פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
16/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 271
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ו באייר התשפ"ב (16 במאי 2022), שעה 10:00

הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אופיר כץ
ג'ידא רינאוי-זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

קרן ברק
אביר קארה
שלמה קרעי

גל ברנס - רפרנט תעשיה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר

חיה חיוט - ממונה בכירה חוליית ביקורת חשבונות, משרד האוצר

הראל שליסל - משרד האוצר

קרני קירשנבוים - רפרנטית, משרד המשפטים

אפרת ריץ - עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

אלישיב ממן - יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים

שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות, רשות המסים

ישראלה שטיר - סגנית נשיא ויו"ר ענף התערוכות המקצועיות, איגוד לשכות המסחר

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

יורם מועלמי - יושב ראש, העמותה לצמצום פערים

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

ניר שפר - חבר הנלהה, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

צמרת אביבי - מנכ"ל מורי תל"ן העשה וחוגים

ציפורה נטל - מנהלת מלון אסטוריה גליליי

נעמה צדקיהו - מסעדנית ממודיעין

אילן זנדון - מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש

עודד בבאי - בעל עסק יצרן אופנה

גיא גולן - איגוד המסעדות

דותן סופר - יו"ר איגוד מתקיני מערכות האבטחה והתקשורת

אורן בוטא - הנדסעי מחשבים וסייבר, מייסד תנועת העצמאיים

אילן זגדון - פורום מסעדות

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1538

בוקר טוב לכולם, היום ט"ו באייר התשפ"ב – 16 במאי 2022, אנחנו פותחים את דיוני הוועדה, על הפרק: הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש. כפי שהבטחתי, הדיון הזה הולך להיות מודגש למגזר העסקי. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, בבקשה.

אני אדבר בקצרה על ההערות שאנחנו חושבים שצריך להכניס לתזכיר החקיקה. ההערה הראשונה שלנו מדברת על השוואת המחזורים. השוואת המחזורים כרגע היא לשנת 2019. מאחר ואנחנו בשנת 2022, הצענו להשוות את המחזורים לשנת 2019, או להשוות את המחזורים לשנת 2020 - הגבוה ביניהם. מכיוון שאנחנו מבינים שיכולות להיות לזה בעיות תפעול של רשות המסים, ניתן להגיע למצב שנגדיל את מחזור הבסיס של 2019 ב-10% בהתאם להתייקרות שדיברה עליהן רשות המסים, ואז לא נצטרך לעשות את ההשוואה בין 2019 ל-2020, נחסוך עבודות פיתוח של שע"ם בעניין הזה.

ההערה השנייה מדברת על עוסקים חדשים בשנת 2019. אנחנו מבקשים שלגבי העוסקים החדשים ב-2019 החקיקה תישאר כמו שהייתה בקורונה הרגילה, כשלמחזורי הבסיס יתווספו הממוצעים גם של ינואר-פברואר 2020. לעניין עסקים חדשים שנפתחו בשנת 2020, מאחר ובינואר ובפברואר 2021 היה סגר ובמרץ-אפריל ההכנסות של העסקים היו נמוכות יחסית, אנחנו מבקשים שמחזורי הבסיס של עסקים שנפתחו ב-2020 וב-2021 ייקבעו לפי החודשים מאי עד דצמבר 2021. אם אנחנו נכניס גם את ינואר עד אפריל שמתוכם חודשיים היה סגר, העסקים לא יגיעו ל-35%, מחזורי הבסיס שלהם יהיו נמוכים מאוד.

החוק קובע שעסקים שלא היו להם מחזורים בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר יוצאים מתחולת החוק. לא רק זה, גם החוק החמיר עם העסקים ואמר שאם הייתה להם ירידה ניכרת בהוצאות בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר הם לא יהיו זכאים לחוק. מי יפרש לנו מה זה ירידה ניכרת? נלך לבתי משפט? נלך לוועדות ערר? אנחנו מבקשים להוציא את הקריטריון של ירידה ניכרת בהוצאות מהחקיקה, כי ברור שעסקים באוקטובר, נובמבר ודצמבר, כשהיינו במצב שהמדינה לא עודדה התקהלויות, התכווצו בהוצאות שלהם. אנחנו מבקשים להוסיף לפחות חודש או חודשיים נוספים למי שלא היה לו מחזור גם באוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר. אנחנו מבקשים מהוועדה שאת מי שחזר לעבוד במרץ ואפריל והוכיח הכנסות במרץ ובאפריל נכניס לתחולת החוק, כשאנחנו יודעים שהיו הרבה עסקים כאלה.

הערה חשובה ביותר היא לגבי נושא הדיבידנד. לחוק האומיקרון נכנס נושא חדש שלא היה במענקים הקודמים, וזה העניין של חלוקת דיבידנד לשנים 2020 ו-2021. ידוע לכולנו שהיו עסקים רבים שנקלעו לקשיים בשנים האלו ולקחו מהחברות שלהם הלוואות. על פי חוק אנחנו כמייצגים היינו חייבים לרשום בדוחות השנתיים שלהם את ההלוואות האלו, היינו חייבים לחייב אותם בדיבידנד. אנחנו מבקשים לנטרל את כל הדיבידנדים שחולקו לפי סעיף 3(ט1) ולנטרל את העודפים שהיו בשנת 2019.

2019 ואחורה.

כן. אם לעסק מסוים היו בשנת 2019 עודפים מצטברים של מיליון ₪ והוא לא חילק ב-2020 וב-2021 יותר ממיליון ₪, הוא צריך, למרות שהוא חילק דיבידנד על השנים הקודמות, לא להיפגע וכן להיכנס לתחולת החוק. גם מי שחילק ב-2021 דיבידנד כפול לפי סעיף 3(ט1) לא צריך להיפגע. אני משאיר בפני הוועדה שיקול דעת בנוגע לגובה של החברות, כשהיום הגובה הוא 60 מיליון ש"ח. אני חושב שראוי שסכום התקרה הזה יעלה. גם עסקים, וראיתי לא מעט כאלה, שהמחזורים שלהם הם 80 ו-90 מיליון ש"ח, זעזוע הכי קטן בעסק שלהם גורם להם לנזק גדול. בואו נבין שהרווח של מרבית העסקים בישראל הוא שישה עד שמונה אחוז מהמחזור, כשפגיעה משמעותית של 35% במחזור יכולה לקחת עסק גדול שמעסיק המון עובדים בישראל ולפגוע בו.

הדבר האחרון הוא עומק ירידת המחזורים. אני מזכיר לכולם שבתקופת הקורונה ניתנו שמונה מענקים - חמש תקופות היו ב-25%, שלוש תקופות היו ב-40%. אני חושב שצריך לשקול כאן את הורדת התקרה מ-35% דרומה.

הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי.

נושא שהממשלה צריכה להשיב עליו זה העניין של דצמבר, איך מתייחסים לדצמבר. אני רוצה לברך על זה שהפעם ניכר שהתאמצו לעשות מנגנון שיעבוד בצורה מהירה ויעילה. אני מקווה שזה לא ייגמר בחוק הזה, שזה ייתן דוגמה גם לפעם הבאה. אולי אפשר יהיה לעשות דיון מה קורה בפעם הבאה, מה תכנית המגירה לפעם הבאה בה נצטרך לשבת פה שוב, לבקש, לעשות הפגנות, עניינים. אנחנו רואים שבסוף הממשלה כן מוצאת לנכון לפצות ולתת מענקים למי שנפגע. היינו רוצים לדעת כבר עכשיו מה יהיה בפעם הבאה - נקווה שלא - איך מתמודדים, האם ייקחו את התכנית הזאת כמודל קבוע שמשתמשים בו. בואו נייצר לנו את הוודאות בדבר הזה.

יש סעיף קטן (11) בהחרגות לגבי עסק שבשלושת החודשים לפני מועד תקופת הזכאות דיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס. יש עסקים עוד מלפני האומיקרון שעדיין לא התאוששו, כמו עסקים שהתבססו על תיירות נכנסת. באוצר אומרים לנו שאי אפשר לעשות החרגות ענפיות. צריך לזכור שעסקים שלא הספיקו להתאושש מלפני תקופת האומיקרון לא יקבלו את המענק.

זה נושא שבאמת מחייב פתרון.

זה נכון שבתקשורת יצא שדיבידנד זו מילה אסורה וגסה שאסור לדבר עליה, אבל מה לעשות שזאת השיטה לחלוקת רווחים, זה לא אמור להיות כעונש. אם יש עסק שבמשך כמה שנים לא משך דיבידנד אבל דווקא במשבר ובקורונה זה היה אחד הכלים שלו להתמודד, הוא לא אמור להיענש על זה, במיוחד אם הוא חווה את הירידות.

ניר שפר, איגוד בעלי האולמות.

אני רוצה לחדד את הנושא של המקדם שיעלה מ-0.4 ל-0.5 לגבי עסקים שהמחזור שלהם מעל מיליון וחצי. ראיתי בדיון הקודם שהנציגים של האוצר טענו שהפיצוי שאנחנו אמורים לקבל פה יותר גדול מהפיצוי שהיה בפעמים הקודמות, רק הם שכחו את הנושא של הארנונה ואת הנושא של החל"ת שהיה לנו לעובדים. בינואר ובפברואר גם המשכנו לשלם ארנונה וגם העובדים שלנו לא היו בחל"ת. גם אם המקדם יעלה מ-0.4 ל-0.5 עדיין נהיה בפיצוי חסר. אני רוצה להודות לשר האוצר שנפגש איתנו, לשרת הכלכלה, לסגן השר אביר קארה שמלווה איתנו את כל האירוע, וגם לשר עודד פורר שנרתם פה לסיפור. בלי שהם היו דוחפים את כל הנושא לא היינו יושבים פה היום.

יוסי אלקובי, התאחדות מלאכה ותעשייה בישראל.

בסגר הראשון של הקורונה היה חל"ת, נתנו חל"ת. אמנם באומיקרון לא סגרו אותנו, אבל בגלל ההדבקה עובדים של קרוב ל-80% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים לא הגיעו לעבודה והעסקים עדיין שילמו עליהם.

35% ירידה במחזור הוא לא נכון. המתווה שטוב לסיטואציה שבה אנחנו דנים הוא מתווה "צוק איתן", כי העסקים הקטנים כבר נפגעו בגל הראשון והשני. צריך לדון בעסקים הקטנים והבינוניים שזה מנוע הצמיחה של כלכלת מדינת ישראל. אנחנו תומכי תעשייה כבדה, אם זה במתכת, אם זה בדפוס, אם זה בכל דבר כזה ואחר. צריך לחשוב על איזה שהוא מתווה טוב כך שיישארו אותם עסקים וימשיכו לעבוד, ימשיכו לפרנס את משפחותיהם ולתת שכר לעובדיהם. אני חושב שהגיע הזמן לדון רק בעסקים הקטנים והבינוניים, הם המופלים.

רועי כהן, נשיא לה"ב.

חלק מהאנשים כאן בוגרים של תקנות הפיצוי בכל השלבים של משבר הקורונה. אני חושב שאסור שיהיו עוד פעם מקרים של עשרות אלפי עסקים שנופלים בין הכיסאות בעקבות חוסר מחשבה וחוסר הבנה של העולם העסקי. להגיד שהעסקים שלקחו דיבידנד לא יהיו זכאים לקבל פיצוי למרות שיודעים שהם ירדו בהכנסות, זה לבוא ולהגיד, "חברים, לא משנה מה היה לכם בעבר, אנחנו מענישים אתכם על זה שניסיתם לשרוד בתקופת הקורונה".

כבוד היושב-ראש, עסק שיש לו ירידה של 35% זה עסק שלא יכול לחיות, לכן הדרישה שלנו היא שקודם כל נחזור למסגרת שהייתה, של 25%, ובצורה כזאת או אחרת נאפשר לעסקים לשרוד את התקופה. ב-26 בנובמבר כבוד ראש הממשלה נפתלי בנט עשה מסיבת עיתונאים שבה הוא אמר לא לנסוע לחו"ל, לא לעשות אירועים, לא להתקהל, שיש פה זן חדש שבצורה כזאת או אחרת מאיים על בריאות הציבור. חודש דצמבר כאילו נעלם מהפיצוי לאותם עסקים. החמור ביותר זה לבוא ולהגיד שאותם ענפים שנפגעו פגיעה רוחבית לאורך כל תקופת הקורונה, לא רק מהגל החמישי, לא יהיו זכאים לקבל פיצוי. אני לא מבין מאיפה המחשבה הזאת לבוא ולהגיד לאנשים, "תשמעו, העסק שלכם ירד בכמעט 100% מההכנסות אבל לא תהיו זכאים לפיצוי כי זה רק עבור אותם חודשים שהגל החמישי השפיע". אני חושב שצריכה להיות פה מדיניות של יד רחבה, מדיניות שבאה ואומרת: בואו נעזור לאותם עסקים, נאפשר להם באמת לשרוד את התקופה הזאת. אנחנו גם ככה מדברים על פיצוי שמגיע חצי שנה אחרי הפגיעה. זה לא פיצוי בזמן אמת כמו שכל חברי הכנסת האלה הבטיחו בזמן שהם היו באופוזיציה. אני מבקש ממך, כבוד היושב-ראש, בוא לא נעשה את הטעויות שעשינו תוך כדי תנועה בגל הראשון, השני והשלישי כלפי אותם עסקים שמבקשים לקבל פיצוי. אני מדבר איתך על העסקים שבסופו של דבר אנחנו יודעים שירדו ההכנסות שלהם. אפשר לבדוק את זה, זה לא משהו שאי אפשר לבדוק. במס הכנסה יודעים להגיד שהם נפגעו. להגיד שבגלל שההכנסות שלהם גדלו ב-10%, או בגלל שהם לקחו דיבידנד של 100,000 שקל הם לא יקבלו - זאת לא המטרה. אני בטוח שזאת לא המטרה שלך, כבוד היושב-ראש, וזאת לא המטרה של אף אחד מחברי הכנסת כאן. המטרה היא באמת לבוא ולעזור. כל הדברים שהכניסו הפעם לא היו בפעם הקודמת. מנסים במשמרת שלך, כבוד היושב-ראש, להכניס דברים שלא היו לפני כן. במקום להקל מחמירים את התנאים. אני מבקש מכם, מכל חברי הכנסת שנמצאים פה, לבוא ולהסתכל בלבן של העיניים של אותם עשרות אלפי עסקים שנפגעו בגל החמישי, להגיד להם: "אנחנו דווקא נבוא ונקל עליכם, נאפשר לכם לקבל את זה כמה שיותר מהר, נאפשר לכם לקבל את זה בצורה הכי יעילה והכי ידידותית".

לא התייחסנו, אדוני היושב-ראש, לסכומים. אחרי שהכניסו גם את הפטור מארנונה, גם את ההוצאות הקבועות, גם את המענק הסוציאלי ואת מענק שימור העובדים הגיעו לסכום של 2,000 שקלים. אף אחד לא יודע איך זה יכול להיות. רק מענק הוצאות קבועות היה 4,000 שקל. מאיפה מגיעה המחשבה שאנשים לא יהיו זכאים לקבל את מה שהם קיבלו לפני כן? במקום להעלות את הסכום הורידו אותו. אנחנו מבקשים חשיבה מחודשת לגבי הסכומים, חשיבה מחודשת לגבי התנאים שהוספו, ואנחנו נשמח להיות עזר בחקיקה הזאת. אדוני היושב-ראש, בטח גם אתה רצית שהפיצוי יהיה בזמן אמת. היה מצופה שאחרי גל ראשון, שני, שלישי, רביעי אנשים יזכו בזמן אמת לקבל פיצוי.

רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר.

הנושא המהותי ביותר שנכנס כרגע והוא קריטריון פסול זה נושא הדיבידנד. צריכים להבין שבתחילת ינואר-פברואר 2020 בכלל לא הייתה קורונה. מדובר היה אז בדיבידנד שחילקו על רווחים של 2019. צריך לזכור שגם אם חילקו דיבידנד במהלך שנת 2020, אחרי שהתחילה הקורונה, רוב בעלי השליטה לא מושכו משכורות וזאת הייתה ההכנסה היחידה שלהם, לכן אי אפשר להעניש אותם על זה שהם משכו דיבידנד במהלך 2022 או במהלך 2021 ו-2020. זה מהלך לגיטימי, מהלך שמקובל בעסקים. הוועדה הזאת דנה רבות בנושא של רווחים כלואים. כל הזמן מעודדים עסקים למשוך רווחים, לכן הקריטריון של הדיבידנד הוא פסול וצריכים להסיר אותו.

אילן זגדון, פורום מסעדות דרום.

תודה על כל מה שאתם עושים, ותודה לאביר קארה על כל מה שהוא עושה. אני מסעדן. ב-6%,7%, 10% העסק שלי מתחיל לקרטע. אני לא רוצה לדבר על מה קורה ב-15% וב-20%. ב"צוק איתן" נתתם מתווה מבורך שנתן מענה מהיר לירידה במחזור - אנחנו מכירים את זה מהפגיעות שלנו במלחמות בדרום שקיבלנו את הכסף מהר. מאיפה ה-35% שמופיעים פה? כשליוויתי את כל החברים פה בכל הדיונים שהיו עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה תמיד ביקשתי שזה יהיה על 20%, על 25%. מסעדה ב-35% היא כבר היסטוריה, היא כבר לא קיימת. אני חושב שצריך לתת את האופציה של דצמבר-ינואר, מה שייתן מתווה גם לעסקים שנפגעו בחודשים האלה יותר, ואופציה של ינואר-פברואר למסעדנים ולאחרים. הנקודה העיקרית שלי היא 25%, אפילו 20%. בואו נקווה שזה המתווה האחרון ולא נצטרך יותר להגיע למתווה קורונה של אומיקרון או זנים אחרים, פשוט נגמור את זה בטעם מתוק בפעם הזאת.

ציפורה נטל, בבקשה.

אני חושבת שהצרות של המלונאים בתיירות נכנסת הן צרות גדולות מאוד. היינו סגורים מתחילת הקורונה, למעט שבועיים ביולי 2021. חשבו לפתוח בנובמבר, אבל בגלל האומיקרון מצאנו את עצמנו סגורים. תבינו שאין חל"ת וארנונה משלמים מיולי מלא. נכון שאושר לנו לפני כמה חודשים מענק ממשרד התיירות, אבל רק עכשיו הוא מוגש, עוד לא ראינו את הכסף.

אתם גם לא יודעים עדיין כמה תקבלו, נכון?

אנחנו כבר יודעים, כבר נסגר הסיפור והוגש. הוא הוגש בשיתוף פעולה איתנו, בתרומה שלנו. אנחנו עוד נצטרך לדבר על חודשים שבכלל לא קיבלנו כלום - על חודש יוני שלא קיבלנו כלום, על המענקים המצחיקים שקיבלנו בשנת 2021 ירושה מהממשלה הקודמת.

כולם דיברו על הדיבידנד. ברור שהמלונות לא לקחו דיבידנד כשהתחיל משבר הקורונה, הם לא יכלו להרשות לעצמם לקחת דיבידנד. בינואר ובפברואר 2020 עדיין לקחו. אגב, בינואר הייתה עלייה של 8% בתיירות הנכנסת ובמחזורים של בתי המלון. בינואר 2020 חילקו דיבידנד בגין רווחים של 2019 שהיו מצוינים. אני לא יודעת אם תורידו בכלל את כל סעיף הדיבידנד, אבל בטח שאת ינואר ופברואר לפני תחילת הקורונה צריך להוריד. כמו שכללתם את ינואר ופברואר 2022, ככה צריך להוריד את ינואר ופברואר 2020 כשעוד לא התחילה הקורונה ועבדנו במלוא התנופה. ינואר ובפברואר 2020 הם אותו דבר כמו ינואר ופברואר 2019.

בסוף פברואר לא הייתה לכם ירידה יותר גדולה?

הייתה ירידה קטנה. במחזורים לא הייתה עדיין ירידה. אם אתה לוקח את ינואר ואת פברואר ביחד, ינואר ופברואר 2020 יותר גבוה מינואר ופברואר 2019.

אם נאמץ את ההצעה של ירון להעלות ב-10% את מחזור הבסיס של 2019 - -

אין בעיה, זה בסדר גמור.

זה רק להם, לא לכולם.

הייתה גם הצעה לגבי מה שיותר גבוה.

היו פה הרבה מאוד הצעות, גם בדיון הקודם וגם עכשיו.

מבחינה תפעולית זה פשוט יותר קל.

לנו אין התנגדות בנושא הזה. בינואר 2022 הייתה התפוסה הכי נמוכה, יותר מינואר 2021, של 4%. כששאלתי את כל חברי האיגוד שלנו, את כל המלונות אם יש להם ירידה של מעל 80% בינואר ובפברואר, הם אמרו שכן. נכון שאמרו שבמידה ונצטרך נקבל על ינואר ופברואר עוד מענקים ממשרד התיירות, אבל ההליך מול משרד התיירות הוא מאוד קשה. עכשיו רק הגשנו את יולי-דצמבר. המקדם של 0.2 לא מספק, כי יש ארנונה שאנחנו משלמים מלא, יש לנו את העובדים שנמצאים. אנחנו לא משחקים יו-יו עם העובדים, אנחנו אחראים. המקדם חייב להיות יותר גבוה. ההליך הזה יותר קל מאשר ההליך עם משרד התיירות.

ישראלה שטיר, בבקשה.

אני מדברת על ענף שמשום מה לא זכה לשום התייחסות מאז תחילת הקורונה, הענף של תערוכות וכנסים מקצועיים שהוא ענף עונתי. בשביל תערוכה, כנס מקומי או כנס בינלאומי צריך להתחיל לעבוד שמונה חודשים או עשרה חודשים מראש. זו שנה שלישית שהמחזורים של כולנו ירדו בין 80% ל-95%. אתם באים ורוצים להשוות את האומיקרון ל-2019, אבל מה אם ב-2019 לא הייתה תערוכה ולא היה כנס? עם מה תשוו את זה? עם אפס? את התערוכה הגדולה מאוד שהתקיימה לפני שבוע באקספו תל אביב והייתה צריכה להתקיים בסוף נובמבר 2019 דחינו לפברואר 2022, כשגם בפברואר 2022 אי אפשר היה לקיים אותה. בינתיים אנחנו מעסיקים עובדים, משלמים משכורות. בדרך גם נושרים הרבה מאוד לקוחות. התערוכה שהייתה אמורה להתקיים בנובמבר התקיימה רק במאי. אם תשוו אותנו ל-2019 לא נקבל שום דבר. לא יכול להיות שלא תהיה התייחסות לענפים עונתיים. אנחנו הצענו שתיקחו את 2019 כולה ותחלקו בשש, שתלכו על ממוצע, כי לעסקים עונתיים אי אפשר לחשב את מה שמגיע בצורה אחרת. אנחנו מבקשים שתהיה אלינו התייחסות פעם אחת לפחות, אחרת הענף שלנו כולו ייסגר, לא נצליח להחזיק מעמד. אנחנו עד עכשיו משכנו. אנחנו לא יכולים למשוך יותר. כל האירועים שתכננו למאי, יוני ויולי לא מתקיימים בגלל האומיקרון שהיה בתחילת השנה. אי אפשר לארגן אירוע מהסוג שאנחנו מארגנים בתקופה של חודש. זה לא מלון שפותחים ואפשר להגיע, זה מצריך תכנון של לפחות שמונה חודשים מראש. אני מבקשת שתתנו לנו התייחסות מיוחדת, ממש מתחננת.

עודד בבאי, בבקשה.

אני חושב לעצמי למה אנחנו פה, למה מתעללים בנו כל כך, מה עשינו. אנחנו עכשיו כמו העניים שנמצאים בכביש ומושיטים יד, כמו מקבצי נדבות. אנחנו משלמים את המסים שאתם חיים מהם. מה הקטע שלכם, אתם לא עושים לנו טובה. ג'ון מיינארד קיינס, הכלכלן הכי גדול במאה ה-20 אמר שבזמני משבר הממשלות חייבות לעזור לשחקנים החלשים. אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו השחקנים החלשים שמניעים את הכלכלה.

ומה לגופו של החוק?

מה זה 35% ירידה? לי יש ירידה של 20% ואני בכל זאת מופסד. ענף האופנה הוא ענף שונה, הוא לא הייטק. אנחנו לא הייטקיסטים, חברים. אני מבין שאנשי האוצר הם מאוד חכמים, הם למדו כלכלה, אבל הם לא ניהלו עסק. אני מציע שכשהם נכנסים לתפקיד הם יעבדו אצל עצמאי לכמה ימים כדי שיבינו אותנו, כדי שיבינו איך אנחנו מנהלים את העסק, כדי שיראו כמה אנחנו מרוויחים, כמה קשה לנו.

עודד, יש כאן אנשים שגם היו עצמאים.

מעט מאוד. אולי עורכי דין. ככל שתענו אותנו כך נתחזק. אנחנו כעצמאים מבינים עכשיו כמה שאנחנו נעשקים על ידי הרשויות, איך במשך שנים לא היה מי שחשב עלינו. אנחנו היינו בשנתיים האחרונות החיילים שלכם, אבל אתם הפקרתם אותנו בשטח. כשאנחנו פצועים ומדממים אתם יושבים פה חצי שנה ומעבירים זמן בלי לקבל החלטה. אני לא מבין אתכם, אנשים איבדו את הבתים שלהם ואתם יושבים לי פה בניחותא ומחליטים 35%, 25%, מתווה צוק איתן. חברים, גם בירידה של 15% העסק מתמוטט, אפילו ב-10%. לפחות תבטלו את ההוצאות הקבועות, את הארנונה העסקית שגם ככה מנופחת, היא פי 15 מהארנונה של מגורים. תגידו לי אם אני לא צודק.

צודק.

יורם מועלמי, העמותה לצמצום פערים.

אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות עקרוניות ומשפטיות שקשורות להצעת החוק. אני מבקש לדעת מה הקריטריונים שקבעו את המענקים האלה, איך הגעתם ל-3,750 שקל לעסק עד 100,000 שקל, מי קיבל את ההחלטה ברשות המסים או במשרד האוצר להגיע לסכום הזה. זה סכום שאפילו לא משקף ב-35% דמי קיום מינימאליים, שכר מינימום. 3,750 שקל פה זה לחודשיים. 1,800 שקל פיצוי לחודש זה לעג לרש. חשבון החשמל שלי בינואר-פברואר 2022, שאלה היו החודשים הכי קרים במשך 80 שנה, הגיע לכמעט 2,000 שקל.

אני מניח שיהיה דיון מעמיק על העניין הזה של 35%. במענקים של 2020 הקביעה הייתה לפי 25%, רק אחרי זה זה גדל ל-40%. ב-35% העסק קורס כלכלית, לכן צריך להוריד את זה למדרגה של 25%.

אני מייצג את העמותה לצמצום פערים שעתרה לבג"ץ על המענקים של הקורונה. בהצעת החוק שהצענו היה סעיף של החזר דיפרנציאלי שאני מבקש להכניס אותו גם פה. מה הכוונה? שאם ייקבע 25% ואותו בעל עסק יצטרך להחזיר כסף, הוא יחזיר את החלק היחסי. דרך אגב, זה נמצא בסעיף 13(א) לחוק צמצום פערים שמדבר על ההחזר של החלק היחסי. אפשר להכניס את העניין של החזר הדיפרנציאלי מהסיבה של תכלית החוק. החוק הזה בא לסייע לעצמאים. אם תקבעו כרגע שזה יעלה מ-3,750 ל-6,000 שקל לחודשיים ובסוף הוא ירד בהכנסות ב-15%, הוא יחזיר 10 חלקי 25%, לא את כל המענק.

לא הייתה התייחסות לנושא של עסקים פטורים, הייתי רוצה לראות איך זה מתבטא. אם אתה משווה את 2022 ל-2019 ו-2020 ובאותה תקופה הבן אדם היה חולה, נפגע בעבודה, קרה לו משהו, איך תתייחס לדבר הזה כשהוא יבוא וימלא את הבקשה?

ההחזר הדיפרנציאלי צריך להיות גם לגבי מענקים קודמים של שנים קודמות.

בניגוד לפעמים הקודמות שהם היו צריכים להתמודד עם כל כך הרבה מענקים ופעימות, פה מדובר על מענק חד פעמי ואין בעיה מבחינה תפעולית להפעיל את העניין הזה של המנגנון הדיפרנציאלי.

נעמה צדקיהו, בבקשה.

אני מסעדנית שמעסיקה כ-70 עובדים. עצם העובדה שאני יושבת פה קצת מביכה אותי ואת חבריי העצמאים, כי לא נועדנו לבקש נדבות ולא נועדנו לדרוש. אנחנו לא רוצים כלום מהמדינה למרות שהיא שותפה ב-50% מההכנסות שלי, אנחנו פשוט רוצים שלא יפריעו לנו לעבוד. אם דיברנו על מתווה "צוק איתן" של 25%, אז זה המתווה שאמור להיות. למה משחקים איתנו עכשיו משחקים? למה עושים לנו את כל הדברים האלה שלא נקבל? יצאתי מהישיבה הקודמת קצת בתחושה כואבת. כשראיתי איך כולם מתקוטטים בחצי השעה הראשונה של הישיבה כאב לי, צרב לי בלב. עזבתי עכשיו שתי מסעדות שזקוקות לי. אנשים רבים על מי נתן מה, על כמה נתן. חבר'ה, אנחנו גוססים. ענף המסעדות הוא ענף שעומד בפני קריסה. אם הגעתי למצב שאני ממלצרת ועושה פוליש, וזה לא העניין שזה לא לכבודי, זה אומר שאנחנו נמצאים במצוקה נוראית. אנחנו מבקשים את ההכרה הזאת, אנחנו דורשים את מה שמגיע לנו. כשאמרתי לך, כבוד היושב-ראש, שאנחנו נמצאים באירוע חצי שנה, אמרת: "חבר'ה, אנחנו סך הכל חודשיים-שלושה באירוע".

יש הבדל מאוד מהותי בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי. לסקטור הציבורי אין מושג של זמן, ממד הזמן הוא ערטילאי. בסקטור הפרטי ממד הזמן הוא ממד חשוב, עליו יקום וייפול עסק. אם אני לא אבדוק אם יש לי איזו שהיא בעיה אופרטיבית בעסק ואחשוב על איך לצאת מהבעיה, אני יכולה לקרוס. כשמדברים על ענף המסעדות מדברים על אחוזי רווח שנשחקו עם השנים. היום אנחנו בקושי עומדים על 7% ו-8% רווח. עלות העובדים מטורפת, עלות המוצרים מטורפת. עד כמה אני יכולה להעלות עכשיו את מחיר הפסטה שתבוא לאכול אצלי? יש פה דברים שאנשים לא לוקחים בחשבון. כשיושבים מולי נציגי האוצר ומדברים על כך שהייתה לנו ירידה בכוח אדם, שהיה לנו חיסכון, מאיפה הנתונים האלה, ריבון העולמים? חודש ינואר הוא חודש ארור מבחינתי, ינואר השחור. בחודש ינואר ירדתי ב-50% בהכנסות שלי, כשבפועל שילמתי 100% הוצאות קבועות. כמו שאמר חברי עודד, הארנונה העסקית מטורפת. ידידי הנחמד, אתה הצבעת על 3,000 שקל חשמל, אבל אני שילמתי 30,000 על חשמל כשהעסק היה כמעט שומם וריק. עסק שאין לו יציבות אין לו היתכנות. אנחנו צריכים יציבות, צריכים שקט. אני סומכת על עצמי, אני יודעת לנהל את שני העסקים שלי בצורה נפלאה, אני נותנת אוכל לכמעט 80 עובדים. תנו לי לנהל את העסקים שלי כמו שאני יודעת, אני טובה בזה, רק אל תפריעו לנו. מגיע לנו 20% בזכות ולא בחסד. אנחנו רוצים שתתנו לנו להמשיך, כי אנחנו אלה שנושאים את הכלכלה הישראלית על הכפיים, אנחנו אלה שמניעים את המשק. מעולם לא סגרתם לנו תקציב, לא צבעתם עבורנו שום דבר, לא נכנסנו לשום חוק. תנו לנו לעבוד בשקט, תנו לנו את מה שמגיע לנו. צריך שתהיה תכנית מגירה, כי אוטוטו מגיעים לסבב הבא. לא שאני מזלזלת, אבל לא נעים לי לשבת פה, לא לכבודי לשבת פה ולקבץ נדבות. ישבתי פה 30 שנה כנציגת ממשלה. תחשבו פתוח, תחשבו מחוץ לקופסה, תכינו את עצמכם ליום שלמחרת. אם אני לא אתן שכר ל-70 עובדים אני אעמוד בפני תלונה. תודה, כבוד היושב-ראש, שהאוזן שלך קשובה, שהלב שלך פתוח. בבקשה תחשבו איך אנחנו יוצאים מהמעגל הזה.

תודה רבה. צמרת אביבי, בבקשה.

שר האוצר כתב בפייסבוק: "עצמאים, בואו תראו, אנחנו מקדמים את החוק של האומיקרון, הוא הראשון במושב הזה". תגידו, אתם חושבים שאנחנו חסרי השכלה מינימאלית שאתם זורקים לנו פירורים ואנחנו נגיד שזאת ארוחה מדושנת? מה קורה פה? אביר, אתה עובר במסדרונות ולא מתייחס, אבל גם אני מייצגת פה ענף, גם אני סגנית של רועי. אנחנו יודעים שהדברים נתפרו מעל הראש שלנו. אביר, אם אתה יושב על טיקט העצמאים, תייצג את כל העצמאים, כולל אותי, כולל את אורן, כולל את שלומי, כולל את דותן, כולל את גיא, כולל את יורם, כולל את רועי, ותזמין את כולנו לפגישות. אל תצחק בבוז, אתה פשוט מזלזל בנו בצורה שיטתית. תודה רבה לך על הרפורמה שעשית שתעזור ל-40,000 עסקים, הרפורמה לרישוי עסקים, אבל בוא תדבר על הדבר העיקרי שאנחנו זועקים בפניך מיוני 2021.

אני מבקש ממך לא לפנות אלי.

אם לא לפנות אליך, למי כן? אם אתה לא יכול לייצג את כלל העצמאים תתפטר. אתה זה שתפרת את זה מעל הראש שלנו.

אנחנו יוצאים להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:30)

אנחנו מחדשים את דיוני הוועדה. צמרת, בבקשה.

אם באתם על טיקט של ממשלת שינוי, בואו תעשו שינוי עם העניין של הפיצויים, עם החזרי המענקים. יש פה 160,000 עצמאים שקשה להם מאוד להחזיר את המענקים. אני מצפה שכלל חברי הכנסת שהם על טיקט של עצמאים יתנהגו בצורה ממלכתית וייצגו את כולם.

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

בישיבה הקודמת העליתי כמה נקודות. הבוקר כשהקשבתי בקשב רב לידידי ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, זה כאילו שאני והוא הקראנו מאותו דף. למה העלינו את אותן הנקודות? כי ירון במשך הרבה מאוד שנים מייצג אלפי לקוחות. לא הגעתי לרמה של ירון, אבל במשך 15 שנה ייצגתי מאות לקוחות. אנחנו מכירים את השטח, אנחנו מכירים את האנשים, אנחנו מכירים את העסקים, אנחנו יודעים מה הוא דיבידנד, מה הוא סעיף 3(ט1), איך זה משפיע, מה היא תקופת הבסיס. אני פונה מכאן למשרד האוצר ולרשות המסים להקשיב לנו. אני מבקש להקשיב לנו, כי לא במקרה ולא לשווא אנחנו אומרים את הדברים האלה. אנחנו מכירים את העסקים, אנחנו מבינים את העסקים, ויש נקודות שאנחנו חייבים לתקן במתווה למען ציבור העצמאים.

דותן סופר, יו"ר איגוד מתקיני מערכות אבטחה ותקשורת, בבקשה.

מדברים פה על פיצוי של 300,000 שקלים, אבל אם תחלקו את זה בארבעה חודשים של האומיקרון מדובר על גרוש וחצי. חבר'ה, קפה בעסק זה מה שמקבלים מהמדינה. אני שומע את שר האוצר אומר שיש לנו עודף תקציבי של 32 מיליארד שקלים. 20 מיליארד מתוך זה הם עודפי מסים ששילמו העצמאים. אנחנו מהווים 60% מההכנסות. אנחנו לא מבקשים את כל ה-20 מיליארד, אנחנו מבקשים שתקצו מתוך ה-20 מיליארד שלושה מיליארד במקום מיליארד וחצי. תשקיעו בעצמאים חזרה, כי העצמאים במשך שנתיים קרסו. במשך 74 שנים אין חוקי עצמאים. מדברים פה על מענק, אבל זה כסף שהפקדנו אותו עבורכם שאתם צריכים להחזיר עכשיו.

ה-25% או 35% מתקשרים לעניין התקציב. אני מבין שרשות המסים מקשה, רוצה לשלם בסופו של דבר כמה שפחות, אבל אנחנו רוצים לקבל כמה שיותר. אנחנו לא מדברים על 10% ירידה כמו שאמר פה אילן שגם ב-10% מסעדה יכולה לקרוס, אבל לפחות 20%. למדנו בשנתיים האחרונות להקטין את עצמנו. כולם פה אומרים 25%, אבל מגיע לנו לפי ירידה של 20% מינימום, אם לא פחות. אתם צריכים עכשיו כשאתם יכולים, כשיש את האפשרות למדינת ישראל, כשיש צמיחה, כשיש גירעון אפסי, כשיש עודפי תקציב, לשים את הכסף חזרה לבעלי העסקים בישראל, כי זה הכסף שמלכתחילה הופקד אצלכם.

חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, אל תכניסו אותנו לפוליטיקה. עבור העצמאים תעשו כאחד. תאחדו את הבית הזה פעם אחת עבורנו. אנחנו האזרח, אנחנו צעקת העם, אתם נבחרי הציבור. צמרת פה צעקה מדם ליבה. אולי הדברים שלה יצאו קצת מהקשרם, אבל זה היה מדם ליבה. אנחנו מרגישים פגועים ממדינת ישראל. למדינת ישראל אסור לאפשר לנו להרגיש פגועים, אנחנו הקטר. ברגע שהקטר לא יצליח לנסוע כי לא יתדלקו אותו כמו שצריך המדינה תקרטע.

העצמאים הם הראשונים שנפגעים מעליות המחירים במדינה. הכסף שאנחנו מבקשים כרגע לקבל הוא עזרה לאנשים. אתם מדברים על חודשיים של פיצוי על האומיקרון, אבל השיא של הפגיעה הכלכלית היה בנובמבר-דצמבר, לא בינואר- פברואר. העסקים הם הראשונים שנפגעים, והם נפגעים בגלל פאניקה של הציבור. נובמבר-דצמבר חייב להיכנס לחוק, זה מה שמגיע. בהתחלה אמרתם כלום, אבל אז אמרתם שניפגש באמצע ונקבל חודשיים. זה לא נכון שניפגש באמצע.

גיא גולן, מסעדן, בבקשה.

לא מעניינת אותי הפוליטיקה, מה שחשוב לי זה העצמאים. ציבור העצמאים אינו מסכים עם המתווה הנוכחי של פיצוי האומיקרון. לא רק שהמתווה הגיע באיחור רב לעצמאים, גם המתווה מחורר ומבזה. מענק הסיוע הינו מענק חד פעמי ובסכומים זעומים שאין בהם כדי לשקף ולו מקצת מהנזקים הכספיים שבהם נשאו בעלי העסקים הקטנים במהלך תקופת גל התחלואה החמישי. למרות שגל האומיקרון החל ב-26 בנובמבר אתם מסכימים לפצות רק את ינואר ופברואר. למה? אין בסכומים המוצעים לעוסקים כדי לכלול מענק סוציאלי, מענק השתתפות בהוצאות קבועות, מענק עידוד, תעסוקה ופטור מארנונה כמו שהובטח בהודעת שר האוצר בנושא. אנו דורשים לשנות את המתווה כך שיהיה רף פגיעה של 25% ירידה במחזור, לא 35%. למה? כי למעגל הזה של 25% ייכנסו עוד אלפי עצמאים שיהיו זכאים.

אורן בוטא, בבקשה.

תודה לחברי הכנסת שנמצאים כאן, ותודה מעומק הלב לכל עצמאי ועצמאית שהגיעו לכאן על חשבון זמנם. אנחנו בתנועת העצמאים רואים את החוק הזה כחוק שבעצם נועד להתאים את עצמו למסגרת של מיליארד שקל. שר האוצר לא נמצא כאן כי החוק הזה גרוע. לא רוצים להתהדר בחוק גרוע. ציפיתי שבדיון השני הוא יגיע. כנראה שגם לדיון של ההצבעות מחר הוא לא יגיע. כבוד היושב-ראש, גם אם זה ייקח עוד שלושה ימים שפקידי האוצר ופקידי רשות המסים ישבו עד שיצא עשן לבן וידונו איך לתקן, איך להעלות את הסכומים ב-50% - מה שעדיין לא יהיה כמו המענקים של 41 מיליארד שקל שקיבלנו בממשלה הקודמת - זה עדיין לא ייקרא חוק פיצוי. אני רוצה להסיר את המילה "מענק" מסדר היום. זה לא מענק, זה פיצוי. אתה יודע, מר אלכס קושניר, שאנחנו שילמנו באפריל שמונה מיליארד שקל מס הכנסה למדינת ישראל. מיליארד השקל על הפרק כרגע זה באמת לעג לרש. פקידי האוצר ופקידי רשות המסים שאנחנו משלמים את המשכורות שלהם עושים את העבודה שלהם לא מספיק טוב כדי לטפל במגזר העסקי, לטפל בנו העצמאים שאנחנו מעסיקים מיליון 800,000 עובדים. 60% מהמסים משולמים על ידנו. סך הכל אנחנו רוצים שיבטלו את חריגים מס' 11 ו-12 בחוק. אנחנו לא רוצים שיפגעו באלה שעם המענקים הקודמים עלו ב-10%, ואנחנו רוצים שיתנו לנו את נובמבר-דצמבר כתקופה נוספת. אתה תראה, מר קושניר, שאתה תגיע כך לשלושה-ארבעה מיליארד שקל. אני לא מזלזל בסכומים כאלה, אבל שמונה מיליארד שקל גביתם מאיתנו. הכסף הזה יחזור למשק, יטיב עם העובדים שלנו, יטיב עם כולם, יעזור לצמיחה, יילחם ביוקר המחייה. אני מקווה שחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה ישבו יחד ובנושא הזה לא תהיה פוליטיקה. אנחנו העצמאים מצביעים לכל המפלגות, את מי שיפגע בנו אנחנו נזכור. חשוב מאוד שנדע שכל חברי הכנסת דואגים לנו.

תודה רבה לכם שבאתם ודיברתם מדם ליבכם ובעניינו של החוק. היו פה הרבה מאוד הערות, חלקן מאוד רלוונטיות לחוק שאנחנו נמשיך, כמובן, לקדם, אבל אני אומר לכם חד וחלק, לא תהיה פה כלכלת בחירות, לא נחלק כסף ממסוקים וממטרות, וגם לא נפצה את מי שלא נפגע. כל שאר הדברים כן ניתנים לדיון. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לכל העצמאים שבכל זאת פעם שנייה באו ועזבו את העסק שלהם, הפסידו עוד יום עבודה כדי להגיד את מה שיש להם בשם ציבור גדול. תודה, זה לא מובן מאליו. אני זוכר, אדוני היושב-ראש, שבתקופות האחרונות של הגלים הקודמים כשהבאנו לפה מענקים ישבנו פה ביחד וחטפנו מהעצמאים, חטפנו בצדק. זה אנשים שהעסקים שלהם קרסו, עמדו בפני קריסה, לא היה להם אוכל להביא הביתה. אני לא זוכר שניסינו לסתום להם את הפה, אני לא זוכר שהגבלנו אותם, אני לא זוכר שאמרנו להם מה להגיד, אני לא זוכר שאמרנו להם לא לדבר ככה, לא לצעוק, או אמרנו שאנחנו לא רוצים לשמוע את מה שלא נעים. אין מה לעשות, זו הפרנסה של האנשים האלה, זה הלחם שהם מביאים הביתה, לכן לא נורא אם אנחנו צריכים לספוג קצת. אם הוא מרים את הקול זה לא כל כך נורא. כשהאנשים האלה מדברים על הפרנסה שלהם אנחנו צריכים להבין, לשמוע מה הם אומרים, לקבל את ההערות, להפנים. צריך לתת להם לדבר. אנחנו פה בשביל לשמוע אותם. אנחנו לא יודעים את הכל, החוכמה היא לא רק אצלנו.

באותם מענקים קודמים כשהאוצר הביא את חבילות הסיוע שמענו את העצמאים, שמענו את חברי הכנסת מהאופוזיציה, הקשבנו בדיוק למה שהם אומרים, בנינו חבילה שמוסכמת על כולם - גם על רעיונות של חברי אופוזיציה, גם על תיקונים שהעצמאים הביאו. ביחד ידענו להביא חבילות טובות יותר לעצמאים. אם אני זוכר נכון, כמעט כל ההצבעות שלנו פה על המענקים עברו פה אחד. ידענו לשתף פעולה והקשבנו לכולם - לחברי האופוזיציה ולאותם עצמאים. יש פה מכנה משותף לכולם - להביא חבילה כמה שיותר טובה.

אותן תקנות, שאני לא יודע מאיפה הביאו אותן באוצר, חוסמות כמה שיותר אנשים מלהגיש. הגישה צריכה להיות ההיפך – שכמה יותר אנשים שנפגעו מהאומיקרון יקבלו את הפיצוי. אנחנו לא צריכים ללכת נגדם, אנחנו צריכים ללכת לקראתם. חזרנו פה על אותם דברים - ה-25%, ה-10% עלייה, חודש דצמבר, העלאת הסכומים, ההשוואה בין הרשויות. אני מאוד מקווה שהתיקונים האלה יוכנסו וישתנו לטובת העצמאים, כדי שכאופוזיציה נוכל לתמוך גם בוועדה וגם במליאה. אם נמשיך בקו של האוצר לא להתחשב בעצמאים, ההסתייגויות שלנו כבר מוכנות במאות ואולי גם באלפים עד שהדרישות יוכנסו.

אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אין ספק שזה דיון חשוב וסוער, מדובר כאן בחייהם ובפת הלחם של האנשים שעובדים באותם עסקים. אם אנחנו רוצים שהכלכלה תשגשג, שלא יהיו לנו עוד מובטלים, שלא יצטרכו אותם עובדים ועובדות לעמוד בפתחה של לשכת התעסוקה, כדאי להשקיע את הכסף. במקום לתת דמי אבטלה צריך לתת לעסקים להתקיים בכבוד, צריך לתת להם ולכל המשפחות שעומדות מאחוריהם. האומיקרון לא התחיל רק בינואר. אני חושבת שכולנו כאן יושבים במטרה אחת ויחידה – לשפר את המציאות ולהחזיר את הכלכלה למקום הנכון שלה. זה מחייב את כולנו לחשוב בצורה עניינית, רחוק מכל הפוליטיקות הצרות.

אני רוצה להתייחס למצב בתוך החברה הערבית, לעסקים בתוך החברה הערבית שאני לא יודעת למה לא הוזמנו או לא הגיעו.

כולם הוזמנו.

אני מתפלאת שהם לא הגיעו. בתוך החברה הערבית המצב יותר קשה, האפשרויות יותר מצומצמות בתוך החברה הערבית, במיוחד בקרב עסקים קטנים. אם נדבר על עסקים קטנים שבראשם עומדות נשים, אז אותם עסקים סובלים יותר, ואם נדבר על עסקים שנפתחו לקראת תקופת הקורונה, אז מדובר בעסקים שלא מצליחים להרים ראש. הסוגיות מרובות, מגוונות, מחייבות כובד ראש, חשיבה והתמקדות במטרה. יש לי ציפייה מהוועדה, מאנשי האוצר ומכל מי שיש לו זיקה לנושא שבאמת נעשה את המקסימום כדי להחזיר את הדברים כך שהגלגל יתחיל לזוז.

חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.

הדבר הראשון שאני רוצה לדבר ולהתמקד בו זה הנושא של הקנס על הגשת תביעה ביתר. לא יכול להיות שמי שהגיש תביעה ביתר ישלם קנס של 30% ובמידה ויתברר שהוא תבע נכון ישלמו לו ריבית. מה אומרים? הצד שתובע כנראה עשה את זה בכוונה והוא מניפולטור, אבל אנחנו עשינו את זה בשגגה כי כולנו אנשים טובים. כשזה בחסר או בעודף הרציונל צריך להיות אותו רציונל. אנחנו לא רואים כאן עבריינים בפוטנציה, אנחנו רואים כאן בעלי עסקים שצריכים לקבל מענה. אם רואים מישהו שחושבים שהוא עשה משהו פלילי יש דרכים לזה, בטח לא באמצעות החקיקה הזאת.

לא סתם נקבע למסעדנים 25%. בואו לא נמציא את הגלגל. אני יודעת שזה מביא את האוצר לשאול למה ענף x ככה וענף y ככה, מי משמר מלאי, מי לא משמר מלאי, אבל צריך בסוף להגיע לאסדרה, לכן אני מבקשת לבחון את הנושא של 25%, 30%.

כולם מדברים על זה שמשלמים מסים. אני הייתי עצמאית כמנכ"לית וגם עצמאית שהייתה צריכה לחשוב אם למכור את האוטו שלה כדי לשלם לעובד שלה. יושבים כאן אנשים שעשו דברים, לא רק ישבו כאן. על כל שקל יש המון דברים. התפקיד שלנו לראות אם השקל הזה, מעבר ל-25%,30% או 40%, הוא נכון פה או במקום אחר, אם הוא נכון לשכיר שמרוויח מינימום. הינו בדיון בכלכלה על החממות והיזמויות. התפקיד שלנו בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה ובממשלה לקבל את החלטת האיזון הנכונה. יכול להיות שבאמת צריך לתת 20%, השאלה מה לא מקבלים אם אנחנו נותנים פה 20%. זו העבודה שאנחנו יושבים עליה רוב הזמן. הלוואי והייתה לנו חורשת כסף והיינו תולשים שטרות ומחלקים לכולם. נקודת האיזון של איפה שמים לא פחות חשובה – לחינוך, לרווחה, לביטחון. זאת הנקודה כשאנחנו חושבים על כל אחוז ואחוז שאנחנו מדברים.

חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה.

כיושבת ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת הנוכחית ובכנסות מאז משבר הקורונה ידענו לפעול באופן קבוע. מידי שבוע, גג שבועיים, כינסנו את השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, ישבנו עם כל הארגונים, הבאנו את הדרישות מהשטח, הובלנו את זה מול משרד האוצר. במשרד האוצר הפקידות נשארה אותה פקידות, רק הממשלה הייתה ממשלה אחרת לחלוטין. מה שעשינו אז - הבאנו הישגים באמת חסרי תקדים. גם את המענקים האישיים, גם את ההחזרים על הוצאות קבועות, גם את הפטור מארנונה, גם את ההלוואות בערבות מדינה, גם את הדחיות בהלוואות אישיות שאנשים לקחו, גם תשלום על ימי בידוד. החיינו את המשק, אפשרנו לכלכלה להמשיך להתגלגל, נתנו ודאות לאנשים גם אם העסקים שלהם סגורים כי המדינה סגרה אותם, לא כי הם החליטו לסגור בעצמם, כדי שיוכלו ללכת למכולת, להמשיך לצרוך. בזכות זה יצאנו ברגע אחד מהמשבר הזה. איך שיצאנו מהמשבר העסקים לא קרסו כי השארנו אותם בחיים.

עכשיו מגיעים שוב פעם, הרבה אחרי, כשחלק מהעסקים כבר קרסו כי הם לא הצליחו להחזיק מעמד בין ההבטחות לבין מועד התשלום. עכשיו באים ואומרים להם: נבדוק על ירידה של 35%. 35% בכלכלה זה עסק כמעט גמור. לא יהיה 35%. אנשי הקואליציה, אתם צריכים להיות חזקים ולעמוד איתנים. אנחנו עמדנו איתנים. היו לנו מריבות קשות בתוך הבית שלנו, היה לנו שר אוצר משלנו שלא הנחנו לו, נלחמנו שנינו ועוד כמה אנשים מתוך הקואליציה עד שההישגים האלה הגיעו. רוב הדברים כאן גם עברו פה אחד יחד עם האופוזיציה. זה לא היה רק הישגים בתוך הקואליציה, גם לחברי האופוזיציה היו דרישות שנענו על ידי הממשלה, על ידי שר האוצר וראש הממשלה. לא צריך לקחת את כל מה שהאוצר אומר כתורה מסיני. אתם חייבים לעמוד, לבדוק. מה אנחנו רוצים בסוף? שהחולה לא ימות. כדי שהחולה לא ימות אנחנו חייבים לתת לו את מה שהוא צריך – ירידה של 25%, לא 35%, התחשבנות לפחות על ארבעה חודשים, לא על חודשיים. אני חושבת גם שהסכום הזה הוא קטן ומצומצם וצריך להגדיל אותו. חשוב מאוד שתפסיקו לשים מקלות בגלגלים, חשוב שתפסיקו לייאש את האנשים - תנו להם. השוליים שירוויחו מזה הם כלום לעומת אלה שזכאים וחנקתם אותם כל הדרך עד הבקשה. גם אם ייכנסו עוד כמה אחוזים בודדים שקיבלו מן ההפקר זה עדיין עדיף כי כך לתשעים ומשהו אחוזים לא הרסתם את החיים בדרך. חבריי בקואליציה, זה מה שאני מבקשת מכם, תעמדו על זה.

מיכל שיר, בבקשה.

אם יש משהו שהקורונה דווקא עשתה טוב זה שאם במשך עשרות שנים לא התייחסו בכלל לכל נושא העסקים הקטנים והעצמאים, בתקופת הקורונה כן מתייחסים. כמי שהייתה עצמאית רוב חייה הייתי יושבת במשרד שלי בלילות ותולשת את שערות ראשי אחת-אחת באיך לשלם לעובד, בלמה המדינה רוצה ממני לרוץ אחריה בבירוקרטיה שאלוהים יודע מאיפה היא הביאה, כשבזמן שנותר הייתי מחפשת את הלקוחות ומטפלת במה שאני אמורה לעסוק בו. תמיד אני אומרת שלהיות עצמאי במדינת ישראל זה למרות המדינה, לא בזכות המדינה, וזה היה הרבה לפני תקופת הקורונה. יש משהו טוב שקורה כאן - שיש הרבה מאוד שיח על עצמאים. מענקים זה דבר שלא צריך לקחת זמן, אבל הוא לוקח, והוא קרה גם בממשלה הקודמת. אני זוכרת שכשהקורונה פרצה לקח הרבה מאוד זמן עד שהמענקים התחילו לזרום.

התכנית פורסמה ב-18 ביולי.

בסוף מדובר על אנשים, באוכל על השולחן. הגשתי הצעת חוק שהגיעה מחבריי, מהארגונים, שמדברת על נוהל חירום. אנחנו מדינה שנמצאת כל הזמן במצב חירום, בין אם מדובר במגפה שלא חלמנו שתקרה, בין אם מדובר במלחמות. למדנו את זה מהעוטף שנסגר ונפתח כל הזמן. אנחנו לא שוויץ שחיה באיזה שהוא אזור סטרילי. מצבי חירום אצלנו יכולים לקרות בלי קשר למגפות, לכן נוהל חירום צריך להיות על מנת להקל, על מנת שהמענקים יזרמו. זה לא עניין של האשמות לממשלה כזאת או ממשלה אחרת, כי המענקים לוקחים זמן בכל אחת ואחת מהממשלות. על מנת לקצר את הזמן צריך נוהל. הצעת החוק לנוהל שכזה כבר הוגשה, אני מקווה מאוד שאצליח לקדם אותה.

אני מסכימה עם ירון גינדי בניתוח שהוא עשה. אני חושבת שצריך להכליל גם את דצמבר וש-35% פגיעה זה גבוה. יש כאן מקום למו"מ, יש כאן מקום לראות איך אנחנו מסייעים לעסקים האלה. בתוך החוק כבר יש התייחסות לנושא הזה של עסקים עונתיים.

זה לא בתוך החוק, זה במסגרת השגות.

זה מאוד מאוד חשוב, כי דין עסק שכזה הוא לא כדין עסק אחר.

אביר קארה, בבקשה.

אני וחברי ירון גינדי עובדים על הנושא כבר ארבעה חודשים, יחד עם שפר, יחד עם החבר'ה שנמצאים פה סביב השולחן. אנחנו עובדים מאוד קשה שהחוק הזה יגיע. החוק הזה הגיע בעקבות לחץ מאוד גדול מצידי. לכל ההערות של ירון נתייחס ברצינות, וכל ההערות צריכות להיכנס לתוך החוק. אנחנו צריכים להוריד את הרף מ-35% ל-25%, אנחנו צריכים לתת התייחסות יותר גדולה לעסקים הקטנים שלא כמו בפעם שעברה שבן אדם שירד ב-4,000 שקלים קיבל 11,000 שקל, ויש היגיון לשפר לעסקים פטורים שהמענקים שלהם נמוכים מידי. אני רוצה שהחוק יעבור עד סוף השבוע כי עבר יותר מדי זמן. הדבר החשוב ביותר זה שמרגע שקיבלנו את ההחלטות תהיה לחיצה על כפתור ואנשים יוכלו לקבל את הכסף.

חבר הכנסת גפני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, זו לא הפעם הראשונה שמגיע לוועדת הכספים חוק שמשפה ומפצה את בעלי העסקים. כשבפעם הקודמת ישבו חברי קואליציה וחברי אופוזיציה והעלו השגות בעניין הזה, תוך כדי תנועה שר האוצר שינה. הייתי מצפה שיישב פה שר האוצר כדי שנשאל אותו למה דצמבר לא נכלל, למה קבעו 35% ולא 25%, למה מורי הדרך לא נמצאים. יש פה הרבה מאוד השגות. מדינה מתורבתת לא יכולה להשאיר את זה כך. אני מוחה על כך ששר האוצר לא הגיע. אני לא יודע אם אתם יודעים שאני לא כל כך אוהב אותו, אבל מה לעשות שהוא שר האוצר והוא חייב לבוא. אני מברך על זה שהממשלה סוף סוף הביאה את הנושא הזה, את הפיצוי על האומיקרון וכל מה שנלווה לעניין הזה. אנחנו בזמנו לא התחשבנו במדויק כשהגיע הפיצוי, לכן אחרי זה אמרו שפיזרנו כסף. אנחנו לא פיזרנו כסף, אנחנו הצלנו את העסקים. כסף בא וכסף הולך, אבל העסקים שנופלים לא יקומו יותר. מדינה נורמאלית צריכה לעשות כל מאמץ. צריך להגיד לשר האוצר שיהיו חייבים לעשות פה שינויים ושבשביל השינויים האלה צריך יהיה לקבל את ההסכמה שלו.

רציתי להצטרף לנושא של הדיבידנד והלוואת בעלים. גם אני נתתי הלוואת בעלים. כשאין עבודה ואתה צריך להתפרנס אתה מושך. אתה צריך לשלם אוכל, אתה צריך לתדלק. אני מבקשת שגם הנושא הזה יישקל.

גל ברנס, בבקשה.

בעולם אידיאלי היינו שמחים לתת מענק מאוד מדויק, לזהות עסק-עסק שבאמת נפגע, לזהות בדיוק את היקף הפגיעה שלו ולשפות אותו על כך, אבל הטרייד-אוף הזה הוא בירוקרטיה. ככל שהיינו רוצים לעשות כזה דבר העסקים היו יושבים שעות רבות אצל רשות המסים, פותחים ספרים, מדייקים את הדבר. אנחנו צריכים להתמודד בין לתת מענה מדויק אך כרוך בבירוקרטיה, לבין לתת מענה ללא בירוקרטיה בלחיצת כפתור. אני יכול להעיד שגם רשות המסים נערכה מראש, לא חיכתה לדיון, על-מנת שנוכל לתת את המענק כמה שיותר מהר. הטרייד-אוף הוא חוסר דיוק, כשחוסר הדיוק הזה מתגבר בין התקופה שבה היינו בסגר והיקף גדול מאוד מהעסקים נפגעו, לבין התקופה של האומיקרון שגם בה העסקים נפגעו אבל הפגיעה הייתה יותר מצומצמת ויותר קשה לדייק אותה.

בין 20% ל-25% מהעסקים במשק, במידה והיו נותנים מענק לחודשיים שלא קשורים לקורונה, היו מקבלים מענק רק על בסיס הכלל של ירידה של 35% במחזור. יכול להיות שהם שיפצו, יכול להיות שבאותה תקופה הם היו בחופשה, יכול להיות שחשבונית כזאת או אחרת נרשמה פעם אחת לפני ופעם אחת אחרי. כדי להימנע מבירוקרטיה אנחנו הולכים למענק שהוא נורמטיבי והרבה יותר נרחב.

עלתה בקשה לבחירה בין מחזורי ינואר-פברואר 2019 לבין ינואר-פברואר 2020. ברגע שאנחנו נותנים את הבחירה הזאת, וכבר כיום אנחנו יודעים להגיד ש-25% מהעסקים במשק עומדים בתנאי ויקבלו את המענק, אנחנו באופן מהותי מכניסים הרבה עסקים שעומדים בתנאי של עסקים רגילים שאנחנו לא יודעים לייחס את הפגיעה שלהם מהאומיקרון. כמו שאמרתי, המענק הוא לא בירוקרטי, הוא ניתן בלחיצת כפתור, וגם הבקרה שרשות המסים יכולה לעשות היא מוגבלת.

אתה אומר שבגלל שיש סיכוי שייכנסו עסקים שיכול להיות שהפגיעה שלהם לא קשורה לאומיקרון אתה משאיר בחוץ את אלה שנפגעו בין 25% ל-30%.

לא התייחסתי ל-25% או ל-35%.

הוא דיבר על תקופת הבסיס, הוא לא דיבר על גובה הפגיעה.

אנחנו בוחנים אם אפשר לעשות את ינואר-פברואר 2020, כמו שביקשתם בדיון הקודם, או לעשות ממוצע בין 2019 - -

בנוסף, לא במקום.

בחירה מאוד בעייתית מבחינתנו.

זה מה שביקשנו לבדוק.

ביקשנו לבדוק שלוש חלופות: או בחירה בין שתי התקופות, או להפוך את זה ל-2020, או לעשות ממוצע בין 2020 ל-2019.

אני חושב שעל 2020 לא הייתה הבנה.

הבעייתיות בהשוואה היא בגלל שאנחנו לא יודעים לדייק את המענק מלכתחילה. מכיוון שלכל הפחות 50% מהעסקים שיקבלו את המענק הזה הם עסקים כרגיל, חשבנו שינואר-פברואר 2019 יהיה הכי מדויק. ביקשתם שנבחן את 2020, לכן אנחנו בוחנים ונחזיר תשובה. הבחירה היא יותר בעייתית מבחינתנו.

כמה עסקים נכנסים אם אנחנו נותנים לפי 2019 וכמה עסקים נכנסים אם אנחנו נותנים לפי 2020?

כרגע אין לנו נתון מדויק.

כמה עסקים נכנסים לפי המתווה שמונח לפנינו?

כ-30% מהעסקים.

70% לא יקבלו מענק? רק 30% מהעסקים נפגעו? אני לא מאמין שרק 30% מתוך 100% מהעסקים נפגעו.

הנתונים הם בסוף נתונים גולמיים.

אתה אומר שאם אנחנו נותנים לפי שנת הבסיס של 2019 אנחנו מכסים 30%.

האם המגמה היא לעזור לכמה שיותר עסקים?

המטרה היא לסייע לעסקים שנפגעו כתוצאה מגל האומיקרון.

אי אפשר חלק מהעסקים להשאיר בחוץ.

הם משתדלים שהחלופה תהיה כמה שיותר קצרה, לא כמה שיותר מתאימה. אני לא אומר שתעשו אותה כמה שיותר ארוכה, אני אומר שתעשו אותה כמה שיותר מתאימה.

אז בוא נעשה ממוצע.

לעשות אותה כמה שיותר מתאימה זה לתת עוד אופציה. הם גם יכולים לדעת אם הפגיעה היא מהאומיקרון, או הפגיעה היא בגלל - -

מי יודע? איך אפשר לדעת? מספיק שיש לך עסק שבחודש מסוים מוציא את החשבונית טיפה אחרי או טיפה לפני כדי לשנות את כל התמונה.

בינואר-פברואר אף אחד לא שינה חשבוניות.

רועי, אני לא אומר שמישהו עשה משהו בכוונה, אני רק אומר שזו התנהלות נורמאלית של עסקים.

הדעה של רוב חברי הכנסת היא להרחיב את זה, להכניס כמה שיותר עסקים.

הנטייה היא ללכת על מענק יותר מדויק, אבל בגלל הבירוקרטיה הלכנו על מענק הרבה יותר נרחב, בהיקף הרבה יותר משמעותי מאשר אותם עסקים מדויקים שהושפעו מגל האומיקרון בגלל היקף הבידודים או התחלואה הנרחבת. אם אולם אירועים נפגע אנחנו לא נדע לזהות את צלם המגנטים, לא נדע לזהות ממי הוא רוכש, וזה נכון לגבי כל ענף וענף. כדי שהעסקים לא ייפלו בין הכיסאות הלכנו למענק רוחבי על בסיס הירידה במחזור.

עלו נקודות לגבי תנאי הסף לקבלת המענק. הנקודה הראשונה שעלתה היא לגבי עסקים שדיווחו מע"מ אפס ולא זכאים למענק, שזה תנאי שלא השתנה מרשת הביטחון הקודמת שנחקקה בכנסת. לא היינו רוצים לתת לעסקים לא פעילים מענקים.

מה זה מע"מ אפס?

מחזור, לא מע"מ.

אתה לא יכול להגיד שזה כמו התקופה שבה התחלנו לתת מענקים ולא הייתה סיבה למה הם על מע"מ אפס. פה הם אחרי הקורונה.

באוקטובר וברוב נובמבר, שאז לא היה שום גל, היו עסקים שדיווחו אפס למע"מ כי הם סגרו את העסק.

למה הם סגרו?

כל שנה נסגרים אלפי עסקים.

יש לכם נתונים לגבי כמות התיקים שנסגרו מאז הקורונה? אתה צריך למצוא את הפתרון לאותם אלה שנמצאים במוות, שגמרו.

בשנת 2020 פחות עסקים סגרו את התיק במע"מ, פחות דיווחו על סגירת עסק. אנחנו לא רוצים שעסקים שסגרו ומדווחים אפס יקבלו מענקים, כי אלה עסקים סגרו את העסק בלי קשר לקורונה. אישרנו את המענקים למקרי הקצה של מורי דרך או עסקים שדיווחו אפס בגלל הקורונה ושכנעו אותנו שהם עסקים קיימים.

לא סיימתם עדיין עם מורי הדרך, הם עד היום זועקים.

זה קשור למשרד התיירות, זה לא קשור אליהם.

ינון, מדובר בשני חוקים נפרדים. נתתי את מורי הדרך כדוגמה.

רשות המסים נתנה להם מענה נפרד, מצאה להם פתרון בלי קשר למתווה של מורי הדרך.

במתווה של האומיקרון עוד לא נתתם להם.

שלושת החודשים של אפס בגל הקודם היו דצמבר, ינואר ופברואר. את העסקים העונתיים שסגורים בתקופה הזאת היינו לפי החקיקה שעברה פעם קודמת צריכים לדחות, לא לתת להם מענקים, אבל ברגע שהם הוכיחו לנו שכל שנה הם סגורים בדצמבר, ינואר ופברואר הם קיבלו מענק. בשביל היוצא מן הכלל אנחנו לא נכניס את כל הקבוצה וניתן לכולם מענקים. הרוב הם עסקים ששלושה חודשים לפני זה סגרו ולא קיימים יותר. למקרי הקצה שמשכנעים אותנו שהם עדיין קיימים אנחנו נמצא את הפתרון.

יש מכנה משותף לעסקים האלה?

אין מכנה משותף.

אני אמשיך ואתייחס לנושא הדיבידנד שעלה. עסק שמחלק דיבידנד הוא עסק איתן. זה נכון שיש כל מיני סייגים והחרגות בחוק.

לא משנה מה גובה הדיבידנד?

דיבידנד מחולק מרווחים.

יש דיבידנד מאוד גבוה שאתה רואה שהעסק לא זקוק לסיוע, ויש דיבידנדים קטנים.

עסק שמושך דיבידנד זה עסק - -

אי אפשר להגיד את המילה "דיבידנד" ואת זה להחיל על כולם.

למה אתה מחריג אותו אם הוא בינואר-פברואר 2020 חילק?

עסק שחילק דיבידנד זה עסק שהרוויח, הוא עסק איתן.

יש הבדלים גדולים בגובה הדיבידנד.

דיבידנד מחולק מרווח, לא מדובר בעסק שהפסיד. עסקים שמחלקים דיבידנד מחלקים אותו בדרך כלל כי יש איזו שהיא הטבת מס מאחורי הדבר הזה. תמיד יש חלופה למשיכת דיבידנד, שזה משיכת שכר. כשהעסק בוחר למשוך דיבידנד זה או כי יש לו איזו שהיא הטבת מס ששווה לו, או כדי למנוע פרצות מס. את העניין של מה קורה אם מדובר בדיבידנד על רווחי עבר ואת העניין של 3(ט1) שעלה פה אנחנו בוחנים ומחר נבוא עם תשובה.

נושא נוסף זה העונתיות שעלה פה. המענק הזה הוא מענק מדויק לעונתיות, כי אנחנו משווים את חודשים ינואר-פברואר לחודשים ינואר-פברואר.

למה לא דצמבר?

אם ניקח, למשל, את בריכות השחייה שמרוויחות בעיקר בקיץ ולא היינו משווים את חודשים ינואר-פברואר לחודשים ינואר-פברואר, היינו יוצרים איזה שהוא עיוות כי היינו מכניסים גם את חודשי הקיץ.

אמיר, תתייחס למה שישראלה מייצגת, לאותם מפיקי תערוכות.

התחלנו בפעם הראשונה עם השוואת המחזורים ב-2009, ב"עופרת יצוקה". כל הרעיון של השוואת המחזורים לתקופה מקבילה בשנה קודמת בא כדי לשמור על עונתיות.

היא מדברת על עסק שמכין את הפעולה העסקית שלו במשך תקופה ארוכה מאוד של זמן כך שבחודש אחד יש לו מחזור מאוד גבוה ובחודשים הרלוונטיים אין לו. מה עושים?

אם בינואר-פברואר היה צריך להתקיים אירוע והוא לא התקיים - -

יש לך עסק שמקיים שני אירועים בשנה. נניח שפעם אחת זה נפל בפברואר, פעם שנייה זה נפל בחודש מרץ. אם אתה משווה שנה לשנה אתה יוצר עיוות.

בתקופת המענקים הקודמת אמיר דהן פתר את זה לכל מי שהיה לו, נניח, אירוע במאי שהוא הוציא עליו מיליון שקל. לעסקים שהיו להם שני אירועים בשנה אמיר נתן פתרון. כאן תהיה לו יותר בעיה, כי זה רק ינואר-פברואר.

אני מבקש מרשות המסים לבחון את הסוגיה הזאת.

בכל סוגי המענקים לפיצויים תמיד התייחסנו לתקופה מקבילה לשנה קודמת, אף פעם לא הסתכלנו שנתי. להסתכל בראייה שנתית אנחנו לא יכולים, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה בהמשך שנת 2022.

בגלל זה היא מפסידה. אגב, אותה אחת לא הוציאה חשבונית בינואר-פברואר, כי לא היו לה בינואר-פברואר אירועים.

אמיר, אני מבקש שתחשבו על זה. יש פה סוגיה חשובה שצריך להתייחס אליה. זה אותם עסקים שיש להם סוג של פעילות פעם-פעמיים בשנה. זה לא תמיד מסתדר עם הגלים של קורונה. אירוע כזה פוגע להם משמעותית ביכולת לשרוד. אני מבין שכנראה זה לא הולך להיות בחקיקה כי זה מאוד מורכב, אבל לפחות בתהליך של השגות אתם חייבים לחשוב ולהציג לנו איך אתם עושים את זה.

למה אתה אומר שזה לא בחקיקה?

כי בחקיקה אתה לא יכול לרשום כזה דבר.

אפשר לכתוב את העיקרון, לא חייבים לכתוב את הפרטים.

תמיד יש שיקול דעת למנהל.

נשאלה פה שאלה לגבי חודש דצמבר. היינו צריכים להחליט מה הם חודשי המענק. ניסינו להתמקד בחודשים שהיו בהם הכי הרבה זכאים. למה להערכתנו בחודשים האלה היו הכי הרבה זכאים? כי בחודשים האלה עיקר הפגיעה נבע מהיקף התחלואה החריג, מהיקף הבידודים החריג שהיה. בחודש דצמבר עוד היינו באלפים בודדים של חולים. בינואר-פברואר הגענו כבר לעשרות אלפים. כשהכנסת חוקקה את חוק ימי בידוד לעצמאיים היא שאלה את משרד הבריאות מתי מבחינתם התחיל הגל, מה הזמן להוראת השעה שבה צריך לתת מענה מוגבר, והם אמרו שזה ב-21 בדצמבר. עיקר הפגיעה בחודשים ינואר-פברואר, לכן התמקדנו בחודשים ינואר-פברואר.

אם דצמבר זה לא הרבה כסף, תנו להם גם את דצמבר.

ברגע שאנחנו נותנים איזו שהיא בחירה אנחנו מוסיפים הרבה כסף ללא קשר לאומיקרון.

את מי שקיבל את המכה הזאת בדצמבר לא מעניין שהוא יחד עם כמה אלפים או עם כמה עשרות אלפים. אין התנהגות כזאת כלפי אנשים. אצלו זה מכה של 100%.

אנחנו מעריכים שמי שנפגע בדצמבר נפגע גם בינואר.

ואם לא?

אם הוא נפגע בדצמבר וגם בינואר, תן לו גם דצמבר וגם ינואר, למה צריך להשוות איפה יותר?

אנחנו נותנים דו-חודשי. היקף הסיוע שניתן במענק הוא היקף סיוע שמשקף מענק דו-חודשי. החודשים שבחנו הם בהתאם לתשלומי המע"מ.

בעיה עם חד חודשי זה לא להוריד את דצמבר. קח את נובמבר-דצמבר, אם יש לכם בעיה עם החד חודשי, ואת ינואר-פברואר. אי אפשר בגלל שיש לכם בעיה טכנית להגיד להם: נפגעתם בדצמבר, אבל אנחנו לא יכולים לתת לכם.

אתה לוקח את אלה שנפגעו בדצמבר ואומר להם שהם לא יקבלו.

צריך להוסיף את דצמבר.

לא עושים דבר כזה.

רשות המסים נערכה מראש כדי לתת את המענק כמה שיותר מהר. כמו שגם אמרה פה מירי בדיון הקודם, כל שינוי שנעשה יהיה כרוך בזמן של התאמות, אבל זה לא בסיס הטיעון. בסיס הטיעון, כמו שאמרתי בפתח דבריי, זה שבסוף יש לנו את הטרייד-אוף בין הבירוקרטיה לבין הדיוק. אם היינו יכולים לדייק היינו עושים את זה ואז היה לנו הרבה יותר קל, היינו הרבה יותר ממוקדים, יכולנו לתת הרבה יותר מרחב מחייה. ברגע שאנחנו לא יודעים לדייק, לא יודעים להגדיר מי הם אותם עסקים, ונכנס הרבה רעש לאותה מערכת על העסקים - -

תמיד כשיש לכם את הספק אתם הולכים לרעת העצמאים, זה מה שמתסכל פה. אתם יכולים לבדוק אם הוא נפגע או לא. אם הוא זכאי לפי הקריטריונים – יקבל, ואם לא - לא. למה ללכת נגדם? אנחנו נבחרי ציבור שצריכים ללכת עם העצמאים, לא להסתכל בזווית של האוצר כמה פחות להוציא. אנחנו צריכים לתת לכמה יותר אנשים שנפגעו.

גם זה שאתם מסתכלים על מה שמשרד הבריאות אמר זאת טעות, כי ראש הממשלה יצא בהצהרה בסוף חודש נובמבר. היינו צריכים להסתכל על הזמן של ההצהרה. ההצהרה הייתה ב-26 בנובמבר, אם אני לא טועה, שאז יש לך את כל דצמבר שהם נפגעו. קח את דצמבר וגם אותו תכניס.

אנחנו באופוזיציה רוצים לתמוך בחוק הזה בוועדה ובמליאה, אבל צריך שיהיה היגיון, לא להגיד לנו, "אנחנו החלטנו", "אנחנו עשינו". אין היגיון במה שאתם אומרים לגבי דצמבר.

דיברנו על כמה עקרונות שהנחו אותנו כשבנינו את המענק הזה. אחד מהם היה פשטות. אתה רוצה תקופה של חודשיים מול תקופה של חודשיים, כי זה הכי פשוט, זה יגיע הכי מהיר לעסקים, זה הכי פחות בלגן. ניסינו לראות מה החודשיים הכי מדויקים שנכון לתת. בנובמבר לא היה שום דבר.

בדצמבר היה.

מי שחטף בדצמבר חטף בעיקר בינואר. בינואר היה את גל הבידודים המטורף. מי שהתחיל את האירוע הזה בדצמבר יראו אותו בדוחות שלו בצורה מאוד קרובה למוחלטת בינואר. ברגע שאתה לוקח ינואר-פברואר זה יותר טוב לעסקים. אני לא יכול לקחת רק דצמבר, חבר הכנסת גפני, כי בסוף אין דיווח חד חודשי. מי שמדווח חד חודשי זה רק עסקים מאוד גדולים.

או דצמבר-ינואר, או ינואר-פברואר.

בנובמבר-דצמבר לא תראה ירידה.

לא תהיה ירידה בדצמבר?

לא שקשורה לאומיקרון.

בעלי העסקים אומרים שכן, אתה אומר שלא.

מי שהספיק לחטוף בדצמבר הוא בהכרח יראה את זה בינואר.

הוא יראה בדצמבר מכה?

כשאתה מסתכל על זה דו חודשי, ואני חייב להסתכל דו חודשי כי זה הדיווח למע"מ, אתה לא תגיע בנובמבר-דצמבר למספרים של הירידות, אתה לא תראה את ה-35%.

אתה החלטת שזה 35%. אנחנו רוצים 25%.

בהצעה שלנו זה 35%, אבל תחליט הוועדה מה שתחליט. כשאתה הולך לינואר-פברואר אתה רואה את זה. אני מסכים אתכם שזה לא מושלם, שהעולם לא מושלם, אבל אנחנו מנסים ללכת למענק הכי מדויק, הכי פשוט תפעולית. אנחנו רוצים ללכת על פשטות ועל כמה שיותר מדויק. זה נכון, יש לזה מחיר מסוים, אבל אנחנו חושבים שהוא כמעט אפסי, כי מי שנפגע בדצמבר נפגע עוד יותר בינואר ויקבל את המענק כפול.

אבל אולי מגיע לו גם דצמבר.

הוא יקבל אותו על פברואר.

למה הוא יקבל אותה על פברואר? המכה של דצמבר הייתה יותר גדולה משל פברואר.

איך? זה לא יכול להיות.

בינואר היה השיא של השיא. בפברואר הם סחבו עוד קצת, אבל ינואר כולו היה אומיקרון.

יכול להיות שפברואר היה פחות מדצמבר.

לא משנה, יש לך את ינואר.

ינואר מגיע לו, אבל יש לו עוד שתי מכות.

נובמבר יאפס לו, כי אתה מסתכל על דו חודשי מול דו חודשי. יש לך דצמבר חלש מול נובמבר שאין כלום. בינואר-פברואר יש לך את ינואר שיא המחלה ואת פברואר שוליים, לכן ינואר-פברואר זה לטובת העסקים, לשיטתנו, ואתה שומר על הפשטות כשאתה מסתכל על בסיס של חודשיים מול חודשיים.

נושא נוסף זה ה-35% שעלה פה. כשחוקק ביולי חוק רשת הביטחון, התחלנו עם היקף פגיעה של 40%, כשבהחלטת הממשלה במרץ-אפריל הטרייד-אוף היה עסקים של רק עד 20 מיליון מחזור. התפיסה המקצועית בבסיס הדברים האלה הייתה שהעסקים הראשונים שנפגעים הם עסקים קטנים שחטפו פגיעה משמעותית. כשהבאנו את הצעת החוק הממשלתית, וזה גם אושר פה אחר כך בוועדה, העמדה הייתה שיותר נכון להתחיל מרף פגיעה גבוה יותר ומהיקף פגיעה נמוך יותר כדי להתמקד באותם עסקים שנפגעו באופן משמעותי בגלל טווח הזמן הקצר. רק בהמשך, בעקבות הסגר השני, מרגע שראינו שזו כבר פגיעה יותר ממושכת שעסקים יותר גדולים מתחילים להתמודד איתה וגם עסקים שנפגעים בהיקף יותר נמוך, תוקן המענק וירדנו מ-40% ל-25%.

גם פה זה צריך להיות היקף של 25%.

אנחנו אחרי הרבה חודשים שהמשק כבר חזר לפעילות. הנתונים הכלכליים בשנת 2021 הם נתונים כלכליים של צמיחה, של פעילות מלאה, של אבטלה שחזרה כבר לממדים טבעיים.

זה שהאבטלה חזרה לממדים טבעיים זה דבר מבורך, וגם זה שהפסיקו את החל"ת בצורה כזאת או אחרת וכולם חזרו לעבודה זה דבר מבורך, אבל אל תשכח שעל אלה שחזרו מהחל"ת לעבודה יש מישהו שמשלם – וזו לא המדינה. אותו עצמאי משלם עליהם. את הירידה שלו אתה לא מספיק רואה ב-35%.

אתה רואה את נתוני המע"מ. אתה לא יכול להתעלם מהנתונים.

בפעם שעברה כשהם היו בחל"ת אמרת 35%, אבל הפעם העצמאים צריכים לשלם ולכן אתה צריך להסתכל על ירידה של 25%, אם לא 20% במינימום.

זה לא נתפס בהכנסות, זה נתפס בהוצאות.

ינון, כשאתה רואה את תשלומי המע"מ ואת תשלומי כרטיסי האשראי אתה רואה שהייתה צמיחה.

גם בקורונה כרטיסי האשראי טיפסו למעלה.

כולנו רוצים לתת את המענקים ואת הפיצויים למי שבאמת נפגע מהקורונה, לא ממשהו אחר.

כל מי שיושב סביב השולחן יודע שיהיה 25%. אני מאמין שגם המקדם שיעלה מ-0.4 ל-0.5 זה איזה שהוא עז שהכניסו כדי לתת איזה קרדיט למישהו פה.

שלמה אוחיון, בבקשה.

יש מגזר שצריך להתייחס אליו מבחינת הכמויות של הזכאים, וזה מגזר העוסקים הפטורים שלגביהם הפשטות היא קריטית מבחינת היישום של המענקים. גם את זה חייבים לקחת בחשבון כשמקבלים את ההחלטות, כי לגבי המגזר הזה, שהוא החלק הארי של מקבלי המענקים שאנחנו מדברים עליהם, התהליך שבנינו עבורם הוא תהליך של הצהרה, אמון מלא במה שהם מצהירים. אנחנו אמנם מתבשרים על חלק מהנתונים השנתיים שלהם, אבל אין לנו את הנתונים הדו חודשיים. גם אותם צריך לקחת בחשבון כשאנחנו באים לדון בנושא של פשטות ויישום.

אנחנו נתחיל את הדיון מחר בזה שאני אבקש מכם להציג את הנתונים – את כמות העסקים שנפגעו מ-35% ומ-25% ומעלה בחודשים הרלוונטיים, וגם נתונים על נובמבר-דצמבר, דו חודשי.

לגבי תקופת הבסיס אני מבין את הטענה שלכם, אני אפילו חושב שיש בה הרבה מאוד היגיון, כי ברגע שאנחנו נותנים את אופציית הבחירה אנחנו מכניסים הרבה מאוד עסקים שלא נפגעו מהקורונה. יחד עם זה 2019 נראה לי מאוד רחוק כי אנחנו כבר ב-2022, לכן אני מציע לכם לבחון שתי אפשרויות. אחת, את מה שאמר ירון, והשנייה, את מה שאני אמרתי בדיון הקודם - לעשות ממוצע של 2019-2020, מה שנותן תמונה יותר נכונה לעסקים.

לעסקים חדשים שנפתחו בשנת 2019 אנחנו מבקשים להוסיף את חודשים ינואר ופברואר 2020, כדי לתת את הביטוי לצמיחה הטבעית של העסק. לעסקים שנפתחו ב-2020 שאתם עושים להם חישוב של ממוצע שנתי תוציאו את ינואר ופברואר 2021, כי מדובר בחודשיים של סגר. זה לא הוגן לחשב את המחזור של עסק חדש על חודשיים של סגר.

כל מה שקשור לעסקים שמדווחים מחזור אפס - דובר על זה פה לא מעט. אני מסכים עם העיקרון, רק אנחנו צריכים לדייק את המענה לעיקרון הזה. אני אבקש שתחשבו על אופציה להרחיב את שלושת החודשים של דיווח על אפס מחזור לארבעה-חמישה. יש לנו היום את האפשרות לבדוק האם העסק הוא זומבי או עסק אמיתי. אנחנו יכולים לבדוק את נתוני המחזור שלו בחודשים מרץ-אפריל 2022 כשהדיווחים כבר נעשו.

כל מה שקשור לרווחים שהם לפני שנת 2020 לא אמור להיות רלוונטי לחוק הזה בכלל. גם ההחלטה לחלק דיבידנד בחודשים ינואר-פברואר 2022 לא רלוונטית לאירוע הזה. כל מה שקשור לסעיף 3(ט1) - אני מבין שיש איזו שהיא בעיה משפטית סביב הסיפור הזה, אבל את זה צריך לבדוק. אולי כדאי להתייחס לגובה הדיבידנד כאחוז ממחזור או גובה הדיבידנד כאחוז מרווח.

בכל מה שקשור לגובה הפיצוי לעסקים קטנים עד 300,000 אני מבקש שתביאו הצעה משופרת יותר ממה שיש כאן היום על השולחן.

כשהתחלנו לחוקק את חבילות הסיוע בפעם הקודמת וחשבנו שמדובר באירוע שהוא קצר טווח, ממוקד בזמן, נתנו 40% פגיעה. עכשיו אנחנו נמצאים בדיוק באותו אירוע קצר טווח, רק חודשיים מאוד ממוקדים. אם אנחנו לוקחים בחשבון את העובדה שיש מחזוריות טבעית של עסקים כך שיכול להיות מצב שהרבה מאוד עסקים שלא נפגעו מאומיקרון ייכנסו למענק הזה - אני לא רוצה לשלם את הכסף הציבורי במקומות שאני לא צריך.

לגבי עסקים עונתיים ועסקים שיש להם אירועי שיא פעמיים-שלוש בשנה, כמו שישראלה מציגה, ביקשתי מענה.

לגבי תביעת יתר ותשלום בחסר, כמו שהעלתה נירה, נראה לי שיש איזו דיספרופורציה שאותה אני מבקש לבחון. אגב, בפעם הקודמת היה 25%, אני לא יודע מה פתאום החלטתם להעלות ב-5%.

מה לגבי המקדם?

אני לא חושב שצריך להעלות את המקדם, כי אם אתה מעלה את המקדם ל-0.5 אתה מגיע כבר לרווח, אבל אם חברי הכנסת מבקשים תתייחסו גם לזה בדיון הבא. מחר נתחיל מהתשובות שהממשלה תיתן לנו. אני אומר לכם שוב, תשקיעו את הזמן, תעברו על הדיון, כי היו פה עוד שאלות.

גם העניין הדיפרנציאלי.

תתייחסו מחר לעניין הדיפרנציאלי.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.