פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



113
ועדת הכספים
02/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 262
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' באייר התשפ"ב (02 במאי 2022), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
משה גפני
אופיר כץ
יצחק פינדרוס
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

אלון טל
שלמה קרעי
מוסי רז

נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו מור - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

עפרי אשל - רפרנטית פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

יגאל גוטשל - רפרנט תכנון וסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יובל צפריר - רפרנט רשות המסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

מלסה ווסה - מנהל תחום תקציבים, משרד האוצר

שרונה לוי - ראש תחום הוצאות ותשלומים, משרד האוצר

ספי אלטלט - תקציבן, משרד האוצר

אפרת תבור שני - רו"ח, תקציבאית, משרד האוצר

טניה גויכמן - מרכזת תקצוב, רשות המסים, משרד האוצר

אורעם שיימס - סגן ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה

שירי יחזקאל - אגף תקציבים, משרד הביטחון

אליאנה רובנוביץ - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

גלעד ונגרובר - מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יובל פרידמן - מנהל מינהל כספים, הרשות לבטיחות בדרכים

מתן אונגר - תקציבן, מינהל התכנון

אתי מזרחי - מנהלת תחום התקשרויות ותקצוב, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון

מיטל פוירשטיין עמר - סמנכ"לית הון אנושי, מינהל רשות התחרות

גלעד שור - מנהל תחום משאבים ושלטון מקומי, האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

קרן יצחקי פרוכטמן - מרכזת בכירה, המשרד להגנת העורף

דוד נחום - תקציבן, המשרד לשירותי דת

ירמיהו גור - סמנכ"ל תכנון, המרכז למיפוי ישראל

אורי שבת - ראש אגף אסטרטגיה ומדיניות, רשות המים

מעיין אוחיון - מנהל תחום תקציב, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים







משתתפים באמצעים מקוונים

ראפת דיבסי - מנהל תחום בכיר, תקציב, משרד האנרגיה

ענת בן עזרא זקן - סמנכ"לית בכירה, אסדרה, מינהל וארגון, הרשות להגנת הצרכן

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


שינויים בתקציב לשנת 2022

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. ישיבה אחרונה בזמן הפגרה. אני גם מצהיר על כך לפרוטוקול. בשבוע הבא אנחנו נתחיל את כנס הקיץ שיבוא עלינו לטובה. יש לנו הרבה מאוד סוגיות לדון בהן אבל היום נתרכז בהעברות תקציביות ויש לנו לא מעט. אני מקווה שנוכל לעשות זאת בצורה יעילה ואפקטיבית.

לפני שנתחיל, הצעות לסדר. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אנחנו שבוע לפני פתיחת כנס הקיץ של הכנסת שצפוי להיות, לפחות בעיניי, אחד הכנסים הכלכליים החשובים בעשרים השנים האחרונות. לאחר שהצלחנו בשנה האחרונה להגיע להישגים מרשימים ברמת המקרו, בהורדת הגירעון, באבטלה ולהעביר רפורמות מרחיקות לכת, זו העת להרחיב ולהעמיק את ההצלחה במרמת המקרו למיקרו לכיס של כל אזרח. כבר בפתח המושב הקרוב נקדם את מענק האומיקרון לעצמאים, נקודות זיכוי למשפחות עובדות, הכפלת מענק עבודה ומהפכה בנקודות זיכוי לעולים חדשים. מתחילים כמובן ביישום רפורמת הייבוא שבעיניי היא הגורם המרכזי בהורדת יוקר המחייה, מתקדמים עם הקלות ברישוי עסקים ואתמול הייתה מסיבת עיתונאים בנושא ברפורמת החקלאות. בשלבי סיום נמצא מתווה רשת ביטחון לעצמאים, גם רפורמה נהדרת ומקיפה בדיווח העסקים הקטנים לרשות המסים, וכמובן הצעדים המתוכננים בתחום הדיור.

כל מה שמניתי ישנה את פני כלכלת ישראל, יוריד מחירים, יגדיל את ההכנסה הפנויה לכל אזרח אבל על מנת שזה יקרה, אנחנו כמובן חייבים יציבות פוליטית וחייבים לשמור על ממשלה יציבה ומתפקדת, להימנע מעוד סבב של אי יציבות וטלטלה מיותרת ומזיקה, ועל כן עלינו, על כל חברי הכנסת, מוטלת אחריות. אנחנו חייבים להפנים את חשיבות השעה ולהבין כי היציבות הפוליטית היום היא המפתח גם להורדת יוקר המחייה וגם בסופו של דבר לעלייה ברמת החיים. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, ניחומים למשפחת גילאון על מות חבר הכנסת אילן גילאון. לי אישית יש הכרת הטוב המיוחדת לחבר הכנסת אילן גילאון עליה דיברו אתמול רבות. כולם יודעים שבשנת 2017 בדיון על חוק המרכולים אבי זיכרונו היה שר לשירותי דת וחבר כנסת ולא היה יכול להגיע להצבעה שהייתה אולי אחת ממלחמות הדגל של מרצ. בכל זאת ידענו שצריך להביא את אבא לכנסת, זה היה קשה להביא אותו, אבל הוא מצדו אמר לי שהוא בכל מצב מגיע. אז הייתי יועצו של השר דרעי. הוא אמר לי שהוא מגיע בכל מצב ולא משנה אם זה באמצע טיפול ואם הוא צריך להפסיק את הטיפול. אמר שלכבוד השבת הוא מגיע בכל מחיר וגם במחיר שיצטרך לשלם על כך בחייו.

אילן גילאון, חבר כנסת ממרצ, מהקצה השני בדעותיו משל אבי שמע את זה, פנה ליושב ראש הסיעה שלנו, התקשר אלי באופן אישי ואמר לי שאבא לא מגיע וכי הוא מקוזז איתו. אמרתי לו שלהיות מקוזז, אנחנו יודעים שלא נותנים לו. אז יושב ראש הקואליציה היה יואל חסון שבשום פנים ואופן לא הסכים ולא גילה ולו טיפת אנושיות אחת ואמר שהוא לא מוכן שיתקזזו. אילן אמר שהוא לא שואל אף אחד, שהוא מתקזז עם אבא ואכן כך היה. אבא לא הגיע לקריאה ראשונה. לאחר מכן בקריאה שנייה ושלישית אמנם לא הרגיש טוב אבל הצליח להגיע. כשפגשתי את אילן בכנסת, חיבקתי אותו ואמרתי לו תודה רבה. אמר לי שאין תודה רבה, אין על מה, אנושיות לפני הכול, וינון, מתי שאתה צריך, אתה לא שואל אף אחד, לא מחפש אף אחד, אילן גילאון הוא הכתובת.

אילן היה כזה. אילן היה זה שדואג לחלשים, הוא תמיד היה עבור החלשים. אצלו זאת לא הייתה סיסמה אלא הוא אמר שאנחנו עובדים אצל החלשים, וכי אם כל אחד בכנסת ירגיש מי שהוא חלש, ירגיש אדם עם מוגבלות, הוא יצליח לחוקק ולהעביר חוקים. אנחנו זוכרים את המלחמה שהוא ניהל מתוך האופוזיציה עבור זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הנגשה במוסדות החינוך, וגם הצליח. הוא הצליח להעביר בקריאה טרומית את הצעת חוק להגדלת קצבת הנכות לשכר המינימום.

הוא בכה כשזה עבר.

הוא בכה. הוא עלה ובכה והוא בכה לא בגלל שאילן היה אדם עם מוגבלות כי הוא לא הרגיש זאת כאילו הוא עצמו כזה אלא הוא הרגיש את השני. זה היה אילן גילאון. אדם. לאחר מכן הייתי איתו מספר פעמים בקשר, גם לאחרונה, ותמיד שוחחנו ודיברנו בחיבה. הוא תושב העיר אשדוד, היה סגן ראש העיר, ורק בשנתיים האחרונות הוא עבר לרמת גן. גם כסגן ראש עיר באשדוד תשמעו עליו רק דברים טובים. זה לא שתשמעו דברים רעים, תשמעו רק דברים טובים כי אילן היה אדם מיוחד, אדם בשביל כולם והכי חשוב, הוא היה אדם לפני הכול.

לכן כל אחד מאיתנו צריך לעשות משהו במה שהוא מאמין, בדרך של אילן כדי שזה יהיה לעילוי נשמתו וימשיך את דרכו בעוד מעשה טוב ובעוד גילוי אנושיות. אני חושב שאילן היה סמל וזה סמל שלא צריך לומר שהיה אלא זה סמל שצריך להמשיך ולהיות כאן איתנו.

זה על אילן גילאון. כולנו חבים לו וצריכים להסתכל עליו וללמוד ממנו.

כמו שאומרים, במעבר חד לימינו אנו. שמעתי את דבריו של ידידי היקר ולדימיר. אני מסכים איתך שצריך יציבות. אני מסכים איתך שכדי לתפקד צריכה להיות כנסת יציבה. אני זוכר שזעקתם על כך עת הממשלה לא הייתה יציבה והכנסת לא הייתה יציבה ואמרתם צאו לבחירות. לכן אני רוצה להמשיך את דבריך ולומר: צאו לבחירות. הגיע הזמן. אם הכנסת לא יציאה, אנחנו 60-60, הגיע הזמן לצאת לבחירות ושהעם יחליט. אני לא יודע אם אנחנו יכולים ממשלה בכנסת הנוכחית אבל הגיע הזמן לצאת לבחירות.

בממשלה הקודמת היו חודשיים שלא התקיימה ישיבת ממשלה ולכן קראנו לזה ממשלה לא מתפקדת.

עדיף שלא תהיה ישיבת ממשלה מאשר תהיה.

בפעם האחרונה שבדקתי, אתם 54.

אני לא יודע איך האצבעות שלך סופרות. כנראה ספרת כמה ביחד בקואליציה.

אלא אם כן אתה סופר גם את המשותפת.

אנחנו כאופוזיציה, כרגע אנחנו נמצאים עם 60. ולדימיר, אמרת לא פעם וגם אתמול אמרת שבוועדת הכספים העברתם הכול והכול בסדר. אם כן, לא חכמה להעביר בוועדת הכספים כאשר השוויוניות כאן היא מכאן והלאה.

ינון, אני מזכיר לך שהרבה דברים העברנו כאן בהסכמה וביחד.

תכף אני אגיע גם לזה. בדיוק אני בא לומר גם את זה.

זה באמת גילוי מרעיש שלקואליציה יש רוב בוועדה.

אתם ריבוי דורסני, אבל ייאמר לזכותו של יושב ראש הוועדה שהרבה דברים בזכותו באנו, נכנסנו לחדר והעברנו אותם גם בהסכמה. יש דברים שלא הסכמנו עליהם וכקואליציה דורסנית מבחינת האחוזים שלכם, העברתם אותם. היו פעמים שידעתם שאתם לא מצליחים להעביר ולכן הגשתם בקשה להתייעצות סיעתית וביקשתם להגיש רוויזיה. זה לא חכמה להעביר. יש אדם שאומר שהוא הגיע לסוף המסלול אבל השאלה אם הוא הגיע חבול ופצוע או חלילה ללא רוח חיים או שהוא הגיע בריא ושלם כאשר ראשו למעלה. אתם לא נמצאים עם הראש למעלה, אתם אפילו נמצאים חבולים, פצועים ואפילו בהחייאה.

לכן אני אומר שהרפורמה שהגשתם, גם מה שאתם רוצים לעשות בחקלאות, זה עדיין לא נגמר. זה אמור להגיע למליאה. הגשתי מכתב. הנה, קח אותו. אני אומר לך, תשמרו על החברים שלכם בקואליציה כי ככל הנראה יש לכם בעיה גדולה להעביר את הרפורמה הזאת. אל תתגאו בה עד שהיא לא תעבור.

לגבי האומיקרון. תקרא מה כתבו כל הבכירים ואחרי שתעבור על כל מה שהם כתבו על התכנית הזאת אתם תתביישו על כך שהצעתם אותה. קשה לראות את זה עובר כשאתם מכניסים את זה. ימים יגידו אבל הימים האלה לא רחוקים אלא הם ימים קרובים. תודה רבה.

זה היה אחלה נאום קדם בחירות. יש לך עוד הרבה זמן לתרגל כי עד הבחירות יש לנו עוד הרבה מאוד זמן.

בוא נראה אם התקציב יעבור.

מבטיח לך כאן את כל הבמה כדי שתוכל לדבר.

אתה מוכן להתחייב שהתקציב יעבור כמו שכל הזמן התחייבת?

אנחנו נעשה את כל המאמץ שהתקציב יעבור.

אתה מוכן להתחייב כפי שהתחייבת כל פעם?

נעשה הכול כדי התקציב יעבור.

אנחנו מתחייבים על מקסימום מאמץ.

לפני שהתקציב יעבור, יש לנו העברות תקציביות.

אופיר, אתה רוצה הגיד משהו?

כן. תודה אדוני היושב ראש. חברת הכנסת שיר, הייתי שמח לשמוע את התגובה שלך על חברת הקואליציה שלך – אבתיסאם מראענה - שהולכת ליום הזיכרון הישראלי-פלסטיני. זאת שימינה אמרו שזאת בושה שבג"ץ הכשיר אותה כחברת כנסת, שהיא מבזה את זיכרון השואה ואת חיילי צה"ל הגיבורים. הייתי שמח לשמוע את העמדה שלך, מה את אומרת על זה שיושב ראש ועדה וחברת קואליציה שלכם הולכת למפגש המחפיר הזה.

לגבי האומיקרון. אדוני היושב ראש, יזמתי יחד עם חבריי מהאופוזיציה דיון מיוחד במליאה. עזוב את העובדה שלפני יותר חודשיים ליברמן עשה כבר מסיבת עיתונאים והבטיח שנעזור וכי כל עצמאי שנפגע באומיקרון יקבל פיצוי.ץ עד עכשיו לא הבאתם את זה להצבעה למרות שאמרנו שתביאו ואנחנו נתמוך.

אתה קצת מבלבל עם העובדות.

אחר כך תתקן את העובדות כפי שאתה רואה אותן. כפי שאני רואה אותן, ב-28 בפברואר הוא עשה מסיבת עיתונאים ואמר שיפוצו אבל עד עכשיו לא עשיתם עם זה שום דבר.

חוץ מהעובדה שזה אושר בוועדת שרים לחקיקה ויעלה למליאה בשבוע הראשון של הכנסת.

את העצמאי זה מעניין? העצמאי רוצה את הכסף.

הוא יקבל את הכסף ברגע שנחוקק אתה חוק ונעשה את זה מהר.

לגבי התכנית עצמה. זאת תכנית מחפירה. בושה שבכלל הבאתם את התכנית הזאת. הדברים היחידים שיש שם שבולטים לעין הם איך באוצר מנסים לא לתת לעצמאים. שמים כל מיני מכשולים, כל מיני קריטריונים כדי לתת כמה שפחות.

למשל?

למשל לא לתת עד דצמבר. למשל העליתם מ-25 אחוזים פגיעה ל-35 אחוזים.

לא היו 40 אחוזים?

היו 25 אחוזים.

היו גם 40 אחוזים.

אנחנו נתווכח על כך הרבה עת נתחיל לדון בחוק.

כשאנחנו הבאנו את זה עד 100 מיליון, כשאתם הגבלתם עכשיו ל-60 מיליון, אתה זוכר מי צעק ש-100 מיליון זה לא מספיק? חברי האופוזיציה, אתה ומיקי לוי שהשתולל כאן.

זה יגיע לוועדה ואנחנו נדון בזה.

אמרתם למה עשיתם 100 מיליון ובואו נעשה עד 400. זה היה מאבק שלכם ואנחנו הקשבנו להם לטובת העצמאים והגדלנו את הסכום ל-400 ואז העלינו את רף הפגיעה. כאן מלכתחילה אתם קובעים 35 אחוזים. הגבלתם את זה ל-60 מיליון. אתם נותנים להשוות רק לשנה אחת. למה? תנו להם להשוות לשנתיים. אתם רוצים באמת לעזור, תנו להם להשוות לשנתיים כך שיותר אנשים יקבלו. כל הארגונים יוצאים נגד התכנית הזאת.

אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מקווה שכפי שאנחנו קיבלנו את התכניות מהאוצר ונאבקנו ביחד, קואליציה ואופוזיציה, ושיפרנו והוצאנו את התכניות אחרות לגמרי, אני מקווה שבתכנית הזאת - אנחנו אמרנו שנתמוך בקריאה הראשונה – כשזה יגיע לוועדה, אני מקווה שלא יהיו כאן רובוטים שיעבדו למען האוצר ולא למען העצמאים. תודה.

אפשר לעבור להעברות תקציביות?

לא. גם אני ביקשתי הצעה לסדר. אדוני היושב ראש, בגלל דברי השנאה שנשמעו כאן קודם, אני רוצה להבהיר. מאז שנת 2006 אני משתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני שמארגן פורום המשפחות השכולות ולוחמים לשלום. אני רוצה לשאול מי אתם שתגידו למשפחות שאיבדו את החיילים שלהם בצבא איך לציין את האבל שלהן? איזו חוצפה ואיזו שנאה צריך כדי להשמיע את הדברים שאמר כאן חבר הכנסת כץ.

ומה עם רוב המשפחות השכולות שמזדהות - - -

אל תפריע לי.

לא להפריע. אתה תרצה להגיד משהו, תוכל לעשות זאת.

מי אתם שתתקפו אדם שאיבד את הבן שלו שהיה בן 13, ילד שלא עשה שום דבר, בטעות אולי, על כך שהוא מציין את יום הזיכרון עם המשפחות השכולות הישראליות? מי אתם שתתקפו את החבר שלי בסאם, שהבת שלו שהייתה בת 10 קיבלה בגב כדור שהרג אותה ואתם תוקפים אותו על ההשתתפות שלו בטקס יום זיכרון ישראלי-פלסטיני? מי שתוקף את הטקס הזה הוא אנטי ישראלי, נגד חיילי צה"ל, מבזה את חללי צה"ל. תתבייש לך חבר הכנסת כץ.

תתבייש לך אתה שאתה מגבה כנס כזה.

תתבייש לך. חצוף. שונא את צה"ל, שונא את חללי צה"ל, שונא את מדינת ישראל, שונא את הפלסטינאים, שונא את העולם.

אתה שונא את חיילי צה"ל שרוצים לשפוט אותם בהאג.

גועל נפש.

אתם שונאים את חיילי צה"ל.

גועל נפש צרוף.

מוסי רז ואופיר כץ, אתם בקריאה ראשונה.

אתם רוצים להעמיד אותם לדין. תתביישו.

שונא ישראל.

על מה, על זה שהם שומרים עלינו? בושה ששמו אתכם בקואליציה.

אתה חי בבועה, אתה לא רואה שיש כאן אויבים שרוצים להשמיד אותך ואותי ואת כולנו? אלה שאתה יושב איתם.

אביר ארמין בת 10 שקיבלה כדור בגב, היא אויבת?

טקס הזיכרון הזה, אלה שיושבים איתך בטקס הזה היו רוצים להשמיד אותנו ולהעיף מהאדמה הזאת.

אתה אל תקבע למי שיושב בטקס מה הוא היה רוצה.

זה טקס שהוא חרפה, וחרפה שחבר כנסת במדינת ישראל משתתף בטקס חרפה כזה.

שונאי ישראל. זה מה שאתם.

אתה שונא ישראל ושונא חיילי צה"ל. מי שרוצה להעמיד אותם לדין, שונא אותם.

הייתי בצה"ל יותר ממך ואל תיתן לי ציונים.

אופיר כץ ומוסי רז, קריאה שנייה.

אתה מבזה את חללי צה"ל.

תשאל את המשפחות השכולות מה הן חושבות על הטקס.

מי שמארגן את זה, אלה משפחות שכולות.

מספיק עם הוויכוח. הוויכוח שלכם והמלים בהן אתם משתמשים כרגע, למרות חילוקי הדעות, הם אלה שפוגעים במשפחות השכולות. אני מבקש שעם כל הוויכוחים שיש, עם כל חילוקי הדעות ועם כל האמוציות, כאשר מדובר על משפחות שכולות, תשמרו על שיח תקין והולם.

העברה תקציבית ראשונה מספר 13003. פנייה לוועדה מספר 14-15, משרד האנרגיה.

רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים. אנחנו מבקשים לדון בסעיף 34, משרד האנרגיה, פנייה מספר 34003. הפנייה נועדה לתקצב את סעיף 34 ב-25 מיליון שקלים בהוצאה, ב-150 אלפי שקלים בהוצאה מותנית ובשני תקני כוח אדם. הפנייה מחולקת לתכניות.

תכנית ראשונה היא הוצאות שכר, תקצוב של שני תקנים במשרד האנרגיה לצורך היערכות משק הדלק בהתאם להחלטת ממשלה 1231 בנשוא אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה ותיקון החלטת ממשלה.

התכנית השנייה היא יחידות מקצועיות 343003, תקצוב של 150 אלף שקלים בהוצאה מותנית עבור פעילות של אכיפה ותפיסת דלקים. בנוסף סך של 20 מיליון שקלים עבור שינוי בתחזית הרשאות עבר שניתנו לשם פיתוח תשתית החלוקה של הגז הטבעי.

התכנית השלישית היא תפעול ופעולות במכון הגיאולוגי, 343102. מדובר ב-5 מיליון שקלים עבור תקצוב פעילות מחקרית בנושא ים המלח בהתאם להחלטת ממשלה 3742 מיום 15 באפריל 2018 שעניינה סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים ותיקון החלטת ממשלה בהתאם לקצב הביצוע של הפעילות בפועל.

שאלות, חברי הכנסת.

שלום לך. קודם כל, לגבי תכנית 343003. יש שם תכנית לגבי מפרץ חיפה. מה היעדים של התכנית? ראיתי שב-2015 הייתה החלטת ממשלה ולאחר מכן הייתה שוב ב-2021. מה היעדים? מה נעשה עד עכשיו? תן לנו קצת רקע על התכנית כי כפי שנראה כרגע מפרץ חיפה עדיין ממשיך בזיהום האוויר והוא עדיין לא ירוק.

אני אדייק. יש כאן תיקון שנדרש לעשות בפנייה, שנשלח לוועדה. התכנית היא 343001. זאת תכנית השכר. נמצא ב-זום תקציבן משרד האנרגיה.

אני אשאל אותך לגבי התקנים. מאיזה משרד אתם לוקחים שני התקנים? אתם מניידים אותם בתוך המשרד?

כן. אנחנו מניידים אותם בתוך המשרד.

מאיפה לאיפה? למה? מה קרה? מה הצורך שהתעורר?

אני אומר בגדול ואם צריך פירוט, התקציבן ישמח לתת אותו. התקבלה החלטת ממשלה שהתכלית שלה הוא להיערך בין השאר בצורכי משק האנרגיה מבחינת יתירות כדי שיהיה אפשר בעתיד לשנות את פעילות מתקני הזיקוק בחיפה ולצורך כך מינהל הדלקים במשרד האנרגיה צריך להיערך והוא צריך לייצר יותר פעילות ולשם כך להשתמש ביותר כוח אדם.

כמה תקנים יש היום ולאיזה תפקידים רוצים להכניס את שני התקנים?

במינהל הדלקים או בכל המשרד?

במינהל הדלקים. מאיפה אתם לוקחים בתוך המשרד?

אנחנו לוקחים את זה מהמכון הגיאולוגי במשרד.

שם אתם לא צריכים את התקנים האלה?

כרגע האיוש לפי התקנים לא מלא ולכן אנחנו יכולים להעביר את התקנים.

יש שם עוד תקנים מיותרים?

אני לא מכיר. אני אבדוק. צריך לומר שהם לא מיותרים, אלא זה פשוט תיעדוף.

הם לא בשימוש. אתם מחליטים כך כי אתם רואים שיש שני תקנים שהתפנו, שלא אוישו, שכנראה יצאו לאיזה שהם מכרזים, אולי יצאו לפנסיה או משהו ואז התקנים האלה לא אוישו ואתם אומרים שאם חצי שנה הם לא אוישו, כנראה שאין צורך בזה ומעבירים אותם למקום אחר בתוך המשרד. אני מבין שזה כך. בסדר, אין בעיה. אני רק שואל אם אין לכם עכשיו צורך או שאולי נראה בפנייה אחרת בעוד חודש אז תבואו ותאמרו שאתם צריכים שני תקנים ותביאו אותם ממקומות אחרים. האם עשיתם את הבדיקה הזאת? שנית, הייתי מבקש לדעת באיזה רמת דאגות נמצאים התקנים שהיו שם ואתם מעבירים אותם למינהל הדלק. אני מבקש לדעת לאיזה תקנים אתם מעבירים אותם ואחר מכן הייתי רוצה לדעת לגבי התכנית בגינה אתם מעבירים לשם את התקנים.

אני אומר שהבקשה היא מהמשרד. כלומר, המשרד עצמו עושה את התיעדוף. אנחנו לא מחליטים איך לחלק את התקנים בתוך המשרד. במקרה הזה למשרד נדרשו שני תקנים נוספים למטרה הזאת והוא העדיף את זה על פני שימושים אחרים במשרד. לגבי כמה תקנים בדיוק יש שם, אפשר לפנות לתקציבן משרד האנרגיה, נשמח. הוא ב-זום.

תעלו אותו בבקשה ב-זום.

אגב, למה הוא ב-זום? כבר דיברנו על כך.

יש לו חג.

כל הכבוד לו שהוא עובד בחג.

לשאלת חבר הכנסת אזולאי. במינהל הדלק יש 37 תקנים - - -

(בערבית). חג שמח.

תודה רבה. לשאלתך, במינהל הדלק יש 37 תקנים שרובם הם תקנים של פיקוח. אנחנו דורשים את התקנים למינהל הדלק לצורך היערכות מתאימה של משק האנרגיה שתכליתה להביא להפסקת זיקוק הנפט והתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. אנחנו חייבים לשמור על הרציפות התפקודית ולשמור על כל מקורות האנרגיה במדינת ישראל והיערכות להפסקה או צמצום בדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות.

מתי אתם מתכננים להפסיק ולנקות את מפרץ חיפה מכל הדלקים?

החלטת הממשלה מפרטת את הצעדים שמשרד האנרגיה חייב לעשות בתקופה הקרובה. קודם כל, צריך להקים מתקן קבע אחר בצפון הארץ שיחליף את המתקן במפרץ חיפה. צריך להקים מתקני אחסון לצורך אחסון מלאי אסטרטגי של דלקים. צריך להכין תכנית מפרט להקמת מתקנים מוגנים לאחסון. גם צורך בשמירה על יכולת הניפוק של מדינת ישראל מבחינת תזקיקי הדלקים. לכל זה יש תכנית מפורטת.

ההחלטה הייתה ב-2015 וכל אחד יגיד שזאת הממשלה הקודמת, אבל זה לא משנה. השאלה היא איך אתם כמשרד האנרגיה התקדמתם מאז.

המשרד נערך ליישום כל החלטות הממשלה. אנחנו דורשים את התקנים לצורך הכנת תחזיות לצריכת הדלקים בישראל. אנחנו רוצים גם להכין תכנית מתאר להקמת תשתיות האחסון. המשרד נערך בכל מה שניתן גם בתקנים הקיימים וגם בתוספת של כוח האדם שאנחנו דורשים עכשיו. לכן, ככל שנקבל את התקנים כמה שיותר מהר, נתחיל ליישם את זה בפועל בצורה הרבה יותר מהירה.

בתכנית 343003, התכנית הבאה, יש את כל נושא הגז הטבעי. אתמול יצא מכתב ממשרד האנרגיה לאותם אלה שמובילים את הגז הטבעי.

בקשה לשימוע.

בקשה לשימוע. מדוע עדיין לא יושמו לפי ההחלטה. השאלה היא לגבי התאריך בו זה היה צריך להיות והמפעלים היו צריכים להיות מחוברים. אני רוצה להזכיר שגם בית חולים איכילוב היה אמור להיות מחובר לגז טבעי וגם הוא עדיין לא מחובר לגז הטבעי. אני מבין שהשימוע הזה נועד כדי לדעת. ראשית, מה הסנקציות שיש עליהם בחוזה? כלומר, אם הם לא יעשו זאת, האם הם ייקנסו או בכלל לא יוכלו לספק? שנית, עד מתי הם היו צריכים לספק את הגז הטבעי ולחבר את המפעלים לחלק מבתי החולים?

עבור השאלה הזאת, אם זה בסדר, אני מעדיף לפנות לרשות הגז כדי שהיא תיתן לי תשובות מדויקות כי אני פחות בקיא בפרטים האלה.

אתה האוצר.

כן, אני האוצר. אני פשוט לא מתקצב את רשות הגז.

לכן אני לא פונה אליך אלא למשרד האנרגיה.

יש לך תשובה?

כן. לגבי בית החולים. כל מה שקשור לבתי החולים זה תקצוב אחר שנמצא ברשות הגז. יש תקנה ייעודית לחיבור בתי החולים.

היום פורסם בתכנית הבוקר של כאן 11 שהמכתב יצא ושם הוזכר שהגז הטבעי היה אמור להיות מחובר במפעלים בצפון וכן בבית חולים איכילוב. כלומר, החיבור היה צריך להיות מאותן חברות והיה אמור להגיע גם לצפון וגם לבית חולים איכילוב. אני שואל מתי החיבור היה צריך להיות, ושנית, מה הסנקציות שיש לכם בחוזה – לא מה יהיה אחרי השימוע אף אחד לא יודע מה יהיה – על אותם אלה שמאחרים. אם כן, ראשית, מתי לפי החוזה היו צריכים לספק ולהיות מחוברים, ושנית, מה הסנקציות שבחוזה.

לגבי הסנקציות. יש חילוט ערבויות שחברות החלוקה הגישו במסגרת הרישיונות שלהם. לגבי החיבור, התחלתי להסביר. יש שתי תכניות נפרדות. בתי חולים הם תכנית נפרדת וחיבור מפעלים היא תכנית אחרת. לגבי חיבור המפעלים, משרד האנרגיה יצא בשלוש פעימות כאשר אחת מהן יצאה בשנה האחרונה. שתי הפעימות הראשונות הן מאוד מתקדמות. אנחנו כן מצליחים לחבר עוד ועוד מפעלים. מדובר בפרויקטי תשתית מאוד גדולים ומסובכים כאשר צריך להגיע גם לוועדות תכנון שאורכות זמן רב. לכן לדעתנו נושא חיבור המפעלים יתקדם. זה ייקח קצת זמן. חיבור בתי חולים, זה סיפור אחר וצריך לפנות לרשות הגז.

אתה לא עונה לי. היה שימוע, נכון? המכתב שיצא אתמול, אתה מכיר אותו?

לא. אני לא מכיר.

אם אתה לא מכיר, זה משהו אחר.

השאלה צריכה להיות מופנית לרשות הגז.

הבוקר דיברו על האנרגיה. הייתי שמח לקבל תשובה מסודרת מרשות הגז. שיאמרו לנו מתי היו צריכים להתחבר ואני מבין שהשימוע הזה היה לברר למה לא חוברו.

אני אגיד לך למה אני שואל, ואת השאלה הזאת תעביר ונשמח לקבל עליה תשובה מסודרת. אם היו צריכים להתחבר עד לפני שנה או שנה וחצי ורק עכשיו מוציאים להם את השימוע, השאלה למה מוציאים שימוע כל כך מאוחר. דבר שני שהייתי מבקש לדעת זה מה הסנקציות עליהם.

אמרו לך. חילוט ערבויות.

לא שמעתי. בסדר גמור.

התכנית הבאה, תכנית 343102, לגבי הבולענים. אם אתם זוכרים, אנחנו מביאים לכאן הרבה פעמים את העודפים של הבולענים.

כל הזמן אנחנו מדברים כאן על בולענים. כל חודש אנחנו מדברים עליהם.

בדיוק. זו השאלה שלי. פעם אלה עודפים, פעם זאת פנייה.

תסבירו לנו פעם אחת מה קורה עם הבולענים.

כשאני מסתכל, כל פעם הבולענים האלה בולעים למשרד האוצר עוד קצת ועוד קצת. השאלה אם לא כדאי לפתוח איזה בולען אחד גדול שייקח איתו כל מה שצריך בפעם אחת ולא כל פעם להביא לנו את זה כך. אנחנו מכירים את זה דרך מועצת תמר שהיא מקבלת ועושה את הפעילות אבל אני רוצה לדעת תכל'ס, לקראת מה אנחנו הולכים. הפעם זאת פנייה ובפעם הקודמת אלה היו עודפים. לקראת מה אנחנו הולכים ומה הצפי?

ההחלטה לגבי הבולענים עצמה היא החלטה שכוללת הרבה מאוד סעיפים ואני מדבר ספציפית על הסעיפים שנוגעים משרד האנרגיה ולמכון הגיאולוגי. אכן בסוף שנה שעברה הייתה פנייה תקציבית שבזמנו העבירה סכום בגובה של 3.5 מיליון שקלים והיום הסכום עומד על 5 מיליון שקלים, בהתאם להחלטת הממשלה. אנחנו מסכימים שהדבר ההגיוני הוא לתקציב את זה בבסיס ולכן החל משנה הבאה זה יתוקצב בבסיס.

אבל מה המטרה של הפעילות? מה עושים?

לגבי התכלית של הפעילות. הייתה החלטת ממשלה שהמטרה שלה הייתה להיערך בסוגיית הבולענים, בעיקר סביב ים המלח והתכלית היא לעשות מחקר כדי לבדוק מה ההשפעה.

ואיך זה התקדם?

אם אתה עושה מחקר אחד, תיסע בכביש 90 ותראה את ההשפעה.

היושב ראש שואל – לפעמים אני מצליח להסביר אותו כי יש לנו דברים שאנחנו מבינים ביחד - האם לא כדאי לעשות מחקר על המחקר שעדיין לא קיים לגבי הבולענים? נושא הבולענים הגיע לכאן כמה פעמים וכל פעם הוא מגיע בחלקים קטנים.

כל פעם עוד בולען ועוד בולען.

לא ראיתי שהגיע לכאן איזה בולען גדול.

אולי נתחיל עם הבולענים הקטנים האלה שגורמים לנו לפנצ'רים בחורף. תתחילו לטפל בה. תאמינו לי שתשיגו הרבה יותר ואנחנו נהיה יותר מרוצים.

בפעם הקודמת כאשר דנו בפנייה הזאת, שאלתם את זה לגבי בולענים במקומות אחרים. עשינו בדיקה במכון הגיאולוגי. ההחלטה הזאת לא נוגעת לבולענים ברשויות אחרות.

מה זה הבולענים האלה שכאן?

בים המלח. רק בים המלח.

זאת פעילות מחקרית של המכון הגיאולוגי. לזה אנחנו מעבירים תקציב.

בדיוק.

מתי הם אמורים לסיים את המחקר?

אני אוודא בהחלטת ממשלה אבל זה מחקר ממושך. עשור שאנחנו מתקצבים את הנושא הזה.

השאלה אם אין איזשהו טיפול שיפתור את זה אחת ולתמיד כי זה גם אירוע שיש בו סכנה.

נכון, אבל זה לא אירוע שאתה יכול לטפל בו אחת ולתמיד כי הוא מורכב מאוד. אם אתה צריך כאן שמכון גיאולוגי יעשה מחקר במשך עשור, אתה מבין שזה אירוע מורכב.

השאלה מתי מתחיל העשור.

התייעצות סיעתית.

בסדר. התייעצות סיעתית. חוזרים בשעה 10:41.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:36 ונתחדשה בשעה 10:41.)

אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 14 עד 15, משרד האנרגיה. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

ממשיכים עם משרד האנרגיה, פניית עודפים מספר 6-34-001.

הפנייה נוגעת לשימוש בעודפי תקציב בשנת 2002 משנת 2021 בסעיף 34, משרד האנרגיה. הפנייה מעבירה כ-108 מיליון שקלים ו-193 אלפי שקלים משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 לפי החלוקה לתכניות הבאות:

משרד האנרגיה, תפעול ופעולות – 34-3002 – 16 מיליון ו-83 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין התקשרויות לשירותים אשר חוצים שנה קלנדרית, בעיקר חידושי תוכנה מול ספקיות בחוץ לארץ והתחייבויות שהתשלום בגינן בפועל נעשה לאחר השלמת הפרויקט וכמו כן ארנונה והתחייבויות אחרות ששולמו בסוף שנה.

34-3003, יחידות מקצועיות – 77 מיליון ו-475 אלפי שקלים. התקשרויות לפרויקטים ולתכנון שכוללים שירותי ייעוץ שהתשלום נעשה בהם על פי קצב הביצוע בפועל וההתקשרות היא חוצת שנה. בין התשלומים יש תשלום עבור אחסון מלאי דלקי חירום שמשולמים בתחילת שנה עבור החודשיים האחרונים של השנה ותשלום עבור תמיכת המדען הראשי בפרויקטים, מחקרים וקרנות שגם הם רב שנתיים לפי אבני דרך שמשתנות בהתאם להתקדמות המחקר.

התכנית האחרונה, 34-3102, מינהל אדמה והים, תפעול ופעולות – 14 מיליון ו-589 אלפי שקלים.

הפעם בלי בולענים.

זה אותו מכון.

לכן חשדתי.

העודפים נוצרו בגלל הוצאות של תפעול והתקשרויות שחוצות שנה קלנדרית שהביצוע שלהן החל בשנה קודמת והוא ממשיך גם לשנה הבאה. יש התקשרויות לביצוע מחקרים בתקציבים ייעודיים שהתקבלו במכון בסוף שנת 2021 אבל השירות עצמו ומלוא הציוד בגינו טרם סופק בסוף שנת התקציב ולכן המימוש נעשה בשנת 2022, בין השאר ככל הנראה לגבי הבולענים כי לדעתי העברנו את הפנייה בדצמבר.

אנחנו עכשיו ב-34-001 בקשת עודפים של משרד האנרגיה. היושב ראש, אפשר לשאול שאלות?\

כן, בבקשה.

אמרת שהתכנית 343002, העודפים, אני מבין שזה בדרך כלל משנה קודמת. התייחסת גם לארנונה. ארנונה לא משלמים קדימה?

תלוי באיזו עירייה.

אני לא מכיר עירייה שלוקחת אחורה. בדרך כלל הם לוקחים כך רק אם היה לך פיגור.

אתה צודק. התשלום ב-2021 היה מקדמה לשנת 2022. בסוף שנה שילמו מקדמה אבל מבחינת איך משלמים ארנונה, אני מכיר למשל שבירושלים – אני גרתי בירושלים – משלמים שנתי, ובתל אביב משלמים חודשי. זה משתנה ממקום למקום.

אני מכיר שאת הארנונה מיד משלמים חודשיים קדימה.

לגבי תכנית 34-3003. יש כאן מענקי המדען הראשי למחקרים. מה הסכום של המענקים במשרד המדען?

סך המענקים שניתנו באותה שנה?

כן. באותה שנה.

ברשותך, אני אתן מענה לתשובה ששאלת קודם ואחר כך אני אתן מענה גם לשאלה הזאת.

איכילוב עומד בלוחות הזמנים שנקבעו. בצפון יש די הרבה מפעלים. לרשות הגז אין אפשרות כרגע לציין כל אחד ואחד, אבל אם אתם רוצים היא תשמח להעביר לכם.

שם אנחנו יודעים שלא עומדים ביעדים.

יכול להיות שבחלק מהמקומות. נאמר לי שישמחו להעביר את זה בצורה מסודרת.

אנחנו נשמח לקבל.

אפשר לקבל בכתב.

היה לנו בזמנו דיון על כך.

כן. בכנס הבא עוד יהיו כאן הרבה מאוד דיונים על כך.

כנראה זה יהיה במקום המליאה כי במליאה לא יהיו הרבה דיונים.

אלא אם כן תגיש הצעות לסדר.

נביא אותן ישר לכאן.

מבחינת המדען הראשי. בפעילות המדען הראשי, בשנת 2022 התקציב שלו להרשאות שנועד למענקים ולא רק למענקים אלא לקרנות מחקר וכולי, עמד על 37 מיליון ו-800 אלף שקלים. בשנת 2021 באופן פעמי, בגלל הקורונה ובגלל תכנית ההאצה שהייתה, תכנית ירוקה, הסכום הזה גדל והגיע – אם זיכרוני אינו מטעני – ל-88 מיליון שקלים.

זה ביצוע?

ביצוע של התחייבויות. המזומן בסופו של דבר נפרס ליותר שנים.

אבל 88 מיליון שקלים, אלה התחייבויות.

התחייבות בשנה שעברה.

מתוך כמה? כמה סך הכול היה התקציב שלו? 88 מיליון?

מה זאת אומרת מתוך כמה?

מבחינת המחקרים, שאלתי מה תקציבו של המדען. אתה אומר שמתוך זה 88 מיליון שקלים הם עבור התחייבויות לשנה הבאה.

למדען הראשי במשרד האנרגיה יש שתי תקנות. תקנה אחת שהיא תקנת מזומן שבדרך כלל היא בסביבות 25 מיליון שקלים, פלוס-מינוס, בכל שנה והיא נועדה להתחייבויות שוטפות של המדען. התקנה השנייה היא תקנה של הרשאות והסכום שלה בשנת 2022, סכום הבסיס, 37 מיליון ו-800 אלף שקלים, שזה בעצם כלל הסכום בתקנה הזאת. זה סכום שהוא מחייב ולצורך העניין הוא נותן את זה עכשיו, לאורך חמש שנים הוא משלם למחקר בהתאם לאבני דרך. בשנה שעברה הסכום הזה היה בסביבות ה-88 מיליון שקלים. אני מחפש לכם את הסכום המדויק.

דבר נוסף. בסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית יש גם את המלאי של דלקי החירום. מדינת ישראל מחזיקה מלאי של דלקי חירום. בכל הסיפור של המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, יש חשש ממחסור בדלק?

לא מתפקידי לענות על זה אבל אפשר לשאול את משרד האנרגיה. אם לא, אני אעביר לכם את המידע הזה ממשרד האנרגיה.

אני רוצה גם לשאול לגבי המלאי עצמו. מי נמצא כאן לענות לי?

תקציבן משרד האנרגיה, ראפת דיבסי. אם הוא יודע לתת מידע נוסף, בשמחה, ואם לא, נעביר את כל המידע בצורה מסודרת.

מה עם מחירי הדלק? אתם מתכוונים לעשות עוד משהו אחרי העלייה האחרונה במחירי הדלק? לעזור לאנשים שמאוד מתקשים עם זה?

אנחנו העלינו. לא מחיר הנפט בעולם קפץ? אנחנו העלינו.

יכולתם שוב להוריד את הבלו.

זה היה גם בתקופה שלכם.

להזכיר לך, ב-2012 הורידו באופן משמעותי.

מה משמעותי. בחצי שקל, כאשר השכר הממוצע היה 30 אחוזים פחות? ינון, באמת. זה לא רציני.

למעלה משקל בשנה.

אני מאוד מעריך את שלמה קרעי שיודע להעיר את חברי הוועדה. תודה רבה שלמה. רפאת, בבקשה, תענה לגבי מלאי דלקי חירום.

אני לא יכול לפרט יותר מדי אבל לשאלתך, אין לנו בעיה עם נושא מלאי דלקים.

אין חשש.

אין חשש.

סתם שאלה טכנית. מלאי הדלק שנמצא בחירום, מדי פעם הוא מוחלף?

כן. ודאי. השאלה היא שאלה טובה. המלאי מוחלף מדי תקופה. לא מדי שנה אבל מדי תקופה אנחנו מחדשים את המלאי.

שאלה קצת פחות טכנית. כאשר המלאי מוחלף, יש הפסד למדינה על כך או שהדלק הזה יוצא לשוק?

לא. אין הפסד. הדלק נמכר במחיר שלו. הפערים בין מחיר הקנייה למחיר הקנייה החדש הוא ההפסד היחיד כי לאחרונה מחירי הדלקים עולים אבל אין הפסד למדינה בעקבות הדלקים האלה.

מותר לך להגיד כמה מלאי דלק נמצא בחירום או אסור לך לומר?

אני מעדיף לא לומר. .

אין בעיה. דבר אתי אחר כך בארבע עיניים, אם תרצה, או תאמר לי באוזן. תודה.

באותה פנייה, מספר 3, יש תשלום עבור תמיכת המדען הראשי. אמרנו שיש קרנות. מה הקרנות האלה? מה הסכום של הקרנות, ספציפית למספר 3?

אני אדייק את המספר שאמרתי קודם. הרשאה להתחייב שבוצעה בשנת 2021 הייתה 91 מיליון ו-490 אלף שקלים. המזומן בשנת 2021 היה 27 מיליון ו-432 אלף שקלים עבור הרשאות להתחייב. יש כמה קרנות כאשר אחת הקרנות היא "ברד" שהיא קרן של שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי. יש קרן הורייזן שהיא קרן של שיתוף פעולה עם אירופה.

כמה אנחנו משקיעים וכמה למשל משקיעה ארצות הברית בקרן כזאת?

אני צריך לוודא את הפרטים. אולי ראפת יודע יותר.

אנחנו משקיעים בקרן 22 מיליו וארצות הברית משקיעה את אותו הסכום.

בדרך כלל זה אמור לגבי כל הקרנות במדינות אחרות איתן יש לנו שיתופי פעולה? שקל מול שקל?

כרגע כן.

בתכנית 34-31-02, יש כאן את הנושא של המחקרים, התקשרויות לביצוע מחקרים ותקציבים ייעודיים שהתקבלו. אני מבקש לדעת באיזה מקומות נעשים המחקרים האלה. באיזה מכונים נעשים המחקרים האלה? מכונים פרטיים?

בפניית סוף שנה בה העברנו את הכסף, באנו עם רשימה.

זה על אותו הדבר.

כן.

אם זה על אותו דבר, אפשר להתקדם.

בצורה מפורשת כאן אלה עודפים, בגלל שהעברנו את הפנייה בדצמבר.

אגב, באנרגיה אני כמעט לא מבין ולכן זה היה קצר.

לגבי הגז והמדיניות החדשה של השרה להפסיק את החיפושים, איך זה משפיע מבחינה תקציבית? זה לא מפנה כסף?

אנחנו לא משקיעים היום כסף בחיפושי גז.

המדינה לא משקיעה.

אלה מתן רישיונות חדשים.

אתה נותן רישיון ומי שמחפש, זה היזם.

אין לנו מעורבות מבחינה תקציבית?

זאת יוזמה פרטית.

התייעצות סיעתית.

חוזרים להצבעה בשעה 10:59.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:54 ונתחדשה בשעה 10:59.)

אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הישיבה.

מי בעד אישור הודעה תקציבית מספר 34-001, משרד האנרגיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

אנחנו ממשיכים בעודפים. פנייה מספר 05-004, משרד האוצר.

אגף התקציבים. פנייה תקציבית מספר 05-004 נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך 636 - - -

איזו פנייה?

05-004, משרד האוצר.

התכנית היא תכנית של רשות המסים. התכנית משמשת לתקצוב התפעול השוטף של רשות המסים אשר כולל הוצאות שכר, תפעול, ניהול פרויקטים, ביטחון, הדרכה, תשתיות ותחזוקה.

הסיבות בגינן נוצרו העודפים. הוצאות תפעוליות שוטפות חוצות תקנים של ארנונה, חשמל, חניה, אחזקת מבנים, ניקיון, שכר דירה וכדומה. התקשרויות לאבטחת מידע של המערכות הטכנולוגיות ברשות המסים. התקשרויות בשע"מ שזה גוף המחשוב של רשות המסים עם נותני השירותים ושדרוג מערכות המחשוב ברשות. תחזוקת ציוד ואמצעים טכנולוגיים לבידוק ופיקוח ביטחוני במעברי הגבול כאשר ההתקשרויות בגינן חוצות שנות תקציב. התקשרויות חוצות שנים בתפעול ותחזוקת מערכת שער עולמי, שזאת מערכת לניהול מכסי היבוא והתקשרויות חוצות שנים של שירותי אבטחה באגף המכס.

שאלות.

לא חייב.

לא לשאול את רשות המסים, לא נעים. יחשבו שלא מתייחסים אליהם. לגבי תכנית 05-52-01.

אני אתקן. זה בסוף צריך להיות 03.

בסדר. לגבי הסיבות בגינן נוצרו העודפים. יש את 4, תחזוקת ציוד ואמצעים טכנולוגיים לבידוק ביטחוני במעברי הגבול. כמה כסף מושקע שם?

אני אבקש מנציגת הרשות לתת מספר מדויק אבל אני אגיד שבהיבט הזה של מעברי הגבול והאמצעים הטכנולוגיים, בסוף השנה הייתה תכנית, יש תכנית אסטרטגית לרשות המסים, וזה נכון לגבי כל הפנייה הנוכחית, שבשנת 2020 ו-2021 לא הצליחה לצאת לפועל בגלל שלא היה תקציב המשכי. לקראת סוף השנה הרבה מהתקציב השתחרר והתחילו לצאת לפעילות וגם לרכש המיוחד הזה כדי שיוכלו לשדרג את המערכות.

בסדר. אני מבקש קודם כל לדעת מה התקציב וגם באיזה גבולות. האם התקציב הזה קיים לגבי כל הגבולות או רק בגבולות ימיים או אחרים.

ככלל, רשות המסים מחולקת לשלושה. אחד הגופים ברשות המסים הוא המכס שהוא מתפעל את כל המעברים בהיבט של העברת סחורות ואלה גם המעברים היבשתיים וגם נמל התעופה.

הייתי מבקש לשמוע מהרשות.

רשות המסים. תוכל לחזור על השאלה?

כן. שאלתי כמה כסף מתוקצב הסעיף הזה במעברי הגבולות ועל כמה גבולות אנחנו מדברים.

כמו שיובל אמר, רשות המסים כוללת בתוכה שלושה אגפים שהם בעיקר מס הכנסה, מכס ומע"מ ושע"מ. חלק נכבד של מכס ומע"מ נועד לפעילות של המכס. בכל הקשור למעברים יבשתיים ואוויריים, המכס הוא בעצם אמון על כל מה קשור לבטיחות וביטחון בהקשר להחדרת אמל"ח. הפעילות של האגף, רובה מושקעת במכס. אני מעריכה שמדובר במשהו כמו 300-300 מיליון שקלים בשנה כאשר כאן אנחנו מדברים על עודפים שזה בעצם אותן התקשרויות לתחזוקה ודברים שקשורים להיבט הזה, שעוברים משנה לשנה.

מדובר באמל"ח שמגיע דרך האוויר? יש דבר כזה? יש תפיסות כאלה?

אנחנו מדברים על מעבר גבול. גם נתב"ג שהוא מעבר גבול אווירי וגם אשדוד וחיפה שאלה מעברי גבול ימיים, שם המכס אמון על כל מה שקשור לפעילות הביטחונית.

אמרת תפיסת אמל"ח.

כן.

יש אנשים שבאו עם מזוודות עם אמל"ח? היו תפיסות כאלה?

אם אנחנו מדברים על נתב"ג, יכולים להביא דברים במזוודות.

אני שואל אם היה דבר כזה, דרך האוויר.

האם היה? אני לא יודעת להצביע על משהו ספציפי. אני מניחה שיש ניסיונות ובטח בסחורות שמגיעות במכולות דרך הים. יש טכנולוגיות מאוד מתקדמות שהמכס משתמש בהן וכך מאתר את הפעילות הזאת.

זה לאו דווקא לאמל"ח אלא לכל מיני הברחות שיכולות להיות. נכון?

יש את ההיבט המכסי ויש את ההיבט הביטחוני. השיקוף של אותן סחורות שמתבצע, הוא בודק גם את ההיבט הביטחוני אבל גם את ההיבט המכסי, תלוי בסיטואציה. במקרה ספציפי אותה מכולה או אותה מזוודה מופנית לבידוק.

אם מישהו שולח אמל"ח בטיסה, הביטחון בודק את האירוע הזה כדי שזה לא יעלה על המטוס.

בכל מה שקשור להגדרת אמל"ח במעברי הגבול היבשתיים-הימיים, המכס אמון על הנושא הזה.

היו כאן דיונים ועבר כאן מיסוי של הכלים החד פעמיים ושל השתייה המתוקה. עלה כאן הנושא של הברחות מהרשות הפלסטינית לארץ של הכלים החד פעמיים ושל השתייה המתוקה. אני יודע בוודאות – לא מסיפורים – שההברחות האלה קורות על ימין ועל שמאל. אנשים מביאים מהרשות הפלסטינית לתוך ישראל כלים חד פעמיים ושתייה מתוקה ומוכרים את זה כאן. אגב, לי זה לא מפריע, מצדי שימכרו את זה גם בשקל אבל מפריע לי ששם מרוויחים. כאשר רשות המסים הייתה כאן, היא נשאלה לגבי זה והיא אמרה שלא יכול להיות דבר כזה ולא יקרה.

תסביר למה אתה מתכוון. קונים את זה ברשות הפלסטינית?

כן. קונים את זה ברשות הפלסטינית, מביאים את זה לכאן ללא המס ומוכרים כאן. צלחות חד פעמיות שנמכרות היום דרך הסופרמרקט, 100 צלחות ב-39 שקלים ואם יכולים למכור לך את זה ב-17 שקלים, ב-12 שקלים, כפי שהיה קודם לכן. אני מדבר על כמויות.

לא מתווכחים על זה. עד כמה שאני ביררתי את הסוגיה, אין הברחות דרך מעברי הגבול הרשמיים. ההברחות הן דרך אותן פרצות שקיימות בגדר, כמו שמעבירים את שאר הדברים, כולל את המחבלים. אם כרגע נסגור את הפרצות, ועל זה העברנו תקציב - - -

אני לא בטוח. יכול להיות שזה לאו דווקא משם כי הראו שבאותו כפר יש לך צד אחד שהוא פלסטיני וצד אחד שהוא ישראלי.

במקומות שאין גדר, יש בעיה. לרשות המסים הרי יש איזושהי אמנה מול הרשות הפלסטינית, שהמס שמופעל בישראל יהיה מופעל גם שם. מה קורה עם זה?

היבוא שמגיע לרשות הפלסטינית עובר דרך - - -

הייצוא משם.

ייצור ואחר כך מכירה.

לא הבנתי. יבוא לרשות הפלסטינית?

אנחנו מביאים משם. הם גם מייצרים אצלם וגם מייבאים לשם.

אם זה מיובא, אין בעיה. אם זה מיובא, יש את אותו מס כי זה מכס. זה אותו הדבר. נכון?

יש הסכמים.

אני מחדד את השאלה. מס על כלים חד פעמיים. הגדלנו כאן את המס מה שהוריד את הצריכה באופן מאוד משמעותי. עשינו צעד מבורך אבל יש תופעה של הברחות מהרשות הפלסטינית לתוך ישראל. חלק מההברחות הן דרך אותן פרצות שאותן אנחנו כרגע סוגרים אבל השאלה הנשאלת היא האם במסגרת הסכמי המס שיש לכם מול הרשות הפלסטינית, אתם קודם כל מחייבים את המס הזה בייבוא, אם הם מייבאים, ושנית, מה קורה בייצור ובמכירה לישראל.

אני מניחה שבכל הקשור להיבטי המס, יש איזה שהם הסכמים.

אני לא רוצה שתניחי. אני רוצה שתבדקי ותתני לנו תשובה בכתב.

אם הם לא אמרו בוועדה שאין דרך, אין דרך, ואני אומר לך כלקוח שאין דרך לגבות. אין מס.

אם מישהו הולך וקונה ברשות הפלסטינית ומשתמש בזה לצרכיו, זה כאילו הוא קנה בחוץ לארץ. לעומת זאת, אם הוא מוכר את זה כאן, הוא צריך לשלם כאן את המס.

אני לא מדבר על מכירה. אנשים רוכשים שם.

אני מדבר אתך על כך שקונים שם כמויות ומוכרים.

הוא לא מוכר את זה בסופרמרקט.

גם אם הוא מוכר את זה בסופרמרקט, הוא עדיין נמצא בפער עצום לעומת מה שיש כאן.

הסופרמרקט צריך לשלם מס.

גילינו שיש כאלה שלא משלמים מס.

נבקש לקבל את כך תשובה מוסמכת וממוסמכת מרשות המסים.

מי שנמצא במחסומים זה משרד החקלאות ולא רשות המסים.

לא רק.

לא. גם הם.

בהודעה שנאמרת שם זה שאסור להעביר מזון. לצורך העניין, אם עצר אותי במחסום פקח והוא רואה שיש לי כלים חד פעמיים, אין לו מה לעשות.

תעשה ניסיון פעם אחת.

יש לי חדשות בשבילך. אני עושה.

בוא נתחיל מזה שבכלל אסור לך להיכנס לאזור A של הרשות.

למה לאזור A?

אתה אומר שאתה יכול לקנות באזור C. בסדר.

חוץ מזה שאני משתמש בחסינות שלי ועולה מדי פעם לחומש.

אני רק אגיד שהמעברים כן מתופעלים על ידי אנשי המכס. על ידי אנשי הרשות. יש בהם נציגים של משרד הבריאות ונציגים של משרד החקלאות שאמונים על בדיקת סוגיות שאנשי הרשות לא יודעים לבדוק אבל בסוף יש הנחיות מאוד ברורות שאנשי המכס בודקים.

בסדר. אנחנו נקבל תשובה ממוסמכת מרשות המסים.

אני אזכיר שהם אמרו כאן שזה אמור להיגבות - - -

אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה.

אין אירוע מס.

נקבל תשובה מוסמכת מרשות המסים.

הייתה היום כותרת לפיה לאחר פסיקת בג"ץ יחזירו 100 מיליון שקלים לגמלאים מהם נגבה מס בניגוד לחוק. זה פורסם היום. אתמול ניתנה הפסיקה. במשך שמונה שנים רשות המסים גובה מגמלאים כסף שלא מגיע לה. אני שואל איך זה קורה ומה אתם עושים כדי שזה לא יקרה שוב. זה אמנם לא קשור לפנייה אבל השאלה אם יש מישהו שיכול לענות על כך. מה אתם עושים כדי שזה לא יקרה ותוך כמה זמן הכסף יוחזר?

אני לא מכיר את הסוגיה הספציפית. אני יכול לומר שכל התקציב של רשות המסים הוא לתפעול ולשיפור הביקורות.

של הפנייה הזאת. אמרתי מראש שזה לא קשור לפנייה.

אני עונה לך בכלליות. אם אנחנו מדברים על הפנייה הנוכחית, הרבה מאוד מהכסף הולך לאמצעים טכנולוגיים. אמצעים טכנולוגיים מאפשרים לרשות לבדוק ולבצע שומות אמת - אני לא מכיר את המקרה הספציפי כדי שמקרים בהם נוצר איזשהו עוול שהוא לא קשור לחוק, הוא לא יקרה.

איזה חמודים אתם. כל הכבוד לכם. רשות המסים, אנשים טובים.

התייעצות בבקשה.

נחזור להצביע בשעה 11:18.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:13 ונתחדשה בשעה 11:18.)

אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה 05-004, משרד האוצר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

פנייה מספר 12-001, גמלאות ופיצויים.

פנייה מספר 12-001. מטרת הפנייה היא העברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 בסך 3.8 מיליון שקלים בסעיף גמלאות ופיצויים. העודפים נוצרו בתכנית תפעול מינהלת הגמלאות המשמשת לתשלום הוצאות תפעוליות של מינהלת הגמלאות. הוצאות מינהלת הגמלאות כוללות אחזקת ראשי גמלה, הוצאות מחשוב, הוצאות בשירותי ביקורת פנים, דוחות כספיים וניהול סיכונים. העודפים נוצרו בגין התחייבויות רב שנתיות במכרזים והתקשרויות שהמטרה שלהם תלושי גמלה וביקורת פנים. התשלום עבור ההתקשרויות נעשות באמצע שנה כאשר הן נעשות עבור השנה העוקבת.

אני רוצה להבין. יש את הגמלאות אנחנו יודעים לקראת מה הולכים. בכל שנה באים עם סכום של עודפים. סך הכול אנחנו יודעים כמה גמלאות אמורות להיות משולמות?

אני אחדד. העודפים כאן הם לא עבור תשלום הגמלאות אלא הם עבור תשלום תפעול של מינהלת הגמלאות.

ואתם מודעים למה ששאלתי קודם את רשות המסים לגבי ה-100 מיליון שקלים שגבו מהגמלאים שלא כדין? אתם מכירים את הסיפור הזה שהגיע לבית המשפט ואתמול בית המשפט פסק שרשות המסים צריכה להחזיר 100 מיליון שקלים? כנראה נגבה יותר מהסכום הזה, אבל היה איזשהו הסכם פשרה. אתם מכירים את הדבר הזה?

אני אישית לא מכיר את הנושא הזה אבל נוכל לברר ולבחון את הדברים.

אני אגיד לך למה אני שואל. ה-100 מיליון האלה אמורים לעבור גם דרככם? אם רשות המסים אמורה להחזיר זה עובר דרככם? בסופו של דבר זה מגיע כקצבה?

ינון, אני לא בטוח שזה כאן כי אלה פנסיות תקציביות. בוא נבדוק את זה עם רשות המסים.

בסדר. רק רציתי לדעת אם זה עובר דרכם.

אם זה משהו טכני, התייעצות.

ההתייעצות טכנית, לכן מספיקות שלוש דקות.

לא. שש דקות.

חוזרים בשעה 11:25.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:20 ונתחדשה בשעה 11:25.)

אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 12-001, גמלאות ופיצויים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

הפנייה הבאה, פנייה מספר 22-02, שירותי דת.

המשרד לשירותי דת. הפנייה כוללת סכום של 109 מיליון ו-926 אלפי שקלים בתכניות הבאות:

22-01-01 – 2 מיליון ו-920 אלפי שקלים.

22-01-02 – 46 אלף ו-945 אלפי שקלים.

22-01-03 – 7 מיליון ו-690 אלפי שקלים ועוד 912 אלפי שקלים מקופסת הקורונה.

22-01-05 – 12 מיליון ו-54 אלפי שקלים.

22-02-01 – 12 מיליון ו-319 אלפי שקלים.

22-03-01 – 27 מיליון ו-998 אלפי שקלים.

בתכנית מספר 22-01-01, העודפים יצאו בגלל איוש חלקי של תקני רבנים ובלניות בהתיישבות. למה איוש חלקי?

הכוונה בחלקי, חלקיות שנה. אנחנו העברנו את התקציב בשנה שעברה רק בחודש נובמבר וחלק מהתקציב היה גם הגדלה של התקציב עבור איוש בלניות ורבנים חדשים. חלק מהאיוש שלהם היה חלקי, רק חלק מהשנה. לדוגמה, חותמים על חוזה בנובמבר ואז יש רכיבי שכר שאני מחויב לעובד ואני לא מסיים לאייש.

אני לא מכיר את זה שנבחרו רבנים חדשים בשנה שעברה. אם אפשר לדעת כמה רבנים חדשים נבחרו ומתי, בבקשה. תכף נגיע גם לבלניות בהתיישבות. כמה רבני התיישבות נבחרו בשנה האחרונה ולכן נוצרו העודפים?

אפשר להפנות את השאלה למשרד לשירותי דת? דוד נמצא ב-זום.

למה אתה ב-זום?

הקורונה עוד לא נגמרה לגמרי.

סליחה? הדיונים של הוועדה עד שעה 15:00 ויש לך זמן להגיע לכאן. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

פנייה מספר 26-002, המשרד להגנת הסביבה.

אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 891 אלף ו-175 אלפי שקלים בחלוקה לתכניות:

תכנית מספר 1, תכנית הטיפול והשכר – 26-11-01 – 19 אלף ו-98 אלפי שקלים.

תכנית מספר 2, -26-12-01 – פעולות יחידות המשרד – 57 אלף ו-505 אלפי שקלים.

תכנית מספר 3, קרן לשמירת הניקיון, חשבון הטמנה – 26-13-01 – 770 אלף ו-986 אלפי שקלים.

תכנית מספר 4, חשבון כללי בקרן לשמירת ניקיון – 26-13-02 – 18 אלף ו-564 אלפי שקלים.

תכנית מספר 5, חשבון הפיקדון בקרן לשמירת הניקיון – 26-13-03 – 3 אלפי שקלים.

תכנית מספר 6, הקרן למניעת זיהום ים וקרן צער בעלי חיים – 26-13-04 – 20 אלף ו-518 אלפי שקלים.

תכנית מספר 7, תכנית הפרויקטים הסביבתיים – 26-14-01 – 4,501 אלפי שקלים.

שאלות.

לגבי תכנית 26-12-01. אלה לא אותם עודפים שהבאנו?

לא. זאת פניית העודפים הראשונה שמתייחסת לתכנית הזאת.

לגבי התכנית השנייה, 26-13-01. לגבי הפרויקטים שהם רב שנתיים. על איזה פרויקטים מדובר שעושה הגנת הסביבה?

אני אגיד באופן כללי וקרן, התקציבנית של המשרד, תוכל לפרט. מדובר גם בתקצוב של מענקים להקמה של מתקנים לטיפול בפסולת כמו מתקני מיון וכולי.

איפה? באיזה מקום עושים את זה?

המשרד מפרסם קולות קוראים ואז גופים רלוונטיים יכולים לגשת לקולות הקוראים האלה.

המקומות של הפסולת והמיחזור, זה לא מה שאנחנו רואים שאוספים בהם את בקבוקי המיחזור אלא זה משהו שהולך למקום אחד.

למיחזור יש תאגיד נפרד.

בתכנית יש משהו לגבי הפיקדון שלו. עוד נגיע לשם אבל אני שואל לגבי התכנית הזאת. היכן נמצאים האתרים האלה? מה התכניות שלהם, הרב שנתיות? זה על המיחזור, על הקמת האתרים האלה?

המשרד להגנת הסביבה. מדובר במיתקנים לטיפול. יש מיתקנים למיון. מדובר בפסולת, חלק אורגנית וחלק פסולת בניין. אנחנו מפרסמים קולות קוראים ומי שמצליח לעמוד בקריטריונים, אנחנו תומכים בהקמת המפעל לא רק בהקמת המפעל אלא גם בתפעול עצמו של המפעל.

כמה מפעלים כאלה קיימים כרגע בארץ? כמה של המיחזור וכמה של הטיפול בפסולת?

זה תלוי באיזה סוג. יש הרבה מיתקנים שנמצאים עכשיו בשלבי הקמה. יש בקשות שנבדקות.

לצורך העניין, פארק אריאל שרון נמצא בחלק מהם, של מפעלי המיחזור?

כן. פארק אריאל שרון, יש בו כמה מיתקנים ואחד מהם הוא מיתקן RDF שהוא אחד המיתקנים שתמכנו בו גם בהקמה וגם בתפעול.

הוא זרוע מבצעת שלכם?

לא.

אני אבהיר. זה לא קשור לפארק אריאל שרון.

אנחנו מכירים את ההיסטוריה של המקום.

תכנית 26-13-02, הקרן לשמירת הניקיון. תגידי לי בבקשה כמה כסף יש בקרן הזאת.

מדובר ב-12 מיליון שקלים שבאים מהכנסות שאנחנו מקבלים בממוצע בשנה.

מהקנסות? בעיקר מהקנסות.

כן.

הקנסות עליהם אנחנו מדברים, זה גם בחופים וגם באתרים?

בעיקר השלכת פסולת.

מתכוונים להשלכת פסולת של הבניין כשאנשים בונים וזורקים פסולת?

גם.

מה שהיה למשל עם האנייה מתורכיה?

לא. אניות לא. קנסות על הזרמת שפכים, שפיכה מאניות, זה קרן לזיהום ים. זה בהמשך.

וזיהום החופים שייכים לכאן?

גם.

כל החופים.

כן.

בסך הכול כמה כסף נכנס מהקנסות?

מהחופים?

לא. בכלל מהקנסות הסביבתיים.

12 מיליון שקלים בשנה, זה הסכום שנכנס לקרן הזאת מקנסות.

אתם יודעים להצביע על מגמות, על עלייה או ירידה בקנסות?

יש איזושהי ירידה קטנה אבל היא לא נובעת מחוסר באכיפה אלא זה עניין תפעולי שלנו. עברנו לחברה חיצונית.

השאלה היא לא על הקנסות ולא על האכיפה אלא השאלה היא על התופעה. האם אתם מזהים ירידה בתופעה של השלכת פסולת לא חוקית?

אני לא יודעת לענות על זה.

לאן הולך הכסף?

הוא בעיקר הולך לתקצוב של אשכול אכיפה אצלנו במשרד והלשכה המשפטית.

את מבינה מה אתם עושים? הולך לאשכול אכיפה כדי לקחת כסף ולתת לאשכול אכיפה. זה איזשהו מחזור. למה לא לקחת את הכסף הזה ולעשות איתו הסברה? אומר היושב ראש שאם אנחנו רואים ירידה מזערית, זה אומר שיכול להיות שחסרה לנו הסברה ואנחנו לא מסבירים את עצמנו מספיק טוב.

לא, זה לא עניין של הסברה. אתה לא מדבר על אזרחים תמימים שמשליכים פסולת.

אני מדבר גם על האזרחים.

התופעה הבעייתית היא מה שאתה למשל אמרת לגבי הסיפור של השלכת פסולת בניין כשהיא השלכה לא חוקית.

גם כאן צריכה להיות הסברה.

זה לא עניין של הסברה. זה עניין של עבריינות.

אני אתן לך דוגמה. אני גר בעיר אשדוד.

זה אנחנו יודעים. אני לא חושב שיש מישהו שלא יודע.

את יודעת שאני גר בעיר אשדוד?

לא. גם אני מאשדוד.

את זה לא ידעתי.

תעשו התייעצות סיעתית בבית.

לא סתם גר באשדוד. הוא מעכו.

את אולי מכירה את זה מאשדוד. אדם השליך פסולת. אומרים לו שישלם 50 שקלים ויקבל שק לפסולת בניין והעירייה אוספת את זה. העירייה עשתה על זה הסברה נכונה ורואים שהיכן שבונים, היכן שעושים שיפוצים, יש את השקים האלה. זה לא לקבלנים אלא לאותם אלה שמשפצים. הסברה נכונה של העירייה הביאה את התוצאה הנכונה. קח את ההסברה הזאת ותעשה איתה משהו ארצי ולאו דווקא לגבי פסולת בניין אלא גם בחופים ובכל המקומות. לכן אני אומר שאת הכסף שנכנס מהקנסות, להשקיע אותו יותר בהסברה.

בנושא ההסברה, כיוון שמדובר בתקציבים שהם מאוד מאוד גדולים, בטח הסברה שהיא ארצית, אנחנו לוקחים בעיקר מקרן הניקיון בחשבון ההטמנה. יש לנו שם פרויקט של ניקיון במרחב הציבורי שעוסק בדיוק בזה. אנחנו משקיעים הרבה כסף בהסברה. בחינוך ובהסברה.

אני מאוד אשמח אם תוכלו לשלוח לנו את הניתוח הזה של המגמות של השלכת פסולת לא חוקית גם במרחב היבשתי, גם במרחב הימי וגם בחופים. אני בטוח שיש לכם איזשהו ניתוח כזה ונרצה לקבל אותו. זה מאוד מעניין לראות.

לגבי תכנית 26-13-03.

3,000 שקלים.

זה כסף קל בעיניך?

לא. 3.000 שקלים. חשוב שאתה מדבר על כך.

תראה שאני מתייחס אפילו לכסף הקטן. לגבי חוק הפיקדון. אני מדבר על הבקבוקים הגדולים. יש מספיק פריסה ארצית במכונות על מנת לקבל את הבקבוקים? יצאתם למבצע של חוק הפיקדון. אני גם יודע לענות על השאלה הזאת אבל הייתי שמח לשמוע אולי אני יודע משהו שהוא לא נכון. מה קורה עם זה?

קרן הניקיון וחשבון הטמנה, שזה החשבון הגדול יותר, תקצבנו שם הקמת מכונות אוטומטיות לקבלת מכלים. המשרד כרגע בודק היכן יש מקומות בהם לא הוצבו מכונות כי בסופו של דבר האחריות של האיסוף היא על היצרנים והיבואנים ולא על המשרד ולא על הקרן. לכן המשרד עושה בדיקה לעשות מיפוי ולראות היכן חסרים, וזה בעיקר בפריפריה, ואת הקולות הקוראים להפנות לשם.

אתם מבינים שאנחנו כבר הרבה זמן אחרי תחילת חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים. הייתה זעקה על כך שמראש צריך לעשות את זה כדי שאנשים לא ישלמו עבור הבקבוקים. היום עדיין אפשר לראות שאנשים זורקים את הבקבוקים כי הם אומרים שמתחת לבית שלהם לא מקבלים ושהם לא ילכו למסור אותם כי הנסיעות עולות להם יותר. הוא שילם עבור הבקבוק, הוא שילם את ה-30 אגורות עבור הבקבוק והוא לא מקבל החזר. האם אתם לא ערוכים לזה? יצאתם למהלך כזה שאגב, הדעות לגביו חלוקות. אני טוען שהמהלך הוא מהלך מבורך ואם יודעים לקבל בחזרה את 30 האגורות, זה בסדר גמור. בסופו של דבר האזרח משלם ולא מקבל את הכסף בחזרה. אני חושב שזה לא ראוי ולא נכון במקומות כאלה לקחת את כסף הפיקדון ולא להחזיר אותו.

המשטרה הירוקה - שהיא חלק מאשכול אכיפה שאותו אנחנו מממנים מהחשבון הכללי - מבצעת אכיפה בבתי העסק כי בסופו של דבר בתי העסק מחויבים לקבל את מכלי המשקה האלה ולהחזיר את הפיקדון.

אבל יש בעיה ואני אומר לך מהי. מי שאחראי על האיסוף, זה תאגיד אלה, נכון?

כן.

אני שמעתי הרבה מאוד תלונות, בעיקר מעסקים קטנים, לפיהן תאגיד אלה מתנה את איסוף הבקבוקים בכמות. זאת אומרת הם לא אוספים מתחת ל-1,500 בקבוקים. המשמעות של זה היא שעסקים קטנים צריכים מחסנים כדי להחזיק את הבקבוקים האלה. אני פניתי במכתב גם אליכם וגם לתאגיד עצמו. זו סוגיה שמאוד מטרידה אותי באופן אישי. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע כאן לכדי פתרון כי לא יכול להיות מצב שאת מטילה עלות נוספת על עסקים קטנים שצריכים עכשיו להקים מחסנים כדי להחזיק את הבקבוקים. יש כאן איזשהו כשל.

פניתי אליכם במכתב ואני מבקש שתבדקו את זה ותחזרו לוועדה עם תשובות בסוגיה הזאת.

באותו עניין, בהמשך, גם לגבי הפריסה הארצית הייתי מבקש לדעת היכן אתם רואים שיש, היכן חסר ומה היעדים שלכם על מנת שיהיה בכל המקומות.

יש עוד תופעה, אלא אם כן תאמרו שזה מקובל עליכם, שיש שעות וימים לקבלת בקבוקי המיחזור.

לפי החוק אסור להם להתנות את זה. בית עסק, כל עוד הוא עובד ופועל, הוא מחויב לקבל מכלי משקה ולהחזיר את הפיקדון.

אבל זה קורה, אפילו בסופרמרקטים גדולים.

אני מכירה את זה. במקביל פתחנו מוקד לתלונות כדי לאסוף את כל התלונות שמגיעות מהציבור בנושא הזה וכדי לטפל בהן הן במישור של אכיפה וכן כדי למפות את הבעיות העיקריות האלה.

שאלה טכנית. אדם שבא עם בקבוק שאין עליו סימון של פיקדון, הוא משלם עליו 30 אגורות? נשארה לבן אדם סחורה שקנה לפני חוק הפיקדון. אני כצרכן הגעתי למכולת, לקחתי בקבוק מים שעל הבקבוק אין פיקדון.

בעיקרון בית העסק מחויב לגבות את הפיקדון.

אבל אני לא מקבל עליו החזר כי אין עליו את המדבקה של ה-30 אגורות.

אם לא תעביר את זה במכונה שבודקת ברקוד, אתה תקבל.

אגב, נתקלתי בהרבה בקבוקים כאלה שאין עליהם את התווית של ה-30 אגורות פיקדון, אולי בקבוקי מים ויוצא שגם אם אני אלך למכונה, המכונה לא תזהה את הבקבוק הזה.

המכונה לא תזהה. תצטרך לעשות זאת באופן ידני.

במכונה באופן ידני? היא לא תקבל את הבקבוק.

בסופר אתה יכול להעביר ידנית.

בסופר חייבים לקבל בחזרה את הבקבוק הזה ממני? עשיתם כאן מהלך.

יש תקופת מעבר. אתה צודק.

תקופת המעבר, מי שמפסיד זה אותו אזרח שמשלם ולא מקבל את ההחזר. יותר מזה, גם בעל המכולת, אני לא בטוח שהוא מקבל את הבקבוק. יכול להיות שהמשרד עצמו מקבל אבל מי שבשורה התחתונה מפסיד מכל הסיפור הזה, זה האזרח.

בכל מקרה הפיקדון לא מגיע למשרד.

מגיע לקרן. מה זה משנה?

לא. זה פיקדון. זאת המשמעות של הפיקדון. הכספים שמגיעים לחשבון הפיקדון, אלה כספים שמגיעים אך ורק מעיצומים שהמשרד הטיל.

ואם זרקתי את הבקבוק, זה מגיע לחברה.

אם זרקת את הבקבוק למיתקן מיחזור, הוא בכל מקרה הועבר למיחזור, אבל כפיקדון, מעשית אתה צודק.

התכנית האחרונה, 26-14-01. יש כאן את התכנית עם הסיפור של המימון קרן קיימת. קרן קיימת העבירה את כל הכסף לתכנית?

כן. קרן קיימת העבירה את הכסף.

ולמה אתם לא מחזירים לקרן קיימת חלק מהכסף, אם הוא העביר את הכול מראש?

יש התחייבויות שעדיין פתוחות ולכן צריך להעביר את הכסף לעודפים, כדי לשלם את ההתחייבויות האלה.

התחייבויות של מי?

התחייבויות של המשרד להגנת הסביבה כלפי מי שזכה בקולות הקוראים.

למה מקרן קיימת לקחתם את הכול?

אני לא יודע להגיד מה בדיוק היה בזמנו ההסדר מול קרן קיימת אבל בפועל מה שקרה זה שקרן קיימת העבירה את כל הכסף. קצב הביצוע בסופו של דבר נפרס על פני כמה שנים. אלה פרויקטים ארוכי טווח והכסף עובר לרשויות באופן מדורג. במקום שכל פעם קרן קיימת תעביר, היא העבירה בפעם אחת.

התייעצות.

חוזרים להצבעה בשעה 11:49.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:44 ונתחדשה בשעה 11:49.)

אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פניית המשרד להגנת הסביבה 26-002. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

פניית מספר 39-001, משרד התקשורת.

רפרנט תקשורת, אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת הכספים 2021 לשנת 2022 בסך של 25 מיליון ו-803 אלפי שקלים לתכניות התקציביות הבאות. נפלה טעות סופר בדברי ההסבר המקוריים שנשלחו ונשלחה הבהרה לוועדה.

תכנית 39-11-01 – פעילות משרד התקשורת – 17,266 אלפי שקלים. במסגרת התכנית מתוקצבת הפעילות השוטפת של המשרד. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו עודפים הן פעילויות חוצות שנת תקציב בעולמות התפעול, חניה, אבטחה, ניקיון וכדומה ופרויקטי מחשוב וטכנולוגיה שונים שמתארכים על פני יותר משנת תקציב אחת ואמורים להסתיים השנה.

תכנית 39-11-05 – המועצה לשידורי כבלים ולוויין – 8,537 אלפי שקלים. במסגרת התכנית מתוקצבת הפעילות השוטפת של המועצה לשידורי כבלים ולוויין. עיקר העודפים שם הם בעקבות התחייבויות לתמיכה ושידורים בשפה האמהרית שמתוקצבים על פי חוק בכל שנה וביצוע שלהם לעתים מתארך.

שאלות.

תגיד לי בבקשה, בתכנית 39-11-01 יש איסוף והנגשת ידע נתונים וכן ניהול יעיל של פניות הציבור למשרד. פניות ציבור אלה במה הן מטפלות, באיזה נושאים, היכן הנושאים ממוקמים? תן לי קצת פרטים עליהם.

אני אתן קצת רקע. בשנים האחרונות המשרד עובר התקדמות טכנולוגית מתבקשת ומתחיל לנהל באופן יותר יעיל את הדאתה המשרדית. כרגולטור למשרד יש אגף פניות הציבור שמקבל פניות בכל תחומי העיסוק של המשרד, בין אם זה טלקום, בין אם אלה שידורים, אינטרנט, סלולר וכדומה. עד היום הניהול היה באמצעות רישום ידני ועתה מנסים לייצר כאן מערכת שתצליח לנהל יותר טוב את פניות הציבור.

איך זה היה מתבצע בניהול ידני?

אני לא בקיא בפרטים. אליאנה תוכל להרחיב.

תקציבנית משרד התקשורת. הייתה תכנית מאוד ישנה שעבדה במשרד במשך 20 שנים והגיע הזמן להחליף למשהו יותר חדשני, למערכת CRM שמטפלת בפניות הציבור.

יש איזשהו משרד שכבר עובד עם מערכת CRM?

יש מודול פניות ציבור שנמצא עכשיו בתהליך הרצה.

מה עלות הקמת מערכת CRM?

של פניות ציבור, העלות הייתה בסביבות מיליון שקלים, עד כמה שאני זוכרת.

אני רק אבהיר כאן שיש מערכת אחת כוללת עליה כל פעם מפתחים עוד מודול שמתעסק בפעילות ספציפית.

אם כן, את אומרת שעלות הפיתוח הזה מיליון שקלים.

של המודול הספציפי של פניות ציבור.

כן.

חסכתם בזה כסף?

אני לא חושבת.

מה הייעול של זה?

על מנת לתת פתרון יעיל, טוב ונכון לציבור צריך להשקיע במערכות מחשוב.

כמה פניות ציבור אתם מקבלים בשנה ומה האפיון שלהן?

אני יכולה לבקש להשיב.

אנחנו נעביר לוועדה בכתב את הנתונים.

חשוב לנו לקבל את הנתונים - כמה פניות ציבור בשנה, מה האפיון שלהן ובאילו תחומים.

תכנית 39-10-05, המועצה לשידורי כבלים ולוויין. זה מה שהשר כל הזמן אומר סיבים אופטיים?

לא. זה לא קשור.

אני רואה שיש לכם כאן התחייבות לתמיכות בשידורים בשפה האמהרית. היכן אתם משדרים? מה אתם נותנים בשפה האמהרית? כשבאו מכאן מהלפ"ם והראו לנו את הגרף, הייתי אומר שהזדעזענו בגלל הכסף המועט שניתן לשפה האמהרית.

זה לא קשור ללפ"ם. חוק התקשורת קובע במפורש שבכל שנה יתוקצבו 4.8 מיליון שקלים לתמיכה בשידורים בשפה האמהרית.

מה ערוצי התקשורת בהם זה מפורסם?

בכבלים יש ערוץ תקשורת אתיופי.

המשרד מפרסם תמיכות ולרוב זה מגיע לערוץ האמהרי שפועל בישראל.

גם רדיו רקע משדר באמהרית, לא?

אלה תמיכות ספציפיות להפקות אודיו-ויזואליות. כלומר, לא לרדיו.

אם כן, ה-4.8 מיליון שקלים, למה הם מיועדים?

לשידורי טלוויזיה בשפה האמהרית.

לשידור עצמו.

לא פרסום.

הפקת תכניות.

הפקת תוכן.

והסכום מספיק? אתם פעם עשיתם בדיקה כדי לדעת עד כמה זה מתקיים? אנחנו יודעים שיש שידורים גם בשפה הצרפתית, הרוסית, הערבית. תן לנו הסברים כדי שנבין מה ההבדלים כי אני חושב שיש פערים עצומים.

אתה יכול לראות מהיקף העודפים שכנראה זה מספיק. קצב הביצוע שם הוא יותר נמוך מקצב התקצוב.

אני לא בטוח. יכול להיות שאתם נותנים להם לא מספיק.

יש עוד שפה שמתוקצבת על פי חוק?

לא.

זו השפה היחידה שמתוקצבת על פי חוק?

נכון.

והסכום הזה מספיק להם? עשיתם בדיקה לאחרונה לבדוק אם הסכום מספיק, שזה באמת התוכן שהם מקבלים? גם לדעת מה הרייטינג שלהם.

הם אפילו לא בהכרח ממצים בכל שנה את הכול.

למה? השאלה היא למה אם לא ממצים, כי אין להם מספיק תוכן? אולי צריך להשקיע בדברים אחרים כדי שיהיה תוכן?

לא. זה אומר שהמגבלה האפקטיבית שלהם היא לא מגבלה תקציבית אלא מגבלה ביצועית.

ואם נשקיע יותר, יכול להיות שנצטרך יותר. יכול להיות שאתם נותנים 4.8 מיליון שקלים למשהו מסוים והם לא יודעים להשתמש בכסף הזה. יש למשל עיריות שמקבלות תקציב אבל לא יודעות להשתמש בו. השאלה אם אתם עושים מספיק כדי שישתמשו בכסף הזה. יכול להיות שאם אתם כמשרד התקשורת הייתם עושים מספיק כדי שישתמשו בכסף הזה, הייתם מקבלים דרישה ליותר כסף כדי להנגיש את השידורים ולעשות יותר תכניות בשפה האמהרית. אם תסתכלו ותראו ברחוב את דוברי השפה האמהרית, הם פחות מעורים בחברה הישראלית גם ובעיקר בגלל השפה, במיוחד המבוגרים שבהם לא דוברים עברית באופן שוטף. יכול להיות שחסר להם שם תוכן ואתם לא יודעים לתת להם את הכלים הנכונים על מנת שיוכלו לבזבז את הכסף הזה.

כל שנה מתפרסם קול קורא לחלוקת תמיכה וניגשים לזה. לא תמיד מצליחים לממש את כל התכניות בגינן מחולקת התמיכה. אולי אפשר לעשות יותר פרסום.

אני חושב שכדאי שהמשרד יעשה, לאו דווקא פרסום. זאת לא הבעיה של פרסום. צריך לעשות איזשהו מחקר ולבדוק למה בשפה האמהרית לא מגיעים לניצול הכסף מבחינת התכניות שלהם. יש איזו בעיה. אם אני נותן לבן אדם 100 שקלים והוא לא יודע לבזבז אותם, לפעמים הוא לא צריך אבל לפעמים אם תיתן לעני 100 שקלים ותגיד לו שיקנה לו אוכל אבל הוא לא יבזבז אותם, זה לא בגלל שהוא לא רעב, הוא רעב אלא שהוא לא יודע היכן ללכת לקנות. יכול להיות שבנושא הזה אתם צריכים לעשות עבודה יותר לעומק.

תבדקו מה הרייטינג של הערוץ הזה.

שאלת הרייטינג היא לא בהכרח השאלה הרלוונטית כי מועצת הכבלים והלוויין מתקצבת מבחן תמיכות לרכש תוכן. כלומר, הערוץ הזה בפועל לפעמים רוכש תוכן קיים.

יכול להיות שהתוכן הזה לא נכון.

המדידה היא לא מבחינה מסחרית אלא מבחינת מדידת התכנית, עד כמה הם איכותיים.

אתה לא רוצה שהמדינה תכתיב את התוכן.

לא. אני רוצה שהמדינה, כשהיא משקיעה כסף, שהיא תראה שהכסף מנוצל.

נכון. שהתוכן הוא מספיק איכותי לקהל הרלוונטי.

את זה אני רוצה שיבדקו.

לכן שאלת הרייטינג היא רלוונטית מאוד.

אני רוצה לנצל את זה שמשרד התקשורת כאן. אמר השר שלכם יועז הנדל שרפורמת הניידים הכשרים יצאה לדרך ואני רוצה שתעבירי מסר. אני מבקש ממך אדוני לחרוג מהפניות עליהן אני עובר אחת לאחת אבל מכיוון שמשרד התקשורת כאן אני חייב לומר את זה. אמרתי פעם ואני אומר שוב פעם כי זה כואב לי. אני רוצה שעם ישראל ידע.

יש אנשים שלא מבינים מה זאת רפורמת הניודים בסלולר הכשר. אומר שר התקשורת שהוא לא ייתן שיהיה – הוא מתבטא בנושא של הכשרים – אדם אחד בעסקנים שיקבע את זה. כמו שאתם רואים, לי יש טלפון כשר. הטלפון שלי כשר והוא בכלל לא נגיש לאינטרנט. אני גם לא רוצה שיהיה נגיש לאינטרנט. כשאני חתמתי ולקחתי את הטלפון הזה לי, לאשתי ולילדיי, אני חתמתי שאני לא רוצה שהטלפון שלי יהיה פתוח לאינטרנט. חתמתי על זה. הטלפון הכשר הזה, יש לו גם מספר כשר, הוא מתחיל ב-84 בקומה של פרטנר. יש קומה של פלאפון שזה 41. לכל אחד יש את הקומה שלו. זה מה שנקרא הקומות הכשרות. אני לא רוצה שהילדים שלי, וגם לא אני, נהיה חשופים לאינטרנט דרך הטלפון. אני בכלל לא רוצה. זה חלק מהסייגים ששמתי לעצמי. היו ימים ששילמתי יותר מאשר משלם מישהו אחר. היום אנחנו משלמים 29.90 שקלים, 39.90 שקלים ואולי לפעמים 24.90 שקלים. אני מוכן לשלם 400 שקלים ו-500 שקלים בחודש עבור חינוך הילדים שלי.

מה שיועז הנדל עושה עכשיו, שר התקשורת, הוא אומר שהוא רוצה שעם המספר הזה תוכלו לעבור לכל מסלול ותפתחו את הטלפון הזה לטלפון שיהיה פרוץ לסמרטפון. אני לא מחזיק סמרטפון כי אני שם סייגים גם לעצמי וגם לילדים שלי. כולנו עלולים להיכשל בכל דבר. הוא אומר, לא, מעל גיל 18 כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. הילד שלי, גם מעל גיל 18 הוא הילד שלי ואני אשמור עליו בכל משמר, גם אחרי שהוא יתחתן. שהשר לא יספר סיפורים שאי אפשר להעביר את זה כי אם ילד נמצא במשבר, ילד שהוא מעל גיל 18, הוא יכול להתקשר ולהעביר על פי מספר תעודת זהות שלי. עם כל הכבוד וזה שאני סומך על הבן שלי, וכל אחד סומך על הבן שלו, ברגע משבר אנחנו לא יודעים לאן הם יכולים ללכת. כל אחד מאיתנו לא יודע.

הבן שלך גם יכול ללכת לחנות ולקחת טלפון.

הבן שלי לא יכול ללכת לחנות ולקחת טלפון כי כאן המספר כשר. כשמספר כשר, אני יודע איזה טלפון יש לבן שלי, וכשאני מחייג אליו אני יודע שהתקשרתי לטלפון כשר. למרות כל האסונות שקורים בחוץ, אני אומר שלפחות באסון הרוחני הזה שנקרא טלפון כשר, שלא יהיה חשוף לאינטרנט ואני יודע שהוא לא חשוף לאינטרנט.

זה או שאתה סומך עליו או שאתה לא סומך עליו .

אני סומך על הבן שלי אבל כמו שאני לא סומך על עצמי בדברים מסוימים. לעולם את לא תהיי במקום הזה ולא תביני אותי כי את לא שם. הילדים היום נחשפים לכל מיני תועבות גמורות באינטרנט. אני אומר דבר אחד והוא שאני רואה ילד בן 14 עם סמרטפון ולמה הוא נחשף ואת ההידרדרות של הנוער היום. החינוך שלנו מצליח בגלל דבר אחד. תנסי לקבל מה שאני אומר ממקום של ניסיון. החינוך של הציבור החרדי מצליח. גם לנו יש מה לתקן, אני לא אומר שלא, בכל מקום יש מה לתקן, אבל הפשע אצלנו לא מגיע לאחוזים גבוהים וזה בגלל שאנחנו שמים על עצמנו סייגים. כשאני לוקח טלפון כשר, את חושבת שנוח לי להתקשר מה גם שלא תמיד יש לי קליטה טובה? אבל זה לא מעניין אותי. את חושבת ש קל לי שאין לי את הנגישות שיש לך בכל רגע נתון?

אתה לא מתנגד לטלפון הכשר. אתה תישאר עם טלפון כשר.

אני לא אתן. זה יפגע בחינוך. אל תתערבי לי בחינוך של הילדים שלי. זה מה שאני מבקש מיועז הנדל.

אף אחד לא מתערב לך.

הוא מתערב. אם הוא אומר לי שהוא לוקח את הטלפון של הילד שלי והוא נותן לו אפשרות להגיע לסמרטפון עם המספר הכשר שלו, כלומר, אני לא אדע איזה טלפון הבן שלי מחזיק, אז בעצם הוא מתערב לי בחינוך של הילדים שלי.

ילד מעל גיל 18 יכול ללכת לכל חנות פלאפונים ולקנות טלפון.

אני לא מבין דבר אחד. אני לא מבין מה מפריע לך שלבן שלי יש טלפון כשר עם מספר כשר.

אין שום בעיה.

אז אל תתערבו לנו.

הוא רוצה לדאוג לכל אזרחי ישראל שישלמו פחות.

מה הקשר לזה שישלמו פחות?

תישאר עם הטלפון הכשר שלך.

<< דובר >

כמה אני משלם? אני משלם 29.90 שקלים. על מה את מדברת? איזה פחות? אני משלם פחות ממך. את מדברת על כסף? לעזאזל כסף, לא רוצה כסף. אני אתן את החיים שלי בשביל החינוך של הילדים שלי. את מדברת אתי על כסף? כסף לא מעניין כאן.

אדרבה, אף אחד לא לוקח לך את הטלפון הכשר.

אנחנו משלמים 19.90 שקלים, 29.90 שקלים, 39.90 שקלים. אתם לא מבינים. אתם מתערבים בחינוך של הילדים שלנו. אני מתחנן לפניכם.

ינון, זו פרשנות שגויה.

זאת לא פרשנות. הבעיה היא שאתם לוקחים חינוך הילדים כפרשנות. בחינוך הילדים אין פרשנות. יש חינוך ילדים בדרך שאתה מאמין בה. אני לא אתערב ליועז הנדל ולך בחינוך הילדים שלכם. אל תתערבי בחינוך הילדים שלי. אם אני רוצה שהבן שלי יהיה עם טלפון כשר, הוא יהיה עם טלפון כשר.

אף אחד לא לוקח את הטלפון הכשר.

ינון, אני חושב שהמסר שלך הועבר.

התייעצות.

בשעה 12:09 חוזרים להצבעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:04 ונתחדשה בשעה 12:09.)

אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 39-001, משרד התקשורת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

פנייה מספר 41-001, מים וביוב.

רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים.

למה לא אמרת לי? אם הייתי יודע, הייתי מקדים את זה לפנייה של משרד האנרגיה.

יש לי אחר כך גם את פנייה מספר 54.

לא. זהו. עכשיו אתה כאן.

העברת עודפי תקציב לשנת 2022 משנת 2021 בסעיף 41, רשות ממשלתית למים וביוב. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2021 שנת תציב 2022 בסך של 26 מיליון ו-611 אלפי שקלים.

תכנית מספר 41-30-01, הוצאות שוטפות לפעילות המשרד. זה כולל את כל הפעילות השוטפת של המשרד והסיבה בגינה מחויבים העודפים. אלה התקשרויות חוצות שנה. בין ההתקשרויות האלה יש נושאים שונים שאורי שבת, התקציבן של הרשות, ישמח לפרט עליהן, ביניהן היערכות לתרחישי חירום, אספקת מכליות וציוד אחר.

עברת על כל התכניות?

זאת רק תכנית אחת.

אנחנו רואים שהתייחסתם לשעת חירום. משק מים לשעת חירום. אם לא הייתה שעת חירום, לכן יש לכם עודפים?

לא. רוב העודפים הם עודפים שבשגרה, תקנות שחויבו אבל אני אשמח שאורי שבת יתייחס כי הוא מכיר את התקציב טוב ממני.

שלום. אני לא תקציבן המשרד שיש לו היום חג אלא אני ראש אגף אסטרטגיה ומדיניות ברשות המים. התכנית הספציפית שאתה מדבר על משק המים בחירום, היא מורכבת מרכיב של תחזוקת המחסנים ובמידה ויש שימוש, כמובן משלמים את ההפעלה ואחר כך משלימים את הכסף. בכל מקרה, העודפים הם חציית שנה.

אגב, כשאנחנו מדברים על משק המים בחירום, אנחנו מדברים על שנה של בצורת?

לא. זה ממש מכליות מים.

מלחמה?

מלחמה, רעידת אדמה, עכשיו הפעלנו את ההתיישרות יחד עם משרד החוץ ונתנו חלק מהאמצעים לטובת מלחמה באוקראינה.

תחתכם נמצאים תאגידי המים?

נכון.

אני מאמין שעברתם – אתם אנשים אחראים – על דוח מבקר המדינה לשנת 2020. הייתי רוצה לדעת קצת על המסקנות שלכם מבחינת התיקונים אבל יש את הסיפור של תאגידי המים. יש חוק שאם אני לא טועה העביר אותו איציק שמולי, צמצום של 50 אחוזים בתאגידי המים. אנחנו עדיין לא רואים שהמספר פוחת. לא ראינו ירידה דרסטית של 50 אחוזים במספר תאגידי המים. אתם לא חושבים שזאת עבירה על החוק?

קודם כל, כמובן שכן ואנחנו פועלים בנושא.

כמה שנים אתם פועלים בנושא? אתה יודע מתי החוק הזה עבר?

אני לא רוצה לומר סתם את השנה, אבל זה היה אולי לפני 2013.

לא. קצת אחרי. אם אני לא טועה, זה היה ב-2016. יכול להיות שאני טועה, אבל גם ארבע שנים או חמש או שש שנים לעבור על החוק כמשרד ממשלתי או כתאגיד, זה דבר שהוא לא מקובל. אתה אומר שאתם עושים ואני שואל מה אתם עושים כדי לצמצם את מספר התאגידים. קודם תענה על השאלה הזאת ואחר כך אני אתייחס לתאגיד עצמו. מתי אתם חושבים לקיים את החוק הזה?

מי שאחראי על נושא התאגידים ברשות המים זה הממונה על התאגידים. אני לא רוצה לדבר בשמו על כל פעולה ופעולה שמתבצעת בנושא . הנושא כמובן נדון מספר רב של פעמים גם במועצת רשות המים והוא על השולחן. אם צריך, אני אדרוש מהממונה התייחסות ספציפית לנושא.

אני מבקש שתהיה התייחסות ספציפית.

ינון, תגדיר בדיוק את השאלה כדי שיוכלו להתייחס.

יש חוק שאיציק שמולי העביר. כמו שהוא אמר, אני לא רוצה לנקוב בשנה אבל זה היה לפני מספר שנים. החוק מצמצם את מספר תאגידי המים. היה חוק שהעביר תאגידי מים ואז נפתחו על ימין ועל שמאל תאגידי מים בכל מקום. נראה לי שמדובר ל-60 תאגידי מים. אולי אני טועה במספר. החוק אומר לצמצם אותם בכ-50 אחוזים. עשו בדיקה וראו שזה לא דבר שמועיל. מאז לא צומצם מספר תאגידי המים, אלא אולי אחדים מהם אבל ודאי לא באחוזים גבוהים. כרגע הם עוברים על החוק כי זה חוק שעבר במליאה בשלוש קריאות. אני מבקש לדעת מה הצפי לצמצום מספר תאגידי המים.

התשובה צריכה להיות תשובה ממוסמכת וכתובה לוועדה.

תוסיף לשאלה של ינון עוד שאלה. מה אתם עושים אל מול תאגידי המים, מבחינת התאגידים, השירות שהם נותנים לאזרח. אני לא יודע מי מכם פעם ניסה לתפוס את תאגיד המים באזור המגורים שלו ואם בכלל מישהו ענה לו, אחרי כמה זמן זה היה. מה אתם עושים כגוף מבקר כי כל הזמן יש תלונות על כך שקשה לתפוס אותם. איזה פעולות אתם עושים כדי לבדוק את המענה שם ואת תלונות הציבור על חוסר נגישות התאגידים?

על זה אני יכול לענות. יש אמות מידה לשירות שהתאגידים מחויבים לעמוד בהן. אנחנו גם מבקרים אותם. יש חברות בקרה מטעמנו.

איך אתם עושים את הביקורת?

יש לנו חברת בקרה שמגישה דוחות ביקורת. חלק מהביקורות הן ביקורות רוחב, חלק הן ביקורות עומק.

מתי מישהו התקשר וניסה להשיג אותם?

המתודולוגיה של חברות הבקרה, אני לא בקיא בה אבל אני יכול לצרף את זה לשאלה הקודמת.

איך אתה יודע אם אנחנו משפרים את השירות או לא? העיקר להגיד שיש חברת בקרה?

לא. יש לנו גם פניות ציבור שלנו. במידה ומישהו לא שבע רצון מהשירות שהוא מקבל מהתאגיד, הוא פונה אלינו וכמובן מטעמנו נערכת בדיקה של התלונה עצמה.

לא צריך את החברות האלה. זה בזבוז כסף. מאחר שחשוב לכם לשפר את השירות לאזרח, תתקשרו לכל תאגידי המים ותבדקו תוך כמה זמן עונים לכם ואז תראה אם השירות הוא טוב ואם הבקרה עושה את מה שצריך.

בדקתם בפניות הציבור חתך גילאים שמתקשר? המבוגרים הרי לא יתקשרו אליכם. איפה הרגישות החברתית לזה?

איך הם ידעו, אם בכלל לא עונים שם?

אתה יכול להראות לנו פילוח של פניות ציבור? בחתך גילאים או פריפריה ומרכז וגילאים?

לא עונים בתאגידי מים. כולנו יודעים את זה.

הוא אומר שיש להם פניות ציבור. פניות ציבור, בדרך כלל זה אינטרנטי.

יש גם טלפוני. יש מענה טלפוני אצלנו.

אצלכם עונים יותר מהר מאשר בתאגידים?

בפעם האחרונה שבדקתי, לדעתי פחות משתי דקות. זה הממוצע במענה אצלנו.

אם אפשר לקבל את דוח הביקורת האחרון, מה היו הממצאים ומה הפעולות שננקטו בעקבות דוחות הביקורת לשיפור השירות.

אגב, היום יש שיטה להמתנה של שתיים או שלו דקות. פונים למוקד ואומרים שיחזרו אליך.

או מנתקים.

אז מנתקים. בדוח מבקר המדינה לשנת 2020 דיבר גם על מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות. שם הוא דיבר על כך שצריך לשנות את המנגנון הזה ולסייע יותר לאותן שכבות אוכלוסיית מוחלשות. הוא גם אמר ש-60 אחוזים מתוך תקציב ההטבה לאוכלוסיות הזכאיות לתשלום חשבונות המים בשנים 2015 עד 2019, לא נוצלו. הווה אומר, 153 מיליון שקלים לא נוצלו. איך קורה דבר כזה שהכסף לא מנוצל? 60 אחוזים.

אני לא מכיר את המספר הזה. אני יכול להתייחס לשנה האחרונה.

דוח מבקר המדינה.

כן. אני מכיר את המקור. אני אומר שאני יכול להעיד על השנה האחרונה. זה היה 42 מיליון מתוך 50 מיליון שקלים שהוקצו בתחילת השנה.

42 מיליון מתוך 50 מיליון שקלים שנוצלו?

כן.

תסביר לי איך בין 2015 ל-2019 סכום של 153 מיליון לא נוצל?

נפגשתי בנושא הזה עם מנהל רשות המים. עם הממונה. הוא הסביר לי שהם עשו ריצ'ינג אאוט, ממש פנייה לאנשים בשכבות החלשות. הם עושים את זה דרך תאגידים. מי שהגיש, הם באחוז מאוד גבוה. יש עם זה בעיה. קיימנו כאן דיון.

אני זוכר, אבל יש כאן משהו שלא מובן. בין 2015 ל-2019 יש 153 מיליון שקלים שמהווים 60 אחוזים. הוא אומר עכשיו שרק 20 אחוזים נוצלו ואני שמח לשמוע על כך. יחד עם זאת אנחנו מדברים למשל על הנחות, משפחה שיש לה ילד חמישי, תקבל הנחה. זה לא אוטומטי. למה? למה שזה לא יהיה אוטומטי כאשר יש ילד חמישי? הרי כל המערכות מסונכרנות. יש להם את זה בארנונה. אם הוא הגיש את הבקשה באיחור, יש בעיה – תלוי כמה זמן איחור – לקבל את זה לאחור. אני הגשתי באיחור. לא ידעתי על כך. יש אנשים שלא מודעים לכך שכאשר יש להם ילד החמישי הם יכולים לקבל את ההנחה. ברגע שיש לו ילד שהוא מעל הגיל, שיכול להעלות את מחיר קוב המים, פתאום יש סנכרון. למה? מה ההבדל בין זה שאתה צריך לקבל הנחה לבין זה שהיא נגמרת? יש לך תשובה?

לא.

אתה מבין שדברים כאלה מקשים עלינו לסייע להעביר פנייה כזאת. אני חושב שיש כאן דבר הזוי ויש גם עוד דבר. התאגידים מרוויחים כסף או מפסידים כסף?

חלק וחלק.

לפי מה שראיתי בדוח מבקר המדינה, רובם מפסידים כסף. אתם לא חושבים לעשות איזשהו חושבים, אולי להחזיר את זה? הרי גם יש להם יותר הוצאות. זה לא סוד. יש להם יותר הוצאות מאשר יש לעירייה ובנוסף יש להם גם הוצאות יותר גדולות כלפי אותו אזרח. כלומר, האזרח בסוף ישלם יותר כולל מחירי המים שעולים ועדיין לא ראינו ירידה אלא כל הזמן עולים ועולים. מה עשינו את התאגידים האלה? באנו לייעל, כדי שלרשויות יהיה נוח? הרשויות בעניין הזה פחות מעניינות. אנחנו יודעים שהיה לובי ענק להראות שזה טוב לרשויות המקומיות ויכול להיות שהרשויות המקומיות עכשיו כועסות על כך שאנחנו נגיד את זה אבל אין מה לעשות. הרשויות צריכות להתמודד. לא יכול להיות שבסופו של דבר האזרח ישלם את זה. בהמשך לשאלה הראשונה לגבי התאגידים, אם התאגיד מפסיד, למה שהוא ימשיך להחזיק את זה? יגלגל כסף בכסף? בנוסף, את ההפסד שלו האזרח משלם בעליות המחירים של המים.

אני חושב שהרעיון להשקיע את הכסף במקומות שלא כל הרשויות היו משקיעות בביוב הוא טוב.

גם שם אתה לא בדיוק מקבל.

בדיוק. הביצוע הוא גרוע. הרעיון להקים את זה הוא טוב אבל הביצוע גרוע.

נכון. הביצוע גרוע. התייעצות.

לפני התייעצות, נירה שפק.

נירה, ברוכה הבאה למחנה שלנו.

אנחנו לא במחנות. אני חושבת שאתמול בערב הוכחנו את זה עם משפחת בניה שראל. אתמול היה זיכרון בסלון אצלי בבית ואמרו פוליטי, לא פוליטי. אירחנו את ההורים של בניה שראל אבל זה ממש לא היה פוליטי כי ישבנו שם שלמה קרעי, יעקב מרגי ואני עם עוד המון אזרחים, ושמענו מהמשפחה שמאוד רצתה לספר לנו על הבן, מה היה כשהיה קטן ומה קרה לו בצבא. אין צדדים. יש דברים שהם לא קשורים לצדדים. אנחנו באים לעשות טוב. אני באמת רוצה להודות לקרעי ולמרגי שהיו.

רשות המים היא נושא שהוא מאוד בליבת העשייה שלי גם כמי שרוצה לטפל באזרחים וגם כמי שמטפלת בחקלאות. אנחנו יודעים שזה לא קשור למשרד האנרגיה כי זו רשות ייעודית וזאת הייתה הכוונה, להקים גוף מקצועי שלא יהיה פוליטי בהחלטות שלו.

לכן יש לי כמה שאלות ספציפיות לבקשה המוצגת כאן. אפשר לומר לי כמה מתוך התקציב של הרשות הוא מרכיב הוצאות השכר?

כן.

זה לא מופיע בחומר המצורף. בפירוט מופיעות שתי שורות בלי הסברים וכתוב למה. רצוי שתסבירו לנו גם בנתונים את ה-למה.

חברת הכנסת, חשוב לציין שעודפים הם לעולם לא עודפי שכר.

כשאנחנו באים להראות תקציב, איך הוא מחולק, מה הייעול ואני לא מוסיפה על השאלות שינון שאל, אני רוצה לדעת ולהבין מה האחוז. כשאתם מחפשים את זה, חפשו לי בבקשה עוד דבר. יש כאן הגדרה של שורות תקציביות לתפעול שוטף ואני שואלת מה זה תפעול שוטף ומה אחוז התפעול השוטף. מה ההגדרה שלו ואיך הוא מחולק. תבדקו לי גם מה הרכש שבוצע ואם הרכש היה על פי תכנון.

ההוצאות השוטפות כוללות כמובן נושאים של שכירות ותשלומים למקומות בהם המשרד יושב, כולל נושא ההדרכה והרווחה של העובדים.

אמרת משפטים שהם אותו הדבר. אמרת נושא שכירות ותשלום עבור המקום בו יושבים.

<< אורח >

יש דמי ניהול לחברה שמנהלת את ג'נרי 2.

בדיור הממשלתי יש שני רכיבים. יש רכיב שמשלמים את השכירות לדיור הממשלתי שמחזיק את ג'נרי 2 ומלבד זה יש דמי שימוש שמשלמים לדיור הממשלתי עבור התחזוקה. אלה שני רכיבים שונים.

מה זאת אומרת דיור ממשלתי?

הדיור הממשלתי הוא הגוף שנמצא באגף החשב הכללי במשרד האוצר שמנהל את כלל הנכסים של הממשלה.

קוראים לזה מעשר בשפת העם?

לא, זה לא מעשר.

כי המשרדים הממשלתיים משולמים.

עמלה.

אני קוראת לזה העמסות. מעשר. אני מנסה להנגיש לאזרחים ששומעים אותנו ורוצים לדעת מה נעשה עם הכסף. אם יש גוף שהוא משולם, תסביר לי.

אני אנסה להסביר שוב כי אלה הרבה מאוד גופים שפועלים כך מול מינהל הדיור הממשלתי. מינהל הדיור הממשלתי יושב תחת החשב הכללי במשרד האוצר והוא מנהל את כלל נכסי הממשלה. את נכסי המדינה. אחד הדברים שמינהל הדיור הממשלתי מנהל דרך הדבר הזה, אלה בעצם נכסים שהם בעצם של שאר המשרדים. חלק מהמשרדים - בעבר היו יותר – היו שוכרים. היום הרוב יושבים בנכסים של הממשלה.

אנחנו משלמים להם גם דיור וגם מה שנקרא תפעול, כמו חברת אחזקה.

בדיוק.

שווה לבדוק מה יותר זול לנו.

בג'נרי 2 משלמים על השכירות ועל התפעול שלו, בדיוק כמו שמשלמים ועד בית ושכירות.

לגבי השכר. השכר הוא קצת יותר מ-50 מיליון שקלים מתוך תקציב של סביב ה-800 מיליון שקלים.

והרכש?

אלה שאר הדברים בהם אני נוגע. הסעיף הגדול מתוכו הוא חברות ייעוץ שמסייעות לנו בבקרה על הפרויקטים ההנדסיים.

כמה מתוך זה הן חברות ייעוץ?

חברת ייעוץ, זה רכש?

כן. בערך 7.5 מיליון שקלים.

זה רכש שירות.

אני מאמינה – עכשיו אנחנו לפני תקציב – שנרצה לראות מה יעשו החברות האלה, מה יצא מזה, מה זה חסך לקופת המדינה.

חשוב שתכיני את כל השאלות האלה.

הם יבואו מוכנים.

עוד דבר שאני רוצה לדעת. דובר כאן תקציב עבור איומי סייבר. זה הרי אחד האיומים היותר חזקים. כיושבת ראש ועדת המשנה למוכנות העורף, מאוד מעניין אותי לדעת כמה כסף שמו על זה, מה המענה וכמה חסר.

אנחנו פתחנו שולחן ייעודי למים, בשיתוף ותחת משרד האנרגיה וכמובן רשות הסייבר. אנחנו משלמים על זה 2.1 מיליון שקלים בשנה.

והסכום מספיק?

אני לא איש המקצוע שיודע להגיד האם זה מספיק או לא.

אולי צריך להעביר לסעיף אחר. בסוף אנחנו אומרים איפה השקל ייתן את הערך המוסף הגבוה יותר. לא דרשתם את זה לזה ולכן אני שואלת כמדינה שנמצאת תחת איומי סייבר ומים הוא אחד הדברים הבסיסיים וההכרחיים לאזרחי מדינת ישראל. אם יש שם פער, אולי לשם צריך להפנות. זה בכלל נבדק?

העברת העודפים, הסייבר הוא בתוך הסכום.

אני שואלת האם הסכום מספיק.

חברת הכנסת, צריך לציין שהתיעדוף בין תכניות שונות ובאמת איך עושים את זה בצורה הטובה ביותר, הכנסת - הממשלה מאשרת את זה בכנסת – קובעת את זה בתקציב המדינה השנתי. הפנייה הזאת באה להעביר עודפים של דברים שהוקצו על ידי הממשלה בשנת 2021 ובגלל שתקציב המדינה בשנת 2021 אושר במועד מאוד מאוחר, המשמעות הייתה שהרבה מההתחייבויות שנעשו בשנת 2021 הועברו לשנת 2022. צריך לומר שחלק מהדברים האלה קורים כל שנה והשנה ביתר שאת כאשר משרדים וחשבים אישרו את התקציב בדצמבר.

תרשה לי לומר שמכיוון שאנחנו יושבים כאן אספיק שעות, מה שאתה אומר זה חלק. חלק מזה גם באים ומציגים לנו שרוצים להעביר מסעיף שחשבו שהוא תוקצב ביתר או בחוסר. לכן אני שואלת את השאלות האלה. זה גם חלק מהעניין.

את צודקת במאה אחוזים. אני אתן דוגמה. העברנו שתי פניות של משרד האנרגיה כאשר אחת הייתה פניית עודפים. לא עשינו בה שום שינוי תיעדוף. זה עבר. אותו דבר כאן, 41, פניית עודפים – אין שינוי תיעדוף. יש פניות אחרות שהן פניות שאנחנו מבקשים לעשות תיקונים אבל כאן זה לא המצב.

אני רוצה לשאול עוד שלוש שאלות על תקציב אחד. המזהם הוא המשלם. זה אחד הכללים שנקבעו ואני רוצה לדעת האם רשות המים הייעודית עובדת בהקשר הזה. האם למשל השפדן נושא בחלק התקציבי כמו שאמור לעשות בצורה מסודרת אל מול החקלאים שמשלמים את מחיר המים.

אני לא מבין את האלה.

בסוף מדברים על תקציב. מדברים על מקורות תקציב. שאלו אותך קודם כמה קוצץ, כמה השכר, ואני שואלת עכשיו על מקורות תקציב למים. אני מרחיבה את זה מעבר כי זה המקום שלנו. המזהם הוא המשלם. אתה מכיר שיש תקציבים שמגיעים? הרי זאת רשות סגורה. האם אתם עושים עבודה, מקיימים עבודה, השתמשתם ביועצים שלקחתם לכל מיני דברים בשבעה-שמונה מיליון שקלים גם כדי לבחון איך המזהמים של מים משלמים עליהם ולא הצרכן בקצה, בין אם הוא אזרח פרטי ובין אם הוא החקלאי. האם הנושא הזה נבחן במסגרת כל התקציבים?

את מתייחסת לשפדן כמזהם?

נתתי דוגמה. כן. שפכי גוש דן מגיעים ומשקים את חקלאות העוטף. האם הוא נוטל חלק בזה או שזה מושת רק על האזרחים? האם נשכר איזשהו יועץ לטפל בזה?

אכן השפדן מטפל בשפכי גוש דן ולאחר מכן הוא משמיש את השפכים כמי קולחין להשקיה חקלאית.

מי משמיש?

השפדן.

הוא משלם כסף על כך? תבדוק את זה.

עלות הטיפול. ההקמה.

עוד דבר, בהמשך לשאלה אליה התייחס בהתחלה ינון. המפה שהייתה צריכה להיות תוך 120 ימים. האם יש איזושהי עבודה? האם יש איזושהי היערכות תקציבית?

איזו מפה?

מפת שיוך התאגידים. היה על כך דיון עם שר הכלכלה לשעבר ואמרו באוגוסט 2020 שתוך 120 ימים תשונה המפה האזורית לכדי מפה שתאפשר גם צמצום, גם רווחת האזרחים וגם עבודה מול הרשויות. נעשה עם זה משהו?

הנושא נדון במועצת רשות המים. אני אבקש להביא את הדיון האחרון שהתקיים שם.

אני אסיים בזה, כבוד היושב ראש. אני רק אומרת שרבים החורים בתשובות שאנחנו מקבלים כאן. כיוון שזו רשות שנוגעת לכל אזרח במדינת ישראל ומשפיעה על כך על התעשייה, על החקלאות ועל משק הבית, אני מבקשת שניזום דיון בטח לפני התקציב הבא כדי שנקבל את כל התשובות לשאלות האלה. כמו שאמר מבקר המדינה, ואני מאוד מוטרדת מהניסוח שלו, התאגידים הפכו להיות מפעלי ג'ובים. תפקידנו לוודא שהם לא שוכחים ותפקידם לשרת את האזרח ולהתייעל. תודה.

התייעצות.

התייעצות. חוזרים בשעה 12:38.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:33 ונתחדשה בשעה 12:38.)

אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 41-001, מים וביוב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

כדי לשחרר את עידו, נעבור לפנייה מספר 54-002.

תודה רבה כבוד היושב ראש. פנייה 54-002, שימוש בעודפי תקציב לשנת 2022. הבקשה דנה בסעיף תקציבי מספר 54, רשויות פיקוח. עיקר הפנייה על פי תכניות:

פנייה 54-10-02 – רשות התחרות, תפעול – 8 מיליון שקלים ו-411 אלפי שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית, התחייבויות שנמשכות מעבר לשנה הקלנדרית, בין השאר שדרוג מערכות מחשוב לצרכי חקירה, רכש נתונים, החלפת תוכנות מחשבים, ייעוץ ואבטחת מידע.

תכנית 54-11-02 – הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, תפעול – 6 מיליון ו-448 אלפי שקלים. העודפים נוצרו עקב התחייבויות שנמשכות מעבר לשנה קלנדרית, בין השאר קמפיין פרסומי להעלאת המודעות בקרב קשישים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות ומתן כלים להתמודדות עם ניצול דרך טלמרקטינג.

תכנית 54-13-01 – רשות הטבע והגנים – 17 מיליון ו-410 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין פרויקטים רב שנתיים, בעיקר פיתוח, שיקום בתי גידול לחים, פיתוח אתרי טבע ומורשת.

תכנית 54-30-01 – שכר ופעולות של רשות החשמל – 6 מיליון ו-856 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין התקשרויות הנוגעות לתפעול וייעוץ. כל ההתקשרויות חוצות שנה וכאמור נוצרו לקראת סוף שנה ולפיכך נוצרו עודפים.

תכנית 54-31-02 – רשות הגז, הוצאות תפעול ופעילות – 30 מיליון ו-620 אלפי שקלים. העודפים הם בגין התקשרויות ייעוץ מקצועי ושוטף וסקירה ומעקב אחר התפקוד השוטף של משק הגז, בין השאר יועצים לבדיקת עבודות פיקוח על הקמת מערכות גז טבעי ותשתית חלוקה. העודפים נוצרו בגלל התקשרויות חוצות שנה קלנדרית. כמו כן חייבים עודפים בגין התקשרויות לטווח ארוך הנוגעות לחיבור בתי חולים לגז טבעי כחלק מתכנית ההתמודדות עם הקורונה.

תכנית 54-33-02 – מינהל תכנון, פעולות – 34 מיליון ו-718 אלפי שקלים. העודפים נוצרו בגין התקשרויות שוטפות של תפעול המשרד שחוצות שנה.

תכנית 54-35-01 – הרשות להתחדשות עירונית – 5 מיליון ו-810 אלפי שקלים. התכנית היא תכנית שמרכזת את התקציב לתפעול הרשות להתחדשות עירונית וכמובן ההתחייבויות חוצות שנה בתחומי התפעול השוטף.

תכנית 54-36-01 – רשות שוק ההון – 36 מיליון ו-100 אלפי שקלים. ההתחייבות היא בגין הליכים מכרזיים, בין השאר ייעוצים בתחום הרפואה, פיתוח מערכת דיווחים מוכנים, ייעוץ בתחום הביטוח. אלה הליכים שנפתחו בשנת 2020 ובשנת 2021 וטרם הסתיימו.

תכנית 54-40-01 – הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים – 41 מיליון ו-898 אלפי שקלים. פעילות שוטפת של רשות הבדואים וגם פעילות של הקמת תשתיות על וסבסוד של פיתוח של היישובים הבדואים בנגב.

תכנית 54-44-02 – היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית – 23 מיליון ו-88 אלפי שקלים. העודפים מחויבים בגין מחויבויות חוצות שנה, בין השאר בפרויקטי חינוך בלתי פורמלי ולפיתוח של תשתיות מים במיזם כוכבי המדבר.

לגבי רשות התחרות. בכמה היא מתוקצבת במשך השנה?

נמצאת כאן מיטל, התקציבנית של רשות התחרות והיא תוכל להתייחס. היא יצאה. אני בודק.

תתקדם לשאלה הבאה.

ראינו לא מזמן שהיו תיאומי מחירים או לא היו כאלה. מה התכנית שלכם?

ביקשתי ממיטל להיכנס. אני אשמח אם השאלות לרשות התחרות יישאלו מול מיטל שהיא התקציבנית של רשות התחרות ומכירה את החומר טוב יותר.

לגבי תפעול הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.

ענת בן עזרא. היא אמורה להיות ב-זום.

היושב ראש יחליט אם הוא רוצה לשמוע אותה.

למה היא ב-זום?

היא לא ב-זום.

אם היא לא ב-זום, אני בודק את זה עכשיו.

אבל למה היא ב-זום? למה היא לא כאן?

אם היא לא ב-זום, זה אפילו יותר בעייתי. אני בודק את זה עכשיו.

היא כנראה בדרך. היא שמעה את מה שהיה עם המשרד לשירותי דת והיא בדרך. נחכה לה.

עד מתי?

עד שהיא תבוא. עד 15:00.

מיטל התקציבנית של רשות התחרות כאן ואני בינתיים בודק מה קורה עם הגנת הצרכן.

תגידי לי בבקשה, מה התקציב הכולל של רשות התחרות?

68 מיליון שקלים.

מתוך זה אתם רוצים רק 8 מיליון.

נכון.

בשנה האחרונה נחשפנו לבעיות של מונופולים, תיאומים, ואני מבין שזה בחקירה. מעבר לחקירה, מה אתם עושים כדי שדברים כאלה לא יישנו? יכול להיות שהם בכלל לא היו, אבל מה הפעילות שלכם כרשות התחרות?

לפני שאתה ממשיך. עידו, יש כאן הרבה מאוד רשויות. כולן נמצאות כאן?

אני מוודא עכשיו. אני עובר ומוודא שכולן על הקו.

כי אם לא, אין טעם להמשיך בסעיף הזה.

היושב ראש לא שואל אותך לגבי ה-זום.

התקציבן של רשות הגז נמצא ב-זום באישור בגלל החג. אני מוודא עכשיו שלא חסר אף אחד.

יש לך כאן את רשות שוק ההון, את רשות הפיתוח להתיישבות, מינהל התכנון, רשות התחדשות עירונית. כל האנשים האלה נמצאים כאן?

ראיתי כאן את נציגת רשות הטבע והגנים.

אני עכשיו מוודא כי כאמור אני רפרנט שמרכז את הסעיף.

במקרה הזה אתה גם אחראי על הנוכחות.

נכון. אני בודק את הנוכחות.

נמשיך עם רשות התחרות.

מינהל התכנון ורשות האכיפה כאן.

גם הרשות העירונית.

לגבי הפעילויות שמתבצעות. אנחנו מאשרים מיזוגים, נותנים את השירות הזה לשוק הפרטי, מקריטריונים מסוימים של היקף העסקה. הם צריכים להגיע לרשות ואנחנו בודקים אם יש פגיעה בתחרות או לא ובהתאם לזה מאשרים או מאשרים תנאים או לא מאשרים מיזוגים. יש גם אכיפה מינהלית של הטלת עיצומים על מונופולין. יש גם ייעוץ למשרדי ממשלה בתחום התחרות. לדוגמה, אם משרד התחבורה רוצה להוציא אשכולות קווי שירות למכרזים ויש מספר שחקנים בשוק, אנחנו מייעצים בתחום הזה ובכלל בכל תחום שהמדינה מוציאה למכרז, זיכיונות או דברים מהסוג הזה. זה פחות או יותר מסכם, חוץ מאכיפה פלילית כמו שהזכרת.

בעודפים עצמם, זה עבור שדרוג המחשוב והמערכות. כמה עלה לכם השדרוג? קודם דיברנו כאן על כמיליון שקלים עבור משרד התקשורת לייעול פניות הציבור. כאן אנחנו רואים שעשיתם את ה-ביג דאתה, מערכת ביג דאתה, ואני שואל כמה השקעתם בזה.

זה מורכב ממספר תוכנות.

עבור מה שאתם רוצים עכשיו.

כשני מיליון שקלים.

בור התכנית הזאת לבד. זה נותן לכם מענה גם עבור הסייבר?

לא. זה לא קשור לסייבר.

בפנייה עצמה אתם מביאים שינוי עבור ייעוץ ואבטחה וסייבר ותחזוקת מבנים. כלומר, זה בתקציב הזה, המידע והאבטחה. מידע על הסייבר.

נכון.

זה לא כולל 2 מיליון.

לא, לא כולל.

אבל זה מה שאתם רוצים בפנייה הזאת.

לא הבנתי את השאלה.

בפנייה הזאת יש לכם בעודפים יש גם על הסייבר. כמה הוא כולל מתוך ה-8 מיליון?

באזור המיליון שקלים.

וזה רק עבור העודפים? כלומר, התחייבויות לשנה הזאת. נכון?

נכון.

הגנת הצרכן. יש נציג?

נמצאת ב-זום.

למה את ב-זום?

אני ב-זום בגלל שהגעתי מהצפון. אני היום ביום חופש. לקחתי את הבת שלי לשדה התעופה וביקשתי להיות ב-זום.

בסדר. הבנו.

תודה רבה.

אנחנו מתנצלים שהבאנו אותך ביום כזה אבל גם אותנו הביאו לכאן בפגרה.

ראיתי כאן שיש לכם קמפיין להעלאת המודעות בקרב הקשישים ואוכלוסיות מוחלשות.

נכון.

מה זה האוכלוסיות המוחלשות ומה אתם עושים בקמפיין ובאיזו דרך?

באוכלוסיות מוחלשות מבחינתנו מדובר על קשישים, על עולים חדשים, על אוכלוסיות במצוקה כלכלית, גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי. אנחנו מעלים קמפיין למודעות של העוקץ. זאת אומרת, היזהרו מכל העוקצים. אנחנו רואים שכל החברות המעוולות האלו שמתלבשות על כל האוכלוסיות החלשות, הן בעצם עוקצים אותן בגלל החולשה שלהן. אני אתן לכם דוגמה. למשל הלוואות. אנשים במצוקה כלכלית, במיוחד כרגע אחרי הקורונה, צריכים הלוואות ומגיעות כל החברות המעוולות האלה ויושבות עליהם ועוקצים אותם. לוקחים מהם כספים ולא נותנים להם שום דבר.

את מדברת על מה שאנחנו מכירים כשמתקשרים ושואלים אם אתה רוצה לרכוש מוצר כלשהו.

גם.

איך אתם מגיעים למשל לקשישים? באיזו צורה ובאיזו דרך אתם מגיעים? אבל לפני כן תאמרי לי כמה בסך הכול מושקע בפרסום עבור כל האוכלוסיות.

אנחנו מקווים שייתנו לנו להשקיע הרבה יותר ממה שיש. אנחנו מתכוונים לתת בסביבות 2 מיליון שקלים. הקמפיין יהיה קמפיין ייעודי שננסה לאתר את האוכלוסיות הללו, כאשר אנחנו מדברים על הקשישים, על החרדים והערבים וכולי. אני מקווה שנצליח גם לשים יותר, מעבר למה שיש עכשיו.

2 מיליון שקלים זאת טיפה בים לעומת מה שאנחנו רואים במקרי העוקץ. אנחנו רואים שעוקץ הקשישים ממשיך וממשיך וכל פעם שומעים על משהו אחר. אתם אמורים לדעת איך מפרסמים ואיך מנגישים את המידע הזה לאותה אוכלוסייה, לאותם קשישים. אתם עושים את זה דרך הטלוויזיה והעיתונות? יש לך פילוח? אני רוצה גם לבקש לדעת איך אתם מגיעים לאנשים במגזר החרדי. אני נחשף לתקשורת גם במגזר החרדי ואף פעם לא ראיתי משהו שמדבר לאותם אנשים ואם הוא קשיש, על אחת כמה וכמה זה לא מגיע אליו. אני רוצה להבין איך אתם מגיעים לאותה אוכלוסייה.

אנחנו מתקשרים עם חברות שנותנות לנו את הפילוחים האלו. מדובר גם על התקשרות עם לפ"ם וגם עם גורם חיצוני ממנו אנחנו מבקשים לדעת איך אנחנו מגיעים לכל האוכלוסיות האלו. כאשר אתה מדבר על המגזר החרדי, גם שם כשאנחנו מבקשים מלפ"ם לפרסם, אנחנו שמים באחד מסדרי העדיפויות שלנו את המגזר החרדי. כמובן שלמגזר החרדי יש את הדרך שלו לפרסום. כאשר אתה מדבר על קשישים שהם לא במגזר החרדי, יש להם את הדרך שלהם. אנשים שהם דוברי השפה הרוסית, אנשים שהם דוברי השפה האמהרית. כן, אנחנו עושים את הפילוחים האלה. אנחנו לוקחים אנשים מומחים. אנחנו לא מומחים בתחום של איך לפרסם ואיך להגיע לאנשים האלה כי יש דרכים שונות להגיע לכל סוגי האוכלוסייה.

בנוסף לכך אני רוצה לומר שזה לא הדבר היחיד שיש לעשות כשנלחמים בעוקץ הקשישים. הרשות נלחמת בעוקץ הקשישים גם כשהיא עושה חקירות ומענישה את המעוולים הללו. אנחנו מפתחים לומדות. דרך אגב, אחד הדברים בעודפים שלנו זה פיתוח לומדות. הלומדות יהיו גם ייעודיות. אנחנו רוצים למנוע את זה לפני שמגיעים אליהם.

כשאת אומרת שאתם מגיעים לאלה שעוקצים, איזה שוט יש לכם כלפיהם?

עיצומים כספיים. גם עיצומים כספיים וגם כתבי אישום, תלוי לאן אנחנו מנתבים את התיק. מדובר כאן בעבירות כלכליות. צריך לראות בניהול הסיכונים שלהם מה יותר משתלם, אבל אלה גם עיצומים מאוד גבוהים ואנחנו מדברים על מיליוני שקלים. דרך אגב, יש עכשיו החלטה 450 ויש גם שינויי חקיקה.

אני רוצה לשאול לגבי משהו שאמרת. אמרת שאתם מתקשרים גם עם הלפ"ם וגם עם עוד גוף. הרבה כסף הולך מהמשרדים ללפ"ם. אמרת שאת מתקשרת עם עוד גוף לגבי אותו נושא ואני שואלת אם את מתקשרת עם שני גופים כי את לא מרוצה? כי את לא מקבלת הכול?

לא. אני אסביר לך. אני מתקשרת עם עוד גוף כיועץ חיצוני. לפ"ם היא זאת שהלכה למעשה אנחנו מוציאים איתה את הקמפיין.

אני מכירה את זה. אני רק שואלת למה את צריכה עוד גוף חיצוני אם את מקבלת את ה-100 אחוזים מהלפ"ם או שאת לא מקבלת את ה-100 אחוזים מהלפ"ם.

אני מקבלת, לא את ה-100 אחוזים אלא את ה-99 אחוזים אבל חשוב לנו מאוד להתקשר עם בן אדם שיודע ומבין את האוכלוסיות. את צריכה להבין שנכון שלפ"ם נותנת לנו את כל המסגרת אבל צריך בן אדם ספציפי שיודע איך אני מגיעה לכל אוכלוסייה ואוכלוסייה ומנטרת אותה בתקשורת.

אתם אחר כך עושים בדיקה שבאמת הגעתם אל האוכלוסייה? אם את מדברת על המגזר החרדי, אני לא בטוח שאתם מגיעים בדרך המוכרת, מה גם שבמיוחד במגזר החרדי הולכת עיתונות כתובה. אני לא רואה. אני עובר על העיתונות הכתובה ולצערי אני לא רואה אתכם שם עם כל האזהרות שלכם. במגזר החרדי יש הרבה עוקץ, הרבה נעקצים ויכול להיות שעם הסברה יותר טובה זה לא היה קורה. שאת אומרת לי 2 מיליון שקלים ומצד שני אתם מטילים עיצומים במיליוני שקלים ולפעמים זה מגיע כנראה - בסכום המצטבר - לעשרות מיליוני שקלים, אם לא יותר, והשאלה אם לא הגיע הזמן שתגידו שאתם מטילים קנסות, מקבלים כסף וניקח אותו עבור ההסברה. 2 מיליון שקלים זאת באמת בדיחה.

הערה. הכסף הזה לא נכנס לתקציב הרשות להגנת הצרכן.

אני אומר שהוא ייכנס. אני מסכים איתך. אני אומר שהוא צריך להיכנס.

עם זה אני לא יכולה להתווכח. לא אני הכתובת.

דרך אגב, יש עוד נושא שהוא לא קשור אליך אבל כן קשור אלינו. אני יושבת בחודשים האחרונים בהעברות תקציב וכמה גופים הציגו לנו שהם משלמים לגוף חיצוני כדי לראות איך אפשר להגיע לאנשים המוחלשים. זאת אומרת, מדינת ישראל, כל משרד וכל גוף בפני עצמו. האנשים המוחלשים הם אותם אנשים מוחלשים. למה צריך לשלם עשר פעמים? אני חושבת שאנחנו כאן - ובטח משרד האוצר – צריכים לראות איך עושים את זה פעם אחת ונותנים את השירות לכולם ולא שכל גוף מטפל לבד. תעודת הזהות של כל אלה שמוגדרים כאלה היא אותה תעודת זהות ולמה צריך לשלם עשר פעמים לעשר חברות? זה לא אצלך. זה אלינו.

לרשות התחרות. קראתי כתבה היום או אתמול על מוצרי מזון שמשווקים כאילו פעמיים, פעם אחת בשם חברה שהיא מוכרת ופעם שנייה בשם חברה שהיא פחות מוכרת כאשר הם מיוצרים באותו מפעל אבל יש פערים במחירים שלהם. מה זה האירוע הזה? מעבר לשירות שנתנו לנו לדעת מה לקנות, אבל יתכן שמייצרים את אותו מוצר אלא ששמים עטיפה אחרת של חברה אחרת ואז יש פער במחירים?

כמוך גם אני קראתי את הכתבה הזאת. אני לא יודעת. אני צריכה לבדוק את זה. אין לי תשובה כרגע.

זה משהו שחשוב לבדוק אם אנחנו משלמים על אותו מוצר עם אותו טעם אלא שמשנים את האריזה והמחיר הוא שונה. ראית בכתבה.

כן. קראתי את הכתבה.

פער במחיר זה משהו שכדאי לבדוק. לא נראה לי שזה תקין.

אני צריכה לבדוק את זה.

נשמח לקבל תשובה מה העלתה הבדיקה. אם תצטרכו בהמשך חקיקה בנושא כדי לא לגרום לדברים כאלה להתרחש, תפנו אלינו ואני מאמין שביחד נעשה מה שצריך לעשות. זאת תופעה שצריך להוריד אותה.

אני בהחלט אבדוק ואמסור את המידע.

לגבי רשות הטבע והגנים. הפנייה מדברת על פרויקטים שטרם הסתיימו. איזה פרויקטים וכמה זמן הם אמורים להימשך?

מנהל תחום תקציב, רשות הטבע והגנים. מדובר כאן בתכנית של הקורונה. 168 מיליון שקלים לשנים 2022 עד 2023, לפי תכנית מסודרת.

בתכנית של הקורונה מדובר על כך שייקחו את מורי הדרך וכחלק מהפיצוי שניתן להם הם יהיו מדריכים ברשות הטבע והגנים. הכסף הזה נוצל עד תומו?

לא. הפרויקטים האלה הם פרויקטים - - -

אתה אומר שלקחתם כסף מהקורונה. 168 מיליון שקלים. הימרתם מתקציב של קורונה ושמתם אותו לפיתוח האתרים. אגב, הפיתוח לא התחיל לפני הקורונה?

היו שתי קרנות ישנות שגם אותן הסבו ופרסו אותן מחדש, את היתרות שלהן, וגם את התקציב שהתקבל. היה תקציב בקרנות ישנות שלקחו את היתרות שלו ותקצבו אותן מחדש וגם את התקציב של קרן חבצלת שהתקבל.

מה זה קרן חבצלת?

שדרוגי חניוני לילה, מבואות כניסה, בעיקר פרויקטים של פיתוח שאורכים מספר שנים. הפרויקט שאתה דיברת עליו של משרד התיירות הוא פרויקט שהיה בשנה שעברה והוא מתקיים גם השנה. בשנה שעברה זה היה 3 מיליון שקלים והשנה אלה 10 מיליון שקלים, אם אני לא טועה. הוא לא תלוי אחד בשני.

בנושא הזה של מורי הדרך, נוצל התקציב עד תומו?

בשנת 2021, כן. בגלל שהפרויקט היה מוצלח, השנה הוא תוקצב סכום הרבה יותר גדול, ב-10 מיליון שקלים.

תודה. רשות הגז. לגבי בתי החולים, אם אפשר לשלוח לנו איזה בתי חולים כן אמורים להיכנס לתכנית של הגז הטבעי ואם נכנסו, בדגש על הפריפריה.

את הבקשה הזאת ביקשת גם בדיון הקודם. אני העברתי מכתב לגבי כל השאלות ששאלת בדיון הקודם. אם תרצה, אני אעביר שוב.

מינהל התכנון. לגבי הרשות להתחדשות עירונית.

מינהל התכנון והרשות, אלה שני גופים שונים.

סליחה. אני מדבר על הרשות להתחדשות עירונית. אנחנו יודעים שבתכנית אנחנו מדברים על תמ"א ועל פינוי בינוי. את התכנית הזאת האריכו. עד איזו שנה?

הפנייה לא נוגעת לענייני תמ"א ופינוי בינוי. התכניות הן שונות. פניית העודפים נוגעת רק לתפעול הרשות עצמה ולא המדיניות שהיא מייצרת.

כמה סך הכול כל התפעול?

סדר גודל של 5 מיליון שקלים.

הרשות גם מתעסקת בתכנון, בנוסף לתפעול עצמו. התקציב השנה הוא 102 מיליון כולל העודפים שנעביר עכשיו.

מבחינת התפעול שלהם, יש לכם איזושהי בקרה לדעת כמה זמן אורך מבחינת הבירוקרטיה? אנחנו רואים מה קורה בתמ"א 38.

<< אורח >

הרשות לא מתעסקת בפרויקטים של תמ"א 38. היא כן מבצעת איזשהו מעקב עבורנו. התהליך של תמ"א 38 הוא בהיתר בנייה דרך הרשות וזה משתנה בין רשות לרשות.

אין לכם שום פיקוח על זה?

זה לחלוטין תהליך עצמאי של הרשות. יש לנו מעקב על הזמנים.

תסביר לי מה התפקיד שלכם.

אני ממשרד האוצר. נמצאת כאן תקציבנית הרשות והיא תוכל להרחיב.

למה יש כסף לרשות? מה אתם עושים שם?

אנחנו בעצמנו מקדמים תכניות של פינוי בינוי, תכניות בנייניות בכל רחבי הארץ.

האמת? בלבלתם אותי. כשאני שואל על זה, אומרים לי שזה לא קשור.

לא. הוא אמר שהפנייה לא קשורה.

הוא אמר שהם לא נוגעים בזה.

אני אעשה סדר. הרשות היא סוג של רגולטור מטעם הממשלה שמומחה לענייני התחדשות עירונית. תהליכי תמ"א ופינוי בינוי בפועל – נשים רגע בצד שלרשות יש איזושהי פעילות בפועל שהיא עושה – מבוצעים על ידי השוק. אנחנו הרגולטור, הרשות להתחדשות עירונית היא הרגולטור לתחום הזה והממשלה וגם המחוקק חוקק הרבה חוקים בנושא הזה, וזה פועל בשוק. רשות מקומית מוציאה היתר בנייה לתמ"א 38 או גם לפינוי בינוי, היא מוציאה את זה ללא קשר לרשות להתחדשות עירונית. היכן נכנסת כאן הרשות להתחדשות עירונית? בשלושה אספקטים עיקריים. האחד, מדיניות ועל זה דיברנו. השני, תכנון, הרשות להתחדשות עירונית מוציאה קולות קוראים לרשויות מקומיות לתכנון של פרויקטים לפינוי בינוי, לא תמ"א אלא פינוי בינוי. השלישי, הרשות להתחדשות עירונית מפעילה גם נציגים במינהלות. זאת אומרת, יש מינהלות בתוך רשויות מקומיות שהן אמורות לסייע גם מצד הדיירים, גם הרשות המקומית וגם ליזם לבצע פרויקטים של פינוי-בינוי. לא תמ"א 38 אלא פינוי-בינוי.

למה אתם לא נוגעים בהם?

הדבר היחיד שיבוצע זה רק איזשהו מעקב כדי לדעת את המצב בשוק אבל אין התערבות כי זאת בעצם תכנית שכבר אושרה, תמ"א 38.

אנחנו בעצם עושים את התכנון. בפועל, אחר כך הוצאת ההיתרים – זה מול הרשות.

<< דובר >

מול הרשות, ודאי. מובן לי. אם אתם אומרים שתמ"א לא קשור אליכם, למה האוצר אומר שהוא ממשיך את התכנית או לא ממשיך אותה? אם לרשויות משתלם, שימשיכו.

לא. זאת המדיניות. כן יש פעילות וגם לרשות יש SAY בעניין.

בגלל שאתה מעורב במדיניות שזה הדבר הראשון שאמרת, בעצם אתה גם מעורב בעריכת בקרה, לבדוק עד כמה זה כדאי, מה התהליך של זה וזאת השאלה ששאלתי בהתחלה. אני אומר שכאשר אתה כרגולטור, כבקר, כפיקוח, ככל, האם בבקרה שלכם אתם בודקים מדי פעם כמה זמן לוקח מאז הוא החתים את הדיירים גם על פינוי-בינוי וגם על תמ"א?

יש לנו חברת בקרה שאוספת נתונים עבור כל הפרויקטים ברחבי הארץ. היא עושה את הבקרה על הוצאת ההיתרים.

אם יש בעיה בעיר, יש בעיה בבניין מסוים שלקחו אותו לתמ"א או לפינוי-בינוי. לעמוד מול הקבלן זאת לא חכמה כי לקבלן יש את האינטרס שלו. אני אתן לך דוגמה. אתמול בערב הגיעה אלי פנייה של אדם בן 84. נכה צה"ל, בן 84, מרותק לכיסא גלגלים, כרגע הוא גר בקומת קרקע. החתימו על פינוי-בינוי למרות שזה כבר לא משנה אם זה תמ"א 38 או פינוי-בינוי כי הוא לא יכול לחיות בדירה עם כל הרעש מסביב ועם זה שיצטרכו להיכנס לדירה שלו ולעשות את השיפוץ החיצוני. אתמול בשעה 10:00 בלילה הגיעה הפנייה אלי. הוא פנה אליהם ואמר להם שהוא מבקש לתת לו דירה בשכירות. אמרו לו שאין בעיה, בדקנו, לא מגיע לך אבל לפנים משורת הדין ניתן לך 3,000 שקלים לשכירות. מישהו יודע מה זאת שכירות בעיר אשדוד, דירת קרקע, אדם נכה שיש לו גם עוזרת בבית? אלה גרושים. אני שואל למי פונה אדם כזה.

דיברנו על זה בפעם הקודמת ואמרנו שיש לנו ממונה על פניות דיירים ויש לנו אתר בו אפשר לפתוח פניות. יש מספר טלפון אליו אפשר להתקשר, לפתוח פנייה וכל מקרה נבדק לגופו.

אז כן יש לכם מעורבות.

כן.

יפה. אם יש לכם את המעורבות הספציפית הזאת, השאלה שלי היא האם אתם לא עושים בקרה על משך הזמן שאורך פרויקט כזה גדול. לפעמים הוא אורך 5, 6, 7 שנים. האם אי אפשר לקצר את הבירוקרטיה, במיוחד כאשר הדיור שלנו במדינת ישראל לוקה בחסר? אין לנו דירות לא רק לזוגות צעירים אלא גם לזוגות שכבר נשואים עם ילדים. אין דיור בר השגה והשאלה אם אתם לא עושים משהו כדי לצמצם את הבירוקרטיה.

אני אדגיש שבדיוק בנושא הזה של משך הזמן עברה בחוק ההסדרים האחרון רפורמה מאוד גדולה לעניין התחדשות עירונית. זה היה בוועדת הפנים. הרפורמה נגעה לכל שלבי יצירת הדירה בתהליך הפינוי-בינוי ובעצם באה לקצר בירוקרטיה ולקצר שלבים וגם ליצור את הוודאות ליזם ולדיירים לאורך כל התקופה. שוב, זה פחות רלוונטי לפנייה הזאת.

בסדר. ברגע שנתת לנו את האפשרות להבין מה זה, אוטומטית יש לנו גם כמה שאלות בנושא.

יש את הסיפור של היחידה לשילוב. היחידה היא של הרשות לפיתוח התיישבות או היא יחידה בפני עצמה?

היחידה לשילוב היא תחת משרד הרווחה.

אני אשמח לדעת מה תפקידכם כי מהפנייה עצמה לא הכרתי את היחידה הזאת.

האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית.

במשרד הרווחה.

כרגע במשרד הרווחה.

מה זה כרגע? אתם עוברים?

אנחנו יחידה נודדת. האגף הוקם במשרד החקלאות, עבר לכלכלה, היום אנחנו ברווחה, בית טוב.

אגב, סתם לדעת. הפנייה הזאת היא יצור כלאיים בין כל המשרדים.

כי אלה רשויות פיקוח. אספו את כל רשויות הפיקוח ושמו בפנייה אחת.

כל אחת במשרד אחר.

אבל זה אותו סעיף תקציבי, נכון?

זה סעיף 54 שכולל את כל רשויות הפיקוח. יש לזה רציונל. בכוונה הן מופרדות מהמשרדים הקשורים אליהן כדי שתהיה להן עצמאות. לצורך העניין, רשות החשמל מופרדת בכוונה ממשרד האנרגיה כדי שתהיה לה עצמאות והיא לא תהי תלויה בו.

בוא לא נדבר על רשות החשמל ולא נפתח כאן את הדיון.

מה היחידה שלך עושה?

היחידה שלנו עצמאית על תכלול הפעילות הממשלתית בנגב, בעיקר תכנית החומש הגדולה שעברה לא מזמן. עברה החלטת חומש של 5 מיליארד שקלים. אנחנו מתאמים את כל המשרדים לביצוע של ההחלטות האלה והחלטות קודמות, וגם נושאים שהם מחוץ לתכנית החומש. זה עיקר הפעילות. לסבר את האוזן, בינוי חינוך, אלפי כיתות לימוד שחסרות, יש יחידה במשרד החינוך שעושה את זה אבל אנחנו רוצים לעקוב שהם באמת מבצעים את 1,000 הכיתות שנתנו להם לעשות וגם לראות שזה מתואם עם התשתיות.

מה באמת קצב ההתקדמות?

ההחלטה עברה לפני שלושה חודשים. בסוף החודש כל המשרדים יציגו לנו את התכניות שלהם, נאשר אותן ואז נבוא לכאן שוב. כל אחד מהמשרדים יבוא לכאן שוב כדי לבקש כדי שאת 5 מיליארד השקלים נתחיל לראות יוצאים.

אנחנו נשמח לראות את התכנית. אתם הגוף המתכלל. אנחנו נשמח לראות איזושהי התייחסות מתכללת לכל הנושא הזה שקשור בשילוב בדואים. אתם מקבלים תכניות מהמשרדים?

כן.

תעבירו אותן אלינו כמסמך מתכלל.

אגב, יש גם החלטת ממשלה בנושא הזה משנת 2017.

חבר הכנסת גפני, ברוך הבא. התגעגענו.

הדדי.

הוא לפחות לא רוצה בחירות.

אף אחד לא רוצה בחירות.

גם אנחנו לא רוצים בחירות.

אתם לא רוצים בחירות? זה לא מה שאומרים ראשי הפלגות שלכם אבל בואו נתקדם. אני שמח שיש לכם דעה עצמאית.

שאלה. התכניות, כיתות וכל מה שאתם מפקחים עליו, זה רק ביישובים מוכרים או שגם ביישובים לא מוכרים?

רוב הפעילות קורית מן הסתם ביישובים המוכרים. חלק מהמענה ניתן גם לתושבים שלא נמצאים שם.

כשבונים כיתות לימוד בונים גם ביישובים לא מוכרים?

כן. לא בתי ספר, בדרך כלל לא במבני קבע ביישובים הלא מוכרים, אבל על פי החלטת בית המשפט יש שירותי חינוך שניתנים בפזורה, מה שנקרא מרכזי שירותים. בעצם בית ספר שנבנה במקום לא מוסדר אבל במרחקים מסוימים שנקבעו נקבע שכן יוקם שם בית ספר. אני אתן לך דוגמה להקמת מבנה. מתוך אותו בית ספר, מרכז שירותים, יכולים לתת עוד שירותים.

בתכנית החומש יש גם תכניות לבנות ביישובים לא מוכרים?

מרכזי שירותים.

מה הם מרכזי השירותים?

מרכז שירותים הוא בית הספר שסביבו יש עוד שירותים שניתנים. הכוונה היא שיש שם בריאות, רווחה, כמובן מים וחשמל וכל מה שמסביב לזה. הכוונה להרחיב את זה בחומש כך שתהיה שם גם פעילות מתנ"ס.

הופכים את הזמני לקבוע.

לא. זה מרכז שירותים. הבתים מסביב לא מקבלים את כל שאר השירותים אבל בית הספר ומה שמסביבו, כן מקבלים. אמרת שהופכים את הזמני לקבוע. במקומות שאתה יודע שבטווח הזמן הקרוב ממילא אין פתרון הסדרה. לרשות ההסדרה אין פתרון לכל אדם אבל במקומות שאתה יודע שב-10-5 שנים יש תכניות, אנחנו יודעים שהפזורה לצורך העניין מתכנסת לאחרונה והמקבץ הזה ייכנס והיישוב מיועד לרהט. אז במקבץ הזה לא יוקם מרכז שירותים. במקומות שמיועדים לעבור, לא מקימים שם תשתיות אבל בין ערד למה שנקרא תל ערד, יש מקום שכרגע אין לו ייעוד וב-10 השנים הקרובות לא יהיה שם ולכן כרגע פועל שם מרכז שירותים.

אני מבין שמקימים שם מרכזים כדי לתת שירות אבל מצד שני, אם אתה מקים את המרכז, איזה אינטרס יש לו לעבור ליישוב קבע שם כן יש שירותים?

אני אסייג ואומר שפעילות ההסדרה עצמה, מה שנקרא רשות ההסדרה, היא משהו קצת יותר מורכב. זאת אומרת, מפת האינטרסים של התושב הספציפי, של המשפחה ושל השבט, היא מאוד מורכבת. הרבה פעמים אומרים לנו – אתמול הייתי בדיון בו זה עלה – שעכשיו למשל נתחיל לפנות אשפה בחלק מהמקומות. למשל בני שמעון, מועצה אזורית מהסביבה, רוצה להתחיל לפנות אשפה בשטחים שלה. עלתה השאלה מרשות הבדואים שאם נתחיל לפנות אשפה, מה יקרה, האם זה פוגע בנושא ההסדרה? העמדה של רשות הבדואים היא שזה לא פוגע, שהסיפור כאן הוא הרבה משאים ומתנים שנעשים ברמה הפרטנית וכן תפנה אשפה או לא תפנה אשפה, זה לא מה שימנע.

כל הדברים כמו בריאות וחינוך, יישוב שהוא מוסדר ובו יש את כל השירותים האלה והוא גר במקום שאף אחד לא מכיר במקום הזה, הוא ירצה לעבור למקום בו יש לו את כל השירותים. אם נתחיל עכשיו לשים את כל השירותים טיפין טיפין, לא יהיה לו שום אינטרס ושום רצון לעבור למקום חדש.

אם אפשר להתייחס כי זאת לא סוגיה של מדיניות שאנחנו כממשלה או כרשות הבדואים עוסקת בה. יש פסיקות בג"ץ שאומרות שלא קושרים בין חובת החינוך לבין המקום בו אנשים גרים ולכן המדינה מחויבת לספק שירותי חינוך ללא קשר לתמריצים.

המדינה מחויבת גם בשירותי פינוי אשפה?

לא.

אפשר לבדוק את זה. ספציפית לגבי חינוך יש פסיקות בג"ץ.

זה דיון הרבה יותר עמוק ומשמעותי.

לגבי הפנייה, העודפים שנוצרו בגין הפנייה הזאת, יש את פרויקט כוכבי המדבר. זה משהו שמתבצע עם הצעירים בדרך כלל אחר הצהריים. נכון? זה לא אתם מפעילים אותו אלא מפעיל אותו משרד אחר.

פרויקט כוכבי המדבר התחיל הרבה דברים ויש כאן שיתוף פעולה ממשלתי רחב. בנושא הזה אנחנו בעצם תומכים בהקמה של קמפוס.

איפה אמור להיות הקמפוס?

ליד מועצה מקומית בני שמעון.

לפני 10 ימים הונחה אבן פינה.

בין מועצה מקומית בני שמעון לרהט, יש שם שטח שבני שמעון נתנה לשם כך.

אתם בונים את כל הקמפוס שם? המדינה בונה את כולו?

זה מיזם משותף. חצי המדינה.

הכסף הזה הולך רק לבינוי או רק לפעילות.

בעיקר לבינוי. יש איזו פעילות קטנה שאנחנו מממנים אבל בעיקר זה לבינוי. משרד החינוך מתקצב את התקצוב הרגיל שלו.

התייעצות.

יוצאים להתייעצות. חוזרים להצביע בשעה 13:22.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:17 ונתחדשה בשעה 13:22.)

אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 54-002, רשויות הפיקוח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

פנייה מספר 43-001, מיפוי ישראל.

אגף התקציבים. אני גם אומר שהגיע הנציג של המשרד לשירותי דת בקשר לפניית המשרד.

כבר אין קורונה? זה זלזול בוועדה, גם התשובה שלך. התשובה. עזוב את זה שלא הגעת. התשובה שלך היא זלזול.

פנייה להעברת עודפים על סך 25 מיליון ו-930 אלפי שקלים למרכז למיפוי ישראל, סעיף 43. יש כאן שתי תכניות: תכנית אחת, 43-02-01 – שכר ותפעול – 6 מיליון ו-18 אלפי שקלים, ותכנית 43-03-01 שנייה – 19 מיליון ו-912 אלפי שקלים.

מה תקציבו של כל המרכז? תן לי קצת רקע.

המרכז למיפוי ישראל, בחוק התקציב של 2022 עומד על 110 מיליון ו-105 אלפי שקלים.

כמה עובדים נמצאים בו?

219.5 משרות.

אתה לא חייב לענות עכשיו אבל סתם מעניין אותי לדעת. מבחינת העובדים, מתוך ה-219, כמה אנשים הם עם מוגבלויות, ערבים, חרדים, עולים? נשמח לקבל את המידע הזה.

ירמי נמצא כאן ויוכל להעביר את המידע הזה לאחר מכן.

סמנכ"ל תכנון. אני אעבר לכם את המיפוי. רק לציין שאנחנו במקום הראשון בגיוון תעסוקתי. קיבלנו את זה מנציבות שירות המדינה.

לכן אני רוצה להרים אתכם גבוה.

מה זה גיוון תעסוקתי?

לא. חבר הכנסת גפני, אתה יודע בדיוק מה זה גיוון תעסוקתי.

מה זה גיוון תעסוקתי?

זה גיוון תעסוקתי.

יש אוכלוסיות גיוון. העדה האתיופית, נוצרים, חרדים, ערבים.

כל האוכלוסיות.

כן.

ינון צודק. חשוב שזה יהיה.

התייעצות.

התייעצות. חוזרים להצבעה בשעה 13:32.

רגע.

יש לך עוד שאלות?

בטח. למה יש עודפים בנושא של שכר במיפוי ישראל? הרי אלה דברים ברורים.

העודפים הם לא בנושא של שכר.

רוב העודפים הם בתפעול. אלה התחייבויות.

אבל זה שכר.

הסעיף הוא שכר ותפעול. העודפים נוצרו בגין התפעול.

אז תן לו להגיד.

הוא אמר את זה.

העודפים נוצרו בתקנת התפעול.

אפשר לצאת להתייעצות סיעתית?

עוד דקה. על מה העודפים?

העודפים בהתחייבויות התפעול של המשרד, בעיקר הניהול השוטף של המטה, בין אם זאת ארנונה לשנה קדימה, ניקיון ואבטחה.

הבנתי. זאת תשובה טובה. אדוני היושב ראש, זאת תשובה טובה.

יוצאים להתייעצות. חוזרים בשעה 13:33.

מה 13:33?

התייעצות סיעתית, חמש דקות. גם על זה נתווכח?

רוצים להתפלל מנחה. נחזור בשעה 13:40.

טוב בסדר, חוזרים ב־13:40.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:28 ונתחדשה בשעה 13:43.)

לאחר התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 43-001, מרכז למיפוי ישראל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

נשנה קצת את הסדר כי יואב צריך לעזוב. פנייה מספר 23 ו-24, משרד ראש הממשלה.

פנייה מספר 23 עד 24. הפנייה נועדה להוסיף 28 מיליון שקלים לקרן למורשת הכותל. מדובר בתוספת שנדרשת לאור גידול במספר המבקרים בכותל בשנת 2022 והצפי להמשך הגידול בהמשך השנה.

מה זה גידול במספר המבקרים בכותל? אתה יכול לפרט מה זה?

מבחינת מספר האנשים. התקציבן של משרד ראש הממשלה, אורעם שיימס, יוכל לפרט יותר.

מה זה גידול? היו 1,000 ועכשיו יש 1,002?

את המספרים המדויקים אני אשמח שיאמר נציג אגף התקציבים של משרד ראש הממשלה.

הוא כאן?

קודם הוא היה כאן.

אולי הוא עדיין מתפלל מנחה. בכל מקרה, צריך לזכור שכאשר הוגש והוכן התקציב, זה היה ביולי 2021, היינו באמצע הגל הרביעי של הקורונה, מספר המבקרים באופן כללי בארץ וגם בכותל היה נמוך ולא היה צפי להתאוששות רבתי מהקורונה. לכן התקציב שיקף מספר מסוים חזוי של מבקרים. כעת, משנודע שהמספרים גדלו ויש צפי להמשך גידול, אנחנו מביאים בקשה לתוספת של 28 מיליון שקלים לקרן למורשת הכותל.

והתכנית השנייה?

בתכנית השנייה למעשה לא מדובר בתוספת. זאת טעות שצוינה כאן בדברי ההסבר אבל אני ארחיב. למעשה 15 מיליון שקלים מתוך ה-28 מיליון שקלים מגיעים מהתכנית של מערך הדיגיטל הלאומי לאור דחיות בפעילות של המערך הדיגיטלי.

מה זה 15 מתוך ה-28? אתם מבקשים 15 למערך הדיגיטל הלאומי.

לא. בדרך כלל אנחנו מקפידים לציין את השימושים ולכן זה מבלבל אתכם. מדובר אך ורק ב-28 מיליון שקלים לקרן למורשת הכותל ולכן אם תסתכל בתכנית 04-52-15, זה מינוס 15 מיליון שקלים. למעשה זה לא שימוש שהפנייה נועדה לתקצב.

ה-28 מיליון מיועדים גם למערך הדיגיטל הלאומי?

לא. ה-28 מיליון שקלים, זה השימוש היחיד שהפנייה נועדה לתקצב והוא עבור הקרן למורשת הכותל בלבד.

מה זה מינוס 15?

15 מיליון, זה חלק מהתקציב שנועד לממן את ה-28 מיליון. בדרך כלל זה לא משהו שמפורט ולכן זה מבלבל.

עם כל הכבוד לא מביאים פנייה כזאת לוועדת הכספים. אני עכשיו צריך זמן כדי לקרוא את מה שאתם אומרים או כדי להבין את מה שאתם אומרים.

אני אשמח להסביר את הכול.

תסביר. מה זה ירידה של 15 מיליון שקלים במערך הדיגיטל הלאומי. אני חשבתי שמוסיפים.

אנחנו לא מוסיפים.

מערך הדיגיטל הלאומי, אתם הולכים להוריד 15 מיליון שקלים ואתם מביאים פנייה כאילו מוסיפים את ה-15 מיליון האלה.

לא. כתוב שמורידים.

אבל זה מה שכתוב בפנייה.

מינוס 15.

זה 13.

אנחנו מתנצלים על צורת ההצגה שהיא לא ברורה ולוקחים את זה לתשומת לבנו. להבא אנחנו נקפיד לעשות עוד וידוא כדי שהדברים לא יישנו.

סעיף 2, תכנית 04-52-15, מערך הדיגיטל הלאומי, 15 אלפי שקלים.

מינוס.

איפה כתוב מינוס? בגלל שיש כאן את הקו הזה?

קו זה מינוס.

לכן אני מחדד.

תיאור התכנית. התכנית כוללת את תקציב התפעול, הפרויקטים והשכר של מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה שהוקם לפי החלטת הממשלה וכולי.

חבר הכנסת גפני, תקרא עד הסוף. מטרת השינוי התקציבי, התאמת תקציב בהתאם לקצב ביצוע בפועל. תסתכל, בסף הבא יש טבלה.

אני ראיתי.

בטבלה כתוב בצורה מאוד מאוד ברורה מינוס 15. אני מסכים שההצגה לא ברורה ואני מבקש להבא להקפיד על ההצגה. תסבירו לי למה אתם מקצצים 15 מיליון שקלים ממערך הדיגיטל הלאומי.

למעשה מלכתחילה הפנייה נועדה רק לשימוש נוסף. מכיוון שיש שימוש נוסף שמצריך עוד 22 מיליון, ביצענו בדיקה וראינו שבתכנית 04-52-15 יש יכולת להסיט 15 מיליון שקלים מכיוון שהפרויקטים שם לא מתבצעים בקצב שתוכנן לפני שנה. הם לא בוטלו, הם לא נדחו, לא מדובר בפעולה אקטיבית של הממשלה אלא זיהינו שיש אפשרות לבצע את השינוי התקציבי הזה ולכן זה השינוי שאנחנו מציעים לעשות כדי לממן את התוספת התקציבית עבור הקרן למורשת הכותל.

אדוני היושב ראש, נשגב מבינתי העניין הזה. אנחנו נמצאים במאבק. הנושא של הדיגיטל הוא נושא וכאן לא עושים את כל הפעולות שצריך לעשות. אפילו יש כסף מיותר שאפשר להוריד ממנו. נראה לי שמשהו כאן לא לעניין. הרי צריך יותר כסף.

העניין הוא לבצע ולא לתקצב. אם יש כאן תקצוב יתר, זה מאוד חכם להעביר את הכסף למקום אחר. מעבירים את זה לטיפול במורשת הכותל.

המשמעות היא שהביצוע לוקה בחסר. הם אומרים שעד כדי כך הוא לוקה בחסר שאפשר להוריד מהתקציב הזה. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בעידן שבו צריך להוסיף כסף, צריך להתמודד עם הדבר הזה ולא משהו שאני לא רוצה להשתמש במילים לא יפות אבל זה לא יפה.

תגיד לי בבקשה, אני רואה שהכסף נלקח ממשרד החינוך.

כן.

מאיפה ממשרד החינוך?

מהתכנית שמיועדת לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים.

למה?

מדובר בתקציב שעומד לרשות בתי ספר עבור תכניות מגוונות, הרבה תכניות, ולרוב הניצול הוא לא מאה אחוזים. זו בעיה שאנחנו מכירים ומנסים לטפל בה. מכיוון ששנת תשפ"ב כמעט נגמרה במונחי תקציב, אנחנו מזהים שיש כאן יכולת לבצע העברה של 13 מיליון שקלים בלי לפגוע בבתי ספר.

זה לא פוגע בתכניות של בתי הספר? לא נראה שיש שם חוסר?

בתי הספר לא ייפגעו מהמהלך הזה. חד משמעית לא ייפגעו. המהלך הזה לא יפגע בבתי הספר.

בתכנית 04-51-10, כמה סך הכול מתוקצב? בכמה מתוקצבת התכנית הזאת בסך הכללי?

כרגע יש שם 25 מיליון שקלים ואנחנו מציעים להוסיף עוד 28 מיליון שקלים.

ומוסיפים עוד 28 מיליון שקלים. כל זה ילך כתקציב למורשת הכותל?

כן.

התייעצות.

אני חיכיתי לכם כמעט 5 דקות.

בסדר. תמשיך הלאה.

מי בעד הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפניות אושרו.

תוך כדי הבעת מחאה על חוסר ההתנהלות בנושא של הדיגיטל אבל אני לא רוצה להצביע נגד.

בדרך כלל הרב גפני לא מעיר על הדיגיטל ואם הפעם הוא העיר על הדיגיטל, זה משהו.

זה כל הסייבר. הממשלה לא מתפקדת.

אנחנו חוזרים להודעת עודפים מספר 51-001, דיור ממשלתי.

אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 172 אלף ו-357 אלפי שקלים בסעיף הדיור הממשלתי.

פעילות הדיור הממשלתי מאופיינת בפרויקטי בינוי ארוכי טווח שההוצאה בגינם חוצה שנות תקציב בשל הצורך בהליכי תכנון, רישוי ובינוי.

יפה. כמה כסף הולך לבתי הדין הרבניים?

תן לו להקריא עד הסוף.

בתכנית 51-07-01, בינוי במשרדי ממשלה – 99 אלף ו-137 אלפי שקלים. בתכנית 51-07-02 – בינוי בתי משפט – 19 אלף ו-836 אלפי שקלים. בתכנית 52-08-01 – גביית תשלומי שכר דירה – 53 אלף ו-384 אלפי שקלים.

לגבי בתי המשפט. אתה מהדיור הממשלתי?

לא. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. נמצא לידי ספי אלטלט שהוא מהדיור הממשלתי.

מישהו מכם יכול לענות לי. גם בתי הדין הרבניים סובלים ממצוקת דיור ואני רוצה לדעת, במקביל לבינוי בתי המשפט שאתם מבקשים בפנייה הזאת, כמה בינוי יש בבתי הדין הרבניים.

שלום. רפרנט תקציב, הדיור הממשלתי. חלקם של העודפים המחויבים מול בתי הדין הרבניים בביצוע, השנה בהקמת בית דין חדש בנתניה, שיפוץ בית הדין בצפת.

אני מתחיל להתבלבל כי כל הזמן אתם חוזרים על אותה תשובה.

בנתניה זה בינוי של קריה ממשלתית חדשה.

קריה ממשלתית?

כן. חלק מזה זה בית דין חדש בנתניה.

רגע. זה לא היה בפעם הקודמת. עכשיו אתם אומרים משהו חדש. בונים קריה ממשלתית בנתניה. בתוך הקריה הממשלתית הזאת יהיה גם בית דין רבני? מי החליט על זה? ואם נבוא אחר כך ונשאל למה אין בית דין רבני, מה יגידו?

כחלק מהבינוי של קריה ממשלתית בנתניה, עתיד להיות בית דין חדש. כרגע זה בהליך בינוי. הצפי לסיום הוא עוד 4 שנים.

מה זה הליך בינוי? התכנון הסתיים? יש אישורי בנייה?

קיבלנו את היתרי הבנייה. הפרויקט בביצוע.

ינון, אין לך מה לדאוג. זה לא בתי הדין. זאת קריה ממשלתית ושם בסוף יהיו אישורים אבל לא יבנו בית דין.

שם עתיד להיות בית הדין הרבני בנתניה. בנוסף בוצע שיפוץ נרחב בצפת. ביפו בוצע שיפוץ ושימור מקיף של המבנה. בירושלים כרגע ביצענו קידום תב"עות והיתרי בנייה מול עיריית ירושלים לטובת דיור חדש להנהלה בירושלים ותשלום עבור מנהלי הפרויקטים וביצוע פרוגרמות לבדיקות מבנה לטובת הרחבת המבנה בבית הדין האזורי בגרון.

מתי יתחיל הפרויקט בירושלים ועד מתי הוא יימשך? מתי הסיום?

הצפי לסיום ומעבר להנהלת בית הדין, המטה במגדלי טופז, הצפי לסיום הביצוע כשלוש וחצי שנים לאחר קבלת היתרים.

מתי יקבלו את ההיתרים?

זה תלוי בעיריית ירושלים.

ואם יקבלו את ההיתרים בעוד שלוש שנים?

מה הצפי?

זה תלוי בעירייה. יש פעמים שקיבלנו אחרי שנה, שנה וחצי.

כמה זמן זה כבר נמצא בהליך?

כחצי שנה.

אם כן, זאת רק ההתחלה.

אין עוד בעיות בבתי הדין בארץ?

באשדוד.

אין בעיה בחיפה?

בפעם שעברה שאלתי ולא קיבלתי תשובה.

היכן שבניתם בתי משפט חדשים, לפעמים את המבנה הישן אתם מעבירים לבית הדין הרבני. הרבה שנים אתם לא מביאים פנייה על בתי הדין הרבניים. תמיד יש לכם הסברים אבל לבתי המשפט אתם כן מביאים פניות. למה זה כך? זאת טעות שלי?

אני אענה קודם על השאלה הזאת ולאחר מכן על השאלה לגבי אשדוד. הדיור הממשלתי נכון לבצע בינוי חדש ולמצוא פתרון דיור, בין אם שיפוץ רחב או דיור חדש, בהתאם למסגרת הצרכים, למוגבלויות התקציביות ולאישורים סטטוטוריים מהעיריות.

באשר לאשדוד. אכן לפני מספר שנים הושג הסכם – אני לא סגור על כמה שנים אבל היה הסכם מול היזם – ונעשה כבר תחילת ביצוע. לאחר מכן בית הדין הרבני ביקש תוספות שהיזם סירב לבצע אותן. כתוצאה מכך הפרויקט הוקפא ועכשיו הנושא בדיונים משפטיים. בנוסף מצאנו פתרון דיור וכרגע הם נמצאים בשכירות במרכז העיר.

אני מכיר את הסיפור של אשדוד ואני שואל אותך שאלה. אתה אומר שבתי הדין ביקשו תוספת שהיזם לא יכול היה לתת ולכן הולכים לבתי המשפט. אני לא יודע מי הלך לבית המשפט, אם זה בית הדין או היזם. זה פחות מעניין אותי הוויכוח ביניהם. למה הציבור שמגיע לבית הדין צריך לסבול בגלל הוויכוח בין בית הדין ליזם? היה צריך למצוא קודם כל את הפתרון. אתה אומר שיש איזשהו פתרון.

לגבי הפתרון, באמת מצאנו פתרון שכירות.

מתי יעברו לשם?

כרגע יש צוות משולב של הדיור ובתי הדין הרבניים מול בתי המשפט.

כרגע זה סגור? יש שם פתרון?

לא. כרגע זה פלונטר משפטי ובמקביל אנחנו מוצאים פתרון דיור.

אני מדבר על פתרון דיור.

כרגע זה בשכירות. אין פתרון שנראה באופק. אנחנו מנסים לגבש.

ינון, איפה זה?

באשדוד. מקום פחות נגיש. יש שם בעיות חניה.

קריית הממשלה החדשה בעפולה, אני מבין שמחכים שם ליציאה למכרז. מתי זה אמור לקרות?

אנחנו כרגע מבצעים את שלב התכנון. אנחנו תלויים בתקציב.

מתי מסתיים התכנון?

התהליך של התכנון עכשיו רק בראשיתו. קריית הממשלה בעפולה היא רק בהתחלה. עוד לא התחיל תהליך של ביצוע. כרגע זה רק בשלב התכנון.

מתי אמור להסתיים שלב התכנון?

אני לא יודע.

מי יודע?

נצטרך לבדוק מול מנהל הפרויקט.

סדר גודל של בין שבע לשמונה שנים. ארבע שנים קריית ממשלה בנתניה פלוס שלוש שנים של תכנון. אתה נכנס לאירוע של שמונה שנים. זה לשאלת אדוני היושב ראש.

חבל שאופיר לא כאן כי בעקבות ההזמנה שלו ביקרתי אתמול בעפולה. היה סיור מאוד משמעותי ואחד הדברים שראינו זה את בית המשפט בעפולה שנראה כמו צריף. דיבר ראש העיר על כך שיש כבר שטח ואפשר לבנות שם קריית ממשלה ויש תכנון ורצון אבל הדברים תקועים.

אני מבקש לקבל תשובה ממוסמכת.

אז מה חבל, שלא הודעת לאופיר שאתה עושה אתמול סיור?

למה לא הודעתי? בטח הודעתי.

כל נושא הדיור הממשלתי, הרי יש החלטת ממשלה מלפני כמה שנים, אולי מלפני 10 שנים, אולי פחות ואולי יותר, שכל משרדי הממשלה אמורים לעלות לירושלים. אנחנו יודעים שלא כולם עלו לירושלים. אנחנו יודעים שחלק עדיין נמצא מחוץ לירושלים. כמה משרדים נמצאים כרגע מחוץ לירושלים? מה צפי העברתם לירושלים? בנובמבר 2021 הממשלה הטילה סנקציות על אותן יחידות ממשלתיות שלא עברו לירושלים בגלל שאין תקציב לשיפוצים וריהוט וכולי.

האירוע הזה מובל על ידי מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת. אני חושב שהם יוכלו לתת לך את הנתונים המדויקים ולא ספי.

זה לא הדיור הממשלתי?

לא. לא הדיור הממשלתי מוביל את האירוע. מי שמוביל את האירוע זה משרד ירושלים ומורשת.

הדיור הממשלתי לצורך העניין הוא גוף שמבצע. הוא גוף ביצועי אחרי קבלת ההחלטות.

מה התשובה ליושב ראש לגבי בית המשפט בעפולה?

ישלחו לו תשובה בכתב.

אנחנו נקבל את התשובה בכתב בצורה מסודרת.

הם לא חשבו שאתה תשאל אותם את השאלה הזאת?

ולדימיר לא כאן אבל היה מתאים לו להגיד שאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים ולא שיניתי את זה וזה נכון. עבר נחל מתחת לבית הדין הרבני בחיפה. בית הדין הרבני הוא לא איזה מקום שבאים אליו אנשים דתיים וזהו. לבית הדין הרבני מגיעות כל האוכלוסיות שיש במדינת ישראל שעל פי החוק הם צריכים להגיע אליו.

חלקם בעל כורחם.

חלקם בעל כורחם. נכון, אבל מגיעים לשם. הם נתקלים באיזשהו נושא דתי ומגיעים לאיזשהו מקום שלא ראוי להיות בו.

אין לנו ויכוח. אתה צודק. השירות שהמדינה צריכה לתת צריך להיות ברמה נאותה.

אני קיימתי על כך כמה דיונים ודנו רק בעניין הזה, לא כשהייתה העברה, כי ראיתי את זה כל הזמן בהעברות. אמרו שצריך להעביר את בית הדין הרבני למשרד המשפטים ואז יהיה בינוי שווה לכולם. זה אחד הנושאים שניסו לשכנע אותנו. המציאות לא השתנתה. ההתנהלות הזאת של משרד האוצר כלפי המציאות, זאת בושה וחרפה. משרד הדתות לא מהווה גורם בעניין הזה. אם משרד הדתות כאן בוועדה יעז להגיד מילה אחת על הנושא של הבינוי, הם יתחילו לקצץ לו בכל מיני דברים אחרים. אנשים במשרד הדתות פחדו להעלות את הנושא הזה. אם ולדימיר היה כאן, הוא היה אומר לי שעם כל הכבוד לי, אני הייתי יושב ראש ועדת הכספים וזה לא השתנה. זה נכון. זה לא הדבר היחיד שלא השתנה ולכן צריך להחליף שוב את הממשלה.

בתכנית 51-07-01 כתוב שכל נושא הקמת משרדי ממשלה שונים וביניהם משרד המשפטים במה שנקרא נראות, כפי שנאמר כאן על ידי גפני, האם יש תכנית כוללת שמראה לנו את המצב בכללותו, לבוא ולהציג מה המצב בכל משרדי הממשלה, מה התכנית השנתית והרב שנתית.

את מדברת על הבינוי?

אני מדברת על הבינוי, כן. לפני שבוע הייתה כתבה ברדיו בה אזרחים אמרו שהם מחכים שעות - אני לא אנקוב בשמות משרדי הממשלה – ואפילו אין שירותים ואם יש, הם שבורים. עלה נציג אגף הבינוי ואמר שהם צודקים אבל יש עוד שניים שבורים. אין דבר כזה לחכות אלא צריך לתת מענה ביניים. לתקן אסלה זה לא משהו שמדינה לא יודעת להתמודד איתו. השאלה הראשונה שלי היא האם יש מקרים כאלה.

כן. יש.

אני יודע שיש תכנית אסטרטגית כזאת. נשמח להציג לכם אותה.

מה ההבדל בין תכנית אסטרטגית לתכנית לביצוע?

אסטרטגיה זה לאורך שנים.

אני לא סתם שואלת.

גם אני לא סתם עונה. אני פשוט מכיר את התשובות.

שאלה חשובה. אנחנו רוצים גם את התכנית הזאת.

כשאומרים לי תכנית אסטרטגית, זה מלחיץ אותי. אסטרטגית, זה אומר שעושים מיפוי. אחרי שעושים תכנית אסטרטגית, מה היעדים ומה התפיסה, הופכים את זה לתכנית לביצוע רב שנתית. אל תגידו לי את המילה אסטרטגית אלא אם כן אחרי כן יש תכנית לביצוע, כמו שאמר כאן ינון או גפני. אני רוצה לדעת איך מממשים אותה.

יפה. אנחנו מצטרפים אליך. שאלה טובה מאוד.

זה משהו מהותי. מבחינתי, אסטרטגית זה לא.

השאלה השנייה שלי היא לגבי כל נושא הנגישות. הייתה רפורמה, כולל באוצר בתקציב דו שנתי בנושא הנגישות. זה עלה גם בכל הנושא של חירום בוועדה שלי למוכנות העורף, כל הנושא של הפינוי בחירום, הנגשת מוסדות וגופים שחיוניים ורלוונטיים לתפקוד בזמני חירום לאנשים עם מוגבלויות. התכנית שהוצגה לנו, כולל דוח מבקר המדינה, הייתה איך מתייחסים – כי מדובר באוכלוסיות מוחלשות – והאם יש תכנית לנושא הנגישות ואיך זה בא לידי ביטוי. אני יודעת שוועדת העבודה והרווחה רק בסוף המושב הזה סיימה את התקנה הרביעית מתוך שבע תקנות בנושא נגישות, מה ששמונה שנים לא טופל. אני אשמח לשמוע אי זה בא לידי ביטוי כאן, אם אנחנו בתקנה הרביעית מתוך שבע אחרי שמונה שנים.

הוא ישלח לך מכתב.

לא. הוא לא ישלח לי מכתב.

נראה לך שיש לו תשובה בשלוף על כל מה ששאלת?

אני אומר לך שהוא בחור מוכשר והוא ייתן לך תשובה.

אני רוצה להגיד משהו אישי. כשאני מקבלת נושאים לדיון כמו הדיונים כאן, אני לוקחת אותם ברצינות והיועצים שלי מכינים לי תיק ובתיק הזה אני לוקחת את דוחות מבקר המדינה, אני לוקחת את ההצגה התקציבית שהייתה, את הסטטוס האחרון שהציג המשרד ואני לומדת את זה. אני מצפה שכמו שאני מכבדת אותם, שהם יכבדו אותנו וכשמעלים משהו, שיבואו עם התיק. אם כתוב כאן מוגבלות, שיבואו עם המשמעות ולא רק עם השורה ויצפו מאתנו להרים יד, להוריד יד ולהגיד נמנע. מצטערת. כולנו מקבלים משכורת כדי לשרת את הציבור וזה מה שאני מצפה. זה נאה דורש ונאה מקיים. אם לא הייתי באה מוכנה, כנראה לא הייתי דורשת מכם לבוא מוכנים או שכן, אבל הפעם כן.

אגב, מיקי לוי מהמפלגה שלך, פעם הוא היה ממלכתי, הוא קורא לזה ת"ת.

תיק ביקורת. זה מושג משפטי.

היום הוא שכח מה זה כנסת?

הוא לא שכח.

אדוני, יש לך תשובה?

כן. לגבי נגישות והתאמת מבני הממשלה. בהחלט.

אתה מכיר את הדוח של מבקר המדינה?

לא. אני יודע שאנחנו בהתאם להחלטת ממשלה לחוק שוויון אזרחים עם מוגבלות, הדיור הממשלתי פועל ומבצע הנגשה. קיבלנו משימה להנגיש כ-2,000 נכסים. כרגע אנחנו ב-80 אחוזי ביצוע.

2,000 נכסים בכלל הנכסים?

כן, מתוך כלל הנכסים.

לא החדשים. הקיימים.

הקיימים. נכון.

יש מקומות שאתם לא יכולים להנגיש ותצטרכו לבנות חדשים?

כן. מתוך הנכסים שקיבלנו כמשימה לבצע התאמה ונגישות, כ-2,000 נכסים, ביצענו כ-1,400 נכסים שהם סביב ה-80 אחוזי ביצוע. כרגע, במקביל, אנחנו עובדים על סביב ה-400 נכסים. הצפי לסיום בשנה הזאת, תחילת שנה הבאה, לסיים את כל ה-2,000 נכסים.

כלומר, 600 עוד לא ביצעתם.

סיימנו 1,400 והשנה אנחנו עובדים במקביל על 400 נכסים נוספים.

אני שמח שיש כאן אישה צעירה שלוקחת את הדברים ברצינות אבל אני שמח על כך שאת תולה תקוות באגף התקציבים.

אני תמיד תולה תקוות באגף התקציבים והם גם עושים עבודה טובה.

את הדיון הזה אתם תמשיכו בהתייעצות סיעתית. נכון?

אין בעיה.

חוזרים להצבעה ב-14:15.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:10 ונתחדשה בשעה 14:15.)

אחרי התייעצות, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 51-001, הדיור הממשלתי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

פנייה מספר 47 ו-48.

היא הופצה אתמול. אי אפשר להעלות אותה.

בסדר. אפשר להעלות את הוצאות פיתוח אחרות.

גם את העודפים של 22 לא אישרנו קודם. דילגנו על זה.

זה משרד הדתות. זה בסוף.

סעיף 83-009, פנייה מספר 49.

גם בה אי אפשר לדון כי היא לא הופצה במועד

פנייה מספר 43 עד 45, משרד הביטחון.

רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב של 33.6 מיליון שקלים בהוצאה עבור הקצאת כספים קואליציוניים לתמיכה במסלולי הסדר, מסלולים לחיילים משוחררים קרביים, פנימיות צבאיות ועידוד שירות לחיילים חרדים. כמו כן תקצוב שלן 2.385 מיליארדי שקלים בהרשאה להתחייב ותוספת של 7 שיאי כוח אדם.

מה זה ההסכמים הקואליציוניים? עם מי?

הסדרה של כספים קואליציוניים שניתנו.

עם מי? עם רע"מ? עם מי הסכמים קואליציוניים?

אין לי את זה כרגע. אני יכולה להשיב לך.

חשוב שתבדקי לפני שאנחנו מצביעים.

אני מציעה לעשות הפסקה כדי שיכינו את החומר. לא נצביע על דברים שאנחנו לא יודעים.

יש לי תשובה. ישיבות הסדר, זאת מפלגת ימינה.

מאיפה את קוראת?

מהמידע שיש לי.

זה מידע מסווג?

אפשר לקבל אותו?

בואו לא נגזים. הסכמים קואליציוניים הוצגו ואושרו בוועדה. היא כרגע מעדכנת על איזה סעיף אנחנו מדברים.

אתה יודע שבאנו לבדוק בפועל כמה מתוך ההסכמים באמת מומשו.

נכון. זאת בעיה אחרת אבל את זה אנחנו רוצים לבצע.

שיציגו לך את הרשימה.

הכול פורט בהחלטת הממשלה שהסדירה את הכספים הקואליציוניים אבל אני אתן את הפירוט לפי מה שאני מכירה.

מסלול ישיבות הסדר – מפלגת ימינה. מסלול לחיילים קרביים משוחררים – מפלגת ימינה. פנימיות צבאיות ועידוד שירות חיילים חרדים – מפלגת ימינה.

לא הבנתי.

מה לא הבנת? ימינה, ימינה, ימינה.

עם כל הכבוד, לא הבנתי. מה זה עידוד חיילים חרדים? מה המשמעות? מה עושים עם הכסף? קונים פיצה?

אני אפנה לנציגת משרד הביטחון שתפרט את זה.

לפני כן תסיימי עם ההסכמים.

ימינה אחראית על מסלול ישיבות הסדר.

כשאת אומרת ימינה, זה ניר אורבך?

אני לא יודעת. מסעות לחיילים קרביים משוחררים, פנימיות ועידוד שירות חיילים חרדים – ימינה. בנוסף לכך, מפלגת העבודה – גרעיני נח"ל, 3 מיליון שקלים.

עכשיו תאמרו מה זה עידוד חיילים חרדים.

ומה זה גרעיני נח"ל שצריך על זה הסכם קואליציוני ולמה זה לא בתקציב. אלה דברים חדשים שלא היו.

אני אציין שהוספתם 6 מיליון שקלים בהסכמים הקואליציוניים לאחר ההסכמים שהיו. לאחרונה נוספו 6 מיליון השקלים האלה, 3 מיליון שקלים לכל שנה. את זה לא אמרת לנו אבל חשוב שזה ייאמר כאן. 3 מיליון שקלים אלה נוספו בהסכמים קואליציוניים לאחר ההסכמים הקואליציוניים שעברו בתקציב. אני צודק או לא?

אתה מדבר על ההסכמים של גרעיני הנח"ל?

גרעיני נח"ל ומה שהוספת בימינה. מפלגת העבודה 3 מיליון שקלים וגרעיני נח"ל 3 מיליון שקלים. אלה 6 מיליון שקלים שהוספו מעבר למה שהושג בהסכמים הקואליציוניים עת הוגש התקציב. אם אני טועה, תגידי לי.

אנחנו לא יכולים לפרט. ההסכמים הקואליציוניים, זה מה שאושר גם כאן בוועדה.

לא. אני אומר שזה לא אושר בוועדה. זה הסכם קואליציוני מעבר למה שאושר בוועדה.

מה? מה פתאום? אין דבר כזה?

מיום 19 בדצמבר 2021 התקבלה החלטת ממשלה שמוסיפה 3 מיליון שקלים לכל אחת מהשנים 2020, 2021 ו-2022. נראה לי שאלה ה-3 מיליון שקלים שכאשר באה לכאן שירה ממשרד האוצר היא אמרה שיש לה עוד 3 מיליון לחקלאות. אתה זוכר שהיא הייתה כאן?

מה קשור עכשיו החקלאות?

ניר אורבך רצה 3 מיליון שקלים וקיבל אותם. מפלגת העבודה רצתה 6 מיליון שקלים.

לא. זה משהו אחר לגמרי.

תבדוק שזה לא זה.

זה לא אותו הדבר. שם זה היה לגבי תנועות נוער. זה לא קשור לזה.

מה זה שנאמר שההחלטה המתקנת מוסיפה 3 מיליון שקלים בכל אחת מן השנים. למה? על התקציב של משרד הביטחון או זה מוסיף יותר בכספים הקואליציוניים? מעבר לתקציב הקואליציוני עליו סוכם מוסיפים עוד 3 מיליון שקלים?

כל מה שהצגתי כאן, אלה דברים שכמובן אושרו כבר במסגרת הוועדה ואנחנו עכשיו מקצים את הכסף עבורם.

מהי התוספת?

אני לא יודעת להגיד מה בדיוק קרה במסגרת הקצאת הכספים.

אפשר לדעת למה יועד הכסף?

כן. אנחנו נפרט עכשיו.

נשמע.

אני אמרתי את הייעוד.

לפני ה-איך, לאן יועד הכסף, שאלה שלנו חשוב לדעת מה התשובה עליה, לנו, כחברי ועדת הכספים, לא משנה קואליציה או אופוזיציה. אנחנו רוצים לדעת האם היה הליך אישור סדור בוועדה לגבי הכסף הזה.

בטח שכן.

זה לא מה שהיא עונה. היא צריכה לענות על זה.

אני לא מכירה את כל הנושא הכללי של הסדרת הכספים הקואליציוניים.

אין הסכם קואליציוני שלא אושר כאן בוועדה. אין דבר כזה.

יש. מה שהעבירו לנו, עדיין לא אושר. זה אמור להגיע בפנייה תקציבית.

התקציבים עצמם כן אושרו.

על זה אני שואל. אני רוצה לדעת. אנחנו רוצים לקבל הסבר על הכול. זה נראה לנו משונה. מי ביקש את המיליון וחצי שקלים לעידוד שירות צבאי?

מיליון וחצי שקלים עידוד שירות לחיילים חרדים?

כן.

מפלגת ימינה.

ומה עושים עם הכסף הזה?

הכסף הזה מיועד לעידוד שירות חיילים חרדים.

כן. זה כתוב. איך עושים את זה?

מדובר בימי עיון וסדנאות הכנה לצה"ל, ימי גיבוש, בעקבות לוחמים, בעצם ללוות את החייל החרדי במהלך שנת השירות.

ההכנה לצה"ל היא כמו שעושים לכל המלש"בים בתיכון?

האגף הביטחוני חרדי.

אבל יש תקציב לזה. יש תקציב שעובר את כל הרשויות ואת כל בתי הספר בארץ על פי מיפוי.

למעשה התקציב כאן מיועד לאוכלוסיית מסלולי נצח יהודה בגיוס לשירות החרדי.

אבל יש תכנית ארצית כזאת. הרי התכנית הזאת עובדת על פי מיפוי. משרד הביטחון ממפה על פי רשויות ובתי ספר ואז בונה את התכנית אל מול הצורך. יש תכנית כזאת ויש סדרי עדיפויות. לא הבנתי.

אני גם לא מבין את כל העניין הזה וזאת עוד מפלגת ימינה.

גילוי נאות, זאת שאלה כמי שהייתה מרצה באגף הזה.

שהייתה משתמשת בכספים הקואליציוניים.

מה פתאום? כשהיא הייתה, אני הייתי יושב ראש ועדת הכספים ולא נתתי את זה. נתתי את זה בתוך התקציב. אני יודע בדיוק איך זה עובד.

אנחנו לא נוגעים כאן בשיקולים שבהקצאת הכספים הקואליציוניים. אנחנו משקפים את התוספת שהוקצתה.

למה זה בכספים קואליציוניים? למה זה לא מופיע בתקציב?

כי זאת תוספת לתקציב.

את זה הבנתי. למה זה לא מופיע בתקציב?

יש בתקנה הזאת כסף נוסף, חוץ מהכסף הקואליציוני? כמה הוא?

יש כסף נוסף. זה ודאי. יש אגף חברתי ביטחוני שעובד שנים על הדבר הזה. דרך אגב, אני רוצה להגיד לכם שזה משהו מאוד חשוב והתכנים מאוד חשובים. אתן מפתיעות אותי זה כי אני יודעת שיש תקציב.

כן, אבל הוחלט להגדיל אותו במסגרת ההסכם הקואליציוני.

זה נתון שאין לנו כרגע בפנינו.

אני כן רוצה לשאול על עידוד גיוס החרדים. אמרתם שזה עבור עידוד גיוס חרדים לצה"ל. אם זה עידוד גיוס, זה אמור להיות לפני שהם מתגייסים, נכון?

נכון.

אתם נכנסים לישיבות ומעודדים? איך זה מתנהל?

אני יכולה לבדוק איך בדיוק מתבצע התהליך אבל באופן עקרוני זה אמור להיות לבני הציבור החרדי לפני שהם מתגייסים. זה מיועד לציבור הנח"ל העצמאי החרדי, מסלול נצח יהודה, לפני שהם מתגייסים לצה"ל.

זה לעודד אותם להגיע לנח"ל?

זה לעודד אותם להגיע לצבא.

יש הבדל בין בחור שהחליט שהוא מתגייס, ויתר על המעמד שלו כבן ישיבה. עכשיו דואגים לך, עושים לך עידוד לאן ללכת ומנסים להפנות אותך, בסדר, כל אחד בדרכו. אבל אם את באה ואומרת שאת רואה בחור ישיבה ואת הולכת – אני אשתמש במילה הזאת – לצוד אותו, להוציא אותו מהישיבה ולגייס אותו לצה"ל, זה סיפור אחר.

סליחה שאני מתפרצת כי זה חשוב לי וחשוב לומר את הדברים כמי שבאמת עשתה את זה. קודם כל, תדע לך שלא נכנסים לאף גוף אם אין תיאום. אם מנהל בית הספר, מנהל הישיבה והרשות הרלוונטית לא עושה תיאום, לא נכנסים.

זה נכון.

אין דבר כזה לבוא ולא צדים בחוץ ובפנים. אני מאוד מאמינה בתכנית הזאת.

דבר שני שמאוד חשוב כאן זה שלא באים ואומרים לך בוא תתגייס אלא מגיעים לשם באפיון ובתיאום גם שירות לאומי. כשאני הייתי מגיעה לבתי ספר של תלמידות דתיות, היינו מביאים כל מיני גופים והיינו אומרים שלא רק השירות בצבא חשוב אלא כל שירות משמעותי חשוב והיינו מפנים אותן למסלולים של שירות לאומי. זאת אומרת, תורידו מהשולחן את זה שיש כאן לצבא איזושהי מיסיונריות. זה באמת חשוב. הקטע שלי הוא להבין שאם זה כזה חשוב, למה צריך כספים קואליציוניים ולמה זה לא חלק מהתקציב.

זאת השאלה.

כי זאת תוספת.

אבל לא קיבלנו תשובה כמה כסף יש בתוך התקנה הזאת.

כמה כסף יש בתקנה?

אנחנו נשלים את הבדיקה וניתן תשובה.

ולגבי גרעיני הנח"ל.

למעשה התקציב הנ"ל מיועד להפעלת גרעיני הנח"ל במסלול הנח"ל כאשר התכנית כוללת ליווי והדרכה בכל שלבי המסלול כמו ליווי משימתי, מפגשי גרעין, שיפור כשירויות מדריכים וביצוע סמינרים.

זה תוך כדי או לפני?

התקציב הנ"ל מיועד למסלול עצמו כאשר המסלול כולל ארבעה שלבים. הוא כולל גם את שנת השירות, גם את הפרק הצבאי הראשון בו בני הגרעין משרתים ביחד ומשמרים מוקדים חברתיים בכל גרעין, פרק צבאי שני שמיועד למשימה הלאומית ובמהלכו קורות משימות חינוכיות-חברתיות.

הצבא רוצה את גרעיני הנח"ל האלה?

בוא נשאל את כל הצבא.

לא. לא לזה אני מתכוון. אני מכיר את תקציב משרד הביטחון. המציאות הזאת בה מפלגת העבודה צריכה לבקש כסף קואליציוני על גרעיני נח"ל, 3 מיליון שקלים, נראה לי אבסורד.

אגב, עבור משרד הביטחון אלה גרושים. באמת אני אומר לך. גם המיליון וחצי שקלים וגם ה-3 מיליון, אלה גרושים עבור המשרד. יש משרדים שבשום פנים ואופן אסור לתת להם תקציבים קואליציוניים כי אם המדינה מאמינה בזה, היא צריכה להשקיע ואחד מהמשרדים הוא משרד הביטחון.

יש בזה משהו.

הייתי מבקש לדעת גם כאן מה התקציב הכולל.

אין בעיה.

גם לי יש שאלות לגבי זה. קודם כל, כאשר חייל מתגייס לצבא, חייל או חיילת, כשהוא הופך ממלש"ב להיות חייל, הוא הופך להיות חלק מהצבא. כמו שעכשיו לא הולכים ונותנים תכניות רווחה, כמו שיש לאוכלוסיות מיוחדות בתוך הצבא וזה בתקציב משרד הביטחון, לא ברור לי למה כאן צריך תקציב בנפרד. אני לא מבינה למה זה לא חלק מהתקציב הצבאי. כשאני באתי עם כספים קואליציוניים, ישבתי מול המשרד הרלוונטי ואמרו לי נושא חשוב אבל לא צריך כי תפקידו של המשרד הוא לתת את זה. אני שואלת למה משרד הביטחון לא בא ואמר כך, מעבר לזה שגרעיני נח"ל – וזה גם לכם, גפני וינון - לא שייכים רק לשומר הצעיר. יש גרעיני נח"ל מכל התחומים. יש גרעיני נח"ל ששייכים לבני עקיבא ויש גם גרעינים חברתיים שנמצאים בעיירות פיתוח ובאוכלוסיות מיוחדות. זאת אומרת, זה משהו שהוא חוצה את כל צורכי החברה ולכן בעיניי זה עוד יותר לא ברור למה צריך כספים קואליציוניים.

לגבי שנות השירות, אני מנתקת את זה כי יש הבדל ויש מעבר חד בין היותו של מלש"ב בשנת שירות לבין גיוסו ולכן לא ברור לי. אני גם יודעת שיש תכנית לשנות שירות, היא גדלה, היא מתוקצבת והיא משולבת בגופים אחרים. כשאת אומרת לי שזה כולל שנות שירות, יש שנת שירות בסוכנות והסוכנות מממנת אותה. יש לי קצת בלגן בנושא הזה ואני חושבת שהדבר הזה מאיר לנו זרקור על כך שזה לא טוב. אני אשמח אם יש תשובה לזה.

כאב לנערה שסיימה את מסלול הנח"ל לפני חצי שנה, אני מבקש להעיר הערה. לאורך כל המסלול היה תת תקצוב וההורים היו צריכים לגייס כספים. הגרעין היה מאוד חברתי.

שילמת כסף על שנת השירות. אני שילמתי על זה 8,000 שקלים לבן שלי בשומר החדש, ואני עוד שילמתי זול. זה אבסורד שהצעירים האלה מתגייסים לשנת שירות, מתגייסים למען המדינה, ואנחנו ההורים משלמים. זה יוצר עוד פער חברתי כי אם אני אימא שיש לה כסף לתת לילד שלה שרוצה להיות אזרח טוב, אני משלמת כסף כדי שהוא יממש את זה. אם יש ילד שהוא לא פחות ערכי מהילד שלי ולהורים שלו אין כסף לשלם לו עבור שנת שירות, הוא לא יכול להיות מנהיג חברתי וכאן יש בעיה. במקום לטפל בבעיה, אנחנו מוסיפים טלאי על טלאי על טלאי ואסור לנו לעשות זאת.

בנימה אופטימית זאת, אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית . חוזרים להצבעה בשעה 14:38.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:33 ונתחדשה בשעה 14:38.)

אחרי התייעצות סיעתית, אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 43 עד 45, משרד הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

אני מבקשת להעיר. יש משהו שצריך לומר אותו. בסעיף 15-10-01 שלא דיברנו עליו, מופיע כאן הוצאות כוח אדם, 7 שיאי כוח אדם. נאמר שהתכנית נועדה לתקצב את משרד הביטחון. אני כבר הערתי על זה כמה פעמים. אני יודעת שיש כאן לקונה בכל הנושא הזה, אבל כשכתוב כאן שזה עבור פעולות ביטחוניות שונות ומטעמי סיווג הטעמים יינתנו בוועדה המשותפת, אני אומרת שזה עדיין לא הוצג בוועדה המשותפת ונוצר כאן מצב שאנחנו מאשרים משהו שיכול להיות שהוועדה המשותפת תאמר שזה לא מתאים. אני אומר שמכיוון שאני זאת הנציגה שיושבת בוועדה המשותפת, אני לא יודעת לומר, כמו שאמרתי במקומות אחרים, כשאמרתי שהייתי בוועדה, ישבנו על הנושא והנושא הזה קיבל את אישור הוועדה המשותפת. כאן הנושא הזה לא עבר את הוועדה המשותפת.

אני חייבת לחדד. מבחינת ההליך, משרד הביטחון לא יכול לאייש את התקנים האלה עד שהוועדה המשותפת לא מאשרת. זאת אומרת, האישור של ועדת הכספים הוא אישור מקדים לוועדה המשותפת.

הוא אישור להקצאת הכספים והאישור לביצוע הוא של הוועדה המשותפת.

את זה רציתי להדגיש.

פנייה מספר 02-00-2, משרד הדתות.

הפנייה הוקראה. להקריא שוב?

לא. שאלות.

דרך אגב, כנ"ל גם לגבי 15-11-01. הקראתי אחד מהם כדוגמה אבל הדברים מתייחסים לשני הסעיפים.

יש לי שתי שאלות שהן פחות קשורות לפנייה אבל זאת הזדמנות לשאול אתכם. שאל הרב גפני לגבי שנת השמיטה. היה תקציב בשנת השמיטה ולפי זה שאתה מהנהן, אתה מודע לזה. אין לנו תקציב שם. נדמה לי שהיו 12 מיליון שקלים או 8 מיליון שקלים וכי בשנה שעברה כבר עשינו העברה של התקציב הזה. משום מה אנחנו רואים שאין כל התייחסות לתקציב של השמיטה ואנחנו בשנת השמיטה. להיכן נעלם התקציב הזה.

התקציב קיים בתקציב הרבנות הראשית והוא הוקצה ובוצע ברובו בהיתר מכירה.

היה שם אוצר בית דין.

לא. אוצר בית דין לא בתקציב של הרבנות הראשית.

בתקציב משרד לשירותי דת, אני לא זוכר אם אלה היו 12 או 8 מיליון שקלים, מלבד מה שיש בחקלאות. היה לנושא הזה של אוצר בית דין.

אני לא מכיר. אני מכיר שהיה רק על היתר מכירה.

אני אומר לך בוודאות. תבדוק.

אני אעשה בדיקה.

אתה מכיר את זה? ניסית לבדוק את זה.

אתה מתכוון למה שהיה לפני 7 שנים?

לא. מה שיש עכשיו. היה גם לעכשיו.

תקציב אוצר בית דין? לא ידוע לי.

אם היה לפני 7 שנים, גם יש עכשיו. היה אמור להיות עכשיו. אני יודע את זה בוודאות ולא מסיפורים. לא על היתר מכירה אלא על אוצר בית דין.

אני אבדוק את זה מול הגורמים המקצועיים.

חשוב לבדוק את הנושא הזה.

נושא שאליו מתקרבים אליו, הילולת רשב"י ב-ל"ג בעומר. ראיתי פרסום שמתוקצבים 50 מיליון שקלים.

ההילולה היא בפנייה נפרדת.

אני יודע.

מתי?

היא נשלחה לוועדה. היא עוד לא פורסמה.

הסכום הוא כ-50 מיליון?

כן. סדר גודל.

הלוואי שהייתם עושים את זה בשנים קודמות. היו רבים אתכם, מקיאים דם על 12 מיליון, 11 מיליון, 10 מיליון, אני מכיר את כל המספרים בעל פה. הייתי במקום הזה. לצערנו לא השכלתם לעשות את זה כשהיה צריך את זה. אני מקווה שהשנה זה מספיק ותתנו את הדעת איך לכלכל את הצעדים שם בצורה נכונה ונבונה.

לגבי הפנייה עצמה. בתכנית מספר 22-01-01, אני רואה על המיזמים במועצות הדתיות. על איזה מיזמים אנחנו מדברים?

בעיקר עירובים. עניין של עירובים.

גם עירובים ואולי נשארו גם מערכות חינוך למקוואות, הנגשת מקוואות והנגשה של מבני מועצות דתיות.

כמה כסף נמצא בתקנה של העירוב?

זאת תקנה מאוחדת.

אתה יכול לדעת כמה כסף בתוך התקנה הזאת הוא עבור עירובים? אם אני לא טועה, 300 אלף שקלים. יכול להיות? בכל הארץ.

שוב, אנחנו מדברים על דברים מהעבר.

אתה מעביר כסף בתקנה.

כמה כסף יש בתקנה?

אלה עודפים. אני שואל אותך כמה יש בסך הכול בתקנה הזאת.

חשוב להדגיש, אדוני היושב ראש, שזאת תקנה מיוחדת שהיא גם במיזמי המועצות, גם עירובים.

אין בעיה. כמה כסף נועד לעירובים?

מיליון שקלים בבסיס התקציב שעבר עבור כלל המיזמים.

אני שואל לגבי התקנה. אתם מעבירים עודפים שנוצרו, חלקי תקנים מהרבנים ובלניות וגם ממיזמים מתמשכים במועצות הדתיות. במיזמים אתה אומר לי למשל מהסעיף של העירוב. נכון?

כן.

בסעיף של העירוב, אני מכיר את זה ולכן אני שואל אותך. זכור לי המספר 300 אלף שקלים ולא סתם אני שואל. אני רוצה לדעת כמה כסף בעודפים הולך לעירוב. כמה כסף יצא בשנה האחרונה וכמה כסף אנחנו מאשרים עכשיו בעודפים האלה בשביל עירוב.

אני אבדוק את זה.

אלה דברים שאני חושב שאסור לבדוק אותם אלא צריך לבוא איתם מוכנים כי אלה דברים שבטוח ישאלו עליהם כאן ואני מאלה ששואלים.

אני אומר לך עוד דבר. יש כאן איוש חלקי של תקני הרבנים והבלניות בהתיישבות.

נכון. אני אחדד, אחרי שיחה אם דודו חידדנו את הדברים יותר לעומק. יש כאן שני דברים עיקריים. זה אמנם סכום יחסית קטן כי גם הייתה פנייה לקראת סוף שנה אבל כשהעברנו את התקציב ביולי עשינו איזושהי תחזית משותפת עם המשרד לכמות התקנים והשכר שעתיד לצאת, כמות התמיכות שצריך להעביר למועצות שמעסיקות רבנים ובלניות. לקראת סוף שנה חלק מהתקציב לא יצא, גם בגלל עניינים של איוש, כאשר חלק אוישו חלקית משרה וחלק לא הספיקו עדיין לאייש, וגם עניינים של רכיבים של תמיכות שמעבירים למועצות ויש איזושהי ועדה במשרד - דודו יוכל להרחיב עליה - שדנה על כל מיני רכיבי שכר ובגלל זה יש לנו את ההתחייבויות האלה.

בוועדה הזאת של המשרד דנים בבלניות?

הוועדה נקראת ועדת רטרו. זאת ועדה שדנה על כל מיני דברים שהיו סביב מחלוקות מסוימות או שהמשרד לא בדיוק הסכים עם המועצה האזורית או המועצה הדתית האזורית. יכול להיות שבינתיים אותה מועצה אזורית המשיכה לשלם לאותו רב או לאותה בלנית. במשרד שלנו מתכנסת ועדה עם נציג החשבות והלשכה המשפטית, כל אחד נותן חוות דעת מהצד שלו ואז מחליטים אם המשרד צריך להשלים להם בגין אותה תמיכה.

בתקני הרבנים שאתם אומרים שהיה על זה ויכוח – יכול להיות שזה חלק מהוויכוח, האם חלק מהרבנים קיבלו את השכר או לא – אתה אומר שהמועצה בפועל שילמה להם את השכר ועכשיו היא בדין ודברים מול המשרד. אם אני מבין, זה מה שאתה אומר, שיש ועדה.

היא מתכנסת אחת לתקופה ודנה בכל מיני בקשות שיש למועצות בהתיישבות.

בתקנים של הרבנים, מתי פעם אחרונה נבחרו רבנים בהתיישבות?

חדשים?

כן. אתה בא לכאן ואתה מדבר על הוויכוח. 10 שנים אין ויכוח ואנחנו יודעים מה משלמים לו ואנחנו יודעים מה צריך לשלם.

אני אתן לך דוגמה. רב פרש ויש עלויות פרישה חד פעמיות שצריך לשלם לו אבל יכול להיות שבאותה נקודת זמן בה הוא פרש, אולי המועצה או הרב עצמו לא הגישו את כל המסמכים הנדרשים והמשרד באותה נקודה לא הסכים לשלם או שילם רק חלקית. כל תקופה מסוימת מתכנסת ועדה במשרד כדי לעשות את ההשלמות האלה.

יש לי שאלה שנוגעת ולא נוגעת. כשאתה אומר בלנית בלשון נקבה, זה בסדר כי בלנית יכולה להיות רק אישה. אבל למה אתה אומר כל הזמן רב? זה יכול להיות רב או רבנית. לא?

לא.

למה לא? במועצות דתיות?

את מתכוונת לראש מועצה דתית שהיא יכולה להיות אישה.

כן.

הוא מדבר על משהו אחר.

אני אומרת שבכל השיח אני שומעת – לכן אמרתי שזה קשור ולא קשור לשאלה שלך – שהוא אומר רב. בוא נתחיל לדבר מגדר כדי שנתחיל להבין. דיברתם על המועצות הדתיות. זאת לא רק בלנית ורב. אני גם רוצה שהאזרחים יתרגלו לזה שיש עבודה בתחום, בטח עם כל מה שקורה היום עם הבג"צים. תודה.

הוא מדבר כך משום שכרגע מכהנים כרבני ישוב, אלה רבני ישוב. אין רבניות בין רבני היישוב.

יכולה להיות רבה.

יכולה להיות.

בואו נעזוב את הוויכוח.

לגבי הבלניות.

אני לא מתעקשת שיגידו בלן.

אגב, יש בלן.

לגברים?

כן.

לא ידעתי. למדנו משהו היום.

הבלנים בדרך כלל במקוואות פרטיות ולכן הם השכר שמשולם להם משולם על ידי אותם גורמים אבל שכר הבלניות משולם על ידי המועצות הדתיות. אני יודע שבעבר, כשאבא שלי היה השר לשירותי דת, הייתה ועדה והעלו במעט את השכר של הבלניות. מה קורה עם זה עכשיו?

כרגע, נכון לעכשיו, אנחנו נכנסים לדיוני תקציב לשנה הבאה מול האוצר. אני כתקציבן הצפתי את הנושא הזה שאתה מדבר עליו מול המנכ"ל שלנו מוני מעתוק ואנחנו בהחלט נדון בדברים לקראת שנה הבאה כדי לעשות התאמה בין מה שקורה במשק, יוקר המחיה, לשכר המשולם. זה חלק מהדיונים שאנחנו נקיים.

לגבי הבלניות בהתיישבות. יש מחסור. אתה בא ואומר לי שאתה הולך להעביר עודפים אבל הרי גם השעות שם הן לא שעות אלא משלמים להן על פי שעות קריאה ופחות על פי שעות כוננות. במקווה רגיל בו נמצאת אישה, היא נמצאת משעה מסוימת, חצי שעה לפני השקיעה, עד 10:00 בלילה, ובמקווה שהוא מקווה תורן, עד 11:00 בלילה. במקוואות שנמצאות ביישובים יוצא שבלנית מקבלת כביכול פחות גם משכר המינימום. היא מקבלת שכר מינימום אבל היא מקבלת את זה על פי שעות ולא במצב בו היא נמצאת בכל השעות האלה. אני אומר שכשאתה בא ואומר שיש לך עודפים, תסתכל דווקא ותראה שבהתיישבות יש נשים בלניות שלא מקבלות את מה שמגיע להן וכדאי שנשים לב לזה ונראה כמה היא מקבלת. תעשו עבודה והייתי מבקש גם לשלוח אלינו לוועדה כמה השכר של הבלנית בעיר לעומת שכר הבלנית בהתיישבות. זה מאוד חשוב לי.

תכנית 22-01-02, תמיכה בשירותי דת.

ינון, אני מבקש שנפסיק את הדיון בנושא הזה כי לא נספיק. יש לנו עוד 10 דקות לסיום הדיון ויש לנו שלוש רוויזיות שצריך להצביע עליהן.

אני מגיש רוויזיה על כל מה שהיה במשך היום.

בסדר.

אני מציע שנסיים עם זה בצורה טובה. תן לי לסיים את הנושא הזה. נשלח עכשיו מייל על הרוויזיה.

לא. למייל נשלחו דברי הסבר.

ברגעים אלה נשלח מייל על הרוויזיה.

נשלח כרגע. עכשיו. מאחוריו יושבים אנשים נאמנים שעושים את זה בדיוק ברגע זה.

עם כל המספרים.

הם עושים את זה מסמרטפון ולא מטלפון כשר.

יש לי מורת רוח מהעניין הזה ואני אמרתי ליועצים שלי שכל מי שרוצה להיות עם טלפון כשר, אני מסכים לזה, ואני מסכים שלא יהיה לו ווטסאפ ואין לי שום תלונה ושום דאגה. אני לא מכריח אף אחד. אם שאלת קודם מה אכפת לי ושכל אחד יבחר, אז הנה, אני אומר ליועצים שלי שכל אחד שירצה טלפון כשר, בבקשה.

אפשר להתקדם לפנייה?

בתכנית 22-01-02 יש את הסיפור של מבני הדת בפרויקטים שנמצאים שהם חוצי שנה. אתה מדבר על המקוואות?

גם המקוואות.