פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
09/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' באייר התשפ"ב (09 במאי 2022), שעה 12:00

פיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשייה ולגופים ציבוריים

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ - מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
אורי מקלב

קרן ברק
משה אבוטבול
מוסי רז

משה גראזי - מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

רון אייפר - סגן מנהל - כלכלה ותכנון אסטרטגי, משרד האנרגיה

צחי בר ציון - יועץ משפטי, משרד האנרגיה

יונתן פלורסהיים - רכז ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

הלאל חלאילה - רפרנט אנרגיה באגף תקציבים, משרד האוצר

דוד שמש - מנהל תחום תשתיות הנדסיות, משרד הבריאות

לאוניד מריאכין - מהנדס תשתיות, משרד הבריאות

גיא לסט - מנהל תחום צמצום זיהום אויר מתעשייה, המשרד להגנת הסביבה

יצחק קדם - מרכז בכיר אגף איכות אויר, המשרד להגנת הסביבה

זינאידה פרפליצין - מנהלת תחום תשתיות, מינהל התכנון

משה שפיצר - מנכ"ל, נגב גז טבעי, חברות לחלוקת גז

גלעד שי - מנכ"ל מרימון גז טבעי צפון ורתם גז טבעי, חברות הפועלות בתחום חיפושי נפט וגז טבעי

אלעד נצר - מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים

גבריאל שמעון ביטון - מנכ"ל קויס טכנולוגיות ייצור כימיקלים, התאחדות התעשיינים

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

אמיר פוסטר - מנכ"ל, איגוד הגז הטבעי

ירושלם ברוך - מנהל תחום תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

אילן טיומקין - מנכ"ל, סופר NG, חברות לחלוקת גז

איתן פינטו - סמנכ"ל שיווק, מרימון גז טבעי צפון בע"מ, חברות הפועלות בתחום חיפושי נפט וגז טבעי

ניר אלון - מנהל פיתוח עסקי, מרימון גז טבעי צפון בע"מ, חברות הפועלות בתחום חיפושי נפט וגז טבעי

כרמל פלדמן אביטבול - ראש תחום בכירה לענפי הכימיה, התאחדות התעשיינים

רונן שריקי - מנכ"ל, הרטמן מאי- ייצור ושיווק אריזות לביצים, נציגי מפעלי תעשייה

סילבי רון - מנהלת תיקי לקוחות רישוי ורגולציה, חברת הגז הישראלית - נתיבי גז לישראל



אלכס שפולנסקי - מנהל מחלקת היתרים לגורמי חוץ, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

ברק אביטן - סמנכ"ל, גז יגל, חברות הגז

יצחק טל - מנהל תחום גז טבעי, אמישראגז, חברות הגז

נעם ברימן - יועץ משפטי, מרימון גז טבעי, חברות הפועלות בתחום הגז הטבעי

יאיר רובינשטיין - סמנכ"ל פיתוח עסקי, חברת נתיבי הגז הטבעי

ג'יי אפשטיין - מנהל מסחרי ופיתוח עסקי, חברת נתיבי הגז הטבעי

שלמה קרסנר - סמנכ"ל הנדסה, חברת נתיבי הגז הטבעי

עידית חנוכה

איה לינצ'בסקי


פיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשייה ולגופים ציבוריים

שלום לכולם, זהו דיון מעקב של ועדת כלכלה בסוגיית פיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשייה ולגופים ציבוריים. לא נחזור על דברים שנאמרו, סיכום הוועדה הופץ, במיוחד הדרישה לקבל תשובות ברורות למה חיבורים מסוימים למפעלים, לבתי חולים ולמוסדות מדינה לא מתבצעים במהירות?

קבלנו הבהרות בשיחה מקדימה, הדברים יוצגו ואני רוצה להבין מיהם הגופים שחוסמים אותנו מלהתקדם לחיבורי גז בישראל? איזה חברות פרטיות לא עושות את תפקידן? ואיזה גופים ציבוריים או תכנוניים מעכבים אותנו מלהתחבר לגז טבעי. אנחנו הולכים לשמוע שלוש מצגות קצרות, כל אחת חמש דקות בלבד. כל הדיון יהיה קצר כי הוא לדיווח ומעקב. משה גראזי, מנהל רשות הגז הטבעי בבקשה.

לפני שתעלה המצגת אני מבקש, מכיוון שאני לא רואה כל כך טוב, את הדברים החשובים לומר לנו ולא לסמוך על זה שאני רואה אותם. תודה.

אין בעיה. בדיון האחרון שהיינו באוקטובר הצגנו תוכנית משולבת שעשינו למקטע החלוקה, בהם תיקוני חקיקה ופישוט רגולציה. הסדרת סמכויות בנוגע לתעריף. העמדת תקציב, גם לטובת פרישת הרשת וגם הסבת מפעלים והנושא של הבקרה הרגולטורית ואכיפה על חברות החלוקה. נושא חשוב נוסף זה כל ההסדרה של מתקני הקוגנרציה.

מה שעניין את היושב-ראש בוועדה הקודמת היו בתי החולים ומשרד הביטחון אז אתן עדכון על זה. אפרט על החקיקה ופישוט הרגולציה. תקציב התמיכה בהסבת מפעלים, דבר שהיה חשוב להתאחדות התעשיינים, תקציב של ה-50 מיליון שקל להסבת מפעלים שאמור לעבור בימים הקרובים, תקציב של רשות הגז דרך משרד הכלכלה. נושא האכיפה, שאמרנו שזה השלב האחרון מול חברות החלוקה. קידום הסדרה של הקוגנרציה שיצאה על ידי רשות החשמל ב-2019 וכבר השנה יש אפשרות לחבר עשרות מתקנים עד סוף השנה, במקומות שהרשת מגיעה. אדבר על האכיפה וגם לגבי עדכון התעריפים, הסמכות החדשה שניתנה למועצה.

אנחנו מדברים על שש חברות שהרישיונות שלהן ניתנו במועדים שונים. סך הכול צרכנים מחוברים יש 131. 85 צרכנים שחתומים ולא מחוברים. על זה צריך להוסיף עוד תשעה צרכני גז טבעי דחוס. יש פה רק את הנתונים של החלוקה. מבחינת ההולכה של צרכני חברת נתיבי גז לישראל, שם כל הצרכנים מחוברים, 36 צרכנים. אנחנו לא מכירים צרכנים שמחכים. יש את הנושא של הסבת פחמיות שעולה בדיונים אחרים, אבל אנחנו נתרכז במקטע של החלוקה.

נתונים מבחינת הצריכות – ביחס לשנה שעברה היה גידול משמעותי, אבל הגידול היה בין היתר כי זו הייתה שנה של קורונה, אני מדבר על שנת 2021, מול 2020. כבר ברבעון הראשון של השנה, ביחס לרבעון הראשון של שנה שעברה אנחנו רואים גידול בסדר גודל של 30%. אנחנו מקווים שהמגמה הזו תימשך ואף תעלה.

מבחינת פרישת הקווים, שזה עוד מדד שמצביע על האצת הרשת, רואים שבסוף 2021 יש 574 ק"מ קווים מוגזים, זה לא כולל את העיר ערד שם יש חיבור למגזר הביתי. גידול של קרוב ל-40% ביחס לשנת 2020.

היושב-ראש ביקש בדיון הקודם רשימת צרכנים, העברנו אותה בנפרד כי לטעמנו יש עניין של סודות מסחריים. ביקשת לדעת כמה צרכנים סמוכים לרשת ומה המרחק, אנחנו רואים שרוב הצרכנים הם עד חמישה ק"מ, קרוב ל-51 צרכנים, אלה שחתומים שלא מחוברים. העברנו את זה בצורה כתובה לוועדת שרים לחקיקה, העברנו הליך סטטוטורי פשוט בתיאום עם משרד המשפטים, מנהל התכנון ומשרד ראש הממשלה שתמכו במהלך, התיאום עם חברות החלוקה, שכדי לקצר את הליכי התכנון הסטטוטורי מול ועדת הרישוי קבענו מנגנון שיאפשר לחבר צרכנים שסמוכים לרשות קיימת בהתקיים מספר תנאים, סוג השטח, בין 1.5 ל-3 ק"מ ובהתאם ללחצים. כשהתיקון הזה יעבור את הקריאה הראשונה נגיע לפה לדיוני המשך.

מה דרשנו ומה התקדם?

זה מה שדרשתם וזה מה שהתקדם. זה עבר ועדת שרים. זה פילוח לפי חברות. מבחינת סטטוס בתי חולים, הרבה מבתי החולים, חלקם מחוברים וחלקם - - -

קפצת על הפילוח לפי חברות, אבל דווקא זה מעניין. האם כל החברות עבדו באותו קצב? יש חברות שלא עשו כלום? האם יש הבדל ביניהן?

זה לא בשקף הזה. בשקף הראשון ובשקפים האחרים הראינו מה מספר הצרכנים שמחוברים ומה פרישת הרשת של כל חברה. אבל צריך לזכור שכל חברה קבלה את הרישיון במועד שונה. אם תרצו, נוכל להעביר דיווח נרחב בהקשר הזה ברמת פילוח של כל חברה.

אבל לשאלתו של חבר הכנסת אבו שחאדה, לא כל החברות הפרטיות עמדו ביעדים ובדרישות ומצד אחד מתמרצים אותם בתקציבים ומצד שני האכיפה לא נעשתה ואנחנו דרשנו אכיפה ולראשונה תתחיל פה אכיפה. לא כולם עשו את תפקידם עד הסוף.

נגיד גם מילה על האכיפה. מבחינת בתי חולים שמחוברים יש את באר שבע, קפלן, עפולה והדסה עין כרם שחובר שנה שעברה, זה הצרכן היחיד שמחובר בירושלים. שיבא, תל השומר חתמו ועבודות הביצוע החלו. אסף הרופא חתמו לאחרונה וגם איכילוב בתל אביב. הוצאנו בסוף 2020 קול קורא לחיבור בתי חולים, זה היה על רקע הקורונה, קיבלנו תקציב ייעודי של 40 מיליון שקל והרחבנו את מעגל בתי החולים. בין היתר את גליל מערבי, שם התוכנית נמצאת בהפקדה, יש קטע ארוך שנדרש לתאם מול חברת מקורות, ככל שידוע לנו נבחר קבלן בחברת מקורות ואמרו להתחיל ביצוע וחברת החלוקה בצפון תשתלב בביצוע העבודות האלה.

דברנו עם מקורות לפני כחודש, ביקשנו מהחברה לאפשר לחברת מרימון להיכנס בכל מקום שהקבלן שלהם נכנס והם אמרו שלא תהיה בעיה ולא יהוו עיכוב של ביצוע התשתית. בלינסון גם לקראת חתימה. בשערי צדק בירושלים, כמו שעדכנו הוצאנו בסוף שנה שעברה קול קורא להאצת הרשת, אחד מהצרכנים החדשים זה שערי צדק בירושלים. בזיו ופוריה הקו נמצא בסמוך ואנחנו פועלים שיחתמו על הסכם מול חברת החלוקה. ברמב"ם יש מחלוקת מול העירייה לגבי נקודת החיבור.

כמה בתי חולים נוספו מאז הדיון הקודם? כמה התחברו בחצי השנה האחרון. אצל כמה הסתיימו תהליכים?

תל השומר ובלינסון אמורים להתחבר במהלך 2023, כנ"ל לגבי איכילוב. זיו ופוריה, ברגע שבתי החולים וחברת החלוקה יחתמו זה יהיה זמן קצר כי הקווים נמצאים שם כבר תקופה ארוכה.

למה הם לא חותמים? זה דיון של שנים, למה הם לא חותמים?

אפשר לשאול את משרד הבריאות וגם את חברת החלוקה.

יש נציג משרד הבריאות? למה בתי החולים לא חותמים?

שמי דוד שמש, מנהל תשתיות של משרד הבריאות. חשוב לציין שמכל מוסדות הרפואה בארץ, סך הכול ארבעה התחברו לגז הטבעי. אף לא אחד ממוסד רפואי ממשלתי נכון לעכשיו. עיקר הבעיות זה הנגשת הצנרת לקו הגבול של בית החולים. ישנן בעיות מהותיות להביא את הצנרת על ידי החברות עד לגדר של המוסד הרפואי וזה לוקה בקשיים הכי גדולים. כמו שצוין כאן, בחיפה בבית חולים רמב"ם, בבית חולים בנהריה.

איזה סוג של קשיים?

לא הביאו את הצינור עד לגדר של הבית חולים.

למה לא הביאו?

למה לא הביאו את הצינור?

בזיו ופוריה הצינור מגיע, הוא שם. פניתי למשרד הבריאות שיעזרו לנו, יש את לאוניד שעוזר לנו כמעט בכל תהליך מול בתי החולים. אני מדבר גם עם המנכ"לים, הם צריכים להירתם, הם אומרים שהם צריכים לבדוק במקומות מסוימים.

יכול להיות שבגלל שזו ממשלה אז הם לא רוצים לעשות התייעלות אנרגטית ולא נורא שמפסידים כסף על חשמל ואנרגיה, יכול להיות שזו הבעיה. אז אוקי, הממשלה לא זזה, זה פחות מעניין אותי. העסקים שמחכים, מפעלים שמחכים, מה התקדם מהדיון הקודם?

תכף אתייחס לזה.

לא תכף, הקצבתי חמש דקות ועברו שבע. מה עם נהריה? לוד? מפעלים שלא קבלו גז?

בלוד צפוי חיבור ביוני, סופר NG פה ואני מניח שידעו לעדכן, לחבר את אנג'ל שמחכה כבר תקופה ארוכה לגז. לגבי נהריה, הערבתי ליושב-ראש את הדיווח בצורה כתובה, זה התיאום מול חברת מקורות. יש שם מעל 15 ק"מ שצריך להשתלב בתשתית של מקורות.

יש פה נציג מקורות? ביקשתי שיגיע לדיון. אין נציג? הם עושים דין לעצמם. המנכ"ל זה עמית לנג, נוסיף את זה בסיכום הוועדה.

מקורות היו מאוד קואופרטיבים כשדברנו אתם.

תוך כמה זמן יהיה שם?

אני מעריך ששנתיים, החיבור של גליל מערבי - - -

למה שנתיים? למה כל כך לאט? כבר עברו כמה שנים.

אני חושב שאין עדיין תוכנית מאושרת, זה קו באורך בין 15 ל-20 ק"מ, אבל אני מציע שמנכ"ל החברה יעדכן.

אני רואה בחומרה שחברת מקורות, שהוזמנה אמנם ברגע האחרון לתת תשובה איך היא עוזרת לנו לחבר את הגז, אף נציג שלה לא הגיע. אני מניח שהמנכ"ל לא יכול היה לשנות את הלו"ז, אבל נציג בוודאי שהוא היה יכול לשלוח. אנחנו רואים את הדבר הזה בחומרה, נוציא מכתב לחברות הממשלתיות, שיזמין את מנכ"ל מקורות לשימוע על זילות הכנסת, על שלא שלח נציג לדיון ושיושב-ראש החברות הממשלתיות ישיב לוועדה תוך חודש מדוע חברה ממשלתית עושה דין לעצמה ולא שולחת נציג לוועדה שאמונה על תחום התשתיות בישראל. אני אדבר באופן אישי עם המנכ"ל אבל נטפל בזה גם במסלול של הכנסת.

שמי גלעד שי, מנכ"ל מרימון. לגבי בתי החולים בצפון, הקמנו קווים בעשרות ק"מ ובעשרות מיליוני שקלים לפוריה ולזיו. הקו עומד ליד פוריה עומד ארבע שנים והם לא עשו עדין כלום להסבה וכנ"ל בזיו. אין לנו שום הכנסות מהקווים האלה, אלה פילים לבנים ששוכבים בקרקע.

אולי זה לא משתלם להם? אולי הגז יקר מידי?

הגז לא יקר, זה משתלם להם, זה טוב לסביבה, הם פשוט לא זזים, אני לא יודע למה. אתה אומר שהממשלה לא מעניינת, אני חושב הממשלה זה בדיוק הדיון פה.

התכוונתי בציניות שבגלל שאם אתה ממשלה, אתה לא רוצה לחסוך חשמל, החשמל זורם בכפות ידיך.

הדבר הזה חוסך הרבה כסף לבתי החולים. אנחנו רואים את בית החולים הדסה עין כרם שמחובר לגז טבעי. הם מאושרים מהגז הטבעי, חוסכים המון כסף, חוסכים לדעתי כמיליון עד שני מיליון שקלים בשנה, זה הרבה כסף. לגבי בית חולים גליל מערבי, הרשויות החליטו שאנחנו לא יכולים להקים את הקו אלא בהשתלבות - - -

אלה בתי חולים ממשלתיים.

כולם ממשלתיים, הפרטיים מתקדמים.

אז אנחנו נצטרך תשובות ממנכ"ל משרד הבריאות איפה הדברים עומדים.

הרשות החליטה שאת החיבור לבית חולים גליל מערבי נעשה אך ורק תוך השתלבות בתת"ל 90 של מקורות. בשבילנו זה אסון, זה עיכוב אדיר. במקורות המכרז מתעכב כבר שנה וחצי, יש לנו תוכנית עבודה מאושרת.

אתם יודעים להניח את הקו גם בלי מקורות?

אני מוכן להניח את הקו בלי מקורות, לא מרשים לי. הרשויות לא מרשות לי.

למה אנחנו לא מאפשרים לשים את הקו הזה בלי מקורות? למה לחכות שנתיים?

ועדת הרישוי זה של מנהל התכנון, אבל בכל מקרה, בכל פרויקט תשתיתי של תחבורה לא פותחים פעמים, זו העמדה של ועדות הרישוי.

אבל למה לעכב? אז תפתח פעם אחת, אבל מיידית.

אני רק אוסיף ברשות היושב-ראש, שהמכרז הזה, הודיעו על הביטול שלו, אז אנחנו צפויים לעוד עיכוב משמעותי בחיבור בית חולים גליל מערבי. לגבי בית חולים רמב"ם, אנחנו לא מצליחים וגם רשות הגז לא מצליחה לעזור לנו, אני לא יודע אם היא מנסה, אבל לגבי בית חולים רמב"ם הגשנו את כל המסמכים לוועדה לפני חודשים ארוכים, לא קבלנו שום התייחסות.

לאיזו ועדה?

ועדה מקומית בחיפה. הייתה כתבה הבוקר שמנהל התכנון רוצה לסגור את הוועדה המקומית הזו מסיבות שהיא לא מתנהלת, אני יכול להבין את זה, אנחנו חיים את זה יום יום.

יש נציגים ממנהל התכנון?

שמי זינה פרפליצין מהאגף לתכנון הארצי מנהל התכנון.

איך אנחנו עוזרים פה בחסמי התכנון? למשל בנהריה, או שיפתחו את הקו של מקורות השנה ויקדימו את תוכנית העבודה או שיתנו להם לשים גז, מה, הם יחכו למקורות?

קווי חלוקה של גז טבעי מוסדרים מבחינה תכנונית בתוכניות עבודה לרשת חלוקה שמקודמות לפי חוק משק הגז הטבעי. החוק קובע לוחות זמנים מאוד דרקוניים. זה עניין של חודשים בודדים כדי לאשר את התוכנית. כל פרק זה 90 יום, פרקי זמן של אישור, לא של תכנון. כדי לעבור את שלבי התכנון בצורה חלקה צריך לראות איך לא נכנסים לקונפליקטים. מדינת ישראל קטנה וצפופה ויש תחרות על כל פיסת קרקע. יש גם תפיסה של שילוב תשתיות. אנחנו לא רוצים לבזבז את הקרקע אלא רוצים להצמיד את התשתיות, תשתיות הנדסיות לתשתיות תחבורה. נכון שזה יוצר מורכבות, אנחנו לא רוצים שתשתיות הנדסיות יעברו לנו בשמורות טבע למשל.

איך אנחנו פותרים בעיות תכנון? אני מבין שעשיתם מסלול מקוצר ופשוט למקומות שקרובים לקו. למה לא להרחיב את הטווח ולהקל גם על כאלה שרחוקים מהקו? לעשות להם תהליך רישום מהיר.

יש כל הזמן שיפורים. משה דיבר על זה, כל הזמן משפצים את חוק משק הגז הטבעי ומנסים להקל. בתקופה האחרונה גובשה הצעת חוק לתיקון חוק משק הגז הטבעי כדי לאפשר חיבור מפעלים שנמצאים בקרבה רבה לרשת מאושרת. התיקון הזה עבר בוועדת השרים והוא צפוי להגיע לדיונים בוועדת הכלכלה בתקופה הקרובה.

אני רוצה להגיד שזה לא שמישהו פה מתרשל ולא מאשר. מדובר בסוגיות תכנוניות מורכבות. במקרה של בית חולים רמב"ם, התעדכנתי מרשות הרישוי במחוז חיפה, אני יודעת שיש להם ביום ראשון הקרוב ישיבה נוספת בנושא הזה כדי לאתר את תא השטח למיקום הנכון של תחנה להפחתת לחץ. ישיבה בדרגים גבוהים עם העירייה ועם יושב-ראש הוועדה המחוזית. מנסים למצוא פתרון. נכון שעיריית חיפה לא מסכימה לחלופות שהוצאו לה - - -

את תהיי הכתובת שלי לעזור להם להסיר חסמים תכנוניים?

מוסדות התכנון הם סוברניים. אף אחד לא יכול לכפות עליהם להחליט החלטה תכנונית. אני יכולה לגשר. אגב, אני עכשיו מגיעה מהישיבה הזאת ואני מתווכת ומבהירה על מה דובר, מה הכשלים שעלו.

משה, היה רעיון שחברות שלא יעשו את תפקידם תהיה אכיפה נגדן. נאמר גם שההולכה הייתה אפקטיבית ומהירה באמצעות חברה ממשלתית והחלוקה פחות אפקטיבית ופחות מהירה באמצעות חברות פרטיות, אז עלה רעיון שאולי יהיו מצבים שחברות ממשלתיות יעשו גם חלוקה? מה מצב הרעיון הזה שעלה?

דברת על נושא האכיפה, בשל האיחודים של חברות החלוקה, לפי לוחות הזמנים שמחויבים אליהם ברישיון הוצאנו מכתבי שימוע לפני חילוט ערבות. כמובן שזה תהליך שאנחנו צריכים לנהל מול החברות, נתנו להם את הזמן להגיש את העמדה שלהם, אנחנו נבחן בנפש חפצה ונתייחס לבקשות. אני רק אציין שזה לראשונה שהרשות פעלה במישור הזה.

הנושא השני, לאפשר את הכניסה של נתגז למקטע של החלוקה, תיקון החקיקה קיים, העברנו הצעה לאוצר לקבוע את העקרונות שנתגז תוכל להיכנס במקום שחברה לא ממלאת את תפקידה. אני מניח שבימים הקרובים נקבל התייחסות, הם גם נמצאים פה. ברגע שנקבל נתרגם את לחקיקה ונעבור את הפרוצדורה של ועדת שרים וכו'.

נמצא פה נציג האוצר?

הלאל חלילה, רפרנט אנרגיה באגף.

אתם רואים באוצר באופן עקבי שהרעיון להפריט את המרכיב של החלוקה על ידי חברות פרטיות פזורות ברחבי הארץ לא יצר שירות שווה ואפקטיבי ויצר עיוותים. המשק משלם מחיר יקר על העובדה שאנחנו לא מנצלים את הגז הטבעי הזמין עבורנו. האם אתם הולכים לדחוף אפשרויות של כשל שוק שבו חברה פרטית לא עושה את תפקידה, תיכנס חברה ממשלתית ותבצע את זה?

בהמשך למה שאמר יושב-ראש רשות הגז, אנחנו עובדים על לייצר תשתית חוקית שתאפשר כניסת נתגז לחלוקה. אנחנו עובדים יחד על ההצעה הזו בנוסף לכל הכלים שהזכיר. אני לא רוצה להרחיב, מן הסתם בהיבט התקציבי ומענקים ואנחנו מקדמים את זה יחד אתם.

תודה. משה שפיצר, מנכ"ל גז טבעי.

אני מבקש לסיים עוד כמה משפטים. רק עוד מילה על משרד הביטחון. היה לנו שיח מתמשך עם משרד הביטחון, אנחנו שמחים לבשר שהם גם נכנסו לפרויקט של הגז הטבעי ויש שמונה בסיסים שמתוכננים לחיבור.

יש היום בסיס עם גז טבעי?

נבטים ואורים.

אז תכלס אין. גם בצבא חשמל מוצר בלתי מוגבל.

זה לא מדויק ואשמח להתייחס לזה.

אני יודע שזה לא מדויק. עכשיו שמונה בסיסים נכנסים להליך ואני מקווה שנראה בסיס ראשון שצורך גז טבעי בשנה הקרובה. משה שפיצר בבקשה.

נגב גז וגז טבעי דרום פועלות במרץ לחבר את רשת החלוקה. הופתענו לקבל הודעת חילוט לדרום לפני מספר ימים, שלא בדין ולא בצדק.

חילוט בפועל או אזהרה?

אזהרה, אבל אזהרה על מפעלים ש-14 מתוכם כבר חוברו, חלקם ב-2018, יש מפעלים שגם נסגרו, רשימה שאני לא יודע איך היא נוצרה אבל נדון בזה בהזדמנות אחרת ובמקום אחר, אין לי כוונה להלאות את הוועדה. נראה לי שההודעה הזו נוצרה לטובת הישיבה הזו היום.

זה פשוט לא נכון, לפחות תדייק. להגיד שאנחנו מוציאים הליך אכיפתי בגלל דיון בוועדה זה שקר.

ממשה עד משה לא קם כמשה. שניכם משה, לעצור את הפינג פונג ואת ההקנטות, תשמרו אותם למקום אחר. אני יודע שנגב גז טבעי עשתה עבודה, כי עשיתי גז טבעי בירוחם במפעלים כבר לפני 7,8 שנים, מקום נידח כל כך קיבל גז טבעי ולוד עדיין לא מקבלים גז טבעי, אז אני יודע שלא תמיד נטיל את כל הבוץ. כל חברה וכל מקרה לגופו. חברה שעבדה, עבדה וחברה שלא עבדה, תשלם את המחיר. אני מבקש לדבר ישר ולעניין, בלי הקנטות.

נגב גז השקיעה 282 מיליון שקל על בסיס רישיון של 80 מיליון, שהייתה אמורה להיות עד 2034. גז דרום השקיעה 113 מיליון שקל על חובת השקעה של 106 מיליון שקל עד 2037. כלומר כבר השקענו מעבר לרישיון שלנו בערך פי 2.5 ועדיין יש לנו חילוטים.

אין לך חילוטים, יש לך התרעה. זה לא אומר שחילטו לך. לא אהבת את המכתב, אבל לא חילטו לך. הזהירו שעלולים לחלט לחברות פרטיות אבל אני יודע שבחלק הירוחמי שלכם פעלתם לעילא ועילא וגם בחלק הדימונאי ובעוד מקומות.

המדינה לא רק נותנת תקציב, גם מהסכומים שהיו שם היה קרוב ל-180 מיליון שקל של המדינה. נכון להציג את התמונה המלאה כמו שהיא למען הדיוק.

לא התערבתי בדבריך פעם אחת.

לא אתערב יותר.

צנרת פעילה- 450 לכאורה מתוך ה-574. בשלבי תכנון והקמה - מעל 32 ק"מ. צרכנים תעשייתיים מחוברים לרשת אצלנו 81, מתוכם 15 לא צורכים או התנתקו. כלומר 20% מהצרכנים שמחוברים לרשת החלוקה של נגב גז בפועל לא משתמשים במערכת. זו כמות שלא ניתנת לגישור.

חלק מהחברות לא קיים.

חלק לא קיים אבל חלק פשוט לא משתמש במערכת או שלא גמר הסבה. מתן אישורי תכנון - לפי דין, פרק זמן לאישורי תכנון זה 30 יום, בפועל זה 250 יום, רק של רשות הגז.

זה לא נכון.

מתן אישור הפעלה על ידי רשות הגז בממוצע אצלנו 54 ימים, בדוק מספרית מתאריך הגשה לתאריך קבלה. סך הכול רישוי ברשות הגז הטבעי 304 ימים, עובדתית. אז איך נעמוד בלוחות זמנים כשהם לא עומדים?

מרגע שהוגשה הבקשה?

כן. פעם אחת 250 יום להיתר תכנון ועוד 54 יום להיתר הגזה. בפועל החוק אחר. הליכי תיאום תשתיות מול חברות ממשלתיות, על סמך אקסל עם תאריכים - זמן לתיאום תשתיות מול חברות ממשלתיות 30 יום, זמן בפועל 200 יום. ה-200 יום האלה מתחילים בפועל אחרי שיש לנו תוכנית עבודה מאושרת כי הם לא סופרים אותנו ממטר.

הקמת תשתית הפיזית - 90 יום. זאת המציאות האמיתית. אז מי שעוצר את רשת החלוקה זו המדינה ולא חברות החלוקה הפרטיות. הליכי חקיקה פשוטים, לאכוף לוחות זמנים על רשויות וגופים ממשלתיים קודם כל. כשבאים לפה ומדברים על חילוטים ומענקים, אנחנו, אדוני היושב-ראש, לא הצטרפנו להסדרה האחרונה כי לא ראינו בה יתרון למשק ולא יתרון לנו, אפילו הפסד, לכן כנראה שחלק מהכסף חזר לאוצר, אני לא יודע מה עשו אתו אבל אנחנו לא השתמשנו בחלקנו ואני מצטער שהשתמשנו בחלקים קודמים כי זו הייתה טעות.

תוכנית עבודה מאושרת צריכה להוות כניסה מיידית לעבודה. היום תוכנית עבודה מאושרת, כפי שאמרה הגברת ממנהל התכנון, זה רק האישור להתחיל את תיאום החפירות עם הגופים הממשלתיים. זו רק ההתחלה, זה לא הסוף.

- - -

לא מבחינתך, זה לא קשור אליך, אני לא אומר שזה קשור אליך.

אתה מעיר הערות ויש לך ביקורת כלפי הרגולטורים וגופים ציבוריים, זה בסדר, אבל תעשה את זה מכובד ורגוע, זה ישמע בכל מקרה.

אני נסער.

מאיזו סיבה אתה נסער?

אני נסער כי מי שעוצר בפועל את קידום הרשת זו מדינת ישראל, על כל היבטיה.

וכל החברות הפרטיות מושלמות?

אני מדבר בשם נגב דרום.

אז אתה יכול להעיד רק על עצמך, לא על כל החברות. יכול להיות שאתה בסדר ואחרות פחות.

האמירה הזו צורמת.

תכף יחליף אותי חבר הכנסת רון כץ ותהיה לך הזדמנות להשיב.

הציגו עכשיו הסדרה מסוימת, לחבר את משרד הביטחון, לחבר גופים שצורכים בקוגנרציה.

חבר הכנסת אבוטבול, אם היית חבר בוועדת הכלכלה היית יכול להחליף אותי, אבל אתה לא מצהיר חברות. עוד מעט הכנסת נגמרת ולא נכנסתם לוועדות. תכנסו לוועדות בשביל הרקורד.

ההסתברות היותר גדולה שאתה תצטרף אלינו מאשר אנחנו נצטרף אליך.

אני ממשיך, כאשר קובעים שמשרדי ממשלה משרד הביטחון ואולי גם משרד הבריאות יתחברו לרשת ואחר כך רשות אחרת במשרד האנרגיה קובעת שהמערכת הזו תעבוד 1,500 שעות בשנה במקום 8,760 כמו שהיא צריכה לעבוד, אבל התעריף נשאר של ה-8,760, זאת אומרת שהמערכת תעבוד 15%-20% מהזמן שלה באותו תעריף. משמע הפסד כלכלי טהור. כל ההסדרות לא לוקחות בחשבון את כל מכלול העניינים ואנחנו מצפים מרשות הגז הטבעי וממשרד האנרגיה שיפעל לשנות את נושא לוחות הזמנים בתיאומים ובתשתיות ושיפעל להתאים את התעריפים למטרות הספציפיות. תודה.

תודה רבה לך. אילן טיומקין, מנכ"ל סופר NG בבקשה.

שלום, שמי אילן טיומקין, מנכ"ל סופר NG, יש לנו שני רישיונות, חדרה והעמקים והמרכז. הרישיונות שלנו ניתנו במרכז עד שנת 2034 ובחדרה ובעמקים עד שנת 2038. נכון להיום השקענו 200 מיליון שקל הון עצמי ללא שום מימון חיצוני, מעבר לאותם תמריצים שהמדינה נתנה, שהועמדו כהלוואות ויוחזרו למדינה בתום תקופת הרישיון.

כרגע אנחנו מפעילים 120 ק"מ צנרת. יש תוכנית עבודה מאושרת מול רשות הגז ובהחלטות דירקטוריון אצלנו לעוד 130 ק"מ נוספים בשלושת השנים הבאות. אני מצטרף למה שאמר משה שפיצר לגבי החסמים, אני אעבור עליהם בקצרה: החסמים הגדולים ביותר הם גופי התשתית הממשלתיים. אם זה נת"י, נת"ע ומקורות ותש"ן ורכבת. אנחנו עומדים מולם בין 6 ל-12 חודשים עיכובים בלתאם אתם את מתן ההיתרים לעבודה. אני נתקל היום בששה חודשים עיכובים מול רכבת ותש"ן לכיוון נתב"ג, שאמור להיות עד סוף יוני וכרגע אני רואה שזה נדחה לסוף יולי. נתב"ג זה גוף מאוד ממשלתי במדינת ישראל מבחינת צריכת הגז שלו.

יש לנו 32 לקוחות, מתוכם - - - רק 28. שניים מאוד משמעותיים שהוצאנו עליהם עשרות רבות של מיליוני שקלים, אחד זה פליציה שנסגר במהלך הקורונה והשני זה נשר שנחשב למפעל המזהם הכי גדול במדינת ישראל, שצורך כ-15% מההתחייבות שלו. הושקעו להגיע אליו קרוב ל-100 מיליון שקל. אף אחד לא אוכף עליו את הנושא של השימוש בגז טבעי, הם צורכים היום בין 20 ל-30 מיליון - - -

מי צריך לאכוף את זה?

המשרד להגנת הסביבה.

יש נציג של המשרד להגנת הסביבה?

שמי גיא לסט, מנהל תחום צמצום זיהום אוויר מתעשייה.

יש לך סמכות בחוק לאכוף על מפעל שהגז יגיע אליו והוא לא משתמש בו או משתמש חלקית?

הרגולציה שלנו נוגעת לצמצום הפליטות לאוויר. ככל שמפעל עומד במגבלות שלו, בנשר הסיטואציה מעט מורכבת כי גם - - - הדלקים שלו, אנחנו לא מוסיפים דרישה נוספת למעבר לדלקים.

אז תיאורטית הוא יכול להישאר עם הצריכה החלקית הזו למרות שהשקיעו כל כך הרבה כדי להגיע אליו בהמלצת המדינה?

צריכת הדלקים של נשר היא גם של דלקים חלופיים, פסולת ועוד דלקים. זה מצב ייחודי ולא בדיוק כמו שאר התעשייה.

הבנתי שחלק מהתלות בחיבורים ורגולציה של חיבורי גז תלויה בכם. יש מצבים שאתם יכולים להאיץ את החלק שלכם בדבר?

אני לא מכיר מגבלות כאלה, ככל שזה קיים ויעלה.

זה עלה בדיון הקודם. משה, יש דברים שהמשרד לאיכות הסביבה יכול לעזור?

נשמח לתמיכה שלהם בהקמה של מפעלי הקוגנרציה, שזה יכול מאוד לחזק את הרשת ואת האיתנות הפיננסית של החברות. בהסדרה שיצאה פעלנו מול חברת נגה מנהל המערכת, יש מקומות שיש אישורים. בוועדות המקומיות הרבה פעמים הנציג של הגנת הסביבה מרים קשיים גם במתקנים קטנים. שם אנחנו חושבים שזה יכול מאוד לסייע. הוצאנו מכתבים לכ-200 גופי תכנון, תמיכה של המשרד להגנת הסביבה ללא ספק תאיץ את הרשת.

נציג המשרד לאיכות הסביבה, הבנת על מה הוא מדבר?

בנוגע לנושא הזה אני יכול לבקש שנציג אחר של המשרד ירחיב.

שלום, יצחק קדם, מרכז בכיר נגב ושינוי אקלים במשרד. העניין של תחנות גנרציה קטנות בגז הוא עניין פחות פשוט מאשר השימושים התעשייתיים הקלאסיים. יש מקומות שיש התנגשות בין התועלת לניהול משק האנרגיה לבין התועלות הסביבתיות. אם אנחנו מחליפים צריכת חשמל שמגיעה ישירות מהרשת אז היעילות של מתקני מיקרו גנרציה, מתקני ייצור קטנים היא מאוד נמוכה. זה אומר שיש לנו הרבה יותר זיהום אוויר על כל קוט"ש חשמל מיוצר, לרוב מדובר בארובות יחסית נמוכות, לרוב מדובר במתקנים, פחות אמצעי טיפול בזיהום מאשר בתחנת הכוח. לכן אנחנו נכנסים לדקויות בכל מה שקשור לייצור קטן. יש מקומות שמדובר בקו-גנרציה, שאנחנו מייצרים גם חום וגם חשמל, מגיעים לנתוני יעילות מאוד גבוהים, בזה המשרד תומך. יש ניסיון מצד המשרד לקבוע נהלים יותר אחודים למחוזות השונים ולוועדות המחוזיות. יש תהליך שאנחנו מודעים אליו ועובדים על זה.

מתי יהיו נהלים כאלה?

זה תהליך שנמצא בשלבים מתקדמים.

מתי יהיה?

אמור להיות בחודשים הקרובים, אני לא יודע להגיד תאריך.

אני מבקש שתהדקו את הקשר עם רשות הגז ותסייעו בתחום שלכם לקצר זמנים ותהליכים. לא על חשבון איכות הסביבה אבל ביעילות ובשוויוניות, במיוחד אם ההרגשה שיש פערים בין אזורים בארץ, זה לא הגון כלפי הלקוח. צריך לתת לכולם שירות ממשלתי שווה ולא שונה בהתאם לאזור מגורים. תודה לך.

כמה משפטים לסיום, אנחנו מבקשים להביא לתשומת לב הוועדה שלקוחות מצהירים על כוונתם לצרוך איקס ובפועל צורכים בין 60% ל-70% מאותה הצהרה. רשות הגז מחייבת אותנו להעמיד על כל איקס שמצהיר הלקוח, 150% קיבולת. זאת אומרת שבפועל יש בקושי 40% ניצול של המערכת. אם אפשר היה לעבוד אחרת, אם אפשר היה לשנות את כל הנהלים האלה, אם אפשר היה לקנוס את הלקוחות שמצהירים שיצרכו איקס וצורכים רק 60% מתוך ההצהרה, אני חושבת שמצבנו, לפחות מבחינה כלכלית, היה הרבה יותר טוב והיה הרבה יותר כדאי לחבר.

שקף אחרון, כך תראה סופר NG על שני הזיכיונות שלה בשנת 2024. אנחנו מכפילים לכיוון ה-300 מיליון קוב. כמובן שאם נשר תצטרך, נעבור את ה-500 מיליון.

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ יחליף אותי ויסכם את הדיון. נעשה דיון מעקב נוסף בעוד 4-6 חודשים. המדדים של הדיון יהיו כמה בסיסים התחברו, כמה בתי חולים התחברו וכמה מפעלים התחברו. כל השאר אלה אגדות וסיפורים. מה יכול הרגולטור, רשות הגז ונציגי הממשלה האחרים, משרד הבריאות, משרד הביטחון שנמצאים פה כדי לסייע, להטיל את כובד משקלם. שגופים ממשלתיים, צרכני אנרגיה מוגברת יתאמצו לצרוך את הגז מצד אחד וגופים ממשלתיים שאמונים על ליבת התכנון והסרת חסמים תכנוניים וסטטוטוריים כמו מנהל התכנון, המשרד לאיכות הסביבה, יירתמו למאמץ הלאומי כדי להגיע להישגים של חיבורים.

הזמן הזה שעובר הוא שזמן יקר לכלכלה, הוא זמן יקר למפעלים, הוא הפסד אדיר. זה מונע מהם להיות בפריון גבוה ולחסוך הוצאות אנרגיה כדי להיות תחרותיים בשוק ותחרותיים מול עולם הייבוא והייצוא. אנחנו נבדוק את כולם בדיון מעקב נוסף, בין 4 ל-6 חודשים, כשנחליט מה הזמן האפשרי כדי לראות תוצאות. גבי ביטון, מנכ"ל קויס טכנולוגיות, בבקשה.


(היו"ר רון כץ, 13:19)

שלום, שמי גבי ביטון, יושב-ראש ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים. אנחנו יושבים פה ושומעים את רשגז ורגולטורים אחרים, חברות החלוקה רבים ביניהם ואנחנו התעשיינים מפסידים כי אנחנו נופלים בין הכיסאות. התעשייה מוציאה ששה מיליארד שקל בשנה על ייצור חשמל ואנרגיה, יש מפעלים שלנו ש-40%-45% מההוצאות שלהם הם על אנרגיה. לכן חשוב לנו שגז טבעי יחובר למפעלים שלנו בכל הארץ. זה מוריד לנו עלויות ומאפשר לנו לייצר בצורה נכונה יותר וזולה יותר, מאפשר לנו לתחר והדבר הכי חשוב זה הפחתת הפליטות. סולר, גפ"מ ומזוט שונים מגז טבעי שהוא יחסית נקי וטוב. לכן אנחנו, התעשיינים, נופלים בין הכיסאות ומפסידים פה.

נוצרה בעיה כמו ששמענו פה שמתחברים או לא מתחברים, יש חוסר אמון מלא בתעשייה של התעשיינים בנושא החיבור לגז. אנחנו לא מחפשים את מי להאשים, לא באתי כדי להרוג את השומר אלא לאכול ענבים. אני צריך שהתעשייה תתחבר לגז וכל המריבות האלה לא עוזרות לנו. יש זיכיון, יש 24 חודש בזיכיון, ואז זה יוצר 30 ו-36 חודשים וכו', אז יש חברות שאומרות למה להיכנס לתהליך הזה, תעזבו אותי, בינתיים מרשים לי להשתמש בדלקים המזהמים, אני אמשיך להשתמש בהם. לכן חוסר האמון הזה פוגע קשה מאוד.

יש זיכיון לחברות החלוקה, יש חברות שעומדות יפה בזיכיון, יש כאלה שפחות ואולי יש סיבות לכך, גאוגרפיות או אחרות, אותנו זה לא מעניין, בשבילנו אלה תירוצים. אנחנו אומרים: אם הזכיין לא מסוגל באזור מסוים, שזה יעבור למישהו אחר. אם הוא לא מסוגל באזור כלשהו מכל סיבה שהיא, להתראות ושמישהו אחר יעשה את זה. או שרשגז תכניס את היד לכיס, אגב, הם הכניסו בעבר ומאות מיליונים הם שמו עד היום ותוסיף עוד.

עשינו חישוב עם קוסטה לפני שנתיים והתברר שחסרים 900 מיליון שקל כדי שהפרישה תהיה רגילה ונכונה. הפעימה השלישית הורידה את זה ל-600 או 500 לפי קוסטה, איש שלכם עשה את החישוב ולא אנחנו. לכן או שחברות החלוקה מתעשתות ועושות עבודה יותר טובה, או שלוקחים להם את החלק שהם לא מצליחים או שילוב של הכול בתוספת של השקעה ומענקים, אחרת לא נתקדם.

תודה. אלעד נצר מהתאחדות התעשיינים, בבקשה.

אני אמשיך את הקו שגבי דיבר עליו ואחדד שתי נקודות חשובות. התעשייה רוצה להתחבר לגז טבעי. גז טבעי מפחית לנו עלויות של מזוט ושל גפ"מ ובסוף זה טוב לכל אזרחי מדינת ישראל כי זה מפחית את עלויות הייצוא. אבל יש לנו בעיה רצינית של אמון. בשנת 2015 עברה החלטה 352 של הממשלה שקבעה שבשנת 2020 יהיו 450 מפעלים מחוברים לרשת החלוקה של הגז הטבעי. בפועל אנחנו אפילו לא עומדים על מחצית מהמספר הזה. התעשיינים מיואשים, הם רואים את חברים שלהם שחתמו על הסכם ולא מקבלים את הגז הטבעי.

למה זה קורה?

כלכליות. שרי פיקיניג. חברות החלוקה באות ומקבלות זיכיון. אתה אמור לחבר מפעלים שכלכליים לך וגם כאלה שלא, פלוס ומינוס אתה נשאר ברווח.

אתם חושבים שאין מספיק רגולציה על החברות?

הם בוחרים איזה חברות כדאיות להם. 24 חודשים לא חיברת את המפעל, תחזיר את הרישיון שלך, שגורם אחר יחבר אותו. חוסר האמון הזה לא אפשרי. ניגשת למכרז מסוים, תעמוד בתנאי המכרז. אם אתה לא עומד בתנאים, תחזיר את הרישיון שלך.

ברור. תודה. רונן שריקי נמצא בזום? עד שנתחבר אליו, אמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, בבקשה.

אני רוצה לומר בפתח הדברים שקצת מאכזב אותי לעשות מאמץ, להגיע מתל אביב ולדבר פה כשאין אף חבר כנסת שנוכח בדיון.

אני מציע לא לתת ציונים לחברי הכנסת, הם יכולים לראות מרחוק, יכולים להקשיב ובסופו של דבר הוועדה מקבלת החלטות, לא משנה אם יושבים פה חברי כנסת או לא.

אמרתי את זה בתור אזרח ישראלי.

זה בלי קשר שהאופוזיציה לא מגיעה לוועדות, אבל חיים עם זה.

לגבי השאלה ששאלת מקודם את ידידי אלעד למה זה לא עובד. אני בדיונים האלה כבר עשר שנים. כל פעם אותה שאלה, כל פעם מאבקים אם אלה יותר בסדר ואלה פחות בסדר ובסופו של דבר הדברים לא מתקדמים כמו שצריך.

מה המסקנה שלך?

שזה פשוט לא עובד בצורה הזו.

למה?

אני לא יודע להגיד למה. זה הרבה דברים יחד. אף אחד לא ידע להגיד לך בדיוק למה. עשר שנים אף אחד לא יודע להסביר. זה כל כך רחב ויש הרבה פרמטרים. קודם כל אני שמח שיש פה דיון על הסרת חסמים, אנחנו בחברות הגז רוצים שיהיו כמה שפחות חסמים ואנחנו רוצים למכור כמה שיותר גז. אנחנו מבקשים להזהיר ממקומות שבהם כשמסירים חסם אחד מייצרים חסם אחר.

יש חברה בשם נתגז שהיא אחת החברות הכי רווחיות במשק. אין חברה ממשלתית שיש לה 52% רווח תפעולי. היא צוברת וצוברת כספים שבסופו של דבר כל הלקוחות הפרטיים, הלקוחות שצריכים לקבל הגז, לא מקבלים גז. מה רוצים לעשות עכשיו ברשות הגז? להוסיף תעריף מערכתי. מדוע צריך תעריך מערכתי כשיש כל כך הרבה כספים אצל נתגז ואפשר להשתמש בהם? זה נמצא שם.

זו שאלה טובה ונמצא אתנו ראש רשות הגז הטבעי שאני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלו לגבי זה.

אם צריך להרחיב, נרחיב. אנחנו בהליך שימוע, אני מניח שאמיר מכיר את זה. יצאנו לשימוע של הפחתת התעריף ב-17%, הכסף חוזר לצרכנים ככה שזה כסף שחוזר לצרכנים ככה שאני לא יודע על מה התלונה. לפחות המשקים הרגולטורים שאני מכיר, אני לא מכיר בהם הפחתה כזו של 17%, אולי תוכל לספר מתי היה ב-20 השנה האחרונות.

אתה שומע את הטענות של היושבים פה, מעניין אותי לשמוע את ההתייחסות שלך לזה.

לגבי העניין של התעריף התייחסתי. לגבי תהליכי הרישוי, אני מניח ששפיצר מכיר את הטרמינולוגיה המקצועית מצוין, אנחנו לא מוסד תכנוני.

אני מבקש שתתייחס לעניין, אין הרבה פעמים שמבקשים יותר רגולציה.

התייחסתי לזה, הצגנו את זה גם במצגת שלראשונה הוצאנו מכתבי שימוע בהקשר עמידת החברות במועדים שהם מחויבים לחבר את הצרכנים. אנחנו לא מנהלים תהליך שיפוטי, נקבל את העמדות של החברות ואז נוציא החלטה.

מתי אמורים לקבל את העמדות שלהם?

נתנו שבועיים והייתה פניה לקבלת ארכה. בזמן הקרוב.

אני רוצה להציע הצעה בהמשך לדברים שאמרתי. דברנו שיהיה דיון נוסף עוד כארבעה חודשים, אפשר לבחון את הדברים האלה, אפשר לדבר עם נתגז ולבדוק אתם. זה פשוט לא הגיוני, יש פה דיסוננס עצום. אם נעשה את זה נכון, עוד ארבעה חודשים אפשר לעשות דיון שיוקדש לצעדים לעידוד חיבור ושימוש בגז ואפשר לפתור את הנושא הזה, אחרת נגיע לפה שנה אחר שנה. הדיון הזה משעמם אותי, אותו דיון בדיוק כל שנה.

אני מסכים אתך, אני מאוד מאמין בלהיות פרקטי. אנחנו לא נקיים את אותו דיון שנה אחרי שנה, אתה תראה את ההבדל.

גם הפחתה של מחיר הגז יכולה לסייע למפעלים להתחבר.

אתה מבין מה הוא עושה פה? יש בישראל את מחירי הגז הזולים בעולם, תראה לי מקום אחד שהמחיר בו זול מישראל.

זה לא דו שיח, הוצאת את מה שעל לבך, אני מבין שהיית צריך להגיד את זה.

- - -

אי אפשר לנהל ככה שיח, נחזור לשיח מסודר כדי שנקבל החלטות נכונות.

אני קורא לכל אחד לאתגר אותנו על המחיר זה לא מפחיד אותנו.

אנחנו נדבר על זה, זה יהיה חלק מהסיכום שלנו. גלעד שי, מנכ"ל מרימון בבקשה.

מרימון גז טבעי היא בעלת הרישיון באזור חיפה והגליל ורתם גז טבעי בעלת הרישיון באזור ירושלים ובית שמש. אשמח שנציג התאחדות התעשיינים יספר איזה שרי פיקינג אנחנו עושים, ייתן לי דוגמה אחת, אני מאוד אשמח לשמוע. אשמח לשמוע דוגמה על משהו אחד שיכולנו לעשות ואנחנו לא עושים. אני רוצה לפזר את הערפל ואת הפייק ניוז שרץ פה, חברות החלוקה, לפחות שבבעלותנו עושות כל מה שאפשר כדי לחבר צרכנים. כל מה שאפשר. השקענו עד היום 350 מיליון שקל - - -

אז איך אתה מסביר את זה?

ההסבר מאוד פשוט, יש חסם אחד מרכזי שאתם צודקים ששנתיים מדברים עליו ולא עושים כלום ואלה המאבקים הבלתי פוסקים והמייגעים שלנו מול רשויות התכנון ומול החברות הממשלתיות שאנחנו צריכים לחצות אותן או לעבור בשטחן.

איזה חברות ממשלתיות?

ציין משה שפיצר מנכ"ל החברה את נת"י, את מקורות, את תש"ן, תאגידי הביוב. אתה יודע מה זה לחצות תאגיד ביוב? נסו לעשות את זה. זה הסיפור וכל היתר פייק ניוז, שלא יספרו לכם סיפורים.

יש לך עכשיו בקשות שתקועות בקנה ותקועות רק בגלל בירוקרטיה של חברות ממשלתיות?

חד משמעית.

המנכ"ל הקודם של החברה, שדיברתי אתו בשיחות סגורות, אמר שהוא לא מגיע לחלק מהקווים בגלל חוסר כדאיות כלכלית. אל תגיד לי שאני משקר כי אתה תבחן בחברה שלך את הדברים ותעשה את המתמטיקה ותראה שאתה לא מוכן להגיע, בניגוד להסכם שחתמתם עליו, לחלק מהתעשיינים שרוצים ולהתחבר תוך 24 חודשים. אלה העבודות. אז תעשו בדק בית.

יותר מזה, משה גראזי היה אתי בישיבה עם אחד המנכ"לים של חברת חלוקה אחרת שבאמצע הדיון בזום הוא אמר לאחת העובדות שלו, תחרטטי אותו, למה? להמציא סיבות בירוקרטיות שלא מתחברים. אלה העובדות, אתה יכול להציג את זה איך שאתה רוצה. אתם לא מחברים קווים שלא כלכליים לכם ואתם עושים את המתמטיקה בניגוד להסכם שחתמתם עליהם ועושים שרי פיקינג רק למה שאתם רוצים לחבר.

אתה רוצה שאני לא אקרא לזה שקר? אני אגיד שזה ההפך הגמור.

אנחנו לא ננהל דו שיח. שמעתי אותך ואני מתחיל להבין את הסיפור.

אני מבקש לסיים. ראיתם התקדמות מסוימת בחיבורים, אגב, אנחנו מ-23 הגענו ל-35 בחודשים האחרונים. אנחנו רצים, יש לנו משקולות מאוד כבדות על הרגלים שזו הבירוקרטיה הישראלית ואף אחד לא עוזר לנו. זה פרויקט לאומי ואנחנו רצים לבד. עכשיו רוצים להוסיף לנו משקולת של חילוט ערבויות, אנחנו נמצא את עצמנו בחודשים הקרובים מתעסקים בהליכים משפטיים שהדבר האחרון שחשבתי ודמיינתי ברוחי הוא שאני צריך ללכת להליכים משפטיים נגד מדינת ישראל. הייתי 15 שנה בנתגז, כל מה שאמרו פה על נתגז אני יכול לספר לך בדיוק מה ההבדלים, למה זה כל כך שונה ולא דומה וההשוואה בכלל לא נכונה.

נתגז הייתה צריכה להיכנס בחוק ההסדרים הקודם, זו טעות שהיא יצאה. היינו יכולים להיות במקום אחר לגמרי ונדאג שזה ייכנס הפעם.

הצענו למדינה לתת לנתגז את רתם גז טבעי, את הזיכיון בירושלים, המדינה רוצה או לא רוצה. למה לא רוצה? כי זה לא עסק כלכלי.

זו הייתה טעות. נתעסק בזה בחוק ההסדרים הבא.

קצת מצחיק מה שאתה אומר, קיבלת רישיון, מה זאת אומרת המדינה לא רוצה? לא חיפשנו ברחוב מי רוצה רישיון. תכבד את הרישיון שקיבלת.

ניהלתם אתנו תהליך של שנתיים בסוף אמרתם שאתם לא רוצים.

תכבד את הרישיון שקיבלתם.

אני מכבד את הרישיון.

אני רוצה להתייחס מהצד של הלקוח, הצד של מוסדות רפואה. חשוב מאוד שנקודת החיבור תגיע לקצה המגרש של המוסד הרפואי. אני כרגע בעל עניין. מתוך 26 בתי חולים, סך הכול ארבעה בתי חולים ממשלתיים חוברו. בכל היתר אין נקודת חיבור בתחום המגרש. זה יוצר בעיה. אם תיצור החלטה על מנת לאכוף, שכל החברות יביאו את הצינור לגבול המגרש, זה יחסוך לנו הרבה מאוד מאמץ.

נקודה נוספת, יש לנו הסכמים, אתן לדוגמה את בית חולים ברזילי שנמצא באשקלון, שאנחנו מעריכים אותו ברמת צריכה בינונית. פתאום החברה מבקשת שיהיה ברמת צריכה גבוהה על מנת להשית עליהם קנסות. למה? כמו שנאמר מהצד השני, זה הכול עניין של כלכליות ולא עניין של רצון להתחבר למוסד הרפואי. לכן צריך להנחות או לקבל החלטה, קודם כל שהצנרת תגיע לגבול המגרש, שהמוסד הרפואי יוכל להמשיך לטפל בזה, מה שלא קיים ודבר שני, שהסכם ההתקשרות יהיה הוגן בהתאם לצריכה ולא בהתאם לקפריזה של ספק כזה או אחר.

שמי לאוניד מריאכין ממשרד הבריאות, אחראי על התשתיות בבתי חולים. לגבי צפון, פוריה וזיו, פנינו לחברת מרימון בינואר שנה שעברה, ב-2021 עם בקשה לחתימת הסכם, עד עכשיו ההסכם לא נחתם.

למה הוא לא נחתם?

יש נקודות שצריך להשלים מבחינתם, יש נקודות שנעלמו, בלי מעורבות של רשות הגז - - -

על איזה בתי חולים אתה מדבר?

לגבי פוריה וזיו. הנתונים עברו בינואר שנה שעברה לאיתן, סמנכ"ל - - -

- - - בית חולים עם ברז, על מה אתה מדבר?

לחתום הסכם.

ארבע שנים לא עשיתם כלום, על מה אתה מדבר?

לפי מה שאני מבין, זה משהו שאפשר לפתור. זה פתיר לפחות. נדבר על זה אחרי זה בנפרד כי נשמע שאתם שם ואפשר לפתור את זה.

אני רוצה לדייק את הנתונים ששפיצר הציג כי לא הכרתי אותם, כתוב שלוקח לנו 250 יום לאשר את המפרטים - זה לא בטרמינולוגיה המקצועית שלנו, אבל כתבו 250 למפרטים ואצלנו זה עומד על 40 יום. אישורי הזרמה 54 יום, אצלנו זה שלושה שבועות שזה 21 יום. אני יכול להציג את התקציבים שהמדינה העמידה בסדר גודל של 670 מיליון שקל, חלק ניכר מהתקציב שהוצג במצגת בא גם ממקורות תקציביים, רק למען הדיוק והפרוטוקול.

שמי ברוך שניר, מנהל תחום כלכלה בהתאחדות מלאכה ותעשייה. רציתי לשקף את נקודת המבט של עסקים קטנים, יצרנים קטנים כתוצאה מחוסר הולכה של הגז והיכולת לקבל גז טבעי. המשמעות היא מבחינת נושא חידוש רישיון עסק, המשרד להגנת הסביבה, בצדק מבחינתו, עומד על העניין של הפחתת פליטות. האלטרנטיבות הן רק שתיים: או גז טבעי שלא בנמצא, או מעבר למזוט של חצי אחוז, שגם זה לא זמין לכל המפעלים באזורים גיאוגרפים מסוימים. יש כאן שיקולים של עלות כלכלית של הולכה, של זמינות בנפחים מסוימים וכו'. אני מכיר אישית מספר בעלי עסקים שעומדים חסרי אונים. דורשים מהם רגולציה, בצדק, אנחנו מבינים את זה, אבל מצד שני המדינה לא נותנת תשתית ראויה כדי לעמוד במינימום של הרגולציה שהיא דורשת.

רונן שריקי לא נמצא, אז אני מבקש לסכם. אני מבין את המצב של הדיון ואני מבין שאנחנו חוזרים עליו יותר מידי שנים וצריך לעצור את זה. אני יכול לומר לכם שיש שרת אנרגיה מחויבת שחיה את הנושא ברמה היומיומית ותמצא את הפתרון לנושא.

לצערי הרב לא הכנסנו אותו לחוק ההסדרים, קיבלנו את עמדת האוצר בפעם הקודמת ועכשיו בדיון הזה, אנחנו מבינים שכנראה זו הייתה טעות. בחוק ההסדרים הבא נצטרך למצוא פתרון לחברה שתיכנס ותהיה חברה ממשלתית שתוכל לתת מענה במקומות שהחברות האזרחיות לא נותנות מענה. אני מאמין גדול בהפרטה והורדת רגולציה ולתת לשוק לעשות את שלו, אבל אנחנו רואים שכנראה לשוק יש את האילוצים שלו, הן כלכליים והן אחרים והם בוחרים שלא להגיע למקומות שלא נוח להם או שאין להם רצון להגיע אליהם. זה לא דבר שמדינת ישראל יכולה לקבל, בוודאי כשמדובר בבתי חולים, בסיסים, או מקומות אסטרטגיים למדינה.

נקיים דיון נוסף בעוד ארבעה חודשים בנוכחות השרה ונמצא בדיון את הדרכים לטיפול בבעיה. אני ארצה לשמוע את משרד האוצר והאם הם מבינים שהייתה טעות להיכנס לכניסת החברה בפעם הקודמת ואיך אנחנו מקדמים את כניסת החברה לפעם הבאה.

בדיון המעקב נשמע כמה בסיסים, כמה בתי חולים וכמה מפעלים ועסקים קטנים התחברו. במידה ולא התחברו מה הבעיות ואיפה זה תקוע. אם יש בעיה בתכנון, נשמע מנציג משרד הפנים מה הבעיה בתכנון ואם יש בעיה אחרת מול חברה ממשלתית, אנחנו נבקש שנציג החברה הממשלתית יהיה פה ויסביר לנו איפה הדברים עומדים ולמה הוא תקוע.

כוועדת כלכלה אנחנו מתחייבים לסייע בכל בעיה בירוקרטית. אני אומר לחברות, אם יש בעיה ואתם חושבים שמשהו תקוע וזה תקוע בגלל משרדי ממשלה, תפנו אלינו. אני זמין באופן אישי, יושב-ראש הוועדה זמין באופן אישי, כולנו פה כדי לאפשר לכם לעבוד בצורה חלקה יותר, שלא נגיע שוב לאותם דיונים שוב.

המשרד לאיכות הסביבה, הרגולטור, שאני מבין שהעבודה אתו עדיין לא עבודה חלקה, אני קורא לכם אם צריך, נעשה על זה ישיבה נפרדת. חייבים לשנס מותניים, לא יכול להיות שיש בתי חולים שלא מחוברים לצינור גז וחברות שזה כן כלכלי מחוברים ועסקים קטנים שלא מחוברים. הדבר הזה חייב להיפתר וחייב להיות יישור קו וגם נעשה יישור קו בנושא.

בדיון הבא אני מבקש מכל המשרדים הרלוונטיים לבוא עם העמדות שלהם. משרד האוצר יהיה בדיון הבא ויסביר לנו את נקודת ראותו לנושא. אני באמת מאמין ואומר בלב שלם, אנחנו נמצא פתרון לעסקים הקטנים, לבתי החולים, לבסיסים. לא יהיה מצב שלא תהיו מחוברים לגז. נמצא את הדרך לעשות את זה וגם נעשה את זה. תודה רבה לכולם והמשך יום טוב, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:41.