פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05/04/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 248
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ד' בניסן התשפ"ב (5 באפריל 2022), שעה 9:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

שמחה רוטמן

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות

מירה רווה - יועצת משפטית, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

עדית ריס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורי בוצומנסקי - יועמ"ש מנהלת אכיפה ארצית קורונה, המשרד לביטחון הפנים

שי מליחי - ק' אג"מ מנהלת אכיפת קורונה, המשרד לביטחון הפנים

יעל אבידן - יועצת פרויקטור אכיפה, המשרד לביטחון הפנים

ליאור ברס - פעילה למען זכויות זוגות מעורבים בישראל

רננה שחר - יועמ"ש רשות התעופה האזרחית

מאיר רובין - מנכ"ל פורום קהלת, פורום קהלת

קובי זוסמן - מנכלIATA, חברות תעופה

אורן פסטרנק - מייסד המחאה

עירית וייסבלום - יועמ"ש, רשות האוכלוסין

אמנון שמואלי - מנהל אשכול נתב"ג

טליה ג'מאל

לאה קריכלי – מנהלת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יפה קרינצה


הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022

בוקר טוב, תודה לכל המתכנסים והמתכנסות. אנחנו נמצאים בדיון בהצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022.

כזכור, קיימנו דיון לפני כשבועיים בסוגיית חובת הבדיקות לפני הכניסה לישראל במעברים ימיים ויבשתיים. ביקשנו ממשרד הבריאות לבחון מספר עניינים, ולכן קצבנו את זמן התקנות עד 6 באפריל. מובאות היום תקנות חדשות שהוכנסו בהן מספר שינויים, בתחומים אחרים הדברים נותרו כפי שהם. חידוש אחד שמופיע לפנינו, שאיננו קשור בדיון הקודם, הוא בהעברה של כלל התקנות שעוסקות בחובת ביצוע בדיקה לפני הכניסה לישראל לוועדת החוקה, כך שאותה ועדה תדון בחובה הזו, בין אם מדובר על כניסה דרך מעברים אוויריים או בנמלי תעופה, ללא אבחנה בין כניסה ממעברים אוויריים לכניסה ממעברים יבשתיים וימיים. זה יאפשר לנו לטפל בנושא הזה ביתר קוהרנטיות. בעוד רגע קט נפנה לנציגי ולנציגות משרד הבריאות ונבקש מהם להציג את הדברים.

בפתח הדברים אבקש להתייחס לעניין אחר. ביומיים האחרונים אנחנו נחשפים לתמונות בלתי נתפסות מאזורי הקרבות באוקראינה, תמונות שקשה להאמין שפעם נוספת אנחנו רואים על אדמת אירופה. התמונות הללו, מעבר לעובדה שהן מזעזעות כל אדם בעל מצפון ולב, מחייבות את מדינת ישראל, לשיטתי, לחשיבה על עמדתה, התנהלותה בנושא של הסכסוך ושל המלחמה שהוכרזה על אוקראינה על ידי רוסיה. הדברים מחייבים הבעת עמדה תקיפה חד-משמעית, שמגנה את פשעי המלחמה הללו. גם בהינתן כל המורכבויות הגאו-פוליטיות – כולנו יודעים במה דברים אמורים, גם ערים למאמצי התיווך שהובילה ממשלת ישראל – ישנם רגעים שבהם העמדות חייבות להתבהר ולהתחדד, והתמונות שראינו ביומיים האחרונים מקדמות אותנו לעבר הרגע הזה. אני קורא לממשלת ישראל להשמיע קול עוד יותר ברור ונחרץ ממה ששמענו מפי שרים ושרות ביומיים האחרונים. אני חושב שזה רגע שמחייב את מדינת ישראל גם להרחיב משמעותית את הסיוע ההומניטרי שניתן לעם האוקראיני. נמצאים כאן נציגי משרד הבריאות; משרד הבריאות הוביל מהלך חשוב בהקמת בית החולים בפאתי העיר לבוב, בעיניי צריך להכפיל ולשלש את הסיוע ההומניטרי שניתן לעם האוקראיני. הדבר גם מחייב אותנו להבין את התפקיד של כל המדינות המתוקנות בנושא גל הפליטים שנמלט מאוקראינה, ואני מתכוון לדבר עם גורמי הפנים ולראות האם המכסה שהוקצתה לקליטת הפליטים נוצלה דיה, ואם זה המצב – יש מקום להרחבת אותה מכסה. לטעמי, יש בהחלט מקום לבחון את אופני ההשתתפות של מדינת ישראל במשטר הסנקציות שמוטל כרגע על ידי רוב מדינות המערב על רוסיה וגורמים רוסיים. התמונות שאנחנו רואים מאזורי הקרבות – שיש בהן הוכחות, בעיניי ברורות, לפשעי מלחמה – מחייבות את מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, לתגובה יותר נחרצת.

אנחנו עוברים אל הדיון בתקנות. נמצא אתנו חבר הכנסת שמחה רוטמן, תודה על הצטרפותך, אדוני. מכובדיי, ראשית נבקש מנציגות הייעוץ המשפטי של המשרד להציג לפנינו את התקנות, לאחר מכן נבקש מד"ר שלמון לתת לנו את הרקע האפידמיולוגי. אומר כבר בפתח הדברים שאני מברך על צעדים שנעשו במסגרת התקנות, של הכנסת בעלי האשרות למשטר הפטור מן הבדיקות. עוד לא מצאנו פתרון מניח את הדעת לבני זוג ולילדים קטינים וצריך להמשיך ולחשוב האם ניתן למצוא לעניין הזה פתרון. יש לנו גם אתגר עם בני זוג שנמצאים באשרת ב1 ולא נכללים כרגע בהסדר הפטור, כי הם לא ב-א5 אלא ב-ב1 וכל תהליך מדורג מתחיל בפרק זמן של ב1. במקרים של ידועים בציבור זה שלוש שנים, כך שגם לא ניתן לדבר על תקופה קצרה. אני מסמן סוגיות שצריך לתת עליהן את הדעת. כל זה בצד הברכות וה-fine tuning שצריכים להיעשות אם הדבר יימשך.

הדבר שמטריד אותי הוא יותר לצד של הדיון המקצועי ופחות לדיון המשפטי, למרות שהכול בסופו של דבר צריך להיכנס תחת תיקון המידתיות. בפעם הקודמת ביקשנו מכם סקירה בשני עניינים: 1. מה קורה במדינות המובילות מבחינתנו, גם בעולם המערבי אבל גם מבחינת התנועה שלהם לישראל, וקיבלנו מכם טבלה מפורטת; 2. ביקשנו סקירה לגבי עלויות בדיקות ה-PCR והזמינות שלהן באותן מדינות שמהן מגיעים נוסעים רבים לישראל. בשורה התחתונה, לפחות על פי התרשמותי, אין עוד מדינה בעולם המערבי שנוהגת במדיניות הנוכחית של מדינת ישראל, של בדיקות כפולות עבור מי שאינו אזרח, בדיקות גורפות של PCR בכניסה לישראל, ויתור על בדיקות האנטיגן. יש תחושה שמדינת ישראל בחרה ללכת הרבה מאוד צעדים לפני כל יתר מדינות העולם המערבי בנתונים הנוכחיים.

לקולא או לחומרא?

לחומרא, בצורה דרמטית. לפחות מהסקירה שאני עברתי עליה, אין אף מדינה שדורשת PCR מכל מי שנכנס אליה, שהוא לא אזרח ובעל רישיון קבע, בלי אבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים.

אצלנו אין אבחנה.

א. אין אבחנה; ב. אין אפשרות לבדיקת אנטיגן מוסדית. יש דרישה ל-PCR, שזו בדיקה שהיא גם פחות זמינה וגם הרבה יותר יקרה. קודם כול, בצד של הנכנסים, ישראל היא המדינה היחידה שמחייבת PCR לכל הנכנסים הזרים, בלי התייחסות למחוסנים או לא מחוסנים ובלי התייחסות לגיל. בצד של הנכנסים – למרות שאני זהיר כי אני לא בטוח שביקשנו את הבדיקה הזו, אבל התקבלו פה הממצאים – ממה שעולה מהסקירה, אין עוד מדינה מערבית שמחייבת את כל הנכנסים בשעריה, לרבות אלה שעשו PCR לפני שהגיעו, לעבור בדיקת PCR. גם אתה שבת מחו"ל לאחרונה, גם אני שבתי מנסיעה במסגרת התפקיד לארצות הברית – עושים בדיקה.

לפי מה שרשום פה, לפני שאני ממריא לארצות הברית אני כן צריך להציג בדיקת PCR.

אתה יכול לעשות אנטיגן.

כתוב אנטיגן או PCR.

כרגע אנחנו המדינה היחידה, למיטב הבנתי, שדורשת מזרים כפל בדיקות – בדיקה במדינת המוצא, והיא רק PCR, וגם כשהם נוחתים פה הם עושים PCR. לגבי אזרחים ישראלים, אני מתרשם שאנחנו המדינה היחידה, לפחות בסקירה שלנו, שמחייבת בדיקת PCR לכל הנכנסים. כבר אמרנו בדיון הקודם שאנחנו יודעים שנתב"ג הוא אתגר גדול ויש למדינת ישראל יתרון גדול על פני מדינות אחרות בריכוז נתיבי הכניסה. ראינו שזה עזר לנו באומיקרון – הכול נכון. השאלה תמיד היא שאלה של איזונים; אם בוחרים בדיקת PCR בכניסה, האם זה מצדיק דרישה כל כך גורפת מכל הזרים, בלי אבחנת גילים, בלי אפשרות לאנטיגן? האם אפשר לתמוך – הגיונית, אפידמיולוגית – את האבחנה בין זר לבין אזרח, כשהזרים, חלקם הם קרובי משפחה של ישראלים שבאים לפגוש את משפחתם וחלקם זה תיירים שאנחנו רוצים שיגיעו למדינת ישראל וישקמו את ענף התיירות? יש תחושה – מעבר לחגורת ההגנה שלגיטימי להקיף את עצמנו בה, וזה טוב שאנחנו יכולים לעשות את זה כי יש מספר מעברים מצומצם – שגם לעניין הזה צריכה להיות מידתיות. אני מוטרד מהעניין הזה, ותיכף נשמע. תצטרכו להצדיק היטב מדוע מדינת ישראל הולכת למדיניות כל כך מחמירה למול שאר העולם המערבי ואז נראה איך נתקדם עם העניין.

כידוע, אני פחות מאמין במדיניות של הפתעת מערכת הבריאות הישראלית ואת משרד הבריאות בדיונים בוועדה, אבל מצד שני, אנחנו מאוד מאמינים בסימון לממשלה מתי המדיניות נראית לנו, כגוף המאשר, מחמירה יתר על המידה. בואו נתחיל בהצגה פורמלית של התקנות, להבין מה השתנה מהתקנות שיש לנו עד ה-6 בחודש, ואז נשמע אותך, ד"ר שלמון, ותודה שאתה נמצא אתנו כאן. עורכת הדין רווה, בבקשה.

הבאנו את התיקון הזה היום לאור מה שקרה בפעם הקודמת, שתקנה 2 ו-4 הוארכו רק עד 6 באפריל. התיקון, לבקשת הוועדה, הוא לאפשר לעוד בעלי רישיון לישיבת עראי בישראל ליהנות מהפטור של בדיקה 72 שעות לפני הכניסה לישראל. זה בא לידי ביטוי בתקנה 2(1)א. השמטנו את המילה "כללי" ואז זה תופס את כל בעלי האשרות מסוג א – א1 עד א5. ההוראה הזאת הייתה ביחס למי שמגיע דרך כלי טיס בתקנות של שדות תעופה והפלגות נופש, לא רצינו שבכל פעם שייווצר פער נצטרך לתקן את שני הסטים ונצטרך לבוא שוב ושוב, אז מה שעשינו זה שבתקנות התעופה שאושרו ביום ראשון העברנו את המהות של החובה, את הסוג ואת המועד, שהן תפנינה לתקנות הללו, ואת כל ההוראות האופרטיביות שהתייחסו לנוסעים, למי שמגיע דרך כלי טיס, העברנו לכאן. לא עשינו שינוי מהותי בהוראות שהיו שם, רק העברנו אותן. זה מהבחינה הצורנית.

בהסתכלות לעתיד, עדיין תצטרכו לבוא לוועדת הכלכלה להאריך את תוקף התקנות המפנות?

כן. בתקנות התעופה יש הוראות נוספות, שמתייחסות גם לחובות של המפעיל, של חברות התעופה, של שדות התעופה. זאת אומרת, יש שם אופרציה רחבה יותר של כל הנושא של כלי טיס. בתיקון לפני האחרון שהיה הוספנו את הנושא של הפלגות נופש, חובות. התקנות האלה הן מכוח סעיף 7א לחוק והן מתייחסות לבדיקות בלבד בכניסה לישראל ולמי שעומד להיכנס לישראל. זה מהבחינה הצורנית.

מהבחינה המהותית, מה שאדוני ביקש מאתנו בפעם הקודמת לעניין הרחבת הפטור – בדקנו נקודות נוספות שאדוני העיר, וגם אמר כרגע בפתיח, לגבי בני זוג. זה יותר בעייתי מבחינת ישימות, אני מניחה שד"ר שלמון ירחיב בנושא. מבחינת התקנות, התיקון הנוסף שערכנו זה הערות נוסח לגבי תקנה 4 בעבירה, שקיבלנו מהייעוץ המשפטי של הוועדה.

מה אנחנו עושים עם בני זוג ב-ב1? אני מניח שהם נושאים איזשהו מסמך שאומר שהם בני זוג של ישראלים, לא?

זה מורכב, בדקנו את זה.

זו שאלה שצריך להפנות לרשות האוכלוסין ומשרד החוץ, אבל מהבדיקה שלנו, אין להם בהכרח במסמך ביד. אילו היה מסמך כזה, אפשר היה - - -

יש מסמך ביד שרשום "בו/בת זוג" – בתוך הוויזה בדרכון. בחומר הרקע של הוועדה יש תמונה של זה.

אמרתי שלא בהכרח יש לכל בן זוג של ישראלי. רובם לא צריכים ויזה בכלל, ולכן אין להם כלום. איפה שיש, אפשר לראות איפה לשלב את זה.

זה מה שביקשנו לפעם הזאת. אמנון שמואלי מרשות האוכלוסין, בוקר טוב. מה הסיפור עם בני זוג שנמצאים בראשית ההליך המדורג ומחזיקים ב1? מה האפשרות שלהם להציג מסמך רשמי של מדינת ישראל שמראה שהם בני זוג של אזרח ישראלי ובעלי מעמד?

בדרך כלל כל מי שמגיע מקבל אשרה, יש לו אשרה בדרכון, אלא אם כן הוא בן זוג שאינו רוצה להגיע למעמד של ב1.

ברור שצריך להתחיל את ההליך המדורג. אבל מי שמתחיל את ההליך המדורג, יש לו בדרכון ויזה ב1, נכון?

מי שיש לו ב1, אפשר יהיה להחיל את זה עליו. אבל יש כאלה שאין להם ב1.

קודם כול, בן זוג שלא פנה להסדיר את מעמדו, אז דינו כתייר. אבל אם בן זוג פנה והתחיל – למשל, זוג נמצא בארץ, משרד הפנים הכיר בקשר הזוגיות ונתן ב1. אם זה זוג נשוי אז ב1 הוא לכמה חודשים ואם זה ידועים בציבור זה לתקופה הרבה יותר ארוכה, אבל משרד הפנים מכיר בזוגיות ונתן ב1. האם באשרה הרשמית שתצורף לדרכון של אותו אדם מצוין שזה ב1 על רקע של זוגיות?

זה כתוב, אבל בעברית. חברות התעופה, צריכים להיות עדינים אתן, הן לא עובדות אצלנו. רשום ב1 כללי.

אין דרך לפתור את זה? אנחנו בעידן של קורונה, לא הגיוני שיהיה כתוב couple או משהו כזה?

אם יוחלט שבני זוג לא צריכים בדיקות אז נעביר את זה לחברות התעופה, ואם הם יטוסו אל על וימלאו את הקופה הציבורית זה יהיה בסדר; אם הם יטוסו עם לופטהנזה זה לא בטוח.

עורכת הדין וייסבלום, היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין, ביקשה להתייחס. גם היא בזום.

בוקר טוב. כמו שאמנון אמר, יש הרבה סוגים של רישיונות ב1. עדכנו את משרד הפנים אחרי הדיון שעבר שאת האוכלוסייה הכללית של בני זוג שלא רשומים אצלנו ולא מוכרים על ידינו ובאים עם ב1 באמת אין דרך לזהות בגבול כקבוצה שונה מהתיירים האחרים. אם מצמצמים את זה רק ל-ב1 שהם בני זוג - וההערכה היא שמדובר בכמה אלפים – לנו לא תהיה התנגדות עקרונית כי, כמובן, מדיניות הבדיקות היא של משרד הבריאות. אבל צריך לבדוק איך חברות התעופה מאבחנות אותם בחוץ לארץ ונותנות להם את הפטור למעשה, לתת להם עלייה למטוס בלי שהם מציגים את הממצא השלילי. פה צריך לראות שאין בלבול, כי יש המון רישיונות ב1, ובתוכם תתי-רישיונות, והמילים בן זוג או בת זוג מופיעה בקטן בצד שמאל מתחת לתמונה. אם חברות התעופה ידעו לזהות את זה בלי שייתנו לכל תתי-הרישיונות האחרים להיכנס בלי בדיקות, זה עניין של אבחון שלהם בחוץ לארץ. זה עניין טכני, צריך לראות אם זה משהו שהן יכולות לעשות בלי להכניס את כל בעלי הרישיונות של ב1 כי יש הרבה יותר סוגים מתת-רישיון של בן זוג.

תודה רבה, נרשום את הנקודה הזאת לקראת הסיכום. ד"ר שלמון, נשמח להתייחסותך, אדוני, גם להצדקה האפידמיולוגית לעניין וגם התייחסות לסוגיות שדיברנו עליהן בפעם שעברה ופתחתי בהן – המקום של מדינת ישראל, מבחינת המדיניות שלה, מול יתר מדינות העולם.

מדינת ישראל באמת נהנית משער כניסה כמעט בלעדי, בניגוד למדינות אירופה שחתומות על הסכם שנגן, שמלבד המעברים היבשתיים, גם אין להן כמעט יכולות להגביל או לבקר כניסה מעשרות מדינות אחרות. ראינו את זה בגל האומיקרון, כפי שאדוני היושב-ראש ציין, ואנחנו רואים בזה כלי בסיסי ביכולת שלנו להחזיק את מדינת ישראל עם מינימום הגבלות.

אפשר לומר שהמטרה הבסיסית שלנו היא קודם כול מניעת כניסת וריאנט חדש מאיים, שפירושו עמידות גדולה יותר כנגד החיסון, או לחילופין, הדבקה או תחלואה רעה יותר. כרגע, לשמחתנו, אין בעולם דוגמה לווריאנט כזה, אבל ראינו שוב ושוב שווריאנטים כאלה נוצרים. רק לדוגמה, כרגע נראה שבמזרח, בעיקר בסין ובשכנותיה, יש עלייה משמעותית בתחלואה, זה בסוף יוביל לווריאנט נוסף. האם זה יהיה וריאנט משמעותי? אני מקווה שלא, אבל אנחנו מאוד דרוכים.

ההגבלות הן לא לנצח, להערכתי, הן לזמן קצר. כפי שכל הקונסטלציה החוקית בנויה, אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו, מתקנים ומשפרים. כרגע המדיניות, שקיבלה גם אישור של הקבינט ושל הממשלה, מדברת על בדיקת PCR לכל הנכנס לישראל. למה PCR ולא אנטיגן? משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא, כמובן, ש-PCR היא בדיקה יותר רגישה משמעותיות, הרגישות של אנטיגן היא פחותה, היא באזור ה-70%. הסגוליות היא טובה אבל הרגישות נמוכה יותר. רגישות זה אומר כמה מקרים אמיתיים אני מפספס. הסיבה השנייה היא היכולת שלנו לרצף ולחפש כניסה של וריאנטים שאנחנו לא מכירים. זה לגבי הכניסה.

לגבי מספרים, ופה חשוב להבין, כי כשהמספרים ישתנו הכול גם יוכל להיכנס לדיון חוזר. 1.6% מהנכנסים לישראל נמצאים חיוביים. זה מאות אנשים ביום.

אתם מאתרים איזושהי אבחנה בין ישראלים לזרים?

זרים שנאלצים לבצע בדיקה לפני, אחוז החיוביים שנמצא בנתב"ג הוא משמעותית פחות, הוא פחות מחצי. עדיין יש לנו לא מעט זרים שהציגו בדיקה שלילית בעלייה למטוס ונמצאים חיוביים בנתב"ג, אבל עצם הבדיקה מראש מורידה בלמעלה מ-50% את הכניסות של החיוביים לישראל. עמדתנו היא שאזרח זר שמקום מגוריו אינו כאן, נכון וראוי, היה ויימצא חולה, שיחלים במדינת מגוריו ולא יגיע, אם אין ברירה, לפה ויימצא חולה לפה וצריך לסדר לו מלוניות של פיקוד העורף. גם זה תחום מאוד בעייתי – ההיענות של תיירים וזרים לעבור למלוניות היא נמוכה. יש לנו כל יום התעסקות לא פשוטה בשכנוע, איום, בקשה ואפילו איום על אזרחים זרים לעמוד בכללים בזמן הבידוד, וזה מלבד הקושי המאוד גדול לאתר אזרחים זרים שנמצאים חיוביים לאחר נחיתתם בישראל.

לכן, בעינינו, בשלב הזה, במיוחד לאור התחלואה שאנחנו רואים, כולל באירופה – דיברתי עם אדוני על מה שנראה אתמול בגרמניה, כ-180,000 חיוביים ו-300 נפטרים. זה גל שעדיין עולה ויורד. לשמחתנו, אנחנו רואים שפה היה לנו סוג של מיני גל של 2.BA שכרגע, בימים האחרונים, הולך ויורד. אנחנו מאוד רוצים לשמר את המגמה הזאת. לכן, לטעמנו, נכון להיום נכון עדיין לדרוש מאזרחים זרים להיבדק לפני עלייה לטיסה ונכון לשמר לכולם, ללא קשר לסטטוס ההחלמה או ההתחסנות, בדיקה לאחר הנחיתה. לצערנו, חרף המקום החשוב שיש למשטר החיסונים, אנחנו רואים גם הרבה מאוד אנשים מחוסנים מלא שנמצאים חיוביים בנתב"ג.

תראו, לעניין אין גבול. כולנו רוצים להיות כמה שיותר מוגנים ובטוחים. בשם אותה רציונליות של הגנה, אפשר היה לחייב גם אזרחים ישראלים שחוזרים לבדיקה ולומר בדיוק את כל מה שאמרת.

עניין של מידתיות, אדוני.

אני קצת חולק פה. האמירה שנאמרה על ידי ד"ר שלמון, בהקשר הזה היא נכונה. יש לי אזרח, בואו נניח שהוא חולה – יודע שהוא חולה, לא יודע שהוא חולה, חושד שהוא חולה – להגיד לאזרח שלי, שיש לו גם זכות חוקתית להגיע לארץ, להזכירך, שיבלה עוד שבוע בחו"ל, כשאני לא יודע מה מצבו שם, יש לזה גם השלכות כלכליות לזה: אולי צריך מלון, אין לו שם בית, אין לו יכולת לבצע בידוד כמו שצריך. גם אם הוא חולה יש לי בעיה, כי הזכות החוקתית שלו מתנגשת עם הזכות של האנשים שנוסעים איתו במטוס לבריאות, שהוא לא ידביק אותם. אבל אם הוא חולה, גם אם הוא יודע שהוא חולה, יש לי בעיה עם זה שאני משאיר אותו בחו"ל, בעיה עקרונית. מישהו שהוא לא אזרח ישראלי – אני לא צריך להביא אותו לפה כשהוא חולה. לכן יש פה הבדל מהותי בנושא הזה, בלי בקשר לנושא האפידמיולוגי.

בנושא האפידמיולוגי אתה צודק, הווירוס לא מבדיל בין אזרח ישראלי לבין מישהו שאיננו אזרח ישראלי. עקרונית, הייתי אומר לו: תיבדק, אם אתה חולה – תבוא לארץ. בסדר, תהיה עם יותר אמצעי הגנה במטוס, אבל גם את אתה חולה – זה הבית שלך, תבוא ותעשה את הבידוד פה.

אין לי ויכוח איתך בעניין המשפטי. אני רק אומר עוד פעם: אי-אפשר להתעלם מהפער הדרמטי בין המדיניות הישראלית לבין המדיניות של כל יתר מדינות העולם.

קיבלתי מידע על עוד שלוש מדינות, לפחות. בדיקות מנדטוריות לנכנסים יש בטאיוואן, בולגריה ולטביה. כל מי שנכנס לשם עושה בדיקת PCR. זאת אומרת, אנחנו לא נורא מיוחדים בזה.

אנחנו נורא מיוחדים אם זה רק שלוש מדינות.

אנחנו לא נורא מיוחדים כי יש פה עוד מדינות שמחייבות את זה לנכנסים. יש מדינות שמחלקות בין מחוסנים ללא מחוסנים, אבל - - -

ארצות הברית דורשת מכל אדם לעשות בדיקה. אני מסכים שאפשר לעשות גם אנטיגן, אבל - - -

בדיקת אנטיגן לפני הכניסה.

אפשר לעשות אנטיגן. אפשרנו בעבר, בהקשר של נסיעות לחו"ל, לבצע אנטיגן אבל לאור התוצאות שראינו חשבנו שנכון לעשות את המאמץ הנוסף ולבצע PCR ולא אנטיגן.

אין לי ביקורת על זה שמדינת ישראל שמה את עצמה בקבוצה של המדינות המחמירות. אני חושב שזו עמדה לגיטימית של הרשות המבצעת, שיכולה להישען על העובדה שבישראל הכניסה והיציאה מתנקזת. מה שבמדינות אחרות אולי אי-אפשר לעשות, פה אפשר. לגיטימי גם שהרשות המבצעת תאמר שבנתוני ההתחסנות שאנחנו רואים כאן והקושי לטפל בכמה מוקדים של אוכלוסייה בתחום החיסון – בעיניי זו עמדה לגיטימית של הרשות המבצעת לומר: במנעד המאוד רחב של המדינות המתוקנות והמערביות אנחנו בצד היותר מחמיר. כדרך אגב, אני חושב שהוועדה הזאת גם גיבתה את המדיניות של הממשלה, שאמרה שכדי לשמור על מדינת ישראל פתוחה ככל שניתן, טוב להיות בצד המחמיר לגבי הכניסה והיציאה בגדול, עשינו כל הזמן fine tuning בינינו לביניכם. זה לא המצב כאן, המצב כאן הוא לא שמדינת ישראל - - -

גם ביפן אני רואה שתי בדיקות, לפי מה שרשום.

אני כל הזמן מדבר על העניין של המטריצה; כשאתה רואה שבמטריצה אצלך תמיד המתגים מופנים לכיוון אחד אז יש בעיה. אני לא נכנס לשאלת ההצדקה של כל מרכיב במדיניות. האמירה של משרד הבריאות שבכניסה לישראל דורשים מכולם PCR, אין לנו 40 נמלי תעופה, אנחנו יכולים לעשות את זה, זה עוזר לנו בריצופים, זה הכלי המרכזי שלי למניעת חדירת וריאנטים מסוכנים – בסדר, אף אחד מחברי הכנסת לא טען שצריך לוותר על בדיקות ה-PCR בכניסה. אבל רואים שעל זה מוסיפים מצב שחודשים על גבי חודשים משרד הבריאות חי עם מצב של בדיקות אנטיגן בצד של הכניסה. זו מדיניות שהפעלתם שנתיים.

אנטיגן הפעלנו כשלושה חודשים.

לא היה שנתיים אנטיגן, גלעד.

יש לנו בעיה לא פשוטה עם תוצאות האנטיגן בחו"ל. גם בארץ לא היה קל לייצר סטנדרט, בחו"ל, להערכתנו, אין בכלל סטנדרט. לכן חשבנו שבעוד שאנחנו מגבילים לאוכלוסייה מסוימת, נכון לעמוד על PCR.

אבל תראו מה עשיתם. אנחנו כמעט המדינה היחידה – אתם בחרתם איזה מדינות להציג לנו – שאין שום החרגה גילית. בארצות הברית ההחרגה היא עד שנתיים, במדינות אירופאיות זה עד גיל 12. אני לא נכנס לשאלה למה שנתיים ולא 12, אבל אנחנו כמעט המדינה היחידה, אם לא המדינה היחידה, שאומרת שאפילו תינוק בן יומו, תינוק בן חודש, תעשו לו בדיקת PCR. מאוד יכול להיות שזה ילד של אזרח ישראלי שבאם עם התינוק בפעם הראשונה שהסבתא תראה אותו כאן, עוד לא הוציא לילד דרכון ישראלי. מעטים נוסעים עם תינוקות לישראל לתיירות כדי לראות את הר הכרמל, מי שמגיע לפה עם תינוק, רוב הסיכויים שאלה קרובי משפחה של ישראלים, ילדים של אזרחים ישראלים. המדינה היחידה בעולם שלא פוטרת תינוקות מבדיקת PCR ביציאה, כשגם פה הם באים ועושים PCR, אז התינוק הזה עושה פעמיים PCR.

אני לא נכנס לשאלה של האבחנה בין המחוסנים ללא מחוסנים. בניגוד לעמדה שהציגה כאן עורכת הדין ברס, אני טוען שבמקום שאין הצדקה אפידמיולוגית חד-משמעית לאבחנה בין מחוסנים – לא עושים אבחנה, גם החוק לא מרשה לנו. אסור לנו לאשר תקנות שעושות אבחנה בין מחוסן ללא מחוסן כשאין לכם הצדקה אפידמיולוגית ברורה לעניין.

מה גם שכאשר מדובר באזרחים זרים אין לנו אינטרס לעודד אצלם חיסונים, זה לא באינטרס המדינתי. מילא אזרחים ישראלים, אני מבין עוד אינטרס מדיני – שיש לו בעיה איתו בתקנות – אבל אני מבין את האינטרס הבריאותי שלנו, כמדינה.

אנחנו כמעט היחידים שלא עושים אבחנה בין מחוסן ללא מחוסן. אז גם העניין הגילי, גם המחוסן ולא מחוסן. באותה נשימה, מי שעולה היום על טיסה לארצות הברית, אף אחד לא שואל אותו אם הוא אזרח או לא, כמו שאף אחד לא שואל פה בכניסה ב-PCR אם הוא אזרח או לא. אתם יצרתם את האבחנה – אני מברך עליה, אבל אם פטרתם את כל האזרחים הישראלים מאיזושהי בדיקה, גם זה אומר משהו. חבר הכנסת רוטמן צודק לגבי ההיבט החוקתי, הוא גם צודק שלנו יש אחריות בראש ובראשונה להקל על אזרחינו, אבל צריכה להיות איזושהי הלימה.

לגבי ילדים, צריך לומר שלא מצאנו איזושהי הצדקה אפידמיולוגית לייצר חיתוך גיל.

מה הנתונים של ילדים מתחת לגיל 5, אותם אחוזים?

אותם אחוזים, לכן לא מצאנו הצדקה אפידמיולוגית.

וכל מדינות העולם מצאו?

דיברת על בני חצי שנה, יש מקומות שהבדיקה לא קיימת והם נפטרים מחובת הבדיקה כי גם אין דרך טכנית לעשות אותה. לגבי סוגיית הילדים, לקראת הפעם הבאה נבחן האם אפשר לייצר אבחנת גיל. אני לא חושב שנלך ל-12, אבל קו גיל של שנתיים או חמש – נדון בו בנפש חפצה ונבדוק מה ניתן לעשות.

אז חבל שזה לא נעשה לעכשיו.

אחרי שאמרנו לקולא, כדאי לדבר גם על החומרא. כמו שאמרתי, מספר הזכויות המתנגשות הוא מורכב. יש לנו את החלק של מה שקורה בישראל – אנחנו, כמדינה, רוצים להגן על הגבול שלנו, יש לנו הזדמנות שאין להרבה מדינות בעולם, שיש לנו שער כניסה מרכזי אחד. נכון, יש את הקרוזים ויש את סיני, אבל לדעתי מעל 95% מהנכנסים לישראל הם מנתב"ג.

הכניסות מסיני הן כמעט אך ורק אזרחים ישראלים; הכניסות מהמעברים מירדן הן של אוכלוסייה פלסטינית או ישראלית ברוב הגדול. המספרים זעומים.

המסות הן בהיקף גדול משער כניסה אחד, ואם אנחנו יודעים לחסום שם וריאנטים בבדיקה – בהקשר הזה אני מתנגד לכל ביטול או הקלה ב-PCR בכניסה לישראל.

דרך אגב, אף אחד מבין חברי הכנסת בוועדה דרש את זה אי-פעם.

ברור. יש נקודה נוספת: יש גם מתי בן אדם מדביק וגם מתי בן אדם נדבק. כאשר מגיע אדם בטיסה ארוכה לישראל יש פער זמנים. הוא עשה את בדיקת ה-PCR או האנטיגן 72 לפני הטיסה, יש ארבעה ימים. בארבעת הימים האלה הוא יכול להידבק וכבר להתחיל להדביק.

בהחלט יכול להיות שאדם ביצע PCR 72 שעות מראש או אנטיגן 24 שעות מראש והאנטיגן פספס, הוא עולה לטיסה ומדביק.

אני אומר את זה כי יצאה משלחת של הכנסת ושניים-שלושה – שהם מחוסנים, עשו PCR לפני שעלו לטיסה ויצאו שליליים – עשו PCR בכניסה לישראל ויצאו חיוביים. זה מעשה שבכל יום. כשאנשים עולים למטוס, בין אם הם אזרחים זרים ובין אם הם אזרחים ישראלים, ומציגים תוצאה שלילית ואז מגיעים לארץ ויוצאים עם תוצאה חיובית, יש שתי אפשרויות: אפשרות אחת, שהם זייפו בדיקה או שהבדיקה באותה מדינה הוא באיכות נמוכה. אין סטנדרט אחיד בכל המדינות ויש מדינות, שבוודאי באנטיגן, הבדיקות ברמות גבוהות יותר, רמות נמוכות יותר, יש PCR טוב יותר. ויש גם אנשים שמזייפים בדיקות, גם זה קורה ונתפסו מקרים בעבר. אבל במקרה הזה אנחנו יודעים, הם עשו את הבדיקה הכי מסודרת, הכי by the book, במשלחת רשמית של הכנסת אין פה ספק של תקלות. ועדיין, הם עלו למטוס עם תוצאה שלילית ונחתו בארץ וקיבלו תוצאה חיובית – אנשים מחוסנים, אזרחים ישראלים.

אמנם זו לא אחריותה של מדינת ישראל פר סה, אבל כאשר אנחנו מוותרים על דרישת ה-PCR או האנטיגן בעלייה למטוס לישראל אנחנו חושפים את באי המטוס לשעות ארוכות מאוד, עם אותה מערכת מיזוג אוויר, בצמידות מאוד קרובה, והם מדביקים אנשים. המטוס הוא מוקד הדבקה.

חבר הכנסת רוטמן, מקובל עלי. לי לא הייתה לאורך כל החודשים האחרונים בעיה - - -

ההצעה הפרקטית שלי – ובהקשר הזה אני לא חושב שיש הבדל בין אזרחים ללא אזרחים, אני לא חושב שיש הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים, ראינו את זה – אני מציע שבמקום לייצר את ה-PCR 72 שעות מראש לבצע אנטיגן לכולם, גם לאזרחים ישראלים. אתם עושים חשיבה לקראת הפעם הבאה, אז אולי לפי אורך הטיסה – טיסה קצרה מאירופה לעומת בן אדם שטס 12 שעות.

חבר הכנסת רוטמן, אפידמיולוגית אתה צודק, אבל ויתרנו על בדיקת האנטיגן לאזרחים הישראלים גם בגלל מצוקה גדולה של ישראלים שנתקעו בחו"ל וגם בגלל לא מעט מצוקה שהגיעה מהתעשייה. זו לא הייתה בחירה שאמרנו שאין צורך בבדיקה, אלא יצרנו סוג של מידתיות, שיש בה סיכונים. אנחנו בהחלט לוקחים סיכון להעלות אנשים שלא היו עולים לטיסה אחרת.

זה בסדר גמור שאתם לוקחים סיכונים, כי תמיד בריאות הציבור בנויה על ניהול סיכונים. תפקיד הממשלה הוא לשקלל את הסיכון הבריאותי עם הסיכון לענף התיירות, עם הפגיעה. עדיין יש משמעות לעובדה שמחייבים אדם, כדי לממש את חופש התנועה שלו, לבצע בדיקה רפואית – נכון. עכשיו אנחנו נמצאים ברגע מסוים לגבי סוג הווריאנטים ומידת חומרת המחלה. אם היינו מתמודדים עם וריאנט אחר אז היינו, כמובן, תומכים בהחמרת הצעדים.

מה שאתה אומר הוא שמקשה על הקבלה לאורך זמן של הדרישה ל-PCR טרם העלייה למטוס כי יש קושי לומר שכל ההתמודדות שלנו עם הקורונה מתנהלת סביב אנטיגן.

בחרנו לעבור לאנטיגן לפני כך וכך חודשים בגלל מצוקה אובייקטיבית ביכולת שלנו לקבל תשובות PCR. אם היה ניתן לעשות PCR בזמן לכל מי שצריך בדיקה היינו נשארים עם PCR. האנטיגן היא בדיקה פחות טובה.

זה ברור, אבל ברמת ניהול הסיכונים האמירה הגורפת הזאת, שמעבירה את כל הנבדקים – אי-אפשר להתעלם מזה שמדינת ישראל הקימה חומת הגנה, שכנראה אין במדינות אחרות, של בדיקות PCR רוחביות לכולם בכניסה לישראל. זאת חומת ההגנה הראשונה והעיקרית שלנו, ואף אחד לא מערער עליה. אבל אם מדינת ישראל הקימה את חומת ההגנה בצורה הזאת – כי יש לנו מעט נקודות כניסה לישראל, כי מערכת הבריאות הישראלית בחרה במדיניות יותר מחמירה, כי אנחנו לא מדינה של מיליון נכנסים ביום אלא של 50,000 נכנסים ביום אז המעבדות יכולות להתמודד – הכול בסדר, אבל העובדה היא שיש פה קו הגנה ראשון דרמטי שהוא בדיקות ה-PCR לכל הנכנסים ללא יוצא מן הכלל.

יש מדינות שחוזרים מהן, לפי מה שאני רואה בנתונים פה, מעל 10% מאומתים. באיחוד האמירויות ובצרפת זה מעל 10% מאומתים בנתונים של אתמול. כל המאומתים הם ישראלים.

אין תנועה של אזרחים זרים רבים מאיחוד האמירויות; מצרפת יש.

לא דיברתי על אזרחים רבים, דיברתי על - - -

אני יודע. מצרפת יש, ולקראת חג הפסח יש הרבה מאוד אזרחים זרים שמגיעים.

אמרתי בפתח הדיון, חבר הכנסת רוטמן, שרגע לפני חופשת הפסח לא אגלגל לעבר משרד הבריאות דרישה לשנות מעכשיו לעכשיו מדיניות, אבל אני מסמן לכם להמשך. אני חושב שאת עניין ב1 אפשר היה לפתור, גם אם זה כמה אלפי אנשים. האנשים האלה נמצאים בתחילת תהליך לרכישת אזרחות או תושבות קבע בישראל, היה אפשר ללכת את האקסטרה מייל ולפתור את בעייתם בסיבוב הזה. חברות התעופה, אז יצלמו לעצמם תמונה ב-gate של העלייה למטוס לישראל איך נראה כתוב "בן/בת זוג" או שימצאו לזה איזשהו פתרון אחר. אם בן אדם לא טס אל על והוא חושש שבלופטהנזה יעשו לו בעיות אז שיעשה PCR. צריך גם לסמוך על אנשים, אבל אי-אפשר בגלל הדבר הזה סתם להטיל עוד עלויות ועוד טרטור לאנשים שנמצאים פה. הרי מי שיש לו ב1 מכוח זוגיות, מרכז חייו פה, בישראל אחרת לא היה לו ב1. הוא לא יכול להחזיק ב1, אלא אם מרכז חייו בישראל. אז בן חי עם בן זוג ישראלי, חי כאן בישראל, אז אי-אפשר לעשות את האקסטרה מייל? אבל בזה תטפלו לפעם הבאה.

גם נושא הגילים – לא הגיוני לחייב - - -

רק קח בחשבון שילדים הרבה מאוד פעמים הם דווקא אלה שמסתובבים במטוס בלי מסכות. הרבה יותר קשה לאכוף עליהם את המסכה במטוס.

הכול אני מבין, אבל באיזונים בין זכויות קטינים – הרבה פעמים אלה ילדים של אזרחים ישראלים – זה לא הגיוני במסגרת ניהול הסיכונים. אני אומר עוד פעם: לא עד 12, אבל גיל שנתיים, גיל 5 – תסתכלו על המדינות בעולם.

אם לא היה PCR בכניסה לישראל הייתי מבין את ההתעקשות על PCR בחו"ל. בהינתן זה שכל אחד עובר PCR בכניסה לישראל ובהינתן מה קורה בעולם, אלא אם תהיה התפתחות שלילית דרמטית בחודש הקרוב, צריך לשקול את החזרה לאנטיגן המוסדי בעלייה. האנטיגן המוסדי גם נעשה קרוב יותר למועד הטיסה. זה פחות רגיש, אבל מצד שני זה יותר קרוב למועד הטיסה, בן אדם נבדק ביום שבו הוא טס ולא שלושה ימים קודם לכן.

מצד אחד, מצד שני אמינות נורא נמוכה והמון false negative.

אמינות נורא נמוכה, אבל כל ניהול ההתמודדות עם המחלה כרגע נשען על אנטיגן.

אבל על הראשונים אנחנו מצטערים, זה לא - - -

אני מציע שננהל דיון מקצועי לגבי שלוש הבקשות שעלו פה ונחזור לקראת הפעם הבאה עם תשובות מנומקות.

עורכת הדין ברס, ואחריה יש לנו עוד שני דוברים בזום. בבקשה.

תודה על זכות הדיבור. אני רוצה להתחיל במילה טובה למשרד הבריאות, שהחליטו להחריג את אשרות א1 עד א4 בעקבות הבקשה של יושב-ראש הוועדה. הייתה התייחסות לנייר העמדה שלי, שבו כתבתי שמדינת ישראל היא אחת היחידות, אם לא היחידה, שלא עושה את האבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים. אני לא רופאה, כל הדעות שלי מבוססות על מה שאני רואה במדינות אחרות ואם משרד הבריאות החליט שאין מקום לאבחנה אפידמיולוגית בין מחוסנים ללא מחוסנים אז, כמובן, קטונתי, עם ההערה הזאת, שמדינת ישראל היא אחת המדינות היחידות שלא עושות את האבחנה הזאת.

ציין חבר הכנסת רוטמן שאם אין היגיון אפידמיולוגי במשהו הוא לא צריך לקרות, ואני מסכימה עם זה. לכן אחת הנקודות העיקריות שהעליתי בנייר העמדה היא שאני לא מבינה מה הטעם באבחנה בין נושאי אשרות מסוג אחד לנושאי אשרות מסוג אחר, שזו אבחנה שעושים בתיקון הזה. בעקבות התיקון, כל נושאי האשרות, פרט לנושאי אשרות ב1 ו-ב4, יוחרגו מהחובה של ה-PCR לפני טיסה. אני רוצה לציין, גם לפרוטוקול וגם בפני חברי הוועדה שיצביעו על התקנות האלה, שאנשים שנמצאים באשרות א1, א2, א3 ו-א4 ואנשים שנמצאים ב-ב1 ו-ב4, הם כולם אנשים שגרים בישראל ומרכז החיים שלהם הוא בישראל. למרות שהעיסוק שלי הוא בזכויות של זוגות בין-לאומיים והליך מדורג, אני חייבת לשים פה את הדגש מבחינת ההיגיון: אין הבדל בין ב1 שהוא בן זוג ל-ב1 שהוא חוקר באוניברסיטת בר אילן לבין ב1 שעובד בחקלאות – חוץ מזה שאלה שעובדים בחקלאות, סביר להניח שהם בכלל לא יוצאים לחו"ל. אין הבדל אפידמיולוגי, כולם אנשים שגרים בישראל, מרכז החיים שלהם בישראל, יש להם ביטוח בריאות בישראל לפי החוק. כלומר, חייב להיות להם ביטוח בריאות פרטי בישראל, זה המקום שבו הם מקבלים את השירות הרפואי שלהם, וכמובן שיש להם מקום בידוד.

אני דווקא מסכימה עם הטענה שתייר, שבא להתארח בבית מלון, לא צריך להגיע לפה כשהוא חולה. אגב, גם אם הוא ישראלי שמקום מושבו לא בישראל והוא בא לישראל לביקור תיירותי, אני חושבת שאת האנשים האלה צריך לבדוק לפני טיסה. אבל אנשים שגרים בישראל, מה ההבדל בין אזרחי ישראל שגרים בישראל לבין ב1 בן זוג שגר בישראל לבין ב1 שעובד באוניברסיטה?

למיטב ידיעתי, חלק גדול ממחזיקי ב1 לצורכי עבודה מקבלים את האשרה עוד בחו"ל, זה כולל גם כניסה ראשונה לישראל. את האשרה שלהם הם מקבלים עוד בשהייתם בחו"ל, לפני הכניסה הראשונה לישראל, ולייצר מצב שבו חברות תעופה צריכות להבחין בין מהגר עבודה שזו הגעתו הראשונה לישראל לבין מהגר עבודה שיצא לבקר את משפחתו וחזר – יש גבול. בסופו של דבר החיים צריכים לפגוש גם איזשהו היבט בירוקרטי.

אם זה ההסבר של משרד הבריאות או רשות האוכלוסין לאבחנה, אז בסדר. לא ראיתי שום הסבר כזה בדברי ההסבר. בגלל שהעלית את זה עכשיו, אז נושא אשרה שיצא מישראל ורוצה לחזור לביתו בישראל מחויב בהחזקת אשרות כניסה ויציאה – מה שנקרא InterVisa, entry visa – זה משהו שיש לו פתרון. יש כמה וכמה נושאי אשרות, בעיקר על אשרות ב1 מומחה שאני מכירה באופן אישי, שהם גם בני זוג של אזרחים ישראלים. הם פשוט עובדים פה כי הם מומחים ולא התחילו בהליך המדורג, שאגב, בהרבה לשכות אי-אפשר להתחיל אותו עכשיו.

בסדר גמור. יש לנו עוד שלושה דוברים בזום וניגש להקראה ולהצבעה. קובי זוסמן, מנכ"ל IATA – אני מניח שזה איגוד חברות התעופה – לאחר מכן עורך הדין מאיר רובין מנכ"ל פורום קהלת ואז רננה שחר יועמ"שית רשות שדות התעופה האזרחיים. בבקשה, מר זוסמן.

בוקר טוב, אדוני. אני מייצג את כל חברות התעופה, כל חברת התעופה הן תחת IATA – ארגון התעופה העולמית – החברות הישראליות והזרות. אני מצטרף להערות הרבות שלך במהלך הדיון על נושא ההקפדה היתרה בישראל, בניגוד למגמה בעולם. המגמה בעולם, באופן מובהק, היא להסיר הגבלות מנוסעים מחוסנים בחיסון מוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי ולאפשר לנוסעים לא מחוסנים לטוס בכפוף לבדיקה לפני ההמראה. אני טס לארצות הברית השבוע, כנוסע מחוסן אני פטור מהצגת בדיקת אנטיגן בהגעה לארצות הברית.

זו מדיניות חדשה? אני מחוסן באופן מלא, לפני שבוע כשיצאתי נדרשתי לאנטיגן. זה שינוי מדיניות בארצות הברית?

אני נכנס לארצות הברית.

גם אני נכנסתי לארצות הברית והצגתי אנטיגן.

חברות התעופה דורשות בדיקת אנטיגן או PCR לפני העלייה למטוס גם בארצות הברית.

חד-משמעית, אלא אם השתנה בשבוע האחרון.

אני מצטט לך את para cdc האמריקני מהבוקר. זו עמדת חברות התעופה – לאפשר לנוסעים מחוסנים חופש תנועה. עשינו מחקר מאוד רציני לאחרונה עם גוף מחקר בשם Oxera באנגליה, שמייעץ גם למשרד הבריאות הבריטי. המחקר מוכיח בצורה מובהקת שההגבלות לא מונעות כניסת וריאנטים. עד אשר הווריאנט מתגלה, בתוך ארבעה ימים הווריאנט כבר נכנס למדינה.

אפילו אם מדברים על נושא הצפיפות בנתב"ג בימים האחרונים, חלק משמעותי מהסיבה לצפיפות זה מהעובדה שהרבה מאוד מהתשתיות נלקחו לטובת הבדיקות בכניסה. לכן העמדה של חברות התעופה, בצורה חד-משמעית, היא הסרת ההגבלות לאותם נוסעים שהם מחוסנים. תודה, אדוני.

תודה רבה. עורך הדין מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, בבקשה אדוני.

תודה רבה, חבר הכנסת קריב. התייחסת לזה שישראל קצת שונה ממדינות אחרות. ישראל היא המדינה המפותחת עם הכי הרבה ילדים לנפש בעולם. אין אף מדינה אחרת בעולם שיש בה כל כך הרבה ילדים קטנים כמו אצלנו. לילדים עד גיל חמש אנחנו לא מציעים שום הגנה כרגע; אין להם חיסונים, אי-אפשר להשתמש בפקס-לאב מתחת לגיל 12, הם לא יודעים להשתמש במסכה או לשמור על ריחוק בשום צורה, גם היגיינה גבוהה זה מורכב מדי בשבילם. לכן כרגע אנחנו חייבים להגן על הילדים עד שבעוד כמה שבועות, בתקווה, יאושרו החיסונים גם לילדים הקטנים. זאת אומרת אנחנו לא מסתכלים על אופק של שנים אלא רק ממש בטווח הזמן המיידי של עוד כמה שבועות, להחזיק מעמד וקצת להתגבר על עצמנו.

דיבר פה הנציג של חברות התעופה. סליחה, אדוני, עם כל המצב הקשה וזה שאכפת לך מהעומס בנתב"ג, אם צפוף שם אפשר היה להשתמש באוהל שבנו שם, אפשר לשפר את האוורור בנתב"ג, אפשר לעשות הרבה מאוד דברים חשובים.

מבחינה כלכלית, כרגע חברות התעופה כרגע במצב שיש יותר ביקוש מהיצע, לא חסר להן טיסות. הבדיקה הזו לא מרתיעה, לא תיירים נכנסים ולא אנשים שרוצים לצאת – עובדתית. אין קיבולת בנתב"ג, זה הסיפור. אנחנו יכולים לעשות גם בדיקה לפני העלייה למטוס וגם בירידה, ועדיין המטוסים יהיו מלאים עד אפס מקום. זאת המציאות. עובדתית מדינת ישראל עצרה את גל האומיקרון, עיכבה אותו בין ארבעה לשישה שבועות לעומת כל העולם. בזמן הזה הספקנו לחסן בחיסון רביעי מסה מאוד גדולה של אנשים, הספקנו להביא מלאי מאוד משמעותי של פקסלוביד. לומר שאי-אפשר לעצור וריאנטים בגבולות באמצעות שינוי מדיניות זה עובדתית לא נכון. יש מדינות בעולם שעומדות יפה; טאיוואן, לדוגמה, הצליחה להגן על האוכלוסייה שלה מצוין בלי סגרים ובלי הגבלות מאוד משמעותיות באמצעות שליטה סבירה בגבולות. הם דורשים באופן עקבי PCR מכל הנכנסים, לא משנה מאיפה ולא משנה מתי. כדאי לנו לשמר את היכולת הזאת.

יותר מזה, קו ההגנה בנתב"ג, המשימה המרכזית שלו היא לעצור וריאנטים, לא לעצור סתם נשאים חיוביים. אי-אפשר לעצור וריאנטים בלי לעצור נשאים חיוביים, לכן חייבים את רשת היתושים הזאת מעל הסורגים של בדיקות ה-PCR ולא רק אנטיגן. אם אנטיגן זה סורגים, בדיקות PCR זה רשת יתושים, זה מאפשר לנו לזהות וריאנטים, וכבר יש וריאנטים מדאיגים בעולם. ארגון הבריאות העולמי מדבר על זה שווריאנט XE מדבק 10% יותר מ-2BA, שבעצמו מדבק 30% יותר מ-1BA. אנחנו לא רוצים לגלות בארץ מה קורה לילדים שנדבקים מהווריאנט הזה, שכרגע הם לא מחוסנים. אנחנו יודעים שגם אומיקרון 1BA היה מסוכן עבור ילדים עד גיל 12. הוא היה מסוכן בדיוק כמו דלתה, שזה הווריאנט הכי מסוכן שהיה לנו עד היום. לכן, בשביל להגן על הילדים הכי קטנים אנחנו צריכים להחזיק מעמד עוד כמה שבועות לפני שינוי המדיניות. אחרי שנציע חיסון לילדים בכל גיל והזדמנות סבירה להתחסן אפשר יהיה לדבר על הקלות ושינויים כדי לתפוס רק וריאנטים חדשים מסוכנים.

תודה, עורך הדין רובין. אני אומר עוד פעם, אחד האתגרים שיש לנו בכל הדיון בנושא הקורונה זה שבסופו של דבר, בצד האמירות המאוד נכונות שלך, אנחנו כבר נמצאים בעיצומה של מדיניות ניהול סיכונים. למשל, האזרחים הישראלים שחוזרים לארץ לא נדרשים לבדיקה, ובמובן הזה הסכנה הבריאותית הנשקפת בהבאת וריאנט לא שונה מאנשים שהם לא אזרחים. יש נימוק אחר, והוא ההתמודדות עם אזרח זר שאין לו מקום בידוד כאן.

מכיוון שאנחנו לא מתווכחים כאן, למשל, על סוגיית ה- PCR בנתב"ג, כולנו – לפחות חבר הכנסת רוטמן ואני – סומכים ידנו לחלוטין על המדיניות הזו, הדיון הוא האם בניהול הסיכונים של הבדיקה בצד השני של האוקיינוס הגיוני לבנות מטריצה שאזרחים, ועכשיו גם מחזיקי אשרה, פטורים מכל דבר אבל זרים חייבים PCR ולא אנטיגן, והאם הגיוני שבכל מדינות העולם פוטרים עד גיל מסוים ואצלנו בכלל לא. זה כל הדיון, ולכן, מכיוון שבעיניי הדיון הוא חשוב מאוד אבל גם אותו צריך לשים בפרופורציות, אז אני אומר עוד פעם שאני לא בעד גלגול לפתחו של משרד הבריאות אמירה של: תקנו תוך יום, תביאו לנו תקנות חדשות או תחזרו אלינו עוד שבוע באמצע היציאה והכניסה האינטנסיבית מנתב"ג ותביאו שינוי מדיניות. התפקיד שלנו הוא גם לאותת בחודש הקרוב, בין אם נתקדם עם החיסונים, בין אם נראה בינתיים שאין הופעת וריאנטים שגורמים למחלה יותר קשה.

אחרונת הדוברים – עורכת הדין רננה שחר, יועמ"שית רשות שדות התעופה האזרחית. בבקשה, גברתי. אני צריך לציין דבר אחד: תופעת העומס בנתב"ג בשתי עונות בשנה לא קשורה בקורונה. אני זוכר גם לפני הקורונה את הכתבות - -

אבל היא הרבה יותר מסוכנת כשיש קורונה.

- - את הכתבות קורעות הלב על העומס בנתב"ג בשלושה-ארבעה שבועות.

מתי מקימים עוד שדה תעופה, אני מבקש לדעת.

זה שמדינת ישראל צריכה עוד שדה תעופה, זה כולנו יודעים. בבקשה, עורכת הדין שחר.

אני לא יועצת משפטית של רשות שדות התעופה אלא של רשות התעופה האזרחית, שזה הגוף במשרד התחבורה שהוא הרגולטור של התעופה האזרחית. אני מבקשת לחדד דבר אחד, אדוני: הבדיקה שנדרשת, להבדיל ממי שמגיע דרך הים או דרך היבשה – שהאיסור שם הוא שלא ייכנס אדם לישראל אלא אם כן הציג בדיקה – בתקנות התעופה אסור לעלות על כלי טיס שנכנס לישראל ואסור להיות בו בלי הצגת הבדיקה. זה אומר שהבירור לגבי חובת הבדיקה וקיומה של תוצאה שלילית נעשה בחו"ל על ידי דיילי הקרקע של חברות התעופה, ולא רק חברות התעופה הזרות יכולות להתקשות בזיהוי אותו ב1 באותיות קטנטנות בעברית, אם האדם בן זוג או לא בן זוג, אלא גם דיילי הקרקע של חברות התעופה הישראליות יכולים להתקשות בכך, כי לאו דווקא ישראלים מועסקים בזה. חברות התעופה, כמובן, צפויות לקנס של 2,500 שקל על כל נוסע שהן מעלות, שהיה צריך בדיקה ולא ביצע בדיקה. זה בנוסף לקנס שהנוסע צפוי אליו. זה לא קשור לכניסה לישראל אלא לעצם העלאתו לטיסה הנכנסת לישראל.

אנחנו בעד שירחיבו ככל האפשר כניסה ללא צורך בבדיקה, כמה שמשרד הבריאות מוצא לנכון בניהול הסיכונים שהוא מבצע, אלא מאי, שזה חייב להיות תנאים שחברות התעופה מסוגלות לזהות. אנחנו לא יכולים להטיל קנסות על חברות התעופה על דברים שהן לא מסוגלות לזהות.

נכון. אם אינני טועה, פה אין אבחנה בין כלי שיט לכלי תעופה. גם בעלייה לכלי שיט שאמור להגיע לישראל – למשל, חובת בדיקה בקרוז שעוצר בכמה תחנות – בתחנה האחרונה צריך לבצע בדיקה. חובת הבדיקה מוטלת על החברה המפעילה את השיט?

כרגע החובה הזאת מוטלת על רשות האוכלוסין.

הבנתי. בעניין ב1 אני לא משתמש בסמכות שלנו לאשר את התקנה בשינויים ושהממשלה תצביע על זה בפורום המצומצם ביממה הקרובה ותאשר בנוסח, כי ברור לי שכל דבר קטן דורש בדיקה. קיוויתי שהעניין של ב1, אז אני מסמן אותו לפעם הבאה. למשל, השאלה האם ב1 ניתן גם במקרה של כניסה ראשונה של עובד זר, ואז אתה מבין למה אי-אפשר לפטור עובד זר שמגיע לפה, לפעמים גם לטפל בקשיש או בקשישה. אבל אם היה מתברר שיש אבחנה בין עובד שנכנס כניסה ראשונה לבין עובד שחי כאן, ואז צודקת עורכת הדין ברס – מקום הבידוד שלו מובטח כמו מקום הבידוד של האזרח הישראלי.

מקום הבידוד שלו יכול להיות עם הקשיש, וזה גם לא רצוי.

זה לא התפקיד שלנו, זה גם לא ביכולת שלנו. עשיתם צעד חשוב לגבי בני זוג, עולה פה הסוגיה של ב1, האם אפשר. תעשו את הבדיקה הזו לפעם הבאה. אני מבקש שתהיה שיחה של רשות האוכלוסין, של משרד הבריאות ושל רשות התעופה האזרחית, בגלל הנושא של הפרקטיות. אנחנו גם לא רוצים שאנשים יקנו כרטיסי טיסה לארץ, יגיעו ל-gate ולא יעלו אותם על מטוס. אנחנו גם צריכים להיות מאוד בהירים כלפי ציבור התיירים. תעשו את הבדיקה בנושא הזה לפעם הבאה.

עורך הדין פסטרנק ביקש להתייחס, אבל אחרי שהגנתי בכזאת נחרצות על אי-האבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים, אתה רוצה להודות ליושב-ראש או - - -? ברצינות, כי אני יודע מה הוא יאמר, ובצדק, מבחינתו. עורך הדין פסטרנק, בבקשה אדוני. תודה, עורכת הדין שחר.

תודה רבה אדוני היושב-ראש על הדברים החשובים על אי-האבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים, ושמעתי פה דוברים שאומרים שרק ישראל מתנהגת בצורה כזאת, וטוב שכך. אגיד דברים קצת מפתיעים, אבל בקצרה: אם תיכנסו לדשבורד של משרד הבריאות תגלו שאם כבר צריך לעשות אבחנה, האבחנה צריכה להיות הפוכה, מאחר שרוב המאומתים עד גיל 60 הם מחוסנים. מעל גיל 60 זה אותו דבר, אבל עד גיל 60 הרוב מחוסנים. אם תסתכלו בטבלה של הנכנסים לישראל, וזה מה שספציפי לדיון שלנו – הפער הוא היסטרי. אנחנו מדברים על סביבות 40–50–60 מאומתים ביום מתוך הלא מחוסנים אל מול 600 עד 1,000 - - -

אבל עורך הדין פסטרנק, זה קשור בכמה נושאים.

- - - באחוזים. מי שאיננו מחוסן, מאוד קשה לו לנסוע לעולם, אז המספרים זה לא ממש השוואה רלוונטית. תדבר באחוזים, כמה אחוזים מהטסים הם מחוסנים.

תנו לי לסיים את המשפט. בבקשה מכם, תקשיבו עד הסוף. אני חוזר שוב: אנחנו מדברים על 40–50–60 מאומתים ביום מקרב הלא מחוסנים אל מול 600 עד 1,000 מאומתים מקרב המחוסנים. נאמרה פה אמרה נכונה, שצריך להשוות את המספרים. אתם חושבים שלא בדקתי, שבאתי עם הנתונים בלי לבדוק? כמובן שבדקנו את הנתונים. יש בערך כמה אלפים בודדים מקרב הלא מחוסנים שטסים – בסביבות 1,000–2,000–3,000 ביום – ובמחוסנים זה מגיע ל-13,000, 15,000 ויותר. כשעושים את ההשוואות אל מול החלק היחסי, מנרמלים את המספרים, עדיין רוב המאומתים הם מחוסנים. אם צריך לעשות אבחנה כלשהי, שמי שקיבל את הבוסטר הוא זה שצריך לעשות את הבדיקה ומי שלא מחוסן ומי שנעצר בזריקה השנייה, הוא צריך להיות פטור מבדיקה בחזרה לישראל. הנתונים בפנים שלנו, רק לקרוא אותם. הם מופיעים בטבלאות, תבקשו ממשרד הבריאות שתגיד לכם את הנרמולים. אלה הנתונים. זה אחד.

שתיים, לדעתי, צריך לפטור מחלימים מהבדיקה בחזור כי המחלימים פטורים מבידוד בלאו הכי לפי צו בריאות העם. יש לחצים אדירים בנתב"ג, אנחנו מודעים לזה, וזו אפשרות לשחרר את הפקק. אחוז המאומתים מקרב המחלימים הוא נמוך יחסית, ואם צריך לעשות החלטה מידתית כדי לשחרר לחץ אז אפשר להתחשב בזה. צריך לזכור שאותו מחלים שנכנס לארץ, עושה את הבדיקה והסיכוי שלו נמוך, הוא עדיין משלם על הבדיקה למרות שבלאו הכי הוא פטור מהבידוד. אנא קחו את זה לתשומת ליבכם. תודה רבה.

מכובדיי נציגי משרד הבריאות, אעלה את התקנות לאישור למשך כחודש.

אמנם אפשר לשים את המסגרת, אבל כידוע, החיסון נועד להגן מפני מחלה קשה ומוות. המספרים והאחוזים בקרב החולים קשה נמוכים משמעותית, זה בפער של 1 ל-10 או 1 ל-9.

כבודו, דעתי כדעתך.

רק חשוב לומר כי אנשים צופים והם לא מקבלים את הקונטקסט. חשוב שאנשים יבינו את חשיבות החיסון.

דעתם של כל חברי הוועדה, אופוזיציה כקואליציה כאחד, נאמרו אין-ספור פעמים, הדברים הנכונים לגבי חשיבות החיסונים והתמיכה שלנו בפעולות הממשלה, משרד הבריאות ומערכת הבריאות להרחיב את מעגל המתחסנים ככל הניתן.

מכובדיי, ביקשתם מאיתנו לאשר את התקנות עד 18 במאי. אני חושב שיש פה כמה דברים שמחייבים בחינה שלכם, אז בהינתן זה שגל התיירות היוצאת וגל התיירות הנכנסת מסתיים אחרי חג הפסח ואנשים חוזרים לעבודה וחוזרים ללימודים, אני לא רוצה לפגוע בהיערכות ובבהירות של המידע בחג הפסח. דומני שהפערים המאוד גדולים בין המדיניות בכל העולם לבין המדיניות כאן מצריכים בחינה חוזרת שלכם. לא באופן גורף – מקובל עלי שמדינת ישראל, בניגוד ליתר מדינות העולם, מאמינה בחומת הגנה כפולה ביחס לזרים. לא שמעתם ממני ציפייה שאנשים יעלו על מטוס בלי בדיקות כשהם אזרחים זרים, אבל יש פה דברים לבחון: יש את סוגיית הקטינים, יש את השאלה האם אתם יכולים לחזור לבדיקות אנטיגן מוסדיות בכניסה, בהינתן ה- PCRבארץ. ראיתי שיש מדינות שהשיטה שלהן היא להבחין ולומר שברוב המדינות אפשר להשתמש באנטיגן מוסדי. איתרתם מדינות עם רמת תחלואה גבוהה – תגדירו אותן. בנגלה הבאה של התקנות תגדירו את הסמכות שלכם להגדיר רשימת מדינות שמהן אתם לא מקבלים את האנטיגן ואתם רוצים PCR. לא יודע, זו החלטה שלכם. אני גם לא קובע מסמרות ותנאים לפעם הבאה, אני רק אומר לכם שמהסקירה שנתתם מתגלה פער מאוד גדול בין המדיניות הישראלית למדיניות הרווחת בעולם. כרגע אני היחיד כאן בעל זכות ההצבעה, אבל תמיד חשובה לי גם דעתו של חבר הכנסת רוטמן. אני רוצה להציע, אם אנחנו מאשרים את התקנות עד 9 במאי, זה אחרי יום העצמאות. זה מאפשר לכם בהירות לגבי כניסה - - -

ברשותך, ניכנס לדיון ממצה לגבי השאלות שהעלית מיד לאחר חג הפסח, עם הנתונים שנאסוף עד אז, ונחזור לתשובות.

מיד נקרא, אבל אני רוצה לסמן כדי שיהיה מאוד ברור לפרוטוקול, גם נוציא את זה בכתב. סוגיה אחת שעלתה כאן היא סוגיית הקטינים; הסוגיה השנייה היא סוגיית חיוב ב-PCR ולא באנטיגן, לפחות בחלק מן המדינות; הסוגיה השלישית היא סוגיית מחזיקי האשרות של ה-ב לסוגיו. מה שאותנו קודם כול מעסיק זה בני זוג בהליך המדורג, כי מרכז חייהם בישראל בהגדרה, האם ניתן לבצע אבחנה, ואחרי זה להבין גם את הסוגיה של מתנדבים ועובדים זרים. אבל זה לבחינה משולשת שלכם – של רשות התעופה האזרחית ומינהל האוכלוסין.

ד"ר שלמון, תודה על ההשתתפות שלך. נקרא את התקנות, נאשר אותן עד ה-9 בחודש ואתם תעשו את הבדיקה. עורכת הדין רווה ועורכת הדין פוקס, הערות לפני?

ה-9 במאי נותן לנו שישה ימים.

ראיתי. יום לפני יום הזיכרון, זה מספיק זמן אחרי חג הפסח לבדוק את העניין.

רק נציין שתקנות תעופה אושרו עד 18 במאי. כמובן ששינוי של אנטיגן, קטינים וכל מה שציינת עכשיו, אלה שינויים שלא קשורים לתקנות התעופה. דברים אחרים, יכול להיות שיהיה קשה לעשות.

זה בסדר, לממשלה גם מותר להניח תקנות לפני מועד הפקיעה. נאשר את הדברים, זה השבוע הראשון של המליאה, גם לא נצטרך כינוס פגרה מיוחד, זה יהיה אחד מהדיונים. נקבע ביום שני, זה יהיה הסיפתח באופן סמלי של המושב הבא. תביאו את התקנות לפני יום הזיכרון, זה בדיוק מספר הימים המתאים. אם תניחו את התקנות ערב יום העצמאות על שולחן הוועדה, זה נותן חמישה ימים.

הדיון יצטרך להיות ביום ראשון ולא ביום שני. הם צריכים להביא אלינו שישה ימים לפני ואנחנו נחזיר להם אחרי חמישה ימים, אז אם התוקף הוא עד ה-9 במאי, אנחנו צריכים להחזיר להם עד ה-8 במאי.

ברגע שהם מניחים מתחיל מרוץ של חמישה ימים. בחמשת הימים הראשונים אני חייב לדון, אחרת זה עובר למליאה ואין מה להעביר את זה למליאה.

אז תן להם עד ה-11 ושיניחו מיד אחרי יום העצמאות.

נקבע את התוקף ל-12, וזה אומר שביום ראשון מיד אחרי יום העצמאות צריכים להניח לנו את התקנות. ההנחה הפורמלית, תעשו אותה ביום הזיכרון. תכינו את הדברים, כמובן, לפני. דרך אגב, מי מתקין את התקנות היום?

יש קבינט ויש ממשלה, אלה שתי האפשרויות כרגע. כרגע לא הוסמכה, למיטב ידיעתי - - -

אתם עדיין מביאים לפורום הממשלה הרחב את כל התקנות?

או קבינט.

לפעמים זה במשאל, כשצריך.

טרם הוקמה הוועדה המתאימה. בכל מקרה, היא לא רלוונטית לאישור הראשוני, היא רלוונטית רק לאישור החוזר, אם נדרש. זה ממשלה או קבינט קורונה.

לא קיבלתם את הצעתנו שהממשלה תסמיך את ראש הממשלה ואת שר הבריאות, נכון? בסדר. אז אנחנו קובעים עד 10 במאי.

כלומר, הכוונה היא שנניח את זה ב-4 כדי שתוכלו לדון ב-9? זה יוצא יום הזיכרון. אנחנו משרד הבריאות ויש את מזכירות הממשלה, אני לא יכולה להתחייב בשבילם אבל נעביר להם את הבקשה.

אני מבקש להזמין נציג של רשות התקשוב כדי שילמד את נציגי הממשלה לשלוח מייל מתוזמן – ביום שלישי לוחצים send וביום רביעי הוא יוצא.

קוראים ומצביעים.

רק נגיד שעיקר התקנות זה הסיפור של ההסדר, מה שפחות נדון בדיון. זה העברה של ההסדר שהיה בוועדת הכלכלה בתקנות התעופה אלינו. זה יוצר פערים, אני רואים את ההסדר בכללותו ויש פה כמה עניינים, כולל הסיפור של סעיף העונשין. חובת הבדיקה של מי שמגיע בכלי טיס נקבעת כאן, אבל כל הסיפור העונשי נשאר בוועדת הכלכלה בתקנות התעופה, גם ההפנייה שהייתה בעבר לא נמצאת כרגע. זה גם יוצר מצב שאנשי צוות אוויר שנכנסים לישראל בלי בדיקה, אין לגביהם קנס אלא זה נותר קנס רק על חברות התעופה. לגבי אנשי צוות האוויר, זה יוצר מצב שאם הם מגיעים ממדינות אדומות לישראל לפחות מ-72 שעות הם לא מחויבים בבדיקה לפני העלייה למטוס, למרות שהם מגיעים ליותר מ-72 הם מחויבים.

כרגע אין מדינות אדומות.

נכון. בגלל שאין כרגע מדינות אדומות והעונשין נשאר שם, זה נראה לנו בסדר. אנחנו מציעים שבמסגרת ההערכה הכללית - - -

אנחנו שנתיים של טלאים על טלאים, אני מציע שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה נעשה יישור קו לפעם הבאה, בגלל ההעברה הזאת ובגלל העניין של סעיף העונשין. ננסה לעלות על כל הבעיות הפורמליות לפעם הבאה, שנוצר פה איזשהו פער שלא משקף את הכוונה שלכם. נחיה עם זה בינתיים וננסה להביא בפעם הבאה תקנות יותר קוהרנטיות.

אנחנו לא רואים את זה כבעיה. עשינו את זה בכוונה ויש הסבר שיכול להינתן. זה לא עניין של חוסר קוהרנטיות אלא שאנחנו ניסינו ליצור קוהרנטיות אחרת מזו שדובר עליה כאן לגבי המיקום של העבירה הפלילית, שהיא על מי שעולה על כלי טיס.

אני רק מבקש שתמצאו את הפנאי לעשות יישור קו למול הייעוץ המשפטי של הוועדה.

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס׳ 11), התשפ״ב-2022.

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4(א)(2), 7א(א)(2), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף - 2020 (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ״א-2021 (להלן - התקנות העיקריות), בסעיף 1, אחרי הגדרת 'בדיקת קורונה מיידית', יבוא:

'איש צוות', 'הפעלה מסחרית' ו-'כלי טיס' – כהגדרתם בחוק הטיס, התשע״א-2011;" – פה אנחנו מעבירים את ההגדרות מתקנה 3 לתקנות הכלליות.

"'הפלגה למטרות תיירות' – הפלגה שמעל 60% מנוסעיה, לא כולל אנשי הצוות בכלי השיט, נכנסים לישראל לפחות מ-48 שעות מרגע עגינת כלי השיט בנמל עד לעליית הנוסעים חזרה לכלי השיט;

'חוק הכניסה לישראל' - חוק הכניסה לישראל, התשי״ב-1952;

'מעבר גבול יבשתי' - תחנת מעבר שנקבעה כתחנת גבול;

'מפעיל אווירי' – כהגדרתו בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש״ף-2020;

'צוות בכלי שיט' – צוות כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל״ג-1973;

2. תיקון תקנה 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

(1) האמור בה יסומן (א) ובה –

(א) במקום הרישה, יבוא: 'אדם ששהה מעל 72 שעות מחוץ לישראל לא ייכנס לישראל בלא –'

(ב) במקום פסקה (1) יבוא:

(1) שיש בידיו אישור על ממצא שלילי בבדיקה כמפורט להלן:

(א) אם הוא נכנס לישראל במעבר גבול יבשתי בדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד כניסתו לישראל;

(ב) אם הוא נכנס לישראל במעבר גבול ימי – בדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו ליציאתו מהמדינה האחרת;

(ג) אם הוא נכנס לישראל דרך שדה תעופה בין-לאומי – בדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של כלי הטיס; לעניין נוסע שהגיע בטיסה הכוללת מעבר – שיש בידו אישור על ממצא שלילי בבדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של הטיסה הראשונה, ובלבד שזמן ההמתנה המתוכנן בין הטיסות אינו עולה על 24 שעות;

(ד) אישור כאמור בפסקאות (א) ו-(ב) יוצג לקצין ביקורת הגבולות; לעניין זה, 'קצין ביקורת גבולות' - מי שמונה לכך לפי סעיף 15(ב) לחוק הכניסה לישראל;

(ג) בפסקה (1א) המילה 'כללי' – תימחק ואחרי 'לפי חוק הכניסה לישראל' יבוא 'או איש צוות בכלי טיס';"
כאן אנחנו מרחיבים לכל בעלי אשרות א, לא רק א5.

"(ד) אחרי פסקה (3) יבוא:

'(4) על אף האמור בפסקה (1א), לגבי איש צוות בכלי טיס הנכנס לישראל ממדינה שהיציאה אליה הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק ששהה במדינה אחרת מעל 72 שעות, ומגיע לישראל לתקופה מתוכננת של מעל 72 שעות - הוא קיבל אישור על תוצאה שלילית כאמור בפסקה (1).'״

בשילוב של הסעיפים, כל הזמן דיברנו על פטור מוחלט לאזרחי ישראל, אם יהיו מדינות אדומות, המשמעות היא שאזרחים ישראלים בכל הקבוצות שפטרנו מבדיקות עדיין חייבים ב-PCR אם הם באים ממדינה אדומה, ואנשי צוות אוויר – לפי זמן השהות שלהם בישראל.

רק אם הם מעל 72 שעות.

אנשי צוות אוויר, כמה זמן הם נמצאים בישראל.

כן, זו ביצה שעוד לא נולדה.

זה קופי מתקנה 17 לכלכלה. נראה לי שהיה שם פער ושווה לחשוב אם זו הייתה הכוונה המקורית ומה ההצדקה האפידמיולוגית.

"'(ב) לעניין תקנה זו, בכל הנוגע לכניסה לישראל בכלי טיס – משך שהות נוסע או איש צוות מחוץ לישראל יחושב מנחיתת כלי הטיס במדינת השהות עד מועד ההמראה המתוכנן לישראל מאותה מדינה או ממדינה אחרת שבה שהה הנוסע או איש הצוות.'

3. תיקון תקנה 3. בתקנה 3 לתקנות העיקריות, תקנת משנה (ד) – בטלה." אלה ההגדרות שהעברנו כבר לסעיף ההגדרות הכללי של התקנות.

"4. תיקון תקנה 4. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, במקום פסקה (1) יבוא:

'(1) אדם ששהה מעל 72 שעות מחוץ לישראל, ונכנס לישראל דרך מעבר גבול יבשתי או מעבר גבול ימי בלא שיש בידיו אישור על ממצא שלילי בבדיקה שנערכה במועד כאמור בתקנה 2(א)(1) לפי העניין, או בלא שיש בידיו אישור כמפורט בתקנה 2(א)(2) או (3), בניגוד לאמור באותה תקנה, ונתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא אינו אזרח ישראל, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או בעל רישיון לישיבת ארעי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל;

(ב) הוא אזרח ישראל, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או בעל רישיון לישיבת ארעי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, שחזר ממדינה שהיציאה אליה הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק.'

5. תיקון תקנה 9. במקום תקנה 9 לתקנות העיקריות, יבוא:

'תוקף 9. תוקפן של תקנות אלה, עד יום – באייר התשפ״ב (10 במאי 2022)'" – תאריך עברי נוסיף אחר כך.

"6. תחילתן של תקנות אלה ביום ו׳ בניסן התשפ״ב (7 באפריל 2022)."

תודה. מי בעד התקנות?

הצבעה

התקנות אושרו.

תודה, אושר פה אחד. לא אמרתי בפתח הישיבה, אני מתנצל: מי שמנהלת היום את הישיבה היא מנהלת ועדת הפנים, לאה קריכלי, שהתנדבה לסייע לנו בקיום הישיבה כי המנהל של הוועדה שלנו בהשתלמות עובדי הכנסת באילת. לאה, תודה, ברוכה הבאה. תמיד מוזמנת מחדר הוועדה השכנה והמון תודה על ההתגייסות.

מכובדיי, סיימנו את הדיון הזה. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:33.