פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת ביטחון הפנים
10/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 11:10

אתגרים מיוחדים של משטרת ישראל במחוז צפון – במסגרת יום הגליל

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה

ענבר בזק
ניר ברקת
אופיר כץ
מופיד מרעי
אופיר סופר
עלי סלאלחה
יעל רון בן משה

נצ"מ מנחם בנימין - מפקד ימ"ר מחוז צפון, משטרת ישראל

נצ"מ צחי שרעבי - המזכירות הביטחונית, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ פאדי חלבי - המזכירות הביטחונית, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ ראובן נאווי - ראש זרוע חשיפה, החטיבה הטקטית, משמר הגבול

זוהר אורמן - מרכזת בכירה, אגף תקציבים, המשרד לביטחון הפנים

ירון ליאור - מנהל תחום מדיניות ותכנון אסטרטגיה, המשרד לביטחון הפנים

ניר סגל - יועץ השר לביטחון הפנים

שבתאי גרברצ'יק - דובר למגזר הדתי-חרדי, משטרת ישראל

חיים שולמן - סמנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

נורית יכימוביץ כהן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עידן גרינבאום - ראש המועצה האזורית עמק הירדן

עמיחי בלוט - מנהל מרחבים, השומר הצעיר

אורי ספיר - סמנכ"ל התיישבות, השומר הצעיר

און ריפמן - סמנכ"ל פיתוח, השומר הצעיר

מאיר דויטש - מנכ"ל רגבים

לאה קריכלי

אור שושני


אתגרים מיוחדים של משטרת ישראל במחוז צפון – במסגרת יום הגליל

שלום לכולם, אני פותחת את הדיון של הוועדה לביטחון הפנים. היום 10 במאי 2022, ט' באייר התשפ"ב, נושא הדיון הוא: אתגרים מיוחדים של משטרת ישראל, מג"ב ומחוז הצפון – ישיבה מיוחדת במסגרת יום הגליל.

אני רוצה להתחיל בברכה לחברי הכנסת המציעים והיוזמים של היום הזה – חברי הכנסת יעל רון בן משה, אופיר כץ, אופיר סופר וענבר בזק. אני שמחה על היום החשוב הזה. אני יכולה להגיד לכם שהוועדה עוסקת המון באתגרי הפשיעה בגליל, שלצערי הם מורכבים יותר לעומת מקומות אחרים. אני ביקרתי במחוז צפון כמה פעמים ובשבוע שעבר גם הייתי עם מפקד המחוז במירון. גם פגשתי חקלאים בנושא הפשיעה החקלאית, ופגשתי את יחידת יג"ל, יחידה מצוינת שמתמחה בכל מה שקשור לסיכול הברחות וסמים מהגבול. לצערי חיזבאללה שמו להם כיעד להבריח אמל"ח לתוך מדינת ישראל, מתוך מטרה להעביר אותו לאזרחי ישראל, ולצערי אקדח לא מפספס, כמו שאנחנו רואים לאחרונה. כל זה כמובן מעבר לפשיעה הרגילה כביכול שקיימת בכל הארץ.

אנחנו נשמע סקירה מרתקת של מחוז צפון, שאני מאוד מציעה לכם לשמוע אותה. חברי הוועדה היו כולם בסיור במחוז הצפון, היה סיור מרתק ואני מציעה לכם לשמוע לפחות חלק ממה שיציג מפקד הימ"ר.

ניתן לחברי הכנסת לפתוח. יעל, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, על העבודה החשובה שאת עושה בוועדה הזו ועל זה שנעתרת מייד לקיים את הדיון החשוב הזה ביום הגליל. תודה לשותפים שלי – חבר הכנסת אופיר כץ והאחרים, שנמצאים כרגע בדיונים אחרים. אני מתנצלת מראש שגם אופיר וגם אני נצטרך להמשיך לדיונים אחרים בהמשך. זה לא בגלל שהדיון הזה לא חשוב, אלא פשוט אתגרי הגליל הם רבים ומשמעותיים ומתייחסים אליהם גם בוועדת אחרות. תודה אחרונה לנציגים שהגיעו, מקרוב ומרחוק, מהשטח, מהגליל, מהמשטרה.

היום בבוקר התפרסם מחקר של הממ"מ, אני ראיתי אותו רק בדקות האחרונות - - -

הם יתייחסו לזה בהמשך.

אז אני רק אגיד היילייטס שהספקתי לסמן. במחוז הצפון יש הכפלה של מספר עבירות הירי. אני לא יודעת להגיד איזה תקופות נבחנו, אבל יש הכפלה בעבירות הירי. ואם הנתון הזה לא מספיק מדאיג, אז במחוז צפון פונים למוקד 100 פחות ביחס למקומות אחרים – ולא בגלל שיש פחות עבירות. בנוסף, זה מחוז שיש בו את שיעור פתיחת התיקים אולי הכי נמוך ובטח מהנמוכים לעומת יתר המחוזות. בנוסף, רבע מההצתות במדינה הם במחוז צפון – ויש עוד נתונים מדאיגים.

גברתי היושבת-ראש, אנחנו עדים לאיזשהו תהליך של הסלמה. את מכירה אותו היטב מהנגב ומקומות אחרים ואנחנו עדים לזה גם בגליל. יום הגליל כולו בא לשים לכולנו איזשהו תמרור אזהרה מול העיניים כל העת. לשמחתנו בעוד 25 שנים מדינת ישראל תמנה למעלה מ-15 מיליון אזרחים, ואם אנחנו לא נפעל כעת אנחנו נמצא את מרכז הארץ עם 11 או 12 מיליון אזרחים, ואת הגליל והנגב עם עוד 1.5 או שני מיליון בכל מחוז. מחוזות חלשים, עניים, מוכים באבטלה ובפשיעה. וכדי להתמודד עם האתגר של אוכלוסייה שצומחת כל כך מהר ותגיע ל-15 מיליון אזרחים, אנחנו צריכים לנקוט פעולות מעכשיו.

אני מברכת את שוטרי משטרת ישראל ואת כוחות הביטחון על הפעילות הנמרצת שלהם בשטח. בעברי, עד שנת 2007, הייתי בשב"כ, אני מכירה היטב את האתגרים, ואני מחזקת על ידי כל מי שנמצא בשטח ובפיקוד. אני אשמח לשמוע מה התוכניות של הממשלה בעניין הזה, ואני מקווה שנצא מפה עם איזושהי בשורה. אנחנו אחרי דיון בוועדת החוץ והביטחון שקיים יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רם בן ברק על החשיבות הביטחונית של ההתיישבות בגבולות. אם אנחנו רוצים שאזרחים יגורו בגבולות אנחנו צריכים לפעול שתהיה להם איזושהי איכות חיים, ואם אנחנו לא נפעל יכול להיות שלא תהיה התיישבות ויהיו לכך השלכות לא רק כלכליות וחברתיות, יהיו לכך גם השלכות ביטחוניות על היכולת של מערכות הביטחון לשמור על הגבולות שלנו. ולכן אנחנו צריכים לנקוט פעולה מאוד נחושה, ואני מקווה שנצא מהיום הזה עם בשורה.

תודה, יעל. אופיר, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, על הדיון החשוב הזה. יש לנו יום גדוש למען הגליל. אני רוצה להודות לחברת הכנסת יעל רון בן משה. אנחנו ארבעה יושבי-ראש של השדולה, והיא דחפה את היום הזה וקידמה אותו, ואני רוצה להודות לה בשם כל תושבי הגליל, שאנחנו חלק מהם. תודה כמובן גם לחברי הכנסת אופיר סופר וענבר בזק.

הנושאים שהועלו בעצם חוזרים על עצמם, וגברתי היושבת-ראש מתעסקת בזה בצורה מופלאה וגם יורדת לשטח. יש לנו מספר בעיות בתחום הביטחון האישי שחוזרות על עצמן. אנחנו מקיימים הרבה דיונים, כבר תקופה ארוכה, ועדיין לא שמעתי מה בעצם נעשה ומה צריך להיעשות. אם למשל נדבר על דמי חסות, מדובר בתופעה שמגיעה כבר לכל מקום בצפון. יש להם כל מיני טכניקות, כולל חברות שמירה, והעצמאים ובעלי העסקים כבר לא פונים למשטרה. זאת נקודה ממש ממש שחורה. הציבור, האזרח הנורמטיבי, רוצה לעבוד בכבוד, הוא בנה את העסק בידיים שלו – והוא מאבד אמון במשטרה. זה מקום שאנחנו לא רוצים להיות בו ואנחנו צריכים לתקן את זה מהר מאוד, כדי שהאזרחים שיגיעו למצב הזה ירגישו ביטחון וירגישו שיינתן להם מענה.

אני חושב שזה לא רק המשטרה, זה נוגע גם למערכת בתי המשפט, שהענישה בהם מקילה מדי. אותם אנשים שפונים למשטרה רואים את אוזלת היד, ואז באים אליהם אותם עבריינים שמצאו כל מיני פרצות בחוק, כמו למשל חברות שמירה וכדומה, וכך זה חוזר על עצמו – ובסוף הפשע כן משתלם. זאת מגמה שאנחנו חייבים לשנות דחוף, כי ביטחון אישי הוא המרכיב החשוב ביותר. אם לא יהיה לתושבי הצפון ביטחון אישי, הגבולות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יצטמצמו.

יש גם את התופעה של פשיעה חקלאית, שאני לא יודע כמה דיונים כבר קיימת על זה פה בוועדה. אני רוצה לשמוע מה נעשה עד עכשיו באותם נושאים, והאם אתם חושבים שיש חקיקה שמגבילה אתכם ואתם חושבים שצריך לשנות אותה. למשל, אני הגשתי את החוק להחמרת ענישה כשבן אדם יורה בנשק באזור מגורים, אם זה חתונה או כל דבר אחר. הגשתי הצעת חוק להכפיל ושהמינימום יהיה מחצית מהעונש. זאת אומרת, מי שירה בשטח בנוי וסיכן אזרחים נכנס לכלא. אי אפשר להשאיר בן אדם שמסכן בחוץ. כל ירי כזה יכול להרוג ילד קטן.

מה הסטטוס של החוק הזה?

שר המשפטים ביקש ממני לדחות את זה כי הוא מוצא לנכון... הוא התחייב על תאריך מסוים, שמזמן עבר. עכשיו נפתח המושב - - -

אני מציעה שנבחן מה אפשר לעשות יחד, זה חוק חשוב.

האמת שהפנייה הזאת הגיעה דווקא מראש עיריית לוד, שבה הם חווים את הירי הבלתי פוסק הזה בתוך שכונות מגורים, אבל זה רלוונטי גם לצפון, הרי שמענו עכשיו את הנתון על הכפלה במספר היריות. אני חושב שזה חוק שיכול להיות אפילו בהוראת שעה, כדי להעביר מסר. בכלל, אסור לירות בצורה בלתי חוקית, ובטח שלא לירות בשטח מיושב, ליד ילדים. ראינו את המחיר של זה עם אותו ילד שנהרג בגן משחקים. מי שיורה ליד ילדים צריך לשבת בכלא. היום זה לא קורה. תודה.

גברתי היושבת-ראש, אני חושבת שיש חבילה של חקיקה שעוסקת בהחמרת ענישה שקשורה לפשיעה חקלאית, לפרוטקשן וגם לנושא החשוב שאופיר ציין. יכול להיות שאנחנו צריכים לבחון יחד מה אפשר לקדם במצב הפוליטי הקיים.

ראובן, בבקשה.

אני סגן ניצב ראובן נאווי, ראש זרוע חשיפה בחטיבה הטקטית. בעשר השנים האחרונות אני מטפל בכל מה שקשור בפשיעה החקלאית בכל הארץ.

אז אתה לא של מחוז הצפון?

לא, אני עסקתי בפשיעה החקלאית ברמה הארצית. אני מייצג את מג"ב בכל מה שקשור לאתגרים שלנו בטיפול בפשיעה בצפון. חשוב לי לציין שהטיפול של מג"ב מתחלק לשני צירים מרכזיים – הציר של הבט"פ והמוכנות לחירום, כל מה שקשור לאיגודי כוחות ב"לחיצת כפתור"; והציר הפלילי, שבו האחריות של מג"ב זה הטיפול בפשיעה החקלאית. האתגרים שעומדים בפנינו זה כל מה שקשור למגוון העבירות החקלאיות, אם זה עבירות התוצרת, גניבות הציוד, כולל טרקטורים, גניבות בעלי חיים, פלישה והיזקים.

בדיון האחרון שהיה כאן על פשיעה חקלאית נאמר שהחקלאים כבר לא מתלוננים. אתה מכיר את זה? האם אתה רואה עלייה בתלונות של החקלאים?

יש לנו מעקבים על כל התלונות, התלונות נכנסות אלינו ואנחנו תמיד במגמה של לעודד את החקלאים להתלונן. אנחנו לא מזהים איזושהי מגמה של חוסר בתלונות. אדרבה, כל המעקבים שלנו הם ממש מעקבים ידניים וההתייחסות היא פר תלונה. כל תלונה שנכנסת למג"ב בתחום של הפשיעה החקלאית נכנסת לטיפול הימ"רים, היחידות המרכזיות של מג"ב, והיא מקבלת את המענה המרבי והמיטבי שיכול להיות, כולל הגעה ספציפית לזירה ובחינה של הזירה בשטח. צריך להבין שהזירות החקלאיות הן זירות מורכבות.

אני יודעת, הייתי בזירה כזאת בדיוק לפני שבועיים.

זה לא כמו זירה עירונית. את מגיעה למשק חקלאי, בן אדם שגנבו לו טרקטור, בן אדם שגנבו לו בעלי חיים. ההזדהות שלנו היא מרבית, והממצאים בשטח הם מאוד מינוריים. יחד עם זאת, אנחנו עושים את מרב הפעולות במישור הזה, ואפשר לציין את ההתפתחות שלנו בטיפול בזה לאורך הדרך, כולל הקמת מרכז הבינה של מג"ב - - -

אני רוצה לדעת אם יש איזשהו שינוי מגמה מאז ההתערבות של מג"ב בנושא הפשיעה החקלאית.

האם יש עלייה בתלונות?

אנחנו יודעים שאין עלייה.

אז אין שינוי.

לא, אני שואלת מבחינת הטיפול.

גברתי, אנחנו יכולים לעזור לך. אני מהמועצה האזורית עמק הירדן, אנחנו יכולים להביא לך את הקולות של השטח בשמחה רבה.

אני רוצה להגיד לכם משהו לגביי ולגבי חברי הכנסת – אני לא צריכה שיבואו ויגידו לי לשמוע את השטח. תאמין לי שגם אני וגם חברי הכנסת שיושבים פה נמצאים כל הזמן בשטח. רק לפני שבועיים הייתי ביסוד המעלה אצל החקלאי עם המטע שלו שנעקר. אין לי בעיה שתבואו ותיתנו את הצד שלכם, אבל גם אנחנו, חברי הכנסת, מגיעים לשטח.

אנחנו אפילו גרים בשטח. אפילו חקלאים.

אני אישית לא גרה, אבל יש פה כמה שכן.

ראובן, אני רוצה שתסכם. תכף סגל גם ידבר על הפשיעה החקלאית, כי זה נושא שמאוד מאפיין את הצפון, ואני תוהה אם הם רואים איזשהו שינוי מגמה.

אני אציג את הנתונים ואני אומר מה משפיע על הנתונים האלה. מבחינת פשיעה חקלאית בהיבט הארצי, ב-2021 יש ירידה של 33% לעומת 2020. בגזרת צפון יש ירידה של 22% בין 2020 ל-2021. ואם נשווה את 2021 ל-2022 עד כה, נראה ירידה של 27%. אבל צריך להבין שזה לא רק הנתונים, זה גם העשייה.

העשייה מתחלקת לכמה שלבים, בין היתר חיזוק מערך היישובים והקשר הישיר מול האזרח. אנחנו מדברים על 100 בעלי תפקידים שפזורים בגזרת הצפון, מש"קים ביטחוניים, מש"קים מועצתיים, מב"סים, ובסיסי הפעלה. סך הכול יש 2,200 מתנדבים שפועלים ביחד עם מג"ב. בימים אלה מוקמת יחידה חדשה במג"ב, הית"ק – היחידה לתקיפה כפרית. זאת יחידה שתמנה 100 שוטרים. כרגע היא בהקמה. עד כה אנחנו עם 40 שוטרים, ונהיה עם 100 שוטרים, שיפעלו אך ורק במרחב הכפרי בגזרת צפון. זאת יחידה שתפעל עם אמצעים מיוחדים ועל בסיס ניתוח שעון הפשיעה. צריך להבין שהיחידה הזאת לא תצא מהשטח, זאת אומרת שגם אם יש הפעלה כזו או אחרת של חירום, היחידה נשארת בשטח ופועלת על בסיס ניתוח השטח.

בכל מה שקשור ללחימה של מג"ב בהיבטים הטכנולוגיים, בסוף 2017 ותחילת 2018 הוקם מרכז הבינה של מג"ב, שבעצם שדרג את היכולות של הימ"רים של מג"ב במתן מענה טכנולוגי ובהליך איסוף הראיות בהקשר של הפשיעה החקלאית.

הוקמו בכל רחבי הארץ מרחבים מבצעיים, כולל בחלק הצפוני. חשוב לציין שגם נעשים שת"פים עם גופים אזרחיים. אני אתן את הדוגמה של מועצת הדבש, כל סיפור גניבות הכוורות וגניבות הדבש. מדובר בתופעה מאוד מורכבת. באיזשהו מקום זאת תופעה שהיא קצת צדדית, אבל לא, היא מקבלת את מרב הקשב ומרב המאמצים. צריך להבין שלדבוראי אין אמצעי אבטחה, אין אמצעי מיגון, ואין שום אינדיקציה לפשע, אפילו ביום שמבוצעת הגניבה.

מנחם מימ"ר צפון, תתחיל להגיד כמה מילים ואז תראה את המצגת, אבל אני אעצור אותך באמצע המצגת כי אני רוצה שחברי הכנסת ידברו ושאוכל לשחרר אותם לדברים אחרים שיש להם.

צוהריים טובים לכולם. קודם כול, מפקד המחוז מתנצל שהוא לא מגיע. כולנו בעשייה לגבי מירון, וכרגע מפקד המחוז נמצא במשחק מלחמה שם. שמי מני, אני מפקד ימ"ר צפון. מחוז צפון הוא המחוז השני בגודלו בארץ, הוא משתרע על שטח של 4,473 קמ"ר. מבחינה דמוגרפית יש קצת יותר מ-58% לא יהודים, ומעל ל-300 יישובים.

בשקף הזה אפשר לראות את שעון הפשיעה היומי של המחוז, כדי שתוכלו להבין עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו מדברים על ארבעה אירועי ירי ביממה; 675 אירועי מוקד; 5.6 אירועי פע"ר, שזה למעשה מקבץ עבירות שהן פגיעה בביטחון הציבור, זה כולל התפרצות לדירה, לבית, לעסק או גניבת רכב; 30 עבירות רכוש; ארבעה אירועים של מין וחסרי ישע; 13 של אלימות במשפחה; ו-20 אירועים של אלימות באופן כללי.

זה רק של מחוז צפון? זה לא כולל את עכו ונהריה?

מחוז צפון כולל את מרחב כנרת, שזה מרבית גבול הצפון וגבול סוריה, עד מחסום נחל בזק, והוא כולל גם את אזור הגלבוע, כביש 66, אזור אליקים, וגבול הגזרה הוא כביש 77, שגובל במרחב גליל עם מחוז חוף. הוא לא כולל את נהריה, עכו, חיפה והקריות.

מטרת העל של המחוז היא שיפור הביטחון האישי ואמון הציבור במשטרה. מבחינת אתגרי המחוז, אחד הנושאים המרכזיים מבחינתנו זה אירועי ירי והברחות אמל"ח. אני אציג לכם את הנתונים של 2020 ו-2021. יש לנו לא מעט אירועים של תיקי ירי, אנחנו במגמת עלייה בעניין הזה. כמובן שיש מגמת עלייה גם בכל מה שקשור למעצרים, כתבי אישום ותום הליכים.

תיקי הירי זה באזורי מגורים?

כן, בעיקר באזורי מגורים.

(מוקרן סרטון).

סוגיית האמל"ח במחוז הצפוני היא סוגיה מרכזית שאנחנו מתמודדים איתה מדי יום. אין יום שאין בו מבצעים, חיפושים ותפיסות אמל"ח. אנחנו רואים שימוש גובר באמל"ח בעיקר בחברה הערבית, אבל אנחנו רואים את זה גולש גם לערים המעורבות וליישובים היהודיים.

יש לכם נתונים של האנשים שאתם תופסים על ירי? כמה כתבי אישום וכמה מורשעים?

הוא אמר 92 כתבי אישום. השאלה כמה הסתיימו בסופו של דבר במעצר. הרי בכתב אישום יכול להיות שהשופט מזכה בסוף.

בשקף מופיע הנתון לגבי מעצרי תום הליכים, ואם יש שאלות בסוף אני אענה על הכול.

הסיפור של האמל"ח והסוגיה של הירי הם מלחמות יום-יומיות שלנו. אני אתן לכם דוגמה. במהלך 2021 עצרנו ילד בן 15 שעבד כל הקיץ בשטיפת מכוניות כדי לקנות אקדח. זאת סוגיה נרחבת, היא מטרידה אותנו מאוד ואנחנו עובדים עליה בכל דרך אפשרית.

מבחינת האמל"ח, מחוז צפון עוסק גם בכל מה שקשור בנושא הגבולות וצירי הברחות. אנחנו למעשה אחראים בכל מה שקשור לנושא גבול לבנון, גבול סוריה וגבול ירדן. אלה גבולות מאוד משמעותיים בכל מה שקשור לנושא ההברחות. אנחנו במגמת עלייה. בשנה שעברה באותה תקופה עמדנו על 59 כלי נשק מוברחים, והיום אנחנו עומדים על קרוב ל-200. כמות התפיסות עולה. אנחנו רואים שינוי מגמה בכל מה שקשור לגבול לבנון. אם בעבר היינו רואים הרבה הברחות של סמים, היום אנחנו רואים מעט הברחות סמים ויותר הברחות של אמל"ח. אנחנו מבינים שבסופו של דבר מישהו מתכלל את זה. גם פה מדובר על מלחמה יום-יומית ועל קרב מוחות מול מבריחי סמים. אנחנו יודעים שחיזבאללה שולט שם על כל הגבול והכול שם עובר דרכו.

גבול ירדן הוא גם גבול פרוץ. יש שיתוף פעולה הדוק בין הצבא, המשטרה, משמר הגבול ושב"כ בכל מה שקשור לתופעה הזאת. ירדן הוא גבול מרכזי ועוברת בו כמות גדולה. יחידת יג"ל היא כוח מבצעי שנמצא בימ"ר צפון והוא חוד החנית של כוח התגובה שלנו. הוא עוסק בכל פעולה מבצעית שאנחנו צריכים בימ"ר. הייחודיות שלו היא שהוא מכיר את כל נושא הגבולות וההתמחות שלו היא בטיפול במבריחים ותפיסה שלהם. הממוצע השנתי עמד על 8-7 הברחות בשנה, את שנה שעברה סיימנו עם 20, והשנה אנחנו עם קרוב ל-11 הברחות, עם עצורים ועם תפיסות. מדובר על מאות כלי נשק, מהמתקדמים ביותר שיש. לפני שבועיים הייתה לנו תפיסה של 100 רימוני רסס מתקדמים.

יש עוד לא מעט פרשיות של תפיסות. אם בעבר היינו תופסים בהברחה 8-7 כלי נשק, היום אנחנו מדברים על בין 40 ל-60 כלים בהברחה. בסופו של דבר הנשק הזה מגיע לתושבי הצפון, חלקו עובר דרך השטחים. היום אנחנו יודעים על קווים ישירים שעוברים ישירות לתושבים בצפון.

הכול בכיוון אחד? הכול פנימה?

כן, הכול פנימה.

יש לנו תפיסה מסוימת לגבי הכניסה של כל האמל"ח: שבסופו של דבר מישהו רוצה לחמש לא מעט תושבים פה בתוך הצפון. ההערכה שלנו היא שזה לשעת השי"ן.

יש לנו תוכנית תקיפה סדורה בכל מה שקשור לנושא של תופעת האמל"ח. אנחנו מגדירים יעדים ופועלים על פי מודיעין. יש לנו חפ"ק ייחודי וטכנולוגי שמתעסק אך ורק עם אמל"ח, ובתוכו למעשה אנחנו תוקפים לא רק מבריחים אלא את כל מה שקשור לשרשרת הערך. אנחנו לא עוצרים רק את המזמין או רק את הקליינט, אלא אנחנו מחפשים את אותו בחור שמהווה את החוליה המקשרת שמתפעלת את כל הדבר הזה. את אותם אנשים אנחנו תוקפים. במסגרת תוכנית התקיפה אנחנו רותמים גופים ורשויות נוספות, כמו הצבא, שב"כ והפרקליטות כמובן.

הפעילות שלנו מתמקדת לא רק כנגד המחזיקים בנשק אלא גם כנגד הסוחרים. אנחנו מתמקדים בעיקר בפרטו. יש לנו הפעלות סוכן. שנה שעברו היו לנו הפעלות משמעותיות, כולל הסוכן "אושן 11", שלמעשה היה הסוכן המשטרתי הכי גדול בתחום האמל"ח מאז הקמת משטרת ישראל. הוא הכניס למעלה מ-50 סוחרי נשק משמעותיים לכלא. אנחנו לא עושים לעצמנו הנחות ומגדירים לעצמנו יעדים שהם די קשים להשגה. היעד שלנו עומד על 15% כתבי אישום ותום הליכים באמל"ח, ואנחנו לא מתמקדים רק בסוחרים, אנחנו מחפשים גם את אלה שיורים.

אנחנו פועלים גם מול גופים נוספים ומפקד המחוז יוצר קשר עם לא מעט חברי כנסת ומציג להם את הסוגיה הזו, במטרה לפעול בכל מה שקשור לנושא של רמת הענישה. לפעמים אנחנו נתקלים באירועים שבהם הענישה לא מספקת בעליל. כמובן שבכל מה שקשור לאמל"ח אנחנו נותנים תעדוף גם מבחינת תיקי החקירה וגם באמצעים.

אני רוצה שנעשה הפסקה וניתן לחברי הכנסת להתייחס. נתחיל מהיוזמים של היום, חברת הכנסת ענבר בזק.

תודה על הדיון הזה, שהוא חלק מיום הגליל. תודה לחבר הכנסת אופיר, שהוא יו"ר השדולה יחד איתי ועם חברי הכנסת יעל רון ואופיר כץ. אני רוצה לציין שאני בעצמי תושבת הגליל ואני חווה על בשרי את הפריצות, וגם כל קיץ אני יושבת בסלון בערב ושומעת את היריות מהחתונות. כל הנושא של נשק לא חוקי וירי באירועים באזור הצפון משפיע על כולנו. כל מי שגר באזור הגליל מכיר את זה, בעיקר במרחב הכפרי, שמוקף בכפרים.

אני רוצה להתמקד בשני נושאים מאוד כאובים שיצא לי לקבל עליהם גם הרבה פניות ציבור. הראשון הוא נושא הפרוטקשן והשני הוא הפשיעה החקלאית, שקשורים אחד לשני. בנושא הפרוטקשן, אין היום עסק בגליל העליון, וגם בחלק גדול מהגליל המערבי, שלא משלם פרוטקשן. יצא לי לדבר עם בעלי עסקים שאמרו לי שכשהם כתבו את התוכנית העסקית שלהם זאת הייתה שורה בתוך התוכנית העסקית, פרוטקשן. מעין תקציב שאתה צריך לשים בצד כחלק מהוצאות העסק. זה פשוט הזוי שהגענו למצב הזה.

נפגשתי עם עסקים ועם קיבוצים שחוו נזקים של מיליונים, בין היתר בשריפה של ציוד חקלאי ובתי אריזה. נכון להיום המצב הוא שחברות הביטוח מסרבות לבטח פשיעה חקלאית – נקרא לזה טרור חקלאי, כי זה טרור. בדיונים שהיו פה בוועדה עם משרד החקלאות לא ניתן מענה. אין היום קרן פיצויים או מענה אחר לאותם חקלאים. יש חקלאים שממש הגיעו לרמה של פשיטת רגל בעקבות האירועים האלה.

בנושא הפשיעה החקלאית, מעבר לאירועים הגדולים שגורמים לנזקים במיליונים, יש נזקים יום-יומיים בהיקפים של עשרות אלפי שקלים, כאשר אחד האירועים הנפוצים ביותר הוא נסיעה פרועה בשטחים חקלאיים. יש הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת רם בן ברק שאוסרת על הדבר הזה, ואני מאוד מקווה שהכנסת הנוכחית תאשר אותה בקרוב.

גם הנושא של קטיף הפך להיות בעיה. חלק מהבילוי בגליל זה לקחת שקית, במקרה הטוב, ולמלא אותה בפירות, ובמקרה הפחות טוב זה טנדרים שנעצרים במטע או בפרדס וממלאים את הטנדר. יצא לי לשוחח עם מנהל המטע של קיבוץ דן, הקיבוץ שממנו הגעתי. הוא ראה אנשים בזמן פעולה ממלאים את הטנדר באבוקדו, הוא אמר להם שזה אסור, זה לא חוקי, זה גניבה, והם אמרו לו – אתם, החקלאים, הגנבים, אז זה בסדר לגנוב מכם.

אז מדובר פה גם על טרור סביב פרוטקשן, גם על אזרחים שמרשים לעצמם להתנהג בשטחים חקלאיים כאילו זה שטח ציבורי פרוץ, ואנחנו פה בכנסת חייבים לשים לזה סוף, גם בחקיקה וגם באיזשהו קמפיין שיסביר לציבור עד כמה הדברים האלה לא לגיטימיים ועד כמה הם פוגעים באנשים.

אחת הבעיות שעלו בדיון הקודם שקיימנו פה בוועדה היא הקושי המאוד גדול של המשטרה לתפוס את האשמים. משהו כמו 80% מהתלונות בנושא פשיעה חקלאית נסגרות בהיעדר יכולת למצוא את האשמים.

אני מברכת את יו"ר הוועדה על הדיון החשוב, ואני מקווה שזה לא יסתיים רק בדיבורים אלא גם במעשים אמיתיים שנעשה פה כדי לעצור את המגמות האלה. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, אדוני.

צוהריים טובים ותודה רבה על הדיון החשוב. בראשית דבריי אני רוצה להגיד שרוח המפקד במחוז צפון מורגשת, ורואים את זה בפעולות מחוץ לקופסה. אבל עדיין, ברמת התוצאות, אלה לא תוצאות שאנשים יכולים לחיות איתן.

אני היום בבוקר פתחתי את הספר "אש בגליל", ספר שנכתב סביב 1938. האלמנטים שרואים שם, של שריפת תבואה בשדות שהתמודדו איתם ותיקי ראש פינה ואחרים, הם אותם אלמנטים. אני כל הזמן תוהה לגבי אותם אלה שתקפו את טרומפלדור וחבריו, מאיזה אזור בדיוק הם הגיעו. יש לי תחושה שאני יודע. וזאת אותה התמודדות. רק שהיום אנחנו כבר מתדרדרים למקומות לא טובים.

היום הזה הוא יום הצפון, אבל אי אפשר, גברתי היושבת-ראש, לנתק את זה ממה שאנחנו חווים מאז שומר החומות ועד היום. הפרוטקשן ודברים אחרים מאוד התגברו והתפתחו, בעיקר בצפון, והיום אנחנו רואים שזה מתגלגל גם לאזורים אחרים.

אני רוצה לחזור על הדברים הברורים. אני לא אשכח את הריאיון בבוקר עם מפקד המחוז שמעון לביא לאחר התפיסה באמצעות הפעלת הסוכן הגדול ההוא. בסוף, גם המפקד הגדול וגם השוטרים למטה צריכים לדעת שיש מישהו שיודע להביא את האנשים אל מאחורי הקלבוש, להכניס את כולם לכלא. אבל זה לא קורה, אנחנו כל הזמן נכשלים שם. זאת נקודה אחת שאנחנו חייבים לפעול לגביה, כי זה מאייש, זה מכניס ייאוש בכוח.

נקודה שנייה, חשובה לא פחות, זה הסד"כ. תקציב המשטרה במיוחד וגם תקציב המשרד לביטחון הפנים חייבים לגדול פלאים. אי אפשר לעשות עם שלושה שוטרים את מה שאפשר לעשות עם 20 שוטרים. היום ביטחון הפנים הוא הקרב הכי משמעותי כרגע במדינה, ועד שלא נראה נוכחות משטרתית גדולה ומאסיבית, כולל פעילות באום אל-פאחם ועוד, פעילות אמיתית ולא רק כקמפיין בחירות רגע לפני שהממשלה מתפרקת לו... תודה.

תודה לאופיר וענבר, שניים מהיוזמים של היום הזה. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה, אדוני.

תודה רבה וברכות על היוזמה. אנחנו לא ערוכים למלחמה הבאה. זה נכון לכלל המדינה, לא רק לצפון. כמו שיש לנו צבא מילואים לצבא הסדיר, חייבת להיות לנו עתודה מאוד גדולה שמסייעת למשטרה ביום בשעת השי"ן, במלחמה הבאה. אנחנו רואים שלפשיעה יש מרכיב לאומני מאוד משמעותי, ראינו בשומר החומות גידול ניכר בהיקפי הפעילות הפח"עית, הטרוריסטית והלאומנית, ואנחנו לא ערוכים לתרחיש הזה. אנחנו לא ערוכים לזה כי הקונספציה שהיום כולם נמצאים בה היא שהמשטרה ומג"ב צריכים לפתור את הבעיות האלה. אבל גם אם נכפיל את הסד"כ של המשטרה זה לא ייתן מענה לשעת חירום.

המענה נמצא בכלל בכוחות המילואים, שלא נמצאים - - -

אז אני שמתי הצעת חוק לפני הפגרה שבאה לרתום את השלטון המקומי לעניין. יש לנו ניסיון טוב עם השומר החדש, וכל מי שמכיר את הפעילות שלהם יודע שזאת פעילות מבורכת, עבודת קודש. צריך לרתום אזרחים טובים, אנשים עם ניסיון קרבי שיודעים להגן על השטח. אני אומר שאי אפשר בלי זה וגם לא נוכל להסתדר במלחמה הבאה בלי כוחות עתודה גדולים מאוד.

אני רוצה לסבר את האוזן. כמה שוטרים יש לנו היום? 40,000? 50,000? כולל העתודות.

30,000.

וכמה מג"ב מילואים?

אפילו לא נעים להגיד. שמונה פלוגות?

לדעתי תשע פלוגות.

מעט מדי.

אני אגיד לכם כמה אנחנו צריכים: 180,000. פי חמישה. כמו שבצה"ל המילואים הם פי חמישה יותר מהסדיר. הרי אף אחד לא מציע להגדיל את הצבא הסדיר פי שלושה, אלא להשתמש בעתודה שקוראים לה מדי פעם לפי הצורך. באנלוגיה, אנחנו צריכים לרתום את השלטון המקומי. כל עיר צריכה לדעת לרתום 2% מהאוכלוסייה שלה בהתנדבות, כאשר את העתודה המרכזית שלה אולי כן צריך לממן ברמה הלאומית. קחו למשל את באר שבע, 230,000 איש. הם צריכים לגייס 4,500 אנשים. זה שקול כמעט ל-20 גדודים. חלקם צריכים להיות עסוקים בהגנה המרחבית על העיר וחלקם בדרכים. הם צריכים לוודא שבאר שבע לא מתנתקת ממרכז הארץ בשעת חירום. ואותו דבר בצפון. כל עיר 2% מהאוכלוסייה. הם צריכים להיות מילואימניקים לשעבר, לוחמים לשעבר, מגיל 37 ומעלה - - -

אתה מדבר על משמר אזרחי?

לא, אני לא מדבר על משמר אזרחי, אני מדבר על קונספציה חדשה שנגזרת מתרחיש הייחוס. כל עיר צריכה לאסוף את הכוחות שלה, להבין מה האתגרים הביטחוניים ולדעת לגייס את האנשים. הרי את כל הצבא הסדיר ואת צבא המילואים ייקחו לגבולות, אז צריכים אנשים חטיארים כמוני, מיומנים - - -

למי הם יהיו כפופים?

לראש העיר. הם יופעלו על ידי המערכת העירונית, כאשר לראש העיר יהיה קצין מהמשטרה וקצין מפיקוד העורף. לראש העיר תהיה אחריות לוודא שהוא יודע להגן על העיר שלו. ומי שחושב שהמשטרה יכולה לעשות הכול לבד, טועה ומטעה, אין לזה שום סיכוי בתרחיש הייחוס שאנחנו מדברים עליו.

אני רוצה להגיד תודה למשטרה, אבל בקונספציה הקיימת, שבה כולם מצפים מהמשטרה לתת מענים להכול – אין שום סיכוי שנעמוד ביעד הזה. ואני צופה פני עתיד ואני רוצה לדבר על זה לפני הברוך הגדול הבא.

ברגע שהולכים לקונספציה הזאת, בואו נראה איך אנחנו מרוויחים גם בשוטף. ברגע שראש העיר יודע שהוא צריך לגייס 2% מהאוכלוסייה, קודם כול תיעזרו בשומר החדש. הם יודעים להדריך ולסייע, והכול יחד עם המשטרה ובחותמת שלה, הרי אף אחד פה לא מנסה לעקוף אותה. אבל כן צריך לייצר עתודות גדולות ואחריות ישירה לראשי הערים. אם המשטרה תצטרך עכשיו להכפיל את גודלה – זה יעד ענק, אני לא בטוח שתעמדו בו. אבל ברגע שלכל ראש עיר יהיה - - -

חמושים?

בוודאי. מדובר על לוחמים לשעבר. וצריך לעשות להם את ההדרכה ואת ההכשרה לטפל גם בשוטף. פתאום יהיו לנו פי ארבעה או חמישה יותר אנשים שיעזרו למשטרה גם בשוטף, ואז אתם תראו את קפיצת המדרגה הגדולה בהתמודדות עם האתגרים של המשטרה.

רעיון מצוין לדעתי. רות, אני מתנצלת, אני מבקשת לדבר שתי דקות, כי אנחנו אמורים לסיים ב-12:00 ואף אחד כאן עוד לא דיבר.

אני אשתדל לשפוך את כל ליבי בשתי דקות. אני מברכת את כוחות הביטחון מכל ליבי ומצדיעה לכם. אני קידמתי חוק בנושא הפרוטקשן, שהיא תופעה מאוד חזקה בצפון ובכלל בארץ. הדבר הזה בא להגדיר מחדש חוק שהוא מאוד מיושן ולא נותן מענה לפרוטקשן. זה בעצם מכפיף את חברות האבטחה האלה, שהן לא באמת חברות אבטחה אלא חברות לגביית פרוטקשן, במקום למשרד המשפטים, למשרד לביטחון הפנים, כדי שיהיו להם יותר כלים לפקח על הדבר הנוראי הזה. הדבר הזה גם יוצמד להחלטות ממשלתיות במסגרת המהלך המשמעותי של הממשלה שנועד למגר תופעות פשיעה ואלימות, בעיקר בחברה הערבית.

מהיכרות שלי עם השטח ומביקור עם לא מעט חקלאים בהקשר של פרוטקשן וטרור חקלאי, אלה תופעות שמרסקות בני אדם. מדובר על אנשים מלח הארץ, והלב פשוט נשבר. ההסתכלות על החוק כמשהו שהוא במקרה הטוב המלצה – פשוט כואב הלב למי שאוהב את המדינה.

יש שני דברים שלא קיימים וצריך להסתכל עליהם. אחד, פיצוי לנפגעי פרוטקשן. זה מאוד קשה, כי מדובר בנפגעי טרור פר אקסלנס, ואין חברות ביטוח שנותנות להם את המענה. הדבר השני שנדרש זה סיוע פסיכולוגי. כי מדובר בפוסט טראומה, אנשים יושבים לילות שלמים, גם נשים, ושומרים על הבתים שלהם עם כלבים. זה משהו הזוי לחלוטין, זה לא צריך להיות, וצריך לתת מענה חקיקתי לסיפור הזה.

אני רוצה לברך את חברתי לסיעה יעל על היוזמה המופלאה הזאת לדבר על הגליל. אני רוצה להגיד את מה שאני אומרת תמיד, ואני מתכוונת להילחם על זה: עם כל הכבוד לחימוש אזרחים – ואין לי ספק שצריך לעבות את הכוח וצריך מתנדבים וגם באמת יש גורמים שעושים עבודה באמת טובה – בסופו של דבר אנחנו רוצים ריבונות ומשילות. לכן אין תחליף למשטרה. המשטרה צריכה להתחזק, לקבל תקציבים, לקבל מספרים, הגאווה צריכה לחזור. בן אדם שפוגש שוטר, הלב שלו צריך לדפוק, כמו בארצות הברית. אני גאה כשאני רואה שוטר על מדים, וכל אחד צריך או להיות גאה או לפחד. זה חובה כדי שנוכל לשמור על הבית הזה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה, אדוני.

חברים, הנושא הוא אתגרים מיוחדים של משטרת ישראל ומג"ב במחוז צפון. אני מכיר את המשטרה מפן אחר. הייתי מנהל בית ספר בכפר בית ג'ן והיו לי שוטרים בכפר. אומנם הכפר הזה הוא שקט ואין לו הרבה בעיות, אבל בצפון כן יש בעיות.

חבר הכנסת ברקת דיבר על כך שאנחנו צריכים כוחות ועוד ועוד. אני רוצה לדבר בפן אחר: מה הסיבות שמביאות את התושבים כן לעשות פרוטקשן. למה הם מאיימים, למה הם מביאים כלי נשק, למה הם סוחרים בזה. ברגע שאנחנו נטפל בסיבות אני חושב שאנחנו נשיג הישגים טובים יותר.

אז בואו ניקח את מערכת החינוך בסקטור הלא יהודי בצפון. אין לה הרבה. אין לה הרבה תקציבים. ואם אני לוקח את המועצות המקומיות – אין להן תקציבים, אין להן תשתיות, אין להן אזורי תעשייה, אין להן אזורי תעסוקה, אין להן מנהיגים חזקים טובים. ראשי המועצות, שחלקם נמצאים פה היום במשכן הזה, סובלים. הם רוצים לעשות סדר, אבל אין להם אמצעים, אין להם כלום לטפל בדברים האלה.

ולכן, גם אם נביא את כל הכוחות האדירים, עדיין, בלי חינוך, בלי טיפול בילד, בלי טיפול בפרט, בלי טיפול בבעיות הכלכליות הקשות שנמצאות בתוך הכפרים, הדברים האלה ימשיכו. אני חושב שהגיע הזמן לעשות שוויון - - -

לא הבנתי, זה שאין תשתיות זה אומר שצריך לקחת פרוטקשן?

לא, ברור שלא, אני נגד זה.

צריך לטפל בתשתיות, אבל מה זה קשור לפרוטקשן?

היושבת-ראש, הוא צודק לחלוטין. אני אתן דוגמה - - -

לא, הוא מדבר.

חברים, אני הייתי מנהל בית ספר. קיבלתי בית ספר בשנת 1999, בית ספר עם הרבה בעיות, מה הילדים שם לא עשו. אפילו בשנה הראשונה שלי דקרו לי את צמיגי האוטו שלי ארבע פעמים, כי מנעתי מהם להעתיק. אבל כשדאגנו להם, אהבנו אותם, חיזקנו אותם, חיזקנו את המוטיבציה שלהם, את הלימודים שלהם, אמרנו להם "אתם יכולים", הדברים התחילו להשתנות ותוך פרק זמן קצר הבאנו את בית הספר הזה להיות הראשון במדינת ישראל, והוא עדיין שם.

ונשאר לי לברך את המשטרה בצפון ובכלל המדינה. יש פה קצין שהיה תלמיד שלי, פאדי חלבי, אז תרשו לי לברך אותו. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו דואגים שאכן הקצינים והשוטרים הדרוזים יתוגמלו ויועלו בדרגות במשטרת ישראל.

אבל זה לא קרה.

חבר הכנסת מופיד מרעי, בבקשה, אבל ממש בקצרה, כי יש לנו דיון על קו התפר שמתחיל עוד מעט.

אני רוצה לברך את כל מי שיזם את הדיון. אני רואה פה קולגה שלי מהצבא, ניר סגל, שהוא עוזר של השר. היינו מ"פים.

תראו, חברים, אפשר ללכת ולחזק את הפעילות של המשטרה, אבל אני דווקא לא רוצה להתייחס לפעילות של המשטרה, שגם ככה יש לה הרבה עבודה ועשייה מרובה.

כדי להוריד את רמת האלימות אנחנו צריכים להעלות את רמת החיים. ככל שהמצב הסוציואקונומי ביישובים המעורבים והיישובים הלא יהודיים עולה, ככה יורדת רמת האלימות. כולם מסכימים איתי בנושא הזה, הייתי ראש רשות ואני מבין את זה.

לכן, גברתי היושבת-ראש, אם יש נושא שצריך להתמקד בו, במיוחד בגליל – וזה גם נכון לגבי הנגב – זה איך להעלות את רמת החיים ואת המצב הסוציואקונומי ביישובים. צריך להביא פעילות תרבותית, פעילות שתעסיק את הנוער, פעילות שתחנך את הנוער. בסופו של דבר זה מה שבאמת יביא אותנו למצב של רמת חיים טובה יותר, פחות אלימות ויותר הבנה. אנחנו מפחדים להיכנס לנישה הזאת, אבל אם רוצים להגיע ליעד חייבים ללכת בכל המישורים, וזה אחד המישורים שצריך לשים עליו דגש.

אתם עושים פה יום מעולה, ביוזמת יעל וענבר, ומגיע לכל מי שמשתתף שאפו גדול וכל הכבוד.

תודה רבה. אני אתן לסגל, היועץ של השר עמר בר לב, להתייחס לנושא של הפשיעה החקלאית. בבקשה, אדוני.

שלום לכולם. אני אתייחס לדברים אופרטיביים שאנחנו מבצעים ולתוכניות שלנו לחצי השנה הקרובה ובעזרת השם ל-2023.

מבחינת המשרד, אני חושב שיש היום נגישות הרבה יותר גבוהה לקהל היעד שלנו מבחינת חקלאים, ראשי מועצות, וארגונים אזרחיים. כל אחד שיש לו בעיה או תלונה ופונה אלינו, אנחנו מטפלים בזה ישירות, גם מבחינת הקשר מול המשטרה וגם בנושאים האחרים.

על הפרק יש כרגע כמה מהלכים שהם בשלבי ביצוע וכמה מהלכים מתוכננים. השיטור המועצתי זה מהלך גדול של המשרד. אני אתייחס רק לגבי הגליל, אבל הוא מתקיים גם באזור הנגב. כרגע יש במהלך הזה שתי מועצות, ואני מעריך שסביב סוף יוני יתחיל לעבוד שם שיטור מועצתי. זה כוח של שבעה שוטרים פלוס ארבעה מפקחים עם סמכויות מלאות, שיטפל בכל הבעיות של הביטחון במרחב הכפרי וכמובן גם בתחום של הפשיעה החקלאית. רק לסבר את האוזן, מדובר בהכפלה או שילוש של מצבת הכוחות בשטח. היום בכל מועצה יש שניים, שלושה או ארבעה - - -

אבל אני אישרתי שש מועצות, לא?

כן, שש. אני מדבר על שתיים בצפון, שזה מעלה יוסף ומרום הגליל, ואני לא מתייחס כרגע לדרום. דרך אגב, קיצרנו משמעותית את הזמן. אם עד היום היה מקובל במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים שמרגע שהחליטו על היחידה עד הרגע שהיא הייתה מבצעית זה בין שנה ל-18 חודש, אז עכשיו הן יהיו פעילות תוך פרק זמן של בין ארבעה חודשים לשישה חודשים. אז זה מהלך אחד מאוד גדול שאנחנו עושים, והתוכנית שלנו היא להוסיף בשנה הבאה עוד עשר מועצות.

נושא נוסף הוא הנושא של אכיפה מינהלית בתחום של הסגות גבול, בעיקר בנושא פלישות בקר. זה נושא שמטופל כבר שנים במדינת ישראל. אני חדש בתפקיד וגם חדש בסקטור הציבורי, אבל אני חושב שמה שאנחנו עושים פה בחצי שנה לא עשו מעולם. עד סוף השנה תהיה אכיפה מינהלית בתחום של פלישות הבקר, דבר שמשנה בצורה דרסטית את האפשרויות של משטרה ומג"ב לאכוף ולהטיל קנסות. רק כדי שנבין את המטריה, היום בפלישות של עדרי בקר הם יכולים לשרוץ ימים, שבועות וחודשים בשטח לא להם. ברגע שתהיה אכיפה מינהלית - - -

סגל, רק עוד שתי דקות, כי אנחנו חייבים לסיים.

זה דבר שישנה את כל המשוואה בתחום פלישות הבקר, בעיקר בצפון. אנחנו גם מקדמים ביחד עם משרד החקלאות בעבודה מאוד אינטנסיבית את הנושא של "מוקדים רואים" וטכנולוגיות בתחום המועצות האזוריות. זיקקנו את זה והגשנו למשרד החקלאות את התוכניות שלנו לגבי מוקדים במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות, ואני מקווה מאוד שהמהלך הזה יצא לפועל בחצי השני של 2022. אנחנו את שלנו עשינו ואנחנו תלויים רק במשרד החקלאות לגבי זה.

נושא אחרון שאני אתייחס אליו זה הנושא של החלטת ממשלה, "בסיסי המתמיד" - - -

אנחנו נעסוק בזה עכשיו בחוץ וביטחון.

לא בטוח שאני אהיה בדיון הזה, אז אני רק אגיד שאנחנו עשינו את שלנו בעניין הזה. התחלנו לגייס מתנדבים, יש לנו 170 בצפון ו-100 בדרום, הוקצו תקנים של סגני ניצבים בהתנדבות לנהל את הפעילויות האלה. אלה יהיו בסיסים אקס-טריטוריאליים. היום בסיסי הפעלה של מתנדבים, של מג"ב, פועלים במסגרת המועצות. לפעמים מדובר על בסיס אחד ולפעמים שניים. ופה יהיו בסיסים שרמ"ח יישובים ומפקד מג"ב יוכלו להפעיל אותם בכל הגזרות, והם גם יהיו עם אימון יותר טוב וציוד יותר טוב. אנחנו את שלנו עשינו ואנחנו מחכים לכסף שיבוא ממשרד הנגב והגליל.

תודה. אני גם יכולה להגיד שסגל הוא כתובת לכל - - -

כתובת לכל הבעיות. רק מילה אחרונה. השינוי במבנה הארגוני שהשר אישר למג"ב נותן תשובה הולמת לגבי האתגרים שיש לנו במרחב הכפרי, בדגש על הפשיעה החקלאית.

אני אסיים בלהגיד ש-2023 לא תהיה כמו 2022 ובטח שלא תהיה כמו 2021, את זה אני יכול להבטיח לכולם. יהיה פה שינוי מגמה שכולנו נראה אותו.

תודה. מילה אחת ל-ממ"מ, שכתבו את המחקר הזה, ואחר כך מילה לחיים. אני מתנצלת, פשוט ב-12:10 יש פה רוויזיה וחבר הכנסת כבר מחכה, ואי אפשר לאחר את זה, כי ב-12:00 יש דיון על קו התפר שכבר התחיל בלעדיי, זה לא שאני הולכת לשתות קפה.

גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך שהזמנתם אותנו מהצפון כדי שנשמש קישוט לדיון החשוב הזה. אני מצטער שאין זמן כדי לשמוע אותנו, שמביאים פה את השטח, עם כל הכבוד לכל חברי הכנסת ולכל החבורה המצוינת הזאת. אני לא מצליח להבין את זה.

אני לא יודעת מי אתה - - -

אני עידן גרינבאום, יושב-ראש המועצה האזורית עמק הירדן ואיגוד ערים כנרת.

אז נעים מאוד - - -

נעים מאוד וסליחה שאני מתפרץ, אבל - - -

עם כל הכבוד, אני לא הזמנתי - - -

עם כל הכבוד לכם. תודה.

סליחה, אדוני, אני הזמנתי את משרדי הממשלה, את מג"ב, את ימ"ר צפון. אם החלטת להגיע לפה - - -

אז חבל שהודעתם שיש יום הגליל בכנסת, באמת סליחה שהגענו מהצפון. תודה רבה לך.

בבקשה, גברתי, לאחר מכן חיים ואז אנחנו סוגרים.

אני נורית, ראש תחום ביטחון פנים ב-ממ"מ. אני אצביע על כמה נתונים עיקריים. קודם כול, חשוב לזכור שתושבי מחוז הצפון של המשטרה הם בעצם 14% מתושבי ישראל, אבל הנתונים לגבי האינטרקציה בינם לבין המשטרה הם יותר נמוכים – רק 12% מהתיקים שנפתחו במשטרה קשורים למחוז הצפון ורק 9% מהפניות למוקד 100 הם ממחוז הצפון, ורק 4.5% מהתלונות המקוונות. אפשר לשאול למה זה קורה.

אני רוצה גם להזכיר בקיצור את הנושא של התת-דיווח שקשור לשני סוגי עבירות שעלו פה הרבה – הפשיעה החקלאית ונושא הפרוטקשן. אני לא אקריא את המספרים, אבל צריך לזכור שלפחות במה שנוגע לפרוטקשן מדובר על קצה הקרחון. המספר הוא 39%, אבל זה כנראה הרבה פחות ממה שקורה בפועל, יכול להיות בגלל שאין לזה סעיף עבירה ייחודי בחוק.

לגבי הפשיעה החקלאית אני אזכיר שבדיון קודם שנערך כאן בוועדה נציגי המשטרה מסרו שהם מתכוונים לערוך סקר בקרב חקלאים בשיתוף עם הלמ"ס, והשאלה היא איך זה התקדם מאז.

יוצא סקר, ביחד עם המשרד לבט"פ, ל-750 חקלאים.

חיים, סמנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל, בבקשה.

אני מייצג את הגליל ואני מאוד מבין את עידן, ראש המועצה של עמק הירדן.

כן, אבל עם כל הכבוד, אני לא הזמנתי אותו. אני שמחה שמפילים עליי את יום הגליל ביחד עם כל האחריות שיש לי בכנסת הזאת, אבל הוא לא באחריותי.

בסדר. אנחנו, תושבי הגליל, רוצים לבקש ממך, יושבת-ראש הוועדה, לפקח על פעילות הממשלה ועל התקציבים שאמורים להיכנס לטובת מה ששני חברי הכנסת שמייצגים את המיעוטים אמרו. כי שם עומדת הבעיה. לפני חמש שנים ישבנו עם המשטרה, יגאל חדד ועוד הרבה גורמים, ועשינו תוכנית כדי להיכנס לאחד המקומות היותר בעייתיים בצפון, בלי לציין שם. עד היום לא היה שם שקל. הלכנו והשקענו שם במגרשי כדורגל, והורדנו שם מספרים והורדנו דברים. אני חושב שהתפקיד שלכם הוא לעזור לנו עם הנושא הזה. לא רק לדבר על יום הדין ועל מצבי חירום - - -

אתה מדבר על תוכנית החומש?

גם על תוכנית החומש וגם על דברים אחרים. יש משרדים שלוקחים יוזמה ורוצים להיכנס במקום מסוים שאנחנו יודעים שהוא נפיץ - - -

אני אשמח לדבר איתך דקה אחרי הדיון.

אנחנו רוצים את העזרה שלכם בפיקוח על הדברים האלה, כי בסופו של דבר הכספים לא מגיעים, לא למשטרה, לא אלינו ולא למי שיכול לתת מענה לאותם נערים שבוחרים לצאת לעשות פרוטקשן.

בסדר גמור, אנחנו נטפל בעניין. אני מודה לך. אני מודה לכל מי שהגיע לדיון, אני מצטערת בפני מי שלא דיבר, פשוט יש לנו דיון חשוב מאוד על קו התפר בוועדת החוץ והביטחון, דיון משותף איתי. אני ממש מתנצלת. התחייבתי לעשות את יום הגליל, אבל זאת לא הפעם האחרונה, ולא סתם אמרתי שכל הוועדה הייתה במחוז צפון ולא סתם אנחנו ממשיכים כל הזמן להתעסק בפשיעה חקלאית. רק לפני שבועיים הייתי ביסוד המעלה ובמעלה גמלא, ואני גם יודעת בדיוק על איזה כפר דיברת. אנחנו נמצאים שם ואנחנו מתכוונים להמשיך, גם אם הדיון הזה היה קצר. אני שוב מתנצלת, אנחנו נמשיך לעסוק בזה. אני מודה גם למג"ב צפון, שעושים פעילות חשובה מאוד. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.