פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



43
ועדת הכספים
10/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 266
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 10:30

הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון), התשפ"ב–2022.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א–2021.

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
נירה שפק

שלמה קרעי
מוסי רז

ליהי קושניר גנוסר - רפרנטית מיסים ואגרות, משרד המשפטים

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד הקליטה

מיטל אנג'ל - מנהלת תחום מפקחת ארצית מחירי העברה, רשות המיסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המיסים

מורן דהן - עוזרת ראשית ליועמ"ש, רשות המיסים

חיליק כהן - ממונה מפקח ארצי, רשות המיסים

אפרת ריץ - עוזרת ראשית ליועמ"ש, רשות המיסים

אבי נוימן - יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

אייל בר צבי - חבר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

דימיטרי בארד - מנהל מיסים אלרוב, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק

נטע חזן - שדלנית

שלומית ארליך
תמר בנתורה

טמיר כהן

רונית רבי
הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון), התשפ"ב–2022
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א–2021

בוקר טוב לכולם, היום יום - - -

אפשר הצעה לסדר?

אפשר להתחיל?

פשוט לא נרשמתי.

יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב, 10 במאי 2022. אנחנו מתחילים בהמשך דיון על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), שמדבר על הדיווח על חברות, קבוצות בין-לאומיות, רב-לאומיות, ועל התקנות.

מה שנעשה היום זה נוודא שכל ההסכמות שהשגנו כאן בוועדה אכן מיושמות בנוסח. במידה שיש מחלוקות, ואני יודע שיש כמה, אז נדבר עליהן, וגם נדבר על התקנות. כאשר על התקנות אנחנו לא יכולים להצביע כל עוד החוק לא עבר במליאה. לכן אני מאוד מקווה שנוכל לסיים היום את העבודה על החוק, להביא אותו למליאה, להצביע, ואז לאשר את התקנות, כדי שמדינת ישראל סוף סוף תיכנס לרשימה של המדינות המובילות בתחום הזה. הצעות לסדר. ינון, בבקשה.

שלום, אדוני. תודה רבה לכולם. בוקר טוב. אני רוצה לדבר על דבריו של המסית מנכ"ל רכבת ישראל מיכאל מייקסנר. שמעת עליו?

לא, מה הוא אמר?

הוא מספר בשיחה סגורה, יצאה הקלטה אם אני לא טועה ל-ynet, אולי למקום אחר, ל-ynet, והוא אומר ככה: עובדות הרכבת הסתובבו – הוא אומר לעוברים שלו בהלוויה של הרב חיים קנייבסקי – "מה מרחיק את החבר'ה האלה, את הדוסים מהרציף?", שאל וענה, "שתי בנות אמיצות שהלכו על הקו הצהוב". זה מנכ"ל רכבת שמדבר בצורה כזאת מגעילה, ולא ראוי להחזיק בתפקיד שהוא מחזיק בו. גם כשהוא לוקח בנות ומשתמש בהן בצורה לא ראויה ולא נאותה. אדם כזה לא ראוי להחזיק בכלל בתפקיד במדינה. ואתה יודע מה, שגם לא יהיה במדינה שלנו. אדם כזה שמדבר ומתבטא בצורה כזאת, ומשתמש באותן נשים כביכול להרחיק את הדוסים, הוא אומר להם שזה מה שמרחיק אותם. עצם המחשבה בכלל שהוא לקח אותן והשתמש בהן, ועצם המחשבה שכך הוא חושב שאפשר להרחיק את אותם דוסים שרצו לנסוע להלוויה של הרב קנייבסקי – וזה לא משנה מי אותו דוס או מי אותו דתי או מי יותר חרדי, לא משנה מה – ההתבטאות הזאת שהוא עוד מתגאה בה, ולפרץ קול צחוקם של העובדים, שגם עליהם יש אות קלון שהם ישבו שם, לפחות הייתם סותמים את הפה. אם אתם מפחדים ממנו לפחות תסתמו את הפה. יושבים וצוחקים שם ומלגלגים. לאדם כזה אין זכות קיום במדינה שלנו. זה אדם שמבזה את התפקיד שהוא נמצא בו. צריך לקחת אותו, סליחה על הביטוי, ולבעוט בו מהתפקיד הזה.

ואני קורא לשרת התחבורה שתעשה הכול, וגם לדירקטוריון של רכבת ישראל, לעשות הכול כדי להעיף את אותו אחד מהתפקיד שלו. אין שום סיבה להשאיר אותו לא עוד שעה או עוד שנייה בתפקיד הזה. להעיף אותו בלי שום פיצויים ובלי שום דבר, שיחפש פרנסה ויעוף מהארץ הזאת בכלל.

נעבור לחקיקה. בבקשה, שלומית.

אפשר גם הצעה לסדר, אדוני?

בבקשה. חיכיתי שמישהו יגיד אם אפשר הצעה לסדר. התחלתי חקיקה. אתה רוצה הצעה לסדר? קח.

תראה, ההצעה לסדר היא בנושא של מה שראינו אתמול במליאת הכנסת. כולנו יודעים מה קורה מאחורי הקלעים, אבל ועדת הכספים אולי צריכה לתת זרקור, להטיל זרקור על מה שקורה שם. הקמתם ממשלה בתמיכת רע"ם תומכי טרור, אנחנו רואים את מה שקורה ברחובות, אנחנו רואים את מה שקורה בהר הבית, אנחנו רואים את מנסור עבאס יושב בטורקיה ומתייעץ עם מועצת השורא מה יהיה גורלה ועתידה של מדינת ישראל. בסדר, על זה הבוחר יבוא איתכם חשבון. אבל אתמול כשאין לכם רוב בכנסת, ראש ממשלה עם חמישה מנדטים כשהמפלגה הבכירה בקואליציה שלו מקפיאה את החברות בקואליציה, והינה, מה קרה פתאום? באה הרשימה המשותפת שלאורך כל החודשים האחרונים, בסדר, היא מצביעה נגד ביבי, נגד הליכוד, נגד הצעות אי-אמון של הליכוד, זה בסדר, הם לא אוהבים אותנו, גם אנחנו לא אוהבים אותם - - -

לא יודע, אני זוכר שאת כל החוקים שלכם העברתם בעזרת הרשימה המשותפת.

אנחנו לא בוחרים את החברים באופוזיציה. הם מצביעים תמיד בעד הצעות אי-אמון של החרדים. כשמרגי ראש ממשלה או גפני ראש ממשלה תמיד כל הרשימה המשותפת פה אחד מצביעה - - -

אגב, בהצעת אי-האמון הזאת מה היה התפקיד של נתניהו?

אין לו תפקיד.

אה, הוא בלי תפקיד?

בלי תפקיד. ואתם מוכנים לממשלה כזו? אתה מוכן לממשלה כשנתניהו לא ראש ממשלה?

השאלה היא לא אלינו.

השאלה היא אליך. למי השאלה? השאלה אליך. האם אתה מוכן לממשלה שבראשות הממשלה עומד חבר הכנסת מרגי, כן או לא?

השאלה היא כמה – אנחנו הצבענו אתמול בעד הצעת אי-אמון כזאת.

אז אתה מוכן. אם יש סיכוי שהיא תעבור ב-61, אתה מוכן?

השאלה היא כמה אתם - - -

רגע, למה אתה שואל את זה?

אני שואל לא בגלל מרגי, אלא בגלל שנתניהו לא ראש ממשלה. לא קשור למרגי.

תשאיר לנו את הוויכוחים האלה, אנחנו נדאג אם כן או לא, מה אתה דואג.

אבל הוא בא בטענות על זה שהרשימה המשותפת - - -

נדאג לשכנע אותם אם צריך, מה אתה דואג?

אלו לא טענות, אין לי טענות. אני רק שואל כמה שילמתם לטיבי, לרשימה המשותפת אתמול כדי שלא תצביע בעד האי-אמון של החרדים?

שלמה, אני אענה לך.

הם מצביעים באופן עקבי בעד אי-אמון. ואני בטוח, אתה יודע מה, שיש איזו נוסחה אקספוננציאלית, שבוע הבא התשלום יהיה בריבוע, ושבוע אחריו יהיה בשלישית. אתם מוכנים לשלם כל מחיר, וברור לי שטיבי – הוא גם אמר את זה, הוא אמר: אנחנו ננצל את לשון המאזניים שלנו עד תום. ועד תום הזה אני רוצה לדעת מהו.

אגב, זה לא נכון, אתם לא מוכנים לשלם? טופורובסקי אמר שכן.

אני לא מוכן לשלם שום דבר לאף אחד. אבל אני רק רוצה להגיד לשלמה שנחמד - - -

האמת שהם צריכים לשלם לכם, אתה צודק.

זה נחמד שאתה – מי שלא מכיר את עבודת הכנסת מקשיב לך ואומר: ואללה, יש פה דברי הגיון. אבל רק אזכיר לך, ואולי למי שצופה בנו, שכדי שהממשלה תיפול צריך 61.

נכון.

וגם אם הרשימה משותפת הייתה מצביעה זה לא היה 61.

אז בוא אני אגלה לך סוד, אם הרשימה המשותפת - - -

גם חברת הכנסת עידית סילמן איכשהו לא באה להצביע. אגב, למה אתה לא בא אליה בטענות? למה אתה לא בא בטענות לסילמן?

כי לא היה רוב בכל מקרה, כי הרשימה המשותפת הייתה איתכם.

אה, בגלל שלא היה רוב בכל מקרה, הבנתי.

אבל בוא אתה עם ההיגיון שלך, תזרום איתו ותסביר לנו אם ככה, אם אתה אומר שבכל מקרה אין 61, למה קניתם את המשותפת?

אף אחד לא - - -

למה המשותפת הצביעה עם הקואליציה אתמול?

יש לך הוכחות? למה אתה טוען בלי הוכחות, שלמה? תן לי הוכחה.

ההוכחה היא ההיגיון, השכל הישר. עד היום המשותפת הצביעה - - -

המשותפת הצביעה יחד איתך נגד חוק האזרחות, בכמה קנית אותה?

היא הצביעה כאופוזיציה. המשותפת הצביעה כאופוזיציה.

ועכשיו היא לא הצביעה כאופוזיציה?

לא, עכשיו היא הצביעה כקואליציה. היא הצביעה בעד ביחד עם הקואליציה.

בואו נעבור לחקיקה. דמגוגיה זאת לא חקיקה.

אם המשותפת הייתה מצביעה בעד והיו 60 הצבעות אתה יודע שיכול להיות שפתאום מישהו היה קופץ ומוסיף - - -

אגב, גם עם המשותפת לא היו לכם 60 הצבעות.

היו 60.

לא.

היו 60.

גם שיקלי לא היה, מה לעשות.

היה.

לא היה.

למה אנחנו מתעסקים בטענות של האופוזיציה המפוררת?

אלו לא טענות של האופוזיציה, אלו טענות כלפי קואליציה חסרת תוחלת.

בקיצור, התחלתם בקול תרועה רמה את הכנס הזה, ותסיימו אותו בקול ענות חלושה כשנעביר את התקציב.

אין לכם רוב בכנסת, ואתם מוכנים לשלם מחיר כבד שאזרחי ישראל – איך אתם אוהבים לומר?

חבר'ה, אתם כבר חודש חוגגים שער שטרם הבקעתם.

שהבנים שלנו, שהנכדים שלנו ישלמו את המחיר של האחיזה בקרנות המזבח שלכם.

אולי תבקיעו קודם שער, אחר כך תחגגו?

אל תדאג, מחר יהיה שער.

בסדר.

מחר זה עובר בטרומית.

יופי.

גברתי היועצת המשפטית, סיימנו את הפלפול הפוליטי, עוברים לעבודה.

אגב, אזולאי ביקש שאני אמשוך זמן.

הבנתי.

הלוואי שאת כל מה שאני אומר לך תעשה. מרגי יהיה ראש ממשלה. אה, אהבת, אה, אלכס? אנחנו רוצים את נתניהו, גם מרגי אמר. מרגי מוותר על ראשות הממשלה, הוא אומר את נתניהו לפני הכול. אגב, המפלגה הגדולה, למה אתה מתכחש לזה? אתה רואה מה קרה לנו עם בן אדם עם חמישה מנדטים.

סיימנו עם הפלפולים הפוליטיים, אנחנו עוברים לעבודה, ינון, די.

תראה, תראה מה קרה לנו איתו, יש לו יותר רכבים מאשר מנדטים. אתה מבין מה קורה איתו?

חלקי שתיים גם זה יוצא יותר.

אנחנו בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה. אנחנו מתחילים בהצעת החוק. הנוסח עם התיקונים מופיע בפניכם. הצעת החוק נקראת כעת 257. אבל כיוון שאנחנו כבר 260, היא תהיה 261, התשפ"ב–2022. הקראנו כבר את הצעת החוק, אני אעבור רק על התיקונים או על נקודות שהתעכבנו עליהן או ניסחנו אותן מחדש.

בסעיף 1 שמתקן את סעיף 85א, רשות המיסים ביקשה להכניס שתי הגדרות. גיא, זה עוד רלוונטי או שבהתחשב בתיקונים שאתם רוצים להכניס זה כבר יהיה - - -

את ההגדרות למעלה?

כן.

זה לא פוגע פה.

זה בגלל ההפניה ל-CBC.

זה לא פוגע.

נקריא אותן. אם נצטרך להוריד נוריד אחר כך.



"
(ב) אחרי ההגדרה "אשראי" יבוא:





""הסכם בין-לאומי – כהגדרתו בסעיף 214א;





"הסכם רשויות מוסמכות" – הסכם בין-לאומי לחילופי המידע הנדרש בסעיף 85ג;";"



אלה בעצם שתי ההגדרות שהופיעו בתקנות, ורשות המיסים ביקשה לייבא אותן הנה. זה יהיה רלוונטי אחר כך להפניה בישות אם סופית.

יכול להיות שזה לא רלוונטי בגלל השינוי בישות אם סופית.

אז נחזור לזה בהמשך. מה שמופיע כרגע כסעיף קטן (ג), אחרי ההגדרה "יחסים מיוחדים", בעצם ב"ישות" דיברנו על זה שבמקום דוחות חשבוניים יופיעו "דוחות כספיים". לשכת רואי חשבון ביקשה לברר או לחדד שמדובר בגוף הנדרש לערוך דוחות כספיים נפרדים. רשות המיסים התייחסה לכך, ואמרה – תקנו אותי אם אני טועה – שאם אתה מכין דוח אז מחילים עליך גם אם אתה לא נדרש, נכון? ברגע שהכנת את הדוח מחילים עליך את החוקה.

כן.

אני לא מבין את זה. תסביר, בבקשה.

תסבירו.

הכוונה שאם הכנת, אם יש לך דוח כזה אז חלה עליך החובה.

גם אם אני לא עומד בתנאי סף לכזה דיווח?

כל עוד אתה עומד בתנאים. אם יש לך את הדוחות, "חבר בני אדם, לרבות יחידה עסקית... שלגביה נערכים דוחות כספיים". אם נערכים לגביה הדוחות הכספיים זה בפנים.

זאת אומרת שהכוונה היא שרשות המיסים ביקשה לא לחדד שמדובר רק בגוף שנדרש לערוך דוחות, אלא כשמדובר בחבר בני אדם. כשנערכים הדוחות אז גם אם לא נדרשת לערוך את הדוחות, הם נערכו, אז כבר ממילא אתה צריך לדווח.

לשכות, אם יש לכם מה לומר אתם מוזמנים.

לא, זה בסדר.

אני יכול להגיד משהו לעניין דוחות?

לעניין הנקודה הזאת.

לעניין הנקודה הזאת. אני לא כל כך מבין את הערך המוסף של הדוחות המאוחדים. אני מבין שהכוונה לדוחות מאוחדים, נכון?

תשאל את רשות המיסים.

אם החברות הכינו דוחות מאוחדים?

לא, אם הכינו דוחות באופן כללי. הכוונה פה לדוחות נפרדים. פשוט אם הכינו דוחות. מוסד קבע הכין דוח, הוא נכנס לתוך הגדרת ישות. פה רק מדובר על ההגדרה.

דוח כספי.

כן, דוח כספי כלשהו.

מי לא מכין דוח כספי? מה זה אם הכין דוח? ראיתי בתקנות שהייתה כוונה לדוחות מאוחדים.

שם זה משהו אחר, זה לא זה.

שם זה משהו אחר. טעיתי במקום.

אפשר להמשיך? קדימה.

קבוצה רב-לאומית מתקיימים לגביה שני אלה, אחת מהן לפחות היא תושבת חוץ, ואני רוצה רק לוודא, כלומר, יכולות להיות יותר מאחת, נכון?

נכון.

אבל בפסקה (2) כתוב: "אחת מהן מחזיקה", זאת אחת מהן לפחות? כי יכול להשתמע מפה שזאת רק אחת.

לא, זאת אחת מהן לפחות.

לפחות?

אבל כתוב "של כל אחד מהישויות האחרות".

אז גם פה נוסיף את המילה "לפחות"?

לא, זאת אחת. זאת מי שבראש הקבוצה. מישהי אחת חייבת להחזיק בסופו של דבר בעקיפין או במישרין. בסופו של דבר יש מישהי בראש הקבוצה.

יש מישהו בראש הפירמידה, זאת הכוונה.

ב-(2)(ב) דיברנו על העניין של אם אחת מהן הייתה נסחרת בבורסה, האם מדובר בבורסה בארץ או בחו"ל?

את רוצה להגיד האם יש לנו שינוי בהגדרה ב-(2)(ב)?

פה זה נשאר בורסה.

זאת אומרת, מה? מה זה בורסה? בארץ או בחו"ל?

זה באופן כללי. כל הכוונה כאן זה לכלול גם את החברות הפרטיות, כי מי שחלה עליו החובה לפי כללי חשבונות מקובלים לאחד דוחות זה לחברות הציבוריות. לחברות הפרטיות בדרך כלל אין חובה כזאת, והמטרה לכלול אותן גם כן. ואם אנחנו רושמים "בורסה בישראל" זה כולל רק את החברות הישראלית. אבל מה קורה אם החברה נמצאת בחו"ל? ומה קורה אם הבורסה נסחרת בחו"ל? אמרנו שאנחנו רוצים לוודא שאנחנו סוגרים פה את הכול. לצורך ההגדרה הספציפית הזאת כאן - - -

אז תדייקי, תכתבי בורסה בארץ ובחו"ל.

לא צריך. מספיק שהם אומרים בורסה בארץ ובחו"ל, אז זה בארץ ובחו"ל.

אני יכול להעיר משהו? אני לא כל כך מבין מה הפחד הזה לקבוע רף של אחוזים כמו שזה קיים בסעיפים אחרים בפקודה. הרי גם אם מחזיקים בחברת בת בחו"ל מתחת ל-100%, למשל 90% - - -

אני רוצה לשאול אותך מה הפחד הזה לדווח?

מה הפחד הזה לדווח?

כן, מה הבעיה לדווח? לא מבקשים ממך מס נוסף, מבקשים ממך לדווח. אז מה הפחד הזה לדווח?

אני חושב שהראייה צריכה להיות הפוכה, אם אין צורך לא צריך לבקש. אם מבקשים צריך להסביר באיזשהו היגיון למה מבקשים. אני מנסה להסביר כאן - - -

אז מסבירים לך פה כבר שלושה דיונים מה ההיגיון. שלושה דיונים מסבירים מה ההיגיון. יש אמנה בין-לאומית, אנחנו חייבים לעמוד באמנה הזאת. ואני לא רואה שום סיבה שחברות בין-לאומיות גדולות לא ידווחו ולא יהיו שקופות בפני רשות המיסים וגם בפני הציבור. ולכן אני לא מבין מה הפחד הזה לדווח.

אני מסכים איתך.

יש לך משהו להסתיר? אז תדווח.

אני מסכים איתך. כל עוד יש צורך. אבל אם אין צורך - - -

מה זה כל עוד יש צורך? אומרים לך שיש צורך.

אני מנסה להסביר כאן שברגע שמחזיקים למשל 90% מחברת בת בחו"ל, אין הגיון כלכלי לחברת האם בארץ לשחק עם מחיר העסקה. אין הגיון.

אתה לא יודע, היום אין, מחר יש.

כי כל הזמן מסבירים שהחברות יכולות לשחק עם מחיר העסקה, ואני אומר שכשמחזיקים באחוזים מסוימים ההיגיון הזה כבר הולך לאיבוד.

אז אם אין לך הגיון אז תדווח וזהו. קדימה.

אנחנו עוברים לפסקה (2) בעמוד הבא "אחרי סעיף קטן יבוא" – בעצם הסעיף הזה מתייחס לעסקה חד-פעמית. הייתה פה בקשה של הלשכות למחוק את תקנה 4, נראה את זה כשנגיע לתקנות, ולנסח הוראה שתאפשר מסלול ירוק, קביעה בכללים של המנהל, הוראות לעניין עסקה חד-פעמית, לאפשר התוויה במסלול ירוק. אז (ה1)(1) אומר:



"
"(ה1)
(1) המנהל רשאי לקבוע בכללים שהוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ה), כולן או חלקן, לא יחולו על עסקה בין-לאומית, בתנאים שיקבע, אם התקיימו בה שני אלה:






(א) העסקה היא עסקה חד-פעמית או שמחיר העסקה נמוך;






(ב) החשש לקביעת מחיר העסקה שלא בתנאי שוק בנסיבות האמורות אינו מצדיק את תחולת ההוראות האמורות;





(2) עסקה שמתקיים לגביה האמור בפסקה (1) תדווח כאילו המחיר או התנאים, לפי העניין, נקבעו בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים.""

אני רק רוצה להבין קודם כול איך אתם מגדירים עסקה חד-פעמית. מבחינתכם, רשות המיסים, מה זאת עסקה חד-פעמית? ודבר שני, מה זה מחיר העסקה? זה מחיר היחידה? מחיר כל העסקה? היקף העסקה?

היו לנו כמה הערות לשלומית, ההערה היחידה שאנחנו מקווים שיש עליה הסכמה היא היקף עסקה קטן במקום מחיר.

במקום מחיר העסקה. מה זה אומר? תסבירו מה המשמעות של היקף עסקה קטן.

מה זה קטן?

מיטל, את רוצה להתייחס להיקף מחיר עסקה קטן?

בגלל שאנחנו שוב מדברים על עסקאות בין צדדים קשורים שיכולים לקבע את המחיר ביניהם, אז אנחנו אומרים שאנחנו מסתכלים מבחוץ על משהו שהוא מלכתחילה קטן.

מה זה קטן?

זאת אומרת שאם יש משהו בסכום מאוד נמוך.

איך אתה מודד היקף עסקה? שוב, סכום.

מה זה סכום מאוד נמוך?

זה מה שייקבע בכללים. אם היה לנו סכום אחד שהוא פיקס, תהיה התייעצות עם נציגי הלשכות על מאפיינים, לא רק על הסכום, מהו הסכום הנכון שיש - - -

אז אם זה שווי העסקה?

אני רוצה להסביר. ההתייחסות להיקף באמת עדיפה על התייחסות למחיר העסקה, כי באמת מחיר יכול להיות למוצר בודד, כמו שאמר היושב-ראש, וההיקף הוא מה שמשמעותי. העניין הוא שגם היקף הוא מאוד תלוי תחום. אני יכול לקבוע שאני מעביר IP או איזו זכות יצור או משהו כזה, ואני אומר שזה שווה 50, ואולי זה שווה בעצם 500 או חמישה מיליון. אז אני חושב שקודם כול הסעיף הזה נורא חשוב לדעתי, כי הוא נותן דווקא הזדמנות למס הכנסה במסגרת הכללים שהוא יקבע להיטיב עם ההייטק הישראלי בשלבים שהוא צומח. כי סטרטאפים שרק מתעסקים למשל בהתחלת מכירות בארצות הברית יגידו: אתם יודעים מה, את הוורטיקל הזה אנחנו פותרים לכם עד – סתם אני זורק – מיליון שקל.

זאת השאלה שלי.

אז אני חושב שזאת מסגרת הכללים שהם כבר אמרו שהם ישבו איתנו עם הלשכות ויעצבו את זה ביחד, ויהיה אפשר להחליט יותר טוב.

שלומית, אבל הכללים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי באיזושהי חקיקת משנה, בנוהל.

הם מגיעים בחקיקת משנה. אלו כללים שמפורסמים. המנהל קובע אותם, והם מתפרסמים ברשומות. כרגע לא כתוב שהם מגיעים לוועדת כספים, אז הם לא טעונים את אישור ועדת הכספים. זה לשיקול הוועדה.

מה אתם אומרים?

כדי שתהיה גמישות, אדוני.

אני מבין. זה בדיוק השיקול.

הסעיף הזה מאוד מאוד חשוב, התאמצנו שהוא יהיה כי במהלך הדיונים שהיו, ועשינו לא מעט דיונים, וגם נדמה לי שלכבוד היושב-ראש היה חשוב מאוד מצד אחד כמובן להיות בצייתנות לכללי הדיווח הבין-לאומיים, אבל מצד שני לא להכביד על עסקאות מאוד מאוד קטנות.

נכון.

וזה בעצם הסעיף שבא לפתור את הבעיה.

אני מפחד שתהיה פה איזושהי אי בהירות שבסופו של דבר תסבך את העניינים. אם אתם אומרים, ואתם אומרים, שאתם יודעים ביחד לקבוע כללים שיהיו מקובלים על הצדדים, אז אין לי בעיה.

לא רק שאנחנו אומרים את זה, המהלך הזה בדיוק יוצר בהירות שחסרה היום, כי היום יש ביטוי "עסקה חד-פעמית", פקיד שומה מאשר, זה לא שקוף, לא יודעים מי כן או לא, ואין סטנדרטיזציה של זה. המטרה היא בדיוק להביא - - -

אז מה יהיה הנוסח הסופי?

אבל אני כן חושב שצריך שיהיה אישור ועדה, אתה יודע, בשביל - - -

הרבה פעמים הם משנים את זה, ואני מבין שזה גם תלוי בכל מיני תחומים.

אבל זה יקרה להם פעם בחצי שנה, פעם בשנה, אתה יודע מה יקרה?

אבל הם ירוצו אליך כל הזמן בשביל זה.

אגיד לך מה יקרה. בסופו של דבר היותר קטנים ששם, רשות המיסים תגיד שגם שם אני רוצה, יהיה ביניהם ויכוח. הכוח שלהם תמיד יהיה פחות, של לשכת עורכי הדין ושל רואי החשבון, תמיד הם יהיו פחות. אם אנחנו יודעים שיש פה בוועדה וזה מגיע להסכמה, הם יצטרכו להגיע לפה כבר לבד להסכמה.

ינון, המטרה לשפר, כי היום אם רשות המיסים בראש קשה, פקיד שומה אומר לא, לא מאשר. שולחים לאישור של פקיד שומה. המטרה לשחרר מהדבר הזה.

אין בעיה, תשחרר. אחרי שתגיע איתם להסכמה תשלחו לפה, נביא את זה לאישור, ונגמר הסיפור. אם אתה מגיע להסכמה אף אחד מאיתנו לא יתנגד. איפה תהיה לך בעיה? כשאמרת משהו והם אמרו משהו ולא תהיה הסכמה, תצטרכו לבוא לפה לתת לנו לאשר.

מהניסיון שלי, ולדעתי של הרבה אנשים פה, התהליך יהיה הרבה יותר ארוך ואתה תישאר עם האישור של פקיד שומה.

תיכנס לאירוע מיותר.

ינון, זה צריך להיות גמיש, כי זה באמת יכול להשתנות גם משנה לשנה. הטרנדים משתנים.

זה גם מתחום לתחום, נכון?

כן, ולכן - - -

הוא אמר מהניסיון שלו. מניסיון הקטן שיש לי, לא כמו של גיא, יש לו ניסיון עתיר שנים, הניסיון שלי יותר קטן, בסופו של דבר הצד השני שהוא לא רשות המיסים בא אחר כך, ואומר: תשמע, לא הסתדרנו, ואז לנו יש פחות מה לעשות.

אבל ינון, גם להם אין עניין - - -

אני אומר לכם את זה לטובת העניין. לא שהם לא בסדר, הם בסדר גמור, אבל לא תמיד הם יכולים להיות בצד של ההבנה. עכשיו זה בסדר גמור שיש הבנה, שיש את החרב המונפת שאנחנו נהיה מדינה שמסומנת בשחור, הכול טוב ויפה, אבל ברגע שיש את הזמן הזה עם הוויכוח איתכם אתם תתקשרו אלינו כחברי כנסת: תראו מה יש.

ינון, אבל הוועדה הזאת צריכה לקבוע את העקרונות, את המסגרות. אם לא נדע להסתדר בפרטים.

תבואו, אנחנו נסתדר פה.

נבוא, אתה צודק, אסור שדבר כזה יקרה, אבל אנחנו צריכים להסתדר.

לא תהיה לך אפשרות לבוא.

אנחנו צריכים להסתדר.

חוץ ולהביא להם כוס מים לא תהיה לך שום אפשרות לעשות איתם כלום.

לוועדת הכספים יש מספיק מנופים על רשות המיסים.

לא ראיתי את זה בתקופה הזאת.

כן?

לא.

אני אתן לך כמה דוגמאות, אבל אחר כך. בבקשה, בואו נמשיך.

אני רוצה שיהיה אפילו ליושב-ראש הוועדה לבד מנוף.

הוועדה, כולנו ביחד.

אני רוצה שיובהר מה ההבדל מבחינתכם, איך אתם רואים את ההיקף שונה מהשווי, למה זה לא שווי העסקה? למה זה ההיקף? מה הערף המוסף?

תתקן אותי מיטל, גם היקף ביחס למחיר, מחיר נתון למניפולציה הרבה יותר בקלות. הרי הם שולטים במחיר, ובגלל זה כל החקיקה הזאת. הם יגידו שהם במחיר הזה בעוד שהם לא במחיר הזה. והיקף דווקא מרחיב, נותן עוד דברים חוץ מהמחיר.

אין בעיה, אבל כשאתה נותן כללים לגבי היקף מה תהיה המשמעות? איזה סוג של כללים הוא יקבע ביחס להיקף?

זה יכול להיות גם לגבי סכומים, גם לגבי נפח פעילות מסוים, גם לגבי תחומים שהם בסיכון ולא בסיכון, כפי שהייתה לי בשיחה מקדימה עם אייל. המטרה להביא לתוצאה מאוזנת. מה שלא צריך שהיו לגביו כללים מחמירים שלא יהיה. איפה שהנזק עולה על התועלת שיהיה משוחרר. זה בדיוק הפוך.

מתי אתם מתכוונים להביא כללים כאלה?

אנחנו מקווים שעד סוף השנה בשיח שלנו עם נציגי הלשכות. אנחנו עכשיו במאי.

מה יקרה בינתיים עם העסקאות החד-פעמיות?

בינתיים נבקש כשנגיע לתקנות לקבוע שכל עוד אין כללים התקנה שאותה אנחנו מבקשים לבטל תחול, תישאר בתוקף.

תחול, לא תתבטל.

הביטול שלה ייכנס לתוקף רק כשיהיו הכללים.

נמשיך. שלומית.

פסקאות (2) ו-(3). בפסקה (2) סעיף קטן (ג) בטל, פסקה (3) בסעיף קטן (ה) תימחק. את שתי ההוראות האלה אנחנו מוחקים ומחזירים את המצב למה שהוא היה קודם לכן. זאת אומרת שיישארו כללי הדיווח הרגילים שקיימים כבר היום בפקודה.

לעניין הטפסים נדבר בהמשך, גיא, איך אתם רוצים לעשות מבחינת הטפסים. אני בסעיף 2, "הוספת סעיפים 85ב ו-85ג". הכנסנו תיקון ברישה, בסעיף 85ב, במקום "חובות תיעוד במחירי העברה" הוא יהפוך להיות "חובות תיעוד לעניין קבוצה רב-לאומית".

הייתה שאלה שנשאלה בדיון הקודם, אני חושבת שלשכת רואי החשבון שאלה אותה, האם השתייכות לקבוצה רב-לאומית מחייבת בדיווח גם אם אין עסקה, ורשות המיסים הבהירה שמבחינתה התשובה היא כן. גם אם אין עסקה אז ההשתייכות מחייבת דיווח.



"
85ב.
(א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לגבי כלל הנישומים או סוגי נישומים, הוראות לעניין רישום ותיעוד והוראות לעניין דוחות, מסמכים ונתונים שיוגשו לפקיד השומה, אשר יחולו על נישום המשתייך לקבוצה רב-לאומית."


בעצם פסקאות (10) ו-(2) נמחקות.






"
(ב) נישום כאמור בסעיף קטן (א) ימציא לפקיד השומה, לפי דרישתו, דוחות, מסמכים ונתונים כאמור באותו סעיף קטן."


כאן הייתה דרישה להוסיף את המילים "המצויים בידו". רשות המיסים הבהירה שהMaster File- יהיה מוכן בידי ישות האם, ולכן יכולה לעלות טענה שהמסמך לא מצוי בידו. לכן היא ביקשה להשמיט את המילים, אז הורדנו אותן מהנוסח. יתר הפסקאות נמחקות.






"
(ג) מסר הנישום מסמכים, דוחות או נתונים כנדרש בסעיף קטן (ב), תחול על פקיד השומה חובת הראיה אם קבע קביעות שונות מההסכמות בין הצדדים."


זה סעיף שהכנסנו. הסעיף הזה עוסק בהוראות לעניין רישום ותיעוד. כיוון שישנה התייחסות גם לגבי מסמכים חשבנו שאולי נכון להכניס את הסעיף הזה, כיוון שאם מחיר העסקה נקבע גם מהMaster-, ויהיה מצב שבו אם פקיד השומה חושב אחרת, אז הוא יצטרך להוכיח.

חושב אחרת אז הוא יצטרך להוכיח. חובת ההוכחה בעצם עליו.

רשות המיסים, מה עמדתכם בעניין?

אין לנו התנגדות. זאת הערה של שלומית, אין לנו התנגדות. חשבנו שזה לא הכרחי, אבל אין לנו התנגדות.

אתה חייב להגיד שחשבתם שזה לא הכרחי? תגיד אין לנו התנגדות. שלומית אמרה משהו, למה?

אמרתי. אני מסביר למה לא התנגדנו.

אבל יש כאן משהו מאוד מאוד חשוב, אתה בעצם מעביר את חובת ההוכחה.

אני מסכים עם זה, אבל רק אמרתי שאם הוא כבר מפרגן אז שיגיד את הפרגון עד הסוף. קשה לגיא, זאת מכה איתו.

השאלה אם באמת מחיר העסקה יכול להיגזר כאן. אם באמת יכולה להיות סיטואציה שבה - - -

המטרה, כפי שהסברת, לקחת את הסעיף, סייג כזה שקיים לגבי מחיר עסקה ולהעביר אותו למחלוקת אפשרית בנוגע לחובות החדשות של חברה רב-לאומית. אין התנגדות.

אז אנחנו עוברים לסעיף 85ג, זה בעצם דיווח ישות אם בקבוצה רב-לאומית. כרגע מה שמופיע אצלכם בנוסח זה:




"85ג.
(א) בסעיף זה, "ישות-אם סופית" – כל אחד מאלה:"

"
(1) חבר בני אדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, ברוב אמצעי השליטה בישויות האחרות בקבוצה רב-לאומית, כך שהיה עליו להכין דוחות כספיים מאוחדים, לפי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, או שהיה נדרש לעשות זאת אם היה נסחר בבורסה, - - "


כאן שוב יש התייחסות לבורסה. תכף תתייחסו.








" - - ובלבד שלא מחזיק בו חבר בני אדם אחר הנכלל בקבוצה הרב-לאומית שמתקיים בו התנאי האמור."


רשות המיסים ביקשה להוסיף, לפי דרישת הלשכות, הפניה גם לחבר בני אדם שחייב בהגשת דוח CBC. אבל אני מבינה שיש שינויים.

אנחנו מבקשים לוותר על ההפניה הזאת. גם לך הייתה הסתייגויות ברמה המשפטית מלהפנות להסכם, וגם ממילא זה לא אפקטיבי לנו, כי ההפניה שם לא נכונה. אם לשכת רואי החשבון עדיין מתעקשת כחלופה על להוסיף את המילה "בישראל" לבורסה, אז נקבל את זה. אם הם מוכנים לוותר על זה, על המילה "בישראל", אנחנו מעדיפים. מעביר את הכדור אליכם.

אני חושב שכבוד היושב-ראש אמר שהוא מבחינתו רואה בורסה גם בישראל וגם בחו"ל. אני אומר שהבורסה בישראל שרצינו זה בגלל שאתה מפנה לכללי חשבונאות מקובלים בישראל, אז החליפי של זה באמת צריך להיות הבורסה בישראל.

הכוונה להכניס "בישראל" רק פה, אם אני מבינה נכון את גיא.

כן, רק פה.

אני חושב שזה היה נכון ויותר ברור למי שצריך להסתכל אם הוא עומד בתנאי, כן או לא.

נשמח אם אפשר בלי המילה.

קיבלת את הסכמתנו, אפשר בלי.

מעולה.

רוח של פיוס.

אז אתה שואל, הוא נסחר בְבורסה, נסחר בַבורסה.

גיא, מחקתם את "ישראל"?

בבורסה, כן. לא מחקנו.

לא הוספנו.

לא הוספנו.

אין לי התנגדות עקרונית, אבל בסוף מישהו צריך לקחת את זה ולפרש, ואז הוא שואל את עצמו אם זה בְבורסה כלשהי או בַבורסה בישראל.

אז נוסיף ניקוד.

אז בסטנדרט רואים בורסה, לא בבורסה בקיימן ולא בבורסה אחרת.

אז איך? איך אני יודע באיזה בורסה? אני אומר שוב, לי זה לא מפריע, אבל בסוף מישהו צריך לקחת ולדעת אם זה חל עליו או לא.

הוא ידע, זה הכול בהתאם להמלצות BBS. לא נעשה שום דבר שלא בהמלצות.

זה מופיע ככה, זה תרגום של ה-BBS.

סתם, גיא, להבין למה אתם לא רוצים שזה יהיה. אני לא הבנתי. מה מפריע לכם?

כי זה תרגום של ה-OECD.

מיטל תתקן אותי אם אני טועה, כי יכול להיות שתהיה איזושהי לקונה בהסדרה של דיווחים בישראל, ומשהו שאנחנו לא רואים יתפספס. כשאנחנו חושבים על התרחיש הזה לצד זה שאנחנו רואים שבסטנדרט הבין-לאומי לא מפנים למדינה מסוימת, אנחנו מעדיפים להישאר עם הסטנדרט.

אחלה, בואו נמשיך.

אבל אז, שוב, אמרת לא בורסה בקיימן, אז עכשיו אני באמת שואלת, אז איזה בורסה כן?

אני צוחק. אני אומר שכל בורסה.

גם הנוסח של ה- OECDלא נוקב בבורסה מסוימת, זאת הבעיה פה.

ואת פסקה (2) אנחנו מוחקים?

כן, ונשארים עם הכחול.

ולגבי ההגדרות?

אין צורך.

ההגדרות מתייתרות למעלה.

יש צורך להן בתקנות, פשוט להחזיר אותן בתקנות.

הן מופיעות בתקנות. אז אנחנו מוחקים את פסקה (2). פסקה (1) תחזור להיות כמו במקור. ואנחנו גם את סעיף 1(1)(ב) – ההגדרות שהקראתי לגבי הסכם בין-לאומי והסכם רשויות מוסמכות שהוספנו רק בגלל ההפניה כאן – נמחק גם אותו. ההגדרות האלו יופיעו בתקנות.






"
(ב) נישום שהוא ישות בקבוצה רב-לאומית, יצהיר על כך בטופס שיקבע המנהל; ההצהרה כאמור תכלול פרטים הדרושים לביצוע" - -


פה היה סעיף, הכנסנו תיקון סעיפים 85א עד 85ג. זאת אומרת שזה יהיה רלוונטי גם לMaster File- וגם ל-CBC, נכון?

כן.

"
- - ותצורף לדוח כאמור בסעיף 131.







(ג) ישות-אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה רב-לאומית שמחזור עסקאותיה" - -


את זה הכנסתי –






"
- - בשנה שקדמה לשנת הדיווח" - - -


בהתחשב בהערות שעלו כאן בוועדה עולה ל-3.4 מיליארד שקלים חדשים.

ובסעיף קטן (ז)(2) הייתה עוד שאלה שהתעוררה בוועדה. הסעיף הזה אומר:






"
(ז) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע...








(2) כללים שלפיהם המנהל יהיה רשאי לחייב ישות בקבוצה הרב-לאומית, שהיא תושבת ישראל, להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (ג), אף אם לא התקיימו לגביה התנאים כאמור באותו סעיף קטן.""


בעצם המשמעות היא שחברה שהיא תושבת ישראל יכולה להיות מחויבת למרות שהיא לא עומדת בכל הוראות החוק.

אבל היא חייבת להיות חברה בקבוצה רב-לאומית. היא לא יכולה להיות סתם חברה ישראלית.

בעצם מה שרשות המיסים הסבירה זה שה-CBC עובר בין המדינות, וצריכים לקבל מידע ממדינות אחרות, אבל אם הן לא יקבלו אותו יבקשו מהישות המקומית.

תסביר את זה, גיא.

הכוונה היא שאם יש מדינה שאמורה לקבל – מיטל, את רוצה להסביר את זה?

המידע הזה עובר בין רשויות המס באופן מקוון, ויכולים להיות מקרים שמסיבות שנקוטות בתקנות, ורק מהסיבות האלה, לא נקבל את המידע. נוכל לדרוש מחברת הבת הישראלית, שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית, שמעל מחזור מסוים, שכן תגיש בישראל למרות שחובת הדיווח בכל העולם היא לחברת האם.

זה קיים גם בהסכם?

כן, אנחנו מיישרים קו עם ההסכם.

לגבי התחולה. במקור רשות המיסים ביקשה להחיל את זה על דוחות שהיו אמורים להיות מוגשים השנה, אבל ביחס לשנה הקודמת, ולתת איזושהי ארכה נוספת של עוד שלושה חודשים עד מרץ 2023. סברנו שנכון יותר להחיל את זה ביחס לדוחות שצריך להגיש ב-2023 לגבי שנת 2022. אני מבינה שזה מקובל עליכם.

מקבלים את ההערה של שלומית.

אז ננסח כך שהוראות החוק יחולו על דוחות שיש להגיש לגבי שנת המס 2022, ואילך.

את רוצה לעבור על התקנות? נצא לעשר דקות הפסקה כדי שייסגר פה הנוסח.

למרות שאני חושב שהפשטות תהיה באמת להתחיל עם 2022. אנחנו צריכים לבדוק, אני מבין פה מעמיתי שיש חשיבות בגלל ה-gray list, שכנראה כן צריך לכלול את 2021 בחקיקה. אז אני אומר עוד פעם, אם זה חשוב - - -

אבי, קחו עשר דקות התייעצות, תדברו על זה, ותגידו לי מה הוחלט.

תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:11 ונתחדשה בשעה 11:36.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. מה בסוף לגבי התחולה?

לגבי התחולה, כמו שאמרתי בהתחלה, ההוראות יחולו על דוחות שיש להגיש בעצם בשנת 2023 לגבי שנת המס 2022, ואילך. אנחנו כן ננסח אפשרות שתאמר שאם ישות אוהבת ישראל וקבוצה רב-לאומית תרצה בכך היא תוכל, היא תהיה רשאית להגיש למנהל דוח כאמור בסעיף 85ג(ג) לגבי שנת המס 2021, ואז המועד להגשת הדוח יהיה בסוף מרץ 2023. בסדר? מקובל?

בסדר?

כן. מי שיהיה מעוניין מרצונו להגיש לשנת 2021.

ואנחנו נעודד את זה ככל שאפשר.

מה המשמעויות?

ואז מה תהיה המשמעות? איזה כללים יחולו על מי שיגיש לגבי 2021?

אני אומר עוד פעם, ה-By Country Country במילא זה סטנדרט בין-לאומי, הוא כבר קיים. זה לא שאנחנו יכולים להמציא איזה דוח שאנחנו רוצים. בכל מקרה זה יהיה את אותו פורמט. השאלה אם ישראל תוכל לקבל את הנתונים האלה כבר לגבי שנת 2021, וזה חשוב. יכול להיות שזה חשוב.

מה המשמעות הבין-לאומית של 2021 ו-2022? מישהו יודע להגיד לי?

יש לנו מכתבים מהאיחוד האירופי ואיומים להיכנס – היום אנחנו כבר ברשימה מסוימת, יש כבר איומים להיכנס לרשימה אחרת, ולהטלת סנקציות.

איזה סוג של סנקציות?

לדעתי זאת הגבלה על השקעות בישראל. חיליק, אתה רוצה להרחיב?

קודם כול, ההתחייבות שלנו היא לבצע את ההמלצות, קוראים לזה המלצות, שהגלובל פורום הוציא בדוח האחרון שלו. הוא פרש בפנינו את הדברים שאנחנו צריכים לבצע, אם זה מבחינת החקיקה, כמו שאנחנו עושים עכשיו, אם זה מבחינת העבודה מול שאר המדינות, כשאנחנו יוצרים סוג של מאצ' בין המדינות, וגם כן יישום בפועל של העברת המידע בינינו לבינם. כאשר במכתב האחרון שהוא הוציא בנובמבר 2021 הוא רשם שהוא מצפה ומעודד אותנו ליישם את הביצוע של ה-CRS על ידי החקיקה ועל ידי חילופי המידע האוטומטיים. מבחינתו זה צריך לקבל ביטוי בדוח של הגלובל פורום בספטמבר אוקטובר 2023. זאת אומרת שאנחנו צריכים לבצע את זה מוקדם יותר. וכתוצאה מהיישום של ה-CBC אנחנו צריכים להתייחס ל-2021.

מבחינת הסנקציות שדיברת עליהן. לאיחוד האירופי יש סל של סנקציות. הוא לא אומר למדינה: תעשו X, תעשו Y, אבל יש לו סל, כל מדינה בוחרת את הסנקציות שהיא רואה לנכון להפעיל מול המדינה שנמצאת ברשימה השחורה. זאת אומרת, אם למשל חברה ישראלית פועלת מול חברה לוקסמבורגית, אז לוקסמבורג למשל יכולה לומר: אתם צריכים להעביר כסף לישראל. נכון שיש את הנושא של ניכוי במקור כמו שמכירים, אז רשות המס בלוקסמבורג יכולה להקשות ולא רק להגיד לה: תציגי בפניי את החשבונית או האם החברה הזאת קיימת, אלא גם לבקש ממנה דוחות כספיים, לבקש ממנה אסמכתאות נוספות, ובעצם להערים קשיים על כל ההליך הכלכלי. אלו חלק מהסנקציות שכל מדינה יכולה לבחור.

זאת אומרת שלא שה-OECD מחיל סנקציות, זאת כל מדינה בגלל שמדינה מסוימת נמצאת ברשימה השחורה. בעצם לכל מדינה יש סט כלים וסנקציות שהיא יכולה להפעיל כנגד החברות מתוך אותה מדינה.

אעשה סדר. אנחנו יודעים שיש את ה-G-20, את האג'נדה מבחינת הדברים, וה- OECDמייצר את הסטנדרט. מבחינתו כשהוא מייצר את הסטנדרט בקבוצות עבודה, כמו שיש כאן ועדת כספים, אז שם יש קבוצות עבודה שמייצרות את המודלים, כמו ה-CBC, לצורך העניין. זה בעצם הסטנדרט שעליו אנחנו מדברים ומנסים להתכוונן אליו. כשבעצם מי שמפקח על היישום שלו גם מבחינה משפטית וגם ברמה היישומית זה הגלובל פורום, ולו יש את הכלים שלו, אם זה עם הבנק העולמי, וכו', וכו'.

ובנוסף, יש את האיחוד האירופי שאומר: לנו גם יש כוח, ואנחנו גם רוצים לאכוף ולייצר סטנדרט מבחינתנו. ולכן הוא ייצר את הרשימה השחורה. זאת לא הרשימה השחורה של ה-OECD, אלא הרשימה השחורה של האיחוד האירופי, שם בעצם הוא קבע שכל שנה שנה יש שלושה תנאים מבחינת השקיפות, יש גם מבחינת מיסוי, יש עוד נושאים שונים. אבל מבחינת חילופי המידע האוטומטיים בזמנו הוא קבע למשל על ה-CRS, ועל החקיקה שלו והיישום שלו, וגם כן היום הוא גם קובע לגבי ה-CBC. אם פעם הוא אמר: אנחנו צריכים רק חקיקה, היום אנחנו גם רוצים את היישום שלה, ואז בעצם זה אחד מהדברים שהוא בודק. ומי שלא עומד בתנאים האלה, פעם זה היה רק אחד, היום שלושה, אז נכנסים לרשימה שחורה. בעבר זאת הייתה רשימה שחורה, היום הם אומרים: תנו לנו התחייבות, כמו שהשר חתם, ובמידה שאתם מתחייבים, דמות פוליטית, אז אתם עוברים לרשימת ביניים, רשימה אפורה כזאת, ככה זה נקרא.

אז היום אנחנו באפורה.

נכון.

אפשר להעיר, כבוד היושב-ראש?

בבקשה.

כל זה נכון, ואני רק רוצה לחדד במיוחד לחברי הכנסת שהולכים להצביע על כל החבילה, גם על החקיקה וגם על התקנות, שמדובר בחובה של CBC - Country By Country. לא מדובר בחובה של Master File, ולא מדובר בחובה של Local File , שהקבצים האלה, הדוחות האלה הם רוב העבודה שהחברות יצטרכו לעבוד עליהם, להפעיל משרדי רואי חשבון, לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה, לעבוד שעות. מה שלגמרי מתנגד בדיוק למה שהוצג כאן בממשלה לפני שנה ביולי 2021, תוכנית להפחתת הרגולציה וביורוקרטיה בישראל. הכנסת הזאת הוציאה דוח מאוד יפה של פריון עבודה בישראל, ואני רוצה להגיד לכם שמהדוח הזה אפשר לראות שכל הורדה באחוז אחד בביורוקרטיה בישראל חוסכת אחד מיליארד ש"ח בתוצר לאומי גולמי בישראל.

אחלה נתונים, אבל אני מסתכל על הדף שהעברת לי, ואני מקריא מדינות שאתה נתת, שהן בעצם מחויבות גם לMaster- וגם ל-Local, וגם ל-CBC.

באמת חילקתי לכל חברי הכנסת את הדף.

יופי, אז אני מקריא, מדינות כמו: אוסטריה, בלגיה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הונגריה, אירלנד, איטליה, לטביה, ליטא.

בא לי להגיד: כן, לא, כאילו זה - - -

הולנד, אני חושב שאלה מדינות שנראה לי ששווה איכשהו ככה להשתוות אליהן.

כבוד היושב-ראש, אתה רואה שם גם בצד הנגד, ארצות הברית ושוויץ וקנדה, וספרתי כאן בערך שליש מהמדינות שלא אימצו Master File ו-Local File. אני שואל, אנחנו היום כבר 20% מתחת ל-OECD בפריון עבודה בישראל.

אבל זה לא בגלל זה, בוא, עזוב. תקשיב, די.

לא בגלל זה. אבל אני רק שואל את חברי הכנסת למה אנחנו צריכים להכביד?

די, מספיק. זאת דמגוגיה, די. תקנות.

אנחנו עוברים לקובץ התקנות. אלו תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק). גם לגביהן כבר הקראנו את הנוסח והתבקשו כמה תיקונים ששילבנו בנוסח. אעבור רק על התיקונים ועל דברים ששינינו, שמופיעים אצלכם בעקוב אחר שינויים.

בסעיף 1, תיקון תקנה 1, אתם יכולים לראות שמופיעות שתי הגדרות: "הסכם בין-לאומי" ו"הסכם רשויות מוסמכות", שרצינו להעביר להצעת החוק, אבל החלטנו למחוק מהצעת החוק, והם יישארו פה בתקנות. "הסכם רשויות מוסמכות", ביקשנו מרשות המיסים לבחון, ההגדרה אומרת: "הסכם בין-לאומי לחילופי המידע הנדרש בסעיף 85ג לפקודה". הנוסח נשאר כך כשהכוונה בנדרש היא לא להסכם, אלא למידע. המידע הוא זה שנדרש.

תיכנס פה תקנה 2, שאומרת שתקנה 4 לתקנות העיקריות בטלה. תקנה 4 מדברת על עסקה חד-פעמית, ובעצם אם אנחנו מבטלים את התקנה המשמעות היא שתקנות 2 ו-3 יחולו על עסקה בין-לאומית חד-פעמי. זאת אומרת, עריכת חקר תנאי שוק והשוואה לעסקאות דומות. אבל הכנסנו את סעיף 85א רבתי (ה1), שהקראנו עכשיו בהצעת החוק, וייקבעו כללים לעסקה חד-פעמית. נקבע כאן שכל עוד לא נקבעו כללים תמשיך לחול תקנה 4.

בתקנה 5, בפסקה (2)(א) - - -

שלומית, סליחה, מה בסוף עם תקנה 4 מבחינת התחולה ומתי היא מתבטלת?

אמרנו שהיא תבוטל רק ברגע שייקבעו כללים. ננסח פה הוראה שאומרת שהיא תמשיך לחול עד שיחולו הכללים.

תודה.

אני עוברת לתקנה 2(2)(א). דובר בוועדה על הארכת התקופה שבמקור הייתה 60 ימים. רשות המיסים ביקשה לקבוע תקופה של 21 ימים, ובוועדה ביקשנו להאריך ל-30 ימים, אז הכנסנו את זה לנוסח.

בפסקה (1א) הכנסנו ש"תיאור המבנה הארגוני של הנישום, הכולל חלוקה לתחומי פעילות מהותיים" יהיה בקשר למבנה הארגוני, והורדנו את פירוט השם. זה יהיה רק פירוט תפקיד ומיקום גיאוגרפי של המשרדים.

בסעיף קטן "(ג) אחרי פסקה (5) יבוא: "רשימת מתחרים עיקריים של הנישום"". אחת הטענות שעלתה בוועדה הייתה להכניס "ככל שקיימים", קיבלנו את זה והכנסנו את זה בנוסח.

אפשר להגיד ככל שגם קשור לעסקאות שרוצים לבדוק. אותן עסקאות שעליהן רוצים לבדוק מחירי העברה? הרי למה אני צריך עכשיו לפרט את כל הביזניס של החברה, את כל המתחרים שיש לחברה אם זה לא קשור לעסקה הספציפית, לאותה העסקה הבין-לאומית שבשבילה התכנסנו כאן? אם זה לא קשור לאותה עסקה אני צריך עכשיו לפי זה לתאר את כל המתחרים שלנו, בשביל מה?

זה כבר היה בדיון הקודם, זה יחול רק על קבוצות שהמחזור שלהן עולה על 150 מיליון. תשמע, ה-Master File חל על - - -

זה לא Master File.

זה לא משנה, ההערה שלו כללית. התקנות החדשות, ההסדרה הנוספת של התקנות האלה היא לגבי Master File. ה-Master File יחול על קבוצות רב-לאומיות שהמחזור שלהן 150 מיליון ומעלה, בניגוד לתוכנית המקורית. הכול בהתאם לסטנדרטיזציה הבין-לאומית וההערות שהתקבלו מהמומחים.

גיא, 150 מיליון היא חברה בינונית.

לא חברה, קבוצה.

קבוצה בינונית, לא הכי קטנה.

אבל אמרו שיש מדינות שקבעו בחוק 100, יש מדינות שקבעו 200, והלכנו על האמצע על דעת הוועדה שביקשה להגיע להסכמות בעניין הזה.

אני לא מדבר עכשיו על הסף, אני מדבר על המתחרים, על הסעיף הזה.

גם הוא נדון.

גם חברה שיש לה 200 מיליון מחזור, למה היא צריכה לתאר לכם את המתחרים שלה כשיש לה עסקים בארץ, יש לה עסקים בחו"ל. יש בעלי מניות בחו"ל שאולי לא רוצים שתראו את כל הביזניס בישראל, למה הם צריכים לתאר לכם מידע שלא נחוץ לעסקה?

גם זה עלה בדיונים, והסברנו את זה.

לא ראיתי את זה בפרוטוקול הקודם.

אני זוכר שזה עלה, המתחרים, והסברנו שזה בהתאם לסטנדרט.

זה לא רק הסטנדרט, זה גם מונע אחרי זה מחלוקות עם מס הכנסה. כשמס הכנסה בונה בנצ'מרקים משל עצמו, אם יש לו טענות נגד הדרך שבה הציגו את הפעילות, אז אם אתה עוזר לו למצוא מי המתחרים שלך זה פשוט מצמצם מחלוקת אחרי זה.

נכון, ברור.

אבל אלו מתחרים לכל דבר ודבר. אם יש כמה אלפים - - -

אבל צריך לבדוק את זה פר - - -

מה זה לכל דבר ודבר? לחברה יש X תחומי פעילות, בכל תחום פעילות יש לה מתחרים. זה לא שיש לה חברה שמתעסקת עכשיו באינספור דברים.

לפי הסעיף הזה ארבע פעילויות. צריך לפרט מתחרים של כל ארבע הפעילויות של הקבוצה גם אם אין קשר לעסקה הבין-לאומית.

אתה עושה את זה פעם אחת וגמרנו, אתה לא צריך כל פעם לעשות את זה.

אבל החברה משתנה.

וחוץ מזה אני גם מאמין ומעריך שהקבוצה או החברה שפועלת בתחומה יודעת בדיוק מי המתחרים שלה.

היא יודעת. זאת פשוט עבודה שהחברה כל פעם צריכה לעשות, זה הכול. אני מציין את זה.

לא כל פעם, פעם אחת. למה כל פעם?

גם כל פעם שיש שינוי.

בבקשה.

בפסקה (7א), שאתם רואים בסעיף קטן (ד) – "סכומי התשלומים והתקבולים", זה איזשהו שינוי ניסוחי. בסעיף קטן (ז) היה במקור חקר תנאי שוק שכולל את כל אלה, פירוט מאפייני השוואה, שישה, הצד הנבדק, תיאור עסקאות קודמות, תיאור כללי אודות החברות. בעצם כל הנתונים האלה, כרגע, גיא, מאיפה אתם מקבלים אותם?

כרגע הם מקבלים אותם מהטפסים. אגב, כבוד היושב-ראש, אפשר גם בנקודה הזאת? כשהייתי כאן דיברנו, לא בישיבה הקודמת, לפני הקודמת, ואמרתי שיש פה עבודה כפולה, ועכשיו בדיוק הגענו לעבודה הכפולה. היום אנחנו מגישים טפסים בדיוק לנתונים האלה. ואתה, כבוד היושב-ראש, ביקשת מהם לבדוק אם אפשר שלא תהיה עבודה כפולה, ושאולי יבטלו לנו את הטפסים.

גיא, אתה יכול להתייחס?

איזה נתונים ואיזה סעיף, שלומית?

כל מה שנמחק בפסקה (8).

"סכומי התשלומים והתקבולים בגין העסקאות הבינלאומיות", בעצם פירוט.

הורדנו את כל מה שממילא קיים היום. הסברתי בדיונים הקודמים שבשביל לצמצם מחלוקות להסדרה הזאת לא משנים את הפורמט של מה שקיים היום, אלא פשוט משאירים אותו כדי לצמצם מחלוקות.

מבטלים את טופס 1385? מבטלים את טופס 150?

אנחנו לא מבטלים ולא מוסיפים.

אבל אתם כן מוסיפים עבודה. אתם כן מוסיפים.

הוספנו. 90% ממה שיש פה זה ה-Master File. יש פה עוד דברים נקודתיים שהם לא שם, שגם הם בהתאם לסטנדרט.

אבל אתם מוסיפים כאן דברים שכבר היום אנחנו מדווחים.

איזה?

טופס 1385, טופס 150. הפרטים שאתם מבקשים כאן מופיעים באותם טפסים.

אבל מדברים על מחיקה עכשיו.

על איזה פרטים אתה מדבר שמוסיפים?

פרטים לגבי העסקאות, לגבי התשלומים.

השאלה שהוא שואל היא שאלה אחרת, הוא אומר שבמקור דיברנו על זה שיהיו פחות טפסים ותאחדו ותצמצמו.

אם הולכים הלאה, אפילו פרטים על אותן החברות שנמצאות בחו"ל, זה טופס 150, נכון?

אז איפה שאפשר להסיר חסמים, דיברנו על הסעיף הקודם שאמור לשחרר במקרים מסוימים ממסלול אדום של פקיד שומה כדי להקל, והוספנו את הסעיף הזה. ואיפה שהמצב הקיים לא מצריך שינוי לא שינינו.

אני עדיין לא מצליח להבין.

אבל אתה נותן לו כפל עבודה, גיא. הוא טוען שיש פה כפל, בירוקרטיה. אנחנו לא בעד בירוקרטיה. אם הוא כבר מדווח בטפסים קיימים, תוריד, אל תדרוש את זה שוב, זה מה שהוא טוען.

אין פה, רק מחיקה, לא דורש.

אם אתה לא דורש, לא דורש, מה העובדה?

הוא מוחק, הוא לא דורש.

אז שיסבירו אחד לשני, נשמע שיש פה תוספת ביורוקרטיה.

אולי יש פה משהו שאני לא מבין, כי הוא רואה מחיקה ואני רואה ניסוח, אז אני לא יודע - - -

אבל המחיקה לא רלוונטית לעניין המהותי. המחיקה היא כי אתם יכולים לקבל את אותם טפסים ממה שקיים היום, ועשינו את ההתאמות האלה כדי להימנע ממחלוקות, כמו שאמרת. אבל בסוף תקבלו את המידע הזה מכוח מה שקיים היום בחקיקה ובתקנות. מה שהוא מבקש להתייחס אליו זה אל הנושא של צמצום חובות דיווח ואיחוד טפסים, ואיזושהי התאמה.

נכון. כלומר, אם יש מידע שהם מבקשים כאן אני מבקש שהם יורידו אותו שם.

רשות המיסים, בבקשה להתייחס.

אסביר. הטופס עצמו זה סיכום בסופו של דבר של כל העבודה שתיעשה, העבודה שתוגש בעתיד. הטופס מרכז, זה לא כל העבודה, אבל זה סיכום. זה אומר: אוקיי, באיזו שיטה נקטת? נקטת בשיטת שיעור הרווחיות, בעבודה תסביר לי למה השיטה הזאת היא השיטה הנכונה.

אבל ביקשתם את זה גם בטופס 1385, שם ביקשתם לדעת מה השיטה.

נכון, אבל לא מבקשים לדעת למה זאת השיטה.

אז אני יכול לצרף את הטופס הזה לMaster File-, ולהגיד: זה הMaster File- שלי?

הטופס מגיע מצורף לדוח השנתי. בדוח השנתי אני לא מבקשת את כל הסטאדי, אני מבקשת רק סיכום: תסבירו לי עכשיו, לפי 85א אתה חייב לדווח לפי מחיר השוק, תסביר לי איך קבעת את מחיר השוק, תסכם לי בכמה נקודות איזה שיטה, מה הסכום, עוד כל מיני פרטים, מי החברה, ממש מפורט שם מה צריך לבוא.

שזה בדיוק הטופס 1385.

ובסטאדי עצמו – עכשיו תסביר לי למה בחרת את השיטה הזאת, איך בחרת אותה, איך עשית את זה.

זה מחקר.

זה המחקר, זה התיעוד המקיף.

זה ההבדל בין הנמקה למחקר.

אבל מה ההבדל בין זה לבין מחירי ההעברה שאתם מבקשים?

חבר'ה, אתם שעה על אותו דבר.

אבל אילו הפרטים הקטנים - - -

אבל, אלכס, שים לב שאתה לא נותן תוספת ביורוקרטיה מיותרת.

אני לא נותן ביורוקרטיה מיותרת.

אם יש משהו נחוץ, נחוץ. אם זה כפל וההנמקה מופיעה גם פה וגם פה, אז תבטל את ההנמקה הישנה.

אפשר התייחסות של רשות המיסים.

אמרנו שבדוח, מה שמיטל הסבירה, זאת הנמקה מאוד לקונית.

וגם בחדש יש הנמקה?

רגע, תן לו להסביר.

והדרישה בMaster File-, כמקובל בעולם מחירי העברה היא למחקר ולהבאת תשתית שמלמדת על - - -

וגם הנמקה.

אין פה משהו חריג. באמת שאין פה.

זה שאתה עושה ככה ו"אין פה משהו חריג" זה לא משכנע אותי.

אבל אני יודע שאחרי זה אני מתווכח איתם.

אני שומע כאן גוף שמייצג חברות, ואני רוצה לדעת שבאמת לא מקשים על חברות.

אבל, חבר'ה, אני היחידי כאן שבא מהחברה, אנחנו עובדים על זה ומשלמים כסף על זה.

זה שרשות המיסים רוצה עוד פעם ועוד פעם ועוד נתונים זה תמיד נחמד, אבל אנחנו לא רוצים את זה.

אז מי שמכיר את איך שרשות המיסים עובדת - - -

אני מכיר את רשות המיסים, המון טפסים מיותרים. מה רשות המיסים.

עוד טפסים זה עוד עבודה לרשות המיסים, והיא לא רוצה עוד עבודה סתם, זה בטוח.

זה גם עוד מידע, גיא.

זה לא אומר שאתם משתמשים בכל טופס שעובדים עליו מאוד קשה כדי להכין אותו.

בחקיקה עובדים על זה. אנחנו לא רוצים לעבוד על דברים מיותרים.

גיא, אם יש פה משהו שמופיע כפול גם בסטאדי וגם ב-1385, אז תבטלו משהו אחד.

שלמה, אנחנו כרגע מדברים על תקנות. התקנות האלה יבואו להצבעה רק אחרי שהחוק יעבור במליאה. אנחנו כרגע לא מצביעים עליהן. בדיון הקודם הקודם אמרנו שנאשר את החוק רק אחרי שנראה את התקנות.

נכון, ביקשנו שיעבירו אותן אלינו.

אם יש פה דיוקים כאלה ואחרים שאמורים לצמצם ביורוקרטיה אז כדאי שתבחנו את זה כשנגיע שוב לתקנות. תעברו שוב על הטפסים ותראו אם באמת יש משהו שאתם יכולים לאחד. כן כן, לא לא.

או שאת אותם הטפסים שאנחנו עושים היום, שפשוט יקבלו את זה כחלק מהדרישה הזאת.

זאת גם אופציה.

אני רק מצטט את חברי אייל, שמייצג את לשכת עורכי הדין, הוא מלווה את זה יום יום עם שתי מחלקות, הוא אמר שאין פה שום דבר, זה בסדר, ולמרות, ואחרי שהוא אמר את זה אנחנו נוסיף ונבדוק.

הם מלווים והחברות משלמות כסף. הם מלווים, אבל אנחנו משלמים.

על מה אתה משלם? על קופי פייסט?

אני משלם על העבודה הזאת.

נראה לך שהרואה חשבון יחתוך לו בשעות בגלל שזה קופי פייסט? הוא יוסיף לו עוד קופון, מה אתה חושב.

לחברה כזאת יש רואה חשבון in house, CFO שיושב לך פה. עזוב, בוא.

יש רואה חשבון מבקר שמכין את הדוחות.

עדיין, אבל לא רואה חשבון מבקר עושה את זה.

אלכס, את הדוחות האלה עושים במחלקת - - -

לא, די, נו, אי-אפשר לחפור על אותו דבר כל פעם. שלומית.

אנחנו מתקדמים. בסעיף קטן (ה) אחרי פסקה (9) יבוא (10) – "אם הנישום הוא ישות בקבוצה רב-לאומית שמחזור העסקאות שלה", הוספנו "בשנה שקדמה לשנת הדיווח עולה על 150 מיליון שקלים חדשים – יכלול בדוח גם סקירה של הקבוצה הרב-לאומית שהנישום משתייך אליה, ובכלל זה כל אלה:".

לגבי סעיף קטן (א) – "תרשים המציג את מבנה האחזקות של הקבוצה הרב-לאומית לרבות מיקום גיאוגרפי של הישויות בקבוצה וצורת ההתאגדות או הפעילות", ביקשו לשכת רואי החשבון להוריד את הדרישה של צורת ההתאגדות או הפעילות.

לשכת רואי חשבון, אבי, אז איך זה ייראה? אם אין את צורת ההתאגדות אז איך אתה רוצה שהם ידעו איך החברה בנויה?

כל מה שביקשנו כאן זה רק למחוק את המילים "צורת ההתאגדות או הפעילות", כי לפעמים אופן צורת ההתאגדות עצמה היא מבנה משפטי שלפעמים קשה אפילו לתאר אותו בחלק מהמקרים, ולכן מיקום גיאוגרפי של הישויות בקבוצה כשלעצמו מספק. אגב, אם אני לא טועה זה מה שכתוב ב-OECD.

לא.

לא.

כתוב "לרבות פעילות"? אני לא חושב. תבדוק את זה.

כתוב "צורת התאגדות".

זאת הייתה הבקשה שלנו, כי צורת ההתאגדות לפעמים קשה, מה שנקרא, לעיכול, וגם להסביר אותה. אם הניסוח ב-OECD כולל צורת התאגדות אז נשאיר את זה. זה לא כזה קריטי, אז בואו נתקדם, חבל על הזמן.

זה כולל?

להשאיר כמו בנוסח שלך בלי שינוי.

ממשיכים הלאה. בסעיף קטן (ב) בפסקה (2) – "תיאור שרשרת האספקה של חמשת המוצרים או השירותים שמציעה הקבוצה", הוספנו ה"רב-לאומית", זה תיקון נוסחי.

בפסקה (3) הוספנו, כמענה לבקשות שעלו פה בוועדה, פירוט הסכמים "עיקריים" למתן שירותים.

בפסקה (5) – "תיאור התרומות העיקריות של כל ישות בקבוצה". היו הערות לגבי הנושא של כל הישויות. הטענה שיכולים להיות מצבים של מאות ישויות ששייכות לקבוצה.

ביקשנו רק שיהיה כתוב "הישויות המרכזיות בקבוצה" בהתאמה לתרומות העיקריות של הישויות. כלומר, זה הניסוח. זה לא משנה מהותית את הסעיף.

זה סעיף מילולי, כלומר, זה לא מספרי, לא צריכים להגיד פה מספרים. זה פשוט תיאור במלל, גיא? התיאור של התרומות העיקריות של כל ישות בקבוצה זה מן מלל כזה שמספרים סיפור או שנותנים פה מספרים? מה הכוונה כאן?

זה קצת רוכב גם על הניתוח של הדמפינג אם הוא רלוונטי במקרה של ה-Master File. גם שם הרי אין לך בעצם מספרים. אתה כן צריך לכתוב.

לספר סיפור.

כן, בדיוק.

שיגיבו, כל הרשויות, "ישויות מרכזיות".

חבר'ה, רשות המיסים, "ישויות מרכזיות".

במקום כל הישויות, שיהיה כתוב "הישויות המרכזיות בקבוצה".

לא, זה תרגום מה-OECD, וזה משהו שמוכן על ידי חברת האם בכל מדינה, ויועבר. זה מוכן על ידיהם ומוגש אלינו. זה תרגום. כל הסקירה הזאת היא תרגום כמה שיותר קרוב מילולית.

מי תרגם?

אהרון עמיר.

ישבנו כולנו ביחד ועשינו השוואות.

השאלה אם התרגום באמת מתאים לנו, כי יש תרגום מילולי ויש תרגום ענייני. השאלה, כשאת אומרת שתרגמת רק מילים, אז אלו דברים שאנחנו כן משתמשים בהם פה בארץ, זה מקובל?

ישבנו עם הלשכות על התרגום, ועשינו אותו.

מתקדמים.

ב-(6) הוספנו – "תיאור שינויים עיקריים במבנה הבעלות והשליטה".

בסעיף קטן (ג) – "מידע לגבי נכסים בלתי מוחשיים עיקריים של הקבוצה הרב-לאומית". גיא, פה היו לכם הערות?

בשינויים של הקבוצה הרב-לאומית? ההערה היחידה שיש לנו שם זה לנכס הבלתי מוחשי.

"מידע לגבי נכסים בלתי מוחשיים", מופיעה המילה "עיקריים".

לא צריך את עיקריים שם.

הייתה לכם התנגדות פה?

ההתנגדות היא בתיאור הכללי של כל העברה מהותית של נכס בלתי מוחשי.

לא, למעלה.

למעלה? ברשימת הסכמים עיקריים?

(ג) רישה.

(ג) רישה, כאן לא צריך.

כן, שם נכסים בלתי מוחשיים.

הכותרות הם חלק ממשהו שעשינו לצורך התרגום, שיהיה ברור, וזה מדבר גם על דברים – שם לא צריך.

משם צריך להוריד את העיקריים.

אבל ב-(ג)(2) אנחנו כן מכניסים את זה ואז זה בסדר. חבר'ה, זה טכני, בואו נתקדם. בסדר, אין בעיה.

אז זה ירד. בפסקה (2) יופיע "פירוט רשימת הנכסים הבלתי מוחשיים העיקריים", שם זה יישאר.

בפסקה (3) – "רשימת ההסכמים העיקריים בין ישויות הנוגעים לנכסים הבלתי מוחשיים".

בפסקה (5) – "תיאור כללי של כל העברה", הכנסנו "מהותית" "של נכס בלתי מוחשי".

סעיף קטן (ד) פסקה (1) – "תיאור כללי של אופן מימון הישויות בקבוצה הרב-לאומית לרבות עסקאות מימון עיקריות".

בסעיף קטן (ה) – "פירוט מדיניות הקבוצה הרב-לאומית". הורדנו את "בעניין הכוונת פעילות עסקיה", ויישאר – "בהתאם לכללי המס והחשבונאות החלים עליה".

בפסקה (2) – "פירוט תמציתי", לבקשות שהושמעו פה בוועדה.

פסקה (3) – בעצם זה תיקון של תקנת משנה (ג), שהיום מפנה לתקנה 4, שאותה אנחנו מוחקים, ולכן יהיה – "בתקנת משנה (ג) במקום "שחלות עליה הוראות תקנה 4", יבוא "שחלים עליה כללים שקבע המנהל לפי סעיף 85א(ה1) לפקודה".

רק הערה, צריך לעשות תיקון דומה, שלומית, גם בסעיף 5(א), גם שם יש התייחסות לתקנה 4.

את מתכוונת בתקנה 5?

כן, בתקנה 5, סעיף קטן (א), גם שם כתוב שלא חלה עליה תקנה 4, אז אותו תיקון שמפנה לסעיף 85א(ה1) החדש צריך לעשות גם שם. פשוט כבר עברנו את זה מקודם.

זאת התאמה.

נכניס את אותו תיקון גם בתקנה 5(א).

זאת אותה טכניקה.

בסעיף קטן (ד), פסקה (2) – על המחזור המאוחד של הקבוצה", הוספנו "בשנה שקדמה לשנת הדיווח", בהתאמה למקומות האחרים.

ואנחנו בתקנה 5א – "דוח ישות אם סופית". סעיף קטן (א) ירד – "דוח ישות אם סופית, יהיה ערוך בשפה האנגלית, ויכלול את המידע הכלול בטופס שבתוספת לגבי כל ישות בקבוצה הרב לאומית; המנהל רשאי לתקן את הטופס שבתוספת בהתאם לשינויים באמות המידה הבין-לאומיות". מחקנו את סעיף קטן (א).

בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), רשות המיסים, ביקשתם למחוק – "ובלבד שאותה מדינה היא צד להסכם בין-לאומי אשר על פיו נערך הסכם רשויות מוסמכות", אתם יכולים להסביר את זה?

זאת הייתה הערת נוסח.

זאת הערה של משרד המשפטים בשלב הנסחות.

למה? משרד המשפטים פה?

זאת הייתה הערת נוסח. פשוט לא היה צורך בסיפה הזאת. יש פה כאילו לא קיים הסכם ואחר כך "אשר על פיו נערך הסכם רשויות מוסמכות". הייתה פה איזו טעות בנוסח.

את אומרת שבהתחלה זה התחיל בלא קיים הסכם, ואחר כך על איזה הסכם אתם מדברים בכלל.

אנחנו מדברים על הסכם - - -

בהמשך את אומרת כאילו שכן היה הסכם, אז זה סותר את זה.

נכון.

בסדר, שלומית?

כאן ברישה ברור שזה בתנאי שהקבוצה כולה עומדת בתנאי של 3.4 מיליארד? סעיף קטן (ב) – "המנהל רשאי לחייב ישות בקבוצה הרב לאומית", אנחנו בעצם מפנים ל-85ג(ג), אז המשמעות שהקבוצה כולה עומדת בתנאי של 3.4 מיליארד.

כן.

זהו, בעצם מה שנשאר זה התחולה.

מה עם התחולה?

אז גם כאן התחולה תהיה לגבי - - -

כמו שכתבנו בחוק?

כן, ההוראות יחולו על דוחות שיש להגיש לגבי שנת המס 2022, ואילך. נצטרך להכניס גם פה את ההבהרה: "ואולם ישות תושבת ישראל או קבוצה רב-לאומית רשאית להגיש למנהל דוח כאמור בסעיף 85ג(ג) לגבי שנת המס 2021",ואז המועד יידחה ל-31 במרץ 2023. נכניס פה גם את הביטול של תקנה 4 על עסקה חד-פעמית, כך שהסעיפים שמתייחסים לביטול תקנה 4 יחולו רק מהמועד שבו יפורסמו הכללים שעוסקים בכללים של החד-פעמי. לגבי הטפסים, גיא?

יש לנו טופס מוכן ונפרסם אותו. העברנו אותו במקור כשהתחלנו את הדיונים.

אבל בעצם אנחנו מוחקים פה את כל התוספות.

מהתקנות.

נכון.

עוד משהו? נעבור לנושא הבא, ונחזור בשעה שתיים בערך להצביע על החוק הזה.

אפשר הערה קטנה? אם בסעיף 10 נעלה את הרף מ-150,000 - - -

לא, עזוב, אין פה מיקוח יותר, נגמר. זה דיון חמישי על הנושא הזה, די, אין.

אני רק - - - המדינה.

לא מעלים שום רף על שום דבר. אנחנו יוצאים להפסקה, נחזור בשתיים עשרה ועשרים לדיון הבא. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.