פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
16/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 41
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, ט"ו באייר התשפ"ב (16 במאי 2022), שעה 12:00

הכשרה והיתר לשימוש באופניים וקורקינט חשמליים לעובדות ועובדים זרים חסרי מעמד

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

מוסי רז

חנן אהרן - סגן מנהל אגף רישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ענבל בן ישעיה - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נעמי דניאל - מנהלת תחום קשרי ממשל, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

משה נקש - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

שני בר טוביה - מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

הדרה זרי - אס"ף

שפי פז - פעילה חברתית, עוטף תחנה מרכזית

גלעד הלחמי - פעיל, דרום תא בעד הגירוש

מיכל דיבנר כרמל

הדס צנוירט


הכשרה והיתר לשימוש באופניים וקורקינט חשמליים לעובדות ועובדים זרים חסרי מעמד

שלום רב, אני פותחת את הישיבה. צוהריים טובים וטובות לכולם ולכולן. אני שמחה לקיים את הדיון ששקדנו עליו בשנה האחרונה, בעיקר הוועדה וגם בשיתוף פעולה חבר הכנסת מוסי רז בסוגית הכשרה והיתר לשימוש באופניים וקורקינט חשמליים לעובדות ועובדים זרים חסרי מעמד.

היתה לנו ההזדמנות, לאפשר לדיון הזה לקרות לאחר שנת עבודה מול שרת התחבורה מרב מיכאלי והמשרד, וכמובן כל העובדות והעובדים במשרד בסוגית ההכשרה ומתן היתר ויכולת לעבור את מבחני התיאוריה לעובדות ולעובדים הזרים ולמחוסרי המעמד. מקיימת את הדיון כדי לשמוע את משרד התחבורה שיספרו לנו על התוצאות הטובות שהתקבלו. אשמח לתת זכות דיבור לחנן אהרן ממשרד התחבורה, וספר לנו מה עשיתם.

בוקר טוב. יש לומר שהיוזמה היא של יושבת-ראש הוועדה בעניין. זה היה נושא שלא הוסדר. כמובן השרה אחרי פנייה שלכם נתנה לזה דחיפות וביקשה שנטפל בזה. העניין מוסדר ב"ה.

כרגע בעצם כל מי שנמצא בארץ ואין לו תעודת זהות ישראלית, לא היה יכול לרכב על אופנים חשמליים או על קורקינט.

לא יכול היה לעבור את מבחן התיאוריה שזה התנאי לרכיבה על הכלים האלה.

מה שראינו לאורך כל השנים עובדות ועובדים זרים השתמשו בכלי הזה וראינו מחוסרי מעמד שכן השתמשו בכלים האלה ולא היה בטיחותי – לא להם ולא לנו כאזרחים ואזרחיות. לכן אמרנו: די. רוצות לשים לדבר הזה סוף ולתת להם היכולת לרכב בבטחה, ללמוד את הנושא ושהדבר יהיה חוקי. ספר לנו מה עשיתם, כמובן מול רשות האוכלוסין וההגירה, שסיפקו את כל המידע.

אחדד את מה שאמר – הנושא הראשון במעלה הוא העניין בטיחותי. בסוף הם נהגו ונוהגים ואם אין היכרות עם הכלי הזה ואיך יש לנהוג ועם דיני התעבורה בדרך, הסכנה היא גם לא רוכבים וגם לעוברים בדרך, זו החשיבות הראשונה במעלה, מעבר לעניין שיוכלו להתנייע כמו שצריך.

לכל מי שבעלי אשרה ס' לפי סעיף 2א'5 חוק הכניסה לישראל, לא יכולים להוציא רשיון נהיגה ישראלי. זו סוגיה שאמרנו שנדון בה אחר כך בעניין של מתן רשיונות נהיגה לבעלי אשרות כאלה ואלרים - לרכב, רשיון נהיגה לכל סוגי – זה נושא אחר שיש לדון בו, הוא יותר מורכב. חקיקתי. מבחינתנו משרד התחבורה אין בעיה.

אציין בתחילת דבריי שמבחינת משרד התחברה, מי שמוכיח כשירות לנהיגה ברכב, במבחנים שמבצע, מבחינתנו], לא מתייחסים לזהותו של אותו אדם. זה נקבע במשרד הפנים עם כל החוקים. מבחינתנו אין מניעה כזאת אבל יש לסדר את זה. זה סיפור אחר.

לעניין ההיתר של הרכיבה, קראנו לו היתר רכיבה ל-A3. יש דרגות של אופנועים לנהיגה. את זה לא הגדרנו כדרגה אלא אמרנו: A3 – זיהוי. היום הדרגה של האופנוע בתקנות התעבורה היא A1, A2. A3 זה אופניים חשמליים או גלגילנוע. עשינו את כל הממשקים מול ממשלת ישראל ביכולת שלהם בשביל האכיפה והזיהוי, ומל משרד הפנים. אנו רואים את כל מרשם האוכלוסין, כשמבקש היתר כזה או רשיון מגיע – למשרד הרישוי - יש ממשקים ממוחשבים. פעם הסתמכתי על ניירות שהם הביאו והיום אנו רואים את זה גם במסך במרשם האוכלוסין לראות שיש לו אכן הרשאה בתוקף. לפני כשש שנים זה סודר הממשק הזה בינינו לרשות האוכלוסין. מבקש היתר כזה לרכיבה על אופניים חשמליים, גילגינוע A3 יצטרך להגיע בפעם הראשונה למשרד הרישוי - זאת כדי שנוציא לו, נסווג אותו 8/9 - זה לא רק להם – לכל מי שלא תושב ישראל, עם תושב זהות ישראלית. מגיע בפעם הראשונה למשרד הרישוי לצורך זיהוי ובדיקה שאכן זה הוא ומול הממשק של משרד הפנים לראות שהאשרה שלו בתוקף. אנחנו נותנים לו. ככה זה מתחיל לכולם, 8/9/ זאת סדרה. כשמסתכלים ברשיון או בהיתר, ורואים 8/9 – גם השוטר, יודעים שזה לא תושב ישראל וזה מספר הדרכון שלו. המשך המספר הוא מספר הדרכון של אותו מבקש. הגדרנו אותם בקבוצה של ה-8/9. אחרי שהציג את הטופס עם דף של משרד הפנים עם הפירמה – יש דוגמה כדי שיידע מה להביא איתו, הפקידה אצלנו תזין את הפרטים, 8/9, ותכניס סימן לדרגות אחרות של רשיונות נהיגה עד שזה יוסדר פעם. אחר כך הולך למלא טופס רש"ל דיגיטלי. ממלא את פרטיו. לא מחייבים אותו בבדיקות, לא בבדיקות רפואיות, פשוט ממלא את הפרטים בבקשה ל-A3. עם זה הולך לזכיין שלנו למבחני התיאוריה. יש לנו שאלות במאגר השאלות של מבחני התיאוריה במשרד התחבורה לכל כלי הרכב, לכל הדרגות, כ-1,800 שאלות. כמובן בנינו שאלות מיוחדות – הוא לא מוציא רשיון לרכב או דרגות אחרות, משאית. לכן בנינו מאגר של קרוב ל-60 שאלות שמוכוון רק לנושא של אופניים חשמליים וגלגילנוע עם כל החוקים הנוגעים, עם התקנות, היכן מותר לנסוע, היכן אסור. ברגע שילמד את מאגר השאלות, הוא כבר יהיה בקי בתחום הזה, ויידע מה הדרישות לכלי.

באיזו שפה?

בעברית, בערבית ובאנגלית. כרגע הם יבואו לאתר של הזכיין לבצע את המבחן, יבקש A3, יעשה את המבחן - ויכול בשלוש שפות. אם נצטרך בעתיד לתרגם לשפות נוספות, אולי כן נעשה. נראה בדרישה, בביקוש, כפי שעשינו בשאר המבחנים. יש לנו כמעט 7 שפות. בסוף הוא מקבל אישור מהזכיין, אישור שלנו שנותן לו אותו, שאיתו הוא מסתובב. זה כמעין ההיתר שלו ביד. חוץ מזה שהוא מופיע בכל הקבצים. הוא נוהג עם זה בצורה מסודרת, מזוהה. המשטרה מעודכנת, כל הגורמים - בתוך הלופ הזה.

קודם כל, אני בהחלט מברכת על הצעד הזה של שרת התחבורה ושל משרד התחבורה, על ההנגשה והאפשרות לאפשר לאותה אוכלוסייה לנסוע בבטחה, לקבל גם מבחינת משטרת ישראל – הרי זה בלאו הכי קורה, והסוגיה הזו בלאו הכי מתמודדים איתה, רק כשהיו תופסים מישהו שרוכב על אופניים, לא היה להם שום מספר מזהה לאכוף את הסוגיה הזו. לכן עכשיו יש הרישום גם של המשטרה ויש היכולת לאכוף. זה דבר מבורך, ואני מאוד שמחה שהעניין הזה בהחלט התקדם.

יש לי כמה שאלות לגבי ההנגשה מעבר לזו השפתית. לגבי הזכיין, כמה זכיינים יש פרוסים בכל הארץ? הרי זה עובדים זרים ועובדות זרות ומהגרי עבודה או מחוסרי מעמד. איפה הזכיינים נמצאים?

יש לנו שני זכיינים, בצפון ובדרום – מרכז, צפון, דרום. נותנים שירות קרוב לעשרים אתרים בכל הערים הגדולות והפחות גדולות. יש באתר הרשימה. הנגישות - היום אנו עושים את זה קרוב ל-400,000 מבחנים בשנה לכל אזרחי ישראל, לכל המבקשים היום, שבאים להוציא רשיון. ההנגשה היא שם לכל אחד ואחד בכל מקום כמעט. יכול להגיע פיזית או להזמין תור דרך האתר. מגיע לבחינה. אין תורים. מאוד פשוט.

בעצם תצטרכו לעדכן בצורה מסודרת את הזכיינים, שמגיעים אליכם אוכלוסייה חדשה שלא פגשו אותה קודם.

לכן אמרתי שעשינו את התיאומים האלה לפני שיוצאים לדרך, כי זה הכי חשוב. לגבי התחולה, אנו רוצים ממש לסגור את זה – צריך לדבר עם משרדי הרישוי. הם מגיעים בפעם הראשונה למשרד הרישוי. גם אוכלוסייה שלא היתה מגיעה אלינו. לכן יש לדעת שאחרון הפקידים שם יודע. אנו לא רוצים שמישהו יפנה יום עבודה ויגיע ויגידו לו: לא יודעים על מה אתה מדבר. אנחנו בימים אלה ממש מדברים איתם, מורידים את זה לשטח. המנהלים יסבירו לעובדים, שזה יהיה חלק. שאדם בא, יודעים מה לעשות איתו. רצינו לומר, מתי התחולה, ובמקרה הזה זה באמת ימים קרובים. אני יודע שאחרון הפקידים יודע במה מדובר ואז בכל הארץ העסק הזה יעבוד כפי שצריך כדי למנוע תקלות.

יופי. מצוין. בבקשה.

רציתי להוסיף מילה. אני מנחה את האנשים בשטח חשוב לנו – ציינו את זה גם בנוהל שלנו – שיגיעו עם מסמכים רשמיים, עם הכול בצורה מסודרת. לא בהעתקים, לא בפלאפונים.

איזה מסמכים רשמיים?

אנו מבקשים שיביאו אשרה תקפה, עם דף לוגו של משרד הפנים. צריך הכול מקורי. כמו שאנחנו מבקשים דרכון להמרה או תעודת זהות לרשיון נהיגה – מבקשים שהם יגיעו עם אשרה תקפה, מקורית, עם דף לוגו של משרד הפנים כדי שלא יהיו לנו אי נעימויות מול הפקידים. חשוב כי זו התעודה ועם זה מסתובבים. זה צריך להיות צרופה למי שמסיים את מבחן התיאוריה ברכיבה על A3 – צריכים להיות עם האישור הזה בכפוף לאישור שמקבלים מרשות הרישוי כדי להציג לשוטר לצורך אכיפה.

אני מניחה שלעשות תיאוריה בשפה העברית או ערבית או אנגלית למחוסרי מעמד, נשמע לי מאתגר מאוד. גם תיאוריה קשה למי שדובר את השפה מאחת השפות. לא כולם עוברים אותה.

צריך לבדוק את הנקודה הזאת, את מאגר השאלות הזה. כל מאגר השאלות – בנינו מאגר נוסף לכאלה – לא רק למבקשי מקלט אלא לכל מי שהיום רוצה או מתקשה בשפה מסיבה כזו או אחרת – כל מיני בעיות של קשב וכו'. אנאלפאביתים. כל הסוגים. מי שרוצה – אנחנו אפילו לא דורשים מסמכים – הוא יכול לעשות מבחן בשמע – הוא מגיע לאתר של הזכיין, יושב במחשב ומקריאים לו באוזניות את השאלות. מקבל גם יותר זמן, קרוב לשעה – כפול מזמן רגיל – שיכול לשמוע את השאלות, מקריאים לו את השאלות, ויכול לחזור על זה שוב ושוב. כיום זה מתבצע לגבי אנאלפאביתים ואחרים וכאלה שאינם דוברי השפה. זה מאוד עוזר. מסייע מאוד. יכול לעזור להם כמו לכל האוכלוסיות האחרות. נדאג עוד היום שמאגר השאלות הזה יופיע בשמע.

מאגר השאלות הזה, זה אותו ציבור, אותה אוכלוסייה שאנו פונים אליה, הם שפונים אליכם בשאלות?

לא. היום נכנסים לאתר משרד התחבורה. כל מאגר השאלות מופיע לציבור. הוא יכול ללמוד את השאלות מהמאגר עצמו ולבוא למבחן מוכן. לא צריך אפילו לקנות חוברת. התיאוריה היא מונגשת – כל השאלות באתר. כך לומדים היום כל מבקשי הרשיון.

אני מבינה. מעולה. אני חושבת שזה חדשות מעולות. נעמי דניאל ונקש, רוצים להתייחס לחיבור ביניכם למשרד התחבורה לגבי הנגשה? הרי הסוגיה של המספר, שנמצא ברשות האוכלוסין אך לא בהרבה משרדים. אני רואה שהמשרד הראשון שהרים את הכפפה הוא משרד התחבורה שחיבר את המספרים עם רשות האוכלוסין.

לא בדיוק. אנחנו מקצים מספר מזהה. 8/9 הוא מספר שלנו. הוא לא הולך לכל הרשויות. מה שהיה נכון לעשות, כשאדם נכנס לישראל בכל מעמד שהוא - שכל הרשויות ידברו כמו עם תעודת זהות שלנו, עם דרכון. מספר אחד. לביטוח לאומי יש מספר, למס הכנסה יש מספר, למשרד הפנים, למשרד התחבורה. כשרוצים לאתר מישהו עם מספר מזהה, בכל גוף המספר שונה. אנו מבקשים מהם את מספר האשרה שמוקצה על ידי משרד הפנים. אנו מעלים אותו ברשומות שלנו – אם האשרה תקפה, אנחנו מזהים אותה, זה קופץ אצלנו, ונותנים לו מספר נוסף. זה 8/9. חשוב שיהיה מספר אחיד.

זאת סוגיה נכונה. נוסיף לגופים האלה עוד גופים – קופות חולים, משטרת ישראל. יש הרבה מספרים. זו סוגיה שצריכה להידון בין משרדי הממשלה. אצלנו המספר הוא מספר הדרכון של הזר, וזה לדעתי מה שצריך להוביל אצל כולם. לא יודע למה זה לא קורה. צריך להיות מספר אחיד.

לא לכולם יש דרכונים.

כולם נכנסים עם דרכונים, ואם לא, יש המספר המזהה של רשות האוכלוסין שהוא כמספר דרכון. לעניין הזה, אני חושב שיהיה נכון שכל הגופים יסתנכרנו למספר שלנו. זה יהיה נוח לכולם – למשרדי הממשלה ולמי שמחזיקים את הדרכונים האלה.

לעניין הדיון – אני פחות עוסק בנושא של מסתננים אבל כן בנושא של עובדם זרים. עשינו בשנה הקודמת שיתוף פעולה עם הרלב"ד והנגשנו גם בעלוני מידע למעסיקים את נושא בטיחות בדרכים. ביקשנו מהמעסיקים שיעבירו לעובדים הזרים שלהם. גם עשינו הרצאה לכל הלשכות הפרטיות דווקא בחקלאות כי שם היו הרבה תאונות ונוהגים על כלי רכב. הזמנו נציג מהרלב"ד שעשה הרצאה לכל נציגי הלשכות הפרטיות בנושא של בטיחות בדרכים. זה האימפוט שלנו לעניין.

תודה. שני בר טוביה, בבקשה.

תודה רבה. באמת יום משמח. חדשות משמחות. אני מקווה שלא רחוק היום שנשב בדיון דומה בהקשר של רשיונות נהיגה. יש לי כמה שאלות ספציפיות שנוגעות לעניין הכללי, שהוא החיים במדינת ישראל עם אשרה 2א'5 שהיא לא באמת אשרה אלא הומצאה במיוחד בשבילם. אנו מכירים את המבוך הבירוקרטי הזה ממקומות אחרים. מישהו שבוע שעבר אמר לי שהוא לא יכול להוציא כרטיס מועדון בשופרסל כי אין לו מספר תעודת זהות.

גם במקרים קודמים שפתחו משהו בפני מבקשי מקלט, הרבה פעמים היו סוגיות של יישום, שהפקיד בסוף הדרך כפי שאמרתם – הוא לא מכיר. מה זה חתיכת הנייר הזאת? מה זה אשרה 2א'5? איך אני מתנהג איתה? רציתי להדגיש את החשיבות של זה, לשאול איך ההנחיה הזאת הולכת לצאת – במשרדים אחרים יש חוזרי מנכ"ל. האם יהיה הסבר על התהליך גם מבחינתם? הרשויות במדינת ישראל זה לא מקום שהם מרגישים בו נוח בדרך כלל. אם יהיה הסבר מסודר – נראה לי שלצפות שיהיה בתיגרינית זה מעל ומעבר אבל אנחנו נוכל לתרגם, לעזור בהפצה, ובאופן כללי, להבין האם התהליך הזה נתפר במיוחד בשבילם – האם יש עוד אנשים שמסתובבים עם אישור התיאוריה הזה שאמרתם שיסתובבו איתו? אם כן אשמח להבין מה זה כי לי יש רשיון נהיגה. אשמח להבין מה זה, כי ניתקל במקרים בשטח.

תהיה פתקית?

אישור שהוא נושא עימו בעת הרכיבה. אם לנו יש רשיון מפלסטיק, הוא ינהג עם זה. יש נהגים ותיקים במדינת ישראל שנוהגים עם רשיון זמני מנייר של משרד התחבורה. מי שנפסל רשיונו וקיבל דחייה, נוהג עם רשיון זמני נייר. בדיוק אותו נייר, דומה. במקרה זה לא מקבל רשיון אלא מסמך כמו נהגים אחרים.

כמו ילד בן 16 שנוסע על קורקינט.

כדי להבין האם התהליך הזה נתפר במיוחד בשבילם?

למשל, כשהוא נוהג בשלילה, הוא רשאי לנהוג על אופניים חשמליים, ויכול לקבל. אם עבר תיאוריה בעבר – מוכר, ואם לא, ועושה תיאוריה – יכול לנהוג.

תודה.

בבקשה.

שלום, אני מבקש מקלט מאריתריאה. קודם כל אני מודה על הדבר הקטן הזה שאישרו לנו לנהוג על אופניים.

לא אישרו. הם אומרים שהולכים לנהגיש את מבחן התיאוריה. מי שעובר אותו – גם ספר לחברים שלנו – יוכל לנהוג. כרגע כל מי שאין לו תיאוריה - לא יכול לנהוג.

התכוונתי, לגשת ולעשות את התיאוריה הזאת. כמה שזה בשבילי מעט, כי מגיע לי רשיון נהיגה ודברים אחרים רבים שמבחינת בן אדם, וזה לחנוק אותך גם בדברים הקטנים, שאתה בכלל לא קיים, לשלול לך את כל הדברים שיש לך בחיים. הדברים הפשוטים שאתה נוסע מהבית לעבודה.

במה אתה עובד?

בשני מקומות – במסעדה וגם בארגון אס"ף. מתרגם. ללכת מהבית לעבודה ולחזור הביתה – רוצים לשלול. אז קודם כל תודה על זה שנתנו לנו לעשות בצורה חוקית ומסודרת. אני מקווה שיהיה יותר מהר, היתר שבזמן הקרוב שנעשה את התיאוריה הזאת.

אם אתה ניגש למבחן תיאוריה, יש לנו סטאדי קיים מושלם להבין מה ההנגשה. מה שפת האם שלך?

תיגריניה.

רואה עצמך עושה מבחן באנגלית, ערבית, עברית?

אנגלית, ערבית – לא אעשה. אולי בשמיעה. אני לא יודע לקרוא ערבית. באנגלית קצת. בעברית אולי.

הוא בישראל, מתנדב אצלכם בעבודה, וגם הוא עובד, מדבר איתי בעברית, ועדיין יכול להיות שמבחן התיאוריה יכול להיות שלא יצליח לעבור אותו בכלל המחסום השפתי. אתה אומר שיש פה אתגר מבחינת שלוש השפות שמציעים לך.

הרבה אנשים לא יודעים לדבר עברית, חוץ מהשפה שלהם. הם לא נכנסו לדברים ללמוד בישראל. הם הלכו לעבוד ולא יודעים אפילו להסתדר עם המעסיק. אז איך יוציאו תיאוריה ואת הדברים האלה? זה יהיה קשה. אבל לפחות שאישרו את זה.

זה לא מספיק. עכשיו אתה צריך לעבור את זה.

אם אנחנו נדע למשל שהשפה – מבין המקשים – שפה היא שפתם של רובם, אני יכול לתרגם את השאלות לשפה הזו ואבחן אתכם בה.

אני מטילה את האחריות על משרד התחבורה.

זה רק תיגריניה. כי הסודנים בערבית רובם.

אני מבקשת ממשרד התחבורה שיקבל מד"ר שני בר טוביה – יש פורום מדהים, עובדים יפה מאוד, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט. תדברו איתם, תתאמו ציפיות. הם מייצגים אותה אוכלוסייה. יכולים גם אחר כך לעבור על השאלות.

יש הערכה לכמות המבקשים?

בטח. לאחרונה נפל דבר ובדצמבר 2,500 סודנים קיבלו אשרות א'5 בגלל פסיקת בג"ץ. משרד הפנים מתעקש שהן זמניות, זה לא נתן להם את הזכויות המלאות של מחזיקי אשרות 2א'5, ובכל זאת זה התקדמות ולפחות מבחינת משרד התחבורה, ברגע שלמישהו יש 2א'5, יש לו תעודת זהות ודרכו פתוחה. עליהם אנחנו לא מדברים אלא על מעט סודנים ובעיקר על אריתראים, 20 וקצת אלף בגירים.

כולל הצפון?

כן. אריתראים זה תיגריניה. אין אריתראי שלא יודע תיגריניה.

אני לא יודע.

נעשה לו מבחן בעל פה, משהו. נעשה משהו.

אני לא אוהבת את המשהו. גם אתם לא עושים משהו, בטח לא השרה מיכאלי. הכול מדויק, מילה במילה.

יש לנו היום כאלה שלא יכולים לעשות לא בשמע ולא בזה. נגיד יוצאי העדה האתיופית, חלק שבאו - יש צרכים. אנו מודעים להם ונותנים מענה לצרכים. אם יהיו כאלה שלא יוכלו להסתדר גם עם השפה הזו, שנתרגם, נמצא דרך.

נדע תוך כדי תנועה. נלמד את השטח, הם ילמדו את הצרכים. נוכל לדבר.

יש לכם ד"ר שני בר טוביה. תיעזרו בה והיא תהיה הקשר ביניכם לאותה קהילה. היא תנגיש את זה, תגיד מה הרגישויות, מה האפשרויות. ואם לא תסתדרו, ותרצו אותי באמצע – אני כאן תמיד. אני סומכת עליה שתעשה את העבודה. תודה רבה.

חברתי שפי פז, בבקשה.

צריך לעצור קצת את החגיגה הזאת. לפני הכול, אין פה נציג של המשטרה ונדבר על זה. אתן לגלעד ידידי לדבר על נושא המשטרה והאכיפה. נתחלק.

כולנו יודעים וגם את, שכל הסיפור הזה לא נועד למנוע תאונות ולא כדי ושהם יידעו לנסוע כמו שצריך או שהם יתחילו לחבוש קסדות או לא ירכיבו 5 ילדים על אופניים ולא ירכבו על מדרכות. כל המטרה של זה - עוד צעד בכיוון של נרמול. אס"ף ידועים בזה, הפורום ידוע בזה. עובדים בשיטת הסלמי. עוד צעד קטן, לנרמול. לא שמתי לב עד היום – 15 שנה הם כבר פה – שהעובדה שלא היתה להם תיאוריה או שזה לא היה חוקי, הפריעה להם לנהוג על הקורקינטים, על אופניים, על מדרכות, בניגוד לחוקי התנועה, בכיוון ההפוך, להרכיב ילדים - הראיתי לך תמונה - שלושה ילדים מתחת לגיל 16 על קורקינט שיתופי גנוב כי אין להם יכולת מתחת לגיל 16 להוציא קורקינט כחוק. רוכבים 3 חבר'ה באלנבי. צילם את זה פעיל שלי באלנבי, אמר: הם זגזגו בין רכבים - ונס שלא היתה שם תאונה. לו רצו להכשיר אותם, יש אס"ף, יש להם מתורגמנים, מלא כסף, 5 מיליון שקל בשנה תקציב. יכלו לעשות להם סדנאות הכשרה כפי שמכשירים אותם איך להתנהל עם משטרה, איך להגיש תלונות על ישראלים, איך לשקר בכל מקום. אין בעיה. אז האמת היא שהמטרה היא נרמול.

המשטרה, ושוב – חבל שהיא לא פה - יש לי נתונים מבקשת חופש מידע. בין 2018 ל-2020 ניתנו 3,124 דוחות לחסרי מעמד בענייני תעבורה. שולמו 3,044. 80 איש שילמו. לכן חבל שהמשטרה לא פה, כי אני ראיתי בעיניים שלי ואני גם רוכבת על קורקינט, אני רואה מה קורה. ראיתי בעיניים שלי כל כך הרבה פעמים, כששוטרים כבר עוצרים אותם, שזה נס, וזה נדיר, את האריתריאי, לוקח את הדוח מול עיניי השוטר וקורע אותו, זורק אותו – אני רואה את זה בעיניים. לא מעניין אותם חוקים או משטרה. הכול בלוף פה. לא אמרתי כלום על גנובים.

לגבי וולט - אחד הטיעונים – וקראתי את המסמך ששני כתבה – שהם עובדים בשליחויות. התפוצץ בתקשורת שכל האריתריאים עובדים עם אפליקציות פרוצות. רציתי להביא לפה מישהו שעובד בוולט, הם כולם לא הסכימו מפחד. אני לא מדברת על הגנובים. לא מדברת על זה שבשבת שוק האופניים בנווה שאנן הומה. אגב הלקוחות הכי גדולים כרגע זה הסינים. את שוק האופניים וכל הגניבות מנהלים הסודנים, לא אריתריאים. מטורף מה שקורה.

מה שיקרה כעת – המעט אכיפה שהיתה, גם לא תהיה. בעצם, לא ישתנה כלום מעבר לעובדה הבסיסית שנרמלתם אותם עוד טיפה.

לגבי נהגים, ואני יודעת שזה הצעד הבא – כרגע יש בדרום תל אביב מאות נהגים אריתראים עם רכבים, לא אומר אם רוכשים את הרכבים. אני יודעת איפה הם מתאמנים בנהיגה. יש לי סיפורים על רשיונות מזויפים. אין לי הוכחות. רואים אותם בכל מקום, אריתריאים נוהגים. אין להם רשיונות נהיגה או ביטוח. אם מישהו ייפגע, הוא יכול לחפש אותם לא יודעת איפה. אגב גם בקורקינט. גם הטוקטוקים נכנסים לסיפור הזה? זה מאוד חשוב.

יש בדרום תל אביב גם נושא הטוקטוקים, כמו בהודו, הכלי החשמלי. הבנתי שזה היה צריך להיכנס ברפורמה של שוק שירותי הרכב שתקועה של להוציא את זה מחוץ לחוק או כן להכניס. כרגע הם נוהגים על זה. לי אישית – אני עובד במוסך אז אין לי בעיה – נכנס ברכב פעמיים כזה. אין לי את מי לתבוע - רק לטפל בעצמי. גם לזה יש להתייחס כי זה כלי חשמלי שנוסע על הכבישים, על המדרכות, בכל דרום תל אביב. אנחנו נראים קצת כמו הודו לאחרונה.

בנושא האכיפה, ושפי צודקת – אין פה המשטרה. בשטח זה לא משנה – ייתנו היתר או לא – דרום תל אביב תהיה מפוצצת במסתננים, מבקשי מקלט שנוהגים על אופניים חשמליים. הבעיה שלנו זה האכיפה. אין שום כלים גם לבתי משפט, ואנחנו רואים שמוחקים מעל 50% מהתיקים של מסתננים, בתי המשפט מוחקים, אז גם אם יעברו עבירות תנועה, והשוטר ייתן להם דוח, זה לא יעזור כי אנחנו צריכים פה נציגים שיטילו סנקציות, מה קורה אם אדם לא משלם את הדוחות שלו.

גם יש לעשות הבדל בין מבקשי מקלט לרוב האריתראים שבארץ שלא ביקשו מקלט עד היום כלומר הם גם חסרי מעמד או כאלה שנדחתה בקשתם, למה לתת להם פרס בצורת רשיון? אם נדחתה בקשת המקלט שלהם, הם לא פליטים, הם לא מבקשי מקלט. הם כאלה שהמדינה דחתה. נמצאים פה באופן לא חוקי. למה לתת להם פרס בצורת רשיון נהיגה?

אתקן את זה כדי שלא תהיה טעות בפרוטוקול – גם אריתריאי שבקשתו נדחתה למקלט, נמצא פה באופן חוקי למהדרין כי יש להם אשרת שהייה.

לא אמרתי את זה.

כל האריתראים שנמצאים פה, מוגנים מפני הרחקה. כולם מחזיקים באשרה 2א'5.

בגלל השקרים. בגלל שממשלת אריתריאה מסרבת לקבל אותם ואת יודעת את זה.

ואני רוצה להצטרף לקריאתה של הגב' שפי פז ולהפסיק עם שיטת הסלמי ולקרוא למשרד הפנים אחרי 16 שנים שהם נמצאים פה באופן חוקי עם הגנה קבוצתית לתת להם אשרה א'5. זה היה פותר למשרד התחבורה ולכל יתר משרדי הממשלה את הבעיות שלהם.

תודה. שלום לחבר הכנסת מוסי רז. אתה רוצה להצטרף לחגיגה? כי שפי פז רוצה לפרק את החגיגה שלנו על ההישג.

רק מבקשים שתאכפו את החוק.

אני רוצה שהם יעזבו ולא יקבלו מעמד, אבל בינתיים, כל זמן הממשלה הזאת לא עושה זאת, שיאכפו את החוק בשכונות שהם גרים בהן. זה מה שאנחנו מבקשים כרגע. תאכפו אצת החוק. זה כל מה שאנו מבקשים.

בסדר. מתי יושבת-ראש ועדה בכנסת אמרה לך: את צודקת? לא קרה לך.

חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. אחר כך נדבר על השאלה שלך שהיא בהחלט במקום.

תודה, גברתי היושבת-ראש. ראשית גם אני בעד קיום החוק ואכיפתו אך חשוב שהוא יהיה צודק ואז יהיה גם יותר טעם לאכוף ולקיימו.

יש אצלנו בארץ מבקשי מקלט שכמעט כולם נמצאים פה יותר מ-12, 13 שנים. הגיע מזמן הזמן לקלוט אותם ולתת להם לפחות תושבות, אבל אנו לא מדברים על זה היום. אני ב-16 ביוני, לפני 11 חודשים בדיוק, פניתי לשרה הנכנסת מרב מיכאלי בנושא האופניים החשמליים והקורקינטים, ואני שמח – 11 חודשים זה לא הרבה זמן – שהשרה נענתה לפנייה. זה חשוב. יעזור לקליטה, למעסיקים שלהם, להם להתפרנס, לנוע, לחסוך כסף שלעיתים הולך על אוטובוסים ודברים כאלה. לא רוצה שנעשה צדק כי זה דבר קטן אך זה דבר חשוב. אני מקווה שאם יש מבחנים ותיאוריות, שזה יונגש לכל השפות הרלוונטיות. אנחנו נדבר על קונגולזים בשבוע הבא, אבל ודאי לכל שפה רלוונטית למבקשי המקלט האלה. זה צעד מאוד חשוב שעשתה השרה, ומקווה שיהיו רבים כאלה מכל משרדי הממשלה כדי שכל מי שנמצא פה יזכה לחיים הוגנים וצודקים.

אפשר שהם יחזיקו גם נייר בכיס שמעיד שהם רכשו את הקורקינט? כי לי גנבו 2 קורקינטים ו-3 זוגות אופניים. במקום הסכין שמחזיקים בכיס.

אני לא מרשה הסתה.

זה לא הסתה. למה יש כל כך הרבה דקירות? כי אנשים מסתובבים עם סכינים בכיס.

יש בממוצע 3 דקירות בשבוע בדרום תל אביב. אף ועדה לא מדברת על זה. רק עוסקים באיך להקל על המסתננים את החיים ולא על תושבי דרום תל אביב. כי לא את גרה בדרום תל אביב ולא מוסי רז. אבתיסאם כן, אני כן ושפי כן.

גם אני גרה במקום שיש בו דקירות. נסדיר את יחסינו כאן. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני מודה למשרד התחבורה ולשרה מרב מיכאלי. מודה לחבר הכנסת מוסי רז, ורוצה לענות לך שפי ככה: הבאת לי תמונה, ואיני רוצה להתעלם ממנה. התמונה הזאת בהחלט משקפת את מה שאנו כן עושות כאן. את אוהבת את מחוסרי המעמד, לא אוהבת, מכבדת לא מכבדת – זו לא השאלה. יש פה נערים מתחת לגיל – ברגע שיתחיל הבנה לגבי הכלי הזה, הוא כלי מסכן חיים. המשפחות והחברים שלנו, שהם מחוסרי מעמד וכולנו, גם אזרחים ואזרחיות – את רוצה לומר לי שאיני רואה שהם אזרחים של מדינת ישראל שהם ישראליים בעצמם, והילדים שלהם לא עולים על קורקינטים ועל אופניים חשמליים? הסוגיה הזו, כשהפכה להיות מגפה, האופניים החשמליים, ואמרו: די, מתחת לגיל 16 לא, וזה מצריך מבחני תיאוריה - זה חל קודם כל על אזרחי מדינת ישראל כי נהיה כאוס וכמות האנשים שנפגעו היתה מצמררת באמת, והמון אנשים קיפחו את חייהם או נמצאים בבית לוינשטיין בשיקום על הסוגיה הזו של האופניים החשמליים.

הגיע הזמן להסדיר את הסיפור הזה. האנשים האלה והילדים האלה משתמשים בכלי הזה. הם צריכים להבין את הבטיחות ומה מותר ומה אסור. מי שיכול ורוצה ללכת לפי חוק, מוזמן למשרד התחבורה, לעשות את מבחן התיאוריה, ומי שלא, אני מזמינה, ואעקוב אחר סוגית האכיפה לגבי מי שעובר על החוק. הוועדה הזו כל הזמן קוראת כן ללכת לפי חוק ולא נגד. הדבר הזה מוסדר. אנו מבינות אותו.

הוועדה קוראת למשרד התחבורה לבחון תרגום של המבחן לתיגריניה עבור כ-20,000 מבקשות ומבקשי מקלט דוברי השפה, ולבחון אפשרויות נוספות להיבחן בעל פה וגם להנגיש לבעלי צרכים מיוחדים.

אני כן מציעה את השידוך ביניכם לפורום ארגוני הפליטים כדי למקסם את השירות הזה.

כמובן אני רוצה בהקדם האפשרי, לקבל את ההודעה מתי השירות הזה מתחיל לפעול ואז נוכל לרדת לשטח. אני גם קוראת, ברגע שמשטרת ישראל מתעדכנת על ההחלה של מבחני התיאוריה, לנהוג בהתאם, ומי שעובר על החוק, בעצם צריך לשלם על זה.

את מדברת על אזור שהמשטרה לא מטפלת בסחר בסמים?

יש למשטרה עבודה רבה ונקרא לה שתעשה את עבודתה. מצטרפת לקריאתך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.