פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
10/05/2022


מושב שני




פרוטוקול מס' 231
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 12:45

קידום ויישום התוכנית לפיתוח כלכלי של אזור הצפון

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

ענבר בזק
ניר ברקת
אורלי לוי אבקסיס
מופיד מרעי
אופיר סופר
עלי סלאלחה
יעל רון בן משה

השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר
אילן שוחט - מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

ניצן קורקין - סגנית ראש אגף גליל, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

אביתר טסלר - עו"ד, היועץ המשפטי, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

עו"ד אורטל מזלי דרורי - מ"מ עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

עליזה גולדרינג גינזברג - מתמחה בלשכה המשפטית, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

יאיר זנדברג - יועץ מנכ"ל, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

בת אל נבון כהן - יועצת מנכ"ל, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי אילן - יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובנייה צפון, משרד האוצר

מיכל פינק - סמנכ"לית מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

מרב אורבך - מנהלת תחום בכירה כלכלה אזורית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שרה גולד - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים

מאירה אבידר - ממונה תכניות ייחודיות לתלמידים מצטיינים, אגף מחוננים, משרד החינוך

בוריס ברודסקי - מפקח שח"ר מחוזי ומתאם אגף נוער בסיכון, משרד החינוך

רימון סאבא - מנהל תחום תכנון, ניהול וביצוע תקציב הפיתוח, משרד החינוך

ירון ארגז - מ"מ סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד התיירות

אלי שטמפפר - מנהל תחום מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר סיגל בלומנפלד - סגנית מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר ורד אייזנברג - ראש אגף רישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, משרד הבריאות

ידידיה שרלו - מנהל תחום כלכלה ובקרה במוסדות אשפוז, משרד הבריאות

יקיר קאופמן - מנהל המחלקה לנהלים וסטנדרטים, אגף רפואה כללית, חטיבת רפואה, משרד הבריאות

עודד שילה - מנהל אגף בכיר פיתוח כלכלי ברשויות מקומיות, משרד הפנים

פרג' פראג' - מנהל אגף מיעוטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי דרוט - מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יניב פרץ - מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

חיים שולמן - סמנכ"ל, הרשות לפיתוח הגליל

גילה יעקבי גורביץ - ראש תחום תיירות ותרבות, הרשות לפיתוח הגליל

דוד לוי - מרכז פורום ערי הפיתוח, מרכז השלטון המקומי

ראדי נג'ם - עו"ד, ראש רשות מקומית בית ג'אן, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

בועז יוסף - ראש הוועדה הממונה, עיריית טבריה, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

סיגל שאלתיאל-הלוי - ראש מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

אליהו (אלי) ברדה - ראש עיריית מגדל העמק, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, ויו"ר הנהלת הרשות לפיתוח הגליל

רונן מרלי - ראש עיריית נהריה, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

יורם קרין - ראש מועצת עמק המעיינות, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

משה דוידוביץ - ראש מועצת מטה אשר, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

סילס ליביליה - מנכ"ל החברה הכלכלית, מועצת מטה אשר, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

גבי נעמן - ראש מועצת שלומי, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

אביחי שטרן - ראש עיריית קריית שמונה, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

מודי סעד - ראש מועצת יאנוח-ג'ת, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

משה קונינסקי - ראש עיריית כרמיאל, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

שמעון סויסה - ראש מועצה מקומית חצור הגלילית, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

שלמה בוחבוט - חכ"ל, לשעבר ראש עיריית מעלות-תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי

הדס דניאלי ילין - משנה למזכ"ל, התנועה הקיבוצית

איילת סלע יונגרמן - רכזת תחום קשרי ממשל, התנועה הקיבוצית

אופיר שיק - סגן ראש מועצה אזורית גליל תחתון, ויו"ר עמותת לב בגליל

ניב כהן - מנהל האגף לפיתוח כלכלי ואסטרטגיה, אשכול רשויות גליל מערבי

מאיר חלי - מנכ"ל אשכול רשויות הגליל והעמקים

נתנאל רוזנצוייג - מנהל אגף פיתוח כלכלי אזורי, אשכול בית הכרם

דוד אורי זיגדון - מנכ"ל, מיגל מכון למחקר מדעי בגליל

נדב ארבל - סמנכ"ל מיזם רוח הגליל

אפרת שביט - מנהלת עסקית, מושב בצפון

דניאל ברססט - מנהל שותפויות ממשל וכנסת, תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל

אושרת זהבי - מנכ"לית עמותה, עמותות תיירות גליל מערבי, אשכול גליל מערבי

ענת גליק - מנהלת שיווק, עמותות תיירות גליל מערבי, אשכול גליל מערבי

אבנר סבן - מנכ"ל, פארק תעשיות בר לב

דוד ממן - מושב כרם בן זמרה

אבשלום חביב - מושב ארבל

איציק לב - מנכ"ל רשת מרכזי הצעירים

יהודה דוטוב - קצרין

גבי אושפיז - רמ"ט כפר ורדים, יש עתיד

אייל נורגליק - עו"ד, בעלים של קבוצת נורגליק

שרון אלדר - מ"מ מנהלת תחום (תקצוב רשויות מקומיות), מחלקת תקצוב, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רפאל בן חמו - מנהל תחום כלכלה, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

דימה פריצקר - מנהל אגף פרויקטים צפון, חברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

ביאטה קרנץ - דוברת, המועצה להשכלה גבוהה

חפציבה בוחבוט ספירט - חברת הפורום ויזמת הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל

משה גוטליב - יועץ בכיר למנכ"ל האוניברסיטה, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

עידית חנוכה

אירית שלהבת



קידום ויישום התוכנית לפיתוח כלכלי של אזור הצפון

שלום. סליחה על העיכוב בדיון הזה. היה לנו פה דיון חשוב על מעמד הנהגים בתחבורה הציבורית, על המחסור, על היחס, על האלימות, על השכר. כאשר אני מטיל על חבר הכנסת מקלב להחליף אותי הוא עושה עבודה יסודית כהרגלו, הוא לא מוותר לאף אחד. תודה על היסודיות, וסליחה לאנשי הגליל ולאוהבי הגליל שחיכו קצת, תסלחו לנו על העיכוב.

היום הזה – על אף שיש לנו בכנסת אתגרים, מאבקים, קשיים וכישלונות, יש גם כמה הצלחות. אנחנו מסתכלים קדימה, מסתכלים על חזון למדינה, והחזון של המדינה הזאת מחייב מעשים גדולים בגליל ובנגב. אף אחד מן השניים לא צריך להיות בדירוג, גם הנגב וגם הגליל סובלים בפרמטרים אובייקטיביים השוואתיים של מדינה מפערים עצומים. כמות הרופאים פר אוכלוסייה, כמות האחיות, כמות מיטות האשפוז, כמות המחלקות המתמחות והרופאים המתמחים ואורך התורים בנגב ובגליל; אותו דבר ההייטק הישראלי שלא זלג עדיין במאסות לשלומי ולקריית שמונה ולא זלג לדימונה ולמצפה רמון, למרות שיש לנו קצת הייטק בירוחם; ועולמות שלמים של פער מדיד ואובייקטיבי.

הממשלה עשתה את פעולותיה, ומעת לעת גם מכריזה על מהלכים של תוכנית לאומית לצפון. כך היה ב-2017, שאז הכריזה על התוכנית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה, בהיקף תקציבי של 19 מיליארד ש"ח. אנחנו יודעים שחלק מן הכסף הוא צביעת כספים קיימים, לא כסף חדש, וחלק הוא באמת כסף חדש. המבחן של תוכניות כאלה הוא ההשפעה על המדדים האובייקטיביים של הגירה חיובית לצפון, של צמיחת ישובים, של עלייה ברמה הסוציו-אקונומית, של הקטנת שיעור האבטלה, של הגדלת מספר העסקים שמתקיימים ומרוויחים ועוד מדדים רבים.

ב-2001 מבקר המדינה פרסם דוח על התוכנית הזאת, ביקורתי יחסית. הוא אמר בעיקרו שהתוצאות לא היו אפקטיביות ביחס למטרות, על אף שיש תוכניות יפות שמתבצעות גם במסגרת התוכנית הזאת ומעשים גדולים ויפים.

צריך לזכור שמי שבסוף מוביל את הגליל זה אנשי הגליל, ראשי הרשויות, ראשי הארגונים, ראשי העמותות, היזמים העסקיים שהחליטו באומץ להתמקם בגליל – אלה המנהיגים. אנחנו כממשלה צריכים לאפשר להם למלא את תפקידם ולמלא את שליחותם ולגבות אותם במשאבים ובחקיקה ובכל תמיכה שממשלה יכולה וצריכה לתת.

לכבוד היום הזה ועדת הכלכלה ביקשה להדגיש את הסוגיות הכלכליות של פיתוח הגליל ולדון בהן, גם לאור החלטות הממשלה הקודמות וגם לאור מעשים וכוונות שהממשלה צריכה לעשות בימים הללו כלפי הצפון, ולאפשר לכל מנהיגי הצפון, ככל שנצליח, להתבטא ולומר כמה דברים ביום החשוב הזה.

נתחיל עם יוזמי היום הזה בכנסת, חברת הכנסת חברתי יעל רון בן משה וחברי אופיר סופר, שהוא באמת חבר שלי, ושניהם משתפים פעולה ללא עניינים של קואליציה ואופוזיציה, כי הגליל הוא מעל העניינים האלה, וכבר הביאו תוצאות ופתרונות, ועוד יביאו. אתם תאמרו דברי פתיחה ולאחר מכן ידבר מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שהיה ראש רשות בצפת ומכיר לעומקם את הדברים בצפון. בבקשה, יעל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גם על ההירתמות המידית לקיום הדיון החשוב הזה, גם על הדיון שנערך הבוקר שעסק בגליל. אתה שם את הנגב ואת הגליל כל הזמן בראש סדר היום בבית הזה ובציבור בכלל. תודה לשותף שלי אופיר סופר על כל היום הזה ועל כל הפעילות המשותפת. יש לנו שותפים נוספים לשדולה לפיתוח הגליל: חברת הכנסת ענבר בזק וחבר הכנסת אופיר כץ. אנחנו עוברים בין הוועדות אז סליחה שלא כולם נוכחים כאן. תודה אדוני מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל שאתה נמצא אתנו. אני מקווה שנשמע ממך דברים חשובים.

אגיד ברקע הדיון שבימי הגליל הקודמים, בשנים 2016 ו-2018, ישבתי בצד השני של השולחן. אני מכירה את התחושה של לפנות יום שלם מן היומן, להשבית פגישות אחרות, לנסוע את כל הדרך הארוכה בכביש 6, גם לשלם על זה, להגיע: כן נותנים לי להיכנס, לא נותנים לי להיכנס. בסוף חברי הכנסת מדברים ומדברים ומדברים, במקרה הטוב יוצא משהו, במקרה הטוב פחות לא יוצא משהו, אפילו לא הספקתי להגיד משהו וחזרתי הביתה.

כבוד השר, תודה שאתה אתנו.

אני מעריכה מאוד את כל מי שעשה את הדרך הזו היום, ובימים אחרים, ומגיע לכאן. אני מקווה שנצליח לשמוע אתכם בשלל הדיונים, אם לא בדיון הזה אז בהמשך. אני מתנצלת מראש בשמי ובשם כל חבריי, שלא את כולם נצליח לשמוע. ועדיין זו הדרך שעובדים בה בבית הזה: שמים אתרים, הזדמנויות, הצעות לפתרון, מנסים להגיע להסכמות עם השרים, עם גורמים נוספים, ובטח לקראת אישור תקציב מדינה. ככל שאתם אתנו, גם באופן פיזי וגם בהמשך, זה מאוד מאוד מחזק אותנו ויש משמעות לכך שאתם נמצאים כאן, אז תודה.

בעוד כ-25 שנים מדינת ישראל תמנה יותר מ-15 מיליון אזרחים. המספר הזה משמח אותנו מאוד, מצד אחד. מצד שני, הוא כמו תמרור אזהרה, שאומר לנו: חבר'ה, צריך להתחיל לחשוב כמו מדינה בסדר גודל בינוני. אנחנו לא יכולים להמשיך לעצום עיניים כשבנינו ובנותינו זולגים לנו מן הגליל למרכז הארץ. מרכז הארץ לא יעמוד בזה, הוא יהיה צפוף כמו ניו דלהי ובומבי – זה לא המצאה שלי, זה מחקרים – ובגליל ובנגב תישאר אוכלוסייה שאולי אין לה ברירה אחרת. למעשה מדינת ישראל תקבל על עצמה את הסכם החלוקה משנת 1947, שהוא הסכם לא טוב, שלא יאפשר לנו לשמור על גבולות המדינה וזה עלול להביא אותנו לסכנה ביטחונית. אם מישהו לא הבין מה אמרתי אז אנחנו צריכים לחזור לשיעורי בית, מה זה הסכם החלוקה, מה המשמעות של התיישבות בכלל חלקי המדינה, גם בגליל, גם בנגב, ולראות איך אנחנו מאפשרים לאנשים לחיות בכבוד במקומות האלה.

כדי שזה יקרה, כדי שיהיה פיזור אוכלוסייה ושאנשים יסכימו לגור בגליל ובנגב אנחנו צריכים לאפשר להם תנאים בסיסיים, והראשון שבהם הוא פרנסה. אם אין איפה לעבוד אנשים לא יבואו לגור במקומות האלה. אנחנו מדברים על יצירת 500,000 משרות ב-25 שנים בגליל. אני לא יודעת איך אנחנו יכולים להמשיך לישון בלילה בשקט אם לא התחלנו להניע את הגלגל הזה. זה לא דבר שהולך לקרות מעצמו. התפיסה שהשוק ינהל את עצמו תגרום לכך שמרכז הארץ יקרוס אל תוך עצמו בגלל עומס על התשתיות והגליל והנגב יתפרקו מנכסיהם המעטים שקיימים היום ושאם לא נעצים אותם הם ייגמרו כליל.

לכן אני קוראת לך, אדוני היושב-ראש, לכם אדוני השר והמנכ"ל, להביא תוכנית לאומית לצפון, שעוסקת בהקמת מרכז כלכלי חדש בצפון הארץ, שיוכל להכיל עשרות אלפי משרות בשלב הראשון ובהמשך להתחבר. כדי שזה יקרה אנחנו חייבים לדאוג לתשתיות לאומיות. אנחנו צריכים לוודא שתהיה רכבת עד הגליל המזרחי; אנחנו צריכים שדה תעופה בין-לאומי בטיסות לפחות עד מרכז אירופה; אנחנו צריכים הארכה של כביש 6 לגליל המערבי, ונקיים על זה דיון ממש בחצי השעה הקרובה בוועדת הכספים, מנכ"לית משרד התחבורה תהיה שם; אנחנו צריכים מוסד אקדמי משמעותי בצורת אוניברסיטה, עם תקצוב תוספתי. אנחנו לא רוצים לעשות קניבליזם בין המכללות ובין מוסדות לימוד אחרים, אנחנו צריכים לזה תוספת של כסף.

במדינה של 15 מיליון אזרחים אנחנו לא יכולים להמשיך לחשוב כמו 6 מיליון אזרחים. הדבר הזה כולו צריך לבוא כתוכנית לאומית לצפון. זה יכול להיות בהובלה של השר שנמצא כאן ומחויב מאוד לנושא הזה, זה יכול מבחינתי להיות בהובלה של שר האוצר, של ראש הממשלה. כל הקרדיט יהיה שלכם. אנחנו נחזק אתכם בדבר הזה. זה צריך לבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2023. תודה רבה.

תודה, חברת הכנסת יעל רון בן משה, מיוזמי היום הזה בכנסת ואשת הגליל. נלחמים פה באופן שוטף על סוגיות. חבר הכנסת אופיר סופר הוא גם איש הגליל ומיוזמי היום הזה, עם עבודה משותפת של אופוזיציה וקואליציה למען מטרה נעלה. אופיר, בבקשה. השר אמר שהוא ישמע אותך קודם, ישמע עוד כמה דוברים וכאשר הוא יחליט הוא ידבר.

אדבר אחרי אופיר סופר. אני רוצה להיות גם בדיון בוועדת הכספים.

לא אחזור על דברים שאמרתי הבוקר, נשאיר גם דברים למפגש עם כלל ראשי הרשויות.

בראשית דבריי, תודה ליעל רון בן משה שעסקה באינטנסיביות בהכנת היום הזה, ולענבר בזק ואופיר כץ השותפים הנוספים.

אני רוצה לסרטט לכם את מפת הצפון בהיבטים של מנועי צמיחה, לתת לכם לחשוב על זה, להשאיר את זה כנקודה למחשבה, ואולי להציע כיוון להצעת פתרון. אני לא רוצה שתתבלבלו ממה שאני מסרטט אבל ננסה לעשות את זה בכל זאת. השר שמע את זה ממני, הוא גם לקח מנוע צמיחה רציני אצלו, את אילן שוחט כמנכ"ל, שהיה אצלנו ראש רשות, אז יש גם דברים טובים בקואליציה.

השאלה אם אילן שוחט זה טוב בקואליציה או אנחנו טובים בקואליציה.

תישאר ממלכתי, אופיר.

אתמול בלילה הייתה לי שיחה עם מיכאל ביטון, הוא כמעט עשה טעויות.

אתמול הוא כמעט הצטרף לקואליציה. לא רצינו לחשוף את זה עדיין.

את מה שהיה אתמול בלילה רק אנשי הגליל והנגב יודעים. למה? כי אנחנו לא חוזרים הביתה, אנחנו נשארים פה.

תעברו איתי על הסרטוט: רמב"ם, אוניברסיטת חיפה, רפא"ל, בז"ן, הרכבת, הנמל, הטכניון. בקיצור, מנועי צמיחה אדירים. אפשר לדבר גם על יקנעם – אני זוכר את יקנעם כילד כמקום שמדלגים עליו בדרך לסבא וסבתא והיום יש שם הייטק רפואי מפותח מאוד. כאשר אני מסתכל על הגליל המזרחי – נכון, היה מאמץ גדול וגם הצלחה אולי בהקשר של בית הספר לרפואה, אבל יש לנו בעיקר פרוטקשן. מנוע הצמיחה הכי גדול שיש לנו שם הוא פרוטקשן. זה חתיכת מפעל אבל הוא מפריע לאחרים, ולא קורים שם דברים אחרים.

אם אנחנו מדברים על מעגלי נסיעה – כל מי שנוסע מקריית שמונה צריך לנסוע שעתיים וחצי או שלוש שעות. מניתי אמנם את מנועי הצמיחה בגליל המערבי או בצפון המערבי אבל גם הוא כבר מרוקן ופחות רלוונטי. כלומר אף אחד לא נוסע לחיפה ליום סידורים, נוסעים לתל אביב. לא שווה לנסוע לחיפה כי כבר אין מה למצוא שם. מי שנוסע זה אנשים מרמת הגולן, אנשים מכל אצבע הגליל, אנשים מבית שאן. יש לנו חתיכת אתגר בעניין הזה. אפשר לקחת את הדבר הזה שאני מתאר עד מעגל שלומי, ויש לנו המון עבודה, ואפילו נהריה.

אני חושב שהדבר שאנחנו צריכים לעשות הוא להניח סופר-טנקר תעסוקתי בגליל המזרחי. אפשר לקרוא לזה "אזור פיתוח כלכלי", אפשר להחליט שאת אחד המרכזים הרפואיים שם מעצימים, אפשר לדבר על אוניברסיטה בגליל, אפשר לדבר על מענקים מיוחדים דווקא לאזורי התעשייה האלה, ומי שיהיה שותף שם – ואני לא הולך להזניח את קריית שמונה, אלא שקריית שמונה תהיה שותפה בנכסים באותם אזורים, וגם מטולה תהיה שותפה בנכסים וגם רמת הגולן. אני חושב שיהיה אפשר לעשות הרבה יותר ובגדול יותר, את מה שעשו ביקנעם, רגל אחת יותר מזרחה ויותר צפונה. אם נעשה את זה – ואני ריאלי, אני יודע שיהיה קשה להחזיק סדר עדיפות לאומי גבוה לאורך זמן עם חלוקה סוציאלית צודקת, זה לא יחזיק מים, לא בקצב החלפת הממשלות במדינת ישראל ולא בקצב שינויי סדרי העדיפויות והאתגרים האלה. אני חושב שזה מה שצריך לעשות – להניח סופר-טנקר כלכלי באזור הזה. שאף אחד פה לא יחיה באשליה שבגליל המערבי, מה שתיארתי לפני כן, כל מנועי הצמיחה האדירים האלה, שאנחנו במצב טוב, כי אם המצב היה טוב כל כך לא היינו מאבדים את צעירי חיפה והכרמל – את העיר התחתית איבדנו כבר מזמן – לטובת מרכז הארץ. תודה רבה.

תודה, אופיר. עכשיו השר ידבר. אחרי כן נעשה שילוב לסירוגין גם של חברי כנסת וגם של ראשי רשויות מקומיות מן הצפון. השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר, תראה מה זה שאתה בא לחדר, כמה אתם כמשרד משפיעים ומשמעותיים ליישובים שונים, עם פרויקטים ייחודיים. עם לא הרבה כסף אתם הופכים להיות משמעותיים ויוצרים שותפויות ואווירה טובה. התפילה שלי היא שנעצור רגע בענייני החקלאות, נעשה עצירה מוחלטת, נאפס את המונה ונגיע למערכות יחסים כאלה גם בעולם החקלאות. תראה מה זה כשיודעים לעבוד בשותפויות ולייצר אנרגיה טובה, אז המשרד שלך הופך להיות מרכזי ומשמעותי. השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בבקשה.

תודה, מיכאל. אתה איש הנגב. קודם כול, אני מתנצל מראש כי אצטרך לצאת, חשוב לי להיות גם בדיון בוועדת הכספים. אני חושב שלמשל הנושא של הארכת כביש 6 הוא דרמטי וקריטי וחשוב מאוד שנקדם את זה בתוך הממשלה. יש לנו על זה דיונים. גם בתוך הממשלה אנחנו יודעים להתווכח. אני מאמין שנמצא פה את הפתרונות.

אני חייב להגיד בהקשר הזה ששני המשרדים שאני עומד בראשם נוגעים גם בנגב וגם בגליל, הם קשורים זה בזה, וגם מנוצלים יחד כדי לייצר שיתופי פעולה מוצלחים מאוד.

אני לא רוצה לדבר פה ארוכות על כל התוכנית שלנו של המרכזים החדשים. חלקכם כבר שמעתם את זה. אני רוצה שאנשים פה יוכלו להתבטא, אבל חשוב לי לציין כמה דברים שאנחנו עושים תחת שתי הכנפיים האלה.

ראשית, אני מסכים מאוד עם מה שאמרת, על היכולת בכסף קטן לעשות השפעה גדולה מאוד. כינסנו לפני כשבועיים בצפת את קבינט נגב–גליל כדי להעביר החלטת ממשלה היסטורית בנושא בריאות לנגב ולגליל, תוספת של 40 מיליון שקלים שנתנו לטובת הבריאות. זה לא סכום עתק אבל גם המסע הגדול צריך להתחיל בצעד ראשון. עלו טענות במשרדי הממשלה גם למשרד הנגב והגליל: מה פתאום אתם שמים כסף בנושא בריאות? יש את משרד הבריאות, שהוא ישים כסף. אבל למען האמת במשך 77 שנים משרד הבריאות לא שם כסף במקומות הללו. התפקיד שלנו כמשרד, והמנכ"ל מוביל את זה, הוא לשים את השקל הראשון ואז לצרף אליו את השקלים הנוספים מן המשרדים האחרים. הכנסנו את משרד הבריאות אל תוך העניין הזה ובתי החולים בצפון מקבלים פתאום יכולת לרכוש ציוד שלא היה להם, מקבלים יכולת לעשות מחקר שלא היה להם, מקבלים יכולת לגייס רופאים באופן שהם לא יכלו בעבר. ועדיין אני אומר לכם ביושר, זה לא מספיק. אנחנו צריכים לסגור פער אדיר שנוצר לאורך השנים בין המרכז לבין הגליל ולבין הנגב. זה יום הגליל אבל אני צריך לדבר על שניהם כי זה נוגע בשניהם. את הפער הזה לוקח זמן לסגור. יחד עם זאת, מה שאנחנו הצלחנו, מה שהממשלה הזאת עושה ב-11 חודשים הוא באמת חריש עמוק, שכולל תקצוב בתקציב המדינה שאישרנו כאן בכנסת לפני מספר חודשים של דברים שמעולם לא היו.

תוכנית מגן הצפון, 5 מיליארד שקלים, היא תוכנית דרמטית. בזמנו השר ליברמן, כאשר היה שר ביטחון, אישר אותה. כשעזבנו את הממשלה פתאום התוכנית נעלמה, כאילו מגן הצפון הוא משהו שקשור אליי או אליך או למישהו. לשמחתי בשיתוף פעולה בין שר הביטחון גנץ לבין שר האוצר ליברמן התוכנית הזאת מתוקצבת. היא יצאה לדרך כדי לסגור פערים במיגון, בדבר הכי בסיסי. אני לא מדבר על זה שהשקעה של 5 מיליארד שקל בתשתיות מייצרת גם היא הרבה מאוד כלכלה.

בנושא הניקוז, פתרנו חלק מן הבעיות בצורה מידית, בשיתוף פעולה עם ראש עיריית נהריה, אפילו עוד לפני שאישרנו את התקציב. הגדרנו את זה כיעד. לא יכול להיות שבעיר מרכזית כמו נהריה, בכל חורף הגעתון עולה על גדותיו. אז עשו שם העמקה של מאגר יחיעם. זה עוד לא נגמר, אבל גם כאן יש לנו תוספות תקציביות משמעותיות.

יש עוד הרבה מאוד דברים שנעשים. כפי שאמרתי, תחבורה ודברים אחרים.

אני רוצה לגעת בדבר אחד, בשיתוף פעולה בין חקלאות לבין הנגב והגליל, וזה נושא הקרקעות בגליל. ראינו השתלטות על קרקעות חקלאיות בגליל, תהליך שקרה לאורך שנים באזור כפר תבור ובאזורים אחרים, שרוכשים קרקעות חקלאיות כדי לחלק אותן לחלקות קטנות, שבסופו של יום לא משמשות לחקלאות. מנצלים את הפרצה בחוק, עושים מגרשים של דונם וכל אחד עושה לעצמו שם שבתות עם טרקטורונים ועל האש וסיפורים.

משרד הנגב והגליל, משרד החקלאות, צירפתי פנימה את אגף החקירות של רשות המיסים כרשות חוקרת, צירפנו פנימה את קק"ל ואת חברת הימנותא, שהתפקיד שלה מטעם קק"ל הוא רכישת קרקעות. צירפנו פנימה את מג"ב, בשיתוף פעולה שלי עם השר לביטחון פנים. יושבים כמובן ביחד עם ראשי הרשויות המקומיות, יושבים מידי חודש, עוברים על הבעיות, על התקלות, ביחד עם מינהל התכנון של משרד החקלאות. אני אומר לכם, הוציאו צווי הריסה בחודשים האחרונים לחלק מן הגדרות הללו. הימנותא רכשה קרקעות בכ-170 מיליון שקל, רכשה בחזרה קרקעות, שתשיב אותן באמת להיות קרקעות חקלאיות. זה אחרי הזנחה של הרבה מאוד שנים. זאת תחילת הדרך. יש לנו פה עוד דרך ארוכה מאוד – אני אומר לך את זה, מיכאל, פה ביחד נצטרך לעשות עוד הרבה מאוד – אבל אני חושב, עם כל הבעיות שיש, אנחנו נמצאים היום בכיוון הנכון ובוודאי המנכ"ל עוד יוכל להרחיב אחר כך על התוכניות.

אני מברך אותך על הדיון הזה ועל שיתוף הפעולה.

תודה, השר. אנחנו מבינים שאתה צריך לצאת. אני אומר לך שחשוב כל שקל שתביא מן המשרד שלך לנגב ולגליל. תבנה שותפויות עם ראשי רשויות מקומיות, כי הם יודעים לבצע, הוכחנו את זה שכספים שהגיעו אלינו בוצעו ב-100% ביצוע ומהר, וכמובן עם עוד גופים שנמצאים שם, בתי החולים, האוניברסיטאות, העוגנים.

עוד מילה על האוניברסיטה. אמרתי את זה גם בכנס בגליל, הנה אני אומר את זה פה. לא יהיה מצב שהתקציב הוא שיעצור הגעה של אוניברסיטה לגליל. תהיה אוניברסיטה בגליל. זה נמצא אצלנו בהסכם ואנחנו מחויבים לזה. התקציב לא יהיה הבעיה. תפתרו את הבעיות האחרות.

יפה. הגיע הזמן שתהיה אוניברסיטה בגליל.

קמפוס אחד שיהיה במע'אר.

חבר הכנסת, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מה שלומך? בסדר?

אני רוצה להתחיל עם איש יקר, שגם היה ראש רשות ולדעתי גם חבר כנסת, ואם נחבר את כל השנים של כולנו ברשות לא נגיע לשנים שלו. אני מבקש מכל הדוברים הבאים להיות קצרים ולעניין. משפט טוב אחד שתגידו יופיע בתקשורת, עמוד שלם שתדברו אף אחד לא יידע. אז תהיו חדים וקצרים כולם. שלמה בוחבוט, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה. אני לא ראש עיר אבל הייתי במשך 42 שנים ראש עיר, חבר כנסת, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. ישבתי בוועדת הבריאות, שמעתי את חברי הכנסת ואמרתי לאחד החברים: מתי אגיע לכנסת ואשמע שחברי הכנסת מודיעים: גייסנו לך תקציב? אבל כולם בוכים בדיוק כמונו.

אני שמח ששר הגליל והנגב דיבר על מה שהולכים לעשות במשרד הזה. אני מברך את המשרד, הוא משרד חשוב מאוד. אבל אני רוצה לחזק כמה דברים.

מיכאל, אתה היית ראש עיר והיית בהנהגה של הנגב. אני שואל: למה לפעמים מנסים לסכסך בין הגליל לבין הנגב? הרי אישרו 400 מיליון שקל לנגב. מדוע לא אישרו 400 מיליון שקל לגליל? למה אנחנו צריכים כל הזמן לדבר על הבעיות של בתי החולים? הרי את אותם 40 מיליון שקל הבטיח השר ליצמן לפני שש שנים לבית חולים נהריה כדי לשפץ את המחלקות הפנימיות. למה אני צריך לקנא באיכילוב ולא להיות מאושר בבית חולים נהריה?

נושא התעשייה – צריך לעשות מהפכה. למה אזורי תעשייה מפותחים כל כך יפה ברחוב הברזל בתל אביב, בהרצליה? כל תעשיית ההייטק. צריך להפסיק ולהעביר את הכול לגליל ולנגב.

כביש 6 – גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, ביחד איתי, יצאנו בשעה 7 בבוקר והגענו כמעט ב-11. למה זה צריך לקרות? ולא רק זה, אנחנו גם שילמנו אגרה. למה צריך לשלם אגרה על כביש שעושים לי?

אנחנו מצפים ש-19 מיליארד השקלים שאתה דיברת עליהם, אולי אתה כיושב-ראש ועדת הכלכלה – וגם מבקר המדינה ביקר את זה. בעצם מה עשו? לקחו כסף לכבישים, חיברו אותו והפכו אותו ל-19 מיליארד שקל.

בכל זאת אנחנו לא רוצים להמשיך לבכות. הגליל הוא חבל ארץ נהדר, חבל ארץ שאנשים אוהבים אותו. הצעירים לצערי ממשיכים לעזוב. חייבים לפתח תעסוקה מתאימה, לשנות את בתי החולים, לפתח את כביש 6. אנחנו שומעים עכשיו מגמגמים שיכול להיות שכביש 6 ורכבת מהירה לא יגיעו לצפון. מיכאל, אני מאמין שאתה כיושב-ראש ועדת הכלכלה, איש השטח, ביחד עם איתן שוחט שהיה ראש מועצת צפת, את כל ההליכים אתם מכירים היטב. תודה לכם.

תודה לך, שלמה. יש לנו הרבה מה ללמוד מעשייתך ומן האופן שהפכת את מעלות לפנינה, למקום מדהים. הגלידה הכי טובה במדינה נמצאת במעלות, גלידת בוז'ה. רונן מרלי, ראש עיריית נהריה, בבקשה.

תודה ליושב-ראש. קודם כול תודה ליעל רון בן משה ולחברי הכנסת על היום החשוב הזה.

אדבר בקצרה. אתחבר למה ששלמה בוחבוט אמר. בלי תשתית לא נוכל לפתח את הגליל. צריך מסד כדי להגיע לטפחות. אני לא מקטר שטוב במרכז. מצוין שטוב במרכז, וטוב שכך יהיה. נהיה גאים במדינה שלנו שהיא חזקה ועוצמתית בזכות היכולת של המדינה להשקיע בלב האסטרטגי שלה, גדרה–חדרה, בעשורים הראשונים. אבל אם לא נשקיע עכשיו בגליל אז אנחנו נהיה חלשים, וגליל חלש שווה מדינת ישראל חלשה. לכן צריך להתחיל בתשתית.

אנחנו מבקשים בסיס, אנחנו מבקשים בריאות, אנחנו מבקשים חינוך, אנחנו מבקשים השכלה גבוהה ואנחנו מבקשים תשתיות, תשתית בסיסית של כביש 6. לא ייתכן שכביש 6 לא ימשיך עד שלומי כבר מחר בבוקר, לא צריך לחכות.

כשמדברים על תקציב – זה העודפים של העודפים של מה שנופל מן הכיסים בוועדת הכספים או במשרד האוצר. זה לא תקציב גדול. אם כביש 6 יגיע אז נוכל להביא את התעשייה החדשה שאנחנו רוצים להביא, אם כביש 6 יגיע נוכל להשאיר את החבר'ה הצעירים כי הם ילמדו באזור ויעבדו באזור, וכך הלאה וכך הלאה. לכן זה הבסיס שצריך להתחיל ממנו.

צריך לזכור שאם הגליל חלש – מדינת ישראל חלשה. מוטב שלא נרחיב ולא נדבר על כביש 6 בהקשרים ביטחוניים של העתקת כוחות מהצפון לדרום ולהיפך. לכן אנחנו חייבים להתחיל עם העניין הזה. תודה.

תודה. אשריך על החדות ועל התמצית של הדברים. יש מה ללמוד ממך איך להגיד דברים חדים, קצר ולעניין. חברת הכנסת ענבר בזק, אשת הגליל, שנלחמת למען הגליל בצוות הזה, בבקשה.

תודה רבה. תודה גם על היום החשוב הזה. אני חלק מקבוצה של יו"רים של שדולת פיתוח הגליל שתושק ב-12:30 באולם נגב. רציתי שזה יהיה באולם גליל אבל אין אולם גליל בכנסת, אז כל מי שנמצא כאן מוזמן להצטרף.

תגישו הצעת חוק שהאולם של ועדת הכלכלה ייקרא אולם גליל.

לא צריך להגיש הצעת חוק. צריך לבקש מיושב-ראש הכנסת.

כולכם מוזמנים להשקת השדולה.

על כל הדברים המדויקים מאוד והבהירים שנאמרו פה אני מבקשת להוסיף בקצרה. קראתי לא מזמן סקר שנעשה במכללת תל חי. 70% מן הסטודנטים שעוזבים את הגליל אחרי הלימודים שלהם מצהירים שהם היו רוצים להישאר לחיות בגליל המזרחי, הם התחברו מאוד, גם כאלה שבאו מן המרכז, גם כאלה שנולדו בגליל התחברו מאוד לאזור, רוצים לחיות בו. הם מציינים שהסיבה לעזיבה שלהם היא תעסוקה.

תושבי הגליל מרוויחים פחות, יש נתונים שמראים 30%, יש נתונים שמראים 20%, אבל באופן מאוד עקבי לאורך שנים הם מרוויחים פחות. נכון להיום בערך 25% מתושבי הגליל עובדים בתעשייה המסורתית, שם מלכתחילה המשכורות נמוכות יותר, ורק 3% מהם משולבים בהייטק.

יש עכשיו תוכנית ממשלתית של מיליון ישראלים בהייטק. אני קוראת פה בוועדה, וגם אגיד את זה בהשקה של התוכנית ביוני בתל אביב, שצריך לראות בתוך התוכנית הזאת איך משלבים גם את תושבי הנגב וגם את תושבי הגליל בתוך התקציב הגדול הזה, בתוך התוכנית החשובה הזאת. זה מנוע פיתוח כלכלי משמעותי מאוד, כמובן לצד תמיכה במנועי התעסוקה הקיימים. אי אפשר להתעלם מן התעשייה המסורתית, שהיא היום המעסיק הכי גדול בצפון, וגם היא נמצאת במשבר בגלל היעדר כוח אדם מיומן.

הפיתוח הכלכלי בצפון, בעיקר בתחום ההייטק, פחות או יותר נעצר בחיפה וביקנעם. יקנעם באמת משגשגת ומצליחה בעקבות מדיניות ממשלתית, בעקבות הטבות. הבעיה היא ששם נעצרות חברות ההייטק, הן לא ממשיכות צפונה. נפגשתי בעניין זה עם שרת הכלכלה, וזה גם דבר שהצעתי ואני מציגה אותו בכל הזדמנות, ואמרתי שצריך לייצר שלוש רמות של אזור פיתוח כלכלי: אזור כלכלי א', אזור כלכלי א'א' ואזור כלכלי א'א'א'. ככל שמתרחקים, כגודל הפריפריה כך גודל ההטבה שצריכים לתת לחברות כדי להגיע. היום חברה אומרת לעצמה: אם אני מקבלת אותו דבר ביקנעם ובפארק התעשייה בר לב ובמעלות ובקריית שמונה אז אני אשאר ביקנעם, אין לי מה להמשיך צפונה. לדעתי זה ייתן תמריץ לחברות להגיע צפונה.

דבר נוסף, יש לנו פה הזדמנות גדולה בתוך משבר הדיור הכל כך עמוק לייצר תוכנית לדיור בר-השגה בנגב ובגליל למשפחות צעירות. זה צריך לבוא בתמריץ כלכלי של קרקעות. במקום שהקרקעות בנגב ובגליל יהיו מוזלות היום המחירים עלו מאוד. הם עדיין נמוכים יותר מאשר במרכז אבל אני גרה בישוב יובלים – מחיר הקרקעות בגליל ובגולן גם גבוה מאוד. צריך לתת את הקרקעות במחירים הכי נמוכים שהמדינה יכולה לתת, ולצד זה להשקיע בתעסוקה. ניתן פה הזדמנות לצעירים, למשפחות צעירות שרוצות איכות חיים, רוצות תעסוקה איכותית, להגיע לגליל. תודה רבה.

תודה רבה, ענבר. אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק, מבחינתי, ויושב-ראש הנהלת הרשות לפיתוח הגליל, חברי, בבקשה.

שלום לכבוד היושב-ראש. אני רואה שלימור חסרה פה.

הוא מתכוון ללימור מגן תלם, חברת הכנסת, שהייתה במשך 20 שנים יועצת משפטית במגדל העמק.

חבריי חברי הכנסת שעומדים מאחורי הקמת השדולה הזאת, הזכרתי אותה כבר בדיון הקודם, השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואילן שוחט, מנכ"ל המשרד, שהוא באמת כפי שהגדרת מנוע צמיחה רציני ביותר, וכמובן כל הנוכחים פה, שכפי שאמרתי מכבדים בנוכחות שלהם. זו אמירה יותר משמעותית מכל נאום שאומר בשבחם.

רציתי לומר לך, מיכאל, היה פה ניר ברקת לפני כמה דקות ופתאום ראיתי בקו אחד את התקופה ששלושתנו ניהלנו מאבק עיקש, מאבק איתנים בנושא של - - -

תקצוב דיפרנציאלי ורווחה.

הייתי יושבת-ראש השדולה לצדק חלוקתי והרמנו את זה ביחד.

אורלי צעדה אתנו.

אנחנו למודי מאבקים ונחושים, משום שאותנו חינכו בגליל ובנגב לא להתייאש. יש כלל שמלמד על דבקות במשימה, שאומר: "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה". אנחנו מאמינים בדרך ונחושים לכבוש אותה. אין לנו דרך אחרת.

כמעט היית אומר: אתכם או בלעדיכם. עדיף אתכם. בלעדיכם יהיה קשה יותר, עדיף אתכם.

יש רגעים שמוציאים אותנו משלוותנו, שאנחנו אומרים: עזבו אותנו, רק אל תפריעו לנו. אבל זה לא הרגע הזה.

אמרתי את ההקדמה הזאת רק כדי לומר את המשפט שביקשת שאגיד ולא ארחיב. במשפט אחד: הגיע זמן גליל. מה צריך יותר מזה? יש משנה סדורה של מנופים, מנועים, צרכים ומשאבים שנדרשים לגליל. אחרי שפרגנו על ירידת צה"ל לדרום וחיזקנו את כל המהלכים דרומה, אנחנו רואים את ארץ ישראל הקטנה כחלקה אחת גם אם היא מחולקת לחלקים, פרגנו במשך שנים, עודדנו, תמכנו, בירכנו, הכול למען הנגב. עכשיו אנחנו צריכים משוב לטובת חיזוק הגליל. יש עכשיו שר נמרץ ומנכ"ל נמרץ כמוהו.

הוא דוחף אותי.

כולם רוצים לקדם את העניין הזה. הגיע הזמן. אמרתי בדיון הקודם: פעם בשנה אנחנו נפגשים פה ביום הגליל, אני שם את הראש שלי על השכן, הוא שם עליי, מקטרים, מדברים, מוציאים ונטילציה, משתחררים, נעלמים, נפגשים אחרי שנה. אני 24 שנים בתפקיד, שלמה בוחבוט היה 43 שנים בתפקיד. כל הזמן הוא שואל אותי: אלי, לא התייאשת? אני אומר לו: וכי אתה התייאשת?

תגיד לו: אני טיפה בסלע.

הוא אומר לי: נער הייתי וגם זקנתי.

בשורה התחתונה, אדוני יושב-ראש הוועדה היקר, גם מעצם היותך איש הנגב, שנהנית מן הדחיפה שלנו כשהיית בנגב, וגם בהיותך ראש רשות, והיום בתפקיד חשוב מאוד, כולל בעניין ה-100 מיליון שקל, שאם לא יעבירו למישהו אתה לא תצביע עבור משהו, אז בוא תאתגר את כולם בוועדה החשובה הזאת. תגידו למשרד הנגב והגליל, למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה: תציגו תוכנית חומש, לא מהיום למחר, תוכנית סדורה, שהיא קיימת אבל רק צריך לאמץ אותה, לדייק אותה, להתאים אותה ולבצע אותה. מילת המפתח פה היא לבצע אותה. איך אמר המשורר: מאסנו בדיבורים, אנחנו רוצים מעשים כי אנחנו אנשים של עשייה, אנשים של מעשים.

תחזקנה ידיך וידי כל השותפים המאמינים בצורך ונמצאים פה כדי להביע את דעתם, בין בשתיקה ובין באמירה. צריך לעשות משהו כי הגיע זמן גליל. יש תוכניות – בואו נתחיל לממש אותן. הדרך למיליון קילומטרים מתחילה בצעד ראשון קטן שיהיה רשום על שמך, אדוני חבר הכנסת ביטון.

אנחנו לוקחים את האתגר ונהיה שם בשבילכם. תודה על הדברים, אלי ידידי. חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, תרשה לי לכבד ולהזכיר את ראש המועצה יאנוח-ג'ת, מודי סעד, שנמצא אתנו פה מהגליל, וראש מועצת בית ג'אן, ראדי נג'ם, שגם הגיע לירושלים. כולנו רוצים להיות שותפים בקידום הגליל, ומצדי גם הנגב. בשביל לקדם את הגליל ואת הנגב, את הפריפריות, אנחנו צריכים להשקיע בחינוך, בספורט, בתשתיות, כלכלה, אזורי תעשייה, הייטק וכמובן אזורי תעסוקה. וללא ספק אנחנו צריכים תחבורה נכונה שתחבר אותנו למרכז וגם לפריפריה הדרומית.

וכמובן אני רוצה להגיד לכם, המועצות המקומיות הדרוזיות והערביות הן חלשות ומוחלשות. מישהו פה דיבר על תוכנית חומש. קיבלנו תוכנית חומש מן הממשלה הקודמת, יש תוכנית חומש בממשלה הנוכחית. אם אשאל את ראשי המועצות, כמעט ולא מקבלים כלום היות ושמים הרבה חסמים ותוקעים את המועצות המקומיות. אני רוצה להתייחס בעיקר למועצות המקומיות הדרוזיות.

מכאן אני פונה לממשלת השינוי, שאני תומך בה ואני חלק ממנה: בבקשה קחו אותנו ברצינות, תקדמו את המועצות המקומיות שלנו.

יש כפר שהפכו אותו להיות עיר אבל הוא נשאר כפר, אין לו שום דבר שעונה על הצרכים של עיר, זה העיר מע'אר. כבוד השר אמר שתקום אוניברסיטה בצפון. אני אכתוב מכתב ביחד עם חברי הכנסת הדרוזים שנמצאים פה, שאנחנו רוצים קמפוס אחד שיהיה בעיר מע'אר, לקדם את כלכלתה, לקדם את העיר הזאת ולהפוך אותה לעיר, והיא עיר מצוינת ומגיע לנו. תודה רבה.

תודה רבה, עלי. ראדי נג'ם, ראש מועצת בית ג'אן, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. אני מברך על הדיון הזה.

הצפון חשוב, ועוד יותר הגליל, אך בני עירך קודמים. אני רוצה להביא פרופיל של ישוב דרוזי שנקרא בית ג'אן. 13,000 תושבים, בירת הבגרויות של המדינה, יותר מ-2,500 אקדמאים, יותר מ-600 סטודנטים, לצערי עם 64 חללים – האחוז הגבוה ביותר בארץ. מצד שני, 50 שנים בפיגור בתשתיות. אנחנו חיים במאה ה-21 עם תשתיות של המאה ה-19. 40% מהישוב לא מחובר לתשתיות ביוב, לניקוז 80% לא מחוברים, אין אזור תעסוקה, אין אזור תעשייה, אין מסחר. הישוב נשען על ארנונה למגורים בלבד שהיא אינה כלכלית, כל בר דעת יודע שהיא אינה כלכלית. אין הכנסות. אחוז האבטלה הכי גבוה מכולם.

אני מצטרף לכל מילה שנאמרה פה. אני מוותר על רכבת לבית ג'אן וגם על חוף ים לבית ג'אן. אני צריך רכבל, איזו תשתית לאומית באזור. ביקשתי שיהיה לי אזור תעסוקה מקומי. בית ג'אן, עם כותרת של 114,000 דונם על המצח שלי, היא שמורת טבע. לאן שאני הולך כששומעים שזו שמורת טבע מתייחסים כאילו זו פרה קדושה ואסור לגעת בה. כראש רשות אני רוצה לעשות תוכנית פריפרית, מצד אחד לשמור על משאבי הטבע ומצד שני צריך לממש את הפוטנציאל של התושבים ולתת להם איך לחיות.

יש אזור תעסוקה ותעשייה בכרמיאל, ניתן חלוקת הכנסות לקבל משם. יש אזור תעשייה בבר לב, ניתן לחלק חלק, כל עוד אין לי אזור תעסוקה או אזור תעשייה ולא מאפשרים לי. יש בדלתון, יש בתפן. תעשו לרגע חושבים עם הוועדה הגיאוגרפית, לתת משהו. לא יכול להיות שראש רשות מתבייש להסתובב ברחובות. באתי לעזור. אני אומר לך מתוך עמדה של בעל מקצוע, אני בא לא מריק. כשאמרתי שאנחנו מפגרים 50 שנים בתשתיות, אני שמאי מקרקעין, מתכנן ערים ועורך דין, אני מכיר את כל הדברים האלה. חבר'ה, לא יכול להיות ששכחו את הישוב הזה בפינה, שאנחנו מעין חצר אחורית.

כל מה שקשור לפרסונה אישית – עובדה, בית ג'אן היא בירת הבגרויות, המשאב האנושי הכי טוב, הייתי מאחל את זה לכל ישוב. כל מה שקשור לצד הפרסונלי – בגובה. כל מה שקשור למדינה – הגיע הזמן למעשים. מספיק עם השואו, מספיק עם הכול.

אני דורש שתהיה תוכנית חומש ייעודית לבית ג'אן, כפי שיש לשלומי, כפי שיש לקריית שמונה, כפי שיש לאילת ולכולם. אני לא רוצה שלטי חוצות, אני רוצה להגיע למצב שאני שווה בין שווים. תודה רבה.

תודה רבה לך, ראדי. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה גם כמובן להחמיא על הנושאים, לא רק בימים מיוחדים, שהוועדה עוסקת בהם. אני מקווה מאוד שהקולות שהשמעת היום, שבאו לך מעומק הלב – מי כמוך וכמוני יודעים מה זה להגיע מן המקומות הללו – הם לא באו כדי לטרלל מישהו או לאיים על מישהו, הם באו כדי להשיג הישגים.

אנחנו אפילו לא רוצים להשיג הישגים, רק אל תפגעו במה שיש לנו.

גם את המעט שיש אל תיקחו.

זה מה שקרה, שלוקחים לאנשים חלשים את המעט שיש להם.

זה כל כך עצוב. לפעמים כשאני מסתכלת על מה שקורה כאן, אני רואה את ראשי הערים, את ראשי המועצות, את כל אותם אנשים שעובדים הרבה פעמים כמגן אנושי בין השלטון המרכזי לבין האזרח הפשוט, התושב שלהם, ולפעמים הם חסרי אונים בלי יכולת. שמענו גם את ראש עיריית קריית שמונה בדיון בוועדת הבריאות, שמענו את ראש עיריית מגדל העמק, והם זועקים מדם ליבם. אני רואה פה את ראש עיריית כרמיאל. הם מתמודדים עם בעיות לא פשוטות. וכמובן שגם כל היתר, אבל לא אחזור על השמות של כולם.

זה קול שחוזר על עצמו. הם אומרים: גם כך בהכנסות הרגילות שלנו מן המיסים אנחנו לא מצליחים לעמוד בדברים הבסיסיים שאנחנו מחויבים על פי חוק לתת לאזרחים שלנו. אנחנו זקוקים למענקי איזון. גם את הבסיס המדינה לא נותנת באופן שווה.

כשאנחנו מדברים על סדרי עדיפויות, אני לא יכולה שלא לראות את האדישות של שרת התחבורה, שעוצרת תוכניות של כביש 6 לצפון. הדברים תלויים זה בזה: התוכניות של כביש 6 והתוכניות של הרכבת לאילת. כשאנחנו שומעים את כל הדברים הללו זה חוליה של שרשרת. כשאתה קוטע את הזמינות, את היכולת לצאת אתה גורם לכוחות צעירים חשובים לעזוב את העיר שלהם כי היכולת שלהם להתפרנס במרכז גבוהה יותר, לפחות בין 25%–30% מן השכר הממוצע במשק. כאשר הם רואים שאם הם ייסעו עם האוטו הפרטי שלהם הם נתקלים עכשיו במס, כל אותה שרשרת של ישובים שאם אתה נכנס למרכז ואתה חלילה וחס בא מן הפריפריה תשלם מס גודש. התקציבים של משרד התחבורה עכשיו נמצאים במקום שהם משעבדים את כולנו לתוכניות במרכז.

אדוני היושב-ראש, אתה צודק בדבריך, בשם כך שמדברים על שוויון, תראו את האבסורד ואת הצביעות, מדברים על שוויון אבל רוצים להוריד את ההטבות לתושבי הפריפריה ברב-קו, ברכבת, של החרדים ושל הפריפריה. לא בכדי. האוכלוסייה הזאת כמעט ולא מיוצגת בממשלה הזאת. יש לי הרגשה שפועלים פה עם סכין חדה. אני שמחה שאתה עומד פה, ואני מקווה מאוד שלא יעשו לך עוקף ועדה. כשאני מסתכלת על היכולת של אותם אנשים להחזיק עבודה או להיות סטודנטים ולחזור הביתה, לחסוך את שכר הדירה, כי הם יכולים לבוא ברכבת, אומרים להם: עכשיו תשלמו תשלום מלא. לא משנה שאנחנו לא מפתחים עכשיו את הרכבות לפריפריה, הפסקנו, התחלף השלטון, לא משנה ששמנו מס גודש על המרכז, לא משנה שעכשיו הכול גוש דן, אתם תשלמו בריבית דריבית כי נולדתם שם, כי יש לכם תחושת שליחות, כי אולי אתם אוהבים טבע. אבל יכול להיות שאתם לא רוצים לעזוב את ההורים הזקנים שלכם להתבגר שם לבד ולכן אתם נשארים בפריפריה. אנחנו ננצל את זה. אני אומרת: די, הגיע הזמן להפסיק.

לפעמים אנחנו חושבים שפתרנו הרבה בעיות. הייתה החלטת ממשלה שדיברה על הקצאה של יותר מ-17 מיליארד שקלים לשנים 2017–2021. אז הכוונה הייתה טובה וחשבנו שאולי תהיה בזה התעוררות אמיתית, אבל התוכנית – ולצערי הרב חלק גדול מן האשמה מוטלת על פקידי האוצר ועל כל הבירוקרטיה שהם מערימים, כי כשאנחנו מסתכלים על מבקר המדינה ועל הדוח שלו ועל הניצול, או נכון יותר על התת-ניצול, על אותם כספים שסופרים עשר פעמים כשמגישים לך תוכנית חומש – אנחנו צריכים להיזהר פה. מבקר המדינה אומר שהן תוכניות שנספרות כמה פעמים. פקידי האוצר גורמים לכך שיש אי-יכולת למצות את התקציבים האלה, כי הם פותחים את השער בנובמבר ואילו בדצמבר אומרים שנסגר, מה שלא הספקת לא הספקת.

"מעקב אחר האפקטיביות של התוכנית הרב-שנתית ותוכנית המשכית: הבעיה הכי גדולה היא שהתוכניות שתוקצבו במסגרת ההחלטה אמורות היו להיבחן וגם התוכנית ההמשכית, אבל בתוכנית הרב-שנתית לא נקבעו יעדים", לכן אין דרך לבחון אם עמדו ביעדים כאשר אין יעדים, "ולכן אי אפשר לבחון את ההשפעה של ההחלטות על התחומים השונים וגם לא נקבע הגורם האחראי לבחינת האפקטיביות של התוכניות השונות. בפועל בחינת האפקטיביות של הפעולות השונות המפורטות בהחלטת הממשלה 2262 לא נעשתה כלל וגם לא גובשה תוכנית המשכית לתוכנית רב-שנתית."

גם אם נשיג פה משהו, מישהו מבטיח לנו שזה יגיע לשטח? אנחנו צריכים לשנות את כל המסלול שאנחנו הולכים בו כל הזמן.

לפני כמה שנים הבאנו החלטת ממשלה על מספר ישובים בנגב והשבוע חידשנו את ההחלטה הזאת והכסף יגיע. זה תלוי בנחישות, בשיתוף הפעולה בין הרשות לפיתוח הנגב, ראשי הרשויות, הלובי של הגליל. זה אפשרי.

ולהסיר את המכשולים שלא הביאו למיצוי של כל הסכומים שהיו אמורים להגיע לשטח כדי לצמצם את הפערים.

אני כמו ברדה, אני מאמין שאפשר.

גם אני.

לפעמים צריך לחצוב בסלע, אבל מי שנחוש מגיע לבאר ושותה את טיפת המים.

אשמח שיוכנסו שם ישובים דרוזיים.

הזעקה של ראש עיריית בית ג'אן היא אמיתית והפערים בחברה הערבית וגם ביישובים הדרוזיים הם פערים בלתי נסבלים.

משה דוידוביץ, ראש מועצת מטה אשר, יצא. יש לי בקשה, יש לנו עוד לא מעט דוברים ויש לנו 20 דקות. אני מבקש שכל אחד ידבר רק דקה–שתיים. בועז יוסף, ראש עיריית טבריה, ראש הוועדה הממונה, בבקשה.

שלום. הבקשה שלי היא פשוטה: אני רוצה להשאיר את הצעירים באזור שלנו. אנחנו משקיעים בצעירים, אנחנו משקיעים בחינוך, רמת הבגרות עולה, רמת ההישגים עולה, אבל מתברר שבסופו של דבר אנחנו משקיעים בחינוך ואת הילדים אנחנו מעבירים לרון חולדאי, אף אחד לא נשאר אצלנו. למה הם לא נשארים אצלנו? מפני שאין הייטק, אין תעשיות עתירות שכר, לא רק עתירות ידע אלא עתירות שכר.

תראו מה קרה בטבריה וצפונה, בכל האזור שלנו. האם קם איזשהו מפעל אחד ב-20 השנים האחרונות שהוא הייטק? התשובה היא לא. למה? כי אין תמריץ. במשך שנה וחצי זחלתי לכל חברות ההייטק, לאינטל, אלביט, אלתא, למי לא, כולם אומרים: אין לי שום תמריץ להגיע, למה שאגיע? אין לי שום הטבה להגיע לאזור שלכם. אז מה קורה? הילדים שלנו משנים את הכתובת, מסיימים ללמוד ועוברים לתל אביב, אחלה פתרון. ומה אומרים לי? אנחנו מקרבים את תל אביב אליכם. אז תודה רבה, אל תקרבו את תל אביב. תנו לנו להיות. תנו הטבות, שאותה חברה כן תרצה להיות אצלנו, חברה אחת, אני לא רוצה שתיים, אחת, ולא אכפת לי שזה לא יהיה בטבריה, שזה יהיה בגליל התחתון, שזה יהיה בעמק הירדן, שזה יהיה בקריית שמונה, זה כבר לא משנה לי, אבל העיקר שהילדים שלי יישארו באזור שלנו. זאת כל הבקשה, ואני חושב שהיא בקשה לא מוגזמת.

דבר נוסף ואחרון, טבריה היא עיר תיירות. כל חבר כנסת, כל שר, אפילו ראש ממשלה, כל מנכ"ל מגיעים לטבריה. מה הדבר הראשון שהם אומרים? ווי, איזה פוטנציאל מבוזבז. מגיעים לירושלים, נוסעים דרך הבקעה, יש את מפגש הבקעה, נכנסים לשירותים, שמים את הכול בתוך האסלה וזהו, מגיעים לירושלים ושוכחים הכול. תראו מה קרה לטבריה במשך עשרות שנים, תראו מי השקיע בטבריה. שכחו את טבריה, בירת התיירות בצפון, שכחו אותה לחלוטין. משרד התיירות, משרד התחבורה. ואף יותר מזה, המשרד שלנו, של הנגב והגליל, שאנחנו אמורים להיות בירת הגליל, שם עלינו איקס, אנחנו מוקצה.

למה?

תשאלו את המנכ"ל, הוא נמצא כאן. אנחנו מוקצה. אני מבקש מן השר פגישת עבודה, עם המשרד שלי, של הנגב והגליל – לא מקבל. אפילו אין תגובה.

הייתי אצלך פעמיים.

לא אתה. דיברתי על השר.

השר לא יכול להגיע לכל עיר. יש פה הרבה ראשי רשויות.

אני מוכן להגיע אליו.

בועז, אתה ראש העיר הממונה, אתה אמור למנף את הממשלה.

לא מכובד. אתה תמיד מוזמן.

אני לא מוזמן. ביקשתי פגישה ולא קיבלתי.

הייתי אצלך פעמיים.

לא אתה. אמרתי: השר.

אנשי טבריה גם הגיעו אלינו פעמיים, פורום שלכם שהגיע וישב אתנו.

פורום? תודה רבה שזימנתם אנשים אחרים ולא את ראש העירייה.

אנחנו לא זימנו.

אז איך הם הגיעו?

הם ביקשו להגיע.

אני לא ביקשתי להגיע?

לגבי הנושאים שאתה העלית – הייתי אצלך, דנו עליהם. אתה רוצה החלטת ממשלה.

בבקשה לא להיתמם, אנחנו יודעים את הסיבה.

אדוני היושב-ראש, אתה לימדת אותי ואני אתך, כי מכל מלמדי השכלתי. מחקנו מן הלקסיקון שלנו בכי ונהי. אנחנו מדברים ממקום אחר לטובת כל הגליל, לחזק את הגליל, להעביר מסרים חיוביים.

גם לדרוש, אבל בתבונה, לדרוש להביא את מה שמגיע לך. לא בכי אלא דרישה בזכות ובצדק. כל מה שאתם דורשים הוא בזכות ובצדק. אף אחד פה לא עושה לכם טובה.

אני חושב שלהשאיר את הילדים שלנו באזור זה בזכות.

תודה לך, אבל אני רוצה לתת לך עצה, אדוני ראש עיריית טבריה, דווקא בגלל שאתה לא כפוף לפוליטיקה המקומית. ליושב-ראש ממונה יש פוטנציאל למנף את הממשלה טוב יותר בגלל שהם רואים בו נציגם כי הוא מונה על ידם. את המתיחות הזאת אנחנו לא רוצים לפתח פה, אם נוכל לגשר ולהרגיע, אבל אילן שוחט הוא כתובת. אני הבאתי כמה מיליונים בלי לפגוש שרים, יש כמה שרים שלא פגשתי והבאתי כמה מיליונים, תדע את זה. אם צריך נגשר את העניינים, אבל תשאירו את זה ברמה הזאת.

יורם קרין מעמק המעיינות, הכול קצר ולעניין, חבר'ה. בבקשה.

שלום כבוד היושב-ראש וכל החברים. קודם כול, אני רוצה להגיד הרבה תודה על המאבק שלך ושל הוועדה לטובת ההתיישבות והחקלאות. זה חשוב מאוד בזמן הזה.

אגיד ממש בקצרה, אנחנו היום בגליל מאוחדים, מחוברים דרך אשכולות: מועצת הגליל. יש לנו תוכנית שהוכנה בשנתיים האחרונות לפיתוח כלכלי-חברתי של כל הגליל, כולל בריאות, כולל תחבורה, כולל הקמת תעשיות. אנחנו מבקשים מאוד לקחת אותה בחשבון, שתעזור לדחוף את זה דרך הוועדה. באשכולות כולנו מחוברים: יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, ערים ומועצות, אנחנו ביחד. זאת הזדמנות, זה זמן גליל. נשמח מאוד לתמיכה שלך ולעזרה שלך. תודה.

הנה בוגר סיירת מטכ"ל שמדבר קצר ולעניין והוביל את המועצה שלו למקומות טובים ועובד עם ג'קי לוי כמו אחים. זה אולי ההישג שלך, הידיעה לעבוד עם הגוף העירוני המרכזי שלך בשותפות.

נכון, אם כבר הזכרת, אני וג'קי לוי בבית שאן, הרבה בזכותו, פועלים ביחד ומראים שאפשר להיות שכנים טובים ולפתח את האזור ביחד.

זה מכפלות של כוח בגלל שביחד האזוריות מנצחת. תודה לך.

זה אינטרס של כולם. רק שיכניסו אותנו להאסי.

אנחנו נזרים מים בבית שאן. למה להכניס?

זה גם בתוכניות. רק שלא יעצרו אותן.

בבית שאן הנחל זורם.

נכון, עצרו את הזרימה שלו לבית שאן ועכשיו מתכוונים לפתח את זה בחזרה.

עכשיו צריך להחזיר את הנחל הזורם. יורם קרין, תסגור לי את הפינה הזאת לפני שאתה מסיים תפקיד, תזרים שם את המים.

משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל, בבקשה.

צוהריים טובים. אשתדל לדבר בקצרה. מכובדי כולם, שעון החול הולך ואוזל. תבינו שיש לנו היום הזדמנות שאולי לא תחזור. אני סוקר פה את הפנים ואת השמות ומזהה ש-20% מחברי הכנסת הם צפוניים ועוד 10% הם מהדרום. זה אומר שיש נציגות גדולה מאוד לפריפריה. אני פונה אליך ואומר משפט אחד: מה שרואים משם חייבים גם לראות מכאן. אני מבקש שתייצגו אותנו נאמנה, גם ידידי מנכ"ל המשרד.

אנחנו מדברים על נקודת אל-חזור. הבועה הגדולה הזו של המרכז הולכת ותופחת ומיטב הכוחות החזקים מן הפריפריה ומן הצפון עוזבים. לא ייתכן ש-97% מן ההייטק נמצא בין ראשון לציון להרצליה, לא ייתכן. תתחילו להבין שאם לא יהיו הטבות משמעותיות לגליל – ואנחנו מאוחדים, יש לנו תוכנית סדורה, מועצת הגליל עיצבה והציגה בפניכם את התוכנית, ואנחנו מצפים שלצד התוכנית גם יועמדו משאבים משמעותיים מאוד ולא להעביר מכיס אחד לכיס שני, להביא משאבים תוספתיים.

אנחנו מוכנים לצאת למאבק משמעותי מאוד כי אנחנו מגובשים. לנו לא חשוב איפה תהיה האוניברסיטה, לא חשוב איפה יהיה בית החולים הבא, לא חשוב איפה יהיה שדה התעופה הבא. חשוב לנו שהגליל יהיה בראש סדר העדיפות. תודה.

תודה רבה לך, משה. אנחנו עוברים לחברי משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר, בבקשה. כולם כאן חבריי.

צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש, אדוני מנכ"ל המשרד, חברות הכנסת. זה אמור להיות יום חג. פשוט ג'ינגלתי מפה לוועדת הכספים כי היה שם דיון על נושא כביש 6. אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש, כמי שבא לא מעט לבקר אותנו בגליל בתור איש נגב, שאני בוש ונכלם להיות פה היום. אם אני צריך להתחנן עם עמיתיי ראשי הרשויות על 60 מיליון שקל לטובת המשך קידום כביש 6 זה יום עצוב, לא יום חג.

כאן אני עושה פאוזה ואדבר על הנושא שלשמו כינסת את הוועדה, אדוני היושב-ראש. יש פה הזדמנות פז לממשלה הזו להיטיב עם הגליל ולשנות סדרי עדיפויות בכל הקשור למתן העדפות מתקנות בנושאים שקשורים למפעלים שיעתיקו את מקומם צפונה, להטבות דיפרנציאליות בכל הקשור במרחק מן המרכז למפעלים שיעברו אלינו לגליל, להרחבה של מסלולי התמרוץ לעובדים בפריפריה, לכל נושא גמישות בחוק המו"פ, לסוגיה של הטבת אזורי עדיפות א' למפעלים שיעברו אלינו ויצירת חבילת רילוקיישן לכל מי שיגיע. אם המעט ממה שאמרתי כאן ייכנס להחלטות הממשלה וייושם הלכה למעשה אז יצאנו ושכרנו בידינו. אבל אם זה יהיה עוד פעם עוד תרשומת בספרי הוועדות למיניהן אז אנחנו נמשיך לעשות את כל אשר לאל ידינו כראשי רשויות כדי להעצים את חבל הארץ הכי יפה במדינה, ותסלח לי שאני לא משוחד, אני אומר את האמת, יפה יותר מן הנגב ומן המרכז, אבל אנחנו נתמודד, מה לעשות, ואתם תמשיכו לעשות ישיבות ולא לקדם את מה שצריך לקדם. אני עוצר כאן. תודה.

תודה רבה לך, משה. אני אוהב לבוא לגליל, הוא יפה מאוד, אבל גם הנגב יש לו יופי.

גם הנגב, מקום שני.

מודי סעד מיאנוח-ג'ת, בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב-ראש, אקצר את דבריי. הייתי אצלך בירוחם לפני חודש וזה נותן לי אופטימיות, הרבה נקודות אופטימיות. אם אתה יושב-ראש הוועדה הזאת ואם אתה מוביל את השינוי הזה ואת המהלכים שאמורים להיות אני סומך עליך ומקווה שזה באמת ימומש ונקבל את כל הכספים ויהיו תוכניות ספציפיות לגליל. זה יקדם את כל מה שאנחנו רוצים. תודה.

תודה, מודי, גם על הדברים הקצרים. גבי נעמן – הלך לוועדת הכספים. הדוברת האחרונה היא הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית.

קודם כול, גם אני רוצה להגיד תודה על היום הזה. אם אני הדוברת האחרונה אז אני אסכם עם הדברים שהתחילה לומר חברת הכנסת יעל רון בן משה. כשאנחנו מסתכלים קדימה ומדברים על גידול האוכלוסייה, הפריפריה חייבת לקבל עדיפות בשינוי של 180 מעלות. לא מספיק לעשות קצת יותר.

הדבר המרכזי הוא להפסיק לגרום לפריפריה לריב על הפירורים בינה לבין עצמה. אנחנו עומדים פה מאוחדים היום: קיבוצים, מושבים, ערי מחוז, ערים ערביות, כפרים דרוזיים, כולנו מבקשים שינוי מהותי במדיניות. תודה.

תודה רבה לך. ראש עיריית קריית שמונה, ברוך הבא. אתה אחרון חביב. בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש, אדבר בקצרה כי חבריי תיארו את הדברים יפה. אני רוצה לגעת בנקודה אחת שהיא קריטית מאוד. יש החלטת ממשלה לישובים סמוכי גדר. אנסה לייצג פה גם את חברי גבי נעמן שלא נמצא, אנחנו באותה החלטה, החלטה שנוגעת לקריית שמונה, מטולה ושלומי. ההחלטה הזו פקעה אחרי חמש שנים. זה הזמן לחדש אותה. הזכירה קודם חברת הכנסת לוי אבקסיס את המרכז הרפואי. הוא רק אחד מהם. אנחנו כאן בוועדת הכלכלה ואני דווקא לא רוצה לדבר על הצרות, פה אני דווקא רוצה לדבר על הפיתוח. באותה החלטה עשתה ממשלת ישראל דבר יפה ועזרה לנו להפוך את קריית שמונה לבירת הפוד-טק של ישראל, עם 220 מיליון שקל, 110 מיליון שקל מתוכם צבועים לתחומי פוד-טק. זה נתן "בוסט" אדיר לכל האזור, לא רק לקריית שמונה, גם לרמת הגולן, בוודאי לצפת. דיבר פה חברי בועז יוסף מטבריה שהם פחות נהנו מזה, אבל בקריית שמונה אני יכול להגיד לך שבשנתיים קמו 26 חברות סטרטאפ. נכון, הן עדיין לא מפעלי עוגן אבל 26 חברות סטרטאפ בשנתיים זה המון. זה לא היה קורה בלי החלטת הממשלה הזו. אני מבקש מאוד מן הוועדה הנכבדה הזו, אם רוצים להעצים את הפיתוח בגליל זה הזמן להמשיך את ההחלטה הזו, לא רק במקומות הכואבים איפה שצריך לעזור אלא בעיקר איפה שצריך לדחוף ולהעצים. זה אומר המשך הפוד-טק, זה אומר פארק המיקרו-תעשייה שעוד לא יצא לדרך. אני מקווה שבימים אלה יתקדם גם מכון המזון הלאומי.

תהיה מדויק כדי שמיכאל ביטון גם יהיה על זה. ההחלטה פוקעת בחודשים הקרובים.

היא פקעה כבר. אנחנו משתמשים ברזרבות של הכספים שנשארו עד לאוקטובר.

ומה יקרה אם היא לא תחודש?

המרכז הרפואי למשל מאוקטובר לא יופעל יותר, תחומי הפוד-טק לא יוכלו להמשיך, תיירות לא תהיה בכלל, שוויון חברתי לא הצלחתי לממש, הגנת הסביבה למרות שהיה שם לא הצלחתי לממש.

למה לא הצלחת לממש?

זו שאלה טובה. אני ראש עיר כבר שלוש שנים וחצי. הגשתי תוכניות, הן נדונו, אושרו. הכסף לא עבר אבל ההחלטה פקעה.

מה מספר ההחלטה?

33470 – ישובים סמוכי גדר, קריית שמונה, מטולה ושלומי. זה נגזרת של החלטה 2262 צפון.

זה האבסורד, שהם לא יכולים לממש את הכסף שכביכול צבוע. אז אומרים להם: פקע, הכסף חוזר לאוצר.

תודה. עכשיו נשמע את נציגת משרד הכלכלה, מיכל פינק הסמנכ"לית, בקצרה. אחרי כן המנכ"ל של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ידבר ואני אסכם את הדיון.

תודה, אדוני. אני חושבת שהמקום של משרד הכלכלה – ראש עיריית קריית שמונה הזכיר את זה בנושא של הפוד-טק אבל זה דוגמה אחת – כמחולל מנועי צמיחה ביחד עם האזור, ביחד עם הרשויות הוא חשוב מאוד ומרכזי. גם ב-2017 דחפנו את החלטה 2262, אבל אנחנו דווקא בין הגורמים שכן מממשים. כשאנחנו מדברים על מה שהוקם באזור קריית שמונה, מנועי צמיחה, ביחד עם האזור, מכון מזון שעומד לקום, המיקרו-תעשייה שעוד צריך לעלות על השולחן אבל הוא בדרך, כאשר לצד זה בגליל המרכזי, באזור כרמיאל, הוקם המכון לייצור מתקדם, שמאז שהוקם לפני שנה וחצי כבר טיפל ב-250 מפעלים, הוא העלה פריון ב-26%, ואלה מדדי תוצאה, כאשר אנחנו דוחפים את העניין הזה, לרבות גם הדברים באופן שוטף, כלומר אזורי התעשייה שהוזכרו כאן, לאחרונה בשנת 2021 סיימו לבנות מעל 50 מפעלים ומבקשים עכשיו הסכם חכירה. כלומר המשרד עושה.

איזה סוג של תעשייה? שמעתי לאורך היום החשוב הזה את ראשי העיריות אומרים שאנחנו מדברים בדרך כלל על מיד-טק, על לואו-טק ואנחנו לא מדברים על הייטק, כאילו יש איזשהו חסם, אני לא יודעת אם הוא פסיכולוגי או התנהלותי, אבל ממקום מסוים זה פשוט לא זורם הלאה צפונה, כאילו אין שם פוטנציאל או אין שם יכולות. אם כל הזמן מדברים על התעשייה של העתיד, בואו נשקיע במקומות האלה, שיהיה רלוונטי למשוך את הכוחות הצעירים החזקים למקומות האלה, להבטיח את הדור הבא.

נכון, אבל לקחת מנוע צמיחה כמו הפוד-טק, שהוא פוד טכנולוגיה אבל הוא טכנולוגיה, זה להתאים לתכונות של האזור, לחבר את זה עם החקלאות ועם גופי הידע ועם הנכסים האזוריים. זו השיטה שצריך ללכת בה. צריך ללכת בשיטה שהיא אורגנית לאזור אבל גם ליצור את מנועי הצמיחה. ככל שיש החלטת ממשלה נשמח להיות פעילים מאוד ולהמשיך לתמוך מקצועית.

מה קורה כאשר נגמרת הרזרבה שדיבר עליה ראש עיריית קריית שמונה?

ראש עיריית קריית שמונה דיבר על החלטה ייעודית לקריית שמונה, מטולה ושלומי. גם ההחלטה המקורית, החלטה 2262, הסתיימה. יש משרדים שאמורים לסיים את הביצוע.

עד מתי נתתם הארכה להמשך הביצוע? יש משרדים שבכלל לא הגיעו לתפוקה? בחלק מן המקרים גם אמרו לראש העירייה: אל תצפה, נגמר, זהו, ההתחייבות נגמרה. שמו חלון זמן קצר. יצרו מכשולים בכוונה כדי שאי אפשר יהיה ליישם ולמצות את הזכויות האלו ואת הכספים האלה. יש לי הרגשה שלפעמים זה באמת כמו גלגל, מצד אחד עד הצד השני.

אורלי, אנחנו לקראת סיכום. מיכל, תשלימי את דבריך, בבקשה.

יש עוד מה לעשות. משרד הכלכלה מחויב ויתמוך ככל שיש צורך ורצון. אנחנו מקצועית אתכם בהחלטת הממשלה.

האם אתם פועלים לחדש החלטת ממשלה כוללנית על פיתוח כלכלי בצפון? האם המשימה הזאת של משרד הכלכלה ושל משרדים אחרים ניצבת על שולחנכם?

שרת הכלכלה תתמוך כשתהיה החלטת ממשלה. אנחנו נשתף פעולה.

מי מבקש את ההחלטה?

צריך שהיא תוביל. עד שמישהו יבין על מה לתמוך זה לא יהיה. אתם משרד כלכלי, אתם באמת עושים את העשייה, זה העוגן של הפרנסה. אולי תהיו היוזמים. יכול להיות שצריך להביא החלטת ממשלה כלכלית על הצפון ולא להתפזר על עוד דברים. זה עולה כחוט השני, שזה נושא כואב ומרכזי. אנשים יודעים לעשות חינוך טוב, יודעים לעשות קהילה, אבל הפיתוח הכלכלי זה המדינה, זה השקעות של תעשייה, תשתיות, אדמות, מענקים וכולי. אנחנו נכניס את זה לסיכום ונקרא לכם להניע החלטת ממשלה לפיתוח כלכלי של הצפון.

רק משפט אחרון: אנחנו נצטרף למאמץ שהוצג כאן על ידי השר והמנכ"ל של משרד הנגב והגליל. אנחנו מרכזים החלטה.

אולי משרד הנגב והגליל צריך להיות האינטגרטור של משרדי הממשלה, אבל משרד הכלכלה הוא דרמטי. זה לא רק להביא עוד כסף, זה לא ייגמר בכך. זה אותם אזורי עדיפות מדורגים – הכי רחוק, הבינוני והקרוב.

זה נאמר. צריך לדעת שזה כן נעשה.

עשינו דבר כזה בנגב, שינינו את טבלת סבסוד אזורי התעשייה. זה דבר שחוזר על עצמו.

אפשר גם לשדרג את חוק עידוד השקעות הון בפריפריה. אנחנו צריכים לתת שם תמריצים יותר מהותיים, ולא שאיזו חברה שתחזיק חברה-בת שלה בפריפריה ותזכה לתקציבים.

אדוני היושב-ראש, רק הבהרה. אני מרגיש כאילו השתמע מן הדברים שלי שמשרד הכלכלה לא פעל. אני מבהיר שמשרד הכלכלה פעל לטובה, 26 חברות בשנתיים. איפה שמגיע מגיע. אני רק מבקש את ההמשכיות של הפעולה.

שהוא לא ימצא את עצמו בסוף כמו ראש עיריית טבריה, שהשרים לא רוצים להיפגש אתו. תיזהרו.

זה לא השתמע כך. אתה פרגנת, המנגינה שלך הייתה מפרגנת, עם דאגה לעתיד. זה היה על הכיפק.

סגן ראש המועצה האזורית הגליל התחתון ויושב-ראש ארגון לב בגליל, בבקשה. מי זה ראש המועצה?

ניצן פלג.

תמסור לו ד"ש בבקשה.

נאמר כאן על ידי שלושה חברי הנהלת מועצת הגליל, גם אלי ברדה, גם משה קונינסקי וגם יורם קרין, ונמצאים בדיון המקביל גם שמעון לנקרי, שהוא יושב-ראש מועצת הגליל ובני בן-מובחר. הגוף הזה עבד בשנתיים האחרונות לגיבוש החלטה מסודרת מאוד, תוכנית מקיפה מאוד. העברתי אותה לכמה חברי כנסת. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יודע לעבוד. ראינו את זה גם בתקופה האחרונה. בטריו כזה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הכלכלה ואם מותר לי להמליץ, כך גיבשנו את זה גם בתוכנית, גם משרד הבריאות, אפשר וצריך להוביל החלטה שהיא רזה יותר מהחלטת הממשלה הקודמת שהייתה אבל הרבה יותר אפקטיבית, יותר מדויקת וחכמה. היא מפרטת את כל הסעיפים בתחומים השונים.

תודה רבה לך, אדוני.

המנכ"ל יגיד דברי סיכום ואני אסכם את הדיון הזה. בשל חשיבותו, ייקבע דיון המשך ומעקב אחר הדברים שנסכם. בבקשה.

שלום לכולם. הזכרתם שגם אני הייתי ראש רשות במשך עשר שנים בעיר צפת, ישבתי בצד הזה של השולחן וניהלתי מאבקים, כולל לינה בשקי שינה והפגנות על סוגיית הטבות המס.

אבל לא צעדת 180 קילומטרים לירושלים פעמיים. את זה רק ירוחם עשתה.

נאבקנו בסוגיית הטבות המס, על חוסר השוויון שהיה, וניהלנו הרבה מאבקים.

אני מכיר את היום-יום. כל יום אני נוסע מצפת לתל אביב, מצפת לירושלים, מצפת לבאר שבע, וחוזר בכל ערב לישון בצפת. אני נוסע 7,000 קילומטרים בחודש. אני לא מאלה שנאמר פה שמגיעים לצומת הבקעה וההתבטאויות שהיו פה. אני חי את המקום, חי את הגליל.

אגיד לכם כמה דברים. קודם כול, גם כראש רשות כשנכנסתי לתפקיד by far, זה מובהק ורואים, המצב של הגליל והצפון הרבה יותר גרוע מן המצב של הנגב. זה נראה היטב, רואים את הפערים האדירים.

יש מודל מוצלח בנגב, אני רואה את זה עכשיו בתפקידי, אני לומד ונכנס לתפקיד יותר ויותר, מודל של העתקת עיר הבה"דים לבאר שבע. זה לא דבר שנעשה בצורה ספורדית. זה נעשה עם הרבה מחשבה ועם תוכנית, עם מעקבים ועם חיבורים ועם תוכניות והמשכיות. כפי שאמר פה אביחי: זה לא זבנג וגמרנו, איזה דבר פוליטי. העתקת עיר הבה"דים לנגב זה המודל הכי מוצלח שראיתי. לא רק מעבירים את עיר הבה"דים אלא מחזקים את כל ערי המטרה, את כל שבעה העוגנים מסביב, באר שבע במרכז. יצרו מטרופולין וסביב הדבר הזה, כל מה שאתם רואים היום זה רק אדוות של הצלחה. בשבוע שעבר העברנו החלטה על העברת כמה מיליונים לנגב המערבי, וכל הנגב המזרחי, מטורף מה שהולך שם. הכול על בסיס הגל הגדול של העתקת עיר הבה"דים ומה שקורה שם.

יש לי המון לומר אבל אנסה למרכז את זה לסיכומים.

התוכנית שהוצגה ב-2017 לגבי הצפון, כפי שאמרו חברי הכנסת שנמצאים כאן, נעשתה ללא שולחן עגול, ללא חשיבה, ללא מדדים, ללא תבחינים. גם אם נכנסתי עכשיו לתפקיד מנכ"ל משרד הנגב והגליל ואני רוצה להמשיך אותה, אני לא יודע איפה היא נעצרה, אם היא הצליחה או לא הצליחה, מה ממשיכים ומה לא ממשיכים. הרבה מן הכסף היה כזה שאמרו לכל משרד ממשלתי: כמה אתה שם בתחבורה, 2 מיליארד שקל? כמה אתה שם בתיירות, 3 מיליארד שקל? גם כך אתם שמים. צבעו את זה בסכום של 17.5 מיליארד שקל, הוסיפו בסך הכול 2.2 מיליארד שקל, משהו כזה, על הכספים הצבועים ואמרו: יש תוכנית. זה בסדר, כל מה שעושים – הכול בסדר.

יש פה משהו חדש שקורה, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה לשבח אותו. יש פה מנהיגות של ראשי ערים עם חשיבה אחרת. מה שאמרו פה אלי ברדה ומשה דוידוביץ, יש פה מנהיגים שהחליפו קופסה, יצאו מן השיח של "אכלו לי, שתו לי, אני מסכן, אין לי כלום" ועברו לשיח של "אני יודע מה אני שווה, אני יודע מה הנכסים הייחודיים שלי, אני רוצה להצליח עם מה שיש לי וגם לכוון אותנו: בואו תעזרו פה ופה". זה דבר מבורך, ההנהגה והמנהיגות יוצאת מן הכלל.

בחודש הראשון שלי בתפקיד הגעתי לעכו, היה כנס שעשתה מועצת הגליל והוגש לשר כרך עבה מאוד של עבודה של שנתיים, שדיברו עליה אופיר שיק ומשה דוידוביץ ואלי ברדה ולנקרי, עבודה של דילוג בין כל האשכולות בגליל. אספו כל אשכול, מה הייחודיות שלו, ויצרו חוברת של עבודת מסגרת ראשונית. עלינו להתחיל ללטש אותה למשהו שהוא הרבה יותר ממוקד, הרבה יותר אפקטיבי, דברים שאם שמנו עליהם כסף גם נראה את הפירות של זה. פירות נמוכים של זה כבר יוצאים לפועל בהקדם. התוכנית הזאת היא כלי עבודה בשבילנו.

משרד הנגב והגליל הוא משרד מתכלל, שיכול לראות את התמונה הכללית, הוא משרד שיכול לחבר שקע לתקע, הוא משרד שיכול לעבוד רוחבית. השר פורר מיום כניסתו לתפקיד שינה את כל המדיניות של המשרד. המשרד הזה משתף פעולה עם משרדי הממשלה החדשים.

גם עם משרד התחבורה? הייתה לכם דעה למה להפסיק את תכנון כביש 6 צפון ואת רכבת דרום?

השר שלי נמצא כרגע בוועדת התחבורה. כל הסיפור של כביש צפון הוא עניין של כסף.

הם יכולים לעצור את ההחלטה ההזויה של שרת התחבורה.

זה גם ייפתר. סוגיות של כסף לא יהיו בעיה.

דרך אגב, התקציב של המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא הגדול ביותר שהיה אי פעם בתולדות המשרד. נמצאת פה גם סיגל שאלתיאל שהייתה מנכ"לית לפניי, קודמתי בתפקיד. אנחנו עם תקציב של קרוב ל-670 מיליון שקל. לא היה כזה תקציב בעבר.

החוכמה היא איך אנחנו מתכללים את כל הפעילות. אכן משרד הנגב והגליל רואה את עצמו אחראי להגיש לממשלה תוכנית לצפון, על בסיס המסמך שאתם הגשתם. אנחנו נלטש אותו, נשנה את השפה שלו לשפה של הצעת מחליטים ותהיה פה החלטה גדולה, אחרי הרבה מחשבה, שהכסף יהיה ממוקד לאותם נכסים שצריכים אותם, ויש פה גם חזון. אי אפשר לשפוך כסף על עוד גן משחקים או עוד פארק מיני-פיץ' או על עוד קייטנה לילדים או עוד סבסוד של חוגים. זה לא המטרה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. המשרד לפיתוח הנגב והגליל שינה את האסטרטגיה שלו. אנחנו הולכים על דברים גדולים.

הגליל הרבה יותר מורכב מן הנגב. בנגב זה פשוט מאוד – יש את באר שבע, שמונה ערי לוויין ולמטה רחוק יש את אילת. קל מאוד ליצור מטרופולין באזורים הללו, בכל הנגב המערבי והמזרחי, הכול מתחבר ויש עיר עוגן באמצע. הגליל שונה לחלוטין, גם בפסיפס החברתי שיש בו, גם במבנה הטופוגרפי והדמוגרפי וגם באוכלוסיות שחיות בו והכול. לכן בגליל הטיפול צריך להיות הרבה יותר ממוקד ואפקטיבי.

אנחנו מסתכלים בראייה אזורית. יש את אזור הגליל המזרחי, יש את אזור הגליל המערבי, יש את אזור הגליל המרכזי, יש את אזור העמקים וכנרת והעמקים שסביבה. לכל מה שאמרתי עכשיו, בכל נגיעה, גליל מזרחי, גליל מערבי, בכל אזור ואזור יש את מנועי הצמיחה הייחודיים שלו. מה שקרה בקריית שמונה זה עבודה של אשכול גליל מזרחי, שהיא הייתה הכי מתקדמת, הכי מהירה והכי מתפתחת. דרך אגב, אני הייתי חבר בפורום של הגליל המזרחי. זיהינו: יש פקולטה לרפואה, יש את מכללת תל חי, יש את מכון המחקר מיגל, באזור הזה יש גידולים של 1,100 מטר בחרמון עד גובה ים כנרת, כל עמק החולה. האזור הזה יודע לדבר מזון, יודע לדבר מחקר, יודע לדבר בריאות. כך נבנה הקלסתר של הפוד-טק. הגיעו יזמים, נוצר חזון, היה רעיון, היינו בחניכה, והיום קריית שמונה נהנית מעבודה של חשיבה מוקדמת ומתכללת והבנה איך אזור יכול להשפיע ואילו נכסים ייחודיים יש בכל אזור.

החוכמה היא גם שלא מספיק שיש לך פקולטה לרפואה ולא מספיק שיש לך את מיגל ולא מספיק הפוד-טק, זה לא מספיק. בשביל ליצור קפיצת מדרגה בפריפריה חייבים לדעת לחבר את התושבים לפירות הצמיחה. לכן להגיד עכשיו "הייטק" ולזרוק כל מיני דברים – זה חשוב, זה בסדר, אבל לא כל דבר מתאים לכל מקום. צריך לדעת מה ייקלט. כל הזמן אומרים: הייטק, הייטק, הייטק. אני אומר לכם, אני רואה את התופעה המדהימה שכולם רוצים סייבר. אני בא למקום, אומרים לי: תן לי סייבר, אני יורד לדרום: תן לי סייבר. מה זה סייבר? בסופו של דבר אם לילד שיסיים 12 שנות לימוד תהיה בגרות במתמטיקה, פיזיקה, כימייה, מקצועות ריאליים בחמש יחידות, סייבר זה רק קורס, אחר כך רפואה זה רק השתלמות, אבל חייבים לתת לו את הבסיס.

אני לא יכול להיכנס פה לכול אבל אנחנו עובדים. יש דברים שיקרו בטווח הקצר, יש דברים שיקרו בטווח הבינוני.

אפרופו, חמש יחידות שעושים בפריפריה במקצועות הריאליים, בצפון הם בסך הכול 5%.

הצפון מוביל בפיזיקה וכימייה חמש יחידות, 20%, לעומת תל אביב.

שיעור הבגרות בצפון נמוך מכל המחוזות. צריך לחזק שם. עושים חמש יחידות בגרות במתמטיקה, אנגלית ומדעים רק 5.3% לעומת 13% במרכז.

העיקר זה לא הכסף, העיקר זה לא לזרוק באוויר. החוכמה היא איך ממקדים את זה, שהכסף יגיע למקומות שבדיוק צריך אותו, לדברים שאם נשים אותו שם הם לא יהיו נטע זר. יש הרבה "פילים לבנים" ויש הרבה ערים בפריפריה שקיבלו פרויקטים וקיבלו כספים והפרויקטים האלה הקריסו אותם פנימה, זה נקרא "פרויקטיטיס". ראש עיר שיגיע אליו כסף ויידע להגיד: את זה אני לא רוצה, קחו ממני, לא מתאים לי, זה ראש עיר שיודע בדיוק מה העיר שלו צריכה ומה החזון. יש הרבה ראשי ערים שכל מה שמביאים להם הם לוקחים ואחרי כן לא מצליחים לגמור ואין לזה המשכיות.

לכן המשרד פועל בכמה ערוצים. בטווח הקצר ראיתם חלק מן התוכניות שהרצנו כמה שיותר מהר, אם זה בבריאות, אם זה בקליטת עלייה, אם זה בנושא הביטחון, ותיכף ייצא גם קול קורא בנושא ערים שיש בהן שיטור עירוני, לחזק את הדברים שאנחנו עוברים כרגע במדינה. ייצא גם קול קורא גדול מאוד בתחום חיזוק המתמטיקה באזור הגליל וחיזוק הכימיה והפיזיקה באזור הנגב, לפי נתונים של משרד החינוך.

סביב כל הדבר הזה כחוט השני אנחנו יושבים על התוכנית שהוגשה לנו כבסיס עבודה. נלטש אותה. ההישג הכי גדול, אדוני היושב-ראש, הוא אם התוכנית שאנחנו נגיש, אחרי עבודה שנעשתה פה והיא כרגע בעיצומה, יהיה סוג של תנ"ך או הוראות הפעלה לכל משרדי הממשלה. נצטרך שכל משרד ממשלה, כל פעילות שהוא עושה צריך לבדוק אם היא מותאמת לתוכנית שהוגשה. לא יכול להיות שתוגש תוכנית X ומשרדי הממשלה יעשו תוכניות Y, כל אחד מה שיש לו. זה יהיה התנ"ך וה-Job guide ההדרכתי לכל משרדי הממשלה. אף אחד לא יסטה ממנה וכך היא תיבדק ותיבחן. אז עושים סדר ואנחנו בהתחלה.

קודם כול אני מציע לחברי הכנסת ללמוד טוב את חוק הגליל והרשות לפיתוח הגליל שאני חוקקתי. יש בו הכול.

רק תכניסו לשם משאבים. אני מסכים אתך, שלמה.

אנחנו מקדמים בברכה את ראש מועצת חצור.

אני רוצה לסכם את הדיון.

תודה למנכ"ל על הנוכחות המלאה, לשר, לנציגי הממשלה האחרים, למשרד הכלכלה, לכל חברי הכנסת שלקחו חלק בדיון ולראשי הרשויות והמנהיגים שהגיעו ליום הזה בכנסת, יום הצפון, ולדיון הספציפי על הפיתוח הכלכלי בצפון.

הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד שלושה חודשים ותבקש מן המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להיות זה שיוביל החלטת ממשלה שממוקדת בפיתוח הכלכלי של הצפון, עם מנועי צמיחה לכל אזור ולכל קהילה, עם עבודה משותפת עם הרשות לפיתוח הגליל ועם האשכולות האזוריים ועם ראשי הרשויות עצמם. בידכם לרכז את הממשלה ואת המשרדים השונים לראייה כוללת ואינטגרטיבית ועם מעט הכסף שלכם למנף כספי ממשלה גדולים יותר.

ועדת הכלכלה דורשת ממשרד התחבורה לתעדף את המשך סלילתו של כביש 6 על כל מרכיביו. לא יהיה צפון אם הוא לא יהיה מחובר לכביש 6. גם מי שבעד תחבורה ציבורית רוצה שהאוטובוסים מן הצפון ייסעו על כביש נורמלי. נכון שהמשרד מתעדף תחבורה ציבורית אבל גם אוטובוס צריך כביש. לכן אנחנו דורשים שכביש 6 יקבל עדיפות, כנ"ל תכנון הרכבת והמשכה.

הוועדה מבקשת ממנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להוביל את ההחלטה לביסוס אוניברסיטה בגליל המזרחי, אוניברסיטה אמיתית, רבת תחומים ורבת מחלקות, עם תשתית ומשאבים ועם היתרונות היחסיים בצפון ועם החוסר של ההזדמנויות האקדמאיות בצפון.

עיסוק בשדרוג הרפואה בגליל זה חובת היום, והתחלת לעסוק בזה.

עיסוק במרכזי תעסוקה – לגוון את האפשרויות של בני הצפון להתפרנס בכבוד עם הכנסה משמעותית.

בסוגיית ההייטק – ההייטק לא הגיע לגליל באופן דרמטי. ביקנעם יש מוקד יפה, בחיפה יש דבר יפה, ופה ושם כמה התחלות. ההייטק לא זלג אל הגליל. אנחנו מבקשים מרשות החדשנות שתעסוק בזליגת ההייטק לקו של נהריה, שלומי, חצור, קריית שמונה וקצרין. זה הקו שאליו צריך לזלוג ההייטק הישראלי, כמו גם לנגב, אבל היום אנחנו עוסקים בצפון.

רשות החדשנות באחת התוכניות שלה לעידוד הייטק בנגב השקיעה 620 מיליון שקל בחמש חברות. הנושא הזה בתחקיר אצלי. אני לא יודע כמה עובדים יגיעו בעקבות חמש החברות הללו, המספרים לא ידועים, בין 100–200 עובדים. 600 מיליון שקל עם תנובה של 200 עובדים לנגב. הדבר הזה עוד ייבדק ונלמד לקחים, אבל אם היו שמים 600 מיליון שקל חכמים בצפון על יזמי הייטק בראשית דרכם, שמתחייבים להקים דברים בתוך הישובים ולא זזים מן הישובים, כולל סנקציות על מי שזז, אפשר היה לעשות מעשים גדולים. אבל יש פה הזדמנות לרשות החדשנות לקחת את הקו הצפוני הזה של נהריה, קריית שמונה, קצרין ומה שביניהן, חצור וכולי, ולהתחיל למקד מאמצים לאזורים הללו.

אנחנו נערוך דיון מעקב בעוד שלושה חודשים.

אני מודה לכולם על הנוכחות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.