פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



49
ועדת הכלכלה
18/05/2022

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת הכלכלה
18/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 240
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז באייר התשפ"ב (18 במאי 2022), שעה 9:00

הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: סמי אבו שחאדה
לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר

אלינה ברדץ' יאלוב
אוסאמה סעדי

חגי נויברגר - ראש תחום דיג ומעגנות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נדב דוידוביץ - רופא וטרינר לפיקוח על מחלות דגים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אודליה אסולין דגני - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר שלי עינב - רופא ראשי למזון, משרד הבריאות

עו"ד אור מלכי - רפרנט, משרד המשפטים

ד"ר ינון יוני - מנהל היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

עו"ד ליאורה עופרי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

גיל ססובר - יו״ר איגוד הדייגים בישראל

ד"ר יובל ארבל - סמנכ"ל ים וקשרי ממשל, צלול-עמותה לאיכות הסביבה, ארגונים להגנה על הסביבה

סידו זיינב - ראש ועד דייגי נמל יפו ואיגוד הדייגים

אלון זסק - מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

תמר פוליבוי



הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב-2021

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב-2021. הדיון הבוקר הוא בנושא תקנות חדשות, לבקשת שר החקלאות, מתוקף סמכותו ובאישור הוועדה. התקנות המוצעות נועדו להחליף את הוראות צו ההגנה (טיפול בדגים), שתוקפן מותנה בקיומו של מצב חירום, ולעדכן אותן בהתאם לדרישות המקובלות כיום בנושא. מטרת התקנות היא לקבוע הוראות, שתכליתן שיפור הפיקוח הווטרינרי על שלל דיג ימי, באמצעות הסדרת הטיפול בשלל דיג בכלי השיט ומניעת דיג באזור מזוהם, וכל זאת למטרה חשובה של הגנה על בריאות הציבור. אני אבקש מגורמי המקצוע, ממשרד החקלאות, להציג את התקנות, בבקשה.

כפי שצוין כאן, מדובר בתקנות בעלות חשיבות מקצועית מאוד מאוד גדולה לבריאות הציבור ובריאות המזון שהציבור צורך. יש בתקנות האלה שני פרקים מרכזיים: אחד מהם מתייחס לאחזקת שלל הדיג על כלי השיט, במטרה לשמור עליו מפני זיהומים ומפני כל מה שיכול לגרום לו לקלקול, על מנת שיגיע כפי שצריך לשיווק; הפרק השני מתייחס לאיסור דיג באזורים מזוהמים, כאשר יש זיהום במקווה מים, כשהמטרה היא לצמצם את הנזקים הן לציבור והן לציבור הדייגים על מנת שדגים שמקורם מאותו אזור לא יגיעו לשיווק.

התקנות האלה, כפי שצוין, הפרק הראשון מחליף צו חירום. התקבלו מספר פניות מוועדת החוקה, חוק ומשפט ומוועדת החוץ והביטחון בנוגע להחלפת הצו הזה. הפרק השני הוא פרק שיש אינטרס ציבורי מאוד מאוד גדול לקדם אותו. זאת כבר הפעם הרביעית שאנחנו נמצאים בוועדה זו במטרה לקדם את התקנות האלה, ואנחנו מאוד מקווים שנצליח לעשות זאת היום.

אנחנו נעשה זאת היום, בסדר גמור.

אני עובד בשירותים הווטרינריים ומלווה את עוה"ד אסולין דגני מבחינה מקצועית.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו לפני שנעבור לסעיפים?

אנחנו לא סתם נמצאים פה פעם שלישית או פעם רביעית. בפעם הראשונה מר ברוורמן היה יושב-ראש הוועדה, אחרי זה מר כבל היה יושב-ראש הוועדה. שניהם דחו את כל הדברים האלה. חייבים לעשות הבחנה בין כלי שיט.

למה לא הגשתם איזשהו נייר עמדה או טענות?

רק לפני כשלושה ימים הודיעו לנו על הדבר הזה.

שלושה ימים לא מצאתם זמן להגיש טענות?

אני יכול לצטט מהפרוטוקולים גם את ברוורמן וגם את כבל. יש ספינות שבהן יש מקררים, וממה שאני רואה בפרוטוקולים התקנות האלה עברו לגבי המכמורתנים, שלהם אין שום בעיה להחזיק מקררים, שיחזיקו את הדגים בטמפרטורה של 4 מעלות. בדיג החופי זה פשוט בלתי אפשרי. גם ברוורמן וגם כבל אמרו אז: הם יכולים לשים את הדגים מכוסים בקרח, אם זה יהיה בארגז, בצידנית, בקלקר, זה לא משנה, כל עוד הדגים בקרח. אין אפשרות, רוב הדייגים בארץ עובדים בסירות של בין חמישה לשבעה מטר ואין מקררים על הסירות האלה.

כל התקנה הכתובה עם מי שיפוליים, הדברה וגריז – אצלנו אין דברים כאלה, כי זאת סירה פתוחה, ששוטפים אותה בסוף. זאת בדיוק הסיבה שכבל אמר בוועדה: אתה לא יכול לחוקק או להתקין תקנות שהציבור לא יכול לעמוד בהן, אסור להתקין תקנות שהן אות מתה. אחרי זה הוא אמר: אני מעלה להצבעה את סעיף 2 פרק ב' עם שני התיקונים, הורדת סעיף 7, התיקון שאומר שהקרח יכסה באופן מלא, והחלופה של הסעיף שמדברת על מי שיש לו מקררים, שזה צריך לעמוד בסטנדרטים. אין לנו יכולת.

התייחסות של משרד החקלאות.

הנושאים האלה נפתרו כבר ב-2017 כבר באותה ישיבה. אין היום בתקנות האלה דרישה למקרר.

הוא התייחס לנוסח קודם, לא התייחסת לנוסח הנוכחי שקיבלתם ושפרסמנו, אתה מתייחס לנוסחים קודמים.

הטענה הזאת התקבלה. אנחנו דורשים קירור, אנחנו לא מחייבים באמצעי קירור מסוים. ניתן לעשות קירור, כפי שאתם רגילים לעשות. ניתן לעשות את זה גם באמצעות כיסוי הדגים שבמיכל בקרח. מי שיש לו מקרר בספינה, יכול להשתמש במקרר. מה שחשוב לנו זאת השמירה על הטמפרטורה, וזה נשאר בתקנות. מכיוון שירד הנושא של המקרר, יש דרישה אחת – לאחזקה בטמפרטורה שאינה עולה על 4 מעלות צלזיוס, זה בא להעמיד את הדברים על דיוקם בתקנות.

יכול להיות שנגיע לזה גם בהמשך, אבל עקרונית אנחנו מברכים קודם כל על התקנות מהפן של בריאות הציבור. ישנה סוגיה מרכזית אחת, שמבחינתנו היא קרדינלית. אמרנו את זה גם בוועדות הקודמות, ואנחנו אומרים את זה גם הפעם. עם התקנה הזאת, צריכה להיות built in בפנים גם יכולת העקיבות של התוצרת שמגיעה מהים לדרכי השיווק. יש בנושא הזה לקונה. אנחנו חושבים שהתקנה תהיה ריקה מתוכן, ברגע שאין לנו יכולת לדעת לאן הגיעו דגים מאותם אזורים.

ברגע שמכריזים על אזור מרגע מסוים, זה לא אומר ששעה, שעתיים, יומיים לפני זה האזור לא היה מזוהם. יש צורך לקרוא לציבור לא לצרוך את אותה תוצרת. לא ניתן לומר לציבור דבר, ההודעה תהיה כללית, כל עוד אין לנו יכולת לדעת לאן הלכו הדגים ולהגיע ספציפית לאותם מקומות כדי להוציא אותם מדרכי השיווק.

אנחנו מבקשים שבאותו סעיף יהיה מנגנון גם של נעקבות ושמשרד החקלאות ידאג לזה, כדי שנדע לאן הגיעו הדגים בכל רגע נתון.

נקודה נוספת, שאני חושב שהגענו לגביה לידי הבנה, זה נושא של דיווח לרופאים וטרינריים בדרכי השיווק.

לא הבנתי את מה שאמרת לגבי הנעקבות.

כל מזון, כל תוצרת, כל משלוח שהוא בר פיקוח, יש צורך לדעת מניין הוא בא ולאן הוא הגיע לצורכי בריאות הציבור.

מה זה אומר מבחינת הדייגים? הם צריכים משהו כתוב?

אני לא יודע לומר מה זה אומר, אני יודע מה זה אומר מבחינתנו בצעד אחד שהוא לפנינו, שזה משרד החקלאות. זה עובד ככה לגבי תחנות מיון דגים, זה עובד בבריכות, זה עובד ככה לגבי משחטות, זה עובד ככה לגבי בתי מטבחיים. כל אימת שקיימת תוצרת שאנחנו אחראים לה על השיווק, אנחנו יודעים לפנות לגורם שלפנינו ולוודא מולו מנין התוצרת הגיעה ולאין היא משווקת. זה גם כדי למנוע נזק לדייגים עצמם, כי ברגע שאנחנו נצטרך לדווח לא לצרוך דגים מסוג מסוים בכל מדינת ישראל, במצב של זיהום לצורך העניין, זה למעשה כאוס טוטלי. לכן יש צורך לעגן גם את הדבר הזה בתקנות.

אני מבין את ההיגיון. אני שואל טכנית מבחינת הדייגים, דיג פשוט יוצא על סירה להביא דגים, מכר אותם, מה הוא צריך לעשות?

מה שמשרד החקלאות יאמר לו לעשות, כדי שיהיו הנתונים בידי משרד החקלאות מה הוא דג ולאן שיווק. איך לעשות את זה? אני לא חושב שאני יכול להיכנס לזה, זה גם לא במגרש שלנו כרגע.

אתה לא יכול להיכנס לזה, אני גם לא יכול להבין את זה. אני שואל מבחינת הדייגים, אם זה אמור לפגוע בהם איכשהו בצורה ישירה או עקיפה. האם ישנה הוצאה נוספת שהם צריכים להוציא כדי לבצע את זה?

בבקשה תחדד את השאלה, חבר הכנסת אבו שחאדה.

מצופה כאן מהדייגים לעשות משהו.

מה זה "משהו"?

הוא אומר שהוא רוצה לעקוב אחרי הדגים מאיפה הגיעו ומה מסלולם, כדי שאם חס וחלילה צריך למנוע, להוציא או להודיע משהו - - -

במצב חירום? לגבי מה אתה שואל? לגבי איזה סעיף? לגבי איזו הנחיה?

על ההנחיה שבדיוק דיבר עליה הד"ר.

הוא לא דיבר על משהו שקיים בתקנות. זה לא משהו שקיים. נציג הדייגים דיבר על נוסח קודם, שלא קיים פה. אתם צריכים להתכנס למה שקיים. זה משהו שהיה בוועדות קודמות בכנסות קודמות, וזה כבר לא קיים פה, זה כבר תוקן והוסדר בתקנות האלה.

זה לא שזה לא קיים, זה מה שדיברנו עליו גם בוועדות קודמות, ומבחינתנו כמשרד בריאות אמרנו שהנושא הזה קרדינלי, כדי לעגן אותו ולתקן אותו בכל דרך. אנחנו לא נכנסים לדרך שבה משרד החקלאות יבצע את זה, אבל כשמגיעים דגים לבתי אוכל, בתי אבות, גני ילדים, לא משנה לאן מגיעים הדגים, אנחנו חייבים לדעת מנין הם הגיעו, כי אנחנו מדברים על זיהום ים. יכול להיות ששעה לפני זה היה זיהום ולא היה מצב של איסור. צריך להתחקות אחרי אותם דגים, ולא ניתן לעשות את זה, ברגע שלא קיים איזשהו מנגנון של הדייגים מול משרד החקלאות לדווח להם – לדווח בדיעבד, לדווח באיזושהי צורה תקופתית, לדווח באיזושהי דרך למשרד החקלאות.

בוא נשמע את משרד החקלאות.

לעניין ההכרזה על אזור מזוהם והוראות לגבי אותו אזור מזוהם, זה משהו שכרגע לא מוגבל בנוסח התקנות – אין הגבלה מה ניתן להודיע ואיזה הוראות אפשר לתת, וכך צריך שיהיה, מכיוון שבכל זיהום ובכל אירוע כזה יכולות להיות הוראות שונות.

לגבי ה-traceability, יש חקיקה אחרת שתעסוק בזה. קודם כל יש לנו חוק בריאות הציבור (מזון), שמדבר על הנושא של עקיבות במזון, ויש גם תקנות בהתהוות, שמדברות על תחנות מיון לדגים ועקיבות אחר הדגים. לכן התקנות האלה מתמקדות אך ורק בנושא של אחזקת שלל הדיג בכלי השייט ובהכרזה של אזור מזוהם. לגבי מה יודיעו, איך יודיעו, כל הפעולות איך לטפל בדגים שנדוגו באזור מזוהם, כל זה יהיה במסגרת חקיקה אחרת, זה לא בחקיקה הזאת.

בסדר גמור.

ד"ר יובל ארבל מצלול, רצית להוסיף משהו, או שאתה רוצה להתייחס ספציפית לנושא התקנות? משהו כללי או ספציפי לתקנה?

בהקשר לתקנות, אני רוצה לברך שסוף סוף יעבירו את התקנות האלה היום. זה חשוב שהציבור יידע שהוא מקבל דגים שאין בהם זיהום מהים. אני חושב שזה גם אינטרס של הדייגים, ואני מקווה שזה יעבור היום.

אני רוצה להזכיר פה, שיש היום לפחות חמישה אזורים, שמוגדר שיש בהם זיהום. זה לא אומר שחייבים בכל האזורים האלה להגדיר איסור דיג, יכול להיות שרמת הזיהום היא כזאת שעדיין מאפשרת דיג, זה עניין של משרד הבריאות והשירותים הווטרינריים, אבל יש אזורים מזוהמים אלה. בתור מי שעוסק בתחום הזה כל הזמן, אני יודע את זה, אבל הציבור לא יודע.

אני חושב שסעיף 4 שבו הגורם המדווח, שזה יכול להיות המשרד להגנת הסביבה או חקר ימים ואגמים או משרד הבריאות, מעבר לזה שהוא מדווח למנהל - - -

אתה מדבר על סעיף 4, ההודעה על זיהום?

כן, אני חושב שההודעה הזאת צריכה גם להיות מפורסמת לציבור באתר המרשתת של אותו גורם מדווח. אם אני רוצה לצרוך דגים ונגיד שאני חששן, פרנואיד כזה, אני אדע ואני יכול לבדוק. אני לא אומר שצריך לעשות מזה כותרות בעיתונים, אבל צריכה להיות איזושהי ידיעה איפה שהוא, שהציבור יוכל לדעת.

הזיהום בכספית – ב-2015 20% מהדגים היו מעל התקנות של משרד הבריאות לשיווק דגים. הנתונים של הדוח האחרון של חקר ימים ואגמים שבודק את מצב הדגים הם מ-2019. אני לא יודע מה קורה בשלוש השנים האחרונות ואין לי דרך לדעת.

בהמשך יש התייחסות: "נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום מים או חשד לזיהום מים, יודיע על כך למנהל לפי הטופס".

בסדר, יודיע למנהל.

אבל תמשיך הלאה: "ראה המנהל שקיים חשש של סיכון בריאות הציבור כתוצאה מדיג במקווה מים...רשאי לאחר התייעצות...להכריז על האזור"; "המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים...וכן להגביל". אחר כך "הכרזת המנהל...על אזור אסור עקב זיהום...תהא תקפה למשך 30 ימים ותפורסם לפי תקנה 8". כל ההתייחסות בהמשך, למה לפרסם לציבור?

קודם כל הוא רשאי והוא רשאי גם לא להכריז.

רשאי זה במשמעות של חייב בתקנות. יש התייחסות לפרסום.

אבל רק כשהוא הגיע למסקנה, שיש איסור זיהום.

הוא צריך לבדוק, אם יש חשש – לא מפרסמים לציבור. קודם כל בודקים ורק אחר כך מודיעים.

אנחנו יודעים שיש זיהום, אף אחד לא יודע מה קורה בשלוש השנים האחרונות ואתם לא רוצים שיפרסמו.

אנחנו רוצים, אבל יש פה פרוצדורה שמסדירה את כל הנושא הזה.

סליחה כבוד היושבת ראש, כרגע אין פרוצדורה.

התקנות שאנחנו הולכים לעבור עליהן עכשיו, איגוד הדייגים נתן דעתו עליהן?

לא, הן פורסמו, והוא לא נתן שום נייר עמדה. בתחילת הדיון שאלתי, למה לא נתתם שום נייר עמדה ושום התייחסות.

סליחה, פשוט איחרתי בכמה דקות.

אני לא באה בטענות אליך, אמרתי ששאלתי את איגוד הדייגים למה לא נתנו שום נייר עמדה והתייחסות לתקנות.

יש להם פה ייצוג? אפשר לשמוע אותם?

אני חוזרת על השאלה שהפניתי פה למי שיושב לימינך, קיבלתם את התקנות, הן פורסמו, למה לא הגשתם שום נייר עמדה?

לא ידענו בכלל מהישיבה הזאת.

לא ידעתם, אבל הגעתם.

אמרו לנו לא לפספס אותה.

בקשר לזיהום שכולם מדברים עליו, לא כל הים התיכון מזוהם. לפעמים יש אזורים שקורית תקלה עם אנייה או עם צינור, תמיד אומרים לדייגים לעצור באותה תקופה, עד שבודקים את הדגים ואת הים ורק אחרי זה מאפשרים לנו לעבוד. זה לא שכל הים מזוהם. באזורים שמזוהים אומרים לנו להפסיק את הדיג למשך כמה ימים, שבוע, שבועיים, יומיים, שלושה, עד שבודקים את הדגים ואת הים. אף פעם לא יכולת להביא דגים מזוהמים, כמו שאומרים.

לגבי התקנות, שלכאורה תהיינה אותן תקנות משלימות, עברנו כמה ורסיות – שוב אני אומר גם כמשרד הבריאות, גם ב-day zero, כשתהיינה תקנות שתשלמנה את זה, עדיין את אותן תקנות. למעלה מחמש שנים עדיין אין תקנות משלימות. נדבר על זה בהמשך, אבל אין פה מנגנון הודעה לציבור בהקשר של אזורים מוכרזים. אנחנו רוצים לדעת מה תהיה ההודעה לציבור, אם הכרזנו על אזור מזוהם, אנחנו יודעים שדגו בו לפני יום וצריך להודיע לציבור. אנחנו רוצים שמשרד החקלאות יאמר מה מנגנון ההודעה לציבור, שמעוגן בתקנות האלה בהתאם לאזורים או למקומות ששווקו הדגים.

קודם כל, במסגרת התקנות האלה כל הנושא של הכרזה הוא בהתייעצות עם משרד הבריאות. גם הנושא של פרסום ההודעה יהיה לאחר אותה התייעצות ובסיכום עם משרד הבריאות, כך שאני לא רואה פה את החשש.

היינו בכמה מצבים כאלה רק לאחרונה, אפילו בחצי שנה, שנה האחרונה, עם זיהום כתם הנפט שהיה בים. אנחנו כבולים בנושא הזה של היכולת להודיע לציבור, כי אז יש הודעה גלובלית לציבור, נאמר: מי שצרך דגים בבתי אוכל, בחנויות דגים.

אבל אם הנציגה של משרד החקלאות אומרת פה, שההכרזה היא בהתייעצות עם משרד הבריאות והכול נפתר בתקנות, מה הבעיה?

אין בעיה, התייעצו אתנו דה-פקטו אחרי הזיהום.

אבל כתוב פה שכל הכרזה היא אחרי התייעצות.

אבל אין לנו את היכולת לדעת. התייעצו אתנו ומתייעצים אתנו. המנגנון הוא לא התייעצות אתנו איך אנחנו מודיעים, האם להודיע לכלל הציבור. אנחנו לא רוצים לגרום נזק, צריך להיות מנגנון, שבו למשרד החקלאות יש נתונים לאן שווקו הדגים מכל אזור ואזור. אם אין להם את המנגנון הזה לאן שווקו הדגים, התקנה הזאת הופכת להיות ריקה מתוכן. במידה ולמשרד החקלאות אין מנגנון לדעת לאן שווקו דגים, מה אתה במצב שיש זיהום ואתה רוצה להודיע לציבור? מה אתה עושה במצב כזה שיש זיהום ואתה רוצה להודיע לציבור? אז יתייעצו אתנו, אבל מה נעשה עם ההתייעצות הזאת? אין לנו מה לעשות, ואז צריך כאן בתקנה להיות מעוגן שמשרד החקלאות צריך שיהיה לו מנגנון ל-traceability לגבי הדגים שמגיעים מאזורי הדיג.

מרב, רצית להתייחס?

לא, אני אתייחס לגופו של עניין.

אני רשמתי לי את הנקודה הזאת, כשנגיע נתייחס.

תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב -2022



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22(א)(2), (5א) ו-(14) ו-28(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה -1985 (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים), ולפי סעיף 9(ה) לפקודת הדיג, 1937 (להלן- פקודת הדיג), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 22(ג) לפקודת מחלות בעלי חיים לעניין תקנה 9 לתקנות, ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) למעט לעניין תקנה 11, אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

הגדרות
1.
בתקנות אלה -



"גורם מוסמך" כל אחד מאלה או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב:



1. המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה;



1. המנהל הכללי של משרד הבריאות;



1. מנהל החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל;



"דיג" – שליית שלל דיג ממקווה מים, לרבות איסופם מן החוף, בין שהם חיים ובין שהם מתים, למעט דיג לצריכה עצמית;



"דיג לצריכה עצמית" – דיג שאינו טעון רישיון לפי פקודת הדיג או שברישיון הדיג רשום שהוא למטרה ספורטיבית ומיועד לצריכה עצמית בלבד;



"המנהל" – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן;



"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;



"זיהום מים" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק המים, התשי"ט – 1959 ;



"מי שתייה" – כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940 ;



"מקווה מים" – כל אחד מאלה: ים, נחל, אגם, מאגר מים, למעט פארק דיג ומשק חקלאי לגידול דגים למאכל;



"פקיד הדיג הראשי" – כהגדרתו לפי פקודת הדיג.



"קרח" – צורתם המוצקה של מי שתיה או של מי ים שאינם מי נמל או מאזור אסור כהגדרתו בתקנה 5, וללא תוספת חומרים משמרים;



"רישיון" – רישיון דיג או רישיון לספינה, לפי העניין;



"רישיון דיג" – רישיון לדוג דגים שניתן לפי פקודת הדיג;



"רישיון לספינה" – רישיון לכלי שיט המשמש לדיג שניתן לפי פקודת הדיג;



"שיווק" – העברה לאחר בין בתמורה ובין שלא בתמורה;



"שלל דיג" – בעלי חיים החיים במים, למעט יונקים ימיים.

יש הערות לסעיף ההגדרות 1? אני מביאה להצבעה את תקנה 1, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים – סעיף 1 עבר.

אנחנו בפרק ב', תקנה 2.

פרק ב': טיפול בשלל דיג

החזקת שלל דיג בכלי שיט
1.
לא יחזיק אדם בכלי שיט שלל דיג אלא בתנאים אלה:



1.
המשטח והציוד הבא במגע עם שלל הדיג עשוי חומר שאינו סופג, הוא ניתן לניקוי וחיטוי בקלות והוא אינו חלוד;



1.
כלי השיט נקי ומתבצעת בו הדברה למניעת מזיקים;



1.
בכלי השיט אין בעלי חיים למעט שלל דיג;



1.
האזור שמוחזק בו שלל הדיג נקי, ומבנהו מונע מגע של שלל הדיג עם מי שיפוליים כהגדרתם בתקנות הנמלים (מעגנות), התשע"א-2010, שפכים, עשן, דלק, שמנים, גריז וכל זיהום אחר העלול לפגוע בבריאות הציבור;



1.
שלל הדיג מוחזק בכלי קיבול (להלן- מכל) נקי, עשוי חומר שאינו סופג, הוא ניתן בקלות לניקוי ולחיטוי והוא אינו חלוד;



1.
שלל הדיג מופרד מכל חומר אחר, לרבות מיני הדגים הרעילים למאכל בני אדם המנויים בתוספת הראשונה טרם הכנסתו למכל ומכוסה בקרח לאחר הכנסתו למכל;



1.
שלל הדיג מוחזק בטמפרטורה שאינה עולה על 4 מעלות צלזיוס.

הערות לתקנה 2?

יש לי שאלה לגבי (5) ו-(7).

תקנה 2(5)?

כן, יש משהו שאמור לשנות את מה שנעשה עכשיו מבחינת הדיג? לגבי ה-4 מעלות בסעיף (7), מישהו שדג בחסקה, זה מה שיש לו, איך הוא בודק את ה-4 מעלות האלה? מה הוא עושה?

שם קרח.

כולם שמים קרח, מה השתנה?

רק שיתירו לנו. למי שאין מקרר או חדר קירור בספינה, שיגידו: מכוסה בקרח וזהו.

זה מה שעוה"ד אמרה מקודם, שלא אמרו איך. אחד יכול לשים מקרר, אחד יכול לשים קרח.

אין מקרר בחסקה.

אבל שיהיה בקירור ושיהיה קר.

אבל איך אנחנו יכולים לבדוק טמפרטורה? אני בים, הוצאתי הרגע את הדגים מהים, שמתי אותם בארגז וכיסיתי אותם בקרח.

איך מודדים את הטמפרטורה? איך מוודאים שזה 4 מעלות?

איך יש לי בכלל יכולת בקרה על זה?

איך מוודאים שזה 4 מעלות?

לגבי שאלתך הקודמת בנוגע לאחזקה של שלל דיג, היום כמעט בכל המקרים כבר לא משתמשים במכלים עשויים עץ או חומרים כאלה, היום משתמשים במכלי פלסטיק, שניתן לנקות ולחטא אותם.

לגבי המדידה, גם פה אנחנו לא קבענו האם להשתמש במד חום כזה או במד חום אחר, אלא ההגדרה הזאת של עד 4 מעלות נמצאת בחוק המזון, ואפשר למדוד אותה בשיטות שונות. כמו בתקנות האחרות פה, לא רצינו להיכנס לאמצעי אלא להגדיר מה המטרה.

אבל הוא רוצה לוודא שזה באמת 4 מעלות.

דייג שעובד על סירה קטנה או על חסקה – אין לו עליה מקרר.

אין תרמוסטט.

כמה עשרות שנים הוא עובד עם קרח, האם הוא צריך לשנות משהו עכשיו? או שהוא ממשיך לעבוד כרגיל?

מטרת התקנות היא למנוע קלקול של הדגים, שבסופו של דבר יגיעו לצריכה ויגרמו לבעיות של בריאות האדם.

אני חייבת להזכיר שאנחנו מדברים על בריאות הציבור. אנחנו לא רוצים לתת לדייגים אפשרות להסיר אחריות. אנחנו מדברים על תקנות, שבאות להגן על בריאות הציבור, ולכן צריך לשים את הדגים בקרח.

אכפת לנו מבריאות הציבור. אנחנו אוהבים דגים ורוצים לקנות דגים טריים ותמיד בודקים שלא היו בשמש, אבל בכל זאת אלה צריכות להיות תקנות שהציבור יכול לעמוד בהן. תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה, או במקרה הזה הדייגים הקטנים - - -

אבל זה קרח, לשים קרח.

אבל הם שמים קרח, ככה הם עובדים.

בסעיף (7) כתוב "בטמפרטורה שאינה עולה על 4 מעלות צלזיוס". אפשר לכתוב שזה יהיה בקרח, הוא יתחיל למדוד את זה?

זה רלוונטי לחדרי קירור, כשיש לך מקרר גדול, שבו תרמוסטט ואתה יכול לבדוק. כל הבעיה היא בהגדרה של כלי השייט.

אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה, שהדייגים האלה – במיוחד הדייגים הקטנים עם חסקה ועם סירה – לא חוזרים אחרי שעות. הם יוצאים לחצי שעה.

אדרבה. אני רוצה לשמוע התייחסות של היועצת המשפטית, אני לא רוצה שום בעיה. אנחנו צריכים להגן על בריאות הציבור, מדברים על תרמומטר ומדברים על קרח.

אני לא מכירה את זה בפועל, אפשר לשמוע את הגורמים המקצועיים, אבל השאלה היא אם יקבעו שזה יהיה מכוסה בקרח, מה מידת הקרח? כמה קרח שיאפשר לשמור את שלל הדיג בטמפרטורה של 4 מעלות?

אבל אפשר לנסח את זה כך, לשמור את הדיג הזה בתנאים שיבטיחו את שלום הציבור ואת בריאות הציבור, בלי 4 מעלות.

חייב להיות רשום 4 מעלות, אחרת בריאות הציבור נתון לפרשנות.

לספינות הגדולות שיוצאות ל-36 שעות או ל-48 שעות יש חדר קירור ובו יש תרמוסטט. איך אדם שעכשיו הוציא 20 ארגזים, כל ארגז מכוסה בנפרד בקרח והם מונחים אחד על השני, איך הוא יכול לבדוק?

אמרנו עם תרמוסטט.

איפה יהיה התרמוסטט? איפה הוא נמצא? אנחנו בחוץ.

אתה מאחסן את הדגים בארגזים?

כן.

אז אתה מכניס את התרמוסטט לארגז ובודק שיש 4 מעלות. אני אומרת לכם שוב, זאת בריאות הציבור. אתם רוצים לנסח סעיף כללי שנתון לפרשנות.

אנחנו לא רוצים שיהיה נתון לפרשנות, אנחנו פשוט מבקשים שיהיה רשום "מכוסה בקרח".

יש ענף שקיים אלפי שנים, ואחרי כל הקשיים שהערימו עליו בעשרות השנים האחרונות, שרדו מעט מאוד אנשים, ועל המעט מאוד הזה אני מעוניין לשמור.

אבו שחאדה, אנחנו אמורים לשמור על בריאות הציבור. אני מזכירה לכם שאלה תקנות שבאות לשמור על בריאות הציבור, אנחנו מדברים על דגים, על טריות של דגים. הנחיה כזאת צריכה להיות ספציפית ומפורטת לגבי ה-4 מעלות. לא נעשה תקנה כללית כזאת.

אני אתך.

לא לא, אנחנו לא נשנה את זה, חבר הכנסת אבו שחאדה. זה צריך להיות 4 מעלות, ואנחנו לא ניתן פה שום פרשנות שתפגע בבריאות הציבור, עם כל הכבוד.

גברתי, את רוצה לכפות על הדייגים דבר שהם לא יכולים לעשות?

אני רוצה לכפות על הדייגים, שישמרו על בריאות הציבור.

את אומרת שהם לא ילכו לדוג. גברתי, קודם כל אין לנו פה לא סקר של בריאות ציבור, ולא אחד שטען שהם עשרות שנים כבר הורגים את הציבור, אין פה מחקר. הטיעון הזה בעייתי.

אבל למה משנים את זה דווקא עכשיו? מאז קום המדינה, למה עכשיו מכניסים את הסעיף הזה אחרי עשרות שנים? מה קרה? היה משהו? יש תלונות?

נשמע את משרד החקלאות.

גברתי יושבת הראש, כמו שאת הזכרת, התקנה הזאת לא יכולה להיות עמומה, אנחנו מדברים על מזון. מזון, במיוחד בשר דגים, הנטייה שלו לקלקול היא מאוד מהירה בהשוואה למזונות אחרים, ולכן צריך לנקוט בפעולות של קירור.

איפה הייתם עשרות שנים? מה קרה עכשיו? מה קרה שעכשיו אתם משנים ובאים עם הסעיף הזה? למה אתם משנים? כל מה שאתה אומר נכון, לא שמרתם עד היום על בריאות הציבור?

ההגדרה הזאת של עד ארבע מעלות היא לא הגדרה חדשה, היא קבועה בחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), ואלה הטמפרטורות, בין אפס לארבע מעלות, שנחשבות צינון של מזון. שלל דיג זה מזון שאמור להיצרך על ידי אנשים.

בניגוע לכיסוי בקרח, כמו שגברתי יושבת הראש הזכירה, אנחנו לא יכולים לכתוב תקנה עמומה, כי אחד יכול לכסות בכמה שבבים, והשני יכול לכסות ב-20 ס"מ קרח.

אמרנו שיש פה גם עניין עונשי, יש פה הוראה עונשית שחייבת להיות ברורה. אין לי ספק שנושא בריאות הציבור עומד פה מעל לכל. אני לא רואה שזו הנחיה שאי אפשר לעמוד בו, אלא שזו הנחיה ברורה מאוד.

אם היא נמצאת בחוק, למה צריך את זה בתקנה? אתה אומר שהיא נמצאת בחוק, זאת לא הוראה חדשה, אז למה עכשיו אתה מכניס את זה לתקנות?

היא נמצאת בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). כאן אנחנו קובעים תקנות לטיפול בשלל דיג על גבי כלי שייט.

אבל חוק המזון חל גם על זה, למה אתה צריך תקנה חדשה?

לדעתי הוא חל על השינוע של מזון, נכון? צריך פה הוראה מפורשת.

אנחנו מדברים פה על רבע שעה או 20 דקות, אחרי שהדג יצא אל הסיפון. שמים אותו בארגזים ומכסים אותו.

שמעתי והבנתי, ואני שומעת פה את נציגי משרד החקלאות, ואני מדגישה עוד פעם שמדובר פה על בריאות הציבור. שמעתי את משרד החקלאות, אני שומעת פה את היועצת המשפטית של הוועדה מרב.

מרגע שזה מגיע לחוף, זה נכנס למקררים, ושם יש 4 מעלות.

אבל עד שזה מגיע לחוף, זה יכול להתקלקל. אני מזכירה לכם שוב שמדובר על דגים ומדובר על בריאות הציבור.

דג שמסיעים אותו 20 דקות ומכוסה בקרח, לא יכול להתקלקל.

אז אנחנו עכשיו באים להסדיר את זה, זו המטרה של הדיון היום – להסדיר את זה ולשמור על בריאות הציבור, ואנחנו לא נקל פה בנושא של בריאות הציבור.

גברתי, אף אחד פה לא נגד בריאות הציבור. אני לא רוצה להקל בבריאות הציבור, אני אתך בנושא הזה. התקיימה שיטה שעבדה עד עכשיו, האם מישהו במשרד החקלאות יכול להגיד לנו, שהשיטה שהתקיימה עד עכשיו הרעילה את הציבור, בגלל שלא ידענו, בגלל שלא הבנו? האם מישהו במשרד החקלאות יכול להגיד לנו שהשיטה שעובדת היום פגעה בבריאות הציבור?

קודם כל יש דייגים שעושים את זה כבר היום, התקנות לא מחדשות. יש דייגים מסודרים, שמצננים בקרח את הדגים על גבי כלי השיט, זה כבר נעשה היום. אבל מהניסיון שלי ומהסתובבות שלי בשטח, יש גם דייגים שלא מקפידים. ההוראות בתקנות אלה אמורות להסדיר את מעט הדייגים, שלא מקפידים על צינון שלל הדיג על גבי כלי השייט.

אבל אין לנו בעיה עם הקרח, רק לגבי ה-4 מעלות.

כמו שאמרנו בתחילת הדיון, התקנות האלה באות להחליף צו חירום, שקיים כבר משנת 56' בנושא טיפול בדגים בכלי שייט. זה לא שאנחנו נכנסים לחלל ריק, התקנות האלה מוסדרות מכוח פקודת מחלות בעלי חיים, שמטרתם מניעת הפצת מחלות בעלי חיים, שמירה על בריאות הציבור, בריאות המזון, הציבור שצורך את המזון הזה. התקנה הזאת חייבת להיות מאוד ברורה, כדי שניתן יהיה לאכוף אותה מבחינה עונשית. הנושא של המעלות ניתן למדידה, בין שהדייג מחזיק מקרר, ובין שהוא משתמש במיכל. כפי שגברתי אמרה, ניתן למדוד את זה באמצעות תרמומטר, מדחום. ניתן למדוד את זה, זאת לא דרישה שציבור הדייגים לא יכול לעמוד בה.

הוזכרו כאן קודם דיונים קודמים. הדרישות כאן צומצמו כמה שיותר כדי להתאים לשטח, להתאים למה שקיים היום, וכדי לא להטיל איזשהו עול שלא ניתן לביצוע. לכן זה נקבע כפי שנקבע.

תודה, אני לא השתכנעתי שהתקנה הזאת היא תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני חוזרת שוב, תקנה חשובה למען ביטחון הציבור, ולכן אני מביאה את תקנה 2 להצבעה כמו שהיא, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרה.

שלושה נגד אחד.

רביזיה.

תקנה 3, בבקשה.

שמירת מסמכים
1.
מי שעושה שימוש בכלי שיט לדיג ישמור אצלו את הרישיון לספינה או את העתקו אם אינו בעל הרישיון, ואת רישיון הדיג ויציגם לפי דרישה.

הערות לתקנה 3?

איפה הוא ישמור את זה? לא בספינה?

כתוב ישמור אצלו, לא נאמר בספינה, הוא יכול לשמור גם את העתקו. מכיוון שהוא צריך להציג אותם לפי דרישה, בהחלט כאשר הוא נדרש על ידי מפקח להציג אותם, הוא יצטרך להציג אותם, לא נאמר כאן מתי.

הוא בטח יציג את זה, אבל השאלה אם בחסקה הוא צריך ללכת עם הרישיון הזה.

לא קבענו בכוונה איפה הוא יחזיק את זה. הוא יכול להחזיק את זה על גביו, או העתק של הרישיון, זאת אומרת גם צילום שלו, על מנת לא להיצמד לזה שזה יהיה בכלי השיט.

גם יכול להיות שזה יהיה אצלול על הפלאפון, על הנייד, מספיק שיהיה לו הרישיון.

מי בעד תקנה 3?

הצבעה

אושרה.

פה אחד.

הלאה, תקנה 4.

פרק ג': דיג במים מזוהמים

הודעה על זיהום
1.
נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום מים או חשד לזיהום במקווה מים, יודיע על כך למנהל לפי הטופס שבתוספת השנייה.

אני אחזור על מה שאמרתי קודם לגבי הסעיף הזה, אני חושב שצריך להוסיף פה תת סעיף, שהוא צריך לפרסם את זה באתר המרשתת של הגורם המדווח.

מדובר פה על הטלת אחריות על המשרד להגנת הסביבה. מדובר פה על שלושה גורמים. אין לנו שום בעיה, אנחנו בסוף עם הסמכות עם משרד החקלאות, רק חשוב לבקש שזה יהיה בהתאם למידע שברשותו. מדובר על חובות דיווח על זיהום מים, וההגדרה היא מאוד רחבה בחוק המים, ורק בהתאם למידע שברשות המשרד ורק אחרי בדיקה ודיגומים שהמשרד עושה, הוא ירשה לעצמו לדווח שבאמת יש זיהום מים.

לבקשה של צלול, באופן ספציפי אין למשרד התנגדות. אני חושבת שזה לא הכרחי, אבל באמת אין למשרד התנגדות ככל שזה ייכנס פנימה.

משרד החקלאות, מה ההתייחסות שלכם לגבי הנושא של יובל? יובל, תציג שוב את העניין.

ברגע שהמשרד להגנת הסביבה הגיע למסקנה, לאחר כל הבדיקות והסקרים, שיש זיהום, לא חשד, אלא שיש זיהום, הוא גם צריך לפרסם את זה באתר האינטרנט של המשרד.

בשלב החשש?

זה לא חשש, זה זיהום.

נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום – לפני שיש בדיקות, אתה כבר רוצה פרסום?

כבוד היושבת ראש, יש שני שלבים: יש זיהום ים, ויש זיהום שכבר פוגע בדגה ובשלל הדיג ברמה שדורשת איסור דיג, זה לא זהה. יכול להיות זיהום, למשל זיהום אורגני שהוא לא טוב, אנחנו לא רוצים שיהיה מזוהם, אבל בסופו של דבר משרד הבריאות, משרד החקלאות והשירות הווטרינרי יגיעו למסקנה שלא צריך לאסור שם דיג. אני חי עם זה, אין לי בעיה עם זה, אבל אני חושב שהציבור כן צריך לדעת וכן צריך להיות מפורסם שיש שם זיהום, וכל אדם יבחר לעצמו אם הוא רוצה להיות יותר זהיר ממשרד הבריאות או לא.

אבל בתקנה 5 נמצא כל המנגנון, אני לא כל כך מצליחה להבין למה המנגנון בתָקנה 5 לא מספק אותך.

אולי מישהו אחר יסביר יותר טוב ממני?

משרד החקלאות, אתם רוצים להתייחס לנושא הזה של הפרסום?

תקנה 5 מתייחסת לפרסום ההכרזה. להבנתי, גם כאשר בסופו של דבר מנהל השירותים הווטרינריים לא מכריז על האזור כאזור אסור דיג, עדיין הוא מבקש שהמידע יפורסם לציבור באתרי האינטרנט של הגורמים המוסמכים.

מה העמדה שלכם לגבי זה?

לנו כמובן אין התנגדות, אם משרדי הגנת הסביבה, הבריאות נוהגים לעשות זאת ומוכנים לעשות זאת, מבחינתנו - - -

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, מה העמדה שלכם לגבי זה?

אני בדקתי מול גורמי המקצוע במשרדי, אין להם התנגדות לבצע את הפרסום. אנחנו ערוכים מבחינת הפרסום. יחד עם זאת, אני שוב חוזרת – והציג את זה גם יובל – שיכול להיות פער בין הדיווח שאנחנו מסרנו לבין ההחלטה של משרד החקלאות, ופה זה כבר עניין של משרד החקלאות אם הדבר הזה הוא נכון או לא נכון.

לנו בוודאי שאין בעיה לשקיפות שכזו. אני תמיד רק מחבר לאמירה הראשונה שלי, שהציבור יצטרך גם לדעת מה לעשות עם נתונים מסוימים. השאלה הבאה תהיה מה עושים עם זה.

מבחינתו הציבור לא צריך לקנות דגים, אלא מאלה שלא דגים אותם אצלנו בים.

איך הוא יודע את זה?

ככה, שהציבור במדינת ישראל יפסיק לקנות דגים טריים. נשארו עוד כמה דייגים, צריך בכלל לחסל את הענף הזה, לחנוק אותו עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, ולהקשות עליו עוד יותר, ויוצאת עוד הערה כזאת ועושים בהלה, ואז אני בא לחנות הדגים ואומר שם: אדוני, אל תמכור לי דגים מהים במדינת ישראל, וככה זה יעבוד.

זה בדיוק מה שזה בא למנוע. ברגע שיגידו שהדגים שנדוגו ספציפית ושווקו לאותן שלוש חנויות בחיפה, למעשה בכל שאר הארץ ניתן לקנות דגים ללא חשש, זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים. תסתכלו על ה-recalls האחרונים במדינת ישראל. כשאתה מגדיר אזור ואתה מגדיר נקודה, אתה פותח את כל שאר השוק.

אדוני, אתה הגדרת אזור, מנעת בו דיג. הם אומרים משהו אחר, הם אומרים: אתה לא מנעת דיג, אתה חשבת שיש זיהום וסביר לדוג שם – הם אומרים גם זה לא, צריך להפחיד את הציבור שגם את זה לא יעשה. הוא אומר: אם אדם פרנואיד - - -

חבר הכנסת אבו שחאדה, הנקודה ברורה.

שוב אנחנו אומרים שככל שיש לנו מידע – שוב, חשוב שיהיה מוכן לציבור – קחו בחשבון, שיכול להיות שיהיה פער, זאת אומרת: אנחנו נדע על מידע מסוים, ואותו שווה, כדאי וראוי שהציבור יידע, אבל עדיין יש סמכות ושיקולים וכל מה שהשירות הווטרינרי היה עושה לגבי ההחלטה האם כן או לא, זה משהו אחר לגמרי. לשם כך קיים סעיף 5, שאחרי זה אודליה תדבר עליו.

יש פה שני דברים שצריך להתייחס אליהם. אחד, השיקולים שאמורים להישקל במסגרת התקנות האלה הם שיקולים של מחלות בעלי חיים, ולא שיקולים של הגנת הסביבה או יידוע הציבור. צריך לשים לב שיש פה גם עניין של סמכות, האם לשר החקלאות יש סמכות לחייב את גורמי המקצוע ביתר המשרדים לפרסם הודעות, ואני לא בטוחה, זה משהו שלדעתי צריך לבדוק אותו. אני חושבת שזה יותר בהיבט של הגנת הסביבה, ואולי עוה"ד עופרי תתייחס לזה.

ההיבט השני שאני רוצה להפנות אליו את חברי הוועדה הוא לחשיפה. יכול להיות שיש פה באמת חשיפה שהיא לא מידתית, שאולי תעמיד גם את הדייגים או כל גורם מקצוע אחר בפני בעיה, משום שאין עדיין הכרזה רשמית, ואולי לא באמת אסור לדוג שם, אבל אולי העובדה שיידעו את הציבור שהאזור הזה עלול להיות אזור אסור לדיג, או שיש שם איזשהו סוג של זיהום, גם אם לאו דווקא הוא יכול לגרום באופן ודאי לפגיעה בשלל הדיג, זה אולי מידע שעלול – שוב, כמו שאני אומרת, להעמיד את הדייגים בסיכון לפני שיש הכרזה, לפני שהדברים נבדקו לעומק. אני חושבת שצריך לבדוק ולשקול את הדברים האלה בזהירות. את עניין הסמכות אני מבקשת לבדוק.

בסדר גמור.

אני רוצה להצטרף לדברים של מרב, במובן שהסעיף המסמיך כאן מכוח פקודת מחלות בעלי חיים – התכלית של כל ההסדר הזה היא למנוע מחלות בעלי חיים, והיא תכלית וטרינרית. ההכנסה כאן של הסדר של פרסום על זיהום במקורות מים באופן כללי - -

- - עוד לפני שיש הכרזה.

- - היא זרה. הרי בסוף כשמנתקים את הזיקה בין ההכרזה לבין איסור הדיג, זאת בעצם הכרזה כללית על זיהום במקורות מים. אני לא בטוח שזה תואם לתכלית הפקודה והחקיקה מסמיכה כאן ושזה המקום הנכון.

אני לא מסכים, הים הוא לא מקור מים. הים בישראל לא מוגדר כמקור מים, תסתכל על חוק המים. כבוד היושבת ראש, אנחנו מבקשים שתהיה פה איזושהי שקיפות בתהליך. יש פה תהליך, שבסופו מוכרז אזור שאסור בדיג. יכול להיות שיגיעו הממונים להחלטה, שקולה ואחראית, שלמרות הזיהום - - -

אבל יובל, אתה חוזר על הטענה שלך. אנחנו שמענו את הטענה בקשב רב, קיבלנו את כל ההתייחסות. מרב, התייחסות אחרונה, ואני מביאה את זה להצבעה, כי אני לא חושבת שזה צריך להיות בסעיף 4.

הים הוא לא מקור מים.

אני גם לא בטוחה שיש מניעה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אם הוא ירצה ליידע את הציבור על אזור שאולי יש חשש לזיהום – אולי אם תסכים אתי או לא, אם יש ברשותך המידע, אם יש לו מניעה לפרסם את הדבר הזה גם ללא קשר לתקנות.

לא, אין מניעה. כמו שאור אמר, כל המטרה של התקנה הזו – שלשיטתי היא לא מחויבת אפילו ברמה של החקיקה, כי כבר היום יש שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה על הדיווחים האלה, ותמיד שיקול הדעת אם להכריז על אזור אסור בדיג או לא הוא של משרד החקלאות. כמו שהוצג פה, כל הכוונה היא שהדיווח הזה יביא למצב שהוא באמת יהיה רלוונטי לעניין איסור הדיג באזור הזה, בגלל שיקולי בריאות הציבור, שיקולים וטרינריים וכו'. כמו שאמרתי, הזיהום הוא מאוד רחב. השיקולים של המשרד לגבי מה הוא מזהה באותם מקורות מים הם מאוד גדולים, ובהקשר הזה לא בהכרח תהיה הלימה בין הדיווח לבין ההכרזה. פה זה עניין של הוועדה איך היא מקבלת את ההערה, מה שלנו חשוב זה להוסיף את הסיפא בהתאם למידע שברשותנו.

ביחס להערה שלך, על אף שאני סבורה שנוסח התקנה אכן מחייב העברת מידע שנמצא ברשותו, ובוודאי אין פה חבות להעביר מידע שלא נמצא ברשותו, אין לי התנגדות להוסיף את זה, בהתאם למידע שנמצא ברשותו. אני חושבת שזה לא מוסיף ולא גורע.

אנחנו בעד להוסיף את זה.

אני רק אומר איפה בדיוק, בתקנה 4 הנוסח יהיה: "נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום מים או חשד לזיהום מים במקווה מים, יודיע על כך למנהל" – בהתאם למידע שברשותו ולפי הטופס שבתוספת השנייה.

מצוין.

ההבחנה שנעשתה פה כבר כמה פעמים בין אזור מזוהם לבין אזור שאסור בו הדיג, איך היא תשליך על ההודעה?

תחזור בבקשה על השאלה. בתקנה 4 אנחנו מוסיפים את התיקון שאמרה כרגע מרב כדי לעשות איזון ומענה לנאמר. בהמשך ב-5 תהיה הכרזה, כמו שהסברתי קודם. נעבור ל-5 ואז תראה את ההכרזה, וזאת לדעתי תהיה התשובה. תקראי שוב את סעיף 4 עם התיקון, ואז תהיה הצבעה.

אחרי המילים "יודיע על כך למנהל", יתווספו המילים "בהתאם למידע שברשותו, והכל לפי הטופס שבתוספת השנייה".

מצוין, אני מעלה את תקנה 4 להצבעה – מי בעד? מי נגד?

אני נגד.

הצבעה

אושרה.

1-2 – בסדר, אז התקנה עברה.

עכשיו נעבור לתקנה 5.

אני גם מבקש רביזיה.

רביזיה.

הכרזה על אזור אסור לדיג
1.
1. ראה המנהל שקיים חשש של סיכון בריאות הציבור כתוצאה מדיג במקווה מים שיש בו זיהום מים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך, להכריז על האזור אזור אסור לדיג עקב זיהום ארעי או מתמשך (להלן - אזור אסור); המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים מאלה של אזור הזיהום לפי הודעת הגורם המוסמך מכוח תקנה 4 וכן להגביל את איסור הדיג למיני דגים אשר נמצא בהם זיהום ארעי או מתמשך.



(1) הכרזת המנהל לפי תקנת משנה (א) על אזור אסור עקב זיהום ארעי תהא תקפה למשך 30 ימים ותפורסם לפי תקנה 8, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנה 7 ואולם המנהל רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מזמן לזמן לתקופות נוספות, אם ראה כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.

הערות לתקנה 5? בבקשה, המשרד להגנת הסביבה.

בהמשך להתייחסות שלנו לעניין הגורמים המוסמכים בתקנה 4, כדי שיהיה ברור שבאמת הסמכות פה היא של המנהל של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שלא ישתמע שהשלב שבו הוא מתחיל להפעיל את שיקול דעתו זה רק בכפוף להודעות שהוא מקבל מהגורמים המוסמכים, ולכן מה שחשוב לנו להדגיש זה להוסיף איזושהי תוספת אחרי המילים "שיש בו זיהום מים" בשורה השנייה, "בין היתר על סמך הודעת גורם מוסמך", וגם בסיפא - - -

את מדברת על השורה השנייה בתקנה 5 "ראה המנהל שקיים חשש של סיכון בריאות הציבור כתוצאה מדיג במקווה מים שיש בו זיהום מים"?

"בין היתר על סמך הודעת גורם מוסמך, רשאי הוא", זאת אומרת שזה לא רק על בסיס ההודעה של הגורם המוסמך, כי זה נשמע – במיוחד לפי הכרונולוגיה של התקנות – שרק אחרי שהוא מקבל הודעה לפי תקנה 4, הוא מתחיל את הפעילות שלו ומפעיל את שיקול הדעת שלו.

איך זה יכול להיות אחרת, אם לא גורם מוסמך בדק?

גם השירותים הווטרינריים בעצמם יכולים לדעת מראש.

הניסוח "בין היתר" נראה לי מאוד.

אני מקבלת את ההערה, אני רק חושבת שיש צורך להוסיף את המילים "בין היתר" רק לסיפא ולא לרישא, ואני אסביר. הרישא לא מתייחסת ולא מפנה לתקנה 4, אלא רק הסיפא. אפשר גם בהחלט לפרש את זה שהסמכות שלו היא לא רק על סמך הודעת גורם מוסמך, אבל אני חושבת שהמקום הנכון להוסיף את המילים "בין היתר" הוא ש"המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים מאלה של אזור הזיהום" – "בין היתר לפי הודעת הגורם המוסמך מכוח תקנה 4", אחרת אין משמעות לבין היתר אם תוסיפי את זה גם בסיפא.

אם כבר, לשיטתי, "בין היתר" צריך להיות ברישא, ואז גם משתמע שזה – בין אם זה על בסיס הודעה של גורם מוסמך, ובין אם לא, הוא רשאי לקבוע גבולות ואזורים אחרים.

אז על סמך מה?

על סמך לא רק הודעה של הגורם המוסמך. לא יכול להיות שרק על בסיס הודעות של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וחקר הימים והאגמים – איפה רשות המים לדוגמה? אני סתם זורקת, יש פה המון גורמים.

אם יש עוד גורמים והם מוגדרים - -

יש, משרד החקלאות בעצמו - - -

- - אם יש עוד גורמים ברי סמכא, מקצועיים, שיכולים להביא להודעה מהסוג הזה, בטח אין מיליון כאלה בארץ, אפשר לפרט אותם. אבל להשאיר את זה פתוח ככה, שהוא יכול בלי הגורמים המוסמכים להכריז? מאיפה הסמכות הזאת? על סמך מה? כי יש חשד? כי מה?

התקנה צריכה להימחק, כי אין שום סיבה שרק על בסיס הודעות של משרדי הממשלה, כולל מנכ"ל חקר הימים והאגמים, שאז רק יתחיל מנהל השירותים הווטרינריים להפעיל את סמכותו. שיפעיל את סמכותו בלי תקנה 4.

אני מסכימה אתך חד-משמעית, נוסיף את "בין היתר" גם בסיפא וגם ברישא.

גם חשוב להבהיר שלמנהל יש סמכות להפעיל את סמכותו להכריז על אזור אסור גם בלי שקיבל הודעה של גורם מוסמך. אם מכוח הבדיקות שלו והביקורים שלו בשטח, הוא גילה שיש איזשהו חשש לזיהום של אזור מסוים שבו מתקיים דיג, הוא יפעיל את סמכותו ויכריז על אזור אסור; לאו דווקא אם הוא קיבל הודעה מגורם מוסמך, מהמשרד להגנת הסביבה או מהמכון לחקר ימים ואגמים.

אז למה צריך שינוי כלשהו? אם יש לו את זה וזה עובד, מה הצורך בשינוי?

אם אני מבינה נכון, היא רצתה להבהיר שלא מדובר בסמכות שהוא יכול להפעיל רק על סמך הודעה של גורם מוסמך. אני חושבת שזה עולה מהתקנות.

אבל עכשיו אנחנו מחדדים את זה.

זה בסך הכול חידוד של הנוסח, שיבהיר שהוא יכול להפעיל את הסמכות גם בלי הודעה של גורם מוסמך.

זה ברור גם בנוסח הזה, אבל אנחנו מחדדים שזה גם בלי הודעה. אנחנו מוסיפים את "בין היתר" גם בסיפא וגם ברישא.

למעשה הסמכות הבלעדית להחליט אם זה אזור אסור לדיג או לא זה אך ורק של משרד החקלאות. מאוד יכול להיות, שלא יהיה המידע או שהמידע שגוי.

משרד החקלאות, אין לכם התנגדות שנוסיף "בין היתר" בסיפא וברישא?

אין לנו התנגדות, נציין שמקורות מידע יכולים להיות גם למשל, מכיוון שאנחנו מפקחים על הנושא של המזון הגולמי, אז יכול להיות גם מידע שמתקבל מתחנת מיון, אחרי שנעשית בדיקה לדגים, נמצא זיהום מסוים בדגים, אז בודקים מנין הגיעו הדגים ואז אפשר להגיע למידע שיש איזשהו זיהום או חשד לזיהום – זאת גם דרך שבה יפעיל המנהל את סמכותו.

בסדר גמור.

רק כדי להיות מדויקים, את מבקשת להוסיף את המילים "בין היתר" אחרי המילים "זיהום מים"?

כן, בשורה השנייה "במקווה מים שיש בו זיהום מים", ואז "בין היתר".

"בין היתר על סמך הודעת גורם מוסמך", ובסיפא "המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים מאלה של אזור הזיהום" - -

- - "בין היתר לפי הודעת הגורם המוסמך". אפשר להביא את תקנה 5 להצבעה?

כדי שאני אדע איך להצביע, שאלה למשרד החקלאות.

הבנת את התיקון, שהוספנו "בין היתר" גם בסיפא וגם ברישא?

אני חושב שהדבר הזה כבר קיים.

אנחנו מחדדים.

מה התדירות של ההודעות האלה?

די נדיר, אתה יכול לראות גם בפרסומים בתקשורת. זה לא שכל שני וחמישי יש זיהום, אלה אירועים שקורים פעם ב-.

אחת לכמה שנים.

עזבו מה יצא לתקשורת, מבחינת משרד החקלאות מה התדירות?

נדיר.

נדיר אחת לכמה שנים?

בהחלט, התקנות האלה מתייחסות ספציפית לאזור זיהום, אבל מבחינת פיקוח שוטף על בריאות הציבור ועל הדגים, זה נעשה במסגרת חקיקה אחרת שלנו וזה קשור לזה. כשאתה מדבר על אזור מזוהם, כפי שנאמר פה, זה די נדיר.

בתקנה 5, מאחר שזאת תוספת, מבחינתנו זה 5 או 6 למה שהיינו רוצים להוסיף בהקשר למה שאמרתי קודם, שמשרד החקלאות ידווח למנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות על נקודות השיווק, אליהן שווקו הדגים מאזורים שהוכרזו כמזוהמים.

אין אפשרות כזו, דיברנו על זה קודם ואמרנו שאין אפשרות כזו. אתה חוזר לנקודה שכבר דיברנו עליה בתקנה הקודמת ובתחילת הדברים, ואמרו שאין אפשרות כזאת. למה זה קשור עכשיו לתקנה 5?

זה קשור, כי ברגע שיש כבר קונצנזוס וידוע מה הוא האזור שאסור לדיג, מאותו רגע צריך להיות לנו כמשרד הבריאות המידע, מרגע קרות הזיהום ועד ההכרזה, מה הנקודות אליהן שווקו הדגים.

אני חוזרת על העמדה, התקנות האלה מתעסקות בשלב של ההכרזה. כפי שנאמר פה, כל הנושא של ההכרזה נעשה בשיתוף ובהתייעצות עם משרד הבריאות ועם שירותי בריאות הציבור, ככה שכל הנושא הזה נעשה בתיאום וגם הפרסום נעשה בתיאום. אנחנו נראה את זה בהמשך בתקנה 8, כך שאין פה מקום להוסיף את הנושא הזה, שממילא יהיה במסגרת חקיקה אחרת.

כן, זו התשובה שקיבלנו קודם.

אבל גברתי היושבת ראש, אני חוזר ואומר ההתייעצות היא מה מוגדר כאזור אסור. ההתייעצות תהיה במה לפרסם, אבל כל אימת שלא יהיה רשום באופן חד-משמעית, שמקרות הזיהום – שקרה בבוקר והוכרז יום למחרת, עד כמה שיתייעצו, אנחנו נצטרך לדעת ממשרד החקלאות לאן שווקו הדגים, שיהיה להם אותו מנגנון, זאת אומרת: משרד החקלאות ידווח למשרד הבריאות, וזה יהיה בסעיף הזה או בסעיף הבא, על נקודות השיווק אליהן שווקו הדגים מקרות הזיהום ועד להכרזה לגבי האזור המוגדר.

יש נהלי עבודה משותפים.

זה לא קשור לתקנות העתידיות, התקנות העתידיות מדברות על תחנות מיון דגים.

משרד החקלאות, לעניין המנגנון לפרסם לאן שווקו הדגים מקרות הזיהום.

יש שיתופי פעולה בנושאים האלה.

אבל תתייחסי ספציפית לעניין הטענה שלו למנגנון.

במסגרת המנגנון של ההכרזה מה לדרוש מציבור הדייגים ומה לפרסם לציבור, זה משהו שהוא חלק מההתייעצות וייעשה בשיתוף מלא עם משרד הבריאות. יש כאן הסדרה, שהיא הסדרה במסגרת החקיקה הזאת, הסדרה לא מקבילה. אין כאן איזושהי הגבלה שאומרת מה תודיע וכתוב למי להודיע, אבל בהחלט זה צוין פה למי להודיע בתקנה 8. אני לא רואה מקום, מעבר להתייעצות המשותפת עם משרד הבריאות, להיכנס לפרטי הפרטים.

אבל הוא אומר שההתייעצות פה לא מספקת, אני רוצה שיהיה איזשהו מנגנון שאנחנו נדע מרגע קרות הזיהום לאן שווקו הדגים. תתייחסי ספציפית לנושא המנגנון שיודיע למשרד הבריאות לאן זה שווק ביום הזה, איפה הבעיה?

שוב, אין בעיה כזאת.

יש לכם את הנתונים האלה?

כשיהיה מצב כזה, יהיו את הנתונים האלה, ואנחנו נעביר אותם בדיוק כמו שגורמים מוסמכים, הן ממשרד הבריאות והן מהמשרד להגנת הסביבה, מעבירים את המידע אלינו.

זה לא ביום הזה, זה לא מדויק. אני יכול להבין את הבקשה, אבל זה קודם כל לא ביום ספציפי ולא באזור ספציפי. זה צריך להיות מידע זמין באופן קבוע מאיפה יצאו הדגים ולאן הם הגיעו באופן קבוע, כך שאם יש מקרה של זיהום, נוכל לעשות עם זה משהו יותר רציני, יותר ספציפי ויותר מוגדר, אבל זה כבר לא קשור לדיון שלנו בתקנות היום. אדוני ממשרד הבריאות רוצה שיהיה איזשהו מנגנון - - -

למשרד הבריאות אין את המנגנון הזה? למה משרד החקלאות צריך לספק את הנתונים האלה עבור משרד הבריאות?

בגלל חלוקת הסמכויות. לו המנגנון היה אצלנו – וככה אנחנו פועלים דרך אגב כבריאות ציבור. צריך להבין, זה קרדינלי, זה לא דבר פשוט.

זה מה שאני אומרת, משרד הבריאות אמור לבצע את החקירה ולבדוק, למה להטיל את זה על משרד החקלאות?

לנו יש מערכת ממוחשבת, נכון להיום מאז 2015 - - -

מצוין.

אבל לכל משרד יש מתקנים שעליהם הוא מפקח. המתקנים שאנחנו מפקחים עליהם לא יוצא גרם שלא במערכת הממוחשבת מבחינתנו. דרך אגב, גם באתרים של משרד החקלאות – זאת אומרת, בתי מטבחיים לדוגמה – הם מחוברים אלינו למערכת, ואנחנו יודעים בכל רגע נתון לאן הגיעה התוצרת. נניח שבית מטבחיים הוציא תוצרת, וידוע שהתוצרת הזאת לא היתה אמורה לצאת לדרכי השיווק. אנחנו יודעים ממשרד החקלאות ממתי התוצרת הזאת יצאה באופן לא תקין, ואנחנו יודעים לאתר בדיוק את אותן נקודות ולבצע משם את ההחזרה מהשיווק ולהודיע לציבור. פה אנחנו לא נמצאים בבתי מטבחיים, לא במשחטות ולא בספינות הדיג. לו אנחנו היינו בספינות הדיג, היינו מפתחים את הדרך לבצע את זה. התקנות הן של משרד החקלאות. לכן אנחנו מבקשים ממשרד החקלאות משפט אחד בלבד.

למשפט הזה יש המון משמעות, ואני לא רואה למה המנגנון הזה לא אצלכם.

והוא לא נשלח אלינו, אבל אדוני מבקש, אולי בצדק, משהו אחר.

אנחנו לא מבקשים את זה כרגע, כי תהיינה תקנות, אנחנו חושבים שמזמן היה צריך להיות - - -

משרד החקלאות, יש פה הסכמה של השר להוסיף את זה או לא? אם לא, אני מעלה את זה להצבעה.

לא ניתן יהיה להכריז - - -

הבנתי, שמעתי את משרד החקלאות, שמעתי את משרד הבריאות. אני מעלה להצבעה את תקנה 5 בנוסח כמו שהוא, עם שני התיקונים שהקראנו שהם לבקשת המשרד להגנת הסביבה, מי בעד?

אני נגד.


הצבעה

אושרה.

1-2, תקנה 5 עברה.

רביזיה.

בסדר גמור.

גברתי היושבת ראש, לגבי התוספת שאנחנו רצינו, איך אנחנו מתייחסים לזה כרגע?

כרגע קראנו את התקנה בלי התוספת, לא קיבלנו את ההערה שלך לעניין התוספת הזאת. אנחנו קיבלנו את ההערות של המשרד להגנת הסביבה, הוספנו אותן, ואת הבקשה שלך לא קיבלנו ולא הוספנו.

אני מבקש לומר לפרוטוקול, שנושא ההכרזה וההודעה לציבור מבחינתנו יהיו חסרים, ואנחנו אומרים את זה חד-משמעית.

בסדר גמור, הדברים נאמרו ונרשמו.

תקנה 6, בבקשה.

איסור דיג באזור אסור
5.
(1) לא ידוג אדם שלל דיג באזור שהוכרז אזור אסור לפי תקנה 5.



(2) לא ישווק אדם שלל דיג שמקורו באזור שהוכרז אזור אסור.

אני מעריכה שלתקנה הזאת אין הערות. אני מעלה להצבעה את תקנה 6, מי בעד?


הצבעה

אושרה.

שלושה, תקנה 6 עברה.

תקנה 7 לעניין ביטול הכרזה.

ביטול הכרזה
6.
המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך, לבטל הכרזה על אזור אסור ויודיע על כך כאמור בתקנה 8.

אני מעלה להצבעה את תקנה 7, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושרה.

שלושה בעד, אין מתנגדים.

תקנה 8, פרסום הכרזה וביטולה.

פרסום הכרזה וביטולה
7.
(1) הכרזה על אזור אסור וביטולה יפורסמו ברשומות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית ובאתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד; הודעה על ההכרזה תישלח לרופאים הווטרינריים המוסמכים לפיקוח בשווקים לפי סעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015; ולתחנות מיון לדגים כמשמעותם בפסקה (3) להגדרת "מפעל לשחיטת בשר" בסעיף 177 לחוק האמור.



(2) בחופים שבהם קיים אזור אסור עקב זיהום שהוכרז לפי תקנה 5, יציב המשרד שלטים המורים על איסור הדיג בשפות העברית, הערבית והאנגלית ובאותיות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות.

הערות לתקנה 8?

טכנית, מי שמפעיל את הרופאים הווטרינרים שמפקחים בשווקים זה מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות, ולכן מן הראוי שההודעה תגיע אליו. למשרד החקלאות אין דרך להודיע לרופא בג'יסר א-זרקא, כי הוא לא יודע מה המייל שלו ומי הוא בכלל, ולכן מן הראוי שזה יגיע למי שמנהל את הרופאים הווטרינריים בשווקים. הוא יודיע לכל רופא ורופא: שים לב, זה מה שיש בשוק, אנא פעל להוציא את זה מהשווקים. אין למשרד החקלאות את היכולת להגיע לכל רופא בכל מקום, הוא לא יודע מי הם בכלל.

אין לנו התנגדות.

אין התנגדות, גם לי זה נראה בסדר גמור.

אין לי גם התנגדות. איך אתם רוצים להוסיף את זה?

"הודעה על ההכרזה תישלח" - -

למחוק את "הווטרינריים"?

תוסיפי "באמצעות מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות", זה הכול.

"הודעה על ההכרזה תישלח", למחוק את "לרופאים הווטרינריים"?

אנחנו רוצים לדייק בניסוח: "הודעה על ההכרזה תישלח" - -

- - "לרופאים הווטרינריים המוסמכים לפיקוח בשווקים לפי 177 לחוק – הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, באמצעות מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות".

הוא מוגדר איפה שהוא?

כן, בחוק המזון.

אודליה, זה משהו שאתם יכולים לבדוק אותו?

בעניין הזה הוזכר ראש שירותי בריאות הציבור בסעיפים הקודמים של התקנות, או מי שהסמיכו לכך. השאלה היא האם להוסיף גורם נוסף, או להוסיף את אותו נוסח שהיה בתקנות הקודמות.

על איזה נוסח?

ראש שירותי בריאות הציבור, או מי שהסמיכו לכך, שזה גם מנהל - - -

אתה מתכוון לתקנה 5.

כן.

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך.

ההסמכה לפי 177 כבר מעוגנת בחוק המזון, ההסמכה היא מהיחידה הווטרינרית. מאחר שזה סעיף חדש, נכון לעשות את זה בתצורה הזאת, כי זה קיים בחוק.

ככה מנהל היחידה הווטרינרית?

כן, ככה זה כתוב בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015.

בסדר, קודם כל ברמה הטכנית ההערה מקובלת, יש פה הסכמה של כולם, ואני מסמיכה את מרב היועצת המשפטית לבדוק את הנושא של הנוסח.

בדיוק, אני אבדוק את הנוסח, ואני אפנה שזה יהיה באמצעות – או אליו והוא יעביר. גם נבדוק איך הוא מוגדר. על פניו, אני רואה שבסעיף 194 מתייחסים אליו כמנהל היחידה הווטרינרית, אז אני מניחה שהוא מוגדר, אבל אני רוצה לבדוק את זה.

שאלה לחבר הכנסת אבו שחאדה.

אנחנו מדברים פה על הכלי לפרסום, העיתון.

שני עיתונים יומיים, אחד בעברית ועיתון אחד נפוץ בשפה הערבית, ובאתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים.

קודם כל, אין עיתון נפוץ בשפה הערבית, לצערי, זו לא עמדה, זו עובדה. לצערי, אין עיתון נפוץ.

מה כן יש?

אולי אתרי חדשות בשפה הערבית.

זה יכול להיות עיתון אינטרנטי?

אני רוצה להציע שאם אנחנו כן רוצים להגיע לציבור הערבי - -

כן, אנחנו רוצים להגיע.

יופי, אז יש אתרי חדשות. אין עיתון מודפס, נפוץ, אני חושב שאין אפילו עיתון יומי אחד.

אתרי חדשות צריכים להיות יותר ספציפי. שני עיתונים יומיים זה מאוד ספציפי ומוגדר, אתר אינטרנט זה מוגדר, אז אתרי חדשות צריכים להיות מוגדרים.

יש כמה אתרי חדשות מוכרים, אפשר לכתוב אותם, את כולם, שלא ייצא שאני מפרסם מישהו פה.

מרב אומרת שבכל החקיקה מופיע בדיוק אותו נוסח, ואם נפתח אותו פה, זה יהיה בעייתי. בכל החקיקה מופיע עיתון בשפה הערבית, לא רק בתקנות האלה.

יכול להיות שלא שמו לב, כי אין.

אני מסכימה אתך, שיכול להיות שצריכה להיות חשיבה רוחבית לגבי כל החקיקה, אבל פה כרגע יש בעיה להגדיר את זה.

יש בכל זאת איזושהי משמעות לאחידות בחקיקה, ולשנות את זה דווקא כאן בתקנות ולקבוע שזה יפורסם באיזשהו אתר שאני לא יודעת איך להגדיר אותו - - -

אז לפרסם במקום שלא קיים זה יותר נכון?

אבל באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים, אולי באתר המשרד - - -

אולי אפשר להוסיף את זה בשפה הערבית באתר האינטרנט?

בסוף אנחנו רוצים להגיע לאנשים, ההיגיון של הפרסום זה להגיע לציבור. הציבור לא מגיע לאתר הווטרינרי בשפה הערבית.

גם היום מפרסמים בערבית.

הוא אומר שרשום עיתון נפוץ בשפה הערבית. חבר הכנסת אבו שחאדה אומר שאין עיתון נפוץ בשפה הערבית. אומרת לו מרב, שאי אפשר להתחיל לתקן בתקנות את העיתון הנפוץ, כי זה משהו בכל החקיקה. הוא אומר: אנחנו רוצים להגיע לציבור הערבי, אבל עיתון נפוץ זה לא הפתרון, כלומר אין עיתון אחד נפוץ.

בנוסף לזה שיש לנו הודעות לדייגים, גם דחופות ולאו דווקא דחופות, מודיעים גם באס-אם-אסים לדייגים, עם קישור לאתר שלנו, ובאתר שלנו יש גם הודעות בשפה הערבית.

אבו שחאדה, אני חושבת שצריכה להיעשות חשיבה כללית.

אני רשמתי לי לחשוב איך פותרים את זה.

בדיוק, אני מציעה לך לשבת עם המחלקה המשפטית ולחשוב על תיקון רוחבי.

אני יכול להעביר את ההערה של חבר הכנסת למחלקת הבניית החקיקה במשרד המשפטים ונעשה איזה חשיבה.

כן, בדיוק, כי אם אין עיתון נפוץ, באמת אין היגיון שבכל החקיקה יהיה רשום "עיתון נפוץ בשפה הערבית".

זו באמת הערה חשובה, שצריך לבדוק אותה.

הערה חשובה, תחשבו עליה ותשב איתם לעשות תיקון רוחבי.

אוקי, אני אתכם. אני רק אומר שעד שנגיע למשהו הגדול הזה, בסוף כל הדיון שלנו פה היום וכל הנושא הזה זה - -

- - זה איך להודיע לציבור ולשמור על בריאות הציבור.

ופה אנחנו יודעים שאנחנו עושים משהו שלא יעשה את זה, אז בואו נתאמץ עוד קצת, נחשוב קצת וניתן לזה פתרון.

איזה אתר חדשות?

אל-ערב, פאנט, ערב 48.

אבל איך? מי יבחר? באיזה פרוצדורה?

לכן אני לא רוצה להגיד משהו, שלא ייראה שבאתי לפרסם פה אתר.

לכן חבר הכנסת אבו שחאדה, אני אומרת שצריך לחשוב עם משרד המשפטים ולחשוב על משהו רוחבי, אי אפשר לתקן את זה כרגע בתקנות, אי אפשר לבחור סתם פתאום אתר חדשות.

יש עיתון שיש לו גם אתר?

יש, והוא יוצא בימי שישי והוא לא נפוץ.

האתר יומי?

כן, כל האתרים שהזכרתי יומיים.

אבל העניין הוא שהוא אומר שיש כמה אתרים.

אנחנו מפרסמים באל-איתיחאד.

אם זה העיתון - - -

אולי עיתון נפוץ בשפה הערבית, שיש לו אתר יומי? משרד המשפטים, בגלל שאנחנו מדברים על תקנות בריאות הציבור וכל כך חשוב להביא את זה לידיעת הציבור, אולי להוסיף עיתון נפוץ בשפה הערבית, שיש לו אתר חדשות באינטרנט יומי?

אפשר.

אני רוצה שזה יהיה פרטני לפה, בגלל שמדובר על זיהום.

אני לא יודע מה זה אומר אתר יומי, בסוף אתרים מתעדכנים און-ליין.

יש אתרים שמתעדכנים פעם בשבוע, אבל יש התעדכנות בהתאם ליציאה של עיתון. יש מערכת שמחזיקה אינטרנט על בסיס יום יומי, וזה פותר את הסוגיה.

ואז זה יכול לפתור את הסוגיה הספציפית פה לתקנות.

זה גם ישרת אותנו יותר.

אני בעד, אני רק רוצה לעשות משהו שיהיה ספציפי לפה ולא ישפיע על כלל החקיקה.

לא כתוב כאן עיתון בפורמט כתוב, הרי היום יש גם עיתונות דיגיטלית. אני לא חושבת שזה מגביל, גם חוק הפרשנות לא מגביל את ה"בכתב", בכתב יכול להיות גם אמצעי דיגיטלי.

אם תרצו, אפשר להמשיך הלאה, ואני אצא לבדוק עם הבניית החקיקה אצלנו ואתן לכם תשובה.

אוקי, זה יכול להיות באמת עיתון נפוץ בשפה הערבית, או עיתון כתוב או דיגיטלי, ואז יכול להיות פתרון.

אני לא משפטן, את רוצה לבדוק את זה?

הוא יוצא עכשיו לבדוק את זה. לכן בראשית דבריי אמרתי, שאני לא יודעת אם הפרשנות של עיתון היא עיתון במדיה הכתובה או - - -

פה זה נראה כתוב.

כפי שזה פה, על פניו זה עיתון מודפס.

אני לא בטוחה שיש מניעה, שיש איסור על משרד החקלאות לפרסם באתר אינטרנט.

הוא יצא לבדוק, הוא יחזור תוך דקה עם תשובה, וננסה למצוא לזה פתרון.

אני לא רוצה להסתבך עם ההגדרות שלכם, אבל לדעתי זה מה שמשתמע פה.

כבוד היושבת ראש, אני יכול להתייחס לעניין אחר בסעיף 8? אני חושב שיש פה פספוס. אני חושב שההודעה צריכה להיות לפקיד הדיג. יכול להיות שפקיד הדיג עובד בצמוד עם השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, אני מתאר לעצמי שכן, אבל זה צריך להיות פקיד הדיג.

שהודעה על הכרזה תישלח לפקיד הדיג בנוסף לרופאים הווטרינריים?

כן, כי בסופו של דבר, מה המטרה של התקנות האלה?

הבנתי את ההערה, אני רוצה להתקדם.

אני רוצה להשלים את הטיעון, אבל לא אמרתי משפט חשוב.

אבל הבנתי את ההערה שלך, אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות להוסיף פה את פקיד הדיג.

אנחנו משרד אחד, פקיד הדיג זה חלק מהמשרד, וברור שההודעה תהיה חלק נכבד מזה. כל הנושא של ההודעה לדייגים הוא רק דרך אגף הדיג אצלנו. מה שכן, אני יכולה להסכים שאולי במקום אתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים יהיה כתוב אתר המשרד, ואז ברור שיהיה ניתן לפרסם גם - - -

זאת אומרת, זאת הגדרה יותר רחבה. בסדר, מקבלת.

אני חושב שצריך גם להודיע לרשות הטבע והגנים. מי שמבצע את הפיקוח בפועל על נושא הדיג זה לא פקיד הדיג. פקיד הדיג העביר את נושא הפיקוח לרשות הטבע והגנים. ההסמכה של מפקחי רשות הטבע והגנים, הם נמצאים בשטח. הדייגים צריכים לדעת איפה האזורים המזוהמים, וזה נעשה דרך פקיד הדיג, אבל גם המפקחים של רשות הטבע והגנים צריכים לדעת שיש עכשיו אזור שהוא אסור בדיג, ולכן הדיווח צריך להיות גם אליהם.

השאלה האם סעיף (ב) לעניין השלטים לא פותר את מה שיובל מעלה פה.

השלטים בחוף, לא בים.

או שאפשר להוסיף להגדרה גם את רשות הטבע והגנים?

אנחנו, משרד החקלאות אגף הדיג, מנחים את רשות שמורות הטבע, הם עושים עבורנו את העבודה, וכל שינוי או כל הוראה, אנחנו מנחים אותם. אנחנו בקשר יום יומי איתם, אני באופן ספציפי מנחה אותם, אין עניין להודיע להם בנפרד.

אני חושב שפה מתן הדגש לא פחות חשוב מההודעה לציבור.

זה חשוב מאוד. אין ספק, אנחנו רוצים הגדרה רחבה.

האנשים שכן צריכים מיד לעבוד עם זה, פה דווקא ניתן להרחיב, שגם פקיד הדיג יהיה בתמונה וגם כל מי שיש לו איזשהו מגע, זה מצוין שיהיה בתמונה.

עד כמה אנחנו רוצים להרחיב את זה? אתר האינטרנט של המשרד זה מספק?

כן, כי גם דייג שנכנס לענייני אגף הדיג, רישיונות וכו' - - -

זה באתר האינטרנט של המשרד, זאת כבר הגדרה רחבה שמכלילה את הכול.

אני רוצה להביא את תקנה 9 להצבעה.

דחיפת ההודעות גם למפקחים, רשות הטבע והגנים וכו' - - -

אבל אמרנו אתר האינטרנט של החברה, אנחנו לא נרחיב את זה יותר מזה.

זה בסדר, זה העניין, כדי שיפקחו, אפרופו לרופאים וטרינריים בשווקים, שזה בדיוק העניין, כי מה לעשות עם הנתון הזה.

רציתי לוודא גם מול משרד החקלאות, ישנם מקומות שזאת הכרזה אבל היא אזורים קבועים. מוצא שפד"ן לים הוא אזור קבוע שאסור לדיג, האם המנגנון הזה הוא נכון גם לאזורים הקבועים? איך זה הולך להתבצע לאזורים הקובעים שאסורים לדיג? בעיתונים? יש אזורי דיג אסורים, כבר נכון להיום, שזה לא כתוצאה מאירוע כזה או אחר.

לא הבנתי, אז למה הם רלוונטיים פה?

אם זה אזור אסור לדיג וזה דבר ידוע – פה אנחנו מדברים על מקרי זיהום ארעי או מתמשך, אז זה קודם כל חל גם על מצב של זיהום מתמשך, אבל מרגע שהוא זוהה, מרגע שהוא דווח. אתה מדבר על מצב שהוא מתמשך, ברור שזה כולל.

זה בסדר, אין לי בעיה.

תקנה 9.

חובת רשות מקומית
8.
רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות בכתב לרשות מקומית שבשטחה מצוי אזור אסור, לפנות גוויות של שלל דיג למכון לכילוי פסדים, או להטמינן במקום ובתנאים שיורה; ואולם לא יורה רופא וטרינר ממשלתי על הטמנה אלא לאחר התייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך.

אפשר להבין את הדבר הזה?

הכוונה היא לשלל דיג שנמצא בשטח הים והחופים של רשות מקומית, שצריך לאסוף אותו כדי למנוע הפצה של מחלות בעלי חיים, פגיעה בבריאות הציבור. ברגע שיראו אזור זיהום ויראו את גוויות בעלי החיים באותו מקום, גוויות הדגים באותו מקום, צריך לאסוף אותן ולפנות אותן למכון לכילוי פסדים. היום יש מכון לכילוי פסדים, שאליו מעבירים ושהוא מורשה על ידי מנהל השירותים הווטרינריים, וככל שיוחלט להטמין את הגוויות האלה באיזשהו מקום, זה צריך להיות באתר שאושר לאחר התייעצות עם גורם מוסמך במשרד להגנת הסביבה, שהשר הסמיך אותו.

כל רצועת החוף מוגדרת לפי מועצות אזוריות?

זה חלק משטח מוניציפלי של רשות מקומית, שאגב גם היום - - -

אני שואל כדי לדעת, אני באמת לא יודע, כל החוף הוא ככה? באזור תל אביב, אני מבין, עיריית תל אביב. כל החוף הוא תחת מועצות אזוריות? כל החוף נכנס בהגדרה הזאת?

או מקומיות או משרד הביטחון.

בהחלט.

כל החוף נמצא בהגדרה, הבנתי, תודה.

אני מעלה להצבעה את תקנה 9, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרה.

נגד, רביזיה.

אוקי.

תקנה 10.

פרק ד': עונשין הוראות שונות

עונשין
9.
(1) מי שעשה אחד מאלה דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:




(1) החזיק שלל דיג בטמפרטורה העולה על 4 מעלות צלזיוס בניגוד לתקנה 2(7);




(2) דג שלל דיג באזור אסור, בניגוד לתקנה 6(א);




(3) שיווק שלל דיג שמקורו באזור אסור, בניגוד לתקנה 6(ב).



(2) מי שעשה אחד מאלה דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:




(1) החזיק שלל דיג בכלי שיט, בניגוד לתקנות 2(1) עד (6);




(2) לא שמר אצלו את הרישיון לספינה או את העתקו ואת רישיון הדיג, בניגוד לתקנה 3.

אני מביאה להצבעה את תקנה 10, מי בעד?

רק לגבי "לא שמר אצלו" את הרישיון.

אמרנו מקודם, שהוא צריך להראות רישיון. הוא יכול להראות את זה בפלאפון, עותק, מקור.

יש משהו שונה, חדש, שלא קיים היום? יש בעיה עם רישיונות?

לא, אין בעיה עם רישיונות.

רוצים להקפיד ולראות שיש לו רישיון, זה הכול, זה חלק מהפיקוח. בדיוק כמו שיש לך רישיון ברכב, אומרים לך להראות פיסית שיש לך רישיון.

אני מבין, אני אומר שהחוק היום גם אומר שהוא צריך להציג רישיון, נכון?

אתה מדבר על התקנות - - -

לפני התקנות, אני מניח – אני לא יודע, אני שואל - - -

פקחים עושים את זה עם תעודת זהות בים. אתה נותן להם תעודת זהות, והכול מופיע להם במחשב.

אני לא מצליחה להבין מה הבעיה שרוצים שהדייג יראה רישיון דיג.

אני רואה את זה חוזר בתקנות פעם אחר פעם.

לא, זה העונשין. פה זו ההוראה העונשית, פעם אחת דיברנו על כך שהוא חייב להחזיר רישיון, עכשיו התקנות אומרות איזה מהסעיפים הם עונשיים. אנחנו לא חוזרים על זה עוד פעם, זו אותה תקנה שדיברנו עליה קודם, היא פשוט פה מגדירה את זה כעבירה עונשית, אם הוא לא מחזיק רישיון. זה לא חוזר עוד פעם.

מי שעובד בשטח עם הדייגים, יש בעיה שאנשים יוצאים בלי רישיונות ואז מגיע הפקח?

אין שום בעיה, הפקחים גם מכירים את כל הדייגים.

אני שואל, יש בעיה? או שאנחנו עושים את זה כדי להיות ב-safe side?

אני לא מצליחה להבין מה השאלה. אומרים לך שמי שיוצא לדיג, צריך רישיון. הם רוצים לראות שיש לו רישיון, זה הכול, אין שום בעיה, רק רוצים שיהיה סדר.

אני פשוט רוצה להבין. את יודעת מה, אם אי אפשר לשאול - - -

אני רוצה באמת להבין כדי להפנות אליהם את השאלה.

אני רוצה להבין. אני לא דייג, ואני קורא פה דברים שאני אמור להצביע עליהם. אני שואל דברים כדי להבין, גברתי, זה הכול.

רוצים לראות שמי שיוצא לדיג, יש לו רישיון דיג. אם הוא לא יראה, זו עבירה.

הבנתי, ואז שאלתי את אלה שעובדים, האם יש בעיה? יש אנשים שיוצאים לדוג בלי רישיונות? מה הבעיה?

הוא שואל, האם נתקלתם במקרים של אנשים בלי רישיונות?

בוודאי.

כן, לפעמים יש מקרים שאנשים דגים ללא רישיון.

אנחנו לא רוצים שאנשים ידוגו בלי רישיון, דיברנו על בטיחות הציבור.

אני שואל אם ישנה בעיה.

אומרים שכן.

זה כמו רכב, רוב האנשים מציגים רישיון, לפעמים יש אנשים שנוהגים ללא רישיון.

הם אומרים שיש מקרים שהם יוצאים לדיג בלי רישיון.

עוד הערות לתקנה 10? אני מביאה להצבעה את תקנה 10, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אבו שחאדה?


הצבעה

אושרה.

לא מצביע.

אפשר לחזור לתקנה 8? כי יש לנו תשובה. עוה"ד מלכי ממשרד המשפטים בדק. ההצעה היא שבמקום בעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית, יירשם ובאתר חדשות בערבית, זה בסדר?

כן, זה סביר מאוד.

מצוין שמניח את דעתך.

אבו שחאדה, אנחנו הודענו על רביזיה בשעה 10:45 ונוכל לקיים אותה, בתנאי שאין על סעיף 9 בקשה שלך לרביזיה. תעבור רגע על סעיף 9, תראה אם אתה עומד על הנושא של רביזיה על סעיף 9, כי אם כן צריך לדחות את הרביזיה ליום אחר. אני מדברת רק על 9.

כן, רק על 9 גם רביזיה.

בסדר, אז זה לא יתקיים היום, זה יהיה ביום אחר.

לגבי 8 קיבלנו את ההערה, את רוצה לחזור עליה?

אני אבדוק אם יש אפשרות להצביע ב-11:05.

בסדר גמור.

אבל את צריכה לפרסם סדר יום, היא לא תספיק.

לא, אי אפשר לעבוד ככה חברים. העולם לא ישתנה.

אנחנו דיברנו מתחילת הדיון על בטיחות הציבור. אני שואלת לגבי סעיף 9, האם יש באמת חשיבות לעמוד על הרביזיה?

את יודעת שהעולם לא ישתנה לגבי בריאות הציבור, את מציגה את זה כאילו אני יוצא נגד בריאות הציבור.

לא, שאלתי אם אתה עומד על הרביזיה לגבי תקנה 9, כי באמת לא היה שם שום דבר עקרוני מבחינתך.

אמרתי שכן.

בסדר, אמרת כן, קיבלתי. אפשר את תיקון תקנה 8?

תקנה 8(א) יהיו שלושה תיקונים: אחד, במקום "ובעיתון אחד נפוץ" יירשם "ובאתר החדשות בשפה הערבית"; שניים, במקום "ובאתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד" יהיה "אתר האינטרנט של המשרד", הכוונה היא לאתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שמוגדר בסעיף ההגדרות; התיקון השלישי בסעיף הקטן יירשם באמצעות מנהל היחידה הווטרינרית, כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). אני אנסח את זה אחרי הדיון.

בסדר גמור. אם כך, אני מביאה להצבעה את תקנה 8, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושרה.

אני נמנע.

בסדר, חבר הכנסת אבו שחאדה נמנע, שניים בעד. סיימנו את תקנה 8, את תקנה 9 ואת תקנה 10. תקנה 11.

סמכות פקיד הדיג הראשי
10.
(1) קיום הוראות תקנות אלה יהיה תנאי ברישיון.



(2) הפר בעל רישיון הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי פקיד הדיג הראשי לבטל או להתלות את הרישיון שברשותו או להימנע מחידושו, ובלבד שאם פקיד הדיג הראשי החליט על ביטול הרישיון, תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.



(3) ראה המנהל כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי הוא להמליץ לפקיד הדיג הראשי לנקוט הליך לביטול הרישיון או להימנע מחידושו לפי תקנת משנה (ב), בעקבות ההפרה.



(4) המלצת המנהל תועבר לפקיד הדיג הראשי בטרם החלטה על ביטול רישיון או הימנעות מחידושו לפי תקנת משנה (ב).

זה נראה לי לגיטימי באזור אסור לדיג או מזוהם, אבל אם אדם שחזר מהים וכיסה את הארגזים שלו בקרח ובא הגורם האחראי וגילה שזה חמש מעלות צלזיוס, עכשיו גם ייקחו לו את הפרנסה?

כן, כן, אם זה לא יהיה 4 מעלות צלזיוס, זו התשובה.

אני מביאה להצבעה את תקנה 11, מי בעד? מי נגד?

שנייה גברתי.

אנחנו באמצע ההצבעה, חבר הכנסת אבו שחאדה.

הצבעה

אושרה.

אני נגד.

נרשם, תקנה 11 אושרה.

רביזיה.

לגבי ההחלטה הגורפת של ה-4 מעלות צלזיוס, בהסתמך על מה גברתי?

משרד הבריאות הסביר מתחילת הדיון כמה חשוב הנושא של שמירה על בריאות הציבור, שזה יהיה בין אפס ל-4 מעלות צלזיוס, ולא מעלה אחת יותר.

וגם בכפוף לשימוע, הכנסנו בתקנות שיש זכות שימוע לדייג. הוא בהחלט יכול לטעון את טענותיו ולהוכיח אחרת, זאת אומרת: יש שלבים. אגב, גם באכיפה פלילית זה אותו דבר, זה לא שרצים ומטילים קנסות. גם שם יש בדיקה של הדברים ויש חקירה.

הסיפור זה לא הקנס, אלא לקחת את הרישיון.

נכון, אבל זה בכפוף לשימוע, ויש הזדמנות להשמיע את הטענות.

ופשוט תקפידו, אמרנו שמדובר בבריאות הציבור.

תקנה 12, תחילה.

תחילה
11.
תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

נראה לי שלא צריך את "להלן – יום התחילה", כי (א) נמחק.

אוקי, אני מעלה להצבעה את תקנה 12, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרה.

תקנה 12 עברה.

רביזיה.

אין צורך להקריא את התוספות. מילה על התוספות ואיזשהו הסבר לוועדה?

התוספת נלקחה אחד לאחד מהדירקטיבה האירופית. מדובר על מיני דגים, שבני אדם שצורכים חלק מהם או את כולם, יכולים חס וחלילה גם להגיע למצב של מוות, כי מדובר על דגים שיש בהם רעלנים שיכולים לגרום לתופעות קשות.

בסדר גמור, אני מביאה להצבעה את תוספת ראשונה, מי בעד?

הצבעה

אושרה.

מה זה הדירקטיבה האירופית? שאני אדע על מה אני מצביע.

אנחנו באמצע ההצבעה, מי בעד? שניים.

את אומרת שלא צריך לדעת על מה מצביעים.

לא, אתה שאלת באמצע ההצבעה. מי נגד? אתה נגד?

אני לא יודע מה זה.

תסיים את ההצבעה ואני אתן לך לשאול. באמצע ההצבעה לא שואלים, אלה הכללים.

אני לא יודע מה זה, את אומרת תצביע ואחר כך תבין.

יכולת לשאול לפני ההצבעה.

אני לא אצביע.

בסדר.

התוספת השנייה.

התוספת השנייה היא טופס הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על ידי גורם מוסמך על זיהום מים, והיא כוללת בתוכה את הפרטים שניתן להודיע. כפי שאמרנו, הפרטים האלה, ככל שהם במידע שנמצא ברשותו, ימלא אותם. יש גם אפשרות להוסיף פרטים נוספים, כך שזה לא מוגבל.

בסדר גמור. אני מביאה להצבעה את תוספת שנייה, מי בעד?

הצבעה

אושרה.

פה אחד. סיימנו.

אם כך, אנחנו נקיים את שש הרביזיות על סעיפים 2, 4, 5, 9, 11 ו-12 במועד אחר. מזכירות הוועדה תודיע על המועד. תודה רבה לכולם, אני רוצה להודות לכולם על הדיון החשוב הזה. אנחנו נקיים את הרביזיות ונמשיך הלאה. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:44.