פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
60
ועדת הכספים
13/04/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 261
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ב בניסן התשפ"ב (13 באפריל 2022), שעה 12:48
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 13/04/2022
שינויים בתקציב לשנת 2022
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2022
מוזמנים
¶
גל נימני - אגף תקציבים, משרד האוצר
טל ישראלי - אגף תקציבים, משרד האוצר
ידידיה גרינברג - אגף תקציבים, משרד האוצר
גל אסף - אגף תקציבים, משרד האוצר
אביה פרון - אגף תקציבים, משרד האוצר
אסף דובוביץ - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט מקרו, משרד האוצר
עשהאל צור - רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר
עפרי לוין - מנהלת תחום תקציבים, משרד התרבות והספורט
יוסי שבת - מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון
אברהם שלם - סמנכ"ל תקציבים, משרד המשפטים
שראל מהצרי - אגף בקרה ותקצוב, משרד הפנים
איתן כהן - יחידת התקציבים, משרד הפנים
חנן פריצקי - סמנכ"ל תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
משה איצקוביץ - מנהל תחום תקצוב ותכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
מיכאל שפירא - סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, הנהלת בתי המשפט
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
ליאת שפרן - תקציבנית, משרד הפנים
אדיר סבן - דובר מנהל אזרחי, משרד הביטחון
אור ברחק - רמ"ד הסדרים, אגף תקציבים, משרד הביטחון
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מתחילים את הישיבה עם משרד התרבות והספורט, יש לנו בקשה להעברה תקציבית, ושתיים זה פניית עודפים, אז נתחיל בהעברה, פנייה מספר 6 עד 7 לוועדה, בבקשה.
יואב הכט
¶
שלום, יואב הכט מאגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצב סיוע לתחום התרבות, לאור גל האומיקרון של הקורונה. כחלק מהפנייה מתוקצבים כ-45 מיליון שקלים תמיכות לגופי תרבות ולרשויות מקומיות, עבור צריכה והגברת פעילות התרבות ברשויות.
אני ארחיב קצת על הפעילות. הפעילות כוללת:
28 מיליון שקלים עבור התמיכה בפעילות השוטפת של מוסדות התרבות, בשל הפסדים שהוסבו לארגונים השונים בשל גל האומיקרון.
12 מיליון שקלים עבור הרחבת פעילות התרבות ברשויות המקומיות.
שלושה מיליון שקלים עבור קרן האמנים במצוקה.
עפרי לוין
¶
עפרי לוין, אגף תקציבים, משרד התרבות והספורט. בעצם, ה-12 מיליון שקלים נועדו לתגבר את תקנת סלע ברשויות המקומיות, על מנת שיוכלו להתקיים אירועים בחודשיים של האומיקרון, בינואר ופברואר שהיו חודשים קשים.
בעצם, אנחנו מתמרצים את הרשויות לעשות אירועים בהיכלי תרבות בערים, ובחודשים האלה באופן ספציפי, שהיה קושי גדול בעקבות גל האומיקרון.
עפרי לוין
¶
הקריטריונים הם רצועה נפרדת, שנפתחה במבחן התמיכה של סל תרבות עירונית, בדומה למבחן שעשינו בקורונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לצורך העניין, אם יהיו לכם 100 רשויות, או 80 רשויות, יכול להיות שכל אחת תקבל פרוטה וחצי. השאלה היא למה רק 12 מיליון?
עפרי לוין
¶
תראה, הרצועה הזאת נועדה בעיקר עבור החודשיים של האומיקרון. מבחן סל תרבות עירונית הוא מבחן של עוד סכום מאוד משמעותי של כ-35 מיליון שקלים. הרצועה הזאת נועדה לתגבר את עולם התרבות בחודשיים האלה. זה הסכום שנקבע.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני לא רוצה לעכב, וזה חשוב, אבל אני מבקשת לקבל התייחסות ל-28 מיליון של העסקת עובדים באופן רציף. בסוף, אם זה עובדי רשויות, אז לתת לנו הסבר בדיוק על זה. לא צריך עכשיו.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אז אני רוצה לדעת בדיוק למה, אני רוצה לדעת מה שנקרא נקודתי ומה לתוספת לעובדים קבועים, ועל ה-12 מיליון אני מבקשת שכשתסכמו את זה, אנחנו רוצים לראות את הפריסה בדגש על פריפריה ומרכז. אני מבקשת לקבל את זה דרך הוועדה.
עפרי לוין
¶
בעצם ככה, המשרד הקצה מיליון וחצי שקלים לקרן חדשה לאמנים שנפגעו ספציפית בתקופת האומיקרון, ממש ייעודי לנושא הזה.
עפרי לוין
¶
בדיוק, מיליון וחצי שקלים, ועוד מיליון וחצי שקלים נועדו לתגבר קרן שכבר קיימת היום במשרד, לאמנים במצוקה שיש להם תרומה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, אבל את יודעת, יש איזשהו גבול. את אומרת שאת יודעת שיש לך כך וכך אמנים, ושלושה מיליון זה לא להתחיל.
יואב הכט
¶
אם אפשר להתייחס, מדובר בסכום שהוא לפי הערכתנו מספיק עבור הנושא. צריך לזכור גם שמאז גל האומיקרון יש פריחה מחדש בתחום התרבות והשוק הזה כן התעורר, וגם לפני האומיקרון, בתקופה שבין הגלים - - -
יואב הכט
¶
נכון, אבל אנחנו חושבים שזה סכום שהוא מדויק עבור הצורך הנוכחי שהיה במהלך האומיקרון. הפגיעה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
סך הכל כמה אמנים לפי החישוב שלכם עשיתם? אם אתה יודע שזאת לא הייתה פגיעה משמעותית, אז על כמה אמנים מדובר?
יואב הכט
¶
ההערכה מבוססת על קרן האמנים במצוקה שניתנה בתקופות יותר מוקדמות, שאם אני לא טועה, הוקצה בה שישה מיליון שקלים, וזה היה סכום שהיה מספיק ומדויק עבור הצורך, במהלך שנת 2020, בתחילת 2021.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אלכס, אני בעד לחזק כמובן את מי שזקוק פה לחיזוק במוסדות התרבות ובאמנים, אבל מה עם שאר העצמאיים?
היו"ר אלכס קושניר
¶
לגבי שאר העצמאיים, אני מזכיר לך שזה עבר בוועדת שרים לחקיקה בשבוע שעבר. אנחנו צריכים להצביע על זה במליאה בקריאה ראשונה, ואז זה יבוא לוועדה ונקדם את זה ביחד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
נכון, הם חלק מאותם עצמאיים, אין ספק, אז לכן אנחנו נפעל בשבוע הראשון של הכנס לאשר את זה בקריאה ראשונה, ואז נביא את זה לוועדה, אני מקווה שנאשר את זה כאן מהר, נחזיר לשנייה שלישית ונאפשר את התשלום.
היו"ר אלכס קושניר
¶
פנייה מספר 6 עד 7 של משרד התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
אנחנו עוברים לפנייה הבאה של משרד התרבות והספורט, פניית עודפים 19-003.
יואב הכט
¶
פניית עודפים 19-003 נועדה לתקצוב העודפים משנת 2021 והעברתם לרשות המשרד בשנת 2022. סך הכל מדובר בכ-376 מיליון שקלים, המתחלקים באופן הבא:
73.5 מיליון עבור משרד המדע.
39 מיליון עבור תוכנית התפעול 19-41-02.
7.3 מיליון עבור מרכז ההסברה.
9.2 מיליון עבור רשות העתיקות.
191.5 מיליון עבור מינהל התרבות.
37 מיליון עבור מינהל הספורט.
19 מיליון עבור תוכנית מתקני הספורט.
יואב הכט
¶
לא, מינהל הספורט הוא הגוף במשרד התרבות והספורט שאחראי לכל המדיניות של הספורט. למעשה, זה בכלל לא אדמיניסטרציה, אדמיניסטרציה מתנהלת בתחום התפעול והשכר, אלה תוכניות אחרות בתקציב של המשרד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מדובר בפניית עודפים, זה בעצם התחייבויות שנוצרו בשנת 2021 וכרגע אנחנו משחררים את הכסף.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, עזוב את העודפים, אבל אני שואל, יש פה מינהל ומסבירים כאן בתוכנית שהמינהל אחראי לכך והמינהל אחראי לכך, הכסף עצמו הולך לפרויקטים ממש?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי התוכנית של 19-40-01 איפה הפעילויות האלה של החינוך הבלתי פורמלי מתקיימות? כלומר, כתוב פה פריפריה חברתית וגיאוגרפית זה פה? לא, סליחה, זה לא כתוב לי פה, השאלה היא האם אתם בוחרים את זה במקומות האלה או שאתם בוחרים את זה בצורה אחרת?
משה איצקוביץ
¶
משה איצקוביץ, משרד המדע והטכנולוגיה. כן, זה עם עדיפות לפריפריה. הפעילות מתקיימת בכל הארץ, בדגש על הפריפריה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו מבקשים לקבל לוועדה רשימה כדי לדעת איפה, באיזה ערים זה מתקיים, וגם באיזה מקומות זה מתקיים, בסדר?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עכשיו שנייה, לגבי תוכנית 03-41-03 בסיבות המרכזיות, כלומר זה אמור לטפל בכל הנושא של טקסים ואני מבין שזה גם של יום העצמאות, מה שמסייעים לרשויות?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אוקיי, אבל אולי זה המקום לשאול כי זה עלה לאחרונה, אז אני אשאל גם על זה. אנחנו יודעים שיש בעיה גדולה עם כל מופעי הזיקוקים בערים, ואתם משרד התרבות מסייע - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אבל הם ביטלו את הזיקוקים, שר התרבות אמר שהוא מבטל את זה בגלל פוסט טראומה, בצדק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כי אתמול היה ריאיון או שלשום, וזה עדיין לא בוטל. אז לשאלה שלי, אני מבקש אמירה שלכם לגבי האם אתם מסייעים ומשתתפים בנושא של הזיקוקים, כי זה מפריע לאותם אנשים הסובלים מפוסט טראומה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז חשוב לדעת, אם אתם יודעים על דבר כזה, האם אתם לא מסייעים ומתנים את התקצוב בכך שהרשויות לא יעשו זיקוקים. וגם בכלל כל הסיפור של הזמרים שלוקחים הון בתקופות האלה.
עפרי לוין
¶
הוא לא תומך באירועי יום העצמאות ברשויות המקומיות. לגבי מה שחה"כ אמרה, באמת שר התרבות והספורט ומרכז ההסברה החליטו שלא יהיו זיקוקים בטקס יום העצמאות.
משה איצקוביץ
¶
בכל אופן, התקציב בתוכנית הזאת, התקציב של מרכז ההסברה, זה תקציב שמבצעים איתו את הטקסים הממלכתיים, הוא לא קשור לאירועים ברשויות ובמועצות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אז אם אפשר רק לשים הערה, ברור שעכשיו זה מאוחר, אבל אם אפשר רק לשים הערה שצריך למצוא חלופות לסיוע לרשויות לעבור לאור קולי. יש היום חלופות מדהימות לזיקוקים. אנחנו מדברים על אקולוגי, זה מזהם, זה מזעזע, זה פוגע בכלבים, זה פוגע במתמודדי נפש, זה פוגע בפוסט טראומתיים, זה משהו שצריך כבר לטפל בו ויש חלופות מדהימות, בכל העולם עושים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אגב, בתוכנית אחרי זה, כתבתם פה פגיעה שנוצרה במהלך המגיפה גם ברשות לגבי גנים לאומיים ואתרי מורשת. איזה פגיעה הייתה בתקופה הזאת?
עפרי לוין
¶
ברשות העתיקות. העודפים שנוצרו פה בעצם זה תוכנית שהיא מתוך קופסת הקורונה שאושרה לרשות העתיקות, בעצם כחלק מהחלטה כללית שהחליטו בתקופת הקורונה. מדובר בפרויקט לבניית בית הרשות, קריית הארכיאולוגיה הלאומית. זה להמשיך את הפרויקט שבעצם התחיל בבנייה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אבל כתוב פה שהעודפים בתוכנית הוצאו בגין הפרויקט הזה, וכל זה מדובר על בתי מורשת שנפגעו בהגבלות שהוטלו.
עפרי לוין
¶
הנושא הזה של בית הרשות תוקצב במסגרת התמיכה הממשלתית לגנים לאומיים ואתרי מורשת בקורונה, בעצם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הבנתי, והתוכנית האחרונה, 43-04, כשאנחנו מדברים פה על מתקני הספורט, אתם מתכוונים למתקני הספורט שנמצאים היום ברחובות?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לומר משהו. אתמול הייתי בבית ג'ן, בית ג'ן הוא יישוב דרוזי, שכמות המשרתים בו בכל מה שנקרא זרועות הביטחון היא מאוד גבוהה. לצערנו, גם היחס באוכלוסייה בין כמות האנשים לבין אלה שנפגעו או נעשו חללי צה"ל או חללי כוחות הביטחון והפצועים, הוא באחוז גבוה.
אחד הדברים שהעלו שם זה הנושא שאין להם מגרש ספורט, והילדים רצים סביב בריכת ניקוז ביוב. אני ישנתי עם זה בלילה, ושמחתי לקום בבוקר שבו יש פרסום של שר האוצר והשר חילי טרופר, שבאים ומציגים שלושה מיליארד. סוף סוף נעשה מיפוי, שקראתי בו על פריפריה מרכז, קראתי בו על מגזרים, ויש שלושה מיליארד שהוקצו לתוכנית רב שנתית לדבר הזה, כולל שיקום בריכות, כולל מגרשים, כולל הכל, וזאת בדיוק האמירה.
אני רוצה לצטט מהדברים שאמר שר האוצר, כי אותי זה באמת מאוד ריגש. הוא אמר שהתוכנית הזאת עוסקת לא רק בספורט המקודם והלוביסטי, אלא גם בספורט העממי. הוא מתייחס גם לנושא המגדר, צמצום פערים בין אוכלוסיות.
הייתה כאן הרבה מחשבה, ואני רוצה באמת לשני השרים להגיד תודה רבה, כי אחד הדברים של ספורט זה ספורט למוביליות, לערכים, ולא רק לומדים לנצח או להגיע לתוצאה או טורנירים, אלא ממש להרגיל את האנשים לשיטת דיבור, ליצירת קבוצה, לקבלת האחר, ואני חושבת שזאת בשורה, ומה שאתם מבקשים היום כנראה נכנס גם לתוך הדבר הזה, ואני מברכת את העשייה הזאת. תודה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ולכן, אני מבקש להצביע על פניית העודפים של משרד התרבות והספורט, פנייה מספר 19-003, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
אנחנו עוברים לפניית עודפים של משרד השיכון, 29-001.
עשהאל צור
¶
צוהריים טובים, עשהאל צור, אגף תקציבים משרד האוצר, סעיף 29 – שיכון. הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשנת 2022. הפנייה מעבירה סך של 52,340 אלפי שקלים, בחלוקה הבאה:
תוכנית מספר 29-01-01: 305 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 29-01-02: 52,035 אלפי שקלים.
יוסי שבת
¶
יוסי שבת, מנהל אגף תקציבים במשרד הבינוי והשיכון. התוכנית מספר 29-01-02 זאת תוכנית עיקול, והתוכנית הראשונה 29-01-01 זאת תוכנית שכר. בתוכנית שכר יש יתרות בהזמנות שחוצות שנה לטובת יועצים, חלק הם כוח אדם במיקור חוץ, והחלק של הטיפול זה בעצם כל הפעילות השוטפת של המשרד, אבטחה, ניקיון, יש לנו פעילות של שיווק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק לגבי מה שדיברת על שכר, אתה אומר שהם יועצים חיצוניים? זה לא של המשרד? כי במשרד אנחנו יודעים מה מאוזן, כי אנחנו לא רואים את זה בשאר המשרדים למשל.
יוסי שבת
¶
זה מאוד חריג, אבל זה מקרה שכנראה לקחו יועץ ספציפי במקום כוח אדם, משהו כזה, וזו הייתרה שלו, ואנחנו גם לא נשאיר את זה כך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הבנתי. עכשיו מבחינת העודפים שנוצרו מהתקשרויות של המשרד עבור תמיכה בפעילות הסיוע והבנייה, זה בעצם תוכניות בנייה שיצאו? אתם מתכוונים להגרלות שיצאו?
יוסי שבת
¶
בחלק של ההגרלות יש חברה שהיא בעצם חברה יועצת שמנסה לקדם היתרי בנייה, ולכן זה מאוד חשוב לנו לקדם את ההתקשרות איתם. היום הכל אצלנו תקוע כבר חודש - - -
יוסי שבת
¶
כי הפנייה הזו לא עברה, אז בעצם, מבחינת החשבות, אני תקציבים ויש חשב, והחשב אומר שאם אנחנו לא מביאים את המסגרות התקציביות להשלים את המכסות של התקציב, הוא עוצר לנו את כל ההתקשרויות.
זה אומר, היתרי בנייה, חברה שמסייעת לבדוק למה יש חסמים בהיתרי בנייה, יועצים שמסייעים במבחנים לרישום קבלנים, בקרות על רישיונות ותלונות של אזרחים, יועצים רפואיים לסיוע בשכר דירה, כל הדברים האלה מתעכבים. אנחנו עושים אותם במשורה חודש אחרי חודש, אנחנו מחכים לראות שבעצם יעברו פה העודפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתם לא סומכים על הביטוח הלאומי, למשל? למה אנחנו צריכים להחזיק גם אצלכם וגם אם נגיד הוא קיבל נכות מהביטוח הלאומי?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אבל אם הוא קיבל מהביטוח הלאומי, למה צריך להעביר אותו שבעה מדורי גהינום? קיבל הביטוח הלאומי וקבע שהאדם הזה הוא אדם נכה, אני מעביר אותו עוד ועדה אצלכם?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל למה? למה אני צריך גם אצל הביטוח הלאומי וגם אצלכם? אין בעיה, נבטל את הביטוח הלאומי ונשים אותו - - -
יוסי שבת
¶
אם הוא לא יעמוד בכלל המקורי ואז הוא יגיד שהוא רוצה ועדת חריגים, ואז אנחנו נגיד שאנחנו לא ממש יודעים, וניתן את זה ליועץ מומחה בתחום שלו, כדי שהוא יבחן ויגיד - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
בסדר, אוקיי. פנייה מספר 29-001, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפניה אושרה
הפנייה של משרד השיכון, 42-001 מענק בינוי ושיכון.
עשהאל צור
¶
שוב עשהאל צור, אגף תקציבים. סעיף 42, מענקי בינוי ושיכון. הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשנת 2022. הפנייה מעבירה סך של 111,173 אלפי שקלים, בחלוקה הבאה:
תוכנית מספר 42-01-01: 3,521 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 42-01-03: 750 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 42-02-01: 96,743 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 42-03-01: 10,159 אלפי שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, תגיד לי בבקשה, בתוכנית הראשונה, 01-01, תן לי את ההסבר, מה זה מול הבנקים, הסבסוד של הבנקים? זה מחיר למשתכן שאז אנחנו נותנים אפשרות לקבל עד 90 אחוזים מעלות הדירה?
עשהאל צור
¶
אני אסביר. מה שאתה דיברת עליו, נמצא בתוכנית האחרונה, התשלום שהמשרד משלם לבנקים עבור זה שהבנקים מנהלים את זה. הרי כשאני הולך במחיר למשתכן אני מקבל את זה מהבנק, הבנק מקבל עמלה מסוימת על זה שהוא עושה את - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עכשיו למה אני צריך להעביר לבנק עבור הניהול הזה? הרי הוא מקבל ריביות, הוא מקבל את כל הרווח שלו, למה אני צריך לשלם עוד? תעשו מכרז - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להבין, כלומר אם יש מענק, הוא לא מקבל על זה מלבד - - כלומר הוא לא חייב לעשות אצלו את ההלוואה, את המשכנתא?
יוסי שבת
¶
אז אני רק אסביר. אם אני כזכאי הולך נגיד לקחת הלוואה מבנק, בסוף אנחנו כמשרד הבינוי והשיכון משלמים לאותם בנקים. הם מביאים לנו בעצם את הפניות של האנשים שפנו אליהם, אנחנו נותנים להם חלק את אותם מענקי מחיר למשתכן, וחלק את הסבסוד והמרווחים כי יש בסופו של דבר גם זכאים לאשראי.
כלומר, בא אדם והוא חסר דירה, הוא זכאי שמשרד הבינוי והשיכון יקבל גם הלוואה מהבנק. אנחנו בעצם נותנים לבנק גם איזושהי עמלה, וגם איזשהו מרווח בסבסוד ריבית.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
סליחה ינון, ואתם מודעים לזה שכשאדם לוקח את החלק של הזכאות, שאנחנו, המדינה, מסבסדת לבנקים, הבנקים משקללים את ההטבה וגובים ריבית יותר גבוהה בשאר הסל?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בוודאי שכן, בוודאי שכן, היו דיונים רבים על זה בוועדת הכלכלה, וכולם יודעים שעושים את זה הבנקים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אמרו שיבדקו ולא חזרו. אנחנו, אגב, הגשנו הצעת חוק שיהיה אפשר לקחת את הלוואת הזכאות, אני ומיכאל ביטון יו"ר הוועדה, בכל בנק ולאו דווקא בבנק שבו לוקחים את המשכנתא, כי היום אתם מבזבזים מאות מיליונים בשנה לחינם.
תנסה, תשלח מישהו לבנק, תלך אתה בעצמך, תבקש הצעה למשכנתא בלי הלוואת זכאות, ואז תגיד שאתה רוצה לקחת 200,000 בזכאות, יגידו לך לא, כי אז הריביות משתנות, זה מה שהבנקים עושים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ואתם עוד משלמים להם על זה שהם עושים כביכול טובה. אני אומר לכם, לבנקים, תעשו מכרז איזה בנק יכול לתת - - -
נירה שפק (יש עתיד)
¶
קרעי, אתה צודק בזה, כשאני עשיתי את זה עם הבנק שלי לקחנו יועצת משכנתאות כי זה בדיוק מה שקרה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אומר לכם שאם תעשו מכרז בין הבנקים, איזה בנק מוכן לתת את המענק, ורק מענק, אפילו לא צריך לקחת הלוואה, רק מענה והוא לא לוקח עמלה, כל הבנקים ירוצו ואפילו יהיו מוכנים לשלם למדינה על זה, כי הבנקים, קודם כל מגלגלים כסף, זה אחד, והדבר השני הוא שכשהבנקים מקבלים את זה, הם בסופו של דבר גם תופסים את הלקוח.
אז אני אומר לכם, אסור לשלם לבנקים שקל על השירות הזה, כי אתם נותנים להם שירות ולא הם נותנים לאזרח שירות.
עשהאל צור
¶
אז נושא ההתקשרות עם הבנקים נמצא אצל החשב הכללי, ואני מבין שהם צריכים להעביר תשובה בנושא. אני אפנה אליהם גם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו מבקשים גם בנושא הזה, באמת, אני לא מבין את ההיגיון שצריך לתת לבנקים עמלה על זה. אני לא מבין, תעשו את זה בחינם ושהם ישלמו לכם, ותאמין לי אתה תראה את כל הבנקים רצים אחרי משרד האוצר לשלם לו על זה.
לא יכול להיות שבנק שנותן הטבה ממה שאתם נותנים, הוא לא משלם על זה כסף, שקל, הוא עוד מרוויח על הלקוח בסופו של דבר. בשורה התחתונה הוא נותן לו הלוואה, מרוויח על הלקוח, למה לשלם לו על זה? על שירות? עזוב, זה לא שירות, הוא ירדוף אחריי כדי שאני אקח את השירות הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הקשבתי, אמרת לי שזה מנוהל בוועדת כלכלה, אז בסדר. אתה רוצה להעביר את זה לוועדת כספים, אין בעיה, אני יכול לקיים על זה גם דיון, אבל חבל לקיים שני דיונים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אין בעיה, בוא נדבר על זה אחרי הפגרה, אבל אני חושב שמיכאל ואתה עושים עבודה טובה שם, אין צורך בכפל מס במקרה הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני אבקש משלמה להוציא הזמנה מיוחדת לדיון כזה עבור ינון, בסדר?
טוב, פנייה 42-001, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אתה מאוד אינטנסיבי, תמיד יש דיונים כאן וינון לא יכול להפקיר את הוועדה אפילו לרגע.
אביה פרון
¶
צוהריים טובים, אביה מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 לפי סעיף 08 משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, בסך של 575,682,000 שקלים. מתוך הסכום:
15,843,000 הם מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. מדובר בסוף במשרד שיש בו המון גופי מטה, עם התקשרויות רבות חוצות גופים ושנים, עם כל מיני מכרזי רכש, והתקשרויות גם של שיפוץ ובינוי שהם פרויקטים שנפרסים על פני שנים ארוכות. לכן, משם בעצם נוצרים העודפים באופן כללי.
עודפי הקורונה הם מתוך התקציב שיועד להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, בנושאים של תשתיות לקיום דיונים עם היוועדות חזותית, אסטרטגיית דאטה, הקמת מאגר זיקה לאומית חינמי, וחקיקה דיגיטלית, שאלה מתוך החלטת ממשלה מספר 326 שהייתה.
אני אגיד את הדברים לפי התוכניות:
בתוכנית 08-51-01 של מטה המשרד: כ-191 מיליוני שקלים עוברים.
בתוכנית 08-51-02 הייעוץ המשפטי לממשלה: כ-19 מיליון שקלים.
בתוכנית 08-51-03 פרקליטות המדינה: כ-60 מיליון שקלים.
בתוכנית 08-51-04 הסנגוריה הציבורית: כ-29 מיליוני שקלים.
בתוכנית 08-51-05 הסיוע המשפטי: כשמונה מיליון שקלים.
בתוכנית 08-51-09 מינהלת היחידות המקצועיות: כ-11 מיליון שקלים.
בתוכנית 08-51-10 רישום והסדר מקרקעין: כ-16 מיליון שקלים.
בתוכנית 08-51-12 האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי: כ-15 מיליון שקלים.
בתוכנית 08-54-02 הוצאות תפעול של מערכת בתי המשפט: כ-136 מיליוני שקלים.
בתוכנית 08-55-01 מערכת ההוצאה לפועל במרכז לגביית קנסות: כ-71 מיליוני שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בתוכנית 101, סתם אני אומר לך, באמת, נייר צילום? אם חסר לכם נייר צילום יש לי בחדר הרבה ניירות צילום, סתם שתדעו.
אביה פרון
¶
שירותי משרד? אפשר להסביר, אבל באופן כללי, אם התקשרות נעשית בסוף שנה אז זה עובר לשנה הבאה, זה לא - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
טוב, אז בוא נשאל ככה, יש בתוכנית 103 פרקליטות המדינה לגבי תיאור התוכנית, שבתוכנית קיים תקציב עבור מחלקה לחקירות שוטרים וליחידה לתביעה יזומה בפרקליטות. כמה כסף זה סך הכל?
אברהם שלם
¶
אוקיי, אז בתביעה היזומה יש לנו כ-30 מיליון שקלים של עודפים, מתוכם אנחנו אמורים לקבל 75 אחוזים.
אברהם שלם
¶
הבעיה בתוכנית הזאת, היא שהתביעה נמשכת על פני הרבה שנים. זאת אומרת, אנחנו פותחים תיקים ולפעמים התיקים מתמשכים לאורך שלוש וארבע שנים, אנחנו צריכים לשמור כסף בצד, זו הוראה של חשבות במשרד, אנחנו צריכים לשמור את שכר הטרחה בצד.
אברהם שלם
¶
שתי המחלקות נמצאות בפרקליטות. בפרקליטות יש את פרקליטות המדינה, יש את מח"ש, ויש עוד יחידה בתוך הפרקליטות שהיא תביעה יזומה, שבה המדינה תובעת באופן יזום אנשים.
זאת אומרת, בניגוד לפרקליטות שבדרך כלל היא מייצגת את המדינה כנגד אנשים שעשו איזושהי פעולה, זאת אומרת שהיא מגיעה אחרי חקירת משטרה וכולי, פה יש תביעה יזומה, למשל, מפעלי ים המלח.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אוקיי, כי כתבתם את זה בלי פסיק פה, באותה פסקה כתבתם גם את זה וגם את זה, אוקיי בסדר. וכמה אתה אומר שיש לך בסך הכל במח"ש?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אוקיי, אחר כך יש בתוכנית 104 את הסיפור של הסנגוריה הציבורית. כמה העלות של עורך דין בסנגוריה הציבורית מהחוץ? כי הרי יש לכם עובדים שעובדים אצלכם במשרד, ויש במיקור חוץ. כנראה שאין מספיק עורכי דין בסנגוריה הציבורית אז אתם לוקחים מיקור חוץ.
אברהם שלם
¶
כן, אז שכר הטרחה של עורכי הדין במיקור חוץ הוא מעוגן בתקנות, כשבעצם התשלום של שכר הטרחה של עורך הדין נקבע על פי הפעילות שהוא עושה בתיק, כמות הפעולות שהוא עושה והפעילות שהוא עושה, אם זה ייצוג בבית המעצר או אם זה פגישה בבית המעצר, באיזה שעות זה מבוצע, אם זה בלילה אם זה ביום, שכר הטרחה מאוד משתנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מסכים איתך שאין אפשרות, אבל יכול להיות שאם הייתם מחזיקים יותר בסנגוריה, אגב זו אמירה לכלל המשרדים, הייתם צריכים פחות את המיקור חוץ, וזה היה חוסך. כמובן שהוא לא יסכים לעבוד בשכר כזה, אבל יכול להיות שהיינו משווים את השכר.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ינון, זה משהו ששווה לבדוק עם הממ"מ, כי יש את המיקור הזה בכל מקום, גם במשרד העבודה.
אברהם שלם
¶
העבודה הזאת נעשתה בעבר, יש חישובים שמצדיקים את העבודה גם במיקור חוץ וגם בסנגוריה. התמהיל פחות או יותר נקבע על פי הצורך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
250 מיליון מול 180 מיליון. אתה מבין שאתה משלם בסך הכל בפער של 70 מיליון אתה משלם למיקור חוץ, אתה מגיע למעלה מ-70 אחוזים שאתה משלם למיקור חוץ?
אברהם שלם
¶
בוודאי, כי בעצם הסנגוריה הציבורית היא בעיקרה גוף מטה שמפעיל את עורכי הדין במיקור חוץ, וגם כמובן שיש את עורכי הדין של הסנגוריה, שעובדים בתוך הסנגוריה, אבל הרוב כיום הוא במיקור חוץ.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אלכס, אני חושבת שאנחנו פשוט צריכים לעשות דיון נפרד, כי מדובר בסכומים מטורפים במצטבר של משרדי הממשלה, בכל הנושא של ייעוץ משפטי או במיקור חוץ. אנחנו רואים את זה בייצוג עובדים, בייצוג ברווחה, אנחנו רואים את זה בכל מקום.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יכול להיות שכן, אני רק יכול להגיד שמניסיוני כמנכ"ל, הרבה פעמים מיקור חוץ הוא מאוד יעיל בתהליכים שרוצים לקדם.
מיכאל שפירא
¶
כן, מיכאל שפירא, אני סמנכ"ל תכנון אסטרטגיה ותקציבים בהנהלת בתי המשפט. לגבי היוועדות חזותית, פרסנו לאורך הקורונה מאות מערכות בבתי המשפט - - -
מיכאל שפירא
¶
אני צריך לבדוק, אני יכול להגיד לך. עשינו את זה מהר מאוד, המערכות האלה הן מערכות ניידות. כרגע זה עבר גם בחקיקה שיש אפשרות לעשות VC בחלק מההליכים.
מיכאל שפירא
¶
כן, בחלק מההליכים, לא באותה מתכונת של הקורונה. בקורונה בעצם כל ההליכים של המעצרים - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן, רק בנסיבות מיוחדות, כפי שהוא אמר, זה אותו דבר.
פנייה מספר 08-002 משרד המשפטים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
אנחנו עוברים למשרד הפנים, פנייה 06-002.
טל ישראלי
¶
צוהריים טובים, טל ישראלי, אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 82 מיליון שקלים בהוצאה, לתוכניות התקציביות הבאות:
תוכנית 02-20-01 מטה ופעולות המשרד: 34 מיליון שקלים. עיקר העודפים נוצרו כתוצאה מהתקשרויות ארוכות טווח וחוזים חוצי שנה לתפעול המשרד ומערכות המחשוב.
תוכנית 06-21-01 בחירות מוניציפליות והבחירות הכלליות: 11.3 מיליון שקלים. בתוכנית זו נוצרו עודפים מחויבים בשל הוצאות הבחירות המיוחדות שהתקיימו במספר רשויות מקומיות, והעיכובים בהגשת אסמכתאות בגינן על ידי הרשויות המקומיות, וגם נוצרו עודפים מחויבים בגין הוצאות הפיתוח של מערכת 'ברק' לניהול הבחירות ברשויות המקומיות אשר משולמות בגין עמידה באבני דרך בפיתוח והטעמת מערכת על פני מספר שנים.
תוכנית 06-22-01 שירותי דת שותפים לעדות לא יהודיות: 520 אלפי שקלים. הוצאות תפעול האגף לעדות לא יהודיות כוללות התקשרויות חוצות שנה, שבגינן נותרו עודפים מחויבים.
תוכנית 06-22-02 פיתוח מבני דת לעדות לא יהודיות: 27.3 מיליון שקלים. הוצאות הפיתוח מטבען הן עבור פרויקטים חוצי שנה, במקרים בהם קצב הביצוע של המיזמים נמוך מהמתוכנן, מועבר עודף מחויב לשנת התקציב העוקבת.
תוכנית 06-23-01 הרשות למאגר ביומטרי: 8 מיליון שקלים. הסיבה לעודפים היא החזקת מערכת ליבת המאגר הביומטרי בפרויקטים לפיתוחה אשר הינם פרויקטים חוצי שנה שבגינם נוצרו עודפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי העדות הלא יהודיות, אז קודם כל אני רואה פה שזה עדיין ממשיך כמו בקורונה, עדיין יש לכם שם תקציב קטן, אבל לאחר מכן יש פה עוד פנייה של 06-22-02, גם, כמה סך הכל מתוקצב הסיוע? אנחנו מדברים על בתי העלמין, נכון?
טל ישראלי
¶
זה בתי עלמין, זה מסגדים, זה מוסדות דת באופן כללי, גם בתי עם, מגוון סוגים של מוסדות שהם מתופעלים בקולות קוראים על ידי משרד הפנים.
טל ישראלי
¶
כן, יש תקציבים שמיועדים לשיפוץ ויש תקציבים שמיועדים לבנייה חדשה, אבל בעיקר רוב הכסף הוא - - -
טל ישראלי
¶
כן, שיפוץ, הרחבה. אני מיד בודקת את הסכום. יש עוד שאלות שאני יכולה לענות עליהם לפני שזה יפתח?
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן, יש עוד שאלות?
אוקיי, פנייה מספר 06-002 משרד הפנים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
הפנייה הבאה היא הרשויות המקומיות 18-002 בבקשה.
ידידיה גרינברג
¶
צוהריים טובים, ידידיה גרינברג, אגף תקציבים. בקשה מספר 18-002 רשויות מקומיות. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של 504,217 אלפי שקלים, מתוכם עודפים בסך של 84,685 אלפי שקלים מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם הקורונה, בהתאם לפירוט הבא:
תוכנית 181102 מענקים אזוריים: העברת עודפים בסך של 21.7 מיליון שקלים. עיקר העודפים בתוכנית הזאת נוצרו כתוצאה מפרויקטי פיתוח בעוטף עזה ופרויקטי פיתוח בצפון בהתאם להחלטות ממשלה.
בתוכנית 181103 מענקים שוטפים - - -
נירה שפק (יש עתיד)
¶
רגע, לפני שאתה עובר, אני מבקשת ואני מבקשת גם לוודא שאני מקבלת את זה, אני רוצה לקבל פירוט על החלוקה לרשויות, מה מוצע, מה התקציב, בצורה מסודרת מעבר למה שמפורט.
ידידיה גרינברג
¶
בתוכנית 181103 מענקים שוטפים: העברת עודפים בסך של 333 מיליון שקלים. העודפים נוצרו בגין עודפי מענק איזון שתלויים ביעדי גביית ארנונה שנמדדים בשנה העוקבת, תוכניות הבראה של פניות מאבני דרך שפרוסים על פני כמה שנים. בנוסף, בתוכנית הזאת מועברים העודפים בגין תקציבי הקורונה שהם כוללים סלי סיוע לרשויות המקומיות לאחר קבלת אסמכתאות, סלי מזון, פרויקטי פיתוח בטבריה ואילת בהתאם להחלטות ממשלה לעידוד התיירות.
תוכנית 181104 מענקי פיתוח: העברת עודפים בסך של 45.1 מיליוני שקלים. בתוכנית הזאת מתוקצבים פרויקטי פיתוח רב שנתיים ולכן נוצרו עודפים.
תוכנית 181105 איגוד ערים כנרת: העברת עודפים בסך של ארבעה מיליון שקלים. במסגרת התוכנית מתוקצבים פרויקטי פיתוח לחופי הכנרת ונוצרו עודפים להעברה לשנה העוקבת.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לשאול את השאלה, מכיוון שביקרתי שבוע שעבר באיגוד ערים כנרת ובמועצה שם. כל נושא ההסדרה של המקום והאלימות, מה שנקרא עכשיו הכנרת גואה, וכל הנושא של המצלמות שם נלקח מ'עיר ללא אלימות' של המועצה. אני מבקשת לקבל על זה תשובה ספציפית, מה התקצוב לזה? מה משרד הפנים נותן לכל הנושא של מצלמות למניעת אלימות? ואיך מחזירים למועצה את הסכום שניתן עבור איגוד ערים כנרת?
איתן כהן
¶
אני יכול לענות עכשיו. איתן כהן, יחידת התקציבים במשרד הפנים. התקציב של איגוד ערים כנרת מחולק לשלוש קבוצות. קבוצה אחת זה תקציב שוטף, זה תקציב תפעולי. קבוצה שנייה זה תקציב פיתוח רב שנתי משמעותי, כמו הקמה של חוף חדש או שיפוץ מסיבי של חוף חדש, והתקציב השלישי הוא תקציב לפיתוח שוטף שבכלל זה ציוד הצלה ובטיחות, בכלל זה גם מצלמות.
אנחנו, באחריותנו לאפשר לאיגוד להחליט מה הוא עושה עם הכסף. זאת אומרת, אם הוא בוחר לעשות מצלמות עם הכסף, זה יאושר על ידנו, זה יתאפשר על ידנו. אני יכול כמובן לבצע בדיקה אל מול האיגוד, לראות מה הם בחרו, ואני אנסה אף לבדוק את זה ברגע זה ממש, אך זה להחלטת האיגוד. זאת אומרת, אם הם רוצים להשתמש בכסף בשביל מרכז מידע אזורי, כמו שיש להם באמת במשרדי האיגוד מסכים ומצלמות שתוקצבו על ידנו.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני אהיה יותר ברורה בשאלה כדי שתענה לי. אני חושבת שהתקצוב הוא בחסר, מי שעולה לכנרת רואה מה קורה. עוד לא התחלנו את העונה ואני חיכיתי כמה שעות רק בצוואר הבקבוק של צומת צמח.
הנושא של האלימות, אלכוהול, ומתן אפשרות בטיחותית ומה שנקרא משילותית באזור, ולכן נעשה. אני מבקשת לתת לי תשובה ספציפית לנושא המצלמות. תודה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי מענק האיזון, יש רשויות שלא עומדות ביעד של גביית הארנונה? וזה קרה להן כתוצאה מהקורונה או שזה רשויות שאתה יודע שהן מועדות וכל שנה זה אותו דבר?
כי אם זה כתוצאה מהקורונה, אז צריך למצוא את הפתרון לזה, ואם זה רשויות שאתה יודע שהן מזלזלות בגבייה אז זה משהו אחר. אז מה?
איתן כהן
¶
אז ככה, המענקים שמחולקים על בסיס גבייה, מחולקים על בסיס דוחות מבוקרים. אני יכול להגיד לך שממש בחודש האחרון התקבלו הדוחות המבוקרים של שנת 2020 ולא כולם, יש עדיין כ-40-30 דוחות חסרים שהם בתהליך ויגיעו בחודש הקרוב.
המשרד מבין בדיוק את מה שאתה אומר, ולכן הניתוח שהתחלנו לעשות, ואני יכול להגיד לך שזה נראה ומורגש, עשינו השוואה לא רק לשנה קודמת, עשינו השוואה לשלוש שנים אחורה, והתפיסה המשרדית היא כן לבוא לקראת הרשויות, כי אפילו רשויות גובות טוב לאורך השנים והכל בסדר, בשנת הקורונה הייתה ירידה, אז אנחנו כן מתכוונים לקחת את זה בחשבון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אוקיי, ודבר אחרון, לגבי תלושי המזון. אגב, אני חייב להגיד מילה טובה, השבוע היינו בארגון 'לתת' כל סיעת ש"ס, נפגשנו גם עם אנשים וגם ראינו שתלושי המזון שהשר דרעי עשה את זה, אדוני היו"ר, זה דבר מבורך. האנשים אומרים את זה, זה חסר להם היום, זה היה גם בצורה מכובדת. השאלה היא קודם כל כמה נשאר? ואם נשאר בכלל בתלושי המזון עדיין סכום.
איתן כהן
¶
הוקצו 700 מיליון שקלים, מתוך ה-700 מיליון שקלים שולמו כ-670 מיליון שקלים. זאת אומרת, הסכום שולם על בסיס הביצוע בפועל. כלל התווים חולקו, רק שזה לפי המימוש. יש רק כ-30 מיליון, אז מהבחינה הזו אפשר להגדיר את הפרויקט כהצלחה מבחינת מימוש וביצוע.
היו"ר אלכס קושניר
¶
רשמתי.
פנייה מספר 18-002 רשויות מקומיות, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
טמיר כהן
¶
לגבי התקציב של מוסדות דת, פיתוח מבני דת, אז כרגע מתוקצב בבסיס 22.5 מיליון שקלים. בנוסף לזה יש את החלטות המיעוטים שתקצבו גם תוספות למבני הדת בעדות הלא יהודיות, שב-550 ההחלטה הכללית של החברה הערבית תוקצב ב-30 מיליון שקלים, ובנוסף, בהחלטה של הדרוזים תוקצב ב-44 מיליון שקלים.
אסף דובוביץ
¶
פנייה 23-002 – הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 1,306,992 אלפי שקלים, כפי שמפורט להלן:
תוכנית מספר 1 שירותי משרד מרכזיים 23-01-20: סך של 443,868 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 2 שירותים אישיים וחברתיים – טיפול קהילתי 23-10-39: סך של 246,270 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 3 שירותים אישיים וחברתיים – טיפול חוץ ביתי 23-10-38: סך של 143,776 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 4 מוגבלויות – טיפול קהילתי 23-07-22: סך של 117,000 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 5 סיוע לבתי משפט – טיפול קהילתי 23-11-75: סך של 109,243 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 6 טיפול חוץ ביתי לאנשים עם מוגבלות 23-07-21: סך של 62,775 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 7 פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות 23-12-04: סך של 45,837 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 8 פיתוח במגזר הדרוזי, הבדווי והצ'רקסי 23-12-12: סך של 38,155 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 9 מעונות ומפתנים – פיתוח ובינוי חסות הנוער ונוער בסיכון 23-12-05: סך של 50,560 אלפי שקלים.
תוכנית מספר 10 טיפול חוץ ביתי – תקון מסיוע לבתי משפט 23-11-65: סך של 29,861 אלפי שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
סליחה. לגבי פנימיות של רווחה, לא הגיע הזמן שתוסיפו שם כסף? חסר שם עוד 20 מיליון שקלים. אני אומר, אני שם את זה על השולחן, גם השר פנה אליי ואמר שיש בעיה בפנימיות הרווחה, חוסר בתקצוב של כ-15 מיליון שקלים, כסף קטן, זה ילדי רווחה שנמצאים בפנימיות, אין שום סיבה לא לתת להם את זה. אתה יודע מה? תאמין לי, מצד אחד היה באמת בא לי לתקוע את הפנייה הזאת; אבל רק בגלל שאני יודע את החשיבות של הפנייה הזאת, אני לא אעשה את זה.
אבל לא יכול להיות שאתם תנצלו את המצב שאנחנו לא רוצים לתקוע את זה בגלל שזה הרווחה, ואת הגרוש וחצי הזה, ששר הרווחה פנה אליכם והוא גם דיבר איתי, אם הוא צריך לדבר עם חבר אופוזיציה, אתה מבין. לא משנה שהשר מאיר כהן הוא באמת אדם מיוחד, אבל הוא בא ופונה, יש פה איזו בעיה, 15 מיליון שקלים זה לקחת את הילדים האלה שבפנימיות, שגם ככה הם עוברים בבית את מה שהם עוברים ואנחנו לוקחים אותם לפנימייה, כולה 15 מיליון, מה?
אסף דובוביץ
¶
הסוגייה שאתה מדבר עליה זה בעצם סעיף תקציבי שחלק מהתקציבים שהיו בו הם תקציבי בסיס וחלק מהתקציבים הם תקציבים קואליציוניים. אנחנו מכירים את הסוגייה ואנחנו במשא ומתן עם משרד הרווחה על הנושא הזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, אבל אתה יודע מה, אני לא רציתי לגשת למקום הזה, בסדר? שנייה, אני לא רציתי לגשת למקום הזה של כסף קואליציוני או לא. כלומר, לוקחים את הילדים האלה ומתחילים להסתחרר איתם. עכשיו, אתה אומר קואליציוני? אני כאופוזיציה שם לך עכשיו רוויזיה על הדבר הזה, ותשכח, בסדר? אני לא הגעתי למקום הזה, לא רוצה להגיע למקום הזה.
שבוע שעבר עשו איתי משחק במשרד לביטחון הפנים והחזקתי אותם עד יום ראשון. אני יודע לעשות את המשחקים האלה. לא יכול להיות שילדי רווחה, ילדים מסכנים ייפגעו, אז מה אתה רוצה? בגלל שזה היה כסף קואליציוני אז אנחנו נסגור להם את הפנימיות ונשלח אותם הביתה? מה ההורים יעשו איתם בבית? זו לא תשובה.
כשאתה בא ומדבר איתי על הדברים האחרים, תגיד לי כסף קואליציוני, ועזוב, אתה יודע מה, אנחנו יכולים לריב והכל טוב ויפה, אבל ילדי הרווחה המסכנים האלה שעכשיו אנחנו יודעים שעדיין מטפלים בהם, ויש כאלה שיישארו ויהיו איתם גם בקשר בחג וייקחו אותם, ויש שם אנשי צוות שעושים עבודת קודש, אי אפשר בשביל 15 מיליון להתעלל בהם. תשמע, אני לא מקבל את זה, אני לא מוכן לשמוע על זה - - -
אסף דובוביץ
¶
אנחנו במגעים עם משרד הרווחה לגבי למצוא מקורות להביא את זה, אולי תכף חנן יפרט יותר, אבל מבחינת מה שהסברתי, זה מדוע זה לא תוקצב לשאלתך.
חנן פריצקי
¶
חנן פריצקי, סמנכ"ל תקציבים, משרד הרווחה. מדובר בסיוע לפנימיות לילדי רווחה, זה סעיף תמיכתי. יש בבסיס התקציב 23 מיליון שקלים, ההוצאה היא בדרך כלל 63 מיליון שקלים, מדובר על 40 מיליון שקלים תוספת, שבדרך כלל מגיעה באל"ש.
אנחנו במגעים עם משרד האוצר על הסיפור הזה כבר מתחילת השנה, אנחנו כל שנה בסוג של מגעים על זה, ואנחנו מאוד מקווים שאנחנו נגיע לסיכומים מיד אחרי החג. זאת כרגע הסיטואציה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אומר לך, זה לא פנייה, אתה יודע מה, אני אפילו לא פניתי על זה, בא שר ואומר שזה חשוב. זה לא יכול להיות כך עם הילדים האלה, באמת שזה לא יכול להיות.
יש נושא נוסף, והוא העובדות הסוציאליות. אנחנו יודעים את התיקים שהעובדות הסוציאליות מקבלות, כמות תיקים של כ-500 ילדים או אנשים, לפעמים 200, תלוי באיזה רשויות. בואו, המקומות האלה, אם אתם שואלים איפה צריך לתקצב? שם צריך לתקצב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ושם זה לא כסף קואליציוני או לא כסף קואליציוני. העובדות הסוציאליות, אני מדבר על העובדים והעובדות כמובן אבל בדרך כלל זה עובדות סוציאליות, שנותנות את הנשמה שלהן.
משרד הרווחה זה אחד המשרדים שאסור לקצץ בו, לא בפלאט, לא בהעברה תקציבים, לא בעודפים ולקחת את העודפים האלה, אי אפשר לקצץ שם. אני אומר לך, שהיו צריכים להגיע גם פה להבנות שלא לקצץ בעודפים של משרד הרווחה בשום פנים ואופן, בשום פנים ואופן.
אני לא אעבור איתך אבל יש לי רשימה של שאלות, אני אראה לך את הרשימה של השאלות שלי ואני לא הולך לעשות את זה. אתה נמצא פה בוועדות ואתה יודע, כשאני רוצה לעשות משהו אני יכול להחזיק משרד גם שעה ושעה וחצי, אין לי עניין לעשות את זה.
יש לי עניין, באמת, שתבינו. דיברנו על פנימיות רווחה, דיברנו על העובדות הסוציאליות שנמצאות כל פעם במגעים ולא משלמים להן את מה שצריך, זה בידיים שלכם, האוצר, זה לא בידיים של כספים קואליציוניים, זה לא צריך להגיע מכספים קואליציוניים בשום פנים ואופן. קחו את זה לתשומת ליבכם, זה חשוב לי.
אסף דובוביץ
¶
אז אני ברשותכם אענה על השאלה לגבי העובדות הסוציאליות. בימים אלה מתקיים משא ומתן לחתימת הסכם שכר חדש עם העובדים והעובדות הסוציאליים - - -
אסף דובוביץ
¶
אני לא רואה. אז לגבי ההקצאה התקציבית שהמשא ומתן הוחלט, זאת הקצאה תקציבית של 200 מיליון והיא כבר הוקצתה. לגבי הכוונון העדין האחרון של ההסכם בין אגף הסכמי שכר לבין איגוד העובדים הסוציאליים, הוא אמור להיסגר ממש בחודש הקרוב, זה בדיונים החל מיוני האחרון.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
שאלה על זה, על ההסכם הקיבוצי. האם אתה מדבר על הכוונון העדין של מהות הנוסח או שאתה מדבר בעצם על פתיחת המשא ומתן שהיה, ושינוי הסעיפים בהסכם.
אסף דובוביץ
¶
לא, אין שום פתיחה של המשא ומתן. ספציפית, אני מדבר על המשא ומתן בין איגוד העובדים הסוציאליים לבין אגף הסכמי שכר שנוהל בחודשים האחרונים, אין שום פתיחה של המשא ומתן.
אסף דובוביץ
¶
הוא לא הסתיים, הסתיים חלק מסוים. לפני חצי שנה הוגדרו עקרונות הבסיס, שתינתן תוספת של 200 מיליון, ייערך שינוי באופן שבו נראה תלוש השכר של העובדים הסוציאליים, מעבר למודל פרופסיונאלי, זה כבר הוכרע.
לגבי הסעיפים הספציפיים שיש בהם מחלוקת, זה כבר עלה גם במספר ועדות, זה אמור להיסגר עד אמצע חודש מאי.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תשמע, אנחנו שלחנו על זה מכתבים, ואנחנו מלווים אותם, ולא יכול להיות שכל דבר חיובי שעושים עובר אליכם וזה הופך להיות משהו חמוץ. אני רוצה להגיד לך את זה ממקום מאוד מתסכל, הממשלה הזאת עשתה משהו טוב והיסטורי.
ההסכם הזה הוא הסכם היסטורי, בעיניי, הוא באמת הצלת הרווחה בישראל, ההסכם החשוב הזה שהממשלה הזו עשתה עם העובדות הסוציאליות, ומה שאתם עושים, אני אומרת לך את זה כביקורת, גרירת הרגליים הזו שהופכת את זה למאבק כשאין מאבק, שנעשתה פה חתימה היסטורית, זה גם מעיב על כולנו וזה לא יתכן.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
במיוחד נוכח המצב של העבודה הסוציאלית בישראל, כשאני יודעת כמה חסרים תקנים ברשויות ובמקומות, ואף אחד לא רוצה לעבוד בשכר הביזיוני הזה עם העבודה הקשה הזו, למרות שהאנשים האלה יוצאים לארבע שנות לימוד מתוך שליחות אמיתית, להתמחות בלי כסף ומה שאתה רוצה.
ברור שהמקום הפנימי שלהם הוא מקום מאוד חזק, והתנאים בסוף מכתיבים את המציאות העגומה הזאת. אז הממשלה הזו עשתה מעשה, חתמה על הסכם היסטורי, ועכשיו אתה אומר שאתה בכוונון העדין והכל.
אני ממש מצפה שכבר תיפטרו מהסוגייה הזו ותעשה את הדבר הנכון, ותחתמו איתם על הסכם השכר כמו שצריך, בלי החמיצות הזאת שכל הזמן מלווה כל דבר טוב שנעשה.
חנן פריצקי
¶
אני רק אגיד עוד מילה לינון בקטע של העובדים הסוציאליים. אז ראשית, בשנתיים האחרונות הוספנו 400 תקנים ברשויות המקומיות לצורך תוספת העובדים הסוציאליים - - -
חנן פריצקי
¶
אני אגיע לזה במשפט הבא. לצערי הרב יש בעיית איוש בגלל השכר, ואנחנו מקוויים שהשכר כרגע יפתור את הבעיה. במסגרת היעדים שלנו לשנים הבאות, כשאנחנו מאוד מקווים שדיוני תקציב יתחילו במהרה, אז אנחנו גם שמנו לנו כיעד מרכזי, גם להוסיף תקנים ברשויות המקומיות כחלק מתגבור כוח האדם הזה ברשויות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אוקיי. לפני שנגיע לחסות הנוער ומה שאמר ינון, אני רוצה לשאול. התקציב בהסכם הקואליציוני, בכספים הקואליציוניים שהשגתי למרכזי הגנה של קטינים שנפגעו באלימות ופגיעות מיניות בבתיהם, 2 מיליון שקלים, מרכזי לין בכל הארץ, הם עדיין לא יושמו.
זאת אומרת, תקציב 2022, אנחנו כבר כמעט בחלקו, ופשוט מה שצריך זה הכשרות רופאים לטיפול בפגיעות מיניות בילדים. 2 מיליון השקלים האלה, למה זה עדיין לא קורה? אני ביקרתי במכון חרוב לפני שבועיים, וגיליתי שעדיין לא נעשה שום דבר.
חנן פריצקי
¶
אז אני אסביר. התקציבים הקואליציוניים כרגע נמצאים על השולחן בינינו לבין משרד האוצר על חוות דעת משפטית, כי אנחנו צריכים לעבור חוות דעת משפטית. אנחנו ממש בשלבים האחרונים של סגירת חוות הדעת המשפטית, ברגע שתיסגר חוות הדעת המשפטית, אנחנו מאמינים שזה יקרה מהר מאוד וזה ייכנס לתוך כל הנושאים הרלוונטיים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
פשוט זה נאמר כל פגישה מחדש. פה אני רוצה להגיד, זה ילדים שמגיעים, ואני לא צריכה להגיד לך באיזה גילאים, אחרי התעללות פיזית קשה - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
אבל שנייה, אני לא מבין, כשאושרו ההסכמים הקואליציוניים, כדי לאשר אותם הייתה חוות דעת משפטית. איזו עוד חוות דעת צריך?
חנן פריצקי
¶
עדיין אנחנו מחויבים כל שנה, ברגע שהכספים הקואליציוניים אמורים להגיע לפה לוועדה, לפני כן היועצת המשפטית שלנו - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
דרך אגב, זה הדבר הכי פשוט שהיה, הייתה תקנה, היה הכל, באמת. יש תקנת מרכזי הגנה - - -
אסף דובוביץ
¶
באופן עקרוני ורוחבי, בכלל משרדי הממשלה, נוכח הוראת היועץ וגם נוכח אירועי עבר שקרו, הסכמים קואליציוניים לא מתוקצבים על בסיס התקציב של המשרדים - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, לא, די, אתה חושב שאנחנו מפגרים? סליחה על הביטוי. כשאנחנו הצבענו פה על תקציב המדינה, אחד התנאים להצבעה על התקציב הזה, על ההסכמים הקואליציוניים, הייתה שעל כל פנייה תהיה חוות דעת משפטית, והייתה חוות דעת משפטית.
יואב הכט
¶
בשביל לאשר את ההסכמים הקואליציוניים, כמובן שנדרשה חוות דעת, אבל כל האישורים של הכספים הקואליציוניים בעת אישור התקציב לא הוקצו ישירות לתקנות היעד, אלא מצריכים - - -
חנן פריצקי
¶
אני אומר, מכיוון שאנחנו מחכים כרגע. בכל כסף קואליציוני, לגבי כל תקנה ותקנה, נדרש הסבר, בדיוק לאן - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
שנייה, משרד מקצועי צריך להגיש חוות דעת משפטית. למה חוות דעת לנושא הזה של חה"כ נעמה לזימי טרם הוגשה?
חנן פריצקי
¶
לא, אז אני אומר, אנחנו מקבלים חוות דעת משפטית על הכל, והיו כמה דברים שעיכבו את זה, ולכן אנחנו - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוא, תקשיב, משרד האוצר, אני מבקש מכם לקבל רשימה של כלל הדרישות הקואליציוניות שעוד לא בוצעו בגלל שאין חוות דעת משפטית, ואני אומר לכם, אנחנו סמכנו עליכם שאתם יודעים לעשות את זה מהר, ועל בסיס זה העברנו את התקציב.
אתם רוצים שנתחיל לשחק במשחק הזה? אז אנחנו נתחיל לשחק במשחק הזה, אבל לא יכול להיות שאנחנו שלושה חודשים לתוך תקציב מדינה, והדברים האלה עדיין לא מבוצעים. זו לא גחמה של חה"כ לזימי, זה צורך. מה זה הדבר הזה?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה, ועל ההפניה למשרדים. בעצם, כשישבנו על הכספים הקואליציוניים, היינו צריכים לסמן אותם מול תקנה. ישב איתי ווידא איתנו אחד אחד בטבלה את התקנה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אחר כך היינו צריכים לפרט לאיזה נושא ספציפי, ואצלך פירטנו לכל נושא ונושא. עכשיו לבוא עם בירוקרטיה, סליחה, ולהגיד עוד פעם - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, אין בעיה עם בירוקרטיה, רק שאני לא מבין למה היא לוקחת כל כך הרבה זמן. רגע, אני רוצה לסכם את הדבר הזה, פשוט מאוד.
אני בשבוע הראשון מיד אחרי חול המועד רוצה לקבל את הרשימה הזאת, בסדר?
יואב הכט
¶
אנחנו נעביר את הרשימה של המשרדים שטרם הגישו את חוות הדעת, שיאפשרו לנו לעמוד בהתחייבות שלנו של להעביר את הכספים הקואליציוניים במהירות המירבית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי מה שאמרת, אדוני היו"ר, לתקוע להם פניות וזה, אם אתה צריך עזרה וייעוץ, אני פנוי.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אוקיי, דבר נוסף זה הסדרת תקנות עובדי הסד והבמה בהוראת השעה, אתם מכירים את זה, התשלום הכפול לעובדי הסד והבמה לביטוח לאומי. הם בעצם עובדים בחשבונית, אבל הכירו בפסיקה שהם עובדים לכל דבר.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
נכון, משרד הרווחה. זה מביטוח לאומי, מכספי ביטוח לאומי. מה שקורה היום זה שכ-34 אחוזים מהשכר שלהם יורד בגלל הכפילות הזאת - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
רק דרך הביטוח הלאומי, אוקיי, אז דבר אחרון. אני רוצה להצטרף לסיפור של חסות הנוער. אני רוצה להסביר, היום הסיפור של המדריכים בחסות הנוער הוא מאוד קשה. בעצם, יש נשירה מאוד גדולה, נשירה יותר גדולה מאשר של עוזרים פרלמנטריים פה, כן?
כל כך קשה מול השכר והתנאים הלא פשוטים. גם פה, מדובר בבני אדם שבאים לעזור, אבל רק מעמיקים את היעדר האמון, היעדר האמון של הנערים והנערות האלה, של הילדים והילדות האלה בעוד גורם מטפל, עוד גורם אחראי, בגלל שהם לא יכולים לשרוד את העבודה הזו.
אתם יודעים שחסות הנוער מתוקצב היום במשהו כמו 70, וצריך להוסיף את גיוס התרומות בעוד 30. זאת אומרת, היום המדינה מתקצבת מראש בחסר את הטיפול שלה בנוער בסיכון, כשאני מאמינה שפילנתרופיה בהקשר הזה צריכה להיות מעל ה-100 אחוז. לא יכול להיות שפילנתרופיה תהיה מתחת ל-100 אחוז, מה שמייצר תמיד מצוקה קשה.
המכרוז של ההדרכה הוא מבזה, הוא לא מאפשר יצירת דיסציפלינה, יצירת פרופסיה של התפקיד. הוא כזה שעושה את זה כמו תפקיד מעבר, וזה דבר נורא שאנחנו אומרים לנוער הזה שאנחנו צריכים לתת לו הזדמנות, שהוא משהו שאנחנו עושים על הדרך רק כדי לסמן איזה "וי".
תבוא המדינה ותגיד שהיא לא רוצה את חסות הנוער, והיא אומרת שנוער בסיכון או משהו יישאר ברחובות, לפחות שהיא תהיה כנה, אבל נסגרו בשנתיים האחרונות 14 מוסדות, ויש רשימת המתנה של 100 נערים ונערות. אנחנו זוכרים איך לפני כשנתיים נמצאה הנערה מרים פרץ זכרה לברכה, מתה ממנת יתר ברחוב, כי היא המתינה להיכנס למוסד.
ה-15 מיליון האלה הם כלום, אבל הם החיים של אנשים, וזה לא צחוק. כשאני כועסת על קיצוץ רוחבי ברווחה, אני מבינה שבסוף זה עוד מיליון ועוד גרוש שפשוט גוזרים את דינם של האנשים המוחלשים האלה.
עכשיו אני לא רוצה שכל הפאתוס הזה יבוא כדי לתת איזה נאום חוצב להבות, אלא באמת כדי לדבר על היעדר התקצוב הזה שגם מייצר אצל גורמי הרווחה, כי ישבתי עם הרבה מהם, הסתכלות תמידית על החור בגרוש. לא הסתכלות רוחב, לא על חזון, לא על יכולת לשרטט איזשהו שינוי. ככה נראים אחוזי הצלחה, ככה נראים הנתונים, וככה נראה השירות הזה שחייב להיות שירות שהוא בעדיפות עליונה.
הנוער הזה, מגיעה לו הזדמנות, וכשמשקיעים בו ואנחנו מכירים את סיפורי ההצלחה, הוא יוצא מהמקום הזה והוא גם תורם לחברה. לא יכול להיות שסכומים שהם גרושים, של 15 מיליון, זה משהו שאנחנו בכלל דנים עליו. אני רוצה באמת להבין, בהמשך לינון, מה אנחנו עושים עם הסיפור הזה, אחת ולתמיד.
חנן פריצקי
¶
דבר שני, אנחנו גם לא חושבים שפילנתרופיה צריכה לממן את השהייה, פילנתרופיה אמורה להיות רך ורק מעל 100 אחוז. אני חושב שבחסות הנוער עשינו גם דברים בשנים האחרונות, נכנס כרגע מנהל חדש - - -
חנן פריצקי
¶
אני רוצה כרגע לעזוב את הנושא של ההפרטה, אני רוצה לדבר על השירות עצמו. בשירות עצמו אני חושב שנכנס מנהל חדש שבוחן את כל העניין הזה, בוחן את כל שיטת העבודה והתמריצים מול העובדים. צריכים להבין שאנחנו נמצאים בעולם של חסר, כל עולם המטפלים והמדריכים אצלנו הוא באמת בעייתי, היינו רוצים לתת שם הרבה יותר תקציב.
חנן פריצקי
¶
כל שקל בשכר מדריכים במשרד, זה 50 מיליון שקלים, צריכים להבין את זה. מדובר בהרבה מאוד כסף בשביל שיפור התנאים. אנחנו חושבים על דברים מחוץ לקופסא, כמו מתן תמריצים, כמו תמריצי שימור, שימור לעובדים שיישארו תקופה יותר ארוכה. נעשית על זה חשיבה בחודשים האחרונים, אני מאוד מקווה שבקטע הזה, לצורך העניין, גם לקראת 2024-2023 המהפכה תהיה - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
מה עם המדריך כפרופסיה? זה משהו שאני יודעת שגם השר רוצה לקדם, ואני מסכימה איתו.
חנן פריצקי
¶
אז אני אומר, אנחנו מדברים על תמרוץ מדריכים, אנחנו מדברים על שימור מדריכים, אנחנו מדברים על תוספת למדריכים, אבל ראשית זה עולה הרבה מאוד כסף, ושנית אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה נכון.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר בפנייה שלי לאוצר, ולא למשרד הרווחה, כמו שנאמר כאן קודם, משרד הרווחה מתוקצב בחסר, בטח אל מול התנאים שקורים עכשיו, ובטח אל מול כל המשברים שאנחנו חווים, והמשא ומתן שצריך לעשות על כל דבר פשוט מוציא מהדעת בעיניי.
חוויתי הצעת חוק שלי לוועדה לנפגעים אזרחיים, כמו שזה נקרא, וכל הנושא הזה שהוא "מעל" כי למשפחות השכול האזרחי אין תקצוב, ובא משרד הרווחה ואומר שהוא מוכן לשים שקל על שקל כדי להרים נושא חשוב זה שלא מטופל מאז קום המדינה, והאוצר מנהל איתי משא ומתן על השקל מול שקל של בין 3-2 מיליון.
אני אומרת פה, אני לא עוצרת את הרווחה, כי לא פוגעים במי שצריכים לעזור לו, אבל אני אומרת פה בוועדה, שאם לא נקבל את המענה הזה, ואם לא יהיה לי מענה למשפחות השכול האזרחי, אנחנו נדאג לעצור את הדברים של האוצר, כדי להסביר מה סדר העדיפות.
אני נתתי את הדוגמא שלי לא כי אני חושבת שאת זה צריך לתקצב, אלא כי חוויתי את זה אישית, ולא על 400 מיליון או על 500 מיליון, על פקקטה של 2 מיליון, וזה לא מקובל. כמו שניהלו איתי את המשא ומתן הזה כאילו זה לקנות גרעינים, ואין הבנה שיש מאחורי זה אנשים שחוו שכול, או חוו היעלמות, שבן אדם יצא מהבית וכבר 20 שנה לא רואים אותו, והילד, האמא, האבא, מאשימים את עצמם לאן הוא נעלם והם צריכים לקבל טיפול נפשי, אז זה הדליק לי נורה אדומה.
זאב בנימין בגין (תקווה חדשה)
¶
תודה, אדוני היו"ר. שתי סוגיות, אחת, האם יש לכם סעיף תקציבי הנוגע לעידוד וחינוך והשכלה גבוהה של עובדים סוציאליים ועובדים בשטח מן החברה הערבית? חלק גדול מן הפשיעה הוא שם, חלק גדול מהבעיות הם שם, וזה בחוסר. אנחנו עומדים בחוסר כבר שנים רבות, ואין תוחלת רבה לעבודה, בייחוד עם בני נוער אבל גם עם אחרים, עובדים סוציאליים, מעבר לפער השפה, השפה פה היא חיונית, ואני מבקש לדעת אם יש אצלכם סעיף כזה.
הסוגייה השנייה היא שירות המבחן. אני מבקש להביא לידיעתכם כי בדקתי את המספרים בחודש שעבר. בחודשים האחרונים, וזה נשמע ממש מוזר, יושבים בבתי הסוהר בחודש אחד 1,000 ובחודש אחר 2,000, ואלה מספרים של הקצבות של אנשים שאינם עצורים מעצר ימים, יש בערך 500 כאלה, הם אינם עצורים עד תום ההליכים לאחר שבית המשפט נתן דעתו לסיכון הנובע מהם ולאפשרות של שיבוש החקירה. הם עצורים תחת המשבצת של "עצורים עד להחלטה אחרת", ועל פי הידוע לי, חלק מן ההמתנה לאותה החלטה אחרת, הם תזכירים של שירות המבחן.
לשם כך גם כן נדרשים עובדים סוציאליים. יש גם עניינים צדדיים וצריך לשנות את השיטה, את ההיקף של הבדיקה בשלב הזה כי הרי הם לא עומדים שם בפני ועדת שחרורים, הם לא נדונו ועוד לא קרה כמעט שום דבר, ואנחנו יודעים שיש רבים מהם שמשוחררים כעבור כמה חודשים מפני שישבו במעצר ונשללה חירותם ללא הצדקה, בגלל הפעולה הפקידותית הזאת של העובדים הסוציאליים, ששוב, כנראה גם שם חסרים, להכנת תסקירי המבחן.
אז אני מבקש לשאול, האם אתם עוסקים בכך מול האוצר? אני מבקש לשאול גם את האוצר, כי זו פעולה נדרשת, כי היא עוסקת בצדק בסיסי, זה מעבר לצדק החברתי. שלילת חירות של אדם עקב כשלים פקידותיים זה נראה לי דבר שאין לסבול אותו במדינה מתוקנת.
חנן פריצקי
¶
אני אענה על שתי הסוגיות. הסוגייה הראשונה, לגבי ההכשרה של עובדים סוציאליים, אז אנחנו מבצעים הכשרות לצורך תפקידים ספציפיים בתוך המשרד, אנחנו לא מבצעים הכשרות השכלתיות לצורך העניין, זה לצורך העובדים הסוציאליים.
גם דיברת על החברה הערבית בכלל, אז היום אנחנו בהחלטת ממשלה 550 אנחנו נכנסים להרבה מאוד תחומים, מה שלא הכנסנו בהחלטה הקודמת של המגזר הערבי, ואנחנו נמצאים שם בהרבה מאוד תחומים בקהילה ובשירותים החברתיים.
חנן פריצקי
¶
גם בנושא צעירים, יש לנו גם תוכניות עידוד בכלל להעצמה של צעירים, תוכניות של צעירים, אנחנו עושים שם הרבה דברים.
חנן פריצקי
¶
אז אני מוכן לבדוק ולחזור אליך בעניין הזה. לגבי מה שהזכרת לגבי שירותי מבחן, אנחנו מודעים לבעיה. בסוף תקציב 2021 קיבלנו תוספת מאוד גדולה של שעות נוספות וכוננויות, רובם הגדול הופנה לצורך שירותי המבחן, על מנת לקצר את הזמן שאנשים מחכים לתזכירים. אנחנו עדיין עושים את זה, יש שם שיפור, הוא לא מספיק, אבל אנחנו יושבים על הסיפור הזה מאוד חזק, על מנת לצמצם את הפערים בין זמן התזכיר ולקצר אותו ככל שניתן. אנחנו מודעים לבעיה, ואנחנו מטפלים בה.
חנן פריצקי
¶
זה בעיקר בעיות של איוש תקנים, ושם אנחנו מנסים לתת מענים, הן בתחום השעות הנוספות והן בתחום הכוננויות, על מנת שאנחנו נעודד אנשים ותקנים בשירותי מבחן, שיתמקדו בעניין התזכירים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. טוב, פנייה מספר 23-002, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
הפנייה הבאה היא פנייה 8 עד 9 תיאום הפעולות בשטחים, בבקשה.
גל אסף
¶
גל אסף, מאגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סכום של כ-18.5 מיליון שקלים בהוצאה נטו, ו-14 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה לשיפור האכיפה והדין בשטחי C - - -
מוסי רז (מרצ)
¶
אבל למה? החלטת הממשלה מדברת על 27-23 והיא מדברת על 14 מיליון לשנה, וכאן אתם מדברים על 18.5 מיליון ל-2022. איך זה קשור להחלטת הממשלה?
גל אסף
¶
החלטת הממשלה דיברה ערק על הוצאה נטו, את ההוצאה המותנית אתה לא רואה כי היא חלק מהתקציב - - -
מוסי רז (מרצ)
¶
אז אני מבקש לראות אותה, יש החלטת ממשלה, יש הסכם קואליציוני, אני נגד זה, אבל תראה לנו את זה. אם אין דבר כזה, אני עוד לא אתן בונוס לדבר שאני נגדו.
מוסי רז (מרצ)
¶
בפרט כשמגדילים. הרסו בחמש השנים האחרונות 1,069 בתים, בדקתי, עד 33 היתרים. כלומר, על כל היתר הרסו 32 בתים, ורוצים להרוס יותר. בסדר, אז בשנה הבאה, לא השנה.
גל אסף
¶
חבר הכנסת, אני פשוט מסתכל עכשיו בנוסח של ההחלטה, וזה יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אבל רגע, סעיף חוות הדעת המשפטית, סעיף 3, אומר שבשנת 2022 יועברו 18.5 מיליון שקלים.
גל אסף
¶
חבר הכנסת, בהחלטת ממשלה מצורפת טבלה, יוספו השורות הבאות סכום בשנת 2022. אין לי בעיה לשבת שנייה להסביר מה העניין לגבי 2023, אם הייתה איפשהו טעות סופר, נתקן אותה. בהחלטת הממשלה זה משנת 2022.
גל אסף
¶
בהחלטת הממשלה יש את "מחליטים לתקן" במקום, ובסעיף 2 יש "יוספו השורות הבאות". אתם רואים? זה בעמוד השלישי של החלטת הממשלה, בעמוד הרביעי של החלטת הממשלה יש שלוש שורות לגבי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, וזה סכום בשנת 2022. אין שם, חבר הכנסת, שום סכום בשנת 2021, בגלל זה לא הגענו בשנת 2021.
מוסי רז (מרצ)
¶
איפה? זה עכשיו לא מצורף. בפעם הקודמת זה היה מצורף, זה עכשיו הושמט מפה, החלטת הממשלה.
מוסי רז (מרצ)
¶
אבל איפה היא? היא הייתה מצורפת בישיבה הקודמת, והיה כתוב 2027-2023. אולי טעות, אני לא יודע.
גל אסף
¶
בטבלה האחרונה יש שלוש שורות, ובאחת השורות האחרונות זה מתאם פעולות הממשלה בשטחים. אין לי בעיה לבוא אליכם להראות לכם.
מוסי רז (מרצ)
¶
בפעם הקודמת הביאו לנו את החלטת הממשלה, שהיה כתוב בה שחור על גבי לבן 2027-2023. למה ההחלטה הושמטה ממה שהביאו לנו היום? זה כבר חשוד, עוד לפני שאני יודע על מה מדובר.
גל אסף
¶
אז אני אסביר. החלטת הממשלה הזאת מתקנת את החלטת הממשלה הקודמת. בהחלטת הממשלה הקודמת לא פורט על תוספת למתאם פעולות הממשלה בשטחים.
יואב הכט
¶
אני לא יודע לאיזו החלטת ממשלה אדוני מתייחס. החלטת ממשלה 279, שהיא ההחלטה שהחלטה 551 מתקנת אותה, נראית מאוד מאוד דומה, אין בה יותר מלל, זאת גם כן טבלה שבה מפורטים התוכניות התקציביות, הסכומים התקציביים להקצאה ב-2021 וב-2022. יכול להיות שאתה מתייחס להחלטת ממשלה אחרת.
מוסי רז (מרצ)
¶
מה שהם אומרים זה פשוט לא נכון, ואני אמצא את מה שהיה פה בפעם הקודמת, ואני אראה את זה. זאת פשוט בושה וחרפה, מעלימים מפה מסמכים, זה מה שהיה פה עכשיו.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אבל יש פה החלטת ממשלה. אתה לא יכול להגיד שהחלטת הממשלה הזאת שעכשיו מצורפת ושאליה הם מתייחסים לא קיימת, מוסי.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יישום הסכמים קואליציוניים 2021 ואילך. תיקון החלטת ממשלה, מענקים ביטחוניים לרשויות המקומיות לשנת 2022, זה מה שכתוב.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש מכתב מיום 20 במרץ של הייעוץ המשפטי של מערכת הביטחון. בסעיף 3 כתוב: "על פי המוצע בשנת 2022 יועברו 18.5 מיליון שקלים לטובת אכיפת דין באזור יהודה ושומרון". זה מה שכתוב, סעיף מספר 3.
גל אסף
¶
חבר הכנסת, אני חושב שהבנתי מה הפער. במכתב של היועץ המשפטי במשרד הביטחון כתוב גם שהוא יחוזק בשנים 2027-2023.
גל אסף
¶
בסעיף 4. אני חושב שהוא התכוון, חשוב לו להדגיש, שזו החלטה לא רק לשנת 2022 אלא גם לשנים הבאות. יכול להיות שזה היה הפער.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כתוב "בנוסף", שים לב, מוסי. "בנוסף, בהתאם לסיכום עם הדרג המדיני בחלק מהמערכות...".
מוסי רז (מרצ)
¶
זה אומר שאנחנו מעבירים 70 מיליון שקלים לכל הריסת בית, כל הריסת בית עולה 70 מיליון שקלים. אני מקוזז עם שלמה קרעי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אגב, אני שואל למה לא אוכפים מספיק בשטחי C. אני הייתי שם בסיור וראיתי מקומות שהאכיפה שם איפה שיש השתלטות פלסטינית על המקום, ופתחו שם מחצבות והם עושים מה שהם רוצים, ואין איפה, ולאט לאט הם לוקחים את זה לעצמם ברשות הפלסטינית.
השאלה שלי היא למה אין מספיק אכיפה שם, לא למה יש יותר מידי אכיפה וכמה זה עולה, זה פחות מעניין, אני מוכן לתת לכם עוד כסף אם צריך בשביל אכיפה בשטחי C.
גל אסף
¶
חבר הכנסת, הפנייה הזו נועדה לתגבור של האכיפה. זאת אומרת, כל הכסף פה, ואני יכול להסביר עכשיו את כל הכסף, נועד לממן תקנים רחבים, ציוד, כדי לעשות אכיפה יותר רחבה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ראיתי, השאלה היא באמת עד כמה אנחנו יודעים שבתוך זה יש מחצבות פיראטיות שם, האכיפה הזאת היא גם בשביל לסגור את אותן מחצבות פיראטיות שפוגעות בנו בישראל?
אלון טל (כחול לבן)
¶
חבל גם שחה"כ רז יצא מבלי לשמוע שזה גם מיועד לטפל באלימות מצד גורמים יהודיים, זה בסך הכל בשביל שיהיה פה סדר, זה לא - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן, עוד שאלות, חברים?
מספר פנייה לוועדה 8 עד 9. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
יש לנו עוד פנייה אחת אחרונה להיום, 16-002, הוצאות חירום אזרחיות, בבקשה.
גל נימני
¶
גל נימני, אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022, בסך של 911,489 אלפי שקלים במזומן, לתוכניות הבאות:
תוכנית 1613-03 מענה לאיום בלתי קונבנציונלי – גילוי וזיהוי: 10,828 אלפי שקלים.
תוכנית 1616-02 הקמה והחזקת מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית: 69,429 אלפי שקלים.
תוכנית 1616-03 מיגון: 19,646 אלפי שקלים.
תוכנית 1616-05 מיגון הצפון: 20,410 אלפי שקלים.
תוכנית 1616-06 קורונה – פעילות פקע"ר: 764,920 אלפי שקלים.
תוכנית 1617-03 פרויקטי רשות חירום לאומית: 26,256 אלפי שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תגיד לי בבקשה, לגבי תוכנית 1616-06, יש פה תוכנית מיועדת בעצם לתקצוב פעילות משרד הביטחון, ואז בני חיל וכל זה. הרי רוב התוכנית היום נסגרו כבר, למה צריך כזה סכום גדול?
גל נימני
¶
אם נחלק את זה לשניים, יש פה פעילויות שמשרד הביטחון עושה בצורה מלאה, שזה בני חיל שהזכרת, ונאמני קורונה שלא הסתיים עדיין.
גל נימני
¶
כן, אבל זה בכל מקרה העברת עודפים משנה שעברה, תשלומים שבחלקם התשלום בפועל מגיע בשנה העוקבת, ועוד כספים שמשרד הבריאות משתתף בהם, שזה מלוניות, רכש במפקדת אלון, דיגום, וכיוצא בזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ועכשיו בתוכנית האחרונה, 1617-03, בסיבות המרכזיות כתוב שהעודפים נוצרו מהחילוץ ומהמגיבים הראשונים. מיהם המגיבים הראשונים?
אור ברחק
¶
צוהריים טובים, אור, רמ"ד הסדרים, אגף תקציבים במשרד הביטחון. מגיבים ראשונים הם למעשה מספר גופים, בין היתר המשטרה, קבוצה של גופים רלוונטיים, שבעצם, הם אלה הראשונים שבמידת הצורך, במקרה חירום כמו במצב שהוא בלתי קונבנציונאלי, מקרה חירום מהסגנון הזה, הם למעשה הגופים הראשונים שאחראיים לתת מענה ראשוני.
אור ברחק
¶
למעשה, רשימת הגופים האלה הם למעשה הגופים הראשונים שבמידת הצורך מגיעים, אני כבר אגיד לך את כל הגופים.
אור ברחק
¶
יש החלטת ממשלה, ב/80, שלמעשה מסדירה את כל מה שקשור למתן מענה למיני קונבנציונאלי, הכל מעוגן בהחלטת הממשלה הזאת. 80 מיליון שקלים קבועים שמגיעים עבור הנושא כל שנה.
אור ברחק
¶
בסוף, כמו שמופיע אצלכם בפנייה, רוב התקציב הולך לשימור קווי ייצור, מסיכות אב"כ ועוד תרופות וכל מה שבעצם נותן מענה למקרה שבמידה ויהיה מקרה חירום, זה הגוף שאמור לתת את המענה הראשוני.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ראיתי פה שיש גם "כמו כן התקשרויות למערכת השליטה והבקרה על פעילות הוועדה לרעידות אדמה". זה דבר טוב שעושים את הכל לשליטה ובקרה, אבל אם יש לנו שליטה ובקרה ואין לנו מענה לרעידות אדמה, אז מה זה שווה? שיש רק את הפעמון בלי המצילים? בלי משהו שאנחנו עושים בשביל רעידות האדמה?
אנחנו יודעים שאין שום תוכנית בפועל, אנחנו יודעים כמה דיונים נעשו, וכרגע עדיין אין בדיוק מענה לרעידות אדמה.
אור ברחק
¶
אוקיי, אז לגבי המגיעים הראשונים, כבר השגתי כמה: המשטרה, הקבע, בתי חולים, מד"א, ויש עוד כמה גופים שמעוגנים בהחלטה, הם המגיבים הראשונים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
5,000 מתנדבים והם לא מעוגנים בתוך החלטת ממשלה כזאת שהם יכולים להגיע בכל רגע נתון ולהגיב ראשונים, אני חושב שזה לוקה בחסר.
אור ברחק
¶
בסדר, לגבי המענה השני, זה לא באמת מענה, זה רק להדליק נורה אדומה בנושא של רעידות אדמה שצריך לעשות יותר.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה להגיד שלושה דברים בנושאים שקשורים לסעיף הזה. פער אחד הוא הנושא של מרכזי ההפעלה, יש פערים במרכזי ההפעלה, אני רוצה שהוועדה תקבל תמונת מצב ותקצוב, כולל בשנה הקרובה, ודגש על המדרג שאתם מכירים אותו. אנחנו רואים שהמציאות מוצאת אותנו בכל מקום, מרכזי הפעלה, גם בעוטף, לא כולם הם מה שנקרא 'מלאים'. עם זאת, שאפו על מרכז ההפעלה שהקמתם בעמק הירדן, ראיתי אותו בשבוע שעבר והוא מדהים.
הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו, הוא הנושא של המיגון מעבר לשבעה ק"מ. עבודה שנעשית, כולל כאן בוועדה, ואני מברכת את אלכס על ההחלטה שהתקבלה על אשקלון, ואני מזכירה שיש לנו סעיף לטפל בו גם ב-7 עד 14 ביישובי עוטף עזה, שזה מועצות שרוב הפעילות שלהם, הכבישים, בתי הספר והחוגים, נמצאים ב-0 עד 4 וב-0 עד 7 ואין השלמה לזה, וזה נושא שנמשך יותר מידי זמן, ולכן הוא צריך לבוא לידי ביטוי.
הנושא האחרון, שאני מתעקשת לקבל עליו תשובה עכשיו ולא אחר כך: אני גיליתי, ומרכיבי ביטחון ברוך השם אני מכירה, שהנושא של ההשקיה של הייעור הביטחוני - - מה זאת אומרת? ההשקיה. ייעור ביטחוני, אתה יודע מה זה?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ומה קרה? התקבלה הודעה שהמים לזה עוברים לרשויות, אבל תקציב מרכיבי הביטחון לא גדול, ואנחנו יודעים מה המצב של מחיר המים. אז אני רוצה להבין איך הוכנס סעיף בלי תקצוב הולם, ועכשיו היישובים שצריכים להתעסק במרכיבי הביטחון שלהם בגדר, בתאורה, באינדיקציה, בשער, בשבילי גישה, ברבש"צ, כיתות כוננות, מחסומים, צריכים לתקצב השקיה של ייעור ביטחוני, שזה לא בגללם, כי אנחנו כמדינה צריכים לספק להם את הביטחון הזה. לזה אני מבקשת תשובה עכשיו.
אור ברחק
¶
שוב, זאת באמת סוגייה שנכנסה עכשיו לכל העניין של הייעור הביטחוני. אין לי תשובה ישירה לתת לוועדה, אנחנו נבדוק את זה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אבל אמרנו להם שהם ישלמו על זה, אבל עוד לא עשינו על זה עבודה, קודם כל תשלמו אתם ואנחנו לא. אז אני מבקשת שמשרד הביטחון, עד שתהיה תשובה ויציגו אותה לוועדה, עלות ההשתה של ההשקיה של הייעור הביטחוני לא תהיה על היישובים.
אור ברחק
¶
שוב, נגיד שזה בעצם נעשה באמת בשיתוף ביחד עם הרשויות. אלה פרויקטים שהם משותפים גם לנו וגם להם. בסופו של דבר אנחנו קבלן הביצוע שבעצם מבצע את כל העבודות בפועל, בתיאום כמובן מלא עם הרשויות. את הסוגייה הזאת אני אבדוק כמובן מול הגופים הרלוונטיים, ונעביר את ההתייחסות.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
רגע, סליחה שאני עוצרת אותך. אני עוצרת אותך כי אני מכבדת אותך ותכבד אותי. הרשויות לא עושות תיאום כשיש בעיה של תצפית, כשמישהו יכול לראות אותם ולעשות כינון ישיר. גם הרכבת לא עושה תיאום כהם שבנו אותה בצורה שאפשר לירות עליה, ולכן, בואו נשים נתונים גם למי ששומע אותנו.
כשיש בעיה של איום, התפקיד שלנו הוא לוודא שאין איום על האזרחים. הפרויקט נעשה בשיתוף עם הרשות כי זה אצלם. כדי להשקות את העצים שהם יגיעו לגובה שהם באמת יסתירו, כן? ולא כמו שאני בכפר עזה זוחלת כי רק ככה זה מסתיר אותי, ואם אני ארים את הטוסיק יירו, אז אני צריכה, מה שנקרא, לחכות, אז במטותא, אל תזלזל בנו ותיתן תשובה מכובסת. תגיד שאתה תבדוק ואתה תחזור אלינו.
היו"ר אלכס קושניר
¶
זה נראה לי לא הגיוני ולא סביר שאתם עוד לפני שאתם בודקים אתם מטילים על הרשויות עלויות כאלה, שהם בעצם צורך בטחוני. לכן, אני באמת מבקש שתבדקו את הסוגייה הזאת וגם את הסוגייה השנייה שנירה העלתה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
טוב, אז פנייה 16-002 של הוצאות חירום אזרחיות, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הפנייה אושרה
אני רוצה, חברים, להגיד לכם תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
טוב, אז אני רוצה להגיד לכם תודה, חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, לצוות הוועדה, ללשכה המשפטית, למחלקת הפרוטוקולים, לדוברות, לערוץ הכנסת, לכל מי שנמצא פה, לעובדי הכנסת, הסדרנים שנמצאים איתנו לרגל החג.
אני חושב שהיום עשינו דברים מאוד חשובים, גם בבוקר וגם עכשיו. אני רוצה לאחל לכולם חג פסח כשר ושמח, שנזכה לחג שקט, ובאמת נוכל להרגיש את עצמנו כיוצאים ממצרים לחופש, שכל אחד ירגיש ויבחר את הדרך שלו ואת החופש שלו. שיהיה לכולם חג שמח.
כן, נעמה, בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תודה, תודה רבה, זה ממש מרגש. נירה הזכירה את זה, אז חשוב גם לפרגן כאן. כשדיברנו על מרכזי ההגנה לטיפול בקטינים שנפגעו מאלימות ונפגעו מינית, אז באמת מי שהביאה אותי לנושא הזה כדי להביא את הכסף הקואליציוני, גם לדברים אחרים כי היא עוסקת באמת בהרבה דברים, זאת מנכ"לית הלובי נגד אלימות מינית, יעל שרר, שאתמול קיבלה הודעה שהיא תדליק משואה ביום העצמאות על הפעילות החשובה שלה למיגור אלימות מינית מכל מרחב שהוא, ואני חושבת שזה הזמן גם באמת לפרגן לחברה האזרחית שמלווים אותנו ועושים עבורנו, וגם ליעל, ובכלל לכל מדליקי ומדליקות המשואה, כשלדעתי השנה היו בחירות מדהימות, וגם נירה בטח תרצה להגיד משהו.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
צריך להגיד לשר, חילי טרופר, כל הכבוד, האמת שבאמת, אין מה לומר. אני רוצה להוסיף לגבי יעל, שאני חושבת שיעל מסמלת את מה שאנחנו אומרים, שהמציאות לפעמים קשה, לא לפעמים אלא הרבה פעמים היא קשה, ואפשר להתבחבש בלמה זה קרה לנו, ויעל היא כמו עוף חול, היא פשוט צמחה מתוך כאב, מתוך הטרגדיה האישית שלה, והיא באה ואמרה שהיא עושה שינוי.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ועם השינוי הזה היא מתקנת, עם חדרים אקוטיים התעסקנו, בטיפול באנשים שעברו פגיעות מיניות, ובאמת כאלה אנחנו צריכים להוקיר - - -
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אז בהמשך לזה אני רוצה להגיד שהיום, כמו אמרת, על שולחן החג, כשנהיה בסוף השבוע ונשב כולנו עם הבגדים היפים שקנינו, וכולנו ניראה חגיגיים, לא נראה מי ימין, מי שמאל, מי דתי, מי חילוני, והכל יהפוך להיות לביחד אחד של לחגוג על השולחן הזה, וזה מה שצריך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז אני רק רוצה להמשיך עם מה שאמרתם, פסח כשר ושמח, אבל לא לשכוח, אנחנו נמצאים במקום שבו כמו שאמרת שכולנו נשב בשולחן בבגדים יפים, אבל יש משפחות שאין להן מה לאכול, יש משפחות שהבגדים שלהן עדיין לא יפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
וזה מבחינתנו יהיה הקבלה של כל אחד מאיתנו, ולא משנה מאיזו עדה ומאיזה מגזר, כדי שעוד משפחה תוכל לשבת עם כלים יפים, עם בגד ללבוש ולחם לאכול.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הא לחמא עניא, זה לחם עוני. אני מצטרף למה שאלכס אמר, פסח כשר ושמח, ואם אלכס אמר פסח כשר ושמח, כשר, אז סימן שעשינו שינוי במושב הזה - - -