פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



28
ועדת הכלכלה
10/05/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 230
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022), שעה 10:50

מקצוע הנהג בתחבורה הציבורית וזכויותיו

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר

אוריאל בוסו
נעמה לזימי
מוסי רז

מיכל פרנק - המנהלת הכללית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן שדמי - מנהל רשות ארצית לתחבורה ציבורית בפועל, מש' התחבורה והבטיחות בדרכים

עדי דנה - יועצת המנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ניתאי ענבי - עוזר מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איתי סתת - יועץ השרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שחר בר - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אילת פלדמן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה – אזרחי, משרד המשפטים

לבקה חלבי חסון - עו"ד, מ"מ הממונה האזורית על יחסי עבודה, מחוז ת"א והמרכז, משרד הכלכלה והתעשייה

ניצן ממרוד - מנהל האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כ"א, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

דוד אזולאי - מנהל תחום חטיבת הבריאות, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, משרד הבריאות

ברוך עדיקא - מנהל תחום תקציבי משרד, את"ב, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ אמיר בן קיקי - ק' אג"מ מרחב קדם, מחוז ירושלים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק אלון דהן - ראש תחום שיתוף פעולה מבצעי, מחלקת מבצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

ליאורה סולטן יעבץ - רפ"ק, ראש חוליית חקירה ומשפט, מדור חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דרור לובן - מדור חקירות, אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

שלומי יצחק - מנהל תחום דמי פגיעה, המוסד לביטוח לאומי

רינת בניטה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אל"מ ציון פת - יושב-ראש, חברת אקסטרה, מפעילי התחבורה הציבורית

רוני שטרן - סמנכ"ל משאבי אנוש, אלקטרה אפיקים בע"מ, מפעילי התחבורה הציבורית

יוני קריספין - יושב-ראש ועד, אלקטרה אפיקים בע"מ, מפעילי התחבורה הציבורית

דניאל מימון - חבר ועד, דן בדרום, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסי מרקו - חבר ועד, קווים, מפעילי התחבורה הציבורית, והסתדרות העובדים הלאומית

חיים קמחי - מזכיר ועד מטרופולין, ההסתדרות הכללית החדשה

דורון עזרא - מנהל חטיבה ארצי באיגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

מעיין גרינברג - מנהל סקטור תחבורה ציבורית, ההסתדרות הכללית החדשה

אלכס מילר - חכ"ל, ההסתדרות הכללית החדשה

ששי שדה - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית

אוסמה סעיד - יו"ר ועד קווים תח"צ, הסתדרות העובדים הלאומית

יונס אבו ג'אמע - יו"ר ועד דן בדרום, הסתדרות העובדים הלאומית

ישראל גנון - יו"ר ארגון נהגי האוטובוס, הסתדרות העובדים הלאומית

אודי טנא - הסתדרות העובדים הלאומית

נפתלי פכטר - הסתדרות העובדים הלאומית

תאמר כורד - יו"ר ועד חברת תנופה לתח"צ, הסתדרות העובדים הלאומית

עופר סטרוק - יו"ר ועד חברת אקסטרה תחבורה, הסתדרות העובדים הלאומית

תמר אוחנה - ראשת ענף תחבורה, כוח לעובדים

תם פרומוביץ - ראש ענף תחבורה, כוח לעובדים

שולי אביב - נהגת תחבורה ציבורית באלקטרה אופקים, כוח לעובדים

שמואל בן יאיר - כוח לעובדים

רפי מרדכי בליטי - נציג ועד הפעולה באגד, כוח לעובדים

חיים מזרחי - נציג ועד אגד, כוח לעובדים

ראיד משעל - יו"ר ועד אגד תעבורה, כוח לעובדים

מוחמד קוקאס - נציג איגוד ועדי התחבורה, כוח לעובדים

נעה ניתי - כוח לעובדים

ענת אבירם - מנהלת אגף אכיפה ורכב, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אבי גולן - יו"ר ארגון מורי הנהיגה

מנאר איוב - מוניות השירות, כרמיאל, איגוד נהגי המוניות הארצי

פריד אברהם - יו"ר, ארגון מוניות השירות

לירן בן הרוש - שדלן, מייצג את ארגון מוניות השירות

אריק סיני - מנכ"ל, קווים, מפעילי התחבורה הציבורית

סיון שמואלוביץ' - מנהלת קשרי ממשל, ארגון 15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

יער אמיר - מנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

ניסים חג'אג' - סמנכ"ל כספים, חברת קווים, מפעילי התחבורה הציבורית


מאי שרה זועבי

עידית חנוכה

אירית שלהבת



מקצוע הנהג בתחבורה הציבורית וזכויותיו

שלום. אנחנו מתחילים דיון בנושא חשוב מאין כמותו: מקצוע הנהג בתחבורה הציבורית וזכויותיו.

הנושא הזה לא עוסק בשמירה על נהגים אלא בעתיד התחבורה הציבורית. אם יש חסם להתפתחות של שירות אוטובוסים והסעות בישראל זה הרצון והנכונות של אנשים צעירים לעבוד כנהגים בתחבורה ציבורית. חברות נלחמות על העובדים, חברות לוקחות אחת מן השנייה נהגים, אבל צעירים ישראלים חוששים להיות נהגים בתחבורה הציבורית. האירועים שבהם ראינו פגיעה פיזית, מילולית, השפלה ועלבונות לנהגים מרתיעים נהג מלרצות ללכת לעבוד בתחבורה הציבורית. לפעמים הם הולכים לעבוד באוטובוס של תיירים או לעבוד במשהו נוח יותר אבל להסיע נוסעים בישראל זה אירוע קשה.

אנחנו יזמנו חוק שכבר קיבל מספר (פ), שבדברי ההסבר שלו קובע עבירה ייחודית של תקיפת עובד ציבור, כולל שלוש חלופות שהעובר עליהן דינו מאסר של שלוש שנים, ובלבד שהתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף. אנחנו רוצים להכריז על נהגי אוטובוס כעובדי ציבור לעניין האכיפה המחמירה של כל מי שיפגע בנהג פיזית או מילולית או לא יאפשר לו למלא את תפקידו. כמעט אין שבוע בישראל שעובר ללא פגיעה כזאת וללא הקושי הזה של נהגים למלא את תפקידם.

אני שמח שמנכ"לית משרד התחבורה נמצאת אתנו והיא תהיה הראשונה לפתוח. אחרי כן ניתן לדוברים נוספים. התעכבתי כי אני עוסק במשבר ענף החקלאות וההטלה והייתי בוועדת החינוך כדי להגיד כמה מילים, כי בעצם ניסו דרך הוועדה הזאת לבצע את רפורמת החקלאות. הכנסת יודעת לתאם ואי אפשר לעשות הפרד ומשול בכנסת. אנחנו יודעים לפעול גם בוועדת החינוך, למי שרוצה להסיט לשם מהלכים בסוגיית החקלאות.

אנחנו רוצים לשמוע ממך, המנכ"לית, איך אתם רואים את הדברים. אין לי בעיה של אגו, שהצעת החוק שלי תהפוך להצעה ממשלתית אם משרד התחבורה יעבור עליה, ילמד אותה ויתקן אותה.

משרד התחבורה אישר לי את הצעת החוק הזאת וגם המשרד לביטחון פנים. מי שלא אישר את הצעת החוק הזאת, שגם אני הגשתי אותה בתחילת הכנסת, זה דווקא משרד המשפטים. שם אנחנו צריכים ללחוץ. רבים הגישו את הצעת החוק הזאת. צריך להגיד שמשרד התחבורה בעדה.

אני רוצה שהיא תהפוך להצעת חוק ממשלתית וכל מי שיגיש אותה יצטרף ויקבל את הקרדיט. הקרדיט לא מעניין אותנו. מעניין אותנו שנהג אוטובוס ציבורי בישראל ירגיש שמתייחסים אליו כעובד ציבור לכל דבר ועניין.

המנכ"לית, תציגי לנו את תוכנית העבודה שלכם בתחומים הללו, את הפערים, את המהלכים, את ההשקעות ואת העבודה המשותפת שלכם עם ארגוני הנהגים. בבקשה.

שלום, תודה רבה, היושב-ראש וחברי הוועדה, וכמובן הנוכחים והצופים.

קודם כול, אני מברכת על היום הזה ועל הדיון הספציפי הזה כי הנושא משותף לחלוטין למדיניות שלנו ובאמת נמצא בליבת המדיניות שלנו. אני באמת מודה לכם על היוזמה.

תיכף אתייחס ספציפית להצעת החוק, שכפי שאמרה חברת הכנסת לזימי, אנחנו תומכים במהותה לחלוטין. למיטב ידיעתנו גם עמדת התביעה המשטרתית וגם עמדת משרד המשפטים היא שהם כבר היום מפרשים כך בעצם, מגישים במקרים של אלימות נגד נהגים כתבי אישום על בסיס החוק הקיים בעניין פגיעה בעובד ציבור, התקנות המחמירות, שזה כבר מצוין. אם הכנסת תמצא צורך להיות מפורשת - - -

משרד המשפטים אמר שהוא יוכל לקדם החלטת פרקליט, שזה מקביל לחוק, במקום החוק, והיה לנו דיון על זה לפני שמונה חודשים. אם זה יכול להיות בהקדם, שזה מקביל לחוק, זה מגשר את כל הסיפור, זה יכול להיות פתרון מצוין.

אילת פלדמן נמצאת פה מטעם משרד המשפטים, אולי היא תרצה להתייחס אחר כך. מבחינתנו מהותית כולנו מסכימים. אחר כך אתייחס לתופעה הבזויה והמטרידה של אלימות נגד נהגים, שלצערנו מגיעה משני היבטים. אוטובוסים ונהגים גם נפגעים מפעולות טרור – יידויי אבנים באזורים רגישים וגם בלב המדינה – וגם נפגעים מאלימות ספורדית בתוך האוטובוס, אגרסיבית ולעיתים אפילו לצערי על רקע גזעני. זו תופעה שמטרידה אותנו מאוד. אני אישית פועלת מול מנכ"ל משרד הבט"פ, השרה פועלת מול שר הבט"פ וכולנו ביחד פועלים עם המשטרה כדי לנסות להקל בכל האמצעים, בין היתר על ידי המחיצות שמפרידות בין הנהג ובין סביבתו באוטובוס, שמקורן מן הקורונה אבל הבנו כולנו שהן עוזרות מאוד להגן על הנהג, זה חלק מן התופעה. אגב, גם צמצום, ובקרוב מאוד ביטול לחלוטין, של השימוש במזומן באוטובוס, נובע בחלקו מן המטרה להפחית חיכוך בין הנהג לציבור כדי שהנהג יתרכז בנהיגה וחלילה לא יצטרך להיכנס לעימותים מיותרים.

מעמד הנהג הוא בליבת העשייה שלנו. כפי שאתם יודעים ויודעות, התחבורה הציבורית היא מרכז העיסוק והמדיניות של משרד התחבורה בעידן הנוכחי. לידי יושב רן שדמי, מנהל הרשות לתחבורה ציבורית בפועל, שבמשך שנים רבות כיהן כמשנה למנהל הרשות, וככל שיהיו אחר כך שאלות ספציפיות הוא יתייחס. הוא וצוותו המצוין מובילים רבים מן המהלכים פה.

כפי שאמרת, חבר הכנסת, על מנת לקדם תחבורה ציבורית יעילה, אמינה וטובה נדרשת התשתית שעליה אנחנו עובדים, והתשתית הזאת היא גם תשתית פיזית של מסופים, נתיבי העדפה, מבני מנוחה לנהגים ועוד, והיא כמובן גם התשתית האנושית, שהיא נהג האוטובוס וכל מה שתומך בעבודתו.

אנחנו מקדמים סדרה רחבה של פתרונות לקידום רווחת הנהג, המקצועיות שלו, לרבות שיפור תנאי העסקתו.

אנחנו גם מדברים על הקפדה על סוגיית שעות עבודה ומנוחה, גם לתועלת סוציאלית של הנהג וגם לבטיחות הנוסעים וכל משתמשי הדרך. אם אתם זוכרים, דיברנו גם על הטכוגרף הדיגיטלי, שנועד להעביר את הדבר הזה להיות מקצועי, וזה גם קודם ואושר בתוכנית העבודה שלנו.

אנחנו מדברים על הגדלת תקציב לשעות הכשרה, שקיימת כבר השנה, וטיוב ההכשרה המקצועית וההכשרה.

קיצור תהליכי הוצאת רישיון לנהגים זה אחד הדברים שחשובים לנו מאוד. רק לפני כעשרה ימים פרסמנו מתווה למענקים למפעילי התחבורה הציבורית, להכשרה של כ-2,500 נהגים חדשים, עד 50,000 שקל לנהג, שמטרתו בין היתר לעשות תהליך מואץ של הכשרה, שכולל מענקי מחיה בזמן ההכשרה. זה יוריד חסם להרבה מאוד אוכלוסיות ויזמין אותן לבוא ולהצטרף למשפחת נהגי האוטובוסים.

אנחנו מתעסקים בטיפול אינטנסיבי מאוד בתשתיות. יש תוכנית שלמה, שאנחנו כבר בערך בשני-שליש ממנה, של תוספת חדרי מנוחה בקצות הקווים, במקומות שבהם מיפינו וזיהינו שחסרים חדרי מנוחה לנהגים, מקום ראוי שבו הנהג יכול לשבת במבנה ממוזג, עם שירותים ראויים וכל הדברים שאני מניחה שנשמע כאן, ואנחנו שמענו רבות על צרכי הנהגים. יצרנו 48 מבנים כאלה, ועוד 17 נמצאים בתהליכים מתקדמים. בכ-20 אנחנו עדיין נתקלים בחסמים הבירוקרטיים הרגילים שיש בהקמת מבנים במדינת ישראל, כל מקום והסיפור שלו. במקביל לזה אנחנו גם עובדים עם מינהל התכנון ועם משרד המשפטים לנסות לייצר מסלול מקוצר לפחות למבנים יבילים למנוחה, כי אנחנו מחכים למבנים הקבועים.

כפי שאמרתי, ביטלנו את התשלום במזומן החל מחודש אוגוסט. עד היום היה צמצום משמעותי מאוד. למעשה עם הרפורמה החדשה, שפוטרת גילאי 75 ומעלה מן הצורך לשלם באוטובוס, זה הוביל לכך שיכולנו לבטל את השימוש במזומן בכל הארץ. שוב לא תצטרך להיות התעסקות, שעוד מוסיפה מתח ועבודה לנהג.

אנחנו מקדמים תוכנית מסיבית מאוד של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. זה כמובן בראש ובראשונה מאפשר תחבורה ציבורית אמינה ורציפה בתדירויות ברורות וקבועות, אבל לא פחות חשוב מכך, זה יאפשר לנהג לנסוע בפחות עצבים, לא לעמוד בפקק עצום, לדעת שהוא מגיע בזמן מתחנה לתחנה, לא להיות במתח שהוא לא עומד ביעדים שלו או לא מגיע לסוף הקו או חלילה מפספס את זמן המנוחה שלו. הדברים האלה מזינים האחד את השני, וכפועל יוצא מכך כמובן המקצוע הוא יותר אטרקטיבי ונהגים יוכלו לעבוד בו היטב. יכול להיות שנהיה במחסור קטן יותר של נהגים אם האוטובוסים לא יעמדו בפקק אלא ייסעו ויגיעו ליעדם.

כל הדברים האלה משמעותיים מאוד. אני גם רוצה להגיד שאנחנו מסתכלים איך אנחנו מקצרים תהליכים גם בדברים הללו, מה שקשור לצורך בעבודות תשתית מסיביות של הוספת נתיבים והרחבת כבישים, וזה לוקח זמן, כמו הרבה תשתיות תחבורה, גם לראות איך אנחנו עושים דברים במישור קצר-המועד, וכבר יש הרבה התקדמות בזה. כמעט בכל שבועיים אנחנו משתדלים לפתוח נתיב תחבורה ציבורית חדש ובאמת בקרוב מאוד יהיו התפתחויות חשובות מאוד בנושא הזה.

התייחסתי לנושא האלימות. אני שוב חוזרת ואומרת, זה פשוט תופעה מזעזעת ונוראה. הנהג הוא משרת ציבור. הוא קודם כול אדם שעושה עבודת קודש לטובת הציבור. אסור לאף אחד לחשוב שהוא יכול להוציא את עצביו הנקודתיים או כל מטרה אחרת שלו חס וחלילה בצורה פיזית או אפילו מילולית על הנהג. אנחנו נלחמים בזה בכל דרך אפשרית. אנחנו לא יכולים להיות לבד בהיבט הזה. אכיפה היא אולי הכלי היחיד להרתעה אפקטיבית כשמדובר בכזה מערך מבוזר של אלפי אוטובוסים ומאות אלפי נסיעות יומיות.

באשר לתנאי ההעסקה, תנאי השכר של העובדים, אין זה סוד, חברת הכנסת השרה מרב מיכאלי התבטאה פעמים רבות בעמדה נחרצת מאוד, זו גם עמדתה בלי קשר למשרד התחבורה, כמדיניות היא תומכת חזקה מאוד של עבודה מאורגנת ובוודאי של זכויות עובדים ושוויון זכויות והזדמנויות, אז היום הזה הוא בוודאי בראש מעייניה. אנחנו פועלות ביחד עם המשרד ועם הרשות בכל הכלים שבאמצעותנו כדי לקדם את נושא תנאי השכר, הוותק ורציפות התנאים של הנהגים.

רן שדמי אחר כך יוכל לדבר אתכם, בשנים האחרונות באמת אחת לכמה שנים נעשו מהלכים משמעותיים, כלומר עלו בעשרות אחוזים תנאי השכר, אבל השוק מתפתח ויש אלטרנטיבות. העובדות הן שיש לנו מחסור של אלפי נהגים שצריך למלא אותו על מנת להפעיל את אותם אוטובוסים שאנחנו רוצים להוסיף למען הציבור.

יש תנאי במכרזים שאתם מוציאים בתחבורה הציבורית על שכר של הנהגים לא כשכר מינימום אלא כשכר מתאים?

אני רוצה לדייק כי בסוף זה חשוב מאוד. משרד התחבורה והמדינה אינם המעסיקים של נהגי האוטובוס, למען האמת הם לא היו אף פעם, גם לא בתקופת אגד ודן, אבל בוודאי בשנים הרבות לאחור. יש מפעילים שזוכים במכרזים, אבל הם מפעילים פרטיים. יש ועדי התארגנויות, כולם מאוגדים, ויש כמובן ועדים של כל הנהגים. יחסי העבודה הם ביניהם. אנחנו לחלוטין מבינים ורוצים לתמוך ולסייע מן הצד אולי בהסכם קיבוצי שמדבר על התנאים מעבר לזה.

יכול להיות שאחד הקריטריונים במכרז הוא התחייבות להיקף השכר שישולם. אתה לא דורש את זה אבל זה נותן לו ניקוד גבוה. כאשר האחד אומר שהשכר ההתחלתי שלו הוא X ואילו השני אומר שהשכר ההתחלתי שלו הוא Y, זה יהיה אחד הקריטריונים במכרז ספקים.

יש מינימום אבל הוא נמוך מאוד. יש גם סבסוד בשכר? זה נושא מרכזי.

אני ממלא מקום מנהל הרשות לתחבורה ציבורית. מה שקורה במכרזים שלנו, המינימום, שהמפעילים לא יכולים להציע פחות ממנו, מבוסס על ההסכם שנעשה ב-2018, שמדבר על 44 שקלים לשעה.

43 שקלים לשעה.

חברים, לא להפריע. יש פה סדר. נציגי הנהגים ידברו עוד מעט.

אני מזכיר ש-43 שקלים לשעה זה במונחי 2018. להבנתי היום אנחנו כבר ב-44 שקלים לשעה. אפשר לבדוק אותי. זה סכום השכר לשעה, שאנחנו בודקים אותו כמינימום, שהוא כ-50% מעל שכר המינימום הקיים היום. מעבר לזה, אנחנו כמובן מתייחסים לכל עלויות השכר שהמפעילים מציעים במכרזים, שכוללים את הסבירות של זמני ההפסקה, של זמן הנסיעה, של התמריצים הנוספים שנותנים לנהגים. אנחנו מסתכלים על כל המכלול. מבחינת המינימום זה כפי שציינתי, שמתבסס על ההסדרה שעשינו ב-2018.

רן הגדיר את זה. יש עוד אלמנטים, יש עניין של הכרה בוותק, שזה גם סוגיה שצריך לאפשר למעסיקים ולעובדים להגיע להבנות ביניהם. להבנתנו זה לתועלת הענף, אבל בתנאי שזה יהיה על דעת המעסיקים.

ראיתי לא מזמן פרסומות של חברות כדי לפתות נהגים להצטרף אליהן. מצד אחד אהבתי שיש את הפרסומת, כי זה מאמץ של החברה לשפר את היחס שלה לנהגים, אבל זה ביטא עוד יותר את המחסור, שמתחילים לעשות קמפיינים כדי לפתות נהגים להצטרף, אז המחסור גדול.

המחסור גדול, אגב ברכב כבד בכלל – נמצא כאן איגוד ההיסעים – גם במשאיות וברכב כבד. יש מחסור משמעותי בכלל במשק אבל בוודאי בתחום הספציפי הזה.

אנחנו בעד. צריך להבין שכל דבר שמתורגם – קודם כול אנחנו חושבים שהמפעילים והעובדים צריכים להגיע להבנות ביניהם. אנחנו בהחלט שם כדי לעזור. צריך להבין שהכול מתורגם במונחי תקציב המדינה. זה על שולחננו. זה בדיונים בינינו לבין משרד האוצר מזה כמה וכמה חודשים. זו מטרה גבוהה שלנו. צריך להבין שזה מיתרגם למאות מיליוני שקלים בבסיס.

תודה, המנכ"לית. חברת הכנסת נעמה לזימי היא יוזמת היום המיוחד לזכויות העובד.

העובד והעובדת, אבל פה זה יותר העובד.

גם העובדת. יש כמה נהגות אוטובוסים בישראל, הנה אחת מהן נמצאת אתנו.

כן ירבו.

בבקשה, נעמה, כמה דברי פתיחה.

עוד לפני שהגעתי לכנסת אני מכירה את המאבק הזה, מאבק סיזיפי וארוך שנים. הגעתי מארגון כוח לעובדים, שם התנדבתי במשך שבע שנים. ישבתי בהנהגת הארגון ביחד עם עמאר, שלא נמצא כאן עכשיו, ואני זוכרת את מקרי האלימות שהוא היה מספר לי עליהם כל הזמן. אני זוכרת את המאבק על משמרות ארוכות שאין בהן זמן אפילו לעשות צרכים, אין מקום להתרענן. לא ייאמן. אנחנו מדמיינים עבודה נינוחה עם מסלול קבוע, עם הפסקות, ואנחנו מגלים שגרה שוחקת וקשה, פוגעת בבריאות, כזו שלא מאפשרת את המינימום שבמינימום.

כבר בחודש הראשון שלי בכנסת נפגשתי עם ועד העובדים של כוח לעובדים, וגם אתמול, ואני בקשר עם עוד ועדים שנמצאים פה. יש לומר, נמצאים פה כל איגודי העובדים בהקשר הזה, כי זה מאבק של כולם.

קודם כול צריך להגיד שהם צודקים, לא ייתכן שיש דברים שלא נעשים.

אני מקווה שיתקדם החוק הזה – כי מה שכואב לי, ובגלל זה היה חשוב לי להתפרץ לדבריה של מיכל, שגם כשמשרד התחבורה מאשר והמשרד לביטחון פנים תומך יש איזו פרוצדורה משפטית שמונעת. החלום שלי היה שזה יהיה החוק הראשון שאני אעביר, אך לא הצלחנו. אני חושבת שהחלטת פרקליט יכולה להיות דבר שאפשר לקדם אותו בהסכמה וכך לא לחכות לכל הקריאות ואז זה אפילו טוב יותר. אני מקווה מאוד שזה יקרה.

מעמד הנהג הוא הזכויות בביטוח הלאומי, שיש פה מאבק מאוד לא פשוט, בעיות רפואיות וסוגיות מאוד לא פשוטות. אני אומרת לכם: אני לצדכם, אתכם. תפעילו אותנו במה שצריך ואפשר לעשות. אגיד גם יותר מזה: יש עם מי לדבר. כפי שאתם רואים, יש פה יושב-ראש ועדה מחויב, יש פה משרד מחויב, יש עוד אנשים מחויבים בתוך הגופים הללו. צריך ללחוץ, צריך לפעול, ואנחנו לשירותכם.

סוגיית הוותק אמורה להיות עם בשורה. אני יודעת גם מהשיחה הראשונה שלי עם שרת התחבורה מרב מיכאלי שזה הדבר הראשון שבטיפולה. בשיחה הראשונה שלי איתה היא אמרה שוותק חייב לפתור את הסוגיה הזאת. גם דיווחתי על זה לוועד. אני מקווה מאוד שנגיע לזה.

מיגוני האוטובוסים זה דבר קריטי. אם אנחנו עושים את המעבר לאוטובוסים חשמליים אז צריך באופן אוטומטי לייצר אותם כך שהמיגון נמצא בהם, פשוט לעשות את כל התהליך הזה ביחד.

שכר זה סוגיה חשובה. אני מקווה מאוד שבתקציב הקרוב נוכל להביא את הבשורה הזאת עם השרה. זו סוגיה שהיא תמיד דרמטית בתקציב של המשרד ופשוט צריך להרחיב ולאפשר את זה. אני יודעת שיש רצון גדול מאוד כי במשך כל השנה אנחנו בתקשורת, גם עם אהוד, גם עם שלומי, גם אתכם, על הנושא הזה. הכי חשוב שיש עם מי לדבר וגם שהוא מכיר בצורך ובכול.

השרה שמה לעצמה למטרה שיהיו עוד 4,000 נהגים. ברור שזה הולך עם שיפור תנאים. מבחינתי ברגע שהיא שמה את המטרה הזו היא שמה גם את יתר המטרות בתוך זה כדי שזה יקרה. נהגים ונהגות. אני מסתכלת אליך ואומרת: באמת כמה שיותר נהגות. דווקא היעדר נשים במקצוע הזה מלמד אותנו על התנאים המאוד לא פשוטים, על אי יכולת לעצור לרגע.

אגיד משהו בוטה. מעדויות של נהגים, הם היו צריכים להטיל מימיהם בבקבוק בדרך.

אני אוסף בקבוקים לא למיחזור בכלל. אני לא מתבייש, אני אומר שלפעמים אני עושה צרכים בתוך בקבוק.

אני זוכרת את העדויות האלה עוד לפני חמש שנים וזה היה נשמע מטורף. איך אנחנו רוצים להביא נשים לעבוד בתחום הזה אם הן אפילו לא יכולות לעצור? אין להן אפילו פריבילגיה לעשות את הדבר הזה.

הוא יכול לעשות בבקבוק. לי אין אפשרות. זה הזוי.

זה בדיוק מה שאני אומרת. איך אפשר לגייס נהגות כאשר התנאים מראש מגבילים את הסיטואציה? וגם היעדר ביטחון אישי.

אנשים יקרים, חבר הכנסת מקלב יחליף אותי בניהול הדיון. ניתן קודם לראשי הארגונים שלכם להתייחס, שיושבים בסבלנות, ואחרי כן אם יהיה לנו זמן ניתן גם לנהגים שנמצאים פה להתבטא. רק תחכו בסבלנות.

המציאו אוטובוסים בעולם שיש בהם גם שירותים. יכולים להיות שירותים לנהג, זה לא חייב להיות פתוח לכל אחד. גם את זה המציאו בעולם.

דיברת הרבה על הביטחון האישי – גם זו סוגיה שפוגעת בהבאת נשים. אם היו 10,000 מקרי תקיפה בשנה של נהגים – אגב הנתון הזה לא משתנה כבר שמונה שנים. בוודאי שהביטחון האישי הוא סוגיה כל כך דרמטית פה שחייבים לטפל בה. אגב, זה לא שגברים צריכים לחטוף, עם כל הכבוד. סוגיית הביטחון האישי היא סוגיה של כולנו. אני רק אומרת שהיא מגבילה בהוספת תקנים של נהגות. לא נתפס הנתון הזה. כשאני מספרת לאנשים שמדובר על 10,000 מקרים בשנה, אומרים לי: מה? איך זה לא עולה לכותרות? איך לא כולם מתפוצצים על הדבר הזה? זה מטורף. הגיע הזמן לקבוע יעד ברור לאפס תקיפות של נהגים באוטובוסים, יעד ברור ונחרץ.

זה תלוי בענישה.

נכון. וראיתם פה שאנחנו אתכם כולנו. אני מקווה שזה יקרה. תודה רבה.

תודה רבה נעמה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תרשה לי בתחילת דבריי להביע מחאה וגינוי לדברים שאמר לפני כמה ימים מנכ"ל הרכבת, מיכאל מייקסנר, על הציבור החרדי. הכותרת שלו הייתה: מה מרחיק את הדוסים? שתי בנות על הקו הצהוב – בהתייחס להסעת ציבור גדול שבא להשתתף בהלוויה של הרב קנייבסקי. הוא מספר שכדי שלא יתנפלו על הרכבת אז הוא העמיד על הקו הצהוב שתי בנות וזה הדבר שהרחיק אותם. אני לא יודע למה אנשים טובים וראויים נופלים בדברים כאלה, של מין הרגשת עליונות כלפי הציבור החרדי. אני לא מדבר רק על הדברים האלה. ציינו את ההתנהלות בהלוויה ובדרכים להלוויה, כולם ציינו את האיפוק ואת האחריות. יש אנשים שנופלים – בגלל שזה נהפך לתרבות שהציבור החרדי יכול ליפול למרמס, אפשר להגיד בדיחות ציניות ולא ציניות על הציבור החרדי ואף אחד לא מתקיף. אם מישהו בא ורק אומר את מה שנראה לו בחלום אז מיד יש מתקפה אבל כשאנשים אומרים דברים כאלה זה להיפך. כולם רוצים להתהדר בהצלחות המקצועיות שלהם בהסעת המונים באירועים כאלה, אם זה בל"ג בעומר ואם זה בהלוויה של גדול הדור ועוד דברים כאלה, אבל על חשבון ציבור שלם שרואים אותו כנחות, ואף אחד לא מגנה ואפשר לעבור לסדר היום, להיפך, אפשר להתהדר. הוא התנצל, ואנחנו מקבלים את ההתנצלות, אבל אנחנו מדברים על התרבות ועל הסגנון שצריך להחליף אותו. אין עוד ציבור בישראל שאפשר להגיד עליו בדיחה, להשמיץ ולהכפיש ואף אחד לא יעמוד מנגד.

לא פגשתי את הדברים האלה בזמן אמת ואני סומך על מה שציטטת, שאכן דברים חמורים כאלה נאמרו. האדם הזה צריך להתנצל ציבורית. כפי שהם נשמעו ציבורית, להישמע ציבורית, ויפה שעה אחת קודם. אני מצטרף לדברים שלך.

תודה רבה.

עכשיו לעצם העניין, קודם כול, תודה על הדיון, על היוזמה, חברת הכנסת לזימי. אני חושב שהדברים שמנכ"לית משרד התחבורה ורן שדמי אמרו כאן, ההתייחסות על ידי הגורמים המקצועיים היא שמעריכים את חשיבות עבודת הנהג.

זה מקצוע אחראי מאוד, שחיי אדם וחיי ילדים תלויים בו. מדברים כאן על תפקיד חשוב מאוד. אני עוד זכיתי להיות בימים שבהם להיות בן של חבר אגד או דן זה היה שאיפה של האימא וזה היה עניין לקנאה. והיום תראו לאן הגענו.

פשוט ההפרטה בישראל מקדמת את כולם...

מעניין את מי היא קידמה.

אני אומר את זה בציניות. הפריטו הכול ובאמת מעמד הנהג "השתפר" כי השוק החופשי, היד הנעלמה ליטפה אותו ורוממה אותו וקידמה אותו למקומות יפים...

אחד הדברים שפוגעים בנהג הוא הקשיים הסביבתיים. אם יש בעיה של מחסור באוטובוסים ומחסור בנסיעות, יש לחץ, ואני כבר לא מדבר על פקקים, הנהג הוא הדמות שסופגת את תלונות הציבור, את זעם הציבור, את הבעיה שהיא מסביב לתחבורה ולשירות שהוא אמור לקבל. את מי הנוסע פוגש בפרונט? את הנהג, והוא מוציא עליו הכול. לכן קשה לנהג והוא צריך להתמודד עם קשיים לא קטנים.

צריך לשפר את המעמד של הנהג, לדבר על תנאי עבודה. השתתפתי פה בישיבה ולא יכולתי לעמוד באופן שהנהגים תיארו איך הם גומרים נסיעה. הם צריכים להחליף בגדים כי הם רטובים, בגלל שאין להם אפשרות אפילו לעשות הפסקה. לפעמים החברה דילגה על קו ודורשים מן הנהג להמשיך בלי הפסקות. אין בקצה מקום מינימלי למנוחה. הרשויות המקומיות גם כן לא תמיד משתפות פעולה ומאפשרות לחברות. אני יודע על קשיים שהרבה ראשי עיריות מעמידים בפני אותן חברות תחבורה לגבי העמדת מסופים, קרוואנים או דברים שצריכים לשרת את הנהגים.

השכר הוא בוודאי גורם מרכזי מאוד. המכרזים שמשרד התחבורה מוציא יכולים להיות כלי לא רק בקביעת מחיר המינימום, שאנחנו יודעים שזה לא השכר שאנחנו רוצים שיינתן. אף אחד לא מסכים ש-44 שקלים הם השכר הראוי. הרי גם החברות נותנות יותר. יש הרגשה שהחברות מתחרות לזכות במכרז על ידי שהן מורידות את השכר של הנהג. הרי בכל הדברים מחייבים לתת שירות קבוע מראש – אם הוא לא עומד בתנאי השירות אז הוא לא זוכה במכרז.

ולא מגלמים את ההסכם הקיבוצי, על הוותק ועל הכול, וזה יוצר בעיות.

אם אנחנו לא ניתן שהתחרות ביניהם, שה"שפיל" שיש להם בסכום הוא שכר הנהגים ותנאי הנהגים, אם אנחנו נייתר את זה ונוציא את זה מן המשחק, יכול להיות שזה ייקר קצת את המכרזים אבל אנחנו יודעים שהחלק הזה יסודר. אנחנו יודעים על חוסר היציבות שיש גם במעבר בין החברות וגם במקצוע עצמו.

עדיין לא סיכמנו. דיברתי לפני הישיבה, בזמן שהמתנו, עם המנכ"לית ועם רן שדמי. הפעולה שהייתה אמורה להכשיר שמיד מן הצבא הנהגים יוכלו לקבל את הרישיון האזרחי – היום התהליך של המרב"ד, ואתה קיימת על כך ישיבות גם בפגרה, רק להכשיר נהג, הוא צריך לחכות 12 חודשים להחלטה האם הוא ראוי לקבל את ההכשרה, ואחרי כן לעבור הכשרה של שנה.

זה צוואר בקבוק שם.

בוודאי צריך לקדם את כל הפעולות שעושים כדי להכיר בנהגים כעובדי ציבור. תרשו לי לומר במעמד הזה: אם מישהו הוא עובד ציבור הוא צריך גם להתנהג כעובד ציבור. זה שגם אנשים שלפעמים לא מתאימים למקצוע נמצאים בגלל שיש מחסור, ואין אפשרות לראשי הארגונים לטפל במיעוט של המיעוט, שהוא לפעמים צורח, לפעמים הוא לא מתנהל נכון מול לקוחות ומול הציבור, זה גורם גם לשם לא טוב. אז צריך לנצל את המעמד, ומצד שני גם לייקר. תודה רבה.

תודה. ישראל גנון, יושב-ראש ארגון הנהגים.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה על הצעת החוק שהגשת. ברכות. אני מקווה שזה יצליח לעבור בקלות. תודה רבה לרן שדמי על רצף הזכויות, שאנחנו שומעים שזה ייכנס במכרזים הקרובים. תודה רבה להסתדרות הלאומית שדוחפת את הדברים.

אני שומע את הדברים ואני רוצה להגיד שאנחנו בדרך לקטסטרופה. התחבורה הציבורית לא תצליח להתרומם. כל התנאים שאנחנו מדברים עליהם מסביב, ומה ששמענו כאן הוא חשוב מאוד, אלה דברים שהיו צריכים לקרות לפני 20 שנים. זה לא קרה. אם זה יקרה, וזה צריך לקרות, זה ישמר אולי את 15,000 הנהגים שעובדים היום, זה לא יביא לענף הזה שום נהג אחד נוסף. גם אם יהיו פרסומות על 30,000 שקל ו-50,000 שקל – אף נהג חדש לא יגיע לענף. אנחנו יודעים בדיוק למה – בגלל השכר. יש 70,000 מחזיקי רישיון נהיגה במדינה. לא צריך להביא נהגים חדשים. יש לנו נהגים, אבל הם לא רוצים לעבוד במקצוע. הם לא עובדים במקצוע עוד לפני שהם שומעים את הטענות שלנו על התשתיות. השכר הזה נמוך ולא ראוי, שכר של 35% מתחת לשכר הממוצע במשק. אנחנו עושים מחקרים ובודקים בכל העולם המערבי, שם השכר הוא סביב השכר הממוצע במשק, אם זה בארצות הברית, שהוא 10% מעל, ואם זה באירופה, שהוא קצת פחות. אצלנו מדברים על 35% מתחת לשכר הממוצע במשק. שכר לא ראוי, שכר שלא מפתה להביא נהגים. תיכף תשמעו את הנהגים, עם מה הם מתמודדים פרט לתנאים, שהם לא גומרים את החודש. זה הדבר הכי מתיש, שנהג שבא לעבוד בעבודה קשה מאוד ואחראית מאוד לא גומר את החודש. הוא לא ימליץ לאף חבר לבוא לענף.

גברתי המנכ"לית, אנחנו יכולים להגיד מילים: "נשתדל, אנחנו על זה, אנחנו רוצים", אבל ההחלטות הן אצלכם. יש לכם את התקציב, יש את כל הדברים שאתם יכולים לעשות בשביל להביא את תיקון השכר הזה. אין מה להתמהמה. אם לא תעשו את זה עכשיו זה לא יקרה. זאת המשמרת שלכם ואתם יכולים עכשיו לתקן עוולות של שנים. הגיע הזמן ששכר הנהגים יתחיל להתקרב לשכר הממוצע במשק, שיהיה צמוד אליו באיזו צורה. לא ביקשנו שכר בעננים, שאנשים יתפעלו ויגידו שזה לא מגיע. אנחנו מדברים על שכר ממוצע במשק לעבודה הכי אחראית במשק. תודה רבה.

תודה לך, ישראל. אתה אדם מכבד ומכובד, וגם כשאתה אומר דבר נוקב אתה אומר אותו באופן ראוי.

אני רוצה להגיד גם למנכ"לית, שכידוע לא אהבנו שהושקה רפורמת תחבורה ציבורית בפגרה ולא הוצגה לנו בוועדה, למרות דיון שיזמנו, ושתי דקות אחר כך הייתה מסיבת עיתונאים. אבל זה כבר מאחורינו. אמרנו לנציגי המשרד את הבעיות ברפורמה, את העלויות לאוכלוסיות מוחלשות, לאזורי פריפריה, לערים מסוימות. אבל יש ברפורמה גם הסטה של תנועה אל האוטובוסים מן הרכבת כי הרפורמה מייקרת את החופשי חודשי של הרכבת ומוזילה את זה של האוטובוס. האוטובוסים גם כך בהיצף ובקריסה. לכן אני לא בטוח שזה מהלך שנכון לעשות אותו בעת הזאת כל עוד אין לנו תשתית נהגים חדשה ופוטנציאל של הרחבה אמיתית של שירותי האוטובוס, והנה גם ברפורמה העברתם עומסים חדשים לאוטובוסים.

הרפורמה נועדה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית.

אבל היא מייקרת את הרכבת ומוזילה את האוטובוסים.

הרכבת עם עודף ביקוש מטורף, הרכבת לא פנויה יותר מן האוטובוסים.

נכון, אבל האוטובוסים לא יתנו מענה, גם האוטובוסים מוגבלים, זו הבעיה.

לכן אנחנו מוסיפים אוטובוסים ולכן צריך להוסיף נהגים.

בכל מקרה, זו הערה כללית שצריך להתייחס אליה.

אגב חופשי חודשי ברכבת הוא זול יותר.

תלוי איפה.

כמעט בכל המקומות.

אפשר לעבור על הטבלה אבל זו סוגיה אחרת. עכשיו התייחסנו רק בהקשר של האוטובוסים.

ביקשנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך מחקר גם על מעמד הנהג וגם על המחסור בנהגים. רינת בניטה מן הממ"מ תציג את המחקר, בבקשה.

תודה ליושב-ראש. אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. הצגנו פה אתמול את סוגיית המחסור בנהגים כאחד החסמים לתת תוספות שירות שחלק מן הרפורמה התעריפית נועדה לתת. אציג כמה נתוני רקע על הסוגיות המרכזיות. חלקן נאמרו כאן אז אני לא ארחיב לגבי מה שכבר דובר.

בשנת 2021 בוצעו כ-674 מיליון נסיעות נוסע באוטובוסים. הנתון הזה משקף ירידה במספר נסיעות הנוסע. אפשר להגיד בצורה די ודאית שחלקו לפחות נובע ממשבר הקורונה, מסגרים שהיו, מצמצום השירות, אבל זה דבר שקורה כבר שנתיים. השאלה היא האם המשרד נערך וכיצד להגדלה מחודשת של מספר נסיעות הנוסע. חלק מן העניין בקושי לתת את השירות הוא העובדה שאוטובוסים הם עדיין האמצעי הכי מרכזי להסעה של נוסעים. הרכבת עמוסה, נכון, אבל לפי נתונים של הרכבת עצמה היא לא תהיה פחות עמוסה בשנים הקרובות.

יחד עם גידול האוכלוסייה בישראל, שהוא מהגבוהים בעולם המערבי, ויחד עם השירות שכבר בשנים האחרונות אנחנו רואים מדוחות הבקרה שהוא בהידרדרות עקבית, כל דוחות הבקרה האחרונים שראיתי מצביעים על הירידה באיכות השירות, שחלקה נובע מביטול של נסיעות, כלומר אי-ביצוע, וחלקה נובע גם מיציאות מאוחרות. אחת מסיבות הליבה לדבר הזה הוא המחסור בנהגים, שנאמד בכמה אלפים. אנחנו מדברים על מחסור חמור ומתמשך. אי אפשר לדבר רק על הקורונה כקטליזטור למחסור הזה כי כבר במרץ 2019 מבקר המדינה התייחס למחסור הזה וכבר אז הוא נאמד בכמה אלפים, ועוד לפני כן ועדת הכלכלה של הכנסת בכנסת ה-20 דנה במחסור בנהגים ואז הובאו עדויות קשות מאוד על תנאי העסקה של נהגים ועל מחסור בחדרי התרעננות ומנוחה.

לפי הנתונים של המשרד יש פה אינדיקציה משמעותית מאוד לנטישה של הענף על ידי נהגים ונהגות. זה מתבטא בוותק הנמוך של נהגים אצל החברות המפעילות. בשנת 2019 כמעט שני-שלישים מן הנהגים הועסקו על ידי החברה המפעילה חמש שנים או פחות. בהתחשב במשך ההכשרה ובצורך האדיר, זה ענף שנמצא במצוקה קשה מאוד כבר כמה שנים.

כפי שדיברתם על תנאי ההעסקה – תנאי המכרז היום גוזרים איזשהו שכר שאפשר לתת וכל העלאה בשכר שוחקת את הרווח של החברות. קיימים קשיים מבניים באופי ההעסקה של הנהגים. זה אומר גם שעות עבודה ארוכות בגלל סידורי עבודה צפופים, וגם בשל ההחמרה בגודש בכבישים נוצר מצב שאותו נהג עובד מספר מסוים של שעות אבל יכול לתת פחות שירות כי משך הנסיעה מתארך.

כפי שנאמר פה וכבר דנו בנושא הזה לפני שנתיים, ביולי 2020, יש נושא של אלימות פיזית ומילולית כלפי נהגי אוטובוסים, שזו תופעה חמורה מאוד. כבר אז דובר על הצורך להכיר במעמד הנהג כעובד ציבור כדי לאפשר למצות הליכים כלפי תוקפים באוטובוסים.

סיבה נוספת קשורה למדיניות המשרד, שכשלעצמה היא טובה, להגדיל את תוספות השירות, אבל הקצב של הצורך בהגדלת תוספות השירות לא נמצא בהלימה עם קצב הגידול וההכשרה של נהגים בענף.

סוגיה נוספת שהועלתה, והוזכר פה על ידי המנכ"לית שמנסים להתמודד איתה, היא היעדר תשתיות של נתיבי העדפה. זה פוגע מאוד מבחינת היכולת לתת אמינות בשירות, ומצד הנהגים מקשה עליהם מאוד לנסוע ביחד עם אלפי נהגים אחרים בתוך הפקקים.

לפי נתונים של ארגון נהגי התחבורה הציבורית, שישראל גנון מייצג אותו, מידי שנה עוזבים את המקצוע כ-2,000 נהגים ונהגות. זה מקצוע שהוא גברי בעיקרו, כפי שנאמר כאן. זה מתווסף ל-1,500 נהגים שפורשים בפרישה טבעית. כפי שציין קודם לכן חבר הכנסת מקלב, יש עוד כ-1,200 נהגים ונהגות שהיה עדיף לא להעסיק אותם אלמלא המשבר החמור בכוח האדם, מסיבות של בעיות משמעת, רמת שירות נמוכה, תלונות מצד נוסעים על התנהלות לא ראויה, כך שהמחסור הזה משפיע גם על הרצון של נוסעים ונוסעות, שגם אם הם מזדמנים וזו החוויה שלהם, הרצון שלהם להתמיד ולהמשיך ולהעמיק את השימוש שלהם בתחבורה הציבורית נפגע משמעותית כתוצאה מאותם נהגים ונהגות.

כפי שנאמר כאן, יש גם תופעה של קניבליזם – חברות לוקחות האחת מן השנייה נהגים בגלל המחסור. בסוף זה משחק סכום אפס, כי כל נהג שמצטרף לחברה מסוימת נגרע מן החברה האחרת, שהיכולת שלה לתת שירות טוב יותר נפגעת.

כפי שציינה כאן המנכ"לית, אכן הושקה תוכנית להתמודד עם המחסור בנהגים, אבל נשאלת השאלה מה רמת האפקטיביות של התוכנית הזאת. אנחנו בדקנו את זה מול פורום חברות התעבורה.

תיכף תמשיכי. אני מקצה לך עוד שתי דקות לסיים את הסקירה שלך, ואחריך ידבר יוני קריספין, יושב-ראש ועד אלקטרה אפיקים. מחליף אותי חבר הכנסת אורי מקלב עד סוף הדיון. מקלב היה סגן שר התחבורה, הוא מכיר את הנושאים לפני ולפנים. אנחנו נשתדל לתת לנהגים ולנהגת שנמצאת פה גם להגיד את דברם במהלך הדיון, רק זה מחייב את כולם להיות קצרים ולעניין. ששי שדה, גם אתה תדבר, כולם ידברו, אתם רשומים.

אני יכול להעיד על כך שהמחסור מעיק עליך מאוד. נתקלנו בזה גם בישיבה האחרונה שערכת בקשר למרב"ד, על המחסור. זה דבר שמעיק עליך.

נעבוד ונעשה בקרה על הנושא הזה, גם על החוק וקידומו וגם על התוכנית לשימור ולהרחבת מספר הנהגים, נעשה בקרה נוספת. זה לא יהיה דיון אחרון בנושא הזה. תודה רבה.

מיכאל, גם חשוב להכניס לסיכום את החובה של החברות המפעילות לקחת איתן את ההסכם הקיבוצי.

מקלב יכניס את זה לסיכום. תודה רבה לכם.


(היו"ר אורי מקלב)

לעניין התוכנית שהושקה על ידי המשרד, לפי התייחסות שקיבלתי מיער אמיר, שהוא מנהל פורום חברות התחבורה הציבוריות הפרטיות, חלקים רבים מן התוכנית הזאת לא ישימים ואין בהם כדי להביא להגדלה של מספר הנהגים בשירות התחבורה הציבורית, כאמור גם בשל תנאי ההעסקה, שכפי שגם ישראל גנון ציין השכר לא מספיק מתגמל את הנהגים האיכותיים, וגם בשל סוגי ההסכמים, שלא מאפשרים תגמול ביתר של נהגים איכותיים, כך שאין תמריץ להשאיר ולשמר את האנשים הטובים בגלל הכשלים הרגולטוריים שקשורים בשיטת המכרזים כיום בהפעלת האשכולות של משרד התחבורה.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לציין שהדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא באתר הוועדה ואפשר לעיין בו. הוא דוח מפורט ומקצועי ואני חושב שתהיה לכם תועלת לעיין בו.

שלום, אני עוסק בתחום התחבורה הציבורית יותר מ-12 שנים בתפקידי מנכ"ל שונים. מעבר לכך אני עוסק בתחום התחבורה יותר מ-40 שנים. אני פה מייצג את חברת אקסטרה, חברה חדשה שהוקמה בחודשים האחרונים וכרגע מפעילה תחבורה ציבורית באשכול 1 בנתניה, ובעתיד בירושלים.

בהצלחה.

תודה.

מה אתה אומר מן הניסיון שלך?

נושא ההיצע והביקוש של נהגים, בעיקר בתחבורה הציבורית, אולי פחות בתחום הנהיגה האחרת, נקבע כמעט באופן מוחלט על ידי המדינה. הביקוש הוא באמצעות הגדלת השירות. ככל שיהיה שירות גדול יותר כך נזדקק ליותר ויותר נהגים.

בתחום ההיצע יש את נושא השכר שהוזכר על ידי היושב-ראש. השכר נקבע במכרז, בפירוש. זה לא מינימום והתחייבויות. השכר באופן עקרוני נקבע במכרז, ובהתאם לשכר הזה גם נקבעת עלות ההפעלה שאליה מתחייב המפעיל. ככל שהמשרד או המדינה תחליט שהשכר של הנהגים והתנאים הנלווים אליו יהיו גבוהים יותר במסגרת המכרז כך אנחנו נבצע את זה.

אבל זה לא השכר הריאלי. באופן מעשי זה השכר הריאלי?

לא. אנחנו חושבים שצריך לתת יותר, אנחנו בטוחים בכך. אנחנו חושבים שצריך לתת שכר גבוה יותר אבל אם יוצא מכרז שעלות ההפעלה שלו היא - - -

מה השכר שאתם מציעים לנהגים כחברה חדשה?

אנחנו מציעים את השכר שמקובל בשוק, שזה בין 44–45 שקלים, כמו בכל החברות. אין פה איזה שינוי דרסטי בין חברה לחברה.

היה לי נדמה שיש חברות שמשלמות יותר.

אין חברות שמשלמות יותר. כמובן יש עוד תוספות של תמריצים. אם המדינה סבורה שהשכר צריך להיות גבוה יותר אז בכל הקשור למכרזים הוותיקים – אני לא רואה פה נציג של משרד האוצר – מישהו צריך לממן את זה.

נציגי משרד האוצר נמצאים פה.

אם היא חושבת שהדבר נכון, תתכבד בבקשה במכרזים הבאים לקבוע שהשכר של הנהג יהיה גבוה ב-20% ועלות ההפעלה תהיה בהתאם ואנחנו כמפעילים נתייחס לעלות ההפעלה הרלוונטית, לרבות התנאים הנלווים.

דבר נוסף, הוזכר פה עניין ההפרטה. מניסיוני בצבא במשך שנים רבות מאוד, לאגד ודן יש זכויות רבות בכל הקשור למיסוד התחבורה הציבורית גם בהקמת המדינה ובתמיכה בביטחון. כל מה שהם מקבלים, הם מקבלים בדין ובצדק. יחד עם זאת, תהליך ההפרטה גרם לכך שיש פער עצום מה בין שהמפעילים הפרטיים מקבלים באמצעות המכרזים, באמצעות אותו מנגנון של מכרז, לעומת ההסכמים שהמדינה עושה עם אגד ודן. הפערים האלה כמובן גם מקשים עלינו כמפעילים להמשיך לתפקד בצורה סבירה ולתת את השירות המתאים.

בסיכומו של דבר, אני בהחלט מצטרף לאמירות הנוקבות של ישראל גנון. אפשר להכשיר נהגים, אפשר להביא נהגים, אבל צריך להביא אותם למשהו שהוא בריא ונכון. אם לא נביא אותם למשהו שהוא בריא ונכון אנחנו נכשיר נהגים אבל תהיה עזיבה מסיבית מאוד של נהגים.

תודה רבה. אני אומר מראש, יש לנו עוד פחות מ-45 דקות לדיון, עד שעה 12:30 אנחנו חייבים לסיים, לכן אני מקציב לכל דובר שלוש דקות. אני מקווה שתעמדו בזה כדי שנראה כאן ערבות הדדית אחד לשני, שיוכלו כמה שיותר אנשים לדבר.

חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה.

שלום אדוני, בוקר טוב לך ולכל מי שנמצא כאן. אני בוודאי לא יכול לפתוח, בפרט שנמצאת כאן מנכ"לית משרד התחבורה, ולהתעלם מדברים חמורים. אבל מחאות בעלמא זה לא עוזר. מיכאל מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל, בהקלטה שנחשפה היום בידיעות אחרונות, דיבר בגסות על הדוסים, שהוא יכול להרחיק אותם, והוא משתמש בנשים בהחפצה כזו ואומר: שמנו שם שתי נשים כדי שהחרדים לא יתקרבו. אני מצפה גם משרת התחבורה, שדואגת לזכויותיהן של נשים, להזדעזע, ואני מצפה ממנכ"לית המשרד, לשמוע עד סוף היום לפחות מה הם מתכוונים לעשות, אם הוא לא אמור לבוא לשימוע או מעבר לכך. אדם כזה שמתפרנס בסופו של דבר מהציבור החרדי שצורך תחבורה ציבורית ורכבות יותר מכולם ומשלמים לו את המשכורת, הוא מתייחס אליהם בזלזול כזה, זה רוח הדברים. לא פחות מזעזע הצחוק שהיה של אנשים מסביב לשולחן לגבי אותם דברים שנאמרו. זה נקודה אחת.

נקודה נוספת, נחשפתי הבוקר לראש עיריית לוד, יאיר רביבו, על האוטובוס בגני איילון בקו 384 בלוד בשעה 6:45 בשביל לראות את המצוקה. כבר בתחנה השנייה לחלוטין לא היה מקום באוטובוס, בתחנה השלישית כבר לא היה עם מי לדבר.

ראינו את הסרטון.

גני איילון היא שכונה חרדית בלוד שמשם יש יציאות גם לירושלים, לבני ברק ולעוד הרבה מקומות. כתושב פתח תקווה אני יודע שקו 426 מיועד לנסיעות מירושלים לפתח תקווה. גם כן לפעמים הילדים שלי נאלצים לעמוד בכניסה לעיר ועוברים אוטובוס אחר אוטובוס ופשוט אין מקום פנוי. צריך לתגבר את הקווים הללו.

בהמשך למה שאמר מי שמייצג את הנהגים, אם יתגברו את האוטובוסים ואת השירות שניתן אז יהיה יותר מענה.

אני חושב שנהג צריך לקבל שכר ראוי ולא משנה אם הוא עובד באגד או דן או בחברות הפרטיות. זה תפקיד שבו הוא נותן שירות באדיבות, במשך שעות הוא נמצא בלחצים כאלה ואחרים, ולכן גם הדרישות מהם. לכן השכר שלהם לא פחות חשוב. אנחנו שומעים שבחברות האחרות, לפחות הזכייניות של המשרדים, השכר נמוך ביחס לתפקיד ולמקצוע שלהם והם ראויים ליותר. תודה רבה.

תודה חבר הכנסת בוסו. הדובר הבא, עם מצגת קצרה שתואמה עם הנהלת הוועדה, מר ששי שדה.

אם יש תגובה לדברים של מנכ"ל הרכבת, אולי מנכ"לית המשרד תוכל להתייחס לזה.

אני לא חברת רכבת ישראל, יש לה מנכ"ל ויש לה דירקטוריון. דרך אגב, הוא התנצל הבוקר, גם אישית וגם ארגונית, כפי שראוי היה שהוא יעשה.

הקהל החרדי, האוכלוסייה החרדית היא באמת מעוגני התחבורה הציבורית במובן הטוב ביותר שאפשר להגיד. הלוואי וערים אחרות היו מסתמכות כל כך הרבה על תחבורה ציבורית כפי שאנחנו רואים בבית שמש ובירושלים בשכונות חרדיות. אני חושבת שרבים מן היושבים פה מסביב לשולחן, בוודאי הרשות לתחבורה ציבורית, בהחלט מספקים תחבורה ציבורית רבה מאוד לאוכלוסייה החרדית.

דיברנו על זה, גם הייתה לנו הזכות להשתתף ביחד עם המשרד לביטחון פנים במבצע עצום שנפל עלינו בהלווייתו של הרב קנייבסקי זיכרונו לברכה. בימים אלה אנחנו נערכים כולנו לעסוק במירון על מנת שהאירוע יעבור בשלום. הוא מבוסס כולו על היסעים ותחבורה ציבורית ושאטלים.

מה שצריך לשבח, אין ספק.

אציין את מה שברור מאליו ולא צריך להגיד: כל תושבי ואזרחי מדינת ישראל הם קודם כול אנשים שאסור לדבר אליהם בזלזול או ביוהרה. אנחנו מכבדים את כל האזרחים שלנו ומשרתים כמה שיותר טוב את כולם. כל ביטוי כזה אינו ראוי לאף אדם, ובוודאי לא למשרת ציבור, וטוב עשה המנכ"ל שהתנצל.

אני גם מתפלא בגלל שיש לנו בסך הכול ממשק טוב עם הרכבת. בשנה שעברה לאחר הסגר, בשושן פורים באירוע הגדול שהיה בירושלים שנפל על משרד התחבורה, רכבת ישראל העמידה תוך שעתיים מספר רכבות. יש ממשק יפה. וגם בשנה שעברה בכרמיאל, שהייתה תחנת מוצא לל"ג בעומר, עם פינוי של כל הנוסעים. לכן אני מופתע שזה חלק מן התרבות.

וגם בהלוויה של הרב קנייבסקי זה באמת עזר מאוד, הציל את המצב. אגב כפי שאמרו קודם, גם אנחנו ציינו שהקהל עצמו התנהג בצורה אחראית ולמופת, בצורה מסודרת. הייתה לו תרומה ניכרת לעובדה שהאירוע הזה עבר בשלום.

אני לא רוצה לקחת מזמן הדיון אבל זו ההזדמנות להגיד שאין מספיק ממשק בין האוכלוסייה החרדית לבין רכבת ישראל. זה גם יוריד את הלחץ מן האוטובוסים ומן המחסור וכל מה שנלווה לכך. הרכבת לא מגיעה לריכוזי האוכלוסייה החרדית. הציבור החרדי היה יכול להיות נוסע נאמן ומתמיד אם ניתן היה לתת מענים דרך הרכבת, אבל הממשקים הם מאוד מאוד בקצוות. התחנה בבני ברק היא ממש בקצה, היא יותר ברמת גן מאשר בבני ברק.

אנחנו גם מתכוונים שהרכבת הקלה תעשה קישוריות.

אתה רואה, כך "מורחים" אותנו. חבל לנו על הזמן. בואו תנו לנו לדבר קצת. אתם מדברי, עם כל הכבוד לכם, אבל ריבונו של עולם, באנו לשטוח את הטענות שלנו.

אדוני, תן לנו לנהל את הדיון. אני מבקש שזו תהיה קריאת הביניים האחרונה שלך. שים לב שאתה היחיד שעושה את זה, אז יש כאן איזו עזות בדברים, גם אם אתה צודק. ששי שדה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, ותודה על הזכות להציג את הצרכים של הנהגים. כאשר המצגת תעלה אזכיר מספר נתונים חשובים.

ההסתדרות הלאומית מונה כ-150,000 חברים. בענף התחבורה הציבורית אנחנו מייצגים בין 60%–70% מן הנהגים בחברות הרפורמה. אנחנו ארגון יציג בשש מתוך תשע החברות.

בכל הרצאה שלי בעניין אני מתחיל עם סיפור על אבא של החבר הטוב ביותר שלי בתיכון שהיה נהג אגד. איזה כבוד, איזה מעמד – ממש משול לרופא, משול לעורך דין. זה היה בסוף שנות ה-80. בתחילת המילניום ערכה ממשלת ישראל ביחד עם משרד התחבורה רפורמה בתחבורה הציבורית ומי ששילם את המחיר הכי כבד ברפורמה הזאת היו הנהגים.

לאורך השנים הנהגים חווים פקקים, אלימות, מחסור בתשתיות. הם העובדים היחידים בארץ שלא יכולים ללכת לשירותים. אין עוד עובד במדינת ישראל שאין לו שירותים במקום העבודה.

עם השנים הענף הידרדר. ההידרדרות באה לידי ביטוי בשכר העבודה, בביטול הוותק המקצועי, בהכשרה מינימלית, בחוסר בתנאי עבודה בסיסיים ומחסור בתשתיות. מעמד הנהג, מקצוע הנהג הפך ממקצוע מכובד למקצוע נחות והנהגים הפכו לשק החבטות של הענף.

סדר היום של הנהגים כולל אלימות, פקקים, מחסור בתשתיות, התמודדות עם אוכלוסייה קשה שמאוכזבת מאיכות השירות בתחבורה הציבורית.

המחסור הגדול בנהגים גורם לסידורים צפופים, ללחץ על הנהגים ולביטול הפסקות.

התוצאה היא שנהגים בורחים מן הענף. הזכירה את זה קודם החוקרת מן הממ"מ. כבר ב-2018 הוגש דוח על שולחן ועדת הכלכלה. הדוח הצביע על מחסור ב-3,000 נהגים. אתם רוצים לדעת מה הסיבות שעליהן הצביע הדוח הזה? אקרא לכם: "שכר הנהגים, שעות העבודה, הביטחון התעסוקתי והחלפת מכרזים והמחסור בתשתיות הן הסיבות העיקריות לנטישת הנהגים". משהו השתנה מאז? זה בדיוק אותו דבר. זה מ-2018. אנחנו חייבים לעשות תהליך ולעשות אותו מהר.

השקף הבא הוא תמונה שאני שם בכל מצגת. זה מקרה מזעזע של נהג שיצא מן הבית בבוקר לעבודה, נסע מחיפה לירושלים. הזמנים בסידור העבודה שלו לא תאמו את הזמנים במציאות. הוא הגיע לירושלים באיחור ניכר. במקום לצאת להפסקה, להתרענן, ללכת לשירותים, לאכול משהו, הוא סובב את האוטובוס וחזר לחיפה. מה הייתה התוצאה? תאונת דרכים קשה מאוד שגבתה ארבעה הרוגים ותשעה פצועים. מישהו לקח אחריות פה? הנהג הזה בקלבוש. הפרקליטות ביקשה להכניס אותו לכלא לחמש שנות מאסר כי הוא העמיס נוסעים בלי לקחת הפסקה. מי אשם בזה שהוא לא לקח הפסקה? הוא שילם את המחיר על אוזלת היד של המערכת, וזה דיון על הנהגים אז אני בכלל לא מדבר על הנפגעים.

בסקר שערך ארגון הנהגים דיווחו שני-שליש מן הנהגים שהם חוו לפחות מקרה אלימות אחד בשנה. התמונות בהמשך הן להמחשה. כאן המקום לפרגן ליושב-ראש הוועדה, שאחרי שנפגשנו איתו הרים את הכפפה והגיש הצעת חוק וכבר יש לה מספר (פ) ואני שמח שיש קונצנזוס מלא. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי וכך נצליח להפחית, והלוואי גם למגר, לפחות להפחית את מקרי האלימות נגד הנהגים.

הנושא הכי חשוב הוא שכר הנהגים. שכר הנהגים היום לא משקף את האחריות הכבדה שיש להם על הכתפיים. כפי שאמר ישראל, שכר הנהגים היום בישראל נמוך משכר הנהגים בעולם והוא נמוך משמעותית מן השכר הממוצע במשק. בארצות הברית שכר הנהגים גבוה ב-13%, באנגליה הוא נמוך ב-13%, בצרפת, בבלגיה, בגרמניה, באוסטריה הוא נמוך ב-10%. זאת אומרת הוא נע סביב פלוס-מינוס 10% מן השכר הממוצע. אצלנו הוא נמוך בכ-35% מן השכר הממוצע. השכר הוא הגורם המשמעותי ביותר לנהגים שמצביעים ברגליים ובורחים מן הענף.

קשה מאוד להפעיל תחבורה ציבורית. אי אפשר יהיה להפעיל גם בעתיד במצב הקיים היום.

הדבר הראשון שצריך לעשות זה לשפר את שכר הנהגים. פנינו. פנינו למשרד התחבורה, הגשנו להם תוכנית. היינו במשרד האוצר לפני יום העצמאות. מצאנו דרכים. העברנו את הבקשה שלנו גם ליועץ השרה, עם עותק לרן שדמי היקר, שעזר לנו גם בהכרה בוותק וגם במחיצות ועושה המון למען הנהגים. אני מבקש שתעשה גם את התהליך הזה עכשיו ומהר. הנה, המנכ"לית כאן על ידך. יש תקציב, מצאתי לכם אותו. יש סעיף שאפשר לעשות ממנו הסטות ואפשר לשפר את שכר הנהגים כבר השנה. אשמח שזה יקרה.

לסיכום, מדינת ישראל נמצאת בקטסטרופה תעבורתית. עלות גודש התנועה ב-2016 הוערכה ב-35 מיליארד שקל. בשנת 2040 היא צפויה להיות 40 מיליארד שקל. הפתרון היחיד למשבר הזה הוא שימוש בתחבורה ציבורית. 87% מן הנסיעות בתחבורה הציבורית הן באוטובוסים. כדי לעשות תחבורה ציבורית יעילה ואמינה חייבים לטפל בתחבורה הציבורית באוטובוסים, חייבים להביא נהגים חדשים לענף. הדבר הראשון שצריך יהיה לעשות הוא לתקן את שכר הנהגים.

תודה רבה. רשות הדיבור לתמר אוחנה ולאחר מכן דורון עזרא. אני מבקש אם אפשר לא לחזור על דברים שכבר נאמרו אלא לשים דגש על דברים שנראים בעיניכם חשובים ביותר. בבקשה.

אדוני, תודה על הדיון החשוב הזה. אני ראש ענף תחבורה בארגון כוח לעובדים. אני חושבת שהארגונים דיברו מספיק ואשמח להעביר את זכות הדיבור שלי לנהגת שיושבת לידי, נהגת בגוש עציון, ולשמוע קצת את הנהגים שידברו.

יפה מאוד. זה מראה סימנים של ענייניות ושל יעילות בדיון. בבקשה.

שלום, אני מגוש עציון. אני נהגת גאה ולא גאה, נגיד כך. בהתחלה מאוד התלהבתי, זה היה מין חלום של משפחה, כי ראיתי את הדודים שלי שעבדו בדן בתל אביב. פעם זה היה כבוד להיות נהג אוטובוס, זה זכה להערכה, זה היה ממש מעל ומעבר. הלכתי לפי החלום הזה וכאשר נכנסתי לתוך זה ראיתי שזה לא זה. התנאים – אם זה השכר, שהוא עלוב מאוד, אנחנו לא מסיימים את החודש. כחד-הורית הייתי עובדת פעם 220–230 שעות והילדים שלי היו משלמים את המחיר כי לא הייתי רואה אותם. עכשיו עקב כל התנאים וכל מה שקורה, אם זה בבית ואם זה בעבודה, ירדתי בהיקף המשרה ואני עובדת פחות שעות.

העבודה שלנו לא פשוטה. אני עובדת בנוקדים, בתקוע, במיצד, במעלה עמוס, באוטובוס מוגן אבן ומוגן ירי. זה לא פשוט בכלל. אבל אין תנאים, אין שירותים. כאישה – אם הגברים מצאו פתרון, אני לא מצאתי פתרון עד עכשיו. עלוב להגיע למצב כזה שלנהגת אין איפה לעשות את הצרכים שלה, אין לנו מקום לנוח. לא הגיוני שאנחנו מגיעים לאמצע שנת 2022 ואין לנו את הפתרון הזה.

המנוחה, השירותים והשכר – זה הכי חשוב בעיניים שלי. אני חושבת שאם יהיה פתרון יהיו נהגים. אם לא יהיה פתרון לכל מה שקורה פה – אני בסימן שאלה אם להישאר או לא להישאר בענף.

תודה רבה, יש ערך מוסף לדברים שלך, הם גם מרגשים אותנו. הם יוצאים מן הלב ונכנסים ללב. תודה רבה.

לא סתם יש רק 200 נהגות.

רשות הדיבור לדורון עזרא ואחריו יוני קריספין, בבקשה.

אני מנהל חטיבה ארצית של תחבורה ציבורית בהסתדרות הכללית. אני רוצה לומר כמה דברים.

אדוני היושב-ראש, אתה מלווה אותנו מספר רב של שנים בעניין הזה. אני שמח שהמנכ"לית ורן שדמי נמצאים כאן. היום הכבוד של הנהגים והנהגות בתחבורה הציבורית נמצא בשפל המדרגה, גברתי המנכ"לית. דווקא בגלל שהשרה היא כזו, לא ייתכן שאנחנו באגד הכרזנו עכשיו על סכסוך עבודה בעניין של נהגות שאין להן מקום להתפנות. עשיתי סיור ברחבי הארץ עם נהגות שאין להן מקום להתפנות, אין. נעמה דיברה קודם על כך שזה היה גם לפני חמש שנים. מה שאני אומר הוא נכון להיום. אנחנו מקבלים מכתב ממנכ"ל אגד מה פתאום אנחנו בכלל פונים לנהגות בעניין הזה. זה נקודה אחת.

נקודה שנייה, אני רוצה להראות לכם, נהג חבר ועד של אגד בצפון התחיל קו ב-5:30. בשעה 7:10 הוא קיבל דוח על סך 730 שקל: "מהות העבירה – הנ"ל עשה את צרכיו במקום ציבורי או זיהם מקום ציבורי." אדם נהג כבר שעה וחצי בבוקר, רצה להתפנות. אין לו היכן. אתם חושבים שבאמת יגיעו נהגים? אתם גם נותנים לחברות 55,000 שקל לנהג שיבוא. אחרי שהם מקבלים את זה, כפי שנאמר פה, אחרי כמה חודשים הם עוזבים את הענף, הם לא עומדים בזה. לכן נושא כבוד הנהג והנהגת הוא משמעותי.

טוב שיש כאן נציגים של משטרת ישראל. הם צריכים לשמוע את זה. אני לא אומר שלא צריך לאכוף את החוקים אבל צריך לעשות איזונים מול הסכנה של נהג שלא מתפנה ונמצא בלחץ.

עומדים שם לאו דווקא שוטרים, בעיקר מפקחים. במקרה הזה הדוח היה של עיריית קריית אתא.

נושא נוסף הוא השכר. אפילו לפי מה שרן שדמי אמר, נאמר שהשכר הוא 44 שקלים לשעה – נהג על 240 שעות מקבל 11,500 שקל ברוטו, לפי 182 שעות על 44 שקל ועוד 60 שעות נוספות. 11,500 שקל ברוטו לאדם שעובד 240 שעות, שנמצא כל היום על הכביש, עם כל מה שקורה.

אם לא תעשו איזו חשיבה, גברתי המנכ"לית, לא יגיעו נהגים. כפי שישראל אמר קודם, במצב הנוכחי, ואני מתאר את היום-יום, אין סיכוי שיגיעו נהגים. אז או שנתחיל להשקיע בנהגים הקיימים בכדי שהבשורה תבוא לאלה שרוצים להיכנס או שלא נעשה עם זה כלום.

היום שמו את המחיצות ולכן חלק מן הנהגים מוגנים, אבל המפקחים שעושים את הביקורת הפכו להיות שק החבטות. זאת נקודה שגם צריך להציג. אמנם זה לא הנהגים אבל גם המפקחים.

רן שדמי, כפי שעזרת לנו בהסכם של אגד להביא לנהגים את הבשורה, תעזור לנו עם יתר החברות. תודה רבה.

כשאתה אומר 240 שעות זה שעות נהיגה, ולא מחשיבים את ההפסקות הארוכות שיש לנהגים.

זה נקרא פיצול. על זה לא מקבלים.

אני לא מדבר על פיצולים. אני מדבר על נהיגה.

בסך הכול כמה שעות נהג נמצא במסגרת העבודה ולא יכול להתפנות?

היום כשאין זמן להתפנות רוב הזמן הוא לנהיגה.

ממוצע הנהיגה של נהג שמקבל 12 שעות עבודה קרוב ל-87% נהיגה. זה אומר שאם אני יוצא מקצה לקצה, 85% מיום העבודה אני נוהג.

נהג יצא ב-5 בבוקר ועשה את ה-87% של ה-12 שעות, אבל למעשה יכול היה לחזור הביתה רק ב-9 בערב, או בגלל שהייתה לו הפסקה של שעתיים באמצע.

יש סידורים כאלה, מ-9 ועד 9, מ-10 ועד 10.

אני מבקש שאחר כך מישהו יתייחס לזה.

יש שני מקרים. יש מצב שנהג יוצא ב-5:30 בבוקר וחוזר ב-5:30 בערב. יש מקרים שמכיוון שרוב השירות ניתן עד שעה 11 ואז משעה 2–3 ועד הלילה, זה נקרא פיצול. נמצא איתי חברי ממטרופולין, חיים קמחי, והוא יגיד לך שלפעמים נהגים נמצאים 14 או 15 שעות בחוץ. זה לא זמן נהיגה אבל אין לנהג לאן ללכת, הוא לא יכול ללכת הביתה.

אראה לך סידור העבודה שלי.

זה זמן שהנהג לא מקבל עליו אפילו שכר אבל הוא מקורקע. הוא גר באשדוד והוא נוהג למשל בתל אביב והוא לא יכול לחזור הביתה באמצע העבודה.

אני מדבר על 240 שעות נהיגה או עבודה.

אדוני היושב-ראש, יש גם בעיה של שינוע של נהגים. משנעים נהגים בגלל המכרזים. לדוגמה, בבית שמש היה מכרז בשבוע שעבר. משנעים נהגים לעבוד בחולון, לעבוד ברחובות, שעתיים נסיעה לכל כיוון אם הם נוסעים בתחבורה הציבורית. זה זמן שלא משולם לנהג ולא מדווח ומבחינת שעות עבודה הוא לא קיים. זה לא קיים ב-240 השעות שדורון ציין פה.

זה קיים בהרבה מקומות. 60% מעובדי הכנסת לא גרים בירושלים. זה ההגעה לעבודה – הפקקים והמרחקים.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. כמי שמלווה את הוועדה הזאת מאז שאני מכיר את עצמי כיושב-ראש ועדת עובדים, מתקופת דב חנין ומתקופת איתן כבל, באמת אתה שותף פעיל ומבורך בכל מיני פורומים וישיבות בעניין התחבורה הציבורית, גם בהיותך בתפקיד סגן שרת התחבורה.

אני לא יודע מאיפה להתחיל. אתחיל בזה שאנחנו נקראים פראיירים מתחלפים. אם משרד התחבורה, עם כל הכבוד לו, משקיע כסף כדי להביא עוד פראיירים, ואת האחרים להחזיק עד חמש שנים ולזרוק אותם, זה בושה וכלימה למשרד התחבורה. הוא לא יכול לזלזל בנו, לקחת את הנהגים ולהגיד: תעבדו חמש שנים, תשתינו בחוץ. אני רואה נהגות עם משפך בשביל שיוכלו להשתין אל תוך בקבוק. כשאני רואה בסופרמרקט בקבוק כזה אני לא רואה בקבוק, אני רואה את השירותים שלי. בבית שלי לא יכולים להכניס נסטי כי יודעים שאבא רואה בזה אסלה. אבא לא יכול להשתין אל תוך בקבוקים כאלה.

אנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי. אם במקום הפסקה אני צריך לחפש איפה להסתתר מן הפקח, אם אני צריך לחפש איפה אני יכול להטיל את הצרכים שלי, אם אני הופך את פח האשפה באוטובוס כדי לעשות בו קקי אז אין לי איפה לחיות. אני לא יכול להמשיך לחיות כך, אני הפראייר. אז אחריי יבוא נהג אחר. אותי יהפכו למקח סחורה – ההוא ייתן 30,000 שקל ויקנה אותי אליו, מחר הוא יזרוק אותי, פתאום הוא יגיד לי: יש לך מסעדה כי יש אצלי אוכל. אבוא ואראה שאין שם אוכל ואין מסעדה. אין לי שום תנאים בתחבורה הציבורית.

אני כבר 17 שנים נהג בעבודה הזאת. הנהג הזה שיושב עכשיו ארבע שנים בבית הסוהר – אני הייתי צריך להיות שם. עשרות פעמים נרדמתי באוטובוס ובנס הנוסעים לא נפגעו. אני נרדם. אם לא הבמפרים על הכביש בצדדים שמעירים אותי הייתי מזמן זורק את כל הנוסעים והיו אומרים שקרה עוד אסון. הכתובת תלויה על הקיר. כל יושב-ראש שנמצא פה יודע את זה. אנחנו רואים בכביש דמויות רצות. אני בולם לנוסעים באמצע כביש ראשי כי אני מתעורר ולא מבין איפה אני. ואני אומר: מה זה? שואלים: הנהג, הכול בסדר? אני אומר: הכול בסדר. אני שם משקפי שמש בנהיגת לילה כדי שלא יראו שהעיניים שלי נעצמות. אני אומר שהרכבים מסנוורים אותי, בגלל זה אני שם משקפי שמש. עד מתי נחיה כך?

תוסיפו שכר, תיתנו הכרה לוותק. שש שנים אנחנו מתחננים שתעלו את ה-43 שקל הזה. עד מתי נתחנן? נותנים למפעילים מכרזי הפסד. זה ביצה ותרנגולת – המכרזים הם בהפסד, המפעיל לא יכול להכניס יד לכיס, הוא בעצמו את המשכורת שלו לא יכול להביא, הוא את המשכורת שלנו לא יכול לתת. להוציא את העובדים לגיבוש – אני לא משתמש בימי חופש ובימי מחלה כי אין נהגים. אנחנו צוברים ימי חופש ומחלה. מתי משתמשים בהם? בסוף מכרז. כאשר נגמר המכרז אני פתאום מוציא 30 או 90 ימי מחלה, כי זה הולך לפח. אף אחד לא יגיד לי: אדוני, נהגת 12 שנים, בוא נתגמל אותך במכרז הבא.

היום ברוך השם רן שדמי עשה מהלך ותיקן עוול של 22 שנים ברפורמה הזאת. אנחנו חייבים שתהיה תוספת, שיהיה שכר ראוי ושנפסיק להשתין בבקבוקים. מספיק עם הבושה הזאת, מספיק. עד מתי אנחנו יכולים לחיות עם הדבר הזה? קו שאין בו שירותים לא יפעל. גם אקבל דוח מפקח על כך שאני ממתין במקום שאסור לי לעמוד בו, כי משרד התחבורה החליטה שאני אעמוד שם, גם אקבל דוח על השתנה בסך 750 שקל מהרשות המקומית. את מי אני מפרנס בסופו של יום? את מי?

יוני, קשה להגיב על הדברים שלך, שהיית צריך כך לחשוף את עצמך. אין אדם משים עצמו רשע אבל אני מבין שאתה רוצה לשקף דברים שיכולים לקרות. קשה לשמוע את זה. הדברים האלה מחייבים שינוי. אני בטוח שזה נופל על אוזניים קשובות. הבעיה היא שזה חוזר על עצמו בכל פעם מחדש. אני אומר כמי שהשתתף בדיונים, הדיונים שנצרבו בזיכרוני הם הדיונים האלה.

עוד בתקופת איתן כבל ודב חנין. לא צריך להביא נהגים חדשים. יש 70,000 נהגים. כולם רוצים לחזור לעבוד. רבים פוגשים אותי ושואלים: אתה עדיין מסתובב עם הבקבוק שלך? כשאני רואה נהגות מסתובבות עם משפך סיליקון בשביל השירותים שלהן, כדי שיוכלו להתפנות כמונו, אז אנחנו במצב גרוע. תשקיעו בנהגים. לא להביא חדשים. לשם מה להביא עוד אנשים שיסבלו? על הראשונים אנחנו בוכים.

להשקיע בנהגים שנמצאים בענף.

לא שמעתי אף אחד מדבר על האלימות שהייתה אתמול. אף אחד לא מתייחס לאלימות.

אני מכוח לעובדים. אני רואה שכולם מדברים על אותה בעיה: שכר ותנאים. אני מדבר על דבר אחר. אבא שלי שעבד באגד היה לו כבוד, כאשר אימא הייתה הולכת לשוק כל השוק היה מרים לה את הסל. כאשר אני הייתי עובד באגד לפני הרבה שנים גם כן היה כבוד. בשלב מסוים באגד פיטרו את השכירים ואז עברתי לעבוד בקווים. קווים היו במכרז מסוים והם הפסידו את המכרז, אז בא סופרבוס. חבר'ה, אני כבר 40 שנים נהג אוטובוס. כמה ותק יש לי? אפס. 40 שנים אני נותן שירות לאנשים. מישהו אומר איזה נהג תחבורה ציבורית? הילדים שלי, שיהיו בריאים, לא אסכים שהם יעלו על ההגה בתנאים האלה, בשום פנים ואופן. אם ישפרו את התנאים לנהגי תחבורה ציבורית כן אגיד להם לעבוד על ההגה. היום הילד שלי עובד בפיצה ומרוויח טוב יותר ממני, כשהוא מתחיל בשעה 8 או 9 בבוקר עד 5–6 אחר הצוהריים והוא מרוויח טוב יותר ממני. אראה לכם את השכר שלי: כדי להרוויח עבדתי 222 שעות ולקחתי הביתה 7,500 שקל נטו. בזה אני יכול לקיים משפחה? אראה לכולכם פה את תלוש המשכורת שלי.

ואתה גם לא רואה את המשפחה.

אני האבא של הפראיירים.

אתה גם לא מסיים את החודש.

זה משרה מלאה?

אקרא לכם עכשיו את תלוש השכר שלי, את השעות שעבדתי. אני מדבר על ברוטו.

האם יש התאמה? אמרו כאן שהנטו של הנהג הוא 11,000–12,000 שקל.

זה הברוטו, אדוני היושב-ראש. עשיתי 182 שעות 100%, ועוד - - -

לא צריך להיכנס לפרטים.

אני אומר את הפרטים. המנכ"לית, שתהיה בריאה, דיברה אתנו. איזה בניין יפה היא עשתה לנו אבל איפה הדיירים? איפה הם? אנחנו עובדים כמו חמורים ובקושי מתפרנסים. אני מוכן לתת לכם את תלוש השכר שלי. אחרי כל ההורדות שיש לי אני מגיע ל-7,850 שקל בחודש על 240 שעות.

אני לא מסכם את הדברים אבל כהערת ביניים, אני אומר למנכ"לית, תשמעו את הדברים.

אנחנו אוכלים את הלב שלנו על המשכורות האלה, אבל אל תשכחו שגם לנו יש הרבה כוח ביד. אנחנו נמשיך להשבית את התחבורה הציבורית במדינת ישראל, ניאבק ונמשיך בשביתות שלנו.

אדוני היושב-ראש, 90% מן הנציגים מדברים על השכר.

נשמע את נציגת משרד האוצר. בסופו של דבר עושים הרבה למען שיפור התחבורה הציבורית, מרחיבים, מגדילים, מייעלים אותה, בהרבה פרמטרים עושים מאמץ רב, אבל יש איזו רובריקה קטנה, שנקראת שכר, שכאילו יוצאת מאחריות משרד התחבורה, זה הסכמים ודברים כאלה, ומשרד האוצר דומיננטי בעניין הזה, ומתברר פה שזה מרכיב מרכזי מאוד בתוך השירות ובתוך כל נושא התחבורה הציבורית, השכר והתנאים. אם אנחנו משקפים את כל מה שנאמר פה, זה דבר מרכזי מאוד. אני חושב שזה צריך לבוא לידי ביטוי. מה דעתכם?

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. אגיד בהמשך לדבריה של המנכ"לית, שנתנו המון תוספות שירות בסיכום התקציבי האחרון ואנחנו גם מעוניינים שיתממשו ושיוכלו לעשות את כל הנסיעות ולהעביר יותר אנשים לתחבורה הציבורית. גם תקצבנו מבני נהגים והכשרות נוספות לנהגים. אנחנו בדיונים ארוכים עם משרד התחבורה בנוגע לשכר לקראת תקציב 2023.

מה המגמה? מה היעד שלכם?

שחר, אם תוכלי לעדכן בפגישה שלנו זה יהיה מצוין.

למה בפגישה? שתעדכן עכשיו. זה לא דיון עם ועד כזה או אחר.

אנחנו מכירים בחשיבות של הנהגים ואנחנו מבינים שיש בעיות בתנאים שלהם. אנחנו גם תומכים מאוד בתיקון של חבר הכנסת מיכאל ביטון בנוגע להגדרת הנהג כעובד ציבור. אנחנו גם מבינים את סוגיית הוותק ואני חושבת שנפתור אותה עוד בשנה התקציבית הזאת. זה כבר נכנס למכרז האחרון של המשרד.

העברת הוותק מחברה לחברה.

המשמעות היא שהאשכול מוכרע במכרז, איזה מפעיל מעסיק אותו, וזה לא תלוי בנהג.

כבר עשינו את זה בדברים שהיו בעבר שעברו לגופים אחרים, שם העבירו גם את הוותק. לגבי השכר השעתי – אני חושב שזה הדבר המרכזי שישנה את השכר שלהם.

אם נשווה את זה למה שקורה בעולם וגם אל מול מה שנדרש מהם, לגבי השכר שמוצע בענפים אחרים ומה שנדרש באחריות ובקושי ובפריסה ובעבודה המאומצת שצריכים לעשות, שהיא עבודה עם אנשים. אם משווים את זה לענפים אחרים, שם מקבלים שכר גבוה יותר משכר הנהגים, ואולי בתנאים אפילו הרבה יותר טובים – לא בכבישים ולא בפקקים ולא כל מה שאנחנו חווינו כאן ביחד איתם ומה שהם חווים יום-יום ושעה-שעה.

במשק באופן כללי יש מחסור בעובדי שירות. אנחנו רואים את זה גם בנהגי משאיות, שהשכר הממוצע שלהם הוא אפילו נמוך יותר משל נהגי אוטובוסים. ברגע שמעלים שכר לנהגי אוטובוסים יש לזה זליגה לנהגי המשאיות וזה גם פוגע במשק אם לא יהיו נהגי משאיות. אנחנו בדיונים על זה. יש לזה משמעויות תקציביות גדולות מאוד. העלאה גם של שקל בשכר משמעה מאות מיליוני שקלים בתקציב המדינה בשנה. נדון על זה ארוכות לקראת תקציב 2023.

את צודקת במה שאת אומרת, שיש עוד בעיות. תאמין לי שהדברים של משרד האוצר הם חשובים. אני אומר בשקיפות מלאה, באופן מקרי נפגשתי לפני יומיים עם אנשים מאיגוד חברות מערבלי הבטון, שמדברים על מחסור של מאות נהגים. יש מחסור בנהגים והשכר הוא אחת הסיבות למחסור, הוא לא הכול. זה צריך להביא אותנו לשאלה לא אם אנחנו נעלה כאן אז מה יהיה עם אחרים אלא זה צריך להביא אותנו לחשיבה כוללת. אנחנו צריכים לעשות שינוי בחשיבה, שהשכר של הנהג הוא המרכיב שאפשר שם לוותר, אבל אנחנו נשפר באוטובוסים ממוזגים וניתן יותר הרחבות ותשתיות ונעשה הרבה דברים. כפי שהנהג הוא הדבר המרכזי, הוא הלב של העניין, השכר הוא הדם שזורם בתוך הלב הזה. אנחנו משפרים את הדבר עצמו ואנחנו מזניחים את השכר והתנאים.

אני רואה שיש על ליבם של האנשים עוד דברים והזמן קצר.

שלום לכולם. כבר שנים מדברים על הזכויות של הנהג. אני יושב-ראש ועד קווים מטעם הסתדרות העובדים הלאומית בירושלים, הענף הכי גדול בנהגים בתחבורה הציבורית.

עברנו כבר הרבה ישיבות עם השרה הקודמת מירי רגב, שהבטיחה לנו הרבה דברים. אנחנו אומרים כל הזמן שיש להעלות את השכר, להכיר במקצוע, מדברים על האלימות, על כל הדברים האלה, על כך שהנהגים במצב כלכלי "על הפנים". הנהגים עוזבים את הענף הזה ואני לא רואה לו עתיד. אם אתם ממשיכים רק לשבת ולהבטיח: נראה, נבדוק וכן הלאה, המערכת של התחבורה הציבורית בישראל תוך שנה–שנתיים תקרוס וכבר לא יהיו לנו נהגים.

ניתן לכבד את הנהג, לאפשר לו לנסוע בכל התחבורה הציבורית בחינם. זו הבקשה הכי קלה, אך לא עושים את זה. זה רעיון ואמרנו את זה, שאפשר כך לכבד את הנהגים.

זה היה פעם כך באגד ובדן.

היו נסיעות חינם לנהג ולבני משפחתו.

נשמע עוד שני דוברים ואז את המנכ"לית ונסכם. תודה רבה לך על הדברים, רעיון טוב. יונס ג'אמע, יושב-ראש ועד דן באר שבע בדרום, בבקשה.

אני יושב-ראש ועד העובדים בחברת דן באר שבע. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה למנכ"לית, לארגון הנהגים ולהסתדרות הלאומית וגם לשרים שעוסקים במלאכה.

אבא שלי עבד במשך 40 שנים באגד, המליץ לי מאוד לעבוד באגד, אך לא צלחתי להגיע לאגד. התחלתי לעבוד בחברת מטרו דן מ-2003. ב-2016 היא סיימה את המכרז. התחלתי לעבוד בחברה חדשה. אני מדבר על רצף זכויות. אם אתה מחשב את הוותק מ-2003 ועד 2022 זה 19 שנים. אני נחשב כמי שנמצא רק שש שנים בתחבורה הציבורית, כל הוותק שלי ירד לטמיון.

לגבי השכר – יש לזכור תמיד, נהג אוטובוס זה מפעל חיוני לגמרי. בזמן הסגרים עבדנו. עברנו פיגועים וטילים בדרום, מגפת קורונה, סבלנו המון. הגיע הזמן להעלות את שכר הנהג. לא יעלה על הדעת שנהג אוטובוס ירוויח 7,000 שקל כפי שהזכיר חברי. אין בית, אין חיי משפחה, אין שמחה על פניו של נהג. כאשר תעלה לאוטובוס תראה את הנהג כל הזמן עצוב. אם תשאל אותו, הוא יגיד לך דבר ראשון שזה בגלל השכר. השכר תקוע על 43 שקל לשעה ברוטו כבר שש שנים והוא לא עולה. בשביל להרוויח סכום מכובד צריך לעבוד בחגים, במוצאי שבת, פיצולים. חסר רק מזרון וכרית בעבודה, זה ממש כך.

משרד התחבורה מעביר 50,000 שקלים – ואולי אפילו יותר, דיברו פה על 55,000 שקלים – לחברות תחבורה ציבורית על מנת להשיג נהגים. איך אפשר לעשות דבר כזה? אתם לא נותנים את זה לנהג. בגלל זה כך נראים פני התחבורה הציבורית, מחסור של 5,000 נהגים, אם לא יותר. כשאתם אומרים 5,000, אולי בדקתם את זה לפני חודש, חודשיים, שלושה, אבל היום המחסור גדול יותר, בטוח. אני נמצא בתחבורה הציבורית, אני נמצא בדן באר שבע. בכל חודש יש מחזור קליטה של 40–50 נהגים אך עוזבים 40, 30, 50 נהגים. איך אתם רוצים לסגור את הפער הזה?

מי אומר את הנתון על מחסור ב-5,000 נהגים?

אדוני היושב-ראש, אם נהג עובד 300 שעות – זה שני נהגים, זה חסר כפול.

אני יודע שאנשי חברת אגד אמרו לי שהם מוכנים לקלוט מחר 2,500 נהגים.

גם אצלנו, אם תביא 1,000 – לכולם תהיה עבודה. אם אני עובד 300 שעות כלומר אני שווה היום שני נהגים. אין מחסור בנהגים. תשאירו אותנו בענף, תצילו אותנו. עזבו להביא אחרים.

תצילו את מי שנמצא, תשקיעו במי שנמצא.

רן שדמי, יש לך נתונים קצת יותר מדויקים? נאמר אותם בדברי הסיכום.

השאלה מה זה נהגים חסרים, יש לכך כמה פרמטרים. ראשית, האם המפעילים רוצים שהם יעשו שעות נוספות או לא רוצים שעות נוספות? ברור שאם הם לא עושים שעות נוספות אז לכאורה הפער גדול יותר.

כמה מבחינתך חסרים? היית רוצה שנהג יעבוד פחות שעות.

אני רוצה שנהגים יעבדו פחות שעות.

הנהג לא אמור להיות פצצה מתקתקת על הכביש. משרד התחבורה דאג לרווחת הנוסע אבל שכח לטפח את הנהג. למרות שהשתתפתי פעמיים בפגישה עם מירי רגב ומרב מיכאלי, היא דיברה רבות על שכר הנהג וגם הובטח שהשכר יעלה, בינתיים לא רואים את האור בקצה המנהרה.

לגבי המחסור בנהגים, ניקח רק את אזור ירושלים, שהיה את סופרבוס שעשה נסיעות בפרוזדור ירושלים ובבית שמש, יש שם היום צורך ב-700 נהגים. קודם היו 280 נהגים בכל האזור. נפתח סניף של סופרבוס בירושלים, 450 נהגים. מאיפה הם יביאו נהגים? זה סניף חדש. אקסטרה הולך לפתוח שם סניף עם 800 נהגים, סניף חדש של קווים שלא היו קיימים. באזור ירושלים מדובר על מחסור של 1,500 נהגים חדשים, מבלי להשלים את המחסור בכל הקווים הקיימים, רק על המכרזים החדשים.

רק בירושלים חסרים היום קרוב ל-800 נהגים.

אני רוצה להתכנס לקראת סיכום. אני רואה את השעון כל הזמן לנגד עיניי והוא מאיים עליי.

קודם כול אני רוצה להודות לכם. לפני שאני מסכם סיכום כללי, היו כאן הרבה דוברים והרבה מייצגים וכל אחד חידש משהו. הטבתם להציג את זה, גם דברים שיוצאים מן הלב וגם דברים רגשיים. אני חושב שהתמונה ברורה, כולנו יוצאים מכאן עם מטען כבד ורגשי, מעבר לנושא המעשי, אבל כל אחד יודע לחדש. אפילו הדברים האחרונים, למה הנהג צריך להיות עצוב, למה הוא לא צריך להסתובב בשמחה, גם זה דיבר אליי, זה גם משהו בתוך תמונה כוללת ואני בטוח שזה גם דיבר אליכם.

המנכ"לית, בבקשה, ואחרי כן נסכם את הדיון.

קודם כול, שוב תודה לכל הדוברים. עם רבים מכם נפגשתי ודיברתי. אנחנו מכירים, ועל שולחננו מגוון הסוגיות, שכפי שאמרתי, חלקן מדברות על תנאי ההעסקה וחלקן האחר הוא עניין פיזי, שתמיד במדינת ישראל לוקח הרבה יותר זמן. נתנו פה דוגמאות על אגד ועל קווים היסטוריים. אנחנו עוסקות ועוסקים במשרד התחבורה היום בצמצום פערים של עשורים. גם להדביק את היצע השירות, כדי שהוא יהיה טוב, אמין ורציף, וכל זה כמובן, כפי שאמרתי, בלי נהג אין אוטובוס ובלי נתיב העדפה האוטובוס כנראה לא יגיע ליעד שלו בזמן. אנחנו עוסקים כל הזמן בהעדפות האלה.

אכן צדקו מי שדיברו פה, נציגי הנהגים, השרה התבטאה פומבית מתחילת הכהונה שלה, ובהתאם לכך גם הנחתה אותנו. אנחנו פועלים בכל המישורים, לרבות משא ומתן תקציבי, שכפי ששמעתם פה מנציגת אגף התקציבים זו דרכה של ממשלה, וסגן השר לשעבר חבר הכנסת מקלב יודע את זה. בסופו של דבר מדובר פה בתקציבים גדולים מאוד. מה לעשות, ככל שאני רוצה, זה לא החלטה שאני או רן שדמי יכולים לקבל בעצמנו. כפי שאמרנו, זו בהחלט המדיניות שלנו להיטיב את התנאים בענף, קודם כול בשביל הנהגים הקיימים בענף, שייסעו בבטחה, יחייכו, כפי שאמרת, קודם כול כי מגיע להם כעובדים ובעיקר כי זה יותר בטוח ויותר שירותי לציבור שהם ואנחנו רוצים לשרת. אבל אין ספק שתג המחיר ברור מאוד. תוספות סבירות וראויות שאנחנו חושבים עליהן מיתרגמות לכ-600 מיליון שקל בשנה לבסיס התקציב, זה לא כסף קטן. זה כסף שנמצא מבחינתנו בראש סדר העדיפויות של הדיון התקציבי עם משרד האוצר.

אולי המנכ"לית תבשר לנו משהו לגבי הוותק.

היא אמרה.

גם רן דיבר על זה.

אם אפשר שאלה: למה דאגו לרפורמה לפני שדאגו לנהגים? למה בונים בניין לפני שעושים תשתיות? לפני הדאגה לנהגים, קודם כול עשו רפורמה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להוסיף משהו לפני שאתם מסיימים. אני באתי מרחוק ויש לי המון דברים להגיד.

הערת בקריאת ביניים ואני מבין על מה אתה רוצה לדבר. יש לרשותך 30 שניות.

אני עובד בחברת תנופה, חברה חדשה שהחליפה את סופרבוס בפרוזדור ירושלים. אני רוצה לדבר על שני מקרים חמים וטריים שקרו אתמול, מקרי אלימות נגד נהגים. בישוב קריית יערים נהג ומבקר הותקפו על ידי נערים שהיכו אותם.

אנחנו מחכים למדיניות של משרד התחבורה. עם כל הכבוד לך, מנכ"לית משרד התחבורה, מה המדיניות של גביית התשלום? למה הנהג והמפקח אמורים לקבל מכות מילדים ונערים? למה הגיעו למצב כזה?

אין לזה שום קשר למדיניות.

מה המבקר אמור לעשות? רק לחכות לנוסעים שירביצו לו כשהוא דורש מהם לעשות ולידציה לתשלום? מה הולך במקרה הזה? למה הנהג חייב להתמודד עם מכות? אחת הסיבות לעזיבת נהגים, פרט לשכר, היא אי הרגשת ביטחון. הנהגים לא מרגישים בטוחים בעבודה, בגלל זה הם לא רוצים לעבוד בזה.

יש פתגם שאומר שעד בית המרזח צריך גם כן כוסית משקה. דהיינו, עד שתהיה חקיקה צריך לתת עדיפות להרתעה נגד אלימות של אותם נערים, אני אומר למשטרה.

אף אחד גם לא דיבר על המקרה של זריקת בקבוקי תבערה אתמול בשומרון. ארבעה בקבוקים שתועדו על ידי מצלמת דרך שנזרקו על אוטובוס על ידי רכב פרטי. רואים את זה. זה סכנת חיים, לא רק לנהג אלא גם לנוסעים. זה אלימות ועוד אלימות, זה הדבר השני והבסיסי.

ראינו מה קרה בחול המועד סוכות במזרח ירושלים, ראינו שבעה אוטובוסים בלי זכוכיות, והנהג באומץ לא זנח את הנוסעים שלו, עמד חשוף. כולם יכלו להתכופף פרט לאדם אחד שלא יכול היה להתכופף, שזה הנהג, שהמשיך בנסיעה.

בגלל זה אנחנו חייבים לקדם את התהליך של הכרה בוותק, לטובת המקצוע, ולהכיר בנו כעובדי ציבור, זה הכי חשוב.

אני מבקש לומר כמה מילים לסיכום הדיון.

דבר ראשון, ליבנו אתכם. אנחנו בטוחים שלהיות נהג זה מקצוע מועדף ונצרך, יש בו חשיבות גדולה מאוד. צריך לייקר אותו. יש לכם אחריות גדולה. אתם מובילים, אתם מנהיגים אוטובוס, מנהיגים נוסעים, יש לכם עבודה רבת אחריות ורבת חשיבות. אתם מניעים את המשק, מניעים את האנשים, את החברה כמעט 24 שעות ביממה.

שלושה או ארבעה דברים מרכזיים שהצפתם פה, והם דברים נכונים: נושא השכר והתנאים, שלפעמים הולכים ביחד כמקשה אחת, וגם נושא הבטיחות שלכם בנהיגה בכביש, והביטחון של הנהגים.

הוועדה קוראת למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד המשפטים לקדם את הצעת החוק שמבקשת להתייחס לנהג האוטובוס כעובד ציבור, על כל המשתמע מכך.

דבר שני, משרד התחבורה ביחד עם משרד האוצר, במכרזים שאתם עושים בנושא השכר – אתם לקראת הדיונים על תקציב 2023, צריך בנושא הזה לעשות שינוי. אין לי ספק שהמתנגדים לא יהיו משרד התחבורה ולכן אני מסתכל יותר לכיוון האוצר. בכל החישובים שיש לכם צריך לתת את המענה שהשתקף פה מאוד. זה לא בשביל הדיון אלא זאת המציאות שאנחנו צריכים לטפל בה. הם משקפים פה את המציאות, את מה שמסתובב בכל כבישי הארץ, זה המצב של כמה מיליוני אנשים שנוסעים יום-יום בתחבורה הציבורית.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם בדחיפות את התוכנית שלה לשיפור התשתיות הפיזיות לנהגים, לרבות אזורי מנוחה ולרבות מיגון האוטובוסים, וגם בעניין המבקרים – דיברו על זה – שהם יותר חשופים, גם לאחר מיגון מסוים שניתן לחלק מנהגי האוטובוסים.

הוועדה מבקשת מן המשרד למצוא פתרון לנושא ותק הנהגים וכן לנושא העלאת השכר. אמנם זה חוזר על עצמו אבל אני כבר משפר את הסיכום הזה. צריך להגיע במהירות לסיכומים בדיונים שאתם עורכים עכשיו לקראת התקציב.

הוועדה עקבה ותמשיך לעקוב. העניין הזה מטריד ממש את יושב-ראש הוועדה הקבוע. הנה, כבר ביום השני של כנס הקיץ יושב-ראש הקיץ מביא את הנושא הזה לדיון במגוון ובלחץ הנושאים שהוועדה דנה בהם.

נושא המרב"ד שקשור להכשרה ולאישור הנהגים, עם כל המשתמע מכך – כל זה צריך לקבל ביטוי.

אנחנו נערוך בוודאי גם דיון מעקב.

תודה רבה. אני מקווה שתהיה תועלת רבה מן הדיון הזה. תודה רבה למנכ"לית שהגיעה לכאן.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.