פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



39
ועדת הכלכלה
16/05/2022

הכנסת העשרים-וארבע



הכנסת


מושב שני

פרוטוקול מס' 234
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ו באייר התשפ"ב (16 במאי 2022), שעה 10:00

עידוד השקעות בפיתוח ההייטק בפריפריה.

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
יסמין פרידמן

ענבל בזק
אחמד טיבי
מופיד מרעי
יעל רון בן משה
נירה שפק

הילה חדד חמלניק - מנכ"לית משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

עמי אפלבום - המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, יו"ר הרשות הלאומית לחדשנות

אפרת דבש - רו"ח, סגנית למנהל הרשות, משרד הכלכלה והתעשייה

משה חנוכה - עוזר למנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

סמי להיאני - מנהל האגף לפיתוח כלכלי למיעוטים, המשרד לשוויון חברתי

טליה ישפה - סטודנטית באג"ת, משרד האוצר

יצחק אוחנה - סמנכ"ל, חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

יניב פרץ - מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

משה נקש - רשות האוכלוסין וההגירה

חיים שולמן - סמנכ"ל, הרשות לפיתוח הגליל

שמואל מוסקוביץ - סמנכל פיתוח עיסקי, קווליטסט, חברות היי טק

דוד לוי - מנהל פורום ערי הפיתוח במש"מ, מרכז השלטון המקומי

יפעת בכור - מנכ"לית, עמותת יוניסטרים

גלעד כהן - יו"ר, איגוד חברות הביטחון והסייבר בישראל

טל קאופמן - מנכ"ל איגוד ההייטק הישראלי

חובב ינאי - יועץ לקידום מדיניות, הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל

רפאל מויסא - מנכ"ל, אייבקס טכנולוגיות, התאחדות התעשיינים

סיון יחיאלי - מנכל i4vally חממה בכרמיאל, חברות היי טק

רביטל דואק - מנכלי"ת משותפת, צופן

לי-את כהן - מנכ"לית, אשכול גליל מערבי

עידית חנוכה

חנה כהן

עידוד השקעות בפיתוח ההיי טק בפריפריה

בוקר טוב, כינסנו את ועדת הכלכלה הבוקר בנושא עידוד השקעות בפיתוח הייטק בפריפריה, עם דגש מסוים לדיון וככול שהזמן יאפשר נרחיב את הדיון לסוגיות שחברי הכנסת וגופים אחרים ירצו להעלות בדיון. המיקוד שהטלנו על רשות החדשנות בדיון הזה נובע מחשיפה של הממ"מ על כך שהושקעו מאות מיליונים, למעלה מ-600 מיליון שקל, בהבאת עובדים בהייטק לפריפריה בתוכנית אחת ספציפית, כאשר התוצאות של התוכנית, המספרים, לא כל כך מוצלחים, בלשון המעטה. יכול להיות שזה אפילו מחייב ממש חקירה וועדת חקירה לבדוק מה קרה שם. זה לא נוגע למנהלים הקיימים של רשות החדשנות, אבל זה מחייב אותם לעשות בדק בית על העבר ולהציג לנו איך אירוע כזה לא יקרה שוב. לפני שנגיע למסקנות, ביקשנו סקירה על התוכנית הספציפית הזאת, לאן הלך הכסף, מה התוצאות שלו, וגם ביקשנו מנציגי חברות, שחלקן קיבלו את הכסף, להציג לנו את ההשפעה ואת ההישגים של התוכנית. לאחר מכן נשמע מרשות החדשנות איך היא מפיקה לקחים מהאירוע, מה תוכנית העבודה שלה להמשך, שנובעת מהלקחים הללו, להשקעות ועידוד הייטק. אנחנו נאפשר להעלות פה עוד סוגיות שקשורות להייטק בנגב ובגליל ובאוכלוסיות שלא לוקחות חלק משמעותי, כמו האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית וקבוצות נוספות שלא מספיק משתתפות בשפע ובחגיגה של ההייטק בישראל.

נתחיל עם רשות החדשנות, הממ"מ ישלים, עם נציגי החברות שיגידו לנו מה קרה אצלם. אחרי הסקירה הזאת חברי הכנסת יוכלו להתייחס. לפני הכול, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד, בבקשה.

תודה. באופן כללי אני תמיד שמחה מאוד לדיונים פה בנושאים האלה. אני חושבת שזה נושא שהוא בעיקר העיסוק שלנו בתקופה האחרונה. מבחינת השרה הוא עיקר היעדים שהוגדרו למשרד ולרשות, שזה שילוב האוכלוסיות, גם האוכלוסיות השונות וגם חלקי המדינה השונים בתוך תעשיית ההייטק, שחייבת למצוא את הדרך לשלב אותם כדי להמשיך לשגשג ולצמוח. בהמשך יציג עמי אפלבום את פעילות רשות החדשנות. אני אקדים ואומר שמבחינת יעדים, הבנו שאם עד היום דיברו על יעדים של העברה של חברות ותקציבים, אזי בתוכנית העבודה האחרונה שעסקה בהון האנושי הבנו שחייבים גם לייצר יעדים שמתייחסים להכשרות ספציפיות, לא של אנשים שגרו או גרים בפריפריה – כי יש פה שאלה מהותית לאיך אתה סופר אותם – אלא ממש הכשרות פיזיות שקורות גם בצפון הארץ וגם בדרומה מתוך הבנה שגם אם מישהו גר ביישוב כזה או אחר, אבל מגיע לתל אביב להכשרה, בסיכוי נמוך יותר הוא יחזור להקים את החברה שלו ביישוב מגוריו. לכן אנחנו לא רוצים לייצר את הטריגר של עוד פעם לעבור לתל אביב. זה אלמנט יחסית חדש ביעדים.

כמו שאמרת, אני פה בעיקר להקשיב לשטח, שלשמחתי אתה מזמין אותם פעם אחר פעם, וליישם אחר כך.

מצוין. אז את איתנו ובסוף גם תהיה לך הזדמנות להתייחס לדברים שיעלו כאן.

ד"ר עמי אפלבום, עשינו שיחה מקדימה. אני מבקש לצלול מיידית לאירוע שאני מדבר עליו, שלא קשור אליכם ולא בוצע בתקופתכם, ולכן אתם יכולים להתייחס אליו בצורה נקייה – להגיד מה היה שם, לאן הכסף הלך, מה ההישגים, מה לא הישגים, ולהמשיך את הסקירה שלך. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה ליושב-ראש הוועדה מיכאל ביטון. המטרה שלנו ברשות החדשנות היא למצות את הפוטנציאל שגלום בפריפריה בכל נושא החדשנות. כשאני אומר "פריפריה", זה פריפריה גיאוגרפית ופריפריה דמוגרפית.

התוכנית שמדובר בה היא תוכנית שהייתה מ-2014 עד 2018, שבה – בתקופה שהייתה לפני תקופתי – נתנו 600 מיליון שקל כסובסידיה לחברות, על מנת שיגדילו את כוח האדם.

לא אמורה להיות כאן נציגת האוצר?

היא אמורה להיות.

איפרגן לא אמורה להיות כאן?

אני נציגת אגף התקציבים.

את עובדת עם איפרגן?

אני עובדת בצוות שלה.

היא אמורה לבוא? היא לא באה לדיון שלי כאשר היא עוסקת בתחום הזה? תכתבי לה וואטסאפ ותגידי שמיכאל ביקש שתגיע לכאן עכשיו. כדאי לה. זה ברמה החברית.

נתנו סובסידיות לחברות על מנת שיגדילו את קליטת כוח האדם. מה שמתברר בצורה חד-משמעית זה שסובסידיות עובדות כשהן ממומנות, הן מפסיקות להביא ערך כשהן מפסיקות להיות משולמות. זאת אומרת, חברה לוקחת את הכסף, מביאה אנשים, נגמר הכסף, היא מפסיקה להביא אנשים. אם האנשים האלה באו ברכבת, אז הרכבת תעצור, הם לא יבואו.

יש דבר אחד שאני רוצה שתיקחו מכל הדבר הזה: פעילות כמו סובסידיה או פעילות חד-כיוונית שהיא לא חלק מאקוסיסטם שלם, לא יעבוד, לא יביא את התוצאות. לכן אנחנו מסתכלים על בניית אקוסיסטם שלם, כשאנחנו – ברשות החדשנות – בשנים 2021 - - -

רגע, הלכת לי אל העתיד, אני רוצה את האירוע. אני רוצה פירוט – לאיזה חברות הלך הכסף, כמה עובדים הם הביאו. אני צריך את הפירוט הזה, אני צריך להבין את האירוע הזה לפרטיו. התבקשת להציג את זה. איפה הושקעו 620 מיליון, לאיזה חברות, מה התוצאות שכל חברה כזאת הביאה, מה נשאר מהתוצאות האלה היום. אלה הנתונים שאני רוצה.

הם הושקעו בחמש חברות: אודיוקורס, קבוצת DSP, EMC, נגב טלקום ורד נגב. התוצאה של הכספים האלה – שהמטרה שלהם הייתה חדשנות גבוהה, 80% פעילות בפריפריה, לא פחות מ-45 שנות אדם, 60% מהפעילות תבוצע על ידי עובדים שמתגוררים בפריפריה – הייתה שברד נגב, במחקר ופיתוח, יש 36 עובדים; בנגב טלקום – 75 עובדים עם עוד מספר קבלני משנה; אודיוקורס – 80 עובדים. היינו, קרוב ל-200 עובדים. אבל כתוצאה מהפעילות הזאת שלא הייתה מוצלחת ועוד פעילויות – שנדבר עליהן בהמשך – שהרשות עושה, יש היום בבאר שבע כ-3,000 עובדי הייטק.

זה גם נכון לשנה לפני הקורונה. כלומר, משנה לפני הקורונה זה היה אותו המצב והוא נשאר סטטי. זאת אומרת, בשלוש השנים האחרונות לא נוספו עובדים.

סליחה, יסמין, אתם מסיטים אותי. אני עדיין בתוכנית הזאת – מעל 600 מיליון שקל ו-180 עובדים. מעל 600 מיליון שקל על פני שש-שבע שנים, שהביאו 180 עובדים. אני מחלק 600 מיליון ב-180, אני מקבל 3.5 מיליון שקל לבן אדם. יסמין, את צריכה להיות איתי, לא לדבר עכשיו על הייטק בבאר שבע. אנחנו בתוכנית שמימנה 624 מיליון שקל בשנים 2014 עד 2018.

לא, זה התחיל קודם. זה התחיל ב-2011 – לנו יש נתונים מ-2010 – עד 2018. אפילו ב-2019 היו עוד שאריות.

מעל 620 מיליון שקל שהביאו פחות מ-200 עובדים.

אבל היום יש לך 3,000 עובדים.

אני לא רוצה היום. אני רוצה שהנתון הזה יהדהד. הנתון הזה מחייב הסתכלות של הממשלה, איך קרה דבר כזה. יותר מ-3 מיליון שקל לבן אדם. תחשבו מה היינו עושים אם היינו אומרים לבן אדם יש לך 3 מיליון שקל. בית זה מיליון שקל, עסק מיליון שקל, מיליון שקל ליזמות – כך מקימים 200 חברות.

כבוד היושב-ראש, כנראה שארץ נהדרת מסבירים את זה הכי טוב.

למה?

"וובוס", הבזבוז.

ראינו שהתוכנית הזאת, כסבסוד, לא מביאה את התוצאות. נכנסתי לתפקיד ב-2018 ועצרנו את התוכנית. אתם רוצים לבדוק אחורה - - -

אני לא מסכים שאנחנו נשתמש בשפה רגועה. יש פה אירוע, אתה צריך להבין את זה. הוא לא בתקופתך, אתה לא נושא באחריות לו.

אבל אני נושא באחריות לתיקון.

לתיקון, בוודאי. אתה יודע מה מופיד מרעי היה עושה עם 600 מיליון שקל בעדה הדרוזית?

אני יודע מה אנחנו עושים היום עם הכספים, גם לדרוזים, גם לחרדים וגם למגזר הערבי.

יש חברה בירוחם שנקראת MindCET. היא לא קיבלה כסף, לא זכתה בחממות, קיבלה 3 מיליון דולר מתורם לפעילות ועוד 7 מיליון דולר לבניין, בלי עזרת הממשלה, ויש לה חברות שעשו אקזיט בשווי מיליארד דולר בירוחם. הם השקיעו בחברות כאלה 100, 200 אלף דולר והיום Return On Investment – ROI של MindCET מבטיח את עתידה ל-30 שנה בלי כספי ממשלה. אפס שקלים מהממשלה ועובדים בהייטק, ו-600 מיליון על 200-180 עובדים. האירוע הזה – תפקידך להפיק לקחים ותפקיד המנכ"לית לעשות דברים אחרת לחלוטין. מישהו בממשלה צריך לחקור את זה. זה צריך להיחקר בממשלה, אפילו לא מבקר המדינה, האוצר. בגלל זה אני צריך את איפרגן, בגלל זה היא חסרה לי פה. האוצר שאוהב יעילות ואוהב Return On Investment , וואלק, זה נפל מתחת לשטיח בזה שניסו לממן עובדי הייטק בעלות ממוצעת של יותר מ-3 מיליון עם תוצאות איומות. הדבר הזה לא יכול לעבור לסדר היום הממשלתי. זה מבט מערכתי – איך קרה דבר כזה בישראל, איך התרחש האירוע הזה מתחת לאף של כולנו. זה אחד האירועים החמורים שאני מכיר.

לכן עצרנו את התוכנית, לכן אנחנו מפיקים לקחים יחד עם אגף תקציבים.

יפה, עוד רגע תדבר על העתיד. המנכ"לית, בבקשה.

צריך להגיד שמרגע שעמי נכנס לתפקיד עצר את התוכנית ומסיק מסקנות.

יש פה נציגי חברות שקיבלו את הכסף? יש בזום נציגי חברות כאלה? עמי, הזמנת אותם לדיון, נכון?

אני לא יכול לזמן אנשים לוועדה.

אני אשמח שנציגי החברות יעלו. יש חברה אחת, תגיד לי אם אני טועה, שקיבלה יותר מחצי מהכסף?

כן, היא קיבלה חצי מהכסף – נגב טלקום.

היא קיבלה יותר מ-300 מיליון שקל, כמה עובדים היא הביאה?

אני לא יכול לדבר בשמם, אני לא רוצה להגן עליהם וגם לא לתקוף אותם.

צריכה להיות לך בקרה עליהם, בכל מקרה.

אתה מימנת אותם, הם שלחו לך דוחות.

יש לנו בקרה ויש לנו מנגנון ולכן עצרנו את הדבר הזה.

אבל עמי, הם קיבלו מרשות החדשנות 300 מיליון שקל וכתבו לך דוחות. על כמה עובדים מדובר בדוחות הכתובים? עזוב אותי מהתורה שבעל פה ורגשות.

היום יש שם קרוב ל-80 עובדי פיתוח ויש להם עוד הרבה ייצור שהם הקימו שם.

אז הם קיבלו יותר מ-300 מיליון שקל והביאו 80 עובדים.

לכן התוכנית נעצרה. אני לא יכול לשפוט את קודמיי.

לא ביקשתי ממך לשפוט, אבל אנחנו חייבים לשים זרקור. אנחנו צריכים תחנת עצירה, הדבר הזה צריך להיחקר. זה לא אירוע שולי. גם המינון – חברה אחת, 300 מיליון שקל? אחת? יש 600 מיליון שקל וחברה אחת קיבלה 300? מאיזו סיבה היא קיבלה יותר מחצי מהכסף? מי אפשר דבר כזה?

החברה, כמו כל חברה, הגישה דוחות וכשראינו שהם לא מצליחים להרים מעבר לסבסוד – כשהיה סבסוד, היו שם יותר אנשים. אני לא יכול להגיד לך כמה - - -

גם אנחנו בדקנו באתר של החברה, הדוחות שם מדברים על בין 100 לבין 40 עובדים, אנחנו לא בטוחים שהם בנגב, כי יש לה headquarter בתל אביב. לא ראינו אותם בעיניים בנגב. כתוב שם 40.

אם אתה רוצה לבדוק אותם, אפשר בהחלט - - -

אני לא צריך לבדוק אותם, אתם צריכים לבדוק אותם. מי שמימן אותם, יבדוק אותם. אתה מטיל עליי לבדוק אותם? באמת, שלא יהיה פה היפוך תפקידים.

אתם מדברים על איזושהי תוכנית שהייתה, אבל במצגת רשום: רשות החדשנות – 700 מיליון בשנים 2021-2000.

נכון, אלה שני דברים שונים לחלוטין.

זה סיפור חדש, משהו אחר. עוד לא הגענו לשם. עכשיו אנחנו עד 2018.

אני רוצה לנסות להשלים משפט. אני חושבת שאפשר לחקור הרבה דברים כל הזמן, אבל חלק מלעשות חדשנות ולעשות הייטק ולעשות מו"פ, זה לעשות דברים שהם לא ידועים. אם היה יושב פה עכשיו יו"ר רשות החדשנות ומסביר איך הוא ממשיך את התוכנית הזאת, אני מבינה את ההתנהלות. אבל יושב פה עמי ואומר, בצדק, כבר לפני כמה שנים עצרנו את התוכנית הזאת, כי תחקרנו אותה, הבנו שהיא לא עושה את העבודה שלה. עמי יציג בהמשך איך הוא לומד מתוך הדבר הזה ועושה אחרת, עושה טוב אחרת. אנחנו רואים היום את ההתקדמות בבאר שבע. נכון, קורונה, לא מספיק, אף אחד פה לא חושב שאנחנו במקום שאנחנו רוצים להיות. עם זאת, כשמדברים על חדשנות, על מדע, על מו"פ, צריך להיזהר מאוד מלגרום לאנשים ולומר אתה בהגדרה בהון סיכון, אתה בהגדרה משקיע בסיכון גבוה, אתה בהגדרה עושה דברים שלא עשו עד אותו רגע, בהגדרה כל תוכנית שאתה עושה לא הייתה קודם ואולי היא תצליח ואולי היא לא תצליח. והכי גרוע זה יהיה קיפאון בגלל שאנחנו רוצים לחקור. צריך להיזהר מאוד עם השיח הזה.

הילה, אני מסכים איתך, אבל אני לא מכיר חברת השקעות שהייתה מקבלת 600 מיליון שקל, משקיעה ומצפה לתוצאה של 180 עובדים.

בוא תראה מה קורה היום בנאסד"ק, תראה כמה השקיעו ותראה מה יקבלו.

בוא תראה כמה חברות השקיעו ומיליארדים ירדו לטמיון.

אם היום היינו מנסים להסביר למה אנחנו ממשיכים לעשות את זה, הייתי מבינה את השיח.

אם היו נותנים לכל עובד הייטק שרוצה לעבור לפריפריה מענק אישי של 300,000 שקל, בכסף הזה היינו יכולים להביא 1,800 עובדים.

השאלה אם היה להם מקום לעבוד.

הם היו עובדים מהבית.

אנחנו נתנו 30 מיליון שקל לחברה שתפתח שלוחה בפריפריה ולא באו חברות. החברות אמרו שאין להן עובדים בפריפריה.

זה לא נכון. אגב, יש עובדים בפריפריה והם הולכים לעבוד במרכז. הם עובדים מהבית, אבל לא משלמים להם את אותו שכר של המרכז. כנראה שכל השיטה הזאת הייתה קלוקלת. אני לא אמשיך בזה עכשיו, זה יהיה בסיכום הוועדה. אני קורא למשרד האוצר לחקור את הדבר הזה חקירת עומק וכך גם למבקר המדינה לבדוק איך קרה דבר כזה.

אני מציע לעבור עכשיו ללקחים ולשנים הנוכחיות.

הלקח שלנו הוא שאנחנו צריכים אקוסיסטם – גם לבנות יכולות ליזמות, גם לבנות יכולות של מו"פ חדשני בפריפריה, גם יותר תעסוקה בפריפריה, גם פרויקטים מיוחדים. לבנות אקוסיסטם שלם. אני שמח להגיד שבבאר שבע התפתח, כחלק מהתוכנית שלנו שלא הצליחה, אבל היום כן יש שם 3,000 עובדים, יש שם 100 חברות הזנק ובאחוזים זו העיר שגדלה הכי הרבה מ-2015 עד 2020 - - -

ושם זה נעצר.

עוד לא נעצר כלום.

אתה מדבר על גידול דמוגרפי?

לא, על גידול המועסקים בהייטק.

כי בבאר שבע יש אתגרים דמוגרפיים אדירים, אז לא להתלהב בדבר הזה.

במקום לתת סבסוד, אנחנו מסתכלים גם איך אפשר לסייע לאוכלוסיות בתת-ייצוג – ערבים, חרדים, פריפריה – קידום של היזמות, כי לא קל למי שאין לו את כל הנטוורקים, למי שאין לו את כל מועדוני האנג'לים, לא קל לו לעשות יזמות בפריפריה. אנחנו נותנים מענקים מועדפים למי שבפריפריה – 75% מהבקשה לשנה ראשונה – כאשר כל אחד אחד בתל אביב מקבל רק 50% מהמענק. זה תיעדוף משמעותי. בשנה השנייה זה 70%. אנחנו גם עובדים עם משרדי הממשלה, כמו ועדת פרלמוטר שהוקמה, כדי לראות איך מביאים יותר כוח אדם לתוך ההייטק בכלל ולפריפריה בפרט.

לרשות החדשנות יש היום 19 חממות, מתוכן 12 בפריפריה. אז שלא תגידו שתוכנית החממות היא לא מוטת פריפריה. היא מוטת פריפריה, כי שם צריך לסייע ביזמות בשלבים הראשונים שלה. פתחנו יזמות בפריפריה שממוקדת לרהט, שזה סביבה וקיימות; לירוחם, שזה קנביס; בכרמיאל – תעשייה 4.0.

אני מבין שזה 3 מתוך ה-12.

לא, זה 3 בנוסף ל-12. יש עוד מעבדות חדשנות בפריפריה: יש את פינסק בבאר שבע. תראו מה קרה בפינסק – הבאנו את מאסטרקארד. תראו לי פעילות פיתוח של מאסטרקארד, ששמים כסף במעבדת חדשנות ופותחים אפיקים עצומים. זה של מאסטרקארד יחד עם בית חולים באר שבע ויחד עם מרכז הסייבר שם.

אנחנו מסתכלים גם על השקעות במחקר ופיתוח וייצור. באזור פיתוח א' ואזורי עימות – 450 חברות עם 660 מיליון שקלים. בנוסף, 280 חברות באשכול פריפריאלי 1 עד 4. זה מחקר ופיתוח שאנחנו תומכים. דרך אגב, אלה חברות שמגישות לנו, זה לא שאנחנו באים ואומרים להן הינה התקציב. תגישו כמה שיותר, הטובים מקבלים.

כשאתה אומר "אשכול פריפריאלי", למה אתה מתכוון? לפי האשכולות הקיימים?

כן, זה לפי התקנות, אשכול פריפריאלי.

חברתי-כלכלי הכוונה?

כן. יש מדד פריפריאלי.

כל רשות יש לה ציון באיזה אשכול היא נמצאת, מ-1 עד 10.

ברשות לחדשנות?

ברמת מדינה.

יש יותר מ- 260, כל רשות יש לה ציון סוציו-אקונומי שנובע מ-14 פרמטרים, כמו השכלה, רכבים, גודל בית וכו', ובסוף יוצא ציון. כשהוא אומר אשכול, הוא מתכוון לרשויות, מ-1 עד 10.

1 עד 4 זה כי נמוכים. מספר 1 זה לא מקום ראשון, מדליית זהב, זה האחרון, זה הרמה הכי נמוכה.

אנחנו גם מבינים שזה שאתה מנסה לפתח מפעלים שם, אבל אין לך הכשרות מקומיות, אתה לא תוכל להכשיר את כוח האדם המקומי. רשות החדשנות תפקידה להשקיע במחקר ופיתוח, לא בהכשרות. למרות זאת, ראינו את הקושי בהכשרות ולכן הכנסנו מהלך של פיתוח הכשרות. אני שמח להגיד שהושקעו יותר מ-30 מיליון שקלים ל-1,500 הכשרות בפריפריה: ערבים – 1,350 מוכשרים בהיקף של 12 מיליון שקלים; חרדים – הם לא בהכרח יושבים בפריפריה, אבל הם בפריפריה חברתית, 1,500 מוכשרים בהיקף של 17 מיליון שקלים. כמו שאמרתי לכם, אנחנו חייבים להסתכל על כל האקוסיסטם – גם הכשרות, גם יזמות, גם תוכניות, גם תנאים מועדפים לחברות.

אני רוצה להראות שוב את המיזמים. פה אני קורא לציבור הערבי ולציבור החרדי: תגישו לרשות החדשנות בקשות. יש כסף, אתם לא מגישים. אני, מצידי, הולך לעשות הרבה יותר עבודות פיתוח עסקי.

כלומר, המערכת פתוחה להגיש בקשות?

כן, אין מספיק בקשות.

גם לחרדים וגם לערבים?

כן.

אני מייצג את שניהם, אני אעביר להם.

אני רוצה לתת לך טיפ, עמי. יש לך היום כמה מאות עובדים של "עתידים - צוערים לשלטון המקומי". אחד השיפורים של העובדים הצעירים והנמרצים והמוכשרים הללו זה שהם לראשונה פנויים למלא קולות קוראים. תקיים כנס של רשות החדשנות עם העובדים של "צוערים לשלטון המקומי" ואתה תקבל הרבה בקשות. הקריאה שלך שיגישו היא טובה, אבל המעשה שלך הוא להנגיש את הגשת הבקשה ולפגוש את העובדים הללו שהם קצת יותר פנויים להגיש את הבקשות.

אחד הפערים שיש במגזרים זה הנושא של מנהלים. היום אני אהיה בטקס פתיחה של קורס לחברה הערבית באוניברסיטת רייכמן במימון שלנו. יותר מ-40 מנהלים מהמגזר הערבי יעשו קורס, שממומן על ידי הרשות לחדשנות, למנהלים להייטק.

כלומר, עשיתם את כל התהליך וזה קיים?

כן, זה קיים.

יש תוכנית נוספת לבאר שבע לקידום החדשנות בעיר. זה לתמיכה ביזמות המקומית, בניית תשתיות, כל זה בהיקף של 25 מיליון שקלים לארבע שנים.

אתה אומר "תמיכה ביזמות מקומית". מה זה אומר "מקומית"?

רק לבאר שבע.

תמיכה ביזמות מקומית אומר שלא מביאים חברה מבחוץ, אלא לתמוך במשהו שצומח מבפנים?

יש פה גם וגם וגם. יזמות מקומית זה של יזמים מתוך העיר. בניית תשתיות טכנולוגיות והקמת שלוחות – זה להביא מבחוץ.

אני רוצה להסביר. הלקח מה-600 מיליון האבודים – אתה נותן לחברה כסף, היא מסתובבת בנגב וכשנגמר הכסף היא נעלמת, אי אפשר להחזיק אותה.

בדיוק.

הנגב מלא בכמה מאות יזמים שנולדו בנגב, כך גם בצפון, ואם ניתן לאנשים האלה – כמו ברפואה. רוב הרופאים בבאר שבע עוזבים את באר שבע, אבל אם הוא רופא שגדל בנגב, אחוז ההישארות שלו עצום.

ברוך הבא, חבר הכנסת לשעבר מאיר שטרית, שר בממשלות ישראל ועם רקורד של ראש עיר הצעיר ביותר, בגיל 24, ביבנה, שהגיע ביחד עם סטודנטים מהמרכז האקדמי רופין. ברוכים הבאים. אם יש לך זמן, ניתן לך בהמשך להתייחס. אנחנו בדיון על הייטק בפריפריה. הפסדתם את החדשות הכואבות, ששמו 600 מיליון שקל להביא עובדים לנגב ומצאנו רק 180 עובדים. יכול להיות שאם היינו נותנים 3 מיליון לכל אחד מכם, הייתם באים לנגב והיה יותר טוב. עכשיו אנחנו עם הפנים קדימה.

אני רוצה להודות ליושב-ראש. אני מבקש את סליחתך, אני אחזור לפה בהמשך, אבל קודם אני רוצה ללוות את הקבוצה השנייה לוועדה הבאה. הייתי פעיל מאוד בוועדה הזאת.

שאלת הבהרה לגבי יזמות מקומית. יזם מקומי שמייצג חברה מחו"ל, נחשב יזם מקומי? הרי רוצים להבטיח את הישארותו. יושב-ראש הוועדה אמר שמגיע יזם לא מקומי - - -

אני לא מבין מה זה יזם שמייצג חברה מחו"ל. הוא לא יזם, אלא נציג של חברה זרה. אם החברה הזרה, ה-IP בישראל, היא רשומה בישראל והיא תפתח תעסוקה בישראל, הוא נחשב ישראלי. החברה הזרה חייבת שיהיה לה מספר חברה בישראל, ה-IP בישראל, לשלם מס בישראל.

זה כדי שהוא יעמוד בקריטריון של יזם מקומי.

אבל זה שלוחה.

אתה רוצה חברה בישראל ועתידה לשלם מסים בישראל. אם יש לו משקיעים מכל המקומות, זה לא מפריע.

אוקיי, אני גם חושב שזה נכון.

מה שאמרת כרגע, אם היא חברה זרה – זה הקמת שלוחה. הוא יכול להקים שלוחה.

השקף האחרון שאני אציג הוא השוואה של חברות שצמחו בין 2015 ל-2020. אפשר לראות שבאר שבע היא במקום ראשון, עם 44% גידול. היא התחילה ב-2015 מנמוך מאוד, בסך הכול עם 68 חברות, אבל היום היא עם 98 חברות. הגידול המהיר ביותר הוא בבאר שבע. כמו שאמרה המנכ"לית, כשאתה שם כסף עם סיכון, אתה יכול להיכשל או להצליח. אני לא חושב שצריך לשפוט את זה רק על פי מספר האנשים שנכנסו לעבודה.

אני מסכים עם העיקרון הזה, אבל עדיין האירוע שדיברנו עליו הוא חמור ולא מאוזן. יכול להיות שהייתם נותנים 600 מיליון שקל ל-200 חברות וסיכויי ההצלחה היו גבוהים. אבל חברה אחת שקיבלה יותר מ-300 מיליון? מאיזה סיבה? ולמה היא לא הביאה את התוצאה? יש פה יותר מדיי סימני שאלה. אז נכון, זה הון סיכון, נכון שיש אי-ודאות, נכון שיש פער ואתה חייב לקחת סיכון, אבל התמונה פה מעוררת שאלות.

מצד שמאל בגרף שמוצג, הציר התחתון כמה חברות יש באותו אזור. הציר האנכי זה כמה אחוזי עובדים מסך כל העובדים. אפשר לראות שבצד שמאל למעלה זה חיפה – יחסית יש מעט חברות, 4%, אבל עם 13% מהעובדים. כלומר, הרבה מאוד עובדים, כי יש שם חברות גדולות. אין שם הרבה חברות קטנות, אבל הם בולטים.

מצד ימין בשקף יש את ירושלים. בירושלים הסיפור הפוך – אין חברות גדולות, אבל יש הרבה מאוד חברות קטנות, אבל הן לא מצליחות לגדול. אפשר לשאול למה עובדים בחברות, אבל הם לא מתגוררים בירושלים. זה האתגר של העיר ירושלים, למשוך את האנשים שיישארו פה, שלא יבואו בבוקר לעבודה ויסעו למקום אחר – כנראה לתל אביב – ומה העיר צריכה לעשות כדי שהעובדים ישארו פה. אני עושה את הקורלציה לבאר שבע – מה צריך לעשות כדי שעם הכספים שאנחנו משקיעים שם יהיה אקוסיסטם, עם חינוך, עם בריאות ועם פעילויות חברתיות, כדי שאנשים ירצו לבוא ולגור שם. אסור להסתכל על סובסידיה, צריך להסתכל על כל המכלול.

אתם מכירים את המחקר של חברת תבור? מה שעבד בבאר שבע בהקשר הזה זה שהייתה עבודה אסטרטגית, משמעותית, בין-לאומית, שאמרה איך עושים אקוסיסטם, כי זו הייתה מהמסקנה הכי גדולה מאותו אירוע שאתה לא אוהב – איך עושים אקוסיסטם, איך מייצרים רובע חדשנות. לשמחתי, לפני מספר שבועות העבירה השרה יחד עם השר אלקין החלטה דומה על רובעי החדשנות בירושלים, איך מייצרים שני רובעי חדשנות בירושלים – במזרח ובמערב העיר – כדי לא לעשות פעולות נקודתיות שאולי יצליחו או לא, אלא לראות את כל התמונה, גם אם זה ייקח – וזה ייקח, כי אין אינסטנט – 15 ו-20 שנה, שזה יהיה אל מול תוכנית אסטרטגית. שאלו אותי בממשלה איך משרד הבינוי קשור לרובע חדשנות, אז כפי שאמר ד"ר עמי אפלבום, אם לא דואגים למגורים באזור המתאים, אם לא דואגים לגני ילדים, לתחבורה, אם לא דואגים לשאר המרכיבים, אותו אקוסיסטם פשוט לא יצמח ואז אנחנו יכולים לתת סובסידיה, החברות יהיו שם כל עוד ישלמו להן וברגע שיפסיקו להן את הסובסידיה הן ייעלמו. גם בירושלים התקבלה החלטה לעבודה אסטרטגית לרובעי חדשנות. באר שבע היא הראשונה שמתקדמת עם זה ואפשר כבר לראות את הפירות.

לא, חיפה הייתה הראשונה.

חיפה היא הראשונה שיצאה לדרך והשלימה אותה אחרי באר שבע. אנחנו מבינים שהדרך היא לעבור למישור האסטרטגי, להשלים את התמונה ועם הרבה הרבה הרבה חינוך. דיברנו על זה הרבה בדיונים אחרים שהזמנת אותי אליהם – צריך הרבה חינוך. בסוף מי שגדל בפריפריה, מי שהאימא והאבא שלו גרים שם ויש לו בייביסיטר והוא רוצה לגור במקום מגוריו, אתה צריך להשקיע הרבה פחות כסף בלשכנע אותו להישאר. אתה לא צריך לתת לו את המענק הזה כדי שיעבור מתל אביב. אתה צריך לאפשר לו להקים ליד הבית שלו, ולשם הרשות הולכת.

הילה, אני רוצה שתאמצו שפה חדשה. כל הזמן מסבירים שצריך להביא מבריקים לנגב ולגליל. יש מבריקים בנגב ובגליל, מה קרה להם? הם עזבו את הנגב. אז תעברו לשימור ההון האנושי, לא לייבוא הון אנושי. מספיק שבני הנגב והגליל המבריקים יישארו בבית, תהיה מהפכה.

כך בתוכנית החומש למגזר הערבי.

אנחנו לא מדברים פה על חבר'ה צעירים. ציפיתי ואני רוצה מאוד לראות שאתם משקיעים גם בחינוך של הדור הצעיר.

את זה לא עושה רשות לחדשנות, אלא משרד החדשנות. יש חלוקת עבודה, כל אחד בתחומי פעילותו. רשות החדשנות פועלת בקרב מבוגרים ועסקים. חינוך ונוער וילדים וחיילים – עושה משרד החדשנות והתוכניות מתואמות. בסוף אנחנו רואים את זה כמקשה אחת.

אין זיקה בין הרשות לחדשנות למשרד המדע?

יש זיקה בין הרשות לשרה - - -

נו, אז הרשות כפופה לשרה.

אנחנו רשות סטטוטורית שכפופה לשרה.

אם כך, הילה חדד היא המנכ"לית שלכם.

היא מנכ"לית של השרה. הכי חשוב זה שאנחנו עובדים ביחד.

אני חושבת שהוועדה כן צריכה - - -

את רוצה שמשרד החדשנות יהיה משרד החינוך?

לא. יש תוכנית, אני רק מבקשת שיביאו אותה.

אנחנו נכניס לסיכום שבדיון הבא תוצג התוכנית החינוכית שיסמין מבקשת.

כן, תודה.

יש תוכנית חומש למגזר הערבי. כולם יודעים, בהסכם הקואליציוני, 50 מיליארד לחמש שנים?

30 מיליארד מתוכם מחולקים לשתי תוכניות – 3 מיליארד למגזר הדרוזי והצ'רקסי, 27 מיליארד למגזר הערבי. מתוכם אתה גוזר את מה שאתה הולך לדבר.

יש בעיה של יזמות במגזר הערבי, מכיוון שיש חוסר בנטוורקינג, קישוריות. יש מחסור באנג'לים שמוכנים לבוא ולתת כסף. יש פערים באיך מבינים ויודעים להריץ סטארט אפ. לכל הדברים האלה יצאנו בקול קורא לגוף שיקבל מאיתנו מימון כדי להקים מרכזי חדשנות עם מאיצים. בנוסף אנחנו נקים מועדון אנג'לים של ערבים משותף עם יהודים, כדי שנוכל להקים את האינקובציה, עוד לפני בכלל שהסטארט אפ מתהווה, כדי להכין אותו איך להקים סטארט אפ. בנוסף, תהיה תוספת מימון אם הוא יביא תעסוקה, אם הוא יוכל למשוך עובדים כדי להעסיק אותם. את כל התוכנית הזאת אנחנו מנסים לשלב עם השלוחות שיש לנו בפריפריה. יש פלטפורמה, שאנחנו בונים ומשקיעים בה כסף, לחיבור בין מבקשי עבודה לבין המשרות, כי לפעמים הם פשוט לא מוצאים אחד את השני. כמובן גם כל נושא ההכשרות וההשמה. כל זה יהיה חלק כדי להנביט את אותם יזמים, שיוכלו להגיש לתוך חממות ולתוך סטארט אפ.

אמרת משהו חשוב מאוד. ממה שאני מבין, יצאתם עכשיו בקול קורא כדי לבנות את אותו ארגון גג הזה שאתה מדבר עליו, כדי שהוא יצליח ליישם הלכה למעשה את מרכזי החדשנות לטכנולוגיה במגזר הערבי. ברגע שהגוף הזה קם ויש ארגון גג, ארגון שיכול לעשות את זה - - -

יהיו שניים, אחד בדרום ואחד בצפון.

המערכת זהה?

כן.

והם אמורים לעשות את העבודה בשטח. תוך כמה זמן להערכתכם זה יכול להסתיים גם בצפון וגם בדרום? אני מבין מכם שלמעשה הם צריכים להנגיש את כל מה שדיברת עליו כרגע.

נכון.

לחבר את הכסף והיזמות לשטח.

בדרך כלל לוקח בין שישה חודשים ל-13 חודשים עד שהגוף מתארגן ומצליח להביא חברות. אנחנו מצפים שאחרי 12 חודשים יהיו שם 10-5 יזמים, יתחילו לראות את הניצנים. ככה ראינו בחיפה כשעשינו את זה, ככה ראינו בחממות היזמות ברהט ובכרמיאל. יש שישה עד 12 חודשים של התארגנות עד שמתחילים.

24 חודשים.

לא. אחרי 24 חודשים אתה כבר צריך לראות תוצאות, אם לא – אנחנו מורידים את הגרזן.

כלומר, תוך 24 חודשים מגמר הקול קורא צריכות להיות תוצאות בשטח.

זה ארוך מדיי. אני רוצה לראות תוצאות בשטח תוך 12 חודשים.

סימני נפט ראשונים. תודה רבה, ד"ר אפלבום. אני מניח שאתה עוד תתבטא ותתייחס, כי יהיו דברים שיופנו אליכם מכמה גופים.

רו"ח אפרת דבש, משנה למנהל רשות ההשקעות, בבקשה. תציגי את המצגת שלך כפי שתכננת, אבל חשוב לי להבין גם את הזיקה והסינרגיה לרשות החדשנות, כי בפעם הקודמת הייתה תופעה מאוד קשה, שהרשות אמרה שהיא לא מכירה את תוכנית ההייטק של משרד הכלכלה. זה דבר שלא יכול לקרות במשרדי ממשלה, חייבים להיות תיאום וסינרגיה. אני מבקש להתייחס גם לצורת העבודה ולשיתופי הפעולה.

אני מנהלת את מסלולי ההשקעה בהון האנושי של הרשות להשקעות. בחרנו להציג, בהתאם לנתונים שביקשתם, מסלול אחד יקר וחשוב שמעודד הייטק ושכר גבוה בפריפריה, באזורי עדיפות לאומית וירושלים. אני מדברת על מסלול 4.18, הוראת מנכ"ל.

אני אציג בקצרה את עיקרי המסלול: המסלול מיועד לתאגידים מתחום תעשייה והייטק שמתכוונים להקים אתר באזורי עדיפות לאומית או בירושלים או להרחיב אתר קיים. מדובר בתאגידים שצריכים לבוא עם מחזור הכנסות של לפחות 15 מיליון שקל. אנחנו רוצים להביא תאגידים שמסוגלים לשלם שכר גבוה והם מספיק יציבים, שיוכלו לפתוח אתר לאורך זמן. התאגידים צריכים להתחייב לגייס לפחות, במינימום, 15 משרות מלאות חדשות.

באיזה שכר מינימלי?

תמהיל השכר – כולם צריכים להסתכל מעל השכר הממוצע במשק ולפחות 10% צריכים להשתכר פי שניים וחצי מהשכר הממוצע במשק. יש לנו מדרג.

מה ממוצע השכר של אותם 15 עובדים?

ממוצע השכר בפועל של החברות שמגישות לנו זה 25,000 ברוטו.

זה הממוצע.

נכון, זה הממוצע בפועל של ההגשות.

אבל אתם מוכנים לקבל גם חברות שמשלמות פחות מזה.

כל העובדים צריכים להשתכר מעל השכר הממוצע במשק.

זה ברור, אבל "מעל" יכול להיות ב-100 שקלים ויכול להיות ב-5,000 שקלים.

לא. יש את המשולש – 35% צריכים להשתכר פי 1.5 ו-10% צריכים להשתכר פי 2.5. זה המינימום של המסלול. זו הקצאה תחרותית - מי שמתחייב ליותר מזה, מקבל יותר ניקוד. כלומר, יש לו עדיפות ויש לו סיכוי יותר טוב לקבל את המענק.

יפה. א', אהבתי; ב', בירוחם הייתה לנו השפעה על התוכנית הזאת, כי פעם רשות ההשקעות שילמה רק על מכונות ומכשירים וברזלים ובעולם המודרני לא המכונה מביאה הון. לפעמים היא מביאה, אבל היום לפטופ מביא הון ופיתוח. לכן אני מאוד שמח שאתם מסבסדים משרות.

מה רמת התיאום שלכם עם רשות החדשנות בהחלטות שלכם על חברות הייטק?

יש ועדת הקצאה שמתכנסת ומקבלת החלטות. אנחנו עובדים מול רשות החדשנות בעיקר בעניין של בקרה ומניעת מצב של כפל סיוע. יש לנו קשר עם מחלקות הבקרה ברשות לחדשנות, כדי לוודא שאנחנו לא מסבסדים את אותם עובדים באותן חברות, כדי שהמדינה לא תוציא כסף כפול על אותו אתר.

זו החלטה עקרונית שלא ראוי שיהיה כפל תמיכה?

כן. הבסיס של תמיכה בחברות הוא שלא יהיה כפל סיוע מול כל גורם ממשלתי. ספציפית במסלול הזה אנחנו ערים לכך שהסיכון הכי גבוה לכפל סיוע זה ברשות לחדשנות.

גברת איפרגן בדרכה לפה? כמו אצל אריק איינשטיין - קו קו קו, היא לא תבוא?

אני האחראית בצוות על מו"פ והשכלה גבוהה. אנחנו עובדות ביחד על כל הנושאים הללו.

אבל אני שואל שאלה – את גם כמו החבר'ה הוותיקים? איפרגן תבוא או לא תבוא?

אני חושבת שהיא פירטה - - -

יש לה נימוקים טובים.

אכן.

אז בהמשך אני אתן לך להתייחס.

אני ממשיכה עם העקרונות. אם מדובר באתר שכבר קיים באזורים האלה, אנחנו דורשים שימור של המשרות הקיימות. אנחנו לא מממנים תוספת עובדים חדשים אם הם לא שמרו על המצבת הקיימת. אין לנו עניין לממן פה תחלופה ולכן הם מחויבים לשמור על המשרות הקיימות ולגדול ב-10 או 15 אחוזים, תלוי בענפים.

כמה עובדים התוכנית הזאת הביאה בחמש השנים האחרונות וכמה מקרים שבהם ההשקעה נכשלה? אני מניח שיש מקרים שהחברה לא הצליחה.

נכון. לבקשתכם הכנו את הנתונים עשור אחורה. בשקף שמוצג אפשר לראות את הנתונים במצטבר. נתנו את כמות האישורים, את המשרות שאושרו, שימור משרות, עלות שכר ממוצעת בתוכניות. בסך הכול השקענו חצי מיליארד שקלים במענקים, מה שהביא לתעסוקה של 2 מיליארד שקלים. מדובר ב-2,000 משרות חדשות באזורי עדיפות לאומי וירושלים בשכר גבוה, בנוסף לשימור 17,000 משרות. כלומר, אנחנו דואגים שהחברות ישמרו גם על המשרות הקיימות ושלא נממן פה תחלופה. לדוגמה, EMC בבאר שבע, שהייתה אחת החלוצות הראשונות שקיבלה סיוע; אמדוקס בנצרת; וויקס בבאר שבע.

אני לא יודע אם EMC היא דוגמה טובה. כמה עובדים יש לה היום בבאר שבע? מישהו יכול לדעת? יש לי חשד שהם אפילו סגרו את מרכז הפיתוח. הייתה שם אישה מדהימה, אורנה, אבל אני לא יודע מה קרה שם. מישהו יכול להגיד מה ההיקף של המספרים שלהם שם?

לדעתי הם עדיין שם. בזמנו הם קיבלו על 150 משרות, אבל אני יודעת שגם אושרה להם תוכנית - - -

150 משרות לדרום? את יכולה לבדוק, עד סוף הדיון הזה, כמה יש שם היום מטעם EMC?

אני בודקת.

נתנו כאן קרוב ל-20,000 משרות ששמרנו. מרבית התוכניות הן מעל 90% ביצוע. כמו שאפשר לראות בטבלה שבשקף, אלה שהן 70 – 40% הן תוכניות שהן יחסית חדשות והן עדיין בביצוע. יש לנו מספר בודד של ביטולים, אנחנו מקפידים וגם דורשים מהם להמשיך לשמר את המשרות גם אחרי שהמענק נגמר.

אם כל התוצאות האלה לא מספיקות, אז גם עשינו מחקרי אפקטיביות, גם לבדוק ROI, גם מה קורה עם החברות האלה עם שימור המשרות. מצאנו שמעל 70% מהמשרות האלה לא היו נוצרות בפריפריה, ובכלל לא בארץ, אילולא המסלול.

אם אני מבין אותך נכון, אז סך ההשקעות במשך שנים, במצטבר, היה חצי מיליארד שקלים שהניבו תוספת של 2,000 עובדים. עלות התוכנית לעובד היא 250,000 שקל בממוצע.

זה בממוצע משוקלל. התוספת לאדם ירדה לאורך השנים, כי צמצמנו את שנות התמיכה. בעבר הייתה תמיכה לארבע שנים והיום לשנתיים, וכמובן שימור המשרות וכך אנחנו לא מממנים תחלופה.

יש לכם חלוקה לפי ערבים, יהודים, חרדים?

רגע, מופיד מרעי, אתה תתאפק. ענבר בזק הראשונה, ולאחריה – יסמין, ורק אז אתה.

שאלתי אם יש חלוקה של המועסקים לפי מגזרים – ערבים, חרדים. יש לך נתון כזה?

יש לנו אותו, אבל אין לי פה את המידע.

תביאי אותו עד סוף הדיון. יש לנו עוד שעה, תביאי לנו גם את הנתון לגבי כמה נשארו מה-150 עובדים של EMC ואיך ה-2,000 משרות מתפלגות לפי מגזרים.

לגבי EMC – נכון להיום יש להם 200 עובדים בבאר שבע.

כולם בבאר שבע?

כן.

ודאי?

זה הנתון שקיבלתי כרגע.

אני לא בטוח, תבדקי את זה שוב.

אנחנו חושבים שצריך להמשיך את המסלול הזה, להמשיך לתקצב אותו.

אנחנו מסכימים איתך, כי יש פה יעילות. פר בן אדם אתם מממנים 250,000 שקל. זה זול יותר מהתוכנית הקודמת וכנראה שיש לכם גם הצלחות.

קודם כול, תודה על ההצגה ועל הדיון. ממשלת ישראל קבעה יעד של מיליון ישראלים בהייטק.

ממשלת ישראל קבעה 15%, זה מתייחס ל-560. אני רוצה להבהיר, החלטת הממשלה מתייחסת ל-560,000.

ראש הממשלה החליפי הציג יעד של מיליון ישראלים בהייטק. אני מדברת כמובן על יאיר לפיד. אי אפשר לעמוד ביעד הזה בלי הפריפריה ולכן הדיון הזה הוא אחד מסדרה של דיונים מאוד חשובים שבהם אנחנו בודקים איך אנחנו יכולים להגדיל את אחוז האנשים שחיים בפריפריה ועובדים בהייטק.

כמו שאמר, חזר והדגיש, היושב-ראש, וגם ראינו בנתונים, האסטרטגיה שהייתה עד היום, של ניסיון להביא חברות גדולות לפריפריה, לגליל ולנגב, נכשלה. הנתון הזה ש-3 מיליון הושקעו בתוספת של כל עובד אחד, פשוט אבסורדי.

אז אני רוצה להציע אלטרנטיבה, מה כן צריך לעשות. אז קודם כול, במקום לנסות בכוח למשוך את חברות ההייטק הגדולות לפריפריה, מה שאנחנו רואים שלא מצליח, צריך להשקיע בהון האנושי שכבר נמצא בפריפריה. יש בנגב ובגליל הון אנושי מאוד גבוה, יש יזמים, יש חברות הזנק. בואו ניקח את אותו כסף שהשקענו, כל כך הרבה עשרות מיליונים, בלהביא חברות גדולות לנגב ולגליל ופשוט נשקיע אותם בחברות המקומיות. ברור מאוד שיזם מקומי, תושב הגליל או הנגב, שמקים חברה, אם נשקיע בו והחברה תצליח, הוא יישאר שם ולא יעבור למרכז. הוא רוצה לחיות שם, הוא רוצה להישאר שם.

נושא נוסף – השקעה. השקעה גם בהכשרות טכנולוגיות מגיל צעיר וגם בצעירים אחרי צבא, הכשרות לבני ובנות הנגב והגליל, כדי לענות על הצורך הזה שדובר. החברות טוענות שחסרים עובדים. זה נכון, אבל זה נכון בערבון מוגבל. חסרים סיניורים, חסרים אנשים מנוסים, יש הרבה מאוד סטודנטים שסיימו את הלימודים, הרבה מאוד ג'וניורים – אנשים בתחילת דרכם – שמחפשים עבודה, ושם יש את הפער בין האנשים המנוסים לאנשים הלא מנוסים. אני רוצה גם להציע, כדי לצמצם את הפער הזה, להשקיע במלגות לסטודנטים, שתוך כדי הלימודים שלהם כבר ישתלבו בתעסוקה. כלומר, כשהם יסיימו את הלימודים הם כבר יהיו עם איזשהו ניסיון שיקל על החברות לקלוט אותם. נפגשתי עם חברות, נפגשתי גם עם האקדמיה – תל חי ואורט בראודה – והם אמרו לי שזה הדבר הכי נחוץ להם היום – לממן את השכר של סטודנטים באותה תקופת הכשרה, לתת להם את הכלים. אלה חבר'ה שבאמת רוצים להישאר, הם רוצים לחיות איפה שהם גדלו, אם זה בנגב ואם זה בגליל.

נושא נוסף שאני רוצה להציע פה – לא שמעתי אם זה נעשה בעבר ואם זה הצליח – איזושהי תוכנית לעידוד תעסוקת תושבי הפריפריה על ידי חברות במרכז. ממש להציב יעדים – להגיד לחברות גדולות אל תפתחו שלוחה בדרום או בצפון, אבל להציב יעד של 10, 15 אחוז, צריך עוד לחשוב על זה, מהעובדים שלהן יהיו תושבי הפריפריה ולתת מענקים על עמידה ביעדים האלה. כלומר, להשתתף בשכר של עובדים מהפריפריה, מה שיעלה פחות לחברות וזה עדיין ייתן את המענה לעמידה ביעד של מיליון ישראלים בהייטק.

חשוב מאוד לזכור, אנחנו לא יכולים להביא את ההר למוחמד, לכן נצטרך להביא את מוחמד אל ההר. במקרה הזה נצטרך לראות איך אנחנו נותנים לאנשים שרוצים לחיות – יש מספיק אנשים שרוצים לחיות בגליל ובנגב – ונוריד מהם את העונש הזה של הנסיעה היום-יומית על הכבישים וניתן להם את כל הכלים, שזה כולל תשתיות, כולל מענקים לחברות להעסיק אותם, ונדאג להשקיע בהייטק שכבר קיים, ביזמויות שכבר קיימות ונעזור להם לצמוח ולגדול.

תודה, ענבר, גם על התמצית והדיוק. יסמין, בבקשה. מי מהנציגים שיש לו התייחסות לדברים – גם רשות החדשנות, גם הרשות להשקעות וגם המנכ"לית – אני מבקש שירשום אותן ולקראת סיכום הדיון הם יקבלו זמן להתייחס.

אני לא אחזור על הדברים שאמרה ענבר בזק, שכמובן אני מסכימה עם כולם. אני כן אומר שיש מחקר מאוד-מאוד גדול של חברת תבור, שהוזמן לבקשת עיריית באר שבע, שמציג מה הם החסמים ומה הם הדברים שצריכים לקרות, כדי שעוד חברות יבואו ויפתחו מרכזים בנגב.

אני חושבת שצריך לעשות איזשהו שיתוף פעולה. אני רוצה לחדד, זו חייבת להיות תוכנית כוללת שמכניסה בתוכה את החינוך ואת התחבורה ואת התרבות ואת הרפואה, כי אם בנגב מתים בגיל צעיר יותר, אף אחד לא ירצה לעבוד שם, לא משנה באיזו עבודה.

בתור באר-שבעית מורעלת, חוץ מ-25 מיליון שדיברתם עליהם, אני לא רואה מה עוד הולך להיות. כל הזמן נתתם את באר שבע כדוגמה, והיא אכן דוגמה מדהימה, אבל זה בעיקר בגלל שיתוף פעולה מצוין של ראש העיר, המנכ"לית וכל הצוותים המקומיים בבאר שבע. משנת 2019, אז למעשה הופסקו כל המענקים לחברות, הכול נעצר. כלומר, המספר 3,000 עובדים נותר כך מ-2019 ועד עכשיו, אותה כמות של עובדים. אני מבינה שהייתה תוכנית שכשלה ואולי הייתה אפילו שערורייתית, אבל לא הייתי רוצה לראות שזה נעצר לגמרי כי אני חושבת שכן צריך להמשיך לתמוך ביזמות, גם אם היא לא מקומית. צריך להביא את זה וכמובן להתנות את זה בהישארות, לפי עובדים שיצטרפו. אני בטוחה שלמדתם את הלקח, אבל אני לא רואה את פה וזה מאוד מתסכל אותי.

אדוני היושב-ראש, יש דיונים שאתה יוצא מהם עם רוח גבית, אבל יש דיונים שאתה יוצא מהם מתוסכל. מדיון כמו זה אני יוצא מתוסכל. פוטנציאל כוח אדם – יש; תקציבים – יש; כוונות – יש, אבל בפועל אין כלום. הפריפריה, גם החברתית וגם הגיאוגרפית, סובלת מחוסר בהייטק. תסתכלו על כל הנתונים שכול אחד מקבל, גם ביישובים בגליל ובנגב וגם במגזר החרדי ובמגזר הערבי, המספרים נמוכים. כשאתה שומע שפה הלכו 600 מיליון שקל ושחברה אחת קיבלה 300 מיליון, ובסופו של דבר זה לא הביא לשום מקום, אני חושב שנדלק פה פרוז'קטור אדום וכולנו צריכים להתייחס אליו. ברור שצריכה להיות הכנה של תשתיות, כי כדי להביא הייטק לצפון אתה צריך להביא גם תשתיות תקשורת, תשתיות תחבורתיות, אינטרנט מהיר, סיב אופטי וכל מה שקשור לזה.

כדי להיות מדויק, חברים, אני בתחושה שיש אור בקצה המנהרה. ישבתי עם שרת המדע גם בנושא הזה ואני יודע שיש תוכנית. אם התוכנית הזאת תצא לפועל היא יכולה להיות תוכנית מצילה, אבל חייבים להוציא אותה לפועל מהר. 12 חודשים הם הרבה זמן. במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי הדברים לא סובלים דיחוי. צריך להיכנס לשם לא מחר, אתמול.

נושא אחר שחשוב מאוד לגעת בו זה החינוך לטכנולוגיה. יש תוכנית כזאת של משרד המדע והחדשנות שכבר נמצאת בבתי הספר. זה דבר מאוד חשוב, כי זה יעלה לנו את הפוטנציאל, כך שחינוך לטכנולוגיה ולהייטק יהיה מגיל אפס. מבחינתי להכניס את החינוך הזה לבתי הספר כמה שיותר מוקדם, כדי שיהיה לנו מאגר של אנשים שכשהם מגיעים לתיכון אפשר לכוון אותם להייטק ולטכנולוגיה.

צריך לטפל בשני הנושאים האלה, אחרת אני אמשיך להיות מתוסכל ואין לי כוונה להיות מתוסכל.

אתה לא צריך, כי אתה רציני ומוביל דברים יפים בעדה שלך.

האם מתוך אותן 20 חממות, יש חממה אחת שהוקמה בעדה הדרוזית?

למיטב ידיעתי, לא.

האם קיבלתם מהעדה הדרוזית בקשות לחממות?

לא.

מופיד, תתחילו לעבוד ותקבלו. אני חושב שהגיוני שתהיה לפחות חממה אחת בעדה הדרוזית. זו חובת היום.

אנחנו מחכים לקול קורא.

תודה רבה וסליחה על האיחור. זה דיון מאוד-מאוד חשוב ואני שמחה שהמנכ"לית והיושב-ראש נמצאים כאן. זה מראה את הנכונות של המשרד ושל הרשות לעסוק בנושא. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים פה, וזה לא מובן מאליו. תודה על כך.

לגבי מסלול 4.18 והנתונים שהוצגו כאן – מבחינתי הדבר הכי בולט כאן זה שאחרי כל ההשקעה ואחרי כל העבודות, בעשור הכי טוב של ההייטק הישראלי, אושרו 100 משרות במחוז צפון וגם לא ברור מהטבלה הזאת כמה מומשו. ליד המספר הכי גדול – 74 משרות בווסטרן דיגיטל בתפן שאושרו - כתוב ששלוש תוכניות בוטלו. אני לא יודעת, אולי לא נשאר כלום מה-74 משרות האלה. אולי אם המדינה לא תתערב יהיה יותר הייטק בגליל? כי נראה שאיפה שנוגעים, זה נזק. אחרת אין לי הסבר לזה. אפילו הגידול הטבעי סביב התעשיות הביטחוניות - - -

את פונה לחממות או את פונה לתעסוקה?

אני לא יודעת, לכל מי שאחראי לזה שמדינת ישראל תהיה מעצמת הייטק ושהגדיר בתוכנית העבודה שלו שהוא רוצה להשקיע בנגב ובגליל ולכן יש את המסלולים האלה.

אני מזמין אותך לביקור יחד איתי בחממה בכרמיאל שפתחנו.

בכרמיאל, בקרית שמונה, במיגל.

הייתי שם לפני חודש ואני מכירה היטב, הייתי מכותבי החלטת הממשלה 2262 ויש לי את הנתונים מאגף התקציבים. אנחנו רואים שבשנים של 2262, החלטת הממשלה על הצפון, היו יותר הגשות בצפון. זה טיפה בים. הוקצו שם 90 מיליון שקלים בשנה, כמובן שאי אפשר היה לממש את זה. השאלה היא אם אולי אפשר להחזיר, בהחלטת ממשלה חדשה לצפון, ואולי גם לנגב, את התיעדוף במסלול הזה, ב-4.18, כך שיהיו לפחות מספר הגשות. אני

רשות ההשקעות תתייחס ל-4.18 - - -

אני מבקש שתרשמי את הדברים ותסכמי בסוף. אני לא רוצה שיהיה פינג-פונג.

אני שמחה על מה שהוצג כאן, אבל זה מאוד-מאוד חלקי ומאוד מדאיג. אלה לא הנתונים, שאף אחד לא יחשוב שנוספו משרות כפי שכתוב במשרות שאושרו. אני לא רוצה להגיד שזו הטעיה, אבל זו לא כמות המשרות שאושרו ונוספו.

לגבי החממות – המשרד והרשות, וטוב שכך, עשו מסלולים ייעודיים לפריפריה, אני חושבת מסלול 39, שבמסגרתו הוקמו שלוש חממות, בירוחם, ברהט ובכרמיאל. אחר כך המשרד והרשות השתכללו ועשו מסלולים יותר מתקדמים, לדוגמה מסלול 4, ולמעשה יוצא שבמסלולים החדשים יש יותר הטבות מאשר במסלולים המיועדים לפריפריה. כך חממה בכרמיאל יכולה לקבל מיליון שקל בשנה ועוד מיליון שקל בהגשה נוספת עם אובר-בירוקרטיה.

לחברה.

כלומר, עד שחברה מתחילה להטמיע, היא צריכה כבר לעשות את ההגשה השנייה, בעוד שבמרכז הארץ, במסלול 4, אפשר לקבל סכום של 5 מיליון שקלים - 2.5 מיליון שקלים לשנה במשך שנתיים – בהגשה אחת. כלומר, לא רק שאין העדפה מתקנת, עוד יש אפליה של החממות האלה. זה מאוד-מאוד מטריד.

חממה זה כשיש סטארט אפ שאפשר להריץ אותו קדימה. ביזמות זה אפילו עוד פרה-סטארט אפ. נכון, נתנו, זו יזמות, אבל זה לא סטארט אפ שמתחיל לרוץ. ראינו שיש פער, הפער הוא לא לטובה ואנחנו בעבודה לתקן את זה ולעשות את כל המסלולים האלה אחידים.

מתי זה יתוקן ואיך? מה הכיוון של התיקון ומתי?

זה יתוקן בתוך בין שישה לתשעה חודשים.

למה צריך שישה חודשים כדי לתקן את זה?

משום שאנחנו צריכים לעשות עבודה, להעביר את זה דרך המועצה - - -

זה יותר מדיי זמן, ידידי. זה לא חדשני להגיד שתיקון של עוול לפריפריה לוקח בין שישה לתשעה חודשים. אני מבקש שעד סוף הדיון תבדוק את עצמך שוב ותגיד לי אם אתה יכול לעשות את בפחות זמן ולדווח לוועדה על טיפול בנושא הזה.

רון כץ, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני מאוד אופטימי בנושא של ההייטק, לא רק בגלל שהמנכ"לית יושבת פה ואני יודע שיש פרטנרית ועם מי לעבוד. אני חושב שיש היענות ונכונות, גם מצד הרשויות שאנחנו תמיד מדברים עליהן – מדברים על פריפריה, זה איזשהו שם קוד, אבל בסוף אלה אנשים. יש שם אנשים ויש שם רשויות שיש להם אינטרס לפתח את אותו יישוב שהם אמונים עליו. יש לנו פה דוגמה טובה מיושב-ראש הוועדה שבהיותו ראש עיריית ירוחם הוא דאג שיגיעו סיבים אופטיים, דאג שיגיע גז ולעשות הרבה מאוד דברים שאם הוא לא היה יוזם אותם הם לא היו קורים עד היום. זו הקריאה שלי מפה – מכל התיאוריות, אפשר לסכם את זה לכך שראשי הרשויות, שאני מקווה שהם שומעים אותנו, ייזמו פניות. אני סמוך ובטוח שברגע שיגיעו הפניות האלה, המשרד ידע לטפל בזה ואנחנו נדע לעזור להם.

אני רוצה לחדד דבר נוסף, יש כבר חברות שפועלות באזורים האלה. את החברות האלה צריך לחזק. צריך לעשות מיפוי של החברות שעובדות באזורים הללו ולהן צריך לתת יותר תקציבים, יותר תמיכה, לראות איך המדינה עוזרת להן להתפתח הרבה יותר, כי הן כבר שם. אז לפני שאנחנו מדברים על לפתוח עוד דברים חדשים, בואו נראה מי שם ואם הוא צריך את העזרה שלנו. תודה רבה.

יפה. הדברים האחרונים שלך הם דרמטיים. נתת לנו מחמאות על ירוחם – ירוחם עשתה הייטק בלי הממשלה, אלא באמצעות תורמים. הגיוני שנעשה את זה באמצעות תורמים?

לא.

אבל מיינדסט עדיין מחפש את רשות החדשנות, הוא עדיין מחפש כמה מיליונים.

יש חממת קנביס.

מה קנביס, הבן אדם עושה טכנולוגיות בחינוך, הוא מוביל בין-לאומי בעולם. תחרות הטכנולוגיה בחינוך הכי גדולה בעולם שמתבצעת בלונדון היא בהובלה של מיינדסט מירוחם.

היושב-ראש, זה צריך להיות הדיון. בדיון צריך למפות אותם ולראות למה לא עוזרים להם.

למה אתם לא עושים reaching out - למה אתם לא באים לחברה כזאת ושואלים מה היא צריכה, לומר: אתם כבר שם, הוכחתם הצלחה, מה אתם צריכים? מה הבעיה לקבל מרשות המסים דוח של החברות האלה ולפנות אליהן? לא צריך לחכות לקול קורא, אתם כבר בשטח. יש את Mccann Valley במצפה רמון, יש את מיגל בתל חי – תשאלו אותם: מה אתם צריכים מאיתנו?

מיגל מקבל מהמשרד 29 מיליון שקלים לשנה לבסיס תקציבו, לאורך שנים. כך גם מו"פ ים המלח.

אני מדבר על reaching out - לעשות מפה של הגופים באמצעות רשות המסים, מי החברות, הצלבות בין כל משרדי הממשלה לבדוק מי החברות הפוטנציאליות להשקעות שלנו ופוגשים אותם, חושפים אותם. צריך יום חשיפה של רשות החדשנות לחברות הייטק קיימות בפריפריה, עם העדפה להם, עם מסלול מיוחד להם.

עד סוף הדיון, עמי, תרד מהשישה עד תשעה חודשים לתיקון של העוול הזה. תציג לנו לוחות זמנים יותר טוב.

חה"כ עלי סלאלחה, בבקשה.

תודה רבה ובוקר טוב לכולם. העניין הזה של הפריפריה, ובמיוחד הכפרים הדרוזים שאין להם כלום, הייתי מצפה שהמדינה – משרד החדשנות וכל מי שנוגע לו הדבר – תגיע לכפרים הדרוזים, דופקת על הדלת ולומר: חברים, יש לנו משהו, בואו נקדם אותו אצלכם. הרי כולם במצב סוציו-אקונומי נמוך, אין להם תשתיות, אין להם כלום, ולכן הם הוזנחו 74 שנים של המדינה הזאת.

אני יכול עכשיו, בצ'יק, לקבוע פגישה למשרד החדשנות יחד עם היזמים כדי לפגוש את ראשי המועצות המקומיות הדרוזיות, את הפורום שלהם, כדי לנסות את הנושא החשוב הזה. אין לנו תשתיות פיזיות, אבל יש לנו משאב אנושי גדול, חשוב, מצוין. ניהלתי בית ספר שהיה במקום הראשון במדינת ישראל, בית ספר מקיף בית ג'אן, והוא עדיין כך, ויש לנו 650 סטודנטים מבית ג'אן שלומדים באוניברסיטאות של מדינת ישראל, מספיר ועד תל חי בצפון. יש לנו אנשים מצוינים, נהדרים, אבל אין לנו את היכולות הכספיות ואת התשתיות.

אני מבקש שתיקחו אותנו בידיים ונפתח את הגליל וגם נפתח את הכפרים הדרוזים, שלאחרונה מדברים עליהם הרבה כשרוצים את הקולות שלהם.

תודה רבה, עלי.

מריאן כהן, יושב-ראש איגוד ההייטק.

אני אחליף את מריאן. ראשית, ברכות על הספר החדש.

תודה.

אני מייסדת ובעלים של חברת סימטל – ננו-ציפויים, אשר יושבת באזור תעשייה ציפורית בצפון, וכן יו"ר מועצת מפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים. ראשית, אני רוצה לשבח את רשות החדשנות – יושב כאן עמי, ואני אישית ראיתי אותו יושב במאגד שסימטל קשורה אליו, מאגד הגרפן פרויקט הדגל. המאגד החל בסוף 2019. אני יכולה להגיד לכם שרשות החדשנות נכנסת לעובי הקורה, הן מבחינה טכנולוגית-טכנית, הן בתקציב עצמו. היו דברים שהם לא הסכימו, היו דברים שהם כן הסכימו לאחר שהם בחנו. אפילו לנסוע עד קרית גת ולראות את התקדמות המכונה שאנחנו מפתחים ל-mass production. אני גם מסכימה עם עמי אפלבום שלא כל דבר הולך ויש קשיים בדרך.

כמו כן, חוק עידוד השקעות הון – אנחנו, סימטל ננו-ציפויים, מפעל הייטק, נעזר בקניית הקרקע, המבנה עצמו ובכלל פיתוח המפעל. אני רוצה להגיד שאתם זריזים מאוד ויעילים מאוד.

מנגד, לפי דעתי קיימת לקונה – אולי לא לקונה, אלא משהו שכנראה חייבים לפתח יותר ולדאוג לו. את סימטל הקמתי בשנת 2006 – זו לא חממה, יזמות, אין משקיעים, כלום – בעשר ידיים, 100% בעלות, בעזרת הבנקים בלבד ושכנוע איך אני מתקדמת יום אחרי יום. לא היה לי מושג על רשות החדשנות, על ההטבות, על העזרה שהם יכולים לתת. גם לא היה לי את הזמן לחקור, כי התעסקתי בהישרדות. רק עם הזמן, כשנכנסתי למאגד, בדקתי יותר על רשות החדשנות וראיתי שהיו הרבה מאוד דברים שיכולתי להיעזר בהם. לפי דעתי רשות החדשנות צריכה ללכת – אני אגיד את זה בשפה יום-יומית – door to door למפעלים ופשוט להציע להם את מה שאתם יכולים לתת, ואתם יכולים לתת המון. אפילו מהמכינה הקטנה הזאת שמדברים. התעשיינים לא יודעים, אין להם את האנשים שיכולים ללמד אותם ולגרום להם להגיע לתוכניות שלכם. אולי כדאי לכם לגייס מספר עובדים שידעו לבחון את החברות ולהציע להן את השירות שלכם. תודה רבה.

תודה רבה לך על הדברים. מנכ"לית משותפת של צופן, רויטל דואק, בבקשה.

תודה ליושב-ראש שלא מרפה באג'נדה הכה חשובה הזאת. חשוב לי גם להודות ולהגיד שאנחנו גם מוענקים של רשות החדשנות וזרוע העבודה ומברכים על כל יוזמה של טיפוח הון אנושי ועידוד השקעות בפיתוח הייטק בפריפריה.

חשוב לי להתמקד בנושא אחד, שמאוד קפץ גם ויזואלית, שנצרת הייתה היחידה מהחברה הערבית, זאת אחרי עבודה מתודולוגית של שנים, גם בצופן, ואם רוצים להביא פריפריה וגם לקדם חברה משותפת, שזה החזון שלנו, צריך לשכפל את המודל לרשויות ערביות נוספות. הזמנתי, ואני עדיין מזמינה את הוועדה לסיור בנצרת. אנחנו בהחלט נשמח לארח אתכם ולהפגיש אתכם עם ההייטק.

יכול להיות שנקבל את ההזמנה שלך ונגיע אליכם.

נשמח מאוד. צופן מתמחה במודל עירוני, וכמו שהוזכר על-ידי מנכ"לית משרד המדע, ל- STEAM, אקוסיסטם, כמו במודל של באר שבע, עם התאמות לחברה הערבית, מעריסה לקריירה, כמו שאנחנו אומרים. אני שמה על זה את הדגש במסגרת הזמן הקצר שלי, כי יישום תוכנית החומש, שהוקצבו לה מיליונים, תלויה גם ביכולת להביא את ההייטק לרשויות הערביות.

אני מזמינה אתכם, וחושבת שצריך לשים פוקוס על הרשויות, על מודל דמוי מודל באר שבע, STEAM, אקוסיסטם, מחינוך לקריירה, על מנת שנוכל לראות יותר הייטק בפריפריה.

תודה. לי-את כהן, מנכ"לית אשכול גליל מערבי. אולי את תהיי יום אחד חברת כנסת, כי הקודמת היא פה בכנסת.

אני רוצה להגיד כמה דברים. שאל קודם חבר הכנסת מרעי לגבי האחוז באוכלוסייה. חלקם של העובדים והעובדות מהחברה החרדית והערבית בהייטק לא מתרומם, בשנת 2021 עמד על 4.7%. בצפון, חלקנו באוכלוסייה נמוך ב-33% מחלקם של הייטקיסטים השכירים במרכז. כלומר, אלה פערים שמראש הם מאוד גדולים.

לגבי טיב ההכשרות – כדי לקדם עובד בשלטון המקומי, שלחתי עובד ללמוד הכשרה אקדמית, טכנאי-הנדסאי. מעבר לזה שרוב הקורסים שלו הם בזום – למרות שכבר אין סיבה – המרצים, לפחות אלה שבפריפריה, הם יחסית ברמה מאוד נמוכה. יש פערים בין הידע שהוא בא איתו לבין הידע שהוא מצליח לקבל בתוכניות האלה. אני חושבת שכדאי לעשות איזושהי עבודה בבדיקת ההון האנושי, ובוודאי אם אפשר ללמוד בזום, אז בואו נלמד בזום עם מיטב המוחות של מרכז הארץ ואם יש גם אצלנו, אבל בטח לא עם המוחות שיש היום.

מסלולים לחברות קטנות – משרד הכלכלה עשה עבורנו עבודה בתחום התעשייה הרפואית ומסתבר שרוב תעשיית ההייטק היא בחברות של 15 עד 50 אנשים שהמסלולים 4.18 ואחרים מיועדים לחברות כל כך גדולות, לכן מה המסלולים שניתנים לחברות פעילות קטנות ואיך מביאים אותן למרכז? אני יכולה להגיד שרפא"ל, שפתחה שלוחה בשלומי, כמו החלילן מהמלין לקחו את כוח האדם המיומן שנמצא בחברות הקטנות והעביר אותו אליהם. בשנה הזאת נסגרו בשלומי ובגליל המערבי עסקים ולא נפתחו נוספים. זאת אומרת, צריך להתאים את הפתרונות לסוג האוכלוסייה, לגודל האוכלוסייה ולידע ומפלצות הענק האלה הן לא בהכרח עושות לנו טוב.

תשתיות – כבר אמרו לפניי, כל עוד אין לנו תשתיות, לא תחבורה ולא סיבים אופטיים ולא אחרים, הדבר מקשה מאוד על התפתחות הייטק בפריפריה.

לגבי החינוך – אין מסכימה ממני. STEAM בגליל המערבי, זה מה שגם אנחנו עובדים איתו.

תודה רבה. סיון יחיאלי, לשעבר ראש מועצת כפר ורדים והיום מוביל את החממה של i4vally, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש על הדיון החשוב הזה ובכלל על התמיכה שאתם נותנים פה לפריפריה. נדמה לי שבכנסת הזאת יש הרבה מאוד תמיכה לפריפריה ואנחנו רוצים למנף אותה כמה שאפשר.

אני רוצה לומר תודה לעמי אפלבום, ולא סתם להגיד לו תודה, אלא להתייחס לתוכנית עידוד יזמות. התוכנית הזאת של עידוד יזמות, שנתנו לחממות שלנו, היא יוצאת מהכלל. היא מאפשר לנו לבנות אקוסיסטם. אנשים אולי לא שמים לב, אבל הייטק לא צומח בנפרד. כלומר, זה לא שאתה יכול שפה יצמח לך איזה עץ ופה יצמח לך איזה עץ. זה לא קורה ביחד. אם אתה לא מצליח לייצר יער, לא יהיה כלום, יהיה מדבר.

תיזהר, כדאי שתגיד להם חורשה. לפעמים מחפשים את היער, העץ נופל ביער ואף אחד לא ראה ואז יש שאלה אם הוא נפל. לפעמים אומרים לך שלא יהיה הייטק בפריפריה כי אין יער. אז תגיד להם שאתה רוצה חורשה קטנה או לימן. אתה יודע מה זה לימן? בגלל שאתה מהצפון, אין לך בעיה של עצים. היה אחד שקראו לו לימן. הוא הבין שבנגב אין עצים ולכן הוא עשה קבוצות עצים והוא הציף אותם עם סוללות עפר בשיטפון. אם אתה רואה אקליפטוסים באמצע הדרך, בכביש 40, זה נקרא לימן. אז מספיק שיש לימן או חורשה קטנה, שכבר יבוא הכסף, כי עד שיבוא האקוסיסטם המשיח יבוא. אז לא לחכות לאקוסיסטם.

אנחנו בונים תעשייה 4.0, כי 48% מהתעשייה הישראלית נמצאת בצפון. זאת אומרת, זה גודל על ידע ויכולות שקיימות כבר בצפון. זה כבר יתרון מסוים. יחד איתנו יש באקוסיסטם את המכון לייצוא מתקדם ואת "מאיץ הגליל" שפועל בתוך אורט בראודה וכמובן גם אורט בראודה שותפים, וכן מרכז הידע לחדשנות של הטכניון ומוסד שמואל נאמן, ועוד כל מיני גופים שנמצאים בכל האזור הזה וביחד תורמים. כמובן גם התעשייה והסטארט-אפים. הכול ביחד מייצר איזושהי יכולת להצמיח דברים שלא היו צומחים אחרת. כאן התקציב הלא מאוד גדול שהרשות מעניקה לעידוד יזמות באמת עושה את העבודה.

אני כן מצטרך למה שאמרה יעל, אני מצטרך לבקשה שלך, היושב-ראש, מעמי אפלבום, להשוות את תנאי המסלול לחברות בקצה, כי בסוף חברה בקצה לא יכולה לקבל מיליון שקל, זה לא מספיק לה כדי לצמוח ולהגיע לנפח שהיא יכולה לגייס הון חיצוני. אנחנו צריכים שזה יהיה סדר גודל של 5-4-3 מיליון שקל בנקודת ההתחלה, כדי שהיא תצמיח שורשים ואפשר יהיה אחר כך לבצע השקעות נוספות ולבנות על ההשקעה הקיימת. זאת המטרה – בסוף המטרה היא לייצר כאן צמיחה בת-קיימא.

היושב-ראש, התחלת את הדיון בחוסר ההצלחה המסוים שהיה בדרום ואני רוצה להגיד משהו דווקא לאנשי האוצר. אני יודע שיש הרבה פעמים חוסר אמונה בהשקעה בהייטק בפריפריה. חוסר ההצלחה הוא תוצאה של לא מספיק ניסיונות וצריך לנסות עוד ועוד ועוד ובסוף זה ייקלט, גם בחברה הערבית, גם בחברה הדרוזית. אנחנו מנסים להגיע לחברה הערבית והדרוזית, יושבים בכנסת חברים מהעדה הדרוזית, מופיד ואחרים, אני מבקש שתשלחו חבר'ה צעירים אלינו. אנחנו יודעים לתת להם מענק עידוד יזמות, להתחיל איתם את התהליך. בואו תגיעו לעבוד, אל תחכו שזה יקום דווקא בחורפיש. כרמיאל מספיק קרובה כרגע. אחרי זה יעבור גם לשאר המקומות. אנחנו ואחרים כאן וביחד אנחנו יכולים לעשות פלאים לטובת האזור. תודה רבה.

תודה לך. נירה שפק, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לדוח השנתי של מצב ההייטק שפרסמה הרשות לחדשנות. חשוב מאוד שנשים את הנתונים על השולחן, כי אנחנו רואים את ההישגים, אבל הם כאלה שבחלקם, בהייטק, הם די מובנים מאליהם. האתגרים האלה מחייבים אותנו לתוכנית, זו פעם אחת. פעם שנייה, זה ניתוח של איפה צריך לחזק. ראיתי בדוח שמדברים על אוכלוסיות שלא בפנים – על חרדים, על ערבים – אבל לא ראיתי שום נתון לגבי נשים.

בשבועות הקרובים יצא דוח על תעסוקת נשים.

לא ראיתי לגבי נשים, ואני מבקשת להשלים את זה. ואם יש דוח – אז נהדר. ראיתי את הדוח על יציאת הנשים וההתאמה שעשו, שבדקו נשים חרדיות בהייטק. כמה הדוחות שפורסמו נכונים? כי לצערי ראינו שבהשוואה שנעשתה יש פער בין הנתונים שמוצגים לבין המציאות בשטח, וצריך לראות איך מטפלים בזה. כלומר, ראינו עכשיו שהנתונים שהוצגו על ההצלחה אינם נכונים, עם כל הכבוד למשרדים שבאמת עושים עבודה ומשקפים את הנתונים.

אני מדברת עכשיו גם כתושבת עוטף עזה. ראיתי את הסטארט אפים בעוטף עזה שמשוועים לכסף ורואים כל מיני אנשים שאכפת להם שמכתתים רגליים כדי להשיג כסף לעוד שלושה חודשים ועוד שישה חודשים לשלושה אנשים שמחזיקים את הסטארט אפ. זה לא הגיוני. צריך לדבר גם על התשתיות של הרשויות, איפה נכנס כאן השלטון המקומי בהקשר הזה של מבנים שאפשר להקצות אותם לזה.

הדבר האחרון, חינוך. כולם כאן מדברים על אקוסיסטם, אבל במובן הנקי של זה. אבל אם יש לנו בתי ספר ויש לנו מכללות ואוניברסיטאות, ואנחנו לא מייצרים את האקוסיסטם הזה, אז לא נגיע. לכן אני ארצה, ברשותך, היושב-ראש, שיהיה דיון רוחבי, שהכפיים של הממשלה יהיו ממש כפיים, ולא יד אחת עושה ככה ויד אחת עושה ככה. העבודה הנהדרת של כל אגף בנפרד, או כמו שאמר רון כץ קודם, הסינרגיה בין המשרדים – אני לא אקח משפט שהוא שלו – חסרה כאן בהקשר הזה.

אני אשמח לקבל ספציפית את ההחלטה לעוטף עזה.

תודה רבה, נירה. חובב ינאי, הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל.

אני רוצה להוסיף לנקודת המבט של משרות ושכר גם נקודת מבט של הערך החברתי שההייטק יכול לייצר. ניקח לדוגמה את נושא הבריאות – בנושא הבריאות יישום לא שוויוני של בריאות דיגיטלית ושל יישומים דיגיטליים יכול להגדיל פערים בבריאות. אנחנו מכירים את הפערים בבריאות בגליל. כשאנחנו מסתכלים על הערך החברתי שאפשר לייצר, זה גם יכול לייצר את האקוסיסטם שדיברתם עליו וגם יכול לייצר ערך חברתי. כשמסתכלים על החלטת ממשלה, כמו החלטת ממשלה 3709 מ-2018, שהיו בה 900 מיליון שקל להשקיע בבריאות דיגיטלית, חלק גדול מההחלטה הזאת, חצי ממנה, לא יושמה. רוב הכסף יושב במשרד הכלכלה, אבל אם מסתכלים על המרכיבים שנמצאים שם ומסתכלים על הערך החברתי שההייטק יכול לייצר, לא רק מבחינת שכר ומשרות, אלא גם מבחינת קידום הבריאות, החינוך ורווחה, אני חושב שיכולה להיות פה תועלת רחבה גם מעבר לכל מה שדובר עד עכשיו בדיון. תודה.

תודה רבה לך. רפאל מויסא, תעשיין, בבקשה.

גדלתי בבאר שבע, בעיקר בעומר, ואני מנכ"ל ובעלים של חברת אייבקס טכנולוגיות ועוד שני סטארט אפים שאתייחס אליהם בהמשך. מתוך העולם שלי אני רוצה לשתף אתכם בכמה אתגרים מול משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות וההשקעות. החברה הראשונה, אייבקס, היא חברה קטנה, בוטיקית, מונה כ-10 עד 15 עובדים, שהקמתי לפני עשות. למעשה אנחנו נותנים שירותי פיתוח, הנדסה, רובוטיקה, לצד אולם ייצור ועיבוד שבבים מדויק והרכבות אלקטרו-מכניות, בעיקר לתאגידים מקומיים ישראלים, בכל התעשיות – מכשור רפואי, תעשייה ביטחונית, תעשיית רכב, מוצרי צריכה, ולא פחות חשוב – בית וחלום להרבה סטארט אפים בארץ, ובפרט בדרום, בפריפריה. רוב ההכנסות שלנו מגיעות בכלל ממכירה ליצואנים ישראלים. לדוגמה, נטפים, סודה סטרים, מטרוניקס, אך לצערי משרד הכלכלה או רשות ההשקעות אינם מכירים בפעילות שלנו כיצואן עקיף ועל כן אנחנו לא זכאים להטבות מס, וחבל מאוד.

דבר נוסף שאני יכול לציין – אני מגייס עובדים, עובדי סיניור, עובדים שגרים באזור באר שבע והדרום ועושים את דרכם יום-יום לאזור תל אביב, נס ציונה, רחובות, יבנה. אלה פארקי התעשייה החשובה. פערי השכר – אני רואה לנכון, בשמחה, לשלם לאותם עובדים, וכבר גייסתי עובדים ששמחים לעבוד ליד הבית. אם המדינה הייתה מוסיפה איזשהו תמריץ, כמו מענק, לעובד כזה, אם ישירות או דרכי, אני חושב שזה היה בונוס אדיר ועוד דרך לשמור את האנשים הטובים שנמצאים פה.

לגבי היזמות שלנו - בתוך אייבקס פיתחנו טכנולוגיה ולקחנו אותה לתחום של Medical device. עשינו תוכנית והגשנו למדען, גייסנו משקיע והגענו עד כדי אב טיפוס וניסיון בבעלי חיים. מתוך הסיפור שלי, בזמן התוכנית של הרשות לחדשנות קיבלנו תביעה על הפרת קניין רוחני, ולאחר שלוש שנים ו-600,000 שקל שכר טרחה ניצחנו בתביעה. לצערי, כחלק מההליך של הגשת דוחות כספיים לרשויות, רשות החדשנות ביטלה את המענק שלנו ודרשה את החזר המקדמות. בסופו של דבר גם זה בוטל, אבל זו רק דוגמה להמחשה מה אנחנו, כחברה קטנה, בוטיקית, מהפריפריה, נאלצים להתמודד ולנהל מול הרשויות. תודה רבה.

אני אבקש מראש הרשות לחדשנות לבדוק את המקרה הספציפי שלכם ולראות מה ניתן לעשות ביחס לעבר או אולי ביחס לעתיד, כמו שאנחנו עושים בהרבה מקרים פרטניים.

סמי להיאני, מנהל האגף לפיתוח כלכלי למיעוטים, המשרד לשוויון חברתי, בבקשה.

תודה על מתן האפשרות לתת את התגובה. כמנהל האגף לפיתוח כלכלי אני רוצה לתת לפחות את התמונה הכוללת במגזרי המיעוטים. רשות החדשנות, יחד עם משרד הכלכלה ויחד עם המשרד לשוויון חברתי, עוד בטרם החלטת הממשלה 550, הקמנו ועדה בין-משרדית לבדיקת כל נושאי ההייטק והטכנולוגיה. על הרקע הזה גם נתקבלו החלטות ותקצובים מהותיים.

מעבר לנושא של התקצובים והכנת תוכניות יחד עם משרד המדע, רשות החדשנות, משרד הכלכלה וזרוע העבודה, יש לי להאיר חלקים שהם לא נמצאים שם. רוב החברות מגייסות עובדים סיניורים, כלומר בעלי ניסיון. עיקר הבעיה הקיימת היום היא דווקא בג'וניורים, לגייס עובדים חדשים, דבר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת, ובראייה מקצועית מצדי, איך לבוא בקשר עם החברות לקחת בחשבון את האפשרות של ההכשרה, תוך התחייבות של החברה לקלוט את הג'וניורים בתקופה מוגדרת מראש, תוך התייחסות להון האנושי. לגבי נושא החינוך, השכלה אקדמית וכן הלאה אני לא רוצה להתייחס, מכיוון שבכוח העבודה הקיים בהייטק רק קצת יותר מ-2% עם ממגזר המיעוטים. המטרה להגדיל את זה בצורה מהותית.

תרשו לי גם להתייחס קצת היסטורית - - -

אין לנו זמן להיסטוריה, אדוני. תן לנו עצות מעשיות לעתיד.

הכיוון הוא חד-משמעית הפקת לקחים – המטרה הייתה גידול מ-400 ליותר מ-9,000 מהנדסים. לראשי הרשויות יש מרכזיות מהותית בסדרי העדיפות לפיתוח ואני פונה אליהם להוביל גם מערכות כאלה ביישובים שלהם.

תודה, סמי. אפרת, האם במכרזים חדשים או בקולות קוראים תוכלו לקבוע, כחלק מהתנאים שלכם, 30-20 אחוזים מאותן משרות חדשות שיתווספו לג'וניורים? כדי שסטודנטים, מהנדסים, יקבלו הזדמנות ראשונה, להכניס אותם לעסק.

יש לנו מסלול ייעודי ספציפי – לא דיברתי עליו היום, כי הרחבתי עליו בוועדת משנה של ועדת הכלכלה – מסלול 4.20 שמיועד מאה אחוז לעידוד העסקה של ג'וניורים מהאוכלוסייה הערבית.

אבל אולי לא לוקחים אותו.

לוקחים. בדרך כלל יש לנו בעיה של תקציבים.

למה לא לעשות מיזוג, שבתוך ההצעה הכללית יהיו 10%, 15%, ושמי שקולט את אותם 15 עובדים מינימום יתחייב לקלוט שניים-שלושה צעירים. כך, באחוזים, זה יגדל.

במסלול 4.18 הכנסנו אלמנט בהקצאה תחרותית, של ניקוד למי שמתחייב להעסיק אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך. ב-2021, מתוך 600 משרות, 100 הן לערבים וחרדים. שוב, מסלול 4.20 זה 100% ג'וניורים ערבים, חסרי ניסיון.

אולי זה לא טוב, כי אתה לא עוזר למפעל שאתה מביא לו רק חסרי ניסיון. אתה צריך להביא תמהיל ולעודד את הכניסה של כולם.

ב-4.18 עשינו תמהיל.

טוב לשמוע שאתם מודעים לבעיה, אבל תקשיבו לסמי ולניסיון שלו ותראו אם ניתן לשנות את המבנה של הקולות קוראים.

אנחנו עובדים עם סמי בשוטף.

מעולה. שמוליק מוסקוביץ, חברת קווליטסט.

תודה רבה ליושב-ראש על ההזדמנות לדבר. חברת קווליטסט היא חברה שקיימת כבר 25 שנה. אנחנו מעסיקים 1,400 עובדים בארץ בפריסה ארצית. אנחנו עוסקים בבדיקות תוכנה, בטרנספורמציה דיגיטלית. בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו מבצעים תוכנית הכשרה להייטק. התחלנו בשדרות עוד לפני שקיבלנו סיוע של רשות החדשנות ובשנתיים האחרונות אנחנו מקבלים סיוע של מסלול 45 של רשות החדשנות. עד היום הכשרנו 220 חניכים – רובם כבר עובדים – בתוכנית. אין לנו כמעט תנאי סף להכשרה. כלומר, גם אם לאנשים אין אנגלית או מתמטיקה גבוהה, קיבלנו אותם לקורסים על בסיס ראיון אישי בלבד. זה מיועד ללוחמים, לפריפריה חברתית ולפריפריה גיאוגרפית. התחלנו את זה בקורונה. כל זה נעשה בחיבור עם העיריות.

אתם מקבלים סיוע מהממשלה למהלכים שלכם?

כן, אנחנו מקבלים מהרשות לחדשנות את מסלול 45.

יפה. נשמע שאתם מבינים מה צריך לעשות.

כאמור, 220 מוכשרים, בין 65 ל-70 אחוזים עובדים אצלנו. עכשיו אנחנו מרחיבים את השלוחה בשדרות ואז או עובדים מהבית או עובדים בשלוחה שלנו בשדרות.

הסיבה העיקרית שאני פה זה כדי לומר מילה טובה לרשות החדשנות ושחשוב מאוד שהתוכנית הזאת תימשך.

הדבר הכי משמעותי שאמרת זה שאתה מסוגל לקחת אדם בלי אנגלית ובלי מתמטיקה, אלא על בסיס מוטיבציה, ולהפוך אותו לאיש הייטק. זה הנתון הכי חשוב.

כמה כסף אתה מקבל מהמדינה פר אדם?

אנחנו מקבלים 7,500 שקלים על ההכשרה. דרך אגב, זו הכשרה שעולה בין 16,000 ל-18,000 שקל.

יש תוכנית שלא הביאה עובדים ב-2 מיליון לבן אדם, ואתה ב-7,000 שקל מביא עובד להייטק. מגיע לך יותר. AllJobs , כדי לעודד את המעסיק לחצי שנת העסקה ראשונה, איזה מענק קליטה.

יש גם את זה בתוכנית. קצת קשה לנו, כי הם ביקשו משכורת שהיא גבוהה יחסית למה שאנחנו יכולים לשלם.

אנחנו מחזקים אותך, שמוליק, וגם אוהבים את המילה הטובה שנתת לרשות החדשנות, כי גם הכרת הטוב זה ערך חשוב.

חיים שולמן, סמנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש, אני מברך על הדיון הנכון, ואני עוד יותר מברך על זה שאתה, באופן אישי, מבין בדיוק על מה מדובר, בין הפערים הענקיים לפערים הקטנים ומה אפשר להשיג מהם. אני רוצה להציע ולבקש מהרשות לחדשנות לעבור לחשיבה אסטרטגית ולא טקטית – לקחת, יחד עם הרשות לפיתוח הגליל והאשכולות שקמים בגליל – ולעשות קלסטרים ל-AI ולדברים החדשניים שאתם צריכים בעוד כמה שנים. תבואו ותעבדו ותלמדו את הגליל, כי דין הגליל הוא לא דין הנגב. אין לנו מטרופולין, כמו באר שבע, שסביבו אפשר לבנות את הדברים, ותעשו יחד איתנו עבודה שלוקחת גם את הצרכים, ואתם תראו איך החברות יגיעו בלי מענקים אסטרונומיים, כי שם נמצא ההון האנושי והם יבואו וירדפו אותנו ויעבירו את השלוחות שלהן אלינו, מה שקורה כבר בחלק מהמקומות.

דבר שני, כל העניין של האקוסיסטם. זה קשור למה שאמרו קודם – אתם לא תוכלו ליצור אקוסיסטם אחד בגליל, אלא תנסו לראות איך בעזרת המיפוי שתעשו והעבודה הגדולה תייצרו אקוסיסטם עם כללים, אם זה בכפר ורדים או במקומות אחרים. תשתמשו באנשי הגליל בשביל הידע ואל תבואו מראש עם חשיבה שיש לכם את הידע איפה לעשות את הדברים.

דבר שלישי, כרגע יש הכשרה מדהימה של 30 חבר'ה – 10 לרפא"ל ו-20 לקליידו, אתם מעורבים בה. זו הכשרה שעולה 3 מיליון שקל ואתם מעורבים בה ב-200,000 שקל. זה לא הסכומים, הם צריכים לגדול ולהגיע לחצי מיליון שקל ולמיליון שקל מתוך ה-3.

חיים, אני טוב במספרים. 30 עובדים, 3 מיליון – זה 100,000 שקל לבן אדם להכשרה.

לא להכשרה בלבד, אלא עם השמה ועם עבודה ברפא"ל או בקליידו. במונחים עולמיים, זה בסדר, זה הגיוני, כי אתה לוקח את אותם ג'וניורים והופך אותם לסיניורים.

אז למה לא ניגשים לאפרת דבש ועושים אותם כעובדים נוספים?

כי העניין לא מוסדר מספיק. מה שאמרו פה לגבי הידע של החברות והנגישות שלהן לתוך הדברים, צריך לייצר את זה.

תודה רבה לך, חיים. יניב פרץ, חבר מועצת העיר שדרות, ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להודות לך על הדיון החשוב הזה שאתה מוביל. אני נמצא פה כבר פעם שלישית ומפעם לפעם אני מתרשם מהעוצמה שאתה מוביל את הדיון החשוב הזה יחד עם חבר הכנסת רון כץ.

אני אתחיל בזה שמה שראית לפני עשר שנים כראש עיר בירוחם עם משקפת סגורה, לא הצליחו ולא מצליחים היום לראות כלל המשרדים הממשלתיים גם עם משקפת פתוחה. אני חושב שהדרך להנגיש תוכניות ממשלתיות ותקציבים זה לעשות את זה רק בשיתוף פעולה עם ראשי הערים והנציגים שלהם. הסיבה שזה יכול להצליח או להיכשל הן שתי הדוגמאות שנתת, כבוד היושב-ראש, בדיון הזה. לפני עשור, כשיזם הגיש בקשה לתקציב, הוא קיבל אם הוא עמד בקריטריונים. אף אחד לא ביקר אותו, אף אחד לא שם לב מה קרה עם התוכניות. זאת הסיבה לעובדה שאתה ציינת, למה שקרה לפני עשור שנים. היום רשות ההשקעות והרשות לחדשנות מובילות את המיזמים עם ראשי הרשויות והנציגים שלהם ולכן זה מצליח. דוגמה לכך היא חברת קווליטסט שפתחה כבר קורס חמישי בשדרות ומוכיחה לכולם איך בנחישות אפשר לקדם תוכניות בפריפריה. יותר מכול, יו"ר הוועדה, חשוב שתדע, עיריית שדרות לקחה את בניין העירייה המיתולוגי, עברה למקום אחר, והפכה אותו למקום שנותן מקום וביטוי לחדשנות ויזמות בטכנולוגיה. יש כבר לא מעט חממות שכבר נכנסו לבניין, שהעירייה שיפצה אותו בעבורם, והם מקדמים טכנולוגיה.

יש לכם אמדוקס בשדרות. מישהו האמין ובא. אפשר יותר. אגב, היום כמעט שאין עיר בפריפריה שאין בה התחלה של משהו. כל התבונה של רשות החדשנות זה לחפש את ההתחלות. אין עיר שאין בה משהו.

לפני עשור שנים אמדוקס העסיקה 300 עובדים בשדרות והיום כבר יותר מ-1,000 עובדים. כך גם אלביט שהעסיקה כ-200 עובדים והיום כמעט 600. גם אמרסון-ספקטרוניקס וכל מיני חברות טכנולוגיה.

הדרך לקדם תוכניות ממשלתיות בפריפריה היא אך ורק בשיתוף פעולה עם המאיצים שקיימים בתוך הרשות, שזה ראש הרשות והנציגים שלו. כל ניסיון אחר לממש תקציבי ממשלה בדרך אחרת עלול להיתקל בקשיים ואולי להגיע לסיום קצת פחות טוב, כמו שתיארת לפני כן.

תודה רבה לך, יניב. גלעד כהן, איגוד חברות הביטחון והסייבר, בבקשה.

תודה רבה. תודה רבה על קיום הדיון. אני רוצה להזכיר כמה דברים שדיברו עליהם פה. דיברו על חינוך, על הדרכות, על בניית אקוסיסטם. אנחנו, באיגוד חברות הביטחון והסייבר, עושים את זה בתחום שלנו, בתחום הביטחון. זה לא תחום קל, אבל יש לנו בסיס ועובדים כמה שנים טובות. מיותר לציין שיש חברות ביוקנעם, בחיפה, בבאר שבע ובעומר, יש את מרכז הסייבר בדרום, אבל זה לא מספיק. חברות שלנו בעומר למשל, לא מקבלות תקציבים. בארבע השנים האחרונות הצלחנו והקמנו עשרות חברות בתחום הביטחוני, ולא רק בסייבר. אנחנו מעודדים מועדוני אנג'לים שנוגעים בעולמות הביטחוניים, שהם עוד יותר קשים מעולמות אחרים, ושם זה ללא עידוד מדינה וכמעט ללא כספים מבחוץ. נשמח מאוד להקים חממה בשיתוף העדה הדרוזית. בעדה הדרוזית יש הרבה קצינים ובכירים - - -

לא רק קצינים, יש הרבה נשים אקדמאיות. לפעמים הממוצע שלהם בבגרות הוא הגבוה במדינה. יש ערים דרוזיות עם יותר מ-90% הצלחה בבגרות. יש שם הון אנושי משכיל מאוד.

יש לי מספיק חברים שהם שוטרים, קצינים וכו', אבל יש המון-המון במגזר הדרוזי ויש הרבה סטארט אפים והרבה חברות ביטחוניות שקיימות במגזר הדרוזי, אבל אין אף אחד שתומך בתחום הזה. אנחנו נשמח להרים את הכפפה, אולי יחד עם גב' הילה חדד.

אנחנו בשלבי הקמת תשתית של הדרכות והכשרות לתחום הביטחוני, בין אם זה לבכירים בתחום ופורשים, בין אם זה צבא או גופי ביטחון שונים, לסטודנטים שרוצים להיכנס לתחום, לחרדים, לעולים חדשים וכמובן לדרוזים.

הדרך לעידוד החברות והיכולת לשמר עובדים היא לא רק בלתת להם כסף להקים החממה ולהביא 600 מיליון לחברות או 300 לחברה, אלא גם לסייע בעולם המכירות והקידום לחו"ל, כי חברה שמייצרת פה בארץ לתוך ישראל, אולי זה קל לו יותר, אבל כשהוא צריך לפתוח את הדלתות לחו"ל זה הרבה יותר קשה, ולחברה ביטחונית עוד יותר. בעולם הביטחוני מחזור המכירות הוא ארוך הרבה יותר והוא לא מחזור קל. את זה צריך לעודד יחד עם משרד החוץ, יחד עם משרד הכלכלה ועם הגופים שיש לנו במדינה מחוץ לארץ. היום יש יותר מ-40 נציגים בחו"ל שיכולים לסייע בתחום הזה והם לא נוגעים בעולם הביטחוני.

תודה. אנחנו מעצמה בעולם הסייבר בעבר ובהווה, ואם רוצים עוד יזמות – צריך להתייחס לתחום הזה. אני יודע שהרבה ראשי רשויות גם מבקשים את זה, גם בחינוך וגם בהזדמנויות שיתקיימו אצלם.

אני מבקש בקצרה התייחסויות, אם יש, של עמי ואפרת. לאחר מכן תדבר המנכ"לית ואז אסכם את הדיון.

תודה רבה על כל האינפוטים. אני חושב ששמענו פה מספיק אינפוטים והערות על חברות שהצליחו להתפתח בימים הקשים שלהן באמצעות הסיוע של רשות החדשנות, אבל אני רוצה גם לקרוא לכולם לשים לב איפה מדינת ישראל נמצאת. הוצאנו עכשיו דוח חדשנות ל-2022 – יש איום גדול מצד מדינות אחרות שלמדו את הפטנט של איך לעשות hub-חדשנות. היום אנחנו לא הסטארט אפ ניישן היחידי בעולם ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממשיכים להוביל את ההייטק הישראלי להיות מוביל בעולם. בוודאי שצריך למנף את כל הפוטנציאל שיש במדינה, בין אם זה חרדים, בין אם זה ערבים, בין אם זה במרכז ובין אם בפריפריה, אבל התחרות שלנו נהפכה לתחרות עולמית, אם ימשיכו להשקיע פה בהייטק ואם ההייטק הישראלי ימשיך לפרוץ קדימה.

נושא של תשתיות ותקשורת – התייחס לזה קודם חבר הכנסת מופיד מרעי. אנחנו לא מתעסקים בזה, מצטער, אבל זה בהחלט חשוב.

נושא הנשים – העירו כאן בהקשר לזה. אנחנו מוציאים דוח נשים בהייטק, אבל גם פה צריך להתחיל להסתכל על זה מבתי ספר יסודיים, תיכוניים, מה קורה בצבא עם נשים, מה קורה באקדמיה עם נשים. היום אחוז הנשים בהייטק הוא כ-30%, זה לא מספיק ואנחנו עושים פעילויות ליזום גם כניסה ולתת תנאים מועדפים לנשים, גם לחרדים, גם לערבים, כי מדינת ישראל היום צריכה את תוספת כוח האדם הזאת. חסרים פה אנשים בכל הרמות. אנחנו צריכים את התוספת הזאת כדי להמשיך ולהצעיד את הכלכלה הישראלית קדימה. תודה.

תודה רבה לך, עמי. אפרת דבש, בבקשה.

לגבי 4.18 – אני אתייחס בקצרה לנקודות שעלו תוך כדי. שאלות לגבי הטבלה שהצגנו, אי-בהירויות – יש לנו נתונים מדויקים, הכול מדויק. אם הייתה איזושהי חוסר הבנה, אנחנו מוכנים לפתוח את הנתונים ולהראות אותם. הדוגמאות שנתנו הן דוגמאות בודדות מתוך כלל כתבי האישור שניתנו בכל שנה.

החלטת צפון – לא קיבלנו תקציבים מיוחדים נוספים. בזמנו נדרשנו לתת מתוך התקציב הקיים והראינו – יש לנו נתונים, נוכל להרחיב על זה אם יהיה צורך – שב-2018 ו-2019 כבר כיסינו מעל ומעבר לתקציב שהיינו צריכים לתת לצפון. כמובן שאנחנו פתוחים ואם יש רצון לצאת בהחלטה חדשה, אנחנו מוכנים להיות שותפים.

הממשלה הצהירה שהיא תקדם תוכנית לצפון, אז אתם תהיו פרואקטיביים ותציעו להם הצעה מה לשים שם.

אנחנו נשמח להיות חלק מזה.

אל תחכו שיפנו אליכם. תלכו למשרד ראש הממשלה שמרכז החלטת ממשלה על הצפון, וגם נגב-גליל מרכזים עכשיו החלטה על הצפון, ושימו שם את המרכיב שלכם.

בהחלט.

חברת EMC – בדקנו שוב, במונחי משרות מלאות יש בבאר שבע 150 משרות. זאת אומרת, באותה תוכנית שקיבלו לפני עשר שנים שמרו על המשרות.

הוספנו עכשיו תיעדוף למי שמעסיק אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך מ-2021. מהמקצה הבא יש לנו כוונה להכניס גם תיעדוף למי שיעסיק דווקא נשים.

אגב, לא ראיתי פה נציג או יזם שעוסק בעולם החרדים, אבל יש יזמות בתחום ולא הייתה לזה התייחסות בדיון הזה. בפעם הבאה נזמין יזמים ונציגים שעוסקים בחברה החרדית להציג לנו מה קורה שם ומה האתגרים. כשאת אומרת אוכלוסיות שהן בתת-תעסוקה, אז גם החברה החרדית רלוונטית לדיון הזה.

נכון.

מבחינת סף הכנסות – בעבר סף הכניסה למסלול 4.18 היה 100 מיליון שקלים. הצלחנו להוריד אותו ל-25 מיליון שקלים והיום ל-15 מיליון. כמובן שאנחנו עושים את זה בתיאום עם אגף תקציבים.

תורידו עוד. תמשיכו עם העיקרון של המשרות החדשות והשימור שלהם, אבל גם עסק של 3 מיליון שקלים שנותן שירותי תוכנה ומסוגל לקלוט עוד 15-10 עובדים, זה יותר טוב. לפעמים הולכים לגדולים, אבל ראית מה קרה עם הגדולים – הם קיבלו 600 מיליון ועד היום אנחנו מחפשים אותם. דווקא חברות בינוניות וקטנות, יציבות חמש-שש שנים, שרוצות להכפיל את עצמן, לבוא לקראתן. להוריד את הסף הזה, לא למנוע מהן. הן חשובות.

אנחנו עובדים מול אגף תקציבים, כמובן שזה צריך להיות בהסכמה שלהם, אבל יש לנו גם מסלולים אחרים, כמו 4.17 שהוא יותר מוכוון אוכלוסיות. אפשר לקבל שם סיוע עד 16,000 שקל עלות שכר ושם החברות הקטנות יכולות למצוא את מה שמתאים להן.

בגדול, הכסף לא מספיק, בשנה שעברה הביקוש היה פי שניים מהכסף שהיה לנו. הביקוש גבוה ואנחנו נאלצים לאשר בקשות באופן חלקי.

סליחה שאני קוטעת אותך. הביקוש הוא בפריפריה? כי זה נושא הדיון.

זה נטו, מאה אחוז מסלול לפריפריה. זה לא מסלול למרכז. זה רק פתיחה באזורי עדיפות לאומית.

יש לה פחות כסף מבקשות וצריך לתת לה יותר כסף. את בוועדת כספים, נכון? את יכולה לתת לה יותר כסף?

אני מאוד שמחה לשמוע את זה. ירושלים כלולה בזה?

גם ירושלים כלולה.

את יכולה לתת איזשהו פילוח, על כמות הבקשות שהוגשו מעסקים שהם בירושלים, נגב, גליל?

כרגע אני לא רוצה לתת את הנתונים, אני לא זוכרת בעל פה, אבל אין לי שום בעיה להציג לכם את הנתונים אחר כך.

מסלול הג'וניורים – כאמור, כרגע הוא לאוכלוסייה הערבית. אנחנו נשמח להרחיב את המסלול הזה גם לאוכלוסיות נוספות וגם למתמחים מהפריפריה. כמובן שזה טעון אישור של אגף תקציבים ותקציבים נוספים.

הרשות להשקעות פתוחה לשיתופי פעולה, פתוחה להחלטות ממשלה נוספות. אנחנו נשמח, כל חברה מוזמנת לפנות אלינו בכל נושא ולהתעניין, להבין איזה מסלול מתאים לה. יש לנו מגוון רחב של ערוצי תקשורת ואנחנו פה בשבילכם.

תודה רבה. המנכ"לית, בבקשה.

קודם כול, תודה לך על הדיון. אני מקפידה לבוא לדיוני הוועדה בנושא הזה. כמו שאמרתי, זה בלב ליבו של התפקיד של המשרד היום. זה האתגר הכי גדול שלנו ולכן אני חושבת שהדיונים ראויים ואני שמחה להיות פה ושמחה לשמוע וללמוד.

אם אני מנסה לסכם את כל מה שנאמר בדיון הזה, בסוף אנחנו מדברים – כמו שרשות החדשנות מגדירה את זה – על נושא ה-Deal Flow. מאיפה זה בא – זה לא צומח. חדשות והייטק וסטארטאפים וחממות ויזמים – הם לא נולדים כאלה. הם ילדים שצריכים לקבל את המיומנות, שצריכים לקבל את המיומנות, שצריכים לקבל את תחושת המסוגלות ולא לחשוב שהייטק הוא אי-שם בתל אביב ולא קיים אצלם, להאמין ביכולת שלהם להקים את הרעיון שלהם, שהוא לא פחות טוב, במקום שבו הם נולדו ולפתח ממנו חברת ענק או יוניקורן.

לכן אני חושבת שהמהלך הכי חשוב שנמצא היום על שולחן הכנסת, עבר את הממשלה, הוא החיבור שבין רשות החדשנות למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. למעשה החיבור הוא עם תחילת השרשרת – עם החינוך. אנחנו עובדים באופן הדוק עם משרד החינוך, כי בסוף-בסוף זה מגיע לשם. אתמול בחרנו 116 בתי ספר ו-600 כיתות באותם בתי ספר שייכנסו לפיילוט של תוכנית היוניקורן, תוכנית הקוד. למעשה ההבנה היא שילד צריך לפגוש הייטק כבר בבית הספר.

כמה בנגב ובגליל?

רובם. עדיין לא קיבלתי את הרשימה, אז אני נזהרת, אבל זה היה תנאי סף קריטי.

איפה שתראי את יעל ואותי תמיד ישאלו אותך כמה בנגב ובגליל. יעל תשאל כמה בירושלים, כי אומרים "פריפריה" וזה נתקע בירושלים.

עוד לא קיבלתי את הניתוח, משרד החינוך יצא אתמול עם קול קורא.

זה נכנס לגפן?

זה היה אמור להיות בגפן של משרד החינוך וזה נסגר אתמול. זו פעם ראשונה שאנחנו עושים תוכנית קוד, הייטק. לא לומדים לתכנת, אלא לומדים להציג רעיון, לומדים להציג אותו באנגלית, לומדים לעשות פרזנטציה, לומדים להציג אותו.

מי מבצע את זה בפועל?

אנחנו עושים את זה בשילוב תעשיית ההייטק ו-15TOP תומכים בנו. את תוכנית החשיפה תעשה יוניסטרים, שהמנכ"לית שלו הייתה פה ולצערי נאלצה לצאת. צריך לומר שהתוכנית היא לכל ילדי השכבה. אם עד היום דיברנו על הייטק למצוינים, לאיזושהי קצפת, כל ילד היום צריך את החשיפה הזאת. אני בטוחה – אנחנו עובדים על זה הרבה - שהפיילוט הזה יהיה מוצלח. אנחנו מדברים על תוכנית חמש-שנתית שתהפוך להיות לכל תלמידי בתי הספר.

יפה. יש לך גם את חברת CodeMonkey שגם נולדה בירוחם. זה משחק שמלמד תכנות ואלפי בתי ספר בעולם משתמשים בו ללימוד.

עכשיו אנחנו מנסים נכניס את זה גם לגני ילדים.

הפיילוט של זה הוא ממש בשורה, כל הכבוד. אני חושבת שדיברנו על זה גם בדיון הקודם, אז סיפרתי על הילדים שלי שלמעשה לא פוגשים ב-12 שנות לימוד דבר כזה.

אנחנו חושבים שאחד מהכשלים הגדולים ביותר זה ההיכרות ותחושת המסוגלות של הילדים ולא היכולת שלהם.

שוב, אם אנחנו מדברים על Deal Flow ומאיפה צומח הייטק, אז הייטק לא צומח מעצמו, הוא צומח ממחקר ופיתוח. המשרד משקיע המון במרכזי המחקר והפיתוח. אנחנו רואים שאחד המאיצים הגדולים של הצפון הוא מכון מיגל שמקבל תקציב שנתי מכובד מהמשרד שלנו, 29 מיליון; אנחנו רואים את מו"פ ים המלח שמאיץ חדשנות באזור הדרום; מו"פ קטיף – הייתה חברת כנסת שהתייחסה לעוטף עזה; מו"פ שמיר בגולן; יש מו"פים בחברה הערבית וגם שם אנחנו עושים תוכנית אסטרטגית עמוקה. בסוף מחקר ופיתוח מוליד רעיונות טובים, רעיונות טובים עם יזמים טובים יוצרים חברות ואז יש לרשות החדשנות יכולת לממש את הכלים ואת הקסם שהיא עושה כשזה בשל מספיק ולכן צריך לדבר על ה- Deal Flow.

עולם של רובעי חדשנות – אנחנו בתוך הדבר הזה מתוך הבנה שזה מודלים מוצלחים. אנחנו בוחנים אם יש צורך לחשוב על המודל הזה במקומות אחרים. אנחנו תמיד שמחים לשמוע. כרגע אנחנו מדברים על חיפה, באר שבע וירושלים, אבל אנחנו נשמח לבחון.

שוב, אני רוצה לסכם בחינוך. חינוך, חינוך, חינוך, חינוך. ילד שגר בבאר שבע, גם בירוחם או בשלומי, נולד שם, קיבל חינוך טוב, הבין שזה בהישג ידו, ירצה להישאר לגור בבית שלו. אף אחד לא רוצה להעתיק את מגוריו, כל אחד רוצה לחזור לנוף ילדותו. אם הוא מבין שזה אפשרי, אם מלמדים אותו את זה מגיל אפס וזה לא משהו של "האלה מתל אביב", הוא יעשה את זה. זה התפקיד שלנו בחינוך, והמשרד שם.

אני רוצה לדייק את הדבר הזה. אם הכול חינוך, אז מספיק שניתן כסף רק למשרד החינוך. אבל אם יש כסף במקום אחר, שנועד לתקן את מה שלא הצליחו במשרד החינוך, אז שם יש לך אנשים - -

לשמחתי אנחנו עובדים מצוין עם משרד החינוך, אנחנו דוחפים אותם.

- - שם יש לך אנשים כמו קווליטסט, שלוקח אדם שכנראה לא הצליח בבגרות ומכניסים אותו להייטק. אגב, הגיקים של מחשבים הם לא תמיד תלמידים מצטיינים. הם יכולים להיות אלופים.

אני בקושי סיימתי תיכון.

טוב, זו לא תחרות .אני עזבתי ארבעה תיכוניים, אבל זה לא העניין. העניין הוא לזהות מוטיבציות, איך לטעת מוטיבציה, רצון וכו'.

תודה לך, המנכ"לית, ועל כך שאת נוכחת בכל הדיונים. זה מעיד על התייחסות רצינית לוועדה.

נציגת האוצר, אנחנו ניתן לכם להתבטא בפעם הבאה, יחד עם איפרגן.

אנחנו נשמח מאוד להתייחס. הכנו התייחסות במיוחד לדיון הזה.

עכשיו אנחנו סוגרים את הדיון. אני אוהב את איפרגן, אז אני לא עושה אירוע למה לא קיבלתי דמות בכירה מהאוצר בדיון הזה. יש לה נסיבות מקילות, אבל לדיונים שלנו מגיעים בכירים באוצר וכשהם יגיעו – הם ידברו. ואם היא לא מגיעה, היא הייתה צריכה להודיע לי שהיא לא מגיעה, כי זה תפקידה. זו האחריות הישירה שלה.

הודענו מבעוד מועד שאני אגיע.

הגברת איפרגן נרשמה לדיון.

אז אל תגידי דברים לא אמיתיים.

אני אוודא.

אז אל תגידי דבר שאת לא יודעת.

לסיכום הדיון – אני רוצה להתחיל בדבר הקשה, אבל לעבור גם לכיוונים חיוביים ואופטימיים. האירוע של ההשקעה של יותר מ-600 מיליון שקל בחמש חברות, כשאחת מהן קיבלה יותר מ-300 מיליון, השקעה שיצרה רק 180 מקומות עבודה חדשים בהייטק בפריפריה, זה אירוע קשה שחייב להיחקר באופן יסודי גם על ידי משרד האוצר, גם על ידי משרד הכלכלה, גם על ידי הרשות לחדשנות וגם על ידי מבקר המדינה. זה אירוע שלא צריך לקרות. שמענו שבכסף קטן, איך ב-7,000 שקלים, ב-10,000 שקלים, ב-150,000 שקלים לאדם מביאים עובד הייטק, ואילו פה מצאנו תופעה שב-3 מיליון שקלים לעובד לא הצליחו להביא עובדים. הדבר הזה דורש חקירה, בירור ובמיוחד הפקת לקחים. טוב עשתה רשות החדשנות שהפסיקה מייד את הפרויקט הזה. לא מדובר באנשים שיושבים פה ומי שרוצה להגן על העובדות האלה, מתוך אותן חמש החברות, מוזמן לבוא לוועדה ולהציג לנו מה קרה שלא הצליחו להביא עובדים תמורת הכסף שקיבלו. עד כאן האירוע הקשה.

1. הוועדה אינה השולחן העגול של הממשלה לתיאום תעשיית ההייטק. יש מספיק גופים בממשלה שמשפיעים על ההייטק בישראל. מספיק שיש מסלול של רשות ההשקעות שיודע לתת על שכר גבוה, שזה מאפיין חברות טכנולוגיה והייטק. יש מסלול של רשות החדשנות עם מענקים לחברות, יש אדם שאמון על זה במשרד לשוויון חברתי ויש עוד אדם במשרד החינוך שעוסק בחינוך להייטק. צריך לקום שולחן עגול לקידום ההייטק שבו יהיו כל גופי הממשלה. הפורום הזה צריך להיפגש פעם בחודש ושכל אחד ידווח על ההישגים והכישלונות שלו, בלי להסתיר כישלונות, ומה כל אחד יכול לעשות עם השני כדי לעשות את זה טוב יותר.
אנחנו מצפים מראש הממשלה, שהוא איש הייטק, לדרוש שיהיה שולחן עגול להייטק של כל גופי הממשלה המרכזיים. אנחנו נשלח לראש הממשלה מכתב בנושא הזה ונדרוש שהשולחן הזה יתכנס אחת לחודש לעבודה משותפת.

מעבר לגופי הממשלה יש אקוסיסטם. ההערה לפיה יש לעבוד עם הרשויות, היא נכונה. בשלטון המקומי הדרוזי וברשויות אחרות לא מקבלים קולות קוראים. צריך ללכת לאותם צעירים דינמיים שהגיעו לרשויות המקומיות ומתברגים בחברות הכלכליות וביחידות האסטרטגיות – יש עשרות רשויות עם יחידות אסטרטגיות – ולבקש מהם להגיש לרשות החדשנות קולות קוראים. צריך לעשות יום חשיפה לרשויות מקומיות לקראת קולות קוראים שלכם. אתם אומרים שיש מספיק כסף ואין מספיק בקשות, אז פשוט צריך לקדם את החשיפה הזאת. זה כולל את האשכולות כגורם מתכלל אזורי וכמי שיכול לייצר אקוסיסטם שהוא רחב יותר מרשות מקומית.

הדגש וההבנה שכדאי להשקיע בבני המקום או במי שהגיע לפריפריה בלעדיכם – מיינדסט הגיעה לפריפריה, כל מי שהגיע לפריפריה צריך לטפח אותו, כי המוטיבציות שלו היו אמיתיות. ההגעה שלו לפריפריה לא הייתה מותנית בכסף שלכם. אם הוא כבר שם – לכו איתו. מי שכבר הוכיח שהוא יודע – לכו איתו. אתם מבינים את זה וזה צריך לקבל בולטות ועדיפות ושלא תהיה הטעיה.

הסיפור הזה ששלוש חממות ותיקות יכולות לתת כלים פחות טובים ליזם על פני חממות בתל אביב, עיוות שאתם מכירים בו, לא מספיק להגיד לנו שהוא יתוקן בשישה עד תשעה חודשים. אני רוצה ממך, עמי, תשובות בעוד שלושה חודשים – איך שלוש החממות הוותיקות יודעות לתת כלים שחממות בתל אביב יודעות לתת לחברות. אם הם לא מסוגלים לתת את אותו כסף, מי יבוא לנגב ולגליל? לפתור את זה בשלושה חודשים, זאת חדשנות, לא בשישה ולא בתשעה, במיוחד שאנחנו לא יודעים מה יהיה עם הממשלה וכו'.

סוגיית הג'וניורים – צריך לכלול את זה בהתניות שלכם. קיבלו מכם מענק או חממה – תדווחו לנו על 10%, 15% קליטה של ג'וניורים. כנ"ל במענקי השמה של כוח אדם בשכר גבוה.

דוח החינוך שביקשה חברת הכנסת יסמין פרידמן – אני מבקש להציג בדיון הבא את ההשקעות בחינוך.

לדיון הבא אני מבקש דוח מעשי על מה הושקע ב-19', 20', 21' וקצת ניצחונות ראשונים – early wins, הצלחות ראשוניות שנובעות מההשקעות של 19', 20', 21'.

דרוזים, ערבים, חרדים, נשים – עולמות שמחייבים השקעה ייעודית ומאמץ ייעודי ו-reaching out והגעה אל הקהילות. על החרדים בכלל לא דיברנו, נקדיש לכך התייחסות בדיון הבא.

עוטף עזה – אזורי ביטחון שלנו מחייבים השקעה בפני עצמם.

נבקש פירוט על פני שנים, על העשור הקודם, כמה כסף מההשקעות של רשות החדשנות הלך לפריפריה. אם אתם כוללים את ירושלים, אז יש לפרט לגבי הנגב, הגליל וירושלים, כמה הלך למרכז הארץ ומה המגמה – אם לאורך שנים יותר כסף הולך לפריפריה או פחות. אני מבקש להציג לנו את זה בדיון הבא על פני עשור.

אנחנו נקיים דיון נוסף בעוד כחודשיים-שלושה מהיום, בתקווה יש כנסת ותהיה ממשלה. אני רוצה לברך את כל מי שמוכיח שאפשר לעשות הייטק בפריפריה, וראינו פה דוגמאות, אמונה ויכולת. אני רוצה לברך גם על המעשים הטובים והתוכניות הטובות שכן הצליחו. כפי שאמרתי, נעשה את הדגשים בדיון הבא בעוד חודשיים-שלושה.

תודה למנכ"לית, תודה לכולם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.