פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
16/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, ט"ו באייר התשפ"ב (16 במאי 2022), שעה 12:30

תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 6/13 - חופי נתניה

חברי הוועדה: אלון טל – מ"מ היו"ר

סימון דוידסון
יוראי להב הרצנו

ענת אריאלי - מנהלת תחום ים וחופים, מנהל התכנון

עודד כץ - חוקר במכון הגיאולוגי, משרד האנרגיה

עמית מושקין - מנהל אגף מיפוי, מכון גיאולוגי, משרד האנרגיה

אלבירה גולדשטיין - אדריכלית עיר, עיריית נתניה

אלי בן ארי - יועץ משפטי, עמותת אדם טבע ודין

זהר אלטמן ראביד - יו"ר הקרן הירוקה נתניה, נציגי פונים

אביב מוזס - נציג תושבי נתניה, נציגי פונים

גלעד גולן - פעיל חברתי, שמירה על חוף פולג, נציגי פונים

גיא שחר - נציג תושבי נתניה, נציגי פונים

אידלמן ריקה - פעילה סביבתית, נציגי פונים

יפעת גליק - מגישת הזמן הירוק, כאן 11

אלי בן ארי - יועץ משפטי, עמותת אדם טבע ודין

ארז טל - מהנדס העיר נתניה

יפעת גליק - מגישת הזמן הירוק, כאן 11

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

אתי בן-שמחון

תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 6/13 - חופי נתניה

צהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה הזאת של הוועדה המיוחדת לפניות ציבור בעניין מדיניות של פיתוח חופים בנתניה. היום, ט"ו באייר, תשפ"ב, 16 במאי, 2022. אני מבקש דווקא להתחיל בנימה אישית, אף-על-פי שאנחנו ניכנס להרבה מאוד דיונים על תוכניות מתאר ומשמעותן.

אני רוצה לומר לכם בנימה אישית למה חופי נתניה חשובים לי כל כך. סבי המנוח היה רביזיוניסט בפולין, ומסיבות שונות הגיע לארצות-הברית. הוא נדר נדר שכאשר בגין יעלה לשלטון, הוא יעלה לישראל – וכך היה. ב-1978 הוא עלה לישראל, ב-1979, הוא קנה דירה ברחוב ז'בוטינסקי 41 בנתניה. שנה לאחר מכן, עליתי ארצה כחייל בודד. רוב הדירה הייתה פנויה, ולכן, אני, כאשר אני חושב על הקליטה שלי בארץ, חופי נתניהו, יש להם תרומה מיוחדת. כך הכרתי את הים התיכון, גם בלילה וגם בשבתות. לימים, אנחנו מכרנו את הדירה והנוסטלגיה נשארה. עד ליום שישי האחרון, כאשר משפחתי הגיע לנופש, בעצם, שני לילות בנתניה, וחזרתי בריצה – ביום שישי בבוקר רצתי ממרכז העיר צפונה, ולמחרת דרומה.

אני חייב להגיד שבאמת שמחתי לראות שעיריית נתניה אימצה לעצמה סיסמה – הריביירה של מדינת ישראל. כך ראיתי בכמה שלטים כי אני חושב שזה ראוי. יש להם רצועת חוף הכי ארוכה מקרב ערי ישראל, וזה גם יכול להיות מיתוג מוצלח לפיתוח תיירות מסוים. לדעתי, המיתוג הזה והיומרה הזאת מחייבת חשיבה לטווח ארוך, כי מה שאני ראיתי בזמן ההליכה, ואני אומר באמת, אני ירדתי לשטח שלשום, ומה שראיתי שזה חוף שהוא לא בהכרח במצב הכי טוב. ובתור אחד שמכיר קצת תוכניות, יש לי סיבות לדאוג. בעקבות תלונות שהגיעו אלינו, החלטנו לקיים את הדיון הנוכחי, ואולי דיוני המשך. אבל מבחינתי, הדיון הזה לא אמור להיות דיון פוליטי. הוא דיון כדי שכל אחד בחדר, ואני מניח אם זה נציגי נתניה, מינהל התכנון, ודאי הפעילים המקומיים, יש להם גם את אותה שאיפה שהנכדים שלהם גם כן יוכלו ללכת ולשחות, לרוץ בחופי נתניהו, ולקבל את אותה השראה שאני קיבלתי עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת. אני מקווה שבחשיבה פתוחה ומקצועית נוכל ביחד לראות לאן הדברים מתגלגלים. מה קורה מבחינת שינויי האקלים, עליית מפלס הים, מה קורה עם המצוק. ונוכל לחשוב ביחד, ואני חושב שזה תפקיד הכנסת, כדי לבחון את התמ"א - תוכנית מתאר הארצית המיוחדת, תמ"א 6/13 לאזור נתניה, כדי שנוכל היום לספק את הסחורה מבחינת אותו חזון משותף של כולנו – חוף רחב, בריא ומעורר השראה.

אני שמח שמצטרף אלינו היום חבר הכנסת סימון דוידסון, שהוא תושב נתניהו. הוא גם שחיין ידוע, מי שעוקב אחרי, היה, אבל בכל זאת, המדליות ידברו בעד עצמן. אני מניח שיש לו אפילו קירבה יותר גדולה ממני לחופי נתניה. בבקשה, סימון, דברי פתיחה.

כן. בוקר טוב, צהריים טובים, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני זוכר את הלילה שפניתי אליך בכנסת, ולקחת את זה לידיים. ועם הניסיון והידע הגדול שיש לך, אתה האדם להוביל את הנושא הזה.

אני תושב רמת פולג, ויש לי פסיכולוג שאני איתו המון שנים, וקוראים לפסיכולוג – חוף הים בפולג. הוא חינם, אבל הוא הכי טוב שיכול להיות. כל פעם שאני מרגיש שאני צריך פסיכולוג, אני יורד לחוף הים, ואני עושה את הצעדה שלי עם הרבה מאוד ואלפי אנשים שנהנים מהחוף הזה. אחד החופים היותר רחבים והיותר יפים, ועם הפוטנציאל הגדול ביותר מחופי הים בישראל.

יותר מזה, אגיד לכם, אני גר ברמת פולג בגלל הים. אני עליתי ב-1972. אני נראה ילד מחטופי תימן, אבל עליתי מליטא, והיה לאבא שלי חלום – לגור ליד הים, והוא הגשים את החלום הזה. במשך כל השנים אנחנו מחוברים מאוד לים. אני בעד בתי מלון. אני בעד התחדשות. אני בעד תיירות. אני בעד חנויות. אני בעד מסעדות. אני בעד עסקים, אני בעד הכול. ואני חושב שהעיר נתניה צריכה את זה. אבל כשאני מסתכל על תוכנית ואני מבין מהתוכנית הזאת - יכול להיות שאני טועה. אבל שאלתי פעם, פעמיים, שלוש, אני מבין שלנכים לא תהיה חנייה קרוב לים כמו שיש היום. אני מבין שבתי מלון מבחינת חניות, אז תהיה חנייה אחת לארבעה חדשים, אז שלוש מכוניות הצטרכו לחנות איפשהו. אני מבין שיהיה כביש גישה למסעדה שהוא על החוף איפה שאנחנו משחקים היום כדור-עף חופים. מי שמכיר את חוף פולג, שם אנחנו משחקים כדור עף חופים, היום אנחנו משחקים טניס עם המחבט הזה. אני מבין שיהיו 2,200 חדרי מלון. מבין שיהיו 13 אלף מטר מרובע של תעשייה, קניון. ואני מבין שכל הנושא הזה יעלה ארבע קומות למעלה, ומעליהם יהיו שמונה קומות. זאת אומרת, זה יהיה כמו 12 קומות. ובסוף, אנחנו צריכים לחשוב על העתיד של החוף הזה. וכמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו שייהנו מהחוף בפולג. אז לפעמים צריך להגיד, חברים, בואו נחשוב איך אנחנו עושים את הדבר המדהים הזה, כי זה דבר מדהים. בתי-מלון – זו חדשנות, זה מקסים. אבל בוא נראה איך אנחנו עושים את זה עם חשיבה על כל התמונה. כי אם יבנו עכשיו כמו שבנו בחיפה את בית המלון המטורף הזה, אז זה בכי לדורות, אנחנו לא נוכל לתקן את זה. אי-אפשר לבנות את המלון ואחרי זה להוריד אותו, זה לא לגו. אז אני מתחבר מאוד למה שאמרת. יהיה פה דיון, יעלו דברים. אנחנו נרד לעומק. אני סומך עליך שתוביל את הנושא הזה בהבנה לשני הצדדים. אני מאחל לכולם בהצלחה. ותודה רבה למי שהגיע.

תודה רבה. היות ואנחנו ועדה לפניות הציבור, אנחנו נוהגים לפתוח עם הדברים שקיבלנו, ויש נציגי ציבור מכובדים מאוד שהגיעו מנתניה. תודה רבה.

אני רוצה להתחיל עם ד"ר זהר אלטמן ראביד, יושב-ראש הקרן הירוקה, נתניה. אני חושב שהיא עשתה פוסט דוקטורט בנושא שימור חופים. אם תוכלי לתת לנו סקירה איך את בתור תושבת האזור רואה את זה ומייצגת. אני בעצמי נוכחתי, וראיתי שיש מאחורייך רבים וטובים. בבקשה. זכות הדיבור שלך.

אני יושב-ראש הקרן הירוקה בנתניה. תמ"א 6/13, וההשפעה שלה לבנייה ההרסנית בחוף פולג, אתם יכולים לראות את החוף הזה פה מולכם בצילום נדיר שבו הצבי הארץ ישראלי משמורת נחל פולג הסמוכה בא לבקר בחוף. נתחיל בלהציג בעצם על מה מדובר. חוף פולג הוא חוף פתוח, עמוס ביותר באזור השרון, משרת מאות אלפי ישראלים, קרוב לחצי מיליון איש. הוא ממוקם בין שתי שמורות טבע יפהפיות. הדבר המרכזי שאני רוצה להדגיש לפני כל דבר אחר, שמדובר בעצם בפיסת הטבע החשובה ביותר למאות אלפי ישראלים מצביעים. בשל אינטרסים אפילו לא ברורים עד הסוף, לדעתי, יותר בשל תקלות תכנון מאשר בשל אינטרסים תושבי נתניה והסביבה, כי אני מדברת אפילו על תושבי רעננה שמגיעים לחוף הזה, עומדים לאבד חוף ים, אין אפשרות אחרת.

בצד האחד שלו, שמורת נחל פולג. שוב, אתם יכולים לראות את עדר הצבי הארץ-הישראלי שנמצא בו, שמורה יפהפייה. מהצד השני שלו, שמורת האירוסים. שמורת האירוסים שמורה מאוד קטנה שמעולם לא קיבלה הכרה רשמית כשמורה, למרות שהיא מושכת עשרות אלפי מטיילים. יש בה למעשה ריכוז הצלה של זן מאוד מיוחד של אירוס ארגמן, אתם יכולים לראות פה בתמונה הגדול ביותר בישראל, יכול להיות הגדול ביותר בעולם. ולכן, בכל קובץ גלויות נוף ממדינת ישראל לאירוויזיון או לכל מטרה אחרת, תמיד השמורה הקטנה והיפהפייה הזאת תופיע. פה אני גם קוראת לכולם לשים לב שהיא ראויה להגנה, וראויה להכרזה רשמית כשמורת טבע.

איך את רואה את ההשפעה של הפיתוח הצפוי, האם תצטמצם השמורה?

שמורת אירוסים תושמד, למעשה, תהפוך לגינה. נדבר עוד רגע. על חוף פולג, אושרה תוכנית הבנייה שדיברו עליה קודם של 2,200 יחידות מלונאיות, ו-13,300 מטר רבוע שטחי מסחר. אתם יכולים לראות פה את גבולות התוכנית בצבע הכחול. אנחנו מדברים פה על חומה של 6 מטר גובה במה שתפריד בינה לבין חוף הים. מעליה, עוד במה של קניון ענק, ומעליה בתי המלון.

כמו שאתם רואים. כיום בעצם חוף פולג מהווה את הרצף האקולוגי בין שתי שמורות – שמורת פולג ושמורת האירוסים, והלאה לפארק אגם החורף, זה ממש רצף אחד. התוכנית הזאת ממוקמת בצורה השחורה הזאת שאתם רואים כאן מולכם, והיא למעשה תהפוך את המסדרון האקולוגי הזה לאות מתה, ואת שמורת האירוסים לגינה, היות ולא יהיה לה את החיבור לשמורת פולג ולשמורת נחל פולג שהם בעצם השטח הפתוח המשמעותי באזור. אז היא למעשה תישאר גינה קטנה וחמודה שיש בה כמה אירוסים.

כלומר, המסדרון האקולוגי הקיים שם פשוט לא התקיים.

לא התקיים.

בשל רצף תקלות במהלך התכנון, התוכנית הזו אושרה בניתוק מוחלט מהסביבה שלה, והתוצאה בלתי נסבלת. אני מבקשת מכולם להסתכל על הקו הכחול. תסתכלו איך בצורה מאוד – הקו הזה הוא גבולות התוכנית. בכל דיון אם זה בבתי משפט שגם אליהם הגענו, אם זה בוועדות השונות, ואם זה בחוף, אסור לנו לדבר על שום דבר שנמצא מחוץ לקו הזה, משום שתוכנית הבינוי נמצאת בתוך הקו. אנומליה מאוד מוזרה משום שהתוכנית גובלת בשתי שמורות טבע, אסור לדבר עליהן. התוכנית גובלת בנחל פולג שעובר הרי, שהשטח נמצא ממש בתוכה כמו שאתם יכולים לראות פה בצילום, אסור לדבר עליו. והתוכנית הזאת כוללת בתוכה ביטול של הכביש הקיים לטובת כביש חדש שאיש אינו יודע לומר לי עד עצם היום הזה מי אישר אותו ומתי, אם אי פעם בכלל אושר שנמצא מחוץ לתוכנית. לכן, אסור לדבר עליו והוא לא עובר לצד החוף, הוא עובר בתוך החוף. מקטין את החוף למעשה בחצי. כדי להגיע למסעדה שגם היא מוחרגת מהתוכנית, ולכן, אסור לדבר עליה.

כביש הגישה לחוף, אתם יכולים לראות אותו פה, הוא פשוט ממוקם על חוף הרחצה – 20 מטר מקו המים, פשוט קשה להאמין שבמדינת ישראל 2022, מישהו בפועל עומד לבנות תוכנית שכוללת כביש שממוקם על חוף רחצה פעיל, פשוט לא יאומן, אבל אי-אפשר לדבר על זה משום שזה נמצא מחוץ לקו התוכנית שראיתם בשקף הקודם.

אין בנתניה שום התייחסות לנחל פולג, למרות שהוא נמצא בתוך גבולות התוכנית. אין בתוכנית שום התייחסות לנתיבי מילוט במקרה חירום ביטחוני או אחר. לצערי הרב, אנחנו משופעים באירועים כאלה. אנחנו מדברים על חומה של שישה מטר שתחצוץ בצורה מכוונת בין החוף לבין כל הבנייה שנמצאת מאחוריו. זאת אומרת, שאם צריך לברוח, כולם אמורים להתכנס לאיזשהו שביל קטן להולכי רגל, אין שום דרך להימלט. החוף הזה הופך להיות פשוט מלכודת.

גדולי המומחים בארץ הגישו לבית-המשפט בהתנדבות חוות דעת שמתארות את ההשפעה ההרסנית של התוכנית הזאת. אני מדגישה שזה בהתנדבות, כי בדרך כלל חוות דעת כאלה הן מאוד יקרות וכולם עשו את זה מתוך הבנה מאוד עמוקה לכך שעומד להיות פה אסון סביבתי. אני אציין שתי חוות דעת מתוך חוות הדעת שאני ציטטתי מהן, אתם יכולים לקרוא בינתיים שהן בעיניי קריטיות במיוחד. הראשון – עליית מפלס פני הים שהולך ונכנס לתוך התוכנית. למעשה, ב-20 שנה שחלפו מאז שהתוכנית זאת התחילה להתהוות ועד עכשיו, חוף הים נכנס כמה מטרים פנימה, וזה לא נמצא בתוכנית הזאת. כאשר הגלים מתנפצים לחוף, האנרגיה מתפזרת ברצועה החולית. אבל כשהם התנפצו למשטח בנוי, הם יביאו להצרה נוספת של החוף, חוף שלפי התוכנית אמור להיות מצומצם לחצי מהשטח הנוכחי שלו. מדינת ישראל גדלה, כמות התושבים גדלה, אבל שטח החוף רק קטן.

הלקונה היא ההחרגה של נחל פולג מהתכנון שלכאורה מצביעה על זה שלא ייעשה שינוי בנחל, אבל הלכה למעשה היא מצביעה על חוסר הבנה בהקשרים של נחל וסביבה. אנחנו מדברים פה על בנייה במרחק של 20 מטר מנחל שהוא שמורת טבע. אגיד לכם משהו מדהים. כאשר פנינו לבית-המשפט בפעם הראשונה בנושא התוכנית הזאת, אני פניתי לממונה מטעם רט"ג – מטעם רשות הטבע והגנים כדי לשמוע על העמדה שלו, משום שהוא אחראי על נחל פולג. לתדהמתי המוחלטת, אני מדברת אתכם על משהו שקרה לפני שנה, הוא לא ידע שהתוכנית עומדת להתקיים. זאת אומרת, אף אחד לא מצא לנכון לספר לממונה על הנחל שבעצם בשטח של הנחל עומדת להיות תוכנית משום שהם מדברים רק על מה שנמצא בקו הכחול. על-פי עיריית נתניה הנחל הוא בקו הכחול, על כן, אי-אפשר לדבר עליו.

לסיכום, אני מבקשת מכם לעצור את התוכנית הזאת בכל דרך אפשרית לעצור את התוכנית הזאת.

בבקשה. יש הרבה דוברים, ואנחנו רוצים לשמוע מנציגי הממשלה.

אני גרה ברחוב פולג, בעברי, עסקתי המון שנים בצילומי אוויר והלבשת תוכניות על-גבי צילומי אוויר. אני רוצה להראות את התוכניות קצת יותר איך זה בא לידי ביטוי ממש על החוף עצמו. בתמ"א1 כשאנחנו מסתכלים, יש פרק שלם על נחלים, אבל בתמ"א 6/13 לדוגמה, כשאנחנו מדברים תמ"א 6/13 קשור לנתניה, אין שום אזכור לנחלים בכלל אם אנחנו מחפשים. ויותר גרוע מזה, בתוכנית המלונות כמו שזוהר אמרה בכלל מחריגים את הנחל מהתוכנית לגמרי. אף אחד לא מתייחס. זאת אומרת, באף מקום לא מתייחסים שבעצם יש פה נחל. אני רוצה שתראו את הנחל, זאת תמונה מ-2019, לא רואים כל כך טוב. אבל אם אתם רואים את האדמה מהנחל שרשום שם, זה הנחל שמגיע ממש עד האמצע, זאת אומרת, מול המסעדה שמוחרגת בתוכנית. העיגול בנוי שם זו המסעדה. עד לשם, אנחנו רואים בצורה מאוד ברורה את הנחל, אבל הוא לא קיים. זה חורף 2012.

מה המרחק הרצועה הזאת בין הנחל לבין זה? מדובר ב-5 מטר, 10 מטר?

נגיד 20 מטר. זאת תמונה ממאי, חצי שנה אחרי זה, כבר עונת הרחצה החלה. אנחנו רואים שם את המסעדה. אותו מבנה מוקף פה באדום, אתם רואים את המרחק, זה בחורף. זה בקיץ כבר – עונת הרחצה החלה, תראו את קו המים, תראו עד איפה הוא מגיע. מה שאנחנו רואים בצד ימין, זה הנחל שזורם. אבל בפירוש רואים שנחל זורם בחוף פולג. חצי שנה אחרי זה פברואר 2021 – ככה נראה החוף שלנו. אתם זוכרים את העיגול האדום שהיה שם. הסוכה שהייתה כבר התמוטטה, זה בגלל המים. היה מגיע לשם, וכל זה אנחנו מדברים על תוכנית שעוד לא התחילו לבנות עליה. שימו לב כמה חוף הרחצה צר. אם אנחנו מסתכלים – אתם רואים את הגלים, את הקו, רואים את הכביש, בדיוק משמאל לכביש, אנחנו רואים את הגלים של המים. המים מגיעים כבר היום לכביש הקיים בחוף.

קשה לראות, אבל זה הכביש המתוכנן למסעדה, הוא יבוא דרומית למסעדה, זה לא הכביש שקיים בפועל. זאת אומרת, זה כביש שכבר עכשיו ברור שיוצף, רואים שהגלים מגיעים לשם. הבנייה, זה כבר כל השטח האדום. שמירה על 100 מטר מהנחל, חד-משמעית, אנחנו רואים שאין פה. בתמ"א 6/13 אין שום התייחסות לנחלים. יש נקודה קטנה שמדברים על בנייה בתמ"א 6/13 בחוף פולג, מחריגים את חוף פולג, מדברים על 75 מטר מקו החוף. אף אחד פה לא מדבר על קו המים. זאת אומרת, יש פה בעיה סופר חשובה.

סקרים – לא נעשו סקרים סביבתיים. לא מדברים על סקרים. בתמ"א 6/13 כתוב במפורש: לשיקול דעתה של עיריית נתניה האם ייעשו סקרים.

זאת אומרת, לא נעשה שום סקר? תיכף נשמע.

היה הסכם פשרה בין העירייה וחתמו עליה שיעשו סקרים – שישה סקרים. סקר אחד לא נעשה, כי לפי שיקול דעתה של העירייה, אין צורך בסקרים. כשאין צורך בסקרים, אנחנו רואים למשל את ההתייחסות לחולות הנודדים. יש פה עניין, יש חולות נודדים בחוף פולג. חולות נודדים, זה ערך טבע מוגן. הם אומרים – אנחנו נבוא עם מטאטא ונטאטא קצת, אבל רואים פה טרקטור שמזיף חול, זאת אומרת, זה לא ייאמן שמבטלים סקרים בתמ"א 6/13.

אני מדברת על תמ"א. ב-2014, הייתה ועדה בין-משרדית שדיברה על אירועי צונאמי בישראל. הייתה ועדה משרדית, יש המלצות, יש הכול. אבל מה קורה בתוכנית המלונות? בונים חומה לאורך כל החוף. כל הבא לחופים, מדברים כל הזמן איך תושבים לא יעברו מהכיכר הציבורית אל החוף. באותה מידה, היה עכשיו אירוע בטבריה, שהיו גלים, רוחות, שאף אחד לא הבין מאיפה זה הגיע, למרות שהיה דיווח לרוחות חזקות – קורה אירוע בחוף, איך אנשים אמורים להתפנות אם יש להם קיר לאורך קילומטר של החוף בגובה שש מטר עם חמישה שבילים שהם אמורים למצוא אותם? אנשים רצים באופן אינסטינקטיבי כשהם צריכים להתפנות מהחוף כמה שיותר רחוק – נתקלים בקיר, ואנחנו חיים שם. זה המקום שאני הולכת לגור שם. זה המקום שאני והילדים שלי הולכים.

תמ"א 6/13, במידה והוגשה התנגדות לבקשה להיתר על-פי סעיף זה, תידונה בקשה על-ידי הוועדה המקומית, זאת אומרת, זה רק בוועדה המקומית. אנחנו יכולים לדבר על הדברים. זה ועדות מקומיות מראש. הרי אין לזה שום משמעות כי יש את הקואליציה. ואם מרים מחליטה להעביר תוכנית היא תעבור. שקף אחרון – זה החוף המהמם שלנו, אתם רואים כמה שהוא יפה. אתם רואים כמה שהם מהמם. וכל השטח שאתם רואים, כל השטח הולך להיות בטון. תודה רבה.

תודה רבה, ריקה.

אני מציין בתור אחד שרץ, שאם אני שמתי לב, בגלל המבנה הטופוגרפי הייחודי של נתניה, בעצם, חוף פולג זה החוף היחיד שיש את הרוחב הזה, את העומק. זה קצת מוזר, כי שם החוף דיי צנום בגלל הסחיפה הזאת.

אני שמח שלא רק אנשים מזוהים עם מאבקים סביבתיים וחלוצי סביבה מדברים, אלא גם יש אנשים שעוסקים בפיתוח. נמצא איתנו אביב רואה חשבון אביב מוזס שבעצמו יזם, אבל הוא מבקש לדבר. אני שמח מאוד. גם תושב נתניה. בבקשה, אביב.

שלום חברים, שמעתם את המצגת שלי. אני יזם. הייתי שותף בהקמה של 430 יחידות דיור בשכונה שגובלת בחוף. אני מומחה ומקדם תוכניות להקמת שכונות. אני יכול להגיד שאני מצטיין בקריאת תוכניות, ומצטיין בראייה קדימה, וגם בראייה של חזון. יש לי עוד היסטוריה. אני חיפאי במקור. תסתכלו פה על השקף בצד שמאל, אני ראיתי בחיפה איך נעשה מחדל, ואיך נוצר מצב של בכייה לדורות שכבר אי-אפשר היה לעצור את הנזק ונבנו שני מלונות מתוך שישה ונעצרו. זו תוכנית שתוכננה בשנות השמונים, ונעצרה בשנות התשעים אחרי שנבנו כבר שני מלונות. במקרה גם מלון חוף הכרמל היום נמצא בבעלות של יצחק תשובה. אני לא יודע אם יש קשר, אבל נוצר מצב שיצחק תשובה מחזיק פה במתחם המרכזי של חוף פולג.

תסתכלו על התוכנית מצד ימין. זאת הדמיה שמופיעה מתוך המסמכים של עיריית נתניה. זו תוכנית הבינוי. ההדמיה הזאת בעצם מראה לכם שיש שני בלוקים מלבניים באורך של עשרות מטרים שביניהם חוצצות רצועות צרות שמאפשרות מעבר להולכי רגל. תסתכלו על המבנה של חיפה, אתם תראו בין שני הצדדים, יש מין מעבר כזה פתח באמצע, אי אפשר שלא לראות את הקשר ואת הדמיון ואת רוח התקופה שהייתה כשתוכננה התוכנית בחיפה, וכאשר תוכננה התוכנית המקורית של מלונות חוף פולג. זה מייצר תחושת זהות, ומפה, המקום שאני בא ואומר – רבותיי ההיסטוריה חוזרת, אנחנו לא הפקנו את הלקחים. בואו נראה את ההמשך.

כולם יודעים שמדינת ישראל הולכת להכפיל את עצמה בתוך 20, 25 שנה. הבאתי פה מתוך הדוח של עמותת "צפוף", איך הם רואים את נושא החופים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאם האוכלוסייה הולכת להכפיל את עצמה פי שתיים, אז יהיו פי שתיים אנשים שיבואו לחוף. להיפך, יבואו יותר מפי שתיים, כי ככל שצפוף יותר, כמו שאמר סימון, יש מקום שצריך ללכת אליו ולהירגע מהסטרס של הלחץ של הדחס וזה החוף. ולכן, כמות האוכלוסייה הולכת להכפיל את עצמה, ושטח החוף מצטמצם. מה גם שתוכנית המלונות הולכת להוסיף עוד 2,000 חדרים, עוד שטחי מסחר. ואותם 2,000 חדרים ייצרו עוד 2,000 תיירים. אנחנו מזמינים את ה-2,000 דיירים, רוצים אותם, אנחנו בעד תיירות. להיפך, רוצים שהעיר נתניה תשגשג ותפרח. אבל בואו נבנה תוכנית רציונלית שתייחס לכל המגמות שאנחנו צופים קדימה.

זאת בעצם תוכנית המלונות. מאחר ואני יודע לקרוא תוכניות, ניסיתי לעזור למי שנוכח כאן להבין קצת את מהות התוכנית ולהבין קצת כמה נקודות שלי אישית מאוד מפריעים, ואני חושב שלציבור בעתיד יפריעו מאוד. נקודה ראשונה, זאת הרצועה, רצועת החוף. בצד ימין, התוכנית המאושרת. בצד שמאל, זה המצב הקיים. שימו לב, הרצועה של החוף היום, היא ברוחב של 150 מטר. רצועה מאוד נדיבה, מאוד רחבה. התוכנית באה ואומרת – בואו ניקח את הרצועה הקיימת ונחלק אותה לשתיים – חצי לאנשים, וחצי לחיות. אז אני באתי לא לייצג את החיות, אני מצטער, אני לא ירוק. אני לא באתי בכובע ירוק. אני בא בכובע של יזם, וכובע של מי שמסתכל על העתיד של העיר שלנו ועל איכות החיים של כל האנשים שבאו וקנו דירות בשכונה הזאת שגרים באבן יהודה, שפוגשים אותי בכל יום שבת בחוף שאנחנו נפגשים לקפה, וכשהולכים ורצים, ומטיילים, ורוכבים ועם סוסים, וכל החוויות שרוצים לחוות בחוף הים – אני חושב שחוף פולג הוא בית המקדש הנפשי של הרבה מתוכנו.

בואו נעבור לכשל הבא. חצו לנו את החוף לחצי. הכשל הבא – אותה מסעדה. אם המסעדה קיימת, אז אין רצועה אקולוגית, אז בואו נבטל את הרצועה האקולוגית כי אי-אפשר, חיה לא יכולה לעבור מסעדה בלילה, ולא דרך אספקה, ולא חניון אספקה. אז תבטלו את הציר הירוק הזה, כי הוא לא אמיתי. הוא פשוט לא אמיתי. נקודה שלישית. שימו לב, נקודה שלישית זה המפגש בין הולכי הרגל, זה נקרא הציר הכחול. המפגש בין הולכי הרגל של תושבי השכונה ומי שהולך לחנות לבאי החוף עם כביש המלונות. כל הרעיון של תכנון השכונה היה שילד, נער, יכול ללכת ולרכוב או ברגל או באופניים, להגיע לחוף בלי לחצות כביש. מה הוא הולך לעשות במפגש הזה, מפגש 3? תוכנית הבינוי מציעה שם כביש. איך יעבור כביש על ציר כחול שכולו נועד להולכי רגל? לא מבין, לא רואה את הפתרון. ולא ראיתי בשום תוכנית כרגע שיש לזה פתרון. הציר הכחול הולך להיחצות על-ידי כביש.

שימו לב לפארקינג. הפארקינג שנמצא היום במרחק של 100 מטר מהחוף, הועבר לפי התוכנית למרחק של 300, 400 מטר מהחוף. מה יעשה בן-אדם נכה? איך הוא יגיע? מה יעשה מי שבא עם הסאפ שלו? שרוצה לרדת עם הסאפ לחוף, מה הוא יעשה? הוא יילך איתו 300, 400 מטר? ומה יעשה זה שבא עם הציוד?

הסיכום שלי – הצגתי את ארבעת הכשלים שאני מזהה בתוכנית. אמרנו צמצום רצועת החוף. אין ציר אקולוגי, זו פיקציה. יש מפגש לא ברור ולא פטור בין הולכי הרגל לכביש המלונות. מגרשי החנייה הורחקו ב-300 מטר. בעיה לנכים, בעיה לכל מי שרוצה להביא את הציוד לחוף. אחרון – אנחנו מתקרבים לנקודת אל-חזור. אני קורא מפה ליצחק תשובה, שהוא איש נדיב, איש חכם. הוא בורך בהרבה מזל. אני חושב שגם לו חשוב שהשם שלו יישא לחיוב כמו שהוא נישא בכותל, ככה שהוא יישא בחוף פולג.

תודה רבה על הדברים המרתקים.

לאחרונה, זכינו בסדרה על חופי ישראל בערוץ 11, על-ידי יפעת גליק, העיתונאית הידועה. הסדרה עשתה גלים, ובאמת, הצביעה על כשל מערכתי כדי לתת לדיון המקומי על נתניה איזושהי אספקלריא ארצית. נשמח לשמוע. בזום.

תודה רבה לך, אלון טל, זה שכינסת דיון כזה בכנסת, על נושא שבעיניי הוא הכי חשוב.

אני מגישה את מוסף "הזמן הירוק" בכאן 11, קו חדשות. אנחנו בעצם מדי שבוע עושים איזשהן כתבות ודברים שנועדו בעצם להילחם במשבר האקלים. אנחנו עושים את זה מדי שבוע במשך שנתיים וחצי, בכל שבוע מתוך תפיסה שבעצם השידור הציבורי הוא המקום לעסוק בכל הנושאים החשובים הללו שקשורים בסביבה. בין היתר, לפני כחודשיים כבר, התחלנו באיזשהו פרויקט שנקרא "נדל"ן על המים". הפרויקט הזה נועד לנסות לשרטט את האינטרסים ולהראות את מפת האינטרסים, את בעלי ההון שבעצם לוקחים לנו, הציבור, את חוף הים. בעצם, מדובר ברצועת ים ציבורית שאמורה להיות שייכת לציבור. מה שקורה, בעצם, בעלי הון, בעלי אינטרסים משתלטים על הדבר הזה שנקרא החוף של מדינת ישראל, בין אם מדובר בביטחון, בצרכים ביטחוניים כשלא תמיד עדיין יש צרכים ביטחוניים לתפוס את השטח הזה, או בין אם מדובר בנדל"ן, פשוט אנשים, בעלי הון שהחליטו לתפוס את השטח, או גם מסעדות ובקיוסקים ובכל מיני דברים כאלה, ובעצם, חרגו מזמן מהבנייה, ואנחנו מנסים לחסוך את זה.

מה שקורה בנתניה באופן ספציפי, גילינו איזשהו מצב שבו על שטח המדרון האקולוגי הולכים לעשות בנדל"ן לקחת את מה ששייך לציבור ולהפקיע אותו מהציבור, ולהפוך אותו בעצם למשהו שהוא שייך לבעלי הון. תוך כדי הסיפור שלנו בנתניה, נחשפתי גם לכך שבעצם הייתה אקולוגית עירונית במשך הרבה מאוד שנים בעיריית נתניה. אותה אקולוגית עירונית ניסתה לתת איזושהי חוות דעת שהיא ככל הנראה לא התיישרה עם הסיפור של מה שרצו לבנות שם. מה שקרה, באחת השיחות בפורום נרחב של הרבה מאוד אנשים, נאמר שבעצם רוצים להיפטר ממנה, ולהביא חוות דעת אחרת שתטעם את זו של העירייה, של גורמים בעירייה, שכך תיפתח הדרך לבנות במקום הזה. זה מה שאכן היה. היא לא נמצאת בעניין הזה, והובעה חוות דעת אחרת שזכתה לביקורת מטעם רשות טבע והגנים בשעתו שהיא ניתנה.

סליחה, על איזה שנה מדובר?

מדובר כבר על לפני כמה וכמה שנים כאשר בעצם כאשר התחילו לדבר על הפרויקט הזה. אגב, יש שם כמה פרויקטים. ראיתי שאתם מדברים על הנדל"ן של תשובה, אני רוצה לדבר איתך על משהו הרבה יותר פשוט. יש במקום הזה מסעדה שנמצאת ממש על שטח של מסדרון אקולוגי. אף אחד לא נותן על זה את הדין, אף אחד לא מתייחס לדבר הזה.

גב' גליק, נבקש לסיים. יש לך נקודה אם תרצי להדגיש לקראת סיום.

אני חושבת שחוף הים שייך לציבור. רצועת החוף שייכת לכולם. אנחנו צריכים לדרוש אותה בחזרה לעצמנו מפני שלא נותרו לנו עוד הרבה פנינות טבע ייחודיות כאלה חינמיות כמו חופי הים של ישראל. ואם אנחנו הציבור לא נהיה הלוגיסטיים של רצועת החוף של ישראל אז מי בעצם יהיה?

אני מודה לך מאוד על דברים, ובכלל גם על השרות שאת עושה לטבע בישראל, ובעיקר לציבור עם העבודה העיתונאית המקצועית המעולה שלך.

רשות הטבע והגנים, נציגיהם הוזמנו לישיבה זאת, למרבה הצער, הם נענינו בשלילה, הם לא הגיעו. היות ואנחנו חוגגים עם תושבי נתניה, נמצא אתנו אחד מבעלי העסקים והמוסדות הידועות, חברי גיא גולן קפץ לשמוע, ואני שמח שאתה בקרב הציבור. מי שעוד לא ביקר במסעדת הסקוצמן עוד לא ידע מה זה אוכל טעים בנתניה.

בנימה רצינית, אני אבקש מהגב' ענת אריאלי, מנהלת תחום ים וחופים במנהל התכנון. שמענו דברים דיי קשים, ואני הייתי רוצה לשמוע ממך, ובעיקר אם תוכלי להתייחס לסטיות. אני בתור פרופ' שמלמד תכנון סביבתי וכו', עד היום לא מבין איך מנהל תכנון השלים להשאיר את תמ"א 6/13, לאור הסטיות הרבות עם תמ"א 1? אם תמ"א 1 הייתה איזושהי אמירה קולקטיבית וחשובה בקשר לשמירת החוף, איך מינהל תכנון רואה את זה היום אם זה היה צעד נכון להשאיר את תמ"א 6/13 עם כל הסטיות? הייתי רוצה שתתייחסי לזה. שמעת דברים קשים. האם לדעתך, האם יכולת את לקבל החלטה היום, היית תומכת או ממליצה על התוכנית הנוכחית, או שמא היית מרחיקה את זה קצת מהים מבחינת שיקול הדעת המקצועי שלך, אחר-כך דברי בשם השרה, או מנכ"לית המנהל.

אני מנהלת תחום חופים ומנהל התכנון. אתה מדבר על תוכנית עיר ימים?

שמענו תמונה דיי קודרת על נתניה.

על נתניה הוצגה תמונה קודרת. אני מוכרחה להגיד שאני רואה תמונה קצת שונה של נתניה. אני רוצה להזכיר לכולנו שאושרו, ועכשיו נמצאים בביצוע התוכנית של הגנת המצוף עם שוברי הגלים שתרחיב את החופים של נתניה, ותיתן לציבור וגם לנתנייתים, וגם לשאר תושבי המדינה הזדמנות לבוא לחופים רחבים, ראויים, ושיגדילו את הקיבולת של הציבור שמגיע לנתניה.

חוף פולג, הוא באמת אחד החופים הרחבים יותר שקיימים בנתניה היום. מבחינת היחס של תמ"א 1 ושל תמ"א 6/13, אני רוצה להגיד שהעקרונות המהותיים של תמ"א 1, כלומר, השמירה על תחום חוף הים, תחום ה-100 מטר מה שנקרא. הבינוי שיש שם שהיא רק עבור חופים ונופשים נשמרה גם בתמ"א 6/13. מבחינת העקרונות, אין הבדלים גדולים. כלומר, תמ"א 6/13, הגדירה את תחום הים, קבעה לגביו שיש איסור בנייה למעט הדברים המותרים, שזה בעיקר השימושים של חופי הרחצה. אתה יודע, תמיד אפשר לשפר תוכניות.

אני ראיתי את תמ"א 6/13 את קו המים שם והוא 30 מטר, הוא לא 100 מטר. אני תוהה איך בכלל מנהל תכנון משלבת את העובדה שמפלס הים עולה מדי שנה 10 מ"מ. אז גם מה שיש להם עכשיו יהיה אפילו פחות. שמענו על הכביש שהוא ממש חוצה את זה לשתיים, ומסדרון אקולוגי שנמחק. אז איך זה מסתדר עם תמ"א1? אני עדיין לא קיבלתי תשובה מספקת.

אנחנו במנהל תכנון מסתכלים בראייה ארצית, ואנחנו מתכננים את החופים של כל המדינה. אנחנו פועלים לפי קו האפס 75 שנקבע בחוק הסביבה החופית, וממנו אנחנו מודדים את ה-100 מטר וזה תחום הים. משם כל התוכניות נמדדות. לקו הזה כל התוכניות מתייחסות. אז תחום חוף הים נשמר. לנושא שינויי האקלים ועליית מפלס פני הים – אין ספק שאנחנו נמצאים במשבר, משבר האקלים. מנהל התכנון לא מכחיש, אני בטח לא מכחישה. אין ספק שיש עלייה של מפלס פני הים. מנהלת היערכות לשינוי אקלים, דיברה על עלייה של שלוש או ארבע מילימטר בשנה, לא זוכרת בדיוק.

לא, זה יותר.

תראה מה כתוב בדוח, זה מה שהדוח קבע. אני רוצה להגיד, ואולי זה המקום בוועדה הזו שהמדינה צריכה להמשיך ולפעול, ולתת עבודת מחקר, ולהבין באמת איך עליית מפלס פני הים, ומה הקו הזה שהמנהלת קבעה משפיע על הסביבה החופית. כי מפלס פני הים כשמסתכלים תמונה מפה, תמונה מפה, היא מייצגת תמונה נקודתית. צריכים לתת לנו נקודת ייחוס במוסד תכנון.

מה שאני מבין, שאת מתכננת באופן עיוור. כלומר, אין לך שום תחזית מה יהיה פה בעוד 20, 30 שנה. אין בינתיים שום מחקר שאומר לך מה יהיה הרוחב בפועל של החופים. ראינו פה מסעדה שמוצפת מדי חורף, וזה לא אירוע בודד, אני מבין. האם את לוקחת את זה בחשבון כשאת מתכננת את החופים הרחבים, את המציאות הזאת שיש אירועי קיצון? הרי האקלים משנה את המציאות. הייתי אומר שמבחינת הראייה התכנונית קצת יותר זהירות.

הראייה התכנונית ברור שצריכה להיות זהירות. אבל באמת עיקרון הזהירות המונעת נקבע בתחום ה-100 מטר בתמ"א 1 ובחוק הסביבה החופית. בשביל לקבל מקדמי זהירות גבוהים יותר, אני חושבת שזו פשוט עבודה שצריכה להיעשות.

אנחנו שמענו עדות מאוד ברורה שגם היום התוכנית המתוכננת של לבנים בחוף פולג, חורג לא רק מה-100 מטר, גם מגיע ממש קרוב לים, שלא נדבר על נחל פולג שהוא שמורת טבע. איך את בתור מתכננת שאחראית על התחום הזה, הייתי אומר, מגלה קצת שאננות לפגיעה בחופים וצמצום חוף פולג שהוא החוף הכי משמעותי מבחינת קיבולת היום בנתניה.

אני לא חושבת שמנהל התכנון שאנן ביחס לחופים. וחוף שהיא יושבת ודנה בכל תוכנית שמגיעה לסביבה החופית היא שאננה. אבל צריך לזכור שהתכנית של עיר ימים היא תוכנית מאושרת, נידונה בבתי משפט. נידונה בערערים. עכשיו מגיעה לפה. אנחנו חיים בעולם סטטוטורי וחוקי.

היו שישה סקרים של עיריית נתניה.

אני לא אחראית על התוכנית - - - בעיריית נתניה.

את אחראית מבחינת מנהל תכנון. האם היית מעדיפה לתכנן או לאשר דברים אבל חוף הייתה אולי מעדיפה לעשות את זה כאשר המידע הזה נמצא על השולחן, או שאפשר לוותר על המידע לפני שמקבלים החלטה כל כך לעתיד – חופי נתניה.

תמיד כדאי לקבל החלטה על בסיס מידע עדכני. אבל אני רוצה להזכיר שכל מה שמדובר פה, היא על תוכנית מאושרת.

שנית, אני אומרת גם מבחינה ארצית. אם תמ"א1 מסתכלים על מה מדיניות התכנון של תמ"א1. תמ"א1 חילקה את רצועת החוף לחופים עירוניים וחופים פתוחים, כשהיא קבעה שבחופים עירוניים מעבר ל-100 מטר, המדינה רוצה לראות פיתוח של מלונאות, פיתוח של תיירות.

אין פה מישהו שחולק על זה.

אם מסתכלים במבט מלמעלה, והמלונאות שם נמצאת מעבר ל-100 מטר, אז אני לא יכולה לבוא ספציפית ולהגיד, אני הרי לא עסוקה בעיצוב של המלון במנהל התכנון מבחינה ארצית על החופים. אני מסתכלת איפה ראוי למקם מלונאות, וזה מקום ראוי למקם מלונאות.

נבקש לדבר מעוד דוברים לדבר. אבל אני מבין שבתי המלון וכל הפיתוח בעצם חורג מה-100 מטר.

בתי מלון נמצאים מעבר ל-100 מטר, על זה באמת אין מחלוקת. יש גבול. אפשר להתווכח על הרבה דברים.

אבל מבלי שאת עובדת עם אילוץ, האם היית מעדיפה שהמרחק יהיה 300 מטר שזה האידיאל? לא חושב שזה החוף היחיד שבעצם היום הוא פתוח ורחב.

אני אומרת שזה לא החוף היחיד שיהיה פתוח ורחב, כי התוכנית עכשיו של שוברי הגלים מרחיבה הרבה מאוד חופים.

אני רצתי שם שלשום.

הייחודיות של החוף, חוף פולג, שזה חוף ללא מצוק. כל שאר החופים ששמים שם את שוברי הגלים, הם חופים עם מצוקים, יש לזה משמעות מטורפת.

לא. שלשום הייתי בחוף ארגמן. יש שם כבר מפולת שלוקחת חצי מרצועת החוף.

נכון. אבל אחרי ששוברי הגלים הסתיימו, יסיימו את הבנייה שלהם ותהיה הזנת חול בחופים, תקבל שם חוף מאוד רחב. המצב היום לא משקף את תמונת העתיד שנמצאת כרגע בביצוע על-ידי החברה להגנת המצוק.

אפשר להסתכל בחוף סירונית, יש שוברי גלים. להיפך, החוף הוא הרבה יותר צר ממה שהיה קודם. הוא הולך ומצטמצם, הוא לא נהיה רחב יותר, והוא בטח לא דומה לחוף היפיפייה שיש בחוף פולג, עם מצוקים ועם שוברי גלים. שוברי הגלים הם לא חדשים, הם כבר במשך שנים נמצאים שם.

בבקשה. גלעד גולן.

אני תושב העיר, מנסה להיות פעיל כמה שיותר. יש ארבע בעיות שאני רואה. הגברת הנכבדה אמרה שזה מקיים את תמ"א1 – זה לא, כי זה מבטל את תמ"א 13, וזה אומר שאין 100 מטר. בכל נתניה זה 15 מטר מקו האפס 75 ובחוף פולג זה 75 מטר. במקום להיות יותר looking for words זה עושה looking back words. דבר שני, זה לא שומר על 100 מטר מנחל פולג. 20 מטר מהנחל זו לקונה שנייה. לקונה שלישית – אני מדבר רק בתגובה למה שאמרת, שהכביש בנוי בתוך החוף.

למה הוא לא בתוכנית בכלל? למה הכביש לא בתוכנית?

דבר רביעי, בתוכניות ארציות בפועל שם אין את זה. חייבים לתת רצועה למעבר בין שתי שמורות טבע, בפועל אין את זה, זאת אומרת, זו לקונה רביעית.

אז אולי תתייחסי לארבעת הלקונות שלו. אני אוסיף, אותו צבי החמוד שראינו בתמונה, הוא כנראה לא יוכל להמשיך, אנחנו בעצם חיסלנו אותו. חיסלנו למעשה את בית הגידול שלו עם התוכנית הזאת, עם כל העובדה שהיא מאושרת. אני שואל ברמה המהותית, אנחנו עוד לא דנו בזה. השאלה היא אם באמת אפשר לחשוב מה טוב לנכדים שלנו אם אפשר להקים אותם מספר חדרים, אבל קצת להרחיק אותם.

קשה לי להתווכח עם דברים שיש קווים בתוכניות, והם גם בהוראות וגם בתסריטים. באמת, אין לי איך להתווכח על זה. אני אומרת בנוגע לעיר ימים – התוכנית באמת קבעה מסדרון אקולוגי. המסדרון האקולוגי הזה לא מזמן אושרה תכנית הפיתוח שלו, הוגש עליה ערער, עדיין לא התקבלה החלטה של ועדת הערר. אבל יש שם מעבר אקולוגי. אתה יודע, אני לא מומחית לבעלי חיים, אני לא מומחית לצבאים, אני לא יודעת מה יקרה שם.

אבל זה משום שאין לך סקירה אקולוגית, כי היא לא הוכנה. את לא יכולה להתפטר מאחריות. אם את מתכננת ומדובר פה בשמורה, וזו אולי הרצועה האחרונה שיש קצת טבע במרכז השרון ליד החוף, בעצם, אמרת – אני לא יודעת כי לא קיבלתי את המידע.

אני לא אומרת שלא קיבלתי את המידע. אנחנו כל הזמן חוזרים במעגלים לתוכנית מאושרת. אפשר לבטל תוכניות מאושרות. עד כמה שאני מבינה, רמ"י כבר שיווקו את המגרשים למלונאות, יש יזמים. המדינה מאוד רוצה לקנות את המגרשים האלה חזרה ולפצות את היזמים ולשחרר את השטחים לחוף, המדינה יכולה. אבל במגרשים ששווקו ויש עליהם יזמים שמתכוונים לבנות אותם - - -

הם בהחלט מתכוונים.

אני מודה לך. אולי נחזור אלייך. אני יודע שזה מעמד לא פשוט לייצג תוכנית שהיא כנראה בעייתית מאוד.

נמצאת איתנו נציגת עיריית נתניה. אלבירה גולדשטיין, את, אני מבין אדריכלית. הייתי רוצה לשמוע ממך מה החזון של נתניה מבחינה זאת, והאם באמת זו משאת נפשך בתור איש מקצוע לבנות כל כך קרוב לים, כל כך קרוב לנחל. מהותית, אחר כך נדבר אם זה מאושר. נשאיר את זה בינתיים במישור התיאורטי, מה היית רוצה לך ולנכדים שלך?

תרשה לי קודם לשאול אותך. אני אדריכלית העיר נתניה. אני וחופית הגענו לכאן בהתאם לזימון שבעצם הופץ סדר-יום שדיבר על תמ"א 6/13. בשום מקום לא מצוין בסדר היום שהנושא המהותי והעיקרי בו זו תוכנית המלונאות של עיר ימים. אני חייבת לציין את זה לפרוטוקול. דבר נוסף, התחבר אלינו גם מהנדס העיר, היות והוא בקיא הרבה יותר ממני בנושא תוכנית המלונאות, אתם החלטתם בעצם לדון היום על מלונאות ולא על התמ"א, ואני אשמח שהוא גם יגיב.

בסדר. אנחנו נדבר על הסיפור הזה, מכיוון שבסופו של דבר, היום, אם אנחנו מדברים על העתיד, התכנון העתידי מבוסס על תמ"א 6/13.

תמ"א 6/13, לא מקנה זכויות להקמת בתי-מלון. תמ"א 6/13, אם תרצה, אני אשמח להקריא את עיקרי התוכנית. זה מאוד מתחבר לאיך שפתחת את הישיבה.

תכנית מתאר ארצית לחופי נתניה תמ״א 6/13, נערכה על-פי החלטת המועצה הארצית מיום 7 באוגוסט 2007. חלה על רצועת החוף של העיר נתניה, שטח בתחום המועצה האזורית חוף השרון, בסמוך לנחל פולג, וכן, על השטח הימי בחזית שטחים אלו. מטרת התכנית לחזק את הקשר בין העיר, החוף והים, ולאפשר פיתוח של חופי נתניה והרצועה העירונית לאורכם, תוך שימור ערכי הטבע והנוף בסביבה החופית.

שימור שטחים פתוחים ואזורים בעלי חשיבות מבחינת שמירה על ערכי טבע בים; פעילות פנאי וספורט בים ובחוף; פיתוח בחופים, לרבות פיתוח מוקדים בחופים העירוניים; פיתוח הטיילת בראש המצוק; פיתוח מוקדי תיירות וחיבור רצועת החוף והמצוק למרחב העירוני. אבל חשוב לי לחזק את הנושא שהתמ"א באה ומגדירה תחת ההיררכיה התכנונית של תמ"א1, ולמעשה תמ"א1 קבע את כל רצועת החוף של נתניה כחוף עירוני.

תמ"א 6/13, יורדת ברזולוציה, ובעצם, קובעת איפה יהיו המוקדים. תמ"א 6/13 לא דיברה על 2,000 חדרי מלון. אני רואה שכל הדיון בעצם מתרכז על תוכנית עיר ימים ולא על התמ"א כפי שפורסם.

סליחה, אל תגידי איך לנהל את הדיון. אנחנו קיבלנו תלונות. אני אנסה לזקק את זה לנושאים שונים. אחד הנושאים זה באמת התוכנית הזאת. השני, יהיה היחס בין תמ"א 6/13.

בבקשה, נמצא חבר מועצה ארצית. אתה אולי רוצה להתייחס על הסטיות בין תמ"א 6/13 ותמ"א 1, אולי אחר-כך נשמע את "אדם טבע ודין", ואחר כך תוכלי להתייחס לזה, אם על זה את רוצה לדבר.

אני רוצה לדבר רמה אחת מעל, ובאופן כללי לגבי כל הגישה של עיריית נתניה לחופי הים שלה. עיריית נתניה במתקפה על חופי הים, כך אני רואה את זה כחוט השני כמעט בכל דבר. דיברו פה רבות, אני לא חושב שיש מה להוסיף. העירייה מקדמת בלחצים אדירים פוליטיים מרינה בחופי הים שלה, אבל ועדת המשנה של המועצה הארצית קיבלה החלטה מאוד חשובה, מאוד מקצועית ומאוד מנומקת שלא תהיה מרינה בחופי נתניה. והעיריה מפעילה את כל הלחצים שהיא רק יכולה כדי למנוע מלהביא את הדבר הזה למועצה הארצית – זו עיריית נתניה, כך היא רואה את חופי הים שלה. רק לפני חודש, חודשיים, פורסם צו להקמת כפר המכבייה על חוף הים, לא בשטח שנועד לפיתוח במלונאות – נאהב את זה או לא נאהב את זה, לא שם, על חוף הים, על המדרון, דווקא שם בכפר המכבייה, זו הגישה, לצערנו, אין מה להוסיף על זה. יש לנו פה עירייה שמערימה עלינו הרבה קשיים.

פשוט אין מסדרון.

מה שאני כן רוצה לומר, לפחות בסקירה ראשונית, ארבעה הבדלים מהותיים בין תמ"א 6/13, שכידוע, בעצם הומצא לפני תמ"א1 ותמ"א 1. לפי תמ"א1 תיאסר כל בנייה למעט שימושים לטובת הציבור ולקרבה לים. לפי תמ"א 6/13, הגישה למוקדי פיתוח כפי שאמרת, מאפשרים עד 30 מטר התקרבות לים. לפי תמ"א1 תוואי טיילת רציפה, מוקדי חוף, הימנעות ממעבר בשטחים בעלי רגישות גבוהה, עתידית, אין הוראה כזו ב-6/13. לפי תמ"א 1 צריך נספח נופי, סביבתי בתחום החוף, במכלול החוף, אין דרישה כזו לפי תמ"א 6/13. ושימוש במלונאות ותיירות בשימושים מעורבים, זה מה שמאפשר לתמ"א1, ופה גם במסגרת תמ"א 6/13 אאפשר התחדשות עירונית, כלומר, דיור. כלומר, אלה הבדלים מהותיים. ולכן, איך שאני למדתי שחוק גובר על זה. אבל אולי תוכלו להתייחס לאותם דברים, כי עכשיו שמעת דברים קשים מאדם שהוא מתון בדעותיו, הוא יושב במועצה הארצית וכו'.

ביחס לנושא הראשון, התמ"א כן קובעת, תמ"א 6/13, אני מדברת על ההבדלים בין מה שאמרת בין תמ"א1 ל-6/13.

אבל מאפשר פיתוח עד 30 מטר מהחוף.

בדומה לתמ"א1, שבתחום 100 מטר תיאסר בנייה, למעט הדברים המותרים, זה הוראות דומות. גם בתמ"א1 אנחנו בחוף עירוני. תמ"א1 קבעה שבחוף עירוני מותר לפתח מוקדים בחוף הים, מוקדים וטיילות. המוקדים האלה נועדו לבתי קפה, חינוך ימי, ספורט ימי, וטיילת. תמ"א1 אמרה כמו שאמרת, שזה ייעשה לאחר בחינה של איפה ראוי שיהיו המוקדים האלה. תמ"א 6/13 מראש שאושרה, אושרה במדרג חופים של בין חוף לשימור, חוף פתוח טבעי, וחוף עירוני אינטנסיבי, וחוף עירוני אקסטנסיבי, שנקבע שהמוקדים האלה יהיו רק בחוף האינטנסיבי, כלומר, גם כן בהלימה לתמ"א1. הנושא של נספח סביבתי שגם כן עולה פה רבות, גם נמצא פה בסעיף 19 בתמ"א 6/13, שאומר שתוכנית ימית תהיה חייבת, ותוכנית בתחום רצועת החוף, המצוק, וגג המצוק, תכלול מסמך סביבתי אשר התייחס להשפעותיו על הסביבה החופית - הרי התמ"א הזו אושרה 6/13 לפני תמ"א1, ולכן נקבע, יוכן בהתאם להוראות כלליות שתאשר המועצה הארצית. כלומר, גם זה קיבל מענה.

הוא קיבל מענה, ואנחנו שומעים על תוכנית הפיתוח המשמעותי ביותר שאין בעצם מידע. אני חושב ששמענו פה על מחיקת מסדרון אקולוגי. חשוב, אם אתה אוהב טבע ואתה רוצה שהילדים שלך ייצאו מוקדם בבוקר לראות צבאים, זו החלטה שהתקבלה בלי הדברים האלה. לדעתי זה היה כבר עם 6/13.

צריך לזכור שגם תמ"א1 וגם תמ"א 6/13 שמפורטת לחופי רחצה, המבט שלה מופנה קדימה ולא אחורה.

אז לכן נלקח בחשבון עלייה במפלס הים, אם מסתכלים קדימה.

הרעיון של עיקרון הזהירות המונעת בעליית מפלס פני הים, הוא אותו קביעת תחום של 100 מטר חוף הים. מנהל התכנון תומך וחושב שראוי לעשות עבודה נוספת שתבחן את המשמעות בפועל של עליית מפלס פני הים. אנחנו לא מתכחשים לצורך. זו עבודה שצריכה עדיין להיעשות. עיקרון הזהירות המונעת כבר נקבע, ובהתאם לכך הוכנה תמ"א. אני מקווה שעניתי.

בבקשה. ברוך הבא לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אנחנו שמחים לארח אותך.

אלי בן ארי, מאדם טבע ודין, שהוא מומחה לתכנון ומשפט. אולי תרצה להתייחס למה ששמענו במנהל התכנון. עו"ד בן ארי, גם מרצה, ומגדול עורכי הדין הסביבתי במדינת ישראל. אני מודה לך מאוד שכיבדת אותנו בנוכחותך גם אם זה מרחוק. בבקשה.

אני מודה לך על קיום הדיון הזה, הוא באמת חשוב. החופים של נתניה, משהו כמו 13 ק"מ, ובאמת, העירו לנו קודם שצריך להתייחס לכל חופי נתניה, אז אני אעשה לכל מה שהתבקשתי, ואתייחס לא רק על חופי נתניה, לא רק לחופי דרום נתניה, נעשה את זה בקיצור. יש באמת בנתניה את התוכנית הספציפית שלהם תמ"א 6/13 שאנחנו רואים אותה יחד עם תוכנית דומה לה שיש גם בחיפה, ושלא החילו עליהם את ההוראות של תמ"א1 עם אותם דברים ספציפיים שאתה קראת קודם בנוגע לצורך להתחשב בעליית פני הים.

בכל מקרה, הדבר שהיה נכון לעשות ברמה הזאת, זה באמת לקבוע, לעשות איזשהו שינוי שאני אשמח עם הסיכום של הדיון הזה, יהיה המלצה למנהל התכנון לקדם את זה, באמת להחיל את ההוראות של תמ"א1 גם על 6/13 בנתניה, והאמת, שהיה רצוי גם על ההוראות של תיקון של תמ"א 13 בחיפה, שאני מודה, שאני לא זוכר את המספר שלו, אבל הוא אפילו עוד יותר ישן, ולא מתחשב באמת בכל אותם דברים שאמורים לקרות בעתיד, שזה במיוחד הנושא של עליית פני הים.

יש עוד עניין ספציפי אחד, שאני חושב שחשוב להביא אותו לידיעת מי שנמצא כאן, כולל אפילו התושבים. לפני 20 שנה, בשנת 2003, עיריית נתניה חתמה על הסכם פשרה בנוגע לחוף שנמצא בין שמורת האירוסין, ובין שמורת נחל פולג. בהסכם הזה התחייבה להכין תכנית, היא התחייבה שתוכן תוכנית אחת לכל המרחב הזה, שאם תוכן תוכנית אחת, היא תכלול את אותה מסעדה שתקועה שם באמצע, ואותם מעברים אקולוגיים שאמורים להיות לצד מלונאות שאולי תהיה ואולי לא, ולא ייעשו כל מיני נתחים ופיסות מאותה תוכנית, מאותו שטח, ואז התכנון לא יהיה תכנון מיטבי שיבטיח את השמירה של האינטרס הסביבתי.

התוכנית השלמה הזאת לא הוכנה עד היום. היו שני מקרים שתושבים ניגשו לבתי משפט ולא כל כך הצליחו, בין היתר כי נקבעו כבר עובדות בשטח, והעניין הזה יוכרע סופית בבית המשפט העליון. אבל היה ראוי באמת לבוא ולהגיד כבר היום, ולו מהבחינה הציבורית - יש לכם הסכם שהתחייבתם עליו, הוא חתום, בית משפט אישר אותו – להכין תכנית אחת משמורת פולג ועד שמורת האירוסים, וייאמר לזכות עיריית נתניה שהיא שומרת עליה יפה מאוד. אבל השטח שבאמצע ביניהם, שאמור להיות מסדרון אקולוגי מאוד חשוב, לא נשמר כמו שצריך. אנחנו ראינו את ההמחשות לזה.

נשמע ממהנדס העיר. למדתי שאנחנו צריכים לקצר את הדיון מעבר למה שציפיתי.

השורה התחתונה, להחיל את תמ"א1 גם על התמ"א הספציפית תמ"א 6/13 בנתניה, ולקרוא לעיריית נתניה לקיים את ההתחייבות שלהם מ-2003, ולהכין תכנית אחת משמורת האירוסים עד שמורת פולג, שתיקח בחשבון גם את שמירת ערכי הטבע והרצף. אם שני הדברים האלה יקרו - המצב בשטח יהיה קצת יותר טוב ממה שהוא היום.

תודה רבה. שמח לשמוע את דבריו של חבר הכנסת להב הרצנו שבא במיוחד לכבד אותנו. ברוך הבא יוראי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני קודם כל מברך אותך על קיום הדיון המאוד חשוב הזה. אני מרגיש שאנחנו יחד הולכים לקרבות בלימה כל הזמן, ואני מאוד מקווה שהדיונים שלנו בעתיד אולי יעסקו יותר באיך אנחנו משמרים, ולא איך אנחנו בולמים הרס. אני מתנצל שלא הייתי פה מראשיתו של הדיון, אנחנו פשוט בוועדת הרווחה עוסקים בוועדת בדיקה למוות של שלושת האנשים במעון בית דפנה בחולון שנפטרו, ואנחנו צריכים לחקור את זה.

האמת היא שאני לא כל כך מבין את מי שמקדם את התוכנית, את הרשויות שמקדמות את התוכנית הזאת כי זה סוג של משהו אוטואימוני, מחלה אוטואימונית, כי הייתי מצפה מעיריות, כמו עירייה כל כך חשובה כמו נתניה לרצות לשמר על המשאב הנדיר שיש בשטחה רצועת חוף באמת נדירה מבין היפות בישראל. ולכן, אני אשמח לשמוע את מהנדס העיר של נתניה. אבל אילו אני הייתי בעיריית נתניה, הייתי עושה מה שאני יכול כדי לעצור את ההרס של החוף הזה. אני הייתי שם יחד עם אנשי החברה להגנת הטבע. התרשמתי שמדובר – באמת, עמדתי ממש סמוך לים על החוף, ופה אמרו לי – פה הולך לעבור כביש שהולך להגיע למסעדה. תפסתי את הראש, אמרתי – איך זה יכול להיות? הסיבה, שדיברנו עליה הרבה, חברי, חבר הכנסת אלון טל, שהתוכניות האלה נכונות לפני כמה עשורים, גם אז הן היו קצת מופרכות.

אבל בראייה הנוכחית של 2022, אני אחד מחברי הכנסת הצעירים במשכן, בתור בחור צעיר שרואה את התוכניות הללו, ואתה יודע, אני לא נגד בתי-מלון, אני לא נגד תיירות, אני לא נגד ספורט ימי, אני ודאי שלא נגד מסעדות, אני אוהב לאכול במסעדות, אבל כשבונים תוכנית, בוודאי כשמדובר בתוכנית שכל כך קרובה לים עצמו, צריך להפעיל איזשהו שום שכל, ואיזושהי מידה של סבירות. וכשאני רואה את התוכניות הללו של לבנות אלפי בתי-מלון על רצועת החוף, כל כך סמוך לים שהיום לא הייתה מאושרת, זה טירוף הדעת. אם בכל העולם עושים מעל ומעבר כדי להגן על רצועות החוף האלה, כשמדובר במשאבים שהם לא בלתי מוגבלים, הם מוגבלים. ולכן, צריך לראות איך אנחנו בוחנים מחדש את הדבר הזה שהולך להחריב רצועת חוף מהמהמת, ולראות איך מצמצמים את הפגיעה למינימום האפשרי. אני יודע שלך יש הצעת חוק בנושא הזה, אני תומך בה תמיכה מלאה. אני הייתי בשטח, ואני אלך לכל מקום שבו צריך להיות, כדי להגיד - חברים, הדור שלי והדורות הבאים, שאני עדיין לא מייצג, אבל הילדים שלנו והנכדים שלנו יבואו אלינו בטענות ובצדק על זה שלא שמרנו על משאבים שהיינו צריכים לשמור עליהם. ולכן, אני מודה לך, מעודד אותך, ואומר לכל מי ששותף למאבק הזה – יישר כוח, אנחנו מאחוריכם. אני מאוד מקווה שנצליח לעשות את מה שבאנו לעשות.

תודה רבה על הדברים החשובים.

סליחה, אין צורך במחיאות כפיים, את זה הוא יקבל בפייסבוק.

בבקשה, מהנדס העיר נתניה. ארז טל, יש לך הרבה דברים להגיד עליהם. אבל בוא נתחיל עם השאלה של אלי בן ארי. הייתה תביעה, היה הסכם, התוכנית הזו לא הוכנה. איך עיריית נתניה מצדיקה את זה, ומה בקשר לאותם סקרים סביבתיים שלא הוכנו בזמנו? אם תוכל רק לתת תשובה על זה, כי לא קיבלנו בינתיים מענה על הדברים הספציפיים.

התשובה לזה ניתנה בבית-משפט פעמיים. בית-משפט מחוזי כתב במפורש שהסכם הפשרה יכובד כלשונו ובמהותו, דחה את כל הטענות שאמרו אחרת. דחה את הטענות של החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין שהצטרפו כגופים לעתירה. בפעם הראשונה, לא ניתן להם אפילו להצטרף לעתירה. לאחרונה, התקבלה החלטה נוספת ששינתה את ההחלטה הראשונה גם של בית-משפט מחוזי. כלומר, פעמיים בית-משפט מחוזי דחה את הטענות האלה. אני חושב שאחת מהבעיות המרכזיות של הדיון היום, מעבר לעובדה שהוא מתקיים על נושא שהוא מנוגד למה שהיה כתוב בסדר-היום, הבעיה שהדיון הוא נשען על אינפורמציה לא נכונה. פשוט מוליכים אתכם שולל וחבל. ואם תרשה לי, אני אתן לך סקירה סטטוטורית קצרה על האזור של חופי הים של נתניה בכלל, ואזור של חוף פולג בפרט.

אני לא רוצה סקירה. אבל אני רוצה סקירה קצרה שתתייחס לשאלות שהעלו פה. מרחק 30 מטר מהים – האם זה נחוץ, האם עיריית נתניה תומכת בזה? אם יש לכם תרחישים בקשר - - -

זורים חול בעיניכם. אין כביש שמגיע למסעדה, וגם לא יהיה כביש שיגיע למסעדה.

זאת אמירה חשובה מאוד, אני שמח לשמוע.

אגב, אלה שאמרו לכם את זה, יודעים את זה. אבל זה מצטלם מאוד יפה. הטענות האלה הנורא סביבתיות שיש כביש, לא, חבר'ה, אין כביש ולא יהיה כביש. יגיעו למסעדה, ולא דרך כביש. אגב, הגב' שאמרה שיש כביש, פשוט מספרת לכם סיפורים. הדבר המטריד שחברי הכנסת שלנו מקשיבים לסיפורים, בלי לעשות שיעורי בית ובלי ללמוד את החומר.

אני הייתי בשטח שלוש פעמים, אדוני. אני מבקש שלא תעליב. אני לא מעליב אף עובד נתניה.

קודם חשוב ללמוד את החומר. אני מבקש. הייתי שלוש פעמים בשטח. אני פרופ' לתכנון סביבתי. תסביר לנו איך התוכנית הזאת מתקרבת 30 מטר לשמורת הטבע, אלא אם כן, אתה לא חושב שהוא מתקרב לשמורות הטבע, אני לא יודע.

אני חייב גם בזה לתקן אותך. גבעת האירוסים לא שמורת טבע.

לא. אדוני, כבוד מהנדס העיר, יש לנו כבוד רב כלפיך וכלפי העירייה. אבל אני מוכרח לומר. אני עובד עם חבר הכנסת, פרופ' אלון טל, כבר לא מעט זמן בשנה האחרונה. אני מבקש ממך, הוא כרגע יושב-ראש הוועדה, מעבר לזה שהוא חבר כנסת. אני מבקש ממך לנהוג בו בכבוד, ולנהוג בציבור בכבוד. הטון שאתה משתמש בו לא ראוי, הוא מעליב אותו, הוא מעליב אותי, הוא מעליב את הציבור. ולכן, אני מבקש, אנחנו לנהל דיון ענייני. אני מבקש ממך, אדוני הנכבד, להשתמש בטון מעט יותר מכבד כלפי היושב-ראש, ולו מפאת מעמדו כרגע בדיון.

תודה רבה. נחזיר לך את זכות הדיבור. תסביר לנו את זה בצורה ברורה, עניינית, ובלי להטיף לנו על זה שאנחנו לא מבינים כלום. בבקשה, אדוני.

תודה. במתחם היו כמה תוכניות שהן חלו עם השנים, וקבעו הוראות שהלכו, ודווקא בניגוד למה שנטען, עם השנים התוכניות הלכו והשתפרו. הלכו והשתפרו – הכוונה הלכו והקצו יותר ויותר קרקע לטובת הציבור ולטובת ערכי סביבה וטבע. כך למשל, התוכנית המקורית שחלה שם, קראו לה - - - 536, התוכנית הזאת היא תוכנית שאושרה ב-1983, והיא כבר תוכנית שקבעה את היקף חדרי המלון באזור. אבל אחר-כך, מי ששינתה אותה זו תוכנית 40120א והיא בעצם הייתה התוכנית שהיוותה את הבסיס הסטטוטורי להקמת שכונת עיר ימים. התוכנית הזאת למעשה קבעה מחדש את הקרקע, אבל השאירה באופן מלא את האזור לפיתוח מלונאים במקום הנכון. אחר כך, הגיעה התוכנית 20א1 והיא הגדילה את השטח הפתוח על חשבון השטח - - -

סליחה, אני רוצה להבין, בתוך השכונה, לא השטח הימי על החוף.

השכונה גובלת בחוף הים. ולכן, הם כוללים את חוף הים בצד המערבי, והם כוללים את שצ"ף האירוסים בחלק הצפוני, ואת האזור של השטח של נחל פולג בחלק הדרומי. ולכן, התוכנית בעצם מתמשקת לאזורים האלה, עם השנים כל תוכנית שאושרה, הקצתה יותר שטח פתוח על חשבון שטחים שכירים, שטחים למגורים וכדומה. אז תוכנית 20א1 כבר נתנה 50 דונם לטובת שטחים פתוחים, בעצם, הרחיבה את אזור האירוסים. אחר כך הייתה תוכנית שנקראת 20א10 והיא הפכה שטח גדול מאוד שהיה אמור בקרבה לים 400 יחידות דיור, היא ביטלה את יחידות הדיור, העבירה אותן לצד המזרחי דווקא, לאזור של השכונה עצמה, והפכה את השטח הזה לשצ"ף ל-30 דונם. אחר-כך תוכנית המלונות שזה כל כך פופולרי, לתקוף את תוכנית המלונות. תוכנית המלונות הייתה נהדרת לסביבה, מכיוון שהיא הגדילה את חוף הים ב-40 דונם.

אני חייב לעצור אותך. היו תוכניות מאוד הרסניות. בא היזם או העירייה, או מי שלא יהיה, ואמר – רגע, רגע, אפשר לשפר את זה. אני שואל אם הבנתי נכון.

בהחלט. העירייה יזמה את התוכניות האלה.

אני הלכתי בעצמי לאורך המסדרון האקולוגי הזה. אני מבין מעט במסדרונות אקולוגיים, אבל אני חושב שאזור מלונאות שהוא 2,500 יחידות, ואזור מסחרי, ומסעדות, הוא מיטיב לטבע שאמור לעבור בין גבעת האירוסים.

לא. סליחה אדוני, באזור הזה לא אמור לעבור טבע. באזור הזה אמורים להיות בני אדם, אמורים להיות מתרחצים.

אז זאת אומרת, שמסדרון אקולוגי בפועל נמחק.

אבל החדשות הטובות הן שגם מצפון וגם מדרום יש ערכי טבע. יש בחלק הצפוני, שצ"ף האירוסים, שהתוכניות האלה הלכו והגבילו אותו. במקור, לא היה בכלל שצ"ף קטן מאוד, והתוכניות האלה הגדילו בצורה דרמטית את השטח הפתוח. אדוני, אני מפציר בך, וביתר המשתתפים – תכירו את התוכניות האלה, מכיוון כשאתם מסתכלים על מה בשנת 1983, הרבה פחות שטחים פתוחים. היום יש 120 דונם של שטחים פתוחים יותר ממה שהיה ב-1983. עיריית נתניה צריכה לקבל תעודת הצטיינות ולא ועדת חקירה.

אני מודה לך מאוד. אני מקווה שהמפגש הבא שלנו יהיה יותר ידידותי. חשוב לנו לשמוע מה שיש לכם להגיד. אנחנו רוצים ללמוד. בהמשך נעשה זאת.

אני מבקש להגיש רשימה של מסקנות מבחינתי. חופי נתניה מהווים נכס נופי ואקולוגי ייחודי. העיר התברכה בקו חוף מיוחד, ועל כן, הוועדה מברכת על החלטת עיר לשווק את עצמה כרביירה של מדינת ישראל. יחד עם זאת, הוועדה רואה בחומרה שמאושרות תוכניות ללא התייחסות לשינוי אקלים וגידול אוכלוסייה עתידי. אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה בתוך 30 שנה, וקיים חשש אמיתי, שלא תמיד רצועת חוף מספקת לצורכי הציבור הגדל באזור נתניה. הוועדה מאוכזבת שמאז 2018, המועד שהתקבלה החלטת ממשלה בדבר היערכות לשינוי אקלים, אין תחזית מפורטת במצב החוף לנוכח עליית פני הים, שחיקת המצוק וחסימתו.

הוועדה מבקשת ממרכז למיפוי ישראל, שלצערי, נציגו היה בזום, פשוט חשב שנגיע אליו בחצי השעה הקרובה. מבקשים ממנו ומהמכון לחקר הימים והאגמים, ולרשות מצוקי החוף להציג תוך שלושה חודשים תרחישי ייחוס לחופי ישראל שיאפשר לשמש בסיס לתיקון התוכנית, תוכניות מפורטות לחופי ישראל. יש לי תחושה שהתכנון היום נעשה בלי שום תחושה שאנחנו עומדים בפני אירוע מאוד משמעותי בחופים שלנו, ואנחנו חייבים להיות מוכנים. אני מצטער שאני קורא לזה שאננות, אבל כן, זו שאננות, שאתה מתכנן משהו, ואומר, אנחנו, אין לנו נתונים, לכן אנחנו חייבים לקחת את מה שיש בחוק החופים שנחקק ב-2004, בכלל שיבינו מה משמעות חוק החופים.

הוועדה התרשמה שתמ"א 6/13 מפרה את קו 100 מטר לים התיכון באופן תדיר, ולמעשה סותרת הוראה הכי חשובה בחוק שמירת הסביבה החופית. הוועדה קוראת להטמיע את הוראת הסביבה החופית של תמ"א1 בתמ"א6/13, ובכלל זה, סעיפים הנוגעים לחוף עירוני, מסמך ראייה כוללת תיירות מוטית חוף, ודרישה למסמך נופי סביבתי. הוועדה מבקשת ממנהל התכנון תוך חודש ימים התייחסות לסטיות אלה, ולשמוע כיצד מנהל התכנון רואה לנכון להחזיר את תכנית מתאר 6/13 למסגרת הנורמטיבית של תמ"א1 בחוק החופים. יצויין כי שני אתרי טבע הבולטים של האזור – גבעת האירוסים וחוף פולג, ככל הנראה ייפגעו מהמשך ביצוע תוכנית 6/13, ולתוכניות מפורטות לחופי נתניה. הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה, ורשות הטבע והגנים להציג תוך 30 יום חוות דעת בדבר השפעה סביבתית הצפויה במימוש תמ"א בקשר לשני אתרים אלה לרגל ההצהרה של מהנדס העיר שבעצם המסדרון האקולוגי הולך להתבטל, שמענו את זה באופן פומבי. אני חשבתי שיש איזו יומרה שהיא כן. לכן, מימוש התמ"א בקשר לשני אתרים אלה, הכוללת אמצעים שהמשרד מתכוון לנקוט, לרבות, מניעת בנייה שתפגע בערכי טבע מוגנים הנמצאים בשטחים אלה. אלה הבקשות שלנו בדיון הבא. אני מקווה שנקבל את הדברים האלה מוכנים. וגם נשמע באזורים אחרים בנתניה שלא הצלחנו להגיע אליהם. על כל פנים, אני מודה לך שהגעת. אני מודה למהנדס העיר שבכל זאת הקשיב. אנחנו נקבע ישיבת המשך, אבל דברים אלה נשלח. תודה לחברי הכנסת, ולציבור מנתניה שהגיעו.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.