פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
10/05/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 44
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 10:30

עבודת בני נוער בחודשי הקיץ

חברי הוועדה: מיכל שיר סגמן – היו"ר
עלי סלאלחה

נעמה לזימי

קרין אהרוניאן רוזמרין - ראש מטה מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

טובה בן ארי - מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

אמיר רימון - מדריך ארצי מנהיגות נוער, משרד החינוך

מריה רבינוביץ' - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אורי מתוקי - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות הנוער העובד והלומד

תומר שרים - ראש תחום נוער, הסתדרות הנוער העובד והלומד

יובל עציוני - רכז תעסוקת נוער, הסתדרות הנוער העובד והלומד

עידו כצמן - הסתדרות הנוער העובד והלומד, הסתדרות הנוער העובד והלומד

מידן פישמן - הסתדרות הנוער העובד והלומד, הסתדרות הנוער העובד והלומד

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

עדי נעמת - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

הדר אליהו - מנהלת מח' נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

שלומי ירוחם - חבר הנהלת הנהגת ההורים הארצית, הנהגת הורים ארצית

עינת שגיא אלפסה - מנהלת קשרי חוץ, ממשל ומדיניות ציבורית, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

שי ברמן - יו"ר, איגוד המסעדות

תומר לי נוימן - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

צח בן יהודה

תמי ברנע

אושרה עצידה


עבודת בני נוער בחודשי הקיץ

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את הדיון המיוחד בוועדה לזכויות הילד, ביוזמתה של חברת הכנסת נעמה לזימי. על סדר היום: עבודת בני הנוער בחודשי הקיץ, לציון יום מיוחד בנושא קידום מעמד העובד והעובדת וזכויות העובדים בישראל.

חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

תודה רבה. יושבת-ראש הוועדה, מיכל שיר סגמן, תודה לך. אנחנו מיודדות כבר הרבה זמן, וסוף-סוף שיתוף פעולה ראשון שלנו. הגיע הזמן.

אני גדלתי במגדל העמק, וגם אני עבדתי לא פעם בקיץ. עבדתי בשלל עבודות: הייתי קופאית בבריכה, בייביסיטר, וגם עבדתי בחנות. אני זוכרת שלפני עשרים שנה החברים שלי עבדו, גם במהלך השנה וגם בקיץ, בקייטרינג ובאולמות, ובזמנו הניצול של החלשים ביותר היה דבר שבשגרה וחלק מתנאי ההעסקה. כמו כן, אי תשלום, קריאה למישהו לעתודה ולשלוח אותו הביתה כאילו הוא לא עבד. אורי, ביום כיפור האחרון קראתי את הספר שלכם על הסופר דוש תוך כמה שעות. הספר בהחלט מכמת בתוכו את הסיפור של העסקה מנצלת של בני נוער. כיוון שהעוני והפערים מתרחבים היום, אני בטוחה, גם מבלי שיהיו לי נתונים, שהדרישה מצד מבני נוער לעבודה היא יותר גבוהה כי הם צריכים דמי כיס. ואני כבר לא מדברת על עזרה בבית. אם לא נעשה פיקוח אינטנסיבי בתחום הזה, ובכלל זה גם הבהרת זכויות וחובות למעסיקים ועניינים נוספים, ייווצר כר פתוח לניצולם של בני ובנות הנוער. זוהי אוכלוסייה פגיעה שלא מודעת לזכויות שלה. היא מאוד לחיצה, היא צריכה כסף זמין. היא לא חושבת עכשיו על הפנסיה שיש לה מזה, לא על זכויות סוציאליות ולא על ביטחון תעסוקתי אלא רק על הכסף המיידי שהיא צריכה, וזה מהווה פתח יותר גדול לניצול. אנחנו מאוד צריכות לעמוד פה על המשמר, במיוחד כי יש פגיעה בשעות עבודה ומנוחה, לא רק בתשלומים אלא בכלל בזכויות שנכתבו בדם.

מנגנוני האכיפה והרגולציה של המדינה על שוק העבודה הם חלשים מאוד. הם מיובשים והם ללא מענים. אין מספיק פקחים ואין מספיק פעולות אכיפה. כמו תמיד, כאשר נותנים לשוק החופשי לנהל את עצמו ולהשתולל, האנשים הפגיעים והחלשים ביותר הם אלו שנרמסים ומנוצלים. החוקים להגנה על נוער עובד קיימים, וחשוב לומר זאת פה. יש חוקי הגנה לנוער. ידברו פה אנשים שיום-יום עוסקים בהעברת מידע לבני הנוער, ובכמה שיותר תיווך, גם למעסיק וגם להם, בעניין זכויותיהם, וזאת כדי למנוע ניצול. אבל בסופו של דבר עניין האכיפה פוגש אותנו פעם אחר פעם. אני פוגשת את זה ברפואה ובבנייה, ובכלל בניגוד למצב שבו עובד יכול להגיש תביעה על הפרת זכויות, לא נראה לי שנער יתבע את זכויותיו. לכן, יותר קל לנצל גם את בני ובנות הנוער.

אנחנו מתקרבים לחופש הגדול ולחודשי הקיץ, ולכן הדיון מאוד רלוונטי. חשוב לקיים אותו. הוא אולי אפילו ידרוש דיון המשך. אני אשאר מעט בדיון הזה כי אני צריכה לצאת לדיון על מעמד הנהגים. תודה רבה.

קארין ממשרד הכלכלה, תני לנו סקירה ותמונה על מה שקורה.

אני מכהנת כראש מטה מינהל הסדרה ואכיפה, וגם כממונת גיוון תעסוקתי ומניעת גזענות של הזרוע. אציין באופן כללי מה אנחנו עושים, וככל שתרצו שאפרט יותר בתחום מסוים ארחיב.

נושא ההסברה הוא נספח ראשוני ומרכזי בזרוע העבודה, בין אם זה כתבות יזומות שאנחנו עושים בהתאם לתקופות בתקשורת. ראש המינהל גם מתראיין בנושא ונותן אינדיקציות ומידע על זכויות בני הנוער. בנוסף, אנחנו מקיימים הרצאות בבתי ספר לבני הנוער. אנחנו מקיימים בשנה כמאה הרצאות, בממוצע, בשיתוף כמובן עם משרד החינוך. בקורונה זה היה בעיקר בזום, ועכשיו זה חזר להיות פיזית. המפקחים של המינהל מעבירים את ההרצאות בבתי הספר, וכך לבני הנוער יש כמובן הזדמנות לשאול אותם שאלות.

לכל בתי הספר?

כן, בפריסה ארצית.

אני אפרט בנושא הזה כי זו תוכנית שלי.

זה בפריסה ארצית וגם המפקחים שלנו נמצאים בפריסה ארצית. בנוסף, מגיעים אלינו באופן קבוע במהלך כל השנה, וכמובן שיותר בתקופת הקיץ, תלונות, ובאופן ספציפי מהסתדרות הנוער העובד והלומד. אנחנו עובדים איתם באופן צמוד והם גם מעבירים אלינו תלונות על הפרות, חשד להפרות, אצל מעסיקים שונים. לפני חודשים בודדים כעשרים מנהלי המינהל הבכירים השתתפו בסיור של הנוער העובד והלומד. הם חשפו אותנו למרכזים ולתכנים, כמו מועדון השליחים שלהם, ויש בינינו לבינם שיתוף פעולה באופן שוטף. בנוסף, יש לנו אפליקציה לבני נוער בשם "בני נוער עובדים", ובה מפורטים זכויות בני הנוער. היא זמינה לבני הנוער ודרכם הם יכולים לקבל גישה קלה לזכויות המגיעות להם.

אתמקד במבצעים. לקראת הקיץ, באופן ספציפי, אנחנו מגבירים את האכיפה במסעדות ובאולמות אירועים בפריסה ארצית. ספציפית כמובן מול בני הנוער בתחומים האלה. שוב, במהלך כל השנה אנחנו גם בודקים את בני הנוער אצל כל מעסיק אליו אנחנו מגיעים.

זרוע העבודה התקשרה לאחרונה עם חברת ניו-מד החדשה שמסייעת לזרוע בכל הקשור לרשתות החברתיות כמו: טיק טוק, אינסטגרם, פייסבוק וכד', אליהן יכולים בני הנוער לגשת יחסית בקלות. אנחנו מקווים, גם באמצעות הפלטפורמות האלה, להגביר את הפרסומים לבני הנוער.

תודה רבה. טובה ממשרד החינוך, בבקשה.

בשנים האחרונות אנחנו עובדים עם זרוע העבודה במשרד הכלכלה בצורה צמודה. אנחנו פיזרנו מדי שנתיים-שלוש כרזות שקוראות לתלמידים העובדים לפנות למשרד העבודה ואלינו בכל מצוקה. בתחילת נובמבר אנחנו שולחים לכל בתי הספר קול קורא שאומר שאנחנו נותנים הרצאות, סדנאות, לתלמידים ולתנועות הנוער בנושא זכויות וחובות בעבודה לבני נוער. הזכות של בית הספר היא לבחור בזה או לא לבחור בזה. אנחנו לא יכולים לכפות. אנחנו גם עובדים עם מועצות התלמידים. כמובן שהיו סדנאות לכל מועצות התלמידים בכל מחוז בנפרד, וכל מועצה בכל מחוז לקחה את זה אל בתי הספר הקרובים לה. יש לי פה נתונים ואני יכולה לשלוח לך הכול באופן מרוכז. בשנה האחרונה, הנוכחית, עם האומיקרון והכול, 126 בתי ספר נרשמו, 740 כיתות חוו את זה. הם בתהליך גם היום. עד אמצע-סוף יוני. 20% מבתי הספר היו דוברי ערבית, 80% דוברי עברית. חשוב לדעת שאנחנו מנגישים את כל הסדנאות האלה בשתי השפות למגזרים השונים, במטרה שכל בני הנוער יידעו את מרב הזכויות שיש להם כשהם יוצאים לשוק העבודה ולעיתים נתונים לניצול.

126 בתי ספר. זה מדהים, וההנגשה היא מדהימה.

אנחנו יכולים להזמין אותך לאחת ההרצאות.

אשמח. השאלה היא איך אנחנו מגיעים לשאר בני הנוער. בדרך כלל אם לא מצליחים להגיע לבתי הספר הם פשוט נמצאים ברשתות.

יש לנו גם כמה סרטי הסברה, לא הרבה, שהפיק משרד החינוך כדי לבדוק את האימפקט. אנחנו יוצרים, מחכים לתגובות, ומתקדמים הלאה. כל תקופת הסגר קצת שיבשה, אבל עכשיו אנחנו חוזרים לתלם. אם כן, יש לנו גם סרטי הסברה וגם כרזות.

מה חלקה של ההסברה בבתי הספר שנמצאים בפריפריה ובבתי הספר של בני המיעוטים?

גם למיעוטים וגם לפריפריה מגיעים מפקחי משרד העבודה ללא הבדל. זה תלוי בהרשמה של מנהלי בתי הספר או הרכזים החברתיים. מגיעים לכל מקום. גם בזום וגם פיזית.

עשרים שנה הייתי מנהל בית ספר ולא חוויתי את החוויה הזו.

אני מתנצלת. אני מוכנה לקחת אותך להתנסות.

חבר הכנסת עלי סלאלחה היה בעברו מנהל בית ספר והוא מאוד מעורב בכל התהליכים. כמנהל בית ספר, האם חווית את זה? האם עסקתם בזה? האם קיבלתם איזשהו פידבק? זה היה לפני כמה שנים, זה היה עוד לפני התוכנית של טובה.

האמת, לא. אף אחד לא מגיע לפריפריות. כמעט ולא מגיעים לפריפריה היהודית, הערבית והדרוזית.

כי מנהלי בתי הספר לא מזמינים את התוכנית. ברגע שהם יזמינו את התוכנית הזו, הם יקבלו אותה. אין כחל ושרק. זה מגיע כהודעה מהמשרד למנהל.

הוא צריך להפיץ דרך המחוז, דרך משרד החינוך, איזה תוכניות יש לו. ברגע שהתוכניות האלה מגיעות לאוזני המנהל דרך חוזר ודברים כאלה, חובתו להביא את זה למיילים של מחלקת החינוך במועצה, למחנכים, ובסופו של יום הילדים האלו יזכו לקבל את מה שאתם מספקים.

עשינו את זה בשני ערוצים: דרך מנהלי בתי הספר ודרך מועצות תלמידים, והם חוברים יחד למערכת החינוך.

אני רוצה להסב את תשומת ליבך לכך שיש בפריפריה בתי ספר לא יהודים, שאליהם האינפורמציה לא מגיעה בשעת אמת.

זה מגיע בנובמבר לכולם.

בואי נדבר על העתיד. יש להביא זאת לידיעת כל הגורמים. למשל, יש ממונה על החינוך הדרוזי בצפון ויש ממונה על החינוך הערבי. תביאו את זה אליהם והם ידאגו שהמסר הזה יעבור למנהלי ולבתי הספר.

תודה שאתה מעיר לי. אעקוב אחרי זה ברמה האישית. בנובמבר משרד החינוך שולח מיילים והודעות לכל מנהלי בתי הספר. זה לא שאני שולחת מהמייל שלי. יש מערכת דיוורור מיוחדת. זה מגיע באותו זמן לכולם. זה מגיע לכל מערכת החינוך תוך שלושה ימים.

כמובן שהתעסוקה בפריפריה, בכפרים הערבים והדרוזים, כמעט ולא קיימת, אבל בכל זאת יש בני נוער שרוצים לעבוד בחופשת הקיץ ולהרוויח כמה גרושים. אנחנו צריכים לתת להם הזדמנות.

בוודאי. יש גם בני נוער שעובדים במשך השנה, וזה גם לגיטימי. יחד עם זרוע העבודה הופצו כרזות מהממות, שעוצבו על ידי זרוע העבודה, לכל בתי הספר בשתי השפות. אני מוכנה לשלוח לכם את הכרזות. לא רציתי להלאות אתכם. יש לי פה גם קישור, ואני מוכנה לשלוח גם לחבר הכנסת בערבית וגם לכבודה בעברית. אולי היא תרצו לפנות. כל המידע הזה נמצא גם בפורטל הפדגוגי של משרד החינוך, עם כל הזכויות, עם חומרי עבודה וחומרי למידה ומצגות והנגשה של האפליקציה שלכם, ושיעורי חינוך לבתי הספר בהם אנחנו מלמדים את הילדים לדרוש את הזכויות שלהם. אם תרצי, יש לנו את זה מרוכז, וגם שנים אחורה.

יש לנו הרבה מאוד מפקחים ערבים במינהל דוברי ערבית. לכן, יותר קל ונכון, וזה מה שאנחנו גם עושים בפועל. אני כן מקבלת את ההערה שאולי אפשר לבחון איך אפשר לחשוף יותר אנשים לתוכנית. זו הערה חיובית מאוד שכדאי לאמץ.

בשנה הבאה.

אפשר לחשוב על עוד כיוונים לפרסום. מהבחינה של המינהל ומה שהוא מספק, יש הרבה מאוד מפקחים גם דוברי ערבית, ובהתאם ההרצאות פונות גם לאוכלוסיות האלה. המפקחים הערבים גם רוצים לפנות לאוכלוסייה שלהם ולדבר אליה, וזה גם מה שקורה. הגברת הפרסום היא דבר חיובי.

תודה. אדוני, בבקשה.

אני מדריך ארצי למנהיגות נוער במינהל חברה ונוער. מינהל חברה ונוער הוא המינהל במשרד החינוך שאחראי על החינוך הבלתי פורמלי ועל החינוך החברתי בתוך בתי הספר. לקראת תוכניות של הכנה לחופש גדול, שעוברות לרכזים החברתיים ולמחנכים, מינהל חברה ונוער מפיק שיעורי חינוך שגם נוגעים בזכויות בני נוער בעבודה, כך שכל מחנך ומחנכת יקבל את הכלים להעביר בשיעורי המחנך כהכנה לחופש הגדול את התלמידים שלו. טובה גם נגעה במועצות התלמידים. מועצות התלמידים והנוער זה למעשה שלושה גלגלים: יש מועצה ארצית שכולנו מכירים, אבל יש גם מועצות מחוזיות, מועצות רשותיות, מועצות בתי ספריות. בכל גלגל ובכל אספקט יש נגיעה בסיפור הזה. בשיתוף עם תנועת הנוער העובד והלומד ומנהלי מחלקות נוער ברשויות המקומיות, יש הפקה של ירידי תעסוקה משמעותיים. כל שנה בין 10 ל-15 רשויות, בעיקר יהודיות גדולות, כי זה המסה המשמעותית של בני הנוער העובדים, יחד עם תנועת הנוער העובד והלומד, החבר'ה של מועצות התלמידים, בעיקר העירוניות, ממש עושים הסברה. יש מקום שהמעסיקים פוגשים אותם ומכווינים אותם למקומות עבודה מקומיים, וגם הסברה משמעותית של הזכויות שמגיעות. יש גם שיעורי חברה. כמובן שתנועת הנוער העובד והלומד היא תנועה משמעותית שנוגעת בסיפור הזה ונתמכת על ידי מינהל חברה ונוער. יש ממש סעיף בתוך התקנה שנוגע לכל עולם זכויות בני נוער בעבודה, והם פועלים איתנו ממש בשותפות משמעותית בתחום הזה, וגם כגורם ייעוצי בהבערת החומרים אלינו ובהפצתם.

האם אנחנו יודעים כמה בני נוער עובדים? האם יש איזשהו נתון כזה?

580,000 משתתפים בשוק העבודה, על פי סקר שעשינו ב-2019, כשהכוונה היא גם כאלה שמחפשים עבודה ולא מוצאים.

580,000 בני נוער מחפשים עבודה או עובדים?

לא, סליחה. 68% מ-580,000, שזה כלל בני הנוער. סליחה, טעות שלי. 68% מהם מחפשים עבודה, ועוד 53% מהם יעבדו בפועל. תיכף אתייחס לזה גם בדבריי כי זה מן הסתם משפיע מאוד על איך נראית עבודת הנוער.

איפה זה יותר?

אני יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד. תיכף אענה לך, חבר הכנסת.

אני המומה מהנתון הזה.

הסתדרות הנוער העובד והלומד היא החלק בהסתדרות שהוא הארגון היציג לבני נוער בישראל. אנחנו מטפלים בפניות.

האם אתה מדבר על חודשי הקיץ או על אלה שעובדים כל השנה?

כללי, בכל השנה. תיכף אסקור את כל הנתונים. חשוב לי להגיד שבעבר היתה, לפחות כך אומרים לי, חלוקה יותר מובהקת של: נערים עובדים, נערים לומדים. נערים עובדים היו בעיקר במערכת של החניכות של בתי הספר המקצועיים. ההפרדה הזו לא קיימת היום כבר בפועל. אחוז גדול מבני הנוער גם עובדים וגם לומדים. הדבר הזה שינה מאוד את שוק העבודה לבני הנוער. אני גר ליד כרמיאל. פעם אספתי את ביתי מחוג במתנ"ס, ושאלתי אותה האם היא רוצה לאכול משהו. היא נתנה לי מונולוג ארוך כי היא התלבטה בין המבורגר לפיצה ודברים אחרים. אמרתי לה שכשהייתי בגילה, בכל כרמיאל היו שתי פלאפליות. זה גם סיפור שוק עבודת הנוער. לפני 30 – 40 כמעט ולא היו ענפי המזון המהיר בהיקפים שאנחנו מכירים אותם. מקדונלדס הגיע לארץ ב-93'. אנחנו מדברים על מהלך שקורה ב-30 השנים האחרונות במהירות הולכת וגדלה שבו בני הנוער באמת עובדים.

חשוב לי להגיד שיש איזושהי תפיסה שרואה בעבודת בני נוער קצת תחביב ושטוב שהם יעסיקו עצמם במשהו ושלא ילכו לרחוב. עולם העבודה הוא לא תחביב והוא לא תחליף למה שבני נוער צריכים לעשות. עולם העבודה מתנהל על פי הקודים של עולם העבודה כפי שאנחנו מכירים אותם מעולם המבוגרים. בסך הכול, יש חוק אחד, חוק עבודת הנוער, שמשרד הכלכלה אמון עליו. הוא יוצר איזושהי הפרדה והגנה מסוימת על בני הנוער העובדים.

כפי שאמרתי, 68% מבני הנוער משתתפים. אנחנו עושים כל כמה שנים סקר ועוקבים אחרי העניין הזה, וזה נתון עקבי. 68% מבני הנוער אומרים: חיפשתי עבודה השנה, ו-53% אומרים: מצאתי עבודה ועבדתי בפועל. זאת אומרת, אנחנו מדברים על 15% אבטלה. 15% אבטלה זה לא בדיוק כמו מבוגרים כי לפעמים הם הלכו וחיפשו ולא הסתדר להם. אני קצת מסייג את זה. אבל אנחנו עדיין רואים שוק שמתנהג כמו שוק באבטלה. למשל, עובד בפיצרייה שכונתית יודע שאם הוא יתחיל להתווכח על משהו עם הבוס אז תוך שתי שניות הוא בחוץ ובמקומו יהיה מישהו אחר. לא תהיה בעיה למצוא אחר.

אדוני חבר הכנסת, עולם עבודת הנוער קיים בכל המגזרים ובכל החברות. בשנים האחרונות הרחבנו מאוד את פעילותנו, גם בחברה הערבית, גם בחברה הדרוזית, וגם דרך הנוער העובד, שהיא תנועה שפועלת בכל המגזרים. אנחנו רואים מצב מאוד דומה. כמובן שיש יותר נטייה מסוימת. לצורך העניין, הוועדה הזו טיפלה לפני כמה שנים במניעת עבודת בני נוער באתרי בנייה, וזה רק ערבים. לא ראינו עבודה באתרי בנייה של יהודים, וגם כמעט ולא דרוזים. זה משהו שמאוד אפיין את החברה הערבית. מה שקובע איזה עבודה עובדים, רמת הניצול, רמת הפגיעה, זה דירוג קודם כול סוציו-אקונומי. ככל שהוא נמוך יותר, אנחנו נזהה גם יותר עובדים וגם יותר פגיעות. כמו כן, סטטוס עלייה לארץ. עולים חדשים נפגעים יותר. וכן, פריפריה מול מרכז כי ביישוב בפריפריה יש פחות עבודה. וכמובן ההבדל בין חברה היהודית לערבית והדרוזית. כלומר, כל הדברים האלה קיימים בשוק עבודת הנוער.

17% מבני הנוער אמרו בסקר שעשינו שהם חשו לא בטוחים או מוטרדים במקום העבודה. זה נתון מאוד גבוה.

מה זה אומר?

לדוגמא, בני נוער עבדו בפיצרייה בבת ים, נדמה לי. את הפיצרייה הקים בחור שזה עתה השתחרר מגבעתי. הוא היה סמל מחלקה בגבעתי, וכך הוא ניהל את עובדיו. כשהם עשו פאקים, הורידו אותם לשכיבות סמיכה במקום העבודה. אולי הם גם זכו בהכנה לצבא במקביל לעבודה. אנחנו יודעים שביחסי עבודה יש תמיד יתרון לצד שמעסיק. כל החקיקה והפסיקה מבוססת על זה. הדבר הזה מתעצם פי כמה וכמה כשאנחנו מדברים על בני נוער.

הטרדות מיניות.

אנחנו נחשפים גם להטרדות מיניות. אני לא יודע אם יותר כי יש יותר או כי התחילו להגיע אלינו. אנחנו מתחילים לטפל יותר באירועים כאלה. ממש היום יש דיון בבית דין בנושא תביעה מאוד גדולה. הרוב על תשלום. אחוזים מאוד מאוד גדולים מתארים שהם לא קיבלו את שכרם כמו שצריך. אגב, הם לא יודעים מה הזכויות הסוציאליות. הם יודעים מהו שכר המינימום כי הם עושים גוגל והם מוצאים, אבל הם לא מבינים שמגיע להם הבראה, חופשה, שכר התלמדות, וכל מיני דברים כאלה. יש נטייה כזו שלוקחים עובד לשלושה ימים.

אני זוכרת זאת מתקופתי, לפני שלושים שנה.

לשמחתנו, בעבודה מאוד גדולה, גם בתביעות שאנחנו הגשנו לבתי הדין, גם עבודה של משרד הכלכלה וזרוע העבודה.

זה לא צריך להיות גם אצל מבוגרים.

בוודאי. אצל מבוגרים זה פחות קיים בקרב בני הנוער זה ממש תופעה: תבוא תלמד את המקצוע, ואחרי שלושה ימים, לאחר שהכשרנו אותך להפוך את המבורגר.

שלושה ימים זה עוד בסדר. יש כאלה שעושים זאת חודש, וחודש זה קצת יותר מדי.

אנחנו מזהים המון המון בעיות של עבודה כזו. עוד נקודה מאוד מאוד משמעותית היא עבודה בלילה. בני נוער לא אמורים לעבוד לאחר השעה אחת-עשרה. עכשיו יש שתים-עשרה בחופשים, ואני לא יודע איפה הסטטוס של זה היום. הבעיה שלנו היא שהרבה פעמים הם עובדים מעבר לשעות האלה, ובעיקר כשכבר אין תחבורה ציבורית. 20% מבני הנוער עובדים באולמות אירועים, למשל. אולמות האירועים נמצאים בדרך כלל או באזור תעשייה או בכל מיני מרחבים כפריים חקלאיים, ואין מהם תחבורה. התקשרו אלינו הורים ואמרו שהילד עובד ושהם צריכים אחר כך להביא אותו. זה גם מנוגד לחוק. גם פה נדרשת אכיפה משמעותית של הסוגיה הזו. אנחנו מזהים כאן בעיה.

מה עם בני נוער בעלי מוגבלויות?

לגבי בני נוער בעלי מוגבלויות - בשנים האחרונות גם ההסתדרות מאוד את הנושא הזה על סדר יומה, ואנחנו ניסינו לקדם. אין כמעט מקומות. היות ומקומות העבודה בהם בני הנוער עובדים הם בעיקר מזון מהיר, אולמות אירועים, הם פחות מותאמים לעניין הזה, עשינו איזשהו מהלך, גם עם פיצה האט ובורגרראנץ', שיש לנו איתם הסכמים קיבוציים, וכן הצלחנו קצת. זה לא פשוט. אנחנו בהחלט מנסים לקדם את העניין הזה. היום בני נוער בעלי מוגבלויות כמעט ולא עובדים. זה באחוזים נמוכים, לפחות לפי הנתונים שבידנו.

ואלה שעובדים עלולים להיות חשופים יותר לפגיעה. תלוי כמובן במוגבלות.

חד משמעית. עוד כמה נתונים: 42% מבני הנוער מדווחים בסקר שעשינו כי הלימודים שלהם נפגעו בגלל העבודה, וזה אולי למשרד החינוך. שוב, לא מדובר באיזשהו זמן תעסוקה פנוי. מי שבאמת זקוק לעבודה, יעבוד גם אם זה יהיה על חשבון לימודים. למשל, בני נוער עבדו כשליחים בסופר וכלל לא קיבלו שכר ולא קיבלו תלושי שכר, אלא רק טיפים. השופטת התקשתה לקבל את זה שהם עבדו כי בשעות שהם תיארו היו גם שעות לימודים: מה, עבדתם גם בזמן לימודים? כן. מי שזקוק לזה עושה זאת. נתון חשוב נוסף בהקשר הזה: לפי הסקר שלנו 7% אמרו שהם מסייעים לפרנסת הבית בעבודתם. 7% זה הרבה. לכאורה זה לא המון, אבל כשיורדים לעומק וכשאנחנו שואלים יותר מעמיקות אנחנו מבינים שגם מי שאמר שהוא משלם עם זה את רישיון הנהיגה שלו ואת היציאות שלו בעצם עוזר לפרנסת הבית. יש כאלה שאומרים: אני עובד בשביל שתהיה לי תחושת עצמאות וכסף כיס. אבל ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר יש יותר כאלה שאומרים: אם לא יהיה לי את זה, לא יהיה לי כסף לצאת עם החברים לטיול לאילת. במובן הזה אנחנו מזהים אחוז הרבה יותר גדול של עובדים כי הם זקוקים לזה, ואז הם כמובן גם הרבה יותר נכונים לשלם את המחיר ולהיפגע בלימודים ובעבודה וכד'.

האם אתה חושב שיש מקום בהגדרת חוק להגדיר את ההבדל בין ילד שצריך את זה כדי לרכוש לעצמו אייפון חדש ובין ילד שזקוק לזה ברמת המחיה? האם החוק צריך להבחין בין שני טיפוסים של בני נוער שיוצאים לעבודה? בין אלה שייפגעו גם בלימודים ובשנות השינה שלהם ויעבדו לבין אלה שההורים מחזירים אותם בשעה אחת עשרה מהעבודה? אלו שני טיפוסים שונים.

זה נכון. החקיקה כבר היום מטפלת בעניין הזה. היא קובעת את המותר והאסור. יש אולי תיקונים שנרצה לעשות, אבל כבר היום קיימת החקיקה.

החוק לא מבחין בין שניהם.

הוא לא מבחין. אבל אני לא משוכנע שזה פתרון דווקא טוב כי מאוד קשה לדעת איפה בדיוק הוא נמצא. בדיוק בשביל זה יש חוקי מגן. ההיגיון שלהם יוצר איזשהו רף של שמירה על מי שהכי זקוק לזה. החקיקה קיימת, אבל הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא האכיפה. אנחנו מטפלים בכ-6,000 פניות בשנה, ואנחנו יודעים שזו טיפה בים. יש כאן באמת צורך בפעולה אגרסיבית של אכיפה וגם פעולה של הסדרה באופן אחר. לדוגמה, הסכמים ענפיים וכד', דברים שאנחנו מנסים לקדם בעצמנו.

אנחנו נמצאים ערב הקיץ ואגיד מילה על עבודת הקיץ, וגם כי זו כותרת הדיון. קודם כול, 50% מבני הנוער שעובדים, עובדים בקיץ. עוד כ-34% עובדים גם במהלך תקופת הלימודים. סליחה, 50% מבני הנוער בכלל, לא מאלה שעובדים. בתקופת הקיץ כמובן עובדים יותר. אנחנו מאוד מאוד ערניים לדבר הזה. בתקופת הקיץ אנחנו מגדילים את פעולתנו גם בפעילות ממש בשטח, במקומות עבודה. יש נוהג קבוע לרדת לאילת, שבה עובדים הרבה בני נוער, ולעשות שם ממש פעולת הסברה ולראות ולסייע. אנחנו גם רואים בדרך כלל בחודשי ספטמבר-אוקטובר גל פניות מאלה שעבדו בקיץ ולא קיבלו את כל הכסף ואת כל מה שמגיע להם וכו'. אנחנו גם עושים הרבה מאוד פעילות הסברה, כמו משרד החינוך והכלכלה, בבתי הספר, ירידי תעסוקה עם רשויות מקומיות וכד'. השנה אנחנו שמים דגש. אפרופו 15% שלא מוצאים עבודה, הבנו שחיפוש עבודה הוגנת הוא אחת נקודות התורפה והבטן הרכה של העניין הזה. הקמנו איזושהי אפליקציה שמטרתה למצוא עבודה, כשאנחנו יודעים שמי שנמצא באפליקציה לכל הפחות קרא את כל מה שמגיע והוא התחייב לזה. כמובן שאם הוא לא יעמוד בזה נוציא אותו מהאפליקציה. אנחנו באמת באיזושהי השקה ומתחילים.

מעבר לפיקוח השוטף, האם אלה שנמצאים באפליקציה נמצאים תחת בדיקה יותר הדוקה גם במהלך שעות העבודה?

בשנה האחרונה היינו בפיילוט ומקומות העבודה שהיו היו מקומות שיש לנו הסכמים קיבוציים. מן הסתם אלו מקומות שאנחנו ברמה יותר גבוהה של היכרות. אנחנו עכשיו מאוד מרחיבים את זה. בוודאי, ונמצא כאן אחראי המעסיקים שלנו, הולכים למקומות העבודה, נפגשים. בהחלט בעניין הזה צריכים לתת דגש מאוד מאוד גדול בלצ'פר את המעסיקים הטובים, שנכונים לתת ולעשות, ואיפה שיש הסכמים קיבוציים וכד' כי אנחנו באמת רואים פער מאוד מאוד גדול.

אני בא לוועדה הזו ותמיד שופך אש וגופרית על המעסיקים. חשוב להגיד שלא כל המעסיקים הם כאלה. אנחנו מאוד מאוד רוצים גם לחזק את אלה שאנחנו יודעים שהם עובדים טוב עם בני הנוער. צריך לזכור, למרות שזו עבודה ולמרות שזה שוק העבודה, חייבים להתייחס לבני הנוער קצת אחרת. בסוף זה לא חבר'ה מבוגרים אלא אלו חבר'ה צעירים שמראש נמצאים באיזושהי עמדת חולשה מכל הסיבות שמניתי, ואנחנו צריכים מאוד מאוד לחזק ולהעצים אותם במקום העבודה.

עבודת נוער היא גם דבר טוב. כנער עבדתי וזה נתן לי עצמאות בתחושה של החזקת כסף. זה לא דבר רע, אנחנו לא בעד שיפסיקו לעבוד. אנחנו רוצים לשים את זה במסגרת יותר מפוקחת, יותר חממתית, יותר בשליטה, כי, לצערי, אנחנו נחשפים היום לאחוזים גבוהים מדי של פגיעה וניצול. אמרנו לחברים במשרד העבודה שבמקומות שנבדוק, נגלה שלפחות חלק מהדברים הם לא קיבלו.

משרד הכלכלה, האם יש לנו יכולת, ואם צריך גם את העזרה של הוועדה הזו מול האוצר בתגבור תקציבי, כדי להרחיב את פעולות הפיקוח?

נכון לכרגע יש 75 מפקחים בכל מינהל הסדרה ואכיפה - פלילי ומינהלי. יש עוד תקנים מעטים, כ-20, שאין כרגע אנשים שממלאים אותם.

אבל השאלה היא עד כמה הם מודעים. הם רואים ילד עובד ויכול להיות שהם בודקים דברים אחרים.

לא, לא. בכל ביקור בשטח המפקח בודק גם את בני הנוער. אלו הנהלים של המפקחים שמגיעים לשטח. כל בן נוער שנמצא אצל המעסיק. אנחנו לרוב עושים בדיקה מדגמית של 10% מהעובדים. בני הנוער תמיד נבדקים, הם חלק מהמדגם. מבחינת תקנים – לאחרונה עוד קוצצו לנו תקנים. אם יש אפשרות, כפנייה מהוועדה, להגביר את התקנים זה מה שאנחנו רואים כמובן כמבורך. זה גם עלה במספר ועדות אחרות שנכחנו בהן. לא השתנה הרבה. המצב הוא שעוד קוצצו לנו תקנים. בעקבות כוח האדם המוגבל שיש לנו, אנחנו לא יכולים להגיע לכל המעסיקים. יש לנו כמובן מיקוד אכיפה מגזרי מאוד מאוד ספציפי, וכמובן שבני הנוער הם אחד מהאוכלוסיות שמינהל ההסדרה והאכיפה רואה כחשוב מאוד, במיוחד לקראת חודשי הקיץ. עם זאת, אנחנו עושים הכול בהתאם לכוח האדם שלנו.

מה עם העלאת מודעות ההורים? ההורים גם יכולים להוות כוח פיקוח וכוח מסייע ומקל. הם יכולים ללכת לבית העסק מדי פעם ולבדוק. הם יכולים לשאול את הילדים שלהם שאלות מה קורה בעבודה, איך היה להם היום. כלומר, העלאת מודעות בקרב ההורים. יש הרבה הורים שלא מודעים.

אנחנו עשינו גם שידורים של אקדמיה ברשת עם מאיר ואחרים במשרד העבודה כדי לפזר את המידע גם לבתים בכלל, לאו דווקא לילדים באופן ישיר.

גם מרכז השלטון המקומי העביר בזמנו עלון באמצעות מעטפות ארנונה.

זו דווקא יוזמה מבורכת. תיכף נשאל אותם ונראה אם הם רוצים לעשות את זה שוב או עושים את זה.

אנחנו גם עשינו בעבר, ועושים עכשיו שוב, גם פנייה להורים, ככל שאנחנו יכולים, באמצעים שיש לנו. גם פה אנחנו רואים פער בין מקומות שבהם ההורים באמת מעורבים וישאלו לבין מקומות שההורים התייחסו לזה כתחביב ואז: אוקיי, קיבל כך או כך.

גם אם לא באים פיזית למקום לבדוק, אפשר לשאול את הילד: איך היה לך בעבודה? האם מתייחסים אליך כראוי? האם את מרגיש או מרגישה שקורה שם משהו לא תקין? צריך לשאול. אלו שאלות ששואלים בארוחת ערב או בקידוש בשישי.

לגבי אוכלוסיות מוחלשות, בעיקר של משפחות עולים – האם אתם מערבים את ההורים שלהם גם בהנגשה לשונית של זכותונים כדי שיהיו מודעים לזכויות ויוכלו להיות הרבה יותר מעורבים, מתוך הנחה שהילדים כבר שולטים בעברית? כלומר, איזושהי הנגשה שפתית לשונית, גם לילדים וגם להורים, כדי שיהיו יותר מעורבים בזה.

אנחנו עושים. דווקא לא לעולים, אלא בעיקר לאוכלוסייה דוברת ערבית. את זה אנחנו עושים ממש באופן מתוכנן וגדול. במקומות שהם רלוונטיים גם הנגשה קצת ברוסית ואפילו באמהרית. היום הם מדברים עברית. לגבי ההורים – זה בהחלט לא בעדיפות הראשונה. אנחנו הרבה יותר בקשר עם בני הנוער עצמם, וסוגיית השפה שם היא פחות מכשול. תודה.

יואב בכר, התאחדות המלונאות, בבקשה.

אני מהתאחדות המלונות ואני אחראי על התחום של יחסי עבודה ומשאבי אנוש. אני גם נציג המגזר העסקי סביב השולחן פה. אני יודע ששי מתחום המסעדנות נמצא בזום. קודם כול, אני מכיר את הנושא כבר לאורך שנים די ארוכות. חוק עבודת נוער הוא משנת 1953. עד 2008 כמעט ולא היתה אכיפה. אני לא יודע אם היו אז בכלל מפקחים. ואם כן, מדובר בבודדים.

המודל בעבר היה אכיפה פלילית. רק ב-2012 זה נהיה מינהלי.

נכון. בעקבות החוק להגברת אכיפה ב-2012, ואפילו קצת קודם, נוספו מפקחים והתחילה אכיפה, ואז גם מעסיקים רבים למדו את סעיפי החוק שהם לא כל כך הכירו קודם. אכן, התחילו אכיפות וקנסות והמודעות עלתה. מועצת הנוער התכנסה אז גם מספר פעמים. יש גוף כזה שאותו מרכז מינהל ההסדרה, הזרוע במשרד העבודה. אנחנו חברים בגוף הזה. לאורך השנים היו מספר דיונים, ואפילו מספר שינויי חקיקה קטנים מאוד, וקצת תקנות, ודברים שמאוד סייעו. לדוגמא, אמר פה חברי אורי לגבי עבודה בלילה. פעם החוק אמר עד עשר בלילה, ומעסיק שרצה הארכה שלח פקס לבקשת שלעובד מסוים זה יהיה עד אחת עשרה בלילה, וכך זה התנהל. היום מותר עד חצות, אבל בתנאי שהילד מקבל הסעה לביתו. זה דבר מצוין וכולנו הסכמנו לזה. ללא זאת, זה יותר גרוע. קרין אמרה שכל הנושאים של אכיפה היו פלילי ואז זה הוסדר. עדיין עבירות על חוק עבודת נוער הן יותר קשוחות מאשר עבירות רגילות של עובדים רגילים. שם יש יותר אפשרות של התראה ואזהרה. בעבודת נוער אין כאלה דברים. העסק צריך להיות מנוהל הרבה יותר קפדני. יש להקפיד על כך.

אני בעד עבודת נוער, זה דבר מבורך. יש פה ארבעה גורמים שיוצאים נשכרים: הנוער, ההורים של הנוער, המעסיקים, המדינה. זה טוב לכולם. למשל, הפוטנציאל של עבודת נוער בענף המלונאות הוא סדר גודל של כ-3,000, וזה די הרבה. זה מספר יפה. 3,000 בני נוער יכולים לעבוד בבתי מלון בעבודות נוחות. לא בשמש ולא בחוץ ולא תחת כל מיני דברים שמפריעים פיזית. הם יכולים לעבוד בקייטנות של הילדים של האורחים ובתור נערי בריכה, במלצרות וכו'. הוא דיבר על חניכה. יש אצלנו, גם בבתי הספר של משרד החינוך וגם בבתי הספר של משרד הכלכלה, חניכים שלומדים קורסים במגדנאות ובטבחות, ומגיל 16 עד 18 הם בלימודים. הם מקבלים תעודת בגרות ותעודת בוגר קורס טבחות שלב 1, וזה מקצוע אדיר לחיים. חלקם הולכים לצבא וחוזרים אחרי הצבא וממשיכים לעבוד. כלומר, העסק פה עם פוטנציאל בלתי רגיל.

אני רוצה להעלות על השולחן פה סוגיה שעדיין לא זזה ונשארה אותו הדבר מ-1953. שימו לב, חוק עבודת נוער הוא חוק נפרד מחוק שעות עבודה ומנוחה, ובחוק עבודת נוער באופן גורף אסור לנער או נערה לעבוד ביום המנוחה השבועי. על מנת להקל על הדיון אגיד כאילו עבודת נוער בשבת. כשאומרים: עבודת נוער בשבת, זה נשמע מייד נורא פוליטי ובעייתי. יש לאורך שנים מתנגדים, ואנחנו מכירים את זה. שימו לב, יש ענפים שיש להם היתר עבודה בשבת. לא מדובר בהרבה, אבל עיקר העבודה בענפים אלו הוא בסופי שבוע. נניח והוא רוצה לקחת נער לעבודה נהדרת בבריכה, הוא לא ייקח אותו רק לשלושה ימים באמצע השבוע, כשהוא צריך אותם דווקא בסוף השבוע. נוצרת כאן בעיה כי זה מוריד חלק מהפוטנציאל של העובדים בקבלה לעבודה. זה מאוד מאוד חבל כי זה ענף שטוב ונוח לעבוד בו. אני חושב שגם עמיתיי פה מהנוער העובד יעידו שבתי המלון ידועים בתור מעסיקים הוגנים, עם תלושי שכר, מסודרים. קודם כול, זה ענף עם הסכם קיבוצי, שהוא הסכם יותר טוב מאשר החוק. אין אצלנו משחקים. אבל אנחנו נפגעים מזה שאסור להעסיק בני נוער בשבת. תשאלו את החברים והחברות שלכם. כולם יגידו לכם שהם לא ידעו שאסור לעבוד בשבת, ושהילדים שלהם עבדו בשבת פה ושם. כלומר, המוני נערים ונערות עוברים על החוק. לא הם עוברים על החוק, המעסיקים שלהם עוברים על החוק.

האם אנחנו יודעים כמה בני נוער כן עובדים בשבת? האם יש לנו נתון?

לבני נוער אסור לעבוד בשבת. אנחנו יודעים שהם עובדים. אין לנו נתון קונקרטי. תיכף נברר אם יש לנו את זה בסקר.

זה נתון ששווה בדיקה.

אני לא יודע אם הם יכולים לבדוק את זה כי זה הרי לא חוקי. איך אפשר לבדוק משהו לא חוקי?

אפשר לבדוק לפי התלונות.

הנוער לא יתלונן על זה, אין לו סיבה. הוא רוצה את זה.

הרבה מהם עובדים בשבת כי זה היום שבו הם יכולים לעבוד.

נכון, וזה לא חוקי. בואו נעשה את זה חוקי.

האם ניתן לבדוק כמה עובדים, וכן, מי היה רוצה?

תוך כדי הדיון אני מתכתבת עם תחום פניות אצלנו, ואני אגיד אם היא מכירה תלונות שעלו ביחס לזה.

שימו לב, אין סיבה שהנוער יתלונן על זה כי הנוער שעובד מבסוט מזה.

אנחנו מנסים כן להגיע לנתון.

עם זאת, אבדוק אם יש איזשהו נתון ביחס לזה. אני מסכימה איתך. אם הם יעבדו הם לא ירצו להתלונן כי זו בחירה שלהם.

יכול להיות שהורים מתלוננים.

גם ההורים לא מתלוננים. אני יודע שקשה מאוד להעביר את זה. אני כן מבקש שהוועדה תשים את זה על סדר היום. בשלב מסוים רצוי מאוד שנקדם את הסוגיה הזו. אני לא חושב שזה נכון שכל כך הרבה מעסיקים שעוברים על החוק מרוויחים מזה. הרבה בני נוער במשחק. מעסיקים הגונים, שלא רוצים לעבור על החוק, לא עושים את זה. הם מפסידים עובדים. תבינו, המחסור בעובדים הוא כל כך גדול. אנחנו מאבדים נער כזה ואחר כך אנחנו הולכים לצעוק שאנחנו רוצים עובדים זרים. האוצר מתנגד לעובדים זרים, וגם משרד העבודה והזרוע מחפשים פתרונות בקרב עובדים ישראלים. צריך להבין שזו סוגיה חשובה.

אני מבינה אותך ואת הרציונל. בואו נתחיל לבדוק את הנושא הזה.

על הכיפק. תודה רבה.

חשוב לי להגיד שאנחנו מתנגדים לזה. הסיבה לכך קשורה למה שאמרתי בהתחלה. אולי יש בזה ממד פטרנליסטי אבל לפעמים זה התפקיד שלנו. נכון להיום, אי אפשר לחייב בני נוער לעבוד בשבת. אני חושש מאוד, ויואב מכיר היטב את החששות שלי ושל קודמיי בתפקיד כי זה באמת עמדתנו העקבית, שזה ייצור מצב של אוכלוסייה מסוימת בקרב בני הנוער שזקוקה מאוד לכסף ועובדת כמעט כל שישי ושבת.

יש בני נוער שעושים בייביסיטר ביום שישי.

עולם בייביסיטר הוא מורכב. זה לגמרי עבודה. שוב, אני מאוד מאוד חושש מהיווצרות מצב שבו יש בני נוער שיושבים לארוחת שבת ולקידוש עם משפחתם ויש בני נוער שלא ושהחלוקה תהיה לפי המצב הסוציו-אקונומי. וגם בשבת. בסופו של דבר, הם לומדים כל השבוע, הם משלבים גם עבודה. יצירת מצב שבו הם עובדים כל סופי השבוע, ואני מדבר בעיקר על החלשים שבהם, שנדרשים יותר, הם פשוט ישלמו פה מחיר כבד, ולכן זו היתה עמדתנו בעבר.

אם התנאים יהיו כאלה שכן אפשר יהיה לקדם את הסוגיה הזו, אני מבטיח שיחד עם אורי וגורמים נוספים אפשר יהיה להגיע להבנות. אני לא מדבר על כלל המשק אלא רק על מקומות עם היתר. אני גם בטוח שאפשר להגיע לפשרה ולהסכמות שזה יהיה רק בחופשות ובגילאים מסוימים. אני לא אומר שהכול יהיה גורף. תודה.

תודה רבה. שי ברמן, התאחדות המסעדנות, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת-הראש, על הדיון. ציירו פה איזושהי תמונה מאוד קודרת, ואני חייב להגיד שמה שאני רואה בשטח, ומה שאנחנו מכירים בשטח, אנחנו רואים את זה בפרספקטיבה אחרת לגמרת. אנחנו רואים בני נוער, לעיתים בסיכון, שמגיעים אלינו ופתאום מגלים איזשהו קסם. בתעשיית המסעדות יש איזשהו קסם ויש כאלה שפשוט נמשכים לזה, ויש כאלה שלא. אנחנו רואים איך זה פתאום מביא להם ביטחון עצמי והם פתאום מתפרנסים. מדובר הרבה פעמים בחבר'ה צעירים שלא הצליחו בשום מקום אחר, ופתאום במטבחים, ואצלנו בעסקים, הם מוצאים את הייעוד שלהם. אנחנו רואים גם בני נוער מאוכלוסיות סוציו-אקונומיות יותר חזקות, שמגיעים לעבוד אצלנו כי הם רוצים לקנות אייפון לבד ולא להסתמך על ההורים, ואני חושב שזה בסדר גמור.

עכשיו למציאות העגומה, לצערי הרב, של עבודת בני נוער. גברתי היושבת-ראש, אומר חברי מתוקי מההסתדרות שיש 15% אבטלה בקרב בני נוער. לדעתי, זה הרבה יותר. זה נובע אך ורק מזה שהיום, לפחות בתחום שלנו, במסעדות, לא רוצים להעסיק בני נוער על רקע זה שהיום בתעשיית המסעדות חסרים 15,000 עובדים. אני חושב שגם במלונות זה כך. אולי במספרים אחרים. יש לנו מצוקת כוח האדם, ובכלל במשק.

אם יש לך בעיה של כוח אדם אז תיקח גם בני נוער. איפה הבעיה?

הבעיה היא שחוקי עבודת הנוער היום, ובייחוד העניין הזה שהזכיר חברי יואב לפני זה של עבודה בשבת. צריך להבין שהביזנס שלנו הוא בסופי שבוע. אומרים לבני נוער שהם לא יכולים לעבוד בשבת. המשפט: לשפוך את התינוק עם המים הוא כל כך מתאים פה כי אנחנו מדברים פה על בני נוער וגם משום שמחמיצים פה את הדבר העיקרי. הגישה הפטרונית הזו של ההסתדרות, שאני לא מצליח להבין אותה, שמונעים מחבר'ה בני 16 – 17, ויואב הזכיר חלק מהסייגים שאנחנו מוכנים להם, של לבוא ולתת להם אפשרות להתפרנס ולעבוד בסופי שבוע, בטח בחודשי הקיץ שהם השיא שלנו. זה לא ברור וזה גורם נזק לבני הנוער. זה לא עושה איתם חסד, אלא בדיוק ההיפך. שנית, הענישה הדרקונית בכל מה שקשור לעבודת נוער. אני רוצה לומר על רקע הנתונים שההסתדרות הביאה לפה, שרוב גורף של ההפרות זה לא הפרות שלא שילמו שכר. ברור לגמרי. אני בטח לא אגן פה על מעסיק שלא שילם שכר לעובדים או אפילו שהעסיק אותו בהתלמדות ולא שילם לו. מבחינתנו, אני חושב שזו תופעה שכמעט ולא קיימת כבר היום.

הסקר שנעשה הראה בדיוק הפוך.

הנתונים של ההסתדרות לא נכונים. אני אומר לך בוודאות שהם מקבלים שכר, לפחות אצלנו במסעדות. אני לא יודע. אולי יש מקרים בודדים, ואני בטח לא מגן על זה.

משרד הכלכלה, הנתונים שקיימים אצלכם מאמתים או מפריכים את זה?

לא. יש מקרים של הפרות. גם של חוק שכר מינימום שלא נותנים. אם אתם רוצים נתונים מדויקים, אציין היקפים של תלונות שהגיעו אלינו. יש לנו נתונים של הפרות, ומעסיקים שקיבלו גם התראות, וגם מעסיקים שקיבלו עיצומים כספיים. יש הפרות ויש מעסיקים מפרים. כמו שאמרה הסתדרות הנוער העובד והלומד, יש מעסיקים נורמטיביים, יש מעסיקים שמשלמים לבני הנוער את כל הזכויות, אבל לצערנו יש עדיין כאלה שלא.

עוד לא דיברנו על מפלגות בתקופת בחירות.

רוב ההפרות, אצלנו לפחות, הן הפרות על עניינים פרוצדורליים, ואני חלילה לא מזלזל בזה. אבל יש הבדל בין לא לשלם שכר לעובד לבין לא להגיש לו טופס הודעה לעובד. זו הפרה אחרת לגמרי. רף הענישה במקרים האלה אצלנו מרתיע מאוד מעסיקים מלהעסיק אנשים. הנושא של עבודה בשבת הוא אקוטי. הוא מיותר, הוא גורם נזק לבני הנוער. אני יודע שיש מהלך לשנות אותו. אני מאוד מקווה שההסתדרות תשלב ידיים יחד עם הוועדה הזו וגורמים נוספים כדי לעשות סוף לפארסה הזו. תודה.

זה לא מדויק. לא מדובר רק בהפרות מסמוך, יש בידינו נתונים גם על הפרות יותר רוחביות, כמו חוק שכר מינימום שלא משולם לנערים. שוב, יש מעסיקים נורמטיביים, יש מעסיקים שנותנים את כל הזכויות, אבל יש גם כאלו שלא, וחשוב לציין את זה.

ביקשת ממני לברר. פניתי למנהלת תחום פניות אצלנו. היא לא מכירה, ממה שעולה לה לראש, היא כמובן תבדוק לעומק ונגיש לוועדה כל מה שתרצו, תלונות של בני נוער. אבל יכול להיות שההורים עצמם פנו על זה שהנערים עבדו בשבת. אולי נוכל לספק אינדיקציה כזו לאחר מכן לוועדה.

זה נתון מעניין. באיזה ענפים יש הכי הרבה הפרות?

אין לי פה נתונים ספציפיים על חלוקה לענפים. הרוב זה כן תחומים של מסעדות ואולמות אירועים כי לרוב שם בני הנוער עובדים. שוב, אין לי נתונים מדויקים. אם תרצו לקבל ענפים, אוכל.

אם אפשר, מאיפה בעיקר מגיעות התלונות.

אין בעיה לספק פילוח ענפים.

הוועדה תשמח.

זה יעניין גם אותנו. אם אפשר לשלוח לנו.

אני יכול לתת פילוח לפי מה שמגיע אלינו. קודם כול, בערך 20% זה ענפי המזון למיניהם. זאת אומרת, מזון מהיר, מסעדות וכד'. עוד כ-10% זה אולמות אירועים. השאר מתפזר בתחומים השונים. אלו הענפים המרכזיים בהם עובדים ושבהם יש גם תלונות. חשוב לי לדבר על ההבדל. התאחדות המלונות היא באמת גוף שיש בו הסכם ויש בו גם התייחסות רצינית להסכם ולשמירה על זכויות העובדים. יש לי קושי עם זה. קשה לי יותר לשלוח לשם בני נוער בגלל הסוגיה. דווקא ענף המסעדות הוא בדיוק הבעיה ממנה אני חושש. כלומר, זה ענף שאין בו הסדרה. זה ענף שבו כל מסעדה מתנהלת בפני עצמה להתאחדויות ולארגוני המסעדנים. אני מעריך את הכוונות ואת הרצון שלהם, אבל אין להם אחיזה כמו שיש במלונות, ולכן החשש מלהתחיל להיכנס לשאלה האם חוק אחד של עבודה הוא טוב וחוק עבודה אחר הוא לא טוב, ומה בעייתי ומה לא בעייתי. זו הבחנה בעייתית.

תודה רבה. המועצה לשלום הילד, בבקשה.

אני מודה על הדיון. אני מתנצלת על הזום. רק הבוקר אחת מהעובדות בשל מחלה לא היתה יכולה להשתתף. קודם כול, האמנה בדבר זכויות הילד מכירה בזכותם של ילדים ונוער להשתלב בעולם העבודה, אך באופן מותאם. היא חייבת להיות מוגנת, בטוחה, ברווחה פיזית, וכמובן נפשית. מדינת ישראל, כמו בתחומים אחרים, מתפתחת בחקיקה. אנחנו גם יודעים שיש הצעות חוק שהונחו שקשורות לעבודות נוער. אבל קודם כול יש חקיקה קיימת, כמו שנאמר פה. היא לא נאכפת כנדרש למרות שיש אלפי הפרות כל שנה, וכנראה בפועל אפילו יותר. אנחנו עדיין רואים שהעיצומים הכספיים שמוטלים הם מאוד נמוכים, וגם כתבי האישום. צריך פה אכיפה יותר הדוקה ורצינית. אכיפה שמעבירה מסר למי שמפר זכויות ילדים שיש מי שעוקב אחריו. בלי התראה אין שום סיבה שזה לא ימשיך.

לקחנו את זה לתשומת ליבנו. אנחנו גם נלחץ מבחינת הוועדה בנושא זה.

כל דיני העבודה באופן כללי מכירים בפערי הכוחות המובנים בין מעסיק למועסק, וקל וחומר כשמדובר בבני ובבנות נוער. לכן, עוד יותר חשוב שהחוקים הקיימים ייאכפו. לאחרונה היו דיונים סביב פגיעות מיניות בעולם העבודה, ובדומה גם בעולם הספורט, בעניין של ילדים ונוער. בעקבות זאת אנחנו מקדמים איזשהו פיילוט עם משרד הספורט לתחום המוגנות. בין היתר, הוא כולל מינוי ממונה של מוגנות לילדים בכל איגוד ואגודת ספורט שאחראים על יצירת אקלים מיטבי ובטוח. אנחנו חושבים שזה פיילוט חשוב ונכון גם לתכלל בתחום התעסוקה לנוער, שהוא עדיין באיזשהו מקום תחום פרוץ. יכול להיות שצריך למנות רפרנטים ייעודיים לפניות של ילדים ונוער, שנותנים ממש הכשרות למעסיקים, מפיצים מידע נגיש וידידותי לנוער.

אנחנו בפתחו של החופש הגדול. כמה מבנות ומבני הנוער שהשתלבו בעולם העבודה יודעים באמת מה הזכויות שלהם ויודעים למי לפנות? שמחתי לשמוע בדיון על המאמצים שכן נעשים, ועדיין יש צורך לשלב ידיים נוספות ולהפיץ את מוקדי המידע וההתייעצות, להגביר את המודעות ולפעול לקידום החקיקה.

האם יש למועצה איזשהן אופציות או הצעות שהיא יכולה להגיש למשרד החינוך ולמשרד הכלכלה?

כן, אנחנו נוכל להגיש.

אני מציעה שתגישו ושתשבו יחד ותחשבו. אני שמעתי פה דלת פתוחה לכל הצעה. אני חושבת שתזכו לשיתוף פעולה מלא ממשרדי הממשלה בהיבט הזה. ואם יש בעיה, תגידי לי. תודה רבה.

שלומי ירוחם מהנהגת ההורים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לחברי הוועדה. ראשית, אני מברך על הדיון החשוב, במיוחד לאור התקופה הלא פשוטה שאנחנו עוברים במשך שנתיים. העסקת בני נוער בכל שנה, ובמיוחד בתקופת הקורונה, היא משמעותית, במיוחד כאשר רוב המשפחות איבדו את מקום עבודתם וכשבני הנוער נותנים תוספת כוח רצינית למשפחות. הפחד מניצול בני הנוער מצריך אותנו לעשות סדר בדברים מבחינת אכיפה והסברה.

לפני כמה חודשים קיבלנו פנייה מהנוער העובד והלומד לבדוק את האפליקציה שלהם שהם פיתחו עבור העסקת בני נוער. האפליקציה נקראת "עבודה פלוס", והיא מעולה. לאחר בחינה, האפליקציה באמת נותנת מענה כולל ברמה המערכתית וההסברתית. היא נותנת להם במה לגבי החובות והזכויות והעבודה שמוצעת לבני נוער. מעבר לכך, יש גם פלטפורמה מעולה לבעלי העסקים שיכולים להציע את מרכולתם, ובין היתר, בעניין זכויות והחובות של בני הנוער.

ההמלצה שלנו כהנהגת הורים היא להכין תוכנית שבה הרשויות ישמישו מידע לבני נוער לגבי הזכויות והחובות. אפשר גם להוציא פלייר שמסביר ונותן מידע לבני נוער בתעודות שלהם, וכך זה יגיע לכולם בצורה מהירה וכך הם יוכלו לעשות בזה שימוש נכון. יש להכניס את תוכנית לימוד פיננסי בשנה הבאה כדי שבני נוער יקבלו יידע והבנה בתהליך שיהיה להם שימושי בחייהם.

צריך לפעול ביתר שאת בנושא אכיפה מול בעלי העסקים שלכאורה עשויים לנצל את התקופה הזו כדי לפגוע בזכויות שלהם. אני קורא מכאן לוועדה לאמץ את האפליקציה של תנועת הנוער והעובד. חשוב שכולנו נמצא בקמפיין משותף ובשפה משותפת ולחשוף זאת בכל מדיה אפשרית. אני יודע שבשנה שעברה זה ירד לרשויות, אבל לא נעשה בזה שימוש רציני וזה גם לא ירד לשטח.

אנחנו כבר נשאל את השלטון המקומי האם הם אכן מכירים את האפליקציה ואם אפשר להשתמש בהם כפלטפורמה.

אשמח אם בחודש הקרוב נוכל לארגן דרך הרשויות, משרד התעסוקה, משרד החינוך ומשרד הכלכלה, זום או הרצאה לבני הנוער בנושא הזכויות שלהם כמועסקים.

תודה רבה, שלומי. הדר מהשלטון מקומי, שלום. תודה רבה שאת איתנו. ראשית, מנהלת הוועדה תמי ברנע אמרה שבעבר דרך הארנונה שלחתם לעסקים מסרים. האם אתם מודעים לאפליקציה הזו? האם אפשר להשתמש בכם גם כפלטפורמה של הפצה?

תודה לכם ותודה על ההתחשבות שאני בזום ולא בכנסת. תודה רבה על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. מרכז השלטון המקומי סופר מחויב לנושא. הוא לומד את הנושא, מכיר אותו לעומק, וכל החברים פה בוועדה הם באמת חברים ושותפים. אנחנו מזה כמה שנים נמצאים בקשר עם משרד הכלכלה, זרוע העבודה, כמובן הנוער העובד והלומד ומשרד החינוך. אוספים את כל המידע הרלוונטי ומעבירים אותו בצורה מסודרת במסמך ייעודי של מנכ"ל מרכז השלטון המקומי בגלל חשיבותו לכל ראשי הרשויות המקומיות, לרשויות האזוריות, וכמובן גם למנהלי מחלקות הנוער. המידע לא נשלח רק כמידע יבש אלא גם עם הצעות קונקרטיות, ובין היתר, העלאת הפרסום הזה על גבי טפסי הארנונה. אבל אנחנו מדברים על הצעות לשימוש בכל האמצעים התקשורתיים, המסורתיים והמודרניים, דיגיטליים, מקוונים, שעומדים לרשות הרשות המקומית, האתר, הפייסבוק, אמצעי תקשורת מול התלמידים, גם דרך מחלקות הנוער עם כל הפעילויות אחר הצוהריים.

אנחנו גם צריכים לזכור שלא כל בני נוער שמתגוררים ברשות מקומית מסוימת לומדים בתוך הרשות בה הם גרים מסיבות כאלו ואחרות. יש כאלה שלומדים במסגרות חינוך מיוחד, במסגרות חינוך דתי, מסגרות פרטיות וכו'. המחויבות היא כמובן לכלל בני הנוער ולא רק לאלה שבתוך מוסדות החינוך.

ההיבט השני של ההצעות שאנחנו נותנים מתייחס לאוכלוסיית ההורים. מישהו התייחס לזה קודם, ואני חושבת שחשוב מאוד מאוד מאוד לחבר את ההורים לאחריות והמסירות המשותפת בשמירת הילדים. לעיתים ההורים בכלל לא מודעים לעניין ולא יכולים לעזור לבן הנוער שלהם להגן על עצמו או לעזור להם להגן על בן הנוער. זה לא חייב להיות במקום התערבותי אלא מעורבותי – זה היבט אחד וזה בהתייחס לעניין טפסי הארנונה. אנחנו לרוב עושים את זה במהלך חודש מאי, ואני מאמינה שזה יהיה ממש ממה בקרוב.

הדר, מרכז השלטון המקומי מעביר את הבקשה הזו לרשויות. האם אתם יודעים האם הרשויות אכן מבצעות את זה?

אני אומרת בגילוי לב שאני לא מנטרת את עבודת הרשויות במקום הזה. אני לא גוף רגולטורי של הרשויות המקומיות, אני גוף מייעץ, מנחה, מכוון. לא אני אישית, אלא הגוף שאני עובדת בו. אני יודעת להגיד שיש הרבה מאוד רשויות שעושות את זה. יש רשויות שפחות. אנחנו משתדלים גם במהלך השנה לצאת עם הדבר הזה שוב כי גם לקראת חופשת פסח, למשל, הרבה בני נוער יוצאים לעבודה.

אפליקציית "עבודה פלוס" היא מצוינת. עם יד הלב, היו לי הרבה פגישות עבודה עם נציגי הנוער העובד והלומד כדי לעשות איזשהו שיקוף ולטייב את האפליקציה בעיני הרשויות המקומיות. מבחינתי, מעבר להנגשת המידע לבן הנוער שמעוניין לצאת לעבודה, יש שם הנגשה מאוד מאוד חשובה לבעלי העסקים, כפי שאמר שלומי, ולגייס אותם אל המקום הזה. זה חשוב.

התפיסה שלנו היתה לפנות אל ראשי הרשויות ולהגיד שיש להם פה הזדמנות להעצים את קהילת העסקים ואת בני הנוער שרוצים לעבוד ושהם מחויבים. זו ההזדמנות. הם צריכים לדעת שיש לבני הנוער זכויות וחובות. אנחנו מאפשרים להם להעלות פה את הבקשה שלהם להעסקה. באופן הזה הם זוכים גם לפרסום. יש פה איזשהו win-win כללי, וגם העצמה חיובית של תחושת השייכות והסולידריות של מעסיקים ומועסקים מתוך הרשות המקומית.

תודה רבה. ארגון בטרם, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית, אני מברכת על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. דיברנו פה הרבה על חוק זכויות הנוער ועל כל מיני דברים שהם מאוד מאוד חשובים לגבי שעות מנוחה, שכר והטרדות מיניות. אני רוצה להתמקד בנושא הבטיחות. בחוק זכויות הנוער יש הרבה מאוד הנחיות ברורות לגבי איך לתת לבן הנוער העובד בתחומי עיסוק שונים כלים לפעול בצורה הכי בטוחה שיש. מה מותר ומה אסור מבחינת משקלים שמותר להם לסחוב, דברים שמותר ואסור להם לעשות במטבח. אנחנו מכירים את הבעיה שבה לבני נוער הרבה פעמים מאוד מאוד חשוב לשמור על מקום העבודה ולהצטייר אחראים ובוגרים. אבל הם לא מכירים מספיק טוב את חוק בני הנוער, ואם המעסיק יבקש מהם משהו שהוא מעבר ליכולתם הם יהיו קצת יותר מדי להוטים לרצות, וכך הם מסכנים את בריאותם ואת מצבם הפיזי. זה משהו נוסף שמאוד מאוד להכיר בו ולדעת. האחריות פה היא גם על בני הנוער להכיר את הזכויות שלהם, וגם שהמעסיקים יכירו היטב. צריך לעשות אכיפה שם כפי שצריך. יש כמובן גם להעביר את המסרים להורים ושהם יידעו לתווך אותם להורים.

בשנים האחרונות עבדנו בשיתוף פעולה עם קרן מנוף של הביטוח הלאומי להעלאת מודעות של בטיחות בני נוער בעבודה וזכויותיהם. הקמנו מיניסייט משותף שיש בו הרבה מאוד מידע. הוא גם מדבר בשפת בני הנוער. היה לנו גם קמפיין בטיק טוק בנושא הזה בשנה שעברה. המיניסייט הוא כמובן בעברית ובערבית. הוא מותאם תרבותית, לא רק מתורגם, עם הנחיות בטיחות לכל ענף וכלים כדי שיהיה להם הכי נגיש ונוח. אני שמחה לשמוע פה על אפליקציה נוספת, ואשמח להכיר אותה. אני מקווה ששילוב הידיים של כל הכוחות פה בישיבה יצליח להביא לשינוי ויגרום לבני הנוער לעבוד בצורה בטוחה, אחראית ואפקטיבית.

תודה רבה. מועצת התלמידים, בבקשה.

תודה רבה, יושבת-ראש הוועדה, על קיום הדיון החשוב הזה. אני נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, תלמידת כיתה י"ב. אני רוצה להתחבר לדבריהם של אמיר וטובה. מועצות התלמידים והנוער מורכבות מארבעה גלגלים: מועצה בית ספרית, רשותית, מחוזית וארצית. פעלנו והובלנו בכל אחד מהגלגלים מספר דברים בנושא. אחד התפקידים המרכזיים שלנו כגוף המייצג והנבחר של התלמידים והתלמידות ובני הנוער הוא לשמור על זכויות של הנוער, ובין היתר, זכויות בעבודה. בגלגל הרשותי, המחוזי והארצי, יש ועדה משפטית ייחודית שמתעסקת, בין היתר, בנושא הזכויות. למשל, ברמה הארצית הובלנו גם עם טובה דברים שונים בשנים האחרונות.

ברמת המדיניות, אנחנו מתעסקים בזכויות. למשל, המועצות הרשותיות מפרסמות לוחות דרושים ודרושות לנוער, דואגים לחשוף את העבודות הבטוחות יותר, דואגים להראות יריד של עבודות מותאמות לנוער.

האם את מכירה את אפליקציה "עבודה פלוס"?

לא שמעת עליה. אני והמועצה שמענו על זרוע העבודה, ומשרד העבודה דאז. בתקופת הקורונה בשנה שעברה הובלנו, יחד עם טובה ועם מספר גורמים משם, סדרת הרצאות בזום בתוך המועצות המחוזיות, ומשם זה נפתח גם למועצות הרשותיות והבית ספריות. היו שם במשך שבועיים הרצאות ייעודיות שדיברו רק על זכויות נוער ועבודה. נחשפנו אז לאפליקציה שנקראת, לדעתי, "בני נוער עובדים". אחר כך גם ישבנו והיה לנו תהליך בוועדה המשפטית הארצית ועברנו על כל הדברים. הם שאלו אותנו האם יש לנו הצעות. אספנו הצעות מכל המחוזות ומכל האנשים שנחשפו לאפליקציה במטרה לשפר אותה למען הנוער. ראיתי עכשיו את האפליקציה עליהם אתם מדברים, לא ראיתי אותה לפני.

בנוסף, אנחנו מפיצים חומרים דרך מועצת התלמידים והנוער. דרך המועצות אנחנו יורדים לשטח בצורה רציפה ביותר ובתפוצה כללית. אנחנו מעבירים הכשרות איך לטפל באלה שפונים ואל מי מעבירים את זה. כאמור, יש ירידי נוער בקיץ של עבודה במועצות הרשותיות, וזאת לאחר שהמועצה בודקת את התאמת המקום לנוער, מוודאת שלא משלמים מתחת לשכר המינימום או מעסיקים בשעות בניגוד לחוק. בנוסף, אנחנו כמו ערוץ פניות בנושא זכויות נוער. מופנות למועצה הארצית שאלות ופניות. אנחנו נותנים מענה לשאלות בהתאם להכשרה שעברנו.

נאמר לי שהיה פעם מוקד שלכם.

יש אתר ויש מוקד טלפוני.

מוקד: יש לי שאלה או זכויות.

היה למועצה בנושא זכויות באופן כללי.

האם את מדברת על זה?

לא. אנחנו מקבלים דרך נציגי המועצות הרשותיות והמחוזיות ומשם לארציות, המון המון פניות. למשל, בוועדה המשפטית אנחנו מקבלים באופן שוטף פניות כמו: האם מותר לעשות זאת וזאת בעבודה? מה עושים אם קרה כך וכך? אנחנו עברנו הכשרות בנושא על מנת שנוכל לטפל בזה. אנחנו מעבירים את זה לגורמים הרלוונטיים ולאנשי המקצוע המתאימים. אין מוקד רשמי ומסודר. זה גם רעיון שיכול לקדם. אנחנו יכולים גם להוביל אותו ולחדש את זה. במקרים מסוימים אנחנו מפנים את זה לאנשי המקצוע המתאימים לפנייה.

אני רוצה להעלות בעיה נוספת, ולקרוא לגורמים הרלוונטיים לטפל בנושא הזה. שלחתי הודעה לחברים שלי במועצה הארצית ושאלתי אותם האם יש להם עניינים חשובים שהם רוצים להעלות. קיבלתי המון המון הודעות בנושא הזה. יש המון המון מעסיקים שמנצלים את העובדה שיש המון בני נוער, בעיקר בקיץ, שרוצים לעבוד בעבודה שהם מציעים, כשאותם מעסיקים נותנים שכר מינימום, ואפילו פחות. זהו סכום כסף שלא מכבד את הקושי בעבודה, בעיקר בקייטנות. במקרה של נוער עובד יש לפקוח עין שלישית ולהיות ערים יותר למצבים החריגים. כי בסופו של דבר אנחנו נוער, עדיין לא יצאנו לחיים הגדולים. אנחנו עדיין במצבים מאוד רגישים וכל טעות יכולה להוביל לדברים לא רצויים. כאמור, אני רוצה לקרוא מכאן לכל הגורמים הרלוונטיים להגביר את האכיפה למען הנוער שלנו. תודה רבה.

תודה רבה. משרד הכלכלה, חשוב מאוד לעמוד על הנקודה הזו.

אשמח. תומר-לי, לאן אתם מעבירים את התלונות על הפרות? אם יש אינדיקציות כאלו לתלונות והפרות, האם אתם מעבירים אותן להסתדרות או לגורם ממשלתי? האם אתם עושים משהו עם התלונות האלה?

אני פחות בקיאה בזה. אני כן יודעת שאנחנו בקשר שוטף עם טובה בנושא הזה. אני לא בדיוק יודעת מה קורה בחלק הספציפי הזה. אני מאמינה שכן. אני חושבת שיושב-ראש הוועדה המשפטית הארצית מעביר לגורמים הרלוונטיים. אני יכולה לבדוק ולוודא. אני חושבת שכן.

אני אשמח. ואם לא, אשמח לקשר אותך לגורמים הרלוונטיים בזרוע.

אנחנו נעשה את החיבור עם יוסי ונועה לביא – מה שאנחנו עושים בשוטף.

כן, אפשר לעשות חיבור.

תודה רבה. משרד הכלכלה, כדאי לבדוק האם יש גם עסקים שהם בעייתיים באופן עקבי? כלומר, לא רק ענפים בעייתיים אלא עסקים בעייתיים סדרתיים.

כלומר, מפרים חוזרים.

כן. היא דיברה כאן על קייטנות. אולי יש איזה קייטנה ספציפית שכל קיץ או כל חג או חופש יש התנהלות חוזרת, שכדאי לעצור אותה פה ולפקח עליה יותר. למה לא לגייס את איגוד לשכות המסחר ואת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לשיתוף פעולה ומסע הסברה בקרב מעסיקים כדי להרחיב את כר המידע, גם למעסיק, בדיוק כפי שאנחנו מדברים כאן על הורים וילדים? נרצה לשמוע תשובה על כך.

שיתוף פעולה של הזרוע עם הגורמים האלה.

כן, עם הגורמים האלה.

בסדר גמור.

תודה רבה למשתתפים.

הוועדה קוראת לזרוע העבודה להגביר את אכיפת הוראות חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953; למשרד האוצר, לתקצב תקני מפקחים נוספים במינהל האכיפה בזרוע העבודה; לזרוע העבודה ולמשרד החינוך, להגביר את ההסברה בבתי הספר במגזר הערבי ובערי הפריפריה, וגם בכל מה שקשור לרשתות החברתיות כי בני נוער נמצאים ברשתות. כמו כן, למשרד החינוך, לבחון הכנסת נושא זכויות נוער בעבודה וללימודי החינוך הפיננסי; לזרוע העבודה, למשרד החינוך, לנוער העובד והלומד, למרכז השלטון המקומי, להנהגת הורים ארצית, לפעול להעלאת מודעות ההורים לנושא; למרכז השלטון המקומי, לקדם מודעות לזכויות נוער בעבודה דרך הרשויות המקומיות, באמצעים השונים שעומדים לרשותם.

תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי על היוזמה לערוך את היום המיוחד הזה. אני שמחה מאוד שהדיון הזה התקיים. אני שמחה לראות את ההתקדמות בנושא, בוודאי בעשור האחרון. כאמור, ההיצע לבני הנוער גדל, ויחד איתו גם העבודה המבורכת של משרדי הממשלה, של הנוער העובד והלומד, של ההסתדרות.

העניין העיקרי כרגע הוא עניין הפיקוח. אנחנו נטיל לחץ על האוצר ונעמוד בקשר בהמשך. פנו אלינו, אנחנו, בשמחה רבה, יכולים לסייע.

תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.