פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת הבריאות
03/04/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 109
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, ב' בניסן התשפ"ב (03 באפריל 2022), שעה 11:00

תפקודן של טיפות החלב במערכת הבריאות ובכללן: חיסוני פוליו לאור התפרצות המחלה, חיסוני שגרה וקורונה

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

נעם וילדר - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

מלי קושא - אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד, קופת חולים מאוחדת

ד"ר עמיחי תמיר - יו״ר, ארגון הנכים זכויות נכים

ד"ר שרון אלרעי-פרייס - ראש שירותי בריה"צ, משרד הבריאות

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

פרופ' צחי גרוסמן - יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, ההסתדרות הרפואית

רחל פיש - מנהלת מחלקת בריאות הציבור במערך הסיעוד, מכבי שירותי בריאות

ד"ר ורד בר - מנהלת מרכז חווה, המרכז הרפואי שיבא

ד"ר מעין ברנע - עמותת מדעת

ענת כהן שמואל

אושרה עצידה



תפקודן של טיפות החלב במערכת הבריאות ובכללן: חיסוני פוליו לאור התפרצות המחלה, חיסוני שגרה וקורונה

שלום לכולם ובוקר טוב. היום ה-3 באפריל 2022 למניינם, ואנחנו מקיימים דיון מיוחד בוועדה בנושא: תפקודן של טיפות החלב במערכת הבריאות, ובכללן ההתפרצות האחרונה של מחלת הפוליו עם חיסוני הפוליו, חיסוני שגרה, בתוך כלל המערכת הזו.

לפני שאנחנו מתחילים לדון בנושא הפוליו, אני רוצה להעלות נושא מאוד מאוד חשוב לאור החג אליו אנחנו נכנסים והוא נושא החמץ בפסח בבתי החולים. לאחרונה ניתנה הנחיה מסודרת על ידי השר, במכתב לבתי החולים, שבה ניתן להכניס חמץ בפסח לבתי החולים. אני חייבת לומר שבניגוד לאיך שניתן להתרשם מהאופן שבו הדברים המוצגים, אין איזשהו קשר בין הנושא המדובר לאיזושהי פגיעת יסוד באזרחים במדינת ישראל. אנחנו יודעים שבית חולים הוא מקום ציבורי, ובמקומות ציבורים מאז ומעולם יש הנהגות בעלות אופי ציבורי, התנהגות, לבוש, עישון, וכן, וגם התנהגויות והנהגות שקשורות לצביונה של מדינת ישראל. העניין פה הוא לא חוקי או הלכתי בלבד. אני מזכירה לכם שיש חולים שכחלק מהטיפול שלהם מקבלים תרופות שהן אינן כשרות לפסח כי זה מחויב המציאות. היהדות היא לא אוסף של חוקים, היא חלק מהחיים ומהמהות ומאווירת החיים. אווירת החיים הציבוריים כאן, במדינת ישראל, היא אווירה בעלת צביון מסורתי, דתי, יהודי. חמץ בפסח במקומות ציבוריים, דוגמת בתי החולים, זה לא האווירה הזו, ללא קשר לשום חוק ולשום הלכה. הראייה - זה הנוהג בבתי החולים משכבר הימים, ללא הזדקקות לאיזשהו פסק הלכה, פסק דין, או איזושהי חקיקה.

אני כן יכולה לומר שהשבוע עברתי איזושהי טלטלה אישית. כל המדינה נמצאת במצב כל כך מורכב, יש כל כך הרבה נושאים על סדר היום, גם של הוועדה, תקנות של התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים, מכשירים, ואפילו כל נושא המתמחים שנמצא על סדר היום. אבל זה לא רק בהיבט הבריאותי. כל המדינה בטלטלה לאור המציאות, ושר הבריאות מוצא לנכון להוציא הודעה לבתי החולים שקשורה לחמץ בפסח. בית חולים הוא מקום שכל כולו רעות, אחדות והתחשבות באחר. אנחנו מצפים ששר לא יבוא ויחריב את זה. אתם יודעים שאנשים בשואה צמו בפסח כדי לא לאכול חמץ. לצערי, שר במדינת ישראל, בקואליציה כמו שלנו, אומר להכניס חמץ. מעבר לכך שזוהי פגיעה אישית וזלזול בחברי הקואליציה, זה זלזול בכ-70% מהציבור בישראל, וכל זה קורה באותה ממשלת אחדות והתחשבות. אני חייבת לו איזושהי תודה כי הוא הפיל עבורי את האסימון. כי לפעמים הולכים לאיבוד בתוך כל העבודה הקשה. בסוף לעם ישראל יש דגלים. במשך דורות שלמים אנשים המיתו עצמם על הדגלים האלה. ואנחנו, בטח בממשלה הנוכחית, לא נהיה חלק בהפלתם. חייבים לכבד את הציבור. אני חייבת לומר מכאן, משולחן הוועדה הזו, שאנחנו לא נוכל לקחת חלק במקום שבו זוהי האמירה. אני מקווה ששר הבריאות, וכך אני מצפה ממנו, יכבד את הציבור ואת הקואליציה שבה הוא נמצא, ואת המקומות של דת ומדינה בהם יש לנו גם וטו, ויתחשב ברגשות הציבור המסורתי והדת בישראל. כי אנחנו, באצבעות שלנו, לא נוכל לאפשר לאדם כזה להמשיך ולהיות שר בשעה שהוא ממשיך ואומר את האמירות האלה.

אני קוראת מכאן לשר להוציא הנחיה מסודרת לבתי החולים. הם יודעים להתנהל באופי הזה, והתנהלו שנים ודורות, וכל זאת ללא הנחיות. יש כאן איזושהי חציה של קו אדום. אני מודיעה כאן, מעל כל במה של ועדת הבריאות, שבמשמרת שלי זה לא יהיה. זה בנפשי. אנחנו לא נוכל לקחת חלק במציאות כזו. בשם הרעות, האחדות וההבנה בשינוי, אומר כי השינוי עובד לכל הצדדים.

נחזור לנושא הדיון. נתחיל בסטטוס של התפרצות נגיף הפוליו בישראל וההיערכות למבצע של השלמת החיסונים הארצי. נמצאת איתנו אילנה, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות. תעדכנו אותנו ברגע שד"ר שרון אלרעי פרייס תרצה לעלות.

אנחנו קבענו את הישיבה הזו כישיבה דחופה כי אנחנו יודעים את המציאות ומבינים את המשמעות שלה. אנשים גם פנו אלינו בשאלות. מרגישים איזושהי היסטריה. אנחנו מבינים שחיסוני הפוליו שניתנו עד היום, ניתנו בגילאים הצעירים יותר, בגילאי הילדות, וזה היה באחריות טיפות החלב. גם אז זה ניתן בארבע מנות. השאלה היא מה עושים היום אנשים שמסתכלים אחורה ורואים שחסרה להם איזושהי מנה ושהילדים שלהם לא קיבלו את החיסון המלא או שהם לא קיבלו בכלל. אילנה, עדכני אותנו בסטטוס התפרצות המחלה. אנחנו יודעים שבמחלת הפוליו מדובר בשיתוק ילדים. חשבנו שזה דבר שכבר אבד מן העולם. השאלה היא מה עושים עם המציאות הלא פשוטה הזו ואיך אנחנו מתקדמים איתה.

בוקר טוב לחברי הוועדה ולכל הנוכחים. אציג בקצרה את סטטוס התפרצות נגיף הפוליו במדינת ישראל וכיצד אנחנו נערכים למבצע השלמת החיסונים. אומר כמה מילים באופן כללי על מחלת הפוליו ומהי שגרת החיסונים הקיימת בפרוטוקול החיסונים הנדרש. זוהי מחלה וירלית שנגרמת על ידי וירוס פוליו ששייך לקבוצה של אנטרו וירוסים - וירוסים שבדרך כלל מסתובבים במערכת העיכול. ההדבקה שלו היא בדרך כלל בעקבות תנאי היגיינה. זה וירוס שמופרש בעיקר בהפרשות, בצואה. אם לא שומרים על היגיינה, במיוחד אחרי שירותים או לפני מגע במזון, הוא לרוב מועבר מאדם לאדם. הווירוס יכול לחדור דרך מערכת העיכול, להתרבות שם, ומשם להמשיך לפעמים גם לזרם הדם, ואפילו להגיע עד למערכת העצבים המרכזית. בגדול, בדרך כלל המאגר של הווירוס הזה הוא בעיקר בבני אדם. יש כמה תיאורים בודדים של נוכחות הווירוס הזה גם בבעלי חיים.

מהלך המחלה מאופיין בדרך כלל בהעברה שלוקחת זמן עד למערכת העצבים המרכזית. זה מתחיל מתסמינים אחרים. בדרך כלל ההסתמנות הקלינית היא לא תסמינית. אנחנו יודעים שלכ-80% עד 90% מהמקרים אין בכלל אף תסמונת קלינית. לבין 10% עד 20% יש תסמינים קלים שיכולים להיות או נשימתיים או תסמינים של מערכת עיכול, כאבי בטן, כאבי שרירים, כאבי גרון, חולשה. הם לרוב נמשכים מספר ימים והם חולפים. רק במקרים מאוד מאוד נדירים, פחות מ-1%, אנחנו רואים את המחלה הנוירולוגית של שיתוק הילדים – פאראליטיק פוליו.

פאראליטיק פוליו יכול להופיע כפאזה שנייה של מחלה. הוא כולל את אותם תסמינים עליהם כבר דיברנו, אבל הפעם הוא מערב גם תסמינים נוירולוגים. בדרך כלל אנחנו רואים תופעה של שיתוק רפה, כאשר אנחנו מדברים רק על פגיעה מוטורית. התחושה נשארת שמורה. אם רואים שיש איזושהי פגיעה, כנראה שמדובר במשהו אחר. יש כמובן מקרים גם יותר נדירים שאנחנו רואים איזושהי הופעה יותר מאוחרת, שיכולה לקרות אפילו אחרי עשרות שנים, או לחלופין החמרה של פגיעה נוירולוגיות קיימת, במידה והיא נשארת, אצל ילדים בעקבות המחלה.

לגבי הטיפול - כמו ברוב המחלות הווירליות, אין לנו טיפול יעיל או ספציפי למחלה הזו, אבל יש לנו כן דרך למנוע אותה באמצעות חיסון. פרוטוקול החיסונים נחלק לשני סוגים עיקריים של חיסונים: חיסון ה-IPV, זהו חיסון מומת שניתן בהזרקה, וחיסון ה-OPV, שהוא חיסון חי מוחלש שניתן בטיפות דרך הפה. למעשה, אנחנו מחסנים במדינת ישראל נגד נגיף הפוליו כבר משנות החמישים. זה אחד החיסונים הכי ותיקים שיש לנו בתוכנית החיסונים. זהו חיסון שהוא מאוד מאוד יעיל ובטוח. אנחנו נותנים אותו כחלק מחיסוני שגרה, בעיקר בטיפות החלב, ויש גם מנת דחף שניתנת בבתי הספר.

שגרת החיסונים במדינת ישראל מדברת על כל סוגי החיסונים שאנחנו נותנים היום לילדים. היא כוללת בתוכה כמובן גם את חיסוני הפוליו. חיסוני הפוליו שאנחנו נותנים נחלקים לארבע מנות חיסון מומת הניתן בשנה הראשונה לחיי התינוק, מתוך כוונה להגן עליו מוקדם ככל הניתן ולהביא אותו לרמת מוגנות מרבית. 90% ממקרים התחלואה בפוליו מתרחשים עד גיל 5. זאת אומרת, זו מחלה שבאופן מובהק פוגעת הרבה יותר בילדים בהשוואה למבוגרים. למעשה, חיסון ה-IPV הוא חיסון מומת שניתן כחלק משגרת החיסונים בהזרקה לתינוקות בשגרה בגילאים: חודשיים, ארבע, שישה ו-12 חודשים. לאחר מכן, אנחנו מוסיפים גם מנת דחף. בדרך כלל, בכיתה ב'. זהו כבר חיסון שניתן במסגרת בריאות התלמיד. חשוב לציין שהחלק הכי קריטי ביצירת הגנה על הילד עצמו זה לפחות שתי מנות ראשונות של חיסון IPV, שאנחנו יודעים שכבר מייצרות הגנה של 90% בפני תחלואה קלינית. שלוש מנות כבר מעלות ל-99%. אנחנו יודעים שיש דעיכה חיסונית מסוימת, ולכן נותנים גם מנה ארבע בגיל 12 חודשים, ומנה חמש של דחף בגילאי בית ספר, על מנת לייצר הגנה שנותנת מוגנות לכל החיים. ילדים שהם מחוסנים, הם ילדים מוגנים. בטח בפני פגיעה נוירולוגית. באמצעות זה שאנחנו מחסנים את כל הילדים במדינת ישראל, אנחנו מייצרים הגנה גם על כל שכבות האוכלוסייה בצורה עקיפה כי אין לנו תחלואה.

אילנה, שרון נמצאת איתנו לכמה דקות. אנחנו עוצרים אותך. קודם כול, תודה רבה לך על זה שאת מצטרפת אלינו תוך כדי. אני יודעת עד כמה הנושא חשוב לך ומשמעותי עבורך. אנחנו שולחים מפה, גם בימים אלו, אלייך ואל אנשי משרד הבריאות חיזוקים על העבודה הטובה והמקצועית שאתם עושים. שרון, בבקשה.

תודה. אני אתן רק קצת רקע. זהו באמת נושא מאוד חשוב ובוער. אנחנו מדברים על מחלה שהיא ברת חיסון לחלוטין וברת מניעה לחלוטין. למעשה, אובחן מקרה קליני לפני כארבעה שבועות של ילד או ילדה עם שיתוק. זה לחלוטין ניתן למניעה, ולכן הדבר הזה הוא מאוד מאוד משמעותי לטיפול מהיר.

אתם יודעים שיש חיסונים מומתים וחיסון חי מוחלש. מטרת החיסון המומת היא לספק לילד הגנה מפני תחלואה קשה. ברגע שיש סירקולציה של נגיף, אין שום יכולת להפסיק את התפשטותו בתוך הקהילה מבלי לתת נגיף חי מוחלש. מטרת הנגיף החי מוחלש היא לייצר הגנה במעי. בסוף זה וירוס שנכנס דרך הפה מהפרשות של הצואה או הפרשות נשימה של מערכות העיכול. הוא נכנס דרך מערכת העיכול, ומתרבה במערכת העיכול ומופץ לאנשים אחרים. החיסון המומת לא מונע את ההתרבות שלו במעי. לכן, זה חשוב מאוד כדי לייצר את ההגנה המקומית במעי, ושאותו אותו ילד לא יכול להדביק אנשים אחרים.

מבחינה היסטורית, ב-2005 הוחלט להפסיק את החיסון החי המוחלש כחלק מתוכנית החיסונים השגרתית במדינת ישראל. זו היתה החלטה נכונה לאותה עת. בזמנו מיגרנו את הפוליו, וזאת לאחר הרבה מאוד שנים שלא היתה תחלואה, וגם לא היתה עדות בביוב לזה שהנגיף מסתובב. בדומה מאוד למה שנעשה בארצות הברית ב-2000, מדינת ישראל החליטה שאין צורך בנגיף חי מוחלש, ובאותה עת זה היה נכון. למעשה, מ-2005 עד 2013 ילדים קיבלו רק את החיסונים המומתים כחלק מתוכנית החיסונים השגרתית. ב-2013 התגלה נגיף בביוב, בעיקר בדרום, אבל גם במקומות אחרים בארץ. בזמנו לא היה מקרה קליני של שיתוק, אבל כן ראו את זה. גם כאשר נעשה סקר צואות מצאו אצל ילדים עדות לזה שיש פוליו, ומדינת ישראל יצאה למבצע שתי טיפות. במבצע הזה הרבה מהילדים עד גיל 9 קיבלו מנת חיסון אחת של נגיף חי מוחלש, ולא הגיעו לקבל את מנת החיסון השנייה. מ-2005 עד 2013 יש לנו שנתונים שרובם קיבלו רק מנת חיסון אחת. מ-2014 כבר החזרנו את נגיף החי המוחלש להיות חלק מתוכנית החיסונים השגרתית. כרגע אנחנו מגלים עדות להתפרצות של פוליו ואנחנו רואים את ההתפרצות הזו גם בזה שיש מקרה קליני. מקרה קליני זה אומר שהוא קצה של קרחון. יש עשרות, וכנראה מאות, של ילדים שנושאים את הנגיף הזה. ברוב המקרים, בין 80% ל-90%, אין סימפטומים בכלל, ובין 10% ל-20% יש סימפטומים של מחלה דמוית שפעת, חום, כאבי בטן. לא מבינים שמדובר בפוליו. פחות מ-1% של המקרים, בין 1 ל-200 ילדים ל-1 ל-1,000 ילדים, יהיה ממש שיתוק. היה לנו כבר עם מקרה עם שיתוק. זה אומר שיש ככל הנראה הרבה מאוד ילדים שמסתובבים ונושאים את הנגיף הזה באזור ירושלים. אנחנו רואים בבדיקות חוזרות בביוב שיש את הנגיף. אנחנו רואים את זה כבר גם בדגימות ביוב מחוץ לירושלים: בטבריה, בבית שמש, במודיעין עילית. לכן, אנחנו יוצאים למבצע רחב היקף, שתפקידו לחזור למצב שהפוליו ממוגר ממדינת ישראל. השלב הראשון נעשה במשך כל השבועות האחרונים, ובו היתה קריאה לכל הילדים לכל המחוסנים בירושלים ובמחוזות אחרים לבוא ולהשלים את חיסוני השגרה. עכשיו אנחנו יוצאים במבצע שתי טיפות 2022 להשלמת החיסון החי המוחלש לכל אוכלוסיית הילדים עד גיל 17, למי שלא קיבל חיסון. ככל שילדים קיבלו שתי מנות חיסון חי מוחלש במהלך חייהם, הם לא נדרשים לעשות עוד חיסון. כאמור, יש הרבה מאוד שנתונים מ-2005 עד 2013 שלמעשה קיבלו רק מנת חיסון אחד. הם נדרשים להגיע, וכל השנתונים הצעירים יותר אם הם לא עמדו בתוכנית החיסונים כפי שהומלץ מ-2014 על-ידי משרד הבריאות.

המהלך הזה הוא מאוד גדול. הוא מתחיל היום בירושלים ובשבוע הבא הוא יתרחב לכל הארץ. נעשה באמת מאמץ ניכר במשרד הבריאות, בקופות החולים, עם כל הגורמים השותפים, כדי להנגיש כמה שיותר את החיסונים האלה. תגברנו את מוקד קול הבריאות לענות לשאלות של אזרחים, את מוקד טיפות החלב. עשינו וובינרים לרופאים, לאחיות, לאנשי בריאות הציבור, ומהשבוע יהיה באופן קבוע פעמיים בשבוע וובינרים בהם אפשר יהיה לשאול שאלות כדי לתת כמה שיותר מידע על המצב הזה וללוות את מבצע החיסונים הזה עם הרבה מאוד הסברה והנגשה שלנו כאנשי מקצוע לכל מי שרוצה לשאול ולהבין מה קורה ואיך אנחנו מתקדמים.

אשמח לענות על שאלות. אני יודעת שאילנה איתכם. היא מובילה את כל המבצע הזה מהצד הסיעודי והתכנון וההיערכות כי זה הרבה מאוד היערכות גם של כוח אדם מחסן שיגיע לטיפות ולמרכזי חיסונים בערים שבהן יהיו מרכזי חיסונים.

תודה רבה. בשנתיים האחרונות היה מיקוד מאוד מאוד גדול בחיסוני הקורונה לילדים ולאוכלוסיות מבוגרות יותר. האם ככלל אנחנו רואים איזושהי הדרה מצד האוכלוסייה מהתחסנות בחיסוני שגרה? יכול להיות שאנחנו צריכים לצאת בקריאה מאוד מאוד חשובה מפה, מוועדת הבריאות, לאנשים שהם קצת מפספסים את הרכבת, כנראה מתוך פחד, כשהם מדירים את רגליהם מטיפות החלב ומקבלת חיסונים לילדיהם. יכול להיות שהם פספסו את זה גם בבתי הספר כיוון שלא היתה שגרה. איפה זה עומד? האם אנחנו אכן רואים את זה בנתוני טיפות החלב? האם אנחנו צריכים לצאת מפה בקריאה מאוד מאוד חשובה?

הקריאה הזו היא מאוד מאוד מאוד חשובה. תוכנית החיסונים במדינת ישראל מבוססת על חיסונים שמונעים מחלות בילדים ומונעים סיבוכים של אותן מחלות בילדים ובהיותם מבוגרים אחר כך. הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב בשמירת בריאות הילדים של כולנו. השנתיים האחרונות כמובן יצרו אתגר. האתגר הוא מכמה סיבות: גם מהסיבה של הפייק ניוז, שכולנו יודעים ופתאום כל דבר נהפך להיות עם סימני שאלה, גם על חיסונים שאנחנו מכירים אותם במשך שנים ונותנים אותם במשך שנים ועזרו לנו למגר מחלות. בנוסף, היו גם בעיות לוגיסטיות. היו סגרים, בתי ספר היו סגורים. אנחנו רואים איזושהי עלייה מסוימת, לא מאוד גדולה, בסירוב לחיסוני ילדים בקרב ילדים בבתי ספר. הרבה מאוד נבע באמת מהדברים הלוגיסטיים כמו זה שבתי הספר היו סגורים ומבעיות כגון אלה. גם בטיפות החלב אנחנו רואים עלייה. גם שם זה שילוב, בין אם זה של אנשים שמתנגדים או פוחדים או חוששים מהחיסונים, למרות שאנחנו נותנים אותם כבר הרבה מאוד שנים והצלחנו להגיע לאחוזי כיסוי מאוד טובים שפשוט העלימו את המחלות האלה ממדינת ישראל ותרמו מאוד לבריאות הילדים, אבל גם מהבעיות הלוגיסטיות. מה שאנחנו רואים כרגע בשכונות מסוימות בירושלים לא נובע רק מהקורונה. יש כיסים שלמים של אוכלוסיות שבאופן מתמשך לא מתחסנים. גם שם חלק מסוים הוא אידיאולוגי וחלק מסוים הוא טכני. למשל, משפחות קשות יום שצריכות להביא הרבה מאוד ילדים לטיפות החלב, ולהביא כל פעם ילד אחר במועד אחר. אנחנו עושים חשיבה בתוך משרד הבריאות, ונעשה אותה כמובן גם עם השותפים האחרים, איך אנחנו בסוף מנגישים בצורה הכי טובה את החיסונים האלה לכולם. יש קומץ מתנגד אידיאולוגית ויהיה צורך להגיע ולדבר איתם, אבל יש גם הרבה אוכלוסיות שבגלל אורח החיים שלהן יותר קשה להן לעמוד בשגרת החיסונים ובלו"ז הזה שנדרש בתוכנית החיסונים, במיוחד משפחות מרובות ילדים. אנחנו צריכים להבין איך להגיע אליהן ולעזור להן לשמור על הילדים. אנחנו כרגע במבצע מאוד גדול כדי למגר כרגע את הפוליו, שהוא באמת סכנה לשיתוק ילדים אצל ילדים לא מחוסנים כרגע. כל ילד שיגיע עם סימפטומים, זה יהיה כאב לב כי זה לחלוטין בר מניעה.

יש ילדים שקיבלו את המנה המחומשת ,DTap+IPV+Hib :וזה מה שנרשם להם בפנקס החיסונים. אלו היו ארבעה חיסונים של המחומשת והפוליו נמצא בפנים. כל מי שחסר לו אחד מאלה, יצטרך ללכת ולהשלים אותם ספציפית – זו בדיקה אחת. יש כאלה שקיבלו שתי זריקות. איך זה נרשם בפנקס החיסונים? איך הורים ייראו את זה? האם אותו דבר?

באופן עקרוני בתוכנית החיסונים בשנה הראשונה נותנים את החיסון הזה בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה. ארבעה חיסונים של חיסון מחומש בשנת החיים הראשונה. זה כולל בתוכו כמובן גם את החיסון המומת לפוליו. פשוט רואים מחומשת בגילאים האלה. עכשיו, לאור ההתפרצות, אנחנו מקדימים את תוכנית החיסונים הזו ונותנים אותה בגיל שישה שבועות ועשרה שבועות כדי להגן.

האם זה שתי טיפות?

מה שתיארת כרגע זה החיסונים המומתים שהם בזריקה. שתי הטיפות באופן רגיל בתוכנית החיסונים מגיעים בגיל חצי שנה ושנה וחצי. גם אותם אנחנו מקדימים עכשיו והחיסון הראשון יכול להינתן עם מנת החיסון המומת הראשון. בגיל עשרה שבועות כבר אפשר לתת את הטיפות הראשונות, ואחר כך, בהפרש של ארבעה שבועות, אפשר לתת את המנה השנייה. אנחנו מקדימים את הכול כדי להגן כמה שיותר על הילדים הקטנים כך שהם לא יישארו חשופים בזמן שיש נגיף.

שרון, למי ההורים פונים כרגע? הם בפניקה ובלחץ. הם רוצים לצלם למישהו פנקס חיסונים ולשאול מה הם צריכים לעשות כרגע. האם יש לנו מוקד לעניין הזה?

קודם כול, אפשר לפנות למוקד קול הבריאות – 5400*. אפשר לעשות את הבדיקה הזו. אפשר גם לפנות לקופות החולים. משרד הבריאות מעביר לקופות החולים את הנתונים לגבי החיסונים שניתנו, וכמובן שבקופה רשום איזה חיסונים ניתנו על ידי הקופה. כל המידע הזה זורם לכל הקופות. אני יודעת שיש קופות שאפילו מנגישות את הנתונים האלה כבר היום בתיק הרפואי של ההורים. הורים לילדים שמחוסנים על פי תוכנית חיסוני השגרה יכולים להיות רגועים. ההורים לא צריכים להיות בלחץ. הם יודעים שהם חיסנו את הילדים שלהם כנדרש. יכול להיות שנדרש להשלים עוד מנה אחת של חי מוחלש, בוודאי לשנתונים 2005 עד 2013, אבל הם לא צריכים להיות בלחץ. מי שלא זוכר אם הוא חיסן או לא, אלה הן הדרכים לבדיקה. רוב ההורים במדינת ישראל כן מחסנים את הילדים שלהם לפי תוכנית החיסונים השגרתית, ולכן נדרשות לנו פה רק השלמות. זה לא כמו שהיה ב-2013 שזה היה לחסן את כל הילדים.

שרון, תודה לך. אנחנו מאוד מעריכים את עבודתך. אני בטוחה שייצאו מכאן כותרות משמעותיות. נמשיך עם אילנה והצוות כדי לאפשר את כל ההסברה ועם הדוברים השונים. תמשיכי בעשייתך הברוכה. חג אביב שמח.

חשוב ודחוף לעסוק בזה ולהגן על הילדים שלנו. תודה.

אילנה, ראינו שבשנת החיים הראשונה ניתנת המנה המחומשת בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה.

ולאחר מכן יש גם מנת בוסטר שניתנת בגילאי בית ספר. בדרך כלל, בכיתה ב'. והחיסון בטיפות הוא החיסון חי מוחלש שניתן בשגרה בגיל שישה חודשים ו-18 חודשים. תיכף נדבר על ההקדמה שעשינו בתוכנית החיסונים בעקבות ההתפרצות על מנת להגיע לכמה שיותר ילדים ולהמשיך לחסן אותם.

כמה מילים לגבי החלק שלנו בתוכנית העולמית למיגור הפוליו. שוב, אנחנו מדברים על מחלה מאוד מאוד קשה וכל העולם כרגע מנסה למגר אותה. אנחנו מבינים שככל שיהיו פחות מקרי תחלואה וכשכולנו ניקח חלק במאמץ המשותף, הסיכוי שהמחלה הזו תיעלם מהעולם כמה שיותר מהר יהיה יותר טוב. לכן, ארגון הבריאות העולמי מוביל כבר עשרות שנים תוכנית עולמית למיגור הפוליו, ואנחנו חלק ממנה. מהות התוכנית הזו היא שכל מדינות העולם נדרשות לקיים ניטור אינטנסיבי וקבוע של נגיף הפוליו בשפכים, וגם ניטור קליני, ואנחנו עושים זאת גם במדינת ישראל. במידה ויש אינדיקטור קליני או אינדיקטור בשפכים או שניהם יחד לקיום הנגיף, יש לקיים התערבות מהירה ויעילה.

לצערנו, זו תמונה שמציגה אותנו ברשימה מאוד מאוד לא מחמיאה של מדינות, בעיקר מדינות אפריקה, בהן יש עדיין מקרים קליניים של פוליו. כמובן גם ניטורי ביוב. אלו מדינות שפחות עוסקות גם בניטור קליני, וגם בניטור שפכים כמובן. רוב מדינות העולם נמצאות היום במצב מצוין, בדומה למצב בו גם אנחנו היינו, כשהמחלה הזו לא היתה קיימת ולא ראינו אותה, לא במקרים קליניים ולא בביוב.

כפי שהזכירה שרון, אנחנו זיהינו קודם כול את הנגיף הזה בביוב במסגרת ניטור שפכים באזורים שמנזקים בעיקר את אזור ירושלים. במקביל, קיבלנו גם דיווח מאחד מבתי החולים בירושלים על מקרה קליני של ילדה לא מחוסנת עם אותו שיתוק רפה שהוא הסתמנות קלינית מאוד מאוד אופיינית שיכולה לבוא לידי ביטוי כתוצאה מהדבקה בנגיף הפוליו. לאחר שהצלבנו את הנתונים במעבדה, גם של ניטור הביוב וגם של בדיקת צואה של הילדה, ראינו שמדובר באותו נגיף, ולכן הערכנו שיש העברה של הנגיף בקהילות לא מחוסנות, בעיקר באזור ירושלים. ראינו בכמה וכמה דגימות חוזרות שהתוצאה הזו חוזרת על עצמה. עשינו מספר דברים: ראשית, קודם כול, יצאנו בקריאה ופרסמנו הודעה לכל ההורים במדינת ישראל קודם כול לוודא שהילדים שלהם מחוסנים על פי הנחיות חיסוני השגרה. בנוסף, עשינו פנייה יזומה לכל הילדים באזור ירושלים שלא חוסנו, בדגש על אזורים עם כיסוי חיסוני נמוך. אבל לא רק בירושלים, גם בארץ. אנחנו מכירים עוד כמה וכמה אזורים שגם בהם אנחנו רואים איזושהי ירידה בכיסוי החיסוני. הרחבנו והגדלנו את פעילות טיפות החלב. תחילה באזור ירושלים עצמה וגם במחוז ירושלים. בעיקר באזורים כמו: בית שמש, ביתר עילית, שבהם ראינו ירידה בכיסוי החיסוני. טיפות החולים היו פתוחות למעשה חמישה ימים בשבוע, משמונה בבוקר עד שמונה בערב. הילדים הוזמנו אפילו להגיע ללא תור באופן דחוף להשלמת החיסונים. פתחנו את מרבית את טיפות החלב גם בימי שישי. בנוסף, מנכ"ל משרד הבריאות מינה ועדה מייעצת לנושא הפוליו, שהתכנסה מספר פעמים במהלך התקופה הזו, ולמעשה כל כמה ימים. במסגרת הוועדה הוחלט גם להקדים את מתן שתי המנות הראשונות. במקום גיל חודשיים וארבעה חודשים, לאיזשהו פרק זמן מינימלי שבו ניתן לתת את החיסון המומת, כשזה בגיל שישה שבועות ועשרה שבועות, ואז אפשר להקדים גם את המנה הראשונה של טיפות ה-OPV הניתנות ביחד עם המנה השנייה בגיל עשרה חודשים. בהתחלה ההנחיה הזו יצאה לגבי ירושלים, ועכשיו, ככל שאנחנו רואים את המשך התפשטות הנגיף הזה בשפכים, גם לאזורים נוספים. אנחנו הרחבנו את האינדיקציות האלה של הקדמת החיסונים לתינוקות הקטנטנים על מנת להגיע לכיסוי חיסוני ומוגנות גבוהה ככל הניתן גם בתינוקות הקטנים על מנת שהם יהיו מוגנים. כאמור, שתי מנות כבר מייצרות לנו הגנה של לפחות 90% בפני הדבקה ותחלואה קלינית בקרב ילדים ואז מאפשרות גם מתן טיפות OPV עם המנה השנייה, וכך מצמצמות את התפשטות המגפה הזו ביתר הציבור. עשינו סקרי צואה. הרחבנו והגברנו את תדירות ניטורי הביוב, גם באזור ירושלים וגם ביישובים נוספים, בדגש על אזורים שבהם אנחנו יודעים שיש כיסוי חיסוני יותר נמוך.

הרחבנו גם את הניטור האפידמיולוגי. כלומר, עשינו וובינרים, כפי שהזכירה שרון, לכל צוותי הרפואה, ותחילה באזור ירושלים, בבתי החולים וגם בקופות. כמובן שכולנו, רופאים ואחיות, ומקצועות פארא-רפואיים, למדנו על מחלת הפוליו בתוכנית הלימודים הבסיסית, אבל למעשה מרביתנו מעולם לא ראינו מקרה פוליו, ולכן היה לנו מאוד מאוד חשוב להעשיר את צוותי הרפואה ביידע מקצועי ספציפי, בקליניקה, בהסתמנות, בבדיקות הקיימות, ומה הפעולה הנכונה במידה ומגלים מקרה של חשד. השלמנו דבר שהיה מאוד מאוד קריטי. בנוסף, באזור ירושלים ביקשנו לנטר גם מצבים של דלקת קרום המוח ממקור וירלי מתחת לגיל 15. כי כאמור, חלק מהסיבוכים שנגיף הפוליו יודע לעשות זה להגיע למערכת העצבים המרכזית ולגרום גם לדלקת קרום המוח מעבר להופעת השיתוק הרפה. הזכרתי הסברה לצוותי הרפואיים. כמו כן, הנחיות של הקפדה על חיסון בתוקף גם לאוכלוסיות שהן בסיכון מבחינת חשיפה תעסוקתית. כלומר, עובדי בריאות, עובדי שפכים, ביוב, וכו', על מנת למנוע תחלואה באוכלוסיות האלה.

מבחינת סטטוס חקירה אפידמיולוגית עדכני - נכון לעכשיו אנחנו יודעים על שמונה מקרים של ילדים עם ממצא חיובי של נגיף הפוליו בתרביות הצואה שלהם.

מה זה אומר? אנחנו יודעים שהם עם ממצא חיובי, אבל האם יש איזושהי באמת השפעה?

כאמור, כרגע רק ילדה אחת עם תסמינים קליניים. יתר הילדים א-סימפטומטיים.

האם ניתן למנוע את זה עכשיו אצלם?

הדרך כרגע למניעה היא לתת חיסונים. שוב, ילד שכבר נחשף, אנחנו יודעים שבדרך כלל תוך כמה שבועות אנחנו צפויים לראות הסתמנות קלינית. קשה לדעת כמה זמן הם מפרישים את הנגיף בצואה. סביר להניח שאם עברו מספר שבועות מהמועד בו זיהינו את הנגיף בדגימת הצואה שלהם והם לא פיתחו תסמינים, לפחות בשלב המיידי אנחנו מעריכים שככל הנראה לא צפויה הסתמנות קלינית חריגה. שוב, לפוליו יכולה להיות הופעה של תסמינים או איזושהי החמרה נוירולוגית שיכולה לקרות גם עשרות שנים לאחר מכן. לכן אנחנו רוצים כרגע להגיע לכמה שיותר ילדים ולחסן אותם ולהגן עליהם ככל הניתן. כרגע, לפחות מתוך המקרים שזיהינו, כולם מתוך אזור ירושלים. הם מתגוררים בשכונות צפופות. כל הילדים שאנחנו כרגע זיהינו אותם עם תרביות צואה חיוביות, הם ילדים אינם מחוסנים. חלקם אפילו לא היו רשומים ואף פעם לא ניגשו לטיפות חלב ואין לנו שום מידע לגבי המוסד החינוכי אליהם הם משתייכים. כלומר, גם החקירה האפידמיולוגית פה היתה יותר מורכבת כי אנחנו מדברים על אוכלוסיות שמעולם לא חוסנו. אגב, לא רק לפוליו אלא גם לנגיפים אחרים. עד עכשיו, ברגע שהגיעו משפחות כאלה מאזור ירושלים להשלמת חיסוני פוליו, אנחנו עשינו מאמץ מרבי כדי להשלים להם את כל תוכנית החיסונים השגרתית. כלומר, כולם קיבלו גם הפטטיס וגם MMR, וכל מה שניתן לתת באותו מפגש לכל הילדים, להקים עליהם רישום, כדי שנוכל ליצור איתם קשר, לתזכר ולזמן אותם גם להמשך תוכנית החיסונים. עד עכשיו פריסת אתרי התחסנות התמקדה באזור ירושלים.

האם כל הילדים האלה הם מאזור מסוים?

כן, כולם מאזור מרכז ירושלים.

אמרו שיש ממצאים גם במודיעין.

נכון. אנחנו רואים זאת בניטור שפכים. כלומר, יש עוד אנשים שמפרישים את הנגיף. כרגע יש לנו תוצאות חיוביות בביוב. הריכוז הכי גבוה זה אזור ירושלים, אבל יש גם בבית שמש, בביתר עילית, מודיעין, מכבים-רעות.

אנחנו רואים שזה לאט לאט זה מתפשט לרחבי הארץ. מכאן צריך להגיד להורים שיש התפרצות והתפשטות של הנגיף. אילנה, האם נכון לומר שזה בסוף יגיע ככל הנראה לכל מקום במדינת ישראל? האם יש סיכוי כזה?

יש. לכן, אנחנו כרגע לא מסתפקים בהשלמת חיסונים באזור ירושלים אלא יוצאים למבצע ארצי. אני חייבת לציין שלמרות שהמבצע הארצי הגדול עדיין לא התחיל, בכל מחוזות משרד הבריאות, וגם בכל הקופות, נעשתה עבודה בשלושה שבועות האחרונים שהיא דומה למה שנעשה בירושלים.

אילנה, אני מקבלת עכשיו שאלות מההורים. תוך כמה זמן מרגע קבלת החיסון הילדים מוגנים מפני הנגיף?

באופן עקרוני, מנה ראשונה בלבד של IPV עדיין לא מייצרת הגנה מלאה מספיק טובה. המנה השנייה הניתנת ארבעה שבועות לאחר מכן היא כבר מנה שתוך כמה ימים אנחנו יודעים שהילד מוגן לפחות ב-90% מפני הופעת מחלה.

זה משמעותי. אני מבקשת מהורים ששומעים אותנו עכשיו לבדוק את פנקס החיסונים של הילדים. אתם יכולים להתקשר גם למוקד קול הבריאות 5400*. טיפות החלב נמצאות באחריות משרד הבריאות. הם בדרך להעביר את נתוני החיסונים לקופות החולים. מי שלא, אז דרך משרד הבריאות. מי שנמצא בטיפות החלב של משרד הבריאות, שיברר שם. בקופות החולים גם אפשר לנסות לברר. אני ביררתי בקופות החולים ואחר כך עברתי לטיפות החלב כי אני נמצאת בטיפות חלב. אין לי טיפת חלב בתוך סניף של קופת החולים. אנחנו יודעים שחלק מטיפות החלב כן בהחזקה של קופות החולים. יש מידע למי שנמצא שם והוא יכול לברר. אנחנו מבקשים וקוראים מפה להורים לקחת אחריות על בריאות ילדיהם. ניתן למנוע זאת. כולם כרגע בודקים, נזהרים, וגם מחסנים במידת הצורך.

חשוב לציין שאזור ירושלים הוא גזרה קצת יותר ייחודית. מרבית טיפות החלב בעיר ירושלים, כמעט כולן, ניתנות על ידי עיריית ירושלים. זה מודל ייחודי שקיים במספר רשויות ירושלים, בעיקר בירושלים ותל אביב, שמפעילות את שירותי טיפות החלב במסגרת הרשות המקומית עצמה בהסדר משותף עם משרד הבריאות לגבי מימון התקנים של האחיות שמפעילות ונותנות את השירות. נתח מאוד גדול של הפעילות בוצע בטיפות החלב של עיריית ירושלים. נתח משמעותי נוסף בטיפות חלב של משרד הבריאות, בעיקר כל אזור עוטף ירושלים: ביתר עילית, בית שמש, פרוזדור ירושלים, אבו גוש וכו'. בנוסף, כמובן לכל ארבע הקופות יש במחוז ירושלים גם טיפות חלב שלהן. יחסית במספרים קטנים. אין לנו פריסה משמעותית של טיפות חלב של קופות בגזרת ירושלים. אבל כולן נרתמו למאמץ הזה ועסקו בזה בצורה מאוד אינטנסיבית. הן השלימו לא רק את חיסוני הפוליו אלא את מרבית חיסוני השגרה שניתן להשלים כבר באותו מפגש אליו מגיעה המשפחה והילדים.

כיסוי חיסוני לפני האירוע. אנחנו מסתכלים על כמה פרמטרים בכיסוי חיסוני: ראשית, כיסוי חיסוני במועד. אנחנו מעריכים שילד היה אמור להשלים עד גיל 13 חודשים, עד גיל שנה וחודש, לפחות את ארבע מנות החיסון הראשונות. זה המדד עליו אנחנו מסתכלים כשאנחנו בוחנים כיסוי חיסוני במועד. אפשר לראות שהכיסוי החיסוני של ה-IPV ברמה הארצית, נכון לינואר 2022, מוערך סביב קצת פחות מ-90% ילדים שקיבלו מנה ראשונה. ככל שאנחנו מדברים על יותר מנות, אנחנו רואים שהכיסוי הזה יורד. זה לא אומר שהילדים לא הגיעו לכיסוי החיסוני הנדרש, הם פשוט מגיעים אליו בעיכוב. זה הכיסוי של ה-OPV, של הטיפות, שהוא אפילו הרבה יותר נמוך. נוכל לראות מנה ראשונה, מנה שנייה. אלו מדדים שמסתכלים על מתן חיסון במועד.

מה שבעיקר חשוב לראות הוא שבסוף אנחנו רואים שככל שעובר הזמן, רוב הילדים משלימים את תוכנית החיסונים, אבל פשוט בעיכוב. זו תופעה שאנחנו קוראים לה דחיינות בקבלת חיסונים. יש לא מעט משפחות שיש להן באמת קושי, במיוחד משפחות מרובות ילדים קטנים עם מרווחי גילאים קטנים ביניהם. אנחנו מבינים את המורכבות בהגעה לטיפת החלב כי בשנה הראשונה תוכנית החיסונים היא באמת מאוד מאוד אינטנסיבית. אנחנו מכירים את זה שלרוב מביאים כמה ילדים יחד. לפעמים ילד שהיה צריך לקבל חיסון בגיל חצי שנה, מקבל אותו בגיל עשרה חודשים, שנה, ואפילו יותר. ראינו את זה עכשיו כשהמשפחות הגיעו להשלמת החיסונים בצורה מאוד מאוד מובהקת. בסופו של דבר, אנחנו רואים שעיקר הפערים הם בשנתיים האחרונות.

זה מתקשר לשאלתך, חברת הכנסת סילמן, לגבי שנתיים של קורונה, שבהן ראינו באמת שהפער שנצבר היה יותר גדול. חלק מהירידה בכיסוי החיסוני קשור לסגרים, במיוחד בגל הראשון. בגל הראשון מרבית מטיפות החלב היו סגורות. הוצאנו יותר ביקורי בית, ניסינו להביא את השירות לבית הלקוח, אבל כמובן שגם שם לא ניתן לתת את כל חיסוני השגרה לכל הילדים. לכן, צברנו בשנתיים של קורונה בהחלט פער יותר גדול לעומת השנים הרגילות. חלקו גם בבריאות התלמיד וחלקו גם בטיפות החלב, וזאת בגלל סגרים ובגלל הימנעות מסוימת של אוכלוסייה להגיע למקומות המוניים ולמקומות בהם ילדים. מרבית הילדים בגילאים האלה עד היום אינם מחוסנים, וגם לא מחלימים, ולכן מראש היו לא מעט חששות בקרב הציבור מלהגיע למרפאות בכלל, גם לקופות החולים וגם לטיפות החלב. אנחנו רואים את המגמה של פגיעה בכיסוי חיסוני, במיוחד בשנתיים האחרונות, על השנתונים האחרונים. זה נכון גם לגבי bOPV וגם לגבי .IPV

אלו הנתונים. כבר באמצע המבצע הצלחנו להעלות את שיעורי הכיסוי החיסוני. במנה הראשונה מעל 98% בפרק זמן יחסית קצר, וכל זאת באמת בזכות מאמץ אינטנסיבי מאוד מאוד גדול גם של טיפות החלב שלנו, של עיריית ירושלים ושל כל הקופות. כולם עשו יישוג לכל הלקוחות ולכל המשפחות של ילדים לא מחוסנים על מנת להגיע לכיסוי חיסוני מקסימלי, קודם כול ב-IPV. כאמור, אי אפשר לתת את הטיפות לפני שהילד קיבל את שתי המנות הראשונות. אפשר לתת ביחד עם מנה שנייה לפי הפרוטוקול המקוצר. אתם רואים כאן שגם כיסוי של פוליו טיפות השתפר לעומת מה שראיתם קודם. היום אנחנו כמובן נמצאים כבר במצב אחר.

דיברנו על דיגום ביוב. אלו האזורים שבהם אנחנו יודעים בוודאות שיש נגיף פוליו בשפכים. זה אומר שיש שם אנשים שמפרישים את הנגיף הזה בצואה. זה לא מגיע משום מקום לביוב, זה מגיע מאנשים שנושאים את הנגיף ומפרישים אותו. ככל שראינו שהתחלואה מתפשטת מחוץ לירושלים, הבנו שאין דרך לעצור את ההתפשטות הזו. כמובן שהתייעצנו עם ארגון הבריאות העולמי, עם מיטב המומחים בעולם. ההמלצה החד משמעית של כל הגורמים היתה לצאת למבצע ארצי של השלמת חיסוני ה .bOPV-

אתם רואים פה קצת תמונות של דיגומי הביוב. אנחנו עושים את זה בהמון נקודות בארץ. עשינו איגום יחד עם דיגומי ביוב לקורונה כי גם לקורונה אנחנו מנטרים שפכים. יש לנו היום מערך שלכולל הרבה יותר נקודות דיגום. לקחנו את הדגימות האלה גם לבדיקות פוליו.

עיריית ירושלים קראה לכל התושבים להגיע ולהתחסן כשהתחלנו את מבצע השלמות החיסונים. אתם רואים פה את כל הפרסומים שיצאו. טיפות החלב היו ממש מלאות בהרבה מאוד משפחות. היתה היענות מצוינת של הציבור בעקבות הקריאה שיצאנו אליה גם באזור ירושלים ובכל הגזרה הסובבת. המשפחות הגיעו והמתינו בסבלנות. אני רוצה להודות לכל המשפחות בהזדמנות זו על כך שהן קודם כול דאגו לילדים שלהן והגיעו והשלימו את החיסונים לכל מי שהיה צריך. היתה מאוד הסברה. קודם כול ספציפית לגזרת ירושלים, כולל פרסום המונגש לציבור הזה. אולי פחות שמעתם את הדיווחים על פוליו בערוץ 12, 13, 14, כי זה היה מוכוון קודם כול באמת לאוכלוסייה מאוד מאוד ספציפית, אוכלוסייה שהדרך להגיע אליה היא דרך אחרת. פנינו לכל ערוצי ההסברה הרלוונטיים לאוכלוסייה הרלוונטית באמצעות פשקווילים שפוזרו, מידע שהגיע לתיבות דואר, וכן באתרים. העיתונות החרדית מאוד סייעה לנו לקדם את הנושא הזה לאוכלוסיות הרלוונטיות. אתם רואים פה תמונה שממש מדברת על מהפך עם הגעה לקרוב ל-100% התחסנות לפוליו באזור מאה שערים. זו אחת השכונות שבה ראינו את הירידה הכי משמעותית בכיסוי חיסוני. זו בהחלט אוכלוסייה שאנחנו מכירים ואת הקושי והמורכבות להגיע עם מספר ילדים גדול לטיפות החלב בשביל להשלים את תוכנית החיסונים.

אנחנו כרגע לקראת הרחבת מבצע פוליו שהולך להיות בכל הארץ. במסגרתו אנחנו גם רוצים להשלים את חיסוני ה-IPV כחיסון מחומש שניתן מתחת לגיל 6 ולילדים יותר מבוגרים. אין לנו הרבה כאלה. מרבית הילדים מחוסנים לפחות בחלק מהמנות. כאמור, לפחות שתי מנות מייצרות הגנה בסיסית שהיא טובה, אבל ללא ספק יש חשיבות להשלים את כל פרוטוקול החיסונים. פחות דחוף לעומת שתי המנות הראשונות, אבל בהחלט חשוב ונדרש. השלמה של טיפות OPV. שוב, אנחנו מדברים פה בעיקר על שנתונים 2005 עד 2013 כי בשנים האלו זה לא היה חלק מחיסוני השגרה. אנחנו מדברים פה על ילדים נורמטיביים ומשפחות שחיסנו את הילדים בכל חיסוני השגרה כנדרש, אבל אז התוכנית לא כללה את החיסונים האלה. חלקם הגדול השלימו מנה אחת ב-2013 במבצע הקודם והם נדרשים להשלים רק את המנה השנייה. הקדמנו את מנות החיסונים וקיצרנו מרווחי הזמן בין המנות על סמך המלצה של ועדת מומחים מייעצת שהמליצה להקדים. כרגע אנחנו מדברים על השלמת חיסונים לקבוצות גילאים עד גיל 17, כולל, סלקטיבי.

מה עושים עם הילדים מעל גיל 17? הם לא חשופים לזה?

כולם קיבלו את זה גם אז. לפני 2005 היו מחוסנים ולכן לא נדרש להשלים. זו מחלה שאנחנו לא רואים אותה במבוגרים. זו מחלה שפוגעת בעיקר בילדים, והם מעל 90% מהמקרים. לכן, אין צורך לחסן מבוגרים מעל גיל 18.

אנחנו יוצאים למבצע כלל ארצי. אנחנו מדברים פה על מספרים מאוד מאוד גדולים. כרגע יש לנו הערכה של כמעט 2 מיליון ילדים שצריכים להשלים מנה אחת לפחות של טיפות ה-OPV.

2 מיליון ילדים עד גיל 17 זה המון.

רוב הילדים בין 2005 ל-2013, כל השנתונים האלה, לא קיבלו את החיסון הזה במסגרת שגרת החיסונים.

מה זה אומר עלינו כאוכלוסייה? האם זה אומר שאנחנו בסוף לא הולכים לטיפת חלב להתחסן? האם זה אומר שיש אי-בהירות?

לא, אנחנו הולכים. זו אוכלוסייה נורמטיבית לחלוטין שחיסנה את הילדים בכל חיסוני השגרה, אבל זה לא היה חלק מפרוטוקול החיסונים כי ראינו במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה שאין לנו מקרי פוליו.

זה כאילו פס מן העולם ואמרנו שזה כבר לא קיים. כלומר, אלו שנולדו בין 2005 ל-2013 נמצאים בסכנה מאוד גדולה אם הם לא התחסנו.

נכון, אם הם לא התחסנו. שוב, רובם התחסנו גם בחיסון המומת וקיבלו את הפרוטוקול הרגיל. לגבי החיסון החי מוחלש, שהוא זה שעוזר לנו לעצור את המשך התפשטות המגפה - רוב הילדים קיבלו רק מנה אחת במסגרת מבצע ההשלמה הקודם ב-2013. וזה מה שהם בעיקר נדרשים להשלים. מרבית הילדים מחוסנים בחיסון מומת. השנתונים העיקריים שבהם חסר להם הכיסוי החיסוני של החיסון המומת, ה-IPV, זה בעיקר ילדים קטנים עד גיל שנתיים. עד עכשיו התמקדנו באוכלוסייה הזו וכרגע חיסנו את רובה ורוב הילדים כבר קיבלו לפחות מנה אחת. אנחנו כבר מעל 98% בכיסוי חיסוני נכון לרגע זה בחיסון ה-IPV, גם ארצי וגם באזורים בהם ראינו ירידה בכיסוי החיסוני. שוב, אנחנו עדיין רוצים להגיע גם שם כמובן ל-100%. עיקר המאמץ שלנו כרגע מוכוון להשלמה של ה- bOPV, של החיסון החי מוחלש שניתן בטיפות, על מנת לעצור את המשך התפשטות המגפה ולהגן בצורה מיטבית על כולנו, על כל האוכלוסייה. גם על ילדים אבל גם על מבוגרים שסובלים ממחלות רקע ויכולים עדיין להידבק ולחלות כי ילדים יכולים להפריש את הנגיף הזה בתוך המערכת החיסונית. המשמעות של מתן טיפות היא להגן גם על מערכת עיכול ולמנוע את המשך הפרשת הנגיף במערכת העיכול. אלו המספרים. אנחנו מדברים פה על מסה מאוד מאוד גדולה. לכן, אנחנו נדרשים ללכת פה למבצע גדול ורחב הכולל בתוכו גם השלמה של מלאי חיסונים.

המספרים הם עצומים. לכן, אנחנו כרגע בתהליך השלמה של רכש והבאה של כמעט 2.5 מיליון של חיסונים נוספים למדינת ישראל. המלאי הזה מנוהל על ידי ארגון הבריאות העולמי. עשינו את תהליך הרכש והוא בדרכו לישראל. הוא צפוי להגיע במהלך השבוע הקרוב ואז נוכל לצאת למבצע ארצי. כרגע אנחנו עדיין מחסנים בעיקר את אזור ירושלים. כמובן שנרחיב את זה ככל שהחיסונים יגיעו. אנחנו מדברים על תוכנית מבצע הכוללת הרבה מאוד גורמים נוספים שייקחו חלק. ראיתם את המספרים. אלו מספרים מאוד מאוד גדולים ואין לנו יכולת. לרוב אנחנו לא נוהגים לקבל ילדים כל כך גדולים בטיפות חלב. אי אפשר להביא עכשיו 2.5 מיליון ילדים לטיפות חלב. ילד בן 17 כבר קצת פחות רגיל ללכת לטיפת חלב לקבלת חיסון. אנחנו צריכים פה באמת מאמץ משותף ואיגום משאבים עם כל מערכת הבריאות במדינת ישראל. אנחנו באמת שמחים גם הפעם הזו להירתמות. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר מכל קופות החולים ומכל מערכת הבריאות באירוע הזה. הם לקחו את חלקם בדבר הזה. כל קופה עכשיו כבר בנתה לעצמה תוכנית של פריסת אתרי התחסנות ויצירת קשר עם האוכלוסיות. אנחנו עכשיו בשלב של השלמת עבודה והעברת נתוני התחסנות לכל קופות החולים, וגם הקופות מעבירות אלינו את הנתונים שיש בידיהן כדי שכולנו נהיה מרושתים על ידי אותו מידע.

האם יש זמינות של חיסונים כרגע?

כרגע יש לנו לאזור ירושלים כי כשהתחלנו את המבצע הזמנו ועשינו רכש ייעודי לאזור ירושלים. ככל שהדבר הזה הלך וגדל הבנו שאין לנו דרך אחרת לעצור את ההתפשטות אם לא נצא למבצע ארצי. ראיתם פה את המספרים המאוד גדולים, ולכן השלמנו את הרכש. הוא אמור להגיע בשבוע הבא למדינת ישראל.

אנחנו יוצאים בקריאה לכל מי שזקוק לחיסון לקבוע תורים ולבדוק את הסטטוס. החל מהשבוע הבא תהיה חיסונים יהיו זמינים.

נכון. אנחנו כמובן נוציא הודעה מסודרת. חלק מהתוכנית של המבצע הזה הוא כמובן הסברה ויצירת קשר יזום עם כל האוכלוסיות הרלוונטיות.

האם זה לא מאוחר מדי להתחיל בשבוע הבא?

מהרגע שהחיסונים מגיעים, אנחנו צריכים לקלוט ולפזר אותם גם במרכזים לוגיסטיים של הקופות. שוב, מרבית הילדים האלה הם ילדים שמוגנים ב-IPV. כלומר, אנחנו פחות צופים שם להופעה של מקרים קליניים. אבל עדיין ההשלמה הזו היא מאוד מאוד קריטית כדי שנוכל לעצור את המגפה ולהגן על כל האוכלוסייה. עדיין יש לנו נתח מסוים של אוכלוסייה שהיא אינה מחוסנת, אנשים שסובלים מדיכוי חיסוני וקבוצות סיכון שיכולים לחלות, ולכן אנחנו רוצים למנוע את הדבר הזה. זה מאוד מאוד קריטי. הוצאנו כבר הנחיות מקצועיות שלנו לכל הספקים, לקופות ולטיפות חלב שלנו לקראת המבצע. אנחנו מדברים כמובן על מאמץ מאוד מאוד גדול של הסברה והנגשת מידע פרטני. אנחנו מנסים לייצר תשתית דומה לזו שיש היום בקורונה, כמו שיש באתר רמזור כשכל אזרח יכול להיכנס ולראות מה הסטטוס שלו. אנחנו בונים תשתית שאמורה להיות מוכנה בקרוב.

מעבר לזה, יש לנו היום כמובן כבר יכולת לבדוק מול מוקד קול הבריאות. יש במוקד קול הבריאות שלוחה ייעודית של מוקד טיפות חלב המאויש על ידי אחיות בריאות הציבור ואחיות בריאות התלמיד. הן יכולות לבדוק את כל סטטוס החיסונים פרטנית לכל אזרח שרוצה לבדוק במידה והוא לא יודע. מבחינתנו, אנחנו מנסים לעשות את כל האפשר. כמובן שגם קופות החולים שותפות למאמץ הזה ומנגישות את המידע למבוטחים שלהן. בטח ובטח ילדים שחוסנו במסגרת טיפות חלב של הקופה. כבר עכשיו אפשר לראות את הנתונים האלה באפליקציה או הרשומה הרפואית בקופת החולים בצורה תקינה. אלו המאמצים המרכזיים שלנו לקראת מבצע החיסונים. מבחינת התוכנית, גילאי 6 ומטה, בצירוף כל בני המשפחה, הילדים הלא מחוסנים במשפחה, יוזמנו לטיפות החלב. ילדים יותר גדולים בגילאי 7 ומעלה יוזמנו לקופות החולים. ההנחיה שלנו לכל הספקים שאמורים לקחת חלק במבצע הזה היא לא לפצל משפחה. אם הגיעה משפחה עם ילדים קטנים וגדולים, בגילאים שונים, וזה מצב שכיח, כולם יוכלו להתחסן ולהשלים חיסונים באותו אתר אליו היא תגיע. גם אם כולם יגיעו לקופת חולים, כולם יחוסנו, וגם אם כולם יגיעו לטיפות חלב. המצב היחיד שבו ניתן יהיה לעשות השלמה רק בטיפת חלב זה במידה והילד בכל גיל לא חוסן בכלל בעבר כי הוא קודם כול צריך להשלים את הזריקות שאותן ניתן רק בטיפות חלב. ביתר המצבים יהיה ניתן להשלים בכולם. כמובן מוקדים עירוניים כמו עיריית ירושלים וגם ספקים נוספים. ברגע שנראה את הפריסה, וברגע שיש לנו אזור בו יש קושי לתת שירות, אנחנו נערכים בדומה לחיסוני בקורונה. אנחנו מייצרים חוזים כרגע גם מול ספקים נוספים שבהם נוכל להשתמש ולעשות השלמות חיסונים בכל אזור במדינת ישראל על מנת להנגיש את השירות כמה שיותר קרוב לכל הציבור ולהגיע לאחוז כיסוי חיסוני מרבי ומהר ככל הניתן.

אילנה, תודה רבה.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, בבקשה.

תודה רבה, יושבת-ראש הוועדה. קודם כול, כל הכבוד על ההירתמות של כל הגורמים: משרד הבריאות, קופות החולים, וכן הלאה, מול התפרצות מדאיגה ביותר של פוליו בישראל. אני חייב שהתחושה מאוד קשה. אנחנו נגענו עד עכשיו בפני השטח, ואני מבקש ממך לרדת לעומק הדברים. אנחנו הפכנו להיות מדינת עולם שלישי בגלל הזנחה פושעת של שירותי הרפואה המונעת. בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי יש רפואה מונעת. אין מנגנון עדכון תקציבי לרפואה מונעת. בפועל כמות אחיות בריאות הציבור היום במדינת ישראל היא כמחצית מהכמות שצריכה להיות. לא שמעת כאן הצגה כיצד אחיות בית הספר, שהוא המקום שבו היו צריכים לתת את החיסונים, עכשיו.

אבל אין לנו עכשיו אחיות בית הספר.

זה בדיוק העניין. צריך ללמוד מהאירועים ולקחת אותם כמנוף לטפל בבעיית השורש. בעיית השורש שלנו היא שאנחנו מזניחים. זה בולט במיוחד באוכלוסייה במצב הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר. אנחנו פשוט מזניחים אותה בצורה קטסטרופלית. הציגה כאן ד"ר פרייס יפה. היא אמרה: בעיה טכנית. זו לא בעיה טכנית, זו בעיה של סדרי עדיפויות. אנחנו פשוט הפקרנו את האוכלוסיות העניות והחלשות ביותר במדינת ישראל. לא הגענו אליהן באופן אקטיבי. לא דאגנו ששעות הפתיחה של טיפות החלב יהיו מספיק ארוכות ולא דאגנו להגיע עם ניידות לשכונות. זה נכון, הן לא הגיעו ואנחנו לא דאגנו ליצור איתן קשר כי לא השקענו מספיק ברפואה המונעת. גם עכשיו התגובה היא תגובה נקודתית לפוליו, וזה בסדר, אבל אנחנו חייבים. אני ממש מבקש ממך, יושבת-ראש הוועדה, כפי שהגדרת בצדק הגדרת את מטרת הדיון הנוכחי. אל תרפי מהנושא הזה. צריך לעשות שינוי כיוון. הכתובת על הקיר. אנחנו כבר עשור אומרים את הדבר הזה. יש להשקיע ברפואה המונעת, שמחזירה את עצמה עשרות מונים. עכשיו ניתנו הנחיות למבצע חיסון לאומי אבל לא ניתנו משאבים נוספים, אז איך אפשר להצליח? קופות החולים יכסו על הוואקום בשירותי בריאות הציבור. אבל צריך להכפיל את כמות אחיות בריאות הציבור בשירותי בריאות הציבור. אם לא נעשה את הדבר הזה, אנחנו נראה חצבת ופוליו ומחלות אחרות, שאנחנו יכולים למגר אותן אם נשקיע ברפואה המונעת.

זו באמת השאלה הגדולה. היא נשאלה גם בדיון הקודם על טיפות החלב ודיברנו על הנושא הזה. מדינת ישראל חייבת להשקיע ברפואה מונעת. האמת, לא בדקתי ולא בחנתי את מספר המתחסנים בטיפות חלב של קופות החולים לעומת מתחסנים בטיפות חלב של משרד הבריאות והאם יש הבדלים בהיענות של הציבור להגיע לטיפות החלב האלה. אני לא נמצאת בטיפת חלב של קופת החולים, כל השנים נהניתי משירותי טיפות החלב של משרד הבריאות. עם הילדה האחרונה העבירו אותי לטיפת חלב מרוחקת יותר ועם שעות פעילות לא הגיוניות לאימהות עובדות. השאלה היא איפה זה עומד. אילנה, האם אתם רואים הבדל בהיענות הציבור בהגעה לטיפת חלב שנמצאת בקופת חולים זו או אחרת או לטיפת חלב של משרד הבריאות?

חשוב לציין שלא תמיד יש לנו את כל הנתונים המדויקים על סטטוס ההתחסנות גם במסגרת טיפות חלב של הקופות. בכל דבר רע יש משהו טוב. עכשיו, בהזדמנות של המגפה הזו, אנחנו משלימים עכשיו נקודת ציון היסטורית ואנחנו מייצרים ממשק ממוחשב אוטומטי עם כל קופות החולים במדינת ישראל כדי שנוכל לראות תמונה שלמה. עד עכשיו היתה באמת מורכבות מאוד מאוד גדולה לייצר תמונת מצב ארצית כי חלק מהשירות ניתן על ידי טיפות חלב של הקופות ולא כולן שידרו לנו את כל המידע בצורה נגישה, ובטח לא בזמן אמת. אנחנו כרגע נמצאים בנקודה שאנחנו מסיימים את הדבר הזה ומעכשיו נוכל לראות תמונת מצב כוללת.

בגדול, זה מאוד מאוד תלוי אזור. אנחנו רואים נגישות מעולה לשירות בחלק מהקופות, וגם איכות שירות מצוינת שהקופות משתדלות לתת למבוטחים שלהן, גם בתחום טיפות החלב, בדומה לשירותים אחרים. זה חלק מתפיסה שירותית, שהיא נהדרת בעיניי. מצד שני, אנחנו רואים גם קושי לפעמים, במיוחד ביישובים קטנים. אני לא רואה היתכנות שעכשיו בכל יישוב מרוחק ארבע קופות יפתחו טיפות חלב אלא דווקא זה שיש טיפת חלב אחת בתוך יישוב שנותנת שירות לכולם ללא קשר לשיוך קופתי כזה או אחר, עושה חד משמעית אפקט ועבודה. השונות בפריסה הארצית של השירות הזה היא מאוד מאוד גדולה. אנחנו רואים אזורים שלמים שבהם לקופות בכלל כמעט ואין נציגות וששם מרבית השירותים ניתנים על ידי משרד הבריאות. זה משהו שהוא מפוזר.

נכון. חגי, בהמשך לשיחה שלנו, ממש ערב כניסתי לוועדת הבריאות של הכנסת, דיברנו על נושא טיפות החלב ועל רפורמה משמעותית. זה נבחן גם בתוך משרד הבריאות. אנחנו נדון על זה לעומק כשנחזור מהפגרה. אנחנו נותנים למשרד הבריאות, לבקשתם, לעשות עבודה פנימית ולבדוק את הדברים. אנחנו באמת העלינו את הרעיון של מעבר מטיפת חלב לטיפת זהב. כלומר, לאפשר לגיל השלישי לקבל מענים ושירותים בתוך הקהילה מבלי ללכת לחדרי מיון ולשהות שם שעות ארוכות ולהידבק בזיהומים כאלו ואחרים שמאוד משפיעים על אוכלוסייה מבוגרת בתוך בתי החולים. הרבה פעמים הם יכולים לקבל בקהילה דברים פשוטים. הם גם זקוקים לזמן ארוך יותר במתן ההסברים. לדעתי, זה בדיוק המקום של אחיות בריאות הציבור. זה נכון שילדים קטנים נדרשים לטיפות חלב, אבל יש גם צורך ברצף טיפולי. כפי שעשינו והכנסנו במעונות ובגילאי לידה עד שלוש במשרד החינוך, אני חושבת שגם בבריאות זה צריך להיות בתוך קופות החולים שמשקיעות ונותנות בקהילה. בסוף זה רופא שרואה את הילד מגיל צעיר והלאה. יש דיבור ושיח אחיד של המערכות, האחת עם השנייה. לפעמים בטיפות החלב רואים אישה שמגיעה אולי עם סממן של דיכאון לאחר לידה, וזה דבר חדש ונכון בטיפות החלב. אבל לפעמים אין מי שייתן המשך טיפול משם והלאה ויעדכן גם את הקופות. זה איזשהו כפל עבודה, ואנחנו כאן מציעים לעשות איחוד. אנחנו משתדלים לעשות איחודים בתוך הוועדה. למשל, איחוד מוקדים וכד'. אנחנו עושים זאת כי זה עושה שכל. אנחנו יודעים שקופות החולים והקהילה שלנו הם מאוד מאוד חזקים. אנחנו רוצים לתת להם עוד כוח. אני בטוחה שקופות החולים, וגם דיברתי איתן, ישמחו לקחת אליהן את טיפות החלב. זה באמת איזשהו כוח, איזשהו רצף טיפולי. זה מידע מאוד מאוד גדול. התאמת המידע והעברתו הלאה עכשיו דורשת השקעת משאבים. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות איגום משאבים בעניין זה. יש לאפשר לטיפות החלב להיות טיפות זהב. זה נהדר. אנחנו רוצים שיהיה לגיל השלישי מקום בטוח מבחינת בריאותית, ומקום בו הם יוכלו לקבל מספיק זמן כשמטפלים בהם. רופאי קופות החולים לא יכולים תמיד להקדיש זמן לאותם אנשים, בטח לא בשעות הלחץ בבוקר. יכול להיות שצריך לעשות איזושהי חשיבה כזו של לתת גם וגם. נדון על כך בדיון מורכב ואחר.

חגי, אני לגמרי מסכימה איתך. צריך להשקיע ברפואה מונעת במדינת ישראל. בסוף זה עולה לנו הרבה כסף. אני בטוחה שמבצעי התחסנות שכאלו דורשים הרבה משאבים, הם עולים הרבה כסף למדינת ישראל. אנחנו לא יודעים גם מה קורה עם שאר החיסונים.

אנחנו קוראים מכאן לכל ההורים להתאים עצמם לשגרת החיסונים ולראות מה חסר לילדים שלהם. היום זה פוליו, מחר זה יכול להיות משהו אחר. אנחנו מבקשים מההורים להקפיד ולעשות השלמות, וזו הקריאה שלנו כוועדה. אנחנו יודעים שבשנתיים האחרונות אחיות בריאות הציבור של משרד הבריאות יצאו להיקפי חיסוני קורונה והן לא תמיד היו זמינות בתוך טיפות החלב, וגם את זה צריך לשים על השולחן. זה הוריד מכוח האדם. הן לא תמיד היו זמינות והן לא יכלו לטלפן להורים ולתזכר אותם לבוא ולהתחסן. הן בכלל לא היו זמינות לחיסוני השגרה. אנחנו רואים נסיגה. אני מבקשת גם ממשרד הבריאות לקחת את זה כמשימה ולחזור לבסיס של שגרת חיסונים.

אחיות טיפות חלב דווקא לא עסקו כמעט בחיסוני קורונה. המשימה הזו היתה בעיקר של קופות החולים וגם ספקים נוספים. הפריסה היתה כולל מד"א ובתי חולים. דווקא מאוד מאוד השתדלנו שלא לפגוע בטיפות החלב.

אוקיי, אז סליחה.

ראשית, הן כן עסקו בחקירות אפידמיולוגיות. זה פחות משנה מי יספק את השירותים. זה ויכוח שאפשר להמשיך לקיים אותו. הדבר החשוב הוא שלשירותי הרפואה המונעת אין מנגנון עדכון תקציבי. הם פשוט הלכו ונשחקו. גם עכשיו, כשנותנים עוד משימות, לא מתגברים בכוח אדם. אם לא מתגברים בכוח אדם, זה בא על חשבון דברים חיוניים אחרים. זה גם בחוזר שהוציא משרד הבריאות. הוא אמר: תדחו בינתיים דברים אחרים. זו בעיה מאוד גדולה.

לגבי מה שנחשף כאן על המידע – למה לא שכל משפחה תוכל לדעת בלחיצת כפתור מה סטטוס החיסונים של כל הילדים? עצם העובדה שאנחנו ב-2022 וההורים לא יכולים לדעת בצורה פשוטה וממוחשבת מה הם בדיוק החיסונים שהילדים שלהם קיבלו, וזה שבקופות החולים אין את כל המידע על רשומת החיסונים, זה בלתי נתפס. איך הגענו ל-2022 ועכשיו סביב ההתפרצות עושים רק סוף-סוף את מה שאנחנו כבר קוראים עשור לעשות? גם בתחום המחשוב והמידע, לצערנו, הרפואה המונעת במקום האחרון. וזו התוצאה.

לכן, חשוב מאוד, יושבת-ראש הוועדה, שתמשיכי לעמוד על העניין הזה ולעשות דיונים חוזרים כדי לראות שהבטחות שנאמרו כאן לעדכון המידע מתרחשות בטווח של ימים, ושניתן כוח אדם לתגבור, גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך, כי אחרת אנחנו פוגעים בדברים אחרים. כל הכבוד לקופות החולים על כך שהן נרתמות, אבל גם הן צריכות לקבל את המשאבים הנדרשים כדי שזה לא יפגע בדברים אחרים. תודה.

תודה רבה.

מלי קושא, אחות ראשית במאוחדת. אני רוצה לחזור לנושא הפוליו כי נושא טיפות החלב מצריך דיון ארוך טווח וזה לדיון נפרד. צו השעה כרגע הוא הפוליו. זה תופס אותנו בחיסוני קורונה, בשמירה על האוכלוסיות, בחיסוני שפעת, שכרגע אנחנו מסיימים, ואולי עוד נאריך חיסוני RSV. כרגע אנחנו צריכים להיערך לחיסוני פוליו. זה לא שיש לנו צי של אנשים שיכולים מחר בבוקר להתחיל לחסן. צריך לקחת זאת בחשבון מבחינת ההיערכות. ראיתם את המספרים. אנחנו צריכים לחסן קרוב ל-2 מיליון. מדובר על היקף שהוא יותר ממבצע שפעת עונתית שאני צריכה לבצע בקופה, וזה רק לפוליו. זה אומר תקציבים, היערכות מבחינת גיוס כוח אדם, הכנת מערכות מידע בדשבורד ניהולי כדי לעקוב. הנתונים לא נמצאים אצלי, למעט בטיפות החלב שלי שהן קומץ. רוב הנתונים נמצאים במשרד הבריאות. אנחנו עדיין לא קיבלנו את הנתונים. אני לא יכולה לחסן ל-OPV מבלי שיש לי נתון שהוא קיבל את ה-IPV, שהוא החיסון המומת. בלי זה אני לא יכולה לחסן את החיסון חי מוחלש. זה נכון שהילד מוגן לאחר שני חיסונים, אבל הוא עדיין ממשיך להדביק. לכן, ברמת האחריות החברתית אנחנו חייבים להמשיך ולחסן את כל מי שלא חוסן בטווח השנתונים 2005 – 2013 ב-OPV. אנחנו צריכים לקרוא להם ולחסן אותם. מגיל 7 עד גיל 17, החיסונים יבוצעו בקופות. אבל זה דורש תקציבים אדירים להיערכות, גם לכוח אדם, גם להסברה, גם ליישוג האוכלוסייה, גם חיסונים. אנחנו עוד לא יודעים מתי הם יגיעו. זה יגיע בשבוע הבא ועד שזה ישוחרר זה ייקח עוד יומיים-שלושה. עד שזה יגיע למחסן המרכזי ועד שאני אשנע לכל המרפאות אצלי בקופה זה ייקח עוד שבוע. אני לא רואה את זה קורה, אלא רק בעוד שלושה שבועות.

כרגע המיקוד הוא על ירושלים. מי שבעיקר מחסן זה טיפות החלב בירושלים. יש לנו מעט מאוד, וראיתם את המספרים, טיפות חלב בפרברי ירושלים, ושם אנחנו נרתמנו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. אנחנו על בסיס יום יומי בקשר על מנת לראות מה תמונת המצב ואיך אנחנו נערכים, כולל עם כל הקופות. אבל עדיין צריך לזכור שמדובר פה בתקציבים. אנחנו גם ביקשנו את התקציבים האלה. היה לנו דיון, גם עם משרד הבריאות וגם עם האוצר, והצגנו את הנתונים שלנו ושללא התקציבים יהיה לנו קשה להתקדם, מה גם שאנחנו זמן לגייס כוח אדם. זה לא שיש לי צי של אנשים שעומדים והם ללא עבודה. בתי הספר לסיעוד נרתמים ויהיו סטודנטים לסיעוד, אבל כל זה מצריך הכשרה. אנחנו נמצאים בעיצומו של פיתוח לומדה לצוותים, התחלנו וובינרים. הערב אנחנו מקיימים וובינר לצוותים, מחר משרד הבריאות מקיים, כך שזו היערכות לוגיסטית כלל לא פשוטה.

מהו הפער התקציבי מבחינתכם?

אנחנו הגשנו את הבקשה ואנחנו מחכים שהיא תאושר. אילנה היתה בדיון.

אילנה, זה משהו שאתם עומדים מול כל קופות החולים.

בוודאי.

אני סומכת עליכם.

ניהלנו שיח כמובן על התכנון עם כל קופות החולים. אנחנו עושים גם סטטוס יומי עם כל הקופות. מבחינה תקציבית – קיבלנו ביום חמישי את כל הדרישות של כל הקופות. כמובן שיש שונות בין הקופות והתמחור שלהן גם שונה.

ברור. זה גם בהתאמה לכל מה שכל אחד מחזיק מבחינת האחוזים.

בדיוק. למשל, קופת חולים לאומית עובדת עם מערכת ממחושבת שלנו ולכן שם כמעט אין צורך בפיתוח מיוחד. לעומת זאת, יתר הקופות נכנסו ממש לתהליכי פיתוח מסביב לשעון כדי לעמוד ביעדים שהגדרנו, ולכן מן הסתם זה דורש השקעה יותר גדולה. לחלק מהקופות יש עדיין מתחמי קורונה פתוחים עליהם ניתן להתבסס ולפרוס שם, לחלק כבר מזמן אין. זאת אומרת, יש שונות מאוד גדולה גם בפריסה וגם בתפיסת המענה שהקופות מתכננות. בסופו של דבר, יש תמחור אבל כל הדרישות מרוכזות על ידי גורמי התקציב שלנו. הן יעלו בצורה מרוכזת לאוצר כחלק מעלות מבצע זה. אין ספק שאם היינו במקום אחר מבחינת איוש ותקינה של כוח אדם, זה היה יוצר אולי גישה אחרת גם לאותן אוכלוסיות ייחודיות.

אנחנו ראינו ש"יד שרה" פתחו בירושלים. זה המקום לומר להם תודה רבה על כך.

זה תהליך שהובל קודם כול על ידי עיריית ירושלים. זה מאוד ייחודי למדינת ישראל שכולם מתגייסים.

זה מתקשר לדברים שאמרתי בתחילת דבריי על החמץ בפסח בבתי החולים. בסוף אנחנו רואים שעמותות שמוחזקות בידי אנשים עושות פעולות. ביום חמישי הייתי ב"עזר מציון" וראיתי את העבודה הענקית והעצומה שהם ו"בית חם" עושים ואת המענים שהם נותנים לנפגעי חרדה ובריאות הנפש עקב הפיגוע שהיה בבני ברק. צריך לזכור שזו עיר שעשרות שנים לא ראתה ולא חוותה מראות שכאלו. צריך לזכור שהרחוב בבני ברק הוא בית. אנשים מסתובבים ברחוב וזה לגמרי בית. זה חלק מההוויה, ובטח בערב חג. רואים שהעמותות האלה נרתמות ומסייעות. כאן "יד שרה" לוקחת את המקום הזה של החיסונים. האנשים האלה נכנסים למקומות של חסד וחמלה, וההתחשבות שלנו צריכה להיות גדולה, ובטח בתוך מערכת הבריאות. להיפך, מערכת הבריאות היא זו שיודעת להביא את כולם לשולחן אחד ולבית חולים אחד. שם כולם שווים. אין הבדלי מין, גזע ומגדר. כולם ידעו במשך כל השנים לכבד האחד את השני בתוך המוסדות הלה. את רק מחזקת את דבריי. "יד שרה" בשיתוף העירייה לקחה פה יוזמה. אנחנו מפרגנים ומברכים אותם מפה.

החיבור לרשויות הוא תרומה ענקית.

נכון. זה החיבור לרשויות ולעמותות של החברה האזרחית והמגזר השלישי. הרבה פעמים אנחנו רואים אותם כחצר אחורית, אבל הם לגמרי החצר הקדמית של מדינת ישראל, ובטח בתוך מערכות הבריאות. אילנה, שירותי בריאות הציבור ואנוכי יודעים שהם מחזיקים המון מכוחה של מערכת הבריאות במדינת ישראל. לא סתם אנחנו ומשרד הבריאות מפרגנים להם כל הזמן פה. אנחנו יודעים שאי אפשר בלעדיהם. כשנכנסים לבתי חולים אי אפשר שלא לראות את המתנדבים שמחלקים אוכל בשעות מאוחרות ומתעניינים. הערך הזה של רעות ואחדות בא לידי ביטוי במערכת הבריאות. אי אפשר לשבור אותו. הלוואי וכולם היו מתנהלים כפי שזה מתנהל במערכת הבריאות. אני יודעת שהמשרד וגם השר נמצאים שם, והציפייה שלי היא לא לשבור את המקום הזה. אני אומרת זאת מדם ליבי.

שאלת קודם אם יש שונות בתוצאים לגבי טיפות חלב שמופעלות על-ידי הקופות או העיריות וכו'. מדי שנה מתפרסם דוח והוא פתוח לציבור. אפשר לעיין בתוצאים. הוא משווה את התוצאים של מדדי האיכות, כולל החיסונים, בין כל הגופים שנותנים את השירות. את יכולה לראות את זה, זה שקוף.

בסדר גמור. רחל פיש, מנהלת מחלקת בריאות הציבור במערך הסיעוד, מכבי שירות בריאות, בבקשה.

תודה רבה, וברכות. קודם כול, משרד הבריאות מהרגע הראשון שיתף אותנו ודיבר איתנו על החשיבות שבחיבור הקופות. הוא הבין מהר מאוד שצריך את כולם כדי להתגייס ולחסן. במכבי מתחסנים חצי מיליון ילדים. אומנם אין לנו טיפות חלב בירושלים, אבל אחוז כיסוי החיסונים הוא גבוה. בסך הכול לא ראינו שונות מאוד גדולה בקורונה, אלא רק בהתחלה, כפי שציינה אילנה. בסך הכול, הילדים מגיעים להתחסן.

מה שקורה כאן הוא לא ירידה. הירידה בהתחסנות היא באוכלוסיות מסוימות. אנחנו עכשיו נקראים לחסן את כלל הילדים עד גיל 17. מדובר בילדים שלא קיבלו את החיסון מ-2005 עד 2013 לא קיבלו את החיסון, וכולם יצטרכו לקבל את החיסון. לצורך כך, צריכה להיות הסברה לאומית בתקשורת מאוד ברורה. ללא זאת זה לא יקרה. היום התחילו לחסן בירושלים. אין תקשורת, הילדים לא מגיעים. יש לנו שלוש טיפות חלב בגוש. אנשים לא מגיעים. בנוסף, גם עדיין לא קיבלנו חיסונים, והמידע יעבור מהיום רק און-ליין. לנו יש מידע על טיפות חלב של מדינת ישראל כבר מספר שנים ואנחנו משקפים את זה להורים און-ליין, אבל זה לא מידע שעובר יום-יום, אלא הוא עובר פעם בשבוע. כל הדברים האלה צריכים להיות מסודרים.

אני קוראת מפה לעשות איזושהי הסברה לאומית הרבה יותר רחבה מכפי שקורה כרגע. כאשר פרופ' גמזו יצא ב-2013 עם התחסנות לפוליו, זה היה בתקשורת כל הזמן. אני יודעת שאחרי הקורונה ואחרי מה שקורה פה במדינה, מאוד קשה להביא את זה לאותו מקום, אבל אני חושבת שללא זאת למרות שנכין צוותים שיחכו להגעת המתחסנים, המתחסנים לא יבואו. אני ממש מבקשת כאן שהנושא הזה יגיע להסברה לאומית בתקשורת ובכל מקום, גם היום באזור ירושלים וגם מחר בכל הארץ, כי אחרת חבל על כל המבצע כי זה לא יקרה. חשוב לי להגיד את זה כי זה יהיה ההבדל. שימו לב, כולם צריכים להתחסן. כל הילדים אמורים לבוא ולקבל שתי טיפות וזה לא רק השלמה.

רחל, האם תצאו עם האמירה הזו לכולם?

אני מחכה קודם לאמירה של המדינה. ברגע שהמדינה תצא עם הסברה, אני יכולה לעשות אוטומציה, דיוור אישי, ודברים נוספים. אבל אני חייבת שיהיה גורם ראשוני שיקרא לכולם לבוא להתחסן. בלי זה, זה לא קורה. גם בקורונה עשינו אוטומציה והרבה דברים, אבל כל זאת רק אחרי שהמדינה יצאה בקול. או עכשיו בחיסון הרביעי, אחרי שיש תקשורת, אנחנו יכולים לבוא באוטומציה. אי אפשר לשלוח מידע למבוטחים כשהם לא מרגישים את זה בשטח, כשהם לא יודעים מה קורה, וכשאין תקשורת בנושא הזה. אני ממש מבקשת שזה יקרה כדי שנוכל להתחיל את המבצע. כמובן שאנחנו צריכים להיערך. ביקשנו תקציבים. לגבי כל מה שאמרה מלי - העתק-הדבק גם במכבי. צריך לזה הרבה כוח אדם. חבל שנגייס כוח אדם אם הוא בסוף יישב ולא יעשה כלום.

אילנה, מה לגבי מיקור חוץ בבריאות התלמיד? בראייה שלכם אחורנית, האם זה מהלך שהוא נכון? האם הייתם מוותרים עליו?

קודם כול, שני המודלים מיושמים הלכה למעשה. במחוזות צפון, דרום ואשקלון, עדיין שירות בריאות התלמיד ניתן על ידי מחוזות משרד הבריאות והאחיות שלנו מגיעות לבתי הספר ועושות שם את כל הפעילות. ביתר המחוזות יש לנו שני ספקי שירות: פמי ונטלי הנותנים את שירות בריאות התלמיד. חשוב לציין שגם הוא מסתיים בכיתה ט', וחלק מהשנתונים עליהם אנחנו מדברים כרגע במבצע הספציפי, כבר לא רלוונטיים גם לשירותי בריאות התלמיד. בסופו של דבר אנחנו רואים שיש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהשיטות. לפעמים יש יתרונות מסוימים בזה שיש ספק חיצוני שאנחנו רק הרגולטור שלו. אבל בסוף חשוב לציין שגם לספקים אין מאגרי כוח אדם ללא סוף. גם אם אנחנו אומרים להם היום להירתם איתנו יחד למבצע החיסונים, זה אומר בהכרח לעצור את כל חיסוני השגרה. כאמור, אנחנו כרגע יוצאים לנקודת המבצע הזה בנקודת זינוק שהיא מאוד מאוד מורכבת. גם עם הירידה בכיסוי החיסוני שאנחנו רואים בקרב ילדים בכל הגילאים, גם גילאי טיפות חלב וגם גילאי בתי ספר, שלא מאפשרת לנו לעצור את חיסוני השגרה. חוץ ממספר תחנות שהן ממש ממש עמוסות, בעיקר באזור ירושלים שבהם מתמקדים כרגע בחיסוני פוליו קודם כול, אנחנו כרגע לא עצרנו את חיסוני השגרה בשום מקום. גם בריאות התלמיד ממשיכים לחסן, ובמחוזות של פמי ונטלי.

הייתי הבוקר בנקודת חיסונים של בריאות התלמיד. אני רוצה לציין לשבח את אחות בית הספר שלנו שישר מרימה טלפון כשמישהו מפסיד ולא מתחסן, ומוודאת. היא ממש רודפת אחרי ההורים כדי לוודא. ואם הילד לא חוסן בבית ספרו, בודקים את התאריך בבית ספר אחר. ישר כוח גדול על העבודה הבאמת טובה.

שתי החברות שעובדות איתנו: פמי ונטלי פתחו מרכזי מידע. מפורסם גם באתר של משרד הבריאות שגם הם מאפשרים לעשות השלמות חיסונים. הורים לילדים בגילאי בית ספר מכיתה א' עד כיתה ט' יכולים לפנות למוקד השירות של פמי או נטלי על מנת לתאם תר ולקבל מידע היכן ניתן להגיע להשלמת חיסונים. וגם הן, בדיוק כמו טיפות החלב של קופות החולים ושל משרד הבריאות, נרתמו למאמץ השלמה והתחילו השלמות לכל הילדים שחסרה להם מנת דחף או מנת OPV, בעיקר מנות דחף, ונתנו את זה. מדובר פה במאמץ גדול. שוב, אנחנו רואים יתרונות וחסרונות. בכל מודל הפעלה יש חלק דווקא יותר טוב ונוח כשיש ספק שירות, אבל בסוף אנחנו עדיין צריכים להגדיר לו את המשימה. המשימה שלנו היא להמשיך לעסוק בחיסוני שגרה.

אילנה, צריך לומר בכנות שבסוף אחיות בתי הספר לא רואות את התלמיד רק מההיבט של החיסונים. דווקא היום הן יכלו לטפל בכל נושא ,ADHD תרופות, אלרגיות, רגישויות אצל ילדים, והפרעות אכילה. אפילו לזהות ולעשות מעקב אחרי ילדים שאולי נראים בסיכון ושעובר עליהם משהו. גם בכל מה שקשור לאלרגיות בילדים. בכיתה של הבת שלי יש אלרגיה לבוטנים, אגוזים, וגם לחלב, וכיתה שלימה צריכה להקפיד. יש מישהי שמגיעה ובודקת. זה קורה היום בעוד כיתות, זה לא רק בכיתה אחת.

אין ספק שמגוון הצרכים הבריאותיים של ילדים במדינת ישראל הוא מאוד גדול. אנחנו מתחילים עכשיו תהליך של רביזיה של כל השירות הזה.

ואני כבר לא מדברת על הנפש. ד"ר ורד בר, מביאה את ההיבט הנפשי. אנחנו יודעים ששוטפת היום את העולם כולו מגפה שקשורה להיבטים נפשיים. ורד היא רופאה שמתרגשת ובוכה כל פעם מחדש, ואנחנו יחד איתה, כאן בוועדות. זה קורה ממקום של חוסר אונים. הרבה פעמים אפשר לזהות זאת בשלבים מוקדמים בבתי הספר. זה עניין של מודעות. אין מה לעשות, לא תמיד מורה יכולה לטפל במה שהיא רואה. יכול להיות שמפה אנחנו צריכים לקרוא לכך שלאלתר יוחזרו אחיות בתי הספר, ולהגיד שזה דבר חשוב ונצרך, במיוחד בעידן אינסטגרם, פייסבוק והפרעות האכילה. אם מחנכים ילדים לשתות מים מגיל צעיר אז ניתן להוסיף היבטים נוספים בחינוכם כמו: שמירה מפני נזקי השמש וסוגים של מלנומות, ובכלל בכל מה שקשור למניעה. יש היום, ברוך השם, אפשרות למנוע סוכרת וסרטן העור. מערכת הבריאות מוציאה המון כסף בטיפול במחלות האלה. אנחנו צריכים לעשות מהפך וללכת לכיוון של מניעה, זו המחויבות שלנו.

ורד, בבקשה.

תודה רבה רבה על זכות הדיבור ועל הפרגון התמידי. עידית, זה מאוד נעים לי.

אני חייבת לומר שאחת הרופאות שמעוררות השראה בוועדה שלנו. אני חייבת לומר שאני מגיעה לוורד עם נשים שחוות מקרים מאוד קשים. כשאין מיטה ומקום היא מוצאת מקום ומיטה. המקום החשוב ביותר הוא המקום של הלב. תודה על כך.

תודה. את מכירה אותי, אני מאוד מתרגשת ולכן כתבתי את הדברים. אני מאוד מאוד מתחברת לנושא המניעה. כשאני ילדתי את הבת הבכורה שלי, אז אותה אחות טיפת חלב שלי, בשם רבקל'ה, ליוותה אותי בכל ההיריון ואחר כך לאחר הלידה. זה עושה הבדל של שמיים וארץ. בהיריון ובלידה הבאה שלי היתה כבר אחות ליווי היריון ואחות טיפת חלב בנפרד, וזה עושה הבדל. היכולת שלנו לסמוך על אחות ששואלת אותנו את שאלון EPDS, שנועד לאתר את המצוקה הנפשית, מאוד מאוד שונה אם זו האישה שליוותה אותי, מדדה לי לחץ דם, דיברה איתי, ליוותה אותי בקשיים, או אם זו האישה שאני פוגשת רק עם התינוק, שבוחנת את התינוק ועסוקה בתינוק, האם הוא עלה במשקל או לא עלה במשקל, האם הוא עומד בציפיות, עושה את אבני הדרך שלו או לא. זה מאוד משמעותי. אם מחזירים את האחות לבית הספר, וגם את זה אני זוכרת בחיבה ובאהבה, הייתי שמחה להעלאת הנושא של החזרת הליווי לאורך היריון ובטיפת חלב של אותה אחות. זה יעשה הבדל משמעותי בקרב נשים.

אחיות טיפת חלב מונו כשומרות הסף על בריאות נפשן של אימהות. הן צריכות לעמוד ביעדי הבריאות ולהעביר את שאלון EPDS שאמור לזהות תסמינים של דיכאון אחרי לידה. בריאותן הנפשית של אימהות הוא מדד פרוגנוסטי משמעותי להתפתחות ובריאות ילדיהן. כל הכנס האחרון של בריאות הנפש של התינוק, שנערך בדצמבר בנצרת, הוקדש לבריאות נפשן של האימהות כי זה מה שמנבא את התפתחות היילוד בכל הפרמטרים. אחיות טיפות חלב זקוקות להכשרות מעולות על מנת שהן גם יבינו את החשיבות וגם יידעו לעשות זאת בצורה מיטבית. יש אחיות שעושות זאת בצורה מדהימה, ויש אחיות שאולי פחות מבינות ועושות זאת פחות טוב. חשוב לתת להם כלים לאבחון ולטיפול, ושיידעו גם לאן הן יכולות להפנות כי הרבה פעמים זה מכניס מאוד במצוקה את אחיות טיפות החלב שכבר שאלו ובדקו ועולים נתונים מדאיגים אבל אין להן למי להפנות. אנחנו מצאנו, גם במחקרים בארץ וגם בחו"ל, שאמינות הדיווח עולה בקורלציה לאמון של האישה במי שמעביר לה את השאלון. היתה לי הזכות להיות בדיון עם ג'ון קוקס שכתב את השאלון, וdo שם עלה חד משמעית שזה כל כך חשוב מי מעביר ואיך מעביר, למרות שזה שאלון למילוי עצמי.

יצא לנו לתת "במרכז חווה" לתת הכשרות לאחיות טיפת חלב. אני מלמדת באסף הרופא בקורס על בסיסי של אחיות טיפת חלב ומיילדות ויועצות הנקה. זה מאוד חשוב ומאוד עוזר להן. היינו שמחות מאוד לשתף פעולה ולעשות את זה לכל אחיות טיפות החלב באשר הן. לא פחות חשוב להכשיר וללמד גם את כל מי שעוסק בבריאות הנפש ובבריאותן של נשים במהלך ההיריון. נשים במדינת ישראל מוציאות המון זמן, כסף ומשאבים בשביל להבטיח שייצא תינוק מושלם, ובהיבט הנפשי, לצערי הרב, אין מספיק הסתכלות. מאוד חשוב לעשות הכשרה גם לאחיות ליווי היריון, גם לרופאי נשים, אפילו לטכנאיות אולטרסאונד. יום הכשרה מרוכז עם כמה הרצאות יכול לעשות הבדל מאוד משמעותי. מאוד נשמח להתגייס לצורך זה. תודה רבה על זכות הדיבור.

ורד, תודה. עו"ד נעם וילדר, המועצה לשלום הילד, בבקשה.

תודה רבה על רשות הדיבור. אני גם רוצה לנצל את הדיון החשוב הזה ולדבר על טיפות החלב של משרד הבריאות. בעינינו, הן שירות חיוני והכרחי להגשמת זכותם של ילדים לבריאות ולהתפתחות. הם אמורים להינתן על פי עיקרון שוויון, נגישות ואוניברסליות, כפי שמופיע גם בחוק בריאות ממלכתי. בשנים האחרונות אנחנו רואים שהיכולת שלהן להגשים את הזכויות האלה עבור ילדים, נפגעה. אנחנו רואים שיש מחסור קשה בכוח אדם, אנחנו רואים שמתן השירותים הוא חלקי ושחלק מהמבנים בהם ניתנים ראויים. כל זה מוביל לפגיעה קשה וישירה בבריאות ובהתפתחות תקינה של ילדים. מעבר לחיסונים, שהם השירותים הבסיסיים שניתנים בטיפות חלב, ומעבר למקרים דחופים של התפרצות מגפה או מחלה, כמו שאנחנו רואים עכשיו עם הפוליו, שדורשים יותר כוח אדם, יש גם שירותים חשובים שאמורים להינתן בטיפות חלב, כמו ביצוע ביקורי בית לכל ילד בכור. ורד דיברה קודם על החשיבות של הפן הנפשי. אני חושבת שיש לזה ערך אדיר. וגם בכל מה שקשור להדרכות הורים, גם פרטניות וגם קבוצתיות. השירותים האלה כמעט ולא ניתנים.

אני רוצה להצביע על הבעייתיות ועל הגורמים לעניין זה. כאמור, זה תקציבים ומשאבים. השירותים האלה יובשו במשך שנים. בסוף אוכלוסיית הילדים גדלה מדי שנה וסל השירותים וסל החיסונים גם הוא גדל, אבל התקציב לא גדל בהתאם לאוכלוסייה שגדלה מדי שנה, וכך השירותים האלה מיובשים. יש לטייב את שירותי טיפות החלב כדי שהם יוכלו להצליח ולתת שירות בהתפרצות מגפת פוליו, כמו שאנחנו רואים עכשיו, ואני באמת רואה שמשרד הבריאות עושה את כל המאמצים. אבל כשאין כוח אדם, אין כוח אדם. יש פה שני פתרונות: ראשית, חיזוק של טיפות החלב של משרד הבריאות. צריך להעביר להן תקציב, עם מנגנון תקצוב שמתעדכן מדי שנה בהתאם לגודל האוכלוסייה ועדכון כוח אדם בהתאם לגודל האוכלוסייה. צריך להפסיק לייבש את השירות הזה ויש לראות בו כפתרון.

בנוסף, למשרד הבריאות היתה תוכנית של הפורום המייעץ לשנות החיים הראשונות, שהתייחסה, בין השאר, לטיפות החלב. הפורום המייעץ הגדיר שם את טיפות החלב כזירת הפעילות המשמעותית ביותר לקידום הנושאים השונים של הגיל הרך. במסגרת התוכנית הומלץ לפרוס יותר תחנות טיפות חלב, לשלב גורמי מקצוע רפואיים ופסיכו-סוציאליים, להגדיל את זמינות התורים, להתקין מוקד ייעוץ טלפוני ולהרחיב את שירותי ביקורי הבית וההדרכות. התוכנית הזו היא טובה. צריך לוודא שהיא ממומשת ויוצאת לפועל. גם הזרמת התקציב וגם הוצאה לפועל של התוכנית הזו, יגרמו לכך שטיפות החלב יהיו נכס משמעותי עבור הילדים, ובאמת מקום שנותן פתרון למקרים חריגים, כמו התפרצות מחלה או מגפה. תודה.

תודה רבה. פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד לרפואת ילדים, בבקשה.

שלום לכם וליושבת-ראש הוועדה. אני רוצה להתייחס לשלושה היבטים: ההיבט הראשון הוא השלמת נתוני הפוליו, שעומד כרגע על הפרק. אנחנו צופים שתהיינה התנגדויות לא מעטות. כבר עכשיו אנחנו רואים ברשתות החברתיות ובאזורים חרדיים פשקווילים שהעין לא יכולה לסבול נגד חיסוני הפוליו.

זה מאוד משמעותי. לא ידעתי זאת.

כן, כן. יש כבר עכשיו. בשבוע שעבר רואיינתי לערוץ המידע החרדי של משרד הבריאות, וכבר אז שלחו לי דוגמה של כמה פשקווילים כאלה כמו: החיסון עלול לעקר אתכם או משהו כזה, ועוד ועוד השמצות שונות. כנראה שזו התחלה של הגל. כרגע זה בולט יותר בציבור החרדי בירושלים כי שם מבוצעת היום עיקר השלמת החיסונים. אין לי ספק שהרשתות החברתיות תגעשנה ברגע שזה יגלוש גם לאזורים אחרים. אנחנו יודעים שתופעה כזו קרתה גם ב-2013. לחיסון המוחלש נגד פוליו יש יחסי ציבור לא טובים וזו אחת הסיבות שהוא ניתן בכיסוי לא טוב. אם משווים אותו לחיסונים בזריקות, אם החיסון המוחלש נגד פוליו הוא חיסון שאחוז הכיסוי החיסוני הארצי שלו נע בסביבות 80%, ואפילו פחות מכך במספר אזורים. זה רחוק מאוד מהכיסוי החיסוני נגד החיסונים שבזריקות. כבר עכשיו אנחנו נקודת פתיחה להסברה בחיסון הספציפי הזה מאוד מאוד מאתגרת, וראוי לומר זאת קבל עם ועדה כבר עכשיו.

שנית, הזכירו כאן את 2013 ואת עמידתו והובלתו של פרופ' רוני גמזו, וזה נכון. היעד אז היה נראה כאילו פנטסטי להשגה. תזכרו שאז לא היה אפילו מקרה קליני אחד אלא רק הימצאות של נגיפי פוליו בשפכים ובצואות של אנשים, מבלי שיהיה אפילו ילד אחד משותק. למרות זאת, בהובלה לאומית של משרד הבריאות, ואני חייב לציין גם במלוא הענווה, גם של איגוד רופאי הילדים המדינה הצליחה להגיע לכיסוי של 70% מיעדי המבצע של 2013. זה היה ממש מספר פנטסטי.

אני מתחבר לדבריה של רחל פיש כאן שהמבצע הזה, גם בגלל שבתשע השנים שחלפו כוחן של הרשתות החברתיות להזיק גדל במידה ניכרת, וגם משום שאנחנו עומדים בפני חיסון שיחסי הציבור הבסיסיים שלו הם תמיד לא טובים, צריכה להיות כאן הובלה הסברתית יעילה ביותר ברמה לאומית, אחרת הדברים האלה לא יתקדמו.

אנחנו באמת מדברים כאן על משהו אחר לגמרי בנושא החיסונים, בוודאי מול חיסוני קורונה כשהיו סימני שאלה בקרב הורים שרצו לקבל הרבה נתונים אבל לא היו מחקרים ארוכי טווח מוכחים. את הפוליו אנחנו מכירים את זה שנים, אין שום סיבה שלא לחסן. אילנה, זה הזמן להכניס את כל מטה ההסברה החרדי במשרד הבריאות יחד עם מובילי דעת קהל לפעולה במקום הזה. פרופ' גרוסמן, אם היינו יודעים, היינו מזמינים מובילי דעת קהל ורבנים גם לכאן. אני רק מזכירה לכולם שהרב קנייבסקי זצ"ל דיבר על חשיבות חיסוני הקורונה. אני בטוחה שגם בדברים האלה יש היום רבנים שאפשר לפנות אליהם ולשאול אותם. זהו באמת המקום של המשרד ושל אנשי קשרי הקהילה שנמצאים בתוך קופות החולים ובתי החולים לעשות את העבודה הקריטית והחשובה הזו.

אני בהחלט מסכים איתך. יכול להיות שיש אפילו מקום לקיים דיון המשכי לדיון של היום, שנושאו יהיה מאוד מאוד ממוקד והוא: הסברה של מבצע הפוליו. זה דיון מאוד מאוד חשוב. לצערנו הרב, ראינו בחיסון הקורונה בגילאי 5 – 11 עד כמה, למרות מאמצים עילאיים, באמת עילאיים, לא הצלחנו לחצות את 20% התחסנות בקבוצות הגיל 5 – 11 במידה משמעותית, כך שהאתגר הוא בהחלט עצום. הזמן פועל רק לרעת הממסד. הוא פועל רק לטובת הרשתות ולטובת הפייק ניוז. עומדת בפנינו משימה לאומית מאוד מאוד מאתגרת.

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, כמו במקומות אחרים, גם ב-2013, גם בקורונה, הוא שותף נאמן למשרד. לא רק הוא אלא גם הרופאים בשטח. עשינו וובינר אחד, ומחר יהיה וובינר נוסף, לרופאי ילדים ורופאי משפחה, כך שבהחלט ההסברה לא צריכה להיות רק שם אלא ברמת השטח של כל הורה שיבוא לשאול את הרופא שלו האם להשלים לילד את מנת הפוליו. מאוד חשוב שכל מי שבשטח יהיה מצויד בכל המידע על מנת לתת תשובות. אתם רואים שהמידע הוא מאוד מפורט ומורכב, הוא לא פשוט, למה מחסנים, מה זה נגיף מוחלש, למה הוא התפרץ מאוד. יש כאן הרבה מאוד שאלות ידע שצריך לחדד אצל רופאים שלא נוגעים יום-יום בפוליו. אין מה לעשות, זה לא נושא שעולה על שולחננו מדי שני וחמישי.

אני רוצה להתייחס לנושאים כבדים מאוד שעלו כאן. ראשית, אני שותף לקריאתך, גברתי יושבת-הראש. תוחזר אחות בית הספר. אין כאן בכלל ויכוח.

אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת בקמפיין שיוכנסו יותר אחיות למערכת, דאגה לצוותים סיעודיים, לראות בהם נכס למערכות שלנו: גם בחינוך, גם בבריאות, גם בחינוך הבלתי פורמלי.

נכון. את נגעת אומנם במלוא ההיבטים שיש לאחות בית הספר, כולל אלרגיות והיבטים נפשיים. הדבר הזה בלט מאוד מאוד אצלנו בחיסון של 5 – 11. לו היתה אחות בית ספר באותה תקופה קריטית של חיסון 5 – 11, אנחנו משוכנעים שכל עולם ההתחסנות של הגילאים האלה נגד קורונה היה נראה אחרת. זה באמת נתן לנו בפנים לראות עד כמה הנושא הזה מאוד מאוד חסר. אנחנו נתמוך בכל מהלך שיעשה רפורמה ויחזיר את אחות בית הספר. אני חושב שההפרטה של השירות הזה בתקופה בה זה נעשה היתה טעות קשה. גם אז המשרד בחוכמה החליט להשאיר עדיין שני מחוזות: דרום וצפון במשרד הבריאות, ותודה לאל. אבל העובדה שבשאר הארץ זה הפך להיות קבלני חיסונים, ותו לו. פמי ונטלי הם קבלני חיסונים, נקודה. וזו טעות.

ברור. פרופ' גרוסמן, בתקופתי היתה אחות בית ספר. הזכירה לי מנהלת הוועדה שמי שהיתה לו אחות בית ספר זוכר שאחות בית ספר היתה לעיתים מקום מפלט בו ניתן לשבת ולהירגע על כוס תה. זה מה שהנפש שלנו צריכה לפעמים. זה תמיד טוב. צריך לראות בזה ערך משמעותי.

הנושא הכבד האחרון, והוא משום מה נכרך בדיון היום למרות שהוא בהחלט שווה דיון נפרד, הוא העברת טיפות החלב לקופות. אני מכיר את הנושא הזה כבר 15 – 20 שנה. הפינג פונג הזה של הדיון הזה הוא מאוד מאוד ותיק. הרבה מאוד אמוציות, יצרים. מעט מאוד הוכחות. כלומר, אף אחד לא בחן לעומק באמת באמת באמת מה יקרה אם המודל יעבור לקופות באזורים חזקים וחלשים. אולי כדאי לעשות מדרג. לעשות פיילוט באזור חזק, ולהגיע לאזורים החלשים רק מאוחר יותר. יש כאן הרבה מאוד ויכוחים ואני לא בטוח שיש מאחוריהם הרבה דאטה. יש כן הרבה מאוד אמוציות. זה נושא מורכב מאוד. אני בא באופן אישי ממקום שהוא חזק יחסית, ולכן אני אולי מעט משוחד. אני בא ממכבי שירותי בריאות. אבל אני בהחלט מסוגל להבין את הטענה של מה יקרה באזורים חלשי, שאולי לקופות לא יהיה אינטרס להתחרות זו בזו באזורים חלשים. הנושא הזה הוא כבד והוא מצריך דיון. אולי המקום בו אנו נמצאים היום עם טיפות החלב, ועם הקושי העצום לספק את החיסונים כמו שהם, בהחלט נותן שוב מקום להעלות את הנושא הכבד הזה על סדר היום.

אני חייבת להגיד שהעלינו אותו על סדר היום בדיון אחד. רצינו להעלות אותו גם היום. אנחנו נתבקשנו על ידי משרד הבריאות כי הם עושים עבודה גם אצלם כרגע. ניהלנו כאן גם דיונים קודמים. אנחנו נעשה את זה ביחד. הם עובדים על התחום הזה והם יבואו עם תובנות. אין לי ספק בכלל. גילוי נאות, עבדתי בעבר בקופות החולים. אני יודעת מה החוזק, וגם משרד הבריאות יודע מה החוזק של הקהילה בנושא הזה, ועד כמה הרצף הטיפולי שדאגנו לו בתחומים אחרים הוא חשוב. לכן, נקיים על זה דיון משמעותי ומקצועי. משרד הבריאות יגיע לדיון מוכן, עם נתונים, והם יביעו את עמדתם. יכול להיות שהם יביאו רעיון אחר נכון מקצועית. יכול להיות שהם רוצים להשקיע עכשיו במניעה ולהרחיב את נושא שירותי בריאות הציבור בכל הארץ. אנחנו ממתינים להם בנושא הזה - באהבה גדולה. תודה רבה, פרופ' גרוסמן.

אתה שאלת ודיברת על מודעות. ארגון מדעת יחד עם אדוה לוטן וכל הצוות המקצועי מעלה רבות את המודעות והם עושים עבודה מצוינת. הם עושים עבודה מצוינת. הם עשו את העבודה המעולה הזו גם בהסברה ותיווך של תקנות הקורונה לאורך כל התקופה, וגם עכשיו בתחומי הפוליו. אדוה ממדעת שלחה לי. הם עשו וואטסאפ-דוק בנושאים האלה וגם מפגש זום, כך שמי שאין לו זום והוא מקפיד יכול להאזין לו גם בטלפון, וכל זאת על מנת לאפשר קבלת כל המידע. הם קוראים לזה: לא מתלבטים, שואלים.

ד"ר מעין, בבקשה.

צוהריים טובים ותודה רבה. ראשית, אכן גם העמותה שלנו שותפה למאמצי ההסברה. יש היום בערב מפגש שנקרא: וואטסאפ דוק במסגרת פעילות שלנו במערכת הצ'טים של וואטסאפ. לצערי, ופה אני מצטרפת לאמירה של נציגת קופת חולים מכבי, נכון לעכשיו אנחנו רואים מעט מאוד התפקדות לאירוע הזה. זה חבל כי הורים יכולים לקבל שם מידע מאנשי מקצוע. בנוסף, עוד יומיים יש לנו גם מפגש זום עם אנשי מקצוע, ואנחנו כמובן שנשמח יצטרפו וישמעו מידע על החיסון.

מבחינת מדעת – נושא טיפות החלב נמצא בליבת הדברים שחשובים לנו ונוגעים לנו. לאורך הרבה שנים אנחנו גם נתנו הכשרות לאחיות טיפות החלב לגבי התמודדות עם התנגדויות לחיסונים. אני רוצה להזכיר שעם הפוליו, העמותה עצמה קמה על רקע מבצע שתי טיפות ב-2014, שנה אחרי המבצע. זאת אומרת, ההתארגנות שהובילה להולדת העמותה היתה אז בעקבות המבצע ההוא.

אנחנו באמת מאוד מוטרדים לאור כל מה שגם צף עד עכשיו בדיון מזה שיש שחיקה קשה בפעילות של טיפות החלב. אנחנו גם נתקלים במידע מאחיות טיפות חלב, שהן חברות בעמותה, והן מספרות לנו לפעמים על העומסים שמוטלים עליהן ועל מגוון התפקידים שהן נאלצות לשאת בהם, כי תפקידים כמו תפקידי אדמיניסטרציה נשחקו ולא קיימים בטיפות החלב, כך שהן נושאות בכלל הנטל. אנחנו מוטרדים מזה שנוצרים מצבים של כיסי פער בהתחסנות עד כדי צורך בקיום מבצעים ייעודיים. זה קרה ב-2013, זה קרה ב-2018 עם החצבת, ואנחנו שוב רואים צורך בחיסון לפוליו ומוצאים שזה מאוד מאוד מטריד שאין מספיק מענה והסברה שתתווך לציבור ותקטין את הבעיה של חוסר האמון שנוצר בממסד הציבורי. זה רק הוחרף בשנתיים האחרונות של הפנדמיה. היה לנו חשוב להציף את זה. כמובן שמדעת בכל נושא ההסברה.

ד"ר מעין, תודה לך, ותודה על העבודה הטובה שאתם עושים. הורים יקרים, כנסו לאתר מדעת. תוכלו להיחשף שם להרבה יידע. יידע הוא כוח.

עמיחי, בבקשה.

כתוצאה מהקורונה, הציבור נחשף למושג יסוד מאוד חשוב והוא: וריאנט נושא מוטציה. אני לא יודע אם אתם מודעים, אבל גם לווירוס הפוליו מוכרים או ידועים שני וריאנטים: אחד מהם היה מאוד נפוץ אצלנו במדינה והוא גרם בעיקר לשיתוק של הגפיים התחתונות. וריאנט אחר בארצות הברית פגע דווקא בשיתוק שרירי הנשימה, ועשרות מיליוני ילדים נפטרו כתוצאה מהווריאנט הזה בארצות הברית. אנחנו יודעים שווריאנטים מגיעים ארצה באמצעות שדה התעופה. האם אתם ערים לאפשרות הזו? תודה.

תודה רבה רבה. מה לעשות, כל העולם הוא אחד. גם אם אנחנו חושבים שמשהו עבר מהעולם, הנה, אנחנו מקבלים אותו מהדלת האחורית של נמלי תעופה, עם המסננת הפחות טובה שיש לנו.

אילנה, סיכום.

קודם כול, אני רוצה לברך על כל החיזוקים מכל השותפים כאן לגבי הצורך לחזק את מערך טיפול החלב. זהו בהחלט מערך מאוד מקצועי, שהגדיל את הפעילות שלו מבחינת תחולות, מבחינת תוכנית החיסונים שהלכה והתעצמה בעשורים האחרונים, גם בבריאות התלמיד וגם בטיפות החלב. הוספנו המון משימות מאוד מאוד חשובות שקשורות למעקב התפתחות וגדילה של הילד, גם מעקב וזיהוי של דיכאון אצל אימהות, והסתכלות כוללת על התא המשפחתי. לא רק על הילדים עצמם אלא גם על ההורים, ודאגה לרווחתם והבנה שיש פה לפעמים משפחות שמתמודדות עם מורכבות.

התוכנית של אלף הימים הראשונים ומיקוד בגיל הרך היא תוכנית אסטרטגית מאוד חשובה שאנחנו מנסים לקדם. במסגרתה כבר לפני שנתיים הוקם מוקד טיפות חלב. זהו מוקד שהוא שלוחה של מוקד יידע כללי של משרד הבריאות - קול הבריאות, שנותן מענה בשעות אחר הצוהריים, כשטיפות החלב סגורות. הוא עושה עבודה מדהימה. ביקרתי באופן אישי במוקד הזה לפני מספר שבועות. נמצאות שם יועצות הנקה ויועצות שינה ותזונאית. הן מסייעות להורים ברגעים מאוד מאוד מורכבים כשטיפת החלב סגורה. זה יצר מענה חלופי. כמובן שהיינו רוצים להנגיש את טיפות החלב גם מעבר לשעות הפעילות, אבל זה חלק מתוכנית שאנחנו מנסים לקדם. יש לה משמעויות תקציביות של תקנים ושל עלויות כוח אדם שנדרשים. הקמנו היום סיירות אחיות בריאות הציבור שעושות ביקורי בית לתינוקות חדשים, לבן בכור, לפגים שמשתחררים הביתה. אלו האוכלוסיות שזקוקות להכי הרבה תמיכה. זה התחיל כפיילוט במחוז חיפה, וכרגע אנחנו מנסים להגדיל אותו לכל הארץ. אנחנו כל הזמן חווים קשיים. אנחנו עדיין לא מצליחים לאייש תקנים שכבר אושרו וגם לשמר אותם לאורך זמן. החיסרון של המודל של השירות הציבורי הוא שאנחנו גם גוף שהוא ספק שירותים וגם רגולטור. זה ללא ספק מייצר פה מורכבות.

נכון. זה מייצר מורכבות גם בעניין בתי החולים, גם בעניין הזה. אין מה לעשות. באהבה רבה, רגולטור צריך להיות רגולטור ולא להחזיק בשירותים. יש פה איזושהי כפילות. גם בנושא בתי החולים. אנחנו רואים את זה כל הזמן. גם פה בעניין של בריאות הציבור. דווקא לרגולטור שאחראי על תקצוב של הדברים האלה יש הרבה יותר כוח, וגם כמי שפנוי לייצר שינויים משמעותיים בתחום הזה. בתי החולים לא צריכים לריב ביניהם כל פעם, הם לא צריכים להרגיש בן חורג כל פעם. אם זו היתה באמת רשות ותאגוד בתי החולים אז הם היו מרגישים קצת אחרת. אילנה, אנחנו חיות כך באותו עולם. אבל כמובן שזו לא החלטה שלך.

לסיכום, דיברנו כאן על השקעה ברפואה מונעת, אז וי אחד גדול. אנחנו כמובן בעד. לגבי אחיות בתי הספר - אין לי בכלל ספק שזה נצרך וחשוב. נתחיל לקדם חקיקה מייד לאחר הפגרה הזו בתיאום עם משרד הבריאות. אם נצליח – מה טוב. אני חוזרת מכנס של נפש בנפש., ואני רוצה להגיד מילה טובה. קופות החולים היו שם. זה היה כנס שכולו היה מיועד לאנשי מקצועות הבריאות ורופאים, וכמובן גם אחיות, שגרים בארצות הברית ומעוניינים לעשות עלייה ארצה. צריך לפתוח את השורות בתחום הזה כי זה מה שאנחנו צריכים. הם יהיו שם איתנו. אנחנו יודעים שכוח האדם במערכת הבריאות הוא אחד האתגרים הגדולים היום של מערכת הבריאות.

טיפות חלב – טיפות זהב. זו המלצה של הוועדה. אנחנו נקיים דיון מעמיק על טיפות החלב מול קופות החולים ומחזיקי משרד הבריאות.

אני קוראת מפה להורים לרוץ ולחסן את ילדיהם, ובכלל לבדוק את הסטטוס. יידע הוא כוח.

אני קוראת גם למנהלי בתי החולים: שמרו על אותו סטטוס קוו שהיה עד היום, שעיגן את ערך האחדות והרעות בדברים החשובים לנו ולאחר. תמיד ידענו להתחשב האחד בשני ולשמור על צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

תם הדיון. המשך פגרה מוצלח לכולם. בברכת חג פסח כשר ושמח. אשריכם ישראל.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.