פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



13
ועדת הכספים
09/05/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 263
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' באייר התשפ"ב )9 במאי 2022), שעה 10:00

1. הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"ב-2022
2. הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), התשפ"ב-2022
3. הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה) (תיקון), התשפ"ב- 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
נעמה לזימי
ג'ידא רינאוי זועבי

שלומי כהן - רכז מימון בחשב הכללי, משרד האוצר

אריאל פרץ - לשכה משפטית, משרד האוצר

יובל טלר חסון - משרד האוצר

דור פישר - עורך דין בלשכה מהשפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

ברוך לוברט - יועץ משפטי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

מיכל היימן - סגנית בכירה לממונה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

בארי כספי - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אביטל שוקרון - לשכה משפטית, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון

עפרי אשל - רפנטית פיננסים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

נמרוד ספיר - מנכ"ל איגוד בתי השקעות

אורן משה - סמנכ"ל חטיבת המטה, עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות

שלי סבן - סמנכ"לית כספים בקרן הפנסיה של הסוכנות היהודית

שלומית ארליך
אייל לב ארי

טמיר כהן

יפעת קדם


הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"ב-2022

בוקר טוב לכולם, היום יום שני, ח' באייר התשפ"ב – 9 במאי 2022. אנחנו לא רק פותחים את ישיבת ועדת הכספים, אנחנו פותחים את כנס הקיץ של הכנסת הזאת. הכנס הולך להיות קצר, רק 10 שבועות, אבל יש לפנינו משימות מרובות שבעיקר קשורות לחקיקה חברתית מאוד חשובה שנהיה חייבים להעביר ולקדם בוועדת כספים. חלק מהדברים התחלנו בכנס הקודם, על חלק מהדברים עבדנו בפגרה, וחלק מהדברים באים לידי ביטוי כבר היום במליאה - בעיקר אותו חוק נקודות זיכוי למשפחות עובדות ומענקי עבודה למשתכרים בשכר נמוך. גם חוק פיצויים בעקבות משבר האומיקרון לעסקים ולעצמאיים יבוא היום לקריאה ראשונה ואז נביא אותו לוועדה מהר ככל שניתן. למרות כל הרחש בחש הפוליטי גם בכנס הקודם ובכלל בקדנציה הזאת, הצלחנו לשמור על ועדת כספים כאי של שפיות, ידענו הרבה פעמים לשים את הפוליטיקה בצד כשדנו בנושאים שהם לטובת האזרח. אני מצפה, מקווה וגם בטוח שכך יהיה בכנס הזה.

היום יש לנו שלושה נושאים על סדר היום. אחד, סט התקנות שקשורות לאותה רפורמה להבטחת תשואה שתחליף את האג"ח המיועדות שהעברנו במהלך חוק ההסדרים, באוקטובר, ועכשיו התקנות האלו באות לוועדה לדיון. לאחר מכן יש לנו המשך דיון על צו תעריף המכס, המס על רכבי יוקרה שבוועדה ביקשנו להפוך את זה להוראת שעה, לא להוראת קבע. אחר כך דיון על העברות תקציביות שכרגע חלק מהמשרדים מתקשים לתפקד בגלל שהעברות עדיין לא אושרו. אני מאוד מקווה שנוכל להשלים את כל המלאכה שקבענו לעצמנו להיום.

אנחנו נמצאים פה בהמשך לרפורמה שעברה בחוק ההסדרים האחרון, רפורמת האג"ח המיועדות. במסגרת הרפורמה נדרשנו והתחייבנו להביא תקנות כדי להשלים את המהלך. חלק מהתקנות פה הן טכניות, שינוי של הגדרות. גם התקנות שהן יותר מאשר טכניות הן תקנות שנועדו להשאיר את העולם הקיים ולהתאים אותו לעולם החדש שבו יש את קרנות האג"ח ואת המוצר של אפיק מובטח תשואה, כשהמטרה היא בסופו של דבר שהחוסך לא ירגיש את זה, לא ייפגע מזה, וששום דבר לא ישתנה עבורו.

מי יכול להציג את התוכן?

כמו שאמר פה חברי יובל, אנחנו פה עם סט של שלוש תקנות שמשלימות את החקיקה של האג"ח המיועדות. התקנות הראשונות הן תקנות העברת כספים בין קופות גמל. התיקון שבתקנה הזאת הוא טכני בלבד, הוא עוסק רק בשינוי של הגדרות. יש פה התאמה של ההגדרות עצמן, אין פה עניין מהותי שיש מה להתעכב עליו.

התקנות השניות הן תקנות זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה. התקנות האלו תוקנו בעקבות הוועדה להגברת היציבות בחיסכון הפנסיוני, הוועדה הידועה בשמה כוועדת באב"ד. עד לאותה תקופה כל החוסכים קיבלו 30% מהאג"ח המיועדות בצורה זהה, עכשיו התקנות באות ואומרות: אנחנו קובעים מדרגות כך שהפנסיונרים יקבלו 60% אג"ח מיועדות, אלה שמגיל 50 עד פרישה – 30%, ומי שמתחת לגיל 50 – כל היתר, כאשר נקבעה הוראת מעבר שבאה וקבעה שאת המדרגה השנייה דוחים לסוף שנת 2023. אנחנו בתקנות מכניסים לתוך המנגנון הזה את העולם החדש של אפיק השקעה מובטח תשואה כך שבמשך 15 שנה האג"ח המיועדות ייעלמו מהעולם.

מתי אתם מפסיקים להנפיק את האג"ח המיועדות?

ברגע שזה נכנס לתוקף, ב-1 באוקטובר.

15 שנה מ-1 אוקטובר 2022, נכון?

נכון. יש כאן את הוראת המעבר שקבעה שהמדרגה השנייה נכנסת לתוקף בסוף שנת 2023. מאחר ומדובר פה באירוע מורכב, נתנו לגופים עוד שנה של היערכות, דחייה לסוף שנת 2024 של המדרגה הנוספת.

התקנות השלישיות שעל הפרק הן תקנות כללי השקעה. מטרתן של תקנות כללי השקעה הן להתאים את המנגנונים של כללי ההשקעה כך שאפיק השקעה מובטח תשואה ייכנס והמבוטחים יזכו בתשואה גבוהה יותר. מה שהם צריכים לראות זה רק את השינוי מ-4.86 ל-5.15. המטרה של התיקון שהעמיתים לא ייפגעו.

יש את הנדבך שאנחנו פחות חשופים אליו בוועדה, וזה הנחיות הממונה שבעצם פורטות עוד יותר גם את החוק וגם את התקנות. באיזה שלב ההנחיות/הטיוטות האלו כבר נמצאות?

בינואר האחרון, פרסמנו את טיוטות הוראות הממונה. היה פרק זמן שנתנו לגופים להעיר לנו, אבל לא היו הרבה הערות. חלק מהחוזרים התחילו כבר להתפרסם, ובשבועות הקרובים נפרסם את החוזרים הסופיים.

השוק יהיה ארוך עד אוקטובר?

את זה צריך לשאול את השוק.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 26, 34ג(ג)(4), 34ג(ד) ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
(קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת,

תיקון תקנה 1 1. בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה
החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות
העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "איגרת חוב של מדינת ישראל"

"אפיק מובטח תשואה", "זכאים קיימים", "המועד הקובע",
"נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים", "נכסי הקרן
הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה",
"קרן ותיקה שבהסדר", "קרן ותיקה שאינה בהסדר" ו-
"קרן ותיקה מסלולית" – כהגדרתם בסעיף 34ב לחוק קופות
גמל;".
תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א) –

(1) במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) באגרות חוב מיועדות מסוג "ערד" שהונפקו לפני המועד
הקובע";

(2) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) בקרן ותיקה מסלולית, גם באפיק השקעה מובטח
תשואה כך שהשיעור הכולל של הנכסים המושקעים
באפיק השקעה מובטח תשואה לפי פסקה זו, יחד עם
אגרות החוב לפי פסקאות (1) ו-(2), אם ישנן, יהיה
30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי הקרן;".

(3) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) לפי הוראות פרק ג', בסכום שלא יעלה על שיעור של
50 אחוזים משווים המשוערך של נכסי הקרן, שלא
הושקעו לפי פסקאות (1) או (2), או על שיעור של 31.43
אחוזים משווים המשוערך של נכסי הקרן לרבות סכום
הסיוע הממשלתי, שלא הושקעו לפי פסקאות (1) או (2),
לפי הגבוה שבהם;".

מאיפה המספר 31.43?

אותם סכומים שהושקעו באג"ח מיועדות ינוהלו עכשיו באופן פוזיטיבי. אם, למשל, היו 70 שקלים שנוהלו והיה אפשר להשקיע 22 שקלים בצורה מסוימת, עכשיו אנחנו נמתח את זה פרופורציונאלית מ-70 שקלים ל-100 שקלים. זה התרגיל שעשינו באופן רוחבי, באנו ואמרנו שמאחר ויש גידול בהיקף הנכסים המנוהלים אקטיבית ברמת המסלול, נמתח את אותם גבולות באופן פרופורציונאלי לחלוטין, לא שקל יותר ולא שקל פחות. מדובר בשינוי שנועד לשמור על המצב הקיים, לא יותר ולא פחות, ואז אותו מספר של 31.43 הוא תוצאה של 22 כפול 100 חלקי 70.

(2) תקנת משנה (ג) – תימחק.

מה זה אומר? מה כתוב בתקנת משנה (ג)?

המחיקה הזאת קצת פחות קשורה להליך הזה וכן קשורה לאג"ח המיועדות. המחיקה הזאת זורקת אותנו כ-20 שנה אחורנית. כאשר היה את כל העניין של קרנות הוותיקות, היה מהלך שבא לבדוק איזה קרנות נמצאות מאוזנות ולא מאוזנות וניתנה אפשרות לצדדים שקשורים לקרנות שהיו על הסף לשפוך נכסים וכספים לתוך הקרנות על מנת לשמור אותן מאוזנות. נכון לאותה עת, הקרנות נדרשו להשקיע 93% מהכספים שלהן באג"ח מיועדות, מה שבעצם גרם להן, אם הן קיבלו נכסים כמו נדל"ן או נכסים שהם לא סחירים, לא לעמוד בהוראות הדין. התקנות האלו נדרשו כדי לאפשר להציל את הקרנות מלהיות גרעוניות מבלי לחרוג מהתקנות. התקנה הזאת באה ואמרה: הנכסים האלה שמועברים ואי אפשר ביום אחד למכור יבואו במקום אג"ח מיועדות. הזמן עבר וירדנו מ-93% ל-70% אג"ח מיועדות, כשהיום אנחנו יודעים שאנחנו על 30% ועוד שנייה על אפס. הקרן של הסוכנות היהודית, קרן ותיקה, נשארה מאחור עם הדבר הזה שלא אפשר לה להיות זכאית לאג"ח מיועדות. הדבר הזה בא לתקן עיוות.

הם יהיו עכשיו זכאים להבטחת תשואה?

התיקון הזה גורם לזה שבפרק הזמן הקצר שעוד יש לנו אג"ח מיועדות הן יהיו זכאיות לאג"ח מיועדות, כשאחר כך הן ייכנסו לאפיק השקעה מובטח תשואה ככל הקרנות. זה משהו שחשבו לעשות אותו לפני ולא הייתה הזדמנות.

היה תיקון מיוחד רק לקרנות של הסוכנות?

היה תיקון מיוחד שנעשה עבורן שאנחנו מוחקים עכשיו.

המחיקה לא פוגעת בהן?

לא, זה לא פוגע בהן. להיפך, הן מעוניינות בדבר הזה, כי זה מאפשר להן ליהנות בתקופה הקצרה שנותרה מאג"ח מיועדות ואחר כך מאפיק השקעה מובטח תשואה של 5.15.

זה מאפשר להן למכור את הנדל"ן שיש להן לאורך הזמן בלי המגבלה שהייתה עד כה.

בדיוק, כי נכון להיום, למרות שהן מחזיקות נדל"ן והן ב-15%, הן לא זכאיות לאג"ח המיועדות. המטרה היא להיטיב עם העמיתים, לתת להם את מה שמגיע להם.

התיישבתי פה רק כדי להגיד תודה לרשות שוק ההון, לאגף תקציבים ולוועדה. זה משהו שאנחנו מצפים לו הרבה זמן ואין ספק שזה יבטיח בצורה טובה יותר את העתיד של הפנסיונרים שלנו.

החלפת תקנה 3 3. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

"השקעות קרן 3. חברה מנהלת של קרן חדשה מקיפה תשקיע את

(1) באיגרות חוב מסוג "ערד" שהונפקו
לפני המועד הקובע;

(2) באפיק השקעה מובטח תשואה כך
שהשיעור הכולל של הנכסים המושקעים
באפיק השקעה מובטח תשואה לפי פסקה
זו, יחד עם איגרות החוב לפי פסקה (1),
אם ישנן, יהיה 30 אחוזים מהשווי המשוערך
של נכסי הקרן;

(3) על אף האמור בפסקה (2), השיעור הכולל
של נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים
המושקעים באפיק השקעה מובטח תשואה,
יחד עם איגרות החוב לפי פסקה (1), יהיה כנגד
70 אחוזים מהתחייבויות הקרן לזכאים קיימים;

(4) שאר הנכסים של קרן חדשה מקיפה
יושקעו לפי הוראות פרק ג', אך הכללים והמגבלות המפורטים בו יחולו ביחס לכלל
נכסי הקרן.".

תסביר את סעיף 3.

בחקיקה ראשית כבר יש קרנות מלפני שנת 2004 שזכאיות לאג"ח מיועדות בשיעור גבוה יותר, 70%, ולכן גם פה הבהרנו שאפיק מובטח תשואה יחד עם האג"ח המיועדות שהן היו זכאיות לו ויהיו זכאיות לו בעוד 15 שנה יהיה 70%, לא 30% כמו שכתוב בתקנה לפני.

איזה קרנות זכאיות ל-70%?

זה עמיתים מלפני שנת 2004, קבוצה סגורה של עמיתים.

עמיתים שהתחילו לקבל קצבה וזה נשאר כך כדי לא לפגוע בקצבה שלהם.

תיקון תקנה 4 4. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, אחרי "של קרן" יבוא
"חדשה", והסיפה החל במילים "בתקנה זו" – תימחק.

תיקון תקנה 6 5. בתקנה 6 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "ולצורך
חישוב מגבלות השקעה המחושבות מתוך
סך נכסי המשקיע המוסדי (בתקנה זו –
מגבלות מסלוליות), לא יובאו בחשבון
נכסים הנכללים במסגרת אפיק השקעה
מובטח תשואה, בסך הנכסים המותר
להחזקה מתוך סך נכסי המשקיע
המוסדי בהתאם למגבלות האמורות;

(2) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לעניין
קרן ותיקה שבהסדר וקרן ותיקה שאינה
בהסדר ושאינה קרן ותיקה מסלולית,
חישוב מגבלות מסלוליות יהיה במכפלת
שיעור המגבלה המסלולית ביחס החלוקה;
לעניין זה, "יחס החלוקה" – התוצאה
המתקבלת מחלוקת סך נכסי המשקיע
המוסדי כמפורט בפסקה (1) שלהלן,
בסך נכסי המשקיע המוסדי כמפורט
בפסקה (2) שלהלן:

(1) סך נכסי המשקיע המוסדי
בניכוי איגרות חוב מסוג "ערד"
שהונפקו לפני המועד הקובע;

(2) סך נכסי המשקיע המוסדי
בניכוי נכסי הקרן הזכאית
שבשלהם הקרן זכאית להבטחת
השלמת תשואה ובניכוי איגרות
חוב מסוג "ערד" שהונפקו לפני
המועד הקובע;

(ה)מבלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (ג),
על אפיק השקעה מובטח תשואה יחולו
המגבלות המסלוליות שנקבעו למשקיע
מוסדי בתקנות אלה כאילו היה מסלול
השקעה נפרד, ואולם משקיע מוסדי יהא
רשאי לחרוג מהמגבלות האמורות לצורך
עמידה בהוראות סעיף 34ג(ג) לחוק קופות
גמל לעניין השקעת כספים במסלול הקובע
כהגדרתו בסעיף האמור.".

התיקון נובע מהסדר מיוחד לגבי הקרנות הוותיקות שבהסדר. לקרנות שיש להן מסלול אחד באו ואמרו: לא תנהלו אפיק מובטח תשואה נפרד שלגביו תהיה התחשבנות, ההתחשבנות תהיה לגבי כל התשואה של המסלול כולו. אם, נניח, המסלול בהשוואה ל-5.15 השיג תשואה יותר נמוכה, נניח 4% על כל המסלול, יהיה תשלום פיצוי של ההפרש, 5.15 פחות 4% כפול 30%. זאת טכניקת חישוב שונה שלאורה היה גם צורך לבצע שינוי נפרד לאותו תיקון.

מה מיוחד? למה לא להסיט אותן למסלול רגיל?

מאחר ואין אפיק מובטח תשואה נפרד אלא הכל מנוהל כמקשה אחת, אי אפשר לבוא ולומר שלאפיק נפתח תשואה, אלא מתייחסים להכל ביחד.

ואז עושים 30% מזה?

כן. זה לגבי חישוב התשואה, זה מה שנקבע בחוק. בתקנות אנחנו באים ואומרים שאת אותה מתיחת מגבלה של 5% אנחנו נעשה גם לגבי אותם מסלולים. אם יש שיעור חשיפה של 5% להשקעה בתאגיד, אנחנו עכשיו נבוא ונגדיל באופן יחסי את ה-5% לאותם נכסים שמנוהלים חלף מיועדות, לאותו גידול בנכסים שמנוהלים באופן ישיר על ידי הקרן עצמה על חשבון המיועדות.

אנחנו הגוף היחידי או הגוף שהכי מושפע מהתיקון בתקנת משנה (ג), כי התיקון מאפשר לנו לגדול בתקרת הסכומים שאנחנו יכולים להשקיע בהתאם לכל מיני מגבלות. הבקשה שלי מהוועדה היא להתחשב בקושי התפעולי בלנהל את הנוסחה המורכבת שמופיעה בתקנות, לקבוע לנו מדרגות קונקרטיות כך שהחל מיום ה-1 בינואר כך וכך נוכל לעלות מ-5% ל-6%, ומיום 1 בינואר כך וכך נוכל לעלות מ-6% ל-7.14%, אחרת כל כמה חודשים תיפדה מנה של אג"ח מיועדות.

כרגע זה בבת אחת?

לא, כרגע זו נוסחה.

יש פדיון מדורג לאורך תקופה.

אתה רוצה שזה יהיה במדרגות?

הוא לא רוצה לעבוד באקסל, הוא רוצה שיהיה לו כתוב.

אני רוצה פשטות בניהול ההשקעות, כי זה דבר מאוד מורכב כאשר זה מבוצע בעבור שמונה קרנות בגדלים שונים. העיקרון פה מקובל, הוא נעשה לטובתנו ובהסכמתנו, רק הנוחות של התפעול זה המייל האחרון שאני מבקש שהוועדה תלך לקראתנו. יכול להיות שאתם מקדימים לנו כמה שברירי אחוזים על פני לוח השנה בכך שאתם אומרים: באוגוסט 2026 הייתם אמורים להשקיע עד 6.4, נתנו לכם 6.7. הרגולציה על ניהול ההשקעות מאוד מורכבת, מאוד מסובכת, בטח אגב שינוי דרמטי שהוא רצוי וטוב שאנחנו בעדו.

מה שמאוד חשוב לנו זה עיקרון השוויון, שיהיה שוויוני ואחיד בין כל החוסכים בכל המסלולים, בכל הקרנות, ולכן הנושא של התפעול יכול לקבל ביטוי פנימי על ידי הגוף עצמו במערכי הבקרה הפנימית.

למה אתם לא הולכים בשיטה שלהם לכולם, שזה יותר פשוט?

אנחנו שונים כי אנחנו בשר אחד, אין יכולת לייצר הקבלה מוחלטת. הרשות באה ועשתה פה את המקסימום שהיא יכולה כדי שלא נהיה "מקופחים", כדי להשוות את הרחבת התקרה הזאת גם לנו.

מה לשיטת בארי?

אין ספק שיש פה מקרה מאוד מיוחד, רק העניין הוא איפה נעצור ברגע שנתחיל לייצר אסדרה פרטנית.

אם אתה מסכים איתו שהם שונים, אי אפשר לעשות שוויון למי ששונה.

אתה כן יכול לעשות שוויון בין עמיתים. אל תשכח שבקצה יש לך את אותו לקוח, את אותו חוסך.

המדינה מחויבת לשפות עד 5.15, להשלים לתשואה המובטחת. כללי ההשקעה יחולו על כל הגופים לפי מה שנקבע בתקנות, בחוזרים, בין היתר חשיפה ללווה מסוים, לתאגיד בודד תהיה תחומה ללא יותר מ-5%. ולמה? כדי שאם יהיה תרחיש קיצון ותהיה נפילה, יהיה איזה שהוא תיחום של גודל ההפסד בהקשר הזה. קבענו פה נוסחה שבאה ושומרת על אותו עיקרון של 5%. לא משנה מה, זה לא יהיה יותר מ-5%. כאן, כמו שאורן אמר, זה לא משמעותי, זה בשיירי אחוזים מגדיל מעבר ל-5%.

הנוסחה של אורן, בגלל שהיא לא רציפה, יכולה לחשוף את החוסכים לסיכון גבוה יותר על ידי כך שיכול להיווצר מצב שהתלות באותו גורם יחיד תהיה יותר מ-5%, אני צודק?

כן, ההצעה יכולה להביא - -

אתה מקדים לי, כי כשהאג"ח המיועדות ייפגע אני אהיה באותו מקום שבארי - -

כן, אבל זה 15 שנה עכשיו.

זה נכון, אני לא אומר שלא, אבל 15 שנה לקרן פנסיה זה מעט זמן. אני חושב שלא מדובר פה בהגדלה משמעותית של הסיכון. הבקשה שלי היא מהמקום של קלות ניהול ההשקעה. אתם בסוף שחררתם את התקנות של ניהול השקעות בשווקים, קבעתם מגבלות, קבעתם רגולציות, נעשה פה שינוי משמעותי. זה עוד סיכון, עוד דבר שאנחנו לא רוצים לטעות בו, להשתבש בו, לחרוג ממנו בטעות. דבר אחד שיש בקרן חדשה ואין בקרן שלנו, אפרופו האיזון, זה ששם אין את המגבלה, שם יש פטורים מעבר ל-5%. יש להם מגבלות אחרות שלא דומות למגבלות שלנו. אם כל כך מסוכן שאני אשקיע 5.6 במקום 5.4, למה בקרן חדשה אפשר להשקיע 10%?

אתה מבקש עכשיו שנפרוס לך, שניתן לך 15 שנה לוח?

אני מעדיף שתתנו את זה לפחות מ-15 שנה. אני באמת חושב שזה נהנה וזה לא חסר. אני חושב שזה מקל עלינו וזה לא פוגע באף אחד. אני בספק אם יקומו קרנות פנסיה חדשות שיגידו: "אנחנו רוצות האצה", כי אין להן כרגע מול מה להאיץ. אם תתנו לנו עכשיו שלוש, ארבע מדרגות על פני חמש שנים שיגיעו להבשלה מלאה, אני אצטרף לחברתי ואודה לכם מאוד.

אני לא חושב שצריך לעשות את זה בצורה שאתה מבקש. אני חושב שעיקרון הרציפות מאוד מאוד חשוב, לא עיקרון המדרגות, כי הרי בסוף אנחנו לא רוצים להגדיל את החשיפה. אני בטוח שתדעו להסתדר עם הקושי התפעולי.

תחילה 6. (א) תחילתן של תקנות אלה במועד הקובע.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתה של תקנה 2(2)
במועד פרסומן של תקנות אלה.

אני מעלה להצבעה את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשפ"ב-2022. מי בעד, מי נגד?

הצבעה
התקנות אושרו.














הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), התשפ"ב-2022

הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), התשפ"ב-2022.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23, 34ו(א) ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים
בין קופות גמל), התשס"ח-2008 (להלן –התקנות העיקריות), בתקנה
1, ההגדרות "קרן חדשה", "קרן חדשה זכאית" ו-"קרן חדשה שאינה
זכאית" – יימחקו.

החלפת מונח 2. בתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "קרן חדשה זכאית" יבוא
"קרן חדשה מקיפה", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו
לפי זה.

תיקון תקנה 9 3. בתקנה 9(ד) לתקנות העיקריות, בכל מקום, אחרי "קרן חדשה"
יבוא "מקיפה או קרן חדשה כללית".

תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה במועד הקובע כהגדרתו בסעיף 34ב
לחוק קופות גמל.

תסביר.

במסגרת התיקון של אפיק מובטח תשואה הוכנסו הגדרות של קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית לסעיף 1 בחוק, לכן בהתאם אנחנו מתקנים פה את ההגדרות. זה רק שינוי טכני של ההגדרות בתקנות עצמן.

אני מעלה להצבעה את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), התשפ"ב-2022. מי בעד, מי נגד?

הצבעה
התקנות אושרו.




הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה) (תיקון), התשפ"ב-2022

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה) (תיקון), התשפ"ב-2022.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 34, 34ו(א) ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
(קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל), ובאישור ועדת הכספים
של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) זקיפת תשואה
בקרן פנסיה חדשה מקיפה), התשע"ז-2017 (להלן – התקנות העיקריות),
בתקנה 1, אחרי הגדרה "איגרת חוב מיועדת" יבוא:

"אפיק השקעה מובטח תשואה" – כהגדרתו בסעיף 34ב לחוק קופות
גמל."

תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

(1) בכל מקום, במקום "לכל מסלול השקעה בקרן בנפרד", יבוא "לכל
מסלול השקעה בקרן שאינו אפיק השקעה מובטח תשואה, בנפרד";

(2) בתקנת משנה (ג), אחרי "באיגרות חוב מיועדות" יבוא "ועל אפיק
השקעה מובטח תשואה".

כל התקנות מכניסות לתוך המנגנון של איגרות חוב מיועדות גם את אפיק ההשקעה המובטח תשואה. המנגנון של המדרגות יחול גם על זה וגם על זה, כאשר אנחנו יודעים שיש לנו טווח של 15 שנה, כמו שאמרנו, שבתקופה הזאת שני המנגנונים האלה יגורו בכפיפה אחת בקרנות, כשבסוף נישאר רק עם האפשרות של אפיק השקעה מובטח תשואה.

תיקון תקנה 3 3. בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

(1) בכל מקום, אחרי "נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות" יבוא "ונכסי
הקרן שבאפיק השקעה מובטח תשואה";

(2) בתקנת משנה (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) סך נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות ונכסי הקרן שבאפיק
השקעה מובטח תשואה".

תיקון תקנה 4 4. בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

(1) בכל מקום, אחרי "נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות" יבוא
"ונכסי הקרן שבאפיק השקעה מובטח תשואה";

(2) בתקנת משנה (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) סך נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות ונכסי הקרן שבאפיק
השקעה מובטח תשואה";

(3) בתקנת משנה (ג) –

(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "מיועדות ונכסי הקרן שבאפיק השקעה
מובטח תשואה";

(2) במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) סך נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות ונכסי הקרן שבאפיק
השקעה מובטח תשואה".

תיקון תקנה 5 5. בתקנה 5 לתקנות העיקריות –

(1) בכל מקום, אחרי "נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות" יבוא
"ונכסי הקרן שבאפיק השקעה מובטח תשואה";

(2) בתקנת משנה (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) סך נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות ונכסי הקרן שבאפיק
השקעה מובטח תשואה".

תיקון תקנה 7 6. בתקנה 7 לתקנות העיקריות –

(1) בכל מקום, אחרי "נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות" יבוא
"ונכסי הקרן שבאפיק השקעה מובטח תשואה";

(2) בתקנת משנה (א), במקום "שיעור זקיפת איגרות החוב
המיועדות" יבוא "שיעור זקיפת נכסי הקרן באיגרות חוב
מיועדות ונכסי הקרן שבאפיק השקעה מובטח תשואה".

תיקון תקנה 8 7. בתקנה 8 לתקנות העיקריות –

(1) בכל מקום, אחרי "נכסי הקרן באיגרות חוב מיועדות"
יבוא "ונכסי הקרן שבאפיק השקעה מובטח תשואה";

(2) ברישה, במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)"
יבוא "ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)".

תיקון התוספת 8. בתוספת לתקנות העיקריות, במקום חלק ג' יבוא:

"חלק ג'
(תקנה 2(ג))

1. נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית של איגרות חוב מיועדות
ואפיק השקעה מובטח תשואה (באחוזים)..

2. נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית של איגרות חוב מיועדות
בקרן..

3. נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית של איגרות חוב מיועדות
מסוג "ערד" שהונפקו ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) ואילך
(באחוזים)..

4. נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית של איגרות חוב מיועדות
מסוג "ערד" שהונפקו לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004)
באחוזים..

5. נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית באפיק השקעה מובטח
תשואה (באחוזים)..

תחילה 9. תחילתן של תקנות אלה במועד הקובע כהגדרתו בסעיף 34ב לחוק
קופות גמל.

אני מעלה להצבעה את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"ב-2022. מי בעד, מי נגד?

הצבעה
התקנות אושרו.

חשוב לי לומר שעשינו עכשיו עוד צעד מאוד חשוב ברפורמה הזאת. אני מזכיר לכל מי ששכח - היו פה הרבה מאוד דיונים על החוק הזה, שיש לו כמה תועלות מאוד מאוד חשובות. אחת, אנחנו מגדלים את התשואה עבור החוסכים מ-4.86 ל-5.15, זאת בעקבות הדרישה שלנו כאן בוועדה. בחקיקה עצמה דרשנו מהממשלה, ממשרד האוצר, להבטיח את אותן ההפרשות גם של המדינה, במידה וניכנס לאיזה שהוא סחרור. בחנו את זה אז וראינו שיש מספיק כספים שהמדינה משקיעה כאן כדי להבטיח את אותו מנגנון תשואה. אנחנו מתקדמים עכשיו בעוד שלב, אבל יש עוד דרך ארוכה לעשות. אין לנו מספיק זמן, יש לנו עד אוקטובר. אני בטוח שתעשו את העבודה כי עד עכשיו גם עשיתם אותה, אבל אנחנו בוועדה נעקוב אחרי הביצוע. רשות שוק ההון, יש שתי תקנות שאנחנו מחכים להן שאני מצפה שתביאו מהר ככל שאתם יכולים. אני יודע שהן נמצאות בשלבים סופיים, לכן תביאו אותן כבר.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.