פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הבריאות
10/05/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 11:38

במסגרת ציון יום הגליל בכנסת: על סדר היום: פיתוח וטיוב רפואת החירום באזור הגליל

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר
עלי סלאלחה

אורלי לוי אבקסיס
ענבר בזק
יעל רון בן משה
אופיר כץ

קטיה קיל - מנהלת תחום פיקוח ורישוי אמבולנסים, משרד הבריאות

ד"ר יקיר קאופמן - מנהל המחלקה לנהלים וסטנדרטים, משרד הבריאות

אודי גלבשטיין - מנהל תחום, משרד הבריאות

יעקב שטרן - עו"ד, יועץ ליו"ר ועדת הבריאות

גאיה עפר - צוות בריאות באג"ת, משרד האוצר

תמר צ'ין - אגף תקציבים, משרד האוצר

דוד איל שמואלי - ראש המעוצה המקומית כפר ורדים, מרכז השלטון המקומי

בני בן-מובחר - ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, מרכז השלטון המקומי

רונן בשארי - תמ"ג, ראש אגף מבצעים, מגן דוד אדום

אביחי שטרן - עו"ד, ראש העיר, עיריית קריית שמונה

אלי ברדה - ראש עיריית מגדל העמק ויו"ר אשכול הגליל

לי-את כהן - מנכ"לית, אשכול גליל מערבי

שלמה בוחבוט - אשכול גליל מערבי

ד"ר מרכדי דיין - מנהל מחוז צפון, שירותי בריאות כללית

עלי נעמה - מנהל חברה אזור הגליל, איחוד האמבולנסים בישראל

אפי פלדמן - מנכ"ל איחוד האמבולנסים בישראל

מאלכ שחאדה - מנהל חברה אזור גליל, איחוד האמבולנסים בישראל

בועז יוסף - ראש עיריית טבריה

גבי נעמן - ראש מועצת שלומי

אופיר שיק - יו"ר לב בגליל

לב ארן - רכז, הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל

גלעד סולומון - איחוד הצלה

מושיקו מוסקוביץ - ראש אגף מבצעים, איחוד הצלה

פרופ' ניסים בן דוד - נשיא המכללה האקדמית

עידן גרינברג - יו"ר רשות הרים כינרת

אורי גולדשטיין - סמנכ"ל בכיר - לתכנון ובינוי, משרד הבריאות

אבי פיץ - רען תקציבי אטל מזי ופיקודים, משקד הביטחון וצה"ל

דוד מריזאן - מנהל חברה אזור טבריה, איחוד האמבולנסים בישראל

הילה נצר טומקינס - סגן רופאי מחוזי, מחוז צפון, מכבי שירותי בריאות

חפציבה בוחבוט ספירט - חברת פורום ויזמת הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

ולריה ורבה - חבר תרגומים

על סדר היום: פיתוח וטיוב רפואת החירום באזור הגליל

צוהריים טובים לכולם, אנחנו שמחים לפתוח את הדיון של ועדת הבריאות היום בנושא פיתוח וטיוב רפואת החירום באזור הגליל, חלק מיום שבאמת לבקשת חברי הכנסת ולבקשת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שמתייחסת גם לשדולה לצמצום הפערים בבריאות בין מרכז לפריפריה ובקשה לדון בנושאים של פיתוח וטיוב רפואת החירום באזור הגליל, הרחבת שירותי הרפואה מרחוק, דיגיטציה במתן שירותי הרפואה, רפואה דיגיטלית. תראו, אחד הדברים שהוועדה כאן באמת שמה לה לדגל זה צמצום פערים בבריאות בין מרכז לפריפריה, ולא רק בין מרכז לפריפריה אלא בכלל גם פריפריה חברתית-גאוגרפית, לא רק גאוגרפית אלא גם חברתית שנמצאת במרכז מדינת ישראל. אנחנו משתדלים לעבוד בזה הרבה, גם אם זה קשור לתקנות מכשירים ומכשירים שאנחנו מנסים לסייע והיה כאן לא מזמן ויעל הייתה שותפה לזה בבית החולים לגליל בנהריה ובמקומות נוספים.

גם חבר הכנסת אופיר כץ.

גם חבר הכנסת אופיר שנמצא כאן, גם בהקשר של בית חולים העמק בעפולה שקיימנו כאן דיון גדול ואנחנו גם נצא עוד מעט לסיור בבית החולים מטעם הוועדה, וגם באופן אישי יצא לי לעשות סיור פתע במקום. גם באשר לרפואת החירום וארגוני החירום שנמצאים כאן, מד"א, איחוד הצלה, אמבולנסים פרטיים וכדומה, שיודעים שזה נמצא על סדר יומה של הוועדה כדי לצמצם את זמני ההגעה בזמן חירום. גם קטיה שנמצאת כאן מטעם משרד הבריאות ומלווה אותנו בדיונים האלה.

בקיצור, אנחנו עושים אי אלו צעדים, בנוסף כמובן לשירותים דיגיטליים שאנחנו חושבים שנכון לפתח, אבל זה לא מסיר את האחריות באמת מעצם העובדה שבסוף בסוף צריך לתת שירותי רפואה ולאפשר את הנגישות שלהם ואת הזמינות שלהם, וזה בהחלט כולל גם מענקים לפריפריות וגם הבאת כוח אדם איכותי לפריפריות. וכלל שירותים שאמורים להיות שם שהרבה פעמים לא נמצאים כמו בתי חולים שיקומיים, כמו עזרה נוספת כזו או אחרת. אני יכולה לומר לכם שגם בנושא מרכזי העל שאנחנו מדברים עליהם ועלה כאן לא מזמן הדיון של בית חולים העמק, ודיברנו על כך שבתי החולים בצפונה של מדינת ישראל כל אחד מתעסק ומתמחה בתחום מסוים ואין בית חולים אחד שמהווה מרכז על שיכול להוות מענה לטראומה מורכבת כאשר בן אדם חס וחלילה נפגע וגם בזה אנחנו מתכנסים ומנסים לקדם.

אז אני רוצה לברך אותך גם חברת הכנסת יעל רון בן משה, גם טטיאנה מזרסקי, אופיר כץ, ענבר בזק, אופיר סופר, כל מי שבאמת שותף ליום הזה, לציון יום הגליל בכנסת ובוועדות השונות. אנחנו נעבוד גם על נושא של קיצור תורים, יש לנו דיון בשבוע הבא שיתרכז בקיצור תורים בתחום בריאות הנפש אבל לא רק. חיזוק כוח אדם במקצועות הבריאות ומתמחים ברפואה, אנחנו יודעים שכוח אדם במערכת הבריאות זאת אחת הבעיות הגדולות באמת במערכת הבריאות היום. חיזוק מרכזי הרפואה בקהילה, יש תוכנית יפה מאוד שנקראת "ספירת הסוכרת". אני לא יודעת מי מכם מכיר ושותף, אבל באמת הרבה מקומות בגליל ורשויות כבר נכנסו לתוך הפרויקט הזה והפיילוט הזה, ואנחנו עתידים ורוצים להרחיב אותו. וכן חיזוק בתי החולים, יש לנו כאן חברי כנסת שפועלים בזה כל העת.

אנחנו ניתן לבקשת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לנהל את הדיון, היא חברת ועדה קבועה בוועדת הבריאות ולבקשתה כיושבת ראש השדולה וכחברה בוועדה, לנהל את הדיון הזה כחברת הצפון הגאוגרפי.

חברת הכנסת סילמן, סליחה רגע ברשותך. אולי איזו אמירה משמעותית של חברת הוועדה אל מול משרד הבריאות, עכשיו - - -

אז אנחנו נגיע, אנחנו לא נעלמנו.

את נשארת פה?

אנחנו נשארים.

אני מצפה לאמירה משמעותית שלך.

בוודאי. אני יכולה לומר שכפי שציינתי על בית חולים העמק, עשינו כאן דיון די רחב וגדול וציינתי גם בפתח דברי את עצם העובדה שהיום במדינת ישראל אין מרכז על אחד שנותן מענה היקפי ורחב בצפון. זאת אומרת יש בתי חולים, בית חולים פוריה, בית חולים זיו בצפת, בית חולים הגליל, שכל אחד באמת יש לו את ההתמחות שלו במידה ובן אדם נפגע. מי שמתמחה יותר בלב חזה, מי שמתמחה יותר בכירורגית ניתוחי מוח כאלה ואחרים, אבל אין באמת מרכז על אחד גדול ומשמעותי.

אנחנו יודעים שכן עתידים להיפתח בתי חולים ויש תוכני מאוד מאוד גדולה, אבל היא נורא לא עכשווית ולא במענה מיידי. ואנחנו כן מאמינים, ואמרו את זה גם מנהלי בתי החולים של העמק, של עפולה, שהיו כאן. עם תכנון שאז היה לבית החולים ואנחנו כן במעקב כרגע אחר בית החולים והעשייה בתחום הזה שם, כי אנחנו חושבים שהבטחות ובכלל אמירות שנאמרו בעיקר בגאוגרפיה, לא רק החברתית אלא גם הגאוגרפית של מדינת ישראל, צריכות להתקיים. כפי שציינתי, אנחנו מול משרד הבריאות כל העת גם בנושא של תקנות מכשירים, אין שום סיבה להגביל מכשירים, בטח לא בפריפריה כשצריך אותם ביתר שאת. אם רוצים להביא גם כוח אדם רפואי איכותי לפריפריה, אם לא יהיה שם ציוד רפואי מתאים, אז רופאים פשוט לא ירצו להגיע. דיברנו על זה בבית החולים לגליל בנהריה, שאף מתמחה היום בכירורגיה או בתחומים האלה שבאמת מתעסקים לדוגמה עם המכשיר של "דה-וינצ'י" שהוא הרובוט הטכנולוגי שהיום משתמשים בו כמעט ברוב הניתוחים האורולוגים, אז מתמחה לא ירצה להגיע כי לא יהיה לו להתמחות על ציוד רפואי מקדם, ללמוד בו וללמוד ממנו, ולכן כוח האדם הוא גם בהתאמה.

אז אנחנו כאן בתוך הוועדה נלחמים מאוד בנושאים האלה. ציינתי שנמצאים איתנו גם כאן מארגוני החירום של מדינת ישראל, דיברנו על זה בחוק איחוד מוקדים וכדומה, אבל הזמינות צריכה להיות משמעותית. לא יכול להיות שאמבולנס יגיע תוך 40 דקות בצפון ממקום אחד למקום אחר.

אם הוא מגיע.

אם הוא מגיע. אתמול ישבו כאן, באמת התחלנו לתקן את חוק הפרמדיקים שמגדיר ומסדיר לראשונה מיהו פרמדיק בישראל ודיברנו על הנושא הזה שבסוף צריכה להיות נגישות של כלל השירותים האלה לאזרחים במהירות וביעילות. בסופו של דבר היום אנחנו כן עתידים ואיחוד הצלה ומד"א עושים את זה ופותחים נקודות נוספות, אבל כל נקודה כזאת היא גם עלות, הנושא של אמבולנסים והשינוע שלהם וגם לקחנו והרבה פעמים נתנו גם את רמת הגולן, אפילו לא את הגליל, כדוגמה. כשהיום ברמת הגולן בן אדם מקבל לדוגמה איזשהו אירוע לבבי, או איזשהו אירוע כזה או אחר, לוקח לו כמעט 40 דקות עד שהוא מגיע לבית החולים הכי קרוב. יש לזה משמעות מאוד קריטית לחיי אדם, במיוחד אם אנחנו יודעים שהיום את אותו מרכז בקצרין של רפואה דחופה, שמהווה 24/7, רוצים לצמצם את שעות הפעילות שלו או לסגור אותו בכלל.

אז אלה המלחמות פה של ועדת הבריאות, צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה עומד במרכז העשייה שלנו, כמו גם הסיורים שלנו שאנחנו מקפידים עליהם וטטיאנה דווקא, שהיא חברת ועדה והיא מתמקדת בזה מאוד, אז אני רוצה לתת לה כן את הכבוד כי היא עובדת בזה הרבה והרבה מהדיונים היזומים גם הם על ידה ואני מברכת אותה על זה. בשמחה חברת הכנסת. אגב, אני אמרתי ואני אחזור ואומר, אנחנו לא נאשר גם לא בתוכנית התקנות של המכשירים שיגיעו לכאן לוועדה לאשר, וגם בתוכנית המיטות, אגב גם בתקנות של בתי החולים עד שלא העלו את הגידול לבתי החולים הפריפריאליים בתוכנית הקאפ של ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים, עד שלא נתנו משקל גדול יותר לפריפריה לא אישרנו את זה ואנחנו שמים את הפריפריה במרכז.

אני אומרת גם לעניין תקנות המכשירים שאמורים להגיע וחדרי הניתוח, לפריפריה יש משמעות מכרעת. אנחנו לא נאשר תקנות מכשירים לכלל בתי החולים בארץ אם תהיה הפליה או אם אנחנו נראה שבתי החולים בפריפריה לא כולם מקבלים את מה שהם אמורים לקבל אלא להיפך, התיקון צריך להיות תיקון חיובי לאזורי הפריפריה, לא רק לעניין תקנות המכשירים, כנ"ל בנושאים של ארגוני החירום שאנחנו עובדים עליהם, כנ"ל בתוכנית המיטות של מדינת ישראל בהכשרת המיטות השחורות כביכול, בכל דבר כזה פריפריה היא במרכז ובמידה והיא לא תהיה זה לא יאושר ולא יקרה. בבקשה.

(היו"ר טטיאנה מזרסקי)

תודה רבה עידית, תודה גם על הקרדיט וגם על ההזדמנות להוביל את הדיון. זה נושא שבליבי לא רק בגלל שאני תושבת הגליל ואני כן תושבת הגליל, גרה בכרמיאל. גם עבדתי במערכת הבריאות והתגייסתי באמת לפעול בכל הכוח כדי לצמצם פערים בבריאות ואני מברכת את יושבי ראש השדולה שמשיקים היום ב-14:30 באודיטוריום של הכנסת, יושבי ראש, חברת הכנסת יעל רון בן משה, חבר הכנסת אופיר כץ, חברת הכנסת ענבר בזק, חבר הכנסת אופיר סופר. אני הצטרפתי גם כחברה בשדולה כי אי אפשר להישאר בצד.

הגליל, האזור האהוב שלנו שמושך את התיירים מכל העולם, גם בזכות הנופים המרהיבים, גם בזכות האתרים ההיסטוריים וכשאנחנו מדברים על שירות ושירותי רפואה לאזרחים, אנחנו מדברים לא רק על תושבי האזור אנחנו מדברים גם על אלפי תיירים שמבקרים ונמצאים כמעט קבוע באזור. אני מברכת את כל מי שהגיע היום לדיון בתחום הבריאות, אנחנו במקביל מנהלים דיונים בוועדת הכלכלה, בוועדות נוספות, אז נמצאים כאן גם ראשי רשויות, נציגים של משרד הבריאות, משרד לפיתוח הנגב והגליל, מגן דוד אדום הארגון הלאומי להצלה, איחוד הצלה ונציגים של אמבולנסים פרטיים, מנהלים של מרכזים רפואיים ואנחנו נשתדל לתת זכות דיבור לכל אחד אז אני טיפה אצמצם. נמצאים כאן גם מובילים מאשכולות הגליל, מעמותה "לב בגליל" שעושים עבודה מדהימה, נציגים של מועצת הגליל שפועלים רבות כדי לפתח את כל האזור ומכל התחומים.

אי אפשר לפתח תחום אחד והיבט אחד ולהזניח תחום אחר. אז כאן אנחנו נדון על מצוקה ואפשרויות לשיפור וטיוב של שירותי הרפואה בגליל ולפני זמן קצר, לפני מספר חודשים התבשרנו שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל מקצה תקציב נוסף של מיליוני שקלים לפיתוח ותמיכה בבתי חולים ומרכזים רפואיים בצפון, זה נהדר. היום אנחנו נדבר לא רק על שירותי רפואה כלליים, על שירותי רפואה בחירום, על שירות האמבולנסים, מוקדים לרפואה דחופה, ונשמע אתכם מהשטח.

מערך רפואת חירום מרחב הפריפריה בכלל ובגליל בפרט סובל מזה שנים רבות מחוסרים משמעותיים אשר מביאים את תושבי הגליל לקבל שירות חירום רפואי דליל בהרבה מזה שזוכים לו אזרחי מרכז הארץ. מחקרים שנערכו לאורך שנים עולים הנתונים המטרידים, מאוד מטרידים, שמתקיימים הבדלים משמעותיים בתוחלת חיים של אזרחי המדינה שמתגוררים באזור הפריפריה והגליל ואלה שמתגוררים באזור המרכז. ותכלס תושבי הגליל, תושבי הצפון חיים פחות וזה מה שצריך להדאיג את כולם וקודם כל את הממשלה ואת מדינת ישראל כולה. מרכזים רפואיים רבים בצפון מספקים שירותים רפואיים מצומצמים בלבד ולכן בעת מקרים של אירועים מסכני חיים עם השפעה לטווח הארוך, לדוגמה התקפי לב, אירוע מוח, תאונות קשות שקורות גם לתושבים וגם לתיירים, נגזר פעמים רבות על החולה שנוסע מעל שעת נסיעה כדי להגיע למוקד היכן שהוא יכול לקבל את העזרה הרפואית. תהליך מסורבל מפחית את סיכויי החולה להשתקם ואף עלול לעלות בחייו.

אתם מכירים, יש בתחום הרופאה מונח כזה, או הגדרה, "שעת הזהב". אז "שעת הזהב" זה מונח מוכר ברפואת חירום, שעה שמתחילה להיספר מרגע תחילת האירוע מסכן החיים ועד לסופה בטיפול, ניתן טיפול נכון ומהיר וההבדל הוא באמת בין חיים ומוות. לכן מאוד חשוב לסנכרן את השירותים וכל הכוחות שפועלים באזור בין ארגוני הצלה כאלה ואחרים כדי להנגיש את העזרה בהקדם האפשרי ולהנגיש את העזרה המקצועית ולתת את הטיפול הנכון. עבור תושבי הצפון, אני מדברת על קריית שמונה, גם רמת הגולן, אגב הבעיה הזאת נמצאת גם ביישובים בקצה הדרומי של המדינה, במקרים רבים התושבים לא זוכים לטיפול בשעת הזהב הזאת ולעיתים עשויים גם שלא לקבל את הטיפול הנכון בגלל מחסור במומחים, כפי שציינה חברת הכנסת עידית סילמן, מחסור במומחים ובמכשור רפואי כזה או אחר.

גם לאחר הגעת הכוחות, התגובה הראשונית, למרכזים הרפואיים וחדרי המיון הקדמיים, מתגלה כי המרכזים האלה מעטים מאוד וקולטים מספר חולים גבוה ביותר בארץ. לכן אנחנו עדים לעומסים והמתנה ארוכה בחדרי מיון, אנחנו רואים שאנשים שעות מחכים לבדיקת רופא ולמתן טיפול רפואי ראשוני. לאור כל אלו, אין ספק כי יש לפתח במהירות תוכנית מקיפה אשר תשפר את כל שלבי השרשרת בתחום רפואת החירום בצפון ותביא להצלת חיים יומיומית. אז אני שמחה להעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת יעל רון בן משה, אחת מיושבי הראש של השדולה לפיתוח הגליל.

תודה רבה לחברותיי יושבות הראש ואני מבינה שתוך כדי גם אנחנו מתעדכנים גם אולי על החלפה ויושבת ראש חדשה, נאחל בהצלחה לכולנו. אני לא רוצה לגזול יותר מדי זמן כי חשוב לי שנשמע גם את חברי חבר הכנסת אופיר כץ שעוסק בנושא שנים, גם את הנציגים היקרים שהגיעו מהגליל וגם את הבשורות, אני מקווה, של אנשי משרד הבריאות ומשרד האוצר. אם אנחנו לא נצא מפה עם איזושהי בשורה, עם לוחות זמנים, עם תקציבים, אז אני חושבת שהדיון הזה יהפוך להיות, כמו הרבה דיונים אחרים שעשינו כאן, ואני חושבת שגברתי היושבת בראש, גם אני אאלץ לצאת לדיון אחר במסגרת יום הגליל, אני מבקשת שכן תחתרי לאיזושהי בשורה עם תקציב ולוחות זמנים.

אני מכירה היטב את הפוזיציה של לשבת בצד הזה של השולחן שהיום יושבים בו חברי ראשי הרשויות מהצפון. השתתפתי יחד איתם בימי הגליל הקודמים בשנת 2016 ו-2018. קמים ב-5:00 בבוקר, נוסעים דרך כביש 6 שלוש שעות או ארבע שעות, תלוי מאיפה, משלמים על זה גם, משביטים יום עבודה שלם, דיבורים, דיבורים, דיבורים, ואנחנו יודעים, ראיתי את שלמה בוחבוט פה אני מקווה שהוא עדיין כאן, מה יצא מהחלטת הממשלה 2262 שהיית מיוזמי תוכנית הצפון מ-2017 שהיה בה פרק שלם על בריאות, מה קרה בפועל. מבקר המדינה פרסם על זה דוח בסוף שנת 2021 ובפרק הבריאות לא קרה כלום, זאת האמת. חלפו חמש שנים והמצב יותר גרוע, האזרחים שגרים בגליל, מי שיכול לנסוע צורך שירותים במקומות רחוקים יותר, מי שלא יכול להיות פשוט מת מוקדם יותר ובסבל.

צריך להגיד את הדברים, זאת האמת וגברתי יושבת הראש, זו המשימה שלנו, לשנות את זה. הגיעה העת להחלטת ממשלה חדשה לצפון ופרק הבריאות צריך להיות בה משמעותי. כפי שציינה חברת הכנסת סילמן, עם העדפה מתקנת בנושא המכשור, התקנים והתקציבים בכלל. אני לא אחזור שוב על עניין תוחלת החיים ושיעור התמותה, אבל את ציינת בדברייך את ההשקעה של 40 מיליון שקלים, שמעתי גם את השר לפיתוח הנגב והגליל מבשר על זה לפני שבוע. זה בסדר 40 מיליון שקלים אבל זאת טיפה בים, אנחנו צריכים מיליארדים של שקלים כדי להביא את מערכת הבריאות בצפון לאיזשהו רף ואיכות סבירים.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התיקון לחוק שיחייב את המדינה לספק שירותים שוויוניים לכלל אזרחי המדינה. הצעת חוק שהגשתי, החוק הראשון שלי עבר בתמיכה מלאה בפה אחד של כל סיעות הבית בקריאה טרומית ומחכה לעבודה בוועדה הזו. אז ליושבת הראש הנוכחית, גם עידית וגם את שמחליפה אותה בדיון הזה וגם אולי אם תהיה פה איזושהי החלפה, אני קוראת לקדם את הצעת החוק, התיקון של חוק פיתוח בריאות ממלכתי ולראות שאנחנו מקדמים את זה.

אני אסיים בסיפור שנחשפתי אליו בימים האחרונים ברשתות החברתיות, אם כי לכולנו, כל מי שגר בגליל, בעמקים, בגולן, יש הרבה מאוד סיפורים מהבית. נמצאים פה בחדר גם ההורים שלי המתבגרים, אני יודעת היטב מה זה להיות עם הורים מתבגרים, שלא נאמר מזדקנים, בגליל, לצערי גם עם ילדים שנדרשים לטיפול רפואי. אבל בכל זאת אני אביא סיפור שכן התפרסם ברשתות החברתיות. אבא שמפרסם שהגיע עם הבן שלו, בן 6 אם אני לא טועה, למרכז הרפואי לגליל, עם איזושהי פגיעה ביד שהצריכה שחזור או קיבוע, אני לא רוצה להיתפס למינוח הרפואי. הליך שלפי הסכמה גורפת של אנשי רפואה צריך להתקיים תחת טשטוש ומכיוון שבבית החולים לגליל המערבי שהוא בית החולים הגדול בצפון, אין בשעות הערב מרדים או רופא ילדים בכיר, הציעו להם לעבור את ההליך המאוד כואב הזה ללא טשטוש. אותם הורים יש להם את היכולת להרים טלפון להתייעצות שנייה ושלישית, להבין שלא לעשות לילד את הדבר הזה, להיכנס לאוטו, לנסוע לרמב"ם ואכן הילד עבר את ההליך הזה תחת טשטוש.

אבל מה קורה עם אלה שאין להם את האפשרות הזו? מי מכם היה מסכים שהילד שלו יעבור תהליך כזה ללא טשטוש? אני לא מסוגלת לישון בלילה אחרי דבר כזה. וגברתי, אם אנחנו לא יוצאים מפה היום בקריאה, אין דבר כזה שיהיה בית חולים בשום מקום בארץ וגם לא בגליל, שלא יהיה מרדים ורופא ילדים בכיר בשעות הערב. צריך לזה תקנים, צריך לזה תקציבים, אנחנו ניתן לזה את כל הגיבוי. ואם לא יוצאת מפה קריאה כזו היום, אני חושבת שאנחנו צריכים לעצור את כל דיוני התקציב ולחשוב מה עושים.

זאת לא רק קריאה, אנחנו צריכים לצאת מכאן עם הוראות למשרד הבריאות ולשבת עם משרד הבריאות ואגף התקציבים ולבנות תוכנית שהיא ישימה ולא רק סיסמאות. ואז להתגייס כולם ביחד, כל חברי הכנסת, משרדי ממשלה ולשבת ביחד על בניית תוכנית שהיא ישימה וחלק אותה לשלבים, במה אנחנו יכולים להתעסק בשלב ראשון ומה שבשלב מתקדם יותר.

בהחלט. בתוך זה אני כן רוצה לחזק את ידי מי שכן פועלים בצפון. כל כוחות ההצלה, הבריאות, אנחנו עוסקים היום בחירום ויכול להיות שרופא מרדים במיון ילדים זה לא תחת חירום, אני לא עוסקת עכשיו בקטגוריות ובפורמליסטיקה של העניין הזה. אני מחזקת את ידיהם גם של מי שנמצאים פה מארגוני הצלה וארגוני הבריאות, גם את מי שנמצא בשטח, אין לי טענה או חצי טענה כלפי הרופאים או הצוותים הרפואיים במרכז הרפואי לגליל, בזיו, בעמק, בפוריה, ראיתי פה את מנהל בית החולים ותודה שאתה איתנו, בבתי החולים בנצרת, הם עושים את מה שהם יכולים במגבלות האלה. הרופא באותו מיון ילדים בנהריה לא יכול היה להציע למשפחה הזו משהו אחר. אני רוצה לחזק את ידיו שהוא הציע להם את מה שאפשר ושהוא עובד בתנאים בלתי סבירים ולא הייתי רוצה חלילה שעוד אנשים יעזבו את הצפון כדי לעבוד בבתי חולים שמציעים להם הרבה יותר. התפקיד שלנו הוא לחזק אותם גם באמירות וגם במעשים.

יעל, אפשר לשאול למה הוא לא יכול להציע לעשות טשטוש?

כי לא היה רופא מרדים, גבי, לא היה.

לא כל רופא יכול לעשות את זה.

למה לא היה?

כי אין תקן ואין תקציב.

אנחנו רוצים לתת גם זכות דיבור לכולם ואז, יעל יש לך עוד משהו להוסיף?

לא, תודה גברתי.

תודה חברת הכנסת יעל רון בן משה. אני מבקשת מחבר הכנסת אופיר כץ ששנים פועל לצמצום פערים בבריאות, גם בכנסת הקודמת כיושב ראש ועדת משנה לצמצום פערים בבריאות, ועדת המשנה וועדת כספים, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. איפה עידית? לא, רציתי לתת לה טיפ, שאני במקומה בימים האלה לא הייתי מוותר כל כך מהר על הכיסא, לא כדאי לה.

מה אתה מציע לה?

אנחנו נתמקד בשיפור וטיוב שירותי החירום בדיון.

להידבק בכיסא, שכל מיני - -

העיקר שהיא תפעל למען הגליל והאזרחים.

עידית, אמרתי שאני אתן לך טיפ פוליטי. אל תוותרי בימים האלה כל כך מהר על הכיסא.

אופיר בבקשה תחזור לנושא שאנחנו דנים בו.

אז קודם כל חברת הכנסת יעל רון בן משה, חברת הכנסת ענבר בזק, אופיר סופר שנמצא בוועדה לביטחון פנים, אנחנו חברי השדולה.

יושבי ראש השדולה.

כן, יושבי ראש. תודה רבה גם לחברת הכנסת יעל רון בן משה שבאמת דחפה ליום הכל כך חשוב הזה, יום הגליל, אז תודה לך יעל. לצערי הנושא של הבריאות בפריפריה זה נושא שאני מתעסק בו וחרטתי על דגלי מהיום הראשון שנבחרתי לכנסת. אני מתעסק בזה, מסייר בבתי החולים כל הזמן, אני נמצא בקשר. המצב הוא גרוע, המצב הוא קטסטרופה, בכל פרמטר שנבחר הצפון וגם הדרום סוגרים את הרשימה. כל מה שתבחרו, אם זה כמות, מספר מיטות, רופאים, מומחים, מכשירים, כל מה שתבחרו אתם תמיד תמצאו את הצפון בתחתית הרשימה, בתחתית סדרי העדיפויות. יש לזה כמובן תוצאה ישירה, אנחנו חיים פחות מאשר תושבי המרכז. תוצאות נוספות זה מה שיעל הזכירה, השירות שאנחנו מקבלים.

עוד משהו שאני רוצה להגיד זה הנוכחות המרשימה פה של ראשי הרשויות. החדר באמת עמוס בראשי רשויות, אנשי רפואה, זה מראה כמה הנושא הזה חשוב ובוער לאזרחים ולתושבים, בגלל זה הנציגים שלהם נמצאים פה. אני מבטיח שגם הם נתקלים בפניות האלה שפונים אליכם כראשי רשויות 'שמע, הבן שלי יש לו איזה משהו בראש, לא יודעים מה זה וקבעו לנו MRI לעוד שבעה חודשים'. זה פשוט מטורף שבן אדם, בגלל שהוא גר במגדל העמק או עפולה, או יותר צפונה, יחכה ארבע-חמישה חודשים יותר מאשר בן אדם, אותו אזרח, רק בגלל שהוא גר בתל אביב.

או שיצטרך למרכז הארץ עם מלווה - -

אז האפשרות שלו זה לנסוע ב-2:00 בלילה, אומרים לו 'יש לנו תור בשבילך ב-2:00 בלילה'. אז זאת שפוט מציאות בלתי נסבלת. או CT, למה ל-CT צריך לחכות היום שלושה חודשים? מה זה? מה יש למכשיר הזה שמשרד הבריאות לא נותן את האפשרות לשחרר אותו בלי רישיונות לבתי החולים.

אפשר לנסוע למרכז הארץ ואחרי - -

או שאפשר שמשרד הבריאות האוצר יחליטו של-CT לא צריך רישיון ובתי חולים יכולים להביא.

יש תקנות בריאות העם ותקנות למכשירים שלא עודכנו כבר שנים רבות.

בשביל זה אנחנו פה, בשביל לשנות והמאבק הזה, מאבק באמת קשה, אבל הוא בסוף משתלם אבל הוא לא אמור להיות ככה. למשל מה שהזכירה יעל רון בן משה, מאבק שלנו על מכשיר "דה-וינצ'י", מכשיר שבית החולים קנה, הוציאו לו את המיץ עד שנתנו לו את הרישיון. מהניילונים, המכשיר עובד, מכשיר ניתוחי שנותן ניתוח בתנאים טובים יותר, בהחלמה יותר מקלה, לא נותנים את הרישיון הזה. זה היה מאבק מאוד מאוד קשה. נמצא פה מנהל בית החולים פוריה, ד"ר ארז און, נתנו לו תקציב למרכז שיקום ואז בתקציב שנתנו היה חסר של 60 מיליון. אתם יודעים מה היינו צריכים לעבור? זה היה בקדנציה הקודמת כשהייתי ראש הוועדה, מה היינו צריכים לעבור בשביל להשיג את ה-60 מיליון? השגנו את זה בסוף, אבל זה לא אמור להיות ככה, זה אמור להיות מובן מאליו ובקרוב אני מקווה שנחנוך גם את מרכז השיקום.

בשביל לסייע למנהלי בתי החולים, למשל בתקציב האחרון אני ביקשתי דבר אחד, 10 מיליון שקלים לבתי החולים בפריפריה וכולם קיבלו את זה, כל בית חולים קיבל כמעט 700 אלף שקלים לציוד רפואי. גם יעל ביקשה כסף לבתי החולים בצפון, אבל זה מה שאנחנו עושים כחברי כנסת, אנחנו לא שר הבריאות, לא שר האוצר ולא צריך להביא את מנהלי בתי החולים כאילו הם איזה נזקקים, כאילו הם צריכים את הכסף הזה בשביל עצמם. כשהם רואים את הפער בין מה שהם רוצים לתת לבין הכלים שנותנים להם, זה לא ייתכן. זה לא ייתכן שהם יראו תושב שהם יודעים שהם צריכים לתת לו יותר טוב, שהם יודעים שאם הוא היה גר בתל אביב הוא היה מקבל שירות הרבה יותר טוב. הבעיה היחידה שהוא מקבל שירות רפואי פחות טוב זה בגלל המקום שהוא גר בו, זה בגלל שהוא גר בצפון.

בגלל שהנוסחאות לא עודכנו כבר הרבה זמן.

ואם את מדברת על מכשירים, אז אני רוצה להגיד לך שלא שאנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו, אם תסתכלו יש לפעמים מכשירים שבתל אביב, במרכז, הם מקבלים יותר ממה שהם אמורים לקבל ואנחנו בצפון מקבלים פחות ממה שאנחנו אמורים לקבל, זה לפי משרד הבריאות, מכשירים שלקחו על חשבון הצפון. היה לי מקרה כזה, אני לא ארחיב, של PET CT שקיבל בבית החולים העמק, שביום שישי שעבר הייתי בהפגנה בעפולה למען בית החולים יחד עם חבר הכנסת רם בן ברק, על תוכנית חומש שהבטיחו להם ולא מקיימים. הבעיה פה של משרד הבריאות הוא כאילו סטטיסט, הוא לא יכול להגיד 'זה בית חולים של כללית, של קופה', משרד הבריאות צריך לראות איך האזרח בצפון מקבל את השירות הטוב ביותר. את האזרח לא מעניין למי שייך בית החולים, לא מעניין אותו, מעניין אותו שהוא צריך נוירולוג ילדים.

זה קשור לשיטת הקפיטציה והתחשבנות בין בתי חולים וקופות חולים, וצריך לשנות אותה לגמרי מהבסיס שלה ועד הקצה.

אבל כל מה שאנחנו אומרים עכשיו, את האזרח זה לא מעניין. הוא מבין דבר אחד, כשאומרים לו 'הבן שלך צריך נוירולוג ילדים', הוא מתקשר ואז אומרים לו 'עוד 10 חודשים', זה מה שמעניין אותו, 'למה אני מקבל שירות כזה?' מעניין אותו קפיטציה? מעניין אותו שזה של כללית?

נכון, אז זה פרופר עבודה של משרד הבריאות יחד עם משרד האוצר.

זה לא מעניין את האזרח ופה צריך להיכנס משרד הבריאות כי הוא אחראי על התושב. הוא צריך לדאוג שהוא יקבל ואם קופת חולים כללית הבטיחה תוכנית חומש לעמק, למה זה לא קורה? הוא צריך להיכנס. זה כמו שהיה מכשיר ECMO בהלל יפה והלל יפה השאירו אותו בלי מכשיר ECMO. גם ניהלנו פה דיונים בוועדה על מכשיר ECMO שלא נותנים לו רישיון. מה אומר משרד הבריאות? 'לא, יש קריטריונים שצריך לעמוד והוא לא עמד בזה'. אז תדאג שהוא יעמוד בזה, תכנסו לזה.

אתם צריכים שהאזרח יקבל את השירות הטוב ביותר, לא להגיד למה לא, לפעול כדי שיהיה כן. לצערי אנחנו זועקים את זה כבר כמה שנים, אנחנו משנים אבל זה ממש ממש טיפה בים, יש עוד הרבה עבודה לעשות. ואומנם אתן חברות כנסת בקואליציה, אני באופוזיציה, כל דבר שתביאו למען הבריאות אני יחד איתכם. ואני רוצה רק גם להגיד לכם לסיום, הקואליציה שלכם מונה 60, איום הכי קטן שלכם ואתן יכולות לקבל מה שאתן רוצות. תודה רבה.

תודה חבר הכנסת אופיר כץ. חברת הכנסת ענבר בזק, גם אחת מיושבות הראש של השדולה שמשיקים היום, השדולה לפיתוח הגליל.

טוב, אז באמת תודה רבה גם לחבר הכנסת כץ חברי לשדולה, ליעל שיזמה את היום הזה וליו"ר הוועדה שכולנו פה ביחד עוסקים הרבה מאוד בנושא הפערים בפריפריה, בעיקר בתחום הבריאות. אני לא אחזור על הנתונים כי חבר הכנסת כץ כאן הרחיב בהם מאוד. אני ברשותכם אדבר קצר כי אני קצת מתרגשת ואני פשוט אשתף בסיפורים אישיים.

בקיץ 2011 התארחתי אצל ההורים שלי בקיבוץ דן עם הבן שלי, אז היה בן שנה, ילד אסתמטי. חטף התקף אסטמה באמצע הלילה, הגעתי ב-4:00 בבוקר לחדר המיון הקדמי בקריית שמונה ובאמת נתנו לו טיפול רפואי וטפו טפו עברנו את זה בשלום. אם האירוע הזה היה קורה שנתיים אחר כך ב-2013, כנראה לא היה לי ילד היום כי חדר המיון הזה נסגר. סליחה. ב-2008 אבא שלי נפטר בדרך לבית החולים בצפת, בהמתנה הארוכה לאמבולנס בקיבוץ ובנסיעה לבית החולים הוא נפטר בגיל 66 ואני לא יכולה להפסיק לחשוב מאז שאם הייתי גרה בתל אביב יכול להיות שעוד היה לי אבא. סליחה, אמרתי לכם שאני קצת מתרגשת, אז לצד המספרים והנתונים יש בני אדם. תודה.

את רוצה להמשיך אחר כך? תמשיכי עכשיו או אחר כך.

זה מה שרציתי, כי את הנתונים כולם מכירים, שנים מדברים על זה, על הפערים. ושוב, היום אני חברת קואליציה ונכון יש לנו כוח, אבל אני אומרת בסוף זאת זכותנו כתושבי הצפון לקבל את אותם שירותים רפואיים שמקבלים כל אזרחי המדינה. וזה באמת בלתי נסבל ובלתי נסלח הפערים האלה שאנשים בצפון חיים פחות, מחכים כל כך הרבה חודשים לשירותים רפואיים ושוב אמרתי, קצת קשה לי לדבר על זה כי זה מציף בי את החוויות האלה אבל שוב, אני רק רוצה לקוות ולצפות שבממשלה הזאת ובכנסת הנוכחית נצליח באמת להביא את הבשורה הזאת. תודה.

תודה חברת הכנסת ענבר בזק, יש לך יום הולדת היום, אנחנו מברכים אותך. מזל טוב, מאחלים לך בהצלחה ונפעל ביחד לקראת עריכת התקציב הבא לתקציב של המדינה, אנחנו באמת, כל אחד מחברי הכנסת נפעל לטובת הגליל. תודה רבה, חבר הכנסת עלי סלאלחה.

השכל הבריא, הוא נמצא בגוף בריא. אם הגוף חולה, השכל לא מתפקד ולכן עלינו לפעול בכל הכוח שהחלוקה תהיה צודקת ותהיה שווה לפריפריות כפי שהיא במרכז. תארו לעצמכם שאין תושבים ואזרחים בצפון או בדרום, אז אין ביטחון. תארו לעצמכם שכולנו היינו נודדים למרכז, אז מה יהיה בצפון? מה יהיה בביטחון? לכן אם אנחנו רוצים שיהיו תושבים ואזרחים בצפון או בגבולות אנחנו חייבים לספק להם בריאות יותר טובה. אנחנו צריכים, אל תשכחו שרמת הסכרת ועודף המשקל וכל התחלואות האלו הן קיימות בפריפריה הדרומית והצפונית. אני סיירתי בהרבה בתי חולים יחד עם חברי הכנסת, ידידי וחבריי, וניסינו בכל הכוח כן לקדם את הפריפריות. מכאן אני פונה לממשלת ישראל, לאופוזיציה והקואליציה בנושא הזה אין חילוקי דעות. כן לתת יותר לפריפריות, להשוות אותם למרכז המדינה.

חבר הכנסת סלאלחה, משרד הבריאות אצלכם במרץ, מה מתכוונים לעשות?

ברגע שימנו אותי שר הבריאות - -

את השאלה הזאת אנחנו נפנה למשרד הבריאות, יש לנו כאן נציגים של המשרד.

אני חושבת שגם לנו כנבחרי ציבור, פוליטיקאים מהגליל - -

סליחה, סליחה, שר הבריאות עשה הרבה דברים יפים וטובים גם לפריפריות ויחד איתו אני הייתי בכמה מקומות שחנכנו והשקנו הרבה ציודים חדשים.

גם הוספת ניידות ואמבולנסים.

אנחנו נראה את זה בתקציב 2023 או לא?

זה לא מספיק ואי אפשר לעשות הכל בשנה אחת.

נכון, פחות משנה אפילו. תודה, תודה חבר הכנסת עלי סלאלחה. חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס.

תודה רבה לך ואני באמת מברכת על הדיון הזה כתושבת הפריפריה וכמי שאמורה לקבל שירותים מבית חולים העמק. אני רוצה לומר שההזנחה הזו, נכון מקורה לא מאתמול, אבל אנחנו רואים את ההחרפה של אותו מחסור שמי שמשלם עליו זה התושבים שנמצאים במקום, זה הילדים שלנו. לא ייתכן שמי שיכול לקבל שירותים ואנחנו גם מדברים באמת אפילו ברמה הבסיסית ביותר, התורים בלתי נסבלים, חודשים על גבי חודשים, אנשים כבר מאבדים את חייהם עד שמגיע אליהם התור שאולי היה יכול להציל את חייהם, אם זה במגוון תחומים.

לא ייתכן שכשאנחנו מגיעים לבית חולים העמק אנחנו יודעים שבפריפריה מול המרכז תוחלת החיים קצרה בין ארבע לחמש שנים. תחשבו למה, אני אגיד לכם למה, זה בגלל המחסור בשירותי בריאות, זה בגלל המחסור או אי היכולת להגיע בזמן קצר, זה בגלל האדישות שאנחנו מגלים גם של הקופות וגם של מי שמנהל את המערכת לאורך שנים. אני חושבת שזה שמשרד הבריאות הפך להיות מן תיק כזה שהמפלגות הקטנות ככה מקבלות אותן בתור איזשהו אתנן מונע את הנכונות של הקצאת המשאבים והיכולת - -

יולי אדלשטיין היה שר הבריאות במפלגה גדולה.

בוודאי והוא עשה את זה בתקופה של הקורונה ואנחנו ראינו שם הסתת תקציבים. לצערי הרב חלק מהתקציבים האלו מופסקים או בחלק המקרים אמרו להם 'זה אך ורק לקורונה', למרות שהייתה הבטחה שחלק מהתקנים יישארו. היום אנחנו מתעוררים גם לבוקר שמגלים שהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש, בטח ובטח בכל מה שנוגע לנערים בפריפריה בעקבות הקורונה, אלו שחגגו בהם כל משרדי הממשלה על כ-250 מיליון שקל. השנה ראינו פרסומים, עיתונות מפה עד להודעה חדשה ומסתבר שאין טיפול, אין מטפלים, אין תקציב ופתאום גם אין שרים כי כולם מתחבאים. אומר להם שר האוצר 'תמצאו תקציב אצלכם' ופתאום שקט. את הכותרות הם קיבלו בדיוק כמו שאנחנו מגלים עם כל ההבטחות מה יקרה יום אחרי שממשלת השינוי הזאת תגיע.

אנחנו מתמקדים היום בשירותי רפואה בחירום. כן.

כן, כן, לחלוטין, תקשיבי. הילדים שלי נמצאים שם, אני אתן לך דוגמה קטנה. גיסי היה אמור לעשות בדיקה מסוימת ערב החג, למזלו הגדול המליץ לו הרופא ואמר לו 'אתה יודע מה? הייתה לך בעיה מסוימת עם הלב, אני ממליץ לך לך לבית חולים פוריה למרות שהייתי אמור להפנות אותך לעמק שתעשה צנתור. כי במקרה שתהיה בעיה בבית חולים העמק אין חדרי ניתוח לב. אני אספר לכם מה היה, הוא הסתבך, הכל היה סתום, הכניסו אותו לניתוח מעקפים. אם הוא היה בוחר ללכת למשהו יותר קצר, מי יודע איך היה מסתיים. בן אדם צעיר, זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו בסטרס שבו אנחנו נמצאים.

אבל השורה התחתונה היא כזו, אני כיושבת ראש הלובי לפגים, אני אומרת לכם מה שקורה בפגייה בעמק זה בלתי נתפס. לא יכול להיות שפגים קטנים שנולדים בין אם טרם זמנם או בין אם זה מסיבה כזו או אחרת, זה הריון שאתה לא יכול לתכנן אותו, זאת לידה שאתה לא יכול לתכנן, זה בדרך כלל קורה בצורה מאוד מאוד מפתיעה. וכשאני שומעת רופאים מבית חולים העמק שמדברים על כך שצריכים להעביר את הפג הילוד הזה ממבנה אחד למבנה אחר, בין אם זה בחום, בין אם זה בגשם או בין אם זה בסערות, ועוברים טלטלות כי המחלקה רחוקה מאוד, היא במבנה אחר ובחוץ.

אני רוצה להגיד לכם, אם צריך להעביר את הילדים, אם משהו קורה, כי אין אפילו ניתור מוח למקרה שיש איזשהו שטף דם אם זה מתאונה, אם זה מתאונות בבית או אם זה מאירועים כאלו ואחרים, הזמן שהולך לאיבוד, הרופאים שצריכים להתלוות בין אם זה לילדים האלו או בין אם זה למבוגרים שלא מקבלים את הטיפול באותו בית חולים וצריך להעביר אותם לרמב"ם. תגידו לי, הזמן הזה לא עולה חיים? הזמן הזה לא עולה כסף? ושתבינו שזה משבית עוד מחלקות כי אז צריך לשלוח איתם מרדימים, צריך לשלוח איתם רופאים. וכשאנחנו מדברים לדוגמה במקרה של פגים על נאונוטולוגים, מה אנחנו משביתים מערכות כי אנחנו לא משקיעים במקומות האלה כי זה לא כלכלי? אז אני אספר לכם, 80% מהשב"נים, יש לנו את הביטוחים האלה שאומרים לנו 'תוסיפו מעבר לסל הבסיסי' אבל השירותים כמעט ולא ניתנים בפריפריה.

גם הקופות לוקחות את הכסף והפריפריה מסבסדת את המרכז. עכשיו תגידו, הילדים שלנו פחות חשובים לנו? וכשאנחנו רוצים, ונמצא פה ראש העיר של מגדל העמק, אלי ברדה, אחד החברים והלוחמים הגדולים ביותר של הפריפריה. הוא מכיר את זה מבית, הוא חווה את זה יום-יום, הוא אוהב את התושבים שלו, הוא רוצה בשבילם את הטוב ביותר ואני אגיד לכם מה, מגיע להם הטוב ביותר כי אחר כך אין רציונל.

מגיע לנו, כולם כאן תושבי הגליל.

לכולנו, מה הרציונל לגור בפריפריה אם בסוף אתה לא מקבל חינוך כמו במרכז, כי הערים האלה נאבקות תחת הנטל והם צריכים מענקי איזון כדי לספק את הדברים הבסיסיים. ללכת לגן חיות, זאת אומרת כל המשפחה מתגייסת והמשכורת, כדי להגיע למרכז. הדברים האלמנטריים, שירותי בריאות, שירותי חינוך ורווחה. אז תגידו לי, חוץ משליחות, מה נשאר לנו? אנחנו אוהבים את הילדים שלנו בדיוק כמו שההורים במרכז אוהבים את הילדים שלהם.

תודה, תודה חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס. אני מעבירה את זכות הדיבור לשלטון המקומי, לראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה שהוא גם יושב ראש הרשות לפיתוח הגליל. בבקשה.

תודה לך גברתי יושבת הראש, אני אעשה את זה קצר ואני רוצה לפתוח בתודות לחברי הכנסת שמקימים היום את השדולה למען הגליל. ישר כוח יעל, אופיר ועוד כל מי - -

ענבר, אופיר סופר.

כל אחד בשמו, כבודו ומעלתו כמו שאנחנו אומרים. אני רוצה גם לברך את כל החברים פה, יש פה נוכחות מרשימה של אנשים שמבטאים את האכפתיות שלהם למה שקורה במערכת החינוך, סליחה, זה מתחבר תמיד ביחד. אני רוצה לומר לכם שהזכויות על המצב הגרוע או אפילו לא טוב של מערכת הבריאות במדינת ישראל בפריפריה הגאוגרפית והחברתית שלה, רשומות כקרדיט לממשלות ישראל לדורותיהן. אנחנו לא מאשימים מישהו ספציפי, העובדה שזה המצב הנוכחי עכשיו מלמד שהמצב הוא לא טוב ואנחנו פה ביחד כקונצנזוס סביב נושא הבריאות אומרים, אנחנו משלבים ידיים וכוחות בלי אופוזיציה וקואליציה, כי על הבריאות אין ויכוח וזה לא נוגע למגזר כזה או אחר, זה לכולם ללא יוצא מן הכלל. לכן אנחנו צריכים להסתכל קדימה ולומר 'בואו נעשה משהו'.

אנחנו דוח גרוטו, אנחנו מכירים את הפערים אבל אנחנו במועצת הגליל באנו עם תוכנית שאומרת שיש לנו תוכנית חומש שהכנו, שנותנת מענה וצורך לכל העניינים החיוניים בגליל, בתוכנית חומש של מיליארד שקל לחמש שנים. תכלס, תוכנית אופרטיבית והתקפיד של הוועדה פה לא ביום הגליל שזה יום מסוים וכאן אנחנו עוסקים בהרבה נושאים, יום שיא כמו יום הגליל זה יום שיא. אם זה יום של ונטילציה שניפגש כולם, אחד ישים את הראש שלו על הכתף של החבר שלו ויאמר במילים יפות ומפוצצות את מה הוא חושב ומה דעתו, זה לא זה. הרבה חברים ותיקים שלי, אני 24 שנה ראש עיר, אמרו לי 'למה אתה הולך? הרי זה חוזר על עצמו, מדברים, מדברים ולא יוצא כלום'. אמרתי להם 'חבר'ה, יש פה נבחרת חדשה, היא מלאת מוטיבציה ומחויבות, בואו ניתן קרדיט כי הבעיה תיפתר דרך זה שנאמין אחד בשני, נתמוך אחד בשני ונגיד שיש דברים חשובים שהם מעבר לכל מחלוקת פוליטית, ציבורית, מגזרית או מגדרית.

לכן אנחנו פה, הגעתי בכל זאת כדי לחזק אתכם ולומר שהוועדה צריכה להגיד למשרד הבריאות 'תלמדו את התוכנית בגליל, תציגו התייחסות אליה תוך שלושה חודשים, תוך שנה תראו שזה בא לידי ביטוי בתקציב המדינה לחומש הבא', בואו נעשה משהו אופרטיבי ונחזק אחד את השני וניתן מענה ומרפא למי שזקוק. תדעו לכם, ראיתי פה בחור עם זקן דתי וזה הבריק לי על פרשת השבוע, תודה על ההארה ועל ההשראה. בפרשת השבוע יש מצווה שאומרת שמצווה גדולה לעזור למי שעומד ליפול. המפרשים במקום אומרים שמצווה עוד יותר גדולה ממנה זה לעזור לו לפני שהוא נופל, לא לתת לו ליפול, לתמוך בו ולעזור לו.

אז אני רוצה לחזק את ידך גברתי יושבת ראש הוועדה, את גלילית, את מהכרמל, היינו בדיון בבוקר בנושא החינוך ואהבתי לשמוע אותך שם וגם פה, וגם ליעל, אופיר וכל מקימי השדולה, ישר כוח גדול. כולנו פה מתגייסים לעזור לכם כי אין פה מחלוקת, רוצים לקדם את מה שלא היה בסדר עד עכשיו עם תקווה קדימה ולהצלחה גדולה של כולנו, כי בסופו של דבר אזרחי המדינה והתושבים שלנו הם בראש מעיינינו והם מבקשים את העזרה הזאת, ממש מייחלים לה. תודה רבה.

תודה רבה אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק. יש עוד ראשי רשויות? כן איל בבקשה. אייל שמואלי, ראש מועצה כפר ורדים.

תודה רבה, תודה רבה לחברי הכנסת שהקימו את שדולה הגליל, זה באמת יום חג היום, לגליל לפחות. אני רוצה רק לספר לכם ושתכירו שבכפר ורדים, יאנוח-ג'ת, כיסרא סומיע שנמצאים על הגבעה המזרחית של הגליל המערבי, בארבעה מקרים שאני מכיר בשנתיים האחרונות, מקרים לבבים של אזרחי המקום, אמבולנס שהגיע זה היה אמבולנס בצורת אופניים חשמליים. עכשיו, אם אנחנו לא מתעוררים היום, היום, ומתקצבים את שירותי הרפואה הדחופה באותם ישובים, קיבוצים, מושבים והיישובים עד 10 אלף תושבים, צר לי להגיד בקרוב מאוד הזמנת שירותי הרפואה בשירותים האלה יהיו דרך "וולט". מישהו ייכנס לפתח הזה ויתחילו להגיע עם אופניים חשמליים. מי שחושב שאפשר לנסוע בטופוגרפיה של הגליל עם אופניים חשמליים ולהגיע במהירות כדי להציל אירוע לבבי, לצערי גם מונע של מכונית טסלה לאופניים חשמליים לא סוחב את העלייה הזאת.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת של הוועדה ולהגיד המון תודה לכל הפילנתרופיה המדהימה של שירותי הרפואה שיש בגליל, אבל זה אליה וקוץ בה מכיוון שלצערנו הפילנתרופים מחליפים את המשילות של מדינת ישראל ואנחנו היום חיים על תקציבים שוטף של בתי החולים דרך פילנתרופיה. זה כבר לא תקציב תוספתי אלא תקציב שוטף - - -

בסיס.

בדיוק, זה כבר לא נמצא שם, זה כבר נמצא על השוטף. אז מצד אחד צריך להודות להם, מצד שני הפילנתרופיה לא יכולה להחליף את האחריות שיש לנו, מצער אותי מאוד מאוד שבדיון כל כך חשוב שר הבריאות של מדינת ישראל לא נוכח. אני חושב שבסוף האחריות המיניסטריאלית למתן שירותי בריאות איכותיים בפריפריה היא קודם כל של שר הבריאות של מדינת ישראל. אנחנו ראשי הרשויות בגליל, ואני יכול לדבר בשם כולם, מצפים מאוד לכלים כדי לבצע את המדיניות ואת הרפואה בצפון. אז תודה רבה לכולם.

תודה, תודה איל שמואלי יושב ראש המעוצה בכפר ורדים. ביקש גם זכות דיבור עו"ד אביחי שטרן, ראש העיר קריית שמונה.

שלום לכולם, תודה רבה, אני כמובן מצטרף לברכות על היום הזה. אני אנסה להיות קצר כי באמת נושא הבריאות הוא כל כך ארוך, ואמר פה קודם חברי שהזכיר את דוח גרוטו שאני חושב שכל כך הרבה שנים הדוח הזה מסתובב, אתם מדינת ישראל, ממשלת ישראל, אומנם לא הנוכחית, אבל הזמינה את הדוח הזה ובסוף הוא יושב כאבן שאין לה הופכין. מצופה היה שאם משקיעים משאבים, זמן ומוחות לכתוב דוח, מישהו גם ייקח את ההמלצות האלה ויישם אותם. אז כמו שאמרתי, אנחנו לא נוכל להיכנס לכל הדוח אבל אני רוצה לדבר על שלוש נקודות עיקריות שאני חושב שהן הכי נוגעות להצלת חיי אדם. כמובן במירכאות נקרא ליתר השירותים הרפואיים יחסית מותרות, אבל אנחנו מדברים על חיי אדם וזה מתחיל קודם כל מאמבולנסים.

דיברו קודם על זה שמגיעים באופניים, 40 דקות לאמבולנס, חבר'ה קריית שמונה נמצאת במרחק 40 דקות מבית החולים צפת. דיברתם קודם על רמת הגולן, אני יודע שרמת הגולן זה 70 דקות ו-90 דקות, ואולי הדבר הכי חשוב זה בכלל הפריסה של האמבולנסים. היום השיטה עובדת בצורה כזו שאמבולנסים הם לפי גולגולת, לפי ראש. כולכם מכירים את הטופוגרפיה בגליל, הגליל יושב על מרחב גאוגרפי מאוד מאוד גדול אבל בישובים מאוד מאוד קטנים ואם אנחנו בוחנים לפי גולגולת התוצאה היא, עוד פעם רק על עצמי לדבר ידעתי, אבל קריית שמונה לצורך העניין שהיא תחנת ההזנקה, שם יושב מוקד הזנקת האמבולנסים ומשם יוצאים אמבולנסים לכל האזור כולל הגולן ויש רק ניידת אט"ן אחת בשגרה, זה אסון. 40 דקות לוקח לו מקריית שמונה לצפת, כי אם הוא צריך לנסוע מקריית שמונה לגולן ייקח לו חצי שעה, עוד 70 דקות לבית חולים צפת ועוד 40 דקות לחזור לקריית שמונה.

ואם חלילה קורה משהו.

זה בדיוק מה שאני אומר, בזמן הזה אין ניידת בכלל ולא רק לקריית שמונה, לכל הגליל העליון. וזה אולי הדבר הנקודתי, כי אנחנו לא מדברים על בית חולים ולא MRI ולא 60 מיליון, אנחנו מדברים על פרמדיק וברזל. פרמדיק וברזל מציל חיים של אלפי אנשים בגליל. עכשיו, תושבי הגליל משלמים את אותם סכומים, הם משלמים מס בריאות ממלכתי כמו כל תושב מדינת ישראל אבל מקבלים הרבה פחות מכל תושב במדינת ישראל. למה זה? אנחנו צריכים להגיע לבג"ץ כדי שיהיה צדק? הרי חוק שוויון, מגילת העצמאות של מדינת ישראל דיברה א' על רפואה, חמשת המ"מים שאפשר לדבר על זה הרבה, מרפא זה אחד מהם. איך יכול להיות שאת המ"מים שכחנו?

צודק.

כשהקימו את מערכת הבריאות הייתה קרן מרוחקי אשפוז, קרן מרוחקי אשפוז נועדה לזה, לפריפריה שמרוחקת מבתי החולים. היום הקרן הזאת היא פיקציה, אני לא יודע אם משתמשים בה בכלל ודיברו פה על הפריסה, ומישהו גם צריך לממן את זה ועוד לא דיברתי על המימון, אני מדבר כרגע רק על הזמינות שהיא לא קיימת וזה פשוט רולטה רוסית. אני לא מדבר על מקרים שלא הייתה ניידת באזור ונאלצנו לקבל גיבוי של אמבולנס צבאי שלא מגיע עם GPS אזרחי ואסור לו להתרחק מהגזרה.

במקרה כזה לצערי אני הייתי עד למקרים של תושבים שלי שהגיע אמבולנס ראשון של הצבא כי לא היה אף אמבולנס אחר באזור, פינה אותם עד מחניים ונעצר כי אסור לו לצאת מגבול מחניים ואז הוא עומד ומחכה שיגיע אמבולנס חזרה מבית החולים צפת כדי לאסוף את הפצוע ממחניים חזרה לצפת, או כאלה שהחליפו אותם בדרך, או כאלה שלצערי לא איתנו כי לא היה אמבולנס בנמצא ובו זמנית נאלצה מוקדנית של מד"א להסביר איך עושים החייאה בטלפון. אני לא רוצה לתת עוד דוגמאות, אפשר לעשות גוגל קטן ואתם תראו עשרות כתבות של אנשים שקיפחו את חייהם בגלל מחסור באמבולנסים. אז לפני שמדברים על טיב שירותי הרפואה, בואו קודם כל ניתן ברזלים וגלגלים להגיע בכלל לשירותים שגם ככה חסרים, זה אחד.

דבר שני, אני לא יודע כמה מכם יודעים אבל בקריית שמונה, בהחלטת ממשלה גם כן משנת 74' אם אני זוכר טוב, החליטו להקים חדר מיון קדמי כשלוחה של בית החולים צפת. ההחלטה ב-74' להקים בית חולים, אני אומר לכולכם, כי הסגירה שלו הייתה מנימוקים כלכליים שאין לו כדאיות. ב-74' היו פחות ישובים בגליל, פחות תושבים בגליל, הייתה פחות כדאיות ועדיין החליטו שיש צורך להקים שלוחה של בית חולים שיפעל 24/7 בגלל הקרבה לגבול, בגלל הכוחות הצבאיים שנמצאים שם, בגלל ש-47% מתושבי מדינת ישראל מעדיפים לטייל בגליל והגולן, זה לא תושבים, זה עוד אלפי ועוד מאות אלפי אנשים שנמצאים שם שהם לא תושבים והם צריכים שירותי בריאות והם נופלים בחצבני, בבניאס ובדן. וכמו ששמענו פה לאנשים האלה אין מענה, בכלל לא מתייחסים אליהם. האנשים האלה לא יכולים להגיע לקופת החולים, הם לא חברי קופת חולים, הם הגיעו למוקד רפואי ואם המוקד הרפואי הזה סגור אין להם לאן להגיע.

מה שקרה אצלנו זה החליטו שסוגרים את אותה שלוחה של בית החולים צפת ומקימים מרכז רפואי פרטי שבמכרז יכולה להפעיל אותו אחת החברות. אנחנו מכירים "ביקור רופא", "טרם", ספציפית אצלנו מפעילה "ביקור רופא". אבל חבר'ה, זה לא שירותי רפואה, זה רופא משפחה שפועל בלילה והוא לא ידוע לתת מענה להתקף לב, הוא לא יודע לתת מענה לתאונת דרכים או חלילה למקרים האלה, והכי גרוע זה שאנחנו צריכים לממן את זה. זאת אומרת לא מספיק אנחנו פריפריה, לא מספיק אנחנו מחוסרים ודיברתם פה על הפערים והחוסרים, אז כדי שאני אהיה אפילו לא שווה, אז כדי שאני אהיה אפילו לא שווה, יפה כמו מישהו אחר, אני צריך לממן את זה מכספי.

חבר'ה איזה רשויות בפריפריה הן רשויות איתנות? קריית שמונה היא עירייה ברשות בהבראה. זה אומר שגם הכסף שיש לה כדי לסיים מאוזנת היא מקבלת מהממשלה ומהכסף שאין לה היא צריכה לשלם לשירותי רפואה כדי ש-70 אלף איש, לא רק תושבי קריית שמונה, כל הגליל יקבלו שירותים. אז בגלל שאין את הכסף הזה בקריית שמונה - - -

אסור להפיל את ההוצאות על שירותי הרפואה על רשויות מקומיות, פשוט אסור.

אז רגע, לאן אני מנסה להגיע? אז באמת אני אומר המון המון תודה, בשנת 2018 החליטו החלטת ממשלה של ישובים סמוכי גדר, בהחלטת הממשלה הזו משרד נגב גליל, אפילו לא הבריאות, מביא 1.5 מיליון שקל בשנה, הבריאות מביא עוד 900 אלף וקריית שמונה שאין לה כסף, היא מביאה מה"פייס", במקום אחר הפייס עושה גנים ואני מה"פייס" מפעיל רפואה ל-70 אלף איש. זה לא תפקיד עיריות, תפקידכם, תפקיד הממשלה. בריאות זה לא בסמכות רשות מקומית, אבל אני צריך להביא עוד 600 אלף מה"פייס" במקום לגן משחקים, כדי לספק שירותי רפואה כדי להפעיל את אותו "ביקור רופא". עכשיו אני שואל אתכם שאלה - - -

שמשרת לא רק את תושבי קריית שמונה.

בואו ניקח דוגמה, ואני יכול לתת הרבה כאלה, חיפה, חמישה-שישה בתי חולים שם? רמב"ם, חורב, כרמל, הצרפתי, הנוצרי, אני לא יודע איך הם נקראים כבר. חמישה-שישה בתי חולים, לכל אחד מהם יש חדר מיון שפועל 24/7, עיריית חיפה לא משתתף בחדר מיון. למה עיריית קריית שמונה צריכה לממן חדר מיון? למה אני צריך להשתתף כדי לקבל את המינימום, ב-1:00 בלילה אם מישהו נפל למה הוא צריך לשלם על זה כסף? למה העירייה צריכה לשלם כסף?

לא, לא צריך.

עכשיו אני אומר לכם מחודש אוקטובר, הינה תרשמו בפניכם, ואני מצולם, בחודש אוקטובר פוקעת ההחלטה לחמש שנים, מ-2018 עד 2021. מה זה אומר? הינה אני אומר לכם פה, בחודש אוקטובר אין יותר 1.5 מיליון מנגב גליל, אין לי 900 ממשרד הבריאות ועוד 600 שלי נגיד שיש. בזה אני לא אוכל להפעיל אפילו לא את ה"ביקור רופא". הינה חודש אוקטובר, תשמעו כולכם, מדינת ישראל מפקירה 70 אלף איש באצבע הגליל ללא מענה רפואי אחרי השעה 17:00 בערב שקופות החולים סגורות. תרשמו את זה כולכם, לי אין יותר פתרונות. צעקתי את זה בכל מקום, ההחלטה פוקעת, אני לא רואה ממשלה שמחדשת החלטה ואני אומר לכם בכנות זה כסף שלא צריך להיות בהחלטה, זה כסף שצריך לעבור, שאתם צריכים להפעיל אותו, אתם צריכים לדאוג לשירותי בריאות, לא העירייה צריכה לדאוג לזה, אני לא צריך לכתת רגליים.

אתם יודעים מה האבסורד? שאני מכתת רגליים, אני מוצא תורמים והבאתי את ארגון JNF שתרם לי כסף כדי להקים מרכז רפואי ועכשיו חסר לי הכסף של המדינה בתמורה למאטצ'ינג כדי להקים את אותו מרכז רפואי. ואני עוד לא דיברתי על הכסף להפעיל אותו אחר כך. למה אני בכלל צריך לרוץ לתורמים להביא אותם למרכז רפואי במקום שאני אדאג להביא אותם לגני משחקים, תיירות ותאמינו לי שלא חסר לי על מה.

אני רוצה שנייה להעיר משהו כי זה צורם לי לגמרי. הגיעו לכאן נציגים, ראשי רשויות שאומרים את שעל ליבם, דיון שנקבע מראש, הוזמנו משרדים שונים, עזבו שמהאוצר, מי פה מהאוצר?

גאיה, צוות בריאות של גאיה פה ממשרד האוצר. אנחנו גם נבקש עכשיו תתייחסי בבקשה.

מהבריאות מי נמצא כאן בסוף? קטיה בסדר, אבל היא ממערך האמבולנסים.

יש גם את ד"ר יקיר קאופמן.

בסדר, אבל בסופו של דבר צריך להיות מישהו בכיר ממשרד הבריאות שבא ונותן פה דין וחשבון ושאומר שנייה, מה הראיה של משרד הבריאות והתוכנית שלה למערכת הבריאות בצפונה של מדינת ישראל, או בדרומה, או בפריפריה הגאוגרפית והחברתית שלה. אנחנו זועקים את זה פה בוועדה כל הזמן, אולי שנייה נעשה אתנחתא אני מציעה לכם ונעבור שנייה למשרד האוצר. אולי משרד האוצר יעיר את עיינינו ויגיד לנו האם יש תוכנית אמיתית, תקנות מכשירים שאנחנו מחכים לה בערך שמונה חודשים בוועדה, תוכנית מיטות שאנחנו מחכים כמה חודשים כנ"ל בוועדה. אני יכולה לספור, הרי אם לא היה איזה לחץ סיזיפי של חברי כנסת כאן שכבר העמידו את זה כהצבעות אי אמון וכדומה, אז גם המכשיר של ה-"דה-וינצ'י" או דברים אחרים כמו ה-ECMO לא היו יוצאים.

עידית אני מציעה שאנחנו נחזור לנושא שאנחנו מתמקדים ונבקש מגאיה - - -

אבל הם חייבים לתת דין וחשבון פה, מה קורה. יש כאן ראש עיר שהגיע מקריית שמונה, אומרת את של על ליבו - - -

אני רוצה להתייחס דווקא לאמבולנסים ולמה שירותי חירום ברפואה נופלים עכשיו על כתפיים של רשות מקומית, איך זה קורה ומה אתם מתכננים לעשות.

טניה אם אני יכולה ממש בהערה קצרה להתייחס למה שאביחי אמר, אני זוכרת את עצמי כילדה בגליל, בכל קיבוץ היה אמבולנס, בכל קיבוץ בהשתתפות המדינה. אין היום ביישובים ובקיבוצים - - -

העירייה צריכה לשלם היום שיהיה בה אמבולנס, אמרתי את זה קודם. כל רשות צריכה לשלם גם על אמבולנס, לא רק על מרכז רפואי.

אבל פעם היה בכל קיבוץ, היום אתה מספר שיש בקריית שמונה - - -

והקיבוץ צריך לשלם את זה.

לא, אבל שיש רק בקריית שמונה, אני יודעת מהמועצה שאני חיה בה היום, יש מרכז אחד - - -

דיברתי על מוקד הזנקה של מד"א, לא משהעירייה מחזיקה או הקיבוץ מחזיק, זה כבר בכסף פרטי.

ענבר, ענבר, הפטנט בשנים האחרונות עבר בישובים האלה מאמבולנס לאופניים של מתנדבים בשירות כל ארגוני ההצלה הדחופה.

אופניים?

אופניים. והפטנט של האופניים הוא נחמד, הוא נחמד, הוא יפה, הוא לא מסוגל לפנות חולה זה ברו שלא.

לא, אבל מרחב כפרי 10 קילומטר בן אדם ייסע על אופניים?

הוא עוזר אך ורק לדבר אחד ואני אשמח שמשרד הבריאות ירים את הכפפה ויעשה פעם אחת ניתוחים סטטיסטיים על כל ההצלות שהיו עם אופניים אל מול אמבולנסים. אני חושב שזה בסך הכל כדי לסמן ביומן של הפעילות שהגענו תוך שבע דקות, שמונה דקות, 10 דקות, זה לא רלוונטי מתי מגיעים, רלוונטי מבחן התוצאה.

זה נכון לעיר, לא למרחב כפרי, לא לקיבוצים ומושבים.

ופעם אחת צריך להוציא את הנתונים האלה וללמוד.

בואו נפנה את השאלה שוב למשרד האוצר, לצוות הבריאות, בבקשה אנחנו מבקשים התייחסות ואני חוזרת על השאלה, למה הסמכות על שירותי רפואה בפריפריה נופלת על כתפיים של רשות מקומית וזה לא ממומן על ידי משרד הבריאות?

היי, אני תמר ממשרד האוצר. אני אתחיל בהתייחסות לרפואת החירום שהסכמתם. הסכם עם מד"א שנמצא בתהליכי חתימה בזמן הקרוב, כולל בתוכו גם מיליוני שקלים לתוספת שיפור שירותי רפואת החירום באזור הצפון. משרד הבריאות יוכלו להרחיב אם הם רוצים.

סליחה תמר, יש לך נתונים לפי מה מקצים אמבולנסים? כי אנחנו מכירים את הנוסחה לפי אלף נפש.

ומה יהיה השינוי.

אבל זה לא רלוונטי כשאתה גר בעין זיוון או בבוקעאתא, זה פשוט לא רלוונטי. אי אפשר להתייחס רק לכמה אנשים גרים שם, המרחקים הם כאלה שזה עולה לנו בחיי אדם.

מה הנוסחה? איך אתם מוסיפים מקדם פריפריאלי וגם מקדם של המרחק הגאוגרפי?

משרד הבריאות רוצים להתייחס לזה?

כן. בדרך כלל בעצם מסתכלים על כמה נקודות. מד"א בעצם מבצעים איזשהו ניתוח סטטיסטי והם מסכלים לא רק על כמות אנשים אלא על כמה קריאות מתקבלות, מה הזמנים בדרך כלל שהאמבולנסים מגיעים לאזורים אחרים, איזה סוג קריאות מתקבלות ולפי זה בעצם מגיעים לאיזושהי החלטה איפה לפתוח נקודת הזנקה ובמידה וכן, האם לפתוח בעצם ניידת של אמבולנס ביטחון, נידת טיפול נמרץ, כמה ניידות במידת הצורך, אבל זה חלק מההחלטה.

אז ערך חיי אדם זה נתונים סטטיסטים?

ומה השינוי? מה השינוי?

את הרגולטורית במשרד הבריאות, את חושבת שהפריסה היא הגיונית? הרי אנשים בישוב שבו אני גרה לא מתקשרים 101 אלא נכנסים לאוטו ונוסעים. אז מה את אחרי זה מודדת? כמה קריאות היו ל-101? האם אין למדינת ישראל, מדינה מערבית, נתונים על מה צריך להיות המרחק הסביר לשירות החירום הקרוב? איפה צריך עוד מתנדבים, איפה צריך עוד פרמדיקים, איפה צריך עוד ציוד החייאה.

אני אתן לך נתונים מ-2017 - -

אני בהלם מהתשובה שלך, בטח שלא מתקשרים כי לא מגיע אמבולנס.

מה זאת אומרת לא מתקשרים? בטח שמתקשרים.

למי שאין רכב להגיע בהקדם האפשרי אז הוא מזניק אמבולנס, או אם יש מקרה שלא מאפשר פינוי של החולה.

לא, את מנתחת כמות פניות במדבר.

אז תקשיבי, מאחר שהאזרחים יודעים את כל הסיפור שהציג פה ראש עיריית קריית שמונה, איך עד שיוצא אמבולנס מהתחנה בקריית שמונה עד שהוא מגיע לנקודה לאסוף, ויש שם אל תשכחי מועצות אזוריות שהן מעט בנפשות אבל הן במרחב גאוגרפי רחוק, גדול מדי. כשאנחנו לוקחים את המקום מהרגע שיוצא האמבולנס, מגיע לפציינט ועד שהוא לוקח אותו אחר כך משם לאותו בית חולים, אנחנו מבינים שזה זמן יקר. גם האזרחים והתושבים שם מבינים שזה זמן יקר ולפעמים הם מעדיפים לקחת סיכון שהשכן, שבן המשפחה, שמישהו שנמצא שם ייקח אותם ויצמצם את טווח הסכנה הזו, יקצר את הזמנים. זה עולה בחיי אדם, להגיד לך שזה הדבר העדיף? אני לא בטוחה, אני לא יודעת. אבל מאחר שאתם לא בודקים אנחנו כנראה גם אף פעם לא נדע.

ולפי זה עושים את ההקצאות העתידיות ואז אומרים שאין קריאות ל-101, בוודאי שאין קריאות.

אבל לא אמרתי שאין קריאות ל-101 - - -

לא, אמרת שמד"א הולכים לפי נוסחה שמתייחסת לכמות הקריאות ואני אומרת שזה נתון מעוות.

אבל זה לא רק כמות הקריאות, שוב - - -

איך זה בכלל משקף משהו? בסדר, אני אגיד לך מה, קיימתי על זה דיון בוועדה לפניות הציבור בראשה אני עומדת, לא העברתם שם את הנתונים. ביקשתי להעביר את הנתונים אחרי פרק זמן, לא העברתם את הנתונים.

אני שלוש שנים מבקש נתונים ממד"א, שלחו אותי לחוק חופש המידע. אני חייב להגיד את זה, שלוש שנים אני מבקש נתונים על כמה אמבולנסים היו, באיזה מקרים לא היה לי אמבולנס נייד, באיזה מקרים החליפו באמצע, בושה וחרפה. אני לא אדם פרטי, פניתי בשם עירייה שמשלמת להם על האמבולנסים, קיבלתי מהם תשובה לפנות לפי חוק חופש מידע. חוק חופש מידע זה לאדם פרטי, לא לארגון. אני ביקשתי את המידע הזה מכוח כסף שאני משלם לכם כל שנה על אמבולנס אט"ן ועד היום לא קיבלתי. עשרות טלפונים לאלי בין, עד היום אתם מחביאים את המידע. ואני שומע ממך שאתם עובדים לפי סטטיסטיקה של מד"א, אותו גוף שמחביא את המידע, אתם עובדים על פי המידע שהוא מספק לכם? מה חיי אדם בפריפריה זה סטטיסטיקות? אני רוצה להגיד עוד דבר, כשסגרו את המרכז הרפואי - - -

יש מידע בכלל?

אגב, לי אין, אני מנסה שלוש שנים - - -

מישהו אוסף את המידע?

אני אומר בכנות, גם כאופוזיציה ניסיתי עוד קודם, אין לי את המידע הזה, לא רוצים לתת אותו. מד"א היחידים היום שיש להם מידע על אמבולנסים.

למשרד הבריאות יש?

משרד הבריאות אומר לך 'אני נשענת על סטטיסטיקות של מד"א', זה מה ששמעתי כרגע ממשרד הבריאות. אז אם היא נשענת על סטטיסטיקות של מד"א, כל המידע רק אצל מד"א והיא גם לא מעבירה אותו הלאה, כנראה שזאת הבעיה. אולי נפתח את השוק לתחרות והבעיות יפתרו, זה לעניין האמבולנסים.

אבל אני חייב להגיד דבר אחד, רציתי להגיד אותו קודם וקטעתם אותי, כי העניין הזה של סטטיסטיקות וכסף עולה כל פעם. חבר'ה, חיי אדם זה לא עניין של כסף, אני שמעתי את הנימוק הזה בפעם הראשונה ועמדו לי השערות לא יודע איפה אפילו, זה נראה לכם הגיוני? זה כמו שמחר יבואו אלי ויגידו לי 'תקשיב, אין לך מספיק שריפות, בוא נסגור לך תחנת כיבוי', 'אין לך מספיק פשעים, בוא נסגור תחנת משטרה'. מישהו העלה על דעתו? מה, פינוי של אנשים לבית חולים לטיפול רפואי זה שאלה של כסף? זה שאלה של סטטיסטיקה? כמה שווים חיים של בן אדם בפריפריה וכמה שווים חיים של בן אדם בתל אביב? אם זה הדיבור פה, אז אני באמת רוצה לדעת בשווי. בואו נדבר בשווי אם הכל אצלכם סטטיסטיקות - - -

אז בואו נשמע את - - -

ראש עיריית קריית שמונה, איזה מרכזי על יש לך בצפון? מרכזים רפואיים? למה שהיום אנשים מבוגרים ירצו לגור בצפונה של מדינת ישראל אם אין להם שירות רפואי בסיסי?

ולא רק אנשים מבוגרים, גם הצעירים.

חברת הכנסת סילמן, אבל אנחנו נסיים את הדיון באמירה המפורסמת "העיקר הבריאות".

אני רוצה לבקש מנציגי מד"א להתייחס לטענות.

א' על הטענות אני לא יכול להתייחס כי אני לא יודע את הפניות האישיות של ראש עיריית קריית שמונה. בואו נשים רגע - - -

אני יכול להביא עותק.

רק שנייה, אתה יכול להתחבר למקרה האחרון בכפר ורדים שנפתר אדם מהתקף לב ולהביא לי את הנתונים אותה הזדמנות.

אבל אתם יודעים, סליחה שאני קוטעת עוד פעם, אתם מדברים פה על מד"א ועל איחוד הצלה, על ארגוני החירום, ונניח שהם הגיעו ונניח שהם מפנים את בן האדם ב-40 דקות נסיעה, ולאן הם מפנים אותו? ונניח שהוא צריך בכלל צנתור מוח - - -

הם מדברים על הקמה של בית חולים נוסף בקריות, למרות החמישה או השישה באזור חיפה שדיברתי עכשיו, במקום להביא בית חולים אחד לצפון או לדרום. זה הזוי, שעוד אחד בחיפה, עוד אחד בקריות.

אני מאוד מבקשת - - -

עם רופאים מומחים, לא רופאי משפחה, צריכה להיות במקומות האלה וצריך להיות מרכז רפואי שיכול לטפל באתגרים האלה. בסופו של דבר זה לא עוזר אם בן אדם הוא נפגע טראומה מורכב, נניח מתאונת דרכים, ואז אין בית חולים על אחד בצפון שניתן לשלוח אליו, שיכול לטפל בטראומה מורכבת, אלא צריך עכשיו לחשוב במה לטפל קודם, אם בבעיה שכנראה יש בחזה לבבית או בעיה שיש במוח, כירורגית, ואז לראות לאיזה בית חולים לשלוח אותו. זה אחד הדברים המרכזיים שגם צריכים להיות היום בצפון, שאינם ולא נמצא. יושב מאחוריכם ד"ר ארז און, הוא יצא? שהוא מתעקש לשבת מאחורה והוא יודע את הדבר הזה. והוא בעצמו מתעקש כל פעם, הרי אם הוא לא היה נלחם על בית חולם שיקומי אצלו אז לא היה בכלל בית חולים שיקומי בצפון.

אני רוצה להפנות את השאלה שוב למד"א, על סמך מה אתם מקציבים כמות מסוימת של ניידות?

טוב, אז נחזור למד"א, מה לעשות.

זה לא רק למד"א, אני רוצה לחזור ולהתמקד בנושא של רפואת החירום.

אבל ברפואת חירום אם מדברים על מה שסיפרה קודם חברת הכנסת יעל רון בן משה כשהיא דיברה על הילד הזה עם המרדים, אמרתי 'איך זה יכול להיות?' אני לפני 14 שנה ילדתי את הבת הרביעית שלי. אני לי-את כהן מנכ"לית אשכול גליל מערבי, יש לי ארבעה ילדים, הבת הרביעית שלי נולדה בבית החולים בנהריה. לפני שהגעתי לחדר הלידה אמר לי מנהל בית החולים 'אם תהיה לך בעיה של מרדים, תתקשרי אלי ישירות לנייד שלי כי יש לנו חוסר במרדימים'.

עברו 14 שנה מאז, סיפרה יעל על הילד הזה, אמרתי מעניין למה, מעניין איך זה יכול להיות? שאלתי כמה מרדימים יש במרכז הארץ, אמרו לי 10 ל-100 אלף. אמרתי מעניין למה הם לוקחים את המספר 10 ל-100 אלף, מה עם אחד וזה? כמה יש בצפון? פחות מ-5 ל-100 אלף, זה אומר פחות מ-1 ל-10 אלף, זה אומר כלום לבן אדם ולכן 13-14 שנה, 30 שנה, תקינה מזעזעת, במרכזי המיון. אז יופי, אז מד"א יגיעו, לא צריכה אתכם אני אגיע עם האוטו שלי. אבל כשהגעתי לבית החולים אין אף אחד שיקבל אותי, אין אף אחד שיטפל בי ואנשים מתים. מתים בדרך, מתים בקבלה ומתים במיון. לא סתם אנחנו חיים פחות. למה? עברתי לגליל, אמרו לי 'מפגרת, עברת מרמת גן לגליל? תמותי כמה שנים קודם'.

לפני 30 שנה למדתי באוניברסיטה העברית, כאב לי הראש, קצת כאב לי הראש, למדתי כנראה קשה, MRI תוך 24 שעות. 15 שנה אחרי זה בגליל ה-MRI נייד, תקבעי שנה מראש. איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שבסוף באמת מדברים פה על Bytes and bits כשמדובר על מיליארדים, לא על 40 מיליון ולא על 500 מיליון. וכשאופיר כץ שאני מאוד אוהבת אמר '700 אלף לבית חולים' לא ידעתי אם לחייך, לצחוק או לבכות. 700 אלף זה שתי משרות של פקיד זותר, מה זה 700 אלף לבית חולים, לחיי אדם? שאל אותך ראש העיר כמה? תג מחיר, כמה החיים שלי שווים? כמה החיים של הילדים שלי שווים? אני לא מבינה את כל הדיון הזה, כי אם לא מדברים על מיליארד שקל לרפואה בגליל, בואו נלך הביתה, סתם באנו את כל הדרך הזו. לא מבינה, מרחמת על כל מי שנמצא פה, באמת.

תודה ליאת.

אבל אולי זו הזדמנות לפנות למשרד האוצר וגם לשאול מה קרה עם כל המענקים לרופאים המומחים, מקצועות במצוקה, לפריפריה?

תמר את יכולה לתת תשובה?

אני אגיד לכם מה, כי אם בסוף אותם חבר'ה שסיימו ללמוד וסיימו במקצועות המבוקשים, בהרדמה, ועדיין התמריצים, אלו שבהתחלה התפארנו בהם שהם הביאו, באמת, כי היו שם גם מענקי מקום וגם מענקים למקצועות מבוקשים. בסוף מה שקרה, גם חתכתם להם במיסים שזה בעייני היה מלכתחילה לא הוגן, אבל אחר כך גם קיצצתם ואמרתם 'נגמרו המענקים'. עכשיו, אם הם נגמרו זאת אומרת שנפתרה הבעיה, כי אתם לא צריכים יותר לתמרץ את הרופאים להגיע לפריפריה. אבל אם נכון מה שאומרת לנו כאן המנכ"לית של אשכול גליל ועמקים שיש לנו כמה? 5 על 100 אלף מרדימים, לא נפתרה הבעיה, כשיש לנו במרכז פי שניים. ואני רוצה לדעת מה קורה עם המענקים האלה? הם היו אמורים לסייע ואני נאבקתי עליהם גם כשהייתי בקואליציה וגם כשהייתי באופוזיציה ושילמתי על זה מחיר - - -

אורלי בואי נשאל - - -

רק נחדד שהם בוטלו ב-2019, לא בממשלה הנוכחית.

ותאמיני לי נאבקתי שם לאורך כל הדרך. אני שואלת אתכם, לא יכול להיות שיש לכם תיעדופים הזויים. אתם אמרתם והבטחתם, אני לא יודעת באמת איפה משרד הבריאות, איפה שר הבריאות? צריך להילחם בדבר הזה, אלה הפציינטים שלו. אני שואלת מה קורה? אם יש מחסור, תתנו תמריצים. אנשים לא יבואו לגור בפריפריה.

אז השאלה למשרד האוצר, מה התוכניות שלכם?

יש להם ילדים, יש להם אפשרויות, יש להם יכולת לקבל במרכז הרבה יותר על אותם שירותים. אני רוצה לדעת כמה חסרים בכל אותם מקצועות שהם כל כך רלוונטיים לנו? כמה הצלחתם לצמצם את הפער? או שזהו, שמתם X כסף ואמרתם 'זהו, נגמר הסיפור'.

בואי נשמע את משרד האוצר. בבקשה תמר.

יש בעיית היצע רופאים, היא חריפה הרבה יותר בפריפריה, אף אחד לא טוען שהיא נפתרה. לגבי נתונים ספציפיים של מקצועות אני חושבת שמשרד הבריאות ידעו להגיד יותר. אל מול מחקרים שהוכיחו שמי שגדל בפריפריה יש לו סיכוי יותר גדול גם להישאר ולעבוד שם, משרד הבריאות ואנחנו משרד האוצר מפעילים תוכנית שנקראת "תוכנית אילנות" שמנסה לעשות בדיוק את זה. היא על סך כמה עשרות מיליוני שקלים שלוקחת צעירים שגדלו בפריפריה, משאירה אותם בפריפריה ללימודי רפואה כך שגם לאחר מכן הם יישארו לעבוד בבתי החולים בפריפריה. ובאמת כמו שציינת חברת הכנסת, תוכנית המענקים ותוכניות שהיו עד אז באמת לא הצליחו להשאיר, לפחות לא את המקצועות - - -

בטח שהצליחו, נגמר הכסף. אם הם לא הצליחו, אם לא היה ביקוש הכסף היה נשאר. אבל אם נגמר הכסף זאת אומרת שהיה יותר ביקוש ממה שאתם שמתם בשביל לעודד. בואו לא נתבלבל, את אשת כספים את באה מהאוצר, תגידי לי אם שמתם תקציב X לעידוד רופאים להגיע לפריפריה, התקציב נגמר, זאת אומרת שהיה ביקוש. איך את אומרת שזה לא הביא לביקוש?

לא, לא, אין היום, עזבי רגע את "כוכבי הצפון", "תוכנית אילנות" - - -

עכשיו, תוכנית אילנות תעזור לנו בעוד 10-15 שנה, בואו, עד שהם יהיו מומחים. מה קורה עכשיו?

מה היום רופא, שרוצה להגיע ולעבוד בצפון, בעיקר רופאים מומחים, מה הם מקבלים?

שיחכו עוד 15 שנה - - -

אנחנו מבקשים להחזיר את התוכנית לעידוד מומחים שיעבדו בפריפריה.

בנוסף לעידוד מומחים הזה אני באמת שואלת, גם קופות החולים יצאו עם תוכניות לרופאים שלהם שעובדים בתוך קופות החולים כדי לעודד רופאים לפתוח מרפאות עצמאיות בצפון ובאזור הפריפריה וגם פה צמצמו להם את השנים שבהם הם יכולים להגדיל את כמות האוכלוסייה שלהם, לעבוד שם ולקבל גם הם מענקים. אז השאלה היום, מה התוכנית שמשרד האוצר רואה לטובת הפריפריה הגאוגרפית של מדינת ישראל. לא תוכנית אילנות פה בקטנה, כוכבי הצפון שם בקטנה. תוכנית, תוכנית אמיתית, תוכנית על שהיום אומרת 'אלה הפערים, אלה הנתונים, אנחנו יודעים מבחינת אורח חיים, איכות חיים, מבחינת בריאות של תושבי הצפון לעומת מרכז'. מה עושים בנושא הזה? מה התוכנית היום שמשרד האוצר מציג?

במיוחד שכל הנתונים קיימים, הנתונים על השולחן כל הזמן.

לא צריך להביא כל הזמן נתונים של מד"א ואיחוד הצלה - - -

לא, אני אומרת שהנתונים של הפערים בתקינה, בחדרי המיון, הם על השולחן כל הזמן.

תשמעי, היום אם ישימו כסף ויגידו 'קחו ארבעה אמבולנסים זה לשם' הם יעשו את זה.

בואו נחזור לאמבולנסים. מי החליט כמה ניידות אמורות להיות באזור גליל עליון - - -

מי החליט שיש פער של 60% במיטות האשפוז למשל? מי החליט שיש 25% פער בבריאות הנפש? מי החליט על כל הפערים האלה ומה עושים כדי לצמצם, כי את הפערים אתם מכירים בדיוק כמונו. לא הקראתי מספרים כי אמרתי בטוח כולם מכירים אותם, אתם מכירים אותם. מה עושים כדי לצמצם אותם?

קטיה, את יכולה להגיד מטעם משרד הבריאות מי מחליט מה כמות הניידות שתפעל?

כן, אז אני רק רציתי קודם באמת לענות, קטעו אותי באמצע אבל כן רציתי להגיב. תראו, נכון שבסופו של דבר יש את מד"א, יש את איחוד הצלה, יש המון חברות פרטיות שנמצאות גם בצפון, גם בדרום, גם במרכז וכולם מגיעים לאותה מטרה וכולם עושים באמת עבודה נהדרת וכולם עושים עבודת קודש. אני לא נמצאת הרבה זמן בתפקיד, אני לא יכולה לדבר בשם קודמיי בתפקיד, אבל חלק מהמשימות שלנו הן בהחלט לבוא ולקבוע איפה צריך לשים ניידות ואיך אנחנו מצמצמים את הפערים האלה.

איך אתם מיישמים? כשאתם יושבים ורוצים לבחון, הרי שמענו פה את ראשי הרשויות, זה אזורים מרוחקים, אזורים שבדרך כלל אם לתושב יש בעיה, גם אם היא בעיה שקשורה למשרד ממשלתי הוא פונה לראשי הרשויות. אז אני ממליץ לכם כשאתם עושים את התוכנית איפה חסר, תשבו עם ראשי הרשויות. הם יודעים יותר טוב מכולם כי אותו אזרח שלא התקשר למד"א, ראש העיר יודע כי הם פנו אליו. תערבו את ראשי הרשויות, הם יודעים יותר טוב מכולם את הצרכים ותכניסו אותם בתוך השקלול איפה צריך. לא להסתמך רק על הנתונים שיש לכם.

נכון, נכון, אני מסכימה איתך.

קטיה, אני ממליצה לא רק על הנתונים והקריאות למד"א, יש נתונים שכל קופת חולים מדווחת למשרד הבריאות. החולים הפוטנציאליים, כמה עם מחלות רקע של מחלות לב, כמה מהם עם מחלות רקע, אז לפי זה להפיק נתונים, לא לפי מספר פניות בעבר, אלא לפי הנתונים פוטנציאליים.

מה שנתתי דוגמה זה באמת - - -

קחי את הנתונים של חדר המיון תבינו כמה מפונים יש, יש יותר מזה? אז תדעו גם כמה אנשים פינו את עצמם באופן פרטי וכמה נעזרו באמבולנסים. הרי בסוף חדר המיון זה המוקד, זה המקום כולם בעצם מגיעים לשם.

אבל לא תקבלי את התמונה של כל אלה שלא איתנו כי הם לא הגיעו למיון ולא היה להם אמבולנס.

נכון, זה גם נכון.

אם אתם רוצים לדעת את התמונה, אני לא יכול להסתפק רק בחדרי המיון ולדעתי הנוסחה הנכונה היא בכלל לא סוג הטיפול או הפונים, היא המרחק שלו לקבל טיפול ואני כבר לא מדבר על טיב הטיפול, רק כמה זמן לוקח לו לקבל אותו, אני כבר לא מדבר אם הוא טוב או לא טוב. זה צריך להיות המבחן, לא לפי גולגולת אלא לפי מרחק של נסיעה.

בכל יום הם עוברים על חוק בריאות החולה, חוק זכויות החולה, כי אם אנחנו מדברים על זמינות של השירותים האלו, נכשלתם. נכשלתם לאורך שנים, אני שוב אומרת, בוודאי תקשיבי, בואי נשים את הפוליטיקה בצד, אני זעקתי את זה גם כשהייתי בכנסת גם כחברת קואליציה וגם כחברת אופוזיציה.

את לא יודעת מה אני רוצה להגיד כי את כבר עוצרת אותי. אני רציתי לומר שלפני כעשור הוקם פורום אזרחי, פורום בריאות אזרחי בגליל ונמצא כאן נציג, הרכז של פורום מר לב ארן. גם אני הייתי שותפה בפורום בתפקיד הקודם, קודם, קודם שלי כמנהלת מרכז רפואי של אחת קופות החולים. אז לב תציג בבקשה את בעיות הפורום ואולי נתונים שיהיו יעילים לפתרון של הבעיות האלה.

אני לב ארן נציג הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל שגם מרוכז על ידי "שתיל" ועל ידי אגודת הגליל. אז רק להגיד שזה מגובה מחקרית, באמת חלק ניכר מהתושבים בגליל, כמחצית פשוט מתפנים בעצמם כי הם לא סומכים על שירותי האמבולנסים. אחד ההבדלים המרכזיים בין מחוז צפון לבין תל אביב, זה שרוב האמבולנסים במחוז צפון הם לא של מד"א, מה שאומר שכשאנשים מתקשרים ל-101 הם יודעים שרוב האמבולנסים שעומדים לרשותם הם בכלל לא נמצאים בתוך האפליקציה ויש הצעת חוק שעברה טרומית ואנחנו מקווים שהיא תעבור. משמעות העניין הוא שכל עוד לא תהיה אפליקציה שכל האמבולנסים - - שאת נתת להם רישיון. כל עוד לא תהיה אפליקציה של כל אלה שאת נתת להם את הרישיון נמצאים בתוך אותה אפליקציה, לא יהיו לנו הנתונים, פשוט מאוד. לא יהיו גם, לא יהיו, הם לא יכולים להיות.

ממה שאנחנו יודעים וממה שעשינו גם עם איגוד האמבולנסים, ואפי יושב פה איתנו, אנחנו מדברים בערך על 60%-40% בגליל, נכון? מבחינה סטטיסטית, אז רק שנבין. הדבר השני, מול הרשויות המקומיות - - -

מה 60%-40% לב?

60% זה לא מד"א.

לא מד"א שכולל גם את הפינויים הפרטיים, או שאנחנו מדברים רק על - - -

כן, כולל את חילן, את הנציגים שלהם. יש פה ניידות של טיפול נמרץ שהן של עמותות, של גופים פרטיים והכל אבל כן יש להם רישוי של משרד הבריאות. מישהו בדק שהם מקצועיים ושהם יכולים לפנות.

לגבי הרשויות המקומיות, ברור שהעבודה היא לא נכונה. כל המקום הזה של המאטצ'ינג הוא מצחיק מבחינה תקציבית, עושה בלאגן לראשי הרשויות ולוקח מהם זמן יקר של עבודה שהולך בכלל למקומות הלא נכונים. ומצד שני מה שהרשויות המקומיות כן יכולות לעשות בתחום הבריאות, את זה דווקא לא נותנים לרשויות המקומיות כי רשויות מקומיות נגיד בתחום החינוך הן יודעות על כל ילד שנשר ליותר משבועיים מבית הספר, זה נמצא בתוך הרשות. המדינה כן יודעת איך להפעיל את הרשויות המקומיות נכון בתחומים שיכולה להיות אחריות היברידית של הרשויות המקומיות ושל הממשלה.

לצערנו הרב, בתחום הבריאות עושים את זה הפוך. במקום שהרשויות המקומיות יהיו יותר גוף שרואה את מצב הבריאות וגם מסגר על מצב הבריאות, נותנים להם בעצם לממן סיפוק של שירותי בריאות שזה מה שקורה בפועל אבל זה נוגד את ההיגיון של חוק בריאות ממלכתי. אז גם את הדבר הזה לא כל כך קשה לתקן, הסכומים הם ממש מצחיקים וזה גם העניין כאילו במקום הזה. גם לחזק את המקום שתוכנית אילנות היא נפלאה ולפני ארבע שנים בוועדה צחקו עלינו כשאמרנו שבני מקום נשארים יותר. צחקו עלינו בפורום האזרחי והיום זאת מדיניות ממשלתית. זה מאוד משמח, אבל כן צריך איזה גשר כי בכל זאת זה שבע שנים שלומדים רפואה ועוד חמש שנים התמחות, אז כן צריך איזה גשר בין היום לבין נשיאת הפירות של התוכנית.

וגם כמה אמורים לסיים? מה הצפי? על מה אנחנו מדברים? כמה באמת התווספו לנו מאותן תוכניות. עכשיו, לבוא ולהצביע על תוכניות גאוניות, טובות ככל שיהיו, זה לא הפתרון ובטח לא לשלב הביניים. אבל אני גם חושבת שאנחנו צריכים לראות איזו התרחבות, מה היעד שלנו מבחינת מספר הרופאים שיגיעו ויישארו בפריפריה. את יודעת מה מדהים אותי? שאתם לוקחים שוב את עניין השליחות של האזרחים שמגיעים לפריפריה ואומרים 'אה אוקיי, נולדתם שם? אז תישארו שם גם אם התנאים שם קשים. אנחנו נדאג לזה כי אנחנו לא לפתה עוד כוחות'.

בואו נשמע את כולם הזמן שלנו כבר אוזל.

ולכן אני אומרת, כמה שזה מבורך זה עדיין לא מספיק ושוב אני לא יודעת מה התמריצים שלכם היום כדי לצמצם את הפערים, עד שהילדים האלו שאתם שולחים אותם לתוכניות אילנות וכדומה, יהיו רופאים מומחים.

נמצא כאן ממונה על עיריית טבריה מר בועז יוסף.

גברתי יושבת הראש, אפשר שאלה רק לגבי הניידות. המאטצ'ינג הוא דיפרנציאלי?

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

כל רשות משלמת את אותו הדבר?

זה קצת מסובך עם הרשויות. פעם רשויות באמת היו משלמות, זה היה מחולק ל-1/3-1/3-1/3. גם הרשויות היו משלמות, גם המשרד היה משלם, הרבה דברים השתנו. אבל היום ההתנהלות היא קצת אחרת, היום מד"א פותחים נקודות הזנקה, יש תקציב מד"א בעצם, משרד האוצר התחיל קודם לספר, יש הסכם שנחתם מול מד"א אחת לשנה שזה גם כדי לתגבר נקודות נוספות ולפתוח נקודות נוספות, אבל קצת מסובך כל התהליך.

לא, אז זה חשוב שנדע אותו. כמה הרשות צריכה בעצם לשים?

אנחנו נזמן, עידית כיושבת ראש, אנחנו נזמן דיון נוסף - - -

מה שאני שואל זה האם ראש עיריית תל אביב משלם כמו ראש עיריית קריית שמונה?

צריך לבדוק לנתח בנפרד.

אבל אם הם לא באו מוכנים אנחנו צריכים להגיד להם, למה לא באתם? זאת מהות הדיון.

הוא לא צריך לשלם, יש לו בית חולים בחינם שהמדינה משלמת.

חבר'ה מה, אם בדיון כזה לא תביאו תשובות, מתי תביאו תשובות?

עזבי במרכז, השאלה אם אתה משלם כמו - - -

זה מה שאמרתי לך, אני צריך לשלם כדי לקבל, אפילו לא בית חולים, לקבל מרכז רפואי לילי והוא מקבל חמישה חדרי מיון, בתי חולים חינם ואני על המרכז לילי הזה צריך לשלם.

יותר מזה, אלעזר שטרן לא מספר לך, סליחה - - -

אנחנו נוכל לקיים דיון נוסף על תמחור - - -

מה שלא מספרים לכם, ששולחים אותו בגלל שהמרכז הזה נותן שירותים גם למועצות אזורית מסביב, שולחים אותו לריב עם ראשי הרשויות מסביב בשביל שהם יתחלקו במאטצ'ינג מול הקופות. אתם גם יוצרים בתוך הקהילות שם איזשהו מתח, כי קריית שמונה צריכה לממן את המועצות האזורית, אלא אם כן יש שם מישהו שהוא מספיק בסדר כדי להיות הוגן ולהתחלק.

בלי לקבל שיפוי נוסף מהמדינה.

תודה על ההבהרה.

בבקשה בועז יוסף.

שלום לכולם, אני מדבר בעמם גם כן בשם רשויות שמסביב לכנרת, לידי יושב ראש מועצת אזורית עמק הירדן שהוא גם כן סגן יושב ראש איגוד ערים כינרת. מסביב לכינרת יש אולי עשרות אלפים של תושבים. אבל בפועל מגיעים לסביב הכינרת שלושה מיליון בשנה. כל אחד מאתנו כאן היה בכנרת, בשולחן הזה, ואם קורה מקרה חירום של טביעה, של פציעה, של התקף לב, אי אפשר להגיע אליו, במיוחד בשעות העומס בקיץ ובחגים, אין אפשרות להגיע למי שנפצע. אין אפשרות כזאת, זאת אומרת עד שמגיעים אליו או שהוא הולך לעולם שכולו טוב או שמצבו מחמיר.

מה שצריך לעשות זה למצוא איזושהי דרך - - -

רגע, מה שאתה אומר שבעצם לפי החלוקה שלהם הם מתייחסים אליכם כתושבים של מועצה אזורית וטבריה, כל הנופשים לא קיימים.

אגב, זה נכון גם לכל התחומים, לתחבורה - - -

לא לביטחון פנים. ביטחון פנים למשל, אילת וטבריה התקינה של השוטרים הם לפי כמות התיירים שמגיעים.

נכון.

וזה צריך להיות ככה לפי כל משרד, פשוט מישהו צריך לטפל בהם. גם בבריאות - - -

גם בבריאות, מה שציינתי בהתחלה בפתיחה, שגם אנחנו מדברים על התושבים וגם על התיירים שמבקרים ונמצאים באופן קבוע.

מישהו צריך לתת להם שירות.

עכשיו, כדי להגיע לבית חולים פוריה, נניח אם אתה נמצא כבר ליד הכנרת, יש אך ורק כביש אחד שמוביל לשם. הכביש הזה שהוא כביש מצמח לכיוון פוריה, הוא בסך הכל חד סטרי בכל כיוון ואתה לא יכול לעקוף שם, אתה לא יכול להגיע בזמן. גם אם הצלחת להגיע לכביש הזה כי יש לך דרך ארוכה נניח מעין גב, או מהחופים שנמצאים ממזרח לכינרת, כדי להגיע לבית חולים או למקום שמטפלים באותו פצוע שכבר הגעת אליו. אני אומר שיש בעיה להגיע אליו, אבל אם כבר הגעת אליו הוא לא יכול להגיע לבית החולים לקבל את הטיפול שלו.

דבר נוסף זה נושא אחר שאנחנו גם רוצים להעלות אותו, זה כל הטיפול בתינוקות. אתם יודעים שגם נולדים ילדים, ואז מה מתברר? שעד גיל 3 הוא לא כל כך שייך לקופת חולים, יש תחנה שנקראת לאם ולילד, שזה טיפת חלב. עכשיו, לטיפת חלב יש איזשהו חוק, לא יודע מי המציא את זה, שבעצם העירייה צריכה לספק את המבנים.

בכל רשות זה שונה.

אני רגע ארחיב טיפה על זה. טיפות חלב היום, התחנות לאם ולילד מחולקות. חלקן מוחזקות על ידי משרד הבריאות, מה שנקרא על ידי רשויות מקומיות כולל משרד הבריאות. וחלקן נכנסו לתוך קופות החולים, כ-40% אם אני לא טועה מוחזקות על ידי קופות החולים.

אז אני שואל, למה חלקם כאן וחלקם - - -

רגע, אין שום סיבה ואני עשיתי על זה דיון בוועדה ואנחנו נקיים על זה דיון נוסף, אין שום סיבה, לעניות דעתי כיושבת ראש ועדת הבריאות, שמשרד הבריאות יחזיק בטיפות חלב. כשאנחנו מדברים על רצף טיפולי של גילאי לידה עד שלוש במערכת החינוך ועשינו את זה, איחדנו והכנסנו.

שילכו לקופת חולים, מה הבעיה?

בדיוק. לא רק זה, המערכות היום של משרד הבריאות בטיפול חלב, התחנות לאם ולילד, לא מדברות עם המערכות של קופות החולים. זאת אומרת שגם אם קרה משהו בתחנה לאם ולילד בגילאי לידה עד שלוש, אף אחד בתוך קופות החולים לא יודע על זה.

שנייה, מערך טיפות החלב לאורך ההיסטוריה - - -

אני מבקשת לא להמשיך דיון על טיפות החלב עכשיו. אנחנו נחזור לנושא של שירותי חירום.

ולגבי השאלה שנשאלה פה כמה פעמים, אז למה? למה להגיע לפריפריה? למה לגור בפריפריה? התשובה היא שלא באים לגור בפריפריה.

נכון, את אותה השאלה כולנו שואלים.

לא, לא, אז זאת התשובה, לא באים. מה לעשות? כל הצעירים שלנו - - -

לכן צריך לתמרץ - - -

אם לא נתמרץ את הבריאות, את החינוך וזה הבסיס, זה מה שיהיה, הצעירים עוזבים אותנו זאת העובדה. הצעירים עוזבים אותנו.

אני רוצה להגיד לך שאחד הצעירים באחד הדיונים אמר 'הנוף הוא עדיין לא הסיבה המספיקה כדי שאני אגור בצפון או בדרום'.

אמת, אמת. הנוף אצלי מהחלון הוא הכי יפה בארץ, אבל הבנות שלי לא נשארות.

בוודאי.

נמצאים כאן גם נציגים של איחוד האמבולנסים בישראל. בועז תודה רבה, ואחר כך את מד"א. בבקשה, מאלכ שחאדה.

שלום, קודם כל אני רוצה לברך אתכם על הדיון, דיון חשוב מאוד. רוצה לספר לכם על יוזמה פרטית של חברה פרטית שקמה בשנות ה-90', למתן שירותי רפואה דחופה של ניידות טיפול נמרץ ואמבולנסים במרכזים רפואיים. כדי להשלים את החוסר שדיבר עליו ראש עיריית קריית שמונה, דברים חשובים מאוד, והיום מתעלמים מהחברות האלה. הם נותנים שירות של מעל ל-200 אלף נפשות באזור שם. שירות מאוד חשוב ובנאמנות נותנים אותו. נכון שהאזרחים משלמים על השירות הזה, אבל לפי דעתי אפשר שהשירות הזה יחסוך למדינה גם מבחינה תקציבית.

וגם יציל חיים.

בדיוק. מציל חיים, זה אין ספק שזה מציל חיים, מאושר ובפיקוח משרד הבריאות, ומשרד הבריאות הוא זה שאישר את החברות האלה. לפי דעתי אפשר לנצל את המאגר הזה של האמבולנסים הפרטיים והמרכזים הפרטיים, נכון שהם ביוזמה פרטית, אפשר לנצל אותם גם לטובת הכלל ולחסוך למדינה ובמחצית תקציב שמד"א מקבל. אפשר היום גם לחסוך לאזרחים פשוט, אני מדבר על דברים קטנים, דברים קטנים שמאז קום המדינה היו רק במד"א. היום יש חברות אמבולנסים פרטיים, התקנות לא התאימו את עצמן.

התקנות מיושנות כבר ולא תואמות מציאות.

לא התאימו את עצמן ליוזמות החדשות, ואפשר בדברים קטנים לחסוך על האזרחים, כי אי אפשר שיולדת שאני מעבירה אותה באמבולנסים, מיילד אותה בבית ומעביר אותה לבית החולים, יגיעו למוסד לביטוח לאומי לקבל החזר ויגידו להם 'לא, אתם לא אמרתם למד"א, כתוב רק מד"א אז אתם לא תקבלו החזר'.

אז איך אפשר, מי אמור לתקן את זה? ביטוח לאומי או קופות חולים?

לא, תקנות של ועדות הבריאות של הכנסת.

של תקנות בריאות העם.

יולדות ספציפית זה בביטוח לאומי.

בחוק בריאות ממלכתי, שם צריך לתקן ולהוסיף ליד מד"א גם אמבולנסים פרטיים שמאושרים במשרד הבריאות. שם זה עוזר הרבה לאוכלוסייה ואז נותר עניין התחרות גם שהאוכלוסייה תבחר את הטוב מבין נותני השירות. היא תוכל לבחור את מד"א, שהוא לא נמצא כמעט באזור איפה שאנחנו נמצאים.

תודה. תודה גם דוד מריזאן רוצה להגיד משהו?

ונקודה שנייה גם, זה לקחת בחשבון איפה להכניס בגלל שהתחרות העסקית שמד"א דוגל בה, אז הוא מכניס נט"ן. איפה שיש נט"ן פרטי זה מפקיר אזור שלם שאין בו נט"ן פרטי כמו קריית שמונה. במקום להוסיף נט"ן באזור שיש בו שני נט"נים ונותן שירות בנאמנות שם ומפקיר את קריית שמונה הוא מכניס את השירות איפה שנמצאות החברות הפרטיות. לא רק אצלנו, בכל הדברים. וכאן זאת נקודה חשובה, לקחת את הנתונים מהחברות הפרטיות כדי להשלים את התמונה ומי שנהנה בסוף הם האוכלוסייה והאזרחים. תודה.

כן, תודה רבה. דוד, אפשר לצרף אותו בזום.

שלום לכולם, שלום למכובדי, אני מכיר את רובם. אני שמח מאוד לדבר פה ושמח שלנו כחברות פרטיות יש את האופציה לדבר. אנחנו מנהלים חברות אמבולנסים פרטיים וניידות טיפול נמרץ באזור טבריה, באזור סובב כינרת. אני מפעיל כל יום שתי ניידות טיפול נמרץ באזור טבריה. חברת הכנסת סילמן כאן העלתה את חוק מוקד האמבולנסים בזמנו שאני לא יודע כמה הוא יתקדם או לא, עדיין לא עבר. אבל בסופו של דבר אני ממד"א יש לי אפס קריאות. למד"א באזור שלי גם אם יש 10 החייאות, בחיים, בחיים לא קיבלתי קריאה אחת לעזרה. בפעם היחידה שתורנית ממד"א עשתה ב"שושו" ואמרה לי שיש החייאה, היא הלכה הביתה על זה. כשלא היו לה אמבולנסים באזור היא עפה הביתה על זה.

אם יש לראש עיריית קריית שמונה בעיות עם מגן דוד, או כל אחד שיש לו בעיות תקציביות, הוא מוזמן להגיד שהוא ישים אמבולנס פרטי, אני מבטיח לו ואני עומד מאחורי המילה שלי, שמגן דוד יתקצבו בחצי את המחיר. אני יכול לתת דוגמה, הינה בועז יוסף קיבל ביום העצמאות אמבולנס ממגן דוד לאירועים בטבריה, התקציב של אמבולנס עמד על 280 ₪ לשעה ואחרי שאנחנו התערבנו ונתנו הצעת מחיר, מגן דוד נתנו את האמבולנס ב-60 ₪ לשעה. למה? כי הם יכולים ואני שמשלם מיסים ואני גר בפריפריה, אני מתקצב את זה שמד"א יכולים - - -

זה דיון נוסף על התמחור, אמורים לקיים דיון נוסף בנפרד ולדון יחד עם משרד הבריאות בתמחור של הפינויים.

אני אמשיך. בזמנו גם הקמנו ארבע שנים מוקד רפואי בטבריה, נתנו מענה של רופא כל הלילה בטבריה כי טבריה מלאה תיירים, מלאה אורחים. אני יכולה להגיד לך שאף אחד, לא ראש עיריית טבריה הקודם, לא בועז יוסף ולא שלפניו ולא קופות החולים היו מוכנים לעזור לנו בסבסוד הרופאים האלה. כשנפתחו מוקדי 2700 שגרמו לנו כחברות פרטיות לסגור את המוקדים האלה. למה? כי אנחנו פרטיים ולכן לא זכינו לסבסוד.

הרשויות המקומיות, כפי שדיברנו, לא אמורות לשלם עבור שירותי רפואה, זה אמור להיות נטל של המדינה ושל משרד הבריאות ולא של הרשויות.

בסדר, אבל המדינה לא הכירה בנו בגלל שאנחנו גופים פרטיים ולא כתוב עלי מד"א, כי בקריית שמונה פתחו מוקד רפואי תחת מד"א.

אז הגיע הזמן גם לשנות את התקנות ולהסדיר את זה.

לא זכינו לתקצוב.

דוד תודה רבה. תודה, בואו נשמע את מד"א בבקשה.

תודה רבה, ברשותך חברת הכנסת טטיאנה. קודם כל אני רוצה לתת מענה לכמה דברים שעלו פה. בקריית שמונה יש תחנה, יש תחנה גם באביבים ויש תחנה גם במטולה, באמיר, בכפר יסיף, במעלות, ובכרמיאל. לנושא טבריה שעלה פה מבחינת נופשים ומטיילים, יש תגבור של תקני הפעלה בחגי תשרי וחגי ניסן, ובחופשת הקיץ. רק עכשיו סיימנו את חגי ניסן, הפעלנו אמבולנס נוסף בצמח, אמבולנס בכינר. הגברנו את התחנה בטבריה לטובת המענה, אנחנו מפעילים סירה שהייעוד שלה היא בדיוק מה שדובר פה לגבי נפח התנועה והפקקים. יש סירה בכינרת שאמורה לחצות במהירות ולתת זמני תגובה ומענה מצוינים כתוצאה מחצייה של הכינרת למקומות שהפקקים לא נותנים לרכבי הצלה לצאת. יש מערך אופנועים, שזה בדיוק המענה המהיר גם ברמה של חובשים וגם ברמה של פרמדיקים סביב הכינרת. דרך אגב, אנחנו עושים את זה גם בים המלח, עשינו את זה בחגים במצדה ואותו דבר גם כמובן באילת. אז לנושא העומסים ונופשים בערים מתוירות, זה חלק מתקני ההפעלה שאנחנו מפעילים ומתגברים.

חשוב לי לשים את הדברים בקונטקסט הנכון ועל בסיס העובדות. מדינת ישראל בשנת 1990 הקימה את ועדת "רווח". זאת ועדה שהוקמה על ידי משרד הבריאות לבחון את השירות שהאזרחים מקבלים במדינת ישראל. ובעצם היא קבעה מסמרות וזמני מענה ל-10 שנים. זאת אומרת מ-1900 לצורך העניין עד שנת 2000. מה שהיא קבעה זה שכל אזרח במדינת ישראל בעצם יכול לקבל רפואת חירום בסיסית ברמה סבירה, זאת הייתה התקנה שלה. וכשהיא ירדה ופרטה את לוחות הזמנים אז היא קבעה שבאזורים עירוניים צפופיי אוכלוסייה אמבולנס יגיע עד 10 דקות בממוצע ובאזורים שהם דלילי אוכלוסייה, יגיעו עד 20 דקות בממוצע, כשרמת שירות של ניידות טיפול נמרץ בטווח העירוני יהיה עד 10 דקות לטיפול נמרץ ובפריפריה זה עד 30 דקות. זה נכון להיום הבסיס שקבעה מדינת ישראל ובאותו עניין היא גם קבעה הקמה של 20 ניידות טיפול נמרץ, שבעצם זה בדיוק התקצוב שדובר, שליש משרד הבריאות, שליש קופות החולים ושליש הרשויות.

אז זה היה על 20 ניידות, היום אנחנו מפעילים כ-100 ניידות. אני לא אגף תקציבים במד"א אבל הרשויות כמעט ולא משתתפות והנושא הזה גם מצידו - - למרות שמד"א נכון לרגע זה לא סגר אף ניידת , למרות שחלק מהרשויות לא מעבירות בגלל קשיים כאלה ואחרים.

דיווחתם למשרד הבריאות שהתקציב - - -

בוודאי, בוודאי.

ומה התשובה שקיבלתם?

אנחנו ממשיכים להפעיל את השירות, אין פה עניין של להעביר.

בהספד?

תראו, בסופו של דבר אנחנו עובדים כתף אל כתף יחד עם משרד הבריאות, יש אוזן קשבת, אני חייב להגיד. יש תוכניות שרוצים להוציא לפועל כיוצא בזה, ואנחנו מקווים שבאמת יהיה תקציב על מנת להרחיב את השירות בפריפריה או בכל מקום שנדרש בארץ, אבל הדיון כרגע הוא על הגליל.

מאז בעצם מדינת ישראל לא קבעה זמני הגעה של אמבולנסים וזה מכיוון שברגע שהיא תקבע היא תצטרך להעמיד תקציבים. מד"א לאורך כל השנים דרך אגב העיר למשרד הבריאות וגם לוועדות פה בכנסת, תוכניות שונות לאורך כל השנים. לצערנו התוכניות עלו, דנו בהן, אבל בעצם לא תוקצבו. האחרונה שבהן הייתה בשנת 2018, הוגשה תוכנית לחבר הכנסת יושב הראש מיקי מחלוף, היה יושב ראש הוועדה לצדק חלוקתי וכיוצא בזה. תוכנית שבעצם הטוטאל שלה היה 80 מיליון שקל על מנת לקדם ולפתח את כל השירותים בדגש על הפריפריה. היה רצון טוב של כל הגומרים אבל לצערנו התוכנית לא תוקצבה ובעצם מאז לא התקדם כלום.

שנייה, ידוע באגף התקציבים או במשרד האוצר, ידוע על התוכנית שהוגשה ולא מומנה?

דרך אגב, התוכנית הוגשה לבקשת יושב ראש הוועדה דאז מיקי.

וזה הגיע למשרד הבריאות או לצוות של משרד האוצר?

זה הגיע לכל הגורמים, גם בכנסת וגם במשרדי הממשלה.

לא, למשרד הממשלתי זה הגיע?

אני פשוט לא היית בתפקיד, אז אני הכרתי באמת את הנושא הזה כשמד"א שיתפו אותי, כי אני ישבתי איתם כדי להתכונן לוועדות. אבל אני לא יודעת באמת מה קרה עם זה במשרד האוצר.

אז עכשיו לקראת ההסכם החדש שאתם מחדשים עכשיו, אתם מכניסים שינויים או שעושים copy – paste למה שהיה בשנה הקודמת?

לא, כל הסכם מכניסים שינויים. כל הסכם עובר, כמה פעמים גם דרך מד"א, דרך המשרד, דרך תקציבים, דרך הגורם כולם כדי לעשות סדר ולראות באמת מה כן, מה לא, מה צריך לעלות, מה צריך לרדת, איזה שינויים יש. זה חלק מהתהליך, זה ממש חלק מהתהליך. אני בהסכם הזה לא הייתי מעורבת, ההסכם הזה כבר ממש בתהליכי חתימה.

האם נוספו ניידות באזורים מסוימים?

בדיוק, אז אני רוצה להשלים את הסקירה. מ-2018 למרות שלא הגיע שום תקציב וכיוצא בזה, כמו שציינתי מד"א בעצם משפרת את השירות ומוסיפה תקנים, כמובן לא בקצב הנדרש בגלל שזה חלק מהתקציב של מד"א, ובהתאם לסדר העדיפויות של הארגון בתקציב אז אנחנו מוסיפים שירותים. בשנת 2018 זאת התוכנית האחרונה שהגשנו ולא התקבל שום תקציב סדור, אז בגלל היעדר תקציב סדור אנחנו מוסיפים בהתאם היכולות התקציבית של הארגון. ובאמת מ-2018 ועד עצם היום זה נפתחו תקנים חדשים, אני יכול להגיד לך על אט"ן ב- -, בבית ג'אן שציינו פה. ישב פה ראש עיריית כינרת, הוא רק לא ציין שיש לו שש דקות במעלות אמבולנס טיפל נמרץ שמגיב לגזרה שלו. כפר ורדים, סליחה, טען שהגיע לו מישהו עם אופניים, אז שש דקות ממנו יש לו שירות ניידת טיפול נמרץ שהיא במעלות, נותנת שירות לגזרה שלו.

בואו, בכל העולם חלק מהשירות, הרי בסופו של דבר גם אם אנחנו נשים את האמבולנס בתחנה או בנקודת הזנקה, דובר פה רבות בשולחן הזה בוועדה, בסוף האמבולנס יגיע למקרה וייסע לבית חולים. זמן הפינוי שלו לבית חולים זה משהו כמו שעה, שעה וחצי, ובעצם פה נוצר הפער למקרה השני והשלישי.

מאיפה הגיעה ניידת ומאיפה היה פינוי?

לא, לא, כפר ורדים ציין פה שהיה לו איזשהו מקרה שהוא ראה אופניים חשמליים שמגיעים. זה בסדר, כי השירות שהוא מקבל הוא מקבל ממעלות ויש לו ניידת טיפול נמרץ שש דקות ממנו. בסופו של דבר מה שרציתי רק להשלים, המערך הוא פעם אחת במעגל הראשון זה ניידות הטיפול הנמרץ ואמבולנסים של מד"א. פעם שנייה, זה כל מערך התגובה המיידית של אופנועים ורכבים, על מנת לתת מענה ראשוני עד להגעת האמבולנס, והדבר השלישי שהוא הכי מורכב, הכי נכון וגם הוזכר פה, זה בעצם כל האמבולנסים יישובים שבעצם מוחזקים על ידי מתנדבים, ציינו פה קיבוצים וכיוצא בזה, יש עדיין בקיבוצים, זה בעין זיו, בעין קיניא - - -

רונן, אם אפשר כבר לסיים.

בסופו של יום אנחנו משקיעים משאבים אדירים במתנדבים, ודרך אגב מנתונים שניתחנו דווקא מרחבי ירדן ואשר שהם בעצם נותנים את השירות לגליל, הם סף המתנדבים הגבוה ביותר ובעצם הם נותנים מענה טוב ברגע שאמבולנס יוצא, על בסיס כוננות והתנדבות.

תודה רבה. גם איחוד הצלה, בבקשה.

טוב אתם מכירים את הפעילות, יש גם את שיתופי הפעולה עם הרשויות. אני רק רוצה להגיד ולהצטרף לדברים של חברי פה מחיאן, אמרתי את זה גם בוועדה של יעל וגם בוועדת הבריאות. מה שהיה נכון ל-1950 ו-1990 לא נכון להיום. יש היום עוד גופים שעושים את העבודה לא פחות טוב ממד"א. אנחנו עושים את הדברים באמת ברצון לעזור והם עושים את זה גם, ולא יכול להיות שיש את ההבדל הזה. מי שמביא יולדת לא מקבל החזר, ובעצם זה מקשה עלינו לפתח את הפעילות כי בסוף אנחנו סופגים. להבדיל ממד"א שחייבים להגיד את זה, כי רונן משום מה לא אמר את זה, מד"א מקבל כסף גם מהמדינה, גם מהרשות, גם מהאזרח, מכל מקום שיש. הוא לא מסכן, כשהוא אומר שהם לא קיבלו כסף, הוא לא מסכן ולא צריך לבכות בנושא הזה.

חשוב לדעת את זה שכן חשוב לתת את היחס הזה לעוד גופים, גם לאיחוד הצלה, גם לאיחוד האמבולנסים, גם לפרטיים, שעובדים דרך אגב הרבה יותר ממד"א. באזור דיר אל-אסד, מג'ד אל-כרום הם פועלים הרבה יותר ממד"א שם וזה לא בא לידי ביטוי. הם לא לוקחים כסף מהרשות, הם לא לוקחים כסף מהמדינה, אז מה ההבדל ביניהם? למה הם יכולים להפעיל את זה ומד"א לא יכול להפעיל את זה? למה בשביל להפעיל אמבולנס צריך כסף גם מהמדינה וגם מהרשות? למה הוא לא יכול כן לספוג את זה רק מהאזרח? למה קופות החולים גם?

אז צריך לפתוח את הנושא הזה, דיברנו על זה גם בוועדה הקודמת של פניות הציבור, של יעל שהייתה פה. אפשר לפתוח את זה, יש לנו גם סירה בכינרת למשל שגם עובדת. ומד"א, אני אשמח שהוא יציג את הנתונים, אביחי שטרן מחכה להם כבר שלוש שנים, הוועדה של יעל מחכה לזה גם כמה זמן ואני מכיר את זה מהפרסום כשהייתי שם. הנתונים הם לא שש דקות, הם לא שש דקות, הם 20 דקות, 30 דקות של אמבולנסים ולכן צריך לפתוח את הנושא על זה לשאר האמבולנסים.

וגם אם האמבולנס פנוי, אם הוא לא עוסק בטיפול למישהו אחר.

כן, בהמשך לחוק מוקדים. מד"א זה לא בן יחיד, יש עוד גופים שעושים לא פחות טוב ממד"א. מד"א עושה עבודה טובה וחשובה, אבל יש פה עוד גופים. מה שהיה נכון ל-1950 ול-1990, לא נכון להיום. ולא יכול להיות שמשרד הבריאות גם כל הזמן מסתמך רק על הנתונים של מד"א. כאילו מה שמד"א אומר לו שצריך, אז זה הוא עושה. שייעשה בדיקה עם החברות. פעם פניתם לאיחוד האמבולנסים לבקש את הנתונים שלו? של חיאן? צריך גם לקבל את הנתונים האלה.

גם לנו יש נתונים וכמו שגם אורלי אמרה פה, אנשים לא מתקשרים למד"א בכלל, כי הם יודעים שזה לא יגיע. יש אנשים שלא מתקשרים בכל למד"א, הם נכנסים לאוטו הפרטי שלהם ונוסעים לשם. אני לא אומר שזה טוב, אני אומר שצריך לקחת את זה הנתונים של הכל, לא כולם מגיעים לחדרי המיון ואתם גם יודעים את זה. שוב, אני לא בא להגיד משהו רע על מד"א, אני אומר פשוט לפתוח את הכל לכולם. יש אנשים שעושים פה - - -

כמו שהייתה כוונה להקים מוקד חירום אחוד - - -

כן, אני לא יודע מה יהיה עם זה. אנחנו מקווים שזה יצא לפועל כי מה שאנחנו יודעים לעשות גם הם יודעים לעשות.

ויש על מה לעבוד. תודה משה, תודה רבה. נמצא כאן עידן גרינברג ראש המעוצה האזורית עמק הירדן.

שלום גברתי.

אתה הדובר האחרון ואנחנו נסכם.

אז תודה על עצם קיום הדיון, השתתפתי גם בדיון הקודם שניהלתם כאן. שמעתי שאומר נציג מד"א, מחמיא לנו על מספר המתנדבים וזה אכן נכון, אבל בואו נסתכל על זה רגע מהצד השני. כמות המתנדבים האדירה שיש אצלנו היא תעודת עניות למדינת ישראל, כי בסוף התושבים שלי הבינו בסובב כינרת, שאם הם לא ידאגו לעצמם כנראה שאף אחד לא ידאג להם. אז הם מתנדבים וזה לא רק בגלל רוח ההתנדבות שהיא חשובה, זה דבר ראשון.

דבר שני, אני רוצה רגע לומר ולהיות חד וברור, התושבים שלי מתים מהיעדר רפואת חירום, נקודה. אי אפשר לטאטא את העובדה והמציאות הזאת. העובדה שכשיש אמבולנס של טיפול נמרץ, ניידת אחת בטבריה והיא עסוקה במקום אחר והיא צריכה להגיע לאחד הקיבוצים, אז שולחים אמבולנס רגיל ואחר כך הם חוברים באמצע הדרך. אני יכול לספר לך ממקור ראשון על סיפורים שנגמרו לצערי הרב בזה שאנשים שילמו בחייהם על הדבר הזה. זמני התגובה הם ארוכים, הפתרונות האלה גם שיש בסובב כינרת, אני גם יושב ראש איגוד ערים כינרת, של הפתרונות הד הוק זמניים והם לא נותנים את המענה הקבוע שמגיע לתושבים שלנו שגרים בכל סובב כנרת לקבל.

בועז הזכיר את הצירים המאוד עמוסים והבעיתים, פה זו לא ועדת התשתיות, אותם לא נפתור כאן. אבל אנחנו מצפים שיתייחסו אלינו כמו לאזרחים שווים ובאותה מידה שניידת טיפול נמרץ מגיעה תוך כמה דקות לכפר ורדים, שתגיע גם לקיבוצים שלנו וגם לכל היישובים בסובב כינרת. ושלא יגידו לנו האמבולנס עכשיו עסוק, אז נשלח איזה כונן שיש לו ערכה בבית למישהו שעכשיו עובר אירוע לבבי.

יש הבדל בין מתן עזרה ראשונה לטיפול נמרץ, נכון.

בדיוק, תודה.

תודה רבה עידן גרינברג. לסיכום, נציג של משרד הבריאות ד"ר יקיר קאופמן בבקשה.

כן שלום. תודה רבה, אני גם מאוד שמח על עצם קיום הישיבה הזאת וכל הנושא של רפואה בצפון זה דבר חשוב ויקר למשרד הבריאות ולנו כאגף לרפואה כללית בתוך חטיבת הרפואה ואנחנו פועלים גם בנושא הזה. רציתי לענות על כמה דברים שעלו וגם לומר בסוף עניין מאוד עקרוני בנושא הזה של בריאות תושבי הצפון.

דבר ראשון, לגבי פרטים שעלו כאן לגבי מכשיר "דה-וינצ'י", אגב קיבלתי עדכון שהמכשיר עצמו אושר וקיבל רישוי בנהריה, אז זה לגבי הטענה הזאת. לגבי נושא של טשטוש והרדמה של ילדים בחדרי מיון, אז משרד הבריאות הוביל הכשרה של רופאי ילדים ורופאי מיון שיעשו את הדבר הזה ויש להם הרשאה לנושא הזה. יש בוודאי גם בנהריה, גם רופאי ילדים ורופאי מיון שמוכשרים לנושא של הרדמה ולא חייבים דווקא מרדים לטשטוש, אז את זה חשוב לומר. לגבי הנושא של ECMO בהלל יפה, אז הנושא הזה הוא גם בטיפול ובסיוע של המשרד ושל האגף שלנו בפרט. אי אפשר לאשר ECMO כמובן אם אין את התנאים הבסיסים ואנחנו מסייעים להלל יפה להגיע לתנאים הבסיסיים. עכשיו אני רוצה לומר משהו עקרוני - - -

הוא כבר אושר.

אז הינה קיבלתי עכשיו עדכון שהוא אושר, אז זה ככה לגבי הפרטים. כל הדיון הזה מתחיל בעצם מנושא, והדבר העיקרי שהעליתם, שזה דבר נכון מאוד, ההבדל בתוחלת החיים של תושבי הצפון באופן ממוצע באזורים הפריפריים.

עובדה.

אני רוצה לומר כזה דבר, ההבדלים בתוחלת החיים הם לא רק בגלל שירותי רפואה ושירותי חירום. אולי אפילו יותר מהטיפול עצמו, תוחלת החיים נקבעת לפי נושא של קידום בריאות, מודעות לבריאות, מניעה ראשונית ואורחות חיים. אנחנו מכירים את האוכלוסייה בצפון, אני רוצה לומר שאני יזמתי לפני כשלוש שנים ולפני שנתיים הדבר הזה התקדם, ועדה אסטרטגית במשרד הבריאות לכל נושא קידום הבריאות ומניעה וגם הקמנו ועדה בין משרדית לבריאות בכל מדיניות. הוועדה הזאת ישבה בערך שנתיים, לפני שבוע וחצי הוועדה הגישה את המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות קבע כזה ראה וקדש.

המסקנות של הוועדה, ואני מעלה את זה כאן בבית המחוקקים. אחת, כמו במדינות נאורות אחרות בעולם יש צורך בחקיקה מרכזית בנושא של קידום בריאות ומניעה. זה מה שישנה גם את תוחלת החיים, את איכות החיים של תושבי הצפון.

נכון ומשרד הבריאות מעודד את קופות החולים, נכון? את קופות החולים כדי שיקדמו את התוכניות לקידום בריאות.

נכון.

ורשויות מקומיות שיש פרויקטים של רשות בריאה, ערים בריאות ויש תוכניות שמשרד הבריאות מגייס שותפים שיבצעו בפועל את התוכניות שלכם.

נכון, נכון, אבל מעבר לזה אם לא תהיה חקיקה מרכזית לאומית בנושא של קידום בריאות ומניעה כמו במדינות נאורות אחרות, אנחנו כל שנה נגרד תקציבים כעניים בפתח לנושא הזה. כדי להעלות את תוחלת החיים של תושבי הצפון ותושבי כל מדינת ישראל אנחנו חייבים חקיקה מרכזית לאומית בנושא הזה.

ונעשו צעדים לקראת זה?

בהחלט. אז הקמנו את הוועדה שאני יזמתי, ועדת אסטרטגית תוך משרדית ובין משרדית. היא הגישה את המלצותיה לפני שבוע וחצי למנכ"ל, המנכ"ל מעלה את זה כרגע לשר והשר בעזרת השם גם לאוצר. זה כולל גם המלצה לצבוע חלק מתקציב הקפיטציה, שהוא תקציב ענק מעל 50 מיליארד שקל, צבוע לנושא קידום בריאות ומניעה וגם תקציב סל הבריאות, ועוד תוכנית לאומית שנקראת "ביקור בריא היברידי" שגם התקבלה על ידי הדבר הזה. אם הצעד הזה ייעשה, אין לי ספק שיצומצמו הפערים ומדינת ישראל חייבת ללכת באופן לאומי לקראת מניעה ראשונית וקידום בריאות.

אם זה לא יצא מטעם הממשלה, אני מוכנה לקחת לקדם כחקיקה פרטית, או להשתתף ולהיות שותפה בכל אופן. תודה רבה ד"ר יקיר קאופמן. אנחנו מסכמים את הדיון שהיה היום במסגרת היום המיוחד לגליל. עלו כמה דברים היום בדיון, שהייתה תוכנית והחלטה של הממשלה הקודמת, תוכנית לקידום הצפון בהחלטה 2262 יושמה ולא בוצעה לטובת הצפון. הכספים שדיברה חברת הכנסת יעל רון בן משה וקראה לוועדת הבריאות לגייס כספים, ועדת הבריאות לא מגייסת כספים אבל אנחנו נפעל מול משרד הבריאות ומשרד האוצר כן לקדם את התוכניות ולפקח על תוכניות לקידום הבריאות וצמצום פערים בבריאות ובצמצום פערים בתחום הבריאות באזור הגליל.

הגיע הזמן לשנות את שיטת הקפיטציה, תקינה, תקנים ותקנות בריאות העם. שינוי השיטה ושיטת התקינה כמובן יסייע לצמצום הפערים. אנחנו דיברנו על הסכמים עם מגן דוד אדום וכוחות הצלה, ואנחנו כן כוועדה מבקשים לקבל נתונים, סטטיסטיקה ועל סמך מה מקבלים החלטה מה צריכה להיות כמות הניידות באזור כזה או אחר, אני מבקשת גם ממשרד הבריאות, גם ממד"א. יש צורך להחזיר תמריצים לרופאים מומחים שיעבדו בפריפריה, מה שהיה פעם והופסק. ויש להמשיך מעקב אחרי נושא מתן רישיון להפעלת מכשירים מיוחדים בבתי חולים. יש לבדוק האם יש צורך בשינוי תמחור עבור פינוי חולים על ידי כוחות הצלה, או שזה אמבולנסים פרטיים, או שזה מד"א. לבדוק תמחור ואם יש בעיה שחוזרת, ששמענו מחברות האמבולנסים הפרטיים, צריך לנהל שיח בין משרד בריאות לחברות האמבולנסים הפרטיים.

והזכרנו גם את תקנות בריאות העם. כשבוצע פינוי של היולדת לבית חולים אחרי שהיא ילדה או בדרך או בביתה ואמבולנס פרטי מפנה אותה, שגם היא לא זכאית לשירות כזה או אחר, או הכרה בביטוח הלאומי, צריך לבדוק את התקנות האלה וזה גם מול משרד הבריאות ואולי משרד הרווחה, כי מדובר בזכויות של היולדת שהיא תקבל מענק ואם זה מונע זה שהיא פונתה על ידי אמבולנס פרטי ולא על ידי מד"א, היא לא צריכה להפסיד כי יכול להיות שהיא פונתה לא על ידי מד"א בגלל שחסרות ניידות באזור. אז אני מודה מאוד גם לראשי הרשויות, גם לנציגים של כוחות ההצלה, נציגים של משרד הבריאות ומשרד האוצר, ונמשיך את השיח, איך אמר ראש המועצה כפר ורדים שכולנו נהיה בריאים. אז בריאות ורפואה שלמה לכולם. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:37.