פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
10/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 10:00

פעילות זרוע העבודה במשרד הכלכלה לשמירת זכויות העובדות והעובדים הזרים בשנת 2021

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

נעמה לזימי

שרון כהן - מנהלת תחום בכיר יחידת פניות ומידע, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד הכלכלה

רומי לוי - ממונה על זכויות עו"ז, משרד הכלכלה

עמוס קריינר - הממונה על זכויות עו"ז, משרד הכלכלה

נועה נאמן - עו"ד ביחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה

שירי לב רן לביא - עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד הכלכלה

דולב כנען - סטודנט ביחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה

נעמי דניאל - מנהלת תחום קשרי ממשל, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

קרן גלבוע - יועצת משפטית, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

דיאנה בארון - עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד

גבריאל פיצ'י דובינר - מנהל חטיבה ארצי, ההסתדרות החדשה

ויוי (ורד) וייץ - עו"ד, מנהלת תחום חקיקה, ההסתדרות החדשה

ואאיל עבאדי - עו"ד, מנהל חטיבה ארצי, ההסתדרות החדשה

הילה שיינוק - עו"ד, מנהלת מחלקת מאקרו ומדיניות, ההסתדרות החדשה

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

הדס עזר, חבר תרגומים


פעילות זרוע העבודה במשרד הכלכלה לשמירת זכויות העובדות והעובדים הזרים בשנת 2021

בוקר טוב לכולן ולכולם. אנחנו פותחות את ישיבת הוועדה של עובדות ועובדים זרים באירוע מאוד מיוחד של מעמד העובדת והעובד בישראל, שאנחנו מציינות אותו בכנסת. יש לי כבוד מאוד גדול להציג ולתת את הבמה בתוך הוועדה לזרוע העבודה, לעורכת הדין שירי לב רן ממשרד הכלכלה. היא תציג בעצם את הדוח השנתי שלה, איזה כבוד יש לי.

את לא מאמינה כמה.

תענוג. אז בהחלט אנחנו נשמח לתת לך ולאפשר לכם, בעיקר לכן, את הבמה ולהציג לנו את הדוח. בעצם הדוח הזה לא יצא קודם, הוא בפעם הראשונה בעצם הוצג?

נכון. הוא בעצם מוגש באופן רשמי בפעם הראשונה. זה לא הדוח הראשון, אבל הוא מוגש בפעם הראשונה היום.

מהמם. אחרי שהשרה אישרה אותו.

נכון.

יופי. אז, לפני שאנחנו מתחילות ואני נותנת לכן את הבמה, אני בהחלט רוצה להגיד תודה לצוות הוועדה על מהירות הבזק לקיים את הדיון הזה, כי ראיתן בו חשיבות מאוד מאוד גדולה, גם אני. אז, תודה מיכל דיבנר כרמל, תודה ליעל אורבך ותודה לנועם, עינב, תודה לחברות שלנו מהזום והסטודנטיאלי והכל. תודה לחברות והחברים מטעם הכנסת.

טוב, אנחנו מתחילות. בבקשה, עורכת הדין שירי לב רן, הממונה על זכויות עובדות ועובדים זרים בזרוע העבודה.

תודה. אז, ברשותך, יושבת הראש, אני רוצה להעתיק ממך וקודם כל להגיד תודה מאוד מאוד גדולה. מבחינתנו, זה לא מובן מאליו שאתם מאפשרות לנו את הבמה המאוד חשובה הזו, ובאמת בזמן המאוד קצר אני מבקשת להגיד תודה גדולה למיכל על העזרה. הייתי רוצה גם באותה הזדמנות להגיד תודה לכל הצוות שלנו שנמצא כאן היום, אני קוראת להם הנבחרת. אז, נמצאים כאן שלושת הסטודנטים שעובדים איתנו, דולב, עמוס ורומי.

שלום. מה, אתם סטודנטים לכלכלה?

אני למדיניות ציבורית.

אני למשפטים.

גם משפטים.

איזו נבחרת.

חבל על הזמן. בנוסף, כמובן את עורכת הדין נועה נאמן, שבאמת היא הרבה יותר משותפה לדרך, אז תודה רבה רבה.

מה עם שאר החברות? יש לנו פורום מצומצם, אז אפשר בהחלט להציג את עצמכן.

בוקר טוב. אני מנהלת את יחידת הפניות של מנהל ההסדרה והאכיפה. מאיר דויד שהוא ראש המנהל מוסר את התנצלותו שהוא לא יכול להגיע ואני הנציגה כאן, אני גם אציג דברים בהמשך. גם בשמו, תודה רבה על הבמה שאת נותנת לנו, בהמשך אני אציג גם את הדברים שלנו.

מהממת. בבקשה.

שלום. אני מנהלת תחום קשרי ממשל ברשות האוכלוסין וההגירה, במנהל עובדים זרים. נעים מאוד.

אני מרשות האוכלוסין וההגירה, לשכה משפטית.

שלום, נעים להכיר. האמת, אני לא חושבת שיצא לנו אישית להכיר, אבל אני עורכת דין מעמותת קו לעובד, אני מנהלת מחלקת מחקר ומדיניות ציבורית. נעים מאוד.

איפה הקו לעובד החביאו אותך?

נכנסתי לתפקיד לאחרונה האמת, אני מגיעה מעלות.

מהמם. מזל טוב.

בוקר טוב. אני מנהל חטיבה ארצית לעובדים החקלאיים בהסתדרות.

נפלא. אפשר להתחיל.

תודה. אז הכנו מצגת, שנשמח להציג אותה בעזרתכם האדיבה. אז, ברשותכם, רצינו להתחיל בהצגה של קטע מסרטון שאנחנו הכנו, שלדעתנו כמו שאומרים, נותן איזו שהיא אמירה מאוד רחבה על למה אנחנו כאן ומה אנחנו עושים. אני אומר תוך כדי, שזה סרטון שהכנו - - -

מה האורך שלו?

הסרטון הוא כמה דקות. אנחנו כמובן לא נראה את כולו, אנחנו נראה רק קטע ממנו. הסרטון הזה הוא בעצם סרטון שנותן במה לעובדות זרות בסיעוד בתקופת הקורונה, אחד מהשיאים של הקורונה. ביקשנו להביא את הקול של העובדות, למשל מה הן מרגישות.

(הקרנת סרטון)

בעצם זיהינו שאנחנו נמצאים באיזו שהיא נקודת שיא בתקופת הקורונה, ולעובדים ולעובדות יש חששות מאוד מעורבים שקשורים גם בעשייה הרגילה, היום יומית השוטפת שלהם במסגרת העבודה, אבל יש גם את החיים עצמם. זה כמובן בא לידי ביטוי בקורונה באיזה שהוא פיק, אבל הפיק הזה מלווה אותנו בשגרה הישראלית גם בכלל ואנחנו ראינו את זה ואנחנו מציגים את זה גם בדוח. למשל, בתקופה של לחימה, בתקופה של פיגועים, זאת אומרת החיים עצמם גם נותנים את האותות שלהם על העובדים הזרים שהם הופכים להיות מצד אחד אולי, חלק מההוויה הישראלית, אבל מצד שני אלו לא באמת החיים עצמם עבורם. אז, זה ככה היה על מנת להציג מורכבות, ולכן גם הבאנו את הציטוט מבג"ץ שידוע בתור בג"ץ הבריאות, שכתבה השופטת בדימוס ארבל.

היא אומרת אנחנו חייבים לעובדים, לא רק את החובות שלהם כעובדים ועובדות, אלא בראש ובראשונה כבני אדם. זה מה שאנחנו בעצם שמנו לעצמנו בתור חזון, לראות את העובדים האלה לא רק במסגרת יחסי עבודה, אלא לראות את המכלול כולו. אז אנחנו יכולים להראות כאן שלגבי שנת 2022, רק על מנת להבין מה ההיקף של העובדים שאנחנו מדברים עליהם, כי לא תמיד אנחנו מבינים במספרים מה זה אומר. אז, אנחנו יכולים לראות שבסך הכל יש בישראל קרוב לרבע מיליון עובדים זרים. ההגדרה של עובד זר היא בעצם כל עובד שאיננו אזרח או תושב, ולכן אנחנו לא מסתכלים רק על העובדים בסיעוד ובחקלאות, למשל, אלא צריך גם להתייחס לעובדים הפלסטינים ככאלה וגם אל מבקשי המקלט.

מחוסרי מעמד, אבל הם עובדים.

השאלה מבחינתו היא לא שאלת המעמד, היא לא שאלת האשרה, היא לא שאלת חוקיות השהייה. היא שאלה, שאנחנו יחידת הממונה מסתכלת עליו, היא האם מתקיימים יחסי העבודה, המעמד פחות רלוונטי. ככל שמתקיימים יחסי עבודה, זה עובד זר לכל דבר ועניין. אז, אנחנו יכולים לראות שיש כמעט רבע מיליון עובדים בהרבה מאוד ענפים, בין אם זה בסיעוד, בין אם זה בחקלאות, בין אם זה בבניין, כמובן אנחנו יודעים שקיימים גם עובדים בניקיון, במסעדנות, בתעשייה. זאת אומרת, העובדים הזרים הם לא מגזריים, אלא אפשר לראות אותם בענפים שונים במשק. מכאן באמת לחזון שלנו, אפשר היה לחשוב שאולי יש איזה שהוא קושי בלתרגם את המורכבות הזו שקיימת כלפי העובדים הזרים, אבל אנחנו לא רואים את זה ככה מבחינתנו, האינטרס הלאומי של מדינת ישראל הוא לדאוג לזכויות של העובדים האלה, כמובן לא רק במסגרת יחסי עבודה, אלא גם בהיותנו מדינה דמוקרטית ולדאוג להם גם כבני אדם כמובן.

שמנו לעצמנו כיעד שלושה ערכים מרכזיים בעבודה שלנו, שוויון, שותפות ומקצועיות. אם אני אשים רגע דגש על ערך השוויון שמלווה את העבודה שלנו בכלל, ובגלל זה אני מאוד שמחה שנמצאת כאן היום הנציגה של קו לעובד. ללא השותפים שנמצאים סביב השולחן, אנחנו לא מסוגלים לעשות את העבודה שלנו בצורה המיטבית. דבר זה כולל, קודם כל, את משרדי הממשלה ובהחלט את השותפים המרכזיים שלנו ברשות האוכלוסין וההגירה וכלל משרדי הממשלה המקצועיים. בנוסף, כמובן גם את החברה האזרחית, ובראשה במקרה שלנו זה קו לעובד. אחת מנקודות העשייה המרכזיות שלנו היא בעצם טיפול בפניות, וברשותכם אני לרגע אעביר את המיקרופון לנועה, שאמונה בעצם על טיפול בפניות, אז בבקשה נועה.

זה נכון שזה חלק מרכזי מאוד מהעבודה שלי, אבל לא רק. אני צריכה להסביר שזה מאוד לא פשוט להיות עובדת אחת שמטפלת בכמעט אלפיים פניות לשנה, והמענה הממוצע שלנו לפנייה הוא יום. אז, באמצעות ווטסאפ, מייל, טלפונים, אנחנו משתדלות לתת מענה כמה שיותר מהיר לעובדים שדוברים הרבה שפות. הפניות מגיעות אליי בערבית, אנגלית, עברית, גם מעסיקים פונים לשאול, איך אני דואג לזכויות של העובד. מבחינתי, זה מבורך, כי אני רוצה שהעובד יקבל את הזכויות שלי. אם אני יכולה לעזור למעסיק, אני עוזרת גם לעובד. כפועל יוצא מכמות העובדים שיש בסיעוד במדינת ישראל, גם רוב הפניות אלינו מגיעות מהסיעוד, זה גם רוב העובדים שהם עובדים, אני אקרא להם מרושתים, הם נמצאים בפייסבוק, הם עוקבים אחרינו.

יש לנו יותר מעשרת אלפים עוקבים לדף שלנו, אז הם יודעים היטב את הזכויות שלהם והם גם יודעים לפנות שצריך וזה מצוין. בנוסף, אנחנו גם מיטביים את הקשר שלנו עם לשכות בסיעוד, ולכן הן יודעות גם להפנות אלינו עובדים. אז, רוב הפניות באמת מגיעות אלינו מסיעוד. השנה, בשנת 2021, יש לנו גדילה מאוד משמעותית בכמות הפניות של הפלסטינים אלינו. זה משמעותי שכמות העובדים פנתה אלינו ואנחנו רואים את זה כפניות איכותיות. זאת אומרת, עובד פלסטיני שפונה אליי ושואל אותי, למשל, מבחינתי זו הייתה פנייה מאוד משמעותית, אם מגיעה לה חופשת אבהות אחרי שאשתו ילדה.

איזו התפתחות יש לנו כאן.

את לא מבינה איך התרגשתי, אני אומרת את זה באמת.

זה גם מרגש נורא.

אז מבחינתי, העובדה שהוא פנה אליי ויכולתי לתת לו את המידע והוא היה יכול לפנות אל המעסיק, שמן הסתם אולי ניסה, מבחינתי זה ניצחון. אז, יש פניות מאוד איכותיות מעובדים פלסטינים ואנחנו ממשיכים לעבוד על זה. דולב שהוא סטודנט שלנו והוא גם דובר ערבית, הוא קידם עכשיו, למשל, זכותון, פנקסון שנכנס לתוך ארנק בערבית לעובדים פלסטינים, עובדי בניין ובהמשך השנה ייצא בעוד שפות.

כל הכבוד, דולב.

באמת כל הכבוד. אפשר לראות, למשל, שבבניין יש פחות פניות, מהסיבה הפשוטה שעובדים שמגיעים בהסכמים בילטרליים, הרבה פעמים ייפנו קודם כל לסימי. אגב, סימי מפנה אלינו פניות בעצמה, על מנת שנטפל בהן, אבל לפעמים זה מסתיים שם, זה מצוין, זה בסדר גמור. אבל, רוב הפניות אלינו מגיעות מסיעוד. אני לא כל כך רואה את הנושאים של הפניות, אני מסתכלת רגע פה. אז באמת, זכויות סוציאליות, שכר עבודה, פנסיה וביצועים זה נושא שתמיד חוזר על עצמו, בחקלאות, אצל עובדים בסיעוד ממעסיקים פרטיים. אגב, הקורונה שלא הכנסנו אותה לספירת הפניות שלנו, כי היא הגיעו אלינו מאות פניות, אבל הן היו פניות של איפה אני מתחסן. אנחנו היינו יכולים להעביר את המידע, אבל לא ראינו לנכון להכניס את זה לתוך כמות הפניות שלנו, וגם פרסמנו המון מידע רלוונטי בדף הפייסבוק שלנו.

זו עבודה סיזיפית, אבל היא חלק מהותי מהסמכויות שלנו בחוק, ומאוד חשוב לנו שעוד עובדים יכירו אותנו ויידעו לפנות אלינו, על מנת לקבל עזרה. אני אתן גם דוגמא של סיפור אישי ששירי ואני טיפלנו בו, עובדת בענף הסיעוד הביתי ממש נקלעה למצוקה נפשית. הרבה פעמים בתקופת הקורונה, משפחות פשוט לא אפשרו לעובדים לנצל את יום המנוחה השבועי שלהם, בגלל לחץ. באמת, אישית, אני יכולה להבין אותו, אבל נפשית זה פשוט פגע בעובדים. היא הרגישה פשוט בכלא והיא הגישה את התפטרותה לפי החוק, היא הודיעה הודעה מוקדמת, אבל הבת של המטופלת התעלמה ממכתב הפיטורים ובעצם לא דאגה למצוא מחליף. המטפלת הזו מתוך אחריות אישית לא רצתה לעזוב את הבית מבלי לדעת שיש מי שיחליף.

היה לנו חשוב להביא את הדוגמא הזו, אגב הדיון אתמול, על נטישת עובדים, אז הנה מקרה אמתי שקרה, שעל אף שהעובדת הייתה יכולה פשוט לקום וללכת, היא לא הייתה מוכנה לקום וללכת. היא לא רצתה להשאיר את המטופלת שלה בלי השגחה.

היא פנתה אלינו, אבל היא פנתה אלינו כבר ממש בבכי. באמת, אנחנו עושות דברים שבאמת אנחנו לא מאמינות שהגענו אליהם, אנחנו ניסינו לעשות פה משהו, לפנות לרווחה של אותה עיר, על מנת שנציגת רווחה תגיע לבית ותנסה לעשות איזה שהוא הסדר בין המשפחה למטפלת וזה הצליח. אחרי שלושה ימים היא עזבה ונמצאה גם מחליפה, אבל זה היה שיתוף פעולה של הרבה מאוד גורמים, ובסופו של דבר המטפלת עזבה וגם הגיעה מחליפה.

חוץ מהפניות, אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה של הסברה, כמו שאמרנו, אנחנו צריכים שיכירו אותנו גם כדי שאנשים יוכלו לדעת שהם יכולים לפנות אלינו, וגם כדי שאנחנו נוכל בעצם לזהות פערים מבניים שקיימים בתוך עולם התוכן הזה.

הן נמצאות בכל, נניח, ביהלו"ם, למרות שהם לא עובדים זרים, אבל איך יכול להיות שזו דווקא הכתובת? אני לא יודעת. אבל, תסבירו לי בדיוק איפה הטלפון שלכם, מעבר לפייסבוק שהוא בהחלט פלטפורמה מאוד נגישה, איפה אתם פיזית, נניח, עוברים ליד ופתאום רואים את הטלפון, את הווטסאפ?

פיזית אני לא יודעת להגיד איפה עוברים. אני כן יודעת שאנחנו דואגים דרך ממשל זמין, GOV.IL לפרסם את המספרים שלנו.

הם מופיעים גם, למשל, בתלושי השכר של עובדים פלסטינים. הם מופיעים על חוזים של עובדים שמגיעים בהסכמים בילטרליים.

הבנתי.

בענפים כמו סיעוד וחקלאות, אנחנו דואגים שהלשכות יעבירו את פרטי הקשר שלנו, בהחלט.

מעולה.

אז באמת אנחנו יכולים לראות כאן איזו שהיא דגימה של העשייה שלנו, דיברנו הרבה על עמוד הפייסבוק. הוועדה שקמה ברשות יושבת הראש היא פלטפורמה מאוד מאוד חשובה להנגשת מידע וזכויות עבור העובדים הזרים, כמו גם לגבי סוגיות שהן סוגיות מאוד מאוד חשובות בעולם הזה. עוד דברים שחשוב היה לנו לעשות הם סיורים, כאשר הסיורים יכולים להיות כאלה שאנחנו מגיעים, למשל, למקומות של משתלמים בחקלאות ונפגשים עם הסטודנטים, על מנת לשמוע קצת מהחוויה שלהם. לא ממזמן נועה סיירה בנמל התעופה לפגוש פליטים מאוקראינה - - -

נכון.

פליטים ופליטות שמגיעים לכאן. חילקנו גם שם את פרטי הקשר שלנו, אבל גם קצת כדי לפגוש באופן בלתי אמצעי את האנשים ולהגיד להם שהם לא לבד, שיש להם למי לפנות. איגרות חשובות שפרסמנו בשנה האחרונה, קודם כל, אנחנו מפרסמים מדי שנה איגרת שבאופן מכוון היא כתובה בעברית והיא מיועדת דווקא למטופלים בסיעוד. כי, כמו שנועה אמרה קודם, אנחנו מזהים הרבה פעמים את המטופלים ככאלה, שאם הם מכירים ויודעים מה הם חייבים לעשות לפי חוק, זו הדרך שלנו לאכוף באופן עקיף את זכויות העובדים. לצד זאת, גם פרסמנו איגרת לגבי העסקה במקביל, על מנת, שוב, לעזור למטופלים להבין מה החובות שלהם כלפי העובד ולצמצם ככה סכסוכים, שהם לא נעימים ומיצרים מורכבויות בתוך הבית, כמה שיותר ליתר סכסוכים, ככה מבחינתנו זו הדרך להביא הצלחה בתוך מערכת היחסים המורכבת הזו. אני חושבת שגולת הכותרת של ההסברה הייתה פרויקט נאמני זכויות, שהיא אגב יוזמה שוב של נועה.

זה כמו נאמני ניקיון? כלומר, זה מתנדבות ומתנדבים?

אפשר להגיד.

זה לא מתנדבים.

זה קם מתוך אותו רעיון, של בעצם קריאה ללשכות בסיעוד, שאנחנו רואים בהן צומת מאוד מאוד חשוב, ואז נועה אמרה, בואו אתם הלשכות, אני רוצה לעזור לכן לטייב את העבודה שלכן, אני אתן לכן את הכלים, מי שרוצה יכול להגיע. זאת אומרת, זה לא היה בכפייה, זו לא הייתה דרישה, זה היה איזה שהוא כלי שזרוע העבודה במשרד הכלכלה מעניקה בחינם ללשכות. לשמחתנו הרבה, הגיעו הרבה מאוד נציגים.

בדיוק חמישי מתחיל המחזור השני.

וההכשרה כללה אספקטים רבים, זאת אומרת החל מדיני עבודה, עבור דרך מניעת הטרדות מיניות, גישור, איך לעשות גישור בין מטופל למטפל ובאמת את כל ההיבטים שאנחנו זיהינו ככאלה שהם צריכים - - -

הנגשה תרבותית לתרבויות שהן בעצם מאוד זרות לנו, וסך הכל רוב העובדות והעובדים מגיעים ממדינות שאין לנו שמץ של מושג איך מפורשים הדברים איך מתרגמים, איך חיים כשלעצמם והתנהגויות, זה גם משהו - - -

זה יהיה במחזור הבא.

זה יהיה במחזור הזה.

אז אני באה.

את מוזמנת. אגב, המפגש הראשון הוא ביום חמישי הקרוב. רוב המפגשים הם בזום, כי באמת הלשכות הן בכל רחבי הארץ. אבל, דווקא המפגש הראשון הוא ביום חמישי בקריה והוא מתחיל מפאנל של עובדות זרות, למה? על מנת שהן יספרו איך זה לעבוד בישראל, איך זה לעבוד אצל משפחה.

למה לא הזמנתן אותי?

את מגיעה, לא?

את מוזמנת.

באיזו שעה?

זה יהיה בשעה 10:00. בתוך הפאנל יש גם בת משפחה. יש שם סיפור של עובדת ובת משפחה על הקשר המאוד אמיץ שנוצר ביניהן.

אגב, זה לא כזה נדיר, זה קורה הרבה וזה מאוד מרגש לראות את זה. הסיבה שרצינו את הפאנל הזה זה בדיוק להראות ללשכות, אני תמיד אומרת, אני באמת חושבת שזה מאוד טבעי שהלשכות מזדהות באופן מאוד טבעי עם המטופלים. כולם ישראלים והם דוברים את אותה שפה וקשה להם יותר להביע הזדהות עם המטפל, וזה גם חלק מהרעיון של הפרויקט הזה, בואו תבינו גם את הצד השני. זה לא מישהו שהוא רק בא לעבוד, הוא בן אדם.

יש את המשפט הזה שאנחנו תמיד משתמשות בו, של מקס פריש, רצינו עובדים, קיבלנו בני אדם. יש באמת המון קשרים משפחתיים שנוצרים עקב העבודה הזו המשותפת בסיעוד, אנחנו רוצות עוד יותר לחזק את זה וגם לחזק את הלשכות את והידע שלהן, על מנת שהן יוכלו לעזור יותר טוב לעובדים.

אז חוץ מכל הטוב הזה, אנחנו גם עושים עבודה של הסדרה. יש פה דוגמא של האיגרת, אבל אי אפשר לשכוח גם את העבודה המשפטית שאנחנו עושים, חוות דעת משפטיות בנושאים, ששוב, אנחנו מזהות ככאלה שמצריכים איזו שהיא אמירה. בשנה האחרונה אנחנו דיברנו על תכולת החובה על קרנות פנסיה בענף הניקיון לגבי עובדים זרים. בנוסף, דיברנו גם על קביעות לעובדים פלסטינים במקומות עבודה, זה עלה במסגרת הליך משפטי שנדון בבית הדין הארצי לעבודה. בנוסף, אנחנו גם שותפת לעשייה של צוותים בין משרדיים, כמו אתמול בדיון שיושבת הראש קיימה. כמובן בנוסף, הרבה מאוד עבודה, שוב, במסגרת הנושאים שמעלה יושבת הראש בוועדה על מניעת הטרדות מיניות, הוא נושא שבינינו מאוד מאוד חשוב ואקוטי. אז, אנחנו הרמנו את הכפפה הזו ודואגת לעשות עבודה גם בתחום הזה.

כל הכבוד. יש לכן נאמנת למניעת הטרדה מינית?

יש בכל חברה ציוד, קודם כל - - -

כן, אנחנו דיברנו על זה. אל תדכאי אותי, בואו נהיה בחיובי, אנחנו יודעות שזה לא. גם אם היא מקבלת את זה, זה דרך הביטוח הלאומי ואף אחד לא מדווח, היינו בסרט הזה.

נכון. דיברנו על זה בוועדה שאני הייתי כאן. חלק מההכשרות שאנחנו בעצם מעבירים דרך הפרויקטים על הזכויות בסיעוד זו הרצאה למניעת הטרדות מיניות. השנה מי שירצה הוא המרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, והוא ירצה גם יחד עם רשות ההגירה, עם הפן שלהם, זאת אומרת איך הם מטפלים כאשר מגיעה אליהם פניה מהלשכה. אני חייבת להגיד שגם אחרי שנה שעברה, כאשר הייתה את ההרצאה הזו, הרבה לשכות פתאום הרימו דגל, תקשיבו עובדות התקשרה אליי. ביחד עם רשות ההגירה, עם העובדת הסוציאלית שלהם, סמאצ'ו, הנושאים האלה טופלו, אז זה לא מספיק. הגיעו אלינו בשנה שעבר שמונה פניות, זה כלום, זה ברור לנו - - -

ברור, זה לא משקף את מה שקורה פה.

אבל גם האיגרת שהוצאנו בשלוש שפות, עברית, רוסית ואנגלית וגם ההרצאות שאנחנו נעשה במסגרת הפרויקט, אני בטוחה שהם מעלים עוד ועוד את המודעות. אבל, זה לא שבתוך לשכה בסיעוד יש ממונה על מניעת הטרדות מיניות. אני אגיד שאחד מהדברים שלנו מאוד חשוב להבהיר הוא לזהות את זה עוד לפני שזה קורה, זאת אומרת הרבה פעמים העובדת לא יודעת להגיד שהיא עוברת הטרדה מינית. פעם אם היא יודעת והיא לא רוצה להתלונן, אז מאוד חשוב לנו שבביקורים של הלשכות או אפילו מבלי לבקר, מספיק שהן מרימות טלפון או יודעות על איזו שהיא מערכת יחסים שעלולה להיות בעייתית, שהן יזהו אותן מראש, שלא נגיע בכלל לסיטואציה הקשה.

לשמחתי הרבה, השנה בפעם הראשונה יכולנו לנצל את הסמכות שלנו ולהיות חלק מהליך משפטי. פה, שוב, במסגרת שיתוף הפעולה המוצלח שיש לנו עם רשות האוכלוסין וההגירה, הם ביקשו מאיתנו להצטרף להליך משפטי, ידיד בית המשפט, כידידת בית המשפט, להליך ששם בעצם מתוארת התעמרות מאוד בוטה וקשה בחקלאות של עובד. מי שבעצם מנהל את ההליך הזה הוא דווקא המעסיק כנגד החלטה של הרשות, ואנחנו חשבנו שיהיה מאוד חשוב לנו לתמוך בהחלטה של הרשות שלא לאפשר למעסיק הזה להמשיך להעסיק עובדים זרים, אם היחס שלו הוא יחס כל כך פוגעני, כפי שהיה באותו מקרה.

אתם חלק מהזיהוי של חשד לסחר בבני אדם?

אפשר בהחלט לומר שכן.

את היית איתנו בסיור במקלט בסחר בבני אדם?

אנחנו עשינו סיור עצמאי, אני לא הייתי.

למה? אבל למה?

אבל, בהחלט בהחלט, יש לנו קשר כמובן שוטף עם היחידה שמנהלת עורכת הדין דינה דומיניץ, עד כדי כך שהייתה לנו פנייה אחת של עובדת, אגב אפילו לא של העובדת, אלא של גורם שלישי שפגש עובדת והוא אמר, נראה לי שהתנאים שמועסקת העובדת הזו הם תנאים בעיתיים. איך שהוא נוצר קשר עם העובדת והתנאים הבעייתיים האלה, לפחות בהבחנה שלנו, היו כאלה שלדעתנו עולים אפילו עד כדי סחר בבני אדם. כמובן שהעברנו את הפרטים ליחידה של דינה.

זה מקרה עם איזו שהיא מורכבות, כי צריך בסופו של דבר את שיתוף הפעולה של העובדת, ופה חשוב אולי לומר שהעבודה שלנו היא לא עבודה מנהלית ופלילית קלאסית ואני תיכף אעביר את המיקרופון לשרון. זאת אומרת, אנחנו לא ישר שולחים מפקחים למקום העבודה, כי נורא חשוב לנו לעשות גם את הכל תוך הידברות עם העובדת. אנחנו לא רוצים לפנות למעסיק, אם העובדת אומרת לנו, אל תדברו עם המעסיק, כי הוא יפטר אותי ואני מפחדת. אנחנו כמובן נעזור לה בכל דרך אפשרית, בדרכים יצירתיות כאלה ואחרות, אבל חשוב לנו לעשות את זה בהידברות עם העובדת. אנחנו לא רוצים לפגוע בה, אנחנו רוצים לסייע לה.

ברור.

ואולי אני כאן אומר משהו, שלא אמרנו מקודם, לגבי הפניות. הטיפול שלנו הוא טיפול כזה שבדרך כלל אנחנו מסיימים את הפנייה בשיחת טלפון עם המעסיק, הרבה פעמים זה מה שפותר את העניין. מה שאומר שפונה גורם שהוא גורם ממשלתי, גם עורכת דין, זה גם בדרך כלל משהו שהוא לא נעים שיחת טלפון שלא נעים לקבל, וככה אנחנו בדרך כלל פותרים את העניין. אם צריך אנחנו עושים גישור, אם צריך אנחנו יכולים להפנות להליך או סיוע משפטי כזה או אחר, אם צריך אנחנו מפנים למנהל האכיפה. קרה לנו גם מקרה שהפננו למנהל האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה, לשמעון זיגזג, שהוא בעצמו הגיע למקום ודאג לסייע לעובד. אבל, בדרך כלל, כמו שאמרתי, אנחנו נרצה לעשות את זה בשיתוף פעולה.

תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, את רוצה להתייחס?

אז, קודם כל אבתיסאם, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה. כן צריך לומר, אצלך כל יום הוא יום זכויות העובד והעובדת פה. שאפו גם על כל הימים שאת עושה את מה שאת עושה כאן. תודה, ותודה לכן שהגעתן היום. כן חשוב להגיד שאנחנו לשירותכם, אתכם, עם הארגונים, החברה האזרחית וכמובן עם כל הגורמים. אני יודעת גם שיש אוזן קשבת ויש עם מי לעבוד, אבל כן חשוב גם להגיד את זה כאן, הסוגיות הן רבות.

תודה, ואני מתנצלת שאני צריכה לזוז, בגלל שזה יום מיוחד עם שמונה דיונים, ואני רצה ממקום למקום כי כולם קובעים באותה שעה.

יום טוב, תודה.

אז אנחנו מינהל ההסדרה והאכיפה, ואנחנו גוף מטעם המדינה שאמון על אכיפת חוקי עבודה. בעצם אנחנו שתי זרועות שנמצאות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה. אנחנו אמונים על אכיפת חוקי עבודה בהליכים מנהליים והליכים פליליים, כאשר המנדט שניתן לנו מהמחוקק זה בעצם לבצע אכיפה אל מול המעסיק בלבד. על פניו, בהליכים שלנו, אין סעד ישיר למתלונן וככה מתבצעת האכיפה שלנו. בעצם האכיפה שלנו מבוצעת בפריסה ארצית והיא מבוססת על תלונות וגם על מידע יזום. חשוב להדגיש שכל תלונה שמתקבלת, נבדקת. אני מנהלת יחידת הפניות, אז אני גם יכולה להעיד על זה.

לצורך העניין במהלך שנת 2021, התקבלו מאה חמישים וחמש תלונות שעוסקות בחשדות להפרות של חוקי העבודה, בהתייחס לעובדים זרים. חשוב להדגיש, אני נמצאת היום בכובע של עובדים זרים, אלו פחות או יותר, חמש עשרה, עשרים אחוז, מהאוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה. הכובע של מנהל ההסדרה והאכיפה מתייחס לכלל המשק, לכל העובדים במשק הישראלי, וכפי ששירי ציינה, ובתנאי שמתקיימים שם יחסי עובד ומעביד. אנחנו גם לא מתייחסים לחוקיות, לשהייה, זאת אומרת אנחנו לא מתייחסים לכלום. כל מה שמעניין אותנו הוא שהוא הועסק במדינת ישראל ומתקיימים יחסי עובד ומעביד.

רגע, יש לי שאלה דווקא על הסיפור הזה. את אומרת בעצם, אני לא עכשיו אתחיל בנאום, כן? אבל אני אגיד את זה ככה בקצרה, שאת כל הסוגיה של פלסטינים שמגיעים מהשטחים, ובעיקר שהן נרדפות ונרדפים בגלל זהותם המינית או המגדרית, והם מגיעים לארץ. עכשיו, הם יכולים להיכנס עם אשרה שמתחדשת כל שלושה חודשים, אבל היא ללא עבודה, היא ללא היתר עבודה, ואז הם מוצאים את עצמם בעצם מנוצלים. הם גם נרדפים, חיים על הפנים, וגם מגיעים לפה מבלי יכולת באמת להסדיר יחסי עבודה ושמישהו יגן עליהם והם בעצם מוצאים את עצמם בעצם מנוצלות ומנוצלים עוד פעם אחת בארץ, השאלה היא האם אתם כתובת?

לחלוטין.

חד משמעית.

באמת?

לחלוטין. לצערי, אין לנו הרבה פניות כאלה.

אז תיכף יהיו לך, טוב?

מצוין. אני גם אומר את זה בסוף ואני אגיד את זה גם עכשיו, כוכבים שתיים שבע אפס. בכל אופן, לחלוטין כל מי שמועסק במדינת ישראל, וזה לא משנה מה היא זהותו, מה המגדר שלו ומה השיוך שלו, ככל שמתקיימים יחסי עובד ומעביד ויש חשדות להפרות חוקי העבודה מצד מעסיקים ישראלים, אנחנו הכתובת. זו ככה אמירה כללית.

מעולה. טוב, נדבר על זה כנראה.

בנוסף, בהתייחס לעובדים הזרים. אז, חשוב לציין, כמו שאמרתי, במהלך שנת 2021, ניהל מנהל ההסדרה ואכיפה ארבע מאות תשעים ושתיים תיקי חקירה כנגד מעסיקי עובדים זרים בחשד להפרות חוקי העבודה שבסמכותנו.

ארבע מאות?

ארבע מאות תשעים ושתיים תיקי חקירה. בשקף הבא אנחנו רואים בעצם את החלוקה של אותן ארבע מאות תשעים ושתיים תיקים, שנוהלו בשנת 2021, כאשר באמת רואים שהחלק הארי הוא בענף החקלאות, מאתיים ארבעים ואחת תיקים נוהלו. במסחר עשרים וחמישה, שמירה וניקיון, אנחנו קוראים לזה שמירה וניקיון, אבל הנתח העיקרי הוא באמת בענף הניקיון. מסעדות ארבעים ואחרת, בניין חמישים ותשע.

זה מספר קשה מאוד לעיכול. המספר הזה, כמעט חמש מאות תלונות - - -

לא, רגע.

לא תלונות, סליחה.

האכיפה שלנו מבוססת גם על תלונות וגם על אכיפה יזומה. שליש מתיקי החקירה שנוהלו כאן, שליש מהם מבוססים על תלונות ושני שליש היא אכיפה יזומה שלנו. יש לנו יחידת מודיעין, אני יחידת הפניות, לצד היחידה שלי יש יחידת מודיעין, שתפקידה ליצר ממשקים ולבסס מידע בחשדות להפרות חוקי עבודה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין, עם ביטוח לאומי ומיצרים את המידע הזה.

מטורף.

אז זה מבחינת תיקי החקירה והמידע שאנחנו מקבלים. במהלך שנת 2021 הטלנו כנגד ארבעים ושלושה מעסיקי עובדים זרים, שהפרו את חוקי העבודה, עיצומים כספיים בגובה חמישה וחצי מיליון שקלים. אני לא ציינתי את זה כאן, אבל ההפרות העיקריות שעולות הן בעצם במסגרת חוק הגנת השכר, נושא של ניכויים, נושא של הלנת שכר, חוק שעות עבודה או מנוחה, גבול שעות נוספות, אי תשלום שכר מינימום. אלו בעצם חוקים שפוגעים בכיסו של העובד, בסופו של יום, אלו החוקים שפוגעים בכיס של העובד ושם אנחנו גם נותנים את העיצומים הכספיים.

לצד העיצומים הכספיים, אנחנו נתנו מאתיים ואחת התראות מנהליות למעסיקים שהפרו חוקי עבודה. ישנן הפרות במסגרת החוק להגברת האכיפה, שבהן אנחנו נותנים בפעם הראשונה התראה מנהלית. אנשים נוטים לחשוב שהתראה מנהלית היא רק נייר, אבל בפעם השנייה שאנחנו נגיע לאותו מעסיק והוא ביצע את אותה הפרה, הוא כבר יקבל כפל קנס, אז ההתראה המנהלית היא לא רק נייר. זאת אומרת, אנחנו באים, אנחנו מזהירים, אבל דע לך. אז זה מה שחשוב מבחינת ההתראות המנהליות.

עוד משהו שקיים אצלנו בשנים האחרונות הוא, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, בהליכים שלנו אין סעד ישיר למתלונן. לפי המנדט שניתן לנו, אין לנו סמכות להגיע למעסיק, וגם אם מצאנו שישנה הפרה, להכריח אותו להשיב את הכספים לעובד או מסמכים. אבל, במסגרת המדיניות החדשה, שקבענו אותה ב-2016 או 2017, אנחנו הבאנו למצב שבו מעסיק שמקבל עיצום כספי ורוצה לקבל הפחתה בעיצום, כי העיצומים שלנו הם גבוהים, אנחנו מבקשים ממנו לתקן את הליקויים. תיקון הליקויים לא חל רק על העובד שהתלונן או רק על אותם עובדים שבדקנו, אלא על כלל העובדים בחברה, ככל שישנן הפרות כמובן. זו סיטואציה שכולם זוכים ממנו, כי גם למעסיק יש איזו שהיא הפרה בסכום האסטרונומי וגם העובדים מקבלים את הכספים שלהם או את הזכויות שלהם. זה משהו שהוא איזה שהוא סעד עקיף. במקום הזה, חשוב לציין, שבמהלך שנת 2021 הוחזרו למאתיים שישים ושתיים עובדים זרים סכום של מיליון וחצי שקלים, במסגרת אותה מדיניות. אז, זה משהו שאנחנו ככה מאוד גאים בו שאנחנו מקדמים אותו וזה חשוב לנו להמשיך ולעשות את זה.

באיזו מסגרת הוחזרו כספים לעובדים הזרים?

במסגרת המדיניות החדשה. כאשר מעסיק מקבל מאיתנו עיצום כספי, אני נותנת לך ממש ככה בתמצית, שלושים וחמש אלף שקל על כל עובד ועל כל הפרה, את זה אתם מכירים. הוא קיבל עיצום כספי של מיליון שקלים, של חצי מיליון שקלים, הוא בא ואומר חברים, טעיתי, זה לא בסדר, אנחנו מאפשרים לו להפחית את העיצום הזה. יש גובה לעיצום, אני לא אכנס לזה עכשיו, יש בודקי שכר, הוא צריך להגיש לנו דוח מסודר של בודקי שכר, ובתנאי שהוא מראה לנו שהוא תיקן. לצורך העניין, הוא ניכה כספים לעובדים, אנחנו רוצים לראות דוח של בודק שכר, שהכספים הוחזרו לעובדים - - -

- - - את חובת התיקון.

בדיוק.

אוקיי, הבנתי.

במסגרת אותו תיקון ליקויים, אנחנו מאפשרים לו את ההפחתה. לצד כל העשייה, אכיפה וכו', באמת המנהל רואה חשיבות רבה בקיום שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה השונים, עם ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים. רק לאחרונה בחודש מרץ, קיימתי באמת פאנל של אכיפת זכויות, אלעד כהנא השתתף מטעמכם ונציגי כל ארגוני זכויות העובדים. קיימתי את זה בכובע באמת של אכיפה חוקי עבודה, לא רק בכובע של עובדים זרים, אבל שירי ונועה כמובן היו שם והציגו את הפן של הזרים ואנחנו נתנו את המענה. זה איזה שהוא פאנל שאנחנו מקיימים אותו אחת לרבעון, כבר ברבעון הבא אני מקיימת פאנל נוסף.

באמת, כמו שציינתן, הנושא של המאבק בסחר בבני אדם, אנחנו גם משתתפים כמרצים. זאת אומרת, בגלל המצב הביטחוני אז ביטלו את הקורס ששרית פרץ מהמשטרה קבעה, אנחנו היינו אמורים להרצות שם, יש לנו גם מפקחים מטעמנו שמשתתפים. בשבוע הבא יש לנו קורס מפקחים חדש ויש לנו יום שלם שאנחנו מייחדים אותו לסחר בבני אדם. עורכת הדין דינה דומיניץ מגיעה, שירי מגיעה לפאנל, נציגים, שמעון זיגזג, גם נציגים מהמשטרה מגיעים. חשוב לנו במסגרת ההכשרה של המפקחים שלנו להעביר גם הכשרה לזיהוי קורבנות סחר בבני אדם.

אני חייבת לשאול את השאלה, מכיוון שאני חושבת שזה היה די בהתחלת הקדנציה שלי וכהונתה של הוועדה, נשאלה השאלה לגבי פקחים. היה מחסור מאוד מאוד גדול - - -

של מפקחים, נכון.

כן.

אנחנו עוד לא מאוישים בכל התקינה שלנו.

אנחנו עברנו חצי שנה.

לצערנו, המכרזים מפורסמים - - -

אה, המכרזים בחוץ?

יש מכרזים, לא כולם מאוישים. רק ביום ראשון הייתי בירושלים במכרז של מחוז דרום, של איוש מפקחים. אנחנו כל הזמן מפרסמים. התקנים לא מאוישים במלואם. לדעתי, יש לנו מחסור בכעשרים או משהו, אני לא זוכרת את המספר, אני מוכנה לבדוק, אבל התקנים לא מאוישים במאה אחוז. אנחנו עוד לא בתקינה מלאה.

היה מחסור של שלושים בהתחלה, נכון?

ארבעים ושמונה, סתם זה המספר שתקוע לי בראש היסטורית.

כן? טוב. אז אני אבדוק את המספר. אני לא נמצאת כאן עם מספר של התקינה, אבל אני יודעת שלא איישנו עדיין במאה אחוז את כל התקנים.

כי, אחת הבעיות הכי גדולות שלנו, של כל התחום הזה, היא כן מחסור באי אכיפה והסוגיה הזו, השאלה כמה אתן נותנות על זה גז ועושות מה שצריך על מנת שזה - - -

אני יודעת שזה דבר מאוד חשוב למאיר והוא באמת עושה את זה עם שיתוף פעולה עם משאבי אנוש ומקדמים את הנושא כמה שאפשר. אני לא יודעת להגיד לכם בדיוק על הביצוע בפועל של גיוס המפקחים, אבל אני כן יודעת שזה בחוץ.

טוב. אז, תרשמו לפרוטוקול שאני אשמח לדבר עם מאיר דויד על הסוגיה הזו. אני אדבר עם מאיר ודווקא הסוגיה הזו היא מאוד חשובה.

מבחינתי, זהו לבוקר הזה. רק בשורה, כמו שאמרתי, באמת כל מי שרוצה גם קו לעובד וכל הנציגים שנמצאים כאן, אנחנו ממש משתדלים במיוחד היחידה שלי, של תחום פניות, להנגיש את עצמנו. יש לנו גם תא דואר ייעודי, יש לנו קו טלמסר, כמובן הגעה עצמית, שליחה בפקסים, מענה טלפוני, כוכבים שתיים חמש שבע אפס וגם טלפון שהוא קווי, אז מוזמנים לפנות.

מהמם.

תודה.

תודה רבה. שירי, את מנהלת את הדיון, נראה לי. נראה לך הגיוני? את רוצה להמשיך עם הדוח שלך? סיימת?

מבחינתנו, אנחנו את המצגת סיימנו. אני כן אומר שהדוח שלנו, שאני מאוד מקווה שיעלה לאתר שלנו עד סוף השבוע והוא כמובן מונגש - - -

הוא מתורגם?

הוא יתורגם. הוא בהחלט מפרט בצורה הרבה יותר ממוקדת את כל העשייה, וכמובן אנחנו נשמח לעמוד לרשותכם בשאלות, הבהרות. כמו ששרון אמרה, גם פרטי הקשר שלנו נמצאים פה ונשמח.

יופי, מעולה. תודה רבה. עורכת הדין דיאנה בארון, עמותת קו לעובד, בבקשה.

תודה רבה. נעים להכיר, קודם כל, באמת יצא לי לראות את שרון בזום, עם שירי עדיין לא יצא לי עדיין לדבר ולהכיר, אבל אני מאוד שמחה ומברכת על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. זה דיון שאנחנו מאוד שמחים גם להיות כאן, אין הרבה חברה אזרחית כאן אז אנחנו שמחים גם להיות נציגי החברה האזרחית. הנושא של אכיפה, יש באמת איזה שהוא ביזור של סמכויות ובאמת יש סמכויות לממונה. כאשר מדובר על מהגרי עבודה, עובדים זרים, יש סמכויות למנהל האכיפה. לתחושתנו וגם בהתאם לדוחות שפרסמנו בשנים האחרונות, יש הרבה כוונות טובות והרבה רצון טוב אבל עדיין אין יישום של דוחות והמלצות גם בין לאומיות וגם מקומיות ישראליות, שאמורות באמת לאתר ולמקד את האכיפה כך שהיא תבוצע בצורה יעילה ומכוונת לאוכלוסיות מוחלשות, ביחוד מהגרי עבודה, פליטים ועובדים פלסטינים.

מעבר לדוח של הממונה, קראתי גם את דוח מנהל ההסדרה והאכיפה לשנת 2021, שם למשל, אין באמת פילוח של עובדים זרים, עובדים ישראליים, המידע שיש לנו מתבסס על בקשת חופש המידע שאנחנו הגשנו. הבקשה בעצם מתייחסת למספר פעולות האכיפה שבוצעו על ידי מנהל ההסדרה והאכיפה, כי באמת כמו ששרון אמרה, הסמכות להטיל סנקציות על מעסיקים, סנקציות מנהליות או פליליות, נשואה בידי מנהל האכיפה. הגישה של הממונה והפורמט הזה של הסלמה, מסלול הסלמה, בכפוף לשיתוף פעולה מהעובד והרצון של העובד והעובדת, באמת זה המודל הנכון כאשר מדובר בעובדים זרים. כי, באמת, הרבה מהם מונעים מפחד, כי התלות שלהם במקום העבודה זו לא כמו תלות של עובד ישראלי במקום העבודה. אז, באמת הרבה מאוד נמנעים מלהגיש בכלל תלונות או לפנות מלכתחילה, אז פעולות ההסברה והגישו אלו צעדים מאוד חשובים. אבל, בכל זאת, צריך עדיין להבטיח שמסלול ההסלמה הזה מתקיים. אכן, מוטלות סנקציות - - -

איך הוא מבטיח? מה החלום שלך? אנחנו נגשים אותו.

אז, החלום וגם ההמלצות הן תמיד מדברות על אכיפה ארוכת טווח ואכיפה יזומה. אז, כאשר מדברים על אכיפה יזומה, באמת שרון ציינה שחלק מהחקירות נפתחות על בסיס תלונות, אבל תלונות זה באמת פחות רלוונטי למנהל ההסדרה והאכיפה. למיטב ידיעתנו, כמעט ולא מגיעות תלונות על ידי מהגרי עבודה, במיוחד בהיקפים, למשל, לשם השוואה שמגיעים לקו לעובד. הרבה פעמים אנחנו מסייעים לעובדים להגיש תלונות לממונה או תלונות למנהל. אבל, עדיין זה בהתבסס על נגישות של העובדים אלינו, אבל ההיקף פריסה של המנהל צריך להיות הרבה יותר רחב, הרבה יותר מוכוון לאוכלוסייה, שנכון להיום, אין לה הרבה פעמים ידע על הסמכויות שיש למנהל, סמכויות האכיפה, הסנקציות המניעה, ההרתעה, הענישה. אין נגישות שפתית של הטפסים של מנהל ההסדרה והאכיפה. אני ניסיתי לחפש אם האתר נמצא באנגלית, האם נגיש בשפות אחרות, הוא לא - - -

אנחנו נשאל את שרון מה ההתכנות שלכם לגבי הכל. אנחנו רוצות להגשים לקו לעובד את החלום הזה.

בשמחה.

בתור רשות האוכלוסין, אנחנו דואגים לחלק זכותונים לעובדים שמגיעים. בזכותונים בעיקרון מפורסמים גם זכויות העובדים וגם מספרי הטלפון של הממונה והם יכולים לפנות. בנוסף, זה מפורסם בתלושי השכר, אנחנו מחייבים את המעסיקים בתלושי השכר לציין את המספרים, את המספרים של הקו החם שלנו, של סימי. תלונות דרך סימי מועברות אלינו ואנחנו מפנים, במידת הצורך, גם למשרד העבודה והרבה גם מופנות אליהן, גם במגורים מחויבים. אני מדברת יותר על עובדים שמגיעים בהסכמים בילטרליים פחות - - -

כן, זה פחות. למשל, זה לא רלוונטי לעובדות סיעוד.

בעיקרון, הוא כן מקבל זכותון והזכותון גם מפורסם באתר שלנו והוא מתורגם - - -

זה מצוין מה שקרן מציינת, אבל אם יורשה לי, באמת זה שוב חוזר לשורש הבעיה אצל מהגרי העבודה, ההישענות על פניות ועל תלונות היא לא רלוונטית, בגלל זה זה צריך להגיע מאסטרטגיה שמכוונת, קודם כל למחקר. כלומר, איפה האוכלוסיות היותר פגיעות, המוחלשות, אילו מעסקים גם הם בסיכון יתר, אלו ההמלצות של ה-OECD . אחד הקריטריונים של ה-OECD לפיקוח הוא למפות מעסיקים - - -

אנחנו יודעות מהשקף שהיה, אנחנו גם מכירות את זה מתוך הוועדה. יש לנו בעיה מאוד מאוד גדולה בתחום החקלאות. אנחנו כבר מכירות את זה, רואות את זה. מה זה מכירות את זה, לפי כל המידע שמתנקז לתוך הוועדה זו אחת הסוגיות שיש. מבחינת המיפוי, אני חושבת שיש מיפוי, אז השאלה כמה אכיפה יזומה שעורכת הדין דיאנה מציינת. אז, שאלתי את השאלה קודמת של מה עם המפקחים.

אז ברשותך, אני אשיב רק לשני הדברים. לגבי האתר, בצדק, כרגע הוא באמת מפורסם, הוא מונגש רק בעברית והיכולת להגיש טפסים היא באמת בעברית. זה משהו שאנחנו בוחנים בימים אלה, כי זה כבר עלה ממקומות שונים, גם בכובעים של עובדים זרים, אבל גם, לא רק. אנחנו בוחנים את זה מול ממשל זמין כן לתרגם את זה. אבל, לצד זה, יש לנו את היחידה של שירי שמאפשרת את הגשת התלונות גם בשפות זרות. לנו יש את התא טלמסר שלנו, שהוא גם תא טלמסר שניתן להגיש בו תלונות טלפוניות בשפות ואחר כך אני מקבלת את זה כשיקלוט מתורגם. אנחנו משתדלים להנגיש כמה שניתן, ככל שירי מקבלת תלונות שהן בסמכותנו, גם כאשר זה בשפות היא מעבירה אלינו ומשם אנחנו כבר מתרגמים. יש לנו גם יחידה של מתורגמים שאנחנו עובדים איתה - - -

כן, אבל את מפספסת נקודה, יקירה. נניח ואני בבעיה, אז הדבר הראשון שאני עושה הוא ללכת לגוגל. אני מקלידה מילה אחת, גם אם אני מקלידה אותה בטעות, כן? אבל אני דואגת שגוגל כבר שמע אותי, יודע ממה אני סובלת, מה הבעיות שלי, והוא כבר מקליד לי את הבעיות שלי עוד לפני שאני מזהה איך זה נראה, מוגדר וזה. כשעובדת זרה בעצם בשפה שלה, נניח באנגלית, היא תכתוב איזה משהו פגיעה מינית או משהו כזה, והיא תרצה שהדבר הראשון בעצם שיופיע - - הרי כולנו יודעות שמצותתים לנו כמעט כולם. אז קודם כל אם היא בכלל מועסקת בסיעוד או נמצאת בסיטואציה כל כך אינטימית, היא לא תרים טלפון ותגיד, תקשיבו עכשיו המעסיק שלי נגע בי או לא יודעת מה. היא לא תדבר בטלפון או לא תקליט הודעה, אבל היא יכולה לעשות חיפוש והחיפוש שהיא אומרת הוא חייב להיות מונגש בשפה שהיא יכולה להבין אותה.

לחלוטין את צודקת. לכן, ברגע שהיא תקליד דבר כזה, שירי, המענה הראשוני, לכן יש אותו בשפות.

נכון, אבל אני אגיד את מה ששרון אמרה בעצם מקודם, אנחנו מבינים את הבעיה ובאמת עובדים עליה. זאת אומרת, אנחנו לוקחים את זה, אני אפילו לא רוצה להגיד ככפפה שצריך להרים, אלא זה בהחלט משהו שאנחנו חייבים לעשות בזמן הקרוב.

אז אני גם אשמח שנדבר אחר כך על הסוגיה הזו בפרטי.

אז אם כבר מדברים על זה, אני אמליץ גם שאולי שווה להוסיף בטפסי הפנייה של מנהל ההסדרה והאכיפה גם את האזרחות של המעסיק או של הפונה, כי נכון להיום זה לא מופיע בטפסי הפנייה.

אני יודעת. הרי אתם הגשתם לנו את בקשת חופש המידע וביקשתם את החיתוכים ולא ניתן היה להגיש את זה. אלו דברים שנבחנים מול המחלקה המשפטית. יש המון רצונות, ואנחנו מבחינתנו, להפיץ כמה שיותר. אנחנו עדיין מדברים על גוף אכיפה וגוף חוקר, יש לנו סמכויות והנחיות משפטיות ולא את הכל אנחנו יכולים לפרסם, ולא הכל אנחנו יכולים בהקשר הזה. יש דברים ששמורים אצלנו ואנחנו לא יכולים להפיץ אותם. אז, אלו דברים שראיתי שהגשתם בבקשה, השבתי לכם הכי מפורט שניתן, קיבלתם טבלאות אקסל. יש דברים שאנחנו כרגע לא יכולים - - -

טבלאות יפיפיות. אני רק אגיד, יש לי אותן מודפסות איתי.

נהדר. סוגיה קטנה רק שדיברת על הנושא של היזום, אני כן חייבת לומר, ורואים את זה בנתונים, מנהל ההסדרה והאכיפה הוא לא הולך בעיוור, הוא לא מסתמך רק על תלונות. אתם ראיתם גם בתיקי החקירה, יש מאתיים ארבעים תיקי חקירה בענף החקלאות.

כלום ושום דבר, כלום ושום דבר. זה גרגיר - - -

יש לך מידע?

לכם יש מידע.

לא, אז אני תמיד פונה לכל מי שיש מידע, בשמחה תציפו אלינו.

נמצאת יחידת המודיעין נמצאת אצלכם, המידע לא צריך להיות אצלנו.

יחידת המודיעין שלנו, נכון. קודם כל, יש תמיד לאן להשתפר. אני תמיד אומרת שכל מה שנאמר כאן בשולחן, אני מקבלת בברכה ואני גם אעביר הלאה גם למאיר הממונה שלי וגם ליחידת המודיעין שהיא הקולגה שלי. תמיד אני חושבת שיש לאן עוד להשתפר, אני רק אומרת, שליש מהאכיפה שלנו מבוצעת על ידי תלונות ושני שלישי על ידי אכיפה יזומה. מרבית תיקי החקירה באמת מבוצעים בחקלאות. בשמחה כל מידע שיש לכם, אנחנו נשמח לקבל ואנחנו גם עושים את העבודה שלנו. אנחנו יודעים לעבוד עם הרשויות השונות, עם ביטוח לאומי, עם רשות האוכלוסין, עם רשויות המס, אנחנו עושים אכיפה משולבת. לא ממזמן נתתם לנו מידע על איזה שהוא חקלאי במושב ג'ת ועשינו שם אכיפה יזומה יחד עם מנהל הבטיחות, ששייך לנושא של בטיחות בעבודה, עשינו שם באמת מבצע יפיפייה מתלונה אנונימית שהעברתם אלינו.

אני רוצה אולי להוסיף מילה גם בהתייחס לאמירה של יושבת הראש לגבי התקנים. מה שנקרא, אני רוצה לעשות ספויילר, גם אם כל התקנים ימולאו, ואני אפילו אגיד יותר מזה, גם אם אנחנו נכפיל פי שניים את כמות התקנים, זו טיפה בים. הרי, אנחנו מדברים כל המשק הישראלי, זה הרבה מאוד עובדים, זה הרבה מאוד מעסיקים. לכן, גם אם יהיו לנו פי חמישה יותר מפקחים, בסופו של דבר, המרכיב הבלתי נפרד מהעניין הזה הוא שאנחנו מקבלים, שוב, מהשותפים שלנו, אני לא סתם ציינתי את שיתופי הפעולה שהם קריטיים לעבודה שלנו, ככל שאנחנו מידע מגורמים כמו קו לעובד, כמו ההסתדרות, שמציפים לנו את אותם מקומות שיש בהם בעיה, אז אנחנו גם יודעים למקד את האכיפה היזומה. זה נורא נורא חשוב.

כן, אני נוטה להסכים איתך, אבל לצערי הרב יש לנו ארגון אחד כמעט שמאוד מאוד עובד ופעיל, קו לעובד, ויש לנו את ההסתדרות אבל בסופו של דבר, כאילו לצערי הרב, אי אפשר, אנחנו משרדי ממשלה מתוקצבים, כן? אי אפשר להשוות את משרדי הממשלה - - -

ברור.

להשוות אותם לגוף אזרחי, שהוא עובד מצוין. אני לא טוענת שאתם מסירים מעליכם את האחריות, אני כן חושבת שהעבודה המשותפת היא מדהימה וחשובה, אבל עדיין אני חושבת שכן חסר פיקוח. כאשר אנחנו בכבישים רואים שיש יותר משטרה ויש יותר אכיפה, אנשים מסתדרים לעצמם, אבל זה מה שצריך לעשות. אני חייבת לציין שלפעמים אני כן מטיילת בארץ, אני כן מגיעה ובוחרת להגיע מקומות מאוד נידחים, ואני חייבת לציין שאני רואה עובדות ועובדים זרים שהגיעו לעבוד בחקלאות והם ממש לא עובדים בחקלאות.

זו אחת הסוגיות שאני רואה אותה, אני מתבוננת בה, וכמה פעמים ניסיתי לדבר עם אותם עובדים זרים ואין שם עם מי לדבר, כנראה האנשים האלה לא מדברים עם אף אחד, לא עברית, אפילו בסיסית, אין שם. אין תקשורת בסיסית באמת ברמה הכי בסיסית, אנגלית אין כלום שם ואני לא דוברת שפה אחרת מעבר לשלוש שפות שיש לי. אז, אני אומרת, כן, יש היעדר פיקוח, עכשיו נכון אלו מרחקים מאוד גדולים בארץ, אבל זה אחד הדברים שצריך לקחת אותם בחשבון, אני לא מוותרת על זה. כן, אדוני אתה מנסה בסבלנות רבה וככה במרשים מאוד, מי אתה ומה אתה רוצה לספר לי?

אני מזכיר חטיבה ארצית של עובדי החקלאות בהסתדרות. אז, קודם כל, אני רוצה לחלק את הנושא לשניים, אחד הוא העובדים הזרים והדבר השני הוא העובדים הפלסטיניים, שהם עובדים זרים אבל הם בפעילות אחרת לחלוטין. לגבי הפעילות שעושה משרד הכלכלה, אני רוצה להגיד שיש שם פעילות, רואים את הפעילות, מרגישים את הפעילויות וכל הכבוד. עשינו יום עיון, היינו אצלכם ביום עיון, היה נהדר, חבל שקורונה עצרה את התהליך, כי היה מאוד יפה. אני מבקש מכם, למען העובדים האלה, אנא בוא נעצור את הדבר הזה ודברים מהסוג הזה עובדים מהסוג הזה - - -

מה זה הסוג הזה, מה היה שם?

יום של פעילות. היה יום עיון משותף של משרד הכלכלה, של ההסתדרות, של המעסיקים בנושא של עובדי החקלאות. העלנו את כל הבעיות במשך יום שלם, היה מעולה.

אלו היו שולחנות עגולים בנושא של סיעוד וחקלאות, ששני הנושאים שעלו על הפרק היו הנגשה של זכויות לעובדים, הנושא השני היה בידוד חברתי.

בנוסף לכך, צריך להגיד את האמת, הכוכביות שאנחנו נותנים לא עוזרות להם. לעובדים בערבה, עשרות אלפי עובדים בערבה, הכוכביות היחידות שהם רואים הן בשמיים.

מה זה כוכביות, מה אתה מתכוון?

כוכבית מספר ותתקשרו - - -

כוכבית שתיים חמש שתיים.

הם לא יודעים למי להתקשר - - -

כן, כן, אני מסכימה לחלוטין.

זה יפה לנו, אבל בעצם זה לא עוזר. אנחנו כהסתדרות היינו רוצים להציף אתכם בתלונות, למרות שאנחנו יכולים לטפל בלי להציף את התלונות. אנחנו עושים ועדות פריטטיות, שזה מה שהתכוונתי לעובדים הפלסטיניים, אבל לגבי העובדים בחקלאות, העובדים במיוחד התאילנדים, שאין לנו מידע איפה הם - - -

נכון.

האם אי פעם ממישהו ממשרד הכלכלה, ממשלת ישראל, כאשר נוסעים לאילת, לימי עיון, עצרו ליד חממה לראות מי עובד בפנים?

עשיתי את זה וראיתי, ואני אומרת לך המצב מאוד מדאיג, מאוד.

אני מוריד את הכובע בפנייך, כי אנשים לא עושים את זה, אנחנו צריכים לעשות את זה. אני מוכן, כאחראי על הנושא, כן להגיע לשם, אבל אני רוצה לדעת לאן ומי, אנחנו לא יודעים.

נכון, כתובת.

למשל את דיברת על עובדים שעובדים בדברים אחרים, פעם הוזמנתי למסיבה אצל מישהו חקלאי במושב, הבחורה ששירתה שם את כולם הייתה עובדת חקלאות. הוא שילם לה משכורת של שכר מינימום והוא השתמש בה, זה נושא אחד. הנושא השני, מעבירים עובדים ממשק למשק, אף אחד לא יודע כלום, שום דבר. חגים, העובד התאילנדי בערבה יודע שיש להם ראש השנה ושמגיע לו יום חג? הוא לא יודע בכלל שזה יום חג, לא שמגיע לו. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. ראינו פה את הנתונים, מאתיים ארבעים, מאתיים חמישים תיקים וכלום ושום דבר.

זו עבודה קשה, אני לא מזלזל, אל תיקחו אותי לכיוון הזה, אני אתכם, אבל זה כלום. רק לסבר לכם את האוזן, עובדות משק בית, לא עובדות זרות, ב-2019 לפני הקורונה, בהסתדרות הגיעו שמונת אלפים חמש מאות תלונות בטלפונים, מה זה המאתיים ארבעים האלה? זה כלום. אתן עושות עבודה נהדרת, אבל עד שלא נדע, וזו כן העבודה שלנו, למרות שאנחנו מטפלים בחברי ההסתדרות, כן? אבל גם עבודה שלי לאגד אותם, לתת להם את התנאים, לתרגם להם, אבל תנו לנו את האפשרות.

מה זה תנו לנו? מה אתה מבקש, מה אתה רוצה?

תגידו לי פועל. אני לא יכול להגיע אליהם, אני לא יודע איפה הם. שיגידו לי, שיתנו לי רשימות, שידברו איתנו בשיתוף פעולה. נוחתים בארץ אלף איש, איפה הם? באיזה משקים הם נמצאים? אנחנו נדאג להגיע אליהם.

אוקיי, אז חכה תמתין.

אני רק אומרת, שבהקשר הזה שווה לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה, הם נותנים היתרים לכל החקלאים, אולי שווה. אני לא יודעת אם אתם מנגישים את המידע הזה.

בזמנו אני ביקשתי את הרשימות וקיבלתי, אבל מה שמות של משקים אני יודע איפה?

שנייה, פיצ'י, רשות האוכלוסין וההגירה. מה את אומרת? יש דבר כזה? זה נחשב מידע פרטי, שאתם לא יכולים להעביר את המידע להסתדרות, מה את אומרת על זה?

אנחנו האמת לא ידענו על זה, אתה פנייה?

הייתה פנייה. קיבלתי רשימה לפני שנה וחצי.

לא, פנית לרשות האוכלוסין על מנת לדעת איפה הם מוחזקים?

כן, כן. קיבלתי שמות של חקלאים, אבל איפה הם, מי הם? מה, אני אחפש ב-144 מי הם?

אני לא מכירה את הפנייה הזו.

טוב, אז אנחנו נצא בקריאה לגישור בין ההסתדרות לבין רשות האוכלוסין. נא להעביר את המידע, זה יהיה גם בסיכום. כלומר, אם זה מתאפשר ואם לא מתאפשר, תסבירו לנו למה זה לא מתאפשר.

זהו, יכול להיות באמת שמידע כזה לא ניתן להעביר, אלא אם כן זה מידע שלא פוגע בהגנת הפרטיות, ואז באמת, כמו שאתה אומר, קיבלת מידע אבל הוא קצת עמום.

טוב, אנחנו נבדוק את זה ואנחנו נבקש להעביר את המידע, ואם לא אז תסבירו לנו למה, בסדר?

לגבי עובדי החקלאות הפלסטיניים, אני רוצה להגיד ששם דווקא כן פונים אלינו דרך העבודה שההסתדרות עושה במחסומים ומגיעים אלינו עובדים. קיימנו ועדות פריטטיות לא פעם ולא פעמיים, הרבה פעמים ועדות פריטטיות, כי זה מונע בתי משפט, זה מונע הוצאות מיותרות וזה משתלב בדרך שלנו על מנת להגיע להבנות ולהסדר למען העובדים והזכויות שלהם. לא פעם אחת העובדים קיבלו את הזכויות שלהם. בהסכמים הקיבוציים שלנו, נותנים דגש מאוד רציני לנושא של העובדים הפלסטיניים בהגעה שלהם לעבודה. יש בזה קושי, כיוון שאין שם תחבורה ציבורית על המחסום, אנחנו נותנים כן דגש, עוד מעט חותמים הסכם קיבוצי חדש שנותן עוד יותר דגש לנושא הזה ולחשיבות.

אז תחכה לפני החתימה, אני מאוד רוצה לדבר על זה אבל לא פה. אנחנו נדבר על זה, נא לרשום שאני אשמח ללוויין על מה שאתם מקדמים בכל העניינים שקשורים בעובדים זרים בכלל, ובחקלאות ובפלסטינים גם בפרט. כלומר, בסוגיה הזו של באמת המעברים, הנסיעות ומה קורה שם, די מדכא.

כל נושא שיאיר את עינינו, אנחנו נשמח.

טוב, יופי, מעולה.

עו"ד עבאדי, כיף חאלכ?

אלחמדוללה. גברתי, על פי ההסכם הקיבוצי - - -

שעוד לא נחתם.

לא, הסכם קיים. מה שייחתם עוד שבועיים הוא הסכם חדש, חידוש של ההסכם הקיים.

חדש, חידוש ואתה מכיר אותו?

כן, כן. בהסכם הזה יש מנגנון של ועדות פריטטיות. אנחנו בכל שנה מטפלים בין אלף חמש מאות לאלף שש מאות מקרים של ועדות פריטטיות של עובדים שבאים ליישוב סכסוכים ומחלוקות בין העובד לבין המעסיק שלו. רוב התלונות - - -

מה זה הסכסוכים האלה, זה נשמע לי מגעיל.

אלו תביעות.

כן, אבל זה קיים בענפים אחרים או שזה רק בין הפלסטינים לישראליים, כי אנחנו - - -

בחקלאות יש ועדת פריטטית, בבניין זה חובה. לפני שיפנו לבית הדין, הם חייבים לעבור קודם כל דרך הוועדה הפירטטית.

אני רוצה להגיד משהו. אני עו"ד מההסתדרות גם כן.

שלום. אולי ניתן לו לסיים ואז אני אתן לך רשות דיבור?

לא, זה מענה לשאלתך, אבל אין שום בעיה.

מדובר בסעיף 75 של ההסכם הקיבוצי שחל כאן על כל העובדים בענף הבניין, לא משנה אם הם חברים בהסתדרות או לא חברים בהסתדרות. על פי החלטת בית הדין, אנחנו הארגון היציב בענף הבניין. הוועדה הפריטטית תוקם בהסתדרות, הוקמה בהסתדרות. אנחנו מטפלים מדי שנה בכמעט אלף וחמש מאות תיקים שחוסכים מהם לפנות לבת המשפט ומסיימים אותם שם. הפיילוט היה מאוד מאוד מוצלח ובסדר גמור, עשינו - - -

מי אמר שזה היה בסדר גמור? אתה?

עשינו ניסוי גם העובדים וגם המעסיקים וגם להתאחדות - - -

יש משוב?

כן, הקרן לעידוד ענף הבנייה הכינה משוב וכולם היו מרוצים אצלנו. אפילו בירושלים ביקשו להכניס את זה אליהם גם כן.

בירושלים?

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בירושלים. אני הייתי ב-31 במרץ שם ליום ניסיוני, היה מוצלח, היה מדהים. אנחנו תוך כמה חודשים נקים ועדת גם כן בירושלים - - -

רגע אדוני, אתה מדבר איתי על דברים שכאילו לא שמעתי אותם פה, לצערי הרב. אני רוצה להוציא הנחיה פה לפרוטוקול, שהעניינים האלה של מה שקורה בהסתדרות, ועדות, מקימים וזה אני רוצה - - -

זה בית משפט לכל דבר ועניין. שני שופטים יושבים - - -

בסדר, אבל אני רוצה לדעת על זה, אם אני יכולה להחליט על חובת יידוע, עדכון, תשלחו מכתבים. תגידו, היי גברתי, עשינו.

בשמחה רבה. אנחנו גם פותחים עוד ועדה בבאר שבע להנגיש את העניין הזה לכל הארץ. זה ללא עלות, העובד לא משלם שקל אחד, הכל בחינם מההסתדרות וקרן לעידוד ענף הבניין והתאחדות הקבלנים, משם עולות התלונות, זה מה שאני רואה. אני יושב בוועדות כפוסק שם, משם עולות הבעיות של העובדים, את תנאי הלינה שלהם, את תנאי - - -

מה אתה עושה איתם, אתה עושה איתם גישור או שאתה מעביר את זה הלאה? יש לך קשר עם משרד הכלכלה?

אני מעביר אותם לסניף ההסתדרות שלנו הקרוב בתל אביב ושם הוא בודק אם אפשר לפתור את הבעיה, הם פותרים את הבעיה עם המעסיק. אם לא נשאר לפתור את הבעיה למעסיק, הם מעבירים - - -

כאילו נשמע לי יש הזדמנות מעולה. מה הבעיה שם?

אין שום בעיה.

אין בעיות.

לא, זה לא עניין של בעיה, כמו שאמר הנציג של ההסתדרות, זו בעצם איזו שהיא טריבונל משפטי לכל דבר ועניין שמתנהל בהסכמה בין ההסתדרות לבין המעסיקים. זה לא סותר, זאת אומרת אפשר לעשות את זה גם בשותפות וכמובן שהם יכולים להפנות אלינו והשתמש בסמכות שלנו לעשות גישור. זה חי ביחד.

זה לא היה שם ולא ידעתי, זה לא לרצות לדעת? אנחנו לא נמצאות בסיטואציה הזו, שבעצם קורים דברים, מתנהל בית משפט לכל דבר. את אומרת בעצם שבית המשפט הוא מוסמך ותקין, כן?

כן. אלו יחסי העבודה הקיבוציים - - -

סבבה. את אומרת אם זה מתנהל שם ולא מיידעים אותי, אז אני לא יודעת.

זה לא בדיוק שלא מיידעים, אלא בעצם יש לנו במסגרת יחסי העבודה הפריטטיים הרבה מאוד כבוד לרצון הצדדים למערכת יחסים קיבוצית ולהתנהל באופן שהענף מתנהל. כן יש לנו קשר עם ההסתדרות, בעיקר עם הילה שנמצאת כאן. ההסתדרות מכירה אותנו, זאת אומרת זה לא שאין לנו הידברות ושיח, אבל המקום הזה של ועדות פריטטיות זה מקום שאנחנו לא כופים את עצמנו עליהם. זה מקום שאפשר להיעזר בסמכויות שלנו, אנחנו בהחלט נכונים לסיוע.

אתן מקבלות, נניח, מדי שנה איזה עדכון כזה דיווח ששולחים אליכם, בשביל להבין אילו סוג של בעיות באמת, בשביל לעשות איזה שהוא סוג של פילוח, על איזה דברים יש בעצם את סכסוכי העבודה, קצת להתייעל. אני קצת הולכת לדיאנה שאומרת שצריך להבין יותר את השטח, להבין בדיוק מה האזורים, מה הדרמה הגדולה, איפה המשברים הגדולים.

אחת מהדרכים שלנו באמת לעשות את זה, זה כמו באמת הכנס שהוצג פה מקודם, אותו שולחן עגול שאנחנו ביקשנו לעשות. הבאנו את כל בעלי העניין, אנחנו קוראים לזה בעלי עניין, בעלות עניין, בין אם אלו מעסיקים ובין אלו מועסקים או בין אילו משרדי ממשלה שישבו סביב השולחן וכל אחד יציף את הדברים כפי - - -

אני רוצה לדבר על אחת מהתוצאות של הכנס הזה, שזו האיגרת על מגורים נפרדים לעובדות בחקלאות. זו איגרת שפורסמה גם - - וגם לכל הלשכות. אלו חלק מהדברים שעלו בתוך השולחנות העגולים.

אני מבינה. אוקיי, אדוני סיימת?

גברתי, רציתי רק להמחיש ולהנגיש את המידע לגברתי. אחת הבעיות שעלתה שם הייתה העובדים האוקראינים שהתלוננו על תנאי הלינה שלהם. הלכתי באיזה יום שבת לשכונת התקווה, אני ראיתי אותם שבעה, שמונה אנשים לנים בחדר אחד, בלי מיטות, בלי חלונות, במרתף, עם רטיבות, בלי מטבח, אלו תנאים - - -

מה עשית עם המידע?

העברנו את זה למרחב תל אביב ומטפלים בזה מול המעסיק. בנוסף, אני חושב שהוגשה תלונה לזרוע האכיפה במשרד הכלכלה בעניין הזה. זה חדש, היה ממש בשבועיים האחרונים.

והעובדים היו צריכים בעצם להגיש תלונה?

אני לא יודע, את האמת. מרחב תל אביב יש שם מזכיר איגוד מקצועי, דובר השפה האוקראינית, היא במקור מאוקראינה והוא טיפל בהם. אני לא יודע עדיין לאן הגיע. משם, אנחנו לוקחים את הבעיות מהוועדות. כל שנה אנחנו מטפלים באלף שש מאות, אלף חמש מאות תיקים כאלה. בנוסף, בכתב התביעה אפשר להבין ממה הם סובלים, מה הבעיה שלהם, האם זה רק בשכר או גם תנאי המחייה, בהסעה או באש"ל. הוא מתאר את כל הבעיות שלו בכתב התביעה, כאשר הוא מגיש כתב תביעה לוועדה הפריטטית כנגד המעסיק שלו.

אני אשמח לקבל איזה סוג של דוח, נניח מהשנתיים האחרונות מההסתדרות, תוציאו לי בבקשה דוח. תפלחו, תגידו לי הגיע אלינו מאה חמישים תלונות, גישורים ופשרות. תעשו לי פילוח של נתונים.

לא, לא אנחנו גומרים. כמעט תשעים אחוז מסתיימים אצלנו בפשרה, הכל בפשרה מסתיים. אבל, על התוכן של התלונה - - -

כן, בדיוק. תודה רבה. כן גברתי.

אני רק רציתי להוסיף על דבריו של ואאיל, שהוועדות הפריטטיות קיימות פשוט בעיקר בענפים שאנחנו יודעים שיש בהם אתגרי אכיפה מיוחדים, בסדר? אנחנו לא באים להחליף אף בעל תפקיד ממשלתי, אלא לתת עוד כלי שנגיש לעובדים, על מנת להגיע לפתרון של מחלוקות אל מול מעסיקים. כמובן, שיש מקרים שלא מגיעים אלינו, כמו שיש מקרים שלא מגיעים אליהם ולהיפך. כמו שוואאיל התחיל להגיד, אנחנו באמת בתהליך של להרחיב את הפיזור הגיאוגרפי של הוועדות הפריטטיות, על מנת להגביר את ההנגשה שלהם עבור העובדים. בנוסף, הן קיימות בענפים נוספים גם בשמירה ובניקיון, לא דווקא על עובדים זרים, אבל זה עדיין דבר שקיימים לעובדים בענפים שיש בהם קשיי אכיפה.

מהמם.

אני אשמח להעלות איזו שהיא נקודה בקצרה מאוד. אנחנו ציינו את זה פשוט בנייר העמדה שלנו ואולי שווה לציין או לשאול את זה כאן, לגבי העברת המידע מהמוקד של סימי למנהל ההסדרה והאכיפה, מכיוון שאני לא בטוחה אם זה הוגש לוועדה גם כחומר רקע, אבל בדוח השנתי של סימי, אז מפורטות התלונות שהועברו לבירור למנהל ההסדרה והאכיפה, בין היתר, בנושא שכר. יש שם איזה שהוא פער בנתונים. מה שאנחנו ראינו זה בעצם שמתוך שש מאות שמונים ואחת פניות שהגיעו לסימי בנושא שכר, רק מאה ארבעים וארבע הועברו למנהל ההסדרה והאכיפה. אז, בעצם מה שנשאל כאן הוא מה עלה בגורלן של הפניות שלא הועברו. הרי, סימי לא מוסמכת לטפל בפניות שכר, זה בסמכות מנהל ההסדרה והאכיפה.

אני יודעת שאנחנו גם קיבלנו פניות, אבל לא ברמה של מאות, ברמה של - - -

לא, אתם נכללים יחד איתם. מאה שישים ומשהו זה נכלל איתם, אבל בסימי היא צריכה להשיב.

אז באמת יש את קו הפניות שלנו כרשות האוכלוסין וההגירה. אז, חלק מהפניות שהן גם נוגעות לשכר הן מטופלות על ידי הרכזים שהפניות מגיעות אלינו, הרכזים מנתבים את הפניות. אם יש פנייה שיכולה להיסגר בטיפול של רשות האוכלוסין וההגירה, אם זה מול התאגיד, אם זה מול הלשכות הפרטיות, אז הן מטופלות על ידינו. ככל שזרוע העבודה היא שותפה בטיפול הפנייה, אז אנחנו מעבירים את הפניות.

פנייה על שכר יכולה להיות גם כמה אני צריך לקבל, אז זה יכול להיות יותר של בירור מידע ולא רק דווקא שיש - - -

בדיוק. כשבעים אחוז מכלל הפניות שמגיעות בעצם למוקד שלנו, זה בעצם נוגע לבירור של המידע. רק שלושים אחוז הן פניות אחרות, ואז בעצם אם יש פניות שכר שלא צריכות לעבור לטיפול של זרוע העבודה אז הן לא מעברות ומה שאנחנו יכולים לסגור ולטפל ברמתנו, כמנהל עובדים זרים וכרשות, אנחנו עושים את זה.

אז אפשר להבהיר, אז סימי גם יש לה ידע מקצועי לתת לעובדים שפונים אליה גם בנושא שכר?

לא, היא בעצם מתפעלת את הקו שלנו. יש את הרכזים שלנו והם מנתבים את הפניות ליחידות המקצועיות שלנו, זה זה בעצם.

כאילו לא עונה מוקדן ומתחיל כן להתדיין על תנאי שכר וזה, כי הם לא, אבל הם מנתבים.

הם מקבלים את הפניות ויש - - -

ואז מישהו חוזר אליהם. לא שאני נציגה של סימי, כן? אבל נראה לי זה - - - . מה מדאיג אותך, דיאנה.

לא, זה לא עניין של מדאיג, זה פשוט עניין של להבין האם בפניות שמגיעות אליהם הם גם מוסרים מידע והאם המידע שהם מוסרים הוא בעצם מסונכרן עם המידע שנמסר על ידי זרוע העבודה או - - -

אני לא יודעת לומר בוודאות מה הם מוסרים, אני רק יודעת לומר שבתחילת הדרך של סימי הם עברו אצלנו, ביחידה אצלי, הדרכות, כולל שאלון שאני כתבתי אותו מה לתשאל את העובד, אילו דברים, על מנת שאנחנו נקבל את המידע הטוב ביותר שיכול לבסס חשד להפרה. שוב, סימי כבר עברו הרבה הרבה גלגולים והתחלפו שם אנשים, אבל אני מניחה שהשאלון הזה עוד קיים ומישהו מעביר את המידע. האמת, שמאז הקורונה לא ביצענו הדרכה כזו, אבל זה משהו ששמנו לנו לבצע איזו שהיא הדרכה. אני לא יודעת לקחת את האחריות על מה נאמר בפועל, אני כן יודעת לומר שאנחנו ביצענו לפחות פעמיים הדרכות לעובדים הוותיקים של סימי.

אוקיי, אז אנחנו נקרא להם לבצע הדרכה בהקדם האפשרי. נגמרה הקורונה, חזרנו לחיים, איזה כייף, תענוג גדול. זו הזדמנות מעולה לשמור על זכויות אדם. טוב, אני רוצה להגיד ממש תודה ולסכם את הדיון, ולהגיד ככה, אני מסכמת את הדיון של פעילות זרוע העבודה ומשרד הכלכלה לשמירת זכויות העובדות והעובדים הזרים לשנת 10 במאי 2022, 2021. הוועדה מבקשת לקבל ממנהל ההסדרה, אכיפה וזרוע העבודה עדכון אודות איוש תקני המפקחים. דבר שני, הוועדה מבקשת מזרוע העבודה לתרגם לשפות העובדים את טופס הפנייה המקוון באתר מנהל ההסדרה והאכיפה, במיוחד אני חושבת שאנגלית הכרחית וחומרים נוספים שרלוונטיים לעובדות ולעובדים הזרים.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להעביר להסתדרות את המידע אודות המשקים החקלאיים של העובדים הזרים, ככל שאין מניעה בהוראות הדין. הוועדה מבקשת לקבל מההסתדרות מידע על התלונות שהתקבלו והליכים שהתקיימו במסגרת גישור בוועדות הפריטטיות בשנתיים האחרונות. אני ממש רוצה להגיד תודה רבה רבה. הלוואי שירבו הדיונים שבהם ניתן לכנס משרדי ממשלה, שבאמת לוקחות על עצמן את הדיווח השנתי, להציג אותו ולפתוח אותו לדיון וזה דורש הרבה אומץ ופתיחות. ככה, לשים את עצמכם באמצע השולחן ולהגיד זה מה שעשינו, זה מה שחסר, לקבל ביקורת ולנהל דיאלוג. אז, כל הכבוד לכם ממש. תודה לשרת הכלכלה ברביבאי על ההזדמנות, שהיא בעצם אפשרה לדוח הזה להיות כאן. אני רוצה להגיד לכם כל הכבוד לכם, שנה טובה ואביב שמח. שלום.


הישיבה ננעלה בשעה 11:19.