל התקנים, הדברים האלה – מצד אחד יש כאן דברים ערכיים מאוד שחיי אדם יכולים להיות תלויים בהם, ביטחון צרכני וכל מה שקשור; ומצד שני, איך אנחנו מאפשרים את זה שאנחנו עושים את זה בצורה קלה יותר בלי לפגוע במקצועיות ובאחריות שיש לנו. זה דבר שאנחנו יודעים את ההתחבטויות. בסופו של דבר צריך למצוא דרך, ואין לי ספק שיש דרך, לאזן בין זה שאנחנו רוצים לעשות רפורמה, ואנחנו נותנים לשוק הפרטי לפעול, לבין חסמים או הגבלות שאנחנו נותנים לו. אני ליוויתי למשל את הדואר. בדואר הייתה להם את אותה בעיה – מצד אחד, אתה רוצה לתת לגופים אחרים להתחרות, ובסוף יש לך גוף מרכזי שאתה יודע שלוקח אחריות ואתה רוצה לתת, וכאן לאורך שנים היה לתת את מערכת האיזונים.

גם כיום, מצד אחד אנחנו צריכים לשמר את המכון. למכון יש מעמד חשוב מאוד וערכי כמכון מוסמך שגם דברים של חיים תלויים בו, ברמה המקצועית שלו. אבל אם אנחנו רוצים לתת גם למעבדות הפרטיות ולאחרים, צריך לתת להן את האפשרות. אם במכולה אחת יש דברים שצריכים להגיע גם לזה וגם לזה, חלק בסמכות של זה וחלק בסמכות של זה, מי ייקח מעבדה פרטית לעשות את זה כשעל החומרים האלה, המוצרים האלה, זה יבוא וזה יבוא? אז הוא ייקח מישהו שכבר כולל את הכול. תבן לא ניתן לעבדיך ולבנים אמרו לנו עשה. צריך למצוא את הדרך ולשמוע אותם, ואני נפגשתי איתם ושמעתי את הבעייתיות שיש להם ואת הרצון שלהם ואת ההשקעה הכספית הגדולה לאין ערוך – הם השקיעו הרבה כסף בהכנה להפרטה, אבל היום אנחנו לא ממלאים בתוכן. הם קלטו עובדים ואין להם מה לעשות. אין להם מספיק פניות לעבודה שהם צריכים לעשות. אני חושב שזה משהו שצריך לעמוד לנגד עיניך, כמו שהיה לנו בסלולר – גם, רצינו שיהיו חברות אחרות, ידענו שצריך שימוש באנטנות, אי אפשר לדרוש מהם – כל הזמן מערכת של איזונים שצריכים לתת בגלל שהמצוקה שלהם היא מצוקה גדולה שתיכף הם אומרים אנחנו לא יכולים להחזיק מעמד.

כאן המקום גם לשבח את המכון, שהוא מגדלור לדברים אמיתיים. אנחנו יודעים ששם החלק הערכי הוא משקל הכבד בכל ההתנהלות שלהם לפני החלק הכספי. תודה.

תודה לך. אלי סתוי, ניסיון אחרון.

קודם כל, תודה רבה לכבוד היושב-ראש על רשות הדיבור. כזכור, אני מייצג את פורום הקמעונאים הקטנים בענף המזון. מדובר בכ-10,000 קמעונאים קטנים שעדיין שרדו את התהפוכות בענף המזון עד כה. אני קיבלתי ממשרד הכלכלה את הזכות להפעיל מיזם משמעותי ביותר שנועד לקדם את הקמעונאים הקטנים לקראת האפשרות שהם יהוו תחרות מחודשת לרשתות הגדולות. כידוע לכם, יש כ-20 רשתות גדולות ששולטות כמעט ללא מיצרים על ענף המזון. אני רוצה לברך – באמת, מכל הלב – על הרפורמה המבורכת הזאת, שתגדיל את ההיצע של המוצרים ותעשיר את המגוון של המוצרים בענף המזון, ובהחלט זה חלק משמעותי מאוד מפתרון של כשל שוק שקיים במגזר היצרני ובמגזר היבואנים. אך לצערי הרב – ואני אומר את זה באמונה שלמה – ללא תיקון כשל השוק שקשור בריכוזיות של הקמעונאות בתחום ענף המזון, אני יכול להגיד בצורה חד משמעית, מניסיון רב שיש לי כקמעונאי בעבר וגם כמי שעוסק בתחום כיום, כל הרעיון המעולה הזה של הגדלת ההיצע בייבוא מתחרה ליצרנים וליבואנים המקומיים, אם הריכוזיות הקמעונאית תישאר כפי שהיא היום, והיא אפילו מעצימה את עצמה – כידוע לכם, הקמעונאים הגדולים נכנסים גם לתחום העירוני ולתחום השכונתי וקונים קמעונאים קטנים, ומדירים קמעונאים קטנים, ומחסלים קמעונאים קטנים, אנחנו נישאר, לצערי הרב, יחד עם הרפורמה המעולה הזאת של הייבוא, בריכוזיות של כמה קמעונאים גדולים שימשיכו לעשות בענף כאוות נפשם, יגדילו את אחוז הרווח שלהם, יגדילו את הבידול של המותג הפרטי שלהם, והצרכן במדינת ישראל ימשיך לשלם את ה-35% רווח גולמי של הרשתות הגדולות כאשר העסקים הקטנים, שמסוגלים להסתפק גם ב-15% וגם ב-20% פשוט מחוסלים אחד אחרי השני.

אני מבקש שוב מהיושב-ראש, בהזדמנות הראשונה שיתאפשר לך לקיים דיון בהקשר לתוכנית המופלאה שמשרד הכלכלה העמיד לרשותנו על מנת לחולל תחרות מחודשת בעזרת כ-10,000 קמעונאים קטנים שמחכים לפתרון הזה כמו אוויר לנשימה. כך אנחנו גם נחולל תחרות וגם נציל - - -

מה השם של התוכנית הזאת?

נציל כ-10,000 - - -

אלי, מה השם של התוכנית?

נוהל מנכ"ל 429, כבר דיברנו על כך בדיונים הקודמים, המנכ"ל של משרד הכלכלה שיושב אתך בדיון מכיר את התוכנית. שרת הכלכלה מכירה את התוכנית, היצרנים לא משתפים פעולה עם התוכנית, הקמעונאים הגדולים מתנגדים לתוכנית, ואנחנו נאבקים את המאבק האחרון להצלת הקמעונאות הקטנה בענף המזון בישראל. ידידי היושב-ראש, אתה ידוע כמי שמסייע לעסקים הקטנים, אתה ידוע כבר כמי שמניף את הדגל כנגד יוקר המחייה בישראל. אני רוצה לאתגר אותך – דיון משמעותי בוועדת הכלכלה כפי שכבר נעשה.

לקחנו את האתגר, אלי, בעוד שלושה שבועות-חודש, ואני מבקש מהמנכ"ל להיות נוכח כי זה נוהל של המשרד. נבחן את הנוהל הזה, מצבו, החסמים והכוחות שבולמים הצלחה. אנחנו בעד עסקים קטנים, בעד מכולת שכונתית, בעד הזכות לשמור הון אנושי מקומי, מה שמכנים כלכלה מקיימת, שההון נשאר בקהילה ולא בורח החוצה. אנחנו נבחן את הנוהל הזה פה בוועדה ונעמיק בו בעוד שלושה שבועות עד חודש, והודעה תבוא בנושא הזה. תודה לך. המנכ"ל, לסיכום.

אני מודה לך מקרב לב. מקרב לב אני מודה.

תודה. המנכ"ל, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לכל אלה שהעירו הערות חכמות. אני חושב שאנחנו מסכימים עם רוב הדברים. אני רוצה להגיד משהו, ותיכף אני אתייחס ספציפית לכל ההערות שעלו, משרד הכלכלה הוא בדיוק זה שרואה את התמונה המלאה. אנחנו רואים את התעשיינים, שאנחנו רוצים לחזק ולשמר אותם, תעשייה ישראלית. אבקות כביסה וכולי זה בסך הכול 15 תקנים. אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ – שרת הכלכלה נותנת את כל הגב והיא הנחתה אותנו לרוץ על זה. אין מגבלה של אמצעים, אנחנו על זה, ולכן אני מודה לכל מי שמעיר את ההערה, אנחנו אתכם לחלוטין. זה לחבר הכנסת אביר קארה. מבחינת המעבדות, אני חושב שאנחנו נותנים תשובה – חשוב לנו שהמעבדות יהיו חזקות, מתחרות. תחרות היא מפתח להרבה דברים, ולכן אנחנו עושים תוכנית שהמהות שלה היא לשמר את התחרות, וזה בהחלט חשוב.

ההערות של רז הילמן – אנחנו נפגשנו איתו רק לפני שבוע, אני חושב שהן מאוד במקום. צריך להפעיל שיקול דעת בהפעלת הרפורמה. בסך הכול היבואנים הם שותפים שלנו לעשייה, וכשאנחנו מתרשמים שיש יבואן שעשה את ה-best effort, אבל הוא לא הבין, לא ידע, וכולי, אנחנו נתחשב. אפילו אמרתי קודם שמדיניות האכיפה שלנו היא כזאת שתתחשב במי שיעשה בדיקות וולונטריות, זאת אומרת, יש ספק – אין ספק. בסך הכול זו בטיחות ובריאות הציבור. אם יש יבואן שלא בטוח, שיעשה בדיקה בצורה וולונטרית, אנחנו נתחשב בזה גם במדיניות שלנו.

ללובי 99 עניתי – אלו 15 תקנים צרכניים. אנחנו על זה, לחלוטין צודקת, נשלים את התהליך עד הסוף כפי שעשינו עד עכשיו, נמשיך באותה רוח, נמשיך קדימה. גם חבר הכנסת רון כץ התייחס למה שהתייחס. אלי סתוי צודק, אנחנו רוצים תחרות, אנחנו רוצים לחזק עסקים קטנים ובינוניים, זה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, הקמעונאים הקטנים חשובים לנו. כאמור, יש הוראת מנכ"ל ספציפית שאמורה לחזק אותם ולתת להם יכולת לתקן את האפליה הזאת שבה הם נמצאים. אנחנו כן רוצים להביא לפה רשתות זרות – כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, היישום הוא חשוב – שיגבירו את התחרות, מה שאיקאה עשתה לשוק הרהיטים, מה ש-AIG עשתה לשוק הביטוח, יעשו דנוב, קרפור ורשתות אחרות.

השרה שלחה אותי אישית גם לאמירויות, גם לארצות הברית. נפגשתי עם רשתות שמתעניינות, רואות את כוח הקנייה של הצרכן הישראלי – כבר נגענו ב-50,000 דולר פר קפיטל לשנה, זה המון, זה משמעותי. הן רואות את הצמיחה הישראלית, הן רואות נתח רווחים, והצגתי להם את נתח הרווחים שיש פה לאותם שלושה-ארבעה קמעונאים ששולטים ב-69% מהשוק. אנחנו מאוד אטרקטיביים, והשרה תבוא עם החלטת ממשלה שתמליץ לתת תמריצים חיוביים היות שאנחנו מזהים את זה כצורך אסטרטגי. אם הציבור רואה ביוקר המחייה את האיום מספר 1 עליו, אז זה צורך אסטרטגי. כמו שבזמנו הבאנו את אינטל ונתנו מאות מיליונים, גם פה נצטרך לתת איזשהו תמריץ כדי להביא רשתות ליצור, כמו שאתה אומר, תחרות אמיתית שתוריד מחירים, לא שתשאיר את המחירים של מקדונלדס פה פי 10% מאשר בחו"ל, וזו הכוונה – תחרות, תחרות, תחרות.

הדבר האחרון, רק להגיד שהצרכן הישראלי הוא צרכן נבון, הוא מתוחכם, הוא יודע מה הוא עושה. אנחנו מציגים לו, משקפים לו ונשקף לו את כל מה שאנחנו עושים ואת ההקלות האדירות שמקבלים היבואנים. הוא ידע לדרוש את זה בקצה, הוא ידע להגיד שהיום יבואנים בודקים פחות ממה שהיו בודקים קודם, או הצהרה בלבד ורצים לשטח. חסכנו להם המון בעלויות של בדיקה, בעלויות של אחסון, בעלויות מימון. את כל זה צריך לגלגל לצרכן. אנחנו נגביר גם את התחרות, אבל הצרכן הישראלי מבין מה מגיע לו, מה הוא צריך לדרוש, וזה מה שיעזור לנו להשלים בקצה את כל המערך הזה של התמודדות עם יוקר המחייה. תודה. תודה שוב לכל השותפים.

תודה. אני רוצה שוב לברך את משרד הכלכלה, את משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, כל משרדי הממשלה שתמכו ברפורמה הזאת, שהיא אחת הגדולות במשק, ותשפיע, בעזרת השם, על יוקר המחייה, ובלבד שנטפל בבעיית הריכוזיות בענף המזון והקמעונאים, כי זו תמונת ראי לבעיה של היכולת לייבא לישראל וגם לנצח את מי שפוגע בייבוא המקביל. אני יודע שיש חקיקה ברכב שאוסרת בלעדיות בייבוא רכב, ועדיין יבואני רכב משתמשים בבלעדיות והאכיפה מולם היא לא משמעותית. אז אנחנו רוצים לאסור בלעדיות של גופים מונופוליסטיים ולבחון את זה גם בחקיקה נוספת. יש הרבה עבודה כדי לפתוח את השוק באמת עד הסוף, אבל בינתיים תהיו גאים. אני בכלל חושב שהתהליך שנעשה כאן הוא התהליך הנכון – משרד ממשלתי יוזם רפורמה, מציג אותה ליושב-ראש ועדת הכלכלה מראש, לפני שהיא מונחת בכנסת. לרפורמה הזאת הוקדשו עשרות שעות עבודה בחוק ההסדרים, שעות פורמליות, בלתי פורמליות של גישור, תיווך, ניסוח ושינויים, ובסופו של דבר יצאה רפורמה שונה ממה שהוגשה לכנסת, אנחנו חושבים שהיא משובחת יותר, גדולה יותר, ובנוסף גם מנגנוני האכיפה, הליווי, הבקרה והיישום טיפלו בלוחות הזמנים שהממשלה התחייבה להם, וזה מעיד על רצינות. אני מקווה שמשרדי הממשלה האחרים ילמדו איך מתאמים עם הכנסת רפורמה, ואיך מצליחים לקבל פרגון מכלל חברי הכנסת שהיו פה על רפורמה אמיתית למען אזרחי ישראל. תודה רבה, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 12:26.