פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
58
ועדת הכספים
04/04/2022
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' בניסן התשפ"ב (04 באפריל 2022), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 04/04/2022
חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
משה גפני
אופיר כץ
מיכל שיר סגמן
נירה שפק
רישום פרלמנטרי
¶
הדס צנוירט
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1515
שלומית ארליך
¶
אנחנו ממשיכים בהסתייגויות. חבר הכנסת ינון אזולאי העביר קובץ, אתם יכולים לראות את זה, קובץ חדש.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה לא בדיוק כפל אבל אני מקבל את דברי הלשכה המשפטית שאמרה שזה לא מקובל. לכן קוזז משם אלה שלא נמצאות.
שלומית ארליך
¶
נעשה סדר. אתם יכולים לראות את ההסתייגויות בטאבלטים. ההסתייגויות הן מטעם חבר הכנסת ינון אזולאי, קבוצת חברי סיעת ש"ס, יהדות התורה. אליהם מצטרפים הליכוד והציונות הדתית. לסעיף 1, 1 עד 20 זה מקבץ. הראשונה, ברישה, במקום "ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)" יבוא "ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023)".
שלומית ארליך
¶
1. 20. ברישה, במקום "ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)" יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ג (20 בינואר 2023)".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רביזיה. גברתי היועצת המשפטית, צריכים כולם להגיד רביזיה או אני יכול לומר בשם כולם?
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף המס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היום היא לא יכולה להעביר את זה, ואז יצא שהיא מפסידה. לכן אנחנו מבקשים לעשות תיקון, שיהיה תיקון קבע, כדי שתוכל לעשות כהוראת קבע עוד דבר. נתתי לך עוד אופציה, כדי שתוכל לעשות הוראת קבע עם עוד הוראת קבע, לעשות תיקון לחוק בדברים שהם פשוטים, שיכולים להיות במקום הזה, וחבל שאתה לא לוקח את ההצעה שלי.
שלומית ארליך
¶
22. 22. בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "קיפוח האבות הגרושים משתרע גם על נושא נקודות הזיכוי במס הכנסה".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לנמק. יש בסיפור של האבות הגרושים נקודות זיכוי שרק אחד מקבל על הילדים. הוא משלם את המזונות מצד אחד. הוא מקבל פחות. זה מה שמחזיר אותנו לעשות את הקופה ששם זה ייקח ואז גם הוא יוכל לנצל חלק וגם האשה תוכל לנצל חלק. לכן אנחנו רוצים לעשות פה תיקון שיהיה קבע, כדי שתוכל לעשות משהו שהוא קבוע.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "בעבור רוב העובדים בשכר נמוך וגם בשביל רבים בשכר בינוני לתוספת נקודת זיכוי אין משמעות".
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לומר, ברשות חבריי, לא הייתי בישיבה הקודמת. 23 ודומיה, מבחינתי. אדוני היושב-ראש, היתה לנו פעם ישיבה כאן, ואמרתי לך משהו שלא אהבת. אפילו הוצאת אותי מהדיון. לא אגיד את זה כי זה פגע בך למרות שזה היה אמיתי. אני מסתכל. לא הרבה שנים בכנסת אני יחסית לאחרים שיושבים פה סביב השולחן. אני לא זוכר ועדה כל כך רגועה של ועדת כספים. ואני אומר, יש כאן תוכנית, שנמצאת על השולחן. העיקר שבה חסר בספר. הרבה מאוד דברים. העלו את זה אנשים מכל הסיעות בדיונים הקודמים ובמקומות כאלה ואחרים. אני חושב, שתפקיד ועדת הכספים – כך גדלנו – הייתי רוב השנים שלי בתחום המוניציפלי. הדוגמה שלנו היתה יושב-ראש הוועדה הקודם הרב גפני שנמצא אתנו כאן. לא היה מצב שבו לא היה בכל ישיבה מתח מובנה ולא רק מובנה אלא בולט וקופץ החוצה בין הוועדה למשרד האוצר כי האינטרסים של הוועדה או של נבחרי העם צריכים להית וטוב שהם אחרים משל הפקידות, הם צריכים להגיע לאיזון זה או אחר, אבל אני חושב, אדוני, ואני מכיר אותך ויודע שאתה מוכשר ומקצוען ויודע שאם לא היית בתפקידך עכשיו, היית אומר בדיוק אותם דברים ואפילו יותר טוב ממה שאני אומר אותם. התוכנית הזאת חסר בה המנגנון האמיתי של הפיצוי. חסר בה באמת לגרום לכך שהמשפחות יצליחו להתקיים כי אנחנו בגלל זלנסקי ופוטין, כל הנושאים ירדו מסדר-היום. יוקר המחיה – לא מדברים עליו עכשיו, על העצמאים שעוד לא קיבלו את מה שצריכים לקבל - גם זה לא מדברים. כלום לא מדברים. יש פה תוכנית שעוברת שינויים עדינים מאוד. לא שינויים אמיתיים, בכמה וכמה דברים, ובמיוחד כשמדברים, וביקשנו להעלות דבר שנמצא כהצעת חוק שמסתובבת כבר היום היתה ועדת שרים. ביקשנו לתקן שהחוק הזה עולה כאן. זה היה דבר שהיה צריך לתקן אותו עוד לפני העניין הזה, ודאי היום. הנושא של הגבלת הגיל שמתחיל מגיל 23. אין בזה היגיון ברוב הציבורים. לא בציבור החרדי, בלא בציבור הערבי, לא בציבורים אחרים. אתם רוצים לעודד תעסוקה. אתם תמיד מנסים לומר שיש כאלה שלא רוצים לצאת לעבוד, יש כאלה שכן רוצים לצאת לעבוד. יוצאות נשים לעבוד, יש להן כבר תינוק אחד או שניים, הן לא זכאיות לא למענק עבודה, לא לנקודות הזיכוי, לא לשום דבר. יש לך הזדמנות לתקן את זה. יש לך הזדמנות לתקן, שהחלק של מענק העבודה יהיה יותר גדול.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
גם אני למדתי תקשורת. אני יודע מה זה כשאתה מכפיל 20, אתה הופך אותו ל-40. זה יפה מאוד כלפי ה-20, אבל 20 היה בושה ועכשיו הכפלנו את הבושה. אני לא אומר את זה סתם ככותרת. אנחנו יודעים מפורשות שהחלק הקשה שנאבק בין המדפים בסופרים על מה לא לקנות זה אותם אנשים שמענק עבודה מדבר אליהם יותר מאשר אלה שמדבר אליהם נקודות הזיכוי שעוד לא ראו את הארץ הזאת. הם לא ראו את נקודות הזיכוי אף פעם כי הם לא מגיעים לשם. אז אני מבקש אדוני, והוועדה הזאת צריכה לחזור לימיה הקודמים. לא משנה מי הממשלה ומי שר האוצר. הוועדה צריכה שיהיו לה שיניים, שתוכל לשנות דברים. היא לא יכולה להיות רק חותמת גומי של משרד האוצר עם תיקונים קלים באמצע.
שלומית ארליך
¶
24. בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "במקרים השכיחים כיום בהם מתקיימת משמורת משותפת המדינה אינה מוכנה לפצל את נקודת הזיכוי בין ההורים".
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "עבור מי שכבר מקבל מספיק נקודות זיכוי כדי לא לשלם מס לתוספת אין משמעות".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לנמק. אנחנו מדברים על אותם אלה שנקודות הזיכוי שלהם אין להן משמעות ואנו מבקשים להעביר את זה לקופה של בין בני הזוג. נירה, לא היית בדיונים הקודמים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני שמח שאת משלימה חומר. תקבלי על זה ציון טוב, אני צריך לבחון אותך. אני מדבר על לקחת נקודות זיכוי ולהעביר אותם, שיהיה כמו קופה בין בני הזוג שהניצול בנקודות יהיה משמעותי. כי מה שקורה, היום אשה – בדרך כלל זה אשה לצערנו כי היא מקבלת את השכר הנמוך יותר, ומצד שני יש לה הטבה במס שעד סכום מסוים היא פטורה ממס, אז אשה שעד משכורת של 13,000 בערך- - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אמרתי עד. סדר גודל של 13,000 - תוכל לקבל, אבל לא יהיה לה בזה שום שימוש. אמרנו: נעשה העברה של הנקודות. לעשות את הנקודות האלה כקופה אחת כדי שיוכלו להשתמש בזה, והנקודות שלה יהיו ברות שימוש ויהיה תרגום לכסף. לזה הממשלה מתנגדת, והיושב-ראש לא עזר לנו. אם את רוצה, את יכולה לעזור בזה שתצביעי בעד ההסתייגויות הזאת.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "הרחבת ההטבה של נקודות זיכוי עבור קבוצת ההורים לילדים בגילי שתים עשרה עד שמונה עשרה שכאמור לא נכללו בתוכנית הכלכלית הייתה עוזרת הרבה יותר".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
נירה, בגלל שעשית שיעורי בית אני רוצה לומר לך את הנושא של 12 עד 18. כאחת שעושה שיעורי בית, ואני מאמין שהיית בבית כדי לעשות שיעורי בית, ולא היית אתנו פה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא מבין למה הייתם צריכים את הקיזוז הזה. כשאנחנו מדברים על ילדים בגילאי 12 עד 18, הממשלה אמרה מגיל 6 עד 12. מגיל 13 עד 18 כולל. אנחנו אומרים: תנו גם לאותם ילדים. הממשלה אומרת: לא. מגיל 6 עד 13 כולל, אני אומר – אם אנחנו רוצים לעזור, כי נציגי הממשלה אמרה שזה גם עבור יוקר המחיה. אם זה עבור יוקר המחיה, יש לנו הכסף שאם ניתן להם, זה יעזור להם ויוזיל להם את ההוצאות המרובות שאת יודעת שילד מגיל 13 ההוצאות שלו לא פוחתות אלא אף יותר מזה – לימודים והוצאות יותר של בילויים וכל מה שצריך. האוכל, הכול יותר. לכן ביקשנו להגדיל את זה מ-13 עד 19. גם לזה חבריך גם פה וגם בממשלה התנגדו. לכן הגשנו את הסתייגות הזאת.
שלומית ארליך
¶
27. בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "שר האוצר הקציב את התוכנית לשנה אחת רק כדי לגרוף הישג בבחירות".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קודם כל, אנחנו מקווים שיהיו בחירות, בעזרת השם. הדבר הנוסף, כשעושים דברים כאלה, אם אתה לא בא ולא נותן מגיל 21 ומפרש את זה בכל מיני טענות שאי אפשר אולי לעשות, קבוע, לא קבוע, זה כנראה בשביל אוכלוסייה מסוימת שאתם לא רוצים לתת להם, ערבים וכדומה. לכן בשבילכם - יכול להיות מצב, בשביל להביא כביכול הישג בבחירות שאגב זה לא הישג אלא זה תעודת עניות.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "למה לא לחשוב חכם ולעזור בנקודות זיכוי ולא משנה עם יש ילדים או אין ילדים לאנשים שהשכר שלהם נמוך והנו שכר ממוצע במשק".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הסיפור בנקודות הזיכוי שצריך שיהיו ילדים. כשאני מדבר על גיל 21 ואתה אומר לי – זה עלה פה – שנכנסים לבעיה מגיל 18 עד גיל 21, כשביקשו פה גיל 18, אמרו: אתה מכניס משהו חדש, למשל חייל בסדיר שגם יצטרך. זה לא נכון כי בגיל 21 כמעט אין ילדים. אנחנו אומרים: כבר עשית גיל 23. אני לא מסכים – אומר להוריד את זה לגיל 21. למה אתה צריך להתנות את זה שיהיו ילדים? ואם הוא בגיל 30 ואין לו ילדים? ואם הוא בן 27 ואין לו ילדים? למה ההתניה הזאת, שצריך יהיו ילדים? ההסתייגות שלי אומרת שלא צריך את ההתניה שיהיו ילדים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גם תחיל את זה בהוראת קבע. אל תעשה את זה הוראת שעה כדי שתהיה לך סיבה למה תכניס עוד דבר בהוראת קבע. תראה כמה סיבות אני נותן לך שתכניס בהוראת קבע.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "נראה שהחוק הזה הנו פופוליזם עלוב בלי הרבה מחשבה".
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "מי שצריך עזרה לאור ההתייקרות זה אנשים
שמרוויחים מעט ומשלמים מס הכנסה לא אנשי הייטק או בעלי שכר שהן הרבה מעל הממוצע".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כולם מקבלים – אנשי הייטק, אנשים שיש להם כסף. אבל בסופו של דבר ראינו טבלה שאומרת - מי לא מקבל בשכר הזה – אותם אנשים שמרוויחים פחות. אראה לכם את הטבלה של משרד האוצר, מה שפרסם. יש לי את זה גם בשקופיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסופו של דבר מקבלים - והוכחנו את זה גם פה וגם בטבלה יש – שמקבלים פחות שכר ולא יכולים להגיע ונתנו לזה דוגמאות וגם כששאלנו פה באותה, יש כאלה שנופלים בין הכיסאות. לא יכולים להגיע לך-100%. אבל אמרנו עצה: עשה שעד סכום מסוים עד שם נוכח לתת את המענק ומעל, לא. לכן אמרנו פה – נגדיל את זה, כדי שבאמת יקבל מי שזקוק ומקבל פחות משכורת ונוכל לתת לו את זה לפחות פעם בשנה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ביקשתי לבדוק את זה, במשרד האוצר. הם עשו ניתוח. העשירון העשירי – אני מדבר על הורים לילדים מגיל 6 עד 12- - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
אין בעיה. ביקשתי מסמך וקיבלתי, שמנתח את המצב. הם משלמים 79% מהמס בישראל. מבחינת החלוקה להטבה הם משלמים 31%. העשירון התשיעי משלמים 14% ומקבלים 28%. עשירון חמישי משלמים 5%, מקבלים 21 כי הזכאות עולה, ואחר כך עד העשירון הרביעי שמשלם 0 מס, עדיין מקבלים את ההטבה. לכן ההיגיון הכלכלי הוא לתת למי שמשלם את המס, את נקודות הזיכוי, ולהשלים את זה בשני דברים נוספים – אחד זה מענק העבודה שהגדלנו ושתיים זה אותו סבסוד לצהרון.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אם הייתם עושים כאן רפורמה שמשנה את תמונת המס במדינת ישראל, יכולת לתת הנמקות שקשורות לתשלומי המס, אבל פה לא מדובר בזה. מדובר במהלך שבהתחלה נועד לסייע ביוקר המחיה נקודתית בשנה הזאת בגלל כל הטירוף של עליות המחירים. אחר כך שיניתם ואמרת שזה בעיקר בא לעודד תעסוקה. שני הדברים הלאה לא רלוונטיים בכלל למה שאתה אומר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני יושב-הראש, אני פונה אליך שוב, ללב שלך. אתה מסתנוור מאיזה מסמך שהוא באמת לא רלוונטי למהלך הזה, שבא כדי לסייע בחלק הראשון שלו, בפן הראשון שלו לסייע בגלל יוקר המחיה. זה לא משנה את ראי המס בישראל. זה נקודתי בשנה הזאת. דבר שני, עידוד תעסוקה גם לא רלוונטי. למה – מי שהכי מתקשה עם יוקר המחיה אלו העשירונים התחתונים, אלה שקשה להם יותר. העשירון העשירי, לא משנה כמה מס משלם, יסתדר טוב מאוד עם הייקור של המשקאות הממותקים וגם עם הייקור של החד-פעמי, גם עם הייקור התחבורה הציבורית וגם עם הארנונה והחשמל שעלו. הוא לא צריך אותך. וגם לא צריך את עידוד התעסוקה שלך. הוא נמצא בעבודה. אחרת לא היה מגיע לרמות שכר כאלה גבוהות שהיה מקבל 700 מיליון מתוך 2 מיליארד שאתה מקצה אותם. אז תעמיד את הדברים על דיוקם. אם אתה רוצה, לעודד תעסוקה ולסייע ביוקר המחיה, תסייע למי שצריך. וההצעה שהצענו כאן ואמרנו שנסיר כאן את כל ההסתייגויות זה רק לאזן קצת. לא יכול להיות שמי שלא צריך יקבל פי שלושה וארבעה ממי שצריך. נעשה איזון. מה ביקשנו? במקום נקודת זיכוי - 0.75 נקודת זיכוי. במקום 2 מיליארד או במקום 700 מיליון שילך לעשירון העליון, ילך לך 400 וכמה זה יוצא – תוריד מ-700, 175. 525 מיליון ילכו לעשירון העליון במקום 700 מיליון. מה יקרה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
הכול בסדר, אבל זה לא מתכתב עם המציאות כי אתה מייצר קבוצות ריקות. לא מתכתב עם המציאות.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "מה החוכמה בחוק זה כאשר הכנסת ההורים היא גבוהה והרבה מעל הממוצע של השכר במשק שוב פעם עוזרים לעשירים איך להרוויח עוד".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, האמירה הזאת, גם הנייר שאתם מביאים ממשרד האוצר וגם האמירה שמשלמים הרבה מס, אנחנו עשינו כאן במדינת ישראל מערכת חוקים, שאפשרה לאותם אנשים בעשירונים העליונים להרוויח הרבה כסף, וכיוון שהם מרוויחים הרבה כסף גם משלמים הרבה מס כמו שעשינו גם בחוק של חיפושי הגז וכל מה שנלווה לעניין הזה. קבענו, שהכללים יהיו גבוהים. אתה משתמש בטיעון הזה, קצת צורם כי בסופו של דבר אנחנו עשינו מערכת שמאפשרת שוק חופשי, ומאפשרת לאנשים להרוויח. יש אנשים שמרוויחים הרבה מאוד כסף. אנחנו אומרים – תשלמו מס גבוה. לא תבקש אותו סכום של מס ממי שמרוויח פחות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לכן הטיעון הזה אינו רלוונטי. מה כן רלוונטי – וראיתי פה את התהליך. בהתחלה הגיע לפה הפקיד של משרד האוצר, ואמר שאנחנו מתמודדים עם יוקר המחיה. גם לולא היה אומר, מביאים את החוק הזה בגלל יוקר המחיה. הפכו אותו למענק עבודה, הפכו אותו לנקודות זיכוי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מסכים לחלוטין. לכן אני אומר – היה צריך להתמודד עם אותם עשירונים נמוכים – זה מה ששלמה קרעי אמר - שיוקר המחיה פוגע בהם הכי הרבה. בעשירים זה לא פוגע בסופו של דבר, והיה צריך לסייע להם ולא להשאיר אותם במצב כמות שהוא. לכן ההסתייגות הזאת. לכן אני חושב שמן הראוי לא להביא את הדוגמה של משרד האוצר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אבל הנתונים האלה, זה שמי שמרוויח הרבה ומשלם הרבה מס, אני הייתי רוצתה להחליף איתו.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
הקשבתי. אני חושב שלא מתמודדים פה, ואם כן מתמודדים, נותנים הרבה יותר לעשירים והרבה פחות לעניים. נותנים הרבה יותר לנושא הזה של הדברים שעכשיו החליטו שזה מה שיהיה, ומי שהתחיל לדבר על יוקר המחיה כי זה היה הנושא המרכזי, ההתחלה - השתיקו אותו ואמרו לו: אל תגיד, זה לא הנושא והוא הפסיק.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "חתימת שר האוצר על הצו להפחתת מכסים על פירות וירקות הייתה הצעד היחיד שהצליח להוציא לפועל במסגרת הניסיון להפחתת יוקר המחיה וגם זה דרש תרגיל פוליטי לשותפיו שלא יכלו למנוע את המהלך בשל פגרת החורף".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. מוסי, מה שהצענו כאן, ואתה הבאת לנו רקע מאוד חשוב – ההתפלגות לעשירונים. חוץ מהתפלגות לעשירונים יש 2 מיליארד שקל שהולכים לתוכנית הזאת של נקודות הזיכוי ו-500 מיליון שקל אחרי ההכפלה למענקי עבודה. אמרנו: תאזן קצת. תעביר. במקום שתהיה נקודת זיכוי לכל ילד – תן 0.75 נקודת זיכוי. התוכנית תקטן מ-2 מיליארד למיליארד וחצי, ומענקי עבודה יוכפלו. תוסיף מדרגות, תרחיב את המנעד שאלו שמקבלים היום – הרי זוג הים מקבל 3,200 ₪ אחרי המענק במענקי עבודה בממוצע, וזוג בעשירון העליון יקבל 10,700. יותר מפי שלושה. למה לא לאזן את זה – לומר שזוג בעשירון העליון יקבל 8,400 שזה 0.75, וזוג שמקבל מענק עבודה, יקבל 6,000? קצת איזון. שאלה שבאמת צריכים יקבלו יותר. מה רלוונטית תשובת האוצר בכלל? איך זה שאתה לא ניצב איתן לצדנו? אני לא מבין, מוסי. זאת ההסתייגות היחידה שלנו. ברגע שהם יקבלו אותה – אני יודע שאתה מקבל אותה בתוך תוכך – מורידים הכול. מעבירים את זה עכשיו. זה הדבר היחיד שדיברנו עליו.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "אין בהצעת החוק די כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות".
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. זו הסתייגות שרלוונטית לחוק הזה אבל רלוונטית לכל המדיניות של הממשלה הזאת, שאנחנו רואים פה יוקר מחיה שלא היה כדוגמתו. אנחנו לא רוצים בולטות. אם אנחנו היינו בממשלה אני חושב שכל מהדורות החדשות במשך חודשים היו נפתחות עם יוקר המחיה והיו מצלמים אנשים, כמה שקשה להם, אבל אתם זוכים לחיבוק גלוי. הממשלה הזאת עד שהיא עושה משהו, ואם יש תקציב שהיא כן מקצה לקהל מוגבל, לגיל מסוים, לאוכלוסייה מסוימת, היא לא עושה את ההבחנה בשביל אלה שבאמת מגיעים לסופר מוצרים ובגלל יוקר המחיה הם בוררים יותר מוצרים שקנו לפני חצי שנה ושמונה חודשים – היום הם לא יכולים לקנות את זה. אנחנו רואים את זה בכל מה שהממשלה עושה - גם בתוכנית של התחבורה, רשויות בפריפריה, אזרחים שהיו רגילים לקנות כרטיס נסיעה בשני שקלים, עכשיו מעלים להם את זה ל-5.5 שקלים וההצגה הזאת כאילו אתם משקיעים פה יותר כסף ועוזרים – אין פה שום תוספת שלכם. הסבסוד אותו סבסוד, רק שפיזרתם את זה רק שעכשיו הפריפריה ישלמו אותם. אותם ערים ששילמו 2 שקלים עכשיו ישלמו 5.5 שקלים. לממשלה הזאת אין חמלה, לא עומדים במילים שלהם. אנחנו זוכרים את מסיבת העיתונאים של ליברמן על אותם בעלי עסקים שנפגעו מהאומיקרון. מה קורה עם הדבר הזה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם תהיו קשובים לאופוזיציה הכול אפשר לאשר פה, אבל אם תרמסו את האופוזיציה ולא תהיו קשובים ולא תיתנו לפחות הישגים למען עם ישראל, לא נוכל לאשר לכם שום דבר כמו החוק הזה שאנחנו מוכנים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בטח. שבוע שעבר אמרתם לי פה 70 מיליון. אני הבאתי ממרכז המחקר של הכנסת מה שהיה ב-2017. אמרתי: אולי אני טועה. שלחתי בקשה למרכז המחקר והמידע של הכנסת וביקשתי לדעת מה קורה היום. הם פנו לבנק ישראל שנמצאים אצלם כל הנתונים והם מאזינים תדירות לדיונים. השאלה היתה על גיל 21, ועל זה הם אמרו: זה עדיין לא סופי, אבל הנתונים כדלהלן. ב-20% אנו מדברים על סדר גודל של 14 מיליון, ואם מדברים על 40%, זה סדר גודל של 16.5 מיליון. אתם אמרתם לי פה שזה 70 מיליון. איך הפערים הגדולים האלה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אומר לך. עד כמה שאני יודע, הנתונים האלה יותר נגישים לאגף התקציבים ולרשות המיסים ופחות נגישים לבנק ישראל. כי בנק ישראל אחראי על מדיניות הומניטרית של מדינת ישראל והוא לאו דווקא- - - אבל הוויכוח אינו כספי.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש כרגע על השולחן הצעה שאומרת שאפשר להכניס לזכאות למענק עבודה החל מגיל 21 כהוראת שעה עכשיו, ובדיוני התקציב לאשר את זה כהוראת קבע.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שים את זה כהוראת קבע מעכשיו – הכול בסדר. או תשים לחילופין – אמרת לעשות ניוד זכויות. אמרת לי: זה אירוע מטורף. ביקשתי קרובי משפחה, אמרו לי: לא. שלמה קרעי הביא דבר מצוין, אמרו לו: זה לא עידוד תעסוקה. אמרתי – גיל 18 הוראת שעה גם לא הסכמתם. 21 באופן קבוע – אנחנו מורידים הכול עכשיו ומתחילים להתקדם.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "יש להגדיל נקודות הזיכוי לאם ולאב גם עבור ילדיהם עד גיל חמש".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לאשה 2.5 וגם לגבר, אם איני טועה. אמרנו: נגדיל גם שם מאותה סיבה שפה אתם אמרתם, שהאוצר אמר: למה מגיל 6 עד 12 כולל 12 עד 13? כי אז צריכים יותר לשמור על הילדים כדי שיוכל לצאת לעבוד, ועד גיל 5 ל א צריך לצאת לעבודה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שאלנו מה ההיגיון מגיל 6. אם תעשה את זה כתוכנית כמו שאנחנו חושבים, קח את מה ששלמה קרעי אומר וניקח נקודות זיכוי, נעביר למענק עבודה, ונעשה בתוספת – הרי מה הסיפור פה – הנימוק שלכם לא נכון. או תחליפו את הנימוק שלכם. אמרתם שצריך להיות עם הילדים. כדי שהיא תוכל לצאת לעבודה. עד גיל 6 היא לא צריכה להיות עם הילדים? לא צריכה לצאת לעבודה?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מוסי, ההצעה שהצענו – הדגל של מרצ הוא של סוציאליזם ושל עזרה. פה זה לנתב את הסיוע של הממשלה- - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני מנסה עדיין. התוכנית שלנו לא באה להוציא עוד כסף מקופת המדינה ולחלק. היא באה לקחת אותו כסף שהממשלה הקצתה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל זאת מוטציה של סוציאליזם. זה לקחת כסף מהמדינה ולחלק רק לעשירים. זה בטח לא האג'נדה שלכם, לקחת כסף ולחלק רק לעשירים. אין פה שום דבר אמיתי בטענות הממשלה שיש פה עידוד תעסוקה. כי העשירון העליון לא צריך את העידוד הזה. אנחנו רוצים לקחת חלק מכסף ולאזן, שילך לעשירים ולעניים לפחות באותה מידה. לא יכול להיות שהחלשים בלבד יקבלו מעט כל כך, 3,000 שקל בממוצע, 3,200 לזוג שמקבל שניהם מענקי עבודה, והעשירון העליון יקבל 10,700. זה לא יכול להיות שאתם נותנים יד לדבר כזה. לא ביקשנו להוסיף אלא לאזן. קחו מאתנו – מי שמשתכר ומגיע לרף המס הזה - ותנו למי שצריך באמת. תנו לאלה שעכשיו יקרו להם את התחבורה הציבורית. שעכשיו יקרו להם את החשמל והארנונה והסופר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא הוזילו. תבוא לנתיבות. היה 2.30 נסיעה, עכשיו זה 5.5. זה הוזלה? הוזלת בתל אביב, נכון. מ-6 הורדת ל-5.5.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יש לי. יש לנו שני תקנים. זה שאתם לא סופרים אותנו – לא תצליחו לעקור את הדמוקרטיה. יש לנו זכות יסוד של הצבעה. אנחנו מייצגים ציבור. אתם חושבים שהתקנון גובר על הדמוקרטיה. זאת בעיה שלכם.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "הורדת המכסים על מוצרי חקלאות שונים לרבות ירקות פירות ראויה שתבוצע לאחר השוואת התנאים למגדל ולחקלאי הישראלי עם החקלאי האירופי והאמריקאי".
נירה שפק (יש עתיד)
¶
זה בסוף הרשות. זה לא ממשלתי. זה רשות שבנו אותה כדי להיות עצמאית ולא להיות פוליטית ובהחלט אנחנו מתנגדים ונפעל כדי שזה לא יקרה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
של רשות המים. לא שלנו. לא של הממשלה. בוא נראה מה אפשר לעשות עם זה.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
¶
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "חלק מההטבות לא יינתנו לחלשים ביותר והן זמניות לשנת 2022 בלבד".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מה שנאמר קודם – ממשלה חסרת חמלה לחלוטין. מי שהכי נפגע מכל הגזירות שהממשלה הזאת עושה, זה השכבות החלשות, מעמד הביניים. נפגעים החקלאים, כל אלה שבסופו של דבר להם היה צריך לסייע. זאת החובה שיש על החברה, ועושים ההפך. כשאומרים גם לגבי הנושא של התחבורה, היום מגיעים עם חגיגה גדולה. אני מציע לכולם להירגע אבל בסופו של דבר, בפריפריה יהיו כאלה שהמחיר יוכפל. אפילו יותר מיוכפל. יש מקומות שבהם המחיר כמו במרכז הארץ, שיירד מ-6 שקלים ל-5.5 שקלים, במקומות אחרים זה יעלה מ-2.2 ל-5.5, והמציאות, כל מה שאנו נתקלים כאן כל הזמן מהממשלה הזאת זה ממשלה ללא חמלה. גם החוק הזה שעכשיו מביאים שלכאורה היה צריך היות חוק טוב, עוזר לעשירים ופוגע בעניים. זו ההסתייגות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם רק הייתם נותנים מה שבממשלה הקודמת נתנו אוזן קשבת לאופוזיציה, הכול היה נראה אחרת. לא היית בממשלה הקודמת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא היית בממשלה הקודמת. לא היה דבר כזה שהאופוזיציה ישבה וכל הזמן והצביעה נגד. תשאלי את מיקי לוי. הוא היה חבר בוועדה. לא היה דבר שלא הגעתי איתו לסיכום.
שלומית ארליך
¶
39. בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(1) המוצע, בסופו יבוא "לתוכנית הזאת יש מטרה ממוקדת ומוצהרת – להעניק הקלות למשפחות עובדות בלבד ומנגד למנוע אותן ממשפחות חרדיות שבהן ההורים לא עובדים".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לכם, החברים בקואליציה. לא היה דבר כזה. לא היו ישיבות
מהסוג הזה. על תקציב הצביעו נגד. האופוזיציה הצבעה נגד.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מסכים לחלוטין. ההצעות של אלכס היו הצעות טובות. גם כשהיה בתקציב, גם אחרי זה. היו הצעות שהסכמנו להן ואמרנו: לא יהיו דיונים. אבל הוא חזר אלינו עם תשובות שאי-אפשר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני אומר לך אמת. והיינו מגיעים להסכמות. ישב פה שר אומר לא פעם ולא פעמיים ואמרנו לו: אתה חייב את העניין הזה לגמור. אתה לא רוצה – לא נצביע. והגיעו להסכמת. את יכולה לראות את זה, הכול מתועד. ופה יש רצון טוב של יושב-ראש ועדת הכספים אבל משום מה משהו אלמוני לא מאפשר לו את זה.
שלומית ארליך
¶
מהסתייגות 40 עד 58 זה מקבץ שחוזר על עצמו.
בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(2) המוצע, בסופו יבוא "אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף המס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת".
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. בהקשר של יוקר המחיה, נירה, לפי מה שאת אומרת, רשות המים שעשו את זה בכוונה כדי שלא תהיה התערבות, אותו דבר גם רשות החשמל. נכון?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז למה שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, כשהיתה ירידה במחירי החשמל, התגאה ואמר: אני כשר אוצר הבאתי לירידה בחברת החשמל?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
עכשיו עשיתי תחקיר. אל"ף, יש שיח, יש הסכמות. שרת האנרגיה מתנגדת להעלאת מחיר המים. עכשיו צריך שכל הנציגים שם יצביעו נגד או זה יבוא לכאן ונדאג לעשות עם זה משהו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כשנוח, זה רשות עצמאית, וכשזה לא נוח, לא עצמאית. כשזה נוח לכם אתם אומרים: זה לא קשור, אנחנו לא יכולים להתערב, ואם יש ירידה אתם אומרים: אנחנו עשינו את זה. הוא התגאה שמחירי החשמל ירדו כאילו בזכותו. את אומרת דבר הפוך – לא, זה רשות עצמאית.
שלומית ארליך
¶
58. בפסקה (1), בסעיף קטן (ג)(2) המוצע, בסופו יבוא "לתוכנית הזאת יש מטרה ממוקדת ומוצהרת – להעניק הקלות למשפחות עובדות בלבד ומנגד למנוע אותן ממשפחות חרדיות שבהן ההורים לא עובדים".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנמק. יש פה בחוק הזה פגיעה בכמה ציבורים. יש פגיעה בציבור גם הדתי לאומי, גם החרדי, גם הערבי וגם במשפחות עניות יש פה פגיעה, כי אם אתה נותן להם אפשרות של כל הנושא של הנקודות עד – יש בין 10,000 או קצת פחות ליותר שבכלל לא נמצאות – יש דבר שגם גברים לא נמצאים שמרוויחים כבר כסף ולא במענק עבודה. יש פער קטן. כלומר גם אם הוא עובד אתה פוגע בו. אני לא מדבר על משפחות שלא עובדות ואז אתה גם לא מעודד אותם לצאת לעבוד לפי מה שאתם רוצים במענק העבודה כי אין פה עידוד לאותם אלה שלא עובדות, כי אתה נותן להם רף גבוה של זמן, של גיל מסוים, של ילדים, של כל מיני דברים שהם פוגעים ברצון שלהם לעבוד או אשה שיוצאת לעבד ולא מממשים את הזכות שלה אז אומרת: למה לעבוד יותר קשה? אותו דבר גבר. לכן אני חושב שכדאי שתצביעו הפעם כדי שנפתח את הסעיף הזה ונוכל לעשות שם שינויים.
שלומית ארליך
¶
59 עד 77 זה מקבץ וזר בסעיף קטן אחר, אז נקרא את 59.
59. בפסקה (2)(א), בפסקת משנה (ד) המוצעת, בסופה יבוא "אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף המס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת".
היו"ר אלכס קושניר
¶
מאז ומעולם היה 23. היתה בקשה של הקואליציה, להרחיב את זה לגיל 21. אני חושב, שמדובר בצעד נכון. לכן פניתי לאוצר וקיבלתי הסכמה שנאשר בהוראת שעה עכשיו לגיל 21 לשנה זו, והחל מהשנה הבאה נשקול בחיוב להכניס את זה לחוק ההסדרים ולאשר את זה כהוראת קבע כלומר לייצר רצף משנת 22' והלאה. החברים מתנגדים, רוצים שזה יהיה הוראת קבע מעכשיו כבר. אני מתנגד.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני שמח שאתה מתנגד לזה כי בעיניי הפשרה הזאת לא מספיק טובה כי אנחנו נאבקים פה בשביל החלשים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גם היושב-ראש מבין שזה צריך להיות בשינוי. הוא גם אומר את זה על השולחן – שצריך להוריד את זה מגיל 23 לגיל 21 כי מגיל 23 – זה היה רצון כנראה, לא לאפשר למגזר מסוים כזה או אחר. בגיל 23 זה בחוק. אנחנו ביקשנו להוריד את זה לגיל 21 כי אנו חושבים - גיל 18 לא הסכים היושב-ראש מכל מיני סיבות. אמרתי: נעשה את זה 21. מה הוא אומר – תעשו את זה הוראת שעה. מ: יהיה בתקציב, עכשיו אומר: נשקול. זה אומר בכלל גמור.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
למה אנחנו לא מסכימים? יש פה באוגוסט איציק דניאל. היתה הצעת חוק שלך, אופיר כץ, בתקציב ההמשכי. היו שלושה דברים: היה חיילים בודדים שאמרת ליושב-ראש, אמרת: בא אלכס ורצה את זה. אתה היית מרכז הקואליציה. אמרת: אני נותן לך אלכס את זה, אין בעיה, נביא את זה בהצעת חוק. היה עוד משהו שרצית בהצעת החוק הזאת והיה עוד משהו שביקשתי את מענק העבודה מגיל 18. היושב-ראש אמר לי: אני בגיל 18 מבקש ולא יכול לעשות את זה. יצאנו החוצה, אמר לי היושב-ראש: נעביר את זה. אמרתי: בסדר. אני מוציא את גיל 18 כדי להתקדם ולתת לאופוזיציה את ההישגים שלהם, שהיית בהישג הזה של החיילים הבודדים, נתנו אותו, עם הקרדיט, אף אחד לא לקח את הקרדיט על זה ואמרנו: בתנאי אחד, שאיציק דניאל – הוא היה במשרד האוצר, אני אכיר פה שאנחנו בעזרת השם מכניסים את זה בתקציב של 20, 21 או 21, 22. אנחנו בוחנים את זה לחיוב ואומר: זה כך יהיה. ישב פה ואמר את זה. אנחנו מגיעים שוב לנושא הזה ולא רואים שום שינוי. לכן כשאתה נותן לי הוראת שעה עם התחייבות לשקול בחיוב, אני לא יכול לקבל דבר כזה כשעבדו עליי. תגיד לי: אני פה. זה הזמן שלך כי פעם שעברה בגלל הבקשה שלך הוצאתי את שלי. זה הזמן שלך לומר: אני מביא את זה כהוראת קבע. ירצו, לא ירצו. אני לא מסתכל ממשלה אלא כנסת. תגיד: אני הולך על הראש שלהם כי אני מאמין בזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש לזכור שמענק לחיילים בודדים משוחררים היתה הוצאה חד פעמית בגובה 12 מיליון שקלים. הוצאה חד פעמית. פה אנו מדברים על מהלך הרבה יותר משמעותי. אני מציע לך לייצר רצף שמתחיל בשנת 2022, להעביר את זה כהוראת שעה עכשיו, ואחר כך לקבל את זה כהוראת קבע בתקציב. בוא נעשה את זה. אל תמנע עכשיו מאנשים את מענק העבודה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, עד 97. זה המקבץ. אז חוזרים בשעה 14:00.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 14:00.)
שלומית ארליך
¶
97. בפסקה (2)(ג), אחרי המילים "לפי העניין" יבוא "ואולם, אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף הס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בפסקה (1) הקודמת אמרת שתנסה אולי, ואם ישתכנעו נבחן את זה בהצבעה. כיוון שבפעם שעברה המבחן בהצבעה אתה הצלחת והקואליציה כביכול לטעון שהפסידה שלא הביאה את זה, אני אומר: יש לכם עוד הזדמנות. אשה שיש לה ילדים עם נקודות הזיכוי שלה, נעשה עוד משהו. הבאנו לך כמה אופציות כדי שתדע לתת משהו לאופוזיציה. אגב לנו לכיס זה שום דבר. אף אחד מאתנו פה לא ירוויח מזה שום דבר, לכן אנו מבקשים למען עם ישראל, מדברים ללב שלך. אני מבקש ממך שאולי לפחות הפעם תצביעו בעד ההסתייגות הזאת אלא אם כן יש לך משהו אחר לבשר לנו בהפסקה שנתנו חצי שעה, אולי יש דברים יותר טובים.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לסוף המקבץ. עד 115.
115. בפסקה (2)(ג), אחרי המילים "לפי העניין" יבוא "ואולם, לתוכנית הזאת יש מטרה ממוקדת ומוצהרת – להעניק הקלות למשפחות עובדות בלבד ומנגד למנוע אותן ממשפחות חרדיות שבהן ההורים לא עובדים".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנמק. יש פה מקבץ של כ-18 הסתייגויות. אז אני אקח רק רבע שעה. החוק הזה, גם אמרנו – במהותו הוא חוק טוב. אמרנו את זה בפה מלא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש פה הסתייגויות, לפעמים לא באות לשנות כזה דבר או אחר, שאותו סעיף ישתנה ותצביעו בעד ההסתייגות, אבל הן נועדו כדי שאנחנו באמת נגיע למשהו שיהיה טוב לעם ישראל. ביקשנו ממך מספר דברים. אנו מבקשים שתעשה הספקה ותנסה להביא עוד פתרון כדי שנוכל באמת למחוק את ההסתייגויות לגמרי, ולהגיע למצב שנוכל להצביע כולנו בעד החוק הזה וכמה שיותר מהר, למרות שלא בטוח שאם נצביע ונעביר אותו היום זה יגיע ביום רביעי למליאה, כי צריך הסכמות וזה גם לא יגיע בפגרה, אבל אנחנו מבקשים כדי שנוכל להתקדם עם החוק הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. אמרתי כבר את מה שיש לי לומר.
מי בעד ההסתייגות 115? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני לא מבין, למה יש התעקשות על העניין הזה. הרי אם רוצים לעזור למי שעובד, לתת לו מענק עבודה ונותנים לו באמצעות נקודת זיכוי ויש נשים שלא שמגיעות לסף המס וממילא נקודת המס לא מועילה לה, למה היא לא יכולה להעביר את זה לתא המשפחתי? למה היא לא יכולה להעביר את זה לבעל או להפך? אם הבעל לא מגיע לסף המס, למה הוא לא יכול להעביר את זה לאשתו? אם כנים דבריהם, שהם רוצים לעזור למשפחות עובדות, לאנשים עובדים ולכן נותנים את נקודת הזיכוי, זה באמת לא יוקר המחיה, כפי שאמרתי בפעם הקודמת. אבל לפחות בעניין הזה של העובדים למה אי אפשר להעביר את נקודת הזיכוי לבן הזוג – לבעל, במקרה שהאשה לא מגיעה, ולאשה במקרה שהבעל לא מגיע?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ראית את כל החוק? אם היית רואה את כל החוק, השאלה הזאת לא היתה עולה. לכן תעבור להצבעה כי היא לא ראתה ואני לא רוצה לענות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
119. המילה בשל – תימחק.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היה ברור לי שהשאלה הזאת תבוא. אני האחרון שאמחוק ילדים. בעז"ה נביא עוד ועוד ילדים. הקב"ה יעזור למשפחות ברוכות ילדים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
חס ושלום, אנחנו לא בעד למחוק ילדים. אבל זה מדובר שלא צריך שיהיו לו ילדים כדי לקבל את נקודת הזיכוי. להפך, אנחנו אומרים – בלי שיהיו לו ילדים תנו לו כל מה שצריך. תנו לו מענק עבודה, וילדים, תנו לו בילדים האלה עוד נקודות זיכוי, זה מה שאנו רוצים אבל בגלל שלנירה יש ספק על ילדיו אני מושך את ההסתייגות הזאת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
121 – המילה לפי – תימחק.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה תובא – תימחק.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
החשבון שלכם שעשיתם כאן הוא חשבון מנותק. חשבון שלא רואה את החלשים. חשבון שרואה רק את קבוצת השייכות שאתם אולי שייכים אליה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
החשבון שלכם מנותק. אני רוצה להסביר שוב. יש כאן כמעט קונצנזוס לדעתי בקרב חברי הוועדה. לצערי לאלו שאנו מנסים להגן עליהם פה מהאופוזיציה אין מספיק לוביסטים בבית הזה. אלו שמרוויחים שכר מינימום או סביבו ומקבלים את מענקי העבודה האלה, את מס ההכנסה השלילי, אין להם לוביסטים שיכולים לבוא פה לוועדה ולזעוק את הזעקה שלהם. אולי בגלל זה שר האוצר קצת מנותק ולא מוכן למרות הפנייה שלך, אדוני יושב-ראש הוועדה לשר האוצר, שר האוצר לא מוכן להקשיב כי אין מי שיילחם באמת על האנשים האלה. אני פונה מכאן גם אליך, חברת הכנסת שפק, גם לכל יתר החברים שנמצאים פה בוועדה מהקואליציה, ואומר לכם: יש לנו הזדמנות לעשות טוב. אנחנו יכולים לשנות את זה. לא כל מה שהממשלה מביאה, צריך לקבוע אותו כאן במסמרות בלי שום שינוי. אפשר לעשות שינוי. הייעוץ המשפטי אמר שהממשלה לא יכולה להתנות תנאים כאלה, שהחוק יגיע לכאן ולא נעשה בו שום שינוי ואנחנו צריכים לעשות את השינוי הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להוסיף על מה שאמר על חשבון. חברת הכנסת אלינה שאלה אותו אם הוא למד ליבה. אמר שלמד ליבה אחרי הישיבה. אגב אני עד היום בלי תואר, וזה לא חסר לי בחיים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא למדתי ליבה וחשבון, רק עד כיתה ח', וברוך השם, אני יודע דווקא בסדר. תשאלי את האוצר כשהם מגיעים לפה, לכל מיני מספרים, הם עשו לי כמה פעמים בחינות ועמדתי בהם. אני חושב שזאת גאווה – תראי את הרב גפני, לאן הגיע ללא לימודי ליבה. אם היינו לומדים לימודי ליבה, לא בטוח שהייתי מגיע למקומות האלה. אולי למקומות טובים יותר, אולי להיות איזה רב ראשי או להיות איזה ראש כולל טוב.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מי בעד ההסתייגות 125? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אלינה, אם כל חברי הבית הזה ועוד כמה אחרים היו לומדים את לימודי הליבה היהודיים, את המקור שלנו כעם יהודי כאן בארץ ישראל, היו לומדים את זה בתיכון, בבית הספר שלהם, המצב כאן היה הרבה יותר טוב. היתה אחוות רעים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני לא מתנשא על אף אחד. אני אומר שבעיניי מקור למחלוקת בתוך העם הזה, זה שבא שופט בג"ץ שלא למד לימודי ליבה לטעמי ואומר שפסח זה דיאטת מצות, חסר לו לימודי ליבה יהודיים, ואם היה לומד לימודי ליבה יהודיים, היה מבין שזה משהו אחר. ועוד הרבה נושאים כאלה – השבת והכשרות והגיור והאחרים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה להוסיף נקודות למה ששלמה קרעי אמר. היו פה חברי כנסת משינוי. היתה פה מפלגה שנקראת שינוי. באו אלי חלק מהחברים שם ואמרו כדלהלן: אני למדתי בבית ספר יסודי, בתיכון ממלכתי. למדתי גמרא. למדתי לימודי יהדות. היום הבן שלי שלומד בבית ספר מלכתי לא לומד את זה בכלל. לא יודע במה מדובר. אפילו המושג של גמרא כמעט לא קיים בבתי הספר. המציאות הזאת, אני פעמים רבות מתפלא על הנושא של ליבה, לא ליבה. אלה דברים שאפשר ללמוד אותם ולעשות אותם יותר מאוחר. אבל שילד יהודי במדינת ישראל בבית ספר עברי לא יודע בכלל את המושגים האלה מה שלפני עשרים שנה כולם למדו. כולם ידעו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה נושא הדיון הזה. אנחנו שורפים פה שעות ארוכות כי אתם מתעקשים לתת נקודת זיכוי שלמה ולא שלושת רבעי נקודת זיכוי כמו שביקשנו. מה ביקשנו בסך הכול – שבמקום לתת לזוג בעשירון העליון 10,700 שקל בשנה מתנה, ב-2022, תנו להם 8,400. שלושת רבעי. את העודף הזה, את מה שנופל להם מהכיס בלי שהם מרגישים כשהם מוציאים על קפה ומאפה או מסעדת יוקרה בלי להרגיש בכלל, את זה תנו למי שמשתכר שכר מינימום. במקום לקבל מענק עבודה של 3,000, תן לו 5,000. אפילו אל תגיע ל-8,400. אל תאזן אבל תן קצת יותר. מה קרה?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
למי שמרוויח 40,000, לתת לו קצבת ילדים? למי שמרוויח 80,000, לתת לו עוד 10,700 שקל בשנה? על מה? אתה אומר: למי שמרוויח 7,000 לא מגיע מענק עבודה. הוא גם לא משלם מס. הוא לא יקבל את ה-10,700 האלה. מי שמרוויח 100,000 שקל בחודש יקבל 10,700 שקל ממך. זה ההיגיון שלך אדוני והוא מעוות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
131. המילה האמורות תימחק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
132. המילה באותו תימחק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
133. המילה סעיף תימחק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
פה אני רוצה לנמק. המילה אחת תימחק, כי ביקשנו רק בקשה אחת. לא קיבלנו. אז אני רוצה שלא יידעו. ביקשנו בקשה אחת ויחידה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ביקשנו שתהיה בהוראת קבע, לא בהוראת שעה. 14 מיליון כולה, 16.5, 17, 20 מיליון. זהו. לא 70 מיליון כמו שהאוצר אומר. תפסיק להאמין לאוצר. תתחיל להאמין גם לבנק ישראל, תראה מה מרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרו. דבר שאתה ואני מאמינים בדבר הזה – אחרת לא היית הולך לבקש את זה. אז אם אתה מאמין בהוראת שעה - אנחנו רוצים את זה כהוראת קבע. אלכס, גמרנו את הסיפור. לאט-לאט אתה מרחיק את הלב שלך ממך. אני רואה אותו יוצא לאט-לאט. אנחנו מבקשים דבר אחד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
134. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
135. המילה נוספת – תימחק.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה כל - תימחק.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מדגיש – המילה ילד. אנחנו מדברים על המילה, ושוב, כדי שנירה לא תהיה מזועזעת אנחנו מושכים את ההסתייגות הזאת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, יעקב אשר. יעקב אשר הגיש הצעת חוק שגם אני שותף לה, גיל 21. לכן אני מבקש למחוק.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה בשנת - תימחק.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אסביר, כי נשאלה שאלה, למה אנחנו לא מוכנים בהוראת שעה. טרם ההצבעה אני רוצה להסביר. אנחנו רוצים גיל 21 לא בהוראת שעה ובהוראת קבע כי יש הסכמה שצריך להיות הדבר של גיל 21. זה לא מפריע כי בגיל 21 לא תכניס את כל הסיפור של החיילים בסדיר למשל כי אין להם ילדים. אתה מביא פה מענק עבודה מקבלים רק מי שיש להם ילדים. בנושא של ילדים שחיילים בסדיר ייכנסו - לא נמצאים בפנים. בנוסף, למה אני רוצה את זה בהוראת קבע – כי הוראת קבע מקבעת את זה בחוק. אני לא צריך להיות נתון לחסדי האוצר שיגיע לתקציב כי הם כבר הבטיחו לי את זה בעבר בתקציב ההמשכי. אלכס, היית שותף להסכמים שהיו פה והיית איתי ומשכתי את הבקשה שלי מגיל 18 כדי לתת את האפשרות שהחוק שלך יעבור, והיום אני מבקש ממך על השולחן, תחזיר לי טובה על מה שעשיתי למען עם ישראל בשבילך, מה שעשיתי למען חיילים בודדים אתה תעשה למען- - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היו פה דברים בתקציב ההמשכי, אמרו לנו: לא יגיע עכשיו כל ההבנות שדיברתי עליהן אלא יגיע בתקציב 20'-21'.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
לגבי בטרם - על הטבות עוטף עזה כל כך הרבה שנים בהוראת שעה – לא בהוראת קבע, ועכשיו עשינו הארכה בעוד ארבע והצבענו פה אחד. אם באמת אכפת – הרי לכולנו ברור, יש פה שני ח"כים תושבי עוטף, שזה לא ייגמר עוד שנה ושנתיים. לכן אני חושבת שיש פה הצעה שאם אנחנו רוצים לבוא לדברים הרציניים, ינון – קח את זה כהוראת שעה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הסתייגות 140. המילה בטרם – תימחק. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. אפשר לומר שאת ההצעה שהצענו בשבוע שעבר על להסיט 500 מיליון שקל למענק העבודה זה נתקע אצלך בעיקר בגלל מענק העבודה, כך אני מבין. אתה טוען, שיש סיבוך לייצר מנגנון במענק העבודה כזה שיגדיל מדרגה, יוסף עוד קצת ממענק העבודה. אתה חושב שאם ניתן, זה לא יעודד יציאה לעבודה, יעודד עבודה בשעות נמוכות יתר כדי לא להשתכר. כל מיני קשקושי אוצר מה שנקרא, שהם חושבים שאותם אלו שמשתכרים 6,000 או 5,500 שקל באמת עושים את החשבון הזה ולא תעודד אותם. אם אתה חושב, כך תרחיק מדרגות. אין בעיה. אפשר למצוא את הפתרון האופטימלי. אבל אני אומר בסדר - נעזוב רגע את מענק העבודה. הרי אתם קיצצתם בעוד הרבה דברים אחרים. תחבורה ציבורית. עשיתם רפורמה שמצד אחד, מי שיש לו חופשי חודשי אולי ירוויח יותר, ומי שלא נוסע נסיעות מרובות אלא נוסע 10, 15 נסיעות בחודש, לא משתמש בחופשי חופשי ביטלתם לו 25% הנחה, ביטלתם את התעריפים הנמוכים בערים הפריפריאליות, בערים החרדיות. בוא נסיט את הכסף הזה שאתם הולכים להשקיע באוכלוסייה החזקה היותר, אל תייקרו לאף אחד את התעריפים שלו. כמה כסף צריך בשביל זה?
אני רוצה שבסוף, כשאתה מביא רפורמה כזו, שמנסה במקור שלה לסייע בשנה הנוכחית כטיפול נקודתי ביוקר המחיה, או לעודד תעסוקה, לא משנה, שלא האוכלוסיות החזקות יקבלו יותר ממה שאתה מקצה בתוכנית כלכלית לאוכלוסיות החלשות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
142. המילה לא – תימחק. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להסביר. אדוני היושב-ראש, אני בא לפה עם הצעה. אתה אמרת - הוראת שעה. אני אומר – אני יודע שהרב גפני לא בטוח יסכים איתי, אבל אני מוכן להילחם בעניין הזה. ההצעה שלנו כרגע עומדת על הפרק, על השולחן, הוראת שעה של גיל 21 לשלוש שנים. אמרתי 4, תוריד ל-3. שלוש שנים, הוראת שעה. אם כנים דברי משרד האוצר, שמביאים את זה בתקציב, הם אמורים להסכים להוראת שעה של שלוש שנים. אם לא כנים דבריהם של משרד האוצר והם הולכים לעשות על סיבוב בתקציב ולא לתת לנו את זה, הווה אומר שלא.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
על מי אנחנו נלחמים פה בכלל? על כמה ילדים של עשירים שמרוויחים? על מה המאבק הזה בכלל?
היו"ר אלכס קושניר
¶
ינון, אתן לך תשובה. המדינה יודעת להתחייב לשנת התקציב. היא לא יודעת להתחייב מעבר לכך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
נכון, כשלוקחים את זה בחשבון בשנת התקציב. במקרה הזה, זה לא המצב. אני לא אתן שבתקציב הדבר הזה לא יבוא, אם אנחנו מעבירים את זה היום כהוראת שעה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה כנסת, אתה יושב-ראש ועדה. אני אומר לך. אתה יודע שאתנו כאופוזיציה יש מה לעבוד. תביא את זה כשלוש שנים. אני אומר לך. זה לא אתה. זה האוצר שאומר לך דבר כזה. הוא יכול.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תקשיב למילה שלי. בתקציב אני אלחם יחד איתך שהדבר זה ייכנס. כרגע בוא נעשה את זה עכשיו להוראת שעה של שנה וניתן כבר לאלה שאמורים להיות זכאים עכשיו בגיל 21, עכשיו כבר לקבל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה. אני מתחנן שזה יהיה. שמתי על השולחן שלוש שנים הוראת שעה. נירה, תעזרו לי, שלוש שנים הוראת שעה. אל תעשו את זה. הנה, אני מוכן. אני זורק את זה לפח, אנחנו היום מעבירים את זה, מתחייב היום להעביר את זה. מה זה מפריע לכם? תפסיקו. אתם סתם נלחמים על שטויות. אני הולך אתכם הוראת שעה אבל תלכו אתנו. אני מתגמש בהוראת קבע.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אמרתם הוראת שעה. נגיע להוראת שעה לשלוש שנים, סגרנו את הסיפור זה למען עם ישראל עכשיו. אני מתחנן בפניכם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני לא רוצה שתתחנן לשנה. אני אומר לך שנדע להביא את זה בתקציב אם נעביר את זה עכשוי כהוראת שעה לשנה. אחרת ניכנס למערבולת בתקציב.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה עשרה - תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני חוזר בי ממה שאמרתי קודם – המאבק שלך ינון הוא לא בשביל נקודות הזיכוי לילדי העשירים. זה בשביל מענק העבודה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני יודע. המילה שנים – תימחק. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה והוא – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה אינו – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבקש דבר פעוט. לא ביקשתי שום דבר אחר. אלכס, אני יודע שקשה לך עם זה כי אתה מאמין בזה. אני יודע שאתה מתייסר בתוך עצמך, ואתה רוצה לעזור. ביחד, זה טוב למען עם ישראל. אנחנו כנסת. זה התפקיד שלנו להביא משהו טוב. אתה לא רוצה שאומר שאני מתחנן אבל אני כן מתחנן. בוא גיל 21 שלוש שנים הוראת שעה. מוכן לוותר על הוראת קבע. בשבילי זה ירידה ענקית.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, אבל אני נותן לך.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה בחישוב - תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה המס – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איפה נעמה לזימי ממפלגת העבודה? עוד לא סיימו את הפגישות שלהם? מכרו את החלשים מפלגת העבודה הזאת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה של – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש פה נימוק. אמרת שאת במקום נעמה לזימי. את משפחה שלה? כאילו אתם משאירים הכול במשפחה. אין דמוקרטיה. לקחת מישהו מישראל ביתנו ולשים אותו פה במקום מישהו ממפלגת העבודה – אין דמוקרטיה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מוחק לך אותן על שתי אלה שקפצת בטעות כי אני מאמין בכנות שלך ושלא היה במכוון. רק תראה. איפה תמצא כזה אופוזיציה? בשום מקום.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש חד מלשון חד, ויש חד שהוא לשון אחד. אנחנו מדברים על שניהם פה. יש לנו דבר אחד שאנחנו מבקשים, שהוא חד. בשבילנו – אנו מבקשים גיל 21. ביקשתי 21 קבוע, שנה. רוצים שלוש ואני רוצה להכתיר את נירה שהיתה בדרך להביא את הפתרון. שיהיה חד וברור. אבל לא רוצים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה הורית – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה אחרי – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה אחרי – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה פסקה – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש משנה לראש הממשלה. אנחנו לא רוצים שיהיה ראש הממשלה חליפי ולא משנה וגם לא משנה לחוק הזה. אנו מבקשים שיהיה חוק טוב, שנביא אותו להצבעה ונגמור את זה היום. זה נמצא בפתחכם.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לנמק. עד רגע זה לא הבנתי את הוויכוח. לא חשבתי לכתחילה שנהיה במערכת הזאת בצורה הזאת, אבל מה בדיוק הבעיה? אם מדברים מה שהציעה נירה, ההצעה שלה, שהציעה ושינון הסכים לה, אני לא כל כך הסכמתי. אני מקבל את העניין הזה. מעלה לי חשד כל הנושא לא בקשר למה שנוגע אליך אלא בסך הכול הכללי, אני כבר רואה מסיבת עיתונאים שתיעשה או שיודלפו החוצה דברים. מה בדיוק הבעיה? הרי אם כנים דבריכם, והמצב הוא באמת כזה שזה ייכנס לתוך התקציב וזה מה שיהיה, מה הבעיה שזה הוראת שעה לשלוש שנים? כל שנה היא נפרדת. זה לא שמביאים את כל הכסף בשנה אחת. הכול זה הוראת שעה לשלוש שנים והחוק היה נגמר. כל הנושא שאנו מסתובבים סביב עצמנו, מיותר לגמרי. זה שאתם מתעקשים לא לעשות את זה, ולהביא דוגמאות ממקרים אחרים של עוטף עזה מה שהעברתי אז חוקים לשנתיים – יש המון חוקים שהם הוראת שעה להרבה שנים. למה אי-אפשר להעביר את זה? אני רק חושד, לא יודע.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לנמק. שאל אותי קודם מוסי, מה לגבי ברית מילה. כתוב פה: הכנסתו. כשאדם נולד, אנו אומרים: תזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. אנחנו לא רוצים שזה יימחק, לכן מושך את ההסתייגות הזאת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה מידיעה – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה כהגדרתו - תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה במקום – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה הסיפא – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה במילים – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילים שהן – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה פעוטות – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו מבקשם שהמילה בחישוב תימחק כי אתם לא יודעים לעשות את החישוב. בחישוב פשוט אתם אמורים לאשר לנו את ההצעה שביקשנו הפשרה לשלוש שנים, במקום הוראת קבע, בחישוב פשוט. אתם רציתם שעה, אנחנו רצינו הוראת קבע. שלוש שנים זה מביא אותנו למקום שהאוצר אומר: אני מסכים, זה רק מראה שכנים דבריי ואני יכול לעמוד במילה הזאת. בחישוב פשוט. זה לא שבר עשרוני ואחוזים. זה בחישוב. אם בחישוב פשוט של כולנו אפילו מי שלא למד ליבה, יכול להיות שאם הם לא מסכימים לדבר הזה, בעצם אומרים: אנחנו לא הולכים להעביר לכם את זה בהוראת קבע בתקציב הבא ולכן אנחנו מבקשים מכם כן להמשיך להצביע על ההסתייגויות שלנו.
היו"ר אלכס קושניר
¶
175. המילה של – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מדובר פה על יחיד, כי היחיד זה כאילו יש רק אחד. בכל משפחה יכול להיות אותו יחיד. לכן אנחנו רוחצים שזה יהיה לכולם, לפתוח את זה לא רק ליחידים.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה תושב – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה הזכאי – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לנמק. אתם מדברים יותר מדי על הליבה. אפשר לחשוב שילד מסתובב ברחובות ולא עושה שום דבר וכו'. אנחנו מדברים על ילדים שלומדים את החוכמה הכי גדולה שיש בעולם. ילד בגיל 5 שיודע לקרוא, ולומד, ומייד מתחיל ללמוד גמרא או דברים שהחוכמה הכי משמעותית שיש בעולם שאנחנו מכירים, והמציאות הזאת, אחרי שהוא לומד כל השנים הללו, לא מדבר על זה שלומדים את המקצועות שלומדים, הוא תמיד יכול להשתלב, אם הוא רוצה, כשהוא מסיים ללמוד, והתפיסה שלו היא יותר, כי הוא השתפשף בנושא הזה. כל הזמן מדברים על הילדים שלא לומדים ליבה. אגב אין דבר כזה שלא לומדים ליבה. לומדים חלק, תלוי איפה. בחינוך החרדי לומדים את זה. המציאות היא שהאמירה המזלזלת כלפי ילדים שלומדים בתלמוד תורה או בבית ספר חרדי, ראויה שלא תהיה ולא תבוא לעולם, והחוכמה הכי גדולה שיש בעולם כי שם גדלו כל זה שאנחנו מכירים בכל ההיסטוריה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יש לי נימוק. אתה יודע, אדוני יושב-הראש, איפה נמצאים מפלגת העבודה היום? בגיבושון. מפלגת העבודה מתנהגים כמו תושבים כאן במדינת ישראל ולא כמו אזרחים שאכפת להם מהמדינה זאת. באה לכאן נעמה לזימי, אגב כמו אביר קארה בשעתו, על הפנסיות התקציביות, עשו סיבובים יח"צניים תקשורתיים, והנה כשמגיעים לרגע האמת כשצריך לומר האם אנחנו דואגים לחלשים בחברה או דואגים לקצבאות ילדים לעשירים ביותר - הם נעלמו מכאן ונותנים לחברת הכנסת אלינה להצביע במקומם בעד את המתווה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
181. המילה היה – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה זכאי – תימחק.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש לי נימוק פה. אומרים עליך שאתה נשאר בשלו, אלכס קושניר. אני מוחק את זה – אל תישאר בשלך. תהיה אתנו. אני מבקש שתהיה אתנו. אנחנו מבקשים ממך דבר פשוט, פעוט, יחיד. לא מבקשים דברים גרנדיוזיים. אנחנו מבקשים ממך, תהיה אתנו. אלכס, ברצינות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
המילה כנגד – תן לי לנמק. כשפנית אליי עם הבקשה של גיל 21, האמנתי בזה. ניסיתי להביא את זה והבאתי את זה. אני חושב שהוראת שעה לשנה היא זו שתפתח לנו את הדלת גם לשנים הבאות. כשנעביר את זה, אף אחד כבר לא יבטל את זה. לכן ההצעה על השולחן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בגלל השנים הקודמות אנחנו לא מאמינים לשנים הבאות. בגלל שהבאת הסבר טוב, אני רוצה התייעצות סיעתית.