פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



52
ועדת הכספים
04/04/2022

הכנסת העשרים-וארבע



הכנסת


מושב שני

פרוטוקול מס' 253
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' בניסן התשפ"ב (04 באפריל 2022), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
משה גפני
אחמד טיבי
עופר כסיף
אופיר כץ
אוסאמה סעדי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

יעקב אשר
שלמה קרעי
מוסי רז

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, משרד האוצר

טליה ישפה - רפרנט, אגף תקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - גל ברנס, משרד האוצר

נועם דן - משרד האוצר

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה וזכויות ניצולי שואה, אגף תקציבים, משרד האוצר

גל לנדאו - החשב הכללי

יוסי שבת - מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציב, תמחיר ותוכניות, המשרד לקליטת העלייה

קרן שפר - מנהלת תחום בכיר, משרד התיירות

יאיר צימבליסטה - ראש תחום תקציב, הרשות לחדשנות (המדען הראשי)

אופיר אטינגר - תקציבאי, הרשות לזכויות ניצולי שואה

שלומית ארליך

טמיר כהן

הילה לוי

שינויים בתקציב לשנת 2022

בוקר טוב לכולם, היום יום שני, ג' בניסן תשפ"ב, 4 באפריל 2022. יש לנו סדר-יום עמוס, ואני מקווה שנספיק לעמוד בזמנים ובתכנון. נתחיל מהצעות לסדר, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה, רמדאן כרים, מכובדי היושב-ראש, ב-28 במרס בשעה 15:13 שלחתי אי-מייל לוועדת הכספים, ובו אני כותב כך: אני מבקש רוויזיה על סעיף: הודעה על העברת עודפים של משרד החינוך, מס' בקשה 20/002, שהוצבעה לפני שבועיים בערך. גם חברת הכנסת לזימי הגישה רוויזיה על אותו סעיף.

אתמול הופתעתי לגלות, שהרוויזיה של חברת הכנסת לזימי הוסרה, לא היה יחס לרוויזיה שאני הגשתי, והכסף הועבר. אני תמה למה זה קרה.

לא יכול להיות, טיבי. אתה בטוח שהכסף הועבר?

זה מה שנאמר לי, ואני מבקש לברר עכשיו מיושב-הראש. זה המייל ששלחתי.

אני הייתי עד למייל הזה.

ישבנו שם שלושתנו, ושלחנו את המייל יחד עם נציגי בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים.

השאלה שלך היא מה סגרו איתה, ואז היא ביטלה, או רק למה עשו את זה?

אני רוצה להבין מה התרחש.

חברת הכנסת לזימי משכה את הרוויזיה, ועד כמה שאני ביררתי מול מנהל הוועדה, לא הוגשה רוויזיה נוספת.

לא התקבלה אצלנו עד עכשיו.

אם התקבלה רוויזיה, והגשת את הרוויזיה, אני מתנצל. מדובר בטעות.

זה לא הגיע אלינו. עשינו בדיקה נוספת, וזה לא הגיע.

עשינו בדיקה נוספת, והרוויזיה לא התקבלה.

נכון שזה אי-מייל של חבר כנסת ערבי, אבל הוא טוב ויעיל. הוא מגיע למטרה.

חבר הכנסת טיבי, אנחנו נבצע בירור נוסף בסוגיה הזאת.

תודה רבה.

ינון אזולאי, בבקשה.

תודה רבה לך, אחמד טיבי, אל תתפלא. יש עוד דברים מוזרים שקורים דרך הממשלה, כשצריכים משהו. השאלה הייתה מה סגרו וזה היה מאוד מעניין.

למען ההגינות, בדרך כלל, בכל פעם שאני מגיש הסתייגות, הנהלת הוועדה עושה את זה בצורה יעילה ואמינה.

הבעיה היא לא הוועדה. מעניין לדעת מה סגרו, וזה לא קשור לוועדה או להנהלת הוועדה. אני מאמין שאם נעמה לזימי משכה את הרוויזיה, כנראה סגרו דברים טובים, אבל היה צריך להתייחס, כמובן, גם לרוויזיה שלך. אני מאמין שבהנהלת הוועדה זה בטח היה בשגגה.

ומה מטרת הרוויזיה שלנו? הרי אתה יודע – למצוא פתרון ולתת סיוע לבתי ספר מוכרים, שאינם רשמיים. גם שלנו וגם שלכם.

נכון. אני רוצה להעלות לסדר את כל נושא הפיגועים. אני משתתף בצערן של המשפחות בבני ברק, בחדרה ובבאר שבע. אולי הגיע הזמן שתכניסו את השר לביטחון הפנים ל-mute, להשתק, עם כל השטויות שהוא מדבר. אולי גם תקשרו לו את האצבעות כדי שהוא לא יצייץ, כי אין לו דובר. פעם הוא הפיל את זה על הדובר, והגיע הזמן שהשר לביטחון הפנים יעשה מעשה. או יותר נכון, שב ואל תעשה. שישתוק. הוא מבייש אותנו. הוא עשה המון למען עם ישראל, אבל לפעמים צריך להגיד תודה רבה, ושילך הביתה. נגמר. הוא עושה לנו בושות כאזרחים, ולכם כממשלה, אבל אני מתבייש בו כאזרח. לא יכול להיות שבכל פעם הוא מוציא ציוץ אחר. פעם אחת הוא מפטר את הדובר, ועכשיו אין לו גם את מי לפטר.

לגבי יוקר המחייה. אדוני היושב-ראש, ישבנו פה לפני שבוע-עשרה ימים ולפני שבועיים, ודיברתי על יוקר המחייה. דיברנו על מחירי הדלק, ואמרת שלא תהיה עלייה. אז הינה, הייתה עוד עלייה במחירי הדלק, ותהיה עוד עלייה במחירי הדלק. ביקשתי דיון על מס הבלו, ושליש מחברי הוועדה חתמו, אבל לא קיימת דיון בנושא הזה. שר האוצר עדיין לא טרח להשיב לי בנושא מס הבלו, וחברי, ולדימיר, עדיין יושב פה. הוא ונירה אמרו שהם לא יצביעו כל עוד מס הבלו לא יקוזז.

לא, לא.

כן, כן. תשאל את נירה, שהייתה בערוץ 12 אצל עופר חדד.

למה אתה מסלף?

ישבתם אצל עופר חדד, ונירה אמרה שלא יצביעו.

אז תגיד נירה, ואל תגיד שאני.

כשהוציאו הודעה, זה היה גם בשמך.

לא, ממש לא.

בגלל זה נירה לא מגיעה? אז אני מחזק את ידיה של נירה. אם אתה לא אמרת, אני חוזר בי מהאמירה אליך, אבל אני מדבר על נירה שאמרה.

על הבלו לא דיברתי.

היא דיברה נטו על הבלו, וזה יצא אז גם בשמך. אם אתה אומר שזה לא היה בשמך, בסדר.

לא יכול להיות שיוקר המחייה ממשיך להאמיר, אנחנו נשב פה ותוציאו לנו כל מיני תוכניות על עזרה בהייטק. אדוני היושב-ראש, שמעתי אתמול את הריאיון שלך על הסיוע להייטק. די, תעזרו לאותם עובדי כפיים. יוקר המחייה, יוקר הדיור שאנחנו רואים.

בוא נעביר את החוק בדיון הבא, ונסייע.

ראינו את מה שהוצאתם. יש הצעת חוק של יואב קיש, שכבר נמצאת על השולחן.

נכון, ואנחנו נמזג ביניהן.

למה? כי אתם לא יכולים לתת קרדיט למישהו אחר שעשה את זה? זה היה בהסכמה, זה היה בהסכמה. יואב קיש שם פה בשמנו – בשמו של הרב גפני, של אופיר כץ ושלי, וגם שלך. יש פה הצעת חוק שנמצאת באותו מצב.

והסיכום היה שזה יבוא יחד עם - - -

בשבוע שעבר אמרתי שיש אנשים שמחזיקים בקרקעות האלה, ויש להם תב"ע מאושרת. שימכרו את הקרקעות, ואם לא יתחילו לשווק אותן, ייתנו להם מס יתר. אם הם נותנים, ישחררו אותם מהמס, ייתנו להם הנחה. גיחך מי שגיחך פה, ופתאום האוצר מוציא את זה.

אני אומר לך, הפתרון הוא לא רק זה. גם להוריד את מס שבח, כי אם לא תורידו מס שבח, לא ישתחררו דירות לשוק. תפסיקו עם אחיזת העיניים. להעלות מס רכישה לדירה רביעית, חמישית ושישית, זה מס עיניים ומס שפתיים. תעשו משהו מועיל, ותורידו את מס שבח. אל תנסו לטאטא את יוקר המחייה. יוקר המחייה קיים, ואנחנו מרגישים את זה כולנו, עכשיו בחגים. זה בנוסף לכך שאין ביטחון אישי. אין ביטחון אישי, אין ביטחון תזונתי, אז מה אתם עושים? הגיע הזמן שתלכו הביתה.

תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתקרבים לחג הפסח, ועל פי הודעת שר הבריאות, הוא לא מתעסק בדברים אחרים, רק בנושא החמץ. שמענו מגורמים אנטי דתיים את האמירה: תחיו אתם את החיים שלכם, ואנחנו נחיה את החיים שלנו. מתברר, שהיום יש להם כוח, הם נמצאים בשלטון, והם עושים כל מאמץ כדי שאנחנו לא נוכל לחיות כאן. אדם צריך להגיע, לצערנו הרב, לבית החולים, והאיסור של חמץ הוא בל ייראה ובל יימצא. יהיו רבים שלא יבואו להתאשפז, לא יבואו לבית החולים, מכיוון שלא ירצו שיהיה שם על פי הודעת שר הבריאות – הדבר הכי חשוב שהיה לו לומר, זה שהוא נותן הוראה לבתי החולים להכניס חמץ, ושלא יתחשבו בשום דבר. הוא גם קורה לזה כפייה. יש פה כפייה הכי אנטי דתית, הכי חילונית שיכולה להיות.

יש ציבור גדול בישראל, ולדעתי הוא רוב הציבור היהודי בישראל, שמקפיד על שמירת הכשרות לפסח. ואם הוא נאלץ ללכת לבית החולים, יהיו כאלה, כפי שאמרתי, שיחשבו פעמיים אם ללכת. אני חושב ששר הבריאות הזה לא יכול להמשיך בתפקיד שלו. הוא חייב לעזוב את התפקיד. הוא עוסק בכל מיני שטויות, שלא קשורות לעניין הבריאות. ראינו את זה גם עם הכסף שהוא נתן לכל מיני נושאים, שהם אינם בריאות אלא דברים אחרים, שהוא מעוניין בהם. מתברר שכל האמירות של אותם גורמים, בעיקר פוליטיים אבל לא רק, גם עיתונאים, שאומרות: אתם תחיו את החיים שלכם – אין דבר כזה. ראינו את שר האוצר בנושא המעונות, אנחנו רואים את זה עכשיו בתחבורה, אנחנו רואים את זה בחמץ בפסח.

תסביר לי מה הבעיה בתחבורה. דווקא תחבורה היא דוגמה מצוינת.

בתחבורה יש מקומות שהעלו את המחיר.

בנתיבות ובטבריה עלו מחירי התחבורה הציבורית.

בפריפריה המחירים עלו, ופוגעים עוד פעם בפריפריה. שאלתם מה הבעיה עם התחבורה? זאת הבעיה עם התחבורה. אתם לא יודעים איפה לתת – מכים את החלשים, ונותנים לחזקים. זאת הבעיה.

אם אתם רוצים, אני יכול לתת סדרה ארוכה של דברים, שבהם אתם רוצים למרר את החיים לאלה ששומרים מצוות בישראל. יש דברים שכבר עשיתם, ויש דברים שאתם רוצים לעשות. אחד הדברים החמורים שקורים עכשיו, הוא הדבר הזה. ניצן הורוביץ מסתמך על בג"ץ. בג"ץ אמר שצריך לחוקק חוק, ובלי חוק אי-אפשר לעשות את הדבר הזה. אני חולק עליו מכל וכול, וזה מעיד על חוסר רגישות מהמדרגה הראשונה. בא שר הבריאות, שצריך לדאוג לכל החולים בישראל, ואומר: תקפידו להכניס חמץ. שילך כבר הביתה, הוא נמאס עלינו.

אוסאמה סעדי.

בוקר טוב אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רמדאן כרים, אנחנו ביום השלישי בחודש הרמדאן, ובכל רמדאן חוזר על עצמו הניסיון להבעיר את השטח. עד היום ראינו את זה מפירומנים כמו בן גביר וחבר מרעיו, אבל הפעם הגדיש את הסאה כאשר שר החוץ וראש הממשלה החליפי בעצמו, יאיר לפיד, עושה סיור ברמדאן בעיר העתיקה, בבאב אל עמוד. מישהו מהנוכחים כאן אמר לי: מה צריך את בן גביר, אם יש ראש ממשלה חליפי? אם הוא רוצה להזדהות בשמו, הוא מוזמן להגיד את הדברים.

אוסאמה, אסור לנו להיות שם?

בטח שאסור.

יש איזה חוק שאומר, שאסור לנו להסתובב במדינת ישראל?

זה שטח כבוש.

אתם מחפשים תירוצים על פירומנים? אתם הפירומנים.

אתם עולים לרגל למלך ירדן, למלך עבדאללה כדי להרגיע את המצב.

אתם אלה שמרביצים לשוטרים.

ובגלל התחרות בין גנץ לבין לפיד – מי יתעסק בענייני ביטחון, מי יתעסק בענייני חוץ – ראש הממשלה החליפי בוחר לעשות סיור. על מה? מה הוא מחפש שם? תגיד לי מה הוא מחפש בעיר העתיקה, בבאב אל עמוד?

הוא יכול ללכת לאן שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה.

מה הוא מחפש, אם לא להצית, ולהוסיף שמן למדורה הבוערת?

תודה, חברים, בלי להתווכח.

אתם לא צריכים סיבות, אתם עושים את זה כל הזמן. ממש צריכים סיבות.

מוסי רז.

אני רוצה להתייחס לדברים של חברי חבר הכנסת הרב משה גפני. במשך שנים במדינת ישראל, בניגוד לחוק, המאבטחים בכניסה לבתי החולים, במקום לדאוג לביטחון, בפסח חיטטו בתיקים של אנשים.

צבא ה'.

לא, המאבטחים.

אגב, תדעו שחב"ד נקראים צבא ה'.

בדקו בתיקים של אנשים, האם יש חותמת כשר לפסח באוכל שהם הכניסו לחוליהם בבתי החולים. בג"ץ קבע שהדבר הזה לא חוקי, ולא שהיה צריך בג"ץ בשביל זה. היה צריך קצת שכל, אף אחד לא הסמיך אותם לעשות את זה. חבר הכנסת גפני היה יושב-ראש ועדת הכספים במשך שנים, ושנים רבות היה בקואליציה. לו רצה, יכול היה לחוקק חוק – אני בעדו עד היום – שיעשה סדר בדבר הזה. אני בכלל אינני מבקש להכניס חמץ לאף בית חולים באופן אישי, אבל גם באופן ציבורי אינני מבקש להכניס חמץ לבית חולים בבני ברק, או לחדרם של אנשים שומרי כשרות בבית חולים כלשהו ברחבי הארץ. לכן, נדרשת כאן התערבות הגיונית של המחוקק, שיקצה מקומות לאלה שמעוניינים לשמור על קדושת החג, והם כנראה הרוב במדינת ישראל. במקומות האלה יתאפשר הנושא הזה.

אף אחד לא מבקש שבית החולים יגיש מזון חמץ; אף אחד לא מבקש שבכליו של בית החולים יהיה המזון הזה; אבל מבקשים לא לפשפש. דיברו פה קודם על מתיחות ביטחונית, האנשים שהתפקיד שלהם הוא ביטחון, שלא יבדקו חותמת כשרות
תבוא הכנסת, תעשה סדר בדבר הזה, ותקבע שבבית החולים בבני ברק ישמרו על כשרות בפסח, ובבית החולים בנצרת ובחיפה – לא. באיכילוב ובהדסה, חצי מהחדרים יהיו כאלה וחצי כאלה, ויבוא המצב על תיקונו. מי שהיה בקואליציה כל כך הרבה שנים, ויכול היה לפתור את הבעיה הזאת, צריך להנמיך קצת את הווליום עכשיו, עם כל הכבוד. אני מאחל פסח כשר למי ששומר כשרות, ופסח שמח למי שלא.

מי ששומר כשרות, אפשר גם כשר וגם שמח?

כן, אפשר גם וגם.

בכלל לא בטוח.

שאף אחד מהם לא יגיע לבית חולים.

אני הייתי צריך לחוקק חוק?

זה לא הוויכוח עכשיו.

יש עדכון לגבי האי-מייל. בבדיקה יסודית נמצא, כי המייל שלי נחסם, blocked.

בגלל שאתה ערבי?

אולי אופוזיציה, אולי ערבי באופוזיציה.

השאלה מי חסם.

מה זה נחסם? מה פירוש המילה?

מערכות המידע של הכנסת חסמו, משום מה. כשיש ספאם, חוסמים. משום מה, המייל של חבר הכנסת טיבי נחסם, ואנחנו נבדוק את זה מול מערכות המידע, למה זה קרה.

אני רואה את זה בחומרה.

חבר הכנסת כסיף ואחריו חבר הכנסת אופיר כץ.

בוקר טוב לכולם, רמדאן כרים לצמים, ופסח שמח.

אנחנו עוד לא בפסח, ולא כל כך שמח לנו.

אני מאוד מקווה שלא נתראה פה לפני פסח.

אנחנו כן.

אני רוצה לחבר שני דברים שנאמרו קודם, ולדעתי יש ביניהם קשר. הראשון הוא גל ההתייקרויות המטורף. זה כבר לא גל, זה כבר לא צונאמי, זה הרבה מעבר לזה. אנחנו קוראים בכל יום על עוד דברים שמתייקרים. רק לאחרונה המליצה ועדת המחירים לייקר את מוצרי החלב בפיקוח.

ומה אמר שר החקלאות?

מה שיש לי להגיד על המדיניות של שר החקלאות, לא רלוונטי לפה. זה לא פתרון. אתה רוצה שאני אתייחס לזה? אני אתייחס. "הפתרונות" שהזכיר היושב-ראש, הם לא פתרונות. הם בעצם הולכים לפגוע עוד יותר, ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות. אם הוזכר משרד החקלאות, לא עוצרים משלוחים חיים, וזה יגרום נזקים לשוק המקומי ולמגדלים. יש שרשרת של דברים. התחלתי לדבר בנושא הדיור. הדבר הזה בלתי נסבל, בעיקר לפני פסח.

אבל לא רק. את צונאמי ההתייקרות הזה חובה עלינו לבלום, כי מי שמשלם עליו את המחיר, תרתי משמע, זה בעיקר האוכלוסיות המוחלשות ממילא. המדיניות שהממשלה הזאת מגבשת ומוציאה לפועל, היא מדיניות פוגענית ובמכוון.

הצד השני של המטבע, הוא מה שאמר חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי. למה אפשר להכביד עוד יותר ולהקצין עוד יותר את הכיבוש האלים ממילא בירושלים המזרחית ובכל השטחים הכבושים? למה עושים את זה? משום שזה משמש הסוואה, הסטת תשומת הלב מההתייקרויות ומההתעמרות של הממשלה באוכלוסיות המוחלשות, למה שרוצים להמציא כצורך קיומי, שהוא לא. אלה שני צדדים של אותו מטבע. תדחוף אצבע בעין לאוכלוסיות המוחלשות על ידי התייקרויות, ותסב את תשומת ליבן לקשיים לכאורה ביטחוניים, כדי שהן לא יוכלו להתרכז במחאה ובמאבק נגד ההתייקרויות. זה בדיוק מה שהממשלה הזאת עושה, ונגד זה אנחנו צריכים לעמוד.

תודה רבה. אופיר כץ.

מה זה קשיים ביטחוניים לכאורה?

אתה רוצה תשובה באמת, או שאתה שואל את זה סתם?

אחרי השבועיים שאנחנו עוברים - - -

אני אגיד לך מה זה.

לא, לא, לא. אתה לא תענה לו. אופיר כץ, בבקשה, הצעה לסדר.

11 יהודים נרצחים, וזה ביטחוני לכאורה.

ביטחוני לכאורה משום שברגע שיש כיבוש, אין ביטחון. הביטחון הוא סיום הכיבוש, ולא עוד יותר אלימות ועוד יותר כיבוש.

עופר, קריאה ראשונה.

ועוד יותר אלימות כנגד הפלסטינים.

עופר, קריאה שנייה.

עופר, אנחנו נרצחים ואתה אומר שאנחנו - - -

הפלסטינים נרצחים יותר, ואני רוצה שכולם יחיו. אני רוצה שכולם יחיו.

11 נרצחו בגלל שהם יהודים.

עופר כסיף, קריאה שלישית.

עופר, הגזמת.

יהודים נרצחים בגלל שהם יהודים, ואתה אומר שנרצחים פלסטינים?

קריאה שלישית, עופר.

אני רוצה שכולם יחיו, גם פלסטינים וגם ישראלים.

תוציא אותו החוצה כבר.

(חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מהאולם)

אופיר כץ, בבקשה.

אני קצת מופתע מעצמי, אבל אני הולך להגן על יאיר לפיד.

דבר לאט, אני מקליטה.

מצד אחד אני מגן עליו, ומצד שני, טוב שהוא קיבל מראה לפנים. בכל פעם שחבר כנסת או כל אזרח יהודי או ישראלי מגיע לכל מקום שבו יהודי יכול וצריך ללכת, יש פרעות של ערבים, כאילו זאת הסיבה לכך שהם נוהגים באלימות ובפרעות. יאיר לפיד תמיד אומר: למה אנחנו צריכים את זה? למה צריך ללכת לשם? הוא פירומן, כמו שאמר חבר הכנסת סעדי. לגישתו של יאיר לפיד, הוא הצית אתמול את מה שקרה בשער שכם, כי אם יאיר לפיד לא היה עושה את הסיור, הם היו מסיימים את התפילה והולכים הביתה בלי פרעות. כן? זה לגישתו של יאיר לפיד.

אני לא מסכים עם הגישה הזאת, וטוב שאתמול הוא חווה את זה. טוב שהוא הלך לשם, טוב שהוא עשה את הסיור וטוב שהוא גיבה את השוטרים, אבל הוא צריך להפסיק עם צדקנות היתר הזאת, כאילו הם צריכים סיבה בשביל לנקוט באלימות כלפינו. הם נוקטים באלימות כלפינו כי הם שונאים אותנו. המכות שנתנו אתמול לשוטרים, אלה דברים שהם תמיד רצו להגיע אליהם. הסרטונים שראינו אתמול הם עליית מדרגה, זה חמור יותר. שוב, שום נוכחות של פוליטיקאי לא גורמת לזה. אנחנו צריכים להיות נוכחים, אנחנו צריכים ללכת לשם. הם עשו את זה, והם ימשיכו לעשות את זה עם פוליטיקאי שנכח במקום וגם בלעדיו.

תודה רבה. אנחנו עוברים להעברות תקציביות. הוגשה רוויזיה על פנייה מס' 20004/42/003, של משרד החינוך. הרוויזיה הוגשה על ידי חבר הכנסת גפני, פנייה לוועדה 11-10. חבר הכנסת גפני, אתה רוצה לנמק?

כן, בטח. אדוני היושב-ראש, אנחנו הולכים להצביע על ההעברה שהייתה במשך כל השנים. משרד האוצר ומשרד החינוך היו מעבירים כסף לתמרוץ וטיפוח של בתי הספר המוכרים, שאינם רשמיים, והמוסדות החרדיים. מעולם לא היה דבר כזה. תמיד היו בעיות, כי משרד האוצר היה מעכב את הכסף, לא מעביר אותו בזמן, אבל בסופו של דבר הכסף היה מגיע. באופן קבוע הייתי מבקש מהם שיעבירו את הכסף הזה, ואז דובר על 84 מיליון שקל, שניתנים לכולם, ליהודים ולערבים, לדתיים לאומיים ושאינם דתיים. כל מי שהיה בהגדרה הזאת.

הפעם הגיעה העברה, והיא מוציאה את החרדים החוצה. הם לא יקבלו. יש העברה של 53 מיליון שקלים, במקום של 84 מיליון שקלים. אם אלה לא היו חרדים, העולם היה רועש וגועש, וחברים בוועדה לא היו מסכימים בשום פנים ואופן שדבר כזה יקרה. אפליה ברורה על פניה, וזה כבר לא ויכוח האם אנחנו רוצים שיתחנכו כך או יתחנכו אחרת, אלא פשוט לא להעביר כסף. אלה הדברים הבסיסיים, הלחם והחלב של אותם ילדים במוסדות, ולא יהיה להם כסף. שמים את זה על השולחן ואומרים: אלה כן ואלה לא. זה דבר חדש, ובזמני לא יכול היה להיות דבר כזה. לא שזה לא היה מגיע לשולחן, זה לא היה יוצא ממשרד האוצר בצורה כזאת, עם אפליה, שבה אומרים: תיתן רק לחרדים, אל תיתן לערבים, או תיתן רק לחרדים, ואל תיתן לציונים הדתיים. לא היה דבר כזה. היה צריך להביא את הכול. משרד האוצר יעיד על כך, שמעולם לא יכול היה להיות דבר אחר.

אני לא מבין, אתם לא אנשים עם מצפון? אתם לא אנשים שיש להם איזה היגיון בעניין הזה? אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, מה ההרגשה שלי. אני מרגיש שאנחנו מבזבזים פה את הזמן. אני מנהל איתך משא ומתן – אני מעט, אבל ינון ואחרים יותר – ואני רואה שיש דברים שאתה רוצה לעשות. אני אומר את האמת. אני מרגיש שאתה רוצה לעשות, וכשיש דברים שצריך לעשות בהם שינוי, תמיד עשינו. ישבנו עם האופוזיציה והגענו תמיד להסכמות. היה כדאי לאופוזיציה לא לריב כל הזמן, ומגיעים למשהו. אחרי זה אתה חוזר אלינו, ואומר: לא. אין דבר שעשית, ואני לא מדבר על השוליים אלא על דברים מהותיים. אפילו כשדיברנו על החוק שאתה הולך להביא היום להצבעה, הגענו לדברים.

ההצעה עדיין על השולחן.

אתה יודע שאנחנו צודקים. ההרגשה שלי היא שאנחנו מבזבזים את הזמן, כי מה שעובר פה, זה מה שהאוצר מביא. זה מה שעובר. לפעמים נעשים שינויים מינוריים כאלה ואחרים, כי אם מישהו עלום שם לא אומר לעצור, הם עוברים. אבל בדברים המהותיים, אין דבר כזה. אנחנו שואלים אם יש הסכמה, ואתה אומר: תחכו, נראה אם אני אוכל. ובסוף אתה חוזר, ואתה אומר שאתה לא יכול. ראיתי את הנוסח שהכינה הוועדה, ואין שום שינוי. בשביל מה אנחנו מבזבזים פה את הזמן?

אנחנו דנים עכשיו ברוויזיה.

ניצלתי את הרוויזיה גם לעניין הזה.

אתה לא תדבר אחר כך?

גם ברוויזיה זה ככה. מי שמצביע נגד הרוויזיה, מצביע על אפליה של ילדים בישראל, ולא על שום דבר אחר.

תודה רבה. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה

הרוויזיה לא אושרה.

5-6, הרוויזיה לא אושרה.

הבאתם ממלא מקום במקום נעמה לזימי מישראל ביתנו?

יש לך בעיה, ינון?

לא, לא. בשבוע שעבר הביאו את יבגני, והוא אמר שהוא יהיה תפוס. תבדקו אם אתם יכולים להביא עוד, זה בסדר.

בושה לקואליציה הזאת. בושה, בושה.

אנחנו עוברים לפנייה תקציבית של משרד החינוך, פנייה מס' 60002 – פיתוח משרד החינוך.

אתם רק מלמדים אותנו מה לעשות כשאנחנו נחזור, ולא היה מעולם דבר כזה.

בבקשה, משרד האוצר.

אני מאגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022, בסך של 160,072 אלפי שקלים במזומן, לתוכנית התקציב 6002/10 – בניית כיתות לימוד, מתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. מדובר בתקציב מזומן עבור הרשאה להתחייב, שניתנה לבינוי כיתות לימוד בזמן משבר הקורונה לפני שנה וחצי.

תודה רבה. שאלות, בבקשה.

מה לגבי הרוויזיות הנוספות שלנו?

נשארה רק אחת.

הרוויזיה שלי על נקודות זיכוי בגיל 18?

זה כשנדון בחוק.

כמה כיתות ייבנו?

מתוך המסגרת שהוקצתה בשנת 2020, 546 כיתות הוקצו כבר באותה שנה. כרגע מדובר על מזומן בגין אותה הרשאה להתחייב שניתנה.

אז כמה כיתות בסך הכול?

546 כיתות.

מה החלוקה שלהן?

נעביר את החלוקה לוועדה.

זאת החלטה מלפני שנתיים. מה עשיתם בינתיים?

הפרויקטים עוד לא הסתיימו. זה תלוי בקצב הבנייה של הרשויות המקומיות.

כמה כיתות נבנו מתוך 546?

כולן בתהליך בנייה.

כבר עלו על הקרקע ומתחילים לבנות?

כן.

ומה צפי הסיום שלהן?

יש כאלה שמסתיימת בנייתן תוך חצי שנה, יש כאלה שבעוד שלוש או ארבע שנים. זה תלוי ברשות המקומית.

יש גם שיפוצים?

לא, רק בנייה חדשה.

כמה מתוך זה יש לחברה הערבית?

אנחנו נעביר את החלוקה לוועדה.

אלה כיתות שהתחילו את בנייתן בסוף 2020.

אם אפשר, תעבירו את כל הרשימה כדי שנראה את החלוקה.

אם אין עוד שאלות, אני רוצה התייעצות. בגלל שזה משרד החינוך, אנחנו רוצים להצביע בעד.

התייעצות סיעתית. נחזור ב-10:42.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:27 ונתחדשה בשעה 10:42.)

ההתייעצות הסתיימה.

אדוני היושב-ראש, התייעצנו ורצינו להצביע בעד, אבל יש שתי סיבות לכך שלא נצביע בעד. האחת, משרד החינוך משתף פעולה עם משרד האוצר, כדי להפלות לרעה ילדים.

כבר אמרת את זה.

אני מתפלא עליך, שאתה היושב-ראש. הרי אתה מעביר עכשיו את הכסף - - -

לבניית כיתות.

לא, אני מדבר על ההעברה שהייתה קודם. אתה יודע שאי אפשר לעשות כלום, בלי שיהיה שינוי בתקנות. השאלות שלך כל הזמן היו: מתי יהיו התקנות האלה? היום לא שאלת אף אחד מתי יהיו התקנות, וכבר עברו מאז שבועיים.

עד כמה שאני יודע, הוועד המנהל עוד לא קם.

שרת החינוך גם אמרה שבוועד החינוך הזה, שאין בו אף חרדי, היא תשים חרדי ולא שמה. כולכם רשעים.

פנייה מס' 60002 – פיתוח משרד החינוך, הצבעה.

הצבעה

הפנייה אושרה.

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

הפנייה הבאה, מס' 25003, של הרשות לניצולי שואה.

בוקר טוב, אני רפרנט רווחה וזכויות ניצולי שואה באגף תקציבים. הפנייה דנה בסעיף 25 – הרשות לזכויות ניצולי שואה.

אדוני היושב-ראש, תעדכן אותנו מה הסדר בטאבלט.

אני מעדכן. יש לנו שתי פניות של הרשות לניצולי שואה, מס' 25003, 25004, 30002, 38003, 37002, 78001.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022, בסך 85,527 אלפי שקלים, כפי שמפורט להלן:

תוכנית מס' 1 – אמרכלות, 25/01/02, סך של 18,277 אלפי שקלים. התוכנית כוללת התקשרויות שונות שמבצעת הרשות על מנת לשפר את רווחת ניצולי השואה.

התקשרות רב שנתית עם קופות חולים, לצורך העמדה של מתאמי טיפול לטובת ניצולי שואה; התקשרות רב שנתית עם חברת בינת לצורך מוקד ניצול זכויות; תוכניות ייחודיות של הרשות להתמודדות עם מגפת הקורונה.

תוכנית מס' 2 – טיפול רפואי ושירותים, 25/02/02, סך של 27,250 אלפי שקלים. התוכנית כוללת השתתפויות שונות של הרשות בטיפולים רפואיים, ובכללם סבסוד תרופות ושעות סיעוד, והתקשרות עם עמותות לסיוע נפשי.

שאלות, בבקשה.

אני יודע שמקבלי הרנטה מגרמניה, לא מקבלים. האלמנות לא מקבלות במשך כל החיים, כמו אלה שמקבלים כאן מהממשלה. יש דברים שהם מופלים בהם לרעה, ובעבר זה היה הפוך. בעבר, הרנטה הגרמנית הייתה יותר אטרקטיבית, וזה השתנה. אנחנו עובדים על העניין הזה הרבה שנים, והממשלה העבירה יותר כסף לניצולי השואה. היו דברים לתקן, ולא תיקנו. גם בהעברה שמעבירים עכשיו, אין פתרון למקבלי הרנטות, שמקבלים פחות מניצולי שואה שמקבלים מהמדינה. אני רוצה לדעת למה לא מתקנים, והרי אנחנו מדברים על מעט אנשים. לצערנו הרב, הם הולכים ומתמעטים.

אני אענה, ואולי תקציבאי הרשות ימשיך אחריי. בשנים הקודמות ניתנה הטבה מיוחדת למקבלי קצבת נר"ן. קצבת נר"ן מקבלים מכוח חוק נר"ן, כך שאלמנות מקבלות שנתיים לאחר הפטירה את סכום הקצבה המלא, ולמשך שארית חייהן 2,000 שקל. ההטבה הזאת לא ניתנה לקצבת BEG. זאת קצבה שמקבלים ניצולי שואה מהגרמנים, ומדובר בכ-3,000 ניצולי שואה שמקבלים רנטה מגרמניה. ההטבה שניתנה, היא לניצולי שואה שמקבלים ממדינת ישראל, כ-50 אלף ניצולי שואה.

כאילו מדובר על ניצולי שואה, שנמצאים במקום אחר בעולם. אלה אותם ניצולי שואה, שנמצאים כאן בארץ. חלקם מקבלים את זה ברנטה מממשלת גרמניה, וחלקם מקבלים את זה מממשלת ישראל. עבדנו במשך כל השנים, כדי שממשלת ישראל תיתן יותר ממה שהיא נתנה בעבר, בגלל שהיה צריך לתת יותר. את האינפורמציה אני מכיר, והשאלה שלי היא למה מפלים לרעה את מקבלי הרנטה מגרמניה, כך שהם לא מקבלים הטבה שמקבלים ניצולי שואה בארץ? כולם תושבי הארץ, כולם אזרחי ישראל.

מה גודל ההטבה?

לפי הקצבה החודשית שמקבל השאר שנפטר בשנתיים הראשונות, ולאחר מכן 2,000 שקל להמשך שארית חיי האלמנה.

אנחנו מדברים רק על שארים, נכון?

כן, שארים.

זה לא הדבר היחיד, ויש עוד דברים שהם מופלים בהם לרעה. אני לא מזכיר את הכול, אבל פשוט לא עושים את הדבר המתחייב, והוא שכולם יהיו שווים.

אנחנו נבדוק את זה, חבר הכנסת.

לא, אין מה לבדוק. הוא אומר לך.

עד היום נתנו?

עד היום, מקבלי הרנטה מגרמניה קיבלו יותר מאלה שמקבלים מהממשלה. נלחמנו על העניין הזה. הבאתי לפה את השגריר הגרמני. אני לא מבין, בשביל מה אתם נמצאים כולם?

אני לא הכרתי.

למה לא עושים את זה? הרי מדובר על פחות מכפי שהיה בעבר, לצערנו הרב. מדובר על אנשים מבוגרים, חלקם כבר לא נמצאים. למה צריך לעשות את האפליה הזאת? אני לא מבין.

רשמנו, חבר הכנסת גפני, ונבדוק.

אני אקבל תשובה כמו על ועד החינוך, או תשובה אחרת?

אנחנו נבדוק את זה. אני לא יודע מה המצב האמיתי.

מה שצריך לעשות זה להרים טלפון למשרד האוצר, ולהגיד להם: רבותיי, אנחנו מבקשים שתשוו את ניצולי השואה. ואם לא תשוו, אל תבואו לפה.

יש לנו תקציב בדרך.

אתה בעל הבית על כל דבר.

כמה נוצל מהתקציב של 2021 בתוכנית הזאת?

אופיר, אתה זוכר את המספר?

אני מהרשות לזכויות ניצולי השואה. אנחנו מדברים על תקציב שעמד לרשותנו בסך 5,528 מיליוני שקלים, ומתוכו ניצלנו במזומן 5,396 מיליוני שקלים. התוכנית הראשונה של האמרכלות, יש בה התקשרויות רב שנתיות עם קופות החולים, לצורך העמדת מתאמי טיפול ופרויקט של מתנדבים. פירטנו על זה לפני כחודש וחצי בוועדה, כולל התקשרות עם חברת בינת. בתוכנית הזאת הוצאנו 68 מיליוני שקלים, מתוכם 42 יצאו במזומן.

בתוכנית השנייה של טיפול רפואי ושירותים, תוכנית מס' 25/02/02, שם דיברנו על 67 מיליון שקלים עודפים. זאת תוכנית של 1,341 מיליוני שקלים, שמתוכם הוצאנו 1,251.3 מיליוני שקלים.

מי מנהל היום את הרשות?

מר אברמי תורם. היינו בוועדה לפני כחודש וחצי, והוא זה שהציג את הפעילות.

הוא חדש?

כן, כ-10-9 חודשים.

אותם 9 חודשים שחורים של הממשלה הזאת.

כשהוא היה פה, העלינו את הנושא של יוקר המחייה. אתם רואים יותר פניות? הבאנו מקרים מזעזעים של שורדי שואה, שאין להם מזגן להדליק בבית. אין להם אוכל והם נזקקים לעמותות שיביאו להם מנה חמה. אתם רואים עלייה בזה? יש לכם פתרון לאלה שמבקשים?

בתקופת הקורונה עשינו סקר צרכים מאוד רחב, במסגרת פרויקט מגן זהב. יצרנו קשר עם למעלה מ-60 ניצולים, והמסקנות שלנו לגבי המחסור במזון קצת שונות ממה שהוצג פה. אנחנו מכירים בבעיה הזאת וחושבים על דרכים לפתור אותה.

ספציפית לנושא שכולנו חווים, במיוחד האנשים המוחלשים יותר, והוא יוקר המחייה. שורדי השואה חווים את זה עוד יותר. הייתי בדיון לפני חודש וחצי והעליתי את הנושא. עובדת כנסת שהיא שורדת שואה הייתה בדיון, והיא התראיינה בערוץ 12. ראינו את המצוקה שלה והבאנו אותה כדוגמה. מה עשיתם מאז, כשהמחירים רק עולים ועולים, ויעלו עוד יותר? האם השתנה משהו? האם עשיתם משהו מעבר לזה בחודש וחצי האחרונים?

השאלה היא האם אתם מקבלים יותר פניות, כן או לא?

לא, אנחנו לא מקבלים יותר פניות.

לא, זה לא מה ששאלתי. בוא נחלק את השאלה – האם היו יותר פניות, ומה הם עושים?

אותה שורדת שהוצגה פה, היא אותה אחת שנמצאת בקבוצה של אלה שמקבלים קצבה שנתית ולא קצבה חודשית. להם כמעט הכפלנו את המענק השנתי בתקציב הקודם.

לא, לא יכול להיות. בתשעת החודשים האלה גם עשו דברים, והכפילו דברים שלא עשו קודם?

נירה, כשמדברים על שורדי השואה לא רציתי לערב, אבל נראה לי שהמקום שלך לא צריך להיות עם הקואליציה בהצבעות. אמרת שלא תצביעי על מס הבלו, אם לא יורידו אותו. בעניין של שורדי השואה, אני אצביע בעד.

לא, ממש לא.

שורדי השואה הם אצלי קדושי עליון, והמקום שלי רוצה לעזור להם, ולא מפוליטיקה. לכן אני אצביע בעד זה, וגם לא נגיש רוויזיה. אלה שורדי השואה שאנחנו איתם, והשאלה שלי אמיתית וכנה, כדי לדעת מה קורה איתם, והאם באמת יש לנו פתרון.

בנוגע לחלקה הראשון של השאלה, לא זיהינו יותר פניות בתקופה הזאת. אנחנו בקשר תמידי עם הניצולים, ואנחנו מקבלים מאות אלפי פניות בשנה. יש לנו מוקד שפועל, ואנחנו גם יוזמים שיחות וביקורי בית, גם על מנת לאתר את המצוקות האלה.

בנוגע להגדלת התגמולים, אנחנו עושים עדכונים שנתיים, כמו שעשינו מידי שנה. בשנה שעברה עדכנו את התגמולים בוועדה הזאת בלמעלה מ-135 מיליון שקלים. המענק השנתי עמד על 3,991 שקלים, ובהגדלה של 300 מיליון שקל, העלינו את המענק הזה ל-6,500 שקל. בוודאי זה לא סוף הדרך, ונרצה להגדיל יותר.

תודה. עוד שאלות?

חברת בינת היא עמותה?

חברת בינת היא חברה עסקית, והיא בעצם מפעילה את המוקד הטלפוני שלנו. במהלך השנים הרחבנו את הפעילות איתם גם לביקורי שטח שדיברנו עליהם. גם בתקופת הקורונה השתמשנו בהם כגוף מקצועי.

היא זכתה במכרז?

כן, היה מכרז פומבי. בימים אלה אנחנו עובדים על מכרז חדש.

כשיש פלט על משרדים, יהיה פלט גם על אותם - - -

כרגע אין שום פלט. שאלה לא רלוונטית.

יהיה פלט.

כרגע אין שום פלט. נירה, בבקשה.

כשנעמה לזימי דיברה איתך על פלט, לא אמרת לה שזה לא רלוונטי.

כרגע אין שום פלט.

יש לי שתי שאלות, הראשונה לגבי חברת בינת. דובר, וגם כתוב שם, שהם עושים ביקורים טלפוניים. האם לאור השינוי בנושא הקורונה, יש שינוי בהתקשרות איתם? בסוף צריך לגעת באנשים. אנחנו יודעים שהיה פער על השיח הטלפוני, בטח עם בעיית האוריינות, שהם גם אמורים לטפל בה. אני אשמח לדעת כמה מפגשים היו, מה היו חוות הדעת ואיזה סקר העברתם. אנחנו מרימים יד להצביע, וחלק מזה כדי לראות שזה ירי לתכלית, כפי שזה נקרא בשפה שלי. זאת השאלה הראשונה שלי לגבי חברת בינת.

שאלה שנייה היא לגבי הטיפולים הרפואיים. אני רוצה לקבל נתון בהקשר לשורדי שואה בפיזור הגיאוגרפי שלהם. האם אתם רואים איך ניתן המענה? אנחנו מכירים את הפערים שיש בפריפריה, ולכן יש שם חשיבות יותר גדולה לתת. אני רוצה לדעת האם החלוקה נעשית בהתאם. תודה.

בנוגע לחברת בינת, בראש ובראשונה הרשות נערכה ממש עם הגל הראשון להתמודדות עם העובדה, שלא נוכל להגיע לבתים של הניצולים. זה נכון היה גם לגבי השאלה השנייה. כמו שאמרתי, ביקורי הבית שהיינו עושים, חלקם עברו לביקור טלפוני. ברוב המקרים אנחנו מתחילים עם שיחות טלפון, והשתדלנו להגיע ככל שניתן.

לא, זאת תשובה לא טובה מספיק. אני רוצה לדעת כמה באמת ולא "השתדלנו ככל שניתן".

בתקופת גלי הקורונה לא הגענו. את ההתקשרות עם בינת הרחבנו בתקופת הקורונה, גם לאותן שיחות לצורך פרויקט מגן זהב, וגם בנוגע לאוריינות דיגיטלית. יצאנו בפרויקט חדש, ובמסגרתו עשינו למעלה מ-2,000 ביקורי בית. בביקורים האלה אנחנו מחברים ניצולים לאמצעים דיגיטליים, כגון פייסבוק, ווטסאפ וכל דבר שיעזור להם להמשיך את הקשר הרציף שלהם עם המשפחות ועם הקהילה, מה שנגדע, מן הסתם, ואצלם ביתר שאת בתקופה הזאת.

התנדבתי בעצמי בזה. פעם אחת שבאים לבקר, זה לא מספיק, ולכן צריך ביקור שלישי או רביעי. האם יש מעקב ווידוא שהם באמת יוצרים קשר? אם כן, אני אשמח שתגיד את זה.

בוודאי. אנחנו מודעים לזה שביקור אחד ללימוד של כלים דיגיטליים לא עוזר. בטח לא בגילם, ואלה דברים מורכבים מאוד. אנחנו נמצאים איתם במעקב, ובוודאי ממשיכים את הביקורים ככל שצריך. המטרה איננה לסמן "וי" ולהגיד שהיינו, אלא שיהיו באמת מחוברים לעולם הזה.

בנוגע לשאלה השנייה, התוכנית של הטיפול הרפואי יש בה כמה פעילויות עיקריות, כאשר תוספת שעות הסיעוד, למשל, זאת פונקציה שניתנת לכל הניצולים בכל אזור בארץ ללא שום הבדל. בטיפולים הנפשיים חווינו עלייה בתקופת הקורונה, ולא באופן מפתיע. גם שם התאמנו את הטיפולים הנפשיים כדי שתהיה לנו אפשרות להעניק טיפולים מרחוק, טיפולים קצרי מועד, ובעצם ביטלנו את כל החסמים הבירוקרטיים שקשורים לטיפולים האלה, וגם זיהינו את העלייה. אנחנו פועלים באמצעות שתי עמותות: עמך ואלה, שפועלות בפיזור ארצי. כל פנייה שאנחנו מקבלים, הן יודעות לענות על זה במהירות הכי טובה שיש, והן יודעות לתת מענה בכל נקודה בארץ.

תודה רבה.

אני אבקש לקבל פירוט של מה שביקשתי. אני מבקשת מהוועדה לוודא שאני אקבל את הפירוט של הפניות בחתך גיאוגרפי – נושא, כמה וחתך גיאוגרפי.

אדוני היושב-ראש, אנחנו נצביע בעד. יש לי בקשה שתהיה אמירה שלך – אמירה, לא לבדוק – שלא תהיה אפליה.

חבר הכנסת גפני, אני לא יודע להתייחס על סמך אמירה שנאמרת בוועדה. אני רגיל לבדוק את הדברים. אני אבדוק את הדברים ואראה.

מי בעד פנייה 25003?
הצבעה

הפנייה אושרה.

הפנייה אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה 25004, פנייה מס' 12 – ניצולי שואה.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 300 מיליון שקלים לביצוע שינויים פנימיים ברשות לזכויות ניצולי השואה, כפי שמפורט להלן:

בתוכנית מס' 2 – תגמולים ישירים – 25/02/01, סך של 290 מיליון שקלים. התוכנית נועדה לתקצוב קצבאות ומענקים מכוח חוק. תיאור השינוי: ביצוע שינויים פנימיים לתקצוב סך של 290 מיליון שקלים לצורך התאמות.

בתוכנית מס' 2 – טיפול רפואי ושירותים, 25/02/02, סך של 9,800 מיליוני שקלים. התוכנית כוללת השתתפויות שונות של הרשות בטיפולים רפואיים, ובכללם סבסוד תרופות, סיעוד והתקשרות עם עמותות לסיוע נפשי. השינוי נועד לתקצב סך של 8,300 אלפי שקלים, להרחבת שירות הטיפולים הנפשיים והנגשה לבתים, הנעשה באמצעות מבחן תמיכה. כמו כן, תקצוב סך של 1,500 אלפי שקלים, לטיפול נפשי נוסף לסיעודיים מקרב נכי המלחמה בנאצים.

יש שאלות?

מה זה שינויים פנימיים?

אנחנו מבצעים התאמת ביצוע, כי אנחנו מזהים שהביצוע בתוכנית גדול ממה שחשבנו, ולכן אנחנו דואגים שיהיה תקציב.

מוסיפים למה שחשבתם?

כן.

אני רוצה להבין את ההבדלים בין שתי הפניות. למה אתה צריך פנייה נפרדת?

הפנייה הקודמת הייתה פניית עודפים.

וזאת העברה תקציבית.

פנייה 25004, מי בעד?

הצבעה

הפנייה אושרה.

הפנייה אושרה פה אחד.

אנחנו עוברים לפנייה של משרד הקליטה, מס' 30003.

למה עברת עכשיו לפנייה הזאת? למה אתה לא הולך לפי הסדר?

משרד הקליטה, זה דחוף. יש גל עלייה שמגיע וצריך לטפל בעולים.

אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב בסך 303,469 אלפי שקלים למשרד הקליטה, על פי הפירוט הבא:

תוכנית 30/11/02 – מינהל ואמרכלות – 66,852 אלפי שקלים.

תוכנית 30/12/01 – דיור – 66,425 אלפי שקלים.

תוכנית 30/12/02 – חטיבת הפרט – 92,144 אלפי שקלים.

תוכנית 30/12/04 – חטיבת רשויות ארגונים וקהילה – 49,308 אלפי שקלים.

תוכנית 30/12/08 – עידוד עלייה – 28,740 אלפי שקלים.

שאלות, בבקשה.

מה זה אמרכלות?

אני מנהל אגף בכיר תכנון ותקצוב במשרד העלייה והקליטה. מדובר למעשה בסעיפי התפעול של המשרד, כל המינהלה, רכש, ביטחון, וחלק גדול מחשוב.

זה לא בגלל העולים או משהו שיש עכשיו יותר ממה שהיה קודם?

לא. אלה עודפים משנה שעברה.

הבנתי. זה אמרכלות, לדאוג למשרד.

יש לנו בעיקר הוצאות מחשוב, עם הרבה פיתוחים חדשים.

אתם רוכשים בעקבות גל העלייה?

לא, אלה עודפים.

כרגע אמרת לרב גפני שזה דחוף, כי יש עלייה מאוקראינה וצריך לטפל בהם, אבל הוא אומר שזה לא קשור בכלל.

רגע, רגע, חבר'ה. ברגע שהעודפים לא עוברים, מה קורה לתקציב השוטף של המשרד באותה שנה? התקציב מצטמצם, בגלל שהעודפים עוד לא עברו. לכן, חשוב להעביר את העודפים, על מנת לשחרר את התקציב השוטף של המשרד.

זה בכל משרד.

אבל משרד הקליטה מתמודד עם אתגרים מאוד מאוד משמעותיים, ולכן צריך לסיים את זה.

הכול יעבור, הכול יהיה בסדר.

אז בואו נעביר את זה.

לא אמרנו שלא נעביר את זה.

רגע, לא. אמרכלות של משרד הקליטה?

היושב-ראש אומר שזה כתוצאה מכך, אחרת התקציב ייפגע.

לא, זה לא מה שאמרתי.

האם תקציב נפגע ברבעון הראשון אם לא מעבירים עודפים, ולמה?

בכל תחילת שנה יש סעיפים תקציביים, שנמצאים בבעיה.

אני אשאל שאלה אחרת. אנחנו מקבלים עכשיו עודפים, כמה בסך הכול תקציב נוצל לפני העודפים?

במזומן? אם אני זוכר נכון, בערך 200 מיליון שקל, 15% בערך.

כמה נוצל מסך התקציב של המשרד?

אם אני לוקח בחשבון את ההתחייבויות משנים קודמות, אנחנו נמצאים באחוז גבוה. בחלק מהתקנות אנחנו מגיעים אפילו למיצוי מלא, ואנחנו באמת צריכים עודפים.

מהעודפים האלה מורידים לך 12.7%, נכון? ואתה כן נפגע.

כן, בסוף השנה אני אפגע.

אפרופו שורדי השואה, אתה פוגע בהם כשאתה מוריד להם 12.7% בעודפים.

אתה אומר שאתה מנצל כמעט 100% מהתקציב בדברים מסוימים. יש פה דיור לעולים, לקשישים, תוכנית מס' 301201. כמה נוצל מהתקציב הזה?

ההתחייבויות כמעט מלא, כי מדובר בתקציב הרשאתי.

מה התקציב שהיה לך בכל מקבצי הדיור?

בערך חצי מיליארד שקל.

כלומר, אתה צריך להעביר 66,425, וזה כבר מחויב. למי התחייבת?

למפעלים של המקבצים, ולסוכנות היהודית.

אתה אומר שכמעט מיצית את זה. כשאני מוריד מחצי מיליארד 12.7% - - -

לא מהחצי מיליארד אלא מהעודפים.

מסך כל העודפים.

אז לא מחצי מיליארד. ינון, ההיתממות הזאת, אני לא מקבל אותה. בכל שנה, גם כשאתם הייתם בממשלה, היה קיצוץ פלט עודפים, אז אל תגיד כאילו משהו חדש קורה פה.

מישהו אמר שזה משהו חדש?

עזוב, זה קורה כל הזמן.

מישהו אמר שזה משהו חדש?

מה שחדש זה שאתה מתנגד, ותמיד תמכת.

השאלות שלך לא רלוונטיות. זאת היתממות.

השאלות רלוונטיות, כי הן לגוף הפנייה.

זאת היתממות.

אני יכול להיות תמים, וזה בסדר. לא הכול אני מבין ויש לי גם תמימות. תאמין שיש לי תמימות.

היתממות, לא תמימות.

מורידים לך מהכסף, ואתה אומר שאתה הולך על 100%, מאיפה תביאו את שאר הכסף?

אין ספק, נצטרך לעשות התאמות במסגרת העודפים. יכול להיות שייוותרו לנו יתרות מסוימות, שיצמצמו את הפגיעה, אבל אנחנו פועלים בהתאם לתקציב שנקבל בסופו של דבר במסגרת העודפים.

מה התוכנית של רשויות מקומיות ופרויקטים בתחום הזהות היהודית, הזהות הישראלית ושילוב תרבויות?

זאת התוכנית שלנו קליטה בקהילה. יש בה בעיקר לימוד השפה, תגבור לימודי.

הזהות היהודית, זה נשמע - - -

אחת התקנות היא תמיכה ברשויות מקומיות, כאשר ועדות היגוי משותפות לרשויות ולמשרד בוחנות את הצרכים ואת הפעולות שעומדות בפתח.

מה הם בודקים, למשל?

יש פעולות בכמה תחומים, ואחת מהן פעולות בזהות יהודית, בזהות ישראלית. לפעמים אלה פעולות לקשישים, הרצאות וסיורים להכרת הארץ, ודברים מהסוג הזה.

אני מסתכל על תוכנית 301202 – מלגות לסטודנטים ומדענים. כמה סטודנטים בסך הכול? מאיזה מדינות הם מגיעים? וכמה בתוכנית הכללית?

אם אנחנו מדברים על סיוע בשכר לימוד לעולים, זה בסביבות 5,000 סטודנטים בשנה מכל המדינות. אין לי פילוח נכון לעכשיו, אבל אנחנו מקבלים כל סטודנט שזכאי, לפי תנאי הזכאות שלנו.

הוא צריך להגיע בתור סטודנט, או הוא מגיע לכאן בתור עולה?

לא. סטודנט שמגיע בתור עולה, יש תקופת זמן שבה הוא יכול להיות זכאי לסיוע הזה ממשרד העלייה והקליטה, ממינהל הסטודנטים, ללא קשר מאיזו מדינה הוא הגיע.

אני מדבר על התוכנית הזאת.

כן, זאת התוכנית הזאת, מינהל הסטודנטים.

עולה שהגיע לא בתור סטודנט.

הוא נרשם ללימודים בישראל? הוא מקבל את הסיוע. אם הוא לומד במוסד אקדמי ישראלי, הוא זכאי לסיוע.

בודקים את הזכאות.

אני רוצה לקבל פילוח, ואני אגיד לך מה חשוב לי בו. חשוב לי לראות האם אנחנו עושים מספיק בשביל העולים מאתיופיה. אני רוצה לדעת כמה עולים מאתיופיה הלכו לאקדמיה, כי אני יודע שהאחוז שלהם מאוד מאוד נמוך. האם אתם כמשרד עושים משהו, כדי לעודד גם אותם שיגיעו למצב שהם לומדים?

אני אגיד לך, ינון, שהסיוע לסטודנטים יוצאי אתיופיה הרבה יותר רחב מהסיוע לשאר הסטודנטים גם מבחינת זמן הזכאות לסיוע הזה לעומת שאר העולים, וגם מבחינת גודל הסיוע.

חשוב לי לדעת מה ניצול התקציב.

אני רק אציין, שבמסגרת תוכנית העבודה השנה, המדד הזה מדד נפרד עבור בחינת ניצול הסיוע בשכר לימוד לעולים מאתיופיה.

ממתי מה שאמרת?

השרה והמנכ"ל הדגישו את הנושא של שכר לימוד לסטודנטים עולי אתיופיה, כמדד בפני עצמו.

אני לא יודע אם היה כזה לפניכם. עוד שאלות?

אז עשינו משהו טוב.

חד משמעית. אני לא אומר שכל מה שעשיתם, עשיתם רע.

כל הזמן אתה אומר: אצלכם היה.

מה זה פרויקט עלייה קבוצתית?

מדובר בתוכנית 30/12/08 – עלייה קבוצתית שהפעלנו בעבר לעולים שהגיעו לנגב ולגליל. נותרו רק עודפים במסגרת התוכנית.

עלייה קבוצתית כבר לא קיימת?

יש תוכנית אחרת, שהיא במסגרת התמיכות לארגונים מעודדי עלייה. עמותה אחת מעלה עולים, בעיקר מצרפת, במסגרת קבוצות. בעבר זאת הייתה תוכנית אחרת.

הם הולכים לפריפריה, נגב או גליל, ושם יקבלו יותר סיוע?

זאת תוכנית שנכון לעכשיו כבר לא פועלת, ומפעילים אותה מחדש באמצעות משרד הנגב, הגליל והפריפריה.

תודה.

רציתי לשאול ספציפית לגבי דיור ציבורי לקשישים, תוכנית 30/12/01. יש פה משיק גם למשרד השיכון, נכון?

יש הפרדה בין הזכאויות, ויש נהלים ברורים מי זכאי במסגרת משרד העלייה והקליטה, ומי זכאי בזכאות הכללית של משרד השיכון.

אני אומר למה אני שואל. פניתי לשר השיכון לפני כחודש, ולא קיבלתי מענה עד עכשיו. במשך תקופה ארוכה נאמר שאין דיור ציבורי לתושבים האלה בתוך ישראל. פתאום יש דיור ציבורי. אני רוצה להבין, יש אנשים שזכאים לדיור ציבורי ולא מקבלים, ופתאום יש?

מה זאת אומרת יש ואין? לא הבנתי. מה הקשר בין יש ואין?

אני אומר לפרוטוקול. אני מעלה את זה ותוהה, איך יכול להיות שאין דיור ציבורי לזכאים שממתינים המון זמן בתור, כולל קשישים ואנשים נזקקים, ופתאום, אחרי שאומרים להם שאין, יש דיור ציבורי לאחרים.

אין דיור ציבורי לאחרים.

זה מחסור שהיה קיים באמת שנים, ועכשיו השר בונה מספר חסר תקדים של יחידות חדשות.

נירה שפק, בבקשה.

ההערה שלי כללית, והיא לסעיף הזה. אנחנו רואים שלא תמיד מי שמגיע לוועדה, מתמצא בכל השאלות שלנו. אני רוצה להצביע, ואני לא מקבלת את הכלים בטבלאות שמוגשות לי. נראה לי שכאשר הלכו לאגף התקציבים לאוצר, לא הגיעו עם המסמך הזה. לא נראה לי שמישהו באוצר היה מאשר על בסיס ארבע שורות המלל הכללי הזה העברות תקציביות.

תרדי למטה.

אל תזלזל בי. את הטבלה הכללית ואומרת כלום הזאת, אני קוראת ומכירה. אבל גם היא לא הייתה עוברת את האוצר. לכן, הבקשה שלי היא לקבל פירוט. את הפירוט שאתם מגישים לאוצר, תצרפו גם פה.

אז מה אם ביקשת?

גפני, כשאני מבקשת, בדרך כלל אני מקבלת. הוועדה יושבת איתי ונותנת לי תשובות. באנו לעבוד, ואנחנו ניצור שינויים בדברים האלה. אני מבקשת לוודא את זה להבא, גם אצלנו בוועדה וגם אצלכם. לא להביא לנו שורה עם ארבע שורות.

יש לי שאלה. בסעיף 3 אתם מדברים על סיוע בקליטתם של עולים בשוק העבודה. בשעתו קיימנו דיון על עולים מצרפת, רופאים, שבאו ועשו עלייה. מעבר לכך, הם עברו לגור בפריפריה כשליחות. לא מצאנו את משרדי הממשלה, גם לא את משרד הקליטה, מסייעים להם בשביל לחבר אותם לבתי חולים או לקופות החולים, כדי שיעסקו בזה באמת. קרה משהו מאז? היום אתם יודעים איך לנתב את אותם אנשים, שבאים ממקצוע שהוא בביקוש במדינה, בשביל שיעבדו בזה? מדובר במיוחד במי שהולך לפריפריה.

לא נכחתי בדיון הספציפי. אני יכול לומר שהמשרד נותן חשיבות גדולה לקליטתם של רופאים עולים. יחד עם משרד הבריאות אנחנו מעבירים קורסים, כדי שהם יוכלו להשלים את הליכי הרישוי. אנחנו גם מממנים חלק מהשכר שלהם, כדי שהם יוכלו להיקלט בתעסוקה, אם זה השלמת התמחות, ההסתכלות או תחילת העבודה במסגרת בתי החולים.

מעבר לזה, אופיר, משרד הנגב והגליל – עודד פורר – יצא עם תוכנית ייחודית לנגב-גליל, כולל קליטת רופאים.

אפשר לקבל את זה?

כן.

התייעצות.

חוזרים ב-11:22.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:17 ונתחדשה בשעה 11:22.)

פנייה מס' 30002, של משרד הקליטה, מי בעד?

הצבעה

הפנייה אושרה.

הפנייה התקבלה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

אנחנו עוברים לפנייה הבאה – משרד הכלכלה, פנייה מס' 38003.

הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך 1,147 מיליוני שקלים משנת הכספים 2021, לשנת הכספים 2022. העודפים בפנייה זאת כוללים את עודפי רשות החדשנות, ועודפי משרד הכלכלה והתעשייה. בעודפים כלולים כלי הסיוע שהפעילו משרד הכלכלה ורשות החדשנות לצורך סיוע לעסקים בתקופת הקורונה, וכן פעילות הקרן בערבות מדינה, שמפעיל החשב הכללי.

עיקר התוכניות הן מענקי מחקר ופיתוח, ועודפים בהיקף של 309 מיליוני שקלים; קידום השקעות ועידוד תעשייה, בהיקף של 143 מיליוני שקלים, וקידום היצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים, בהיקף של 559 מיליוני שקלים.

יש שאלות?

תספר לי על תוכנית מס' 3830/02 – אבני דרך, עם איזה חברות הם עובדים. מה זה בדיוק.

אני אשיב על השאלה. תוכנית 3830/02 היא תוכנית המענקים של רשות החדשנות. במסגרת התוכנית מחלקת רשות החדשנות מענקים ליזמים, לחברות בשלבים שונים, החל מחברות בשלב גיוס ההון הראשוני שלהן, מה שנקרא שלב הסיד, שלב ההנבטה, ועד חברות גדולות שמבצעות תהליכי מו"פ חדשניים ופורצי דרך, כדי לעודד חדשנות גם בחברות גדולות, שהן תאגידים רבי עובדים, רבי מכירות והכנסות.

כמו כן, רשות החדשנות תומכת בתוכנית הזאת גם בהקמה של תשתיות. תשתיות הן תנאי הכרחי לקיום תהליכי מו"פ מתקדמים בתחומים מסוימים. רשות החדשנות מסייעת לחברות להקים תשתיות, שלרוב יש בהן גם אלמנט של זליגת ידע. כלומר, הידע שנוצר במסגרת התשתית, יכול לשמש חברות אחרות. אני מנסה לומר שמנעד הפעילויות שמתבצעות במסגרת התוכנית הזאת, מאוד רחב, לפי הצרכים השונים של האקו-סיסטם בישראל, ושל חברות על פני שרשרת המו"פ – משלב הרעיון, היזם, ועד השלב של חברה שלמה.

את אומרת שאתם נותנים את זה גם לחברות גדולות וגם לחברות קטנות יותר.

הדגש הוא על חברות קטנות, או על תהליכי מו"פ מסוכנים, כי שם נכון יותר ויעיל יותר שייצא הכסף הציבורי, בעולם שבו יש שוק עסקי רווי ומתקדם.

אם את אומרת שנכון יותר לחברות קטנות, מה אתם עושים כדי לעודד אותן? אם ייגשו גם חברות גדולות וגם חברות קטנות, יכול להיות שהכסף המחולק ייבלע על ידי החברות הגדולות מאשר החברות הקטנות.

רשות החדשנות בנויה לפי זירות שונות, ויש זירות שזה ממש תחום התמחותן – פעילות ההזנק. יש תוכניות שונות, מתוכנית חממה, שזאת פעילות ממוקדת בתחום מסוים – אם אני זוכרת נכון, דיברנו על זה כאן בוועדה, בכמה דיונים שונים – ויש תמיכה בחברות לפי הגשות שוטפות למסלולים.

אתם נותנים עדיפות לחברות קטנות יותר. לא יכול להיות שאם יצטרפו יותר חברות גדולות, הן יבלעו את הכסף הזה? צריך לתת תמריץ לחברות הקטנות יותר.

נכון, וכך בנויה גם הפעילות של רשות החדשנות. יאיר צימבליסטה, שנמצא בזום, יוכל להרחיב.

אולי הוא ירחיב על תוכנית 3830/04. את יכולה לקרוא את תיאור התוכנית? אני לא יודע לקרוא את כל החלקיקים. אני רוצה להבין את זה, ולשאול על העודפים בתוכנית. כתבתם שאתם מעבירים כמקדמה, ואני רוצה לדעת למה צריך להעביר כמקדמה, כמה המקדמה, ואם מדובר בהשקעה, תעבירו על פי אבני הדרך. כדאי שגם אתם תקשיבו לתוכנית הזאת.

מאיץ החלקיקים. כן, בבקשה, הסבר.

ישראל מקיימת שיתופי פעולה בתחומי המחקר והפיתוח עם מספר רב של מדינות. גם במסגרת תוכניות שבהן לוקחות חלק מספר מדינות ביחד, וגם באמצעות שיתופי פעולה בילטרליים, כלומר שיתוף פעולה בין מדינת ישראל למדינה שנייה. חלק מהתוכניות האלה הן בהסכמים רב-שנתיים, שבהם, כל צד להסכם מתחייב להעמיד סכום מסוים. לכן, בשונה ממענק לחברה, שמשולם בכפוף לעמידה באבני דרך, כי יש יעדים ויש תוכנית מו"פ מאושרת, ותקציב מאושר על פעילות, כאן יש יחסי חוץ עם מחויבות של מדינת ישראל למדינה השנייה. על כן, התוכניות מתנהלות באופן שונה.

יש לנו דרישה מאותן מדינות שאנחנו נותנים להן מקדמה? כלומר, אם הם יעשו פרויקטים פה, גם הם ייתנו מקדמה? יש יחסי גומלין איתן?

יאיר, בבקשה.

סליחה, לא הבנתי את השאלה. תחזור, בבקשה.

נאמר כאן שהעברת המקדמות קשורה ליחסי חוץ, וכמובן כהשקעה. האם הדרישה שלנו היא שגם פה ייתנו מקדמות למשקיעים, או רק אנחנו מעבירים לאותם משקיעים בחו"ל?

בעיקרון, יש אפשרויות שישקיעו פה, וזה מתקיים בהסכמים שלנו במסגרת ההסכמים עם האיחוד האירופי, אבל זה פחות קורה.

על זה אני שואל. האם אנחנו מבקשים אותם תנאים, כמו שדורשים מאיתנו להעביר מקדמות? או שזאת מחווה שלנו?

ככל שזה קורה, התנאים אמורים להיות אותו הדבר לשני הצדדים. במקרה הזה, זה פחות קורה ספציפית.

לתוכנית מס' 3840/01 – מדובר על מפעלים שעודדו אותם לעבור לשימוש בגז טבעי.

התוכנית של הגז הטבעי היא ישנה יחסית. בעבר ניתנו התחייבויות של משרד הכלכלה למפעלים שיתחברו לגז טבעי, שבעת החיבור הם יקבלו תשלומים. התשלומים שיוצאים בתקנה הזאת ספציפית, הם תשלומים על סמך הבטחות שניתנו בעבר לחברות. ברגע שהחברות מתחברות, הם מציגות אישור שהן התחברו, ובהתאם לזה הן מקבלות את החלק הנוסף של המענק. במענק הזה מקבלים 50% בהתחלה ו-50% בסוף.

הבטחות צריך לקיים, ואתם רוצים לקיים אותן. באחת הפניות שעלו בוועדה, וגם בדיון שהיה עם משרד הכלכלה, עם המשרד להגנת הסביבה וכל מי שהיה יכול להיות פה, נאמר שיש מפעלים בצפון, בקריית שמונה, שעשו הכול. הם היו צריכים לקבל חיבור לגז, ועדיין לא מחברים אותם לגז טבעי. כתוצאה מזה, הם לא מקבלים את הכסף. אתם מכירים את זה?

מי שאחראי על חיבור מפעלים לגז טבעי זה משרד האנרגיה. משרד הכלכלה הוא סוג של קבלן ביצוע.

הוא צריך לשלם את הכסף. הרי אתה נותן את זה על פי אבני דרך, ואם החיבור לא הסתיים, אתה לא תיתן להם כסף. הם השקיעו שם הון, מיליונים. יש שניים-שלושה מפעלים בצפון הרחוק, באזור קריית שמונה.

לא רק בצפון.

יכול להיות שבעוד מקום.

העלו כי אין תשתית לחבר מראש.

לא. הם מבחינתם עשו את הכול, ובפועל הם השקיעו מיליונים, אבל המדינה לא עשתה את החיבור המגיע להם, וגם לא שילמה להם. אם אתה לא משלם, אותו מפעל נמצא בהפסד. אתה רוצה להעביר עודפים שבשביל לשלם להם, אבל בשביל מה להעביר את העודפים? כדי שלא תשלם ויהיה עוד כסף בקופה? הרי הם לא מקבלים, בסופו של דבר, כי זה משהו ישן ואתה מעביר למישהו אחר.

אני לא מכיר את הדוגמה הספציפית, ואפשר לבדוק לגבי אותם מפעלים ולהחזיר תשובה. ככלל, אנחנו מעבירים את העודפים במטרה לשלם, והכוונה של משרד הכלכלה היא לבצע באופן מלא את כל כלי הסיוע שלהם, ולא לשמור את הכסף בצד.

מה זה פעולות לקידום התעשייה?

זאת תוכנית שכוללת כלי סיוע נרחבים. הכלי העיקרי הוא מענקים מתוקף החוק לעידוד השקעות הון.

למה יש עודפים? למה זה לא בוצע? הם מתלוננים על זה.

אין שום עיכובים. משרד הכלכלה מאשר למאות חברות, אם לא ליותר, מענקים, והכסף ניתן בפועל אל מול חשבוניות. אני אישרתי עכשיו למפעל, שהוא יכול לעשות השקעות ברכש ציוד של עד מיליון שקל. בכל פעם שהוא יבוא עם חשבונית, אני אתן לו אחוזים מסוימים מאותה חשבונית, כתשלום על המענק. אנחנו מתקצבים לפי ההערכות הטובות ביותר שלנו, ובסוף אנחנו לא יודעים כמה מפעלים יבואו בפועל. כל מפעל שמגיע, מקבל את הכסף שלו בתוך הימים שהחשב הכללי מחויב להם. העודפים האלה זה לא כסף שלא הועבר למפעלים, אלא הדלתא שלא יכלו לדעת במדויק כמה מפעלים יבקשו.

אנחנו נמצאים כמה חודשים ב-2022.

יש תקציב גם ל-2022, כמובן בבסיס.

הם מתלוננים על זה. אנחנו שומעים כל הזמן שהם באים בטענות.

אני לא מכיר שמעוכב כסף לאף אחד ממשרד הכלכלה. אם יש דוגמה ספציפית, כמובן נשמח לבדוק, אבל יש כסף גם בבסיס, שאמור לכסות על התקופה עד שאותם עודפים עוברים, ואיתו משלמים.

זה כבר הוצג לנו. כשנציגי משרד הכלכלה היו כאן, הם דיברו על ההבדל בין החברות שבונות תשתיות, לבין אלה שכבר חיברו וקיבלו. זה הוצג לי, זה רשום לי. קיבלנו תשובות על זה כבר.

תוכנית 3840/04 – קידום היצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים. בסיבות המרכזיות בגין הוצאות העודפים בתוכנית, יש עודפים לגבי קרן הלוואות בערבות המדינה לקורונה, שעדיין פעילה. כמה יש בקרן הזאת?

אנחנו מעבירים עודפים בגובה של כ-350 מיליוני שקלים. ככלל, הקרן פועלת על בסיס זכאויות, וכל מי שפונה ומאושר לו, מקבל.

אתה אומר שמתוך 539 יש כ-350 מיליון?

כן.

הקרן עדיין פתוחה, ומי שזקוק יכול לגשת?

נכון.

אחת הבעיות הייתה שאולמות שמחה לא יכלו להגיש, כי לא היו נותנים להם. לא אמרו את זה בקול, אבל לא הייתה להם אפשרות להחזיר, ולכן לא נתנו להם. במצב היום, כשאנחנו מעבירים את העודפים האלה לשנה הבאה, וכנראה יש שם כסף, כמו שאתה אומר, גם בעלי אולמות יוכלו? אתם מוודאים שגם הם יכולים לקבל את ההלוואה מקרן ההלוואות? הנושא הזה מאוד חשוב. העלינו אותו כמה פעמים, וזה נמצא עכשיו בפנייה. אני רוצה לוודא שמתוך 350 מיליון, גם אותם אלה שלא עבדו בקורונה, ועובדים עכשיו, יוכלו לקבל.

הפעלנו הרבה כלים כדי לוודא מיצוי זכויות, כולל הוספת נציג חשב כללי לאותן ועדות אשראי בבנקים. חשוב להגיד, שמי שלא מגיש – אנחנו לא יודעים.

אני לא מדבר איתך על מי שלא מגיש. אני מדבר על בעלי אולמות שהגישו ולא נתנו להם.

מי שהגיש, עשינו הכול כדי להגדיל לו את הסיכויים דרך קרן בסיכון גבוה, ודרך אותו נציג בוועדות. בעבר עלתה טענה, שיש כאלה שהבנקים אומרים להם כביכול לא להגיש, כי אין להם סיכוי. איתם אנחנו לא יכולים להתמודד, ואנחנו מעודדים את כל אותם עסקים להגיש.

מה פירוש אתה לא יכול להתמודד עם הבנקים? אתה הפטרון של הכסף.

אני לא יודע אם מישהו לא הגיש.

אם אני פונה אליך עכשיו כבעל עסק, והבנק אומר לי לא להגיש כי אין סיכוי. הבנק מוציא את האוויר, כי הרי להגיש זאת פרוצדורה. אם הוא פונה אליך, האחריות שלך כממונה על אותו בנק שנתת לו כסף, לשלוח אזהרה שאם יקרה מקרה כזה שוב, הוא לא יוכל להשתתף בזה. אתם עושים צעדים בנושא הזה?

אפשר להעלות בזום את גל לנדאו?

שלום, לגבי שתי השאלות, קודם כול לגבי הנקודה השנייה, שבה הבנקים אומרים לעסקים לא להגיש, שאין להם סיכוי – אנחנו בהחלט במעקב על זה. אנחנו מקבלים המון פניות ישירות מעסקים, ומשוחחים באופן שוטף עם הבנקים. אנחנו גם מפעילים עליהם כלים שונים שיש ברשותנו להפעיל, כדי למנוע את זה. כמו שאמר גל בוועדה, אנחנו מעודדים את כולם תמיד להגיש, כי אנחנו מפקחים על הבנקים. יש נציג ציבור בוועדות, שבודק שהבנקים מאשרים למי שצריך, ולא עושים כל מיני מניפולציות.
אנחנו ממש על זה ביום יום, וזה חלק ניכר מהעבודה. אנחנו מקבלים הרבה פניות, גם מחברי כנסת וגם מכל מיני גורמים, שמגיעים דרך פניות ציבור של עסקים ספציפיים. אנחנו מסייעים אחד אחד, ואם יש מקרים קונקרטיים, כמובן נשמח לבדוק ולסייע היכן שניתן.

לגבי השאלה הראשונה על אולמות אירועים – כן, בוודאי. יש גם את המסלול המוגבר שנותן מענה, ועל ידי הפיקוח בוועדות האשראי אנחנו מוודאים, שמי שצריך – מקבל. בנוסף, בתחילת התפרצות האומיקרון, בינואר, החשב הכללי הוציא הקלה נוספת בקרן, שאמרה שאפשר לקבל גם הלוואות במסלול המוגבר, על בסיס תחזית ירידה בהכנסות ברבעון הראשון. להרבה אולמות אירועים לא היה צבר הזמנות קדימה בינואר-מרס, בגלל האומיקרון וכל חוסר הוודאות. החשב הכללי אישר שעל בסיס זה יהיה ניתן לחשב את הירידה בהכנסות, ולקבל זכאות להגשה במסלול המוגבר. זה עוד איזשהו כלי שסייע לאולמות אירועים, וגם לעסקים נוספים בתחום הזה – תיירות ואחרים – לקבל הלוואות. אנחנו במעקב שוטף אחרי זה ובקשר עם כולם, גם עם הארגונים היציגים שלהם, ומסייעים במקרים פרטניים שעולים אלינו.

אני מבקש לשלוח אליי או לוועדה את הטבלה של המיצוי מבחינת העסקים. בהתחלה הצגתם לנו את זה בוועדה – זה היה באמצע הקורונה – על פי ההתפלגות לפי עסקים: אולמות, ביגוד, אופנה וכולי. וכמה הגישו ולא קיבלו.

העברנו את הנתונים האלה לפני חודש וחצי ל-ממ"מ, ונעביר שוב.

תודה רבה.

התייעצות.

נחזור להצבעה ב-11:44.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:39 ונתחדשה בשעה 11:44.)

ההתייעצות הסיעתית הסתיימה. כמו שאמרה נירה שפק, קיבלתם עוד קצת שעות לגמול השתלמות. פנייה מס' 38003, משרד הכלכלה, מי בעד?

הצבעה

הפנייה אושרה.

הפנייה התקבלה.

רוויזיה.

אנחנו עוברים לפנייה הבאה של משרד התיירות, מס' 37002.

הפנייה התקציבית מעבירה עודפים בסך 192,6 מיליוני שקלים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022, מתוכם כ-44 מיליוני שקלים עודפי קורונה במזומן, בעיקר עבור תוכנית הסיוע לענף המלונאות, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 327, מיום 16 באוגוסט 2020, שהורחבה במסגרת החלטת ממשלה מס' 466, מיום 25 באוקטובר 2020, ובהחלטת ממשלה מס' 175, מיום 25 ביולי 2021.

נכון לסוף שנת 2021, טרם הושלמה הבדיקה של כל המלונות שהגישו בקשות לסיוע במסגרת הפעימה השלישית והרביעית, ועל כן ישנם עודפים. בנוסף, מועבר סך של 106 מיליוני שקלים עבור תוכנית השיווק של המשרד, זאת עבור פעולות השיווק של המשרד בחו"ל, כאשר העודפים המחויבים נבעו מהתקשרויות קיימות, תחת פעילות השיווק בחו"ל, אשר בשל משבר הקורונה התבצעו בקצב איטי. וכן, בשל התקשרויות שהמשרד ביצע לצורך פעולות שימור ישראל בתודעה כיעד תיירותי בקרב קהלים בחו"ל, אשר חוצות שנה קלנדרית. כמו כן, נוצרו עודפים בתוכנית במסגרת שתי קרנות השיווק של מארגני תיירות נכנסת, שהמשרד פרסם, כאשר קרן אחת, בדיקתה טרם הסתיימה בשנת 2021, והקרן השנייה חוצה שנה קלנדרית לשנת 2022.

בתחילת משבר הקורונה החליטה ועדת הכספים, בהסכמת שר האוצר, על העברת 30 מיליון שקל לעיריית נצרת, כמו שהועברו סכומים גם לאילת וגם לטבריה. לאילת ולטבריה הכסף הגיע, לנצרת – מאז עברה יותר משנה – הכסף לא הגיע, למרות כל הפניות, גם למשרד האוצר וגם למשרד התיירות. נפגשנו עם השר והובטח גם לראש העיר. מה הסטטוס של ההעברה הזאת?

אני מניחה שמדובר בכסף, שאמור להיות מוקצה לתשתיות פיתוח תיירותיות בעיר נצרת. נוהל פיתוח 21 יצא בצורה מצומצמת, והתייחס רק להחלטות ממשלה. ככל שהכסף שאתה מדבר עליו הוא במסגרת החלטת ממשלה, זה אומר שהוא הוקצה. השנה צפוי לצאת נוהל חדש לפיתוח תשתיות, ובמסגרתו אני מניחה שנצרת יכולה להגיש.

נצרת היא עיר ליבה אצלנו, וזאת עיר שאנחנו רואים בה עיר תיירות.

מ-30 מיליון שקל, למרות ההחלטות, לא הגיעה אף לא אגורה אחת לעיריית נצרת.

חבר הכנסת, איזו החלטת ממשלה זאת?

ההחלטה התקבלה כאן, בוועדת הכספים, ולאחר מכן הממשלה הודיעה לראש העיר, ושר התיירות נפגש איתנו ועם ראש העיר. הודיעו לו על 30 מיליון שקל, והייתה החלטת ממשלה במסגרת 100 מיליון שקל, כמדומני, לכמה יישובים. רק נצרת לא קיבלה. אם אתם יודעים למה, תגידו.

משרד התיירות, אני מבקש לבדוק את זה, ולהחזיר תשובה לחבר הכנסת טיבי. יש עוד שאלות?

כן. לגבי הסיוע לבתי המלון, למה זה מתעכב? כמה בקשות הוגשו, כמה אושרו ובכמה עדיין לא הסתיימה העבודה?

נכון להיום, אנחנו ממש בסיום שלוש הפעימות שהיו, לתקופה שמיוני 2020 עד מאי 2021. אלה עודפים, אבל נכון לעכשיו, תחילת אפריל, כבר סיימנו את הפעימה השלישית. עכשיו אמור להתפרסם נוהל חדש, שנותן סיוע על המחצית השנייה של 2021.

כשאת אומרת שזה הסתיים, זה אומר שהם קיבלו את הסיוע?

יתרת הכסף תלויה בהעברת העודפים, כמובן.

לגבי השתלמויות למורי דרך, קיימנו דיון בוועדת הכלכלה. היית בדיון?

כן.

נאמר לנו שזה לא כל כך עבד בנושא ההשתלמויות, הסבות ודברים מהסוג הזה. למה צריך את הכסף אם זה לא כל כך עבד?

אני חושבת שדיברו על נושא ההכשרות המקצועיות, שגם היה בהחלטת הממשלה האחרונה, מס' 856, שהייתה בנובמבר. מדובר בחידוש ההכשרה שלהם, ויש לזה מספיק קהלי יעד של מורי דרך, שבאים ומחדשים את ההכשרה שלהם.

המשרד משלם על חידוש ההכשרה שלהם?

יש לזה עלות, והמשרד ספג את זה בשנתיים האחרונות, כך שהם לא שילמו על כך.

העלות היא 800 שקל.

חבר הכנסת גפני, בבקשה.

התיירות, אדוני היושב-ראש, הייתה אחד הדברים שנפגעו הכי הרבה בקורונה. מגיעים לפה עודפים ממשרד התיירות, וזה קצת צורם. ממשרדים אחרים זה פחות בעיה, כי יש דברים שלא בוצעו בשנה שעברה, ומבצעים אותה השנה ולכן יש עודף. אבל משרד התיירות, בכל הדברים האלה יש עודפים? אנשים ישבו פה ובכו. מורי הדרך היו אצלי ואצל כולם, היו בתי המלון.

תשובה, בבקשה.

חלק מההתחייבויות מדברות ממש על תוכניות הסיוע, גם עבור מורי הדרך – זאת תוכנית שבהשתתפות רשות הטבע והגנים, שמדברת על סיורים מסובסדים.

למה עודפים? למה לא נתנו להם בשנה שעברה?

ההתחייבות כבר בוצעה.

ב-2021 הקצינו, במסגרת החלטת ממשלה 865 – החלטה חדשה לסיוע – 25 מיליון שקלים למורי דרך. 10 מיליון חייבנו בסוף השנה, כדי שנוכל להתחיל ישר. נכון לאפריל, 10 מיליון האלה כמעט נגמרו, כי יש היענות מאוד גדולה של מורי הדרך. הפעלנו המון מורי דרך, שמקבלים למעלה מ-1,000 שקל על סיור של שעתיים-שלוש. זה פרויקט מצליח, ותכף נגיע אליכם לגל נוסף.

למה לא ביצעו את כל זה? למה הם היו צריכים לבכות?

הם ביצעו. נירה שפק, בבקשה.

בהמשך להערה הקודמת שלי, אני שמחה לראות ולשבח את משרד התיירות. כל החלטות הממשלה שמדברים עליהם, מצורפות כאן. אפשר לבדוק ולראות על איזו החלטה מדברים, ולקרוא את התוכן. הגיע הזמן שזה ייראה ככה. באמת, כל הכבוד על העבודה הזאת.

את מאלצת אותי לתת קרדיט למשרד האוצר.

נהדר. כך צריך להיות, וכך אנחנו יכולים לבדוק, כששואלים לאיזו החלטה מתייחסים.

אני מלווה בעוטף את משרד התיירות, העבודה שם מטורפת וגם לשאלה של גפני, אני רוצה להגיד שלא תמיד זה תלוי במשרד התיירות. אני יודעת כמה לוחצים עליי לעבוד על ראשי רשויות בעוטף, ואומרים: הכסף עומד, הכסף עומד. עוד מעט מסתיימת 2021, והם לא הגישו תוכנית. מה קורה? שיגישו לתוכנית הבאה. זאת אומרת, משרד התיירות מגיש, מתכנן ונותן, אפילו לתערוכות, לאמפי ולכל מיני דברים כאלה, וצריך ללחוץ על הרשויות ועל החברה הכלכלית כדי לייצר את זה.

אני מקנא באופטימיות שלך.

אני מאוד אופטימית. 70% מהתקציבים שסוכמו לעוטף עזה, כבר מומשו. משרד התיירות מלווה באופן אישי את ה-30%, כדי לקדם. אני אתן כדוגמה את חוף אשקלון, ושם אנחנו ממש מלווים באופן אישי, כדי לייצר את אתר הגלמפינג.

זה לא רלוונטי לפניית העודפים.

אני אומרת כל הכבוד.

כל הכבוד. הלאה, מתקדמים.

לגבי תוכנית 3702/08 – הפיצויים שניתנו למורי הדרך. אמרת שזה בערך 10 מיליון, וזה רק מוכיח שיש שם צימאון, וזה לא מספיק. זה שאתם נותנים להם 1,000 שקל עבור שעתיים שהם היו, הם בעצמם זעקו שזאת לא המשכורת האמיתית שלהם. המשכורת שלהם עדיין לוקה בחסר, והם באו לכאן ולוועדת הכלכלה לא פעם ולא פעמיים, ואמרו: זה לא מספיק. זה אפילו לא מתחיל. מדובר באלה שהיו נאמני קורונה בבתי ספר, היו ברט"ג ובכל מיני מקומות כאלה. לכן, המענה צריך להיות קודם כול לאלה שעדיין לא קיבלו אותו.

אנחנו מכניסים אותם בנגלה השנייה של 15 מיליון שקלים.

נשאלתם לגבי המלונאות, ואמרתם שהפעימה השלישית הסתיימה. אני מסתכל על הסיבות המרכזיות, בגינן נוצרו עודפים בתוכנית, וכתוב שטרם הושלמה הבדיקה של כל המלונות שהגישו בקשות לסיוע, במסגרת הפעימה השלישית והרביעית של הסיוע, ועל כן יש להם עודפים.

בסוף שנת 2021.

כלומר, נכון לעכשיו סיימתם את הפעימה השלישית.

יש לנו יתרות קטנות. הרבה פעמים אתה רוצה לעזור, והיתרות שיש הן בגלל שבתי מלון לא השלימו את כל הדוחות. אנחנו ממש ממש ביתרות האחרונות, ב-5-4 מיליון השקלים האחרונים.

תוכנית 3703/16 – פעולות שיווק תיירות. כשאנחנו מדברים על 106 מיליון, זה רק בעודפים. כמה בסך הכול שיווק התיירות בארץ ובחו"ל מבחינת כסף?

ב-2021 זה היה בערך 200 מיליון שקלים.

ויש פער של 50% לפחות?

כן. עשינו ביצוע במשורה, כדי לא לבזבז כספי ציבור. במקומות שהיינו להעלות קמפיין, וראינו שגל התחלואה עלה, עצרנו קמפיינים באמצע. ממש נהגנו פה באחריות.

יש לכם פילוח כמה בארץ וכמה בחו"ל?

בשנת תקציב רגילה, חלק הארי של תקציב השיווק תמיד יהיה בחו"ל. זה הסקופ שלנו. בתקופת הקורונה, עשינו יותר פעילות ויותר קמפיינים בתקופת הקורונה, כדי לעודד בתי מלון בערים. יש לנו עכשיו קמפיין מאוד גדול, בערים שמוטות תיירות נכנסת, כדי שישראלים יגיעו גם אליהן. אני מעריכה שהוצאנו כ-10 מיליון שקל לתיירות.

אני אשמח לקבל את הפילוח של המקומות שבהם פרסמתם, כולל האתרים הדיגיטליים והעיתונות.

דבר אחרון, אנחנו יודעים שאתם נותנים פיצוי למלונות, ודיברנו על זה גם בפנייה הקודמת. זה היה באוגוסט, ואז המלונות הפקיעו מחירים. עשיתם משהו, כדי שפסח הזה לא יופקעו מחירים? אנחנו כבר שומעים שפסח הזה גם מפקיעים מחירים, והעלות למשפחה שרוצה לבוא היא עשרות אלפי שקלים, לעומת חו"ל. אנחנו משקיעים את הפרסום שלנו בחו"ל, ובסופו של דבר, אי-אפשר לצאת לבית מלון בארץ. גם בפנייה הקודמת העלינו את זה.

ינון, הנקודה ברורה. תשובה, בבקשה.

השר חרט על דגלו לנסות להוזיל מחירים.

עזבי חרט על דגלו. מה אתם עושים?

יצאנו בקמפיין, והצטרפו בתי מלון עם מחירים סבירים, בין 500 ל-1,000 שקלים ללילה. הקמפיין הזה נמצא עכשיו באוויר. בהיבט של נוהל בתי מלון, ניסינו להגיע למעלה, כמה שיותר מעל המתקן המלוני.

אין לכם באמת שוט עליהם.

עכשיו כן. הנוהל החדש, שמוסיף 150 מיליון שקלים בעקבות החלטת ממשלה 856, מדבר רק על מלונות שממש חוו הספד משמעותי בהכנסה, של 40%, ושהם מוטי תיירות נכנסת. כלומר, 40% מההכנסות שלהם בשנת 2019 היו תיירות נכנסת. כך אתה באמת יודע שמדובר באותם מלונות, שהפסידו הרבה הרבה יותר, כי הם לא פונים לקהל פנים.

אבל לא שלא יפקיעו מחירים.

מלונות שקיבלו בפעימות קודמות, בהכרח לא יקבלו. הם לא יקבלו עכשיו, כי הם הפקיעו מחירים.

בדגש על הרשתות הגדולות.

תודה רבה.

התייעצות.

חוזרים ב-12:04.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:59 ונתחדשה בשעה 12:04.)

חברים, אנחנו עוברים במעמד חגיגי זה להצבעה על פנייה תקציבית של משרד התיירות, מס' 37002 – מי בעד.

הצבעה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

אני מגיש רוויזיה על נצרת.

הבקשה אושרה, ויש רוויזיה.

אנחנו עוברים לפנייה הבאה, מס' 78001 – פיתוח תיירות.

הבקשה התקציבית נועדה להעברת סך של 94 מיליון שקלים, עודפים במזומן משנת תקציב 2021 לשנת התקציב 2022, מתוכם כ-81 מיליוני שקלים עבור פיתוח תשתיות תיירות בגליל ובגולן, לפי החלטת ממשלה 326, מיום ה-16 באוגוסט 2020.

בנוסף, סך של כ-13 מיליוני שקלים עבור תקצוב תוכנית ההשקעות, בהתאם להגשת דרישות תשלום שהגיעו מאוחר בשנת 2021 מהמלונות.

שאלות.

איזה ערים יש פה?

לא מדובר על ערים ספציפיות. מדובר על אזור הגליל והגולן, וזאת החלטת ממשלה שהתקבלה כבר בממשלה הקודמת, במסגרת החלטת הממשלה הגדולה על סיוע בתוכנית כלכלית בגין משבר הקורונה. משרד התיירות עובד עכשיו על נוהל, שאמור להיות מפורסם ממש בימים אלו, שמכוון לאותם אזורים, לגליל ולגולן, לצורך פיתוח תשתיות תיירות.

מה זה הגליל והגולן? למה דווקא הגליל והגולן? למה לא הנגב?

זאת החלטת הממשלה, שהתקבלה על ידי הממשלה הקודמת.

הממשלה לא מעניינת אותי.

הקודמת, הקודמת.

גם הקודמת לא מענינת אותי. אני רוצה לדעת למה הגליל והגולן.

זה צריך להיות הפוך – אתה צריך להיות בעד, ואנחנו נגד.

הייתה החלטה נפרדת לנגב ולעוטף, החלטות מס' 546, 556. צריך להכיר את כל ההחלטות האלה. יש שש החלטות, גפני.

אתה צודק שזה פסול לקבל החלטות - - -

אם את יכולה, להקשיב לי ולא לשמוע מה שצועקים. אני פשוט נעלב מזה.

חס וחלילה.

את אשת מקצוע, ואת באה להסביר מקצועית. אני שואל אותך בנושא פיתוח התיירות, מה מיוחד בגליל ובגולן?

זאת הייתה ההחלטה של הממשלה הקודמת, לחיזוק הגליל והגולן. מה זה קשור?

אני יכול לשאול משהו בוועדה הזאת?

אתה יכול, אבל כבר קיבלת תשובה. אתה תשובה לתשובה.

עוד לא קיבלתי תשובה.

קיבלת.

מה קיבלתי? החלטת ממשלה. אני בוועדה בכנסת, לא בממשלה.

אתה יכול בוועדה בכנסת לתקן את החלטת הממשלה? לא.

אתה יכול, וזה התפקיד שלך.

לא.

למה הגליל והגולן? אני שואל את משרד התיירות.

צירפתי את ההחלטה.

למה לא נגב?

יש החלטת ממשלה על הנגב. יש החלטה של פיתוח מוצר תיירותי בנגב.

יש עודפים גם לנגב?

לא, כרגע אין.

למה?

מוקצה תקציב בבסיס לצורך פיתוח המוצר.

וזה בסדר? השתמשו בכל הבסיס בעניין של הנגב? הפיתוח של שדה בוקר, למשל?

כשיש עודפים – טוב; כשאין עודפים – גם טוב. מה?

הוא רוצה לדעת שהשתמשו בזה.

השתמשו. התשובה היא כן.

המשרד מפרסם נוהל בכל שנה, ורשויות מוזמנות להגיש.

אני רוצה לדעת האם היה פיתוח באזור של מצפה רמון.

ודאי.

מה ודאי?

מה עם יהודה ושומרון?

שלום, חבר הכנסת אשר, מה שלומך?

אזור מצפה רמון מוגדר גם כאחד גם מאזורי הליבה בתיירות.

מוגדר. אני שואל האם השנה הם קיבלו תקציבים לפיתוח. זה מה ששאלתי.

הנוהל עוד לא פורסם, והוא צפוי להיות מפורסם ממש בימים הקרובים.

אנחנו עושים פרויקט ענק לפיתוח - - -

תודה רבה. עוד שאלות?

יש אינדיקציה לערים שנכללות בפרויקט הזה? אמור להיות, למשל, טבריה וקריית שמונה. את יודעת להגיד אם הן בתוך התוכנית?

הנוהל יפורסם, וערים שנמצאות באזור הגליל והגולן, שיגישו ויעמדו בכל הקריטריונים, יקבלו את הסיוע, יקבלו את הסבסוד.

למה מיועד הסיוע?

לפיתוח תשתית תיירותית.

מה זה? מה זה?

למשל, טיילת, שביל אופניים, איזושהי תצפית.

את כל הפיתוח התשתיתי התיירותי בעכו וביפו, עשה משרד התיירות.

למשל, טיילת בטבריה. זה חלק מהדברים שדנים בהם, ולדעתי כבר קיבלו תקציב.

זאת אומרת, כל רשות בגליל ובגולן, שתרצה להקים טיילת, תקבל.

תשתיות תיירות.

אופיר, מדברים על עודפים, על דברים שכבר קבעו בשנה שעברה.

נתתי דוגמה לתשתית תיירותית, טיילת.

אבל רק עכשיו הם קובעים את הנוהל.

לא, לא.

עכשיו יפורסם הנוהל.

אז למה עודפים?

אלה עודפי קורונה. זה עניין טכני. זה פשוט לא בוצע. הנוהל עדיין לא פורסם.

הם לקחו את זה מקופת קורונה, שמו את זה בתקציב, ומהתקציב הזה הם מפנים לתשתיות תיירות.

זה מה שפרסמתם בשנה שעברה.

יש תקציב נוסף.

אדוני היושב-ראש, הצורה הזאת לא תקינה, אבל בסדר.

זה כנראה מהמענקים לעצמאים.

בתוכנית 7802/01 – בינוי בתי מלון, אלה בתי מלון בכל הארץ, חוץ מהרצליה ומתל אביב?

נכון.

מה התקדם מפעם שעברה? כמה מלונות היו? ארבעה?

כן, היה לנו דיון על זה.

כמה הגישו מאז וכמה קיבלו?

קבלת התקציב היא לפי אבני דרך. אני לא יודעת להגיד לך איזה מלונות נמצאים עכשיו בדיוק באיזו אבן דרך, אם זה אחרי קבלת היתר בנייה.

יש למעלה מ-70 בתי מלון, שהם בשלב כזה.

70 בתי מלון בהקמה?

כן.

בכל הארץ, מלבד הרצליה ותל אביב.

הם לא מקבלים את הסבסוד.

אגב, באילת מקבלים סבסוד?

כן.

נראה לי שלגבי אילת יש החלטת ממשלה אחרת, והם לא נמצאים פה.

הם נמצאים בתוך זה.

גם מקום שיש לגביו החלטת ממשלה, כמו אילת, זה בנוסף?

כן, בנוסף.

בגליל ובגולן, שם המחירים יותר סבירים וזה בסדר לתת שם סיוע. אבל מה עושים במקומות, שבהם אנחנו נותנים סיוע, ומצד שני, המחירים שם מגיעים למחירים מטורפים שאי אפשר לעמוד בהם? למה אנחנו מסבסדים מישהו, שבסוף קובע כאלה מחירים לאזרחים?

הדרך היחידה היא להגדיל היצע ולגוון את ההיצע, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות.

למה אתם לא נותנים בתל אביב ובהרצליה? כי המחירים שם גבוהים?

יש שם כדאיות כלכלית לבניית בתי מלון. גם אם הם לא יקבלו את המענק, שעומד על סך 20%, הם יבנו בתי מלון.

ובמלון אחר אין כדאיות כלכלית?

מבדיקות שערכו משרד האוצר, והחוק לעידוד השקעות הון, מעריכים שפחות.

מה אתן עונות על השאלה של אופיר כץ לגבי המחירים בבתי מלון?

כיום, החוק לא מתנה את המענק בקביעת המחיר.

אבל את אומרת שאת תל אביב והרצליה שמתם בצד. למה מלונות יקרים באילת מקבלים?

זאת מפת עדיפות לאומית.

אבל אין הבדל בין אילת לתל אביב מבחינת המחירים.

אילת היא עיר פריפריה.

אני מסכים איתך שיש פה איזשהו עיוות. אני מסכים. אנחנו רואים את המחירים המופקעים באילת, והשאלה אם הכלים לטפל בזה, הם הכלים האלה.

אולי אנחנו צריכים לחשוב על זה.

אני יכולה להגיד שהצו, שמאשר את מפת העדיפות לאזורי עדיפות שזכאים למענקים, מאושר בכל שנתיים. לדעתי, הוא צריך להגיע בשנה הבאה שוב, ואתם לגמרי יכולים לקבל החלטה, שאתם מצמצמים אותו לאזורים עוד ספציפיים. מחליטים שאילת או נתניה, למשל, לא יהיו שם.

תודה רבה.

התייעצות.

חוזרים להצביע ב-12:18.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:13 ונתחדשה בשעה 12:18.)

פנייה מס' 78001 – פיתוח תיירות, מי בעד?

הצבעה

הפנייה אושרה.

הפנייה אושרה.

יש עליה רוויזיה.

אני מבקש מרשות המסים ומשרד האוצר, אגף תקציבים, שרלוונטיים לחוק של נקודות הזיכוי, נתחיל את הישיבה בשעה 12:30. נא להיערך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.