פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 255
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ח' באייר התשפ"ב (09 במאי 2022), שעה 9:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 12), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
אורי מקלב

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

מירה רווה - יועצת משפטית, משרד הבריאות

עירית רייס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חכ"ל דב ליפמן - יו"ד עמותת יד לעולים

בני פרץ - הפנתרים החברתיים

ערן זהבי
–

דוד שפרכר - יו"ר וועדה, לשכת עורכי הדין

אורן פסטרנק - מייסד המחאה

ליאור ברס - פעילה למען זכויות זוגות בינלאומיים בישראל

טליה ג'מאל

איל קופמן

הדס צנוירט


הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 12), התשפ"ב-2022

בוקר טוב, ברוכים הבאים, שבוע טוב. נאמר דברי פתיחה למושב – נעשה את זה בישיבה הבאה כדי לא לעכב יתר על המידה את הנוכחות והנוכחים שהגיעו בזמן. תודה לכולם על הצטרפותם. על סדר-היום: תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 12), התשפ"ב-2022. אתנו כאן בחדר הוועדה חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. ממשרד הבריאות חברתנו אילנה גנס,עו"ד מירה רווה, יועצת משפטית ועו"ד עירית ריס מייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים. בוקר טוב לצוות הוועדה, לצוות הייעוץ המשפטי, תודה לכולם שהצטרפתם לדיון.

אם אני מבין נכון, אנו מבקשים כרגע לאשר את התקנות לתקופה של עשרה ימים עד 20 בחודש, ואם אני מבין נכון, יש בהן שני שינויים מהותיים בעניין חובת הבדיקות. אבקש ממך עו"ד רווה להציג את התיקונים.

למעשה שני תיקונים, בעקבות דברים שנאמרו כאן בפעם הקודמת, דרישות שהגיעו מהוועדה, שגורמי המקצוע בחנו אותם. אחד, הרחבנו את הפטור. אנו מדברים על חובת הבדיקה לפי תקנה 2 72 שעות לפני הכניסה לישראל. הרחבנו את הפטור לבעלי אשרות נוספות של מי שעובד פה, כל בעל אשרה מסוג ב' ולמעט ב2 שזו אשרת תיירים, ועכשיו החובה חלה עליהם.

זה יכלול את מהגרי עבודה, את הסטודנטים, בני זוג של סטודנטים ותלמידי ישיבות.

בנוסף, הוספנו אפשרות לתיירים להיבדק לא רק ב-PCR אלא גם באנטיגן.

זה התיקונים בתקנות הללו.

וגם אנחנו מבקשים להאריך בעשרה ימים. ציינו שבימים אלה בוחנים, גם כשהדברים נכתבו עוד לא היתה החלטה, ועדיין יש בדיקות והערכות איך אנו מתארגנים לתרחישים נוספים. זה בגדול. גם שכתבנו תקנה 2 לבקשת הייעוץ המשפטי.

גם להבהיר לפרוטוקול כי התפרסמו אתמול פרסומים בתקשורת לגבי סיום חובת הבדיקות בנתב"ג. נכון לרגע זה בתקנות שלפנינו אין בדבר הזה שינוי. הדבר נרמז רק בכך שאתם מבקשים הארכת התקנות לעשרה ימים. זה אומר שבימים הקרובים אנו אמורים לקבל דומני תוך ארבעה ימים – את הנוסח הבא שאתם עובדים עליו, אם תחליטו להאריך. המתכונת הנוכחית לא תוארך.

איך ומה – זה דברים שממש ברגעים אלו- - -

לכן היום אנו לא דנים בגוף התקנות, נושא הבדיקות לנכנסים – לזה נמתין בימים הקרובים להגעת תקנות. קראנו את הודעת משרד הבריאות לגבי הכוונות. נמתין. אנו כרגע בגוף התקנות מתמקדים בשינויים לגבי הנכנסים לישראל. שני התיקונים זה אחד, מתן האפשרות למתן האנטיגן, ושני, צמצום לאוכלוסייה הנבדקת למי שמרכז חייו לא בישראל, דהיינו תייר. בסדר גמור.

חברתנו אילנה גנס, התייחסות שלך. אבקש ממך לומר, למרות שזה לא בגוף התקנות, לומר בתוך מערכת הדיונים שלכם הנוכחית לגבי המשך חובת הבדיקות לנכנסים, אם מסתמנים כרגע כיוונים, כי אתם הולכים להותיר בדיקות מדגמיות, לבטל בכלל.

חשוב להסתכל על תמונת מצב לא רק בישראל אלא גם עולמית. אנו עדיין במעקב אחר מספר וריאנים שהמשמעויות האפידמיולוגיות שלהם עדיין לא ברורות מספיק - B4, B5, גם הווריאנט הניו יורקי שאנו רואים בו שינויים גנומיים די משמעותיים שנמצא תחת מעקב. לכן אנו עדיין לא יכולים להכריז לצערנו על סיום מגפה שאנו יכולים להסתכל על תחלואת קורונה כתחלואת שפעת ובכך לבטל את כל ההיערכויות. ההסתכלות שלנו מתמקדת בניסיון לבנות סנסורים נוספים שיאפשרו לנו לנטר תחלואה. אנו מגדירים כרגע את התקופה הזאת כבין הגלים שמטרתה בין היתר לשמר יכולות בסיסיות, להגיב בזמן לאירוע אם יהיה, אם כן נזהה או נקבל אינדיקציה כלשהי או מהארץ או מהעולם על קיום וריאנט שיש בו סיכון מוגבר לתחלואה קשה מוחלטת מהידבקות חריגה, עקיפה, מוחלטת של מערכת חיסון, גם במחוסנים ומחלימים כולל יכולת לגרום לתחלואה קשה במחוסנים ומחלימים. כל הווריאציות האלה עדיין עומדות על הפרק. חשוב להסתכל גם על תמונת מצב עולם בהיבטים של יכולת העולם להתריע על קיום וריאנטים כאלה. אנו רואים שגם במדינות רבות שקודם דגמו, ריצפו בהיקפים נרחבים, גם שם הכוונה לצמצם וכבר אנו רואים צמצומים בהיקפי בדיקות ובהיקפי ריצופים גם במדינות מובילות כמו בריטניה, גם בארצות הברית אנו רואים פחות בדיקות ופחות רצפים, גם מדינות אירופה נוספות, ולכן ההסתכלות שלנו היא לנסות לייצר עבורנו סנסורים שיאפשרו לנו כמדינת ישראל להחזיק בנתונים ולייצר יכולת התרעה לפחות מסוימת – ודאי לא תהיה בה אותה יכולת כפי שהגבנו בגל 5, אבל עדיין כדי שהיכולת הזו תישמר אנחנו כרגע בוחנים אופציות נוספות כמו הגברת ניטורי ביוב, ניטורי ביוב במטוסים, ניטורי אוויר, ניטורי משטחים. המון אפשרויות שגם אנחנו וגם העולם עוסק בזה.

לצערנו בינתיים עדיין אין לנו חדשות מאוד דרמטיות מבחינת יכולת לייצר סנסור מאוד רגיש וספציפי לכניסת תחלואה אבל אנחנו עדיין בוחנים את זה, ומבחינתנו גם בעשרת הימים הקרובים חלק מהתוכנית שלנו היא דגימה מאוד אינטנסיבית של ניטורי שפכים גם במטוסים, בנתב"ג עצמו כדי לנסות לבנות קורלציה מול הנכנסים שעדיין ממשיכים להיבדק.

נבחנת אופציה של בדיקה מדגמית כפי שקיים במדינות אחרות?

זו אופציה שעומדת על הפרק. זה יאפשר לנו להחזיק בסנסור שהוא מאוד חשוב. כמובן אנו מבינים שכל מדגם, ככל שנשתדל שיהיה מייצג, עדיין לא יאפשר לנו הרמטיות כפי שקיימת היום. היום אנו דוגמים את כל מי שנכנס, 95% מהנכנסים לארץ נכנסים דרך נתב"ג, ו-5% דרך מעברי גבול יבשתיים וימיים, וברגע שלא תהיה לנו דגימה הרמטית של כלל הנכנסים, היכולת שלנו תהיה פחותה להגיב כך שאנו מניחים שכמות הזמן שנצליח להרוויח תהיה קטנה לעומת הקיים היום אבל עדיין הסנסור יישמר במידה מסוימת. לכן אנו בודקים את האופציה הזו למרות ההודעה שפורסמה על ביטול עקרוני של חובה מנדטורית של 100% מהנכנסים. אנו בודקים את האופציות האלה שיאפשרו לנו לשמור כמה שיותר סנסורים בשביל לזהות כניסת וריאנט חדש. זה דבר שנגבש בימים הקרובים.

לא הכול מחייב כמובן תקנות, אבל אני מניח שתידרשו לעניין. בסדר.

גם היועצת המשפטית נמצאת כאן אתנו. בהנחה שאתם ניגשים לביטול חובת הבדיקה בכניסה, ולא צריכים מקור הסמכה לבדיקה מדגמית – יכול להיות שאם תחליטו, כן צריך מקור הכנסה, אבל אם אנו יורדים מסיפור הבדיקה בכניסה, לפי המצב המשפטי בחוק החדש, למעשה אנו גם לא נדרשים לתקנות לנושא האנטיגן אם זה לאנשים שאינם אזרחים ובעלי רשיון קבע. יוכלו להשתמש בכללי הכניסה לישראל.

נכון. בתקנות האלה, אבל יש עוד סט תקנות. כרגע החלטה עד 18 במאי. עדיין אין החלטה מה קורה בהמשך. כעיקרון אנו מדברים על תקנות תעופה והפלגת נופש שמטילות חובות על מפעילים, חברות טיסות. יש הרבה מגבלות סביב הקורונה. יש הצדקה כרגע.

אני מעלה את הנקודה כי בראשית יוני נצטרך לדון בשאלת חידוש ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד. דומני, כולם מסכימים שאנו לא במצב חירום ויש לומר שהחוק עומד בתוקפו, אבל במקום שאין צורך על הכרזה על מצב בריאותי מיוחד, אין מה להאריך את ההכרזה וזה תלוי בשאלה אם אתם מפעילים בפועל כלים. זה תקנות, נכון. יש להזכיר שניתן לחזור למצב בריאותי מיוחד בהכרזה של הממשלה להם באופן כמעט מיידי ולכן שוב אומר מראש – לא טוב יהיה שנשאיר מצב של הכרזה אם אנחנו רק בשביל נקודת קצה קטנה מפעילים את הסמכויות לפי החוק. יש לחשוב על הפתרונות ויש לנו לזה שלושה שבועות. גם אפשר תמיד לומר: מאריכים את ההכרזה בשבועיים כי לא מיצינו את הבדיקה אבל אני מסמן את העניין. אנו לא נותיר את ההכרזה עומדת בתוקפה אם לא יהיה שימוש בסמכויות. זה גם לא שאלה של מדיניות. החוק אומר שמקום שלא צריך סמכויות, אין הכרזה. החוק יעמוד בתוקפו. אילנה, עוד התייחסויות שלכם בנושא?

חשוב להסתכל גם על מדיניות של מדינות אחרות בעולם. זה משהו שבדרך כלל עולה כאן. עדיין הרבה מדינות שמשאירות חובת בדיקה מדגמית. מה שישתנה, אם זה יהיה - שמימון הבדיקות יהיה ציבורי ולא פרטי, וגם זה חלק מהמשמעויות שיעלו גם למשרד האוצר כאופציה שנבחנת כרגע.

הדבר הנוסף - כמובן יש לזה הרבה מאוד משמעויות תפעוליות מבחינת נתב"ג איך אנו הופכים את זה למציאות כי אין ספק שהרבה סוגיות שלא מעסיקות את העולם כי שם אומרים: כל נוחת חמישי הולך להידבק, וזה מתבצע במדינת ישראל – ההיתכנות של זה היא קצת יותר מורכבת. כששאלנו את סינגפור למשל איך אתם מוודאים שאנשים אחר כך נדגמים בקהילה – אמרו לנו: מה הסיפור? איזו אכיפה צריך? אומרים לאנשים ואנשים עושים בדיקה.

אני לא בטוח שאין פה אגדה אורבנית סינגפורית. בעניין הזה אני חסיד של סנגורם של ישראל.

חלק מהאופציות, גם אם נכונות אפידמיולוגית רפואית, הן לא תמיד קלות לביצוע ואכיפה. מורכבות די גדולה.

אין ספק. אני חושב שמה שצריך להעסיק אותנו – נשאלתי על כך בתקשורת – לא הגיוני לחייב אזרחים שחוזרים לביתם לבדיקה רפואית פולשנית ועוד לשלם עליה רק לטובת השארת המערך לשעת חירום. מצד שני, אני מקבל מאוד את האמירה שלכם, שיש לחשוב איך יש לנו היכולות להרים מחדש במהירות מערך רציני, במידה שנצטרך.

ההערכה שלנו שאם אנו מפסיקים לחלוטין בדיקות, היכולת להחזיר את היכולות האלה תוך פרק זמן קצר פשוט לא תהיה קיימת. כל הרעיון של בין הגלים הוא לשמר יכולת, ולשם כך אנו צריכים להשאיר לנו סנסורים אל"ף מבחינה אפידמיולוגית שנוכל לזהות, ושתיים, להחזיק את כל התשתית בכוננות שתאפשר לנו- - -

זה ברור. יש מספר דוברים שמבקשים להתייחס. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, רציתי לחדד, כי יש לנו המון פניות בנושא – מהתקנות האלה עכשיו אוחזי ויזה לעבודה גם יהיו במצב שלא חייבים להיבדק?

נכון. מי שיהיה עם B1 – רק תיירים.

זה שינוי מאוד משמעותי. ורציתי לברך את הצוות. לאורך כל התקופה הם היו בקשר אתנו כל הזמן, אילנה, אני משגע אותך עם ווטסאפים וכל הזמן עונים לנו כדי שנוכל לתת מענה לציבור. רציתי לומר תודה על כל שיתוף הפעולה למשרד הבריאות.

אשרה מסוג ב'2.

כמובן זה יעודכן באתרים מרגע שנאשר הכול. עו"ד ליאור ברס, בבקשה.

שלום. תודה על זכות הדיבור. אני רוצה להצטרף לברכות למשרד הבריאות על התיקון שמכניס את נושא האשרות נשאר ב'1 ו-ב'4. מ-24 בפברואר – זו היתה הפגישה הראשונה שלנו בנושא – מנסה להכניס את ההחרגה של נושא אשרות של מרכז חיים בישראל. כל הנושא הזה. זה קרה בתהליך מדורג, שבהתחלה הכניסו את אשרות א' ועכשיו מכניסים אשרות ב'. רוב הבקשות שלי באמת נכנסות בתיקון הזה, אז תודה.

אני כן מבקשת בקשה להבא, יוצאת פה בפנייה למשרד הבריאות אבל לא רק – גם לרשות האוכלוסין ולכל המשרדים האחרים בממשלה – להיות מודעים לקיומם של האנשים בעיקר אנשים בהליך המדורג, אנשים בהליך התאזרחות, בני זוג ובנות זוג של אזרחים ישראליים שחיים במדינה עם משפחות ישראליות. לא הגיוני, שפעם אחר פעם – לא רק בתקנות האלה אלא גם בהרבה דברים אחרים – אנשים לא מודעים לקיום. אני מדברת על אנשים שמחזיקים ב-ב'1. אנחנו חודשיים וחצי אחרי השינוי של התקנות ורק עכשיו האנשים האלה מקבלים את ההחרגה מבדיקות טרום טיסה. יש בני זוג של ישראליים שנמצאים באשרת ב'2. אני מבינה שכרגע לא יהיה להם פתרון. אני מדברת על אנשים שנמצאים בפתח ההליך המדורג. יש אנשים שעוד לא קיבלו את אשרת ב'1 שלהם. לצערי זה הליך שיכול לקחת גם שמונה חודשים מהרגע שאתה מגיש בקשה להליך מדורג ועד שאתה מקבל את ה-ב'1 המיוחל. אני מבינה שכרגע לא יהיה פתרון ל-ב'2, אם זה מסיבות טכניות- - -

הפתרון ל-ב'2 הוא שמשרד הבריאות נענה לבקשת הוועדה לאפשר בדיקות אנטיגן. כל מי שנוסע לארצות הברית מישראל, גם אם הוא אזרח אמריקאי, עושה בדיקות אנטיגן. מדינת ישראל כרגע תהיה בצד הפחות מחמיר בעולם המערבי. רוב המדינות לא עושו את ההבחנה הזו בין יושבי קבע לתיירים, ואנו עושים אז ירדנו מה-PCR וזה יעזור גם לאוכלוסייה הזאת.

וטוב שכך. ואם מישהו שומע אותי, לשקול אולי שינוי המעמד של בני זוג שנמצאים בהליך המדורג שלא יוגדרו כעובדים זרים. זה לא קשור.

הם ב-ב'2 בתחילת ההליך המדורג?

כשנכנסים לישראל מקבלים ב'2 שזה אשרת תייר ולאחר מכן בפתח ההליך המדורג זוגות נשואים מקבלים אשרת ב'1 למשך חצי שנה ובני זוג לא נשואים מקבלים ב'1 למשך שלוש שנים מינימום.

יכול להיות שהפתרון הוא הקפדה על הנושא הזה של הכללת ה-ב'1 בכל הסדר.

אני מבינה את הקושי של משרד הבריאות לעשות את ההבחנה בין ב'1 שהוא בן זוג שנמצא בהליך התאזרחות לבין ב'1 שהוא מהגר עבודה. לכן אני אומרת שאולי הגיעה השעה בעקבות הקורונה בתחומים של תעסוקה, בתחומים נוספים.

אני רוצה להציע שתוציאי – אני חושב שיש הרבה מסקנות בעקבות השנתיים של הקורונה לא רק בתחום הבריאותי אלא גם באחרים – אני מציע שתוציאי מכתב לשרת הפנים עם העתקים - לראש הרשות וגם לוועדות החוקה והפנים. יכול להיות שזו יוזמה שקשורה בעיקר לגידול במספר האנשים שמקיימים זוגיות ללא נישואין וזה הסיפור, כי הידועים בציבור נמצאים במעמד הזה של ב'1 שלוש שנים, בעוד שהנשואים נמצאים במעמד הזה לחצי שנה. זה משמעותי בכניסה וביציאה מישראל, משמעותי בנוגע לזכויות אולי אחרות. זה נקודה שיש לחשוב עליה, בלי קשר לקורונה. נדבר בעניין. יש פה בהחלט מה לחשוב.

תודה גם לוועדה שעמדה לצדנו במשך כמה וכמה דיונים בנושא.

תודה לך, עו"ד ברס, על העשייה המשמעותית. חברנו אורן פסטרנק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברים, בגלל שההערכות הפכו לסיסטמיות בנושא של חובת הבדיקות בכניסה לישראל חשוב להזכיר את זה כי הטריוויאלי נשכח – מדובר פה בכפייה של הליך רפואי כפי שכבודו ציין, ובסוף מאלצים את התושב ואת התייר לשלם על אותה בדיקה. לא ברור, אם אנחנו נמצאים – איפה ההצדקות לאותה פגיעה קשה באותן זכויות אזרח. כשיוצאות ההצהרות האלה של משרד הבריאות שאני מברך עליהן ששוקלים לבטל בשעה טובה את אותה חובת בדיקה בנחיתה בישראל, נשאלת השאלה מדוע יש לחכות עוד עשרה ימים לטובת אותו עניין.

בהמשך, חשובה מאוד השקיפות בכל נושא הכספים. חשוב שמשרד הבריאות יציג לאן מתגלגלים כל הכספים בנושא הבדיקות. כמה מזה הולך למדינה, כמה לזכיין, כמה בדיקות יש ביום, כמה כסף יוצא מכל הבדיקות האלה ביום או בעשרה ימים. חשוב שהציבור ישמע את הדברים כדי שלא יישאר טעם לא טוב. לא ברור מדוע מתעקשים על המשך החובה הזו עוד עשרה ימים. יש אזרחים שעבורם חובת הבדיקה הזאת לא רק משהו שהוא בכיס. יש אנשים שבגלל שלא מעוניינים לבצע את הבדיקה הזאת נפגע חופש התנועה שלהם – לא יכולים לצאת מישראל תקופה מאוד ארוכה. לכן יש משנה תוקף לאותו ביטול.

אני יודע שזה לא בקובץ התקנות האלה אבל בגלל שהדרכון הירוק בוטל – אין איפה להעלות את זה - חייב להעלות את הנושא של כלי שייט. מנו ספנות למשל דורשים בדיקה של דרכון ירוק בכניסה לשייט כשיוצאים מישראל. אנו חייבים בתקופה שנשארות פה שאריות אנכרוניסטיות שהגיע הזמן לבטלן. יכול להיות שיתקיים דיון מעקב בכל נושא הדרכו הירוק למרות שלכאורה בוטל אך מסתבר שהוא לא בוטל בכל מקום. סוגיה שנדונה בוועדת חוקה לאורך כל הדרך. בגלל שהדרכון הירוק בוטל, אין לנו היכן להעלות את זה. אני לא רוצה להיות חצוף ולהעלות יותר מדי נושאים. חשוב שיהיה דיון מעקב בנושא.

יש עדיין בתי חולים, מוסדות רפואיים שדורשים דרכון ירוק או חלופת בדיקות ומתנים את הטיפול הרפואי בכך. יש חובת בדיקה לעובדי בריאות ורווחה, תוך עקיפת ועדת חוקה בכל נושא התקנות שהיו בעבר לעובדים על ידי הוצאת הוראת מנכ"ל שמחייבים את העובדים ואת המבקרים להיבדק ולא ברורה הסמכות החוקתית לדבר הזה, זה שערורייתי. אסיים בכך. תודה רבה.

תודה. אני רוצה להתייחס לדברים. אני חושב שאמרת דברים חשובים וחברותיי ממשרד המשפטים והבריאות, חשוב לי גם התייחסותכם – כעת או בהמשך. אורן, אני רוצה להבחין בין שתי הסוגיות שהעלית. אני לא מקל ראש – אמרתי את זה גם בתקשורת וגם כאן - בנושא חובת הבדיקות. אסור להיות שווי נפש ולומר: כולנו רגילים לבדיקות בשנתיים האחרונות אז עושים עוד בדיקה כשנכנסים לארץ. מדובר בבדיקה רפואית פולשנית – לא מסוכנת אבל בכל זאת פולשנית. הממד הכספי חשוב. אין להקל ראש בכפיית בדיקות רפואיות ואנו לא מקלים בזה ראש. אני לא בטוח שאני מסכים אתך לגבי פרשנות החוק. בעיניי כשמשרד הבריאות אומר: אנו זקוקים לימים ספורים נוספים כדי לבצע התאמת האמצעים שאנו נוקטים בהם, בעיניי זה עומד בדרישות החוק. בסופו של דבר כשמדובר בתקופת זמן קצרה, ואין חשש שיש פה ניסיון להיתלות בתהליכי התאמה כדי להאריך את משך הבדיקות בעיניי זה אומר בקריטריונים של החוק של הפעלת סמכויות – הפרמטר של צמצום הפגיעה האפשרית בבריאות הציבור שזה הפרמטר שהחוק מדבר עליו, אני חושב שהמתווה שמשרד הבריאות מדבר עליו שאומר: אנחנו זקוקים לעוד עשרה ימים כדי לבצע את מה שאילנה ציינה, התארגנות ממחודשת בעיניי עומד בהגדרות החוק. לכן אמליץ לחבריי לאשר את התקנות כמובן.

לגבי הסוגיה השנייה, אני חושב שאתה נוגע בסוגיה חשובה מאוד גם ברמה המשפטית. אני לא חושב שניתן בקלות לבצע גזירה שווה בין מקומות פרטיים לבין מוסדות שלטון וציבור. הדיון, האם מקום פרטי יכול להחליט שהוא מונע כניסה על רקע התחסנות זה דיון משפטי משמעותי. חוק איסור אפליה בכניסה למקומות ציבוריים לא מונה את הסיפור הזה של סטטוס רפואי שכרוך ברצונו של האדם כעילת אפליה אסורה. אני לא רוצה לקבוע פה מסמרות – זה גם לא תפקיד הוועדה. אם יש מי שחושב שהצטרפות לשייט שזה שירות- - -

לגבי הקרוז, יש בתקנות שוועדת הכלכלה דנה בהם הגבלות על הקרוזים שדורשות בדיקה לפני העלייה.

בסדר.

חיסון ללא חלופת בדיקה.

בתחילת הדיון ביקשתי שמשרד הבריאות יבצע בימים הקרובים בדיקה של אילו סמכויות עדיין מופעלות מכוח החוק. סוגיה אחת, הוא הזכיר את הקרוזים שזה כן מעוגן בתקנות. זה אמרנו שאתם ממילא הולכים לבדוק דברים ולבחון.

האם הדרישה בהפלגות היא לביצוע PCR ללא קשר לסטטוס חיסוני.

כל מה שקשור לעוד תקנות וכו', תבדקו. יש לנו חודש עד הצורך לחדש את ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד ותעשו בו. אילנה ועו"ד רווה, אני מבקש שתעשו סקירה וסריקה של אילו סמכויות מופעלות מכוח החוק. מה באמת אתם עדיין עומדים על השארתו ואז יש לראות האם בשביל זה נכון להכריז על הארכת המצב הבריאותי או אפשר למצוא פתרונות אחרים. אורן מעלה עוד שתי נקודות שלא קשורות למה יש בתקנות. יש מקומות פרטיים שלמרות ביטול חובת התו הירוק ממשיכים להתנהג כאילו יש תו ירוק. אם המקומות פרטיים, יש פה דיון משפטי שיכול להיות שיתברר פעם בבית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה לא מנחה גופים פרטיים. אם יש אדם, שחושב שנפגע באופן לא ראוי מגוף פרטי שהפלה אותו, מנע כניסתו על רקע רפואי, עומדות לו זכויות כאזרח במדינה שיש בה בי משפט.

לגבי רשויות שלטון או מוסדות ציבור, עו"ד רווה וריס, אני חוזר על אמירתי שכתובה בפרוטוקולים אין ספור פעמים: יש הכרח בדיון, ואם זה לא יקרה במשרד המשפטים אצל היועצת המשפטית לממשלה, בלית ברירה אקיים זאת פה. נשאלת שאלה משמעותית, האם מוסד ציבורי, אחרי שבוטלה חובת התו הירוק, יכול מכוח החלטתו להמשיך להפעיל מדיניות תו ירוק בלי הסמכה בחוק. זו שאלה אחת. מחר מחליטה אוניברסיטה שהיא ממשיכה לדרוש תו ירוק כי המרצים שם פוחדים ללמד בכיתות עם לא מחוסנים. אפשר לעשות את זה? אי אפשר? ראינו דוגמאות לגופים שפועלים בכיוונים האלה במהלך החודשים האחרונים. זה דיון שברגע מסוים חייבים לקיימו ושהיועצת המשפטית לממשלה תגבש כאן עמדה, ואם לא, נבקש את משרד המשפטים להציג כאן עמדה.

משרד המשפטים התייחס כמה פעמים לסוגיה ואמר שבהיעדר הסמכה.

לא, הוא נמנע מלומר ברחל בתך הקטנה שלמוסדות ציבור ולמוסדות בעלי אופי דו מהותי, כי אוניברסיטה – הם לא יכולים לעשות את זה, ואז אי אפשר לומר את זה כאן בוועדה. יש לומר זאת בהנחיה. אם יש בתי חולים, וראינו את הדברים – שפועלים מעבר למה שמותר.

יש פה עוד סוגיה שאיני פותח בה דיון – רק מסמן. נשלח מכתב של עו"ד פסטרנק. יצאה תשובה של משרד הבריאות. איני רוצה לבלבל את היוצרות ולעסוק בעניין. קיבלנו את המכתב לפני ימים אחדים. נלמד את תשובת משרד הבריאות. עו"ד פסטרנק, ככל שנצטרך לקיים דיון בנושא – נקיים. דבר אחד ברור – אנו יוצאים משנתיים מאוד קשות. אולי לא יצאנו מהן – אנו כרגע בפאזה של רגיעה. התקבעו פה כל מיני דפוסים. צריך לתת את הדעת איך אנו מנחים את השירות הציבורי. היינו במצב שנמנעה כניסת אזרחים ללשכות רישום מקרקעין בלי שום הסמכה. הבאנו את המקרים כאן בדיונים בוועדה.

זה לא המצב. גם ציינו בתשובה שיש חוזר שאמור להתעדכן בימים הקרובים.

נלמד את הדברים. ככל שלך יש עוד נתונים, תביא. כשמשנים מדיניות, לוקח זמן עד שזה מחלחל. אם יהיו עוד דוגמות, תציף אותן. יטפלו בהן במשרדי הבריאות והמשפטים.

יש שאלה שאני מבקש מחשבה שלכם עליה, סוגית העובדים באמצעות כללי מינהל ולא באמצעות תקנות. אם נותרו מקומות שבהם כן דורשים תו ירוק מעובדים, צריך לבדוק, ואבקש, עו"ד ריס, זה בין משרדי האוצר לבריאות. תו ירוק לעובדים זה משרד האוצר. עשו בדיקה אם בכלל נשאר משהו כי על פניו נשארו.

זה חלק מסט של חיסונים, במחלקות רגישות.

כיוון שיש חוק שמתייחס לדרך של לעשות את זה באמצעות תקנות אבקש בדיקה שלכם, האם באמת ההסדרה היום של כללים לגבי עובדים במקומות רגישים יכולה להיעשות באמצעות כללי מינהל או באמצעות חוקים אחרים שעושים רגולציה למקום העבודה הזה או כן צריך להישאר עם התקנות. זה קשור לסיפור של המשך ההכרזה. אם נגלה שאתם עומדים על זה שעובדים במקומות רגישים יהיו מחוסנים או יעשו בדיקות ואין דרך להסדיר את זה אלא בתקנות, תבואו עם בקשה להארכת ההכרזה. אז אני מבקש שתבדקו את הסוגיה. התייחסויות נוספות? עו"ד דוד שפרכר.

בוקר טוב אדוני ותודה רבה. יש לי שאלה שלא הועלתה במסמך ההכנה לדיון בנוגע לטופס הצהרה למשרד הבריאות כניסה ישראל, כלומר עם ביטול בדיקת הקורונה בכניסה לארץ, אם הבנתי נכון, אותו טופס שאנשים מחויבים למלא כדי להגיע לארץ עדיין מופיע – הייתי מציע גם לטפל בנושא.

החובה הזו לא מתבטלת בעשרת הימים הקרובים.

זה נמצא בתקנות תעופה, חובת מילוי טופס כניסה לישראל.

שואל עו"ד שפרכר, בעוד עשרה ימים, אם יבטלו את הבדיקות בכניסה, האם תהיה הצדקה לקיום הטופס?

כרגע זו הדרך היחידה שלנו לדעת מאיפה האדם הגיע. אין שום אינדיקציה.

אני מוכרח לציין שבכל רחבי האיחוד האירופי הדרישה הזו כבר לא קיימת בכמעט אף מדינה באיחוד האירופי וביתר המדינות שנקטו באמצעים כאלה כמו איחוד האמירויות ומדינות אחרות. לכן הייתי מציע שגם הנושא הזה יטופל כי חבל להשאיר את הדבר זהה על כנו כשאין הרבה הצדקה, ומצד שני, זה מטיל חובה ולפעמים קשיים טכניים לנוסעים כשנמצאים בחו"ל.

בסדר. זה דברים שאני מניח שהמשרד יבחן. ודאי שאם נותרות חובות, צריך שתהיינה להן הצדקה. בבקשה.

סליחה, שכחתי לציין פרט טכני חשוב – אם אפשר שמשרד הבריאות כשמעביר את ההחרגה החדשה לרשות שדות התעופה או למי שמעביר, לציין ברחל בתך הקטנה את סוגי האשרות המוחרגות. כרגע התיקון הקודם שעבר על ויזות א', משרד הבריאות שחרר את ההחרגה – א'1 עד א'5. זה גרם לסירובי עלייה למטוס למי שהם א'2, א'3, א'4, שחברות התעופה לא ראו את האות של האשרה. אז לתקן את העניין הזה, לפרט, א'2, א'3, א'4, ואת הוויזות שמיתוספות, שזה ב' 1 ו-ב'4 לכל הפחות.

בבקשה.

כבודו, בהיותו חבר עוד בתקופת הקורונה וכמי שלחם לייצר את המסכות לעם ישראל וכולל הקנסות, אני לא חושב שהקורונה הסתיימה. אני ממשיך עם המסכה. אנו עם שלצערי פורע חוק בארצות. אינו ממושמע. מנצלים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כשאמרתי שצריך לשנותו ולתת חוקים בנושא הזה, כי אנו רואים מה קורה בסין. כשיפרוץ בקיץ הזה, תוך חודשיים שלוש תראה את הפריצה, ואחר כך נמצא עצמנו שוב ערומים. לכן פה צריך מאוד להיזהר בכניסה לארץ. לא לוותר על זה. ביציאה – שילך, אבל בחזרה חייבים להמשיך לבצע את הבדיקות כי משם תצא הרעה.

תודה. בסדר. דעתך חשוב ה ונשמעה. ניגש להקראה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 12), התשפ"ב – 2022.

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4(א)(2), 7א(א)(2), ו- 23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020 (להלן – החוק), [ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת/ מליאת הכנסת מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021 (להלן- התקנות העיקריות), אחרי ההגדרה 'בדיקה' יבוא: ""בדיקת אנטיגן" – בדיקת קורונה שבוצעה בשיטת rapid antigen test במקום המיועד לביצוע בדיקות כאמור, על ידי גוף המנפיק לנבדקים אישור בכתב על הממצא, ולמעט בדיקה שהנבדק מבצע באופן עצמאי;". זה שונה מהבדיקות שיש היום כי זה בחו"ל.

תיקון תקנה 2 2. בתקנות העיקריות במקום תקנה 2, יבוא: "חובת ביצוע בדיקה לפני הכניסה לישראל 2. (א) אדם ששהה מעל 72 שעות מחוץ לישראל לא יכנס לישראל בלא שיש בידו אישור על ממצא שלילי כמפורט להלן; אישור כאמור בפסקאות (1) ו- (2) יוצג לקצין ביקורת הגבולות; לעניין זה, "קצין ביקורת גבולות" – מי שמונה לכך לפי סעיף 15(ב) לחוק הכניסה לישראל:

(1) אם הוא נכנס לישראל במעבר גבול יבשתי , אחד מאלה:
(א) בדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד כניסתו לישראל;
(ב) בדיקת אנטיגן שביצע במהלך 24 השעות שקדמו למועד כניסתו לישראל;

(2) אם הוא נכנס לישראל במעבר גבול ימי, אחד מאלה:
(א) בדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו ליציאתו מהמדינה האחרת;
(ב) בדיקת אנטיגן שביצע במהלך 24 השעות שקדמו ליציאתו מהמדינה האחרת;
(3) אם הוא נכנס לישראל דרך שדה תעופה בין לאומי, אחד מהמפורטים להלן; לעניין פסקת משנה זו משך שהות נוסע או איש צוות מחוץ לישראל יחושב מנחיתת כלי הטיס במדינת השהות עד מועד ההמראה המתוכנן לישראל מאותה מדינה או ממדינה אחרת שבה שהה הנוסע או איש הצוות:
(א) בדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של כלי הטיס, או בדיקת אנטיגן שביצע במהלך 24 שעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של כלי הטיס;
(ב) לעניין נוסע שהגיע בטיסה הכוללת יותר ממקטע טיסה אחד–בדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של מקטע הטיסה הראשון או בדיקת אנטיגן שביצע במהלך 24 שעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של מקטע הטיסה הראשון, ובלבד שזמן השהות המתוכנן בין מקטעי הטיסה אינו עולה על 24 שעות;

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) – כאן אנו עושים את כל ההחרגות - (1) אזרח ישראל, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או בעל רישיון לישיבת ארעי בישראל או בעל רישיון לישיבת ביקור, למעט רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (להלן – אשרת תייר), לפי חוק הכניסה לישראל או איש צוות בכלי טיס, שחזר ממדינה שהיציאה אליה לא הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק לא חייב להציג ממצא שלילי כאמור בתקנת משנה (א); (2) איש צוות בכלי טיס המגיע לישראל ממדינה שהיציאה אליה הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק, לתקופה שאינה עולה על 72 שעות, לא חייב להציג ממצא שלילי כאמור בתקנת משנה (א); (3) ועדת חריגים הכוללת את ראש רשות האוכלוסין וההגירה, המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד החוץ או נציגיהם, רשאית לאשר בקשה של אדם להיכנס לישראל דרך תחנת גבול כאמור, גם אם לא הציג ממצא שלילי כאמור, אם שוכנעה כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת, ובכלל זאת אם קיים קושי ממשי של העדר נגישות לבדיקות במדינה שממנה הוא מגיע לישראל; החלטה לעניין אישור כאמור תהיה בכתב ומנומקת;
(4) המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לאשר בקשה של אדם להיכנס לישראל דרך תחנת גבול אם הוא הציג ממצא חיובי בבדקה או בבדיקת אנטיגן, בנסיבות מיוחדות, אם שוכנע כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת, ולפי תנאי האישור."

תיקון תקנה 4 3. בתקנה 4(1) לתקנות העיקריות - (1) ברישה - (א) במקום "בבדיקה שנערכה במועד כאמור בתקנה 2(א)(1)" יבוא "בבדיקה או בבדיקת אנטיגן שנערכה כאמור בתקנה 2(א)(1) או (2) לפי העניין"; (ב) במקום "כמפורט בתקנה 2(א)(2) או (3)" יבוא "כמפורט בתקנה 2(ב)(2) או (3)";

כאן, משרד הבריאות, שימו לב שיש לתקן – ל-ב(ב)(3) או (4). זה תיקון נוסח.

(2) בפסקת משנה (א), אחרי "בעל רישיון לישיבת ארעי בישראל" יבוא "או בעל רישיון לישיבת ביקור שאיננה אשרת תייר"; (3) בפסקת משנה (ב) אחרי "בעל רישיון לישיבת ארעי בישראל" יבוא "בעל רישיון לישיבת ביקור שאיננה אשרת תייר".

תיקון תקנה 9 4. במקום תקנה 9 לתקנות העיקריות, יבוא: "תוקף 9. תוקפן של תקנות אלה, עד יום י"ט באייר התשפ"ב (20 במאי 2022)"

תחילה 5. תחילתן של תקנות אלה ביום ט' באייר התשפ"ב (10 במאי 2022).

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

אושר פה אחד. חברותיי, תודה. ניפגש פה בימים הקרובים, אני מניח. העלינו את הנקודות ונמתין לשמוע מכם. תודה על העשייה והעבודה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:55.