פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
23/05/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 241
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022), שעה 9:30

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - קביעת תקרה לעמלת פתיחת תיק להלוואה לדיור), התשפ"ב-2022 (פ/2905/24), של חה"כ חיים כץ, חה"כ חוה אתי עטייה.

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם
אורי מקלב

ולדימיר בליאק
חיים כץ
יעקב מרגי
חוה אתי עטייה
שלמה קרעי
נירה שפק

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר

נעמי אברהם - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, המחלקה האזרחית, משרד המשפטים

עודדה פרץ - סגנית המפקח על הבנקים, חטיבת הפיקוח-בנק לקוח, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

נורית פלתר איתן - מנהלת מחלקת תקשורת, בנק ישראל

נעם בוטוש - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

גלי כספרי - מנהלת מחלקת המחקר, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ' - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

ברי רוזנברג - מנהל רגולציה, בנק לאומי לישראל, הנהלות הבנקים

יונתן ברלינר - חבר מערכת, התאחדות יועצי מימון לדיור (משכנתאות)

ברוך פיירשטיין - חבר הנהלה, התאחדות יועצי מימון לדיור (משכנתאות)

גמליאל אופיר

יורם לביאנט - חבר ועדה מקצועית, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

טלי רם
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - קביעת תקרה לעמלת פתיחת תיק להלוואה לדיור), התשפ"ב- (פ/2905/24), של חה"כ חיים כץ, חה"כ חוה אתי עטייה

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים את סדרת הדיונים של ועדת הכלכלה לשבוע זה בהצעת חוק חשובה של חבר הכנסת חיים כץ וחברת הכנסת חוה אתי עטייה, שתיכף יציגו את החוק ולאחר מכן נקבל התייחסות של בנק ישראל ונתקדם בהתאם להערות, ככל שיהיו.

בפתח הדברים אני רוצה להתייחס לאירועים מהשבוע הקודם. בשבוע שעבר הייתה פה הפגנה של עובדי כימיקלים לישראל ופוספטים, מתוך דאגה גדולה לעתידם בשל מחסור עתידי אולי במשאבי טבע לחציבת פוספטים. באירוע הזה אני פתחתי בדין ודברים והבעתי הזדהות טבעית והגיונית עם 7,000 עובדים מודאגים. הסרטון שלי הופץ בתקשורת באופן חלקי, וכל אחד בחר לעשות פרשנות לדברים שלי, אז אני אגיד קודם כול את עמדתי כדי שיהיה ברור ואחרי זה אני אתייחס גם לתקשורת ולכתבים.

מפעל פוספטים וכימיקלים לישראל מפרנס אלפים אלפים במשכורות מכובדות ושומר על כבודם והוא מנוע ועוגן אדיר בנגב. יחד עם זאת, יש לו עכשיו אתגרים בסוגיות של איכות סביבה ובריאות הציבור, במיקוד הדיון של עתודות שדה בריר. הסוגיה הזאת – שיש בה גם איכות סביבה, גם בריאות הציבור, גם תשתיות, גם כלכלה, גם אוצר – משלבת המון משרדי ממשלה, ובעצם אין הובלה אחת של הממשלה להבין מה המדיניות. אגב, דיברתי עם חבר הכנסת יאיר גולן, אי אפשר לחשוד בו שהוא ימני כלכלי, והוא בא ואומר, אם מדינה רוצה מפעלים כאלה ופרנסה כזאת היא צריכה לתת תשובות, ואם רוצים לסגור מפעלים כאלה, גם אפשר להחליט החלטה כזאת, אבל הדבר הזה חייב להיות מגובה במדיניות ממשלתית.

ולכן, אחד, אני קורא לראש הממשלה לכנס צוות שרים של תשתיות, כלכלה, בריאות, אוצר וסביבה כדי לדון בסוגיית כימיקלים לישראל ופוספטים בראייה כוללת ממשלתית ולא בראייה חלקית.

זועבי משאירה לך עשן, אדוני היושב-ראש.

אל תפריע לי, קרעי.

אתה קורא וקורא. איומים כמו חול ואין מה לאכול.

קרעי, אני קורע אותך. קרעי, אני מבקש לא להפריע לי.

הוא בא במיוחד להפריע לי.

יש כתב אחד בשם יובל שדה מכלכליסט, שכתב כתבה על סרטון חלקי ואפילו לא ביקש את תגובת ועדת כלכלה או את תגובתי. זאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה. אני לא מצפה ממנו ליותר מדי, הוא כתב צעיר ולא מנוסה, אבל איפה עורכי ידיעות אחרונות ועורכי כלכליסט שמאפשרים לכתב להשתלח ולא לבקש אפילו תגובה עיתונאית?

כתב אחר בשם דרור גורני מ"שקוף" גם פרסם, גם התייחס לסרטון חלקי אבל לפחות הוא התנצל שלא נתן לנו את הזכות להגיב ואני מקבל את ההתנצלות שלו. כתב אחר, צפריר רינת מהארץ, פנו ושאלו שאלות ויכתבו על זה, וזה בסדר.

אז עיתונאים, אם יש לכם מה לכתוב, לפחות תאפשרו תגובה ראויה, ובא לציון גואל. חברי הכנסת חיים כץ ואתי עטייה, נא להציג את החוק שלכם בקצרה, בבקשה.

מה שטוב, שיש לך ציפיות מהתקשורת עדיין.

תשמע, אני מצפה שינהגו בהוגנות ובהגינות. אולי זה מוגזם אבל אני עוד מאמין באפשרות הזאת.

הערה למה שאמרת. תראה, אני הרבה זמן לא הייתי בוועדה כי אנחנו לא ראויים להיות בוועדות חשובות, אבל אני לא זוכר שהתייחסנו לתקשורת כי אז התקשורת, אמרנו שהיא תוקפת את האופוזיציה בשביל לעזור לקואליציה. זה היה 12 שנים. עכשיו 12 שנים היא מאוזנת, היא הולכת לתקוף את האופוזיציה והיא תפרגן לקואליציה. עכשיו לא מפרגנים לך, אז משהו לא בסדר.

יפה. לענייננו.

בכל אופן, אנחנו חברי הכנסת, או אני כחבר כנסת, מחוקק מהחיים. אני מחוקק מהחיים וזו הצעת חוק שלישית שלי בנושא דירות, בנייה וכיוצא בזה. אני זוכר כשקניתי דירה – אלה מילות רקע – ועליתי לבניין, אמר לי מנהל העבודה שהיה בן דוד של זחאלקה: למה אנחנו צריכים לסחוב שקים של 50 קילו ולא של 25 קילו? הגב נשבר לנו. ואמרתי: וואלה, אתה צודק, למה שיסחבו 50 קילו?

שמתי הצעת חוק, עברתי את הויה דולורוזה – ויה דולורוזה של שוחט כי אני עובד עם נשר – עלה יואל רזבוזוב ואמר, אבא שלי חזק, אבא שלי עובד בבניין, מגיע כל יום מרוסק, 150 קילו. החוק עבר, והם סוחבים 25 קילו, וזה יחסוך בפריצות דיסק וזה יחסוך במלט וזה יהיה יותר נוח בעבודה, אבל זה בסדר.

ואז, באותה תקופה, כשאותו רוכש דירה היה חותם חוזה עם הקבלן – ואני מדבר על דירות חדשות – הוא היה מחויב ב-1.5% על מחיר הדירה ולא הייתה לו שום ברירה. קנה ב-4 מיליון, היה משלם 60,000.

הלכתי למאיר שטרית שהייתה לו הצעת חוק טרומית, העברנו את זה בשנייה ושלישית והחוק הלך לחצי אחוז או 5,000 שקל, הנמוך ביניהם.

עכשיו הבן שלי הלך לקנות דירה, הוא בא לקחת משכנתה והוא משלם רבע אחוז פתיחת תיק, והשאלה הבאה שלי הייתה: אם אני קונה במיליון שקל, אני משלם 2,500; אם אני קונה ב-2 מיליון, אני משלם 5,000. מה ההבדל בעבודה של פתיחת תיק בין מיליון ל-2 מיליון? ה-2 מיליון כבד יותר? כשאתה לוקח משכנתה אתה בונה לך את המערך שאתה הולך להרוויח על כסף שאתה מגייס, ואתה מגייס ל-30 שנה.

ואז התחלתי להיכנס לנתונים. בשביל לסבר את האוזן, הבנקים, שהרווחיות שלהם בשנה האחרונה הייתה במיליארדים – אני לא יודע אם זה 5–6 מיליארד הרווחיות – בשנת 2021 לקחו 130,000 משכנתאות, העלות הייתה 116 מיליארד; בשביל לסבר את האוזן, אם הם התנהגו כמו שכתוב אז הם גבו 290 מיליון שקל רווח על פתיחת תיק.

אממה? לא כולם משלמים פתיחת תיק. גילוי נאות, אני באתי ואמרתי: תגידו לי, אתם נורמלים? אמרו לי, נסדר לך 75% הנחה. וכשבא מישהו שלא יודע שיסדרו לו הנחה – כי הוא חלש, כי אין לו כסף – אז הוא משלם את כל הרבע אחוז, הוא משלם 2,500 כי לא סופרים אותו.

אמרתי, נתקן כמו שתיקנו את החוזה. שורה אחת, הצעת חוק: פתיחת תיק, שזה לא בבסיס החישוב הכלכלי של הרווח של המשכנתה כשאתה מגייס כסף ואתה מוכר כסף, זה חזירות לשמה של הבנקים כי הם לוקחים בגלל שהם יכולים, אם לא היו יכולים הם לא היו לוקחים. ובהנחות זה מראה – אתה תקבל 90% הנחה, אתה תקבל 50% הנחה – לפי העיניים והעדה ולפי המצב הכלכלי של הבן אדם. אם הם מבינים שאין לו שקל, את כל מלוא ההנחה תשלם. אם אין לך, כבר שלא יהיה לך, ואם אתה נחמד, 70%, 80%, 90% הנחה.

כשאתה מדבר על הריביות, אתה מתווכח על הריביות, שוק חופשי, זה בסדר, אז הם אומרים לך: אבל נעשה לך הנחה בפתיחת תיק. מה זה הדבר הזה? פתיחת תיק לא צריכה לעלות יותר מ-200 שקל, 100 שקל. אמרתי, מאחר והם רוצים לעשות הנחה, הצעת החוק באה ואומרת, פתיחת תיק למשכנתה, היא לא מהווה שום חלק בתמחור של הכספים שהם נותנים.

והבנקים צריכים להרוויח. כשהייתי יו"ר ועד והייתי עושה עסקים, אמרתי: אני לא עושה עסקים עם מי שלא מרוויח כי מי שלא מרוויח, גונב, אף אחד לא עובד לשם שמים, אבל תרוויח במידה. אמא שלי, עליה השלום, אמרה: כל מה שיותר מדי, לא טוב. יותר מדי יפה לא טוב, יותר מדי מתוק לא טוב, יותר מדי מלוח לא טוב. פה זה רווח חזירי, סתם, בשביל לקחת. הבנקים אמרו שהם יחזרו אליי תוך שלושה חודשים. הינה עברו שלושה חודשים, אליי הם לא חזרו.

הצעת החוק היא שורה. לכן, אני מבקש שהוועדה תאשר את זה בהכנה לקריאה ראשונה, והבנקים אם ירצו להגיד, נדבר על זה בין קריאה שנייה לשלישית ונפסיק את העושק הזה של אלה שגם ככה עובדים 13 ו-14 שנה לרכישת דירה. אז יגידו: כן, מה זה 2,000 שקל, מה זה 5,000 שקל כשאתה קונה דירה? 5,000 שקל לפעמים זה שבועיים עבודה, זה חצי משכר המינימום, ולוקחים את זה סתם, סתם, אין שום סיבה בעולם שייקחו עבור פתיחת התיק הזאת. דרך אגב, עכשיו זה התרחב. אם זה נחמד, זו עוד הצעת חוק חדשה, גם קבלנים לוקחים על שינויים פתיחת תיק. הוא בונה מאה דירות, הוא לוקח פתיחת תיק 1,000 שקל, עוד לא התחיל להזיז בלוק, יש לו 100,000 שקל רווח.

אם אפשר, למה לא, אם לא עושים כלום, אם הבנקים לא עושים כלום. תבינו, אם הם לא היו נותנים הנחות, 290 מיליון שקל רווח לבנקים בשנת 2021 על כלום, על לקחת בגלל שהם יכולים.

את זה אנחנו, חברי הכנסת, צריכים להפסיק. תודה.

תודה. אתי עטייה, בבקשה.

תודה רבה. אני מברכת על הדיון החשוב, אני מצטרפת לדבריו של חיים כץ ואני חושבת שהוועדה הזאת צריכה להביא בשורה גם לרוכשי הדירות ולזוגות הצעירים. בעוד שכולנו יודעים על יוקר המחיה, מחירי הדירות הולכים ומאמירים ויש מקום כאן לעזור לזוגות הצעירים, וגם בעוד שאנחנו שומעים על דוחות הבנקים, הרווחים של הבנקים, מדי יום אנחנו קוראים שהם נסקו לשיא, הרווחים ברבעון של הבנקים הולכים ומרקיעים לשחקים, למה צריכות להיות הרבה עמלות? עמלה לפתיחת תיק, עמלה ללקיחת הלוואה, עמלה לעריכת מסמכים. כמה הם כבר יכולים להרוויח? יש גם הוצאות של שמאי, נוטריון, רישום בטאבו, ביטוח. אנחנו כאן צריכים לעזור לשכבות החלשות. תודה רבה.

תודה רבה לך. בנק ישראל, בבקשה, קצר ולעניין.

שמי עודדה פרץ, אני סגנית המפקח על הבנקים. (שקף: הרפורמה במשכנתאות). ב-1 במרס אנחנו הצגנו פה בוועדה את הרפורמה שעשינו בנושא המשכנתאות ואני רוצה להזכיר שכחלק מהרפורמה הזאת, אחד הנושאים המרכזיים ברפורמה הזאת הוא הנושא של הריבית הכוללת החזויה. אחד המרכיבים החשובים ברפורמה הזאת הוא הצגה של מספר אחד, שקראנו לו "הריבית הכוללת החזויה", הוא בעצם כולל הכול. הוא כולל את הריבית שהלקוח ישלם, הוא כולל את כל העמלות, כולל עמלת פתיחת התיק שאנחנו מדברים עליה, והוא כולל גם את התחזיות, זאת אומרת אם יש ציפיות לאינפלציה מסוימת או לשינויים מסוימים בריבית, זה כולל גם את זה, הלקוח מקבל מספר אחד ואיתו הוא הולך. כל הדברים האלה הולכים למשפך.

וכמה אתם רוצים להרוויח?

אנחנו בנק ישראל.

כי אתם מתווים. כמה הבנקים רוצים להרוויח? כמה הבנקים רוצים להרוויח על זה שהם מגייסים את הכסף?

אני רוצה להמשיך. (שקף: האישור העקרוני החדש). באישור העקרוני שהלקוח יקבל, שזה אישור עקרוני שהוא אחיד לכל הבנקים, הוא יראה את המספר הזה – מסומן בעיגול – הריבית הכוללת החזויה, 4.07%, זה האחוז שהוא ילך איתו וישווה מבנק לבנק, וזה כולל הכול. העמלה הזאת, עמלת פתיחת תיק, היא נכנסת לתוך המספר הזה שאותו הוא צריך להשוות, וזה לא משנה לו אם זה עמלה או ריבית או תחזית. בנוסף, בהמשך של האישור העקרוני הוא גם מקבל את סכומי העמלות.

אם אדם עושה השוואת משכנתאות, סביר להניח שהוא יפתח תיק בהרבה בנקים.

לא. העמלה הזאת, בהצעת החוק קוראים לה עמלת פתיחת תיק אבל בכללי העמלות קוראים לה טיפול באשראי ובביטחונות, ואת העמלה הזאת הלקוח לא משלם בכל בנק שבו הוא עושה תיחור של המשכנתה אלא רק בבנק שבו נעשית כל - - -

את מדברת על מה שאת הצגת עכשיו.

כן.

אני מדבר על המצב היום.

לא. זה המצב היום.

אם אדם רק קיבל הצעת מחיר מבנק על משכנתה, הוא עדיין לא ישלם את העמלה.

הוא משלם את זה רק פעם אחת.

רק במקום שבו תילקח המשכנתה.

כן. לפי כללי העמלות כתוב שם בפירוש שרק בשלב שבו נעשית כבר כמעט כל העבודה של לקיחת המשכנתה, זאת אומרת רק בבנק שבו הוא ייקח את המשכנתה, שם הוא ישלם את העמלה הזאת, לא בכל בנק שבו הוא פותח תיק בשביל לקבל הצעה.

מה זה 4.07? ממה זה מורכב?

זה מורכב מהכול.

לאיזה הלוואות? פריים? קבועה צמודה? צמודה עם ריבית?

זה שקלול של הכול.

זה דוגמה של אחד הסלים האחידים שאנחנו מציגים.

אתם הייתם צריכים לפנות אליי לפי משרד האוצר, הם אמרו שאתם תפנו אליי, היינו עושים את הדיון הזה, אבל אנחנו הח"כים לא סחורה בשבילכם, אז למה שתפנו?

חס וחלילה.

למה שתפנו? כי כל הדיון הזה, היינו יכולים לצמצם אותו ולא להשחית את זמנו של היו"ר ושל כולם. אבל לא פניתם, ואני עיכבתי את הצעת החוק שלושה חודשים על מנת שאתם תפנו, אבל אתם הייתם עסוקים.

למיטב ידיעתי, אתם הקדמתם את המועד של הדיון הזה.

בארבעה ימים. הבנתי. אנחנו הקדמנו בארבעה ימים.

אבל חיים, למרות הכול, עמדת בנק ישראל בשלב הזה, שהוא תומך בחוק, אז למה עכשיו להתווכח? בבקשה, תסיימי להציג, עודדה.

לפני שהיא תעבור לשקף הבא יש לי שאלת הבהרה. ה-1.118 מיליון, זה סכום שכולל את עמלת פתיחת התיק? ה-1.118 שמופיע, כתוב סך התשלומים.

כן. זה סך כל הסכומים שהלקוח ישלם.

כולל עמלת פתיחת התיק.

כולל הקרן.

כן. כולל הכול.

עודדה, אני מבקש לא הצגה. תגידו את עמדתכם העקרונית כלפי החוק. החוק עוד יחזור לכאן לדיון אחרי קריאה ראשונה, נעמיק בכל ההיבטים. תנו רק התפיסה שלכם לחוק הזה בקווים כלליים. בבקשה.

הפער המרכזי נגיד בדוגמה הזאת בין 700 לבין 1.118 מיליון, הפער המרכזי הוא הריביות. הדבר המרכזי שלקוח משלם בהלוואה זה הריביות. העמלה הזאת, שהיא כלולה בסכום הזה, היא בכל מקרה סכום שהוא בטל בשישים, בין אם הוא 350 ובין אם הוא סכום אחר.

כמה זה בפרומילים מגובה חישוב הכסף? כמה בפרומילים פתיחת התיק בגובה חישוב הכסף?

בוא נעבור לשקף הבא.

בשקף הבא אנחנו מראים נתונים.

אתם אומרים בפרומילים.

זה לא בפרומילים.

אבל זה יוצא בפרומילים, מפתיחת תיק על 30 שנה. אז למה את לוקחת את זה? בשביל להוציא את העיניים אם זה בפרומיל.

אני לא לוקחת כלום, אני בנק ישראל.

למה את מאפשרת, הוא התכוון.

גם האמירה שלך, עודדה, "בטל בשישים" – 5,000 שקל מהכיס של האזרח הם לא בטלים. זה כואב. זה כואב באותו יום. המשפט הזה לא טוב. המשפט לא טוב. השאלה אם לגיטימי או לא לגיטימי לקחת סכום מסוים, והשאלה אם ההבדל בין מיליון שקל משכנתה ל-2 מיליון שקל זה כפול עבודה, וזה לא כפול עבודה, אז למה זה כפול עמלה? זה כל השאלות ואפשר להוזיל את זה, אז זה לא בטל בשישים. כל הוצאה מיותרת של האזרח היא לא בטלה בשישים אם אפשר להוזיל אותה.

אני מתנצלת.

במיוחד אם היא מביאה רווחי שיא לבנקים, במיוחד אם אין הרבה עבודה לבנק בפעולה הזאת, אז לא להגיד בטל בשישים, להגיד שאנחנו רוצים להוזיל, אנחנו רוצים להוזיל את העלויות של הבנקאות בישראל. זאת המטרה, אני חושב, יוקר המחיה, העלויות.

כל אחד מוסיף 5,000 שקל. תאגיד המים מוסיף 40,000 שקל, ההוא משהו, בסוף נהיה 100,000 שקל.

למה לא יעשו אם אפשר? אתה לקוח שבוי. אתה רוצה את הכסף לקניית דירה. אם יגידו לך לבוא עם שיער צבוע בלונדיני, אתה תבוא.

אתה כשהיית קטן היית בלונדיני.

כן.

יפה. פריבילג. בבקשה, עודדה.

(שקף: שיעורי ההנחה בדמי פתיחת תיק – נתוני המערכת הבנקאית). השקף הזה מראה את שיעורי ההנחה. כמו שכבר נאמר פה, הרבה מאוד לקוחות מקבלים הנחות, אנחנו רואים שיש עלייה בכמות הלקוחות שמקבלים הנחות לאורך השנים. אם ב-2019, 61% קיבלו הנחה, עכשיו - - -

מקבלי ההנחה, יש בדיקה באיזה מצב סוציואקונומי הם? מה העוצמה הבנקאית שלהם? מה גובה המשכנתה שלהם? האם הגבוהים קיבלו הנחה והחלשים לא קיבלו הנחה? יש איזו בדיקה סוציואקונומית של הנושא הזה?

אנחנו לא יודעים מה המצב הסוציואקונומי.

אפשר לדעת מה המצב? אפשר לבדוק לפגישה הבאה?

אין קריטריון.

אתם מסוגלים לעשות את זה, לפחות לפי העשירונים של הריביות על ההלוואות, מי קיבל ריביות גבוהות בהלוואה וכמה הנחה הוא קיבל.

אני לא יודעת אם אפשר.

למה אי אפשר, עודדה?

כשתקים את הוועדה החסויה, מיכאל, אתה תוכל לקבל את כל הנתונים האלה, אם ירצו או לא ירצו.

לא, זה לא סוד עדיין.

זה סוד.

בואו נלך כמו מתמטיקה. שיעור ההנחות עלה.

אנחנו נבדוק את זה אבל אני לא בטוחה אם אפשר. אנחנו יודעים – נראה בשקף הבא – לפי סכומי ההלוואות אבל זה לא אומר שמי שלקח הלוואה בסכום נמוך הוא דווקא במצב סוציואקונומי נמוך.

לפי הריביות על ההלוואה את מסוגלת.

גובה המשכנתה מעיד בדרך כלל על גודל הבית ושוויו. יש הלימה.

לא תמיד.

בסדר, אבל אם אנחנו נראה שיש הבדל, וחוץ מזה יש נתונים סוציואקונומיים ללווה. אתם חשופים לכל מידע בנקאי שאתם רוצים, אז אם אתם תדרשו מהבנק להגיד לכם תמונה של שיעור, למשל נתוני אשראי של אותו אדם, הוא במצב כלכלי טוב אם יש לו נתוני אשראי טובים והוא קיבל משכנתה בהנחה.

מיכאל, אני אענה לך במקומם.

איך?

אני אגיד לך איך. לפי גובה הריבית שהוא מקבל.

בדיוק, זה מה שאמרתי.

אם גובה הריבית שהוא משלם גבוה, מצבו הכלכלי גרוע.

ננסה. ננסה.

אני רציתי לדעת רק על העמלה. באים ואומרים, שיעור ההנחות עלה, אז השאלה היא מי נהנה מעליית ההנחות.

מי שיש לו.

אם זה מי שיש לו אז לא עשינו הרבה. בואו נמשיך.

אנחנו נבדוק את זה.

תודה. תבדקו את זה לדיון הבא בבקשה.

בסדר. ננסה.

(שקף: עמלת פתיחת תיק בפועל לפי גובה משכנתה). פה אנחנו רואים את העמלה בפועל לפי הנתונים שקיבלנו. כמו שהתחייבנו, אנחנו עשינו עבודה מאוד מאוד משמעותית פה בתקופה הזאת של השלושה חודשים.

מה זה עמלה בפועל? אחרי הנחות?

יש את התעריפון.

כמה יצא עמלה בפועל אחרי הנחות?

אז הנה אתה רואה פה.

אני לא רואה. תגידי לי, תקריאי.

בסכום של בין חצי מיליון למיליון, עמלת פתיחת תיק הממוצעת זה סדר גודל של 1,600 שקלים, שזה המחיר השכיח שאנשים משלמים.

בחצי מיליון את לא יכולה לקחת 1,600. חצי מיליון – רבע, כן יכולה.

לא הבנתי.

אני עושה 0.25 כפול גובה המשכנתה. יש תקרה. את לא לוקחת יותר מ-0.25%.

אני אומרת, זה הממוצע. בכל מקרה, לא גובים יותר מהתעריפון, אבל זה הממוצע עד מיליון.

עודדה, עמדה כללית, ונתקדם.

(שקף: בנצ'מרק עולמי). אני רק אראה את השקף האחרון של הבנצ'מרק העולמי. אנחנו רואים שזאת עמלה שהיא מקובלת בעולם והתעריפים המקסימליים שנהוגים בעולם הם גבוהים מאלה שנהוגים בישראל.

בעולם זה גבוה? אז אני מציע שנעלה את זה גם פה.

אבל בעולם אין עמלת פירעון מוקדם על המשכנתה.

אתמול בעולם קבעו 7 יורו כרטיס חופשי-חודשי בגרמניה. 7 או 9 יורו ברכבות, בכל המדינה.

אל תפחיד את מרב מיכאלי.

9 יורו חופשי-חודשי בגרמניה, הכול – רכבות, אוטובוסים – לשלושה חודשים קדימה.

אדוני היושב-ראש, אתה לא התחייבת שאם לא יחזירו את התעריפים בפריפריה למה שהיו, אתה לא תצביע עם הממשלה יותר?

יש לי דיון השבוע לקבל תשובות.

ומה קורה בהצבעות היום?

תהיה במתח, קרעי.

באמת שאלה אחרונה בשבילך. כמה התשואה על איגרת חוב ממשלתית ל-30 שנה?

לא יודעת.

שלילית. כנסי, איגרות חוב ממשלתיות שליליות, ל-30 שנה. תשואה שלילית.

ואיך זה קשור לדיון?

להסביר.

החזירות. החזירות.

כשאתה קובע את עלות הכסף שאתה לוקח במשכנתה, כשאתה קובע את הריביות, על סמך מה הם מדברים? הם מדברים על כך שהם קובעים לך איגרות חוב צמודות ל-30 שנה, שווה ערך משכנתה. מה בנק ישראל חוזה ל-30 שנה כשהוא לוקח את הכסף? כי הבנק לא מהמר, אסור לו להמר. תשואה שלילית. הם מרוויחים יפה. הם מרוויחים יפה וזה טוב שהם מרוויחים.

זה הפתיח שלך, נכון.

אני אסכם. אני אגיד שאנחנו חושבים שנכון לטפל במחירים. אנחנו חשבנו שנכון לטפל בזה באמצעות הרפורמה שעומדת להיכנס לתוקף ממש בקרוב, ב-31 באוגוסט. אנחנו חושבים שצריך לחכות לראות מה תהיה ההשפעה שלה.

יפה.

ככל שיוחלט לקדם את הצעת החוק הזאת, כדי למנוע ארביטראז' רגולטורי צריך לשים לב שיש עוד גופים - - -

אז קיבלנו הבהרות מכם מראש, ובעצם עמדתכם הייתה שבסך הכול הרעיון הזה הוא טוב ואתם תומכים בו. מכיוון שהוא עוד יחזור לוועדה אחרי קריאה ראשונה, יש לכם הזדמנות עם יוזמי החוק, כמו שאמר חיים, לשבת לפרטי פרטים, לעצב אותו, להביא אותו מוסכם. יש עוד עבודה לעשות אחרי הקריאה הראשונה.

זאת הזדמנות בשבילנו לברך קבוצה של מכיניסטים ממכינת "בינה" שנמצאת בדרום תל אביב. ברוכים הבאים לכנסת. יש לי שאלה אליכם, מכיניסטים, אתם מוכנים? כמה מכם רוצים להיות מנהיגים פוליטיים?

כל מי שהולך למכינה הוא דור העתיד של ההנהגה.

זה לא נכון, מרגי.

אני מחזיק מהם.

אני שוחחתי עם אלפי מכיניסטים. השאלה הזאת היא לא סתם. כמה מכם מוכנים ורוצים?

מתביישים.

לא, בלי בושה. מי שחושב שהוא יהיה מנהיג פוליטי, שירים יד.

אני לא חושב שמנהיג פוליטי זו הגדרה נכונה.

נשמה, זה לא עכשיו סדנת דיון. אתה תענה אם אתה רוצה להיות מנהיג פוליטי או לא. אל למכור לנו. כן או לא. מי מרים יד להיות מנהיג פוליטי?

כל חבר כנסת זה מנהיג?

מי רוצה להיות שר או חבר כנסת בעתיד, או ראש עיר, תרימו יד. ראש עיר, שר או חבר כנסת. שניים. א', זה טוב, כל הכבוד למי שהרים יד. אתם יודעים, מכיניסטים מושקעים מאוד על ידי מדינת ישראל, זה עולה למדינה מעל 10,000 שקל.

גם להם. גם להורים.

ולהורים, מעל 10,000 שקל, ולתורמים. לא כולם זוכים למכינה, עכשיו אנחנו עושים גם מכינות חצי-שנתיות, להגדיל את הזכאות הזאת.

אם לא תרצו להיות מנהיגים פוליטיים, מי ירצה, תגידו לי. אבל אני מקווה שבוועדה אתם רואים, שגם אופוזיציה וקואליציה, מעבר לכותרות בעיתונים, עובדים בהסכמה וברעיונות טובים ועוסקים בכאבים הכי גדולים של האזרח. גם עמלה של 1,000 שקל או 2,000 שקל, אם אפשר להקטין אותה, מצווה מהתורה לעסוק. אז תודה שבאתם ותמסרו ד"ש לערן ברוך שמסיים את תפקידו ואני לא יודע מי מחליף אותו, טל שקד וכל החבר'ה האלה.

תשאל אותם מי מהם רוצה להיות מנהיג, להנהיג. עזוב פוליטי.

אין לרצות להיות מנהיג. מנהיג זה מעשים. מנהיג זה היום. אם הוא לא מנקה את המכינה ולא מתנדב שם, הוא לא מנהיג היום; אם הוא לא עוזר בבית, הוא לא מנהיג; אם הוא לא עשה צדקה וצדק היום, הוא לא מנהיג. מנהיג זה מעשים, לא רוצה. זה לא בעתיד, זה היום. קרעי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, יישר כוח לחבר הכנסת חיים כץ חברי וחברת הכנסת אתי עטייה חברתי. זה נושא שאנחנו מקיפים אותו כאן, הגשנו היושב-ראש ואני סדרה של הצעות חוק בנושא הבנקאות והלוואות לדיור, אבל כאן זה באמת נושא שהוא סוג של דוגמה שמראה על המכלול.

רק לדוגמה, אני רוצה לחזור לנתון שהציגו כאן. אם שמתם לב, הצגתם בנק ישראל חלק מההלוואות, מעמלות פתיחת תיק שמקבלות מאה אחוז הנחה, אבל לפחות לצורך הגילוי הנאות אולי תגלו לנו מי מקבל מאה אחוז הנחה. מה אתם חושבים? אתם לא מודעים למי הציבור שמקבל מאה אחוז הנחה על עמלת פתיחת תיק או שאתם יודעים?

ביקשתם שנבדוק. אנחנו ננסה לבדוק, אנחנו לא יודעים.

אז אני אגלה לך. זה עשרות אלפי עובדי בנק ובני משפחותיהם, הם מקבלים מאה אחוז הנחה על עמלת פתיחת תיק. אם עובדי בנק יכולים לקבל מאה אחוז הנחה על עמלת פתיחת תיק, כנראה שהבנק יכול להסתדר בלי עמלה כל כך גבוהה של פתיחת תיק. אלה אותם 10%, 15%, זה בעיקר עשרות אלפי עובדי בנק ובני משפחותיהם, שיש להם פטור מלא על העמלה הזו.

ההנחות הגבוהות הנוספות שהצגתם בשקף שלכם זה הרבה פעמים כהתניה של שירות בשירות. הבנק אומר, אם תעביר חשבון אלינו תקבל משכנתה בתנאים טובים ותקבל גם 75% הנחה על עמלת פתיחת תיק. אז השקף קצת מעוות את הנתונים בעיניי.

אכן כן.

אני חושב בהחלט שעמלה כזאת של פתיחת תיק, אותו דבר כמו שהזכרנו אם אתם זוכרים את עמלת ערבות בנקאית שמגובה בפיקדון. אתה יודע מה זה, זה הרבה יותר גרוע. שם אין שום עבודה לבנק, הוא נותן דף, מקפיא לך כסף בחשבון.

אתה מסביר לי או מסביר להם?

מסביר לך.

לי אני מבין.

אתה מבין, אז אני רק מראה לך דוגמה הרבה יותר משמעותית. הבנק לא עושה שום עבודה.

אתם רוצים לבזבז זמן על להסביר אחד לשני?

גם עמלת עריכת מסמכים.

קרעי, הוא רוצה להצביע.

אנחנו מייד מגיעים להצבעה. עמלת ערבות בנקאית שמגובה בפיקדון, אתה משלם אחוז שנתי, כאילו ריבית על הערבות שאתה מקבל, כשהכסף הוא הכסף שלך שיושב בבנק, מוקפא לך. במקום שתהיה עמלה סמלית של 50 שקלים, 100 שקלים, גובים ממך ריבית שנתית.

אין לנו איזו הצעת חוק בנושא?

יש לנו הצעת חוק בנושא.

אז מה זה, פרומו? לי ולקרעי יש הצעת חוק.

כמה הצעת שמירה למניות? מי שומר היום מניות? זה שורה במחשב, אתה משלם עמלה. קרעי, אני אתן לך דוגמאות.

יש לנו הרבה דוגמאות, חלק מהן כיסינו בסדרה של הצעות חוק. אני חושב שזאת הזדמנות, אדוני היושב-ראש, לקחת את הצעת הדגל הזו שכבר עברה בטרומית, תעבור כאן בקריאה ראשונה היום, ולנסות להרחיב אותה כמה שיותר במסגרת ההסכמות בין קואליציה לאופוזיציה, ככה שתכסה עוד כמה דברים שאנחנו נאבקים עליהם כאן בוועדה הזאת. תודה.

תודה. כל חברי הכנסת, כל אחד יחליט מה הוא רוצה להגיד, אם נספיק היום להצביע. נא להיות תמציתיים. בבקשה, חברת הכנסת לימור מגן תלם.

קצר ולעניין כמו תמיד. אני רוצה כמובן לברך על הדיון החשוב הזה ועל הצעת החוק החשובה הזאת, אין ספק שזה must. אני באמת רוצה להוסיף למה שאמר פה חבר הכנסת כץ, עניין שהגבילו את שכר טרחת עורך דין בחוזים, אז אם זוכרים, לגבי חברה משכנת, העברת זכויות, שנים זה היה באמת אחוזים מסכום הדירה, עד שהגבילו את זה לסכום חד-פעמי של 300 שקלים פלוס מע"מ, ולכן גם בנושא הזה אני חושבת שזה must, ומברכת ותומכת.

תודה רבה. יעקב מרגי.

אני רק מברך את המציעים. אני חושב שזאת הצעת חוק ראויה, הייתי שותף להצעת החוק שהוזכרה של שקי המלט ועוד הרבה חקיקה, אבל לך אדוני היושב-ראש, שחנך אותי כשחזרתי משרות, יו"ר ועדת עבודה ורווחה, כשמישהו היה מדבר בלי רשות, נאמר: לא זכור לי שנתתי לך רשות דיבור. לא השתמשת בזה כלפיו.

יש לו מעמד מיוחד.

מי אתה? לא זכור לי. קריאה והצבעה, אדוני.

סך הכול הביא חוק לטובת הציבור. נכון?

חוק מצוין.

תודה רבה. נירה שפק, בבקשה.

בוקר טוב, קודם כול באמת חוק חשוב וטוב – חיים ואתי, ברכות. אני אגיד, נפגשנו עודדה, פעם אחרונה, איתי, ב-5 במרס כשדיברנו על השקיפות ועל התחרות בשוק המשכנתאות. הדיון הזה הוא עוד נדבך בחוסר האיזון שיש בין התנאים שניתנים לאזרחים ואזרחיות באשר הם. אז גם פה במצגת שלכם אני ממש אשמח, שכמו שידעתם לפרט את כל האחוזים, ירידה-עלייה, תפרטו גם את הבנצ'מרק העולמי.

העברנו את זה במסמך.

יש את זה בנייר שהעברנו לוועדה.

עודדה, רק הערה לסדר. חומרים שלכם הגיעו אתמול בלילה. אתם חייבים להביא את זה יומיים-שלושה קודם. אם רוצים שהח"כים יעשו עבודה, אין להם דרך להסתכל על זה.

מקובל.

חסכת לי את המשפט הזה. כמו שאנחנו, כשמעבירים חוקים או תקנות בכל אשר, אנחנו נדרשים לעבוד בצורה מסודרת ולא להתקיל אתכם, זה דו-צדדי, ובטח כשעם ישראל בדיון פתוח והם רוצים להבין, הם רוצים לדעת כי זה משהו שנוגע בהם וזה לא משותף. אז אני מבקשת להשלים את זה, בשפת העם, מה שנקרא.

בהקשר הזה, גם כל הנושא של רפורמת השקיפות במשכנתאות, זה היה אצלך, כבוד היושב-ראש מיכאל.

כן.

וצריך לקדם את זה, ומהר.

זה מקודם. זה מתחיל ב-31 באוגוסט.

זה קודם. זה נסגר.

אז תשלחו לי ואני אצטרף לזה. אני אומרת, זה צריך להיות הכול ביחד. קרעי, תודה על העדכון.

תודה.

אגב, מילה טובה בעניין הזה. הרפורמה הזו מאוד חשובה והיא עוזרת המון. שלא יהיה שיש רק ביקורת. יש גם דברים טובים אבל יש הרבה ביקורת.

קרעי, תחזור על זה. קרעי, תתקרב למיקרופון. בקול, לא שמעתי. מה אמרת?

אמרתי שהרפורמה הזו מעולה, העברנו אותה כאן ביחד. בנק ישראל עושה כאן עבודה מצוינת. השקיפות שהיא נותנת ללקוחות טובה, אבל חוץ מהשקיפות יש גם דברים מהותיים שצריך לתקן.

אשריך.

אני רק מזכירה את הדגש ששמתי לנושא השקיפות, לנושא שהצגנו כאן ועלה כאן באופן גורף, כולל יועצי המשכנתאות, שעוטף עזה מחושבים במשכנתאות פחות מכולם בגלל האזור.

נכון.

הצגנו נתונים, הבטחתם תשובות לזה ולא קיבלנו. מבחינתי זה חלק מהרפורמה הזאת, משהו שלא יכול להיות.

תודה, נירה. הכנסת לנו את עוטף עזה אבל זה בסדר.

ברור. מה זה הכנסתי לנו? זו חובתנו.

זה השליחות שלך ואנחנו איתך. יש פה שני נציגים של יועצי כלכלת משפחה ויועצי משכנתאות, ברלינר ויורם, תהיו חדים, שתי דקות כל אחד.

קודם כול, צריך להגיד שהצעת החוק, היא כבר מתחילה להשפיע בשטח, כלומר מה שלא היה בעבר, היום בפרויקטים שהם לא מחיר למשתכן יש בנקים שכבר מתחילים לתת הצעות של פטור מלא מדמי פתיחת תיק בעקבות הצעת החוק הזאת. האמת שאני לא זוכר שהצעת חוק השפיעה כל כך מהר, אבל צריך להגיד שזה גם לא משפיע על הריביות, כלומר זה נקי וכבר רואים את ההשפעה של זה בשטח. היה לי חשוב לציין את זה.

רציתי להציע ולדבר על עמלות במיחזור פנימי. הדיון פה מתייחס לעמלות באופן כללי אבל במיחזורים פנימיים הבנק לא צריך לעשות ביטחונות מחדש, הוא לא חייב לבדוק את הלווים מחדש, בעצם אין לו את כל הפרוצדורה של בחינת התיק ולכן אין סיבה לגבות דמי פתיחת תיק במיחזור פנימי בכלל וצריך להחריג את זה.

אותו דבר אפשר כבר לציין גם לגבי עמלות פירעון מוקדם, שבמיחזורים פנימיים האשראי נשאר בתוך הבנק ולכן אין סיבה לגבות עמלות בכלל בכל מה שקשור למיחזורים פנימיים, לא עמלת פתיחת תיק ולא הפרשי היוון.

יש הצעה של יעקב אשר בתחום הזה, שהיא גם תגיע לכאן בעוד כמה חודשים, של מיחזור הלוואות והעלויות של כך. תודה רבה.

לנו יש, אדוני היושב-ראש, ביטול עמלת פירעון מוקדם.

גם לנו. יש לו אחד על ביטוח חיים, שכשאתה ממחזר משכנתה פתאום זה מתייקר כי אתה כבר לא צעיר. ברלינר, משפט סיום.

בכל מה שקשור לאשראי לדיור, צריך להחיל את אותן נורמות שמחילים על המערכת הבנקאית גם על האשראי החוץ-בנקאי. אם יש הגבלה של דמי פתיחת תיק במערכת הבנקאית, צריך להחיל את אותן נורמות גם על החוץ-בנקאי. לקוחות שמסורבים בבנקים באשראי חוץ-בנקאי, אין בכלל פיקוח על העניין ומשלמים לפעמים עשרות אלפי שקלים.

ההערה הזאת נלקחת בחשבון והיועצת המשפטית של הוועדה תתייחס גם לגופים החוץ-בנקאיים שנותנים משכנתאות ואיך לפקח בהיבט הזה גם על מה שעלה פה. תודה לך, ברלינר.

תודה רבה.

יורם לביאנט, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. יורם, קצר ולעניין.

שלום. יורם לביאנט, איגוד היועצים לכלכלת המשפחה. אנחנו תומכים בגביית אגרות או עמלות קבועות ולא פונקציה של גובה ההלוואה כי אין לזה היגיון כלכלי, כמו שאמרו. אני רוצה להרחיב את הנושא קצת ולהגיד שגם בהלוואות רגילות, לא לדיור, לוקחים עמלות יותר גבוהות על פתיחת תיק כפונקציה של גובה ההלוואה. מעל 100,000 שקלים לוקחים 2.5%, זה לא סביר, אין לזה היגיון כלכלי. עמלות ואגרות צריכות לשקף את הטרחה של הבנק וזה לא פונקציה של גובה ההלוואה.

תודה רבה לך, גם על החדות וגם על הדברים - -

אפשר להכניס גם את זה.

- - שמתכתבים עם ההערות שנאמרו פה כבר קודם. גברתי, בבקשה.

גלי כספרי, מנהלת מחלקת המחקר באיגוד הבנקים. אני רוצה רגע להסביר מה עומד מאחורי העמלה הזאת משום שבניגוד לשם שלה, עמלת פתיחת תיק, העמלה הזאת רחוקה מלהיות עמלה שקשורה לפתיחת תיק. העמלה הזאת בעצם מגלמת את כל העלות התפעולית שיש לבנקים מהשלב הראשון שהוא שלב האישור העקרוני - -

הבנו את זה.

- - ועד ליום האחרון שבו ההלוואה הזאת קיימת, גם אם ההלוואה הזאת נמשכת 30 שנה. לאורך כל התקופה הזאת לבנק יש הרבה מאוד עבודות שכרוכות בהלוואה הזאת. מהשלב הראשון, שלב האישור העקרוני, הלקוח בעצם מגיש בקשה, מגיש כמה נתונים עליו – על השכר שלו, על המצב המשפחתי שלו, על הנכס שהוא רוצה לקנות, על שווי הנכס – הבנק צריך לבדוק את כל הנתונים האלה, לתמחר אותם ולהגיש הצעה ללקוח.

בשלב הזה יש הרבה מאוד לקוחות שפונים ליותר מבנק אחד, גם ליותר משני בנקים. הבנקים בשלב הזה לא גובים עמלה, זאת אומרת אם הלקוח מתחיל פעולה בבנק מסוים ובסוף לא מבצע שם את ההלוואה, כמובן שאין עסקה ואין עמלה.

בשלב השני, בהנחה שהכול בסדר, הלקוח ממשיך בתהליך, מגיש לבנק עוד מסמכים שקשורים גם אליו – אישורי שכר, אם זה שכיר הוא צריך להגיש תלושי שכר, אישורים על הכנסות אחרות, על מזונות אם יש, על קצבאות אם יש, על שכר דירה אם יש, כל מיני אישורים שקשורים לנכס, את חוזה רכישת המקרקעין, אם זו דירה שנעשית בתמ"א צריך את האישורים של היזם, אישורים של הרשות המקומית, את כל ההיתרים שקשורים בזה, כמובן שצריך נסח טאבו ואישור ממינהל מקרקעי ישראל – לפעמים בשלב הזה יש דיאלוג בין הבנק לבין העורך דין של הלקוח על כל המסמכים שהוא מגיש, אם יש נתונים חסרים יש דיאלוג לגבי הנתונים האלה, מה חסר.

מדובר בהרבה שעות עבודה של בנקאים בסניף, לפעמים יועצי המשכנתאות בסניף, מנהל הסניף או מנהלת הסניף, יועצים משפטיים בבנק שנמצאים מאחורי הקלעים, קציני אשראי, קציני ציות, הרבה מאוד אנשים שעובדים הרבה מאוד שעות על התהליך הזה.

אז למה נותנים מאה אחוז הנחה? אל תיתנו אף פעם מאה אחוז הנחה.

גם כשאת הולכת לקנות מקרר והמוכר מסתובב איתך שעתיים בין המקררים ומסביר לך על כל מקרר, גם הוא יגבה ממך עמלת סיבוב קניית מקרר? אתם מקבלים ריביות של מאות אלפי שקלים.

שלמה, תן לה לסיים. גם היא מבינה שהיא משטה בוועדה, גם היא מבינה שמה שהיא אומרת קובע את גובה הריבית, לא את גובה העמלה, אבל היא צריכה להגיד, אחרת לא יתנו לה משכורת.

אני רוצה להמשיך ואז אני אענה על השאלות האלה. אני רוצה להמשיך משום שהתהליך ממשיך והעבודה נמשכת. בהנחה שהבנק והלקוח מסכימים על העסקה ורוצים להתקדם, הלקוח רוצה להתקדם, הלאה, יש עוד עבודה. הבנק מבקש מהלקוח סוג של טופס טיולים, רשימה ארוכה מאוד של מסמכים שנדרשים – צריך לעשות הערת אזהרה בטאבו, מסמכי שעבוד, הערכת שמאי, ייפוי כוח.

וזה שונה מסכום לסכום?

כן.

את אותן פעולות את עושה ב-2 מיליון, ב-4 מיליון וב-10 מיליון.

זה שונה מסכום לסכום משום שככל שהעסקה גדולה יותר וההלוואה מורכבת יותר, יש יותר אנשים בבנק שנדרשים, בהתאם למדרג סמכויות, לאשר את העסקה.

את מציעה להתנגד להצעת החוק?

מה הקריטריונים שלכם לחלוקת הנחות מהעמלה הזאת?

אני רוצה להבהיר. התעריפון הוא תעריף המקסימום שמותר לבנק לגבות עבור הפעולה.

אני רוצה תשובה ישירה לשאלה.

אז אני עונה.

מה מערכת השיקולים שלכם במתן הנחה או פטור מהעמלה הזאת? כיצד זה נעשה? מה הדינמיקה? מי הסמכות בבנק ומה השיטה?

זה בדיוק מה שאני מסבירה. העמלות האלה שבתעריפון הן עמלות מקסימום. לפעמים ההלוואה היא פשוטה יותר, העבודה היא פשוטה יותר.

זה לא הולך לפי חוזקו של מזמין המשכנתה?

ודאי שכן.

כמו בכל - - -

אני שואל אותך שאלה: זה לא הולך לפי העוצמה הכלכלית של מבקש המשכנתה?

כמו בכל מוצר יש גם משא ומתן בין הלקוח לבין הבנק – על הריביות, על העמלות – בוודאי, כל בנק לפי השיקולים שלו. אין פה משהו אחיד בין כל הבנקים, כל בנק לפי השיקולים שלו.

את זה באנו למנוע.

אני רוצה לפחות לתת לך לסיים את הדברים שלך, בבקשה.

גם אחרי שההלוואה נלקחת, עדיין הבנק ממשיך לעבוד. צריך להמשיך לשחרר את הכספים בהתאם לפעימות. הרי הרבה פעמים משכנתה זה לא בפעימה אחת, יש כמה פעימות, צריך לעקוב אחרי כל התשלומים האלה, צריך לוודא שהלקוח מבחינתו השלים את כל ההתחייבויות שלו, השלים את התשלום המלא עבור השלמת הרכישה – המצאת ערבות חוק מכר, השלמת רישום בעלות על שם הלקוח. בהמשך למשל צריך להמשיך לעקוב אחרי הבטוחות ואחרי הביטוחים, למשל הלקוח מחליף את הפוליסה של ביטוח המבנה או ביטוח החיים, הבנק צריך לקבל את המסמכים האלה, לבדוק שהפוליסה החדשה מתאימה להלוואה. כל הפעולות האלה, הן כרוכות בהרבה מאוד שעות עבודה של הרבה אנשים בבנק, כל אלה מגולמות בעמלה הזאת.

תודה רבה.

אי לכך, מה עמדתכם? אי לכך, מה העמדה שלכם לגבי החוק?

אנחנו כמובן חושבים שאין מקום לקבוע מחיר אחיד על ההלוואות.

הבנו. תודה.

תודה רבה.

מיכאל, אני יכולה לבקש שאם הממוצע הוא שלושה דיונים ביום, ויש חמישה, אז אני אגבה עמלת חבר כנסת על תפקוד יתר ומעבר על עוד שני מסמכים? כי בשוטף לא משלמים לי על זה. נו, באמת.

רק אם ישלחו לך אותם יומיים מראש, שתוכלי לעבור עליהם.

ואם אתה בליכוד והולך לחתונה בערב, אתה צריך גם עמלה.

מה אני אגיד לכם, כרכתם מין בשאינו מינו.

רק בגלל האבסורד.

אנחנו עוברים להקראת הצעת החוק. החוק הזה – כולם להירגע – הוא הולך לקריאה ראשונה, הוא חוזר לוועדה, הוא יעבור שינויים, יעבור התייחסויות.

שינויים, הוא ירד מ-360 ל-100 שקל.

יש עוד עבודה. אנחנו עוברים להקראה. היועצת המשפטית גם תתייחס לשתי הערות שלה על נוסח החוק.

אדוני היושב-ראש, אפשר גם להתייחס? מיכאל ממשרד האוצר.

לא ביקשת רשות דיבור. בבקשה, מיכאל, אגף תקציבים.

אגף תקציבים, משרד האוצר. דבר ראשון, שיהיה ברור ששר האוצר תומך בהצעת החוק. אני אגיד את העמדה המקצועית שלנו.

תגיד לו שיכנס מסיבת עיתונאים, שיאמר את זה.

אנחנו יודעים ששר האוצר תומך. קיבלנו את זה מראש.

תגיד גם שר המשפטים.

אני אגיד שהעמדה המקצועית שלנו היא שלא נכון לקבוע הוראות מהסוג הזה ולקבוע סכומים לגבי מחירי מקסימום בחקיקה. אנחנו חושבים שהמנגנון הזה הוא מנגנון שמצריך גמישות ובגלל זה נכון לקבוע אותו ברמת חקיקה יותר נמוכה ויותר גמישה וזו ההסתייגות שיש לנו מהחוק.

מה זה רמת חקיקה יותר גמישה?

להסמיך את השר.

תודה. נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

נעמי אברהם, משרד המשפטים. אנחנו חושבים שבאמת ההוזלה היא באופן עקרוני מבורכת, אבל שנכון יותר באמת לחכות ולראות את התוצאות של הרפורמה לפני.

את מתואמת עם השר?

זה גם מה שאמרנו בוועדת שרים.

את מתואמת עם השר?

כן.

טוב.

שוב, אנחנו תומכים ברעיון - - -

מדברים בשתי שפות?

לא, אלה ניואנסים.

אני יכולה לחדד.

לא צריך.

הרפורמה מתקדמת ואי אפשר לראות במקביל את ההשלכות. תודה רבה. עוברים להקראה, בבקשה, מרב.

תודה, אדוני.
"הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – קביעת תקרה לעמלת פתיחת תיק להלוואה לדיור), התשפ"ב–2022"

אני רק אציין שלגבי כותרת ההצעה, אנחנו כנראה נתקן ונתאים את הנוסח.

"תיקון סעיף 9ז
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, בסעיף 9ז, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:"



אני רק אפנה שסעיף 9ז, עניינו עמלות בעד שינוי מועדי פירעון הלוואות לדיור. אני סבורה שיש צורך לתקן את כותרת השוליים כדי להתאים את זה לנוסח ההצעה, אז אדוני, אני אבקש שתסמיך אותי לתקן ולהתאים את כותרת השוליים.

מסמיך אותך.

הוסמכת, כן.

"
"(א1) בעד הגשת בקשה להלוואה לדיור רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים." "



שתי הערות נוספות. אחת, בהמשך לדברים של נציג משרד האוצר לגבי הגמישות, אני רק אציין שהסעיף מאפשר עדכון של הסכומים בהתאם לשינוי שיעור המדד. יש מנגנון שקבוע בחוק בסעיף קטן (ד).

בהמשך להערתה של סגנית המפקח על הבנקים לגבי גופים חוץ-בנקאיים שנותנים משכנתאות, אני מבקשת גם לציין את הדברים האלה בדברי ההסבר, שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית תדון הוועדה בהוספת גופים נוספים שתחול עליהם ההצעה.

תודה. מי בעד תיקון סעיף 9ז להצעת חוק הבנקאות? מי שיכול להצביע.

גם אלה ששללו מהם את זכות ההצבעה.

לא. בחרו לא להצטרף. מקלב הצטרף והוא מחליף אותי בוועדה. מרגי, אני לא יודע כמה זמן של חסד יש לנו, אתה צריך להצטרף. מרגי, תבוא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

פה אחד. אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותחזור אלינו לדיון.

תודה רבה, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.